חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף יצחק גרונר

2024-06-23T23:25:25Z

Cgrdrubr: טעות כתיב

[[קובץ:ייצ גרונר.png|ממוזער|הרב יוסף יצחק גרונר בראיון לJEM (תשפ"ב)]]
הרב '''יוסף יצחק גרונר''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה, שבמזרח [[ארצות הברית]]. משמש כחבר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' כסלו]] [[תשט"ז]] ב[[קראון הייטס]] יחד עם אחיו התאום ר' [[מנחם מענדל גרונר]] לאמו מרת יהודית ולאביו הרב [[יהודה לייב גרונר]], [[מזכיר]]ו של הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מארייאשא בת הרב [[שלום דובער שמטוב]]{{הערה|1=[orchayalive.org.il/video/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%94/ כשהרבי שמר על נערה בדרך הישרה] {{וידאו}}.}}, למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], ובשנת [[תש"מ]] כשכבר נולדה להם בת{{הערה|בשנים הראשונות לשליחות שלחו בני הזוג גרונר את ילדיהם ללמוד במוסדות חב"ד בדטרויט, כשהסדר היה שחודש למדו הילדים בדטרויט וחודש שהו בבית. כאשר הבת הקטנה נכנסה עם הוריה ליחידות, הגישה לרבי ציור שציירה בו הופיע גן, מטוס, ובית.}}. נשלח על ידי הרבי לפעול ב[[שליחות]] במדינות צפון ודרום קרוליינה, וייסד את בית חב"ד בשרלוט.

על פי הוראת הרבי, הפעולה הראשונה של בני הזוג בעיר היתה להקים [[מקווה טהרה]].

במהלך השנים התמנה לשמש כרב קהילת 'אור התורה' בעיר.

בשנת [[תנש"א]] כשהרב [[משה קוטלרסקי]] דיווח לרבי שביקר אצלו והוא עוסק בבניית בנין חדש עבור [[בית חב"ד]], השיב הרבי שגורם במעשיו נחת רוח רב, וקישר את הקמת בית חב"ד חדש עם בניית [[בית המקדש]]{{הערה|הרב קוטלרסקי כתב: "ומקוה שכ"ז יגרום נח"ר לכ"ק אדמו"ר שליט"א", ועל זה השיב הרבי בעיגול על תיבת "נח"ר", וסימן קו מתיבה זו – וכתב: "ורב הוא ונחוץ במיוחד בימים אלה שכאו"א צריך "לבנות" בית המקדש ועד לבנות ללא מרכאות כלל אזכיר עה"צ".}}.

בשנת [[תש"פ]] חנך מרכז חב"די מפואר בשרלוט, הכולל בית כנסת ומרכז קהילתי גדול להפצת תורה ויהדות לתושבי העיר{{הערה|1=[https://chabad.info/news/544157/ תיעוד מהאירוע] {{אינפו}}}}.

לאורך שנות הפעילות הקים בעיר גן, בית ספר, [[בית כנסת]], ושני מקוואות טהרה מהודרים.

לצד ניהול מוסדות חב"ד המקומיים, מוסר הרב גרונר שיעורי תורה קבועים, ומשמש כרב בתי הסוהר האיזוריים ומעניק שירותי יהדות לאסירים היהודים הכלואים בהם, וכן מפקח על כשרות של מוצרי מזון שונים המיוצרים באזור.

==משפחתו==
*בתו מרת רחל, רעיית הרב מנחם פורסט - משלוחי הרבי בשרלוט, צפון קרוליינה
*בתו מרת לאה, רעיית ר' ישראל לוין - שלוחים בשרלוט, צפון קרוליינה
*בנו ר' בנציון גרונר - שליח בשרלוט, צפון קרוליינה, ומנהל רשת פרענדשיפ סירקיל בארה"ב
*בנו ר' מענדל גרונר - שליח באטלנטה, ג'ורג'יה
*בנו ר' זלמן גרונר - שליח בניו אורלינס, לואזיאנה
*בנו ר' מוטי גרונר - שליח בשרלוט, צפון קרוליינה
*חתנו ר' מענדל הרץ - שליח בהילטון הד, דרום קרוליינה
*חתנו ר' חיים מאיר גרינברג - שליח בלייק נורמן, צפון קרוליינה

== קישורים חיצונים ==
*[www.chabadnc.org/ אתר בית חב"ד שרלוט, בניהולו של הרב גרונר]
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/11/335.-Vayeitzei-5782.pdf ה' יתברך ישלים כל הדרוש]''', ראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת ויצא תשפ"ב {{PDF}} ([https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2462180 הצעה שהתקבלה] {{וידאו}})
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=5839 פקס באישון לילה]''' {{חבד בישראל}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרונר, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

משתמש:חסיד של הרבי/חב"דפדיה:עלון/ערכים לכתבות

2024-06-10T19:30:28Z

Cgrdrubr: /* רשימת ערכים */

בהמשך להתעוררות מצד אנ"ש התמימים וצעירי הצאן ה' עליהם יחיו משתמשי חב"דפדיה להוצאה לאור של החלום הנועז של העלון בגרסה להדפסה נוצר הערך הזה שמטרתו 1: מציאת ערכים מתאימים לכתבות בעלון, 2: הנגשתם ועריכתם. ויחי המלך...

==רשימת ערכים==
1) בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
2) שלימות הארץ

משתמש:חסיד של הרבי/חב"דפדיה:עלון/ערכים לכתבות

2024-06-10T19:30:07Z

Cgrdrubr: /* רשימת ערכים */

בהמשך להתעוררות מצד אנ"ש התמימים וצעירי הצאן ה' עליהם יחיו משתמשי חב"דפדיה להוצאה לאור של החלום הנועז של העלון בגרסה להדפסה נוצר הערך הזה שמטרתו 1: מציאת ערכים מתאימים לכתבות בעלון, 2: הנגשתם ועריכתם. ויחי המלך...

==רשימת ערכים==
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
שלימות הארץ

מרדכי אברהם ישעיה גרונר

2024-05-09T17:47:03Z

Cgrdrubr:

[[קובץ:מרדכי אברהם ישעיה גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי גרונר]]
הרב '''מרדכי אברהם ישעיה גרונר''' ([[ב' אייר]] [[תרנ"ב]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר ראשון]] [[תש"ל]]) היה [[שד"ר]] ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בניו יורק, שנמנה על מקורבי רבותינו נשיאינו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ב' אייר]] [[תרנ"ב]], למשפחה שהייתה מחשובי חסידי קרלין-סטולין, ומיוחסת עד ל{{ה|מהר"ל מפראג}}, להמרש"ל ולבעל ה'בית חדש', סב אמו ר' שניאור זלמן זינגער-טווער הי' מחשובי חסידי חב"ד באה"ק ונין ל[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תרע"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מנוחה רחל בת ר' [[אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון]]{{הערה|בן שטערא רייזא בת הרבנית מנוחה רחל והיה נשוי עם בת דודו מרת אסתר שיינא שפרה, בת ר' [[יהודה לייב סלונים]] ומרת רעכיל.}}, נינת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]], ומצאצאי רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].

על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], נכנס לאחר החתונה ללמוד בישיבת [[תורת אמת חברון]], והיה מראשוני התלמידים בישיבה זו, שם שקע בלימוד [[תורת החסידות]] והפך לחסיד חב"ד מוצהר.

===שד"ר תורת אמת בארה"ב===
מסיבות שונות, היגר בשנת [[תר"פ]] ל[[ארצות הברית]] והקים שם משרד לגיוס כספים עבור החזקת ישיבת תורת אמת, וכעבור כמה שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו.

הוא התיישב בשכונת [[בראנזוויל]], והצטיין במידת הכנסת האורחים שלו. לאחר התיישבות חסידי חב"ד בקראון הייטס, חסידים רבים היו צועדים רגלית בשבתות למקווה טהרה הסמוך למקום מגוריו, והוא נהג להזמין את כולם להיכנס לביתו ולטעום מזונות וקפה.

ב[[שביעי של פסח]] [[תש"ט]] צעד רגלית מרחק של חצי שעה על מנת להשתתף ב[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ, אך מסיבות בריאותיות לא התקיימה התוועדות, והרבי אמר שהיות שהתאמץ יאמר עבורו מספר דברים כדי שלא יצא שהגיע לשווא, והרבי סיפר במשך למעלה מחצי שעה אמרות והנהגות ששמע מחותנו אדמו"ר הריי"צ.

בשעת [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], זכה בגורל בהלבשת הכיפה לאחר עשיית הטהרה, וכן התעסק במדידות עבור עשיית הארון וכריית הקבר.

בשנת [[תשי"א]] נמנה על 30 חברי המשלחת שנכנסו ב[[כ"ד טבת]] אל הרבי להגיש את ה[[כתב התקשרות]] בשם כל חסידי חב"ד ברחבי תבל.

רעייתו מרת מנוחה רחל, הייתה חברה בניהול אגודת הנשים של מרכז ישיבות תומכי תמימים, אגודת הנשים של ברנאזוויל ואיסט ניו יורק, והייתה תופרת לחתנים בטנה של משי ב[[טלית]] והרבי היה מפנה אליה חתנים.

מידי שנה הייתה מתקיימת בביתו סעודת [[מלוה מלכה]] לאיסוף כספי '[[מעמד (התקשרות)|מעמד]]', והרבי נהג להשתתף באסיפה זו בשליחת מספר מכתבים שנכתבו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ולא היו מפורסמים, שהוקראו במיוחד בפני באי האסיפה. גם לאחר פטירתו המשיכו האסיפות להתקיים בביתו, ובאחת ההזדמנויות הרבי אף צווה לר' [[משה פנחס כ"ץ]] להכריז ב[[התוועדות]] ש[[התוועדות]] ה[[מלוה מלכה]] תתקיים בבית הרבנית מנוחה רחל גרונר, "דעם מיטל'ן רבינ'ס א אייניקל".

נמנה על מקורבי בית הרב, וזכה להשתתף פעמים רבות בסעודות החג אצל רבותינו נשיאינו, הן בסעודות של [[אדמו"ר הריי"צ]] בהן השתתף יחד עם בניו, והן לאחר [[הסתלקות]]ו, בסעודות עם הרבי שהתקיימו בדירתו של אדמו"ר הריי"צ.

נפטר בשיבה טובה ב[[שבת]] פרשת תצוה, [[ט"ו אדר|ט"ו אדר ראשון]] [[שושן פורים קטן]] [[תש"ל]], ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי במלבורן, אוסטרליה
*בנו, הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי
*בנו, הת' [[משה גרונר]] - קראון הייטס
*בנו, הת' [[שלמה גרונר]] - נהרג בגיל צעיר
*בנו, ר' יעקב-שלום גרונר - [[ירושלים]] (נפטר בי' אדר תשס"ז)
*בתו, מרת נחמה אשת הרב [[מנחם מענדל בוימגארטן]] - קראון הייטס
*בתו מרת אסתר, רעיית ר' [[משה טייטלבוים]] - [[קנדה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf מכתבים שקיבל ממזכירות אדמו"ר הריי"צ]''', בתוך תשורה מחתונת נמדר-טלזנר, תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרונר, מרדכי אברהם ישעיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]]

מדינת ישראל

2024-05-09T13:19:25Z

Cgrdrubr:

[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]
'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] בשנת [[תש"ח]]. בשאלת היחס למדינה, היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. יחסם של רבותינו נשיאינו לרעיון הקמת המדינה היה שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאינו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ה[[הלכה]] ו[[שלמות הארץ|שמירה על גבולותיה]] ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה.

==ראשי ממשלות ישראל==
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]]. בשנים תשכ"ג - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"ד]], [[גולדה מאיר]], תשל"ד - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], [[תשל"ז]] - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], תשד"מ - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, תשנ"ו - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], [[תשנ"ט]] - [[תשס"א]], [[אהוד ברק]], תשס"א - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], תשס"ט - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת [[תשפ"א]] - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]] שוב בנימין נתניהו.

==היחס למדינה==
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}.

לאחר הצהרת בלפור בשנת [[תרע"ח]], בא ניתן הרשאה מהממשל הבריטי להקמת המדינה, אמר הרבי הרש"ב "מכינים רחמנא לצלן פאגראמען חדשים על עם ישראל"{{הערה|רשימות דברים תשס"ט, עמ' 180.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] גם התייחס לרעיון הקמת המדינה באופן שלילי, אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב , כך בסעודת יום ב' דר"ה תש"ח, אמר הרבי הריי"צ: "אין אה"ק ת"ו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, זיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין קיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, לייגן תפילין, כשרות וכו', אָבער דאָס זיינען מענטשען, נאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם" [=בארץ הקודש ת"ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ידיהם בהצלחה. הם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, הם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [לשמור על] כשרות וכו'. אך אלה אנשים ("מענטשען"), אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודית חדורת מסירות נפש, צריכים כל היהודים - בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם".] {{הערה|ספר השיחות תש"ח, עמ' 162. התרגום מובא ב"התקשרות", גליון א'תד, עמ' 9.}}. ושוב באותו עניין, התבטא הרבי הריי"צ בליל שביעי של פסח תש"ח: "זיי טוען דעם רצון של מעלה, הגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט" [=הם עושים את הרצון של מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, הרי הם צודקים]{{הערה| סה"ש שם, עמ' 216 ושם בהערה 13. התרגום מ"התקשרות" שם. - בשמו של הרב גרונר נאמר, שדבריו אלה של הרבי הריי"צ נאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך בשיחה לא מוזכר הדבר בפירוש.}}{{הערה|בנוסף בשעת ההצבעה באו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית (בכסלו תש"ח - נובמבר 1947), התעניין אדמו"ר הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=גילויים%20חדשים%20על,מדף) וראו בליקוטי סיפורי התוועדויות עמ' 131.}}.

בג' אייר תש"ח, כתב הרבי הריי"צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל ו"לרוח הגיוס שלבשה את הנוער". הרבי הריי"צ כותב, בין היתר, שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראל את שונאיו ולוחציו, אלא בעזרת ה' יתברך. הרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, אבל זה לא הכל, וצריכים לדעת ולעשות את העיקר, לעורר את רגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, ידיעת התורה וקיום המצוות{{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' תכד}}.
באיגרת מי"ד אייר תש"ח {{הערה| שם, עמ' תכח-תל.}} כותב הרבי הריי"צ מכתב מפורט לאנ"ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (הקמת המדינה ומלחמת השחרור). הרבי הריי"צ מצטט את דברי אביו, הרבי הרש"ב, "לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, ולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" וכו' {{הערה|ראו באג"ק שם את הציטוט המלא.}}. במכתב כותב הרבי הריי"צ שעל כל אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל], להגן אל נפשם וגופם, הן בגשם והן ברוח, ומפרט מה עליהם לעשות.

לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}.

יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], הוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגורא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.}}, אך מאחר ששאלת קיום המדינה אינה רלוונטית לאחר מעשה, אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור של שלוש השבועות - מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}{{הערה|יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון) - הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]].}}, הורה להשתתף ב[[בחירות לכנסת|בחירות]] לשלם מיסים ו[[צה"ל|לשרת בצבא]].

יתר על כן, הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).}}. כך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}
עם זאת בהזדמנות אחרת בה דיבר הרבי על כך שהמדינה נותנת נתינת מקום לעניינים שאינם על פי התורה והמצוות, אמר: "ולטענה שהי' בזה ענין של מופת כו' (שהקמת המדינה הייתה כרוכה בניסים) – הרי התורה הבהירה זאת מראש ("האָט דאָס באַוואָרנט") בשעת מתן-תורה, שתתכן מציאות של נביא שקר שיראה "אות או מופת", ואעפ"כ, אם מסקנתו היא "נלכה אחרי אלקים אחרים" – אזי "לא תשמע וגו'"{{הערה|שיחת ראה תשט"ו, תו"מ חי"ד, עמ' 286.}}.

הרבי אמר, בהקשר לכך שנשאל האם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדת והפוליטית, כי מדינת ישראל יכולה להיות בשני אופנים "מדינה של יהודים" או "מדינה יהודית", אם תהיה "מדינה של יהודים" כשאר כל המדינות העולם, היא לא תנצל את מלוא יכולתה, מה שאין כן אם תהיה "מדינה יהודית" שתנהג על פי תורת ישראל, דווקא באופן כזה תהיה ייחודית ונעלית יותר משאר המדינות{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.
===ציונות דתית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]], [[אתחלתא דגאולה]]}}
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת שלטון עצמאי בארץ ישראל ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

===חגיגת יום העצמאות===
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: "האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם:"{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}. בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזיכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תש"פ]], נבחרה חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות. הנימוק כפי שנמסר על ידי שרת התרבות בשם הוועדה הוא "שהיא מסמלת את הערבות ההדדית, הכנסת האורחים החמה ואהבת המדינה, המאפיינות את מלאכת הקודש של בתי חב"ד בעולם, שהקימה ביחד עם בעלה את בית חב"ד בקטמנדו לפני כ-20 שנה". כשבוע לאחר מכן, היא ביטלה את השתתפותה על פי בקשת בית דין רבני חב"ד.
===תארי המדינה===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}. והרבי אף כתב למישהו ש"אסור וגם אין אפשריות - לוותר על השם ארץ ישראל, אפילו אם מציעים להחליפו בשם מדינת ישראל"{{הערה|אג"ק חלק טז עמוד רטו.}}.

הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

===השתתפות בממשלה===
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}
הרבי לא שלל השתתפות בממשלת ישראל, אך אסר לכהן כשַר, אלא רק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות"). אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'.
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]

==ראו גם==
*[[תנועת הציונות]]
*[[צה"ל]]
*[[שלמות הארץ]]
*[[אתחלתא דגאולה]]
*[[יום ההוקרה לחב"ד בכנסת]]

==לקריאה נוספת==
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post.html שותפות בממשלה? הרבי הריי"צ דרש לדפוק על השולחן..]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_97.html דעת תורה: אסור להשתמש בתואר 'מדינת ישראל']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

יוסף ישראל בלוי

2024-05-08T17:27:14Z

Cgrdrubr:

[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]]–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.

ר' יוסף שירת ב[[צה"ל]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].

== עסקנותו הציבורית ==

[[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.

ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.

עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשכ"ט]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על דיווח של א' מרבני אנ"ש שכתב אשר בש"פ בא - שבת שלפני יו"ד שבט נאם א' מאנ"ש (שהכוונה היא לרב בלוי) בבית כנסת מסויים אודות בעל ההילולא אדמו"ר הריי"ץ - סימן הרבי בעיגול את שם הנואם, וכתב: '''"האומנם יש איזו (עכ"פ) אחיזה להשמועה לא טובה - שבעת הסכסוך שלו (ל"ע) עם [..] שי' - [..] הלשין [..] עליו - בהמשרדים וכו' באופן שהיה עלול לסכן קיום מוסד [..] וכו' וכו' מוסד של [בעל ההילולא] ובשעה האחרונה ממש - ביטלו ההלשנה?"'''.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1irFcScQjWMejjlsghJvw9S6fHG8gaKVL/view?usp=sharing צילום הכתי"ק מתוך הספר "ליקוט מענות קודש - ה'תשכ"ז-ה'תשכ"ט"}} וכן בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וואלף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשס"ד]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, אך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים] {{חב"ד און ליין}}}}.

==גלריית תמונות==
{{תבנית:גלריה בלוי}}

==משפחתו==
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין חבר ועדת איתור אגדות חסידי חב״ד,
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}
*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]]
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[ראשון לציון]]
*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]]
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

יוסף ישראל בלוי

2024-05-07T23:27:52Z

Cgrdrubr:

[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]]–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.

ר' יוסף שירת ב[[צה"ל]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].

== עסקנותו הציבורית ==

[[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.

ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.

עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשכ"ט]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על דיווח של א' מרבני אנ"ש שכתב אשר בש"פ בא - שבת שלפני יו"ד שבט נאם א' מאנ"ש (שהכוונה היא לרב בלוי) בבית כנסת מסויים אודות בעל ההילולא אדמו"ר הריי"ץ - סימן הרבי בעיגול את שם הנואם, וכתב: '''"האומנם יש איזו (עכ"פ) אחיזה להשמועה לא טובה - שבעת הסכסוך שלו (ל"ע) עם [..] שי' - [..] הלשין [..] עליו - בהמשרדים וכו' באופן שהיה עלול לסכן קיום מוסד [..] וכו' וכו' מוסד של [בעל ההילולא] ובשעה האחרונה ממש - ביטלו ההלשנה?"'''.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1irFcScQjWMejjlsghJvw9S6fHG8gaKVL/view?usp=sharing צילום הכתי"ק מתוך הספר "ליקוט מענות קודש - ה'תשכ"ז-ה'תשכ"ט"}} וכן בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וואלף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשס"ד]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, אך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים] {{חב"ד און ליין}}}}.

==גלריית תמונות==
{{תבנית:גלריה בלוי}}

==משפחתו==
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין חבר ועדת איתור אגדות חסידי חב״ד,
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}
*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]]
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[ראשון לציון]]
*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]]
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

יוסף ישראל בלוי

2024-05-07T23:23:04Z

Cgrdrubr:

[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]]–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.

ר' יוסף שירת ב[[צה"ל]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].

== עסקנותו הציבורית ==

[[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.

ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.

עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשכ"ט]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על דיווח של א' מרבני אנ"ש שכתב אשר בש"פ בא - שבת שלפני יו"ד שבט נאם א' מאנ"ש (שהכוונה היא לרב בלוי) בבית כנסת מסויים אודות בעל ההילולא אדמו"ר הריי"ץ - סימן הרבי בעיגול את שם הנואם, וכתב: '''"האומנם יש איזו (עכ"פ) אחיזה להשמועה לא טובה - שבעת הסכסוך שלו (ל"ע) עם [..] שי' - [..] הלשין [..] עליו - בהמשרדים וכו' באופן שהיה עלול לסכן קיום מוסד [..] וכו' וכו' מוסד של [בעל ההילולא] ובשעה האחרונה ממש - ביטלו ההלשנה?"'''[https://drive.google.com/file/d/1irFcScQjWMejjlsghJvw9S6fHG8gaKVL/view?usp=sharing צילום הכתי"ק] וכן בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וואלף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשס"ד]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, אך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים] {{חב"ד און ליין}}}}.

==גלריית תמונות==
{{תבנית:גלריה בלוי}}

==משפחתו==
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין חבר ועדת איתור אגדות חסידי חב״ד,
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}
*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]]
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[ראשון לציון]]
*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]]
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]