https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Bez 2026-04-08T11:05:46Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=714154 2024-09-25T08:16:43Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מ&quot;ם הרשקוביץ.jpeg|ממוזער|שמאל|מ&quot;ם הרשקוביץ]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הרשקוביץ''' ('''מ&quot;ם הרשקוביץ'''), הוא סופר ילדים ונוער ומנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ה]] ב[[ירושלים]], לאביו הרה&quot;ח מרדכי הרשקוביץ ולאמו בת השליח הרה&quot;ח [[יהודה אריה קורנט]].<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תלמוד תורה תורת אמת]], אחר כך המשיך בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. <br /> <br /> בשנת ה[[קבוצה]] תשס&quot;ד היה יו&quot;ר מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]]. לאחר מכן למד בישיבת תומכי תמימים באנטוורפן, ובמכון הסמיכה &quot;עיון ההלכה&quot; בירושלים.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תשס&quot;ז החל לעבוד כרכז לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם ביתר עילית, עד לעיצומה של שנת תשפ&quot;ד.<br /> <br /> בחודש אייר תשפ&quot;ד התמנה&lt;ref&gt;[https://chabad.info/news/1085418/%20https://chabad.info/news/1085418/ איש החינוך והסופר החסידי התמנה למנהל] {{אינפו}}&lt;/ref&gt; למנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]].<br /> <br /> כיום מתגורר בגבעה C ב[[ביתר עילית]]. <br /> <br /> ==סופרות וכתיבה==<br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] כתב מעל 200 ספרים. רבים מהם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו ל[[אידיש]], [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.<br /> <br /> רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ&quot;ם בן-צבי, מ&quot;ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.<br /> <br /> [[קובץ:ללא מורא.jpg|ממוזער|שמאל|ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]]]]<br /> [[קובץ:הרבנית-חנה.jpg|ממוזער|שמאל|מסדרת הרבניות - [[הרבנית חנה]]]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק ראשון<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק שני<br /> * עילוי מעולם אחר – הגאון הרוגצ’ובי<br /> * סיפורי רבותינו נשיאינו<br /> * המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת<br /> * תעלומה בשדה<br /> * מבט לגאולה<br /> * הרחפן<br /> * סכנה מתוקה<br /> * מסתורין באררט<br /> * במעגל השנה עם הרבי<br /> * צופי המקדש<br /> * מגלים עולם - מושגים קטנים על עולם גדול<br /> * שאמיל: סיפורו של ניגון<br /> * 4 סיפורים - סיפורים מתוקים לקריאה לפני השינה<br /> * חיילים בצבאות ה' - מהגיוס עד לניצחון<br /> * הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב&quot;ד<br /> * אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך מאמר באתי לגני<br /> * סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן<br /> * הרמב&quot;ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב&quot;ד לשנת הלימודים התשע&quot;ה) שעור הרמב&quot;ם בספר המצוות<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום – עם &quot;היום יום&quot;: חלק שני<br /> * סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז&quot;ל - בראשית<br /> * סיפורי התורה שלי - שמות<br /> * סיפורי התורה שלי - ויקרא<br /> * סיפורי התורה שלי - במדבר<br /> * סיפורי התורה שלי - דברים<br /> * הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה<br /> * הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770<br /> * גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות<br /> * האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח<br /> * דמויות תנ&quot;כיות<br /> * טועמים גאולה<br /> * המלאך המליץ<br /> * מחזורי החסידי<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, בראשית-שמות<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, ויקרא-דברים<br /> * נרות להאיר<br /> * משלים בחסידות - חלק שני<br /> * משלים בחסידות - חלק שלישי<br /> * משלים בחסידות - חלק רביעי<br /> * חבורת תריסר בפעולה - שמע<br /> * כוחם של תהילים - סיפורי תהילים מתוך קובץ מכתבי הרבי הריי&quot;צ<br /> * ברכות הנהנין - חידונים<br /> * יש לנו חג - חגי תשרי<br /> * יש לנו חג - חנוכה ופורים<br /> * יש לנו חג - פסח ושבועות<br /> * תרומה שהצילה<br /> * רפואה משמים<br /> * השליחות הפלאית<br /> * יהודי פשוט מארץ ישראל<br /> * המזוודה שנעלמה<br /> * מלאך אחד מאלף<br /> * מקללה לברכה<br /> * הרבנית שהכריעה<br /> * הברכה הפלאית<br /> * משפחה מאוחדת<br /> * מרקחת הבריאות<br /> * החלום הפלאי<br /> * השליחות הסודית<br /> * תושיית הרבנית<br /> * ההחלפה הגורלית<br /> * השונא שהפך לאוהב<br /> * חרות בגלות<br /> <br /> ===ילדי משפחת חב&quot;די על תולדות בית רבי===<br /> * הרבנית רבקה<br /> * הרבנית חנה, אם אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * הרבנית דבורה לאה בת אדמו&quot;ר הזקן ואם אדמו&quot;ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * הרבנית חיה מושקא<br /> * הרבניות סטערנא אשת אדמו&quot;ר הזקן, שינא אשת אדמו&quot;ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * הרבנית שטערנא שרה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והרבנית נחמה דינה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> <br /> ===נפש חיה - אנציקלופדיית החי בעין החסידות===<br /> * חלק א - יונקי היבשה<br /> * חלק ב - עופות<br /> * חלק ג - דגים<br /> * חלק ד - זוחלים ומכרסמים<br /> * חלק ה - פרוקי רגליים<br /> <br /> ===ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם===<br /> * כרך א - יבשת אוסטרליה<br /> * כרך ב - יבשת אפריקה<br /> * כרך ג - יבשת אסיה<br /> * כרך ד - מזרח אירופה<br /> * כרך ה - מערב אירופה<br /> * כרך ו - יבשת אמריקה<br /> <br /> ===השמים מספרים - היכרות עם החלל בעין יהודית===<br /> * כרך א - מערכת השמש<br /> <br /> ===קומיקס===<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק ראשון<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק שני<br /> * צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br /> * הקומיקס החסידי, מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי<br /> * ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובעתיד<br /> * הפרש הנעלם<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק ראשון<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק שני<br /> * קנטרסים במחבוא<br /> * נקמה מורעלת<br /> * מפלת הצורר<br /> * הנשר הגדול - חיי הרמב&quot;ם<br /> * במהירות האור<br /> * הכנר הפרטיזני<br /> * פצצות סרק<br /> * עיני הבדולח<br /> * אחד נגד 200<br /> * אימה בעיירה<br /> * תפנית גורלית<br /> * ברית הפיראטים<br /> * השורדים באמונה<br /> * מרדף בהונגריה<br /> * מחתרת חומת ברלין<br /> * מלחמת מוחות<br /> * תפנית גורלית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 1<br /> * תגלית בעתלית<br /> * מחתרת סמרקנד - אפיית מצות בסתר<br /> * מחתרת סמרקנד - אברהם סמארגאנער<br /> * מחתרת סמרקנד - תשרי<br /> * ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יהונתן אייבשיץ)<br /> * חכמעס<br /> * ובית יוסף להבה - סיפור חיי מרן הבית יוסף<br /> * הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים<br /> * הצייד<br /> * ילדי הצללים<br /> * מזימה בנירנברג<br /> * מדקרות לשון<br /> * הקומיקס החסידי, הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר<br /> * רש&quot;י - רבן של ישראל<br /> * הקומיקס החסידי, ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס<br /> * רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת<br /> * מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה<br /> * מבצע פסטוריאוס<br /> * מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב&quot;ם<br /> * אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה&quot;מאמע שרה&quot;, שרה קצנלבויגן הי&quot;ד<br /> * מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו&quot;ר מרוז'ין<br /> * ההולנדי המעופף<br /> * הגנב<br /> * החילוץ מלונדון<br /> * בודדים ביער - תרגום לעברית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 2<br /> * הגדה של קופלה<br /> * המרדף במוסקבה<br /> * צלילים בצללים<br /> * חלונות בין הגלים<br /> * חזק כברזל<br /> * עלילות 'הפעילים' - דרמה סוחפת על פעילות &quot;יד לאחים&quot; נגד המיסיון<br /> <br /> ===אידיש===<br /> * שריפטן אין באהעלטעניש<br /> * דער פארטיזאנער פידל<br /> * דער פאנגער<br /> * א זיסע נקמה<br /> * דער גנב<br /> * א קינד אין קייטן<br /> * דער לאנדאנער פיאנער<br /> * דער מח קריג<br /> * דער בונד מיט די פיראטן<br /> * די בערלינער וואנט<br /> * כוואליעס און פענסטערס<br /> * מגילת הבאמבעס<br /> * קינדער אין שאטן<br /> * דער עילוי איז געראטעוועט<br /> * דער פארלוירענער פרינץ<br /> * דער פליעדיגער שיף<br /> * די פעסטאריוס אקציע<br /> * א בליציגע ליכט<br /> * א גורל'דיגע אקציע<br /> * א ציטער אין שטעטל<br /> * די איבערלעבער<br /> * די קאנספיראציע אין נירנבערג<br /> * דער פייערדעגער ביס<br /> * טראגעדיע און טריאומף<br /> * א גיפטיגע נקמה<br /> * די שפיזיצע צונג<br /> * מסירות נפש אין סאמארקאנד<br /> * סאמארקאנד -קעגן קאומניסטישען שמד און כפירה<br /> * דער שתדלן<br /> * דער הייליגער רמב&quot;ם<br /> * אין פייער און אין וואסער<br /> * אזוי און ניט אנדערש!<br /> * אמת'ע גיבורים<br /> * שאך מאט אויף טערקיש<br /> <br /> ===אנגלית===<br /> * Chassidic fables 2<br /> * Chassidic fables 3<br /> * Chassidic fables 4<br /> * Rabbi Shmuel satan<br /> * The powerful tongue<br /> * Sickly sweet<br /> * Bad Money<br /> * Discovery in atlit<br /> * The children's Chassidic machzor<br /> * Hidden leaflets<br /> * The hunter<br /> * Soldiers in hashem's army<br /> * The partisans' music<br /> * Samarkand<br /> * Shtetel under siege<br /> * The Enemy's Downfall<br /> * Chassidic comic books - 5<br /> * Chassidic comic books - 6<br /> * Chassidic comic books - 7<br /> * The thief<br /> * VANISHED!<br /> * Sheltered From The Shells<br /> * LOST IN LONDON<br /> * Genius At War<br /> * Trapped In Terror<br /> * Trial And Error<br /> * The Survivors<br /> * Far-reachung vision<br /> * The Berlin Wall<br /> * Adventures of Erez<br /> * The shadow children<br /> * Musical Mystery<br /> * The cantonists<br /> * The Pirates' Pledge<br /> * Windows and Waves<br /> * The Moscow Chase<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}<br /> * [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&amp;vid=NLI&amp;lang=iw_IL&amp;_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&amp;_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של מ&quot;ם הרשקוביץ] קטלוג הספרייה הלאומית<br /> * [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר &quot;ללא מורא&quot; על רבי לוי יצחק,] מאגר אוצר החכמה<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יוזביץ']]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=593915 2023-05-11T19:30:52Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מ&quot;ם הרשקוביץ.jpeg|ממוזער|שמאל|מ&quot;ם הרשקוביץ]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הרשקוביץ''' ('''מ&quot;ם הרשקוביץ'''), הוא סופר ילדים ונוער ומנהל לימודים בחיידר אידיש &quot;אוהלי מנחם&quot; בביתר-עילית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> כיום מנהל לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם בביתר-עילית.<br /> <br /> ==סופרות וכתיבה==<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג כתב מעל 200 ספרים. רבים מהם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.<br /> <br /> רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ&quot;ם בן-צבי, מ&quot;ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.<br /> <br /> [[קובץ:ללא מורא.jpg|ממוזער|שמאל|ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון]]<br /> [[קובץ:הרבנית-חנה.jpg|ממוזער|שמאל|מסדרת הרבניות - הרבנית חנה]]<br /> ==ספריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת<br /> * תעלומה בשדה<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק ראשון<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק שני<br /> * סיפורי רבותינו נשיאינו<br /> * מבט לגאולה<br /> * הרחפן<br /> * סכנה מתוקה<br /> * במעגל השנה עם הרבי<br /> * צופי המקדש<br /> * מגלים עולם - מושגים קטנים על עולם גדול<br /> * שאמיל: סיפורו של ניגון<br /> * 4 סיפורים - סיפורים מתוקים לקריאה לפני השינה<br /> * חיילים בצבאות ה' - מהגיוס עד לניצחון<br /> * הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב&quot;ד<br /> * אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך מאמר באתי לגני<br /> * סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן<br /> * הרמב&quot;ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב&quot;ד לשנת הלימודים התשע&quot;ה) שעור הרמב&quot;ם בספר המצוות<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום – עם &quot;היום יום&quot;: חלק שני<br /> * סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז&quot;ל - בראשית<br /> * סיפורי התורה שלי - שמות<br /> * סיפורי התורה שלי - ויקרא<br /> * סיפורי התורה שלי - במדבר<br /> * סיפורי התורה שלי - דברים<br /> * הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה<br /> * הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770<br /> * גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות<br /> * האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח<br /> * דמויות תנ&quot;כיות<br /> * טועמים גאולה<br /> * המלאך המליץ<br /> * מחזורי החסידי<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, בראשית-שמות<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, ויקרא-דברים<br /> * נרות להאיר<br /> * משלים בחסידות - חלק שני<br /> * משלים בחסידות - חלק שלישי<br /> * משלים בחסידות - חלק רביעי<br /> * חבורת תריסר בפעולה - שמע<br /> * כוחם של תהילים - סיפורי תהילים מתוך קובץ מכתבי הרבי הריי&quot;צ<br /> * ברכות הנהנין - חידונים<br /> * יש לנו חג - חגי תשרי<br /> * יש לנו חג - חנוכה ופורים<br /> * יש לנו חג - פסח ושבועות<br /> * תרומה שהצילה<br /> * רפואה משמים<br /> * השליחות הפלאית<br /> * יהודי פשוט מארץ ישראל<br /> * המזוודה שנעלמה<br /> * מלאך אחד מאלף<br /> * מקללה לברכה<br /> * הרבנית שהכריעה<br /> * הברכה הפלאית<br /> * משפחה מאוחדת<br /> * מרקחת הבריאות<br /> * החלום הפלאי<br /> * השליחות הסודית<br /> * תושיית הרבנית<br /> * ההחלפה הגורלית<br /> * השונא שהפך לאוהב<br /> * חרות בגלות<br /> <br /> ===ילדי משפחת חב&quot;די על תולדות בית רבי===<br /> * הרבנית רבקה<br /> * הרבנית חנה, אם אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * הרבנית דבורה לאה בת אדמו&quot;ר הזקן ואם אדמו&quot;ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * הרבנית חיה מושקא<br /> * הרבניות סטערנא אשת אדמו&quot;ר הזקן, שינא אשת אדמו&quot;ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * הרבנית שטערנא שרה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והרבנית נחמה דינה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> <br /> ===נפש חיה - אנציקלופדיית החי בעין החסידות===<br /> * חלק א - יונקי היבשה<br /> * חלק ב - עופות<br /> * חלק ג - דגים<br /> * חלק ד - זוחלים ומכרסמים<br /> * חלק ה - פרוקי רגליים<br /> <br /> ===ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם===<br /> * כרך א - יבשת אוסטרליה<br /> * כרך ב - יבשת אפריקה<br /> * כרך ג - יבשת אסיה<br /> * כרך ד - מזרח אירופה<br /> * כרך ה - מערב אירופה<br /> * כרך ו - יבשת אמריקה<br /> <br /> ===קומיקס===<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק ראשון<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק שני<br /> * צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br /> * הקומיקס החסידי, מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי<br /> * ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובעתיד<br /> * הפרש הנעלם<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק ראשון<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק שני<br /> * קנטרסים במחבוא<br /> * נקמה מורעלת<br /> * מפלת הצורר<br /> * הנשר הגדול - חיי הרמב&quot;ם<br /> * במהירות האור<br /> * הכנר הפרטיזני<br /> * פצצות סרק<br /> * עיני הבדולח<br /> * אימה בעיירה<br /> * תפנית גורלית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 1<br /> * תגלית בעתלית<br /> * מחתרת סמרקנד - אפיית מצות בסתר<br /> * מחתרת סמרקנד - אברהם סמארגאנער<br /> * מחתרת סמרקנד - תשרי<br /> * ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יהונתן אייבשיץ)<br /> * חכמעס<br /> * ובית יוסף להבה - סיפור חיי מרן הבית יוסף<br /> * הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists<br /> * הצייד<br /> * ילדי הצללים<br /> * מזימה בנירנברג<br /> * מדקרות לשון<br /> * הקומיקס החסידי, הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר<br /> * רש&quot;י - רבן של ישראל<br /> * הקומיקס החסידי, ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס<br /> * רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת<br /> * מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה<br /> * מבצע פסטוריאוס<br /> * מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב&quot;ם<br /> * אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה&quot;מאמע שרה&quot;, שרה קצנלבויגן הי&quot;ד<br /> * מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו&quot;ר מרוז'ין<br /> * ההולנדי המעופף<br /> * הגנב<br /> * החילוץ מלונדון<br /> * בודדים ביער - תרגום לעברית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 2<br /> * הגדה של קופלה<br /> * המרדף במוסקבה<br /> * צלילים בצללים<br /> <br /> ===אידיש===<br /> * שריפטן אין באהעלטעניש<br /> * דער פארטיזאנער פידל<br /> * דער פאנגער<br /> * א זיסע נקמה<br /> * דער גנב<br /> * א קינד אין קייטן<br /> * דער לאנדאנער פיאנער<br /> * דער מח קריג<br /> * דער בונד מיט די פיראטן<br /> * די בערלינער וואנט<br /> * כוואליעס און פענסטערס<br /> * מגילת הבאמבעס<br /> * קינדער אין שאטן<br /> * דער עילוי איז געראטעוועט<br /> * דער פארלוירענער פרינץ<br /> * דער פליעדיגער שיף<br /> * די פעסטאריוס אקציע<br /> * א בליציגע ליכט<br /> * א גורל'דיגע אקציע<br /> * א ציטער אין שטעטל<br /> * די איבערלעבער<br /> * די קאנספיראציע אין נירנבערג<br /> * דער פייערדעגער ביס<br /> * טראגעדיע און טריאומף<br /> * א גיפטיגע נקמה<br /> * די שפיזיצע צונג<br /> * מסירות נפש אין סאמארקאנד<br /> * סאמארקאנד -קעגן קאומניסטישען שמד און כפירה<br /> * דער שתדלן<br /> * דער הייליגער רמב&quot;ם<br /> * אין פייער און אין וואסער<br /> * אזוי און ניט אנדערש!<br /> <br /> ===אנגלית===<br /> * Chassidic fables 2<br /> * Chassidic fables 3<br /> * Chassidic fables 4<br /> * Rabbi Shmuel satan<br /> * The powerful tongue<br /> * Sickly sweet<br /> * Bad Money<br /> * Discovery in atlit<br /> * The children's Chassidic machzor<br /> * Hidden leaflets<br /> * The hunter<br /> * Soldiers in hashem's army<br /> * The partisans' music<br /> * Samarkand<br /> * Shtetel under siege<br /> * The Enemy's Downfall<br /> * Chassidic comic books - 5<br /> * Chassidic comic books - 6<br /> * Chassidic comic books - 7<br /> * The thief<br /> * VANISHED!<br /> * Sheltered From The Shells<br /> * LOST IN LONDON<br /> * Genius At War<br /> * Trapped In Terror<br /> * Trial And Error<br /> * The Survivors<br /> * Far-reachung vision<br /> * The Berlin Wall<br /> * Adventures of Erez<br /> * The shadow children<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}<br /> * [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&amp;vid=NLI&amp;lang=iw_IL&amp;_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&amp;_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של מ&quot;ם הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית] <br /> * [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר &quot;ללא מורא&quot; על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה] <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=593914 2023-05-11T19:30:15Z

<p>Bez: ביטול גרסה 593906 של דער רעבע איז דא (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:מ&quot;ם הרשקוביץ.jpeg|ממוזער|שמאל|מ&quot;ם הרשקוביץ]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הרשקוביץ''' ('''מ&quot;ם הרשקוביץ'''), הוא סופר ילדים ונוער ומנהל לימודים בחיידר אידיש &quot;אוהלי מנחם&quot; בביתר-עילית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> כיום מנהל לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם בביתר-עילית.<br /> <br /> ==סופרות וכתיבה==<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג כתב מעל 200 ספרים. רבים מהם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.<br /> <br /> רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ&quot;ם בן-צבי, מ&quot;ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.<br /> <br /> [[קובץ:ללא מורא.jpg|ממוזער|שמאל|ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון]]<br /> [[קובץ:הרבנית-חנה.jpg|ממוזער|שמאל|מסדרת הרבניות - הרבנית חנה]]<br /> ==ספריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת<br /> * תעלומה בשדה<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק ראשון<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק שני<br /> * סיפורי רבותינו נשיאינו<br /> * מבט לגאולה<br /> * הרחפן<br /> * סכנה מתוקה<br /> * במעגל השנה עם הרבי<br /> * צופי המקדש<br /> * מגלים עולם - מושגים קטנים על עולם גדול<br /> * שאמיל: סיפורו של ניגון<br /> * 4 סיפורים - סיפורים מתוקים לקריאה לפני השינה<br /> * חיילים בצבאות ה' - מהגיוס עד לניצחון<br /> * הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב&quot;ד<br /> * אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך מאמר באתי לגני<br /> * סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן<br /> * הרמב&quot;ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב&quot;ד לשנת הלימודים התשע&quot;ה) שעור הרמב&quot;ם בספר המצוות<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום – עם &quot;היום יום&quot;: חלק שני<br /> * סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז&quot;ל - בראשית<br /> * סיפורי התורה שלי - שמות<br /> * סיפורי התורה שלי - ויקרא<br /> * סיפורי התורה שלי - במדבר<br /> * סיפורי התורה שלי - דברים<br /> * הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה<br /> * הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770<br /> * גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות<br /> * האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח<br /> * דמויות תנ&quot;כיות<br /> * טועמים גאולה<br /> * המלאך המליץ<br /> * מחזורי החסידי<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, בראשית-שמות<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, ויקרא-דברים<br /> * נרות להאיר<br /> * משלים בחסידות - חלק שני<br /> * משלים בחסידות - חלק שלישי<br /> * משלים בחסידות - חלק רביעי<br /> * חבורת תריסר בפעולה - שמע<br /> * כוחם של תהילים - סיפורי תהילים מתוך קובץ מכתבי הרבי הריי&quot;צ<br /> * ברכות הנהנין - חידונים<br /> * יש לנו חג - חגי תשרי<br /> * יש לנו חג - חנוכה ופורים<br /> * יש לנו חג - פסח ושבועות<br /> * תרומה שהצילה<br /> * רפואה משמים<br /> * השליחות הפלאית<br /> * יהודי פשוט מארץ ישראל<br /> * המזוודה שנעלמה<br /> * מלאך אחד מאלף<br /> * מקללה לברכה<br /> * הרבנית שהכריעה<br /> * הברכה הפלאית<br /> * משפחה מאוחדת<br /> * מרקחת הבריאות<br /> * החלום הפלאי<br /> * השליחות הסודית<br /> * תושיית הרבנית<br /> * ההחלפה הגורלית<br /> * השונא שהפך לאוהב<br /> * חרות בגלות<br /> <br /> ===ילדי משפחת חב&quot;די על תולדות בית רבי===<br /> * הרבנית רבקה<br /> * הרבנית חנה, אם אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * הרבנית דבורה לאה בת אדמו&quot;ר הזקן ואם אדמו&quot;ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * הרבנית חיה מושקא<br /> * הרבניות סטערנא אשת אדמו&quot;ר הזקן, שינא אשת אדמו&quot;ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * הרבנית שטערנא שרה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והרבנית נחמה דינה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> <br /> ===נפש חיה - אנציקלופדיית החי בעין החסידות===<br /> * חלק א - יונקי היבשה<br /> * חלק ב - עופות<br /> * חלק ג - דגים<br /> * חלק ד - זוחלים ומכרסמים<br /> * חלק ה - פרוקי רגליים<br /> <br /> ===ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם===<br /> * כרך א - יבשת אוסטרליה<br /> * כרך ב - יבשת אפריקה<br /> * כרך ג - יבשת אסיה<br /> * כרך ד - מזרח אירופה<br /> * כרך ה - מערב אירופה<br /> * כרך ו - יבשת אמריקה<br /> <br /> ===קומיקס===<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק ראשון<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק שני<br /> * צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br /> * הקומיקס החסידי, מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי<br /> * ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובעתיד<br /> * הפרש הנעלם<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק ראשון<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק שני<br /> * קנטרסים במחבוא<br /> * נקמה מורעלת<br /> * מפלת הצורר<br /> * הנשר הגדול - חיי הרמב&quot;ם<br /> * במהירות האור<br /> * הכנר הפרטיזני<br /> * פצצות סרק<br /> * עיני הבדולח<br /> * אימה בעיירה<br /> * תפנית גורלית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 1<br /> * תגלית בעתלית<br /> * מחתרת סמרקנד - אפיית מצות בסתר<br /> * מחתרת סמרקנד - אברהם סמארגאנער<br /> * מחתרת סמרקנד - תשרי<br /> * ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יהונתן אייבשיץ)<br /> * חכמעס<br /> * ובית יוסף להבה - סיפור חיי מרן הבית יוסף<br /> * הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists<br /> * הצייד<br /> * ילדי הצללים<br /> * מזימה בנירנברג<br /> * מדקרות לשון<br /> * הקומיקס החסידי, הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר<br /> * רש&quot;י - רבן של ישראל<br /> * הקומיקס החסידי, ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס<br /> * רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת<br /> * מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה<br /> * מבצע פסטוריאוס<br /> * מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב&quot;ם<br /> * אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה&quot;מאמע שרה&quot;, שרה קצנלבויגן הי&quot;ד<br /> * מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו&quot;ר מרוז'ין<br /> * ההולנדי המעופף<br /> * הגנב<br /> * החילוץ מלונדון<br /> * בודדים ביער - תרגום לעברית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 2<br /> * הגדה של קופלה<br /> * המרדף במוסקבה<br /> * צלילים בצללים<br /> <br /> ===אידיש===<br /> * שריפטן אין באהעלטעניש<br /> * דער פארטיזאנער פידל<br /> * דער פאנגער<br /> * א זיסע נקמה<br /> * דער גנב<br /> * א קינד אין קייטן<br /> * דער לאנדאנער פיאנער<br /> * דער מח קריג<br /> * דער בונד מיט די פיראטן<br /> * די בערלינער וואנט<br /> * כוואליעס און פענסטערס<br /> * מגילת הבאמבעס<br /> * קינדער אין שאטן<br /> * דער עילוי איז געראטעוועט<br /> * דער פארלוירענער פרינץ<br /> * דער פליעדיגער שיף<br /> * די פעסטאריוס אקציע<br /> * א בליציגע ליכט<br /> * א גורל'דיגע אקציע<br /> * א ציטער אין שטעטל<br /> * די איבערלעבער<br /> * די קאנספיראציע אין נירנבערג<br /> * דער פייערדעגער ביס<br /> * טראגעדיע און טריאומף<br /> * א גיפטיגע נקמה<br /> * די שפיזיצע צונג<br /> * מסירות נפש אין סאמארקאנד<br /> * סאמארקאנד -קעגן קאומניסטישען שמד און כפירה<br /> * דער שתדלן<br /> * דער הייליגער רמב&quot;ם<br /> * אין פייער און אין וואסער<br /> * אזוי און ניט אנדערש!<br /> <br /> ===אנגלית===<br /> * Chassidic fables 2<br /> * Chassidic fables 3<br /> * Chassidic fables 4<br /> * Rabbi Shmuel satan<br /> * The powerful tongue<br /> * Sickly sweet<br /> * Bad Money<br /> * Discovery in atlit<br /> * The children's Chassidic machzor<br /> * Hidden leaflets<br /> * The hunter<br /> * Soldiers in hashem's army<br /> * The partisans' music<br /> * Samarkand<br /> * Shtetel under siege<br /> * The Enemy's Downfall<br /> * Chassidic comic books - 5<br /> * Chassidic comic books - 6<br /> * Chassidic comic books - 7<br /> * The thief<br /> * VANISHED!<br /> * Sheltered From The Shells<br /> * LOST IN LONDON<br /> * Genius At War<br /> * Trapped In Terror<br /> * Trial And Error<br /> * The Survivors<br /> * Far-reachung vision<br /> * The Berlin Wall<br /> * Adventures of Erez<br /> * The shadow children<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}<br /> * [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&amp;vid=NLI&amp;lang=iw_IL&amp;_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&amp;_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של מ&quot;ם הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית] <br /> * [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר &quot;ללא מורא&quot; על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה] <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=588478 2023-04-14T15:15:06Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ממ הרשקוביץ.png|ממוזער|שמאל|מ&quot;ם הרשקוביץ]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הרשקוביץ''' ('''מ&quot;ם הרשקוביץ'''), הוא סופר ילדים ונוער ומנהל לימודים בחיידר אידיש &quot;אוהלי מנחם&quot; בביתר-עילית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> כיום מנהל לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם בביתר-עילית.<br /> <br /> ==סופרות וכתיבה==<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג כתב מעל 200 ספרים. רבים מהם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.<br /> <br /> רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ&quot;ם בן-צבי, מ&quot;ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת<br /> * תעלומה בשדה<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק ראשון<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק שני<br /> * סיפורי רבותינו נשיאינו<br /> * מבט לגאולה<br /> * הרחפן<br /> * סכנה מתוקה<br /> * במעגל השנה עם הרבי<br /> * צופי המקדש<br /> * מגלים עולם - מושגים קטנים על עולם גדול<br /> * שאמיל: סיפורו של ניגון<br /> * 4 סיפורים - סיפורים מתוקים לקריאה לפני השינה<br /> * חיילים בצבאות ה' - מהגיוס עד לניצחון<br /> * הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב&quot;ד<br /> * אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך מאמר באתי לגני<br /> * סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן<br /> * הרמב&quot;ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב&quot;ד לשנת הלימודים התשע&quot;ה) שעור הרמב&quot;ם בספר המצוות<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום – עם &quot;היום יום&quot;: חלק שני<br /> * סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז&quot;ל - בראשית<br /> * סיפורי התורה שלי - שמות<br /> * סיפורי התורה שלי - ויקרא<br /> * סיפורי התורה שלי - במדבר<br /> * סיפורי התורה שלי - דברים<br /> * הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה<br /> * הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770<br /> * גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות<br /> * האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח<br /> * דמויות תנ&quot;כיות<br /> * טועמים גאולה<br /> * המלאך המליץ<br /> * מחזורי החסידי<br /> * ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם: כרך א - יבשת אוסטרליה<br /> * ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם: כרך ב - יבשת אפריקה<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, בראשית-שמות<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, ויקרא-דברים<br /> * נרות להאיר<br /> * משלים בחסידות - חלק שני<br /> * משלים בחסידות - חלק שלישי<br /> * משלים בחסידות - חלק רביעי<br /> * חבורת תריסר בפעולה - שמע<br /> * כוחם של תהילים - סיפורי תהילים מתוך קובץ מכתבי הרבי הריי&quot;צ<br /> * ברכות הנהנין - חידונים<br /> * יש לנו חג - חגי תשרי<br /> * יש לנו חג - חנוכה ופורים<br /> * יש לנו חג - פסח ושבועות<br /> * תרומה שהצילה<br /> * רפואה משמים<br /> * השליחות הפלאית<br /> * יהודי פשוט מארץ ישראל<br /> * המזוודה שנעלמה<br /> * מלאך אחד מאלף<br /> * מקללה לברכה<br /> * הרבנית שהכריעה<br /> * הברכה הפלאית<br /> * משפחה מאוחדת<br /> * מרקחת הבריאות<br /> * החלום הפלאי<br /> * השליחות הסודית<br /> * תושיית הרבנית<br /> * ההחלפה הגורלית<br /> * השונא שהפך לאוהב<br /> * חרות בגלות<br /> <br /> ===ילדי משפחת חב&quot;די על תולדות בית רבי===<br /> * הרבנית רבקה<br /> * הרבנית חנה, אם אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * הרבנית דבורה לאה בת אדמו&quot;ר הזקן ואם אדמו&quot;ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * הרבנית חיה מושקא<br /> * הרבניות סטערנא אשת אדמו&quot;ר הזקן, שינא אשת אדמו&quot;ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * הרבנית שטערנא שרה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והרבנית נחמה דינה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> <br /> ===נפש חיה - אנציקלופדיית החי בעין החסידות===<br /> * חלק א - יונקי היבשה<br /> * חלק ב - עופות<br /> * חלק ג - דגים<br /> * חלק ד - זוחלים ומכרסמים<br /> * חלק ה - פרוקי רגליים<br /> <br /> ===קומיקס===<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק ראשון<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק שני<br /> * צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br /> * הקומיקס החסידי, מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי<br /> * ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובעתיד<br /> * הפרש הנעלם<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק ראשון<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק שני<br /> * קנטרסים במחבוא<br /> * נקמה מורעלת<br /> * מפלת הצורר<br /> * הנשר הגדול - חיי הרמב&quot;ם<br /> * במהירות האור<br /> * הכנר הפרטיזני<br /> * פצצות סרק<br /> * עיני הבדולח<br /> * אימה בעיירה<br /> * תפנית גורלית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 1<br /> * תגלית בעתלית<br /> * מחתרת סמרקנד - אפיית מצות בסתר<br /> * מחתרת סמרקנד - אברהם סמארגאנער<br /> * מחתרת סמרקנד - תשרי<br /> * ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יהונתן אייבשיץ)<br /> * חכמעס<br /> * ובית יוסף להבה - סיפור חיי מרן הבית יוסף<br /> * הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists<br /> * הצייד<br /> * ילדי הצללים<br /> * מזימה בנירנברג<br /> * מדקרות לשון<br /> * הקומיקס החסידי, הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר<br /> * רש&quot;י - רבן של ישראל<br /> * הקומיקס החסידי, ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס<br /> * רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת<br /> * מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה<br /> * מבצע פסטוריאוס<br /> * מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב&quot;ם<br /> * אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה&quot;מאמע שרה&quot;, שרה קצנלבויגן הי&quot;ד<br /> * מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו&quot;ר מרוז'ין<br /> * ההולנדי המעופף<br /> * הגנב<br /> * החילוץ מלונדון<br /> * בודדים ביער - תרגום לעברית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 2<br /> * הגדה של קופלה<br /> * המרדף במוסקבה<br /> * צלילים בצללים<br /> <br /> ===אידיש===<br /> * שריפטן אין באהעלטעניש<br /> * דער פארטיזאנער פידל<br /> * דער פאנגער<br /> * א זיסע נקמה<br /> * דער גנב<br /> * א קינד אין קייטן<br /> * דער לאנדאנער פיאנער<br /> * דער מח קריג<br /> * דער בונד מיט די פיראטן<br /> * די בערלינער וואנט<br /> * כוואליעס און פענסטערס<br /> * מגילת הבאמבעס<br /> * קינדער אין שאטן<br /> * דער עילוי איז געראטעוועט<br /> * דער פארלוירענער פרינץ<br /> * דער פליעדיגער שיף<br /> * די פעסטאריוס אקציע<br /> * א בליציגע ליכט<br /> * א גורל'דיגע אקציע<br /> * א ציטער אין שטעטל<br /> * די איבערלעבער<br /> * די קאנספיראציע אין נירנבערג<br /> * דער פייערדעגער ביס<br /> * טראגעדיע און טריאומף<br /> * א גיפטיגע נקמה<br /> * די שפיזיצע צונג<br /> * מסירות נפש אין סאמארקאנד<br /> * סאמארקאנד -קעגן קאומניסטישען שמד און כפירה<br /> * דער שתדלן<br /> * דער הייליגער רמב&quot;ם<br /> * אין פייער און אין וואסער<br /> * אזוי און ניט אנדערש!<br /> <br /> ===אנגלית===<br /> * Chassidic fables 2<br /> * Chassidic fables 3<br /> * Chassidic fables 4<br /> * Rabbi Shmuel satan<br /> * The powerful tongue<br /> * Sickly sweet<br /> * Bad Money<br /> * Discovery in atlit<br /> * The children's Chassidic machzor<br /> * Hidden leaflets<br /> * The hunter<br /> * Soldiers in hashem's army<br /> * The partisans' music<br /> * Samarkand<br /> * Shtetel under siege<br /> * The Enemy's Downfall<br /> * Chassidic comic books - 5<br /> * Chassidic comic books - 6<br /> * Chassidic comic books - 7<br /> * The thief<br /> * VANISHED!<br /> * Sheltered From The Shells<br /> * LOST IN LONDON<br /> * Genius At War<br /> * Trapped In Terror<br /> * Trial And Error<br /> * The Survivors<br /> * Far-reachung vision<br /> * The Berlin Wall<br /> * Adventures of Erez<br /> * The shadow children<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}<br /> * [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&amp;vid=NLI&amp;lang=iw_IL&amp;_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&amp;_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של מ&quot;ם הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית] <br /> * [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר &quot;ללא מורא&quot; על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה] <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=588408 2023-04-14T11:16:16Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>הגאון החסידי הרב '''שמריהו אהרון לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית ומתמחה בניהול מערכות והנדסת תוכנה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]].<br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> מילדוחו ניכרו בו כישורי חשיבה יוצאי דופן ובלט בין חבריו במוחו האנליטי. בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> בשנים תשנ”ג ותשנ”ד ניצל הרב לרנר את כישוריו לשירות ביחידת מודיעין 8200.<br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשנ&quot;ה]] נשא לאישה את לאה בת ר' משה אהרון פטרבורסקי.<br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> בנוסף, הוא מרצה בכיר לשפה העברית ומורה מקצועי ליישומי המחשב.<br /> <br /> כיום, מנהל מערכות מידע במשרד הבריאות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] עם פרוץ [[מגיפת הקורונה]] גויס על ידי שר הבריאות הרב [[יעקב ליצמן]] לסיוע בניהול מערכת המידע של החקירות האפידמיולגיות, והמשיך בתפקיד זה גם תחת השרים הבאים במשרד. <br /> <br /> עם תום הגל הראשון קיבל תעודת הוקרה מיוחדת מהמדינה על עזרתו המיוחדת.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין הילדים [[תורתך שעשועי]], ובבמות מקוונות. סדרת ספריו &quot;שימורי שמריה&quot; נמצאת בדפוס.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * אביו הרב [[יעקב לרנר]]<br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> * גיסו הרב שאול ברוק<br /> * חתנו הרב לוי ליטוואק<br /> * בנו הרב צבי לרנר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lerner.pdf גלויות מבית חיינו]''', מכתבים שכתב בזמן שהותו אצל הרבי, תשורה משמחת נישואי צאצאיו ג' כסלו תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לרנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=588406 2023-04-14T11:08:20Z

<p>Bez: ביטול גרסה 588360 של ב. א. א. (שיחה) שגיאות בהקלדה ובעיצוב, כדאי לעשות זאת שוב בצורה מסודרת ומותאמת</p> <hr /> <div>[[קובץ:ממ הרשקוביץ.png|ממוזער|שמאל|מ&quot;ם הרשקוביץ]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הרשקוביץ''' ('''מ&quot;ם הרשקוביץ'''), הוא סופר ילדים ונוער ומנהל לימודים בחיידר אידיש &quot;אוהלי מנחם&quot; בביתר-עילית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> כיום מנהל לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם בביתר-עילית.<br /> <br /> ==סופרות וכתיבה==<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג חיבר קרוב ל-200 ספרים שחלקם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.<br /> <br /> רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ&quot;ם בן-צבי, מ&quot;ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת<br /> * תעלומה בשדה<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק ראשון<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק שני<br /> * סיפורי רבותינו נשיאינו<br /> * מבט לגאולה<br /> * הרחפן<br /> * סכנה מתוקה<br /> * במעגל השנה עם הרבי<br /> * צופי המקדש<br /> * מגלים עולם - מושגים קטנים על עולם גדול<br /> * שאמיל: סיפורו של ניגון<br /> * 4 סיפורים - סיפורים מתוקים לקריאה לפני השינה<br /> * חיילים בצבאות ה' - מהגיוס עד לניצחון<br /> * הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב&quot;ד<br /> * אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך מאמר באתי לגני<br /> * סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן<br /> * הרמב&quot;ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב&quot;ד לשנת הלימודים התשע&quot;ה) שעור הרמב&quot;ם בספר המצוות<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום – עם &quot;היום יום&quot;: חלק שני<br /> * סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז&quot;ל - בראשית<br /> * סיפורי התורה שלי - שמות<br /> * סיפורי התורה שלי - ויקרא<br /> * סיפורי התורה שלי - במדבר<br /> * סיפורי התורה שלי - דברים<br /> * הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה<br /> * הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770<br /> * גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות<br /> * האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח<br /> * דמויות תנ&quot;כיות<br /> * טועמים גאולה<br /> * המלאך המליץ<br /> * מחזורי החסידי<br /> * ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם: כרך א - יבשת אוסטרליה<br /> * ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם: כרך ב - יבשת אפריקה<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, בראשית-שמות<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, ויקרא-דברים<br /> * נרות להאיר<br /> * משלים בחסידות - חלק שני<br /> * משלים בחסידות - חלק שלישי<br /> * משלים בחסידות - חלק רביעי<br /> * חבורת תריסר בפעולה - שמע<br /> * כוחם של תהילים - סיפורי תהילים מתוך קובץ מכתבי הרבי הריי&quot;צ<br /> * ברכות הנהנין - חידונים<br /> * יש לנו חג - חגי תשרי<br /> * יש לנו חג - חנוכה ופורים<br /> * יש לנו חג - פסח ושבועות<br /> * תרומה שהצילה<br /> * רפואה משמים<br /> * השליחות הפלאית<br /> * יהודי פשוט מארץ ישראל<br /> * המזוודה שנעלמה<br /> * מלאך אחד מאלף<br /> * מקללה לברכה<br /> * הרבנית שהכריעה<br /> * הברכה הפלאית<br /> * משפחה מאוחדת<br /> * מרקחת הבריאות<br /> * החלום הפלאי<br /> * השליחות הסודית<br /> * תושיית הרבנית<br /> * ההחלפה הגורלית<br /> * השונא שהפך לאוהב<br /> * חרות בגלות<br /> <br /> ===ילדי משפחת חב&quot;די על תולדות בית רבי===<br /> * הרבנית רבקה<br /> * הרבנית חנה, אם אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * הרבנית דבורה לאה בת אדמו&quot;ר הזקן ואם אדמו&quot;ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * הרבנית חיה מושקא<br /> * הרבניות סטערנא אשת אדמו&quot;ר הזקן, שינא אשת אדמו&quot;ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * הרבנית שטערנא שרה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והרבנית נחמה דינה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> <br /> ===נפש חיה - אנציקלופדיית החי בעין החסידות===<br /> * חלק א - יונקי היבשה<br /> * חלק ב - עופות<br /> * חלק ג - דגים<br /> * חלק ד - זוחלים ומכרסמים<br /> * חלק ה - פרוקי רגליים<br /> <br /> ===קומיקס===<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק ראשון<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק שני<br /> * צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br /> * הקומיקס החסידי, מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי<br /> * ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובעתיד<br /> * הפרש הנעלם<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק ראשון<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק שני<br /> * קנטרסים במחבוא<br /> * נקמה מורעלת<br /> * מפלת הצורר<br /> * הנשר הגדול - חיי הרמב&quot;ם<br /> * במהירות האור<br /> * הכנר הפרטיזני<br /> * פצצות סרק<br /> * עיני הבדולח<br /> * אימה בעיירה<br /> * תפנית גורלית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 1<br /> * תגלית בעתלית<br /> * מחתרת סמרקנד - אפיית מצות בסתר<br /> * מחתרת סמרקנד - אברהם סמארגאנער<br /> * מחתרת סמרקנד - תשרי<br /> * ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יהונתן אייבשיץ)<br /> * חכמעס<br /> * ובית יוסף להבה - סיפור חיי מרן הבית יוסף<br /> * הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists<br /> * הצייד<br /> * ילדי הצללים<br /> * מזימה בנירנברג<br /> * מדקרות לשון<br /> * הקומיקס החסידי, הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר<br /> * רש&quot;י - רבן של ישראל<br /> * הקומיקס החסידי, ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס<br /> * רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת<br /> * מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה<br /> * מבצע פסטוריאוס<br /> * מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב&quot;ם<br /> * אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה&quot;מאמע שרה&quot;, שרה קצנלבויגן הי&quot;ד<br /> * מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו&quot;ר מרוז'ין<br /> * ההולנדי המעופף<br /> * הגנב<br /> * החילוץ מלונדון<br /> * בודדים ביער - תרגום לעברית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 2<br /> * הגדה של קופלה<br /> * המרדף במוסקבה<br /> * צלילים בצללים<br /> <br /> ===אידיש===<br /> * שריפטן אין באהעלטעניש<br /> * דער פארטיזאנער פידל<br /> * דער פאנגער<br /> * א זיסע נקמה<br /> * דער גנב<br /> * א קינד אין קייטן<br /> * דער לאנדאנער פיאנער<br /> * דער מח קריג<br /> * דער בונד מיט די פיראטן<br /> * די בערלינער וואנט<br /> * כוואליעס און פענסטערס<br /> * מגילת הבאמבעס<br /> * קינדער אין שאטן<br /> * דער עילוי איז געראטעוועט<br /> * דער פארלוירענער פרינץ<br /> * דער פליעדיגער שיף<br /> * די פעסטאריוס אקציע<br /> * א בליציגע ליכט<br /> * א גורל'דיגע אקציע<br /> * א ציטער אין שטעטל<br /> * די איבערלעבער<br /> * די קאנספיראציע אין נירנבערג<br /> * דער פייערדעגער ביס<br /> * טראגעדיע און טריאומף<br /> * א גיפטיגע נקמה<br /> * די שפיזיצע צונג<br /> * מסירות נפש אין סאמארקאנד<br /> * סאמארקאנד -קעגן קאומניסטישען שמד און כפירה<br /> * דער שתדלן<br /> * דער הייליגער רמב&quot;ם<br /> * אין פייער און אין וואסער<br /> * אזוי און ניט אנדערש!<br /> <br /> ===אנגלית===<br /> * Chassidic fables 2<br /> * Chassidic fables 3<br /> * Chassidic fables 4<br /> * Rabbi Shmuel satan<br /> * The powerful tongue<br /> * Sickly sweet<br /> * Bad Money<br /> * Discovery in atlit<br /> * The children's Chassidic machzor<br /> * Hidden leaflets<br /> * The hunter<br /> * Soldiers in hashem's army<br /> * The partisans' music<br /> * Samarkand<br /> * Shtetel under siege<br /> * The Enemy's Downfall<br /> * Chassidic comic books - 5<br /> * Chassidic comic books - 6<br /> * Chassidic comic books - 7<br /> * The thief<br /> * VANISHED!<br /> * Sheltered From The Shells<br /> * LOST IN LONDON<br /> * Genius At War<br /> * Trapped In Terror<br /> * Trial And Error<br /> * The Survivors<br /> * Far-reachung vision<br /> * The Berlin Wall<br /> * Adventures of Erez<br /> * The shadow children<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}<br /> * [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&amp;vid=NLI&amp;lang=iw_IL&amp;_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&amp;_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של מ&quot;ם הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית] <br /> * [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר &quot;ללא מורא&quot; על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה] <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=588357 2023-04-14T08:40:51Z

<p>Bez: /* חשיבותה בחזרת הש&quot;ץ */</p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: <br /> :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות <br /> ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: <br /> :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא <br /> ::קדיש על ארעא עובד גבורתיה <br /> :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא<br /> ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חשיבותה בחזרת הש&quot;ץ==<br /> רבינו הזקן מרחיב בשולחן ערוך שלו על צורת אמירת קדושת &quot;קדוש קדוש קדוש&quot; וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מפעים מ&quot;ספר היכלות&quot; הקדום:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''&quot;ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!&quot;''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.|מקור=שולחן ערוך אדה&quot;ז או&quot;ח סימן קכה סעיף ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> ==ירידת העולמות==<br /> <br /> בחסידות מבואר כי ה&quot;'''קדוש'''&quot; הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.<br /> <br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.<br /> <br /> וה&quot;'''קדוש'''&quot; השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.<br /> <br /> לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב&quot;[[שם הוי']]&quot;, כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה &quot;צבאות&quot; היא &quot;צבא&quot; &quot;אות&quot;. כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה&quot;א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה&quot;א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח&quot;ל).<br /> <br /> ===ע&quot;מ לברוא עולם===<br /> {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ&quot;ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.<br /> <br /> כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו&quot;ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.<br /> <br /> ==קריאת השרפים==<br /> את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב&quot;ה.<br /> <br /> השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים &quot;קדוש&quot; מלשון מובדל.<br /> <br /> כאשר השרפים אומרים &quot;קדוש&quot;, הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים &quot;מלא כל '''הארץ''' כבודו&quot;, אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.<br /> <br /> ===מדוע שלוש===<br /> ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג&quot;ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח&quot;ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י&quot;ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או&quot;פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי&quot;ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר&quot;ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... &lt;small&gt;ועיין ב[[הרמ&quot;ז]] פרשה שלח (דקנ&quot;ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו&lt;/small&gt; תלת עלמין אית ליה לקוב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ&quot;ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו&quot;ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ&quot;ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א&quot;ק, אצילות ובי&quot;ע, עיי&quot;ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי&quot;ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה&quot;ע}}.<br /> <br /> כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי&quot;ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ&quot;ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג&quot;פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי&quot;ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.<br /> <br /> ===לא כולם===<br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת &quot;קדוש&quot;, השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.<br /> <br /> ===פעולת הקריאה===<br /> {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב&quot;ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג&quot;פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ&quot;ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.<br /> <br /> ===זמנה===<br /> ה[[מלאכים]] קוראים ג&quot;פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}<br /> <br /> ===אופנה===<br /> לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר &quot;קדוש&quot; שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב&quot;ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.<br /> <br /> כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.<br /> <br /> בפסוק כתוב &quot;וקרא זה אל זה&quot;, אך בתרגום כתוב &quot;ומקבלין דין מן דין&quot;. וזאת כיון שבלה&quot;ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.<br /> <br /> ==אמירת קדושה בתפילה==<br /> בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש&quot;ץ]]. ג. בובא לציון.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]<br /> [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=588356 2023-04-14T08:39:25Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: <br /> :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות <br /> ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: <br /> :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא <br /> ::קדיש על ארעא עובד גבורתיה <br /> :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא<br /> ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חשיבותה בחזרת הש&quot;ץ==<br /> רבינו הזקן מרחיב בשולחן ערוך שלו על צורת אמירת קדושת &quot;קדוש קדוש קדוש&quot; וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מפעים מ&quot;ספר היכלות&quot; הקדום:<br /> <br /> {{הדגשה|ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''&quot;ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!&quot;''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.}}{{הערה|שולחן ערוך אדה&quot;ז או&quot;ח סימן קכה סעיף ג}}.<br /> <br /> ==ירידת העולמות==<br /> <br /> בחסידות מבואר כי ה&quot;'''קדוש'''&quot; הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.<br /> <br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.<br /> <br /> וה&quot;'''קדוש'''&quot; השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.<br /> <br /> לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב&quot;[[שם הוי']]&quot;, כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה &quot;צבאות&quot; היא &quot;צבא&quot; &quot;אות&quot;. כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה&quot;א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה&quot;א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח&quot;ל).<br /> <br /> ===ע&quot;מ לברוא עולם===<br /> {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ&quot;ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.<br /> <br /> כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו&quot;ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.<br /> <br /> ==קריאת השרפים==<br /> את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב&quot;ה.<br /> <br /> השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים &quot;קדוש&quot; מלשון מובדל.<br /> <br /> כאשר השרפים אומרים &quot;קדוש&quot;, הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים &quot;מלא כל '''הארץ''' כבודו&quot;, אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.<br /> <br /> ===מדוע שלוש===<br /> ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג&quot;ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח&quot;ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י&quot;ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או&quot;פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי&quot;ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר&quot;ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... &lt;small&gt;ועיין ב[[הרמ&quot;ז]] פרשה שלח (דקנ&quot;ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו&lt;/small&gt; תלת עלמין אית ליה לקוב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ&quot;ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו&quot;ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ&quot;ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א&quot;ק, אצילות ובי&quot;ע, עיי&quot;ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי&quot;ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה&quot;ע}}.<br /> <br /> כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי&quot;ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ&quot;ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג&quot;פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי&quot;ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.<br /> <br /> ===לא כולם===<br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת &quot;קדוש&quot;, השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.<br /> <br /> ===פעולת הקריאה===<br /> {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב&quot;ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג&quot;פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ&quot;ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.<br /> <br /> ===זמנה===<br /> ה[[מלאכים]] קוראים ג&quot;פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}<br /> <br /> ===אופנה===<br /> לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר &quot;קדוש&quot; שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב&quot;ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.<br /> <br /> כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.<br /> <br /> בפסוק כתוב &quot;וקרא זה אל זה&quot;, אך בתרגום כתוב &quot;ומקבלין דין מן דין&quot;. וזאת כיון שבלה&quot;ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.<br /> <br /> ==אמירת קדושה בתפילה==<br /> בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש&quot;ץ]]. ג. בובא לציון.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]<br /> [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=588355 2023-04-14T08:37:36Z

<p>Bez: /* חשיבותה באמירת קדושה */</p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: <br /> :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות <br /> ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: <br /> :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא <br /> ::קדיש על ארעא עובד גבורתיה <br /> :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא<br /> ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חשיבותה בחזרת הש&quot;ץ==<br /> בשו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סימן קכה סעיף ג מרחיב רבינו הזקן בצורת אמירת קדושת &quot;קדוש קדוש קדוש&quot; וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מפעים מ&quot;ספר היכלות&quot; הקדום:<br /> <br /> ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''&quot;ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!&quot;''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.<br /> <br /> ==ירידת העולמות==<br /> <br /> בחסידות מבואר כי ה&quot;'''קדוש'''&quot; הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.<br /> <br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.<br /> <br /> וה&quot;'''קדוש'''&quot; השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.<br /> <br /> לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב&quot;[[שם הוי']]&quot;, כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה &quot;צבאות&quot; היא &quot;צבא&quot; &quot;אות&quot;. כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה&quot;א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה&quot;א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח&quot;ל).<br /> <br /> ===ע&quot;מ לברוא עולם===<br /> {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ&quot;ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.<br /> <br /> כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו&quot;ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.<br /> <br /> ==קריאת השרפים==<br /> את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב&quot;ה.<br /> <br /> השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים &quot;קדוש&quot; מלשון מובדל.<br /> <br /> כאשר השרפים אומרים &quot;קדוש&quot;, הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים &quot;מלא כל '''הארץ''' כבודו&quot;, אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.<br /> <br /> ===מדוע שלוש===<br /> ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג&quot;ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח&quot;ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י&quot;ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או&quot;פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי&quot;ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר&quot;ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... &lt;small&gt;ועיין ב[[הרמ&quot;ז]] פרשה שלח (דקנ&quot;ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו&lt;/small&gt; תלת עלמין אית ליה לקוב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ&quot;ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו&quot;ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ&quot;ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א&quot;ק, אצילות ובי&quot;ע, עיי&quot;ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי&quot;ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה&quot;ע}}.<br /> <br /> כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי&quot;ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ&quot;ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג&quot;פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי&quot;ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.<br /> <br /> ===לא כולם===<br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת &quot;קדוש&quot;, השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.<br /> <br /> ===פעולת הקריאה===<br /> {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב&quot;ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג&quot;פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ&quot;ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.<br /> <br /> ===זמנה===<br /> ה[[מלאכים]] קוראים ג&quot;פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}<br /> <br /> ===אופנה===<br /> לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר &quot;קדוש&quot; שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב&quot;ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.<br /> <br /> כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.<br /> <br /> בפסוק כתוב &quot;וקרא זה אל זה&quot;, אך בתרגום כתוב &quot;ומקבלין דין מן דין&quot;. וזאת כיון שבלה&quot;ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.<br /> <br /> ==אמירת קדושה בתפילה==<br /> בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש&quot;ץ]]. ג. בובא לציון.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]<br /> [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=588354 2023-04-14T08:36:53Z

<p>Bez: /* חשיבותה באמירת קדושה */</p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: <br /> :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות <br /> ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: <br /> :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא <br /> ::קדיש על ארעא עובד גבורתיה <br /> :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא<br /> ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חשיבותה באמירת קדושה==<br /> בשו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סימן קכה סעיף ג מרחיב רבינו הזקן בצורת אמירתה וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מפעים מ&quot;ספר היכלות&quot; הקדום:<br /> <br /> ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''&quot;ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!&quot;''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.<br /> <br /> ==ירידת העולמות==<br /> <br /> בחסידות מבואר כי ה&quot;'''קדוש'''&quot; הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.<br /> <br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.<br /> <br /> וה&quot;'''קדוש'''&quot; השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.<br /> <br /> לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב&quot;[[שם הוי']]&quot;, כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה &quot;צבאות&quot; היא &quot;צבא&quot; &quot;אות&quot;. כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה&quot;א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה&quot;א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח&quot;ל).<br /> <br /> ===ע&quot;מ לברוא עולם===<br /> {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ&quot;ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.<br /> <br /> כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו&quot;ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.<br /> <br /> ==קריאת השרפים==<br /> את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב&quot;ה.<br /> <br /> השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים &quot;קדוש&quot; מלשון מובדל.<br /> <br /> כאשר השרפים אומרים &quot;קדוש&quot;, הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים &quot;מלא כל '''הארץ''' כבודו&quot;, אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.<br /> <br /> ===מדוע שלוש===<br /> ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג&quot;ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח&quot;ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י&quot;ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או&quot;פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי&quot;ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר&quot;ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... &lt;small&gt;ועיין ב[[הרמ&quot;ז]] פרשה שלח (דקנ&quot;ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו&lt;/small&gt; תלת עלמין אית ליה לקוב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ&quot;ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו&quot;ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ&quot;ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א&quot;ק, אצילות ובי&quot;ע, עיי&quot;ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי&quot;ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה&quot;ע}}.<br /> <br /> כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי&quot;ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ&quot;ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג&quot;פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי&quot;ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.<br /> <br /> ===לא כולם===<br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת &quot;קדוש&quot;, השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.<br /> <br /> ===פעולת הקריאה===<br /> {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב&quot;ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג&quot;פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ&quot;ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.<br /> <br /> ===זמנה===<br /> ה[[מלאכים]] קוראים ג&quot;פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}<br /> <br /> ===אופנה===<br /> לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר &quot;קדוש&quot; שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב&quot;ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.<br /> <br /> כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.<br /> <br /> בפסוק כתוב &quot;וקרא זה אל זה&quot;, אך בתרגום כתוב &quot;ומקבלין דין מן דין&quot;. וזאת כיון שבלה&quot;ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.<br /> <br /> ==אמירת קדושה בתפילה==<br /> בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש&quot;ץ]]. ג. בובא לציון.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]<br /> [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=588353 2023-04-14T08:36:35Z

<p>Bez: /* חשיבותה באמירת קדושה */</p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: <br /> :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות <br /> ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: <br /> :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא <br /> ::קדיש על ארעא עובד גבורתיה <br /> :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא<br /> ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חשיבותה באמירת קדושה==<br /> בשו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סימן קכה סעיף ג מרחיב רבינו הזקן בצורת אמירתה וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מ&quot;ספר היכלות&quot; הקדום:<br /> <br /> ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''&quot;ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!&quot;''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.<br /> <br /> ==ירידת העולמות==<br /> <br /> בחסידות מבואר כי ה&quot;'''קדוש'''&quot; הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.<br /> <br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.<br /> <br /> וה&quot;'''קדוש'''&quot; השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.<br /> <br /> לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב&quot;[[שם הוי']]&quot;, כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה &quot;צבאות&quot; היא &quot;צבא&quot; &quot;אות&quot;. כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה&quot;א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה&quot;א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח&quot;ל).<br /> <br /> ===ע&quot;מ לברוא עולם===<br /> {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ&quot;ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.<br /> <br /> כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו&quot;ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.<br /> <br /> ==קריאת השרפים==<br /> את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב&quot;ה.<br /> <br /> השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים &quot;קדוש&quot; מלשון מובדל.<br /> <br /> כאשר השרפים אומרים &quot;קדוש&quot;, הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים &quot;מלא כל '''הארץ''' כבודו&quot;, אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.<br /> <br /> ===מדוע שלוש===<br /> ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג&quot;ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח&quot;ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י&quot;ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או&quot;פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי&quot;ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר&quot;ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... &lt;small&gt;ועיין ב[[הרמ&quot;ז]] פרשה שלח (דקנ&quot;ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו&lt;/small&gt; תלת עלמין אית ליה לקוב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ&quot;ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו&quot;ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ&quot;ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א&quot;ק, אצילות ובי&quot;ע, עיי&quot;ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי&quot;ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה&quot;ע}}.<br /> <br /> כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי&quot;ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ&quot;ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג&quot;פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי&quot;ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.<br /> <br /> ===לא כולם===<br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת &quot;קדוש&quot;, השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.<br /> <br /> ===פעולת הקריאה===<br /> {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב&quot;ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג&quot;פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ&quot;ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.<br /> <br /> ===זמנה===<br /> ה[[מלאכים]] קוראים ג&quot;פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}<br /> <br /> ===אופנה===<br /> לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר &quot;קדוש&quot; שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב&quot;ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.<br /> <br /> כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.<br /> <br /> בפסוק כתוב &quot;וקרא זה אל זה&quot;, אך בתרגום כתוב &quot;ומקבלין דין מן דין&quot;. וזאת כיון שבלה&quot;ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.<br /> <br /> ==אמירת קדושה בתפילה==<br /> בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש&quot;ץ]]. ג. בובא לציון.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]<br /> [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=588352 2023-04-14T08:33:27Z

<p>Bez: ביטול גרסה 588334 של 172.225.191.98 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב ישראל הרשקוביץ<br /> |תמונה= [[קובץ:11-06-2020-01-48-48-04-11-2018-09-51-18-DSC 9365-740x493-1.jpg|250px]]<br /> |תיאור= שליח הרבי, רב קהילת חב&quot;ד ויו&quot;ר המוסדות באופקים<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ב סיון]] [[תש&quot;כ]] <br /> |מקום לידה= ראשון לציון<br /> |מקום פעילות=[[אופקים]] <br /> |רבותיו=הרבי מליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=מרבני מכון הלכה חב&quot;ד.<br /> |השתייכות=חסידות חב&quot;ד<br /> }}<br /> [[קובץ:09-03-2017-15-52-09-attachments-16.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ עובר אצל הרבי על רקע בית חב&quot;ד באופקים]]<br /> הרב '''ישראל הרשקוביץ''' (יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1960) הינו [[שליח]] [[הרבי]], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב&quot;ד]] ויו&quot;ר המוסדות ב[[אופקים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תש&quot;כ]] בעיר [[ראשון לציון]] לאביו הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] מנהל רשת יוסף יצחק ומזקני החסידים בארץ הקודש ולאמו מרת טובה יפה ברכה, בגיל 3 עבר ל[[בני ברק]], שם למד ב[[חדר]] חב&quot;ד מייד עם פתיחתו, כאשר מנהל ה[[חדר]] היה הרב [[לייבל זלמנוב]]. (באותה תקופה למדו עימו הילדים (כיום הרבנים): [[זלמן לנדא]], [[אייזיק לנדא]], [[חיים שלמה דיסקין]], ועוד).<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ז חלתה אימו (מרת טובה יפה) במחלה הידועה, ולאחר שכתבה לרבי קיבלה ברכה לבריאות והמחלה נעלמה עד שנת תשמ&quot;ג. הרבי דחה את מחלתה בשבע שנים. <br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;מ]] נמנה עם קבוצת הבחורים השלישית שנשלחה להקים ולבסס את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תשמ&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר שהוסמך לרבנות וחזר ארצה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה, בת הרב [[אברהם דונין]] ע&quot;ה שליח הרבי במושב מיטב שבחבל [[תענך]].<br /> [[קובץ:11-06-2020-01-48-48-04-11-2018-09-51-18-DSC 9365-740x493-1.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]]]]<br /> ב[[כ' סיון]] [[תשמ&quot;ג]] כ-3 חודשים לאחר חתונתו נפטרה אימו מהמחלה הידועה.<br /> <br /> שנה לאחר מכן בחודש ניסן לאחר שקיבל את ברכת הרבי לשליחות פנה לאגו&quot;ח לקבל הצעת מקום לשליחות. מספר מקומות הוצעו אך לאחר בדיקה ומחשבה הוחלט לצאת לאופקים.<br /> <br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ד]] נשלח על ידי הרבי ל[[אופקים]] וייסד את קהילת חב&quot;ד המקומית, והחל לפעול להפצת תורה ויהדות בין תושבי העיר.<br /> [[קובץ:ישראל הרשקוביץ עם רהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מארח בביתו את ראש העיר אופקים מר איציק דנינו]]<br /> <br /> == השליחות באופקים ==<br /> <br /> במשך השנים הפעילות צברה תאוצה והרב הרשקוביץ הביא תחתיו שלוחים נוספים והקים אימפריה חב&quot;דית בעיר, ועל מוסדותיו נמנים: בית חב&quot;ד המשרת את תושבי העיר לכל אורך שעות היום, בית כנסת חב&quot;ד בנוסח האריז&quot;ל, שבעה גני ילדים, בית ספר לבנות, [[תלמוד תורה]] חב&quot;די, ובית התבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים. בסך הכל מתחנכים במוסדות שבאחריותו כתשע מאות ילדים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] החלו גורמים שונים להתנכל לפעילות בית חב&quot;ד, והרב הרשקוביץ שאל את [[הרבי]] באמצעות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] האם להריץ רשימה עצמאית שתתמוך בפעילות החב&quot;דית בעיר. כמענה על השאלה השיב הרבי שהדבר שייך לראשי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש, ואינו שייך כלל לפעולות של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> ואכן פנה הרב הרשקוביץ לראשי עסקני חב&quot;ד ובאסיפה שהתקיימה ב[[כפר חב&quot;ד]] השתתפו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[שמואל חפר]] מנהל [[מכללת בית רבקה]], הרב [[נחום כהן]] נציג [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש|צא&quot;ח]] והרב [[מאיר פריימן]] מנהל רשת חב&quot;ד. <br /> הכרעת הנוכחים באסיפה הייתה: שלאור המצב הנוכחי, נותנים רשות לרב הרשקוביץ ולמעשה לחב&quot;ד אופקים - להריץ רשימה שתתמודד על חברות במועצת העיר (אך מפני קוצר הזמן שנשאר עד הבחירות, המליצו שבשלב זה חב&quot;ד תתמוך באותה מפלגה שתתחייב לייצג את חב&quot;ד במועצת העיר).<br /> <br /> הרב הרשקוביץ אמר אז, שדברים של הרבי לא הולכים ח&quot;ו לשווא, ואם אסיפת עסקני חב&quot;ד שישבו בהוראת הרבי החליטו שחב&quot;ד תריץ רשימה למועצת העיר בשם חב&quot;ד, הרי בוודאי בע&quot;ה יגיע הזמן שחב&quot;ד אופקים יעשו זאת.<br /> <br /> [[קובץ:הרשקוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הרשקוביץ]]<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשס&quot;ג]] מונה כרב קהילת חב&quot;ד בעיר{{הערה|1='''[http://news.chabad.fm/144/2663.html הרב ישראל הרשקוביץ הוכתר לרב קהילת חב&quot;ד באופקים]''' - דיווח באתר chabad.fm}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;א]] נפטרה בטרם עת בתו חיה מושקא בת העשרים ושתיים{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62432 טרגדיה באופקים: השליחה חיה מושקא הרשקוביץ]''' {{אינפו}} כ&quot;ט [[סיוון]] [[תשע&quot;א]] (01.07.2011)}}, והרב הרשקוביץ החליט למנף את השכול והיגון לפעילות ועשייה, ורתם את בית חב&quot;ד שבהנהלתו לייסוד מדרשייה לנערות שנקראה על שם בתו, ופתיחה של מבצע ארצי לבנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לעילוי נשמתה{{הערה|1=נתנאל כהנא, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64061 שכול, אמונה ועשיה]''' {{אינפו}} כ&quot;ג [[אלול]] [[תשע&quot;א]] (22.09.2011)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] של אותה שנה, הצליח הרב הרשקוביץ להתגבר על הקשיים הבירוקרטיים, והודיע על הקמת בניין העתק שיוקם בעיר בדוגמת [[770|בית רבינו שבבבל - 770]]{{הערה|1=חיים רייך, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63619 החסמים הבירוקרטיים הוסרו: באופקים יבנו 770 לע&quot;נ השליחה הצעירה]''' {{אינפו}} ל' אב התשע&quot;א (30.08.2011)}}.<br /> <br /> [[קובץ:20-04-2018-14-26-58-IMG-20180420-WA0018.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ במעמד הענקת יקיר העיר מפתיע את ראש העיר בהענקת תעודת יקיר התושבים]]<br /> ב[[כ&quot;א חשון]] [[תשע&quot;ג]] קיבל את תואר 'יקיר העיר אופקים' והמעמד נחנך בטקס רב רושם{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72537 באירוע רב רושם תואר 'יקיר העיר' הוענק לשליח הרבי באופקים]''' {{אינפו}} כ&quot;ב חשון [[תשע&quot;ג]] (07.11.2012)}}.<br /> <br /> בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע&quot;ד]] נוצר קשר קרוב בינו לבין מר איציק דנינו שהתמודד על ראשות העירייה, והרב הרשקוביץ השפיע עליו [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי]]. לאחר הנצחון בבחירות בהם גבר דנינו על שאר המתמודדים בהפרש ניכר, צעדו הראשון היה להגיע לביתו של הרב הרשקוביץ להודות לו על הנס, ולהבטיח שיתוף פעולה וסיוע למוסדות חב&quot;ד בעיר{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78498 אופקים: רה&quot;ע הגיע לבית השליח להודות לרבי]''' {{אינפו}} י&quot;ט חשון [[תשע&quot;ד]] (23.10.2013)}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> <br /> במהלך השנים, פועל רבות מאחורי הקלעים, על אחדות בחב&quot;ד, ללא פרסום ורעש.<br /> <br /> == המוסדות ==<br /> <br /> במהלך השנים ההקמה והתחזוק של המוסדות היתה כרוכה בקשיים רבים ועם הצטרפות מספר שלוחים הוקמו מספר מוסדות באופקים בראשותו:<br /> * בית חב&quot;ד המרכזי - בניהול הרב שניאור קעניג<br /> * 5 גנים - בניהול הרב אבנר אמיתי<br /> * 3 מעונות - בניהול הרב אבנר אמיתי<br /> * בית התבשיל - בניהול הרב שניאור קעניג<br /> * בית הספר חב&quot;ד בנות<br /> * תלמוד תורה חב&quot;ד בנים <br /> * בית כנסת חב&quot;ד אופקים<br /> כמו כן ברבות השנים נפתחו מספר [[אופקים|'''בתי חב&quot;ד בשכונות''']] שבראשם בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו וגיסו''' <br /> *אחיו, הרב [[יוסף שאול הרשקוביץ]] מלוד - מנהל [[חדר]] אידיש אהלי תורה בכפר חב&quot;ד<br /> *אחיו, הרב [[מאיר יחיאל הרשקוביץ]] מביתר עילית - משלוחי הרבי למרכז [[הפצת המעיינות]] היכל מנחם בירושלים<br /> *אחיו, הרב [[צבי הרשקוביץ]] מכפר חב&quot;ד - סגן רב 'כללית' שירותי בריאות ומנהל מחלקת דת וכשרות<br /> *גיסו, הרב [[טוביה דורון]] - שליח הרבי ב[[בת ים]], סופר סתם, וחבר באגודה למען הגאולה האמתית והשלמה<br /> *גיסו, הרב יעקב רושנבסקי ע&quot;ה - מירושלים<br /> *גיסו, ר' אביעזר מרינברג - מקריית מוצקין<br /> *גיסו, הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]]<br /> '''בניו וחתניו'''<br /> *בנו, הרב [[תנחום הרשקוביץ]] - חבר בהנהלת בית חב&quot;ד, מורה ב'תלמידי התמימים ליובאוויטש' - אופקים<br /> *בנו, ר' מענדי הרשקוביץ - עסקן חב&quot;די, כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' שניאור הרשקוביץ - אופקים<br /> *בנו, הרב [[שימי הרשקוביץ]] - משלוחי הרבי באופקים<br /> *בתו, חיה מושקא הרשקוביץ ע&quot;ה<br /> [[קובץ:ישראל הרשקוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] (תשע&quot;ג)]]<br /> *חתנו, הרב [[שניאור זלמן קעניג]] - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי, מנהל בית התבשיל<br /> *חתנו, ר' [[שלמה צבי ריזל]] (שלומי) - לוד<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק פרידמן<br /> *חתנו, המשפיע הרב [[צביקה סגל]]<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל בריל - לוד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> ;טורי דעה ומכתבים:<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79466 החידוש של הדור השביעי - ההתקשרות לרבי]''' {{אינפו}} י&quot;ט טבת [[תשע&quot;ד]] (22.12.2013)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73304 מכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב [[יחזקאל סופר]]]''' {{אינפו}} כ&quot;ו כסלו [[תשע&quot;ג]] (10.12.2012)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72772 לאחר הפגיעה באופקים: הרב הרשקוביץ בקריאה לרבנים]''' {{אינפו}} ד' כסלו [[תשע&quot;ג]] (18.11.2012)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72733 בעקבות האסון: קריאה לאחדות באנ&quot;ש]''' {{אינפו}} ב' כסלו [[תשע&quot;ג]] (16.11.2012)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67726 זאת ההזדמנות להוכיח ש&quot;עוד אבינו חי&quot;]''' ב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] (25.03.2012)<br /> * '''[https://chabad.info/news/coronavirus/602414/ הרב הרשקוביץ: להחזיר את מתווה הקפסולות לגני הילדים]''' {{אינפו}} י&quot;ט [[סיון]] [[תש&quot;פ]]<br /> ;נאומים:<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3194 שליח הוא מי שמתעסק בקבלת פני משיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}} נאומו של הרב הרשקוביץ ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע&quot;ג]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באופקים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דונין]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=588351 2023-04-14T08:31:17Z

<p>Bez: אין תועלת בקטגוריה של משפחה כאשר אין קשר משפחתי ביניהם. ולהיפך: הדבר מבלבל את הקורא המעיין בחב&quot;דפדיה, שלשמו נוסד האתר ומטעה אותו לחשוב כי האישיות משתייכת למשפחה מורחבת כלשהי שהיא נשואת הקטגוריה, ולא היא. ניתן באותה מידה לפתוח קטגוריה על כל מי ששמו הפרטי &quot;שניאור&quot; או בעל האות &quot;ק&quot; בשם... את בעלי השם הזהה ניתן למצוא בחיפוש. ואילו מטרת קטגוריה כזו היא הפוכה: עבור אלו שנושאים שם משפחה שונה אך *כן* משתייכים למשפחה, שדרך הקטגוריה ניתן לדעת זאת. בברכה ובתקווה שהדברים יתקבלו על אוזני עורכי האתר הנכבדים.</p> <hr /> <div>[[קובץ:ממ הרשקוביץ.png|ממוזער|שמאל|מ&quot;ם הרשקוביץ]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הרשקוביץ''' ('''מ&quot;ם הרשקוביץ'''), הוא סופר ילדים ונוער ומנהל לימודים בחיידר אידיש &quot;אוהלי מנחם&quot; בביתר-עילית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> כיום מנהל לימודים בחיידר אידיש אוהלי מנחם בביתר-עילית.<br /> <br /> ==סופרות וכתיבה==<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג חיבר קרוב ל-200 ספרים שחלקם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.<br /> <br /> רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ&quot;ם בן-צבי, מ&quot;ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת<br /> * תעלומה בשדה<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק ראשון<br /> * ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, חלק שני<br /> * סיפורי רבותינו נשיאינו<br /> * מבט לגאולה<br /> * הרחפן<br /> * סכנה מתוקה<br /> * במעגל השנה עם הרבי<br /> * צופי המקדש<br /> * מגלים עולם - מושגים קטנים על עולם גדול<br /> * שאמיל: סיפורו של ניגון<br /> * 4 סיפורים - סיפורים מתוקים לקריאה לפני השינה<br /> * חיילים בצבאות ה' - מהגיוס עד לניצחון<br /> * הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב&quot;ד<br /> * אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך מאמר באתי לגני<br /> * סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן<br /> * הרמב&quot;ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב&quot;ד לשנת הלימודים התשע&quot;ה) שעור הרמב&quot;ם בספר המצוות<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * מאירים את היום – עם &quot;היום יום&quot;: חלק שני<br /> * סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז&quot;ל - בראשית<br /> * סיפורי התורה שלי - שמות<br /> * סיפורי התורה שלי - ויקרא<br /> * סיפורי התורה שלי - במדבר<br /> * סיפורי התורה שלי - דברים<br /> * הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה<br /> * הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770<br /> * גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות<br /> * האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח<br /> * דמויות תנ&quot;כיות<br /> * טועמים גאולה<br /> * המלאך המליץ<br /> * מחזורי החסידי<br /> * ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם: כרך א - יבשת אוסטרליה<br /> * ארץ ומלואה - מבט יהודי מסביב לעולם: כרך ב - יבשת אפריקה<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, בראשית-שמות<br /> * בפרשתנו מסופר - תקצירי פרשיות התורה, ויקרא-דברים<br /> * נרות להאיר<br /> * משלים בחסידות - חלק שני<br /> * משלים בחסידות - חלק שלישי<br /> * משלים בחסידות - חלק רביעי<br /> * חבורת תריסר בפעולה - שמע<br /> * כוחם של תהילים - סיפורי תהילים מתוך קובץ מכתבי הרבי הריי&quot;צ<br /> * ברכות הנהנין - חידונים<br /> * יש לנו חג - חגי תשרי<br /> * יש לנו חג - חנוכה ופורים<br /> * יש לנו חג - פסח ושבועות<br /> * תרומה שהצילה<br /> * רפואה משמים<br /> * השליחות הפלאית<br /> * יהודי פשוט מארץ ישראל<br /> * המזוודה שנעלמה<br /> * מלאך אחד מאלף<br /> * מקללה לברכה<br /> * הרבנית שהכריעה<br /> * הברכה הפלאית<br /> * משפחה מאוחדת<br /> * מרקחת הבריאות<br /> * החלום הפלאי<br /> * השליחות הסודית<br /> * תושיית הרבנית<br /> * ההחלפה הגורלית<br /> * השונא שהפך לאוהב<br /> * חרות בגלות<br /> <br /> ===ילדי משפחת חב&quot;די על תולדות בית רבי===<br /> * הרבנית רבקה<br /> * הרבנית חנה, אם אדמו&quot;ר נשיא דורנו<br /> * הרבנית דבורה לאה בת אדמו&quot;ר הזקן ואם אדמו&quot;ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * הרבנית חיה מושקא<br /> * הרבניות סטערנא אשת אדמו&quot;ר הזקן, שינא אשת אדמו&quot;ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * הרבנית שטערנא שרה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והרבנית נחמה דינה אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> <br /> ===נפש חיה - אנציקלופדיית החי בעין החסידות===<br /> * חלק א - יונקי היבשה<br /> * חלק ב - עופות<br /> * חלק ג - דגים<br /> * חלק ד - זוחלים ומכרסמים<br /> * חלק ה - פרוקי רגליים<br /> <br /> ===קומיקס===<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק ראשון<br /> * מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: שיעור הרמב&quot;ם היומי בספר המצוות בקומיקס - חלק שני<br /> * צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br /> * הקומיקס החסידי, מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי<br /> * ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובעתיד<br /> * הפרש הנעלם<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק ראשון<br /> * איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי - חלק שני<br /> * קנטרסים במחבוא<br /> * נקמה מורעלת<br /> * מפלת הצורר<br /> * הנשר הגדול - חיי הרמב&quot;ם<br /> * במהירות האור<br /> * הכנר הפרטיזני<br /> * פצצות סרק<br /> * עיני הבדולח<br /> * אימה בעיירה<br /> * תפנית גורלית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 1<br /> * תגלית בעתלית<br /> * מחתרת סמרקנד - אפיית מצות בסתר<br /> * מחתרת סמרקנד - אברהם סמארגאנער<br /> * מחתרת סמרקנד - תשרי<br /> * ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יהונתן אייבשיץ)<br /> * חכמעס<br /> * ובית יוסף להבה - סיפור חיי מרן הבית יוסף<br /> * הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists<br /> * הצייד<br /> * ילדי הצללים<br /> * מזימה בנירנברג<br /> * מדקרות לשון<br /> * הקומיקס החסידי, הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר<br /> * רש&quot;י - רבן של ישראל<br /> * הקומיקס החסידי, ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס<br /> * רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת<br /> * מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה<br /> * מבצע פסטוריאוס<br /> * מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב&quot;ם<br /> * אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה&quot;מאמע שרה&quot;, שרה קצנלבויגן הי&quot;ד<br /> * מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו&quot;ר מרוז'ין<br /> * ההולנדי המעופף<br /> * הגנב<br /> * החילוץ מלונדון<br /> * בודדים ביער - תרגום לעברית<br /> * איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים - 2<br /> * הגדה של קופלה<br /> * המרדף במוסקבה<br /> * צלילים בצללים<br /> <br /> ===אידיש===<br /> * שריפטן אין באהעלטעניש<br /> * דער פארטיזאנער פידל<br /> * דער פאנגער<br /> * א זיסע נקמה<br /> * דער גנב<br /> * א קינד אין קייטן<br /> * דער לאנדאנער פיאנער<br /> * דער מח קריג<br /> * דער בונד מיט די פיראטן<br /> * די בערלינער וואנט<br /> * כוואליעס און פענסטערס<br /> * מגילת הבאמבעס<br /> * קינדער אין שאטן<br /> * דער עילוי איז געראטעוועט<br /> * דער פארלוירענער פרינץ<br /> * דער פליעדיגער שיף<br /> * די פעסטאריוס אקציע<br /> * א בליציגע ליכט<br /> * א גורל'דיגע אקציע<br /> * א ציטער אין שטעטל<br /> * די איבערלעבער<br /> * די קאנספיראציע אין נירנבערג<br /> * דער פייערדעגער ביס<br /> * טראגעדיע און טריאומף<br /> * א גיפטיגע נקמה<br /> * די שפיזיצע צונג<br /> * מסירות נפש אין סאמארקאנד<br /> * סאמארקאנד -קעגן קאומניסטישען שמד און כפירה<br /> * דער שתדלן<br /> * דער הייליגער רמב&quot;ם<br /> * אין פייער און אין וואסער<br /> * אזוי און ניט אנדערש!<br /> <br /> ===אנגלית===<br /> * Chassidic fables 2<br /> * Chassidic fables 3<br /> * Chassidic fables 4<br /> * Rabbi Shmuel satan<br /> * The powerful tongue<br /> * Sickly sweet<br /> * Bad Money<br /> * Discovery in atlit<br /> * The children's Chassidic machzor<br /> * Hidden leaflets<br /> * The hunter<br /> * Soldiers in hashem's army<br /> * The partisans' music<br /> * Samarkand<br /> * Shtetel under siege<br /> * The Enemy's Downfall<br /> * Chassidic comic books - 5<br /> * Chassidic comic books - 6<br /> * Chassidic comic books - 7<br /> * The thief<br /> * VANISHED!<br /> * Sheltered From The Shells<br /> * LOST IN LONDON<br /> * Genius At War<br /> * Trapped In Terror<br /> * Trial And Error<br /> * The Survivors<br /> * Far-reachung vision<br /> * The Berlin Wall<br /> * Adventures of Erez<br /> * The shadow children<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}<br /> * [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&amp;vid=NLI&amp;lang=iw_IL&amp;_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&amp;_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של מ&quot;ם הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית] <br /> * [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר &quot;ללא מורא&quot; על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה] <br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=588349 2023-04-14T08:21:08Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''שמואל שניאור זלמן וולף''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ח]], 1967) הוא עסקן חב&quot;די שעוזר רבות לשלוחים ברחבי העולם.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י&quot;ב חשון]] [[תשכ&quot;ח]] לאביו הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> <br /> בילדותו עברה משפחתו לגור בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] שנבנתה בהוראת הרבי בקרית מלאכי.<br /> <br /> למד במסלול הישיבות החב&quot;די הרגיל בארץ הקודש, ולקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נשא את רעייתו מרת לאה, בתו של ר' [[עמוס קרניאל]], וקבע את מגוריו ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> במשך מספר שנים עבד כעוזרו של השר עוזי לנדאו, חבר תנועת הליכוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' שניאור זלמן וויספיש - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' דוד סוסבר - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל מוסקביץ - משלוחי הרבי ב[[חרקוב]], [[אוקראינה]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:וולף, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרניאל]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=588348 2023-04-14T08:18:43Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:272424.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתבונן בפסק דין שאביו חתום עליו]]<br /> רבי '''אריה''' הכהן '''רוזנפלד''' ה[[אדמו&quot;ר]] מפינסק קרלין, נולד לאביו רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין.<br /> <br /> אביו, מונה לאדמו&quot;ר לחסידי פינסק קרלין, כשלש שנים לאחר פטירת רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין - לעלוב. מיד לאחר פטירת אביו רבי אהרן, הוכתר רבי אריה בכור בניו לאדמו&quot;ר על ידי כל חסידי פינסק קרלין.<br /> <br /> לאדמו&quot;ר‎ היה חברותא ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] עם ר' [[חיים שלום דייטש]] ור' משה לינק ור' [[זלמן גופין]] במשך כמה שנים.<br /> <br /> כמו כן מידי שנה בחול המועד פסח, הרב חיים שלום דייטש מוסר שיעור חסידות בספר 'בית אהרן' לכל קהילת חסידי פינסק קרלין בבית המדרש המרכזי של החסידות בירושלים.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תש&quot;ע]] התקיים ביקור של האדמו&quot;ר מפינסק קרלין, ב[[ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]]. האדמו&quot;ר בא לשמש בתור כהן, במעמד [[פדיון הבן]] של ר' ניר ארגמן מחסידי חב&quot;ד ב[[רמת אביב]]. <br /> <br /> האדמו&quot;ר שיבח את פעילות הישיבה. וכמו כן סיפר שהיה בחלוקת דולרים אצל [[הרבי]], ולאחר מכן הביא לרבי &quot;קמח שמורה&quot; ואמר לרבי שהוא בנו של האדמו&quot;ר מפינסק קרלין, הרבי הביא לו עוד דולר ואמר לו &quot;יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל&quot;.<br /> <br /> כמו כן סיפר שבכל מקום שהולך פוגש את הפעילות של [[חב&quot;ד]], קידוש ה' בלתי יתואר, וממלאים את כל העולם באור הקדושה.<br /> <br /> ביציאתו התעכב משך זמן בהסתכלות על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] התלוי דרך קבע בישיבה, (שאביו חתום עליו), והתפעל מאד ואמר שכבר מכיר הפס&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=56058 האדמו&quot;ר מקרלין התוועד שהרבי הוא המשיח]''' - י&quot;א [[מנחם אב]] תש&quot;ע, {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51569 האדמו&quot;ר מפינסק-קרלין התוועד ברמת אביב]. {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1340 בביקור אצל הרב חיטריק]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=?|הבא=-}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי פינסק קרלין|רוזנפלד אריה]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=588346 2023-04-14T08:15:56Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: <br /> :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות <br /> ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: <br /> :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא <br /> ::קדיש על ארעא עובד גבורתיה <br /> :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא<br /> ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חשיבותה באמירת קדושה==<br /> בשו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סימן קכה סעיף ג מרחיב רבינו הזקן בצורת אמירתה וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מ&quot;ספר היכלות&quot; הקדום:<br /> ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''&quot;ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!&quot;''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.<br /> <br /> ==ירידת העולמות==<br /> <br /> בחסידות מבואר כי ה&quot;'''קדוש'''&quot; הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.<br /> <br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.<br /> <br /> וה&quot;'''קדוש'''&quot; השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.<br /> <br /> לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב&quot;[[שם הוי']]&quot;, כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה &quot;צבאות&quot; היא &quot;צבא&quot; &quot;אות&quot;. כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה&quot;א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה&quot;א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח&quot;ל).<br /> <br /> ===ע&quot;מ לברוא עולם===<br /> {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ&quot;ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.<br /> <br /> כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו&quot;ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.<br /> <br /> ==קריאת השרפים==<br /> את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב&quot;ה.<br /> <br /> השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים &quot;קדוש&quot; מלשון מובדל.<br /> <br /> כאשר השרפים אומרים &quot;קדוש&quot;, הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים &quot;מלא כל '''הארץ''' כבודו&quot;, אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.<br /> <br /> ===מדוע שלוש===<br /> ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג&quot;ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח&quot;ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י&quot;ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או&quot;פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי&quot;ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר&quot;ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... &lt;small&gt;ועיין ב[[הרמ&quot;ז]] פרשה שלח (דקנ&quot;ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו&lt;/small&gt; תלת עלמין אית ליה לקוב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ&quot;ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו&quot;ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ&quot;ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א&quot;ק, אצילות ובי&quot;ע, עיי&quot;ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי&quot;ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה&quot;ע}}.<br /> <br /> כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי&quot;ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ&quot;ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג&quot;פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי&quot;ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.<br /> <br /> ===לא כולם===<br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת &quot;קדוש&quot;, השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.<br /> <br /> ===פעולת הקריאה===<br /> {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב&quot;ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג&quot;פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ&quot;ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.<br /> <br /> ===זמנה===<br /> ה[[מלאכים]] קוראים ג&quot;פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}<br /> <br /> ===אופנה===<br /> לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר &quot;קדוש&quot; שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב&quot;ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.<br /> <br /> כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.<br /> <br /> בפסוק כתוב &quot;וקרא זה אל זה&quot;, אך בתרגום כתוב &quot;ומקבלין דין מן דין&quot;. וזאת כיון שבלה&quot;ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.<br /> <br /> ==אמירת קדושה בתפילה==<br /> בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש&quot;ץ]]. ג. בובא לציון.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]<br /> [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9&diff=588344 2023-04-14T08:15:25Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: <br /> :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות <br /> ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: <br /> :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא <br /> ::קדיש על ארעא עובד גבורתיה <br /> :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא<br /> ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חשיבותה באמירת קדושה==<br /> בשו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סימן קכה סעיף ג מרחיב רבינו הזקן בצורת אמירתה וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מ&quot;ספר היכלות&quot; הקדום:<br /> ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''&quot;ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!&quot;''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.<br /> <br /> <br /> <br /> ==ירידת העולמות==<br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.<br /> <br /> ה&quot;'''קדוש'''&quot; השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.<br /> <br /> וה&quot;'''קדוש'''&quot; השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.<br /> <br /> לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב&quot;[[שם הוי']]&quot;, כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה &quot;צבאות&quot; היא &quot;צבא&quot; &quot;אות&quot;. כלומר, ש[[הקב&quot;ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה&quot;א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה&quot;א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח&quot;ל).<br /> <br /> ===ע&quot;מ לברוא עולם===<br /> {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ&quot;ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.<br /> <br /> כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו&quot;ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.<br /> <br /> ==קריאת השרפים==<br /> את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב&quot;ה.<br /> <br /> השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים &quot;קדוש&quot; מלשון מובדל.<br /> <br /> כאשר השרפים אומרים &quot;קדוש&quot;, הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים &quot;מלא כל '''הארץ''' כבודו&quot;, אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.<br /> <br /> ===מדוע שלוש===<br /> ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג&quot;ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח&quot;ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י&quot;ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או&quot;פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי&quot;ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר&quot;ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... &lt;small&gt;ועיין ב[[הרמ&quot;ז]] פרשה שלח (דקנ&quot;ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו&lt;/small&gt; תלת עלמין אית ליה לקוב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ&quot;ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו&quot;ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ&quot;ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א&quot;ק, אצילות ובי&quot;ע, עיי&quot;ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי&quot;ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה&quot;ע}}.<br /> <br /> כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי&quot;ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ&quot;ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג&quot;פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי&quot;ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.<br /> <br /> ===לא כולם===<br /> ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת &quot;קדוש&quot;, השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.<br /> <br /> ===פעולת הקריאה===<br /> {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב&quot;ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג&quot;פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ&quot;ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.<br /> <br /> ===זמנה===<br /> ה[[מלאכים]] קוראים ג&quot;פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}<br /> <br /> ===אופנה===<br /> לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר &quot;קדוש&quot; שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב&quot;ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.<br /> <br /> כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.<br /> <br /> בפסוק כתוב &quot;וקרא זה אל זה&quot;, אך בתרגום כתוב &quot;ומקבלין דין מן דין&quot;. וזאת כיון שבלה&quot;ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.<br /> <br /> ==אמירת קדושה בתפילה==<br /> בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש&quot;ץ]]. ג. בובא לציון.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב&quot;ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו&quot;ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.<br /> <br /> ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]<br /> [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%9E%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=588339 2023-04-14T08:10:50Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>'''יהדות הדממה''' הינו ספר המתאר את הסבל של [[חסידים]] ב[[ברית המועצות]] תחת המגף ה[[קומוניסטי]], כאשר למרות הרדיפות והגזירות, מסרו החסידים את חייהם עבור [[תורה]] ו[[מצוות]]. הספר מתמקד בחסידים שסבלו במאסרים ובגלות.<br /> <br /> בין הדמויות המסוקרות בספר: הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[דובער קוזניצוב]], משפחת קצנלבויגן, הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], הרב [[נחום יצחק פינסון]].<br /> <br /> הספר מתפרס על שני כרכים.<br /> <br /> את הספר חיבר הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].<br /> <br /> רוב החומר בספר התפרסם בתחילה ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נדפס בישראל בשנת [[תשמ&quot;ד]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי סיפורים]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%94_%D7%94%D7%90-%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%90&diff=588337 2023-04-14T08:08:10Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> הניגון '''אַתָּה הָאֵ-ל''' הוא ניגון חסידי עליז של חסידי חב&quot;ד ברוסיה אשר הותאם למילים במזמור ה[[תהלים ע&quot;ז]] לכבוד יום הולדתו ה-76 של הרבי מליובאוויטש בי&quot;א ניסן תשל&quot;ח.<br /> <br /> מילות הניגון: '''אַתָּה הָאֵ-ל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ: גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה:'''<br /> <br /> פי' המצודת דוד: אתה הא-ל - ולא אחר. הודעת - פרסמת עוזך בין העמים: <br /> <br /> בזרוע - בכח זרועך גאלת את עמך ממצרים. בני יעקב ויוסף - כי יעקב ילדם ויוסף כלכלם ברעב לזה נקראים על שם שניהם.<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=588336 2023-04-14T08:07:08Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''נתן קנלסקי''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]], 1938) הוא חסיד חב&quot;ד, תושב [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[אוקראינה]] ב[[כ&quot;ח טבת]] [[תרצ&quot;ח]] לאביו ר' [[נחמן קנלסקי]] ולאמו מרת רייזל.<br /> <br /> אביו נמנה על חסידי [[ברסלב]], ובהיותו בגיל שנתיים, פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ואביו שירת בצבא האדום וברח לארץ.<br /> <br /> משפחתו נדדה{{הערה|תוך כדי הנידודים בתור נער צעיר עבר פעם את הגבול, הרוסים תפסו אותו ושאלו אותו בין היתר: &quot;מה הקשר שלך לשניאורסון (לרבי הריי&quot;צ)&quot;? כשענה שהוא לא מכיר, אמר לו החוקר שלא יכול להיות שיהודי לא מכיר את שניאורסון&quot;!}} עד שהגיעה ל[[טשקנט]], שם היתה קהילה חב&quot;דית גדולה ושם משפחת קנלסקי התוודעו לחסידי חב&quot;ד ולכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ב[[טשקנט]] הושפע מאוד מהרב [[זלמן לייב אסטולין]] שחינך את נתן הצעיר ל[[מסירות נפש]].<br /> <br /> התחתן בשנת [[תש&quot;כ]] בטשקנט עם רעייתו מרת רחל לאה, בתו של ר' [[יהודה קולאשר]] ומסר את נפשו עבור יהדות וחינוך כשר לילדיו, עד כדי כך שבנו ר' [[מרדכי קנלסקי]] נאלץ להסתתר ולא להיחשף לאור השמש במשך כשנתיים, כדי שה[[ק.ג.ב]] לא יתפסו אותו ולא יקחו אותו לבית יתומים.<br /> <br /> עלה לארץ בחודש אדר תש&quot;ל והתיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[מרדכי קנלסקי]] - שליח ב[[ניו ג'רזי]].<br /> *בנו ר' [[מאיר שמחה קנלסקי]] -שליח ב[[מוסקווה]].<br /> *בנו, ר' [[אברהם קנלסקי]] נחל'ה.<br /> *בנו, ר' [[מנחם מענדל קנלסקי]] - מקים [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] מנהלו בארץ, ומשפיע ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישי&quot;ק בקריית גת]].<br /> *בנו, ר' [[לוי יצחק קנלסקי]] - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת פייגא, רעיית ר' [[נתן נטע פריז]] - [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישי&quot;ק בקריית גת]].<br /> *בתו מרת נחמה דינה רעיית ר’ יוסף יהודה ליפש - [[קרית מלאכי]].<br /> *בתו מרת שטערנא שרה רעיית ר’ שניאור זלמן הניג - [[ביתר עלית]].<br /> *בתו מרת חנה פבזנר - [[קראון הייטס]].<br /> *בתו מרת רבקה רעיית ר’ [[שניאור זלמן קורנט]] - שליח ב[[גן יבנה]].<br /> *נכדו , הת' [[שלום דובער ליפש]] ע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=35419/ 'המבשר' על ר' נתן קנלסקי ששב לרוסיה אחרי 39 שנים {{שטורעם}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קנלסקי, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קנלסקי]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=588335 2023-04-14T08:06:04Z

<p>Bez: תוקנו שגיאות הקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:כי הם חיינו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר]]<br /> '''כי הם חיינו''' הוא ספר המכיל מושגים ביהדות, כתובים בשפה פשוטה ותמציתית, מתאים למגזר הדתי ושאינו דתי.<br /> <br /> הספר מחולק לעשרים פרקים. בכל פרק מושגים בנושא אחר; תפילה, ברכות, מועדים, מצוות, כשרות, בין אדם לחברו, מחשבת ישראל, הבית היהודי, [[בית המקדש השלישי]] ועוד. מיועד להורים, מחנכים ותלמידים. מומלץ על ידי משרד החינוך והרבנות הראשית לישראל. <br /> <br /> הספר הוא רב-מכר. מכיל מאתיים עשרים ושנים עמוד ונערך על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> ==מהדורא מנוקדת==<br /> [[קובץ:כי הם חיינו מנוקד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המהדורה המנוקדת]]<br /> מהדורה מנוקדת של הספר, מכיל חמישה פרקים ראשונים של הספר המקורי, בתוספת הרחבת והסברת המושגים לתלמיד ואיורים. בבתי-ספר רבים הספר הוא חלק מתוכנית הלימודים הכוללת.<br /> <br /> המהדורה המנוקדת נערכה אף היא על ידי הרב וולפא ומכילה מאה תשעים ואחד עמודים..<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=588331 2023-04-14T08:03:37Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>ארגון '''מורה [[גאולה]]''' נוסד ב[[כפר חב&quot;ד]] על ידי ר' [[מיכאל גוצל]] ושמואל פיינרמן במטרה להפיץ [[יהדות]] ו[[גאולה]] בקרב עולי רוסיה.<br /> הפעילות מתקיימת בשיתוף [[ארגון לפי&quot;ד]] בראשות הרב [[דניאל בולשניק]].<br /> <br /> == פעולות הארגון ==<br /> <br /> === הפצת יהדות ===<br /> <br /> {{לעדכן}}<br /> <br /> עיתון שבועי בשם &quot;זה החיים&quot; בשפה הרוסית מופץ לכעשרת אלפי בתי אב, שבלוגו שלו מתנוסס [[דגל משיח]]. העיתון נערך על ידי הרב יהורם אולמן, [[שליח]] [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לאוסטרליה.<br /> <br /> כמו כן, מידי חודש מאורגנים שבתונים וסמנריונים ב[[כפר חב&quot;ד]], עם טובי המרצים בשפה הרוסית.<br /> <br /> === מחשבים וטכנולוגיה ===<br /> <br /> באתר [[אינטרנט]] בשם &quot;גאולה&quot; בשפה הרוסית נרשמים מידי יום עשרות אלפי צפיות. האתר נותן מידע יהודי וגאולתי לכל דורש, בשפה הרוסית.<br /> <br /> הארגון בנה תוכנה ממוחשבת ל[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] - בסגנונו של [[אגרות קודש (אתר)|אתר אגרות קודש]] - ברוסית. בתוכנה זו משתמשים רבבות.<br /> {{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=588327 2023-04-14T08:01:36Z

<p>Bez: /* העולם מוכן לגילויי הגאולה */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בשורת הגאולה של הרבי מליובאוויטש|אחר=ספר בשם זה|ראו=בשורת הגאולה (ספר)}}<br /> <br /> '''בשורת הגאולה''' הם מכלול דברי [[הרבי]] במשך שנות הנשיאות אשר מבשרים אודות סיום הגלות ותחילתה הקרובה של הגאולה. החל מ[[קבלת הנשיאות של הרבי|יום התמנות]] [[הרבי]] ל[[אדמו&quot;ר]], לאורך כל השנים שלאחר מכן דיבר הרבי על כך שבדורנו{{הערה|דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות [[הרבי]] האדמו&quot;ר השביעי ל[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]}} תבוא [[הגאולה האמיתית והשלימה]] וש&quot;הנה זה (המלך המשיח) בא, וכבר בא&quot;.<br /> <br /> ב[[מאמר]] הראשון שאמר הרבי, מיד עם [[קבלת הנשיאות|הכתרתו הרשמית]] כ[[אדמו&quot;ר]] ב[[י&quot;א שבט]] [[תשי&quot;א]], קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה{{הערה|שם=באתי לגני יא| מאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/33/263.htm באתי לגני תשי&quot;א]}}.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן{{הערה|ובמיוחד בשיחות מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]]}}, קרא לעורר מודעות וציפייה בלב העם כולו לקראת הגאולה הקרובה, וקבע כי העולם כבר בשל ומוכן לגאולה, ולא נותר אלא שכל אחד יכין את עצמו וסביבתו ל[[קבלת המלכות|קבל את פני משיח צדקנו]].<br /> <br /> ==תוכן ההכרזה==<br /> עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא &quot;דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה&quot; והנה נמצאים אנו קרוב ו&quot;על [[סף הגאולה]]&quot;, בשיחותיו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תנש&quot;א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא &quot;דור הגאולה&quot;.<br /> <br /> בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.<br /> <br /> הרבי אף קרא לפרסם זאת בין כל שכבות העם ובעולם כולו להתחזקות בתורה ומעשים טובים ולהגביר הצפייה לגאולה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת ראה]] שנת [[תנש&quot;א]]. חלוקת דולרים [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]] וב[[א' באדר א']] [[תשנ&quot;ב]].}}.<br /> <br /> ==פרטי ההכרזה==<br /> במשך השנים הרחיב הרבי בהגדרת הזמן והתקופה ועל קרבתם לגאולה.<br /> * '''[[דור השביעי]]''' שבזמנו אמורה ה[[שכינה]] לרדת למטה ולהתגלות ב[[עולם הזה]] הגשמי.<br /> * '''סוף הגלות''' בדורנו התקיימו כבר כל סימני חז&quot;ל אודות [[עקבתא דמשיחא]].<br /> * &quot;בני ישראל '''סיימו את כל ענייני העבודה''' ועומדים מוכנים לקבל פני משיח&quot;.<br /> * העולם מוכן לגילוי הגאולה.<br /> * '''&quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;''' - אור הגאולה כבר מאיר בימינו.<br /> <br /> ===דור השביעי===<br /> {{ערך מורחב|דור השביעי}}<br /> מבואר במדרש{{מקור}} שהמשכת האור האלוקי שהתגלה ב[[מתן תורה]] כדברי הפסוק &quot;וירד ה' על הר סיני&quot; התחיל שבעה דורות קודם לכן. על ידי עבודת ה' של [[אברהם אבינו]] והצדיקים בדורות שלאחריו שכל אחד מהם המשיך וגילה את ה[[שכינה]] בדרגה נמוכה יותר עד [[משה רבינו]] שהיה דור השביעי מאברהם אבינו שעל ידו ירדה ה[[שכינה]] במתן תורה על הר סיני (ונשארה בגילוי ב[[משכן]] שעשה משה).<br /> <br /> ב[[מאמר]] שאמר הרבי ביום קבלת נשיאותו הקביל הרבי את הגילוי האלוקי שיתגלה ב&quot;[[ביאת המשיח]]&quot; - גילוי מלכות ה' בעולם - ל&quot;מתן תורה&quot;. כשם שאז היו שבעה דורות כך גם הבאת הגאולה נעשית במשך שבעה דורות החל מה[[אדמו&quot;ר הזקן]] עד לדורנו שהוא דור השביעי, שמוטל עליו להמשיך את ה[[שכינה]] ולסיים את העבודה של עמנו בני ישראל במשך הדורות לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] ולהביא את הגאולה בפועל{{הערה|שם=באתי לגני יא}}.<br /> <br /> ===סוף זמן הגלות===<br /> א. הגמרא בסוף מסכת [[מסכת סוטה]]{{הערה|מט, ב}} מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש&quot;י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות{{הערה|שם=פורים תשמ&quot;ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ&quot;ז]] ח&quot;ב עמוד 613 '''ואילך'''}} &quot;לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו&quot;.(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]]).<br /> <br /> ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} &quot;מלכיות מתגרות זו בזו&quot; ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה &quot;אין פוצה פה ומצפצף&quot;!){{הערה|שם=פורים תשמ&quot;ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על &quot;סוף הגלות&quot; ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תנש&quot;א]] וצ&quot;ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}}<br /> <br /> ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש&quot;יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים&quot; ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש&quot;יתבררו&quot; כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות [[צדקה]] וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים.<br /> <br /> וכן בדברים שליליים שרואים בדורנו התנהגות של רוע. שרואים יהודים שיש ביניהם מחלוקת אף שאין זה מתאים לא להם ולא לענייניהם (וכן במלחמות בין האומות כנ&quot;ל).<br /> <br /> שהסיבה לזה היא, גילוי עומק [[נפש]] האדם אשר לפעמים אף שהאדם בכוחותיו הגלויים של הנפש הוא באופן אחד, מצד כוחות הנעלמים יש בו רוע עמוק או להיפך טוב עמוק ונעלם ובהגלותה היא פועלת באופן בלתי משוער.<br /> (המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ&quot;ל){{הערה|שם=פורים תשמ&quot;ז}}.<br /> <br /> ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך){{הערה|שיחת פרשת בראשית תנש&quot;א}}.<br /> <br /> ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה{{הערה|שם=פורים תשמ&quot;ז}}.<br /> <br /> ו. &quot;לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון נמצאים אנו לאחרי ש&quot;כלו כל הקיצין&quot; לאחרי כל הקיצין שמובאים במפרשי התנ&quot;ך בדניאל (ששם כתוב הקץ) ולאחרי כל הקיצין שניתנו על ידי גדולי ישראל{{הערה|שם=פורים תשמ&quot;ז}}.<br /> <br /> ==סיום העבודה==<br /> {{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}}<br /> הרבי חזר ואמר ריבוי פעמים אשר לפי &quot;הכרזת והודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו&quot;ר נשיא דורנו בני ישראל סיימו את העבודה&quot; פעלו את פעולתם בהכנה לגאולה והרי הם עומדים מוכנים לקבלו.<br /> סיום העבודה מתבטא בכל ענייני העבודה:<br /> * &quot;[[הפצת המעיינות]]&quot;<br /> * &quot;[[צחצוח הכפתורים]]&quot;<br /> * &quot;עבודת ה[[תשובה]]&quot;<br /> * &quot;[[עבודת הבירורים]]&quot;<br /> <br /> ====&quot;הפצת המעיינות&quot;====<br /> <br /> בהפצת המעיינות תלויה הגאולה כמענה של מלך המשיח לשאלת ה[[בעש&quot;ט]] &quot;אימתי קאתי מר?&quot; &quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;<br /> <br /> הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל&quot;חוצה&quot; שאין יותר חוצה הימנו.<br /> וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות ששונות שאפי גויים יכולים ללמדם<br /> ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה{{הערה|ספר השיחות [[תנש&quot;א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תנש&quot;א]}}.)<br /> <br /> ====&quot;צחצוח הכפתורים&quot;====<br /> <br /> בשיחת [[שמחת תורה]] [[תרפ&quot;ט]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/4/42.htm ספר השיחות [[תרפ&quot;ט]] עמוד 42]}} אמר הרבי [[הריי&quot;צ]] שהעבודה עכשיו להבאת הגאולה היא &quot;צחצוח הכפתורים&quot; וביאר הרבי הצחצוח בא אחרי שכל הבגד מוכן ומושלם ואפי' הכפתורים (שאינם עיקר הבגד כי אם תפקידם רק לחבר הימין והשמאל{{הערה|ראה [173 שיחת ה' טבת תשמ&quot;ז]}}.)גם הם כבר נמצאים וכל מה שנשאר הוא להוסיף ביופי הבגד ל&quot;צחצח&quot; את הכפתורים - להכין את העולם שיהיה בתכלית ההידור והיופי לקבל פני משיח צדקנו{{הערה|שיחת פרשת ויחי [[תשמ&quot;ז]] לקוטי שיחות חלק כ&quot;ה עמוד 481}}.<br /> <br /> אמנם פעמים רבות{{הערה|שבת פרשת שמות [[תשמ&quot;ז]] ספר תורת מנחם התוודויות [[תשמ&quot;ז]] ח&quot;ב עמוד 301, מאמר ד&quot;ה &quot;עבדים היינו&quot; [[תשמ&quot;ח]] תורת מנחם התוועדויות [[תשמ&quot;ח]] ח&quot;ב עמוד 504 ועוד ריבוי פעמים}} אמר הרבי שבימינו סיימו בני ישראל אף עבודה זו וסיימו אף את צחצוח הכפתורים ועומדים מוכנים בתכלית השלימות לקבל פני משיח צדקנו.<br /> <br /> ====&quot;עבודת התשובה&quot;====<br /> <br /> עבודת התשובה היא מעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה, כדברי הגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=97b&amp;format=pdf סנהדרין צז, ב.].}} &quot;אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.. אמר רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין&quot;. וכך פסק [[הרמב&quot;ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}}<br /> &quot;ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלין&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] הכריז [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[קול קורא]] שהודפס בעיתונות: &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]&quot;. באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של [[השואה]] הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה.<br /> <br /> בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש&quot;פ עקב תשי&quot;ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&amp;st=&amp;pgnum=163 שיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשל&quot;ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;st=&amp;pgnum=748&amp;hilite= ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&amp;st=&amp;pgnum=73&amp;hilite= י&quot;א ניסן תשמ&quot;ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&amp;st=&amp;pgnum=362&amp;hilite= ש&quot;פ שמות תשמ&quot;ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד&quot;ה אנכי הוי' אלקיך תשמ&quot;ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&amp;hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&amp;st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&amp;pgnum=140 ח' מנ&quot;א תשמ&quot;ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&amp;st=&amp;pgnum=548&amp;hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ&quot;א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=621&amp;hilite= [[פורים]] תשמ&quot;ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&amp;st=&amp;pgnum=211&amp;hilite= ש&quot;פ בחוקותי תשמ&quot;ט] ועוד. אך משנת תש&quot;נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש&quot;המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו&quot; - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב &quot;תשובה&quot;; וכן דברי הרבי הריי&quot;צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ג' ס&quot;ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ&quot;ז]] ע' ד.}} ש&quot;אנחה של יהודי היא תשובה גדולה&quot;. הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות [[השואה]] בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים.<br /> <br /> בשנים [[תש&quot;נ]] ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: &quot;אין הדבר תלוי בתשובה&quot;!{{הערה|משיחתו עם הרב [[מרדכי אליהו]], [[ו' בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]]. על משקל לשון הגמרא ש&quot;אין הדבר תלוי אלא בתשובה&quot;.}}<br /> <br /> ====&quot;עבודת הברורים&quot;====<br /> <br /> מבואר ב[[תורת החסידות]] שהעבודה ב[[עולם הזה]] לאחר חטא [[עץ הדעת]] היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כש[[אדם הראשון]] היה ב[[גן עדן]] עבודתו הייתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: &quot;ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה&quot;). מה שאין כן כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי.<br /> <br /> אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז{{הערה|תפילת [[מוסף]] של [[יום טוב]]}} &quot;יהי רצון..שתשוב ותרחם.. וקרב פזורינו.. ושם נעשה לפניך..כ'''מצוות רצונך'''..&quot; אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא{{הערה|שם=איכה|ראה ספר המאמרים עת&quot;ר ד&quot;ה איכה ישבה בדד. ספר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/35/index.htm תורת מנחם התוועדויות ח&quot;ג עמוד 228]}}.<br /> <br /> המשכת המצוות לעתיד לבוא תלויה בעבודת הבירורים עכשיו:<br /> <br /> א. עבודת הבירורים דורשת יגיעה רבה ולכן היא מעוררת גלוי נעלה ביותר שהיא תתגלה במצוות לעתיד{{הערה|שם=איכה}}.<br /> <br /> ב. עבודת הבירורים מכשירה את העולם שיהיה ראוי לגילוי של ימות המשיח{{הערה|תורה אור פרשת וישב מאמר דיבור המתחיל 'והנה אנחנו מאלמים אלומים'.}}.<br /> <br /> הרבי הכריז שבזממנו הסתיימה עבודת הבירורים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשנ&quot;ב, ועוד.}}.<br /> <br /> ==העולם מוכן לגילויי הגאולה==<br /> עבודת בני ישראל בגלות היא להכשיר את כל העולם כולל גם אומות העולם שכולם יהיו מוכשרים לגילוי אלקות ועד שהם עצמם יהיו [[דירה בתחתונים]]. ענין זה נפעל על ידי עבודת בני ישראל שהתפזרו בין האומות בגלות, על ידי עבודתם בעבודת הבירורים והפצת היהדות והמעיינות (כנ&quot;ל) ובזה מכשירים את כל העולם על ידי שיהודים גרים שם ומנהגים לפי מנהג המקום ומדברים בשפה המדוברת במדינה ההיא על ידי זה מזככים את העולם ונוסף לזה על ידי [[שבע מצוות בני נח]] פועלים גם באומות העולם שאף הם יהיו כלי לגילויים של משיח. יהודים הגיעו בזמננו לכל קצווי תבל ומצאים בכל פינה נידחת ומכיוון &quot;שנסתיימה עבודת הבירורים&quot; הרי שכל העולם כבר מוכשר ומוכן לגלוי אלוקות.<br /> <br /> ובפרטיות:<br /> <br /> ====[[צרפת|מדינת צרפת]]====<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> רואים בחוש שגם מקומות שבעבר היו רחוקים מתורה ויהדות הרי הם עתה מקומות של תורה ויהדות. על דרך מדינת צרפת שבה התחילה הגלות וכדברי הנביא: &quot;וגלות החל הזה.. עד צרפת&quot; (עובדיה א, כ-כא) כלומר מהמקומות הקשים בגלות היא מדינת צרפת, כידוע התנגדות [[אדמו&quot;ר הזקן]] למדינת צרפת והעומד בראשה [[נפוליון]] שהם שרש קליפת החופשיות ופריקת עול ומהם הושפע לכל הדורות שלאחריהם כל התרבות החופשית והדמוקרטייה המתירנית (שמיוסדת על פריקת עול מה שאין כן אילו הייתה על יראת ה'{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;א עמוד 402}}) ואף על פי כן בדורנו רואים שעל ידי עבודת היהודים במדינה זו נעשית מדינת צרפת למקום תורה ויהדות עם מוסדות חינוך ולימוד התורה ומקום מרכזי להפצת תורה ויהדות והפצת מעיינות החסידות ועד שמשם מדפיסים ספרי חסידות ויוצאים לעולם כולו.<br /> ובפרט כפי שהיה שב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי לשיר ניגון ההימנון הצרפתי על המילים &quot;[[האדרת והאמונה]]&quot; ולאחרי ימים שינו הצרפתים את ההימנון שינוי זה מורה על העילוי שנעשה בניגון של אומת צרפת ועל הבירור שנעשה בה.<br /> <br /> בבירור מדינת צרפת שני ענינים א. שממשיכים הקדושה בה לפי ערכה. ב. שממשיכים בה כמו בעצם שיחד עם גדרה כתחתון ההמשכה שממשיכים בה היא נעלית כמו העליון ממש. ונרמז בשמה צרפת (מלשון צירוף ובירור) שהיא [[גימטריה]] 770 שעניינה א. שרש העולם הוא 7 שנברא ב[[שבעה ימי בראשית]] והמספר 770 מורה על שלימות בבנין כלומר שבבירור מדינת צרפת נשלם הבירור של כל העולם ב. מספר הבית של נשיא דורנו [[770]] שהיא המקור של הפצת המעיינות ובירור מדינת צרפת היא באופן שהיא עצמה (מדינה תחתונה כנ&quot;ל) נעשית כמו 770 שהיא העליון ביותר המקור להפצת המעיינות בדורנו{{הערה|לכל הנ&quot;ל ראה שיחת פרשת וישב [[תשנ&quot;ב]] תורת מנחם התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;א עמוד 401 ואילך}}.<br /> <br /> ==== מדינת רוסיה ====<br /> [[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחים בחזית הקרמלין]]<br /> בזמנים אלו רואים בבירור איך אומות העולם מסייעים לבני ישראל בכל ענייניהם ובענייני יהדות ואפי מדינה כמדינת רוסיה ששנים רבות לחמו בכל ענייני דת ולא הניחו לבני ישראל לקיים תורה ומצוות ולא הניחו להם לצאת מגבולותיה עתה הם מסייעים להם הן ביציאה משם והן בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה. וזה הוכחה שאף אומות העולם עומדים מוכנים כבר לגאולה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] חלק ב עמוד 149}}.<br /> <br /> ==== מלכיות של חסד ====<br /> [[קובץ:טראמפ.jpeg|ממוזער|נשיא ארצות הברית מר דולנד טראמפ חותם על הכרזת י&quot;א ניסן כיום החינוך]]<br /> בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.<br /> <br /> כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת [[ארצות הברית]]) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש&quot;א]]. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.}}.<br /> <br /> ===&quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;===<br /> מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא &quot;זמן הגאולה&quot;. ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.<br /> ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב [[תנש&quot;א]] התבטא הרבי כי תקופתנו היא &quot;סף הגאולה&quot;{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&amp;st=סף+הגאולה&amp;pgnum=241&amp;hilite= ספר השיחות [[תנש&quot;א]] חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש &quot;בא דעם שוועל פון גאולה..&quot; (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}}<br /> <br /> בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:<br /> * עתה הוא '''&quot;יום שישי לאחרי חצות&quot;''' - החל משנת [[תנש&quot;א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תנש&quot;א]] סעיף י}}.<br /> * החלו הגילויים של '''&quot;אראנו נפלאות&quot;''' - שרואים בזמננו גילויים וניסים באופן הכי נעלה, אופן של &quot;פלא&quot;{{הערה|שיחת כ&quot;ו ניסן תנש&quot;א, שיחת ש&quot;פ תרומה תשנ&quot;ב}}.<br /> * מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם{{הערה|שיחת ש&quot;פ משפטים התשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==== &quot;ערב שבת אחר חצות&quot; ====<br /> מובא בספרים{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}} על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק &quot;כי אלף שנים בעניך כיום&quot; (תהלים צ, ד) יום אצל [[הקב&quot;ה]] הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת&quot;ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת&quot;ק החל להפציע השחר והתחיל &quot;גילוי ניצוצי הגאולה&quot;{{הערה|אור החיים במדבר שם}}<br /> <br /> חשבון נוסף מובא בספרים{{הערה|מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב&quot;ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים [[תש&quot;ט]] עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}} שאצל [[הקב&quot;ה]] אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של [[הקב&quot;ה]] ובשנת ה'ת&quot;ק החל חצות היום.<br /> <br /> ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש&quot;ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת&quot;ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב&quot;ד]] על ידי ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]]{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&amp;st=&amp;pgnum=151 ספר המאמרים תרס&quot;ג עמוד קמ&quot;ב] ועוד}}.<br /> <br /> ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש&quot;נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תנש&quot;א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תנש&quot;א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש&quot;נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש&quot;נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תנש&quot;א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.<br /> <br /> ולפי החשבון השני שנת ה'תש&quot;נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק א עמוד תקל&quot;א}}<br /> <br /> ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול{{הערה|שיחת משפטים [[תשנ&quot;ב]] אות ג}}<br /> <br /> ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש&quot;הכל מוכן לסעודה&quot; ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תנש&quot;א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ&quot;ב]] ועוד}}.<br /> <br /> ==== &quot;אראנו נפלאות&quot; ====<br /> [[קובץ:עיתונים.jpeg|ממוזער|עיתונים המבשרים על פרוץ מלחמת המפרץ]]<br /> '''&quot;[[מלחמת המפרץ]]&quot;'''<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד.<br /> <br /> הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: &quot;שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב&quot;ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם&quot;<br /> <br /> הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש&quot;א]] ח&quot;ד עמוד 39}}.<br /> <br /> '''&quot;נפילת מסך הברזל&quot;'''<br /> {{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br /> זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש&quot;נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תנש&quot;א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}}.<br /> <br /> '''מהפכות בעולם'''<br /> <br /> הרבי הצביע על מהפכות שמתרחשים ברחבי העולם במדינת רוסיה סין והודו ועד לאיי הים הרחוקים שמתגוררים במקומות אלו מיליארדי בני אדם והמהפכות הם מין הקצה אל הקצה והכל נעשה מתוך מנוחה ושקט כפי שאין לזה אח ורע בתולדות העולם{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תש&quot;נ. (כפי הנראה הרבי הצביע על כמה פרטים במהפכות א.ראיה על עקבתא דמשיחא. ב. העולם מוכשר לגאולה. ב.על ניסים ונפלאות הגאולה).}}.<br /> <br /> ====מציאותו של מלך המשיח====<br /> בכל דור ודור ישנו אחד ראוי להיות משיח{{הערה|פירוש הברטנורא למגילת רות, שו&quot;ת חתם סופר חושן משפט סימן צ&quot;ח ועוד}} ומיד כשלא יהיו מונעים ומפריעים יתגלה בפועל ומכיוון שנשלמה העבודה והעולם מוכשר לגלוי המשיח ממילא משיח לא רק שנמצא אלא נמצא בהתגלות. כלומר, הוא מצדו התגלה בעולם וכל העניינים שלו נמצאים כבר בעולם [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ&quot;ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] חלק א עמוד 354)}} (ועד שכבר רואים פעולתיו בעולם) אלא כדי שיתגלה בפועל צריך את העבודה של &quot;'''לקבל''' פני משיח צדקנו&quot; כלומר בנוסף לעבודה של בירור העולם וזיככו שיהיה ראוי לגלויים של משיח (שזה כבר נעשה) צריך יהודי על ידי עבודתו &quot;להמשיך ולקבל&quot; את גלוי המשיח (ולא מספיק שמשיח מצד התגלה בלבד) וכדלהלן{{הערה|שם= וירא נ&quot;ב|שיחת פרשת וירא תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> ====פעולות המלך המשיח====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[וכתתו חרבותם לאתים]]}}<br /> [[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארצות הברית (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br /> מהיעודים הכתובים על מלך המשיח הוא: &quot;ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה&quot; (ישעיהו ב, ד.) וביארו המפרשים: (רד&quot;ק) &quot;והוא (מלך המשיח) יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה&quot;.<br /> <br /> בכ&quot;ו בשבט [[תשנ&quot;ב]] בערב שבת פרשת משפטים התכנסו ראשי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות בעיר לחתום על הסכם צימצום הנשק ולהטות את הכספים לשיפור הכלכלה.<br /> <br /> הרבי התיחס לכך באותה השבת וביאר שמאורע זה הוא תוצאה מפעולתיו של מלך המשיח בעולם ותחילת קיום הנבואה על &quot;וכתתו חרבותם לאתים&quot;<br /> והוא נחתם ביום שישי בשבוע לרמז על תוכן העניין שהוא תוצאה של זה שזמננו הוא ערב שבת והכנה לשבת ([[אלף השביעי]]). כמו כן התאריך כ&quot;ו שהוא בגימטריה 26 שהוא בגימטריה של השם [[הוי&quot;ה]] שיתגלה בביאת המשיח וכלשון הפסוק &quot;לא ירעו ולא ישחיתו..כי מלאה הארץ דעה את הוי&quot;ה וגו'&quot;<br /> <br /> (והוא בא בהמשך לעבודה של &quot;הפצת המעיינות היהדות ושבע מצוות בני נח&quot; בכל העולם שעל ידי זה הכשירו את העולם לגלויים של מלך המשיח. וזו הסיבה שהסכם נחתם דווקא בעיר נוי יורק בעיר בה המקור לעבודה של הפצת היהדות וממנה יוצאים ה[[שלוחים]] של נשיא הדור לכל קצווי תבל, וזה גם הקשר ל[[חודש שבט]] ולשנת תשנ&quot;ב. חודש שבט, הוא החודש שבו הייתה ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;י]] ותחילת העבודה של דורנו בהפצת היהדות במלא העוצמה. ושנת [[תשנ&quot;ב]] הוא שנת ה42 מאז, והוא על דרך ה42 מסעות שהיו לבני ישראל במדבר שבסופה הגיעו להיכנס לארץ.){{הערה|שיחת פרשת משפטים תשנ&quot;ב}}<br /> <br /> ==המשמעות לכך בעבודת ה'==<br /> ===עבודה ואחריות של כל אחד===<br /> העובדה שנמצאים לאחרי ש[[כלו כל הקיצין]] ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב [[הרמב&quot;ם]] שמעשה טוב אחד או אפילו [[מחשבה]] או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם &quot;ומביא ישועה והצלה&quot;{{הערה|שיחת שיחת [[פורים]] תשמ&quot;ז, וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו&quot;ק}},<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח בניסן תנש&quot;א]] אמר הרבי את [[השיחה הידועה]] שהוא נותן את עבודה לציבור והאחריות עליה מוטלת על כל אחד ואחת שיעשו כל שביכולתם להביא הגאולה.<br /> במה מתבטאת עבודה זו - ביאר הרבי בשיחה שנאמרה ב[[שבת]] לאחר מכן - &quot;בהוספה בתורה ובמצוות בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה ובקיום המצוות בהידור&quot;{{הערה|שיחת פרשת שמיני תנש&quot;א}}<br /> <br /> הרבי חזר והדגיש זאת לכמה וכמה שעבודה זו להביא את המשיח תלויה בכל אחד ואחד דווקא (ושעל כל אחד להרגיש אחריות באופן אישי להביא את הגאולה){{הערה|[http://www.yomanim.com/images/6/67/ניסןתשנ%22א-ביתחיינו4.pdf יומן בית חיינו גליון 74 עמוד 9-10]}}.<br /> <br /> ===לחזק הציפייה לגאולה===<br /> {{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}}<br /> התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב&quot;ה]] &quot;אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות&quot;{{הערה|סוף שיחת תבא [[תנש&quot;א]] ועוד}} ובפרט &quot;הידיעה וההבנה שזמן זה הוא &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בה&quot; מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה &quot;לראות&quot; שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש&quot;א - ספר השיחות ה'תנש&quot;א עמוד 683 ואילך}}.<br /> <br /> תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב&quot;ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}}. וממילא &quot;הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. &quot;עד מתי?..&quot;{{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תנש&quot;א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה{{הערה|שיחת כ&quot;ח ניסן [[תנש&quot;א]] ועוד.}}.<br /> <br /> תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה{{הערה|שם=וירא נ&quot;ב}}. (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]])<br /> <br /> ===חיזוק הבטחון בהתגלותו המידית של משיח===<br /> <br /> הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש{{מקור}}).<br /> <br /> :'''להכריז ולפרסם בכל מקום ש[[הקב&quot;ה]] אומר לכל אחד ואחד מישראל: &quot;ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.'''{{הערה|שם=ראה נא}}<br /> ====שמחת הגאולה====<br /> השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה [[תפוח]] וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}}<br /> <br /> === לחיות גאולה ===<br /> {{ערך מורחב|לחיות גאולה}}<br /> <br /> מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם{{הערה|שם=וירא נ&quot;ב}}. והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל &quot;לקבל&quot; את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב&quot;להביא לימות המשיח&quot; ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.<br /> <br /> פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תנש&quot;א}}.<br /> <br /> (והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ&quot;ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] חלק א עמוד319)}}).<br /> ====בעבודת השליחות====<br /> {{ערך מורחב|השליחות היחידה}}<br /> גם עבודתם של השלוחים בדורנו עניינה 'לקבל פני משיח צדקנו' והיא עיקר העבודה להחדיר בעולם את עניינו ואורו של מלך המשיח על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה.<br /> <br /> ==הפרסום בתקשורת==<br /> {{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}}<br /> הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תנש&quot;א]] ושיחת שבת פרשת תצא [[תנש&quot;א]] (תורת מנחם התוועדויות [[תנש&quot;א]] חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם{{הערה|פורים תשמ&quot;ז}}. וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ&quot;ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?&quot;. ענה לו הרבי: &quot;כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י&quot;ב במרחשוון תשנ&quot;ב}}.<br /> כמו כן כששאל כתב עיתון: &quot;מהו המסר שיש לרבי עבור העם?&quot;. ענה לו הרבי: &quot;המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות&quot;{{הערה|&quot;בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> ==השפעה מעשית==<br /> <br /> במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, מבשנת [[תשמ&quot;ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מ[[חודש ניסן]] [[תנש&quot;א]] דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ&quot;ל) עד לליל [[כ&quot;ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל [[התוועדות]] מפגש ו[[יחידות]] דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל.<br /> <br /> לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ&quot;ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב[[770]] ובכפר חב&quot;ד מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה.<br /> <br /> ===פסק דין===<br /> {{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]<br /> ביום ל' ניסן [[תנש&quot;א]] התקיימה אסיפה בכפר חב&quot;ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל.<br /> ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר [[חג השבועות]] באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון [[רבותינו נשיאנו]] ברוסיה).<br /> <br /> ===המטה העולמי להבאת המשיח===<br /> {{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}<br /> במשך תקופה זו הוקם ה&quot;מטה העולמי לביאת המשיח&quot;{{הערה|כך שמו מיום הקמתו}} כשמטרתם היא פירסום הודעתו ונבואתו של הרבי אודות 'זמן הגאולה' ועידוד לימוד ענייני גאולה ומשיח{{הערה|שם=אייר נא|יומן [http://www.yomanim.com/images/2/27/אייר_תשנ%22א_-_%22אראנו_נפלאות%22.pdf אראנו נפלאות אייר תנש&quot;א]}}.<br /> <br /> כמו כן התעוררו אנ&quot;ש בכלל בכל העניינים התמימים בלימודם והשלוחים בעבודתם, הרבי הגיב על הדו&quot;חות בקשר להוספה זו בחיוב ובעידוד רב{{הערה|שם=אייר נא}}.<br /> <br /> בין התמימים היו שיצאו לישיבות ברחבי נוי יורק לפרסם על לימוד ענייני גאולה ומשיח. כמו כן פורסמה הודעה בעיתונות בחתימת הרבנים בקשר לזמן הגאולה{{הערה|שם=אייר נא}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[עבודת הגלות]]<br /> *[[סיום עבודת הגלות]]<br /> *[[טעימה מהגאולה בדורנו]]<br /> *[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]<br /> *[[היכונו לביאת המשיח]]<br /> *[[הקריאה והקדושה]]<br /> *[[פרסום גאולה ומשיח]]<br /> *[[ספר בשורת הגאולה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=245 בשורת הגאולה] - באתר 'משיח' שעל ידי צעירי אגודת חב&quot;ד.<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מגלות לגאולה]]<br /> [[קטגוריה:הגאולה בדורנו]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1_%D7%9E%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=588325 2023-04-14T07:59:55Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>'''&quot;פורס מפה ומקדש&quot;''' הינו פיתרון הלכתי למצב שנמצאים במהלכה של סעודה ב[[יום שישי]] (כגון סעודת מצוה, סעודת יום טוב שחל בערב שבת) ומגיע זמן חובת [[קידוש]] של [[שבת]]. על פי פתרון זה, לא צריך 'לקפל' את הסעודה, להתפלל [[קבלת שבת]], ולהתחיל את [[סעודת שבת]], ולקדש. אלא ניתן לפרוס מפה על החלות ולקדש (תוך כדי הסעודה המתמשכת של יום שישי) ולהמשיך בסעודה.<br /> בתולדות ימי [[חב&quot;ד]] מצינו דעות לכאן ולכאן האם לנהוג במנהג זה או לא. אצל אדמו&quot;רי חב&quot;ד מצינו בכללות התנגדות למנהג זה. אצל [[הרבי]] בשנים מסוימות היה הוראה שכן לנהוג כך, אך מאוחר יותר שלל [[הרבי]] מנהג זה. <br /> <br /> ==המקור==<br /> מקורו של שם זה, הוא מהדין שנאמר ב[[גמרא]]{{הערה|מסכת פסחים דף ק' ע&quot;ב}}: &quot;אין מביאין את השולחן (שולחן קטן שעליו נמצא הלחם) אלא אם כן קידש, ואם הביא - פורס מפה ומקדש&quot;. דין זה מתייחס לנוהג שהיה נפוץ בעבר להציב שולחן קטן נייד לפני כל אחד מהסועדים.<br /> <br /> ==פרטי הדינים==<br /> {{להשלים}}<br /> ב[[שולחן ערוך]], [[הלכות שבת]] סימן רע&quot;א (סעיפים ח-יב) כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהסועד ביום שישי, ומגיע זמן [[בין השמשות]], לא צריך להפסיק בסעודתו, אלא יכסה את הפת להראות שהוא מיוחד עבור שבת, יקדש וימשיך בסעודה.<br /> <br /> אם כבר שתה [[יין]] בסעודה - אינו צריך לברך בורא פרי הגפן על [[יין]] הקידוש ולא על היין ששותה אחר כך, אם מקדש על הלחם - אינו צריך לברך המוציא עוד פעם, אך אם מקדש על היין - יש מחלוקת האם צריך לברך ברכת המוציא, וספק ברכות להקל.<br /> <br /> וכותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמכל מקום בעל [[נפש]] יחמיר ולא יבוא לידי זה ויברך [[ברכת המזון]] מבעוד יום.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאנו==<br /> <br /> ===אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הריי&quot;צ]]===<br /> ב[[תר&quot;פ]] חל [[שמחת תורה]] ביום שישי, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כבר היה מאד חולה וחלש, והרב [[יעקב לנדא]] שכנע אותו לקדש כנדרש לפי ההלכה. [[הרבי הריי&quot;צ]] התנגד לדבר כיון שעד אז הרבי הרש&quot;ב לא נהג כן ואף הורה לו להמנע מכך, אך הרבי הרש&quot;ב שלח את בנו [[הרבי הריי&quot;צ]] מהחדר להביא משהו, [[הרבי הריי&quot;צ]] החביא את היין אך הרב [[יעקב לנדא]] מצא [[יין]] ממקום אחר וקידש, וכשחזר [[הרבי הריי&quot;צ]] לחדר וראה זאת נחלה מרוב צער.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&amp;pgnum=47 ספר השיחות תש&quot;ד עמ' 39 בהערות].}}<br /> <br /> ב[[תש&quot;ד]] גם חל [[שמחת תורה]] ב[[ערב שבת]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר שיעיינו בדין &quot;פורס מפה&quot; אך אמר שהוא בכל מקרה לא יקדש ושיקיימו את ההלכה רק בעבור המסובים.<br /> <br /> שאלו את הרבי מה לומר קודם, 'רצה', או 'יעלה ויבוא'. הרבי ענה שיש לומר לפי הסדר הרגיל ולהקדים את אמירת רצה, וה[[מלאכים]] כבר יבררו מה שצריך קודם.<br /> <br /> === אצל [[הרבי]]===<br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשי&quot;ז]] אמר הרבי לפרוס מפה ולקדש, ואמר שמכיון ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא רצה לנהוג כך מ&quot;טעמים ידועים&quot; יש כאלה שלא רוצים לנהוג כן, אך בנוגע לציבור שאחד יקדש וכל הציבור יצא ידי חובה.<br /> <br /> ביום ב' ד[[ראש השנה]] שנת [[תשמ&quot;ד]], הורה הרבי לקהל לפרוס מפה ולקדש וציווה להכריז אודות פרטי הדינים בקשר לאמירת רצה וכו'{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15982&amp;pgnum=30 התוועדויות תשד&quot;מ עמ' 25].}} אולם הכרזת הגבאי נאמרה בבלבול והרבי תיקנו באמצע.{{הערה|[http://www.yomanim.com/images/6/6e/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%93_-_%22%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%94%22.pdfיומן 'רישומה של שנה' עמ' 51.]}} ואכן כבר ב[[שמחת תורה]] של אותה השנה שלל הרבי את המנהג בגלל הבלבול שהיה בראש השנה בנוגע לפרטים הרבים שבהנהגה זו.{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15982&amp;st=&amp;pgnum=328 תורת מנחם התוועדויות [[תשד&quot;מ]] עמ' 323.]}}<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ח]] בתחילת ה[[התוועדות]] הורה הרבי להכריז להיזהר לא לשתות ולאכול אחרי שקיעה מכיוון שלא נוהגים לפרוס מפה ולקדש, והרבי אף פירט ואמר ש&quot;לא צריכים לומר את זה בשמי כי זה דין מפורש בשו&quot;ע, ובחב&quot;ד הפסיקו לנהוג כך לפי פסק רבני חב&quot;ד&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15984&amp;pgnum=316 התוועדויות [[תשמ&quot;ח]] עמ' 319].}}<br /> <br /> כיום יש מקהילות אנ&quot;ש הנוהגים על פי הכוונת רבניהם ומשפיעיהם, בדין &quot;פורס מפה ומקדש&quot; בטענה שהוראת הרבי הייתה רק במקום שישנם בלבולים, אמנם בקהילות קטנות שלהם יש רב המורה ומדריך - אין לחשוש לבלבול.{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1135&amp;ArticleID=4745&amp;SearchParam=%F4%E5%F8%F1%20%EE%F4%E4 התקשרות גליון 712 מדור הלכות ומנהגי חב&quot;ד הערה 13.]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68110 הרב דוד מאיר דרוקמן].}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yomanim.com/images/9/93/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%93_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F_%28%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90%29.pdf יומן, תשרי תשמ&quot;ד] - הבלבול בהתוועדות.<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=1856&amp;CategoryID=68 סעודת פורים בערב שבת]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> *הרב ברוך אוברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1L5Y0ODfDOvhOynv_jFyk7o5fh14ddwsZ/view לא ינהגו באופן דפורס מפה ומקדש]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת תרומה ז' אדר תשפ&quot;א עמוד 56<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבת]]<br /> [[קטגוריה:אורח חיים]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=588323 2023-04-14T07:58:44Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>'''ניגון ראש חודש כסלו''' הוא [[ניגון שמחה]] שהולחן על ידי הרב שרגא פייטל לוין ב[[כ' חשון]] [[תשמ&quot;ג]], לציון [[ראש חודש כסלו]] [[תשל&quot;ח]], בו [[הרבי]] יצא לראשונה מ-[[770]] ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שב[[רחוב פרזידנט]], לאחר האירוע ב[[שמחת תורה תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ראש חודש כסלו]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים == <br /> *ביצועים שונים של הניגון: '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=742 משה לאופר] {{*}} [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/862400/jewish/4-Rosh-Chodesh-Kislev-Nigun.htm אלבום המאה (פילהרמוני)] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70716 אלבום 'חבריא'] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/732969/ אחיה אלורו] {{שמע}}<br /> <br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=46715 ר' פייטל לוין חושף: כיצד נולד 'ניגון ר&quot;ח כסלו'], אתר שטורעם, כ&quot;ד בכסלו [[תשע&quot;א]] (צילום עיתון בקהילה) {{תמונה}}<br /> * לב לייבמן, [http://nichoach.blogspot.co.il/2016/11/5-770.html תכירו את ניגון הניצחון], באתר 'קיר הניגונים' <br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/862400/jewish/4-Rosh-Chodesh-Kislev-Nigun.htm 'ניגון ראש חודש כסלו'] באתר בית חב&quot;ד {{בית חב&quot;ד (אתר)|}} {{שמע|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/733039/ רבי לילדים: ניגון ראש חודש כסלו]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/144122 יחזקאל סופר מנגן 'שושנת יעקב' במנגינת ראש חודש כסלו]''' {{COL}}{{וידאו}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=588320 2023-04-14T07:56:23Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ירון בר זוהר שי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירון בר זוהר]]<br /> הרב '''ירון בר זוהר''' הוא [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א]] ב[[חיפה]], מוכר בעיקר בשל פעילותו הגדולה ב[[פרסום משיח]] בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נשא את בתו של הרב [[ראובן דונין]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]], יזם מחאות נגד [[תוכנית ההתנתקות]] וכינס ילדים בכמה איזורים שיתפללו לביטול הגזירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=13784 ילדי חיפה זעקו לביטול הגזירה]}}.<br /> <br /> במשך עשרות שנים הוא מפרסם בעיתונות ובשלטים בצד הכבישים איחולים לקראת [[ראש השנה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=23418 שנה טובה מיוחדת לקוראי 'מעריב'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=48817 ברכת הרבי בצמתים המרכזיות בארץ]}}<br /> <br /> נוהג מדי יום רביעי לעבור בקרונות רכבת ישראל ולחלק אלפי עלוני [[שיחת הגאולה|שיחות הגאולה]].<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==מפיץ משיח==<br /> [[קובץ:קמפיין משיח באוטובוס.jpg|שמאל|ממוזער|קמפיין האוטובוסים שייסד הרב ירון בר זוהר]]<br /> החל משנת [[תשס&quot;ג]] ארגן הרב ירון מספר פעמים קמפיין [[פרסום משיח]] על גבי אוטבוסים, הפרסום היה לכבוד יום הולדתו של הרבי ב[[י&quot;א ניסן]] ו[[חג הגאולה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' תמוז]] ובקמפיינים אלו הודבקו בין אלף לאלפיים אוטובוסים ברחבי הארץ במדבקות משיח. באחת הפעמים, לאחר תביעה על פרסום תמונתו של הרבי, היה [[דידן נצח]] ובית המשפט התיר לרב ירון בר זוהר לפרסם משיח על האוטובוסים{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לפרסום על אוטובוסים: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=45084 מאות אוטובוסים גוייסו לקמפיין חדש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39465 החל קמפיין האוטובוסים הענק בארץ], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39181 ביום ראשון: קמפיין אוטובוסים ענק יעלה לאויר], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=28276 &quot;הסיפור שמאחורי האוטובוס&quot;], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=28207 קמפיין האוטובוסים הענק יצא לדרך / גלריה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=28255 קמפיין האוטובוסים / גלריה שניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=1284 המבצע שכבש את המדינה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=1247 הוארך מבצע פרסום בשורת הגאולה בעשרה ימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=1180 נמשך פרסום בשורת הגאולה בחוצות ישראל], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=1109 שילוט על אוטובוסי אגד עם בשורת הגאולה]}}. בשנים הראשונות הפרסום כלל את תמונתו של הרבי עם הכיתוב &quot;יחי המלך המשיח&quot;, לאחר מכן נוסף מספר פלאפון באמצעותו ניתן [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באגרות קודש]] ואף הוקם אתר מיוחד בו אנשים יוכלו ללמוד על ארבעה נושאים בעניני הגאולה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=11022 הפצת המעיינות: עוד פריצת דרך]}}. בהמשך לפרסום על האוטובוסים יצא בקמפיין &quot;תורת החסידות - הדרך למשיח&quot; דרכו העביר את המסר שצריך ללמוד חסידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46852 קמפיין ענק: תורת החסידות - הדרך למשיח], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=11144 חסידי חב&quot;ד נקראים ליטול חלק בקמפיין הארצי]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הקימו הרב ירון בר זוהר והרב אילן חיון שלט משיח ענק בנתיבי איילון שזכה לפרסם משיח קנה מידה גדול בשל כמות הרכבים החולפת על פניו בכל יום, המוערכת בכ800 אלף רכבים ביום. השלט הוחלף מספר פעמים ופרסם את זהות המשיח בדרכים שונות, כשבתחתיתו נמצא מספר או כתובת של [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] [[תש&quot;ע]] ייסד הרב ירון עלון חדש בשם &quot;ימות המשיח&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=56295, עלון חדש רואה אור: ימות המשיח - חב&quot;ד אינפו]}} העלון הביא קשרים של גדולי ישראל עם הרבי, את נבואותיו של הרבי ואת ה[[נס|ניסים]] שחולל. העלון יצר עניין רב וזכה לפרסום גדול ולהתעניינות רבה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] פסק בג&quot;ץ על איסור תליית שלטים בכביש עקב גרימה לתאונות ואחרי דין ודברים אישר את תליית השלט משיח בלבד כך ששלט זה הוא היחיד בכביש איילון{{הערה|1=קישורים שונים בקשר לשלט: [https://chabad.info/moshiach/299403/ בשפה ברורה: משיח المسيح Messiah мессия], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80792 בשנה השישית: בשורת הגאולה למאות אלפים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74223 בשורת הגאולה למאות אלפים מידי יום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73629 לאחר הסערה: השלט שנפל - יחודש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62139 משיח באיילון: מסר חדש, עיצוב חדש וחשיפה כפולה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60167 תמונת היום], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=43447 שלט &quot;משיח&quot; חדש לנהגים באיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=35654 קמפיין משיח חדש - בתחנות הרדיו ובדרך איילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29428 קמפיין &quot;משיח עושה ניסים&quot; כבש את האיילון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38122 תמונת הרבי לא הוסרה; בג&quot;ץ חזר מהפסיקה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39474 התמונה של הרבי הצילה את הדוקטור ממוות], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39463 תמונת הרבי מעוררת סערה בתל אביב], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29428 קמפיין &quot;משיח עושה ניסים&quot; כבש את האיילון].}}.<br /> <br /> הוא אף פתח 'רדיו גאולה ומשיח' בו נמסרו שיעורים בעניני גאולה ומשיח ובשאר הזמנים הופעלו ברקע ניגוני חב&quot;ד. בין מוסרי השיעורים היו הרב [[נפתלי דגן]].<br /> <br /> כיום הרב ירון בר זוהר עוסק בהפצת וחלוקת מדבקות, שלטים ו[[דגל משיח|דגלי משיח]] ולהדבקתם בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, ר' לוי יצחק בר זוהר<br /> *בנו, ר' שמואל בר זוהר<br /> *בנו, מנחם מענדל בר זוהר<br /> *בנו, ר' יהודה לייב בר זוהר<br /> *בנו, ר' שלום דב בער בר זוהר<br /> *בתו, רבקה קבקוב<br /> *בתו, רחלי בר זוהר<br /> *בנו , ראובן בר זוהר<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פרסום משיח]]<br /> *[[דגל משיח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * בית משיח גליון 413<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=20943 הושק השלב הרביעי בקמפיין ברכת משיח] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=33297 חב&quot;ד בישראל: מתגברים על החושך בהוספת אור] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}} <br /> {{מיון רגיל:בר זוהר, ירון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחיפה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דונין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A9&diff=588319 2023-04-14T07:54:52Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= יואל סירקיש<br /> |תאריך לידה=שכ&quot;א<br /> |מקום לידה=לובלין<br /> |תאריך פטירה=[[כ' אדר]] ת'<br /> |מקום פעילות=פולין<br /> |השתייכות=<br /> |תחומי עיסוק= רב, [[אב&quot;ד]], פוסק<br /> |תפקידים נוספים=מגיה הש&quot;ס<br /> |רבותיו=<br /> |בני דורו=<br /> }}<br /> רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם &quot;סירקיס&quot;.}}''' (ה'שכ&quot;א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה &quot;'''הב&quot;ח'''&quot; על שם חיבורו הגדול - &quot;בית חדש&quot; על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש&quot;ס והפוסקים שבדורות האחרונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב&quot;ח היה &quot;יפה&quot;. אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ&quot;א בעיר לובלין.<br /> <br /> היה תלמידו של רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא)<br /> <br /> כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע&quot;ה מונה לשמש כ[[אב בית דין]] בעיר בריסק, ובשנת ה'שע&quot;ט עבר לתפקיד דומה בעיר [[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב&quot;ד עד יום הסתלקותו.<br /> <br /> רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך.<br /> <br /> רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבתו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.<br /> <br /> הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'.<br /> <br /> ==לימוד קבלה==<br /> <br /> בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי&quot;{{הערה|שו&quot;ת הב&quot;ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ&quot;ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] ה'שצ&quot;ח.}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.<br /> *בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט&quot;ז את אלמנתו.}}.<br /> *בתו רבקה, אשת תלמידו ה[[ט&quot;ז]]{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב&quot;ח לחתנו הט&quot;ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב&quot;ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט&quot;ז את הב&quot;ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב&quot;ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט&quot;ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}.<br /> *בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב&quot;ד [[לבוב]]{{הערה|שני הגיסים, הט&quot;ז והגרנ&quot;ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט&quot;ז כאב&quot;ד &quot;מחוץ לעיר&quot;: ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ&quot;ה כאב&quot;ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}.<br /> <br /> ==רבותיו==<br /> *אביו רבי שמואל יפה.<br /> *רבי שלמה לייבוש מלובלין (חברו של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא){{הערה|על פי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בספר הזכרונות פרק ס'}} <br /> *רבי הירש שור מבריסק.<br /> *רבי פייבוש מקראקא.<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *רבי [[יואל בעל שם]]<br /> *חתנו, רבי [[דוד הלוי סגל]], הט&quot;ז.<br /> *רבי יהושע חריף, בעל &quot;מגיני שלמה&quot;.<br /> *רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו&quot;ת צמח צדק (הקדמון).<br /> *רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין ב[[לבוב]] ולובלין.<br /> *רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר &quot;עבודת הגרשוני&quot;.<br /> *רבי צבי כץ, מחבר ספר &quot;עטרת צבי&quot; על אורח חיים ו&quot;נחלת צבי&quot; על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]].<br /> <br /> הייחודיות של הב&quot;ח בספרו זה, היא שבשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב&quot;ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.<br /> <br /> כמו שכותב הב&quot;ח בהקדמתו לספרו:<br /> {{ציטוט|תוכן=אמנם לאשר הרב ז&quot;ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו}}.<br /> <br /> *שו&quot;ת הב&quot;ח.<br /> *ביאורים לספר [[פרד&quot;ס רימונים]] של ה[[רמ&quot;ק]].<br /> *חידושים על הש&quot;ס.<br /> *הגהות על הש&quot;ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא&quot;ש]] וה[[רי&quot;ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש&quot;ס וילנא).<br /> <br /> ==אצל [[רבותינו נשיאינו]]==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב&quot;ח.<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.}} שפעם התעכב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לסעודת שבת קודש ביום, ותמה על כך בנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בפניו. בתחילה לא חפץ אדמו&quot;ר הצמח צדק לומר לו מדוע התעכב, אך בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב&quot;ח מטריף. כשנסתלק הב&quot;ח, תבעוהו על כך שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל אדמו&quot;ר הזקן, והכשיר כמו כולם, ובא הב&quot;ח לאדמו&quot;ר הזקן וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. באותו היום הגיע אדמו&quot;ר הזקן לנכדו הצמח צדק ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו, מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצמח צדק שיתן סיבה ע&quot;כ, ולכן התעכב.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר על הב&quot;ח: &quot;הב&quot;ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב&quot;ח ז&quot;ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום&quot;{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב&quot;ד ניסן אייר סיון עמ' רס&quot;א ושם עמ' ר&quot;ס: &quot;סיפר [הרה&quot;ק ר&quot;י מנשכיז] שהבעש&quot;ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב&quot;ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב&quot;ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש&quot;ט זלה&quot;ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב&quot;ח שמתיר כדי לסמוך עליו&quot;.}}.<br /> <br /> כמה וכמה פעמים מצטט [[הרבי]] בהדגשה את דבריו של הב&quot;ח על הכוונה הנדרשת ב[[לימוד התורה]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ב&quot;ח לטור אורח חיים סימן מז, ד&quot;ה ומה שאמר. עיין שם באריכות|תוכן=<br /> כונתו ית' מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהייתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו . . אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם . . הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה}}<br /> <br /> הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו&quot;ש חלק ל&quot;ד עמ' 228, אג&quot;ק חלק כ' עמ' ש&quot;ג.}}: &quot;וידוע פירוש הב&quot;ח בזה (לטור או&quot;ח סי' מ&quot;ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי&quot;ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר&quot;. ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש&quot;כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ&quot;ז עמ' 110].}} אמר הרבי: &quot;וכפי שמאריך הב&quot;ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב&quot;ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו&quot;ר חסידי (&quot;אַ חסידישער רבי&quot;)...&quot;<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=1872 רבי יואל סירקיס (הב&quot;ח)] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים|ס]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=588318 2023-04-14T07:53:31Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>הרב '''שמואל אליהו פוגלמן''' (מאויית גם: '''פאגלמאן''' ו'''פייגילמאן'''; [[תר&quot;צ]] – [[י&quot;ט אלול]] [[תשע&quot;ח]]) היה מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש תשט&quot;ז]] שנשלחו לעודד את רוחם של המתיישבים החב&quot;דיים בארץ הקודש לאחר [[רצח יד החמישה|מאורע הרציחה המזעזע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. כיהן במשך עשרות שנים כמנהל קריית [[קעמפ גן ישראל]] ב[[דיטרויט]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תר&quot;צ]] לאביו הרב [[חיים אלחנן פוגלמן]], ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' [[רפאל שמואל אליהו פוגלמן]], שכיהן כגבאי [[כולל חב&quot;ד]]. אביו ר' חיים אלחנן היה מבוגרי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בעקבות רדיפות הצבא שרצו לגייסו, יעץ לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לברוח לארצות הברית. כאשר נולד בנו, היה זה בעת ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארה&quot;ב בשנת תר&quot;צ, והוא זכה לכבד ב[[סנדקאות]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> זכה להימנות בין עשרת השלוחים ששלח הרבי על מנת לעודד את רוחם של המתיישבים החב&quot;דיים בארץ הקודש לאחר [[רצח יד החמישה|מאורע הרציחה המזעזע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו שיינא דרייזא (שיינדל) למשפחת ר' [[שלמה שימעונוביץ']] תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] אחיו של הרב [[משה אקסלרוד]] (ונכדת ר' [[אהרן תומרקין]]).<br /> <br /> כיהן במשך שנים רבות כמנהל קריית [[קעמפ גן ישראל]] ב[[דטרויט]], וכמנהל ישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]].<br /> <br /> נפטר בגיל 88 ביום חמישי [[י&quot;ט אלול]] [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> את מקומו כמנהל המוסד באושן פארקווי ממלא הרב [[שמואל דכטר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים אלחנן פוגלמן.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4142626/jewish/Rabbi-Shmuel-Fogelman-88-Principal-and-Teacher.htm סקירת תולדות חייו בשילוב תמונות היסטוריות]''' באתר בית חב&quot;ד (אנגלית) {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוגלמן, שמואל אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ח]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=588316 2023-04-14T07:52:18Z

<p>Bez: כפר לשון זכר</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' ב[[כפר חב&quot;ד]] ([[ניסן]] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> [[הרב]] '''חיים אשכנזי''' ([[כ&quot;ג אייר]] [[תש&quot;ט]] - [[י&quot;ג ניסן]] [[תש&quot;ע]]) היה רבה של קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[תל אביב]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב [[משה אשכנזי]]]]<br /> [[קובץ:חיים אשכנזי - מבצע חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בפעילות [[מבצע חנוכה]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו&quot;ח]] במשרדי הממשלה ([[טבת]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ&quot;ג באייר]] שנת [[תש&quot;ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי&quot;ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש&quot;כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב&quot;ד בלוד.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ&quot;ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] כאשר כל בני כתתו נסעו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], נשאר שנה נוספת בארץ וביצע שליחות בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]], זאת על פי בקשת ה[[רבי]] שבחורים ילכו לחזק את הישיבה. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ&quot;ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש&quot;ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת 'תורת אמת'. לפני נסיעתם לשליחות, נכנסה הקבוצה ל'יחידות' אצל הרבי. בישיבת [[תורת אמת]] למד אצל הרב [[אברהם הרש כהן]] ואצל ה[[משפיע]] הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] ובמקביל היה שותף בפעילות החב&quot;דית בירושלים; בשיעורי [[תניא]] בישיבות ובישיבת ערב, פעילויות שקרבו הרבה בחורים ל[[רבי]] ול[[חב&quot;ד]] בתקופה ההיא.<br /> <br /> בקיץ [[תשל&quot;ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה לאחר עשרה חודשים, ביום [[י&quot;ח באדר ב']] [[תשל&quot;ג]]. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? ענה הרבי: &quot;אצל בחור חסידי, זה לא מזיק&quot;{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: &quot;ביי חסידישע בחורים שאט נישט&quot;.}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערה|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: &quot;לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]&quot;. כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו למד תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] ולאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] עד לפטירתו. במקביל החל גם לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים, עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה ל[[משגיח]] ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: &quot;לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו&quot;.}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים.<br /> <br /> בשנות כהונתו כמשגיח, התייחד במסירותו לתלמידים והבנה לרוחם. הוא היה לוקח באופן אישי את מצבם ודאג לצרכם. בלילי שבת היה מוסר שיחה לתלמידים, בנושאים שהיו צריכים חיזוק וביום השבת היה מתוועד ארוכות. היה מארגן באופן עצמאי מבצעי עידוד לתלמידיו וכן היה עושה כל הנדרש לטובת הבחורים, גם אם היה זה שלא לפי כבודו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]], שהייתה [[שנת הקהל]], הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד. הרב אשכנזי ארגן שיכנסו ל[[יחידות]] בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת [[תנש&quot;א]] החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד בלוד. תחילה את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך כיהן עד פטירתו.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ו[[משפיע]] קהילות חב&quot;ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].<br /> <br /> הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כ[[מלך המשיח]], החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב כתבות המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר, אלה התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> ==איש חסד==<br /> <br /> מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכאשר ראה במצוקתם של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך הקים בחב&quot;ד כמה מפעלים, שמסייעים לאנ&quot;ש עד היום.<br /> <br /> כשהיו בישיבה בחורים מבתים נזקקים, תמיד ניסה לעזור.<br /> כאשר בחור לא יכול היה לאכול בביתו בשבת חופשה (מטעמי כשרות וכדומה), היה -יחד עם רעייתו- מבשל לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת, וכן היה מזמין בחורים כאלו להתארח בביתו בחג הפסח, שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. מסופר שכאשר שראה פעם בשיכון חב&quot;ד בלוד בחור יתום מאנ&quot;ש מסתובב ברחוב והתברר שהבחור לא התקבל לישיבה גדולה, דיבר עם גיסו הרב יי&quot;צ וילשאנסקי שיקבלו, וטיפס במדרגות לקומה רביעית, דיבר עם אמו של הבחור ונתן לו כסף לנסיעה ולדמי כיס ושלחו לישיבה בצפת. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאנשים חששו להסתכל לעברם.<br /> <br /> בתחילת שנות המ&quot;מים (שנות השמונים) בהיותו [[משגיח]] זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידיו לממן רכישת, מבלי לחשוב פעמיים רכש כמות של מצות ומכרם בסבסוד לתלמידים נצרכים. שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב&quot;ד). הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טון. מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך, אך האמת הייתה שאת עלויות ההובלה, האיחסון והמכירה ספג בעצמו. לפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות כדי שלאנ&quot;ש יהיו מצות לחג הפסח במחיר זול.<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] או [[תנש&quot;א]] שצורכי אנ&quot;ש גדלו והעלויות יחד איתם, לקח על עצמו כולל חב&quot;ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו - הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.<br /> <br /> הקשר עם כולל חב&quot;ד עזר לרב אשכנזי להגשים יעדים נוספים, וכך, בעזרתו של כולל חב&quot;ד, החלו כ-5 שנים של מכירת נעליים לאנ&quot;ש במחיר מוזל. הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב אותם באוטובוסים על מנת להקל על אנ&quot;ש את הוצאות המחיה.<br /> מפעל נוסף אותו פתח הרב אשכנזי ונמשך עד היום, הוא מפעל למכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב&quot;ד בתקופת בין הזמנים שבקיץ. ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום.<br /> פרוייקטים נוספים של הרב אשכנזי: מכירת מוצרי [[נורה חשמלית|חשמל]] בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות, למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות, ועוד. פרוייקטים אלו לא יצאו לפועל.<br /> <br /> כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב&quot;ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יי&quot;צ חיטריק.<br /> <br /> בסוף שנות הממי&quot;ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לחובות עצומים היות ולא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו ניהל גמ&quot;ח עבור עובדי הישיבה שאותו הקים אביו, הרב [[משה אשכנזי]]<br /> <br /> כשראה ש&quot;אין הקומץ משביע את הארי&quot; ובעיקר לקראת חגי [[תשרי]] ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ&quot;חים לצוות.<br /> <br /> ==רבנות בתל אביב==<br /> [[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]] ([[שבט]] [[תשס&quot;ז]])]]<br /> <br /> בשנות חייה האחרונות של אימו מרת [[דבורה אשכנזי]], החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת [[תשס&quot;ה]], לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג בטבת]] שנת [[תשס&quot;ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.<br /> <br /> במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס&quot;ז]] השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי [[בית כנסת מרכז חב&quot;ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת שברחוב נחלת בנימין]] חב&quot;ד בתל אביב; הרב [[שלום בער בוטמן]] - [[משפיע]] [[בית כנסת מרכז חב&quot;ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]] - אשר הודיע על החלטת מתפללי [[בית הכנסת]] למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב&quot;ד]]; הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב; הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]] - ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[רמת אביב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]], להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו הרב [[שלמה הלפרן]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:הרב חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] במוצאי שבת אחדות, מספר שעות לפני פטירתו]]<br /> הרב אשכנזי נפטר באור ליום [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תש&quot;ע]]. היה זה כששהה בביתו לאחר שחזר מ&quot;[[את&quot;ה המרכזי #מפעילות הארגון בעולם|שבת אחדות]]&quot; (התשיעית) לתלמידי ה[[תמימים]] שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת [[י&quot;א בניסן]]. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך [[בית הכנסת]] חב&quot;ד &quot;נחלת בנימין&quot; בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב&quot;ד בלוד והסתיים ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''מבט חסידי לחיים'''<br /> חלק א' - במעגל השנה,<br /> חלק ב' - בין חסיד לקונו,<br /> חלק ג' - בין חסיד לרבו ובין חסיד לרעהו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;אחיו:<br /> * הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו הקודם של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * הרב [[נתן אשכנזי]] - [[חזן]] ו[[שו&quot;ב]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]]<br /> * הרב [[נחמן יוסף טברסקי]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה]], [[קראון הייטס]]<br /> <br /> ;בניו:<br /> * הרב מנחם מענדל אשכנזי - [[משגיח]] כשרות בכפר חב&quot;ד ובצפריה.<br /> * ר' מאיר אשכנזי - עסקן חב&quot;די, סמנכ&quot;ל מד&quot;א-הצלה דרום ועוסק בהפצת ספרי חב&quot;ד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * ר' ישראל יעקב אשכנזי - [[צפת]].<br /> * הרב אליעזר אשכנזי - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב&quot;ד [[צפת]].<br /> * ר' שניאור זלמן אשכנזי - לוד.<br /> * ר' יוסף יצחק אשכנזי - חריש.<br /> <br /> ;בנותיו:<br /> * מרת לאה אשת הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]] ורב [[אתר חב&quot;ד בישראל]].<br /> * מרת חנה אשת הרב אריה לייב כהן - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> * מרת נחמה דינה אשת הרב [[אריה קדם]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].<br /> * מרת טויבע ליבע אשת הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת.<br /> * מרת רחל אשת הרב יצחק נחמן זקס - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב&quot;ד [[צפת]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;ספריו (מבט חסידי לחיים)<br /> *[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D?_pos=1&amp;_sid=ab7a1f94e&amp;_ss=r חלק א' - במעגל השנה]<br /> *[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D?variant=31925117485142 חלק ב' - בין חסיד לקונו]<br /> *[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92 חלק ג' - בין חסיד לרבו ובין חסיד לרעהו]<br /> ;וידאו<br /> *[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54688 הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס&quot;ט]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 &quot;צוואתו&quot; למנהלי מוסדות חב&quot;ד (כנס המנהלים - סיוון תש&quot;ע)]{{וידאו}}<br /> <br /> ;אודיו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=songs_he#main3 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא ובספר המאמרים (מדור 'חסידות')]{{שמע}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28874 פרקי זכרונות מהרב אשכנזי] - מתוך ראיון ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי']{{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אשכנזי, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=588311 2023-04-14T07:50:04Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:סקוליע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''אברהם משה רבינוביץ''' (יליד שנת [[תשכ&quot;א]]) הוא האדמו&quot;ר מ[[סקאליע]] המתגורר ב[[בורו פארק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[קראון הייטס]] לאביו רבי יוסף ברוך פנחס רבינוביץ' בעל ה&quot;נעימות ברוך&quot;, בנו חביבו של האדמו&quot;ר רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקאליע. <br /> <br /> לאחר פטירת סבו האדמו&quot;ר מסקוליע, הוכתר על ידי החסידים ובני משפחתו להמשיך את האדמו&quot;רות. מאז מנהל את חצירו ברמה ב[[בורו פארק]]. נודע כבעל מופת גדול וכבעל ידיעה עמוקה בספרי [[קבלה]] ונגלה.<br /> <br /> סבו מצד אמו רבי לייבל ציוואק היה מקורב לחסידות חב&quot;ד ולמד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מבין האוחזים את עמודי החופה של הרבי. הרבי החשיבו וכשהיה עובר לפניו היה מזכיר לו עובדה זו (כמו כן מוזכרת עובדה זו בשיחת הרבי אליו הנדפסת ב[[שיחות קודש]]).<br /> ==עם הרבי==<br /> היה מקורב לרבי וזכה להיכנס ל[[יחידות]] עם הרבי, בה שאל את הרבי מספר שאלות עמוקות ב[[ספר התניא]]. במשך שיחתו עם הרבי בתחילת שנות הממי&quot;ם (שנדפסה ב[[שיחות קודש]]) אמר הרבי מסקוליע לרבי כי הוא צאצא של הבעל שם טוב. הרבי אמר לו כי גם נכד של תלמיד נחשב כנכד, והלא [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה נכד רוחני של הבעל שם טוב. אך הודה לו כי יש מעלה מיוחדת בנכד העדיפה על של תלמיד. הרב חודוקוב אמר להרב באלקני שהרבי הורה למשמשיו כי בכל עת שיבא האדמו&quot;ר יש להכניסו ללא כל שיהוי (למרות שהאדמו&quot;ר היה אז בסביבות גיל עשרים).<br /> ==ספריו==<br /> *חכימא ברמיזא (על התורה)<br /> *חיים לכל חי (ברית מילה)<br /> *עטרת דוד (תורה ומועדים)<br /> *ובחרת בחיים (מוסר והשקפה)<br /> *הדרת מלך (ראש השנה)<br /> *בלילה שירה עימי (פסח)<br /> *ושכנתי בתוכם (הלכות בית הבחירה)<br /> *אמירה נעימה (ד&quot;ת מדי שבת בשבתו במשך שנים רבות)<br /> *דבר נאה ומתקבל (נישואין)<br /> *כוננת מאז (נישואין)<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&amp;st=&amp;pgnum=791&amp;hilite= שיחות קודש תשמ&quot;א] שיחת הרבי עם האדמו&quot;ר מסקוליע<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%91%D7%A8&diff=588309 2023-04-14T07:48:48Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]<br /> הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ&quot;ו ניסן]] ה'[[תש&quot;ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו החסיד הידוע ה[[משפיע]] הרב חיים [[משה וובר]], בצעירותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]], אשר היו שניהם ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב&quot;ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ&quot;ו]] תמך הרבי ברצונו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> <br /> זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו בי&quot;א אלול תשכ&quot;ח עם מרת פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב&quot;ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קריית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי&quot;ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> * '''מהכוח אל הפועל''' (ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים), ישראל, תש&quot;ס.<br /> * '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.<br /> * '''ההוראה כמקצוע'''<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב ברוך שניאור זלמן [[קריית אתא]].<br /> *בנו הרב אברהם יעקב [[צפת]].<br /> *בנו הרב משה וובר, משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]].<br /> *חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בויניצה אוקראינה,<br /> *חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי במיאמי, פלורידה.<br /> *בנו הרב פנחס דוד, שליח הרבי ב[[מונסי|פומונה]], ניו יורק.<br /> *בנו הרב לוי יצחק, משליחי הרבי ומנהל בית חב&quot;ד לישראלים בפילדלפיה, פענסיוועלניה.<br /> *בנו הרב מרדכי אליעזר משליחי הרבי ברמת אביב.<br /> *בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים.<br /> *חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.<br /> *חתנו [[הרב נחום שטרסברג]], שליח הרבי ביישוב בית אריה.<br /> *בנו, הרב אלחנן.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *בשנת [[תשס&quot;א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמה, &quot;מקצוע ההורות&quot;, גליון 330].<br /> *{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}<br /> *{{קישור חבד אינפו ישן|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/136614 התגובה המפתיעה של הרב וובר לאחר שנכשלנו במבחן בכיתה]''' {{COL}}<br /> {{מיון רגיל:וובר ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וובר]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%97%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=588308 2023-04-14T07:48:09Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד מהחוזרים אצל אדמו&quot;ר הצמח צדק|אחר=נינו, מגדולי מפיצי תורת החסידות בירושלים|ראו=מנחם נחום יצחק אייזיק חנון}}<br /> <br /> רבי '''מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין'''{{הערה|בהקדמה לקונטרס &quot;הדרך להשמחה והאמת&quot; של נינו הרב חנון נכתב ששמו היה &quot;נחום עזריה אייזיק חנן&quot;.}} (? - [[י&quot;ח כסלו]] [[תרכ&quot;ט]]) היה מה[[חוזר]]ים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' יהודה חאנין.<br /> <br /> שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. מסופר שאופן חזרתו על ה[[מאמרים|מאמר]] היה באופן כזה, שהיה חוזר גם על התנועות של ה[[אדמו&quot;ר]] בשעת אמירת המאמר{{הערה|{{אוצר החכמה|מנחם נחום יצחק אייזיק חנון|הקדמה לקונטרס &quot;הדרך להשמחה והאמת&quot;|11976|[[ירושלים]] [[תשי&quot;ח]], עמ' 5|עמוד=5}}.}}.<br /> <br /> היה בן דוד ראשון של הרב שלום שכנא אלטשולער אביו של ה'צמח צדק', כמו שכתב נינו ר' נחום חנון באחד מקונטרסיו: &quot;הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חנון, בן הרב ישיעהו מיכל, בן הרב דובער, בן הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין, בן הרב יהודה, אחיו של הרב נח, אביו של הרב שלום שכנא, אביו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק&quot;. <br /> <br /> היה חתום כ[[עד]] על שטר ה&quot;[[תנאים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|ואשתו הרבנית שטערנא שרה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/15/2.htm?q=שטר%20התנאים שטר התנאים של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע], בתוך &quot;מבית הגנזים&quot;, באתר ספריית ליובאוויטש.}}.<br /> <br /> בהזדמנות ביקש ממנו אדמו&quot;ר הצמח צדק, שהוא ישן עמו. ר' נחום סירב, ואדמו&quot;ר הצמח צדק בתגובה הבטיח לו &quot;עמי במחיצתי&quot; אם הוא יסכים לכך{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|&quot;ליקוטי רשימות ומעשיות&quot;|140873|עמ' ל&quot;ה, [[כפר חב&quot;ד]], [[תשכ&quot;ט]]|עמוד=39}}.}}.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ח כסלו]] [[תרכ&quot;ט]].<br /> <br /> [[הרבי]] במכתב לנינו ר' [[מנחם נחום יצחק אייזיק חנון]] ביקש, שימסור לו פרטים אודות קורות חייו של סבו החוזר ר' נחום{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6409.htm אגרות קודש, כרך י&quot;ז, אגרת ו'ת&quot;ט].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יאיר בורוכוב]], '''מגזע ליובאוויטש''', פרק ג' &quot;תעלומת החוזר המפורסם&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נחום דובער חאנין - [[גבאי]] ב[[ליובאוויטש]]<br /> נינו, ר' [[מנחם נחום אייזיק חנון|מנחם נחום אייזיק]] עיברת את שם המשפחה מ&quot;חאנין&quot; ל&quot;חנון&quot;.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חוזרים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ&quot;ט]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%91%D7%90%D7%93%D7%94&diff=588306 2023-04-14T07:47:06Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עבאדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליאור עבאדה]]<br /> הרב '''ליאור עבאדה''' (יליד שנת תשד&quot;מ, 1984) הוא שליח הרבי ורב היישוב גילת והמועצה האזורית '''מרחבים'''.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח אדר]] [[תשד&quot;מ]], לאביו הרב משה עבאדה מאופקים ולאמו מרת קלאודיה.<br /> <br /> כשהיה בגיל 8 החל ללמוד חסידות בשבתות עם הרב ישראל הרשקוביץ. בעקבותיו החלו הוריו להתקרב לחב&quot;ד וכשהיה בגיל 12 נשלח ללמוד בחב&quot;ד. לאחר מכן המשיך ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]. בהדרגה הפכו הוריו לחסידי חב&quot;ד מן המניין.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תשס&quot;ה עם רעייתו מרת אבישג מ[[צפת]], קבע את מגוריו בגילת.<br /> <br /> ===השליחות בגילת===<br /> כבר מגיל צעיר יצא בשבתות למבצעים במושבים הסמוכים לאופקים ובמיוחד במושב גילת ובימי חול הפעיל שם &quot;צבאות ה'&quot;. לאחר נישואיו הקים את בית חב&quot;ד מרחבים.<br /> <br /> במשך השנים הצטרפו אליו כשלושה שלוחים נוספים שינהלו את פעילות חב&quot;ד ביישובים נוספים במועצה האזורית מרחבים{{הערה|ישראל קליינמן במסלול, ויוסף קנטור ברנן}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] ייסד את '''האוטובוס'''{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/457164/ תיעוד מפעילות האוטובוס]}}, אוטובוס ישן שהרב עבאדה הפך אותו למעין [[טנק מבצעים]] ואיתו הוא מפיץ את המעיינות לתושבי הסביבה.<br /> <br /> הרב עבאדה גם מפעיל פעילויות מיוחדות לילדים ונוער בימות השנה{{הערה|[https://chabad.info/news/437653/ פעילות סביב השנה בבית חב&quot;ד מרחבים]}}, והוא נמצא בקשר טוב עם ידידי ומקורבי בית חב&quot;ד ונוהג לערוך כינוסים ואירועים בחגי השנה ובכלל, בימים טובים.<br /> <br /> בעקבות האהדה הרבה שצבר הרב עבאדה בקרב תושבי גילת, הוא מונה לרב היישוב בשנת תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/הרב-ליאור-עבאדה/ ידיעות נוספות על הרב ליאור עבאדה]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עבאדה, ליאור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באופקים]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=588300 2023-04-14T07:44:19Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים דוד הלוי''' ([[תרפ&quot;ה]] - [[י&quot;ב באדר]] [[תשנ&quot;ח]]) היה רבה הראשי של [[תל אביב]]. מזכירו האישי של הראשון לציון, הרב בן ציון חי עוזיאל.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ&quot;ה]]. למד בישיבת פורת יוסף והוסמך לרבנות על ידי הרב [[עזרא עטיה]].<br /> <br /> שימש כר&quot;מ בישיבתו של הראשון לציון הרב [[בן ציון חי עוזיאל]], וכמזכירו האישי. כיהן כרבה הראשי של [[תל אביב]].<br /> <br /> ב[[תשי&quot;א]] נבחר לרב בעיר [[ראשון לציון]]. ב[[תשכ&quot;ד]] נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשית. ב[[תשל&quot;ג]] נבחר לרב הראשי ל[[תל אביב]] ול[[יפו]].<br /> <br /> חיבר את הספר קיצור שולחן ערוך - מקור חיים השלם - 5 כרכים, המשמש כחומר לימודים בסיסי בהלכה בחמ&quot;ד.<br /> <br /> במשך השנים עמד בקשר רב עם [[הרבי]] ואף התקבל אצלו ל[[יחידות]], וסייע רבות ל[[חסידות חב&quot;ד]] ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] קיבל את התואר &quot;ידיד חב&quot;ד&quot; מ[[מרכז חב&quot;ד תל אביב]] על ידידותו ועזרתו הרבה לחב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> במהלך [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת 'גאולת ישראל חב&quot;ד' ב[[תל אביב]] אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=ספר התורה הזה &quot;מוקדש&quot; לרבי, ולא לעילוי נשמתו, ואני מסיק מכך - שחסידים מכירים ברבי כחי וקיים... אני אומר לכם שאני מרגיש שהרבי חי! אי אפשר לומר עליו את כל הביטויים על צדיקים שאינם בין החיים! אומנם לי אישית קשה להגיד &quot;שליט&quot;א&quot; - אבל אני מרגיש שהוא חי!<br /> }}<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ב באדר]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלוי חיים דוד}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ח]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=588299 2023-04-14T07:43:08Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''עוזיהו קפלון''' '''(עוזי)''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]] 1969) הוא סופר חסידי לילדי אנ&quot;ש, ושליח הרבי ב[[אילת]] שם הוא מכהן בהנהלת גני הילדים.<br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג סיוון]] [[תשכ&quot;ט]] ב[[אוסטרליה]] לאביו הרב [[אורי קפלון]] ועלה בגיל צעיר לירושלים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה קטנה נכנס ללמוד בישיבת חב&quot;ד וכן בישיבה גדולה, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> === פעילותו באילת ===<br /> לאחר חזרתו משנת הקבוצה נשא את רעייתו אוסנת לבית משפחת שטרן.<br /> לאחר חתונתו יצא לשליחות בעיר [[אילת]] והחל לפעול שם במרץ.<br /> כמו כן משלב את השליחות יחד עם כתיבת ספרים לילדים.<br /> <br /> ==רשימת ספריו==<br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] חיבר כעשרה ספרים שהפכו לרבי מכר בציבור החב&quot;די.<br /> * סיירת במרדף<br /> * תעלומה בעין כרם<br /> * במסתרי ים המלח<br /> * טיסה מבצעית<br /> * משימה בחשיכה<br /> * זהות שאולה<br /> * שכונה בסכנה<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{מיון רגיל:קפלון עוזיהו}}<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קפלון]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=588298 2023-04-14T07:42:28Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום חסקינד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום חסקינד]]<br /> הרב '''שלום חסקינד''' ([[ט&quot;ו אלול]] [[תרפ&quot;ז]] - [[ט&quot;ו אדר]] [[תשס&quot;ז]]) היה [[משפיע]] ו[[גבאי]] ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב&quot;ד בנחלת בנימין]] [[תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[דובער חסקינד]] ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תרפ&quot;ז]]. בילדותו יצאו הוריו מ[[רוסיה]] ולאחר תקופה ששהו ב[[ריגא]], עלו ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ&quot;ה]]. ביום [[י&quot;ח בסיוון]] [[תרצ&quot;ט]] היגרה המשפחה לארה&quot;ב.<br /> <br /> ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה&quot;ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וכן לרעייתו הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה]] וזכה במשך מספר שנים לשרת בסעודות בקומה העליונה, והמשיך בתפקידו זה גם במחיצת הרבי לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. חביבותו וקירבתו נבעה הן מצד אביו שהיה [[משמש בקודש]] אצל רבותינו נשיאינו, והן מצד היותו מחותן עם [[פורטל:בית רבי|בית הרב]].<br /> <br /> ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] הייתה בעת מסיבת הבר-מצוה שלו שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין.<br /> <br /> [[קובץ:שלום חסקינד בחלוקת דולרים.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום חסקינד עובר לפני הרבי במעמד חלוקת הדולרים]]<br /> בשנים שהיה בחור ב-[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש&quot;ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה יושב ועובד לצד הרבי באותו חדר.<br /> <br /> ר' שלום זכה לעבוד על תרגום סיפור מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן כפי שנכתב ויצא לאור על ידי הרבי הריי&quot;צ. והרבי הואיל להגיה את תרגומיו בכתב ידו הקדושה על מנת להוציא זאת לאור.<br /> <br /> השמועה אומרת שהרבי התבטא עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת.<br /> <br /> בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]] לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב&quot;ד במדינה. <br /> <br /> ביום שלישי [[ז' אלול]] [[תשי&quot;ג]] נשא לאשה את רעייתו מרת מריישא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]]. הוא התגורר בתל אביב תקופה קצרה, ומייד לאחר מכן נסע יחד עם רעייתו להתגורר כמה שנים ב[[קראון הייטס]] ושם זכו לקרובים נפלאים מהרבי ומהרבנית. בתל אביב חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]] שם שימש כגבאי.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[אשדוד]] והשפיע בה על סביבתו ב[[הפצת המעיינות]] ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו.<br /> <br /> היה חסיד מיוחד ושמש כ[[דוגמא חיה‎]] לחסיד בביטול גדול לרבי גם בעת היותו מיודד עם משפחת בית הרב. היה בקי גדול בש&quot;ס ובדקדוק אך בצניעותו לא הבליט את ידיעותיו.<br /> <br /> הוא ניהל את הגמ&quot;ח של [[מרכז חב&quot;ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו&quot;ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ&quot;ח.<br /> <br /> נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס&quot;ז]] והוא בשנת השמונים לחייו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *זוגתו מרת מריישא.<br /> *בתו מרת בלומה (אשת ר' אליהו טייטלבוים), ירושלים.<br /> *בנו ר' אליעזר שלמה, ירושלים.<br /> *בתו מרת אסתר (אשת ר' יוסף יצחק זילברשטרום, [[משפיע]] ושליח הרבי), לוד.<br /> *בנו ר' אלתר דובער, ירושלים.<br /> *בתו מרת חיה שיינא מיכלא (אשת ר' יוסף קוביטשעק), אשדוד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> על השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק יג.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|94515|news|הסבא שגדל בצילם של משפחת אדמו&quot;רי חב&quot;ד / טור|מאת: מנדי זילברשטרום|ט&quot;ו באדר תשע&quot;ז}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/16/752364780635.html נחשפו אוצרות מבית חיינו]''' {{בית משיח}} מארכיון הרב חסקינד<br /> <br /> {{מיון רגיל:חסקינד, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=588297 2023-04-14T07:41:08Z

<p>Bez: /* מילות הניגון */ תיקון ניקוד חסר</p> <hr /> <div>'''ואני קרבת אלוקים לי טוב''', הוא ניגון חסידי שהולחן לכבוד שנת ה-73 של הרבי, על ידי המלחין החסידי ר' בן ציון שנקר, מגדולי המלחינים בחסידות מודז'יץ.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> לאחר שהחל הסדר הקבוע שחסידים מלחינים לכבוד [[פרק אישי|הפרק האישי החדש]] של הרבי ניגון חסידי על פסוקים מתוך הפרק, יוזמה שהחלה בשנת ה-70, ביקש גם המלחין החסידי ר' בנציון שנקר, מגדולי המלחינים בחסידות מודז'יץ, שהתגורר באותן שנים ב[[קראון הייטס]], להצטרף ולהלחין גם הוא ניגון מיוחד לכבוד הרבי.<br /> <br /> לאחר שהלחין את הניגון על הפסוק &quot;ואני קרבת אלוקים&quot;, פנה לידידו ר' [[יוסל ווינברג]] וביקש באמצעותו רשות מהרבי ללמד את הניגון בעת ההתועדות, דבר יוצא דופן שלא על פי הסדר הרגיל, ולאחר שהרבי העניק את הסכמתו, בהתוועדות [[חג השבועות]] [[תשל&quot;ד]] עמד ר' בנציון ולימד את הניגון לחסידים.<br /> <br /> ביומנים המתארים את ההתוועדות מסופר, שהניגון לכתחילה היה בקצב איטי, אך כשהרבי עודד אותו בתנועות נמרצות, החלו החסידים לנגן אותו בקצב מהיר יותר לפי קצב תנועות העידוד של הרבי.<br /> <br /> את הניגון ניגנו לפני הרבי פעם נוספת בעת [[חלוקת כוס של ברכה]] בהתוועדות של מוצאי החג, כשהקהל מנגן את הניגון החדש והרבי מעודד את השירה. במהלך השנה ניגנו את הניגון מספר פעמים לפני הרבי, אך הוא לא התקבל כניגון העיקרי, ובשל כך אינו ידוע כל כך בפי החסידים{{הערה|1=על פי הנכתב ב[https://col.org.il/files/old/files/0.50704160416_7470652.pdf וירא העם וינועו] עמוד 14. [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/06/08-06-2018-17-14-11-%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf קולמוס הנפש עמוד 55].}}.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|וַאֲנִ֤י קִ֥רְבַ֥ת אֱלֹקִ֗ים לִ֫י־ט֥וֹב{{ש}}שַׁתִּ֤י בַּה' אֱלוֹקִים מַחְסִ֑י{{ש}}לְ֝סַפֵּ֗ר כׇּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃|תהילים עג, כח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/100948 כשר' בנציון שנקר התבקש להלחין ניגון לפרק הרבי ● וידאו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פסוקים מספר תהילים]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=588296 2023-04-14T07:40:11Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>[[קובץ:המעלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]<br /> '''המעלה והחיוב בגידול זקן''' הינה חוברת הכוללת לקט מדברי [[רבותינו נשיאנו]] על המעלה הגדולה בגידול [[זקן]].<br /> <br /> את החוברת ליקטה הגב' חנה מוזס מ[[מגדל העמק]] והיא יצאה בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי חברת [[ניצוצות של קדושה]].<br /> <br /> בט&quot;ו אב תשע&quot;ג, ביום חתונת בתה שרה, הוציאה לאור את הספר &quot;גידול זקן - לאור כתבי רבותינו נשיאנו נשיאי חב&quot;ד&quot;, בתור השלמה והוספה על החוברת &quot;המעלה והחיוב בגידול זקן&quot;. <br /> <br /> בספר 220 עמודים והוא הודפס במהדורה מצומצמת של 120 עותקים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הדרת פנים זקן]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]<br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Bez&diff=588295 2023-04-14T07:39:13Z

<p>Bez: יצירת דף עם התוכן &quot;פלאות גדולות&quot;</p> <hr /> <div>פלאות גדולות</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%98&diff=390753 2020-08-26T14:15:21Z

<p>Bez: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]<br /> הרב '''דוד משה אולידורט''' (נולד [[י&quot;ד אלול]] [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב&quot;דית [[קה&quot;ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]<br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[חודש אלול]] [[תשי&quot;ז]] לר' מרדכי ומלכה אולידורט. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם השתדל ככל יכולתו להימנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש.<br /> <br /> בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו כל חייו.<br /> <br /> בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[ירושלים]].<br /> <br /> כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ&quot;ג אלול]] [[תשל&quot;ג]]<br /> <br /> הרבי אמר לאביו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ועל כן נשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל&quot;ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל&quot;ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.<br /> <br /> ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, ושאל כ&quot;ק אד&quot;ש: &quot;דוד האט אויך ניט פארשטאנען?&quot; (= האם גם דוד לא הבין?)&lt;ref&gt;כן מספר הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] מפריז. אך כמה התילו ספק בו.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי בהתוועדויות לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כטכנאי מחשבים.<br /> <br /> בשנות הסמ&quot;ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] בעיקר כמנהל תוכן.<br /> <br /> הרב אולידורט כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, ביילה אולידורט עורכת הירחון Lubavitch international, קראון הייטס.<br /> *בתו,שיינא אשת ר' יעקב מרמר, קליפורניה.<br /> *בנו, ר' אליהו אולידורט, ירושלים.<br /> *בתו, לאה אשת ר' שניאור זלמן ברוק (בן הרב שמואל), ברוקלין, ניו יורק.<br /> * אחיו, הרב [[מנחם אולידורט]], עורך ספרי מאמרי רבותינו נשיאינו, חבר מערכת ״היכל מנחם״ ומייסד חברת ליבטי, כפר חב״ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, [[כפר חב&quot;ד]] תשנ&quot;ה (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])<br /> *'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום ל[[עברית]] של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', ישראל תשנ&quot;ו<br /> <br /> ===מאמרים===<br /> ;התפרסמו בקובץ &quot;באור החסידות&quot;<br /> ==== נושאים באור החסידות במשנת חב&quot;ד ====<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> <br /> * '''אחדות ה'''', גליון מח, סיון תשנ&quot;ח<br /> * '''בריאה יש מאין''', גליון מה, אדר תשנ&quot;ח.<br /> * '''ד' כוסות''', גליון מו, ניסן תשנ&quot;ח.<br /> * '''ד' מינים''', גליון נא, תשרי תשנ&quot;ט.<br /> * '''הילולא דרשב&quot;י''', גליון לד, אייר תשנ&quot;ז. <br /> * '''הלכה''' (א), גליון כט טבת תשנ&quot;ז. (ב) גליון ל', שבט תשנ&quot;ז.<br /> * '''המצור על ירושלים''', גליון טז, טבת תשנ&quot;ו.<br /> * '''הבעש&quot;ט''', גליון נא, אלול תשנ&quot;ח.<br /> * '''השתטחות על קברי צדיקים''', גליון ז, אייר תשנ&quot;ה.<br /> * '''חודש אלול''', גליון יא, אלול תשנ&quot;ה.<br /> * '''חיי הצדיק''', גליון כב, תמוז תשנ&quot;ו. <br /> * '''חנוכה''', גליון טו, כסלו תשנ&quot;ו.<br /> * '''ט&quot;ו באב''', גליון י, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ה.<br /> * '''יחוד הוי' ואלוקים''' (א), גליון מט, תמוז תשנ&quot;ח. (ב) גליון נ, אב תשנ&quot;ח.<br /> * '''יציאת מצרים''', גליון יט, ניסז תשנ&quot;ו.<br /> * '''לימוד פנימיות התורה''', גליון מז אייר תשנ&quot;ח.<br /> * '''מדות טובות''', גליון סט, טבת תש&quot;ס.<br /> * '''מלחמת עמלק''', גליון לב, אדר ב' תשנ&quot;ז. <br /> * '''מסירות נפש''', גליון לו, תמוז תשנ&quot;ז.<br /> * '''מעלת דברי סופרים''', גליון סח, כסלו תש&quot;ס.<br /> * '''מעשה מרכבה''', גליון כא, סיון תשנ&quot;ו. <br /> * '''מצות אכילת מצה''', גליון ו', ניסן תשנ&quot;ה.<br /> * '''משה רבינו''', גליון לא, אדר א' תשנ&quot;ז. <br /> * '''מתן תורה''', גליון ח, סיון תשנ&quot;ה.<br /> * '''ניסוך המים ושמחת בית השואבה''', גליון מ, תשרי (ב) תשנ&quot;ח.<br /> * '''נס וטבע''', תשנ&quot;ח<br /> * '''סוד העיבור''', גליון עא, אדר תש&quot;ס.<br /> * '''ספירת העומר''', גליון כ, אייר תשנ&quot;ו.<br /> * '''עבודת בירור הניצוצות''', גליון נד, טבת תשנ&quot;ט.<br /> * '''על האמונה''', גליון עג, ניסן תש&quot;ס <br /> * '''עצי המערכה''', גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ו.<br /> * '''פרה אדומה''', גליון יח, אדר תשנ&quot;ו.<br /> * '''צדיק יסוד עולם''', גליון ע, שבט תש&quot;ס.<br /> * '''צדקה''', גליון נח, אדר תשנ&quot;ט.<br /> * '''קריעת ים סוף''', גליון לג, ניסן תשנ&quot;ז. <br /> * '''ראש השנה לאילנות''', גליון יז, שבט תשנ&quot;ו.<br /> * '''תורה לשמה''', אב תשנ&quot;ט<br /> * '''תשובה עילאה''', גליון לט, תשרי (א) תשנ&quot;ח.<br /> }}<br /> <br /> ====סקירת ספרים====<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> * כתר שם טוב למורנו הבעש&quot;ט, גליון נג, כסלו תשנ&quot;ט.<br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הזקן<br /> * לקוטי אמרים תניא, גליון כח, כסלו תשנ&quot;ז.<br /> * [[תניא]] מהדורא קמא, גליון לה, סיון תשנ&quot;ז.<br /> * תורה אור לאדמו&quot;ר הזקן, גליון כט, טבת תשנ&quot;ז.<br /> * לקוטי תורה לאדמו&quot;ר הזקן, גליון כ, אייר תשנ&quot;ו.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * סידור עם דא&quot;ח, גליון מד, שבט תשנ&quot;ח<br /> * דרך חיים לאדמו&quot;ר האמצעי, גליון כד, אלול תשנ&quot;ו.<br /> * שער האמונה ושער היחוד - נר מצוה ותורה אור, גליון מו, ניסן תשנ&quot;ח.<br /> * עטרת ראש לאדה&quot;א, גליון לט, תשרי (א) תשנ&quot;ח.<br /> * שערי אורה לאדה&quot;א, תשנ&quot;ט<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * דרך מצותיך לאדמו&quot;ר הצמח צדק, גליון כא, סיון תשנ&quot;ו.<br /> * קיצורים והערות לספר התניא לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, גליון ל, שבט תשנ&quot;ז.<br /> * אור התורה מגילת אסתר, גליון נח, אדר תשנ&quot;ט<br /> * מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק, גליון מח, סיון תשנ&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש<br /> * [[מים]] רבים תר&quot;ל לאדמו&quot;ר מהר&quot;ש, גליון מא, חשון תשנ&quot;ח.<br /> * וככה תרל&quot;ז, גליון כו תשרי (ב) תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> * יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו, גליון כה, תשרי (א) תשנ&quot;ז.<br /> * קונטרס עץ החיים לאדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ו.<br /> * קונטרס התפילה לאדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, גליון נד, טבת תשנ&quot;ט.<br /> * מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש&quot;ס.<br /> * ספר השיחות תורת שלום, גליון כז מרחשון תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * ספר המאמרים [[תרפ&quot;ז]] לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, גליון לו, תמוז תשנ&quot;ז.<br /> * ספר השיחות [[תרפ&quot;ח]] - תרצ&quot;א, גליון עו, תמוז תש&quot;ס.<br /> <br /> ;ספרי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> * לקוטי לוי יצחק הערות לס' התניא, גליון לז, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א<br /> * היום יום, גליון כב, תמוז תשנ&quot;ו. <br /> * מ&quot;מ הגהות והערות קצרות לסש&quot;ב לרבי, גליון לג, ניסן תשנ&quot;ז.<br /> * הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, גליון עג, ניסן תש&quot;ס.<br /> * רשימת &quot;שנים אוחזין בטלית&quot;, גליון מט, תמוז תשנ&quot;ח.<br /> * תשובות וביאורים, גליון נט, תמוז תשנ&quot;ט<br /> * ספר המאמרים באתי לגני, גליון ע, שבט תש&quot;ס.<br /> <br /> ;ספרי חסידים<br /> * ביאורי חסידים לתניא, גליון לא, אדר א' תשנ&quot;ז.<br /> * שיעורים בספר התניא, גליון לב, אדר ב' תשנ&quot;ז.<br /> * [[תניא]] בצירוף מ&quot;מ ליקוט פירושים ושינויי נוסחאות, גליון לד אייר תשנ&quot;ז.<br /> }}<br /> <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ו]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%98&diff=390750 2020-08-26T14:11:39Z

<p>Bez: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]<br /> הרב '''דוד משה אולידורט''' (נולד [[י&quot;ד אלול]] [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב&quot;דית [[קה&quot;ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]<br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[חודש אלול]] [[תשי&quot;ז]] לר' מרדכי ומלכה אולידורט. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם השתדל ככל יכולתו להימנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש.<br /> <br /> בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו כל חייו.<br /> <br /> בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[ירושלים]].<br /> <br /> כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ&quot;ג אלול]] [[תשל&quot;ג]]<br /> <br /> הרבי אמר לאביו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ועל כן נשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל&quot;ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל&quot;ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.<br /> <br /> ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, ושאל כ&quot;ק אד&quot;ש: &quot;דוד האט אויך ניט פארשטאנען?&quot; (= האם גם דוד לא הבין?)&lt;ref&gt;כן מספר הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] מפריז. אך כמה התילו ספק בו.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי בהתוועדויות לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כטכנאי מחשבים.<br /> <br /> בשנות הסמ&quot;ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] בעיקר כמנהל תוכן.<br /> <br /> הרב אולידורט כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, ביילה אולידורט עורכת הירחון Lubavitch international, קראון הייטס.<br /> *בתו,שיינא אשת ר' יעקב מרמר, קליפורניה.<br /> *בנו, ר' אליהו אולידורט, ירושלים.<br /> *בתו, לאה אשת ר' שניאור זלמן ברוק (בן הרב שמואל), ברוקלין, ניו יורק.<br /> * אחיו, הרב [[מנחם אולידורט]], עורך ספרי מאמרי רבותינו נשיאינו ומייסד חברת ליבטי, כפר חב״ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, [[כפר חב&quot;ד]] תשנ&quot;ה (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])<br /> *'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום ל[[עברית]] של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', ישראל תשנ&quot;ו<br /> <br /> ===מאמרים===<br /> ;התפרסמו בקובץ &quot;באור החסידות&quot;<br /> ==== נושאים באור החסידות במשנת חב&quot;ד ====<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> <br /> * '''אחדות ה'''', גליון מח, סיון תשנ&quot;ח<br /> * '''בריאה יש מאין''', גליון מה, אדר תשנ&quot;ח.<br /> * '''ד' כוסות''', גליון מו, ניסן תשנ&quot;ח.<br /> * '''ד' מינים''', גליון נא, תשרי תשנ&quot;ט.<br /> * '''הילולא דרשב&quot;י''', גליון לד, אייר תשנ&quot;ז. <br /> * '''הלכה''' (א), גליון כט טבת תשנ&quot;ז. (ב) גליון ל', שבט תשנ&quot;ז.<br /> * '''המצור על ירושלים''', גליון טז, טבת תשנ&quot;ו.<br /> * '''הבעש&quot;ט''', גליון נא, אלול תשנ&quot;ח.<br /> * '''השתטחות על קברי צדיקים''', גליון ז, אייר תשנ&quot;ה.<br /> * '''חודש אלול''', גליון יא, אלול תשנ&quot;ה.<br /> * '''חיי הצדיק''', גליון כב, תמוז תשנ&quot;ו. <br /> * '''חנוכה''', גליון טו, כסלו תשנ&quot;ו.<br /> * '''ט&quot;ו באב''', גליון י, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ה.<br /> * '''יחוד הוי' ואלוקים''' (א), גליון מט, תמוז תשנ&quot;ח. (ב) גליון נ, אב תשנ&quot;ח.<br /> * '''יציאת מצרים''', גליון יט, ניסז תשנ&quot;ו.<br /> * '''לימוד פנימיות התורה''', גליון מז אייר תשנ&quot;ח.<br /> * '''מדות טובות''', גליון סט, טבת תש&quot;ס.<br /> * '''מלחמת עמלק''', גליון לב, אדר ב' תשנ&quot;ז. <br /> * '''מסירות נפש''', גליון לו, תמוז תשנ&quot;ז.<br /> * '''מעלת דברי סופרים''', גליון סח, כסלו תש&quot;ס.<br /> * '''מעשה מרכבה''', גליון כא, סיון תשנ&quot;ו. <br /> * '''מצות אכילת מצה''', גליון ו', ניסן תשנ&quot;ה.<br /> * '''משה רבינו''', גליון לא, אדר א' תשנ&quot;ז. <br /> * '''מתן תורה''', גליון ח, סיון תשנ&quot;ה.<br /> * '''ניסוך המים ושמחת בית השואבה''', גליון מ, תשרי (ב) תשנ&quot;ח.<br /> * '''נס וטבע''', תשנ&quot;ח<br /> * '''סוד העיבור''', גליון עא, אדר תש&quot;ס.<br /> * '''ספירת העומר''', גליון כ, אייר תשנ&quot;ו.<br /> * '''עבודת בירור הניצוצות''', גליון נד, טבת תשנ&quot;ט.<br /> * '''על האמונה''', גליון עג, ניסן תש&quot;ס <br /> * '''עצי המערכה''', גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ו.<br /> * '''פרה אדומה''', גליון יח, אדר תשנ&quot;ו.<br /> * '''צדיק יסוד עולם''', גליון ע, שבט תש&quot;ס.<br /> * '''צדקה''', גליון נח, אדר תשנ&quot;ט.<br /> * '''קריעת ים סוף''', גליון לג, ניסן תשנ&quot;ז. <br /> * '''ראש השנה לאילנות''', גליון יז, שבט תשנ&quot;ו.<br /> * '''תורה לשמה''', אב תשנ&quot;ט<br /> * '''תשובה עילאה''', גליון לט, תשרי (א) תשנ&quot;ח.<br /> }}<br /> <br /> ====סקירת ספרים====<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> * כתר שם טוב למורנו הבעש&quot;ט, גליון נג, כסלו תשנ&quot;ט.<br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הזקן<br /> * לקוטי אמרים תניא, גליון כח, כסלו תשנ&quot;ז.<br /> * [[תניא]] מהדורא קמא, גליון לה, סיון תשנ&quot;ז.<br /> * תורה אור לאדמו&quot;ר הזקן, גליון כט, טבת תשנ&quot;ז.<br /> * לקוטי תורה לאדמו&quot;ר הזקן, גליון כ, אייר תשנ&quot;ו.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * סידור עם דא&quot;ח, גליון מד, שבט תשנ&quot;ח<br /> * דרך חיים לאדמו&quot;ר האמצעי, גליון כד, אלול תשנ&quot;ו.<br /> * שער האמונה ושער היחוד - נר מצוה ותורה אור, גליון מו, ניסן תשנ&quot;ח.<br /> * עטרת ראש לאדה&quot;א, גליון לט, תשרי (א) תשנ&quot;ח.<br /> * שערי אורה לאדה&quot;א, תשנ&quot;ט<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * דרך מצותיך לאדמו&quot;ר הצמח צדק, גליון כא, סיון תשנ&quot;ו.<br /> * קיצורים והערות לספר התניא לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, גליון ל, שבט תשנ&quot;ז.<br /> * אור התורה מגילת אסתר, גליון נח, אדר תשנ&quot;ט<br /> * מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק, גליון מח, סיון תשנ&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש<br /> * [[מים]] רבים תר&quot;ל לאדמו&quot;ר מהר&quot;ש, גליון מא, חשון תשנ&quot;ח.<br /> * וככה תרל&quot;ז, גליון כו תשרי (ב) תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> * יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו, גליון כה, תשרי (א) תשנ&quot;ז.<br /> * קונטרס עץ החיים לאדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ו.<br /> * קונטרס התפילה לאדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, גליון נד, טבת תשנ&quot;ט.<br /> * מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש&quot;ס.<br /> * ספר השיחות תורת שלום, גליון כז מרחשון תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * ספר המאמרים [[תרפ&quot;ז]] לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, גליון לו, תמוז תשנ&quot;ז.<br /> * ספר השיחות [[תרפ&quot;ח]] - תרצ&quot;א, גליון עו, תמוז תש&quot;ס.<br /> <br /> ;ספרי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> * לקוטי לוי יצחק הערות לס' התניא, גליון לז, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א<br /> * היום יום, גליון כב, תמוז תשנ&quot;ו. <br /> * מ&quot;מ הגהות והערות קצרות לסש&quot;ב לרבי, גליון לג, ניסן תשנ&quot;ז.<br /> * הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, גליון עג, ניסן תש&quot;ס.<br /> * רשימת &quot;שנים אוחזין בטלית&quot;, גליון מט, תמוז תשנ&quot;ח.<br /> * תשובות וביאורים, גליון נט, תמוז תשנ&quot;ט<br /> * ספר המאמרים באתי לגני, גליון ע, שבט תש&quot;ס.<br /> <br /> ;ספרי חסידים<br /> * ביאורי חסידים לתניא, גליון לא, אדר א' תשנ&quot;ז.<br /> * שיעורים בספר התניא, גליון לב, אדר ב' תשנ&quot;ז.<br /> * [[תניא]] בצירוף מ&quot;מ ליקוט פירושים ושינויי נוסחאות, גליון לד אייר תשנ&quot;ז.<br /> }}<br /> <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ו]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%98&diff=390747 2020-08-26T14:10:37Z

<p>Bez: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]<br /> הרב '''דוד משה אולידורט''' (נולד [[י&quot;ד אלול]] [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב&quot;דית [[קה&quot;ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]<br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[חודש אלול]] [[תשי&quot;ז]] לר' מרדכי ומלכה אולידורט. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם השתדל ככל יכולתו להימנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש.<br /> <br /> בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו כל חייו.<br /> <br /> בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[ירושלים]].<br /> <br /> כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ&quot;ג אלול]] [[תשל&quot;ג]]<br /> <br /> הרבי אמר לאביו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ועל כן נשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל&quot;ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל&quot;ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.<br /> <br /> ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, ושאל כ&quot;ק אד&quot;ש: &quot;דוד האט אויך ניט פארשטאנען?&quot; (= האם גם דוד לא הבין?)&lt;ref&gt;כן מספר הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] מפריז. אך כמה התילו ספק בו.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי בהתוועדויות לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כטכנאי מחשבים.<br /> <br /> בשנות הסמ&quot;ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] בעיקר כמנהל תוכן.<br /> <br /> הרב אולידורט כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, ביילה אולידורט עורכת הירחון Lubavitch international, קראון הייטס.<br /> *בתו,שיינא אשת ר' יעקב מרמר, קליפורניה.<br /> *בנו, ר' אליהו אולידורט, ירושלים.<br /> *בתו, לאה אשת ר' שניאור זלמן ברוק (בן הרב שמואל), ברוקלין, ניו יורק.<br /> <br /> * אחיו, הרב [[מנחם אולידורט]], עורך ספרי מאמרי רבותינו נשיאינו ומייסד חברת ליבטי.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, [[כפר חב&quot;ד]] תשנ&quot;ה (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])<br /> *'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום ל[[עברית]] של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', ישראל תשנ&quot;ו<br /> <br /> ===מאמרים===<br /> ;התפרסמו בקובץ &quot;באור החסידות&quot;<br /> ==== נושאים באור החסידות במשנת חב&quot;ד ====<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> <br /> * '''אחדות ה'''', גליון מח, סיון תשנ&quot;ח<br /> * '''בריאה יש מאין''', גליון מה, אדר תשנ&quot;ח.<br /> * '''ד' כוסות''', גליון מו, ניסן תשנ&quot;ח.<br /> * '''ד' מינים''', גליון נא, תשרי תשנ&quot;ט.<br /> * '''הילולא דרשב&quot;י''', גליון לד, אייר תשנ&quot;ז. <br /> * '''הלכה''' (א), גליון כט טבת תשנ&quot;ז. (ב) גליון ל', שבט תשנ&quot;ז.<br /> * '''המצור על ירושלים''', גליון טז, טבת תשנ&quot;ו.<br /> * '''הבעש&quot;ט''', גליון נא, אלול תשנ&quot;ח.<br /> * '''השתטחות על קברי צדיקים''', גליון ז, אייר תשנ&quot;ה.<br /> * '''חודש אלול''', גליון יא, אלול תשנ&quot;ה.<br /> * '''חיי הצדיק''', גליון כב, תמוז תשנ&quot;ו. <br /> * '''חנוכה''', גליון טו, כסלו תשנ&quot;ו.<br /> * '''ט&quot;ו באב''', גליון י, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ה.<br /> * '''יחוד הוי' ואלוקים''' (א), גליון מט, תמוז תשנ&quot;ח. (ב) גליון נ, אב תשנ&quot;ח.<br /> * '''יציאת מצרים''', גליון יט, ניסז תשנ&quot;ו.<br /> * '''לימוד פנימיות התורה''', גליון מז אייר תשנ&quot;ח.<br /> * '''מדות טובות''', גליון סט, טבת תש&quot;ס.<br /> * '''מלחמת עמלק''', גליון לב, אדר ב' תשנ&quot;ז. <br /> * '''מסירות נפש''', גליון לו, תמוז תשנ&quot;ז.<br /> * '''מעלת דברי סופרים''', גליון סח, כסלו תש&quot;ס.<br /> * '''מעשה מרכבה''', גליון כא, סיון תשנ&quot;ו. <br /> * '''מצות אכילת מצה''', גליון ו', ניסן תשנ&quot;ה.<br /> * '''משה רבינו''', גליון לא, אדר א' תשנ&quot;ז. <br /> * '''מתן תורה''', גליון ח, סיון תשנ&quot;ה.<br /> * '''ניסוך המים ושמחת בית השואבה''', גליון מ, תשרי (ב) תשנ&quot;ח.<br /> * '''נס וטבע''', תשנ&quot;ח<br /> * '''סוד העיבור''', גליון עא, אדר תש&quot;ס.<br /> * '''ספירת העומר''', גליון כ, אייר תשנ&quot;ו.<br /> * '''עבודת בירור הניצוצות''', גליון נד, טבת תשנ&quot;ט.<br /> * '''על האמונה''', גליון עג, ניסן תש&quot;ס <br /> * '''עצי המערכה''', גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ו.<br /> * '''פרה אדומה''', גליון יח, אדר תשנ&quot;ו.<br /> * '''צדיק יסוד עולם''', גליון ע, שבט תש&quot;ס.<br /> * '''צדקה''', גליון נח, אדר תשנ&quot;ט.<br /> * '''קריעת ים סוף''', גליון לג, ניסן תשנ&quot;ז. <br /> * '''ראש השנה לאילנות''', גליון יז, שבט תשנ&quot;ו.<br /> * '''תורה לשמה''', אב תשנ&quot;ט<br /> * '''תשובה עילאה''', גליון לט, תשרי (א) תשנ&quot;ח.<br /> }}<br /> <br /> ====סקירת ספרים====<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> * כתר שם טוב למורנו הבעש&quot;ט, גליון נג, כסלו תשנ&quot;ט.<br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הזקן<br /> * לקוטי אמרים תניא, גליון כח, כסלו תשנ&quot;ז.<br /> * [[תניא]] מהדורא קמא, גליון לה, סיון תשנ&quot;ז.<br /> * תורה אור לאדמו&quot;ר הזקן, גליון כט, טבת תשנ&quot;ז.<br /> * לקוטי תורה לאדמו&quot;ר הזקן, גליון כ, אייר תשנ&quot;ו.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * סידור עם דא&quot;ח, גליון מד, שבט תשנ&quot;ח<br /> * דרך חיים לאדמו&quot;ר האמצעי, גליון כד, אלול תשנ&quot;ו.<br /> * שער האמונה ושער היחוד - נר מצוה ותורה אור, גליון מו, ניסן תשנ&quot;ח.<br /> * עטרת ראש לאדה&quot;א, גליון לט, תשרי (א) תשנ&quot;ח.<br /> * שערי אורה לאדה&quot;א, תשנ&quot;ט<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> * דרך מצותיך לאדמו&quot;ר הצמח צדק, גליון כא, סיון תשנ&quot;ו.<br /> * קיצורים והערות לספר התניא לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, גליון ל, שבט תשנ&quot;ז.<br /> * אור התורה מגילת אסתר, גליון נח, אדר תשנ&quot;ט<br /> * מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק, גליון מח, סיון תשנ&quot;ח.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש<br /> * [[מים]] רבים תר&quot;ל לאדמו&quot;ר מהר&quot;ש, גליון מא, חשון תשנ&quot;ח.<br /> * וככה תרל&quot;ז, גליון כו תשרי (ב) תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> * יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו, גליון כה, תשרי (א) תשנ&quot;ז.<br /> * קונטרס עץ החיים לאדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, גליון כג, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ו.<br /> * קונטרס התפילה לאדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, גליון נד, טבת תשנ&quot;ט.<br /> * מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש&quot;ס.<br /> * ספר השיחות תורת שלום, גליון כז מרחשון תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * ספר המאמרים [[תרפ&quot;ז]] לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, גליון לו, תמוז תשנ&quot;ז.<br /> * ספר השיחות [[תרפ&quot;ח]] - תרצ&quot;א, גליון עו, תמוז תש&quot;ס.<br /> <br /> ;ספרי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> * לקוטי לוי יצחק הערות לס' התניא, גליון לז, [[מנחם אב]] תשנ&quot;ז.<br /> <br /> ;ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א<br /> * היום יום, גליון כב, תמוז תשנ&quot;ו. <br /> * מ&quot;מ הגהות והערות קצרות לסש&quot;ב לרבי, גליון לג, ניסן תשנ&quot;ז.<br /> * הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, גליון עג, ניסן תש&quot;ס.<br /> * רשימת &quot;שנים אוחזין בטלית&quot;, גליון מט, תמוז תשנ&quot;ח.<br /> * תשובות וביאורים, גליון נט, תמוז תשנ&quot;ט<br /> * ספר המאמרים באתי לגני, גליון ע, שבט תש&quot;ס.<br /> <br /> ;ספרי חסידים<br /> * ביאורי חסידים לתניא, גליון לא, אדר א' תשנ&quot;ז.<br /> * שיעורים בספר התניא, גליון לב, אדר ב' תשנ&quot;ז.<br /> * [[תניא]] בצירוף מ&quot;מ ליקוט פירושים ושינויי נוסחאות, גליון לד אייר תשנ&quot;ז.<br /> }}<br /> <br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ו]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=385807 2020-08-22T21:38:41Z

<p>Bez: /* משפחה */</p> <hr /> <div><br /> הרב '''שמריהו לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]]. <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשנ&quot;ה]] נשא לאישה את לאה בת ר' משה פטרבורסקי. <br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> כיום הרב לרנר מרצה בכיר לשפה העברית במכללה למנהל ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית ומורה מקצועי ליישומי המחשב.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] עם פרוץ [[מגיפת הקורונה]] גויס על ידי שר הבריאות הרב [[יעקב ליצמן]] לסיוע בניהול מערכת המידע של החקירות האפידמיולגיות. ממשיך לכהן בתפקיד זה גם תחת [[יולי אדלשטיין|השר הנוכחי]].<br /> <br /> עם תום הגל הראשון קיבל תעודת הוקרה מיוחדת מהמדינה על עזרתו המיוחדת.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין תורתך שעשועיי ובבמות מקוונות. סדרת ספריו ''שימורי שמריה'' נמצאת בדפוס.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * אביו הרב [[יעקב לרנר]]<br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לרנר]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=385806 2020-08-22T21:38:00Z

<p>Bez: /* משפחה */</p> <hr /> <div><br /> הרב '''שמריהו לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]]. <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשנ&quot;ה]] נשא לאישה את לאה בת ר' משה פטרבורסקי. <br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> כיום הרב לרנר מרצה בכיר לשפה העברית במכללה למנהל ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית ומורה מקצועי ליישומי המחשב.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] עם פרוץ [[מגיפת הקורונה]] גויס על ידי שר הבריאות הרב [[יעקב ליצמן]] לסיוע בניהול מערכת המידע של החקירות האפידמיולגיות. ממשיך לכהן בתפקיד זה גם תחת [[יולי אדלשטיין|השר הנוכחי]].<br /> <br /> עם תום הגל הראשון קיבל תעודת הוקרה מיוחדת מהמדינה על עזרתו המיוחדת.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין תורתך שעשועיי ובבמות מקוונות. סדרת ספריו ''שימורי שמריה'' נמצאת בדפוס.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * אביו הרב [[יאשה לאנר]]<br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לרנר]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=331776 2020-04-14T08:53:28Z

<p>Bez: /* תולדות חיים */תיקון</p> <hr /> <div><br /> הרב '''שמריהו לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]]. <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשנ&quot;ה]] נשא לאישה את לאה בת ר' משה פטרבורסקי. <br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> כיום הרב לרנר מרצה בכיר לשפה העברית במכללה למנהל ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית ומורה מקצועי ליישומי המחשב.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין תורתך שעשועיי ובבמות מקוונות.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=331764 2020-04-14T08:09:36Z

<p>Bez: /* תולדות חיים */תוקן טקסט שהוגש בצורה תחבירית ירודה, כמו כן עובדות המופיעות פעמיים.</p> <hr /> <div><br /> הרב '''שמריהו לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]]. <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> בח&quot;י אלול תשנ&quot;ה נשא לאישה את לאה בת ר' משה פטרבורסקי. <br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> כיום הרב לרנר מרצה בכיר לשפה העברית במכללה למנהל ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית ומורה מקצועי ליישומי המחשב.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין תורתך שעשועיי ובבמות מקוונות.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=331717 2020-04-13T23:33:14Z

<p>Bez: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div><br /> הרב '''שמריהו לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]]. <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> כיום הרב לרנר מרצה בכיר לשפה העברית במכללה למנהל ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין תורתך שעשועיי ובבמות מקוונות.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=331716 2020-04-13T23:31:02Z

<p>Bez: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div><br /> הרב '''שמריהו לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]]. <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> כיום הרב לרנר מרצה בכיר לשפה העברית במכללה למנהל ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית. כמו כן מורה מקצועי ליישומי המחשב.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין תורתך שעשועיי ובבמות מקוונות.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> * גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]<br /> * גיסו הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=318121 2019-01-31T09:39:20Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div>{{חודש תשרי}}<br /> '''י&quot;ג בתשרי''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש תשרי]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'מ&quot;ט - סדום וערי הכיכר נהפכות.<br /> *[[תקס&quot;ג]] - רבי [[שלום שכנא מפרוביטש]] נפטר.<br /> *[[תקצ&quot;ח]] - רבי [[עקיבא אייגר]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> *'''[[תרמ&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]]'''.<br /> *[[תשל&quot;ג]] - נולד הרב [[שמריהו לרנר]], חוקר ה[[חסידות]].<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - נפטר ר' [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] (חז&quot;ק), ממזכירי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובעל תפקידי מפתח בניהול המחתרת היהודית ברוסיה.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - [[הרבי]] הודיע ב[[שיחה]] על פתיחת [[מבצע הקהל]].<br /> <br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ג|תשרי}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תשרי|ב יג]]</div>

Bez https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=313643 2018-07-10T06:35:33Z

<p>Bez: </p> <hr /> <div><br /> הרב '''שמריהו לרנר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1972) הנו איש חינוך, סופר והוגה דעות חב&quot;די, פובליציסט ומרצה בכיר לשפה העברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לרנר נולד ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשל&quot;ג]] (1972), לאביו הרב החסיד ר' [[יעקב לרנר]]. <br /> בהתוועדות יום ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ה היה אחד משלושת הילדים שקראו פסוקים מסידורו של הרבי.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות תורת אמת וכפר חב&quot;ד ולאחר מכן נסע לחצרות קודשנו לקבוצה תנש&quot;א.<br /> <br /> לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ושימש כמנהל לימודי וחינוכי בת&quot;ת אהלי מנחם בביתר-עילית. כמו כן הקים את &quot;כולל הרמב&quot;ם&quot; בשכונת רמות בירושלים ומכהן כראש הכולל.<br /> <br /> בין לבין התמחה הרב לרנר באומנות המילה, השחיטה והניקור.<br /> <br /> כיום הרב לרנר מרצה בכיר לשפה העברית במכללה למנהל ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> הרב לרנר מפרסם מזמן לזמן מאמרים בנושאים שונים. מאמריו וסיפוריו התפרסמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], במגזין תורתך שעשועיי ובבמות מקוונות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=41 מלך חפץ ב'לחיים', פתיחה באגרות קודש ועוד - מקבץ חלקי למאמרי הרב לרנר] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60937 כולל הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=67064 חוקר החסידות הרב שמריהו לרנר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לרנר שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]</div>

Bez