https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Bbqחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-04T09:40:35Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%9F&diff=291950אנטוורפן2017-04-25T00:29:16Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב סלבטיצקי]]<br />
'''אנטוורפן''' הינה העיר השניה בגודלה במדינת בלגיה, בה שוכנת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבלגיה (לאחר [[בריסל]]), ואחת הגדולות, החשובות והותיקות באירופה. לפני [[שואה|מלחמת העולם השנייה]] מנתה הקהילה כ-55 אלף איש, וכיום היא מונה מעל 20 אלף כ"י, חלק ניכר מחברי הקהילה נמנים עם חברי הקהילה החרדית הוותיקה בעיר. הקהילה היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, שעדיין מתנהלת בסגנון "שטעטל" עתיק. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות. <br />
<br />
רבים מן היהודים מתגוררים בשכונה גדולה סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות ב[[עברית]] וביידיש. חלק גדול מיהודי העיר עוסקים במסחר ובעיבוד יהלומים. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשיית היהלומים.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
בעיר פועל [[בית כנסת]] חב"ד בשם "בית מנחם" שנוסד ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] על ידי ה[[שליח]] הרב [[יעקב צבי הולצמן]]. לקהילה, בית כנסת בו מתקיימים תפילות [[שבת]] ו[[התוועדות|התוועדויות]]. כגבאים משמשים הרבנים דניאל וינברגר ומשה וינברגר.<br />
<br />
בנוסף לכך, במבנה [[בית חב"ד]] המקומי פועל בית כנסת גדול ומפואר, כשבמקביל אליו פועלים במבנה [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת חב"ד]], מכון סמיכה - חב"ד, וחנות יודאיקה חב"ד. <br />
<br />
במכון ה[[סמיכה]] הפועל במקום, מוסמכים מידי שנה כ-15 בחורים העוברים מסלול לימודים של דיינות והוראה, שבתור ראש הישיבה וראש המכון משמש הרב [[מנחם מענדל טברדוביץ']], חתנו של שליח הרבי בעיר, הרב שבתי סלבטיצקי.<br />
<br />
בשנת תשע"ה נפתחה במקום ישיבה קטנה לילדי השלוחים מאירופה על ידי הרב מנחם מענדל טבדרוביץ כיום בשנת תשע"ז מונה הישיבה כ50 תמימים בצוות הישיבה חברים הרבנים יעקב גורארי' והרב שבתאי סלבטיצקי.<br />
<br />
==השלוחים המקומיים==<br />
ה[[שליח]] הראשון לאנטוורפן היה הרב [[יעקב צבי הולצמן]], שנשלח לעיר על ידי הרבי בשנת [[תשכ"ז]]. כיום הרב הולצמן מתגורר ב[[קראון הייטס]], והשליח הראשי בבלגיה הוא הרב [[שבתי סלבטיצקי]] שנשלח על ידי הרבי בסוף שנות הלמ"דים.<br />
<br />
לצידו של הרב סלביטצקי, פועל בעיר בנו הרב [[יוסף יצחק סלבטיצקי]] המשמש כיד ימינו.<br />
<br />
==רבנים באנטוורפן==<br />
במשך שנים רבות כיהן הגאון הרב [[הלל מדליה]] כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן. הרב מדליה היה מקורב מאד לחב"ד, ואף נכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל הרבי. היום מכהן במקומו הרב [[דוד משה ליברמן]] (חתנו של הרב [[יהודה חיטריק]]).<br />
<br />
==חסידים שגרו באנטוורפן==<br />
*הרב [[יהודה חיטריק]] - פעל שם מ[[תש"ו]] עד ל[[תש"י]] שאז עבר ל[[מונטריאול]] שבקנדה.<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]] - לאחר שעזב את [[מרוקו]] התיישב על פי הוראת [[הרבי]] באנטוורפן שם פעל עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ"ד]].<br />
*הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] (אחיו של הרב [[דובער יוניק]]) - שימש כ[[שו"ב]] ומוהל עד לפטירותו ב[[אייר]] [[תשנ"ד]].<br />
*הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] - מאוחר יותר עבר ל[[ירושלים]], נפטר ב[[אדר]] [[תשס"ד]].<br />
*הרב [[שמואל קראוס]] - גר באנטוורפן במשך כמה שנים, כיום משמש כמזכיר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*הרב [[שבתי סלבטיצקי]].<br />
*הרב [[יעקב פרידריך]].<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=291949תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-24T22:43:18Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה יעקובוביץ, ואברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף (jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס .<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו עזב הרב קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח , עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום (כמשפיע) והרב יעקב בלינוב (כר"מ).<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס, צרפת, רוסיה, וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=291947תורת חב"ד לבני הישיבות2017-04-24T20:56:36Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ניידת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ניידת שעל ידי הארגון]]<br />
'''תורת חב"ד לבני הישיבות''' הינו ארגון המפיץ את תורת [[חסידות חב"ד]] לבני הישיבות. פועל במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בהנהלת הרב [[משה שילת]], ומפעיל מכון הוצאה לאור.<br />
<br />
== תוכנית לב לדעת ==<br />
במסגרת "תוכנית לב לדעת" מפעיל הארגון באתר שלו בית מדרש וירטואלי ללימודי החסידות, באמצעות תכנית לימוד מיוחדת ובנויה היטב בסוגיות [[אחדות ה']] ו[[תשובה]] בראי ה[[חסידות]]. בתוכנית זו מופעלת גם רשת כוללי ערב ארצית לאברכים, ללימוד חסידות בעיון. מדי ערב מתקיים הלימוד בחברותות ושיעורים, באמצעות ראשי הכוללים וה[[משפיע]] הכללי, הרב [[יחזקאל סופר]]. במהלך השנה, נערכים מבחנים מסכמים על החומר הנלמד, כשבתמורה מקבלים המשתתפים מלגות לקניית ספרים. בנוסף, מתקיימים שבתונים לכלל האברכים ומשפחותיהם והתוועדויות מיוחדות בתאריכים חסידיים.<br />
<br />
== ניידת הפצה ==<br />
הארגון מפעיל ניידת מיוחדת המגיעה לישיבות ברחבי הארץ ומוכרת ספרי חסידות בהנחות גדולות ובסבסוד. בניידת מובנית גם ספריית השאלה לבני ישיבות. פעמיים בשנה, בחורף (חשוון-ניסן) ובקיץ (אייר–אלול) מגיעה הניידת לישיבות, למכירת ספרי חסידות המשתתפים במבצע באותה תקופה עם פרסום ופירוט קודם בכל ישיבה.<br />
<br />
בכ"ד טבת [[תשס"ו]] נחנכה הניידת באירוע בכפר חב"ד בהשתתפות הרב [[יהודה קרינסקי]] ובנו הרב הלל דוד תורם הניידת.<br />
<br />
== האתר ==<br />
באתר הארגון מאמרים מהמשפיעים והרבנים הידועים ובהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[עדין אבן ישראל]], הרב [[יחזקאל סופר]], האדמו"ר מטולנא, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. <br />
<br />
במדור מולטימדיה ישנם שיעורים מהרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[אברהם מנדל ווכטר]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
{{ערכים מורחבים|ערך=[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], [[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]}}<br />
הארגון מפעיל מכון הוצאה לאור, הן כתבי עת ומגזינים המיועדים עבור ציבור בני הישיבות, הן חומרי לימוד ועיון המופקים עבור תכניות הלימוד של הארגון, והן ספרים חדשים וספרים היוצאים לאור במהדורות מבוארות, המופצים בעיקר ביריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה בי"ט כסלו.<br />
<br />
במסגרת המגזינים של הארגון יוצא לאור רבעון שנתי של [[תורת החסידות]] בשם "[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]", וגליון חודשי לציבור הליטאי בשם "[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]".<br />
==חגיגות י"ט כסלו בבנייני האומה==<br />
החל משנת תשס"ז החל הארגון לקיים בחג הגאולה י"ט כסלו יריד ספרי חסידות והתוועדות חסידית לציבור הרחב, עם השנים המתכונת הורחבה והחל משנת תשע"ד היא החלה לכלול שרשרת של התוועדויות מופעי ניגונים ותערוכות לאלפי בני הישיבות ולבנות בנפרד עם משפיעים מהארץ ומחו"ל. <br />
ההתוועדות המרכזית היא מעמד סיום ספר התניא הנערך בלילה שבין י"ט לכ' כסלו ובה משתתפים הרב יואל כהן וכן הרב שבתאי סלבטיצקי שמגיעים במיוחד מידי שנה לאירוע. גולת הכותרת הוא יריד חסידות למכירת ספרי החסידות הכללית עם דגש על ספרי חסידות חב"ד במחירים מסובסדים של ארבעה ספרים במאה שקלים. <br />
היריד זוכה להצלחה רבה הבאה לידי ביטוי במספר המשתתפים העצום ובמספר הספרים הנמכרים כשבשנת תשע"ז השתתפו בתוכניות השונות למעלה מ50,000 איש ונמכרו מעל 300,000 ספרי חסידות שונים.<br />
בכל שנה מוציא הארגון לרגל היריד עשרות ספרי חסידות מבוארים וערוכים מחדש וכן מדפיס מחדש עשרות כותרים קיימים, בין הספרים שהוציא הארגון במהלך השנים לרגל היריד:<br />
*אוצר לקוטי שיחות (6 כרכים)<br />
*אוצר התוועדויות (2 כרכים)<br />
*אוצר אגרות קודש<br />
* אוצר מאמרי חסידות<br />
*אוצר רשימות<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.toratchabad.com/ אתר הבית של 'תורת חב"ד לבני הישיבות'].<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99&diff=291935יצחק מירלשוילי2017-04-24T20:23:07Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>מר ''''יצחק מיראלשוילי''' (יליד שנת [[תשמ"ז]] 1987) (בנו של איש העסקים מיכאל ("מיכו") מיראלשווילי) הוא פילנתרופ חב"די, המסייע רבות לציבור החרדי בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. <br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ברוסיה בשנת [[תשמ"ה]] לאביו מיכאל מיראלשווילי ולאמו לאה. לאחר תקופה כשנפתחו שערי ברית המועצות בשנת תנש"א עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בהרצליה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו ויקה החל בעזרתו של אביו לשלוח ידו בעסקים והחל להתעשר במהירות. כשבשנת 2011 הוא מוגדר כאחד האנשים העשירים בישראל. בשנת תש"ע הקים את קרן תמיכה הממנת פרוייקטים של תורה וחסד בציבור החרדי ("קרן מרומים"), ומינה את הרב [[משה שילת]] לעמוד בראש הקרן. <br />
<br />
עם השנים התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב אריק מלכיאלי והרב משה שילת .<br />
<br />
נחשב כיום לאחד מגדולי התורמים למוסדות חב"ד, כשבין השאר מממן את פעילותם של ארגונים ופרוייקטים חב"דים ביניהם "תורת חב"ד לבני הישיבות"(המקיים שיעורים ותוכניות לימוד בחסידות לתלמידי ישיבות לא חב"דיות מחנה משותף חבד בקמפוס חבד בבתי הרפואה חבד לנוער פעילי חבד וצעירימאגודת חבד את הכינוס הענק של י"ט כסליו בבנייני האומה, ומסבסד ספרי חסידות רבים.<br />
<br />
{{מיון רגיל:מיראלשווילי, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=291728האוכלוסיה החב"דית2017-04-24T01:39:15Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.<br />
<br />
==האוכלוסיה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסיה החב"דית כיום==<br />
{{לעדכן}}<br />
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. <br />
<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
===שלוחי הרבי===<br />
*'''[[אסיה]]''' - 100.<br />
*'''[[אירופה]]''' - 1200.<br />
*'''[[אפריקה]]''' - 20.<br />
*'''[[אוסטרליה]]''' - 100.<br />
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br />
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 500.<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.<br />
*'''בורו פארק''' - 220.<br />
*'''מונסי''' - 70.<br />
*'''פיטסבורג''' - 100<br />
*'''מיאמי''' - 50<br />
*''' דיטרויט''' - 50<br />
*'''שיקגו''' - 50<br />
*'''ניו ג'רזי''' - 100<br />
*'''לוס אנג'לס - 80<br />
<br />
===אוסטרליה===<br />
*'''סידני''' - 100<br />
*'''מלבורן''' - 200.<br />
<br />
===אירופה===<br />
*'''[[לונדון]]''' - 150.<br />
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,000. <br />
*'''[[ברינוא]]''' - 60.<br />
*'''[[ניס]]''' - 50.<br />
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' 50.<br />
<br />
===[[ארץ ישראל]]===<br />
אלעד - 100.<br />
*'''[[באר שבע]]''' - 130.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - 25.<br />
*'''[[בית שמש]]''' - 200.<br />
*'''[[ביתר]]''' - 400.<br />
*'''[[בני ברק]]''' - 300.<br />
*'''[[ברקת]]''' - 60.<br />
*'''[[בת ים]]''' - 30.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - 100.<br />
*'''[[חולון]]''' - 80.<br />
*'''[[חיפה]]''' - 120 <br />
*'''[[ירושלים]]''' - 1000<br />
<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.<br />
*'''[[לוד]]''' - 350.<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.<br />
*'''[[נהריה]]''' - 30.<br />
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.<br />
*'''[[נתניה]]''' - 180.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - 80.<br />
*'''[[עפולה]]''' - 100.<br />
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.<br />
*'''[[צפת]]''' - 400.<br />
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.<br />
*'''[[קרית גת]]''' - 120.<br />
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.<br />
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120<br />
*'''[[רחובות]]''' - 250.<br />
*'''[[תל אביב]]''' - 100.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.<br />
<br />
===[[קנדה]]===<br />
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.<br />
*'''[[טורונטו]]''' - 90.<br />
}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=291727האוכלוסיה החב"דית2017-04-24T01:36:09Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.<br />
<br />
==האוכלוסיה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסיה החב"דית כיום==<br />
{{לעדכן}}<br />
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. <br />
<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
===שלוחי הרבי===<br />
*'''[[אסיה]]''' - 100.<br />
*'''[[אירופה]]''' - 1200.<br />
*'''[[אפריקה]]''' - 20.<br />
*'''[[אוסטרליה]]''' - 100.<br />
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br />
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 500.<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.<br />
*'''בורו פארק''' - 220.<br />
*'''מונסי''' - 70.<br />
*'''פיטסבורג''' - 100<br />
*'''מיאמי''' - 50<br />
*''' דיטרויט''' - 50<br />
*'''שיקגו''' - 50<br />
*'''ניו ג'רזי''' - 100<br />
*'''לוס אנג'לס - 80<br />
<br />
===אוסטרליה===<br />
*'''סידני''' - 100<br />
*'''מלבורן''' - 200.<br />
<br />
===אירופה===<br />
*'''[[לונדון]]''' - 150.<br />
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,000. <br />
*'''[[ברינוא]]''' - 60.<br />
*'''[[ניס]]''' - 50.<br />
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' 50.<br />
<br />
===[[ארץ ישראל]]===<br />
*'''[[באר שבע]]''' - 130.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - 25.<br />
*'''[[בית שמש]]''' - 200.<br />
*'''[[ביתר]]''' - 400.<br />
*'''[[בני ברק]]''' - 300.<br />
*'''[[ברקת]]''' - 60.<br />
*'''[[בת ים]]''' - 30.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - 100.<br />
*'''[[חולון]]''' - 80.<br />
*'''[[חיפה]]''' - 120 <br />
*'''[[ירושלים]]''' - 1000<br />
<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.<br />
*'''[[לוד]]''' - 350.<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.<br />
*'''[[נהריה]]''' - 30.<br />
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.<br />
*'''[[נתניה]]''' - 180.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - 80.<br />
*'''[[עפולה]]''' - 100.<br />
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.<br />
*'''[[צפת]]''' - 400.<br />
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.<br />
*'''[[קרית גת]]''' - 120.<br />
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.<br />
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120<br />
*'''[[רחובות]]''' - 250.<br />
*'''[[תל אביב]]''' - 100.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.<br />
<br />
===[[צרפת]]===<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
<br />
===[[קנדה]]===<br />
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.<br />
*'''[[טורונטו]]''' - 90.<br />
}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=291726ועד הנחות התמימים2017-04-24T01:29:56Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם "ועד הנחות התמימים". ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
*[[אהרן גולדשטיין]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שבשנת תשמ"ז כמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי. <br />
<br />
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת- ובמקביל להגיה את השיחה של אותה השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו מטעמם הנחה שנכתבה בשפת האידיש על מנת שהרבי יגיה אותה (כדי לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בלה"ק (על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, לאחר זמן התבטא הרבי כי אינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, בעקבות דברי הרבי הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה באידיש ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה, וכך נמשך הסדר עד לכ"ז אדר תשנ"ב.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. וביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, לערך בשעה 10, לפני שהרבי היה הולך לביתו היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהכניסה לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==[[תוכן קצר]]==<br />
<br />
החל משבוע פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] <br />
(לרגל חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים,) החל לצאת "תוכן קצר" מה[[התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים.<br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=291252האוכלוסיה החב"דית2017-04-19T01:31:22Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.<br />
<br />
==האוכלוסיה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסיה החב"דית כיום==<br />
{{לעדכן}}<br />
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. <br />
<br />
===שלוחי הרבי===<br />
*'''[[אסיה]]''' - 100.<br />
*'''[[אירופה]]''' - 1200.<br />
*'''[[אפריקה]]''' - 20.<br />
*'''[[אוסטרליה]]''' - 100.<br />
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br />
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 500.<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.<br />
*'''בורו פארק''' - 220.<br />
*'''מונסי''' - 70.<br />
*'''פיטסבורג''' - 100<br />
*'''מיאמי''' - 50<br />
*''' דיטרויט''' - 50<br />
*'''שיקגו''' - 50<br />
*'''ניו ג'רזי''' - 100<br />
*'''לוס אנג'לס - 80<br />
<br />
===אוסטרליה===<br />
*'''סידני''' - 100<br />
*'''מלבורן''' - 200.<br />
<br />
===אירופה===<br />
*'''[[לונדון]]''' - 150.<br />
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,000. <br />
*'''[[ברינוא]]''' - 60.<br />
*'''[[ניס]]''' - 50.<br />
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' 50.<br />
<br />
===[[ארץ ישראל]]===<br />
*'''[[באר שבע]]''' - 130.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - 25.<br />
*'''[[בית שמש]]''' - 200.<br />
*'''[[ביתר]]''' - 400.<br />
*'''[[בני ברק]]''' - 300.<br />
*'''[[ברקת]]''' - 60.<br />
*'''[[בת ים]]''' - 90.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - 100.<br />
*'''[[חולון]]''' - 80.<br />
*'''[[חיפה]]''' - 140.<br />
*'''[[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]''' - 15.<br />
*'''[[ירושלים - גילה]]''' - 50.<br />
*'''[[ירושלים - הר נוף]]''' - 60.<br />
*'''[[ירושלים - נווה יעקב]]''' - 90.<br />
*'''[[ירושלים - רמת שלמה]]''' - 120.<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.<br />
*'''[[לוד]]''' - 350.<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.<br />
*'''[[נהריה]]''' - 30.<br />
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.<br />
*'''[[נתניה]]''' - 180.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - 80.<br />
*'''[[עפולה]]''' - 100.<br />
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.<br />
*'''[[צפת]]''' - 400.<br />
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.<br />
*'''[[קרית גת]]''' - 120.<br />
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.<br />
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120<br />
*'''[[רחובות]]''' - 250.<br />
*'''[[תל אביב]]''' - 100.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.<br />
<br />
===[[צרפת]]===<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
<br />
===[[קנדה]]===<br />
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.<br />
*'''[[טורונטו]]''' - 90.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=291251האוכלוסיה החב"דית2017-04-19T01:26:46Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.<br />
<br />
==האוכלוסיה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסיה החב"דית כיום==<br />
{{לעדכן}}<br />
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. <br />
<br />
===שלוחי הרבי===<br />
*'''[[אסיה]]''' - 100.<br />
*'''[[אירופה]]''' - 1200.<br />
*'''[[אפריקה]]''' - 20.<br />
*'''[[אוסטרליה]]''' - 100.<br />
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br />
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 500.<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.<br />
*'''בורו פארק''' - 220.<br />
*'''מונסי''' - 70.<br />
*'''פיטסבורג''' - 100<br />
*'''מיאמי''' - 50<br />
*''' דיטרויט''' - 50<br />
*'''שיקגו''' - 50<br />
*'''ניו ג'רזי''' - 100<br />
*'''לוס אנג'לס - 80<br />
<br />
===אוסטרליה===<br />
*'''סידני''' - 100.<br />
*'''מלבורן''' - 200.<br />
<br />
===אירופה===<br />
*'''[[לונדון]]''' - 150.<br />
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
*'''[[ברינוא]]''' - 60.<br />
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' - 50.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20<br />
<br />
===[[ארץ ישראל]]===<br />
*'''[[באר שבע]]''' - 130.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - 25.<br />
*'''[[בית שמש]]''' - 200.<br />
*'''[[ביתר]]''' - 400.<br />
*'''[[בני ברק]]''' - 300.<br />
*'''[[ברקת]]''' - 60.<br />
*'''[[בת ים]]''' - 90.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - 100.<br />
*'''[[חולון]]''' - 80.<br />
*'''[[חיפה]]''' - 140.<br />
*'''[[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]''' - 15.<br />
*'''[[ירושלים - גילה]]''' - 50.<br />
*'''[[ירושלים - הר נוף]]''' - 60.<br />
*'''[[ירושלים - נווה יעקב]]''' - 90.<br />
*'''[[ירושלים - רמת שלמה]]''' - 120.<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.<br />
*'''[[לוד]]''' - 350.<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.<br />
*'''[[נהריה]]''' - 30.<br />
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.<br />
*'''[[נתניה]]''' - 180.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - 80.<br />
*'''[[עפולה]]''' - 100.<br />
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.<br />
*'''[[צפת]]''' - 400.<br />
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.<br />
*'''[[קרית גת]]''' - 120.<br />
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.<br />
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120<br />
*'''[[רחובות]]''' - 250.<br />
*'''[[תל אביב]]''' - 100.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.<br />
<br />
===[[צרפת]]===<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
<br />
===[[קנדה]]===<br />
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.<br />
*'''[[טורונטו]]''' - 90.<br />
<br />
===[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]===<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''דנייפרפטרובסק''' - 50.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=291250האוכלוסיה החב"דית2017-04-19T01:26:16Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.<br />
<br />
==האוכלוסיה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסיה החב"דית כיום==<br />
{{לעדכן}}<br />
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. <br />
<br />
===שלוחי הרבי===<br />
*'''[[אסיה]]''' - 100.<br />
*'''[[אירופה]]''' - 1200.<br />
*'''[[אפריקה]]''' - 20.<br />
*'''[[אוסטרליה]]''' - 300.<br />
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br />
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 500.<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.<br />
*'''בורו פארק''' - 220.<br />
*'''מונסי''' - 70.<br />
*'''פיטסבורג''' - 100<br />
*'''מיאמי''' - 50<br />
*''' דיטרויט''' - 50<br />
*'''שיקגו''' - 50<br />
*'''ניו ג'רזי''' - 100<br />
*'''לוס אנג'לס - 80<br />
<br />
===אוסטרליה===<br />
*'''סידני''' - 100.<br />
*'''מלבורן''' - 200.<br />
<br />
===אירופה===<br />
*'''[[לונדון]]''' - 150.<br />
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
*'''[[ברינוא]]''' - 60.<br />
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' - 50.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20<br />
<br />
===[[ארץ ישראל]]===<br />
*'''[[באר שבע]]''' - 130.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - 25.<br />
*'''[[בית שמש]]''' - 200.<br />
*'''[[ביתר]]''' - 400.<br />
*'''[[בני ברק]]''' - 300.<br />
*'''[[ברקת]]''' - 60.<br />
*'''[[בת ים]]''' - 90.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - 100.<br />
*'''[[חולון]]''' - 80.<br />
*'''[[חיפה]]''' - 140.<br />
*'''[[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]''' - 15.<br />
*'''[[ירושלים - גילה]]''' - 50.<br />
*'''[[ירושלים - הר נוף]]''' - 60.<br />
*'''[[ירושלים - נווה יעקב]]''' - 90.<br />
*'''[[ירושלים - רמת שלמה]]''' - 120.<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.<br />
*'''[[לוד]]''' - 350.<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.<br />
*'''[[נהריה]]''' - 30.<br />
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.<br />
*'''[[נתניה]]''' - 180.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - 80.<br />
*'''[[עפולה]]''' - 100.<br />
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.<br />
*'''[[צפת]]''' - 400.<br />
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.<br />
*'''[[קרית גת]]''' - 120.<br />
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.<br />
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120<br />
*'''[[רחובות]]''' - 250.<br />
*'''[[תל אביב]]''' - 100.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.<br />
<br />
===[[צרפת]]===<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
<br />
===[[קנדה]]===<br />
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.<br />
*'''[[טורונטו]]''' - 90.<br />
<br />
===[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]===<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''דנייפרפטרובסק''' - 50.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=291249האוכלוסיה החב"דית2017-04-19T01:25:41Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.<br />
<br />
==האוכלוסיה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסיה החב"דית כיום==<br />
{{לעדכן}}<br />
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. <br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
===שלוחי הרבי===<br />
*'''[[אסיה]]''' - 100.<br />
*'''[[אירופה]]''' - 1200.<br />
*'''[[אפריקה]]''' - 20.<br />
*'''[[אוסטרליה]]''' - 300.<br />
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br />
*'''[[ארץ ישראל]]''' - 500.<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.<br />
*'''בורו פארק''' - 220.<br />
*'''מונסי''' - 70.<br />
*'''פיטסבורג''' - 100<br />
*'''מיאמי''' - 50<br />
*''' דיטרויט''' - 50<br />
*'''שיקגו''' - 50<br />
*'''ניו ג'רזי''' - 100<br />
*'''לוס אנג'לס - 80<br />
<br />
===אוסטרליה===<br />
*'''סידני''' - 100.<br />
*'''מלבורן''' - 200.<br />
<br />
===אירופה===<br />
*'''[[לונדון]]''' - 150.<br />
*'''[[מנצ'סטר]]''' - 50.<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
*'''[[ברינוא]]''' - 60.<br />
*'''[[אנטוורפן]]''' - 50.<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' - 50.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20<br />
<br />
===[[ארץ ישראל]]===<br />
*'''[[באר שבע]]''' - 130.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - 25.<br />
*'''[[בית שמש]]''' - 200.<br />
*'''[[ביתר]]''' - 400.<br />
*'''[[בני ברק]]''' - 300.<br />
*'''[[ברקת]]''' - 60.<br />
*'''[[בת ים]]''' - 90.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - 100.<br />
*'''[[חולון]]''' - 80.<br />
*'''[[חיפה]]''' - 140.<br />
*'''[[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]''' - 15.<br />
*'''[[ירושלים - גילה]]''' - 50.<br />
*'''[[ירושלים - הר נוף]]''' - 60.<br />
*'''[[ירושלים - נווה יעקב]]''' - 90.<br />
*'''[[ירושלים - רמת שלמה]]''' - 120.<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.<br />
*'''[[לוד]]''' - 350.<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.<br />
*'''[[נהריה]]''' - 30.<br />
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.<br />
*'''[[נתניה]]''' - 180.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - 80.<br />
*'''[[עפולה]]''' - 100.<br />
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.<br />
*'''[[צפת]]''' - 400.<br />
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.<br />
*'''[[קרית גת]]''' - 120.<br />
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.<br />
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120<br />
*'''[[רחובות]]''' - 250.<br />
*'''[[תל אביב]]''' - 100.<br />
<br />
===דרום אפריקה===<br />
*'''[[יוהנסבורג]]''' - 30.<br />
*'''[[קייפטאון]]''' - 20.<br />
<br />
===[[צרפת]]===<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
<br />
===[[קנדה]]===<br />
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.<br />
*'''[[טורונטו]]''' - 90.<br />
<br />
===[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]===<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 100.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
*'''דנייפרפטרובסק''' - 50.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=291248האוכלוסיה החב"דית2017-04-19T00:56:25Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>'''האוכלוסיה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.<br />
<br />
==האוכלוסיה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר|שד"רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא [[אדמו"ר הזקן]] את רצונו ש"שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסיה החב"דית כיום==<br />
{{לעדכן}}<br />
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד. ברשימה זו נכללו רק קהילות חב"דיות המונות מעל לחמישים משפחות.<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
===שלוחי הרבי===<br />
*'''[[אסיה]]''' - 100.<br />
*'''[[אירופה]]''' - 1200.<br />
*'''[[אפריקה]]''' - 20.<br />
*'''[[אוסטרליה]]''' - 300.<br />
*'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br />
<br />
===ארצות הברית===<br />
*'''[[קראון הייטס]]''' - 3500.<br />
*'''בורו פארק''' - 220.<br />
*'''מונסי''' - 70.<br />
*'''פיטסבורג''' - 100<br />
*'''מיאמי''' - 50<br />
*''' דיטרויט''' - 50<br />
*'''שיקגו''' - 50<br />
*'''ניו ג'רזי''' - 100<br />
*'''לוס אנג'לס - 80<br />
===[[אוסטרליה]]===<br />
*'''סידני200<br />
===[[קנדה]]===<br />
*'''[[מונטריאול]]''' - 200.<br />
*'''[[טורונטו]]''' - 90.<br />
<br />
===[[ארץ ישראל]]===<br />
*'''[[באר שבע]]''' - 130.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - 25.<br />
*'''[[בית שמש]]''' - 200.<br />
*'''[[ביתר]]''' - 400.<br />
*'''[[בני ברק]]''' - 300.<br />
*'''[[ברקת]]''' - 60.<br />
*'''[[בת ים]]''' - 90.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - 100.<br />
*'''[[חולון]]''' - 80.<br />
*'''[[חיפה]]''' - 140.<br />
*'''[[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]''' - 15.<br />
*'''[[ירושלים - גילה]]''' - 50.<br />
*'''[[ירושלים - הר נוף]]''' - 60.<br />
*'''[[ירושלים - נווה יעקב]]''' - 90.<br />
*'''[[ירושלים - רמת שלמה]]''' - 120.<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - 1.500.<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - 50.<br />
*'''[[לוד]]''' - 350.<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - 120.<br />
*'''[[נהריה]]''' - 30.<br />
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100.<br />
*'''[[נתניה]]''' - 180.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - 80.<br />
*'''[[עפולה]]''' - 100.<br />
*'''[[פתח תקוה]]''' - 100.<br />
*'''[[צפת]]''' - 400.<br />
*'''[[קרית אתא]]''' - 90.<br />
*'''[[קרית גת]]''' - 120.<br />
*'''[[קרית מלאכי]]''' - 570.<br />
*'''[[קרית שמואל]]''' - 150.<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - 15.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - 120<br />
*'''[[רחובות]]''' - 250.<br />
*'''[[תל ציון]]''' - 40.<br />
<br />
===[[צרפת]]===<br />
*'''[[פריז]]''' - 1,500. <br />
*'''[[ברינואה]]''' - 80.<br />
<br />
===[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]===<br />
*'''[[מוסקבה]]''' - 200.<br />
*'''[[קייב]]''' - 80.<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - 50.<br />
}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=291247תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-19T00:01:44Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה יעקובוביץ, ואברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף (jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס .<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו עזב הרב קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח , עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום (כמשפיע) והרב יעקב בלינוב (כר"מ).<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס, צרפת, רוסיה, וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98&diff=291246סאטלייט2017-04-18T23:45:04Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזאל הגדול ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ"ב]]]]<br />
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה לוויין בשפה ה[[אנגלית]] satellite. שידור הסאטלייט הראשון היה בחנוכה תש"נ ומאז ועד תשנ"ג (ועד בכלל) שודרה הדלקת נר חנוכה ב770 בהשתתפות הרבי. שידורים נוספים דרך הלווין התקיימו בי' שבט תשנ"ג ( מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו (יום המשיח העולמי). השימוש בלווין לצורכי קדושה הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקמדת להפצת היהדות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
==='חנוכה לייו'===<br />
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש"א]]]]<br />
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.<br />
<br />
במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של השידור המיוחד, נטל בו הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת. את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.<br />
<br />
מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נשא הרבי במעמד זה [[שיחה]] מיוחדת אודות מעלת המעמד והקשר שלו לגאולה, בכך שהוא מדגיש את החיבור שיש בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בכל רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם..{{הערה|1= נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=195&hilite= ע' 187 ואילך].}}.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג נערך כמידי שנה הסאטעלייט, והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ג===<br />
<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.<br />
<br />
לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".<br />
<br />
כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.<br />
<br />
לפני השידור יצא[[הרבי]] לתפילת מנחה, ועודד את שירת היחי.<br />
<br />
בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד|בגדי]] [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]]. <br />
<br />
בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה היתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג" (כידוע, היה זה הרבי שעודדו והורהו לעשות ציור שכזה), ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'. <br />
<br />
מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'. <br />
<br />
בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי. <br />
<br />
לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי. <br />
<br />
עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרב שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם. ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו. <br />
<br />
בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל קאפיטל צ"א - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו. <br />
<br />
לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.<br />
<br />
לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.<br />
<br />
לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) העכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו. <br />
<br />
לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.<br />
<br />
בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.<br />
<br />
לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, הרכיז יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.<br />
<br />
הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.<br />
<br />
לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]]. <br />
<br />
לסיום רקד הקהל בניגון "יחי".<br />
<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ו===<br />
<br />
ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של [[יום המשיח הבינלאומי]].<br />
<br />
הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.<br />
<br />
מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].<br />
<br />
מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' עמי פייקובסקי, מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].<br />
<br />
הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.<br />
<br />
השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
===י' שבט תשע"ה===<br />
בי' שבט תשע"ה אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם. <br />
הכינוס כונה "הסאטעלייט" בשל מתכונתו המיוחדת שבה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם <br />
(כמובן שבשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך האינטרנט ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי) הכינוס נערך ע"י ארגון את"ה העולמי.<br />
המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.<br />
<br />
חבר הבד"צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].<br />
<br />
לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.<br />
<br />
כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבת חח"ל צפת גדולה הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי הנדע ראש ישיבת סאן פאולו ברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.<br />
<br />
נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".<br />
<br />
במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.<br />
מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ג<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו<br />
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה<br />
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה.<br />
<br />
<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98&diff=291245סאטלייט2017-04-18T23:43:19Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזאל הגדול ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ"ב]]]]<br />
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה לוויין בשפה ה[[אנגלית]] satellite. שידור הסאטלייט הראשון היה בחנוכה תש"נ ומאז ועד תשנ"ג (ועד בכלל) שודרה הדלקת נר חנוכה ב770 בהשתתפות הרבי,שידורים נוספים התקיימו בי' שבט תשנ"ג ( מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו ( הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקמדת להפצת היהדות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
==='חנוכה לייו'===<br />
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש"א]]]]<br />
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.<br />
<br />
במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של השידור המיוחד, נטל בו הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת. את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.<br />
<br />
מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נשא הרבי במעמד זה [[שיחה]] מיוחדת אודות מעלת המעמד והקשר שלו לגאולה, בכך שהוא מדגיש את החיבור שיש בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בכל רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם..{{הערה|1= נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=195&hilite= ע' 187 ואילך].}}.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג נערך כמידי שנה הסאטעלייט, והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ג===<br />
<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.<br />
<br />
לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".<br />
<br />
כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.<br />
<br />
לפני השידור יצא[[הרבי]] לתפילת מנחה, ועודד את שירת היחי.<br />
<br />
בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד|בגדי]] [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]]. <br />
<br />
בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה היתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג" (כידוע, היה זה הרבי שעודדו והורהו לעשות ציור שכזה), ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'. <br />
<br />
מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'. <br />
<br />
בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי. <br />
<br />
לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי. <br />
<br />
עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרב שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם. ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו. <br />
<br />
בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל קאפיטל צ"א - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו. <br />
<br />
לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.<br />
<br />
לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.<br />
<br />
לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) העכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו. <br />
<br />
לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.<br />
<br />
בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.<br />
<br />
לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, הרכיז יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.<br />
<br />
הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.<br />
<br />
לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]]. <br />
<br />
לסיום רקד הקהל בניגון "יחי".<br />
<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ו===<br />
<br />
ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של [[יום המשיח הבינלאומי]].<br />
<br />
הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.<br />
<br />
מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].<br />
<br />
מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' עמי פייקובסקי, מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].<br />
<br />
הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.<br />
<br />
השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
===י' שבט תשע"ה===<br />
בי' שבט תשע"ה אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם. <br />
הכינוס כונה "הסאטעלייט" בשל מתכונתו המיוחדת שבה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם <br />
(כמובן שבשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך האינטרנט ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי) הכינוס נערך ע"י ארגון את"ה העולמי.<br />
המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.<br />
<br />
חבר הבד"צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].<br />
<br />
לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.<br />
<br />
כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבת חח"ל צפת גדולה הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי הנדע ראש ישיבת סאן פאולו ברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.<br />
<br />
נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".<br />
<br />
במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.<br />
מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ג<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו<br />
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה<br />
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה.<br />
<br />
<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98&diff=291244סאטלייט2017-04-18T23:40:02Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזאל הגדול ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ"ב]]]]<br />
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה לוויין בשפה ה[[אנגלית]] satellite. שידור הסאטלייט הראשון היה בחנוכה תש"נ ומאז ועד תשנ"ג (ועד בכלל) שודרה הדלקת נר חנוכה ב770 בהשתתפות הרבי,שידורים נוספים התקיימו בי' שבט תשנ"ג ( מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו ( הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקמדת להפצת היהדות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
==='חנוכה לייו'===<br />
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש"א]]]]<br />
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.<br />
<br />
במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של השידור המיוחד, נטל בו הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת. את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.<br />
<br />
מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נשא הרבי במעמד זה [[שיחה]] מיוחדת אודות מעלת המעמד והקשר שלו לגאולה, בכך שהוא מדגיש את החיבור שיש בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בכל רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם. <br />
<br />
בשנת תשנ"ג נערך כמידי שנה הסאטעלייט, והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.{{הערה|1= נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=195&hilite= ע' 187 ואילך].}}.<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ג===<br />
<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.<br />
<br />
לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".<br />
<br />
כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.<br />
<br />
לפני השידור יצא[[הרבי]] לתפילת מנחה, ועודד את שירת היחי.<br />
<br />
בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד|בגדי]] [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]]. <br />
<br />
בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה היתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג" (כידוע, היה זה הרבי שעודדו והורהו לעשות ציור שכזה), ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'. <br />
<br />
מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'. <br />
<br />
בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי. <br />
<br />
לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי. <br />
<br />
עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרב שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם. ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו. <br />
<br />
בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל קאפיטל צ"א - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו. <br />
<br />
לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.<br />
<br />
לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.<br />
<br />
לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) העכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו. <br />
<br />
לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.<br />
<br />
בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.<br />
<br />
לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, הרכיז יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.<br />
<br />
הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.<br />
<br />
לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]]. <br />
<br />
לסיום רקד הקהל בניגון "יחי".<br />
<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ו===<br />
<br />
ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של [[יום המשיח הבינלאומי]].<br />
<br />
הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.<br />
<br />
מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].<br />
<br />
מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' עמי פייקובסקי, מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].<br />
<br />
הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.<br />
<br />
השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
===י' שבט תשע"ה===<br />
בי' שבט תשע"ה אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם. <br />
הכינוס כונה "הסאטעלייט" בשל מתכונתו המיוחדת שבה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם <br />
(כמובן שבשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך האינטרנט ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי) הכינוס נערך ע"י ארגון את"ה העולמי.<br />
המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.<br />
<br />
חבר הבד"צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].<br />
<br />
לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.<br />
<br />
כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבת חח"ל צפת גדולה הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי הנדע ראש ישיבת סאן פאולו ברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.<br />
<br />
נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".<br />
<br />
במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.<br />
מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ג<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו<br />
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה<br />
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה.<br />
<br />
<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98&diff=291243סאטלייט2017-04-18T23:16:18Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזאל הגדול ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ"ב]]]]<br />
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה לוויין בשפה ה[[אנגלית]] satellite. שידור הסאטלייט הראשון היה בחנוכה תש"נ ומאז ועד תשנ"ג (ועד בכלל) שודרה הדלקת נר חנוכה ב770 בהשתתפות הרבי,שידורים נוספים התקיימו בי' שבט תשנ"ג ( מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו ( הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקמדת להפצת היהדות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
==='חנוכה לייו'===<br />
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש"א]]]]<br />
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.<br />
<br />
במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של השידור המיוחד, נטל בו הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת. את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.<br />
<br />
מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נשא הרבי במעמד זה [[שיחה]] מיוחדת אודות מעלת המעמד והקשר שלו לגאולה, בכך שהוא מדגיש את החיבור שיש בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בכל רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם{{הערה|1= נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=195&hilite= ע' 187 ואילך].}}.<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ג===<br />
<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.<br />
<br />
לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".<br />
<br />
כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.<br />
<br />
לפני השידור יצא[[הרבי]] לתפילת מנחה, ועודד את שירת היחי.<br />
<br />
בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד|בגדי]] [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]]. <br />
<br />
בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה היתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג" (כידוע, היה זה הרבי שעודדו והורהו לעשות ציור שכזה), ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'. <br />
<br />
מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'. <br />
<br />
בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי. <br />
<br />
לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי. <br />
<br />
עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרב שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם. ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו. <br />
<br />
בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל קאפיטל צ"א - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו. <br />
<br />
לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.<br />
<br />
לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.<br />
<br />
לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) העכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו. <br />
<br />
לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.<br />
<br />
בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.<br />
<br />
לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, הרכיז יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.<br />
<br />
הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.<br />
<br />
לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]]. <br />
<br />
לסיום רקד הקהל בניגון "יחי".<br />
<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]<br />
<br />
===י' שבט תשנ"ו===<br />
<br />
ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של [[יום המשיח הבינלאומי]].<br />
<br />
הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.<br />
<br />
מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].<br />
<br />
מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' עמי פייקובסקי, מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].<br />
<br />
הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.<br />
<br />
השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
===י' שבט תשע"ה===<br />
<br />
מעמד סאטלייט עולמי בהשתתפות אלפי תמימים מכל ישיבות חב"ד בארץ ובעולם, לקבלת פני משיח צדקנו, נערך על ידי [[את"ה העולמי]].<br />
המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.<br />
<br />
חבר הבד"צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].<br />
<br />
לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.<br />
<br />
כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבת חח"ל צפת גדולה הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי הנדע ראש ישיבת סאן פאולו ברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.<br />
<br />
נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".<br />
<br />
במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.<br />
מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ג<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו<br />
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה<br />
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה.<br />
<br />
<br />
<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=291241ועד הנחות התמימים2017-04-18T19:53:18Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם "ועד הנחות התמימים". ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
*[[אהרן גולדשטיין]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שבשנת תשמ"ז כמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי. <br />
<br />
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת- ובמקביל להגיה את השיחה של אותה השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו מטעמם הנחה שנכתבה בשפת האידיש על מנת שהרבי יגיה אותה (כדי לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בלה"ק (על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, לאחר זמן התבטא הרבי כי אינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, בעקבות דברי הרבי הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה באידיש ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה, וכך נמשך הסדר עד לכ"ז אדר תשנ"ב.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. וביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, לערך בשעה 10, לפני שהרבי היה הולך לביתו היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהכניסה לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==[[תוכן קצר]]==<br />
<br />
שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] הייתה שבת של מפנה. ביום ראשון אותו שבוע התקיימה חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים, והוצאנו "תוכן קצר" מה[[התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים. <br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=291167ועד הנחות התמימים2017-04-18T04:56:41Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם "ועד הנחות התמימים". ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
*[[אהרן גולדשטיין]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שבשנת תשמ"ז כמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי. <br />
<br />
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת- ובמקביל להגיה את השיחה של אותה השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו מטעמם הנחה שנכתבה בשפת האידיש על מנת שהרבי יגיה אותה (כדי לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בלה"ק (על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, לאחר זמן התבטא הרבי כי אינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, לאחר שהתדיינו הארגונים הנ"ל בבית דין פסק בית הדין פשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה באידיש ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה, וכך נמשך הסדר עד לכ"ז אדר תשנ"ב.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. וביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, לערך בשעה 10, לפני שהרבי היה הולך לביתו היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהכניסה לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==[[תוכן קצר]]==<br />
<br />
שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] הייתה שבת של מפנה. ביום ראשון אותו שבוע התקיימה חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים, והוצאנו "תוכן קצר" מה[[התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים. <br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=291166ועד הנחות התמימים2017-04-18T04:51:24Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם "ועד הנחות התמימים". ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
*[[אהרן גולדשטיין]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שכמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי. <br />
<br />
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת ובמקביל להגיה את התוועדות השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בשפת האידיש (על מנת לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בלה"ק (על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, לאחר זמן התבטא הרבי כי אינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, לאחר שהתדיינו הארגונים הנ"ל בבית דין פסק בית הדין פשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה באידיש ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה, וכך נמשך הסדר עד לכ"ז אדר תשנ"ב.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. וביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, לערך בשעה 10, לפני שהרבי היה הולך לביתו היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהכניסה לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==[[תוכן קצר]]==<br />
<br />
שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] הייתה שבת של מפנה. ביום ראשון אותו שבוע התקיימה חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים, והוצאנו "תוכן קצר" מה[[התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים. <br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=291165ועד הנחות התמימים2017-04-18T04:49:36Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם "ועד הנחות התמימים". ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
*[[אהרן גולדשטיין]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שכמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי. <br />
<br />
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת ובמקביל להגיה את התוועדות השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בשפת האידיש (על מנת לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בלה"ק (על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, לאחר זמן התבטא הרבי שץכי אינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, לאחר שהתדיינו הארגונים הנ"ל בבית דין פסק בית הדין פשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה באידיש ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה, וכך נמשך הסדר עד לכ"ז אדר תשנ"ב.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. וביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, לערך בשעה 10, לפני שהרבי היה הולך לביתו היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהכניסה לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==[[תוכן קצר]]==<br />
<br />
שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] הייתה שבת של מפנה. ביום ראשון אותו שבוע התקיימה חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים, והוצאנו "תוכן קצר" מה[[התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים. <br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=291164ועד הנחות התמימים2017-04-18T04:37:57Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם "ועד הנחות התמימים". ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
*[[אהרן גולדשטיין]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שכמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. ביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, ובערך בשעה 10, לפני שהרבי הלך לביתו, היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהיה נכנס אחרון לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות. <br />
<br />
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת ובמקביל להגיה את התוועדות השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בשפת האידיש (על מנת לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו הנחה שנכתבה בלה"ק(על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, הרבי עצמו התבטא שאינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי <br />
שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, לאחר תקופה התדיינו הארגונים הנ"ל בבית דין שפסק פשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה בלה"ק ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה. בשנת תשמ"ח (לאחרי פטירת הרבנית) בה שהה הרבי בביתו נמסרה השיחה ע"י המזכיר הריל"ג או ע"י ה[[משב"ק]] הרב [[שלום דובער גנזבורג]], ובדרך כלל בשעה שלוש בלילה היה הרבי מוסר את ההגהות על ידי המזכיר על מנת לשבצם בשיחה.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==[[תוכן קצר]]==<br />
<br />
שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] הייתה שבת של מפנה. ביום ראשון אותו שבוע התקיימה חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים, והוצאנו "תוכן קצר" מה[[התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים. <br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=291163ועד הנחות התמימים2017-04-18T04:14:03Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם "ועד הנחות התמימים". ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
*[[אהרן גולדשטיין]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שכמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. ביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, ובערך בשעה 10, לפני שהרבי הלך לביתו, היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהיה נכנס אחרון לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות. <br />
<br />
ב[[תשמ"ח]], כאשר הרבי היה בבית, היו מביאים את השיחה למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] או ל[[משב"ק]] הרב [[שלום דובער גנזבורג]], ובדרך כלל בשלוש בלילה היה הרבי מוסר את ההגהות למשב"ק.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==[[תוכן קצר]]==<br />
<br />
שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] הייתה שבת של מפנה. ביום ראשון אותו שבוע התקיימה חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים, והוצאנו "תוכן קצר" מה[[התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים. <br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=291162משה הבלין2017-04-18T04:06:55Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ר משה הבלין.jpg|left|thumb|250px|ר' משה הבלין במעמד שמחת בית השואבה בקרית גת]]<br />
[[הרב]] '''משה הבלין''' (יליד [[תש"ח]]), הוא רב הערים [[קרית גת]] ושדרות ורב הקהילה ה[[חב"ד]]ית בקרית גת וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]]. וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארה"ק]]. וחבר נשיאות ה[[ועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]].<br />
<br />
במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קרית גת]] תחת השליח של קרית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
ב[[תשרי|חודש החגים]] [[תשמ"ז]] מונה על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]] לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.<br />
<br />
עם פרישתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] בשנת [[תשנ"ב]], התמנה לעמוד בראשותה.<br />
בשנת [[תשנ"ח]] היה מראשוני הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], ובשנת [[תשס"א]] נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.<br />
<br />
במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של [[זבל"א]] כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר ב[[עמותת הרבנים פיקוח נפש]], ורב על תקן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67376 רבנים חב"דים נבחרו לכהן כרבני ערים] {{COL}} י"א אדר תשע"ב}} של העיר [[שדרות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69728 הכירו: המרא דאתרא החב"די של שדרות] {{תמונה}} {{אינפו}} א' תמוז [[תשע"ב]] (21.06.2012)}}.<br />
<br />
לאחר שנים רבות שצורף להרכבים שונים בדיונים ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], צורף בשנת [[תשע"ו]] באופן רשמי כחבר בית הדין{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.<br />
<br />
הרב מכהן כרב [[בית הכנסת]] חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב [[בית הכנסת]] -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבתות ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב'ד 'חידקל'.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הוביל את גיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות [[צה"ל]] על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.<br />
*הרב שמואל אהרן הבלין - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.<br />
*הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", [[הר נוף]], ירושלים<br />
<br />
;ילדיו:<br />
*הרב [[לוי יצחק הבלין]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]]<br />
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]]<br />
*הרב מנחם מענדל הבלין, קרית מלאכי<br />
* מרת יפה אשת הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].קרית גת.<br />
*מרת חנה, אשת הרב [[מענדי רייצס|מנחם מענדל רייצעס]], קרית גת<br />
*מרת עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, אשדוד<br />
* הרב דב אליעזר הבלין לוד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14880 הרב הבלין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} י"ב [[אייר]] תשס"ז<br />
*{{קישור חבד און ליין|97500|בשיטת "ר' נחום" • סיני ועוקר ערים, רב, ראש-ישיבה ושליח||א' סיון תשע"ו}}<br />
*{{קישור שטורעם|90849|news|"הרב מקרן הרחוב" ● סקירה ב"משפחה" על הרב הבלין|ר' יוסי אליטוב ור' אריה ארליך|ט"ו באלול תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הבלין משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:דיינים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290983תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T15:57:31Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו ניתן לומר, "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, והרב יונה יעקובוביץ.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף (jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו עקב חילוקי דעות שהתגלעו בינו לבין הרב זושא אלפרוביץ עזב הרב קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290982תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T15:56:48Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו ניתן לומר, "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, והרב יונה יעקובוביץ.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף (jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו עקב חילוקי דעות שהתגלעו בינו לבין הרב זושא אלפרוביץ עזב הרב קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290981תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T15:53:45Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו ניתן לומר, "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, והרב יונה יעקובוביץ.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף (jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו עזב הרב קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290980תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T15:51:50Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו ניתן לומר, "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, והרב יונה יעקובוביץ.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף (jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה. <br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו עזב הרב קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290946תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T03:10:09Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים =הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט:"יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת,שתהי' קריית מלך רב"<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף(jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה. <br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין המשפיע הראשי הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה-החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290945תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T03:09:10Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים =הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט:"יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת,שתהי' קריית מלך רב"<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף(jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה. <br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין המשפיע הראשי הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
בשנת תשע"ו לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה-החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290944תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T03:06:40Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים =הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט:"יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת,שתהי' קריית מלך רב"<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף(jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה. <br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין המשפיע הראשי הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ו לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת.<br />
<br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290943תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T03:06:13Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים =הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט:"יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת,שתהי' קריית מלך רב"<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף(jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה. <br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין המשפיע הראשי הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ו לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת. <br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290942תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T03:03:07Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים =הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי מצדו "דחף" מאד את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט:"יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת,שתהי' קריית מלך רב"<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף(jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לכבוד האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין המשפיע הראשי הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ו לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת. <br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
* מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=290938תורת מנחם התוועדויות2017-04-13T00:56:11Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:התוועדויות מב-נב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדויות תשמ"ב - תשנ"ב]]<br />
סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' מתעתדת לכלול את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].<br />
<br />
ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי מלך המשיח]]; רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br />
<br />
בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה כרכים הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו באותה השנה וכן מאמרים שנאמרו בשנים קודמות והוגו על ידי הרבי באותה שנה (כיוצא מהכלל היא שנת תשמ"ה שבה יצאו לאור חמישה כרכים) - בשם 'התוועדויות אדמו"ר שליט"א'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים המוגים והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר [[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"ץ שם סדרה זו נקרא תורת מנחם {{הערה|על פי הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}. סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי מוגית שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות.<br />
נכון לחודש [[ניסן]] [[תשע"ז]] יצאו לאור שישים כרכים, הכוללים את השיחות מקיץ [[תש"י]] עד שנת [[תש"ל]].<br />
<br />
==מערכת הסדרה==<br />
<br />
*עורך ראשי: הרב [[דוד פלדמן]]. <br />
<br />
*ניהול כללי: הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].<br />
<br />
*עריכת המאמרים: הרב [[אהרון לייב רסקין]]. עריכת השיחות והמפתחות: הרב ישראל שמעון קלמנסון. עריכת המפתחות למאמרים: הרב ישעיה מרנץ, הרב [[אסף חנוך פרומר]], הרב מנחם מענדל קפלן והרב שמחה יצחק (בן הרב יוסף יחיאל) זאיאנץ. הגהה: הרב משה זקליקובסקי.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הנחה]]<br />
*[[התוועדות]]<br />
*[[וועד הנחות בלה"ק]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=290937תומכי תמימים קריית גת (קטנה)2017-04-13T00:28:51Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=ישיבת תומכי תמימים קריית גת (קטנה)<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=תשמ"ג<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב דב טייכמן<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב ישראל זהר<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב מנחם מענדל קנלסקי<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br />
|מספר תלמידים=150<br />
|ספר פלפולים=קרית מלך רב<br />
|קובץ הערות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''תומכי תמימים קריית גת''' היא ישיבה קטנה הפועלת בעיר קריית גת ומשתייכת ל[[תומכי תמימים קרית גת|ישיבה הגדולה]]. <br />
נכון לשנת תשע"ו לומדים בישיבה כמאה וחמישים בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br />
*הרב ישראל זוהר - [[משגיח]] ראשי.<br />
<br />
;[[ר"מ]]ים<br />
*הרב הוד דוד אריה.<br />
*הרב פנחס סטזגובסקי (בשנת [[תשע"א]] נהיה "מורה עזר").<br />
*הרב משה דובער הלוי הבר.<br />
*הרב מנחם-מענדל הכהן כהן.<br />
*הרב אשר קוביטשעק.<br />
*הרב שלום דובער ירוסלבסקי.<br />
*הרב נחום קפלן.<br />
*הרב יהושע אשר רבינוביץ'.<br />
*הרב נתן נטע פריז.<br />
*הרב חיים ברוך רוזן.<br />
*הרב שמואל פרסמן.<br />
הרב שלום דובער הבלין<br />
<br />
;[[משפיע]]ים<br />
*הרב מנחם-מענדל קנלסקי.<br />
*הרב יצחק אלישביץ.<br />
*הרב נחום קפלן.<br />
*הרב אליהו צבי בלוי.<br />
*הרב יעקב מויאל.<br />
*הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br />
*הרב פרסמן.<br />
*הרב יעקב סינגאווי.<br />
<br />
;משיבים<br />
*הרב אהרן יעקובוביץ'.<br />
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל.<br />
*הרב יעקב הכהן כהן.<br />
*הרב יעקב סנגאווי.<br />
*הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.<br />
<br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290936תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T00:27:24Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים =הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה הרב יעקב יוסף(jj) קופרמן. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לכבוד האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפואר, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
בשנת תשע"ו לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת. <br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290935תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T00:20:39Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים =הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לכבוד האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול תשע"ו כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת. <br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A0%D7%93&diff=290934אברהם מענדל פרידלנד2017-04-13T00:10:59Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ערך חסר|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרינלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]]]]<br />
הרב '''אברהם מענדל פרידלנד''' (מכונה '''בומי פרידלנד''') הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ובישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
[[קובץ:בומי לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[נחלת הר חב"ד]]]]<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ט טבת]] [[תש"ו]] ב[[ארצות הברית]] וכיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] והוא מכהן כיו"ר "[[ועד המוסיפין]]" המקומי לצד עבודתו בשדה החינוך.<br />
<br />
למדנותו וגאונותו הפכו לשם דבר ב[[חסידות חב"ד]] ומחוצה לה. שיעוריו מתאפיינים בבקיאות והבנה מעמיקה ובחיבור סוגיות שונות, הללו מתפרסמים מפעם לפעם בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] שיוצאים לאור על ידי תלמידי ה[[תמימים]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] וקבצים נוספים. כן נודע ביחסו החם לתלמידיו ובאהבתו כל אחד מהם בהשקיעו בו כוחות רבים.<br />
אחר פטירת הוריו הוא החל להוציא את חידושיו בקובץ הצרור החיים ולע"ע הוציא כבר בארבעים קובצים עבי כרס.<br />
הוא ידוע כיהודי בעל מדריגה<br />
<br />
==סיום הש"ס==<br />
בצעירותו אירעה האפיזודה הבאה, הרב פרידלנד נולד למשפחה לא חב"דית בארצות הברית, והוריו הכניסו אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]]. התמדתו ושקידתו בלימוד בסדרי הישיבה היתה לשם דבר. בגיל המיועד רצו הוריו שילך ללמוד באוניברסיטה. הוא נכנס ל[[יחידות]] ל[[רבי]], ובין הדברים אמר לו הרבי שרק כאשר יגמור את כל הש"ס - יוכל ללכת וללמוד באוניברסיטה.<br />
<br />
עד היום לא סיים את הש"ס, בהשאירו קטעים בודדים אותם לא למד - כדי שלא יצטרך ללכת לאוניברסיטה...<br />
<br />
==פעילות בקהילת נחלת הר חב"ד==<br />
{{קובץ|הרב פרידלנד באחד ממוצגיו}}<br />
מתוקף תפקידו בועד המוסיפין הוא מארגן בין היתר [[קידוש לבנה]] מרכזי וחגיגות [[שמחת בית השואבה]] לתושבי נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
פעילויותיו עם ילדי השכונה כוללים לימוד [[תניא בעל פה]] בימי שישי, קבלת שבת לילדים, אמירת תהילים ופסוקים [[רעווא דרעווין (בשבת)|ברעווא דרעווין]] מידי שבת, סעודת [[מלווה מלכה]] לילדים. ועוד.<br />
<br />
מידי שנה ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנחלת הר חב"ד, נוהג הרב בומי להפתיע במוצג ענק ומיוחד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*הרב שלום פרידלנד, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
חתנו הרב דודי פרקש מונסי.<br />
{{מיון רגיל:פרידלנד, אברהם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290933תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T00:04:59Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז-תנש"א הצטרפו לישיבה הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לכבוד האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול תשע"ו כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת. <br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290932תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-13T00:03:18Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד <br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ט-תנש"א הצטרפו לישיבה הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לכבוד האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה.<br />
<br />
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול תשע"ו כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת. <br />
<br />
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290931תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-12T23:20:31Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסדים=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|הנהלה גשמית=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב לוי יצחק גרונר<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי . בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] כר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער ופסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
משגיח הכשרות בישיבה הוא הרב '''יאיר בס'''. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. <br />
<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה ובעקבות בעיות חמורות ביציבותו של בניין הישיבה הקטנה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול "זאל" מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים הבניין יושלם בחודש חשוון תשע"ט<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290930תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-12T23:19:01Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי . בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] כר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער ופסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
משגיח הכשרות בישיבה הוא הרב '''יאיר בס'''. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. <br />
<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה ובעקבות בעיות חמורות ביציבותו של בניין הישיבה הקטנה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול "זאל" מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים הבניין יושלם בחודש חשוון תשע"ט<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290929תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-12T23:18:20Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשי"ט]]<br />
<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב יעקב פלס<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br />
|מספר תלמידים= 120<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי . בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] כר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער ופסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
משגיח הכשרות בישיבה הוא הרב '''יאיר בס'''. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. <br />
<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה ובעקבות בעיות חמורות ביציבותו של בניין הישיבה הקטנה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול "זאל" מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים הבניין יושלם בחודש חשוון תשע"ט<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290928תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-12T23:17:15Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשכ"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br />
|מספר תלמידים= 120<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי . בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] כר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער ופסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
משגיח הכשרות בישיבה הוא הרב '''יאיר בס'''. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. <br />
<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה ובעקבות בעיות חמורות ביציבותו של בניין הישיבה הקטנה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול "זאל" מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים הבניין יושלם בחודש חשוון תשע"ט<br />
<br />
<br />
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן.<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290927תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-12T22:42:25Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשכ"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br />
|מספר תלמידים= 120<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי . בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] כר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער ופסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
משגיח הכשרות בישיבה הוא הרב '''יאיר בס'''. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. <br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה ובעקבות בעיות חמורות ביציבותו של בניין הישיבה הקטנה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול "זאל" מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים הבניין יושלם בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
<br />
ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב אליעזר ירס.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290926תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-12T19:05:07Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשכ"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br />
|מספר תלמידים= 120<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי . בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]].<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון <br />
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער ופסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר. <br />
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
משגיח הכשרות בישיבה הוא הרב '''יאיר בס'''. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. <br />
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.<br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה ובעקבות בעיות חמורות ביציבותו של בניין הישיבה הקטנה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול "זאל" מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים הבניין יושלם בחודש חשוון תשע"ט.<br />
<br />
ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב אליעזר ירס.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=290924תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2017-04-12T18:28:36Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[תשכ"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br />
|מספר תלמידים= 120<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי וכ[[משפיע]]. בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]].<br />
<br />
בתחילת שנות הנו"נים עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
משגיחי הכשרות בישיבה: ר' '''אהרן נמירובסקי'''. הרב '''יאיר בס'''. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בהזאל של הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר במיוחד, שנתרם על ידי הגברת טלי אברהמי, לע"נ בנה מנחם מענדל דוד.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.<br />
<br />
ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא).<br />
=== צוות הישיבה כיום ===<br />
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב<br />
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב אליעזר ירס.<br />
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
*מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין. הרב שלמה חנניה ממן.<br />
<br />
==ישיבה קטנה==<br />
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br />
<br />
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]]}}.<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br />
<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=290923תומכי תמימים בני ברק2017-04-12T18:24:56Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים בני ברק<br />
|תמונה=[[קובץ:זאל ישיבה קטנה בני ברק.jpg|250px]]<br />
|כתובית=אולם הלימודים בישיבה ([[אלול]] [[תש"ע]])<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=שנה"ל [[תשנ"ה]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[בני ברק]]<br />
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יוסף יצחק הכהן כץ<br />
|[[משפיע]] ראשי=<br />
|מנהל גשמי=הרב לוי רוזנברג<br />
|מספר תלמידים=150<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}'''ישיבת תומכי תמימים בני ברק''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הוקמה ישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה אף יישיבה הגדולה, הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ושימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק, וכראש הישיבה תחתיו נכנס לכהן הרב [[יוסף יצחק קפלן]] ששימש עד שנה זו כ[[משגיח]] בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.<br />
<br />
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת ברחוב [[רש"י]] ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתיתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרה). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*מנהל רוחני: הרב לוי רוזנברג.<br />
*הנהלה גשמית: ר' שמואל רוזנברג.<br />
*[[משגיח]] ראשי: הרב יוסף יצחק הכהן כץ.<br />
*משגיח: הרב מנחם מענדל זלמנוביץ.<br />
*רמי"ם: הרב מרדכי גולדשמיד, הרב לוי יצחק וילהלם, הרב ישראל וינפלד הרב שמואל גרינוולד הרב יוסף יצחק כץ הרב שמואל כץ.* משפיעים:הרב אליעזר גלוכובסקי, הרב מנחם מענדל קסטל, הרב שניאור זלמן דוברוסקין, הרב יוסף יצחק כץ,<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: מוסדות]]</div>Bbqhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=290918תומכי תמימים בני ברק2017-04-12T18:13:32Z<p>Bbq: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים בני ברק<br />
|תמונה=[[קובץ:זאל ישיבה קטנה בני ברק.jpg|250px]]<br />
|כתובית=אולם הלימודים בישיבה ([[אלול]] [[תש"ע]])<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=שנה"ל [[תשנ"ה]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[בני ברק]]<br />
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יוסף יצחק הכהן כץ<br />
|[[משפיע]] ראשי=<br />
|מנהל גשמי=הרב לוי רוזנברג<br />
|מספר תלמידים=150<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}'''ישיבת תומכי תמימים בני ברק''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הוקמה ישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה אף יישיבה הגדולה, הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ושימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק, וכראש הישיבה תחתיו נכנס לכהן הרב [[יוסף יצחק קפלן]] ששימש עד שנה זו כ[[משגיח]] בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.<br />
<br />
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת ברחוב [[רש"י]] ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתיתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרה). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*מנהל רוחני: הרב לוי רוזנברג.<br />
*הנהלה גשמית: ר' שמואל רוזנברג.<br />
*[[משגיח]] ראשי: הרב יוסף יצחק הכהן כץ.<br />
*משגיח: הרב מנחם מענדל זלמנוביץ.<br />
*רמי"ם: הרב מרדכי גולדשמיד, הרב לוי יצחק וילהלם, הרב ישראל וינפלד הרב שמואל גרינוולד הרב יוסף יצחק כץ<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: מוסדות]]</div>Bbq