חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1

2011-12-14T13:12:44Z

Avrohomn: /* מחשב שכולו תורה */

==סדר (ב)ניגונים==
הגיע הזמן לעשות סדר בקטגוריה '[[:קטגוריה:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]'.

אבקש מהמשתמשים שליט"א שיכתבו את השגותיהם/תמיכותיהם בהצעה דלהלן:

הקטגוריה 'ניגוני חב"ד' תכלול חמשה קטגוריות משנה:
#הניגונים המכוונים.
#ניגוני הרביים. (שמא מקומן של שתי הקטגוריות הנ"ל הוא בתור תת-קטגוריות ב"לפי נושאים". גם בעניין זה אבקש את דעתכם).
#לפי ספר הניגונים (ובו יסודרו כל הניגונים לפי הסדר המופיע ב[[ספר הניגונים]]).
#לפי נושאים (ובו יהיו תת-קטגוריות: ניגוני התוועדויות, ניגוני שבת ויום טוב וכו' וכו').
#לפי סדר א' ב' (ובו יסודרו כל הניגונים מכל הקטגוריות - לפי סדר אלפביתי).

בקטגוריה הכללית ניגוני חב"ד - לא יופיעו דפים (כך נראה יותר טוב, לדעתי).

*נ.ב. בהמשך ייעשה סדר, אי"ה, גם בשאר הקטגוריות.

--[[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]] 23:08, 14 יולי 2007 (EDT)

:כאמור כבר כמ"פ, כרגע משקיעים בעיקר בהוספת הניגונים, קישורים לשמיעה, תמונות תווי הניגונים, כאשר כשייסתיים הפרוייקט (בשבועות הקרובים) יהיה ניתן בצורה בהירה יותר לחלק את הניגונים לקטגוריות לפי הצורך וליצור הפניות ג"כ לפי הצרכים.
: בכללות התוכנית היא לחלק את הניגונים; '''א'''. לפי שערים המופיעים בספר הניגונים ו'''ב'''. לפי סדרם האל"ף בי"תי כפי שהוא מופיע בספר הניגונים. זהו לכאורה הסדר הנגיש ביותר, כנראה לע"ע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:50, 15 יולי 2007 (EDT)

::אני בעד הקו של [[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]]. דעתי שכבר עכשיו - למען הסדר - כדאי לפתוח את הקטגוריות הנ"ל ולהתחיל לשייך את הערכים אליהם. קטגוריות המשנה שהוא ציין נשמעות פחות או יותר מתאימות. רוב האנשים לא יחפשו את הניגון לפי השער, או הסדר שהוא מופיע ב[[ספר הניגונים]], אלא לפי התוכן שלו (נגיון מכוון, ניגון לשבת וכו').
::הקטגוריות לדעתי:
::#הניגונים המכוונים.
::#ניגוני [[רבותינו נשיאנו]].
::#ניגוני שבת ויום טוב.
::#ניגונים שונות.
::# וכו'
::כדאי לזכור שאי אפשר לקרוא לניגון אחד בשני שמות. ממילא, סידור הניגונים לפי מספרם בספר הניגונים לא ממש יעיל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:23, 15 יולי 2007 (EDT)

:::כשאני אומר שערים אני מתכוון לדוגמא; ניגוני שמחה, ניגוני התוועדות, ניגוני געגועים וכיו"ב. דבר שני אפשר כן לקרוא לערך בשני שמות, או יותר נכון לציין בהפניה שיופיע גם בשם ההפניה (לדוגמא: הניגון [[ארבע בבות]] יכול להפיע גם כ[[ניגון א']] בקטגוריה שנפתח על הניגון ע"פ סדר אל"ף בי"ת). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 02:10, 15 יולי 2007 (EDT)

:::למה לא כתוב שום הסבר על "ניגוני חב"ד"????
:::בימים הקרובים יתווסף ערך בנושא ניגוני חב"ד. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:11, 15 יולי 2007 (EDT)

::::לדעתי, צריך גם את הסדר שלפי [[ספר הניגונים]]. אגב, גם ב'ולנר' זה מסודר לפי אותו סדר, כך שזה קצת יותר יעיל. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)

::::::לא קראת, לא מה שכתוב לפני ולא מה שכתוב אחרי! והעיקר לא ענית על מה שאתה באמת אמור לטפל בו הגדרת ה"אולם דיונים" (ראה למטה).

'''מענה לכל המתעניינים ניתן לראות ב[[:שיחת קטגוריה:ניגוני חב"ד|דף זה]].

==הגדרת מטרה==

כל הדיבורים דלעיל מקומם בדף השיחה של [[:קטגוריה:ניגוני חב"ד]], לא כאן! בכדי שתבוא תועלת מרעיון ה"אולם דיונים" צריך להגדיר את מטרתו באופן ברור שלא ייהפך המקום פה לערימות של שיחות על כל הנושאים שמקומם הוא בתוך דפי שיחה של ערכים \ קטגוריות פרטיים ושצריכים להשמר במקומם בכדי לחסוך ביקורות חוזרות ונשנות (שלכן נועדו דפי שיחה).

לדעתי, המקום פה צריך לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות עניין האינפופדיה. לדוגמא: מהו התואר האחיד לרבי שליט"א? שהרי וודאי שמתישהו יהיו חייבים לסדר את זה, אין זה נורמאלי שאחד כותב שליט"א מה"מ, השני כותב מה"מ שיל"ו והשלישי בכלל כותב נשי"ד. שאלה נוספת הנוגעת יותר בין מפעילי מערכת, אך בהחלט יש לכל אחד זכות דיבור בו: כיצד להתייחס \ להגיב למשתמשים בעלי דעות שונות, בהיות שהמקום פה הוא אינציקלופדיה '''פתוחה''' וצריכים להתחשב בכל מאן דאמר? וכן על זה הדרך.

המלצתי למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולהגדיר בראשו את הדברים דלעיל ולעבור למתכונת המוגדרת. בהצלחה [[משתמש:ישראל|ישראל]]!

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:40, 15 יולי 2007 (EDT)

:המלצות כגון אלו, מיועדות לכאורה ל[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] ולא אלי. בכל אופן, אני חושב שאכן זה המקום לדון בדברים כגון אלו, כיון שלא מדובר באנציקלופדיה כל-כך גדולה, ובינתיים אלו הם הנושאים היחידים שיידונו כאן. בהמשך יהיה ניתן להעביר את הדיונים למקומם, וכאן יהיה קישור אליהם. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)

::נו, אם אתה אומר, כנראה שזה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:34, 15 יולי 2007 (EDT)

:::נראה לי שחיים נהר צודק בהגדרתו. אמנם האולם כאן לא מספיק תוסס בשביל שנצטרך למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולשבת ולקבוע את הגדרים המדויקים של המקום, אבל בהחלט כדאי שדיון על נושא מסוים, כמו על קטגורית הניגונים, יעשה בדף השיחה שלו, ולא כאן. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:52, 16 יולי 2007 (EDT)

==דפי הפניות==
לדעתי, צריך להתחיל מדיניות של כמה שיותר "דפי הפניות". כך שבכל וריאציה שמישהו יחליט לכתוב בשורת החיפוש - הוא יגיע לערך. כמובן, לא מדובר בטעויות של אנשים - אלא בוריאציות חוקיות. למשל אדם שיכתוב בשורת החיפוש: "הרבי מליובאוויטש", כפי שהמצב כעת - הוא לא יגיע לדף של [[הרבי]], אלא לחיפוש של המילים האלו. וזה לא טוב.

בשביל שהמצב ישתנה, צריך כבר כעת כשיוצרים ערך '''חדש''', לחשוב על כל האפשרויות החוקיות שאדם יוכל לקרוא לערך הזה וליצור לכל אחד מהם דף הפניה לערך. כי לחזור אחורה ולהוסיף דפי הפניות לכל הערכים זה הרבה יותר קשה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:30, 16 יולי 2007 (EDT)

::וכמו שחב"דניק אוהב להגיב: בנוגע לערכים הקיימים אתה מוזמן בשמחה לעשות את זה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:34, 16 יולי 2007 (EDT)

==בוט ההחלפות נכנס לפעולה==
לפרטים כנסו ל[[משתמש:ישראל - בוט/בוט ההחלפות|דף המשתמש]] של '''בוט ההחלפות'''. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:55, 17 יולי 2007 (EDT)
:יפה מאד. כדאי עכשיו להחליף את כל הגרשיים הבעיתיים ולפתוח ראשי תיבות (ע"י למשל). הצלחה רבה. זהירות מופלגה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:16, 17 יולי 2007 (EDT)

==מקורות==
לעניות דעתי כדאי ורצוי לאפשר להכניס מקורות לערכים. אפשר לעשות את זה בצורה של הלקוטי שיחות למשל, מספרים שמשקשרים למקור, כדי שזה לא יפריע לקריאה השוטפת. {{שכח|66.250.99.188}}

:במילים אחרות, כוונתך ל'''הערות שוליים'''. דיון על זה תוכל לראות [[שיחת משתמש:Chabadnik/ארכיון 1#הערת שוליים|כאן]]. בהצלחה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:23, 30 יולי 2007 (EDT)

==[[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]]==
שימו לב, ישנה קטגוריה חדשה בשם [[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]], עיינו בה מידי פעם ותקנו את הדרוש תיקון.

גם אתם יכולים להכניס ערך לקטגוריה זו, ע"י הוספה בראש הערך את התחביר: <nowiki>{{לעריכה}}</nowiki>. בהצלחה! --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:29, 13 אוגוסט 2007 (EDT)

== כמה הערות לכותבים המוכשרים ==

וההערות הם לכולם כולל אותי עצמי -
* א. כאשר מצטטים קטע ב'העתק-הדבק', לבדוק היטב שהוא כתוב כדבעי.

* ב. כאשר כותבים את שמות האדמו"רים, חייבים להקדים את התואר "הרבי" או "האדמו"ר".

* ג. כאשר מתקנים או מוסיפים במהירות תוספת מיזערית, לבדוק שלא סותרים את המשפט הבא או הקודם (לדוגמא: היה כתוב בתוך הערך כי את הציון של הרבי הרש"ב העבירו בת"ש ושורה אחר כך כתוב בתרצ"ט).

* ד. עד כמה שאני מבין את מטרת "חב"ד פדיה", עלינו לכתוב בעברית תקנית. וכידוע גם בספרי תולדות האדמו"רים והחסידים, שנכתבו על ידי סופרים חסידיים, יש לעיתים שהסופר החליט לכתוב בנוסח דומה למקור שהוא שיחה וכדו' שנאמרה בלשון הקודש ובמושגים שהיו מקובלים בזמן ובמקום שנאמרו. כמו כן ישנם סופרים שעברית ואפילו לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם. והמסקנה ברורה.

ולסיום, עלי להודות כי יש פה כמה כותבים שמשקיעים מכוחם זמנם וכשרונם, בכדי לפתח את "חב"דפדיה", ולהם מגיעה ברכת ישר כח. בהזדמנות זו עלי להאיר את עיני המנהלים, כי אם הפורום יפורסם בעיתונות החב"דית ובאמצעי פרסום אחרים, מספר הגולשים יעלה פי כמה.

[[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 12:08, 21 אוגוסט 2007 (EDT)

== שאלה: ==

אשמח לשעת איך אני מקשר דף שערכתי לתוך [[קטגוריה]] מסויימת. לדוגמא: הוספתי שם של [[חסיד]] מסויים, ואני מעוניין להוסיף אותו לקטגוריה "[[חסידים בדורו של הרבי שליט"א]]". איך אני עושה את זה?

באופן כללי זהו לא המקום המתאים לשאלות אלו. בנתיים אין ממש דף שכן מתאים ולכן נשאיר את זה כאן. על השאלה עניתי לך ב[[שיחת משתמש:yossi|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:40, 29 אוקטובר 2007 (EST)
== שאלות טכניות ==

ייתכן שאין זה המקום לשאלותי אלו, אבל אין מקום יותר מתאים.
א) בויקיפדיה קיימת תבנית הפניה לערך מורחב - כגון אם רוצים לעשות הפניה בערך כללי '[[משקה]]' לערך פרטי '[[גזירת המשקה]]'. ניסיתי להשתמש בתבנית זו או ליצור אותה כאן ולא הצלחתי.
ב) האם ניתן ליצור קישור פנימי שיפנה לפיסקה באמצע ערך מסויים מערך '''אחר'''? לפי המשתמע מההסברים [[איך ליצור קישור]] - לא, אבל אולי בכל זאת יש פטנט כלשהו.
בתודה מראש ובברכת יחי המלך --[[משתמש:M&n|M&n]] 16:47, 22 נובמבר 2007 (EST).

:באמת לא בטוח שזהו המקום לשאלות, אבל אני לא חושב על מקום טוב יותר.. כל אופן, אתה יכול ליצור את ההפניה לערך מורחב גם ללא תבנית. תכתוב את הפקדוה כך: <nowiki>[[::לערך המורחב [[גזירת המשקה]]]]</nowiki>, או כל נוסח אחר שמתאים.
בנוגע לב', ישנה אפשרות לקישור לפיסקה שבאמצע ערך, והסבר איך יוצרים דבר כזה מופיע גם בערך [[איך ליצור קישור]], [[איך ליצור קישור#קישורים לפסקאות|כאן]]. הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:35, 25 נובמבר 2007 (EST)

== חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א ==
למה לא לכתוב שיחי' ליד החסידים שחיים איתנו כיום או הפוך: לכתוב ע"ה ליד אלו שהם בעולם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים להיכנס לפחד ולחשוב על מי שהופיע כאן שהלך לעולמו חס וחלילה. --[[משתמש:אברהםן|אברהםן]] 10:27, 19 מאי 2008 (EDT)
:זה רעיון. בע"ה נעשה את זה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:26, 20 מאי 2008 (EDT)

== חסר ערכים בסיסים, להתעורר ==
במקום לפתח עד לרמות מושלמות ערכים חשובים ולא שאני מזלזל, אסור לשכוח שחב"ד פדיה אמור להיות מקום שבאם ארצה מידע חסידי מסודר עבור נושא מסוים שיהיה ערוך ומוכן, והנה נושאים בסיסים בצורה שלא תאמן חסרים: כמו בית רבינו שבבבל ועוד רבים, רק עם תחשבו אודות ביטוים שונים שאנו מגלגלים בינינו וכבר תחטפו הלם עד כמה שח-ס-ר, כמובן שאבקש בבקשת ערכים, אך הכוונה לא לערך ספציפי אלא לצורת ההתנהגות שלנו, כלומר להתמקד בדברים חשובים ופחות בדברים חשובים פחות.
קדימה להגדיל ראש.--[[משתמש:אדג|אדג]] 10:19, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
:אתה צודק, רק שאתה צריך להבין ש[[חב"דפדיה]] לא מתנהלת על ידי אדם אחד אלא על ידי קהילה. כל אחד מוסיף ערכים וכך האנציקלופדיה גודלת. זאת אומרת שזה תלוי בך כמו בכל אחד אחר. ביחד בע"ה נצליח! הצלחה בהמשך.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:16, 25 אוגוסט 2008 (EDT)

==קופת רבינו==
אולי תוכלו לאזור מותניים ולמלא את הערכים הקשורים (והלא קשורים) לקופת רבינו?

[[קופת רבינו]], [[דמי מעמד]], [[קרן השנה]], דמי פ"נ, וכיו"ב?

אני מאמין שיש רבים שיודעים הרבה על זה

- מי נתן את זה ומתי

- לאן מה היו עושים עם הכסף

וכיו"ב. אני מאמין שרבים רוצים לדעת על נושא זה.

בעז"ה אטפל, כדאי שגם אתה תתרום הידוע לך [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

== ערך על בנימין נתניהו ==
האם יש מקום לערך על בנימין נתניהו? בערך יובאו הקשר שלו עם [[הרבי]] וזה יכנס ל[[קטגוריה|קטגורית]] "ידידי חב"ד" (אם יש מקום לערך עליו, נכניס עוד דמויות כאלה ונפתח קטגוריה מתאימה להם יותר). או שאולי יהיה מי שיחשוב שערך עליו עכשיו הגיע בעקבות הבחירות שמתקרבות... :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:37, 10 נובמבר 2008 (EST)

ערך על ביבי?

לפי מה שראיתי פעם כאן באתר, יש כאן וועדה רוחנית, אם היא חושבת שערך כזה מתאים - (הרי יש את הסכם וואי וכו') אז כן.

בקשר לבחירות - אפשר פשוט להכניס גם ערך על [[אריאל שרון]],על מנת שיהיה שוויון....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

נו??
אפשר לצרף לקטגוריה החדשה: [[מיכאל בן ארי]], [[מאיר פרוש]], [[אבנר חי שאקי]] וליצור על [[אליעזר מזרחי]] וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

בערך על נתניהו אפש' להכניס גם את התמונה בקישור הזה: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46178. [[משתמש:חסיד|חסיד]] * [[חב"ד]] * [[שיחת משתמש:חסיד|דף השיחה שלי]].

== עריכת שמות ערכים ==

אם אוכל לשאול במטותא מינייכו איך אפשר לשנות שמות של ערכים?לדוגמא, שמו של ערך שנתקלתי בו והוא כתוב ממש בצורה מעוותת "הרב שמעון וייצהנדלר" (זה לא כתוב כך אלא ממש אחרת, ועיין במקומו).

מי שיודע שישנה בבקשה. פשוט זלזול בכבודו של הרב.
:למה זה מעוות?
::תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר
:::א. הענין תוקן. ב. לשנות שם של ערך יש לבקש מ[[מפעיל מערכת]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:08, 18 נובמבר 2008 (EST)

== חשוב: ערך "בית רבינו שבבבל" ==

ראיתי שמישהו כתב כאן שאין ערך "[[בית רבינו שבבבל]]", רציתי להעיר למפעיל המערכת, שהיות שיש ערך "[[770]]" כדאי פשוט ליצור לו כמו שם נוסף וכדו' (אם יש כזו אפשרות) - "[[בית רבינו שבבבל]]", ולהוסיף קישור לערך "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]".

בהצלחה. יחי המלך!

== חשוב מאוד: ערך על שבע מצוות בני נח ==
ראיתי כי הערך "שבע מצוות בני נח" מאדים ומסמיק נוכח הצבע שניתן לו בחב"דפדיה. סבורני כי נושא כה מרכזי בתורת הרבי כמו המבצעים הרבים והעולמיים שנעשים על ידי החסידים ברחבי תבל אינם אמורים לספק כזו מציאות עגומה... [[משתמש:יואל|יואל]]
:חשוב מאד ודחוף מאד - נאו! כדאי להסתייע בכתבות שהתפרסמו על כך ב[[שבועון בית משיח]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::ויש הרבה ;) [[משתמש:יואל|יואל]]

== הבהרת תפקידו וחשיבותו של חב"דפדיה ==

היות ורק רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד הם הקובעים מה זה חב"ד, לכן נראה לי שכל מה שמביאים בחב"ד-פדיה חייב להיות עם מקור בתורת רבותינו נשיאנו או לכל הפחות של זקני החסידים ורבניה. (אברהם).

דומני כי העיסוק בנושא זה מעל גבי דפי השיחות של אישים כאלו ואחרים אינו מכובד, ובחרתי באולם הדיונים לפרוש את השאלה המציקה לי כל כך, אחרי שיטוט מעמיק בדפי החב"דפדיה: מהו תפקידו של חב"דפדיה? מהי חשיבותו? אלו יעדים הציב לעצמו? באלו קריטוריונים על הכותבים בו לעמוד? אלו נושאים מוגדרים כמרכזיים, ואלו כנושאי משנה? מי הוא קהל היעד של אתר זה?
אשמח לקבל תשובה מפורטת כמה שיותר - תשובה שטחית בלבד לא תתקבל.... [[משתמש:יואל|יואל]]
:'''מטרת החב"דפדיה:'''

א."החב"דפדיה הוקמה במטרה להוות "ספר ערכים" חב"די. מטרתנו היא להביא לכך שכל ערך, מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב"ד, יקבל ערך בחב"דפדיה, אותו יוכל כל החפץ לקרוא, להוסיף ולהרחיב" מתוך הערך [[חב"דפדיה:אודות]].

ב. במטרה להציג בפני הציבור הכללי את חב"ד - על כל פרטיה, סעיפיה ואנשיה.

ג. על מנת להוות מקור חומר לחסידי חב"ד בכל נושא שהוא.

[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

'''מהי חשיבותו?'''

א. בעיני המערכת - אינצקלופדיה חב"דית מרכזית (לכן שמה החדש הוא "חב"דפדיה" ולא "אינפופדיה" כפי שהי' בתחילה - כי היא אמורה לשמש אנצקלופדיה חב"דית מרכזית לכל חב"ד, לכן יש כאן ערכים על אנשים ומוסדות שאינם לפי רוחינו, ואכמ"ל).

ב. בעיני הציבור הכללי - מעין "דוברות" חב"דית רשמית על כל נושא שהוא. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

:אני לא רואה הרבה טעם להסביר את המטרה, החשיבות והשאיפות של חב"דפדיה - משהו שכל חסיד חב"ד מן הסתם מבין לבד. מה שנכתב ב[[שיחה:נתן אברהם|דף השיחה של נתן אברהם]], בנוגע לרמה ולצורך לשתכב ערכים רבים בחב"דפדיה, הוא נכון מאד, והלוואי וזה היה משתנה. אבל כפי שכבר נכתב ברחבי המיזם עשרות פעמים - זה תלוי בכל אחד שירתום את עצמו לעניין. אין תקציב שאפשר לשלם למישהו בשביל שיעבור על ערך ערך וישכתב אותו. מה שכן, מי שמכניס ערכים, כדאי שישתדל כמה שיותר שהערך יכתב נכון, ומתאים גם לאנשים שאינם חב"דניקים. [[משתמש:יואל|יואל]] אתה עושה עבודה נהדרת, והלוואי ותמשיך כך, אבל מביקורת (גם ביקורת בונה) ללא מעשים, לא יזוז שום דבר, כי אין למי לבוא בתלונות. זה שייך אלי בדיוק כמו שזה שייך אליך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:26, 5 מאי 2009 (EDT)

==חובה למקד את התפקיד של המיזם==

לדעתי זאת טעות קריטית להתייחס כך למיזם הזה. יתירה מזה, המשך קו כזה יכול להכשיל את המיזם, ואסביר את דבריי:

בתור אחד שעובד שנים רבות באינטרנט, אני מודע היטב לבעיה של חוסר מיקוד. דוקא מכיון שהאינטרנט הוא בעצם אין סופי ומכיל הכל, מתבלבלים בעלי אתרים רבים ומחטיאים את המטרה. אתן דוגמא אחת לדבריי: מנהל בית חב"ד נחשף לאינטרנט והוא מבין שהוא צריך להיות כאן, הוא מחפש לפתוח אתר ואז פתאום חושב לעשות שם גם שיעורי תורה, מאמרים, וידאו ועוד עשרות כלים. כולם רעיונות טובים ומועילים אבל המקורב שלו יחפש אותם במקום אחר. האתר שהוא צריך זה בעצם אתר מידע בו יוכלו למצוא את שמו, כתובתו, טלפון, אימייל ואולי גם פרטים על הפעילות. אם הוא ירחיב את זה למדור חדשות זה עדיין נחמד כי יתכן שחברי הקהילה יכנסו לראות את עצמם וכו', אבל כמעט כל שאר החומר לא נצרך באתר שלו. ואם תאמר, אז מה? מה הפסדנו מזה שיש שם גם שיעור בקבלה? התשובה פשוטה: מרוב עצים לא רואים את היער. המקורב שבסך הכל חיפש ליצור קשר עם מנהל בית חב"ד בסוף לא מוצא את מבוקשו.

במיזם ענק שכזה (חב"ד פדיה) הבעיה מורכבת יותר. כאשר לא מגדירים את המטרה ניתן להגיע לעשרות אלפי ערכים אבל עדיין להחטיא את המטרה, כיון שרובם יהיו לא שימושיים ובודאי לא בשבילם נוצרה האנציקלופדיה. כמובן שבאם היה צוות ענק של כותבים מוכשרים היינו יכולים להחליט ש"הולכים על כל הקופה" וממש מקדישים זמן וערך לכל דבר שזז כך שכל מי שמחפש משהו בחב"ד ימצא את זה כאן, אבל זה לא המצב.

כעת נשאלת השאלה: עבור מי (יותר מכולם) מיועדת האנציקלופדיה? אם עבור חסידי חב"ד המחפשים מידע על אבות אבותיהם, אזי נשקיע בחסידי חב"ד. אם עבור מתקרבים המעונינים לקבל מבט על תורת החסידות - נשקיע בקטגוריה שונה לגמרי. למשל היום המצב בשטח זה הוא עגום, מעלעול ב"חב"דפדיה" שמעליי הוגדרה כ"דוברות חב"דית רשמית" נראה כי חב"ד הינה שטחית, כמעט ללא תורה ועומק משלה, וזאת מכיון שהערכים הללו לא מושקעים.

אם הכוונה היתה ליצור מקום בו יוכלו לחפש את תולדות רבותינו נשיאינו - הצלחנו.

אפשר להמשיך הלאה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה.

ראשית כל צריך (כל אחד מהעובדים כאן) להחליט מה חשוב לו, מה המטרה בעיניו. לא בהכרח ששני מפעילים יראו את הדברים אותו דבר, ויש מעלה בכך. כעת נשקיע בצורה נכונה, נפתח נושאים וקטגוריות ונהיה ממוקדים וכמובן בסיום נושא אפשר להמשיך הלאה. דוגמא מעולה לכך היא הניגונים שחיים נהר לקח כפרוייקט עד סיומו.

ואקצר במקום שאמרו להאריך מפני אפס הפנאי והבחירות במחוזותינו וד"ל.

==פעילות נכונה==
האמת הוא, כי לא הייתי נדרש לכל הנ"ל אילולא שמתי ליבי לעובדה כי אנו משקיעים בעיקר בערכים ששייכים למעגל היותר קרוב אלינו - היינו תולדות ימי החסידים, בדורות קודמים או בדור הנוכחי - מאשר לרכז מאמצים ולבאר את הערכים הבסיסיים (לכל הפחות) בחסידות שיהיו נגישים לכל גולש. נקודה למחשבה. [[משתמש:יואל|יואל]]
:יואל, אתה צודק במאת האחוזים! הדבר עלה בדעתי, ותכננתי לאחר חג השבועות הבעל"ט, לצאת ב"מתקפה" של הקטגוריות של "לימוד החסידות" ו"מבט החסידות". בהצלחה גם ך! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==תאריך עברי==
ראיתי בויקישיבה שהתאריכים של השינויים אחרונים וכו' הם תאריכים יהודיים. היה כדאי מאוד לשנות את זה גם כאן כיאה לאנציקלופדיה חב"דית.

==כללים ליצירת ערך על דמות חסידית==

ב"ה, ישנה התעוררות רבתי, עשרות ערכים נכתבים, מאות מתוקנים מידי יום ביומו. אך דא עקא, אשר יש שאינם מבחינים בין אור קטן לאור גדול, בין חסיד לבין חסיד שווה ערך. ובכדי לשפר את המצב, מעלה אני כאן הצעות לכללים ליצירת ערך על דמות חסידית, והחב"דפדים יחד עם המפעילים ידונו וידונו, עד שייוצרו מסקנות וכללי ברזל מהם לא יזוז איש.

1. רב בית כנסת/רב שכונה צעיר בגילו, ובלי פרויקטים מיוחדים. זכאי לערך?

2. שליח. כמה שנים בשליחות, ובאיזה גיל צריך להיות בכדי שיזכה לערך?

3. חבר הנהלת מוסד?

4. מנהל פעילות בבית חב"ד?

5. חסיד שנפטר בגיל שיבה, ולא היה לו תפקיד, ואין עליו פרטים מיוחדים?

6. עזר לערוך ספרים. עובדה זו ראויה לציון בכלל?

7. ספרן בספרית חסידות. עובדה זו ראויה לציון?

8. כותב מאמרים/כתבות/סיפורים. כמה ומה יכתוב בכדי לזכות בערך?

9. סופר. כמה ספרים יזכוהו בערך?

10. רב לא חב"די שהיה פעם אחת ביחידות. זכאי לערך?

11. רב שהיה בסיום רמב"ם, והתוועדות, ומצד שני קינטר את חב"ד ברבים. זכאי לערך?

12. מקטרגים, רודפים ומציקים (חיים ליברמן, פישל שניאורסון) זכאים לערך?

13. כל צאצא של רבותינו נשיאינו זכאי לערך?

יש ודאי עוד עשרות כללים לפיהם ניתן לקבוע. אשמח אם יתפתח פה דיון של כמה ימים, דיון איכותי, בו כל המתדיינים יחשבו רק לטובת חב"ד ולמען חב"דפדיה. פיני 02:02, 12 יוני 2009 (EDT)

:כבר כתבתי יסודות ראשוניים לדיון, לדעתי. והם:
חשוב להבחין בין דמויות שונות שלא היו בהנהגתם חסידים מן השורה. לא להכניס את כולם לאותה קטגוריה. סוגיה זו ראויה לדיון רחב. ככלל - כמו בהרבה דיונים, לדעתי, חשוב לנסות לחשוב מה היה מגיב הרבי לנוכח הערך והטקסט. למשל אמירה כמו: אנו מבצעים ערכים כמו ערכים שבויקיפדיה. אינה טענה, לדעתי.

ועתה לגופם של דברים:יש לבחון שלושה נקודות,לפחות.א.האם האדם לחם באדמורי"ם - בחסידות חב"ד.ב. ה-שמר תורה ומצוותי'.ג.ה-היה יחס מהאדמורי"ם, בנקודות האמורות,ביחס לאותו אדם.
ראוי לציין שבדעת הרבי יש לעיין, בנקודה הא'. ואציין נקודות למחשבה. הרח"א ביחואובסקי, למרות כל מיני דברים בעבר,דברים לגמרי לא פשוטים, הדפיס הרבי ספרו, הלא דבר הוא. בדעת קודשו "אילו וכו'" היה להדפיס חסידות גם מקאפוסט, ושאר בני הצ"צ, ועוד.
ועתה בנוגע לר' פישל. הנה שמר תומ"צ באופן מלא. נקודת הבעיה היתה-מפי שמועה, שטען שדעת הרבי הקודם בעד הציונות. שמעבר לכך שאין זאת האמת, היינו, שלא זו דעתו של הרבי הקודם. הנה היה זה בניגוד לרצון הרבי, התעסקותו בהנ"ל. אבל אחרי זמן לא רב, פסק הדבר. והנה אנו מוצאים, אחרי הנ"ל, בתשט"ז, מכתב של הרבי איליו עם תוארים וכו'. "וישלחו לו תניא מכאן כו'".
מעבר לכך לדעתי אפשר לפתוח קטגוריה מיוחדת על אנשים שהיו קשורים ברמה שאינה סטנדרטית לחב"ד. גם אם הם לא היו לגמרי חסידים מן השורה. ואדרבא העובדה שהם בקטגוריה כזו פירושו ההגדרתי, שאנו מגדירים את הצד החבד"י באישיותם, ולא את כל אישיותם, שאין מגמתינו, אלא פן זה באישיות. האיזכור אם היו שנים בהם פעל בניגוד ל'נשיאינו', הוא בכך שהוא אינו מופיע בקטגוריית חסידים מן השורה, ודי בזה.
[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_%28%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%29 מקור] [[משתמש:מורכבות|מורכבות]]

==חולון==

אינני מבין למה בערך "קהילות חב"ד בארץ הקודש" אינו מוזכר כלל העיר חולון?
הרב הראשי לחולון - הגאון החסיד הרב יוחנן גורארי', רב שכונה בחולון - הרב פנחס אלטהויז, רב שכונה בחולון - הרב מרדכי נחומובסקי, רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ, רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין, רב ביכנ"ס גרוזינים - הרב יוסף מירלשווילי, שליח ראשי ומנהל בית חב"ד הר"ר ירחמיאל גורליק, שליח לחולון - הר"ר דניאל סיתהון. שליח לחולון - הר"ר מנחם שיינברגר. מנהל מוסדות חב"ד (ישיבה גדולה, 2 גנים, תלמוד תורה) - הר"ר דוד גורארי', מנהל 5 גני חב"ד - הר"ר דניאל סיתהון. 2 בתי כנסת חב"ד, 5 מקוואות חב"ד, 45 משפחות חב"ד (פרט למקורבים). האם זה לא מספיק בכדי להכנס לרשימת "קהילות חב"ד בארה"ק.אנא תקנו.יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

הוספה לאחר זמן: כיום אין ישי"ג בחולון, כמו"כ איני יודע אם אפשר להגדיר זה כקהילה, כמה משפחות אנ"ש (לא שלוחים) גרים בחולון? הרי ישנם ערים עם כמה שלוחים, האם אפשר לומר שזו קהילה? אולי כאן המקום להגדיר את המושג 'קהילה', ואם טעיתי ה' הטוב יכפר בעדי, וכל הקוראים יתקנו אותי, כפשוט.
קהילה היא:
עיר שבה מתגורר ריכוז אנ"ש שלא הגיע לשם ע"מ שליחות, או שכיום עכ"פ לא משמש כשליח.
כאשר יש לאותו ריכוז חסידי מוסדות מסוימים הרי אפשר לומר שהם מוסדות הקהילה, אע"פ שהשליח באותו עיר הוא המממן.
מוכרח שיהיה ביכנ"ס חבד"י, היינו הנוהג לחלוטין בכל מנהגי חב"ד ומכונה באופן רשמי (או בפועל) חב"ד.
כאשר חסר א' מהגורמים הנ"ל - אין זו קהילה.
תיתכן יותר מקהילה א' בעיר.
לא מוכרח שלכל קהילה יש רב או\ו משפיע.
עפ"ז לא יתכן קהילה של פחות מעשרה משפחות אנ"ש, שהרי אין להם מנין ובטח לא מוסדות. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 04:31, 29 יוני 2009 (EDT)

== חב"דפדיה וחב"ד אינפו ==

לא אאריך בדברים. לפניכם [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30004 קישור '''ישן''' שיביע את שאלתי]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:חזק ביותר! מה עושים כדי שזה יהיה גם הלאה? במי זה תלוי? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::האמת שאין לי מושג..לכאורה חב"דניק הי' יכול לעשות א"ז, וכנראה שהוא עשה זאת. כרגע אין לי שמץ של רעיון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

==ערכים גדולים וקטנים\דיון פתוח==

היום פגשתי אברך ת"ח וחסידי. הנ"ל סיפר לי (בלי לדעת על הקשר שלי לכאן) בהתלהבות על ה"אנצקלופדיה החב"דית", כלשונו. אך הוא אמר דבר מסויים שבהחלט נתן לי כיוון למחשבה. הוא אמר שיש כאן הרבה ערכים, אך רובם '''קצרים''' מאד, בשעה שהיו יכולים להיות גדולים פי כמה.
:אולי במסגרת ה"מיזם", נוכל להתייחס גם לזה?
::"זו רק דעתי, מה דעתכם?".
:::[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

:לשם כך עלינו לגרום לאנשים מקצועיים בתחומים שונים (בלי לזלזל באף אחד) להכנס לכאן ולהיות חלק פעיל, שוב פעם לא אנקוב בשמות, אך מפני מה אין האתר מעניין את חוקרי החסידות השונים של חב"ד? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 03:47, 21 אוגוסט 2009 (IDT)
::מי אמר לך שלא? אני יודע ש[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=69.114.211.216 הספרן יוסף יצחק קעלער (אחיין של [[שלום דובער לוין]]) כתב כאן בעבר]. ועוד. לאחרים פשוט אין זמן (הם עסוקים בשצעדרין..). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

הנה לך - סומכוס...--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 15:48, 1 אוקטובר 2009 (IST)

::::סילחו לי כולם (לעצמי כבר סלחתי), אבל המיזם הזה בטיטוליו.. אמנם כבר אפשר לראות צורה של אינציקלופדיה, מה שלא היה עד החצי שנה האחרונה, אבל האנשים המקצועיים (למי שמכיר אותם) לא באים ל"תרומות" - יש להם מספיק מה לעשות בחיים. אך כשהם רואים מיזם פורח ומצליח זה נותן להם מרץ לשנות ולהעיר כפי מקצועם. בינתיים התקדמות פה היא הכי טובה שרק יכולה להיות ואם אתה - [[משתמש:אדג|אדג]] תצטרף אלינו, יהיה עוד יותר טוב. זהו ובהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:34, 1 אוקטובר 2009 (IST)

אורך הערך זו לא פסגת השאיפות, אלא האיכות. למשל, פורטל כולל חב"ד- מאן דהו לקח והעתיק ממקום ידוע חומר ללא תחילה וסוף, שנראה יותר כמו ג'ונגל מאשר ערך איכותי. ולא רק זאת, אלא שהמעתיק שכח לציין מקור, ובתוך הדברים הותיר את "נכתב לעיל בפרק..." וכדו'. כך גם למשל הערך על הרב טרבניק שנגעו בו בשעות האחרונות, הרי הוא נראה מועתק מאיפשהו, ולא סגננו אותו. חושבני, כי יש להחיל כאן כלל פשוט וברור - אין להעתיק חומרים ולהכניסם כפי שהם, וכאשר מעתיקים משהו חייבים להביא מקור פיני 16:51, 1 אוקטובר 2009 (IST)

==מנהגי חב"ד==
לא יודע אם המקום המתאים הוא אולם הדיונים, אבל לאידך לא מצאתי מקום אחר.
כפי שכתבתי, אכניס בעז"ה בשבועות הקרובים את כל הספר אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), לאחר עבודה עליו.
ישנם כמה דברים שאיני יודע איך עושים ואחרים שצריך לתת עליהם את הדעת.
א. איך עושים תבנית ציון מקור כמו שיש לנו לערכים שנלקחו מהויקיפדיה? כך זה יהיה פשוט בכל הערכים שאני מכניס.
ב. לכאורה כדאי לשנות את השם של "מנהגים בחגי השנה" ל"מנהגים במעגל השנה" כיון שישנם הרבה מנהגים השייכים לפרשיות, חודשים וכיו"ב וזה המקום היחיד - אך לא מתאימה לכך הכותרת.
ג. אולי כדאי לחלק את המדור לחודשים וחגים כאלו שיש להם מספיק מנהגים כמו אלול, תשרי וכו' או לפי החגים עצמם כמו ר"ה, יו"כ וכיו"ב.

==הצעה למתקפת עריכת ערכים ==
בתקופה האחרונה שמתי לב לכך שרבים מהערכים אינם ערוכים ואינם כתובים בלשון בהירה וברורה, במיוחד לאלו שאינם נמנים בגלוי על חסידי חב"ד. ב"ה הגענו לכ-3000 ערכים (!) הודות למאמציהם של כל החב"דפדים, ובמיוחד של המשתמש חסיד, אבל עדיין הרבה ערכים לוקים בחסר.

'''ואשר על כן, הנני פונה לכל המשתתפים לכתוב את דעתם בנוגע לערכים הקיימים, וביחד ננסה לראות האם כולם מוכנים לעצור לרגע מכתיבת ערכים חדשים ורק לערוך ולהוסיף על הישנים'''.

אם אראה שאכן אכפת למשתתפים מחב"דפדיה, וכולם מוכנים לעזור במתקפה זו תוך הישמרות מכתיבת ערכים חדשים - אזי הבטחתי נתונה בזו, שעד חנוכה ה'תש"ע הבעל"ט כל הערכים שכתובים כאן ישתנו לבלי הכר, בעבודה משותפת של כולנו! רק כך נוכל שחב"דפדיה תהיה אמינה ונאמנת לשמה - חב"דפדיה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:מצטרף. דחוף למתקפה. בא נקבע שממחרתיים - המקפה מתחילה רשמית? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:כדאי לפתוח "דף למיזם", עם רשימת ערכים וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::אני לא רוצה להוריד אותך מהמרץ שתקף אותך בקשר לעריכת הערכים, אבל הנקודה שאני מציע היא אחרת לגמרי:
::אני מציע שיהיה לכל המשתתפים הפעילים, או לכל הפחות לארבעה מהמשתתפים הפעילים, '''משימה ברורה של עריכת הערכים בלי להוסיף ערכים נוספים. רק לערוך את הקיימים ולהוסיף עליהם.''' אחרת חבל, אתה תתחיל עם כל המרץ, ואחר כך תראה שאף אחד לא איתך ותעצור עם המיזם של עריכת הערכים. ותחשוב כמה דקות תראה שזה נכון, וכך זה היה בכל דבר כאן בחב"דפדיה.
::אז מה הפיתרון?
::הפיתרון הוא, לפי עניות דעתי, לחכות כמה ימים שכל המשתמשים הפעילים ייכנסו לחב"דפדיה מתי שהוא (ומשתמשים פעילים כוונתי בנתיים אליך כמובן, אדג, חבדניק, ועוד כמה שמידי פעם זורקים כמה עריכות) ויביעו את דעתם באולם הדיונים, על מנת לראות האם הם באמת מוכנים לענין, ולא רק שיישבו מן הצד ויסתכלו לראות את עריכת הערכים, וגם לא יוסיפו חדשים... שכל אחד מהם, יציע את דעתו, יכתוב באלו ערכים הוא מעדיף לערוך ולהוסיף (היכן שטח המומחיות שלו) ואז - נוכל לגשת למיזם עריכת הערכים.
::כל עוד זה לא יקרה - חבל על זמננו. לא יהיה כאן כלום. יהיה מה שהיה עד היום, שכל שבוע או שבועיים, מישהו מחליט לערוך בצורה לא מסודרת. כוונתי בכל הצעה זו היא, '''שנתחיל לערוך בצורה מסודרת''', וזה אפשרי רק כאשר כולם ביחד יצטרפו אליו, ולכן חשובה דעתם של כל המשתתפים הפעילים, וגם ובעיקר דעתך (כמשתמש הכי פעיל כאן).
::בעקבות כל הנ"ל, אני מעריך שתשנה את מה שכתוב בדף מיזם עריכת הערכים, כי לא זאת היתה כוונתי (הדף יכול לבוא לידי שימוש כאשר כולנו ביחד נחליט על כך, אחרת חבל לכתוב את שמי על המיזם, זה פשוט לא נכון, ובאם זה יימשך כך אבקשך להוריד את שמי משם), למרות שזה ענין בפני עצמו שיהיה דף מיוחד שבו יהיה כתוב את הערכים שצריך לערוך, על דרגותיהם כפי שסידרת שם בצורה יפה.
::נא כתוב את דעתך כעת, לאחר מחשבה בענין, ואשמח שנמתין יחד לדעתם של כל המשתמשים כאן, ואת ה"מתקפה" נבצע יחד ולא כל אחד באופן נפרד. (וכמובן שאין זה מונע חלילה מעריכה באופן עצמאי כפי שהיה עד עתה, ואדרבה - כל עוד אין '''הסכמה כללית''' בקרב כל המשתמשים הקבועים למיזם עריכת הערכים, יש להמשיך בעריכה העצמאית בכל התוקף, כי כל עוד יש לנו יכולת לשפר אנחנו צריכים להשתמש בה, אבל כאמור - ההצעה שלי היא אחרת לגמרי, וכוונתה היא שכולם יחד יעשו זאת ובצורה מסודרת). תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
::::דבר ראשון - ברכות על המרץ והיוזמה בשיפור פניה של חב"ד פדיה.
:::::מסכים איתך מאד. מי כמונייודע את המצב כאן. ויותר מסכים עם כך ש'''רק כאשר יצטרפו עוד משתמשים''' נוכל להתחיל. אולם אני חושש שזה יקרה בעוד הרבה זמן. חב"דניק מבקר פה פעם ב..., אדג חוזר לישיבה ב[[אלול]], ומיכאל+פיני לא נראים כאן. צריך לקוות לטוב - שיתגייסו לנושא במלוא המרץ. כרגע אשנה את מה שכתבתי במים.
::::::אמנם, לדעתי עניין אי הוספת הערכים אינו אפשרי. חב"דפדיה היא אנצקלופדיה שלא יכולה מלהפסיק לפעום. נוכל אמנם להתגייס לעניין העריכה - לחוד וביחד, אבל בלי להכריז "רסמית" על הפסקת יצירת ערכים.
:::::::רוב שלומות. מחכה לתגובתך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::: הקדשתי זמן לחב"דפדיה, אבל הפסקתי כי נראה לי שאין מספיק פרסום לאתר זה, ולכן אין מספיק נכנסים ופעילים. יש צורך דחוף לפרסם בבאנר מלהיב ב'אינפו', וגם ב'בית משיח' פיני 01:31, 7 אוגוסט 2009 (IDT)
:::::::::אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
:::::::::למשתמש חסיד: הענין הוא שהמשתמשים הללו '''ישנם'''. אלא מאי? שהם לא מרגישים שזז כאן משהו. ההבדל העצום בין ויקיפדיה לכאן, ששם כל הזמן עורכים, אז כיף לעבוד שם. ואצלינו זה לא קורה כי ב"ה לא כולם נמצאים על האינטרנט ובמחשבים כל הזמן, מה שאין כן בציבור שם (והציבור של ויקישיבה גם כן, באופן יחסי). ולכן, מי ש'''כן''' גולש בחב"דפדיה, מוטלת עליו אחריות גדולה, לדאוג שחב"דפדיה תהיה אמינה ויציבה. בשביל זה, צריך שכולם ביחד יטלו חלק בעבודה.
:::::::::וכפי שכבר כתבתי בכמה מקומות כאן, שהפיתרון לזה הוא: עצירה, לבנתיים מכתיבת ערכים חדשים, והתמקדות על פיתוח הקיימים, תוך חלוקת עבודה (כל אחד בתחום שלו).
:::::::::ולדבריך, שחב"דפדיה לא יכול להפסיק להוסיף ערכים חדשים - זאת אפשר להשאיר למשתמשים שמגיעים לכאן כדי להוסיף ערכים... אנחנו, שמבינים את העוצמה של חב"דפדיה, ומבינים שהרבה אנשים לוקחים מכאן חומר - לא יכולים להרשות לעצמנו שכל הערכים שכתובים גרוע (והם הרבה, הייתי אומר שתי שליש) יישארו כאן ככה.
:::::::::אני חוזר ואומר שוב ושוב: אם תשקיע מחשבה כמה דקות בענין, תיזכר שהנסיון הראה שכל הזמן מוסיפים ערכים (ובעיקר על אירועים מתחלפים ועל חסידים בדור שלנו, יקרים וחשובים ככל שיהיו), והמטרה העיקרית של חב"דפדיה מתפספסת. '''וזו הסיבה האמיתית לאי-התקדמותה של חב"דפדיה'''. כשכולנו נחלץ למשימה, ונקבע גבולות ברורים (כמו: אי הוספת ערכים וכדומה) ונחלק את העבודה בינינו, כל אחד בתחומו הוא - בטוחני שנסיים את עריכת כל שלושת אלפי הערכים עד לחנוכה ה'תש"ע, וכפי שכבר כתבתי.
:::::::::אני מבין שיהיה לך קצת קשה לחדול ממנהגך הטוב (ודבר בעיתו מה טוב...) להוסיף ערכים כל הזמן, אבל אם תנסה להתאפק קצת, תראה שההצלחה האמיתית (של ערכים תקינים ואיכותיים) - עוברת כל גבול.
:::::::::למשתמש פיני: לעולם לא נדע מה תכליתו של מעט הזמן שאנו משקיעים בחב"דפדיה, משום ש'''כל העת''' נכנסים אנשים, צופים, קוראים ומשתמשים בחומר הרב שנמצא כאן, מהם אנ"ש חסידי חב"ד ומהם מתקרבים או חוקרים על חב"ד. לכן, ייתכן ואין מספיק פרסום לאתר זה, כדבריך, אבל: א. אי אפשר לדעת כמה כן נכנסים לאתר, וזה על אחריותינו. ב. בעתיד, המיזם הזה של חב"דפדיה יכול להפוך לסמכות החב"דית היחידה ברשת האינטרנט, וגם זה על אחריותנו. '''ככל שנרבה לערוך, לסדר להוסיף ולשפר את הערכים הקיימים, כך ייטב לחב"דפדיה ולנו'''.
:::::::::הסיבה שאין מספיק משתמשים פעילים היא, כי עדיין לא כולם הפנימו את הערך והחשיבות של הוספת ערכים ושיפורם, או שהם חוששים מהאינטרנט (במקרה שלא רכשו תוכנת חסימה "רימון"). אין לנו בשביל מה לחכות לכולם ולהמתין - עלינו לכתוב. נכון, בלתי אפשרי שכל יום כולנו (וכוונתי למשתמשים הפעילים) נהיה כאן, אבל כל עוד יש לנו אפשרות, נציץ ונבדוק את מה אנחנו יכולים לשפר.
:::::::::השאלה שלי היא, מה דעתך על הצעתי להפסיק לתקופה את הוספת הערכים, ולחלק בינינו את שטחי העבודה, שכל אחד יטפל בתחום שלו שהוא מבין בו ויכול לתרום, ויחד עם זאת לעקוב אחרי עריכות המשתמש האחר ולסייע בידו. לעניות דעתי, וכפי שכבר כתבתי בכמה הזדמנויות מעל דפי השיחה כאן, רק כך נוכל להבטיח שחב"דפדיה תהיה מתאימה לשמה, ונוכל להתגאות בערכים המיוחדים עליהם עברנו ושיפצנו וכו'. נא כתוב דעתך בענין, היא חשובה לכולנו מאוד. תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::::::::יואל, אני לא יכול להתחייב להפסיק מלהוסיף ערכים, אבל כן יכול להמעיט בהם -ולהשקיע בעריכה. קח על עצמך את ניהול המיזם, תן לי תחום עבודה - ובל"נ אשקיע בו. כל טוב ושבת שלום. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::::::קראתי את דבריך, שלדעתך אי אפשר להפסיק את כתיבת הערכים באופן רשמי. ואולי באמת תמשיך לכתוב ערכים חדשים אם אתה לא יכול להתחייב על כך. אבל ביחד עם זה, שיהיה ברור לכולנו, '''שהמטרה שלנו עכשיו היא לשכתב את הערכים הקיימים'''. וזה אפשרי לעשות רק '''כשכולנו נעשה זאת יחד''', אחרת, בלשון העם, "חבל על הזמן". התחום שלנו עכשיו הוא לגייס את '''כל''' המשתמשים הפעילים לעבודה הזו של עריכת הערכים והוספה עליהם. להבהיר לכל אחד את החשיבות שבענין הזה - הנה, אתה כבר הבנת ב"ה, וצריך שכולם יבינו (וזה אפשרי), וכשנגיע להבנה הזו כולנו יחד (ולא רק אתה) - אז נוכל לחלק תחומי עבודה ולסייע זה לזה בעבודתו. בנתיים, לא נוכל לחלק בינינו עבודה כי בסוף נתייאש, כמו ש"כבר היה לעולמים", וזה - גיוס המשתמשים למתקפת עריכת הערכים - תלוי גם בך. (וכמובן שזה לא סותר להמשיך לעבוד באופן עצמאי על ערכים, כפי שתראה לנכון במעט הערכים שערכתי לאחרונה. תוכל גם לעיין בכללי העריכה הפשוטים אותם כתבתי בדף המשתמש שלי, אני מתאר לעצמי שתוכל להיעזר בזה, לבד מהרגיל אצלך). בהצלחה, שבת שלום. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:שבת שלום. ובשבוע הבא אתחיל באופן עצמאי - עד אשר נתארגן ונתחיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

קראתי בעיון את דברי המשתמשים, אין ברצוני להכנס לויכוח עקר, אך אגע בג' נקודות, שמטרתם היא העלאת רמת הערכים:
א', הדרך הנכונה והפשוטה ביותר שהוכיחה את עצמה ובגדול בויקיפדיה העברית והאנגלית היא פשוט: כמה שיותר קוראים, כלומר: במקום נורמלי יש כמה שעובדים בצורה מקצועית במקום כזה - אין, הפיצוי על זה חייב להיות שעשרות אנשים יתרמו את הידע שלהם. כמובן, שכאשר בא אדם מקצועי הוא מרים את הערך, ודאי, אך זה '''יוצא דופן''', מקור המידע האמיתי הוא ההמון. לא יעזור כל מאמץ, אם לא יהיו עוד '''לפחות''' 100 אנשים שידעו שחבדפדיה הוא מקור לצרכים חסידיים, ויהיו מוכנים לתרום מהידע, לעולם לא נצליח להפוך את הערכים למוצלחים יותר. איפה יהושע מונדשיין, הוא לדעתי אדם שדעותיו לא נכונות (עשיתי צנזורה, כי מי יודע מי יקרא את זה), אך הוא פשוט בעל ידע עצום. תאמרו זה לא ריאלי, זה ריאלי ועוד איך, כאשר יהושע יפגש בחבדפדיה פעם ועוד פעם הוא יתחיל להכנס לכאן לבד, ועל זה הדרך, ש"ז ברגר, י"י קמינצקי, שד"ב לוין, וולוה רוטנברג, אלו הם אנשים בעלי ידע חסידי, ש'''הם''' צריכים לרצות להיכנס לכאן. הייתי מכנה את זה מודל ויקיפדיה, כלומר, ויקיפדיה היום לא צריכה למשוך מומחים ולהתחנן לעזרה, המומחים רבים לתרום מידע. תם קוראים ואומרים: נו, טוב הוא לא ריאלי. קראו את סעיף ב'.
ב', מי אמר שהערכים צריכים להיות מלאים, מדויקים ומסודרים? כלומר, 95% מהאנשים לא ששים לכתוב ערך חדש, זה נשמע מפחיד ואחראי. אבל לתקן טעות, להוסיף קישור, לתקן פרט מידע ולתרום סיפור, רבים ישמחו!
כלומר, מה שאני חושב, שכרגע צריך שחבדפדיה תגיע תוך שלשה חודשים ל5000 ערכים, ע"י העתקת: ספר התמימים (גנזבורג), הקטלוג של קה"ת וחיש, ספר השלוחים, להעתיק הערכים (כמובן באופן חוקי וכו') ממקומות נוספים. אחרי זה חבדפדיה תהפוך לכזה מקום שכמעט לכל מושג\ אישיות\ ספר חסידי יהיה ערך, לא מדויק, קטן, לקוי אבל יש, אז הרבה אנשים פשוט יגיעו לכאן לבד! (אגב גוגל, ממקם אותנו במקומות די טובים).
ג', הדברים הבאים יהיו מעט כואבים: יש לצערנו הרבה אנשים שחשים מעט שלא בנוח בעקבות השקפת עולם מעט לא נכונה אודות חייו הנצחיים של הרבי וכו' או פרסום משיח. האתר מזוהה ומקוטלג אוטומטית כמשהו 'משיחי' 'צפתי' או דברים דומים. מנסיוני שסיפרתי בהתלהבות על האתר הנפלא וכו' הרבה מחבריי שאלו בתמהון זה לא איזה אתר משוגע כזה?, מה הפתרון אינני יודע, אבל צריך לחשוב על פתרון חכם, להשביע את האריה ושהכבשה תשאר שלימה, אפשר? לאו דוקא, אבל זו בעיה.

בנוגע לדיון שלעיל: אני מוכן לקחת על עצמי 100 ערכים טעוני שיפור, תשימו קישורים בדף המשתמש שלי, אני אשתדל לטפל בהם. מה יהיה בכללות, לא יודע, אני אמשיך בדרכי (נכנס לאתר, מקיש ערך אקראי', וכל הקודם - זוכה ומזכה), א גוטע נאכט --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 10:12, 9 אוגוסט 2009 (IDT)
:ראשית כל יישר כח על הקדשת הזמן והמחשבה לענין הנחוץ. שנית, קראתי את כל מה שכתבת, ודעתי היא:
:א. אנחנו לא ויקיפדיה (עדיין), ואין הרבה קוראים. את המציאות הזו אנחנו (חב"דניקים שנכנסים לכאן, כותבים עורכים ומוסיפים) לא יכולים לשנות. זה תלוי במנהלי האתר, וביותר אנשים משועממים...
:במקומות אחרים יש אנשים מקצועיים מהסיבה שהם יושבים ולומדים בצעירותם את המקצועות עליהם הם כותבים, ומרחיבים אופקים ככל שהם מתבגרים, וכך גם כאן: את הנושא המרכזי של חב"דפדיה כולנו לומדים - תורת החסידות. ובזה עלינו להשקיע, כל אחד כפי יכולותיו, ואט אט להרחיב. כל אחד לומד כל יום חסידות, ולכל אחד יש ידע, רק שהוא צריך להעלותו על גבי החב"דפדיה, ולבדוק אם החומר כאן נכון לפי הידוע לו.
:ב. אתה צודק בקשר להוספת ערכים, וזה צריך להיעשות במקומו ובזמנו. כעת שני שליש (!) של הערכים לא מדוייקים ולא ערוכים. לפני שאנחנו מתקדמים קדימה, ומאבדים פרופורציה, כדאי לנו להשקיע בנושא הזה של עריכת הערכים, ואז נוכל להמשיך הלאה. כך קורה גם בויקיפדיה, שיש מיזם של נושא מסויים ועליו כולם "מתלבשים". אם עכשיו נחליט שאנחנו מוכנים לכזו מתקפה, ובכל שבועיים או חודש נתעסק בקטגוריה מסויימת - יהיו תוצאות, ואם לא, אז חבל על הזמן, וכפי שכבר כתבתי ואני חוזר וכותב: חב"דפדיה תאבד מצביונה ותחדל מלהיות אנציקלופדיה חב"דית שמטרתה להפיץ את מעיינות החסידות. ואז, גם בחלומות הרחוקים ביותר, דמויות כמו שהזכרת לא ייכנסו לכאן. וחבל.
:כעת הכל תלוי בנו.
:ג. אנחנו לא יכולים לגרום לאנשים לשנות את מחשבותיהם ודמיונותיהם, אלא רק לכתוב ולהפיץ חסידות. המטרה שלנו היא לשבת ולכתוב ולערוך כמה שיותר ערכים בענייני חסידות כפי שהם כתובים במקורותינו, ומתוך הספרים, לתת לכל אחד את החסידות כאשר הוא מחפש באינטרנט, ולזרז את הגאולה. "מעט אור דוחה הרבה חושך".
:מחכה לתגובתך בנידון. יישר כח. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

::אם יורשה לי בתור צופה מן הצד (שלפעמים משנה ומשפר ערכים קיימים), אתייחס לשתי הנקודות האחרונות שבדבריך:
::אני חושב שאתה צודק לגמרי בענין הנקודה השניה. המטרה היא לכתוב המון ערכים אפילו אם לא מוצלחים ומלאים (כל זמן שהם חשובים לכשיתמלאו) וכך יהיו האנשים שיוסיפו לינקים, תיקונים והרחבות. יש הרבה דוגמאות לכך, וכמו שכתבתי לחסיד שיש לי בתור דוגמא את אוצר מנהגי חב"ד (שזה דבר שגם לא יצטרכו להרחיב אח"כ). דעתו של הרבי ידועה שהכמות מביאה איכות, ולכן צריך להתמקד כעת בהרחבת הכמות ולבסוף תגיעה גם האיכות.
::בנוגע לנקודה האחרונה, לדעתי צריך לשנות גישה. דוגמא פשוטה: כאשר מזכירים את הרבי בערך על אחד החסידים, לדעתי לא צריך לכתוב מלך המשיח שליט"א, כיון שמספיק שהמילה הרבי היא לינק לערך על הרבי ושם יש את כל החומר וכו'. ככה אתה מצד אחד נותן כביכול לכל אחד להרגיש שזה מקום גם בשבילו ולא צריך להיות משיחיסט קיצוני כדי להיות חלק מהמיזם, ומאידך לא מפסיד כלום כי בסופו של דבר כל אחד שרוצה לדעת מהו רבי או כל ערך אחר שיש לו שייכות למשיח וכו' - יהיה לו את כל החומר הנדרש.
::בהצלחה רבה לכולם.
:::ל"צופה מן הצד":
:::חבל מאוד שמחקת את דבריי לפני שכתבת את שלך. אם היה לי רצון לענות לדברים שלך - פספסת את ההזדמנות. ודומני, שבפעם הבאה שתעשה זאת - תיחסם. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

:::אתה באמת חושב שמחקתי את דבריך מתוך כוונות זדון? נפלא בעיניי. ככל הנראה נכנסתים דרך דף השינויים האחרונים ולכן הגעתי לגירסא בה לא היו דבריך, וכאשר שמרתי את הדף הם נמחקו. אני למא מחפש שתגיב לדבריי, אבל בטח לא חיפשתי לעצבן אף אחד. בכל אופן, אשמח לקחת חלק בעריכת ערכים באם אקבל מספר ערכים לעריכה בכל פעם. הצופה מהצד.

::::::ל"צופה מהצד": סליחה אם מובן ממה שכתבתי שאני חושב שמחקת את דבריי מתוך כוונת זדון, אני הרי לא יכול לדעת מה כוונתך. רק, שכאן בחב"דפדיה (כמו בכל מקום אחר ברשת האינטרנט) אי אפשר לנחש, ו"מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" - הכל הולך אחר המעשה, והיות שחלה הטעות המצערת בשגגה, על כן היו דבריי בסגנון זה. להבא, משתדלים שלא יקרו טעויות כאלו חלילה, וכך גם לא נבוא לידי אי-נעימויות. אנא קבל זאת ברוח טובה, ובהצלחה רבה בהמשך פעולותיך הטובות במסגרת החב"דפדיה. יישר כח על הערכים שכבר הכנסת! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::::במענה לדברי אדג:
::::אני מסכים איתך מאד. באמת. אבל כדאי שלא נתמקד בתחום אחד אלא לחלק את זמננו לחמישים חמישים: חמישים לעריכת ערכים וחמישים להוספה כדבריך.
::::::אדג העלה בעיה וצופה מן הצד הציע פתרון. כדאי לדעתי לפתוח דיון חדש בנושא - כי לדעתי הוא מהותי בהחלט. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::יואל, בוא נחלק את הערכים הטעונים שיפור בינינו בדף המיזם - יש לנו כבר שלושה-ארבעה משתמשים, וזה בהחלט טוב להתחלה. אסור למשוך את זמן ההתחלה כמו מסטיק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::חסיד היקר, תמיהני עליך, משום שלפי דבריך לא קראת את כל הדברים שהוצגו כאן. הרי לדבריו של אדג כתבתי מענה מנומק היטב, והצופה מן הצד לא ענה על הבעיה שהציג אדג (אולי בקשר לענין השלישי, שגם עליו עניתי בדברי) והפיתרון היחידי לכל הנ"ל הוא להרבות באור וממילא החושך (שמשום מה אוהבים להתעסק איתו כאן, לדאבון הלב) ייעלם.
::::::::אלא מאי, מן הסתם כתבת את דבריך (תשובתך לאדג ודעתך) לפני שקראת את שכתבתי והבנת על מה אני מדבר. כאשר תקרא שוב ותגיע לכלל הבנה - אשמח שתסביר את דבריך, שכדאי לפתוח דיון חדש בנושא שלדעתך הוא מהותי בהחלט - דיון חדש על מה, באיזה נושא ומדוע הוא מהותי בהחלט.
::::::::ובנוגע לדבריך אלי - אני לא מבין מדוע עלי לחזור שוב ושוב על הדברים, כאילו מדובר כאן בילדים: כל עוד לא תובן הנקודה שעל הערכים כאן להשתפר באין ערוך כפי שהם עכשיו, שאת זאת ניתן לעשות רק על ידי עצירה מכתיבת ערכים חדשים בכוונה תחילה (ואני מדגיש - בכוונה תחילה, להוציא ערכים שנכתבים במרוצת הזמן ובלית ברירה, כולל ובמיוחד ערכים חדשים שייכתבו כתוצאה מעריכת הערכים והרחבתם), ובעקבות עצירה זו, נוכל לאמת את תוצאות הערכים החב"דיים. אחרת חבל על הזמן, ונלך לחפש לנו עיסוק אחר בלי נדר בדקות היומיות אותם משקיעים בחב"דפדיה.
::::::::כפי שכתבתי, בכל מקרה אחר, תוך זמן תצא חב"דפדיה מכלל שימוש אמיתי ונכון ולא תהיה התקדמות לשום מקום. כל מחשבה שייכנסו לכאן אנשים, ובמיוחד חסידי חב"ד, וייפתחו את הערכים - שווה לסיכוי שבני-אדם יטוסו בחללית לשמש ויגיעו חיים. זו פשוט אשליה. כל עוד אנחנו נמצאים כאן ויש לנו זמן להתעסק עם זה - כדאי לנו להתאזר בסבלנות, לעצור לרגע ממרוצת כתיבת הערכים החדשים, לבחון אלו ערכים עלינו להרחיב, לערוך ולשפץ, ולגשת לעבודה, כל יום קצת וכל אחד בתחום שלו.
::::::::אני מניח שעבודה זו תהיה מאתגרת ומעניינת לא פחות מכתיבת ערכים חדשים, ותעניק לכל אחד מן המשתמשים ידע אמיתי ונכון, כאשר לא רק הוא יבדוק את עצמו, אלא גם המשתמשים האחרים, שגולשים כאן בקביעות ועוקבים אחרי עריכותיו, יסייעו ויעזרו לו בעבודתו-עבודתנו-מטרתנו.
::::::::כולי הבנה כלפי אלו שרוצים לדמות את ויקיפדיה לחב"דפדיה, ודווקא לכן מחובתי להבהיר כי זהו דימוי לא נכון בעליל, ואסביר את כוונתי: ויקיפדיה זהו מיזם עולמי, ואנשים דוברי עברית מכל העולם נכנסים אליו (אל המיזם בעברית) ותורמים את חלקם, כי הם חושבים שבזה הם תרמו לחברה (כך הרי האנציקלופדיה העולמית יצאה לדרך, על בסיס רעיון "התרומה לחברה"...). אולם אנחנו, חסידי חב"ד, שהערכים אותם עלינו לכתוב הם קצת יותר מהותיים (בלשון המעטה), ומטרתנו היא להפיץ חסידות ולהביא את ההתגלות, כתיבתנו שונה בהחלט ועליה להיות מדוייקת יותר ואמינה יותר, וזאת ניתן לעשות רק בעבודה משותפת -
::::::::(יובהר, כי הערכים המדוייקים ביותר בויקיפדיה הם ערכים שנעשו בעבודה משותפת (ואין הרבה כאלה, ולכן גם אין הרבה ערכים מדוייקים..., מה שאין כן כשהעבודה נעשית במתכונת התרומות מכל גולש, הערכים מתעוותים ומאבדים את צורתם, והטעויות שם מקבלים אישור של "רוב" מדומיין ו"עוברים", ואח"כ העולם כולו סומך על שנכתב).
::::::::- כאן בחב"דפדיה, עלינו לעבור ערך-ערך, לבדוק אותו היטב במקורות, האם הוא מתאים עם מה שכתוב בחסידות ובספרי חב"ד או לא, וכך נוכל לנפות את הערכים מתוכנם המיותר או השגוי, ושני שליש הערכים בחב"דפדיה, שכתובים בצורה מעוותת-מה, יקבלו סוף סוף את המגיע להם.
::::::::אקווה שעכשיו דבריי ברורים, ולא אצטרך להסביר אותם שוב. פשוט נראה לי מוזר לחזור שוב ושוב על אותם מילים, ותקוותי שתסיקו - כל אחד ואחד - את מסקנותיו בעצמו ונוכל באמת לגשת לעבודה, שאגב - תוכל להתחיל רק כאשר יהיו לנו לפחות חמישה משתמשים פעילים לשלושת החדשים הבאים, אחרת אין ערך להחלטה על מיזם עריכת הערכים. בהצלחה לכולם ושבוע טוב. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::::::ואני חוזר שוב - אוכל לצמצם את זמן ההוספה - אך לא '''לגמרי'''. אני מוכן להתחיל בעבודת העריכה בכל עת שתודיע לי. ערב טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::::הנושא שעליו דיבר צופה מן הצד הוא נושא - שלדעתי ולא לדעתך, ואני מכבד את זה - ראוי לדיון איך הופכים את חב"דפדי' לקונצזוס. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::::::לדעתי הנושא סגור. כאשר תחליט שיש להתחיל - נתחיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

שוב פעם נכנסנו לדיון שאינו מוליך למעשה, כרגע, האם אי מי מעוניין בעזרתי בעריכה ספציפית על ערכים? בשמחה, כתבו לי מה בדיוק, ואני אשתדל לעזור. בנוגע להנקודה הג', לא הייתה כוונתי '''באמת''' לשנות את חבדפדיה, אני חושב שזו צריכה להיות הגישה החבדי"ת, אבל אנחנו צריכים יחצ"ן, אבל זה רק דרך למטרה: למשוך את כל היסוטריוני ובקיאי לויבאויטש לחבדפדיה ולהפוך אותה למקום יותר מקצועי מבחינת האנשים שבה.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 01:09, 10 אוגוסט 2009 (IDT)

===מתקפת עריכת ערכים / הצבעה===
'''כדי שנדע שאכן יש לנו משתמשים פעילים שמוכנים לגשת למתקפה של עריכת הערכים בחב"דפדיה כמדובר בארוכה בדיון לעיל - נבצע כאן הצבעה, וכל מי שמעונין בזה ייתן את קולו - בכתיבת אחת מהאפשרויות הבאות: מוכן / לא מוכן:'''
:מוכן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:מוכן. צופה מהצד
:מוכן. כמה טוב לחזור ולתרום... [[משתמש:א איד|א איד]]
:מוכן. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 08:18, 12 אוגוסט 2009 (IDT)
:מוכן. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:מוכן. [[משתמש:מתמיד|מתמיד]]

===חלוקת העבודה===

כדי שזה יהיה אפקטיבי צריך לחלק את העבודה באופן ברור, ורק כך נדע שאכן יש שכר לפעולתך. האם מישהו מוכן לקחת אחריות?--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 10:58, 14 אוגוסט 2009 (IDT)
:אכן, אתה צודק. כפי שלכאורה ברור - כולם רוצים כבר להתחיל במתקפה ואף הביעו את מוכנותם ונכונותם, וביחד עם זה ברור לכולנו שבכדי שזה יהיה אפקטיבי - יש צורך לחלק את העבודה באופן ברור.
:היות שעד עתה, נאלצתי להיות המציע, אמשיך בנתיים:
:כל אחד יכתוב כאן, תחת הכותרת "חלוקת העבודה", את שטח העבודה בו הוא מתמחה, או שנראה לו שהוא יוכל לשפר אותו בצורה טובה.
:אני מתאר לעצמי, שחלק עיקרי במתקפה יהיה עבודה משותפת, דהיינו: באם משתמש אחד "ייתקע" בערכים מסויימים, הוא יפנה למשתמשים אחרים שייבואו לעזרתו בשיפוצם, וכמו כן כולם יעקבו אחרי כולם בדפי השיחה של הערכים ה"משתפצים" לצורך תיקון מדוייק ואמין.
:למרות זאת, כדאי לחלק את העבודה וכל אחד ייקח תחום מסויים הקרוב לליבו אותו הוא ייפתח וייסדר.
:אני למשל מוכן לקחת על עצמי את מבצעי המצוות של הרבי על פרטיהם הטכניים והתוכניים (למרות שזה לא כל כך קל, ואני לא בטוח שאוכל להקיף הכל, ויתירה מזו - בטוח שאצטרך להסתייע בעזרתכם). יחד עם זאת - מוכן לעזרת כל מי שיצטרך ואוכל לעשות זאת, ובעיקר בתחומי העריכה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::אני אקח את ספרות רבותינו נשיאינו. יש לי ידע די נרחב בנושא וכמובן שלינק בכל ספר להיברו בוקס ולקניה בחב"ד שופ לצד צילום דף השער רק יכול להועיל. חוץ מזה, סיימתי את העבודה על כל המנהגים של ר"ה, ואשתדל להכניסם בימים הקרובים.--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 11:04, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
::אני אקח את חסידים ואנשי מעשה, שלדעתי הוא החלק המרכזי בחבדפדיה, שהרי באינצקלופדיה עסקינן--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 16:24, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
:::בתור התחלה אקח את [[:קטגוריה:ספרי חסידים]], שזקוק לסדר דחוף. תוך שלוש-ארבע שעות לכל היותר אתחיל במלאכה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::דיווח על התקדמות העבודה ב[[מיזם:עריכת ערכים]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::אני לא נמצא פה הרבה. אבל מחר אני יוכל בהחלט לנסות לעבוד על ה"שנות הקהל". תודה ובהצלחה לכם, משתמשים יקרים. [[משתמש:א איד|א איד]] 19:40, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
::::::ממש יפה הרעיון, הביצוע וכו'. הכניס לי גם כן חשק ומקווה שיהיה לי זמן לזה. הדבר הכי חשוב כמובן הוא כותבים. אפשר לגרור כותבים על ידי ידיעות באתר [[חב"ד אינפו]]. אם מישהו יקח על עצמו להכין מדי שבוע ידיעה או שתיים (על ימי חב"ד של אותו שבוע, על ערכים חדשים שנכתבו, ערכים שקושרים עם הזמן (מנהגי חודש אלול) וכדומה) זה יביא פרסום לחב"דפדיה ובע"ה גם כותבים. הצלחה רבה לכל העוסקים במלאכה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 04:08, 18 אוגוסט 2009 (IDT)
:לוקח ע"ע להכניס ידיעות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

== ההתישבות בחברון ==
ישוב ארצנו הקדושה

==בומביי או מומבאיי==

דיון בנוגע לשמות הערכים של [[בומביי]] ו[[בית חב"ד בומביי]]. הועתק מ[[שיחה:בית חב"ד בומביי]]. אנא חוו דעתכם.

-----
::בומביי זהו שם ישן, וכעת כידוע יש שם חדש לעיר זו. כדאי להחליף? פיני 02:44, 15 יוני 2009 (EDT)
:::הסתכל [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42640 כאן]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

::::יש פה ידיעה אנונימית המתיימרת לומר כי השם מומבאיי קשור לעבודה זרה. מצדו השני של המיתרס, תראה את השלוחים למומבאיי, ואת המימסד וכלי התקשורת החב"דיים בעולם, איש מהם לא ידע כי זה קשור לעבודה זרה. ונאמר מפורשות גם גבי קרא לעיר מומביי כפי שניתן לראות מתמונות רבות המתפרסמות ברשת האינטרנט פיני 09:20, 15 יוני 2009 (EDT)

:::::אכן, צדק מי שאמר שהשם שמשם "מומביי" מקורו בעבודה זרה (מדוייק יותר: אליל), אבל מכאן ועד לפסילת השם, צריך לבדוק:

:::::א. האם יש משמעות נוספת לשם הזה?

:::::ב. האם מדובר באמונה השוללת מציאות אחדות השם (מי שמכיר קצת את התרבות ההודית יודע שיש להם עשרות אלים וכולם מכהנים בו זמנית והקב"ה ביניהם)?

:::::ג. א"כ (דיברתי עם הודי בנושא והוא אמר לי שלפי אמונתם כל ה"אלים" מקבלים את כוחם מהקב"ה), צריך לבדוק שאי"ז אלא כחומר ביד היוצר, כידוע פסיקת הרמב"ם בנושא?

:::::ד. נוסף להכל, אין הכוונה בנתינת השם "מומבאי" לעבודה זרה, אלא סמל לניצחון שהיה להם על מדינה עויינת וחזרתם לתרבותם שלהם, מה שהופך את הנושא למורכב מאוד ומצריך דיון אצל בעלי מקצוע שיודעים הן את האלילות והן את דעת תורה בנידון (אפי' מהשלוחים הוותיקים ביותר בהודו לא שמעתי דעה ברורה בנושא).

:::::המימסד וכלי התקשורת אין להם שום תוקף הלכתי, בפרט בנושא כה עיקרי - אמונה בה'. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:08, 21 ספטמבר 2009 (IDT)

:::::: מי אמר שזה שם של עבודה זרה? ומי פסל את השם מומבאיי? פיני 16:37, 22 ספטמבר 2009 (IDT)

::::::::הייתי מפנה אותך למקורות. אך כיון שאכן מדובר באלילות, לא אהיה שותף ומסייע בזה. אך באם תבדוק את הנושא, מיד תגלה ערימות של אלילויות ועבודות זרות בכל הקשור למזרח הרחוק.ה"י. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:28, 22 ספטמבר 2009 (IDT)

:::::::::: פטרבורג נקראת ע"ש "קדוש" נוצרי, ושמו "פיוטר הקדוש". רבותינו נשיאינו לא נמנעו לקרוא לעיר בשמה, ואדרבה הרבי כידוע העדיף שם זה, על לנינגראד. אבל גם כאשר קראו לה לנינגרד ע"ש לנין, איש לא חשב לקרוא לה בשם אחר. הקפידה היא לא להגיד סנקט פטרבורג, כדי לא לומר שהפיוטר הוא ח"ו קדוש וק"ל פיני 08:43, 23 אוקטובר 2009 (IST)
:::::::::::פיני, אתה בטוח שפטרבורג היא ע"ש פיוט תמיד חשבתי שהיא ע"ש הצאר פטר. עכ"פ בנוגע לךעניין זה, אני לא יודע אם זה קשור לעניין בומביי, אבל להעיר שגם נזהר רבינו מלומר ולכתוב את המילה סאן לפני פרנציסקו, אלא רק ס. פרנציסקו או פרנציסקו וכיו"ב, כנ"ל ס. מוניקה שאמר הרבי שישנו ל"שמחה מוניקה", וכה"ג. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::::::::::אך אמנם, ייתכן שכיוון שהשם השני נקרא ע"ש ע"ז בעצמה, הרי ייתכן שזה כמו סאן. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::::::::::: הצאר פטר מייסד העיר, קראה ע"ש "פיוטר הקדוש". זאת תוכל לראות בכל ספר היסטוריה/ויקיפדיה פיני 12:25, 23 אוקטובר 2009 (IST)
::::::::::::::אם כך אז בסדר. אין לפני שום מקום מוסמך, ודיברתי רק מהזכרון. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::השם פטרבורג הוא אכן שם של אחד מנהוצרים הראשונים שהאמין ב[[שיתוף]] רח"ל. אבל עדיין זה קל יותר משם של עבודה זרה ממש (כ"מומבי" "ארי ראמא" ודומיהן). בכלל, כאמור לעיל, הנושא מורכב מאוד ויש בו פרטים קטנים רבים שבהם תלוי כחוט השערה, האם זהו עבו"ז או סתם שטות. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:58, 23 אוקטובר 2009 (IST)

==תבניות היום יום==

הערה למערכת ה"היום יום": תבניות היום יום, שאגב כל הכבוד להם, חייבים להיכנס לקטגוריה מסויימת. אף אחד מהם לא נמצא בקטגוריה! כמו"כ יש להוריד את הקישור למילים "היום יום" כיון שהוא כבר מופיע בכותרת העמוד הראשי.

בנוסף לכך, תקוותי ליצור בוט שיחליף באופן אוטומטי את היום יום ולא שיווצר מצב שכמה ימים אף אחד לא מעדכן את זה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 07:10, 1 אוקטובר 2009 (IST)

==נשות רבותינו נשיאינו==
רציתי לשאול לדעתיכון: האם '''נשות רבותינו נשיאינו''' מגיע להם מקום של כבוד תחת הקטגוריה "נשיאי חב"ד" או "בית רבי". --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:32, 12 אוקטובר 2009 (IST)
:דעתי: [[פרוטל:בית רבי|בית רבי]]. נשיאי חב"ד ישנם שבעה. אשה, בת, אח וכו' מקומם ב"בית רבי". --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:17, 18 אוקטובר 2009 (IST)
דעתך נתקבלה בהכרעת ה"רוב". --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:40, 18 אוקטובר 2009 (IST)

== החסיד ר' לייב באשע'ס ==

הבנתי שהוא היה בעל תפילה אצל אחד מרבותינו ולא היה מאלו שמאריכים
מי יודע פרטים
וגם הבנתי בכלל שזה משפחה של פרושים ולא חסידים אז ..

==קטגוריות חדשות==

לענ"ד כדאי להוסיף כמה קטגוריות חדשות. ובהקדים: הדמויות החב"דיות מתחלקות לפי תקופות, ורק לחלקם הקטן יש עוד קטגוריות. הייתי מוסיף: ראשי ישיבה, משפיעים, מנהלי מוסדות, סופרים, עיתונאים, זמרים ועוד. אישית, איני יודע כיצד מייצרים קטגוריות כאלו, לכן אני מבקש כי מי שיודע ורוצה שיכנס לעבודה חשובה זו פיני 13:16, 26 אוקטובר 2009 (IST)
:[[קטגוריה|איך ליצור קטגוריה?]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

==חשון או חשוון?==
צריך להגיע להחלטה חד חד משמעית. האם לכתוב מר-חשון או מר-חשוון? השאלה היא איך כותבים זאת בעברית מצויה. לי נראה "מר-חשוון". יש מי שחולק?

==מהדורה חב"דפדית של ספר התניא==
פרוייקט נסיוני: [[תניא - לקוטי אמרים - פרק ב]]. אנא חוו דעתכם. [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 22:51, 1 נובמבר 2009 (IST)

הועבר מ[[שיחה:תניא - לקוטי אמרים - פרק ב]]

זהו ערך נסיוני לפרק ב' של ספר התניא. איני חושב כי חבדפדיה צריכה להיות מאסף לכל כתבי החסידות, בשביל כך יש את אתר ספריית חב"ד. אלא שאני חושב שספר התניא הוא כל כך יסודי, שראוי הוא להיות בתור ערך. מה גם שהרבה ערכים יסודיים בתורת החסידות צריך להפנות להרחבה בפרקים של ספר התניא, ואם יהיה גרסא שלו בחבדפדיה זה יכול להיות מאוד נוח ללימוד (ראו למשל: [[נשמות ישראל]], [[נפש האלוקית]], [[אהבת ישראל]]).

מן הצד השני ידוע הזהירות הדרושה במיוחד בנוגע לספר התניא, ובפרט שלא לשנות מן צורת הדפוס, שהוא בבחינת תורה שבכתב וכו'. כך שיש צדדים לכאן ולכאן, ואשאיר את נושא זה לדיון של החברים כאן, ואשמח לשמוע מאי דעתכם, ויחד להכריע בשאלה זו. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 22:45, 1 נובמבר 2009 (IST)

:: אולי לצרף צילום של הפרק כפי שהוא מודפס [[משתמש:פיני|פיני]]

:::א. דיון כזה צריך להיות ב[[אולם דיונים]]. ב. לדעתי אין מקום לטקטס של התניא. בשביל זה יש את האתרים שזה עניינים ואפשר לציין לאתרים אלו באמצעות [[תבנית:מקור]]. לעומת זאת, בהחלט אפשר לסכם את פרקי התניא וליחד לכל פרק ערך לעצמו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:18, 1 נובמבר 2009 (IST)
::::ראה את השינויים שביצעתי בערך, בהם הוספתי מין סיכום או הקדמה לפרק. אני חושב שעדיין צריך לשים את לשון ספר התניא עצמו, שכן קשה מאוד לסכם את פרק התניא, והרבה מן הרעיונות המרכזיים של הפרק אינם מובנים בלי לשון הפרק עצמו.
::::בצורה הנוכחית יש בעיה כי אין הבדל ניכר בין לשון פרק התניא עצמו, לבין הדברים שסביבו, אולם זה אפשר לפתור בעזרת איזה שינוי גרפי. כמו כן נראה שאפשר להוסיף כותרת משנה של "ביאורים בפרק זה" שבו יובאו מהם הנקודות העיקריות עליהם עמדו בביאור של פרק זה. כמו כן צריך להשלים את כותרת משנה "מהדורת הדפוס", וכן לעשות תפריט בצד שיאפשר ניווט בין פרקי התניא. סבורני כי בתוך עבודה מקיפה זו, יש מקום גם ללשון פרק התניא עצמו. בנקודה זו אני חושב שאתה צודק, והכותרת "מהדורה חב"דפדית של ספר התניא" אינה נכונה. גם אם יובא לשון הפרק עצמו, הרי שעיקר הערך צריך להיות המסגרת האינצקלופדית של הפרק, שהרי חבדפדיה אינה ספריית חב"ד. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 19:22, 2 נובמבר 2009 (IST)
:::::נראה שהעניין הוכרע. כפי שכתבתי גם ב[[שיחה:תניא - לקוטי אמרים - פרק ב|דף השיחה]]: "נראה פתרון מצויין. להכניס את גוף הפרק לתוך הערך. שם הערך, לדעתי, ראוי שיהיה שמיש יותר, למשל "תניא - פרק א'", "תניא/פרק א". והשאר לעשות הפניות". --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:31, 2 נובמבר 2009 (IST)
::::::שיניתי את שם הערך וגם יצרתי [[תבנית:תניא]]. בהצלחה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:24, 2 נובמבר 2009 (IST)
:::::::כל הכבוד! רעיון מקורי ויפה, וביצוע יותר יפה. רק כדאי להשלים כמה-שיותר-מהר (יותר טוב) את הפרקים החסרים, את הצילומים, סיכומים וכו'. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

==תורת רבותינו נשיאנו==

כהמשך ל"היום-יום" ו"תניא", עלה בדעתי נאך רעיון, ואשמח לשמוע דעתכם.
:כידוע, בא' כסלו [[תשמ"ט]] הורה הרבי על [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]].
::עלה בדעתי, אשר בכל יום מימי החודש נכניס ליקוט, וכמובן בליקוט זה יש עשרות ומואת קישורים לערכים, והסברים
+הוספות לערכים. גם [[אנ"ש]] יוכלו לקיים את ההואה יותר בקלות ובנוחות, כאשר יהיה להם הסברים על המושגים.
:::ניתן להיעזר ב[[לקט מתורת רבותינו נשיאנו]] ובליקוטים המופיעים בחב"ד אינפו מתוך החוברת. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::הזמן עובר ויש להחליט. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::לעניות דעתי, כיון שהלקט מופיע מידי יום ביומו באתר חב"ד.אינפו, מספיק יהיה באם נביא קישור לשם. עלינו לסיים קודם עם מיזם [[היום יום]] ו[[תניא]]. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:38, 15 נובמבר 2009 (IST)

==שינויים בקטגריות ובפורטלים==
באם שייך, הייתי רוצה להציע שתי הצעות להעלות להצבעה או להחלטת מפיעלי חב"דפדיה.
הצעה אחת, להחליף את הקטגוריה הראשית מדיה חב"ד בקטגוריה [[הפצת המעיינות]], או במילים יותר ברורות למשתמשים חיצוניים - פעילות חב"ד בעולם, בקטגוריה זו יוכנס כל הנושא של שליחות של עשרת המבצעים וכו'. לא ייתכן שנושא כה עיקרי יהיה בקטגוריה פנימית, בפרט לאחר שיש פורטל די יפה שיוכל להתפתח על עשרת המבצעים. את הקטגוריה של מדיה חב"ד אפשר לפצל, לאתרי חוץ תחת הקטגוריה פעילות חב"ד בעולם, ואת אתרי הפנים תחת הקטגוריה ערים וקהילות חב"ד - זה שייך לקהילתיות של חב"ד, (דו"ק). לדעתי אין צורך להיות מקובעים על מה שהיה עד היום.

שנית בנוגע לפורטלים (ראשית כל לכל העורכים היקרים השייכים לעבודה טכנית, לצערי אני לא שייך, להעלות תמונות וכו', הידעת חידודים (אני מוכן להתגייס להידעת וכיו"ב אם מישהו ייתן לי עזרה טכנית זה מאד יעזור) זה מוסיף המון לפורטלים), למחוק את הפורטלים תפארת בחורים וכן את כולל זקנים לוי יצחק, פורטלים אלו לא יכולים לשאת בתוכם יותר מעשרה ערכים, זה סתם בדיחה שיש עליהם פורטל.

אנא חוו דעתכם. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 21:16, 10 נובמבר 2009 (IST)

:: הידעת. דעתי חיובית. פורטלים הנ"ל - למחוק פיני 11:36, 11 נובמבר 2009 (IST)

:::בנוגע להצעת פתיחת קטגוריה חדשה. מסכים בהחלט. השם יכול להיות "פעילות חב"ד", "בעולם" לדעתי - מיותר ומגביל. הקטגוריה "מדיה חב"ד" מכיל כמה קטגוריות משנה נוספות על מה שהזכרת והם יכולים להופיע בשלמותם תחת הקטגוריה "מדיה חב"ד שתהיה תת-קטגוריה ב"פעילות חב"ד". אין צורך לפצל ואתרי האינטרנט לא שייכים לקהילתיות. רוב האתרים החב"דיים לא שייכים לקהילות (פרט לבודדים ממש), אלא למטרות חדשותיות, הפצת המעיינות וכדומה. בנוגע לפורטלים, משתמש חב"דניק טיפל בפנייתך.
:::בנוגע לעזרה טכנית, אשמח לעזור בכל שתחפוץ [[שיחת משתמש:חיים נהר|בדף השיחה שלי]]. הייתי ממליץ לך גם לעבור על דף [[ברוכים הבאים]] ושאר דפי ה[[:קטגוריה:חב"דפדיה עזרה|עזרה]]. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:57, 11 נובמבר 2009 (IST)

==פנים חדשות לחב"דפדיה==
ב"ה הצלחנו לשדרג את הגירסא של המערכת. הגירסא החדשה מכילה תכונות חדשות ומגוונות, ביניהם האפשרות להצגת תאריך יהודי. תקוותינו שיהיה זה לתועלת כולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 11:32, 22 בנובמבר 2009 (UTC)
:מזל טוב. האם זה רק אלי - ואם לא, האם זה קשור לגרסא החדשה - שהסמל לא מופיע בראש האתר? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::זה גם אצלי מוזר..., דרך אגב מה קורה עם ההשלמה אוטמטית בשורת החיפוש. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 20:10, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
::כנראה הושמט בגרסא החדשה. ומי שזוכר זוכר את הזמן הארוך שלקח עד שחב"דניק סידר העניין...נקווה שלא ישנה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

עוד השמטה: אין קישור לחב"ד אינפו ב"תיבת כלים". '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:ועוד: כאשר לוחצים על הוספת תמונה יוצא התמונה כקובץ, ולא כהקודם שהי' אפשר להוסיף כותרת וכו'. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

::נו, מה קורה? תקלה ב' לדוגמא, ממש מציקה, גם א' לא נעים, וד'. ג' לא כ"כ משנה, אבל התרגלתי להיכנס ל[[חב"ד אינפו]] דרכו. "ואין מזרזין אלא למזורזין". '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

:::תודה על התזכורת. אפעל בנידון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:12, 30 בנובמבר 2009 (UTC)

===תקלות===
מאז השידרוג של המערכת נתגלו התקלות הבאות. מי שמוצא תקלות נוספות, נא להוסיף. (הבעיות בטיפול). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:27, 24 בנובמבר 2009 (UTC)

א. הלוגו נעלם.

ב. התגית ref לא פעילה וזה משבש מאות ערכים בחב"דפדיה.

ג. הלינק לאתר החדשות חב"ד.אינפו בצד שמאל של המערכת.

ד. הסטטיסטיקות קפצו לאחור (בכחמישים אלף צפיות).

ה. כאשר מוסיפים תמונה באמצעות הלחצן המוקדש לכך, מוספת התמונה בצורת קובץ רגיל, ללא אפשרות שינויי גודל, הוספת כותרת וכו'.

===פתרונות===

בנוגע לתמונות, אפשר להוסיף בעברית: [ [קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|כיתוב תמונה]]. לגודל התמונה יש להוסיף את הגודל הרצוי (250px). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:58, 26 בנובמבר 2009 (UTC)
::תקלות א', ב' וג' תוקנו. בעז"ה גם השאר ובהוספה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:53, 2 בדצמבר 2009 (UTC)
:::ישר כח גדול! --בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

== ברינוא ==

אם אפשר לייצר בוט או משהו דומה (לא מבין בזה ''בכלל'') שישנה ויחחליף בין ברינואה לברינוא (כפי שם הערך)? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 08:40, 24 בנובמבר 2009 (UTC)

:שוב ראיתי, שבאמת שם הערך הוא ברינואה, א"כ יש לשנות להיפוך, אך עכ"פ יש לקבוע נוסחה אחידה, הנ"ל.
::הנוסחה שצריכה להיקבע היא, כפי שנכתבת בעברית תיקנית. בעתיד בעז"ה ניצור בוט כזה, שיחליף את כל המילים החסר והמלא ועוד. צריך אחד שיודע תיכנות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:49, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
::: עברית תקנית? ברינואה! --פיני 10:33, 24 בנובמבר 2009 (UTC)

== הצעות חדשות לשיפור! ==

'''א'''. יישום הצעתו של [[משתמש:Shalom]] לעיל (פיסקה "שינויים בקטגריות ובפורטלים") להחליף את [[:קטגוריה:מדיה חב"ד]] מקטגוריה ראשית לתת קטגוריה ובמקומה לשים את [[:קטגוריה:הפצת המעיינות]] בעמוד הראשי.

'''ב'''. הסרה זמנית של [[תבנית:ערך מומלץ]] מהעמוד הראשי, עד שיהיו עשרות רבות של ערכים מומלצים ברמה גבוהה. הסרה זו תיצור גם מראה מאוזן יותר בין הצד השמאלי של העמוד הראשי שארוך הרבה יותר מהצד הימיני.

מחכה לחוות דעתכם! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:42, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
:מסכים לחלוטין. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
דעתי ידועה, הצלחה רבה, כל הכבוד לחיים נהר, על המרץ הבלתי נדלה לאחרונה, לשיפור האתר מבחינה טכנית.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 00:31, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
::יש"כ על ההסכמה והמחמאה (וכן למר בכפליים). בימים הקרובים אתחיל לטפל בזה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:30, 25 בנובמבר 2009 (UTC)

===המשך שיפור!===
בעקבות החלפת [[:קטגוריה:הפצת המעיינות|הפצת המעיינות]] מקטגוריה משנית לראשית, נכחתי לראות שסדר הקטגוריות הראשיות ב[[עמוד הראשי]] אינו מכוון. אי לכך חשבתי על סדר הקטגוריות כדלקמן:

שורה 1 - יסודות החסידות - ללא שינוי.

שורה 2 - תוכן החסידות - [[פורטל:תורת החסידות|תורת החסידות]], [[:קטגוריה:ספרות חב"ד|ספרות חב"ד]], [[:קטגוריה:הפצת המעיינות|הפצת המעיינות]]

שורה 3 - "סביב חסידות" - [[:קטגוריה:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]], [[:קטגוריה:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], [[:קטגוריה:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]

שורה 4 - קהילת החסידים - [[:קטגוריה:חסידים ואנשי מעשה|חסידים ואנשי מעשה]], [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|ערים וקהילות חב"ד]], [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים|מוסדות וארגונים]]

'''מחכה לחוות דעתכם'''. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:12, 29 בנובמבר 2009 (UTC)

----
'''(מכאן הועבר מדף [[שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים]])'''
'''
== הודעה חשובה ==

היכנסו ל[[אידישעפדיה]] בית הכנסת היורטואלי של [[חב"דפדיה]].

צריך להיכנס בשביל להבין...

חסיד 10:38, 24 יולי 2008 (EDT)

== מחשב שכולו תורה ==

'''מחשב שכולו תורה - "אלא לשמש את קוני" יזרז את הגאולה'''

בשיחת ליל שמח"ת קודם הקפות ה'תשנ"ב סוף סעיף ב:

http://www.chabad.info/files/dvash_malcut/110.pdf

"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", פירושו... הענין היחידי שישנו - הוא "לשמש את קוני". אולי יש לומר הביאור בהעיקוב המבהיל של הגאולה - שהוא מצד זה שהיתה חסרה אצל בנ"י שלימות בדרגת העבודה באופן ד"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" שדוקא על ידי זה מגיעים להגאולה.... אבל עכשיו כבר הוסר גם עיקוב זה...

ובהערה 61 שם: דוגמה לדבר - החילוק בין זהב ותחש.... שבזהב קיימת האפשריות להשתמש בו בענייני חול... מה שאין כן בנוגע לתחש - הרי "לפי שעה נזדמן לו.." שכל מציאותו אינה אלא בשביל המשכן. עיין שם בארוכה.

אם נשווה את זה למה שהרבי שיבח בכמה מקומות ניצול הדברים הטכנולוגיים לדברים שבקדושה, ולדוגמה:

משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 38

ישנם כאלו שטוענים שרדיו שייך לסטרא אחרא, ואסור להשתמש בו לדברים שבקדושה.

טיעון זה - נוגד לעיקר גדול באמונה. שכן הסטרא אחרא אינו מסוגל לברוא שום דבר יש מאין (סנהדרין סז, ב), ומקרא מלא דבר הכתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", "את" לרבות צבאיהם (רש"י בראשית א, יד), וח"ו לומר שמישהו חוץ מהשם יתברך מסוגל לברוא משהו. וכמבואר בתניא (אגה"ק סימן כ): רק "הוא לבדו (המאציל ברוך הוא) בכחו ויכלתו לברוא יש מאין".

והנה, גם תכלית בריאת כל דבר מפורשת בתורה (אבות ספ"ו): "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו". ואם אפילו יתוש לא נברא אלא לכבודו יתברך – על אחת כמה וכמה כח אדיר כרדיו (העברת קול מסוף העולם ועד סופו ברגע כמימרא)!

ואותם אנשים שאינם מנצלים כח זה בקדושה - אין הקב"ה מאבד את הדבר הטוב בשבילם. ובלשון המשנה (עבודה זרה פ"ד מ"ז): "שאלו את הזקנים ברומי, אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה, אמרו להן... הרי הן עובדין לחמה וללבנה... יאבד עולמו מפני השוטים"?!

ואין לחלק ולומר שהדברים אמורים רק לגבי חמה ולבנה, שמלכתחילה נבראו להאיר על הארץ, ורק לאחר מכן החלו לעבוד אותם, אבל לא לגבי רדיו, שנוצל מלכתחילה להיפך הטוב - שהרי רז"ל אמרו (שמו"ר רפל"ה) "לא היה העולם ראוי להשתמש בזהבו, למה נברא? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש", כך אומרים חז"ל למרות שלפני עשיית המשכן השתמשו בזהב לעבודת אלילים (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"א).
(משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 380)

-------------------------

אבל משיחת שמחת תורה נ"ב שהבאנו משמע שצריכים גם משהו במשקל כזה שאין לו גם את האפשרות אחרת חוץ מ"לשמש את קוני".

ובפועל ממש רואים במוחש שהמחשב יש לו עוצמה אדירה ביותר, אבל ביחד עם זה היות וישנה את האפשרות להתמש בו גם לדברים אחרים, הרי הרבה פעמים יצא שכרו בהפסדו.

הנה כמה אפשרויות איך לבנות מחשב שכל כולו תורה ומצוות:

1. מחשב שיש עליו את כל התורה כולה, כולל גם כל ספרי רבותינו נשיאנו עם אפשרות חיפוש וכו', שיחות ווידיאו של הרבי, ושלא יצטרכו לשדרג אותו. וגם שלא יהיה לו שום אפשרות של חיבור לא לאינטרנט ולא להכניס בו דיסקים. היות ו כיום מאות גיגה-בייט למחשב לא עולה הרבה , אפשרי שמלכתחילה יהיה במחשב כל מה שבן תורה צריך בכול מכול כול.

2. מחשב שיהיה מחובר לרשת פנימית אינטרה-נט (להבדיל מאינטרנט) שיש לו גישה אך ורק לאתרים של חידושי תורה ואתרי תורה כדוגמת 'הערות וביאורים' - אהלי תורה - http://haoros.com/ או אוצר ספרי חב"ד - http://chabadlibrary.org/books/ . המעלה בזה - אפשרות לכתוב חידושי תורה - דיבוק חברים ופלפול התלמידים - מעלות שהתורה נקנית בהם.. אפשר להעמיד כאלו בכל ישיבה ועל ידי זה יהיה קישור הדוק בין כל הישיבות בקשר לחידושי תורה וכדומה.

3. כדוגמה של 1, אבל הוא יתעדכן מדי פעם על ידי חיבורו לרשת באופן סמוי. אפשר לעשות שיהי מחובר דרך רשת הפלפונים, ככה שלא יצטרכו חוטים ומינוי לאינטרנט. תהיה אפשרות לכתוב חידושי תורה, ואחרי שהמערכת תבדוק את החידושי תורה שנכתבו, זה יתעדכן למחרת. היות וזה יצטרך להעביר רק טקסט, השימוש בגלי הפלפון יהיה מנימלי, והתשלום גם כן מינימלי.

יש עוד כמה אפשרויות, ותן לחכם ויחכם עוד...

--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 13:12, 14 בדצמבר 2011 (UTC)

== תגידו ==

אפשר לעשות אצלכם ערכים על אתרים אחרים שמתחרים באינפו (כמו סיאואל שטורעם קסול וכולי). עקיבא הערשקא ליפמאן הלוי לבית לעווינסאהן.

'''(עד כאן הועבר מדף [[שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים]])'''
----

'''(מכאן הועבר מדף [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/אולם דיונים]])'''
==ערכים בדוקים==
מפעיל מערכת יקר! נכנסת ל[[מיוחד:recentchanges|דף השינויים האחרונים]], בדקת [[מיוחד:random|ערך מסויים]] וראית שלא מדובר בהשחתה במזיד או בתמימות? לחץ בבקשה על "סמן שינוי כבדוק" או "סמן ערך זה כבדוק" (בערך חדש), כך תחסוך מחבריך מפעילי המערכת לעבור שוב על אותם דפים שכבר עברת עליהם.

אם כולנו נאמץ את שיטת העבודה הזו, עניין ה[[חב"דפדיה]] יזרום הרבה יותר בקלות, ומשחיתים יאותרו מהר יותר ובקלות יותר.

::מצטרף בחום להנ"ל. היום התחלתי לעשות זאת. ניתן להקל את המשימה הזו באמצעות דילוג עם ויקיפדים מפעילי מערכת או בעלי שמות ידועים.

::טיפ: עדיף כשלוחצים על הקישור "הבדל" לפתוח אותו בחלון נפרד ול"סמן כבדוק" ולעבור חזרה לחלון השינויים האחרונים ולהמשיך לשנות ולבסוף לסגור את כל החלונות ובכך לחסוך את הבירוקרטיה של לאשר ולחזור לדף הקודם וכו'.--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:14, 5 יולי 2007 (EDT)

==דף נסתר==
לא הנבתי, משתמשים רגילים לא יכולים לראות את הדף הזה? איך עושים את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:55, 5 יולי 2007 (EDT)
:מצטער, לא הסברתי את עצמי כראוי. כתבתי ש'''בינתיים''' הוא נסתר מעיני הקוראים, כיון שהוא נוצר ע"י ה'בוט', ואף אחד לא יודע שהדף הזה קיים, ברגע שנעשו בו שינויים על ידכם הוא נכנס ל'שינויים האחרונים'.

:כששאלתי אם הדף הזה הוא מיותר, התכוונתי לכך בגלל שכולם יראו את מה שכתוב. אחרת, לא הייתי צריך בכלל לשאול, ברור שהדף מועיל! מקווה שהובנתי.

:מה שכן, כדאי לתת לכל מפעיל מערכת - משתמש עם הרשאות בוט, כך שנוכל ליצור דף אחר לדיונים, שיכתבו בו רק ע"י הבוט, וכך המשתמשים לא יידעו מקיומו. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 22:11, 7 יולי 2007 (EDT)
::אם יש צורך בדף נראה בע"ה עם הזמן. אין צורך לפתוח דף מיוחד לבוטים משתי סיבות: א. כל אחד יכול לראות גם שינויים של בוטים על ידי לחיצה על "הצג בוטים". ב. זה יהיה קטע מסורבל להחליף שם משתמש בשביל לראות אם יש חדש בדף.. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:18, 7 יולי 2007 (EDT)
:::א. משתמשים '''בודדים''' ובזמנים '''בודדים''' ילחצו על 'הצג בוטים' (לא מדובר על חומר "חסוי", אלא שעדיף שתהיה כמה שפחות גישה לאחרים). ב. הדף יהיה ברשימת המעקב של המפעיל (לא הבוט), ותמיד יוכל לראות אם יש שינויים, רק כשירצה '''לכתוב''' יצטרך להחליף משתמש (שלדעתי זה לא כל כך מסורבל). --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 10:14, 8 יולי 2007 (EDT)
:::: לא יודע, לי זה עדיין נשמע מסורבל. לכתוב משהו שאף אחד לא יראה - אפשר באימייל... :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:36, 8 יולי 2007 (EDT)

==ספר התמימים==
צריך לעשות דחוף סדר ב'''ספר התמימים''' ישנם 2 ערכים כאלה, [[ספר התמימים|אחד]] שמקוטלג כערך חב"די, ו[[ספר התמימים (ספר)|אחד]] שמקוטלג כספר. אם אין סיבה מיוחדת לכך, צריך למחוק את אחד מהערכים (ולאַחֵד את התוכן שלהם).

אם יש סיבה מיוחדת, אנא כתבו אותה כאן! --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:05, 8 יולי 2007 (EDT)
:טיפלתי בעניין. בכלל, להבא, אתה מוזמן לעשות את זה :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:36, 8 יולי 2007 (EDT)

==מעקב אחר ערכים==

חשוב מאוד לשים לב לשמות ערכים חדשים שמתווספים (ניתן לזהות זאת באמצעות לחצן "הבדל" שחור. כלומר לא פעיל), לא תמיד כולם יודעים לתת את השם המדוייק העונה לתוכן הערך. למשל לאחרונה ראיתי מישהו שהוסיף\שינה ערך של ספר כשהוא גם מציין בשם הערך בסוגריים "(ספר)" שכמובן מיותר לציין זאת כשאר המילה "ספר" היא חלק משם הערך. ועדיף לטפל בזה כמה שיותר מוקדם לחסוך את תיקון הקישורים באיפופדיה ובראש של האנשים. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:44, 8 יולי 2007 (EDT)

==כי השחית כל בשר...==
כשמתבצעת השחתה כמו זו של ה"שוטה ארץ" (כהגדרתו של [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]), ראוי, לדעתי (וכפי שעשה [[משתמש:chabadnik|chabadnik]]), להעתיק את התוכן של הגירסא הקודמת, למחוק את הערך, ואז ליצור ערך חדש ולהדביק בו את התוכן. כך לא יוכלו לראות בהיסטוריה של הערך את ההשחתה. כמובן שבמקרה של סתם מחיקה וכדו', אין ענין לעשות זאת. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:16, 16 יולי 2007 (EDT)

:התנצלות: חשבתי ש"שיחזור" מונע ממשתמשים רגילים לראות את מה שקדם לשיחזור ולכן השארתי אותו כך, אמנם אחרי שנודע לי שאי"כ נמלכתי בדעתי לעשות כדברי [[משתמש:ישראל|ישראל]].

:ד"א: חב"דניק הסכים להגדרתי "שוטה ארץ" לאחר שראה את מעלליו של השוטה. אני סומך עליך [[משתמש:ישראל|ישראל]] שכבר בדקת בהיסטוריה ובאם לא - כדאי שתבדוק ותראה איזה "חבלנים אידיאולוגים" יש לנו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:23, 17 יולי 2007 (EDT)
::אכן, בדקתי. רציתי לכתוב שאני מסכים עם כל מילה שבהגדרה, אבל חשבתי שזה מוריד את הרמה של ה[[מפעיל מערכת|מפעילים]] שנותנים הסכמות על הגדרות כגון אלו :) --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:36, 17 יולי 2007 (EDT)

:כפשוט, שרמת המפעילים אינה עניין הניתן לעירעור ח"ו, יוכיח על זה מעמדו. התעלמות - גם מילולית - משטותים נוראים, זוהי ירידת רמה של מפעילים שעלול לגרור ירידת רמה חב"דפדית רח"ל (ואני אומר את זה כמפעיל..). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:51, 22 יולי 2007 (EDT)

==ChabadPedia==
זה סופי? קוראים לאתר ChabadPedia? אם כן, צריך להחליט איך כותבים את זה בעברית (חב"דפדיה או חבדפדיה - ת'אמת ששתי האפשרויות לא נראות משהו...), ולשנות בכל המקומות (אולי אפשר להעזר ב'בוט'). המצב העכשווי הוא מצחיק: לוחצים על [[chabadpedia:אודות|אודות ChabadPedia]] ובערך עצמו מדובר על ה'חב"דפדיה' החב"דית וכו'.

אגב, מומלץ לכל ה[[מפעיל מערכת|מפעילים]] להציב את הדף הזה ב[[מיוחד:watchlist|רשימת המעקב]] שלהם. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:03, 17 יולי 2007 (EDT)
:השם הזה הוא סופי. כדאי אכן לדאוג לשנות את המקומות שכתוב "חב"דפדיה" ל"חב"דפדיה" (בכל פעם שנתקלים - לשנות, אלא אם כן יש למישהו חשק לעשות חיפוש למילה 'חב"דפדיה' ולעבור על כל הערכים).
:נראה לי מתאים יותר לקרוא לזה חב"דפדיה ולא חבדפדיה, אבל הדיון על זה לדעתי מתאים יותר לכל החברים בקהילה ולא רק למפעילים. מכיוון שלע"ע אין ממש קהילה, השם כן יסגר ביננו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:09, 17 יולי 2007 (EDT)

==שמות נשים==
נדמה לי שבמפעל מכובד כזה, ס'פאסט נישט שיופיעו בו שמות של נשים. צריך לדעתי להחליט שאסור להשתמש בשמות של נשים, וכמובן גם לאכוף את זה (שלא כמו בפורום...).

'''אני''' לא מצאתי אפשרות של מחיקת משתמש. אני מאמין של'''ביורוקרט''' ישנה כזאת אפשרות. ואם כן, הוא "מוזמן להשתמש בה" (כלשונו), ולמחוק את כל שמות הנשים ש'''כבר''' נרשמו במערכת. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 23:41, 21 יולי 2007 (EDT)

:כמובן בדרכי נועם ובתוקף המתאים, כמענה כ"ק אד"ש לר' [[שלמה מיידנצ'יק]].

:ואולי יש לחלק בין 'פורום', ששם, כיון שמדובר על דיון והתדברויות אי"ז מתאים וכו' משא"כ ב'חב"דפדיה' שעניינו אינפורמציה א"כ למה יגרע ידיעת הנשים מהאנשים דהרי דווקא '''קול''' באשה וכו' אך לא מידע שאולי רק להן יש אותם. ואולי מחשש הדיונים שמאחורי הערכים, ועצע"ג. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:47, 22 יולי 2007 (EDT)

::כמובן שאין בעיה לקבל את המידע שיש להן. אלא שאת זה הן תכנסנה בשמות "ניטרלים", וזאת אכן מפאת הדפי שיחות וכו'. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 17:49, 22 יולי 2007 (EDT)

:::אישית, זאת לא נראת לי בעי'ה. בכל אופן, העברתי ת'שאלה לוועדה הרוחנית של האתר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:02, 22 יולי 2007 (EDT)

:איך אפשר להתקבל לוועדה הרוחנית של האתר? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:35, 22 יולי 2007 (EDT)

==דף '''ברוכים הבאים'''==
כפי ששמעתי מבחורים, וכך גם נראה לי לעניות דעתי, ישנם הרבה משתמשים שפוחדים להתחיל לפעול באתר, כי הם חושבים שזה ממש מסובך וכו'. לכן כדאי שיהיה בפאנל הימני דף בשם [[chabadpedia:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]] שבו יהיו הוראות '''פשוטות''' בקצרה למתחילים (והוא יחליף את ה[[בקשות ממפעיל מערכת|בקשות ממפעילים]] שהוא לא כל כך בשימוש).

התחלתי קצת במלאכה ב[[משתמש:ישראל/ארגז חול|ארגז החול שלי]], אשמח אם תכנסו, תעשו שינויים ותשפרו. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 14:24, 29 יולי 2007 (EDT)

:רעיון כביר ותודות ל[[משתמש:ישראל|ישראל]] על איזור המותניים וחילוץ החושים, אך עוד רבים הפרטים שצריך להוסיף. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 03:19, 30 יולי 2007 (EDT)

== מפעיל נוסף? ==

לעניות דעתי כדאי שיהי' [[מפעיל מערכת]] נוסף על שנינו - כי עם כל הזמן שיש לי - איני יכול לטפל '''בכל'''. אשמח לשמוע דעתך - ולהחליט על פיה (כי עם כל הכבוד (והענווה...) לי - אתה הוותיק יותר - וגם בעל הסמכות הגבוהה יותר...
:שמות מועמדים - אני הייתי מציע את [[משתמש:איציק 770|איציק]] אות אולי את [[משתמש:יואל|ר' יואל]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:כרגע לא נראה לי שיש צורך. למרות שלא יצא לי לכתוב הרבה עד עכשיו (מעכשיו אגב, אכתוב כאן יותר) אני נכנס הרבה לראות שינויים. בהמשך בע"ה יצטרכו ואז נראה מי מתאים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:39, 5 מאי 2009 (EDT)
:אוקיי, ו"שמועה טובה (שנכנסת) תדשן עצם". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==העלאת תמונות==

הייתי מציע לתת רשיון וסמכות להעלאת תמונות לשני משתמשים שדיי פעילים פה, וודאי שאפשרות זו תסייע להם בעבודתם: [[משתמש:סומכוס]] ו[[משתמש:צופה מהצד]]. דעתכם? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

'''(עד כאן הועבר מדף [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/אולם דיונים]])'''
[[קטגוריה:ארכיון אולם דיונים]]

שיחה:חב"דפדיה

2010-11-22T04:51:29Z

Avrohomn: /* כמה ערכים יש בחב"ד פדיה */

עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ"ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)
:יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)
::אני בכ"א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שי', שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד"ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*
:::כדאי לבדוק שוב את העניין ולשנות על-פי הנ"ל.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::::אין מה לשנות! מדובר בשני עניינים שונים. כשמדובר על העניינים הכי עמוקים בחסידות ובכלל תורת החסידות, הרי הדרישה היא ללמוד כפי שרבותינו נשיאינו כתבו\אמרו, היינו ללמוד מאמר מאמר כמודפס בספרי החסידות וכו'. ללמוד אותם לפי עניינים הרי זה גראבקייט הכי גדולה. לרכוש "השכלה" בחסידות רח"ל. ולכן התנגדו כל רבותינו נשיאינו לערוך, לא רק אינציקלופדיה, אלא גם "ספר הערכים" (ולכן לא תראה בשום ישיבה חב"דית שילמדו ספר הערכים, אפי' שלכאורה העניינים שם מבוארים בצורה הכי מופלאה שרק יכול להעלות על דמיון של חסיד). אמנם הרבי שלנו-שליט"א, כתפיים רחבות לו, והוא החליט שכעת כן צריך לערוך ספר שיסכם ויתמצת כל סוגיה בחסידות בנפרד, מסיבות השמורות עמדו (וכבר דנו ודשו בזה חסידים ומשפיעים). אך כמובן שהעיקרון להיזהר לא ללמוד חסידות כמו שלומדים "תיאוריית הבשט" (בי"ת סגולה) באוניברסיטה רח"ל - בעינו עומד. ולכן הס מלקוראו "אנציקלופדיה". כנראה ש"ספר הערכים" נשמע אחרת (בלי להיכנס ל[[ד"ע]]).

::::כאן אבל, אכן כן מדובר באינציקלופדיה. מדובר במיזם ערכים (ע"ד מה שוולפא עשה ועוד) שיסכור כל מושג, ערך, ספר, תאריך וכו' וכו', במילים קצרות כדי להפיץ המעיינות חוצה. הרצון להחדיר את ה"אל"ף" לתוך עולם האינציקלופדיה (דבר שעדיין לא נעשה). וכמו שאף אחד לא יבקש למחוק את הערכים החב"דיים מויקיפדיה כך בדיוק לא שייך להחליף את השם כאן. ואין כאן שום שייכות לספר הערכים ורק מי שלא מבין המשמעות של כל אחד מהפרוייקטים השונים האלה יכול לערב ביניהם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:47, 25 ספטמבר 2009 (IDT)
== כמה ערכים יש בחב"ד פדיה ==

בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)
:כתוב. כנס לדף "דפים מיוחדים" שבימין החלון, ושם ל"סטטיסטיקות". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

החב"דפדיה זה ערבוב ורשות הרבים. היו צריכים לעשות משהו שיהיה שם מורגש את הנקודה של כל תורת החסידות איך שהרבי מביא את זה בשיחת שמחת תורה תשנ"ב "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". צריכים חב"דפדיה נוסף אחר, שיהיה בדומה לספר הערכים חב"ד, שיקיף את כל המושגים בתורת החסידות. שכל תלמיד יוכל לראות בה ורק להתחזק בזה בחסידות ויראת שמים טהורה. היות ואי אפשר שיהיו הרבה בדרגה של הרה"ח ר יואל כהן לכתוב כל כך מדוייק את המושגים בתורת החסידות, הייתי מציע שיהיה משהו כמו ספר הליקוטים של הצמח צדק שהשתתפו בזה תלמידי התמימים.--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]]
:הינך מוזמן לבקר ב[[פורטל:תורת חב"ד]] ולהוסיף מחכמתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:46, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

שיחה:חב"דפדיה

2010-11-22T04:50:52Z

Avrohomn: /* כמה ערכים יש בחב"ד פדיה */

עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ"ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)
:יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)
::אני בכ"א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שי', שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד"ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*
:::כדאי לבדוק שוב את העניין ולשנות על-פי הנ"ל.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::::אין מה לשנות! מדובר בשני עניינים שונים. כשמדובר על העניינים הכי עמוקים בחסידות ובכלל תורת החסידות, הרי הדרישה היא ללמוד כפי שרבותינו נשיאינו כתבו\אמרו, היינו ללמוד מאמר מאמר כמודפס בספרי החסידות וכו'. ללמוד אותם לפי עניינים הרי זה גראבקייט הכי גדולה. לרכוש "השכלה" בחסידות רח"ל. ולכן התנגדו כל רבותינו נשיאינו לערוך, לא רק אינציקלופדיה, אלא גם "ספר הערכים" (ולכן לא תראה בשום ישיבה חב"דית שילמדו ספר הערכים, אפי' שלכאורה העניינים שם מבוארים בצורה הכי מופלאה שרק יכול להעלות על דמיון של חסיד). אמנם הרבי שלנו-שליט"א, כתפיים רחבות לו, והוא החליט שכעת כן צריך לערוך ספר שיסכם ויתמצת כל סוגיה בחסידות בנפרד, מסיבות השמורות עמדו (וכבר דנו ודשו בזה חסידים ומשפיעים). אך כמובן שהעיקרון להיזהר לא ללמוד חסידות כמו שלומדים "תיאוריית הבשט" (בי"ת סגולה) באוניברסיטה רח"ל - בעינו עומד. ולכן הס מלקוראו "אנציקלופדיה". כנראה ש"ספר הערכים" נשמע אחרת (בלי להיכנס ל[[ד"ע]]).

::::כאן אבל, אכן כן מדובר באינציקלופדיה. מדובר במיזם ערכים (ע"ד מה שוולפא עשה ועוד) שיסכור כל מושג, ערך, ספר, תאריך וכו' וכו', במילים קצרות כדי להפיץ המעיינות חוצה. הרצון להחדיר את ה"אל"ף" לתוך עולם האינציקלופדיה (דבר שעדיין לא נעשה). וכמו שאף אחד לא יבקש למחוק את הערכים החב"דיים מויקיפדיה כך בדיוק לא שייך להחליף את השם כאן. ואין כאן שום שייכות לספר הערכים ורק מי שלא מבין המשמעות של כל אחד מהפרוייקטים השונים האלה יכול לערב ביניהם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:47, 25 ספטמבר 2009 (IDT)
== כמה ערכים יש בחב"ד פדיה ==

בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)
:כתוב. כנס לדף "דפים מיוחדים" שבימין החלון, ושם ל"סטטיסטיקות". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

החב"דפדיה זה ערבוב ורשות הרבים. היו צריכים לעשות משהו שיהיה שם מורגש את הנקודה של כל תורת החסידות איך שהרבי מביא את זה בשיחת שמחת תורה תשנ"ב "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". צריכים חב"דפדיה נוסף אחר, שיהיה בדומה לספר הערכים חב"ד, שיקיף את כל המושגים בתורת החסידות. שכל תלמי יוכל לראות בה ורק להתחזק בזה בחסידות ויראת שמים טהורה. היות ואי אפשר שיהיו הרבה בדרגה של הרה"ח ר יואל כהן לכתוב כל כך מדוייק את המושגים בתורת החסידות, הייתי מציע שיהיה משהו כמו ספר הליקוטים של הצמח צדק שהשתתפו בזה תלמידי התמימים.--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]]
:הינך מוזמן לבקר ב[[פורטל:תורת חב"ד]] ולהוסיף מחכמתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:46, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

שיחה:חב"דפדיה

2010-11-22T04:50:10Z

Avrohomn: /* כמה ערכים יש בחב"ד פדיה */

עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ"ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)
:יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)
::אני בכ"א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שי', שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד"ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*
:::כדאי לבדוק שוב את העניין ולשנות על-פי הנ"ל.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::::אין מה לשנות! מדובר בשני עניינים שונים. כשמדובר על העניינים הכי עמוקים בחסידות ובכלל תורת החסידות, הרי הדרישה היא ללמוד כפי שרבותינו נשיאינו כתבו\אמרו, היינו ללמוד מאמר מאמר כמודפס בספרי החסידות וכו'. ללמוד אותם לפי עניינים הרי זה גראבקייט הכי גדולה. לרכוש "השכלה" בחסידות רח"ל. ולכן התנגדו כל רבותינו נשיאינו לערוך, לא רק אינציקלופדיה, אלא גם "ספר הערכים" (ולכן לא תראה בשום ישיבה חב"דית שילמדו ספר הערכים, אפי' שלכאורה העניינים שם מבוארים בצורה הכי מופלאה שרק יכול להעלות על דמיון של חסיד). אמנם הרבי שלנו-שליט"א, כתפיים רחבות לו, והוא החליט שכעת כן צריך לערוך ספר שיסכם ויתמצת כל סוגיה בחסידות בנפרד, מסיבות השמורות עמדו (וכבר דנו ודשו בזה חסידים ומשפיעים). אך כמובן שהעיקרון להיזהר לא ללמוד חסידות כמו שלומדים "תיאוריית הבשט" (בי"ת סגולה) באוניברסיטה רח"ל - בעינו עומד. ולכן הס מלקוראו "אנציקלופדיה". כנראה ש"ספר הערכים" נשמע אחרת (בלי להיכנס ל[[ד"ע]]).

::::כאן אבל, אכן כן מדובר באינציקלופדיה. מדובר במיזם ערכים (ע"ד מה שוולפא עשה ועוד) שיסכור כל מושג, ערך, ספר, תאריך וכו' וכו', במילים קצרות כדי להפיץ המעיינות חוצה. הרצון להחדיר את ה"אל"ף" לתוך עולם האינציקלופדיה (דבר שעדיין לא נעשה). וכמו שאף אחד לא יבקש למחוק את הערכים החב"דיים מויקיפדיה כך בדיוק לא שייך להחליף את השם כאן. ואין כאן שום שייכות לספר הערכים ורק מי שלא מבין המשמעות של כל אחד מהפרוייקטים השונים האלה יכול לערב ביניהם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:47, 25 ספטמבר 2009 (IDT)
== כמה ערכים יש בחב"ד פדיה ==

בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)
:כתוב. כנס לדף "דפים מיוחדים" שבימין החלון, ושם ל"סטטיסטיקות". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

החב"דפדיה זה ערבוב ורשות הרבים. היו צריכים לעשות משהו שיהיה שם מורגש את הנקודה של כל תורת החסידות איך שהרבי מביא את זה בשיחת שמחת תורה תשנ"ב "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". צריכים חב"דפדיה נוסף אחר, שיהיה בדומה לספר הערכים חב"ד, שיקיף את כל המושגים בתורת החסידות. שכל תלמי יוכל לראות בה ורק להתחזק בזה בחסידות ויראת שמים טהורה. היות ואי אפשר שיהיו הרבה בדרגה של הרה"ח ר יואל כהן לכתוב כל כך מדוייק את המושגים בתורת החסידות, הייתי מציע שיהיה משהו כמו ספר הליקוטים של הצמח צדק שהשתתפו בזה תלמידי התמימים.--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 04:50, 22 בנובמבר 2010 (UTC)
:הינך מוזמן לבקר ב[[פורטל:תורת חב"ד]] ולהוסיף מחכמתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:46, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

שיחה:חב"דפדיה

2010-11-22T03:38:44Z

Avrohomn:

עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ"ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)
:יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)
::אני בכ"א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שי', שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד"ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*
:::כדאי לבדוק שוב את העניין ולשנות על-פי הנ"ל.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::::אין מה לשנות! מדובר בשני עניינים שונים. כשמדובר על העניינים הכי עמוקים בחסידות ובכלל תורת החסידות, הרי הדרישה היא ללמוד כפי שרבותינו נשיאינו כתבו\אמרו, היינו ללמוד מאמר מאמר כמודפס בספרי החסידות וכו'. ללמוד אותם לפי עניינים הרי זה גראבקייט הכי גדולה. לרכוש "השכלה" בחסידות רח"ל. ולכן התנגדו כל רבותינו נשיאינו לערוך, לא רק אינציקלופדיה, אלא גם "ספר הערכים" (ולכן לא תראה בשום ישיבה חב"דית שילמדו ספר הערכים, אפי' שלכאורה העניינים שם מבוארים בצורה הכי מופלאה שרק יכול להעלות על דמיון של חסיד). אמנם הרבי שלנו-שליט"א, כתפיים רחבות לו, והוא החליט שכעת כן צריך לערוך ספר שיסכם ויתמצת כל סוגיה בחסידות בנפרד, מסיבות השמורות עמדו (וכבר דנו ודשו בזה חסידים ומשפיעים). אך כמובן שהעיקרון להיזהר לא ללמוד חסידות כמו שלומדים "תיאוריית הבשט" (בי"ת סגולה) באוניברסיטה רח"ל - בעינו עומד. ולכן הס מלקוראו "אנציקלופדיה". כנראה ש"ספר הערכים" נשמע אחרת (בלי להיכנס ל[[ד"ע]]).

::::כאן אבל, אכן כן מדובר באינציקלופדיה. מדובר במיזם ערכים (ע"ד מה שוולפא עשה ועוד) שיסכור כל מושג, ערך, ספר, תאריך וכו' וכו', במילים קצרות כדי להפיץ המעיינות חוצה. הרצון להחדיר את ה"אל"ף" לתוך עולם האינציקלופדיה (דבר שעדיין לא נעשה). וכמו שאף אחד לא יבקש למחוק את הערכים החב"דיים מויקיפדיה כך בדיוק לא שייך להחליף את השם כאן. ואין כאן שום שייכות לספר הערכים ורק מי שלא מבין המשמעות של כל אחד מהפרוייקטים השונים האלה יכול לערב ביניהם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:47, 25 ספטמבר 2009 (IDT)
== כמה ערכים יש בחב"ד פדיה ==

בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)
:כתוב. כנס לדף "דפים מיוחדים" שבימין החלון, ושם ל"סטטיסטיקות". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

החב"דפדיה זה ערבוב ורשות הרבים. היו צריכים לעשות משהו שיהיה שם מורגש אתה נקודה של כל תורת החסידות איך שהרבי מביא אתזה בשיחת שמחתתורה תשנ"ב "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". צריכים חב"דפדיה נוסף אחר, שיהיה בדומה לספר הערכים חב"ד, שיקיף את כל המושגים בתורת החסידות. שכל תלמי יוכל לראות בה ורק להתחזק בזה בחסידות ויראת שמים טהורה. היות ואי אפשר שיהיו הרבה בדרג של הרה"ח ר יואל כהן לכתוב כל כך מדוייק את המושגים בתורת החסידות, הייתי מציע שיהיה משהו כמו ספר הליקוטים של הצחמ צדק שהשתתפו בזה תלמידי התמימים.

שיחה:טלוויזיה

2010-11-22T03:29:37Z

Avrohomn:

אולי להכניס במשפט אחד:
יחדעם זאת, נאמר ש'כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא הראו אלא לכבודו' וגם ע"י כלי זה צריך למצוא את האפשרות להפיץ ולגלות את כבודו של הקב"ה באמצעות הקרנת דברי תורה ותוכן יהודי חסידי. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 13:56, 19 בנובמבר 2010 (UTC)

:עקב רגישות הנושא והזהירות בדיוק הדברים, כדאי להביא מקור מדויק, ומשם להביא את דברי הרבי. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בכסלו ה'תשע"א, למניינם 23:46, 19 בנובמבר 2010 (UTC)
::ודאי שיש להוסיף. מקור: לקו"ש חט"ו שיחה לפרשת נח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 01:21, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

כמו בכללות התורה, יש את ההלכה הפסוקה ואין לערבב בה דעות משונות הלקוחות על ידי פלפולים בעלמא. ובמיוחד שהרבי שולל את זה בפירוש, והרבי אומר גם מילתא בטעמא. --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 02:59, 22 בנובמבר 2010 (UTC)
:אשמח מאוד באם תתרגם את דבריך לתורנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:01, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

היה קישור לשיחה של הרבי. למה הורידו את הקישור. בשיחה של הרבי הכול היה כל כך ברור. והגרסה החדשה הרס את הכול. ידוע השיחה של הרבי שבה הוא מספר שכשאדמו"ר הריי"ץ היה בן 15 והרבי הרש"ב מינה אותו להתעסק בעסקנות הכלל, הוא שלח את הרשב"ץ (אחד מזקני החסידים באותה עת לרגלי עסקנות), אבל הזהיר אותו שמה שהוא יתערב פחות יהיה יותר טוב. תנו לפרסם את דברי הרבי בלי שום תוספות ופירושים, ומה שתתערבו פחות יהיה יותר טוב . --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:22, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

הקטע הראשון לפרש לנו מה זה טלוויזיה בגשמיות, לא בשביל זה אנחנו צריכים חסידות, חסידות חב"ד. --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:22, 22 בנובמבר 2010 (UTC)
:השורה הראשונה נועדה לחסידי חב"ד, שיבינו על מה מדובר.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:23, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

אם במקרה יש כאלו שלא מבינים (וסםק גדול ביותר שיש כאלו) זה לגמרי לא יזיק. בכל אופן הכי טוב זה לשמור על לשון הרב. אחרת זה כמו האנטים שחושבים שם אפוטרופסים של הרבי --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:28, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

שיחה:טלוויזיה

2010-11-22T03:28:42Z

Avrohomn:

אולי להכניס במשפט אחד:
יחדעם זאת, נאמר ש'כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא הראו אלא לכבודו' וגם ע"י כלי זה צריך למצוא את האפשרות להפיץ ולגלות את כבודו של הקב"ה באמצעות הקרנת דברי תורה ותוכן יהודי חסידי. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 13:56, 19 בנובמבר 2010 (UTC)

:עקב רגישות הנושא והזהירות בדיוק הדברים, כדאי להביא מקור מדויק, ומשם להביא את דברי הרבי. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בכסלו ה'תשע"א, למניינם 23:46, 19 בנובמבר 2010 (UTC)
::ודאי שיש להוסיף. מקור: לקו"ש חט"ו שיחה לפרשת נח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 01:21, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

כמו בכללות התורה, יש את ההלכה הפסוקה ואין לערבב בה דעות משונות הלקוחות על ידי פלפולים בעלמא. ובמיוחד שהרבי שולל את זה בפירוש, והרבי אומר גם מילתא בטעמא. --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 02:59, 22 בנובמבר 2010 (UTC)
:אשמח מאוד באם תתרגם את דבריך לתורנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:01, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

היה קישור לשיחה של הרבי. למה הורידו את הקישור. בשיחה של הרבי הכול היה כל כך ברור. והגרסה החדשה הרס את הכול. ידוע השיחה של הרבי שבה הוא מספר שכשאדמו"ר הריי"ץ היה בן 15 והרבי הרש"ב מינה אותו להתעסק בעסקנות הכלל, הוא שלח את הרשב"ץ (אחד מזקני החסידים באותה עת לרגלי עסקנות), אבל הזהיר אותו שמה שהוא יתערב פחות יהיה יותר טוב. תנו לפסם את דברי הרבי בלי שום תוספות ופירושים, ומה שתתערבו פחות יהיה יותר טוב . --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:22, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

הקטע הראשון לפרש לנו מה זה טלוויזיה בגשמיות, לא בשביל זה אנחנו צריכים חסידות, חסידות חב"ד. --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:22, 22 בנובמבר 2010 (UTC)
:השורה הראשונה נועדה לחסידי חב"ד, שיבינו על מה מדובר.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:23, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

אם במקרה יש כאלו שלא מבינים (וסםק גדול ביותר שיש כאלו) זה לגמרי לא יזיק. בכל אופן הכי טוב זה לשמור על לשון הרב. אחרת זה כמו האנטים שחושבים שם אפוטרופסים של הרבי --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:28, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

שיחה:טלוויזיה

2010-11-22T03:26:16Z

Avrohomn:

אולי להכניס במשפט אחד:
יחדעם זאת, נאמר ש'כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא הראו אלא לכבודו' וגם ע"י כלי זה צריך למצוא את האפשרות להפיץ ולגלות את כבודו של הקב"ה באמצעות הקרנת דברי תורה ותוכן יהודי חסידי. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 13:56, 19 בנובמבר 2010 (UTC)

:עקב רגישות הנושא והזהירות בדיוק הדברים, כדאי להביא מקור מדויק, ומשם להביא את דברי הרבי. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בכסלו ה'תשע"א, למניינם 23:46, 19 בנובמבר 2010 (UTC)
::ודאי שיש להוסיף. מקור: לקו"ש חט"ו שיחה לפרשת נח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 01:21, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

כמו בכללות התורה, יש את ההלכה הפסוקה ואין לערבב בה דעות משונות הלקוחות על ידי פלפולים בעלמא. ובמיוחד שהרבי שולל את זה בפירוש, והרבי אומר גם מילתא בטעמא. --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 02:59, 22 בנובמבר 2010 (UTC)
:אשמח מאוד באם תתרגם את דבריך לתורנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:01, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

היה קישור לשיחה של הרבי. למה הורידו את הקישור. בשיחה של הרבי הכול היה כל כך ברור. והגרסה החדשה הרס את הכול. ידוע השיחה של הרבי שבה הוא מספר שכשאדמו"ר הריי"ץ היה בן 15 והרבי הרש"ב מינה אותו להתעסק בעסקנות הכלל, הוא שלח את הרשב"ץ (אחד מזקני החסידים באותה עת לרגלי עסקנות), אבל הזהיר אותו שמה שהוא יתערב פחות יהיה יותר טוב. תנו לפסם את דברי הרבי בלי שום תוספות ופירושים, ומה שתתערבו פחות יהיה יותר טוב . --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:22, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

הקטע הראשון לפרש לנו מה זה טלוויזיה בגשמיות, לא בשביל זה אנחנו צריכים חסידות, חסידות חב"ד. --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 03:22, 22 בנובמבר 2010 (UTC)
:השורה הראשונה נועדה לחסידי חב"ד, שיבינו על מה מדובר.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בכסלו ה'תשע"א 03:23, 22 בנובמבר 2010 (UTC)

שיחה:טלוויזיה

2010-11-22T03:22:09Z

Avrohomn:

שיחה:טלוויזיה

2010-11-22T03:20:22Z

Avrohomn:

שיחה:טלוויזיה

2010-11-22T02:59:59Z

Avrohomn:

שיחה:טלוויזיה

2010-11-22T02:59:02Z

Avrohomn:

לשון הרע

2010-11-18T23:20:34Z

Avrohomn:

חסידות, ובמיוחד חסידות חב"ד שמה דגש על לשון הרע.

בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22 תניא קדישא אגרת הקודש סימן כב בסופו] מובא שאיסור לשון הרע הוא לא רק בדיבור, אלא גם במחשבה:

''ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת עבודה זרה ממש. כי גדולה לשון הרע כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המחשבה על הדבור הן לטוב והן למוטב.''

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]].

טלוויזיה

2010-11-18T23:18:51Z

Avrohomn:

הרבי אסר בתכלית להחזיק טלוויזי' בבית.

מובא בזה, שיחת הרבי:

בנוגע ל"טלוויזיא" ("טעלעוויזשאָן"): זוהי פרצה גדולה שאין כמוה. אפילו הגויים יצאו עתה ברעש נגד ה"טלוויזיא", המביאה הרס וחורבן ("מאַכט אַ תל") על הילדים, וחושבים כיצד לחזור מזה עד כמה שאפשר. אבוי לנו ("אָך און וויי") שבנ"י צריכים ללמוד מהגוים.

ובפרט מה שאירע לאחרונה עם ארבעה ילדים מישראל, ומקרים דומים נוספים של הרג ורצח בני-אדם. הכל מודים שאחת הסיבות לכך היא – ה"טלוויזיא" והסרטים, שבהם מתבוננים בבני-אדם ההורגים ויורים זה בזה.

ובקשר לה"טענה" שזהו ענין של הכרח – מה הי' מצב העולם לפני עשר שנים, לפני שהופיעה ה"טלוויזיא"? וכי אז לא התנהל העולם עם כל הענינים?!

ועוד ענין בזה:

אפילו אם יחשוב אדם שהוא יסתכל רק בתכניות ה"דתיות" של ה"טלוויזיא", שבהן מותר להסתכל – כיצד יכולים ההורים לערוב לילדיהם שלא יסתכלו בתכניות אחרות, שבהן אסור להסתכל, בטענה, שמכיוון שההורים מסתכלים ב"טלוויזיא", יכולים גם הם להסתכל במה שברצונם! ובפרט כאן ב"אמריקא", שהילדים אינם שומעים כ"כ בקול הוריהם...

ומי יכול לערוב עבור ההורים עצמם, שהם עצמם לא ייכשלו; היום מסתכלים הם בתכנית המותרת, ומחר יחטפו מבט קצר על תכנית אחרת, ולאט לאט יהי' "הותרה לו"13 לגמרי.

ריעותא נוספת תצא מזה בנוגע לאנשים אחרים – שיידעו שלפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא", עם היותו עטור זקן מלא, והרי הלה לא יידע אם שם מסתכלים רק בתכניות שבהם מותר להסתכל, והוא יסתכל בכל התכניות, אפילו אלו שאסור להסתכל בהם, על סמך ה"היתר" של הראשון.

ז. מה ששואלים: מדוע לפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא"? וגם ליהודים יראי-שמים, ואפילו ליהודים חסידיים, וא"כ, יש להביט עליהם, הרי זה, למשל, כמו שבגשמיות ישנם רמ"ח אברים, ולא כל האברים בריאים אצל האדם, אצל א' חלש כח הראי', אצל חבירו אבר אחר, וכדומה – וכי יאמר אדם, שמכיוון שפלוני חולה בעיניו, צריך גם הוא להיות חולה בעיניו?!...

וכן הוא גם ברוחניות: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. וא"כ, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?

כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" – הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעי"ז יתוספו אצלו יראת-שמים ומדות טובות. לכל אחד יש "תירוץ" על כך – אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה – האם יזרקנה?...

http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190

--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:25, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]].

לשון הרע

2010-11-18T23:14:15Z

Avrohomn:

לשון הרע

2010-11-18T22:58:32Z

Avrohomn:

חסידות, ובמיוחד חסידות חב"ד שמה דגש על לשון הרע.

בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22תניא קדישא אגרת הקודש סימן כב בסופו] מובא שאיסור לשון הרע הוא לא רק בדיבור, אלא גם במחשבה:

''ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת עבודה זרה ממש. כי גדולה לשון הרע כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המחשבה על הדבור הן לטוב והן למוטב.''

לשון הרע

2010-11-18T22:57:29Z

Avrohomn: דף חדש: חסידות, ובמיוחד חסידות חב"ד שמה דגש על לשון הרע. בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22תניא קדיש…

חסידות, ובמיוחד חסידות חב"ד שמה דגש על לשון הרע.

בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22תניא קדישא אגרת הקודש סימן כב בסופו] מובא שאיסור לשון הרע הוא לא רק בדיבור, אלא גם במחשבה:

''ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת ע"ז ממש. כי גדולה לה"ר כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המח' על הדבור הן לטוב והן למוטב.''

שיחה:חב"ד באינטרנט

2010-11-18T22:49:41Z

Avrohomn: /* זהירות */

== זהירות ==
בפיסקה הראשונה על עידוד הרבי לנצל כל דבר לקדושה אולי כדאי גם להוסיף שבאותה מידה הרבי היה גם מזהיר מאוד לא להביא דברים של מכשול הבייתה ראה ערך [[טלוויזיה]]

והרי האינטרנט - במידה מסויימת עוד יותר גרוע מהטלוויזי'.

ובמיוחד כשיש ילדים בבית. לכן על כל אחד לשאול את הרב שלו בקשר לאינטרנט, אחרי שיראה גם את השיחה של הרבי.

--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:30, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

== * ==

אני חושב שכדאי להכניס רק אתרים ולא דפים מאתרים או בלוגים מתוך אתרים, אחרת יהיה אלפים.(זה סוג של ערך ברך כלל)!
בנוסף לפעמים יש תוכן נוסף שלא מתאים...!

--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 21:56, 3 ביולי 2010 (UTC)
:ללא ספק. בערך יש מקום רק למרכזים חב"דים מכובדים ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:12, 3 ביולי 2010 (UTC)
::בקצב כמות האתרים נראה לי שמהר מאוד נצטרך לחלק את הערך ל[[חב"ד באינטרנט (חדשות)]], [[חב"ד באינטרנט (מידע)]] חב"ד באינטרנט (בתי חב"ד)]] ועוד. בינתיים, כדאי להוסיף גם מידע על כל אתר שוודאי ניתן למצוא בקלות ב"אודותנו". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:22, 3 ביולי 2010 (UTC)
::: אני עדיין חושב כמו שכתבתי בהתחלה שזה לא סתם ערך!! אלא חייבים לתת לו לפחות קטגוריה.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 23:27, 3 ביולי 2010 (UTC)
::::מה הבעיה ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:31, 3 ביולי 2010 (UTC)
:::::בסוף עבודה רואים ב"ה תוצאות... אני חושב שהגרעין של האתרים החבדיים בעברית נכנסו! כמובן מומלץ להכניס עוד אתרים, גם משאר השפות. בכל אופן כרגע כדאי לדעתי לעבוד על חלוקת התוכן בצורה נכונה והוספת מידע קצר(של שורה) על כל אתר. זה דבר שכל אחד יכול, כמו לכתוב מי השליח ועוד מידע כזה. בהצלחה!!! :)--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:54, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני חושב שכדי לפתוח ערך [[בתי חב"ד באינטרנט]](בישראל), כרגע יש ברשימה של בתי חב"ד 70 אתרים(!!!) מה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:05, 6 ביולי 2010 (UTC)
:אני בעד. נשמע מה דעתו של חיים. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::איך לא אהיה בעד אם אתם מסכימים? מציע להמשיך בהרחבת הערך ולדון באולם הדיונים על שם הערך. אולי כדאי בכלל לפתוח ערך "בתי חב"ד" וכיו"ב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:02, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::חיים אשמח להבין אותך יותר... דעתי: "צריך לכתוב את כל היישובים בישראל", ולכתוב שם על הקהילה ביחד עם הפעילות של השליח ובית חב"ד וכו'. הסיבה: כרגע יש מידע על הקהילה(כמות קטנה של קהילות), יש מידע קצר מידי רק על שלוחים שיש להם אתר אינטרנט. ויש כמות גדולה של יישובים וערים שלא מופיעים בשניהם. זוהי דעתי ומה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 17:49, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::לחיים: לא מתאים למפעיל מערכת להכשל עם שגיאות כתיב, למרתו שהם נעשו מתוך הקלדה מהירה... ב. ליוספי: זה נראה לי רעיון טוב מאוד, להרחיב את הערך [[בתי חב"ד]], ולעשות כנ"ל: לכתוב רשימה של כל הישובים ובתי החב"ד שבהם, וכשיש גם אתר אינטרנט - להוסיף את האתר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:53, 6 ביולי 2010 (UTC)

:::::אין ספר שכדאי לפתוח ערכים על כל היישובים והערים וכו', אך כדי שלא יווצר מצב שבו יהיה מעט מידי מידע ויותר מידי ערכים, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. אפשר לפתוח מיזם בנושא (באם תקח אחריות לעניין) או להשקיע בערכים ולא לפתוח על ערים חדשות לפני שמסיימים עם ערך אחד. בנוגע ליישובים, אפשר לפתוח ערך מרכזי [[יישובי השומרון]] וכו' ולרכז כמה קהילות ובתי חב"ד במקום אחד ואולי לחלק בין הקהילות והבתי חב"ד? להחלטת כולם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
== להוסיף ולמחוק ==
'''כמובן לוודא לפני שמוסיפים שהאתר אכן קיים'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:05, 4 ביולי 2010 (UTC)

מזה סרגל חב"ד באינטרנט, אני לא מצליח להיכנס?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 00:16, 4 ביולי 2010 (UTC)
:כל מה שלא אתר, אין מקומו בערך. יש הרבה קישורים שלא עובדים או שצריך לתקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:25, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני לא מצליח שברגע שפותחים את האתר זה יהיה בתוך העברית אלא נפתח באנגלית. בינתיים אני משאיר כך, לטיפולכם!http://www.chabadjapan.org/indexh.htm אלא כך http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 02:10, 4 ביולי 2010 (UTC)

== מה פשר השינוי? ==
--בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:46, 7 ביולי 2010 (UTC)
:בערך על האתרים יהיו רק שם המקום, מנהל הבית חב"ד וקישור לאתר. הרחבה על הבתי חב"ד במיזם חב"ד בישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:02, 7 ביולי 2010 (UTC)

שיחה:חב"ד באינטרנט

2010-11-18T22:47:23Z

Avrohomn:

== זהירות ==
בפיסקה הראשונה על עידוד הרבי לנצל כל דבר לקדושה אולי כדאי גם להוסיף שבאותה מידה הרבי היה גם מזהיר מאוד לא להביא דברים של מכשול הבייתה ראה ערך [[טלוויזיה]] --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:30, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

== * ==

אני חושב שכדאי להכניס רק אתרים ולא דפים מאתרים או בלוגים מתוך אתרים, אחרת יהיה אלפים.(זה סוג של ערך ברך כלל)!
בנוסף לפעמים יש תוכן נוסף שלא מתאים...!

--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 21:56, 3 ביולי 2010 (UTC)
:ללא ספק. בערך יש מקום רק למרכזים חב"דים מכובדים ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:12, 3 ביולי 2010 (UTC)
::בקצב כמות האתרים נראה לי שמהר מאוד נצטרך לחלק את הערך ל[[חב"ד באינטרנט (חדשות)]], [[חב"ד באינטרנט (מידע)]] חב"ד באינטרנט (בתי חב"ד)]] ועוד. בינתיים, כדאי להוסיף גם מידע על כל אתר שוודאי ניתן למצוא בקלות ב"אודותנו". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:22, 3 ביולי 2010 (UTC)
::: אני עדיין חושב כמו שכתבתי בהתחלה שזה לא סתם ערך!! אלא חייבים לתת לו לפחות קטגוריה.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 23:27, 3 ביולי 2010 (UTC)
::::מה הבעיה ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:31, 3 ביולי 2010 (UTC)
:::::בסוף עבודה רואים ב"ה תוצאות... אני חושב שהגרעין של האתרים החבדיים בעברית נכנסו! כמובן מומלץ להכניס עוד אתרים, גם משאר השפות. בכל אופן כרגע כדאי לדעתי לעבוד על חלוקת התוכן בצורה נכונה והוספת מידע קצר(של שורה) על כל אתר. זה דבר שכל אחד יכול, כמו לכתוב מי השליח ועוד מידע כזה. בהצלחה!!! :)--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:54, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני חושב שכדי לפתוח ערך [[בתי חב"ד באינטרנט]](בישראל), כרגע יש ברשימה של בתי חב"ד 70 אתרים(!!!) מה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:05, 6 ביולי 2010 (UTC)
:אני בעד. נשמע מה דעתו של חיים. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::איך לא אהיה בעד אם אתם מסכימים? מציע להמשיך בהרחבת הערך ולדון באולם הדיונים על שם הערך. אולי כדאי בכלל לפתוח ערך "בתי חב"ד" וכיו"ב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:02, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::חיים אשמח להבין אותך יותר... דעתי: "צריך לכתוב את כל היישובים בישראל", ולכתוב שם על הקהילה ביחד עם הפעילות של השליח ובית חב"ד וכו'. הסיבה: כרגע יש מידע על הקהילה(כמות קטנה של קהילות), יש מידע קצר מידי רק על שלוחים שיש להם אתר אינטרנט. ויש כמות גדולה של יישובים וערים שלא מופיעים בשניהם. זוהי דעתי ומה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 17:49, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::לחיים: לא מתאים למפעיל מערכת להכשל עם שגיאות כתיב, למרתו שהם נעשו מתוך הקלדה מהירה... ב. ליוספי: זה נראה לי רעיון טוב מאוד, להרחיב את הערך [[בתי חב"ד]], ולעשות כנ"ל: לכתוב רשימה של כל הישובים ובתי החב"ד שבהם, וכשיש גם אתר אינטרנט - להוסיף את האתר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:53, 6 ביולי 2010 (UTC)

:::::אין ספר שכדאי לפתוח ערכים על כל היישובים והערים וכו', אך כדי שלא יווצר מצב שבו יהיה מעט מידי מידע ויותר מידי ערכים, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. אפשר לפתוח מיזם בנושא (באם תקח אחריות לעניין) או להשקיע בערכים ולא לפתוח על ערים חדשות לפני שמסיימים עם ערך אחד. בנוגע ליישובים, אפשר לפתוח ערך מרכזי [[יישובי השומרון]] וכו' ולרכז כמה קהילות ובתי חב"ד במקום אחד ואולי לחלק בין הקהילות והבתי חב"ד? להחלטת כולם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
== להוסיף ולמחוק ==
'''כמובן לוודא לפני שמוסיפים שהאתר אכן קיים'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:05, 4 ביולי 2010 (UTC)

מזה סרגל חב"ד באינטרנט, אני לא מצליח להיכנס?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 00:16, 4 ביולי 2010 (UTC)
:כל מה שלא אתר, אין מקומו בערך. יש הרבה קישורים שלא עובדים או שצריך לתקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:25, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני לא מצליח שברגע שפותחים את האתר זה יהיה בתוך העברית אלא נפתח באנגלית. בינתיים אני משאיר כך, לטיפולכם!http://www.chabadjapan.org/indexh.htm אלא כך http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 02:10, 4 ביולי 2010 (UTC)

== מה פשר השינוי? ==
--בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:46, 7 ביולי 2010 (UTC)
:בערך על האתרים יהיו רק שם המקום, מנהל הבית חב"ד וקישור לאתר. הרחבה על הבתי חב"ד במיזם חב"ד בישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:02, 7 ביולי 2010 (UTC)

שיחה:חב"ד באינטרנט

2010-11-18T22:46:29Z

Avrohomn:

== זהירות ==
בפיסקה הראשונה על עידוד הרבי לנצל כל דבר לקדושה אולי כדאי גם להוסיף שבאותה מידה הרבי היה גם מזהיר מאוד לא להביא דברים של מכשול הבייתה ראה ערך [[טלוויזיה]] --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:30, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

== ==
אני חושב שכדאי להכניס רק אתרים ולא דפים מאתרים או בלוגים מתוך אתרים, אחרת יהיה אלפים.(זה סוג של ערך ברך כלל)!
בנוסף לפעמים יש תוכן נוסף שלא מתאים...!

--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 21:56, 3 ביולי 2010 (UTC)
:ללא ספק. בערך יש מקום רק למרכזים חב"דים מכובדים ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:12, 3 ביולי 2010 (UTC)
::בקצב כמות האתרים נראה לי שמהר מאוד נצטרך לחלק את הערך ל[[חב"ד באינטרנט (חדשות)]], [[חב"ד באינטרנט (מידע)]] חב"ד באינטרנט (בתי חב"ד)]] ועוד. בינתיים, כדאי להוסיף גם מידע על כל אתר שוודאי ניתן למצוא בקלות ב"אודותנו". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:22, 3 ביולי 2010 (UTC)
::: אני עדיין חושב כמו שכתבתי בהתחלה שזה לא סתם ערך!! אלא חייבים לתת לו לפחות קטגוריה.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 23:27, 3 ביולי 2010 (UTC)
::::מה הבעיה ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:31, 3 ביולי 2010 (UTC)
:::::בסוף עבודה רואים ב"ה תוצאות... אני חושב שהגרעין של האתרים החבדיים בעברית נכנסו! כמובן מומלץ להכניס עוד אתרים, גם משאר השפות. בכל אופן כרגע כדאי לדעתי לעבוד על חלוקת התוכן בצורה נכונה והוספת מידע קצר(של שורה) על כל אתר. זה דבר שכל אחד יכול, כמו לכתוב מי השליח ועוד מידע כזה. בהצלחה!!! :)--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:54, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני חושב שכדי לפתוח ערך [[בתי חב"ד באינטרנט]](בישראל), כרגע יש ברשימה של בתי חב"ד 70 אתרים(!!!) מה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:05, 6 ביולי 2010 (UTC)
:אני בעד. נשמע מה דעתו של חיים. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::איך לא אהיה בעד אם אתם מסכימים? מציע להמשיך בהרחבת הערך ולדון באולם הדיונים על שם הערך. אולי כדאי בכלל לפתוח ערך "בתי חב"ד" וכיו"ב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:02, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::חיים אשמח להבין אותך יותר... דעתי: "צריך לכתוב את כל היישובים בישראל", ולכתוב שם על הקהילה ביחד עם הפעילות של השליח ובית חב"ד וכו'. הסיבה: כרגע יש מידע על הקהילה(כמות קטנה של קהילות), יש מידע קצר מידי רק על שלוחים שיש להם אתר אינטרנט. ויש כמות גדולה של יישובים וערים שלא מופיעים בשניהם. זוהי דעתי ומה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 17:49, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::לחיים: לא מתאים למפעיל מערכת להכשל עם שגיאות כתיב, למרתו שהם נעשו מתוך הקלדה מהירה... ב. ליוספי: זה נראה לי רעיון טוב מאוד, להרחיב את הערך [[בתי חב"ד]], ולעשות כנ"ל: לכתוב רשימה של כל הישובים ובתי החב"ד שבהם, וכשיש גם אתר אינטרנט - להוסיף את האתר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:53, 6 ביולי 2010 (UTC)

:::::אין ספר שכדאי לפתוח ערכים על כל היישובים והערים וכו', אך כדי שלא יווצר מצב שבו יהיה מעט מידי מידע ויותר מידי ערכים, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. אפשר לפתוח מיזם בנושא (באם תקח אחריות לעניין) או להשקיע בערכים ולא לפתוח על ערים חדשות לפני שמסיימים עם ערך אחד. בנוגע ליישובים, אפשר לפתוח ערך מרכזי [[יישובי השומרון]] וכו' ולרכז כמה קהילות ובתי חב"ד במקום אחד ואולי לחלק בין הקהילות והבתי חב"ד? להחלטת כולם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
== להוסיף ולמחוק ==
'''כמובן לוודא לפני שמוסיפים שהאתר אכן קיים'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:05, 4 ביולי 2010 (UTC)

מזה סרגל חב"ד באינטרנט, אני לא מצליח להיכנס?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 00:16, 4 ביולי 2010 (UTC)
:כל מה שלא אתר, אין מקומו בערך. יש הרבה קישורים שלא עובדים או שצריך לתקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:25, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני לא מצליח שברגע שפותחים את האתר זה יהיה בתוך העברית אלא נפתח באנגלית. בינתיים אני משאיר כך, לטיפולכם!http://www.chabadjapan.org/indexh.htm אלא כך http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 02:10, 4 ביולי 2010 (UTC)

== מה פשר השינוי? ==
--בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:46, 7 ביולי 2010 (UTC)
:בערך על האתרים יהיו רק שם המקום, מנהל הבית חב"ד וקישור לאתר. הרחבה על הבתי חב"ד במיזם חב"ד בישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:02, 7 ביולי 2010 (UTC)

שיחה:חב"ד באינטרנט

2010-11-18T22:45:27Z

Avrohomn:

-- זהירות --
בפיסקה הראשונה על עידוד הרבי לנצל כל דבר לקדושה אולי כדאי גם להוסיף שבאותה מידה הרבי היה גם מזהיר מאוד לא להביא דברים של מכשול הבייתה ראה ערך [[טלוויזיה]] --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:30, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

-- --
אני חושב שכדאי להכניס רק אתרים ולא דפים מאתרים או בלוגים מתוך אתרים, אחרת יהיה אלפים.(זה סוג של ערך ברך כלל)!
בנוסף לפעמים יש תוכן נוסף שלא מתאים...!

--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 21:56, 3 ביולי 2010 (UTC)
:ללא ספק. בערך יש מקום רק למרכזים חב"דים מכובדים ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:12, 3 ביולי 2010 (UTC)
::בקצב כמות האתרים נראה לי שמהר מאוד נצטרך לחלק את הערך ל[[חב"ד באינטרנט (חדשות)]], [[חב"ד באינטרנט (מידע)]] חב"ד באינטרנט (בתי חב"ד)]] ועוד. בינתיים, כדאי להוסיף גם מידע על כל אתר שוודאי ניתן למצוא בקלות ב"אודותנו". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:22, 3 ביולי 2010 (UTC)
::: אני עדיין חושב כמו שכתבתי בהתחלה שזה לא סתם ערך!! אלא חייבים לתת לו לפחות קטגוריה.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 23:27, 3 ביולי 2010 (UTC)
::::מה הבעיה ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:31, 3 ביולי 2010 (UTC)
:::::בסוף עבודה רואים ב"ה תוצאות... אני חושב שהגרעין של האתרים החבדיים בעברית נכנסו! כמובן מומלץ להכניס עוד אתרים, גם משאר השפות. בכל אופן כרגע כדאי לדעתי לעבוד על חלוקת התוכן בצורה נכונה והוספת מידע קצר(של שורה) על כל אתר. זה דבר שכל אחד יכול, כמו לכתוב מי השליח ועוד מידע כזה. בהצלחה!!! :)--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:54, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני חושב שכדי לפתוח ערך [[בתי חב"ד באינטרנט]](בישראל), כרגע יש ברשימה של בתי חב"ד 70 אתרים(!!!) מה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:05, 6 ביולי 2010 (UTC)
:אני בעד. נשמע מה דעתו של חיים. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::איך לא אהיה בעד אם אתם מסכימים? מציע להמשיך בהרחבת הערך ולדון באולם הדיונים על שם הערך. אולי כדאי בכלל לפתוח ערך "בתי חב"ד" וכיו"ב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:02, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::חיים אשמח להבין אותך יותר... דעתי: "צריך לכתוב את כל היישובים בישראל", ולכתוב שם על הקהילה ביחד עם הפעילות של השליח ובית חב"ד וכו'. הסיבה: כרגע יש מידע על הקהילה(כמות קטנה של קהילות), יש מידע קצר מידי רק על שלוחים שיש להם אתר אינטרנט. ויש כמות גדולה של יישובים וערים שלא מופיעים בשניהם. זוהי דעתי ומה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 17:49, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::לחיים: לא מתאים למפעיל מערכת להכשל עם שגיאות כתיב, למרתו שהם נעשו מתוך הקלדה מהירה... ב. ליוספי: זה נראה לי רעיון טוב מאוד, להרחיב את הערך [[בתי חב"ד]], ולעשות כנ"ל: לכתוב רשימה של כל הישובים ובתי החב"ד שבהם, וכשיש גם אתר אינטרנט - להוסיף את האתר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:53, 6 ביולי 2010 (UTC)

:::::אין ספר שכדאי לפתוח ערכים על כל היישובים והערים וכו', אך כדי שלא יווצר מצב שבו יהיה מעט מידי מידע ויותר מידי ערכים, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. אפשר לפתוח מיזם בנושא (באם תקח אחריות לעניין) או להשקיע בערכים ולא לפתוח על ערים חדשות לפני שמסיימים עם ערך אחד. בנוגע ליישובים, אפשר לפתוח ערך מרכזי [[יישובי השומרון]] וכו' ולרכז כמה קהילות ובתי חב"ד במקום אחד ואולי לחלק בין הקהילות והבתי חב"ד? להחלטת כולם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
== להוסיף ולמחוק ==
'''כמובן לוודא לפני שמוסיפים שהאתר אכן קיים'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:05, 4 ביולי 2010 (UTC)

מזה סרגל חב"ד באינטרנט, אני לא מצליח להיכנס?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 00:16, 4 ביולי 2010 (UTC)
:כל מה שלא אתר, אין מקומו בערך. יש הרבה קישורים שלא עובדים או שצריך לתקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:25, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני לא מצליח שברגע שפותחים את האתר זה יהיה בתוך העברית אלא נפתח באנגלית. בינתיים אני משאיר כך, לטיפולכם!http://www.chabadjapan.org/indexh.htm אלא כך http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 02:10, 4 ביולי 2010 (UTC)

== מה פשר השינוי? ==
--בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:46, 7 ביולי 2010 (UTC)
:בערך על האתרים יהיו רק שם המקום, מנהל הבית חב"ד וקישור לאתר. הרחבה על הבתי חב"ד במיזם חב"ד בישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:02, 7 ביולי 2010 (UTC)

טלוויזיה

2010-11-18T22:44:01Z

Avrohomn:

טלוויזיה

2010-11-18T22:41:49Z

Avrohomn:

הרבי אסר בתכלית להחזיק טלביזיה בבית.

מובא בזה, שיחת הרבי:

בנוגע ל"טלוויזיא" ("טעלעוויזשאָן"): זוהי פרצה גדולה שאין כמוה. אפילו הגויים יצאו עתה ברעש נגד ה"טלוויזיא", המביאה הרס וחורבן ("מאַכט אַ תל") על הילדים, וחושבים כיצד לחזור מזה עד כמה שאפשר. אבוי לנו ("אָך און וויי") שבנ"י צריכים ללמוד מהגוים.

ובפרט מה שאירע לאחרונה עם ארבעה ילדים מישראל12, ומקרים דומים נוספים של הרג ורצח בני-אדם. הכל מודים שאחת הסיבות לכך היא – ה"טלוויזיא" והסרטים, שבהם מתבוננים בבני-אדם ההורגים ויורים זה בזה.

ובקשר לה"טענה" שזהו ענין של הכרח – מה הי' מצב העולם לפני עשר שנים, לפני שהופיעה ה"טלוויזיא"? וכי אז לא התנהל העולם עם כל הענינים?!

ועוד ענין בזה:

אפילו אם יחשוב אדם שהוא יסתכל רק בתכניות ה"דתיות" של ה"טלוויזיא", שבהן מותר להסתכל – כיצד יכולים ההורים לערוב לילדיהם שלא יסתכלו בתכניות אחרות, שבהן אסור להסתכל, בטענה, שמכיוון שההורים מסתכלים ב"טלוויזיא", יכולים גם הם להסתכל במה שברצונם! ובפרט כאן ב"אמריקא", שהילדים אינם שומעים כ"כ בקול הוריהם...

ומי יכול לערוב עבור ההורים עצמם, שהם עצמם לא ייכשלו; היום מסתכלים הם בתכנית המותרת, ומחר יחטפו מבט קצר על תכנית אחרת, ולאט לאט יהי' "הותרה לו"13 לגמרי.

ריעותא נוספת תצא מזה בנוגע לאנשים אחרים – שיידעו שלפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא", עם היותו עטור זקן מלא, והרי הלה לא יידע אם שם מסתכלים רק בתכניות שבהם מותר להסתכל, והוא יסתכל בכל התכניות, אפילו אלו שאסור להסתכל בהם, על סמך ה"היתר" של הראשון.

ז. מה ששואלים: מדוע לפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא"? וגם ליהודים יראי-שמים, ואפילו ליהודים חסידיים, וא"כ, יש להביט עליהם, הרי זה, למשל, כמו שבגשמיות ישנם רמ"ח אברים, ולא כל האברים בריאים אצל האדם, אצל א' חלש כח הראי', אצל חבירו אבר אחר, וכדומה – וכי יאמר אדם, שמכיוון שפלוני חולה בעיניו, צריך גם הוא להיות חולה בעיניו?!...

וכן הוא גם ברוחניות: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. וא"כ, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?

כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" – הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעי"ז יתוספו אצלו יראת-שמים ומדות טובות. לכל אחד יש "תירוץ" על כך – אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה – האם14 יזרקנה?...

http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/17/190

--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:25, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

שיחה:חב"ד באינטרנט

2010-11-18T22:32:06Z

Avrohomn:

בפיסקה הראשונה על עידוד הרבי לנצל כל דבר לקדושה אולי כדאי גם להוסיף שבאותה מידה הרבי היה גם מזהיר מאוד לא להביא דברים של מכשול הבייתה ראה ערך [[טלוויזיה]] --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:30, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

אני חושב שכדאי להכניס רק אתרים ולא דפים מאתרים או בלוגים מתוך אתרים, אחרת יהיה אלפים.(זה סוג של ערך ברך כלל)!
בנוסף לפעמים יש תוכן נוסף שלא מתאים...!

--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 21:56, 3 ביולי 2010 (UTC)
:ללא ספק. בערך יש מקום רק למרכזים חב"דים מכובדים ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:12, 3 ביולי 2010 (UTC)
::בקצב כמות האתרים נראה לי שמהר מאוד נצטרך לחלק את הערך ל[[חב"ד באינטרנט (חדשות)]], [[חב"ד באינטרנט (מידע)]] חב"ד באינטרנט (בתי חב"ד)]] ועוד. בינתיים, כדאי להוסיף גם מידע על כל אתר שוודאי ניתן למצוא בקלות ב"אודותנו". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:22, 3 ביולי 2010 (UTC)
::: אני עדיין חושב כמו שכתבתי בהתחלה שזה לא סתם ערך!! אלא חייבים לתת לו לפחות קטגוריה.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 23:27, 3 ביולי 2010 (UTC)
::::מה הבעיה ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:31, 3 ביולי 2010 (UTC)
:::::בסוף עבודה רואים ב"ה תוצאות... אני חושב שהגרעין של האתרים החבדיים בעברית נכנסו! כמובן מומלץ להכניס עוד אתרים, גם משאר השפות. בכל אופן כרגע כדאי לדעתי לעבוד על חלוקת התוכן בצורה נכונה והוספת מידע קצר(של שורה) על כל אתר. זה דבר שכל אחד יכול, כמו לכתוב מי השליח ועוד מידע כזה. בהצלחה!!! :)--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:54, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני חושב שכדי לפתוח ערך [[בתי חב"ד באינטרנט]](בישראל), כרגע יש ברשימה של בתי חב"ד 70 אתרים(!!!) מה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:05, 6 ביולי 2010 (UTC)
:אני בעד. נשמע מה דעתו של חיים. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::איך לא אהיה בעד אם אתם מסכימים? מציע להמשיך בהרחבת הערך ולדון באולם הדיונים על שם הערך. אולי כדאי בכלל לפתוח ערך "בתי חב"ד" וכיו"ב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:02, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::חיים אשמח להבין אותך יותר... דעתי: "צריך לכתוב את כל היישובים בישראל", ולכתוב שם על הקהילה ביחד עם הפעילות של השליח ובית חב"ד וכו'. הסיבה: כרגע יש מידע על הקהילה(כמות קטנה של קהילות), יש מידע קצר מידי רק על שלוחים שיש להם אתר אינטרנט. ויש כמות גדולה של יישובים וערים שלא מופיעים בשניהם. זוהי דעתי ומה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 17:49, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::לחיים: לא מתאים למפעיל מערכת להכשל עם שגיאות כתיב, למרתו שהם נעשו מתוך הקלדה מהירה... ב. ליוספי: זה נראה לי רעיון טוב מאוד, להרחיב את הערך [[בתי חב"ד]], ולעשות כנ"ל: לכתוב רשימה של כל הישובים ובתי החב"ד שבהם, וכשיש גם אתר אינטרנט - להוסיף את האתר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:53, 6 ביולי 2010 (UTC)

:::::אין ספר שכדאי לפתוח ערכים על כל היישובים והערים וכו', אך כדי שלא יווצר מצב שבו יהיה מעט מידי מידע ויותר מידי ערכים, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. אפשר לפתוח מיזם בנושא (באם תקח אחריות לעניין) או להשקיע בערכים ולא לפתוח על ערים חדשות לפני שמסיימים עם ערך אחד. בנוגע ליישובים, אפשר לפתוח ערך מרכזי [[יישובי השומרון]] וכו' ולרכז כמה קהילות ובתי חב"ד במקום אחד ואולי לחלק בין הקהילות והבתי חב"ד? להחלטת כולם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
== להוסיף ולמחוק ==
'''כמובן לוודא לפני שמוסיפים שהאתר אכן קיים'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:05, 4 ביולי 2010 (UTC)

מזה סרגל חב"ד באינטרנט, אני לא מצליח להיכנס?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 00:16, 4 ביולי 2010 (UTC)
:כל מה שלא אתר, אין מקומו בערך. יש הרבה קישורים שלא עובדים או שצריך לתקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:25, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני לא מצליח שברגע שפותחים את האתר זה יהיה בתוך העברית אלא נפתח באנגלית. בינתיים אני משאיר כך, לטיפולכם!http://www.chabadjapan.org/indexh.htm אלא כך http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 02:10, 4 ביולי 2010 (UTC)

== מה פשר השינוי? ==
--בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:46, 7 ביולי 2010 (UTC)
:בערך על האתרים יהיו רק שם המקום, מנהל הבית חב"ד וקישור לאתר. הרחבה על הבתי חב"ד במיזם חב"ד בישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:02, 7 ביולי 2010 (UTC)

שיחה:חב"ד באינטרנט

2010-11-18T22:31:14Z

Avrohomn:

בפיסקה הראשונה על עידוד הרבי לנצל כל דבר לקדושה אולי כדאי גם להוסיף שבאותה מידה הרבי היה גם מזהיר מאוד לא להביא דברים של מכשול הבייתה ראה ערך [טלוויזיה] --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:30, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

אני חושב שכדאי להכניס רק אתרים ולא דפים מאתרים או בלוגים מתוך אתרים, אחרת יהיה אלפים.(זה סוג של ערך ברך כלל)!
בנוסף לפעמים יש תוכן נוסף שלא מתאים...!

--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 21:56, 3 ביולי 2010 (UTC)
:ללא ספק. בערך יש מקום רק למרכזים חב"דים מכובדים ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:12, 3 ביולי 2010 (UTC)
::בקצב כמות האתרים נראה לי שמהר מאוד נצטרך לחלק את הערך ל[[חב"ד באינטרנט (חדשות)]], [[חב"ד באינטרנט (מידע)]] חב"ד באינטרנט (בתי חב"ד)]] ועוד. בינתיים, כדאי להוסיף גם מידע על כל אתר שוודאי ניתן למצוא בקלות ב"אודותנו". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:22, 3 ביולי 2010 (UTC)
::: אני עדיין חושב כמו שכתבתי בהתחלה שזה לא סתם ערך!! אלא חייבים לתת לו לפחות קטגוריה.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 23:27, 3 ביולי 2010 (UTC)
::::מה הבעיה ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:31, 3 ביולי 2010 (UTC)
:::::בסוף עבודה רואים ב"ה תוצאות... אני חושב שהגרעין של האתרים החבדיים בעברית נכנסו! כמובן מומלץ להכניס עוד אתרים, גם משאר השפות. בכל אופן כרגע כדאי לדעתי לעבוד על חלוקת התוכן בצורה נכונה והוספת מידע קצר(של שורה) על כל אתר. זה דבר שכל אחד יכול, כמו לכתוב מי השליח ועוד מידע כזה. בהצלחה!!! :)--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:54, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני חושב שכדי לפתוח ערך [[בתי חב"ד באינטרנט]](בישראל), כרגע יש ברשימה של בתי חב"ד 70 אתרים(!!!) מה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:05, 6 ביולי 2010 (UTC)
:אני בעד. נשמע מה דעתו של חיים. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::איך לא אהיה בעד אם אתם מסכימים? מציע להמשיך בהרחבת הערך ולדון באולם הדיונים על שם הערך. אולי כדאי בכלל לפתוח ערך "בתי חב"ד" וכיו"ב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:02, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::חיים אשמח להבין אותך יותר... דעתי: "צריך לכתוב את כל היישובים בישראל", ולכתוב שם על הקהילה ביחד עם הפעילות של השליח ובית חב"ד וכו'. הסיבה: כרגע יש מידע על הקהילה(כמות קטנה של קהילות), יש מידע קצר מידי רק על שלוחים שיש להם אתר אינטרנט. ויש כמות גדולה של יישובים וערים שלא מופיעים בשניהם. זוהי דעתי ומה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 17:49, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::לחיים: לא מתאים למפעיל מערכת להכשל עם שגיאות כתיב, למרתו שהם נעשו מתוך הקלדה מהירה... ב. ליוספי: זה נראה לי רעיון טוב מאוד, להרחיב את הערך [[בתי חב"ד]], ולעשות כנ"ל: לכתוב רשימה של כל הישובים ובתי החב"ד שבהם, וכשיש גם אתר אינטרנט - להוסיף את האתר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:53, 6 ביולי 2010 (UTC)

:::::אין ספר שכדאי לפתוח ערכים על כל היישובים והערים וכו', אך כדי שלא יווצר מצב שבו יהיה מעט מידי מידע ויותר מידי ערכים, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. אפשר לפתוח מיזם בנושא (באם תקח אחריות לעניין) או להשקיע בערכים ולא לפתוח על ערים חדשות לפני שמסיימים עם ערך אחד. בנוגע ליישובים, אפשר לפתוח ערך מרכזי [[יישובי השומרון]] וכו' ולרכז כמה קהילות ובתי חב"ד במקום אחד ואולי לחלק בין הקהילות והבתי חב"ד? להחלטת כולם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
== להוסיף ולמחוק ==
'''כמובן לוודא לפני שמוסיפים שהאתר אכן קיים'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:05, 4 ביולי 2010 (UTC)

מזה סרגל חב"ד באינטרנט, אני לא מצליח להיכנס?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 00:16, 4 ביולי 2010 (UTC)
:כל מה שלא אתר, אין מקומו בערך. יש הרבה קישורים שלא עובדים או שצריך לתקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:25, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני לא מצליח שברגע שפותחים את האתר זה יהיה בתוך העברית אלא נפתח באנגלית. בינתיים אני משאיר כך, לטיפולכם!http://www.chabadjapan.org/indexh.htm אלא כך http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 02:10, 4 ביולי 2010 (UTC)

== מה פשר השינוי? ==
--בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:46, 7 ביולי 2010 (UTC)
:בערך על האתרים יהיו רק שם המקום, מנהל הבית חב"ד וקישור לאתר. הרחבה על הבתי חב"ד במיזם חב"ד בישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:02, 7 ביולי 2010 (UTC)

שיחה:חב"ד באינטרנט

2010-11-18T22:30:45Z

Avrohomn: זהירות

בפיסקה הראשונה על עידוד הרבי לנצל כל דבר לקדושה כדאי גם לוסיף שבאותה מידה הרבי היה גם מזהיר מאוד לא להביא דברים של מכשול הבייתה ראה ערך [טלוויזיה] --[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] 22:30, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

אני חושב שכדאי להכניס רק אתרים ולא דפים מאתרים או בלוגים מתוך אתרים, אחרת יהיה אלפים.(זה סוג של ערך ברך כלל)!
בנוסף לפעמים יש תוכן נוסף שלא מתאים...!

--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 21:56, 3 ביולי 2010 (UTC)
:ללא ספק. בערך יש מקום רק למרכזים חב"דים מכובדים ברשת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:12, 3 ביולי 2010 (UTC)
::בקצב כמות האתרים נראה לי שמהר מאוד נצטרך לחלק את הערך ל[[חב"ד באינטרנט (חדשות)]], [[חב"ד באינטרנט (מידע)]] חב"ד באינטרנט (בתי חב"ד)]] ועוד. בינתיים, כדאי להוסיף גם מידע על כל אתר שוודאי ניתן למצוא בקלות ב"אודותנו". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:22, 3 ביולי 2010 (UTC)
::: אני עדיין חושב כמו שכתבתי בהתחלה שזה לא סתם ערך!! אלא חייבים לתת לו לפחות קטגוריה.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 23:27, 3 ביולי 2010 (UTC)
::::מה הבעיה ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:31, 3 ביולי 2010 (UTC)
:::::בסוף עבודה רואים ב"ה תוצאות... אני חושב שהגרעין של האתרים החבדיים בעברית נכנסו! כמובן מומלץ להכניס עוד אתרים, גם משאר השפות. בכל אופן כרגע כדאי לדעתי לעבוד על חלוקת התוכן בצורה נכונה והוספת מידע קצר(של שורה) על כל אתר. זה דבר שכל אחד יכול, כמו לכתוב מי השליח ועוד מידע כזה. בהצלחה!!! :)--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:54, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני חושב שכדי לפתוח ערך [[בתי חב"ד באינטרנט]](בישראל), כרגע יש ברשימה של בתי חב"ד 70 אתרים(!!!) מה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 12:05, 6 ביולי 2010 (UTC)
:אני בעד. נשמע מה דעתו של חיים. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::איך לא אהיה בעד אם אתם מסכימים? מציע להמשיך בהרחבת הערך ולדון באולם הדיונים על שם הערך. אולי כדאי בכלל לפתוח ערך "בתי חב"ד" וכיו"ב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:02, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::חיים אשמח להבין אותך יותר... דעתי: "צריך לכתוב את כל היישובים בישראל", ולכתוב שם על הקהילה ביחד עם הפעילות של השליח ובית חב"ד וכו'. הסיבה: כרגע יש מידע על הקהילה(כמות קטנה של קהילות), יש מידע קצר מידי רק על שלוחים שיש להם אתר אינטרנט. ויש כמות גדולה של יישובים וערים שלא מופיעים בשניהם. זוהי דעתי ומה דעתכם?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 17:49, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::לחיים: לא מתאים למפעיל מערכת להכשל עם שגיאות כתיב, למרתו שהם נעשו מתוך הקלדה מהירה... ב. ליוספי: זה נראה לי רעיון טוב מאוד, להרחיב את הערך [[בתי חב"ד]], ולעשות כנ"ל: לכתוב רשימה של כל הישובים ובתי החב"ד שבהם, וכשיש גם אתר אינטרנט - להוסיף את האתר. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:53, 6 ביולי 2010 (UTC)

:::::אין ספר שכדאי לפתוח ערכים על כל היישובים והערים וכו', אך כדי שלא יווצר מצב שבו יהיה מעט מידי מידע ויותר מידי ערכים, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת. אפשר לפתוח מיזם בנושא (באם תקח אחריות לעניין) או להשקיע בערכים ולא לפתוח על ערים חדשות לפני שמסיימים עם ערך אחד. בנוגע ליישובים, אפשר לפתוח ערך מרכזי [[יישובי השומרון]] וכו' ולרכז כמה קהילות ובתי חב"ד במקום אחד ואולי לחלק בין הקהילות והבתי חב"ד? להחלטת כולם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
== להוסיף ולמחוק ==
'''כמובן לוודא לפני שמוסיפים שהאתר אכן קיים'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:05, 4 ביולי 2010 (UTC)

מזה סרגל חב"ד באינטרנט, אני לא מצליח להיכנס?--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 00:16, 4 ביולי 2010 (UTC)
:כל מה שלא אתר, אין מקומו בערך. יש הרבה קישורים שלא עובדים או שצריך לתקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:25, 4 ביולי 2010 (UTC)

אני לא מצליח שברגע שפותחים את האתר זה יהיה בתוך העברית אלא נפתח באנגלית. בינתיים אני משאיר כך, לטיפולכם!http://www.chabadjapan.org/indexh.htm אלא כך http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ --[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 02:10, 4 ביולי 2010 (UTC)

== מה פשר השינוי? ==
--בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:46, 7 ביולי 2010 (UTC)
:בערך על האתרים יהיו רק שם המקום, מנהל הבית חב"ד וקישור לאתר. הרחבה על הבתי חב"ד במיזם חב"ד בישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:02, 7 ביולי 2010 (UTC)

טלוויזיה

2010-11-18T22:25:58Z

Avrohomn: דף חדש: הרבי אסר בתכלית להחזיק טלביזיה בבית. מובא בזה, שיחת הרבי: בנוגע ל"טלוויזיא" ("טעלעוויזשאָן"): זוהי פרצה …

שיחה:שיחת השבוע

2010-11-10T15:20:37Z

Avrohomn: /* חרם */

== חרם ==
מה הסיבה? למה לא מפורט? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ד בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 03:50, 27 במאי 2010 (UTC)
:הינך מוזמן לפרט, בצמוד למקור שטרם ישנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:53, 27 במאי 2010 (UTC)

כדאי להעיר שהרבי צווה לכל מי שעוסק בצרכי צבור לקיים "עשה לך רב", ושיהיה בו את 3 המידות של ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. חשוב מאוד שמי שכתב את השטות ההיא ייוועץ מקודם עם ה"עשה לך רב" שיש בו בגלוי את 3 המידות האלו, כרצון הרבי. Avrohomn.
:חב"דפדיה עוסקת בעובדות! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בכסלו ה'תשע"א 00:31, 10 בנובמבר 2010 (UTC)

להיות חב"דניק זה כמובן מאליו להיות גם ירא שמים, ולקיים את כל מצוות התורה, בדרך החסידות, לפנים משורת הדין. וזה כולל המנעות מלשון הרע, הלבנת פנים, ומעל הכול להמנע מחילול השם. זו לא וויקיפידיה חילונית, וגם לא בחדרי חרדים. זו חב"דפדיה. על כל דבר שעושים צריכים לחשוב מה היה הרבי שליט"א מלך המשיח מגיב. ייתכן שיש כאלו שלא מכירים היטב את מה שהיה הרבי עונה בסיטואציות דומות. אפשר לשאול. לא הביישן למד. Avrohomn.

שיחה:שיחת השבוע

2010-11-10T15:18:30Z

Avrohomn: /* חרם */

שיחה:שיחת השבוע

2010-11-10T15:15:26Z

Avrohomn:

== חרם ==
מה הסיבה? למה לא מפורט? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ד בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 03:50, 27 במאי 2010 (UTC)
:הינך מוזמן לפרט, בצמוד למקור שטרם ישנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:53, 27 במאי 2010 (UTC)

כדאי להעיר שהרבי צווה לכל מי שעוסק בצרכי צבור לקיים "עשה לך רב", ושיהיה בו את 3 המידות של ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. חשוב מאוד שמי שכתב את השטות ההיא ייוועץ מקודם עם ה"עשה לך רב" שיש בו בגלוי את 3 המידות האלו, כרצון הרבי. Avrohomn.
:חב"דפדיה עוסקת בעובדות! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בכסלו ה'תשע"א 00:31, 10 בנובמבר 2010 (UTC)

להיות חב"דניק זה להיות גם ירא שמים, ולקיים את כל מצוות התורה, כולל המנעות מלשון הרע, הלבנת פנים, ומעל הכול להמנע מחילול השם. זו לא וויקיפידיה, אלא חב"דפדיה. Avrohomn.

קונטרס עניינה של תורת החסידות

2010-11-10T15:11:23Z

Avrohomn: /* קישורים */

[[תמונה:Inyana.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]

קונטרס '''עניינה של תורת החסידות''' כולל קטע מ[[שיחה|שיחת]] [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], בו מבאר [[הרבי מלך המשיח]] בארוכה את עניינה וחידושה של [[תורת החסידות]], ובייחוד את עניינה של [[חסידות חב"ד]].

הקונטרס נחשב קונטרס יסוד ב[[חסידות חב"ד]]; המתחילים ללמוד את [[תורת חב"ד]] לומדים ראשית כל - בדרך כלל - את הקונטרס.

קונטרס זה הוא הראשון מ[[תורת אדמו"ר שליט"א]] שיצא לאור כקונטרס נפרד.

==תוכן==

הקונטרס פותח בכמה ביאורים על מהותה של החסידות; הוא ממישך לבאר את עניינה של החסידות כ[[חיות]], וכן את עניין [[נשמה|נשמת]] [[מלך המשיח]] - [[יחידה]] כללית; בהמשך הוא מבאר את עניין [[מודה אני]] על-פי [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]] ו[[סוד]], ומאריך לבאר את החיות שהוסיפה הסחידות בכל חלק בתורה, בכל פירוש, ואת איחודם על-ידי החסידות.

לסיום הוא מבאר את גדול פעולם החסידות על ה[[נפש אלוקית|נפש האלוקית]] ועל [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]]; ואת מעלת [[הפצת המעיינות]] - שעל ידי ההפצה מתגלה עניין המעיינות.

==הסטוריה==

בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ח]] הסתיימה עריכת הקונטרס לדפוס{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חכ"ה עמ' קצ"ו, ובהערת העורך.}}, והוא הוכנס לרבי ל[[מוגה|הגהה]]; מסיבות נעלמות לא הגיה הרבי את הקונטרס, למרות שהוא הוכנס אליו פעמים נוספות.

בחודש [[כסלו]] [[תשל"א]], הגיה הרבי ב[[אתערותא דלעילא]] את הקונטרס וצירפו ל[[ספר הערכים חב"ד]] חללק ראשון בסופו. בי' [[כסלו]] [[תשל"ב]] יצא הקונטרס כחוברות בפ"ע.

מאז יצא הקונטרס בהוצאות רבות.

ראוי' לציון היא מהדורת [[תשס"ד]], בעריכת הרב [[משה הלל זרי]] והרב [[מאיר שלמה יששכר מארק]] ובהוצאת [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]], ובה פיענוחים, ביאורים, הסברים, תוכן עניינים ועוד.

==קישורים==

*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono טקסט]

*[http://www.otzar770.com/ צילום]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

קונטרס עניינה של תורת החסידות

2010-11-10T14:41:19Z

Avrohomn:

[[תמונה:Inyana.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]

קונטרס '''עניינה של תורת החסידות''' כולל קטע מ[[שיחה|שיחת]] [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], בו מבאר [[הרבי מלך המשיח]] בארוכה את עניינה וחידושה של [[תורת החסידות]], ובייחוד את עניינה של [[חסידות חב"ד]].

הקונטרס נחשב קונטרס יסוד ב[[חסידות חב"ד]]; המתחילים ללמוד את [[תורת חב"ד]] לומדים ראשית כל - בדרך כלל - את הקונטרס.

קונטרס זה הוא הראשון מ[[תורת אדמו"ר שליט"א]] שיצא לאור כקונטרס נפרד.

==תוכן==

הקונטרס פותח בכמה ביאורים על מהותה של החסידות; הוא ממישך לבאר את עניינה של החסידות כ[[חיות]], וכן את עניין [[נשמה|נשמת]] [[מלך המשיח]] - [[יחידה]] כללית; בהמשך הוא מבאר את עניין [[מודה אני]] על-פי [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]] ו[[סוד]], ומאריך לבאר את החיות שהוסיפה הסחידות בכל חלק בתורה, בכל פירוש, ואת איחודם על-ידי החסידות.

לסיום הוא מבאר את גדול פעולם החסידות על ה[[נפש אלוקית|נפש האלוקית]] ועל [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]]; ואת מעלת [[הפצת המעיינות]] - שעל ידי ההפצה מתגלה עניין המעיינות.

==הסטוריה==

בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ח]] הסתיימה עריכת הקונטרס לדפוס{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חכ"ה עמ' קצ"ו, ובהערת העורך.}}, והוא הוכנס לרבי ל[[מוגה|הגהה]]; מסיבות נעלמות לא הגיה הרבי את הקונטרס, למרות שהוא הוכנס אליו פעמים נוספות.

בחודש [[כסלו]] [[תשל"א]], הגיה הרבי ב[[אתערותא דלעילא]] את הקונטרס וצירפו ל[[ספר הערכים חב"ד]] חללק ראשון בסופו. בי' [[כסלו]] [[תשל"ב]] יצא הקונטרס כחוברות בפ"ע.

מאז יצא הקונטרס בהוצאות רבות.

ראוי' לציון היא מהדורת [[תשס"ד]], בעריכת הרב [[משה הלל זרי]] והרב [[מאיר שלמה יששכר מארק]] ובהוצאת [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]], ובה פיענוחים, ביאורים, הסברים, תוכן עניינים ועוד.

==קישורים==

*[http://chabadlibrary.org/books/ טקסט]

*[http://www.otzar770.com/ צילום]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

המעלה והחיוב בגידול הזקן (ספר)

2010-11-09T23:48:07Z

Avrohomn:

[[תמונה:המעלה.jpg|left|thumb|250px|שער החוברת]]
'''המעלה והחיוב בגידול זקן''' הינה חוברת הכוללת לקט מדברי [[רבותינו נשיאנו]] על המעלה הגדולה בגידול [[זקן]].

את החוברת ליקטה הגב' חנה מוזס מ[[מגדל העמק]] והיא יצאה בשנת [[תשס"ד]] על ידי חברת [[ניצוצות של קדושה]].

ראה גם: ספר [[הדרת פנים זקן]].

[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]

המעלה והחיוב בגידול הזקן (ספר)

2010-11-09T23:47:34Z

Avrohomn:

[[תמונה:המעלה.jpg|left|thumb|250px|שער החוברת]]
'''המעלה והחיוב בגידול זקן''' הינה חוברת הכוללת לקט מדברי [[רבותינו נשיאנו]] על המעלה הגדולה בגידול [[זקן]].

את החוברת ליקטה הגב' חנה מוזס מ[[מגדל העמק]] והיא יצאה בשנת [[תשס"ד]] על ידי חברת [[ניצוצות של קדושה]].

ראה גם: ספר [הדרת פנים זקן].

[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]

הדרת פנים זקן

2010-11-09T23:43:45Z

Avrohomn:

'''הדרת פנים זקן''' ספר רב איכות על האיסור החמור של גילוח הזקן, והזכות הנפלאה של וגידול הזקן לאור ההלכה. תרפח עמודים.

* דבר דבר על אופנו.

נלקט ונערך על ידי הרה"ג הרה"ת [[משה ווינר]].

בראש הספר: הסכמות של כל גדולי הרבנים, ובראשם רבני חב"ד.

==מהדורות==

*מהדורה ראשונה, [[ניו יורק]], [[תשל"ח]].

[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ספרי משה ווינר]]

הדרת פנים זקן

2010-11-09T23:41:40Z

Avrohomn: דף חדש: הספר '''הדרת פנים זקן''' כשמו כן הוא על האיסור החמור של גילוח הזקן, והזכות הנפלאה של וגידול הזקן לאור ההל…

הספר '''הדרת פנים זקן''' כשמו כן הוא על האיסור החמור של גילוח הזקן, והזכות הנפלאה של וגידול הזקן לאור ההלכה.

* דבר דבר על אופנו.

נלקט ונערך על ידי הרה"ג הרה"ת [[משה ווינר]].

בראש הספר: הסכמות של כל גדולי הרבנים, ובראשם רבני חב"ד.

==מהדורות==

*מהדורה ראשונה, [[ניו יורק]], [[תשל"ח]].

[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ספרי משה ווינר]]

כבודה בת מלך

2010-11-09T23:37:15Z

Avrohomn:

הספר '''כבודה בת מלך''' כשמו כן הוא - "עוסק בדיני מלבושי נשים" .

* כל הלכות כיסוי ראש וצניעות הלבוש לנשים.

נלקט ונערך על ידי הרה"ג הרה"ת [[משה ווינר]].

בזכרוני שהרבי כתב על זה "חבל על כל יום שלא לומדים בספר הזה".

בראש הספר: הסכמות של כל גדולי הרבנים, ובראשם רבני חב"ד.

==מהדורות==

*מהדורה ראשונה, [[ניו יורק]], [[תשמ"א]].

[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ספרי משה ווינר]]

כבודה בת מלך

2010-11-09T23:35:56Z

Avrohomn:

הספר '''כבודה בת מלך''' כשמו כן הוא - "עוסק בדיני מלבושי נשים" .

* כל הלכות כיסוי ראש וצניעות הלבוש לנשים.

נלקט ונערך על ידי הרב הגאון [[משה ווינר]].

בזכרוני שהרבי כתב על זה "חבל על כל יום שלא לומדים בספר הזה".

בראש הספר: הסכמות של כל גדולי הרבנים, ובראשם רבני חב"ד.

==מהדורות==

*מהדורה ראשונה, [[ניו יורק]], [[תשמ"א]].

[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ספרי משה ווינר]]

כבודה בת מלך

2010-11-09T23:27:09Z

Avrohomn: /* מהדורות */

הספר '''כבודה בת מלך''' כשמו כן הוא - "עוסק בדיני מלבושי נשים" .

הספר נלקט ונערך על ידי הרב הגאון [[משה ווינר]].

==מהדורות==

*מהדורה ראשונה, [[ניו יורק]], [[תשמ"א]].

[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ספרי משה ווינר]]

כבודה בת מלך

2010-11-09T23:26:22Z

Avrohomn: דף חדש: הספר '''כבודה בת מלך''' כשמו כן הוא - "עוסק בדיני מלבושי נשים" . הספר נלקט ונערך על ידי הרב הגאון [[משה ווינ…

שיחה:שיחת השבוע

2010-11-09T22:30:10Z

Avrohomn: /* חרם */

חסידות חב"ד

2010-11-09T22:19:52Z

Avrohomn: /* עיקרי תורת חב"ד */

[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך''']], או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.

כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.

את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]).

==ייסוד חסידות חב"ד==
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו – רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים, ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==ספר היסוד התניא==
:::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.

בשנת [[תקנ"ז]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ"ז]].

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]".

כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]".

==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=פורטל:נשיאי חב"ד}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הזקן}}
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן(במקור ב[[אידיש]] דער אלטער רבי. מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] בעיירה ליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].
===אדמו"ר האמצעי===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר האמצעי}}
רבי דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

===אדמו"ר הצמח צדק===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הצמח צדק}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר המהר"ש}}
רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].
===אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הרש"ב}}
רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

===אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הריי"ץ}}
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].
===אדמו"ר שליט"א===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר שליט"א}}
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - אדמו"ר שליט"א (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].

==עיקרי תורת חב"ד==
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד.

התורה, כמו הגוף מחולקת ל"גוף" ול"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמה, זוהי החסידות.

המילה חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.

תורת חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית.

ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר "מהותו" היא אחדות פשוטה?

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של העולם, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?

המאפיין את צורת דיון בחסידות הוא – ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.

מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.

מהי מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי שליט"א בקונטרס [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono '''"ענינה של תורת החסידות"'''].

[[תמונה:770 התוועדות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים ב[[עבודת ה']]]]

== עבודת ה' ==
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפללים]] באריכות, [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב.

בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].

==מאפייני חסידות חב"ד==
===מרכז התנועה===
[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין [[770]], מרכז חב"ד העולמי]]
בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.

כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

===לדאוג לכל העם===
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא ע"י החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים ע"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס.

==מנהגים אופייניים==
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך התבוננות מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון.
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגונים חב"דיים | ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, תהילים - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.
על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[אדמו"ר שליט"א]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

חסידות חב"ד

2010-11-09T22:11:42Z

Avrohomn: /* עיקרי תורת חב"ד */

[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך''']], או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.

כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.

את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]).

==ייסוד חסידות חב"ד==
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו – רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים, ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==ספר היסוד התניא==
:::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.

בשנת [[תקנ"ז]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ"ז]].

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]".

כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]".

==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=פורטל:נשיאי חב"ד}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הזקן}}
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן(במקור ב[[אידיש]] דער אלטער רבי. מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] בעיירה ליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].
===אדמו"ר האמצעי===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר האמצעי}}
רבי דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

===אדמו"ר הצמח צדק===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הצמח צדק}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר המהר"ש}}
רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].
===אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הרש"ב}}
רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

===אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר הריי"ץ}}
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].
===אדמו"ר שליט"א===
{{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר שליט"א}}
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - אדמו"ר שליט"א (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].

==עיקרי תורת חב"ד==
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד.

התורה, כמו הגוף מחולקת ל"גוף" ול"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמה, זוהי החסידות.

המילה חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.

תורת חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית.

ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר "מהותו" היא אחדות פשוטה?

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של העולם, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?

המאפיין את צורת דיון בחסידות הוא – ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.

מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.

מהי מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי שליט"א בקונטרס '''"ענינה של תורת החסידות"'''.

[[תמונה:770 התוועדות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים ב[[עבודת ה']]]]

== עבודת ה' ==
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפללים]] באריכות, [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב.

בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].

==מאפייני חסידות חב"ד==
===מרכז התנועה===
[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין [[770]], מרכז חב"ד העולמי]]
בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.

כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

===לדאוג לכל העם===
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא ע"י החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים ע"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס.

==מנהגים אופייניים==
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך התבוננות מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון.
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגונים חב"דיים | ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, תהילים - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.
על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[אדמו"ר שליט"א]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שיחה:התרגיל המסריח

2010-11-07T18:58:53Z

Avrohomn:

אני מציע למחוק לחלוטין ערך זה! [[משתמש:יואל|יואל]]
:ומדוע, ידידי? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::נו, באמת... תענה אתה? [[משתמש:יואל|יואל]]
:::עולים לי כמה נימוקים בראש, אך לצערי אני לא מצליח למצוא אחד שיהווה סיבה מספקת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::תשתף אותנו בהם, אולי בכל זאת הם כן מספיקים? אל תחשוש... [[משתמש:יואל|יואל]]
:::::למרות האופציה ל"ברוך שכיוונתי", אני עדיין מעדיף שאתה תעלה את הנימוק '''המכריע'''...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::::הערך אינו מתאים ואינו מכבד את חב"דפדיה, ורק להיפך, משום ש: א. הערך עוסק, עד לפרטי פרטים, בפוליטיקה וב"שמות" שנקראו לאנשי הפוליטיקה, ובקושי רב מוזכר שם הרבי מלך המשיח (וכמובן שעדיף שלא יוזכר שמו הק' בכל בליל השמות שם). ב. הערך מפרט את האירועים שהתחוללו סביב אותו תרגיל ואת פרטיהם, בצורה מוגזמת מידי. ג. שתי הסיבות הנ"ל מצדיקים את שמו של הערך בתור ערך, ומסבירים מה עומד מאחורי המילים "התרגיל המסריח", וביחד עם זה מסבירים גם כן מדוע ערך זה אינו מתאים בשום פנים ואופן לחב"דפדיה, כפשוט. ב. מבלי להיכנס לכל זה, הערך אינו ערוך בסגנון האנציקלופדי כלל וכלל. לתשומת לב, ומלא בריבוי פרטים המעלימים על הכלל. ד. כותב הערך שילב בתוך הדברים מונחים שאינם מתאימים כלל לחב"דפדיה, כמו תאריכים לועזיים, שמות של גויים ועוד. [[משתמש:יואל|יואל]]
::::::: הערך הועתק מויקיפדיה, ולכן ישנם ריבוי הפרטים הנ"ל, וודאי ווודאי שאם ישאר הערך ימחקו הנ"ל. השאלה היא איך מזכירים את [[אפרים וולף|האנשים]] [[ברק'ה וולף|שהיו]] [[אריה לייב קפלן|מעורבים]] בהנ"ל, בצורה מכובדת שלא פוגעת באף אחד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::: את פרשית פסח תש"נ יש לענ"ד להכניס בתוך ערך הקשור לשלימות הארץ. להסביר כי הרבי לחם אז בכל תוקף למען ממשלה צרה בשביל שלימות הארץ . אולי אפשר לכתוב כי התבטל ארגון גג, ומשרת דובר חב"ד בוטלה. ללא שמות. [[משתמש:פיני|פיני]] 04:43, 26 מאי 2009 (EDT)

לדעתי יש מקום לערך כזה, אבל כמובן לא כפי שהוא מופיע עכשיו, שכל כולו פוליטיקה. [[הרבי]] השקיע כוחות בסיפור, והסיפור שינה הרבה במפה החב"דית ב[[ארץ ישראל]]. כדאי אולי למצוא שם מתאים יותר, ומי שיכתוב את הערך צריך להיות בקיא בפרטים, ולכתוב רק אותם, ללא תאוריות, [[הרגש]]ים ואינטרסים אישיים או משפחתיים. (יש מישהו כזה?) בנתיים, במתכונתו הנוכחית, בוודאי שאין מקום לערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:10, 26 מאי 2009 (EDT)
:הנני מתנדב לעבד אותו (בעזרתכם כמובן) עד מחר. אולי השם "מאורעות תש"נ בארץ ישראל" ע"ד מקבילו בארה"ב יתאים? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::ברגע שיוכרע עניין השם אני מתנדב להתחיל לעבוד בערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== חוששני ==

שלא אוכל לערוך את הערך בלי "נגיעות אישיות" וכו'.

איאלץ שלא ךקחת על עצמי את התפקיד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:ומה יהא על הערך??... אם לא תוכל לכתוב, אז כדאי למחוק. דומני כי ה"חוששני" הגדול יותר יהיה שהערך הנוכחי יישאר במקומו. וזו הצרה היותר גדולה. [[משתמש:יואל|יואל]]
::"חוששני" שנאלץ למחוק. מדובר בערך רגיש מדי. אחכה לחב"דניק שיבוא, ונחליט. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::: גם דעתי היא שאם אין מישהו רציני שיקח על עצמו את עריכת הערך, אין לו מקום בגרסתו הנוכחית. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:34, 2 יוני 2009 (EDT)
::::פחות או יותר נראה שהערך מצא את מקומו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:27, 3 יוני 2009 (EDT)

לדעתי היו צריכים לעשות קטגוריה "מאבק הרבי על שלמות הארץ", ואולי שם אפשר היה להכניס (עם שם ערך אחר כמובן) ביחד עם עוד הרבה דברים. אפשר היה שם "מאבק הרבי על ממשלה ימנית צרה", ובתוכו אפשר היה גם סעיף אחד "סיפור התרגיל המסריח" (וגם זה לא כל כך מתאים). זה כלל וכלל לא שייך לקטגוריה "אירועים בחסידות". Avrohomn.

שיחה:התרגיל המסריח

2010-11-07T18:56:26Z

Avrohomn: /* חוששני */

שיחה:התרגיל המסריח

2010-11-07T18:53:31Z

Avrohomn:

אני מציע למחוק לחלוטין ערך זה! [[משתמש:יואל|יואל]]
:ומדוע, ידידי? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::נו, באמת... תענה אתה? [[משתמש:יואל|יואל]]
:::עולים לי כמה נימוקים בראש, אך לצערי אני לא מצליח למצוא אחד שיהווה סיבה מספקת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::תשתף אותנו בהם, אולי בכל זאת הם כן מספיקים? אל תחשוש... [[משתמש:יואל|יואל]]
:::::למרות האופציה ל"ברוך שכיוונתי", אני עדיין מעדיף שאתה תעלה את הנימוק '''המכריע'''...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::::הערך אינו מתאים ואינו מכבד את חב"דפדיה, ורק להיפך, משום ש: א. הערך עוסק, עד לפרטי פרטים, בפוליטיקה וב"שמות" שנקראו לאנשי הפוליטיקה, ובקושי רב מוזכר שם הרבי מלך המשיח (וכמובן שעדיף שלא יוזכר שמו הק' בכל בליל השמות שם). ב. הערך מפרט את האירועים שהתחוללו סביב אותו תרגיל ואת פרטיהם, בצורה מוגזמת מידי. ג. שתי הסיבות הנ"ל מצדיקים את שמו של הערך בתור ערך, ומסבירים מה עומד מאחורי המילים "התרגיל המסריח", וביחד עם זה מסבירים גם כן מדוע ערך זה אינו מתאים בשום פנים ואופן לחב"דפדיה, כפשוט. ב. מבלי להיכנס לכל זה, הערך אינו ערוך בסגנון האנציקלופדי כלל וכלל. לתשומת לב, ומלא בריבוי פרטים המעלימים על הכלל. ד. כותב הערך שילב בתוך הדברים מונחים שאינם מתאימים כלל לחב"דפדיה, כמו תאריכים לועזיים, שמות של גויים ועוד. [[משתמש:יואל|יואל]]
::::::: הערך הועתק מויקיפדיה, ולכן ישנם ריבוי הפרטים הנ"ל, וודאי ווודאי שאם ישאר הערך ימחקו הנ"ל. השאלה היא איך מזכירים את [[אפרים וולף|האנשים]] [[ברק'ה וולף|שהיו]] [[אריה לייב קפלן|מעורבים]] בהנ"ל, בצורה מכובדת שלא פוגעת באף אחד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::: את פרשית פסח תש"נ יש לענ"ד להכניס בתוך ערך הקשור לשלימות הארץ. להסביר כי הרבי לחם אז בכל תוקף למען ממשלה צרה בשביל שלימות הארץ . אולי אפשר לכתוב כי התבטל ארגון גג, ומשרת דובר חב"ד בוטלה. ללא שמות. [[משתמש:פיני|פיני]] 04:43, 26 מאי 2009 (EDT)

לדעתי יש מקום לערך כזה, אבל כמובן לא כפי שהוא מופיע עכשיו, שכל כולו פוליטיקה. [[הרבי]] השקיע כוחות בסיפור, והסיפור שינה הרבה במפה החב"דית ב[[ארץ ישראל]]. כדאי אולי למצוא שם מתאים יותר, ומי שיכתוב את הערך צריך להיות בקיא בפרטים, ולכתוב רק אותם, ללא תאוריות, [[הרגש]]ים ואינטרסים אישיים או משפחתיים. (יש מישהו כזה?) בנתיים, במתכונתו הנוכחית, בוודאי שאין מקום לערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:10, 26 מאי 2009 (EDT)
:הנני מתנדב לעבד אותו (בעזרתכם כמובן) עד מחר. אולי השם "מאורעות תש"נ בארץ ישראל" ע"ד מקבילו בארה"ב יתאים? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::ברגע שיוכרע עניין השם אני מתנדב להתחיל לעבוד בערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== חוששני ==

שלא אוכל לערוך את הערך בלי "נגיעות אישיות" וכו'.

איאלץ שלא ךקחת על עצמי את התפקיד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:ומה יהא על הערך??... אם לא תוכל לכתוב, אז כדאי למחוק. דומני כי ה"חוששני" הגדול יותר יהיה שהערך הנוכחי יישאר במקומו. וזו הצרה היותר גדולה. [[משתמש:יואל|יואל]]
::"חוששני" שנאלץ למחוק. מדובר בערך רגיש מדי. אחכה לחב"דניק שיבוא, ונחליט. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::: גם דעתי היא שאם אין מישהו רציני שיקח על עצמו את עריכת הערך, אין לו מקום בגרסתו הנוכחית. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:34, 2 יוני 2009 (EDT)
::::פחות או יותר נראה שהערך מצא את מקומו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:27, 3 יוני 2009 (EDT)

לדעתי היו צריכים לעשות קטגוריה "מאבק הרבי על שלמות הארץ", ואולי שם אפשר היה להכניס ביחד עם עוד הרבה דברים. זה לא שייך לקטגוריה "אירועים בחסידות". אברהם.

שיחה:ניגון שאמיל

2010-11-02T13:55:21Z

Avrohomn:

לפי דעתי צריכים להסיר את הקישור לשאמיל הגשמי בוויקיפידיה. לא לזה התכוון הרבי, אלא ל"יעקב ועשו האמורים בפרשה" - הכול אך ורק מה שיש בשיחות של הרבי ולא לעשו הגשמי כפשוטו חס וחלילה. ואכן בגלל זה הסרתי.

ניגון שאמיל

2010-11-02T13:54:30Z

Avrohomn: /* קישורים חיצונים */

{{ניגוני רבו"נ}}
'''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]:

"לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כצפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות.

כשהצאר החל להתפשט במלכותו, רצה לכבוש את הרי קווקז אלה. אלא, על אף שהיו לו הרבה חיילים ואנשי השבטים היו מתי מספר, ואף שהיו לו כלי נשק טובים יותר, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים. עד שהשתמשו בהמצאה, אמרו להם שרוצים להשלים אתם והבטיחו להם כמה וכמה הנחות ובשעה שלקחו מהם את כלי נשקם, תפשו את ראשם ומושלם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה.

בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של לתרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו [[געגועים]] וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו.

כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופירשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה היתה חצובה מתחת [[כסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצליות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצמאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי.

הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העליה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם באצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרש כנפיו כדרך הנשר בשמים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף.

וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שרש הנשמה, בעמדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הבוהים שלפני הצמצום. זהו תחילתו של הניגון - הצמאון והגעגועים.

התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקוה שהוא בטוח שלא ידח ממנו נדח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחזו חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העליה, הוא יגיע ויתאחד עם העצמות עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא.

ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]].

==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבי שליט"א מנגן 'שאמיל']
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת הרבי על הניגון]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחה נוספת של הרבי על ניגון זה][[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:ניגון שאמיל

2010-11-02T13:53:29Z

Avrohomn: דף חדש: לפי דעתי צריכים להסיר את הקישור לשמיל הגשמי בוויקיפידיה. לא לזה התכוון הרבי, אלא ל"יעקב ועשו האמורים ב…

לפי דעתי צריכים להסיר את הקישור לשמיל הגשמי בוויקיפידיה. לא לזה התכוון הרבי, אלא ל"יעקב ועשו האמורים בפרשה" - הכול אך ורק מה שיש בשיחות של הרבי ולא לעשו הגשמי כפשוטו חס וחלילה.

יעקב נוטיק

2010-10-31T03:18:11Z

Avrohomn:

[[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''יעקב נוטיק''' נולד בשנת ה'תרפ"א לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב העיירה [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד ימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו – הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער.

לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].

==בגרוזיה==

דבריו של ר' שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה. כאשר השתחרר ר' שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחמ"כ חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.

יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.

הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה, הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע תנ"ך ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה.

לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים סוחומי]] שבגרוזיה.

(לאחר השואה, ניסו הוריו ואחותו לצאת את ברית המועצות, במהלך ניסיונם לעבור את הגבול, נתפסו נאסרו והוגלו. אביו הרב שמואל נוטיק נפטר בגלות).

בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ"ד]], שם שימש כשו"ב.

==בסמרקנד==

בשנת תשכ"ד עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף ובמסירות נפש שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זה הוא נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. אצל התובע הכללי ר' יעקוב נוטיק לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש הדת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים בשבת לבית ספר.

בסמרקנד נחשב לאחד מחשובי החסידים.
בביתו התקיימו תפילות והתוועדיות חסידיות.
גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת תומכי תמימים.
גם אזר עוז ובנה מקווה טהרה בתוך חצרו.
הוא שירת את קהילת חב"ד בתור שו"ב, ואחרי פטירת הרב של סמרקנד ר' [[אליהו לווין]], היה עונה לשואלים בדבר הלכה.

==בארץ הקודש==

בשנות הלמ"דים עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]], כאן היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים (קוזלינר). הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות.

הרב יעקב נוטיק נפטר ב[[ראש חודש]] [[סיון]] [[תשס"ז]] והוא בן 86.

==משפחתו==
*רעייתו מרת חנה שתחי'.
*בניו: ה[[שליח]] הרב שמואל שיחי' - שיקגו, הרב אברהם זרח שיחי' – פתח תקוה, הרב דוד אהרון שיחי' - [[צפת]], הרב יוסף יצחק שיחי' – נחלת הר חב"ד, המשפיע [[זלמן נוטיק|הרב זלמן]] שיחי' - ירושלים, וביתו: גב' בת שבע שתחי' שניאורסון – נחלת הר חב"ד.

==לקריאה נוספת==

*[[ארבעה חסידים (ספר)|ארבעה חסידים]], מאת שניאור זלמן ברגר.

{{שבועון בית משיח}}

* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&lang=he חב"ד אינפו]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נוטיק יעקב]]