חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:רחמים אנטיאן

2025-10-02T14:30:10Z

Atzmuseinsof: /* מידע שגוי */ פסקה חדשה

נא להעביר לערך 'רחמים אנטיאן'.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 09:19, 26 באפריל 2010 (UTC)
:העדפתי להעביר לאיות השם שנכתב ב'בקשת ערכים'. וזהו באופן זמני עד שנשמע דעות אחצרות. למרות שכרגע (היינו, ללא מחשבה מעמיקה) הנני סבור כשניאור. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::מקובלני מחיים שאין מכניסים בתוך שם של אדם סוגריים כינויים. בשביל זה יש הפניות.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 00:05, 27 באפריל 2010 (UTC)

== אני חושב שזה כבר לא 'ערך חסר' ==

--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:01, 20 ביוני 2010 (UTC)

:תוכל להוריד את התבנית בעצמך. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 06:05, 20 ביוני 2010 (UTC)
::באם אתה מתמצא בביוגרפיה של האיש ויודע שהוא מוצא בערך, תוכל להסיר התבנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:57, 20 ביוני 2010 (UTC)
::: [http://74.54.128.66/~geula/otherfiles/PDF/rami-kreze.pdf בקובץ הזה] יש עוד הרבה חומר עליו, מי שיכול לערוך, תבוא עליו הברכה --[[משתמש:חסידים|חסידים]] - [[שיחת משתמש:חסידים|שיחה]] 21:42, 6 ביולי 2011 (UTC)

לכאורה הקישור "סאטעלייט" צריך להיות מופנה ישירות לערך סאטעלייט (י' שבט תשנ"ו), ולא לערך סאטעלייט הכללי... מה גם שבערך סאטעלייט של נ"ו נכתב בטעות מצחיקה שזה אירע בג' תמוז במקום בי' שבט...
אפשר גם להוסיף קישור לקובץ שי"ל לאחרונה המסקר את הסאטעלייט הזה. פורסם לאחרונה ממש באתר הגאולה.
:[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf כאן] {{אנונימי}}
::צודק, אבל קודם נבדוק את האפשרות לאחד את כל ערכי 'הלוויין'. את הקובץ הוספתי בינתיים לזה המרכזי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:09, 27 בפברואר 2012 (IST)

==ידע על רחמים==
מישהו יודע באיזה סוג בית גדל? [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 21:32, 28 במאי 2016 (UTC)

כדאי גם להוסיף את השנה שבה נולד--[[משתמש:ש.ז.ש|ש.ז.ש]] - [[שיחת משתמש:ש.ז.ש|שיחה]], 13:17, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 13:17, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:אם ידוע לך אתה מוזמן להוסיף ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:19 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א

== תמונה ==
כדאי לשים תמונה נארמאלית. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 19:36, 28 באפריל 2025 (IDT)
:התמונה שמה לא נורמלית?. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:08, 28 באפריל 2025 (IDT)

== מידע שגוי ==

מישהוא הוסיף שנולד במליאנו, שזה מידע שגוי. תיקנתי עם המידע הנכון: נולד בתל-אביב. נא לשמור שלא יוסיפו שוב את המידע השגוי. [[משתמש:Atzmuseinsof|Atzmuseinsof]] - [[שיחת משתמש:Atzmuseinsof|שיחה]], 17:30, י' בתשרי, ה'תשפ"ו 17:30, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

רחמים אנטיאן

2025-10-02T14:21:21Z

Atzmuseinsof:

[[קובץ:הרב רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|הרב רחמים (רמי) אנטיאן]]
[[קובץ:רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]
ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' ([[ג' תמוז]] [[תשט"ו]] – [[כ"ב תשרי]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד חב"ד]], איש עסקים, איש חסד, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].

==תולדות חיים==
נולד בג׳ תמוז תשט״ו בתל אביב, לאביו יואב, צייר במקצועו, ואמו אסתר - יוצאי משהד, פרס.

ר' רחמים שירת ב[[צה"ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]] הייתה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת תשל"ו עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.

לאחר שהשתחרר מ[[צה"ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב שהשתייך לציונות הדתית, ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו הרב [[משה דיקשטיין]] שהפך לידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה ברחבי העולם. אחד מהישגיו היה קניית מלון "רקפת" שהפך לפנימיית הישיבה. בעוברו לעולם העסקים בברכת הרבי עשה מעשה חסד עילאי בנוטלו על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר, ותוך כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם.

במשך השנים זכה לקבל מהרבי ברכות ועידודים מיוחדים. כך פנה אליו הרבי פעם ב[[חלוקת כוס של ברכה]] בכינוי החיבה שלו 'רמי' על אף שהוא מעולם לא כתב כך אל הרבי{{הערה|התמים גליון לז ע' 25}} וכך זכה לתשובות והדרכות הרבי בעסקיו.

בשנת תשמ"ט עבר בברכת הרבי להתגורר ב[[קראון הייטס]]. הוא שלח את ידו בעסקים וראה בהם ברכה עד שנעשה לגביר, כפי שבירכו הרבי. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה. בתקופה זו התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות. לצד ביתו הקים בית כנסת 'בית יואב' בו התקיימו התוועדויות חסידיות מיוחדות.

לרמי היה חיות מיוחדת בענייני [[גאולה ומשיח]], בפרסום בשורת הגאולה ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]], והשקיע את חייו למען פרסום נבואת הגאולה של הרבי.

הוא תרם מהונו בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את "[[קרן המיליון]]" לשם כך, באמצעותה חילק לצדקה לענייני משיח למעלה מחמש מיליון דולר.

יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] שהתקיים מדי שנה על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ו]] בין חמש יבשות.

יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס"ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת [[קראון הייטס]], הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב"ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].

במחצית השניה של שנות הנו"נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר ביישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב"ד]].

נפטר לאחר ה[[הקפות]] מדום לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס"ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.
{{חלונית
|כותרת=ציפייה למשיח
|מקור=[[שבועון בית משיח]]
|תוכן=
בשנת [[תשמ"א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]".

כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.

בשנת [[תנש"א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על ידי [[מלך המשיח]]?!..."

על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''"והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה"צ"'''.
}}

==פעולות לזכרו==
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע"א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס"ת לע"נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה. ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי הרב [[משיח פרידמן]].

ב[[חודש טבת]] [[תשע"ט]], יצא לאור ספר שמכיל את שיעוריו של ר' רמי שמסר בשנותיו האחרונות. את הוצאת הספר יזמה גב' דבורה לאה הרצוג{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/441705/ חדש: קובץ שיעורי ר' רמי אנטיאן], באתר {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
* אשתו מרת דורית אנטיאן, ארצות הברית.
* בתו, אסתר רבקה, ניו יורק.
* בנו, ר' עובדיה מנשה, וזוגתו מרת חי' מושקא אנטיאן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/04/11-04-2016-12-04-12-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf להורדה: תשורה מחתונת אנטיאן-שמרלינג]}}.
* בנו, ר׳ יואב, ניו יורק.
*בנו הרב מנחם מענדל דוד (מני) וזוגתו מרת הינדא יעל , ירושלים עיה״ק.
*בנו ר׳ יחיא יוסף יצחק, קליפורניה.
*בנו, הרב משולם משה חיים אנטיאן.
*בנו ר׳ שלום דוב בער, פלורידה.
*בתו מרים חי׳ מושקא - פלורידה.
*בנו, הרב איתמר אנטיאן.
*בנו ר׳ ישראל לוי משיח, ניו יורק.
*בנו ר׳ שמואל אליהו, ניו יורק.
*בתו רחל גאולה - פלורידה.

==לקריאה נוספת==
* [https://chabad.info/magazine/1097034/ '''החסיד שהיה ״קרייזי אבאוט משיח״'''] {{שבועון בית משיח}}
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/12/23-10-2020-00-53-03-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%99.pdf קובץ: "שיעורי ר' רמי אנטיאן"]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9 "שמחת תורה אצל הרבי"] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82487 ידיעות אחרונות על "הספונסר של המשיח"] {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4 קהל רב בהתוועדות לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על התוועדות לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/שמיליארד-סינים-יכריזו-יחי/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[https://chabad.info/in-focus/95221/ תמונות של ר' רמי בישיבת חח"ל צפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83538 בישיבת קיץ: קרן המליון של רמי אנטיאן נוסדה מחדש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אנטיאן, רחמים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[en:Rachamim Antian]]

רחמים אנטיאן

2025-04-27T04:16:57Z

Atzmuseinsof:

[[קובץ:הרב רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|250px|הרב רחמים (רמי) אנטיאן]]
[[קובץ:רחמים אנטיאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]
ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' ([[ג' תמוז]] [[תשט"ו]] – [[כ"ב תשרי]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד חב"ד]], איש עסקים, איש חסד, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].

==תולדות חיים==
רחמים שירת ב[[צה"ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]] הייתה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת תשל"ו עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.

לאחר שהשתחרר מ[[צה"ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב שהשתייך לציונות הדתית, ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו הרב [[משה דיקשטיין]] שהפך לידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה ברחבי העולם. אחד מהישגיו היה קניית מלון "רקפת" שהפך לפנימיית הישיבה. בעוברו לעולם העסקים בברכת הרבי עשה מעשה חסד עילאי בנוטלו על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר, ותוך כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם.

במשך השנים זכה לקבל מהרבי ברכות ועידודים מיוחדים. כך פנה אליו הרבי פעם ב[[חלוקת כוס של ברכה]] בכינוי החיבה שלו 'רמי' על אף שהוא מעולם לא כתב כך אל הרבי{{הערה|התמים גליון לז ע' 25}} וכך זכה לתשובות והדרכות הרבי בעסקיו.

בשנת תשמ"ט עבר בברכת הרבי להתגורר ב[[קראון הייטס]]. הוא שלח את ידו בעסקים וראה בהם ברכה עד שנעשה לגביר, כפי שבירכו הרבי. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה. בתקופה זו התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות. לצד ביתו הקים בית כנסת 'בית יואב' בו התקיימו התוועדויות חסידיות מיוחדות.

לרמי היה חיות מיוחדת בענייני [[גאולה ומשיח]], בפרסום בשורת הגאולה ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]], והשקיע את חייו למען פרסום נבואת הגאולה של הרבי.

הוא תרם מהונו בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את "[[קרן המיליון]]" לשם כך, באמצעותה חילק לצדקה לענייני משיח למעלה מחמש מיליון דולר.

יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] שהתקיים מדי שנה על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ו]] בין חמש יבשות.

יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס"ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת [[קראון הייטס]], הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב"ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].

במחצית השניה של שנות הנו"נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר ביישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב"ד]].

נפטר לאחר ה[[הקפות]] מדום לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס"ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.
{{חלונית
|כותרת=ציפייה למשיח
|מקור=[[שבועון בית משיח]]
|תוכן=
בשנת [[תשמ"א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]".

כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.

בשנת [[תנש"א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על ידי [[מלך המשיח]]?!..."

על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''"והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה"צ"'''.
}}

==פעולות לזכרו==
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע"א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס"ת לע"נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה. ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי הרב [[משיח פרידמן]].

ב[[חודש טבת]] [[תשע"ט]], יצא לאור ספר שמכיל את שיעוריו של ר' רמי שמסר בשנותיו האחרונות. את הוצאת הספר יזמה גב' דבורה לאה הרצוג{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/441705/ חדש: קובץ שיעורי ר' רמי אנטיאן], באתר {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
* אשתו מרת דורית אנטיאן, ארצות הברית
* בתו, אסתר רבקה, ניו יורק
* בנו, ר' עובדיה מנשה, וזוגתו מרת חי' מושקא אנטיאן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/04/11-04-2016-12-04-12-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf להורדה: תשורה מחתונת אנטיאן-שמרלינג]}}.
* בנו, ר׳ יואב, ניו יורק
*בנו הרב מנחם מענדל דוד (מני) וזוגתו מרת הינדא יעל , ירושלים עיה״ק.
*בנו ר׳ יחיא יוסף יצחק, קליפורניה
*בנו, הרב משולם משה חיים אנטיאן
*בנו ר׳ שלום דוב בער, פלורידה
*בתו מרים חי׳ מושקא - פלורידה
*בנו, הרב איתמר אנטיאן
*בנו ר׳ ישראל לוי משיח, ניו יורק
*בנו ר׳ שמואל אליהו, ניו יורק
*בתו רחל גאולה - פלורידה

==לקריאה נוספת==
* [https://chabad.info/magazine/1097034/ '''החסיד שהיה ״קרייזי אבאוט משיח״'''] {{שבועון בית משיח}}
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/12/23-10-2020-00-53-03-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%99.pdf קובץ: "שיעורי ר' רמי אנטיאן"]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9 "שמחת תורה אצל הרבי"] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82487 ידיעות אחרונות על "הספונסר של המשיח"] {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4 קהל רב בהתוועדות לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על התוועדות לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/שמיליארד-סינים-יכריזו-יחי/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[https://chabad.info/in-focus/95221/ תמונות של ר' רמי בישיבת חח"ל צפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83538 בישיבת קיץ: קרן המליון של רמי אנטיאן נוסדה מחדש] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אנטיאן, רמי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

יהי שם ה'

2025-02-12T15:39:32Z

Atzmuseinsof: /* רקע */

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ניגון '''יהי שם ה'''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשע"ד]] לכבוד יום הולדתו ה-112 של [[הרבי]], [[י"א בניסן]].

מתוך עשרות ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]], על המילים שב[[תהלים]] פרק קי"ג, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

==מילות הניגון==

הניגון התפרסם תחילה כאשר במקום הפסוקים 'מי כה'.. בשמים ובארץ' הופיע הפסוק 'רם על כל גוים ה' על השמים כבודו', אך בהוראת משפיעי חב"ד הפסוק הוחלף, עקב משמעות שאינה טובה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81208 ברגע האחרון: שינוי בפסוקים בניגון הנבחר] {{אינפו}}}}.

{{ציטוט|
יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת:

הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן:

לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:|מקור=תהלים קיג, ב; ה; ו; ז; ח}}

==רקע==

הניגון חובר במקורו על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]] לקראת י״א ניסן תנש״א והותאם למילים ״ויהי נועם ה׳ אלוקינו עלינו. (מפי מחבר הניגון ר׳ אהרן בלסופסקי)

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
[[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

יהי שם ה'

2025-02-12T15:38:25Z

Atzmuseinsof:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ניגון '''יהי שם ה'''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשע"ד]] לכבוד יום הולדתו ה-112 של [[הרבי]], [[י"א בניסן]].

מתוך עשרות ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]], על המילים שב[[תהלים]] פרק קי"ג, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

==מילות הניגון==

הניגון התפרסם תחילה כאשר במקום הפסוקים 'מי כה'.. בשמים ובארץ' הופיע הפסוק 'רם על כל גוים ה' על השמים כבודו', אך בהוראת משפיעי חב"ד הפסוק הוחלף, עקב משמעות שאינה טובה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81208 ברגע האחרון: שינוי בפסוקים בניגון הנבחר] {{אינפו}}}}.

{{ציטוט|
יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת:

הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן:

לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:|מקור=תהלים קיג, ב; ה; ו; ז; ח}}

==רקע==

הניגון חובר במקורו על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]] לקראת י״א ניסן תנש״א והותאם למילים ״ויהי ונעם ה׳ אלוקינו עלינו. (מפי מחבר הניגון ר׳ אהרן בלסופסקי)
==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
[[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

שיחה:יצחק גולדשטיין

2024-01-18T18:42:17Z

Atzmuseinsof: יצירת דף עם התוכן "קצת הזוי מי שכתב שאחת מבנותיו נשואה למישהוא בשם אבנר אנטיאן, שזה בוודאי המצאה. באחת מהגי..."

קצת הזוי מי שכתב שאחת מבנותיו נשואה למישהוא בשם אבנר אנטיאן, שזה בוודאי המצאה. באחת מהגירסאות הקודמות אפילו ציטטו תשורה משמחת הנישואין של אנטיאן, אבל באותה תשורה גם אין כל איזכור כזה.--[[משתמש:Atzmuseinsof|Atzmuseinsof]] - [[שיחת משתמש:Atzmuseinsof|שיחה]], 18:42, ח' בשבט, ה'תשפ"ד 18:42, 18 בינואר 2024 (UTC)

שיחה:ה' בטבת

2023-12-20T18:22:12Z

Atzmuseinsof: יצירת דף עם התוכן "מוזכר בדף אודות ר׳ שבתי מרשקוב, אך לא נכתב מהו שייכות התאריך ה׳ טבת בחייו."

מוזכר בדף אודות ר׳ שבתי מרשקוב, אך לא נכתב מהו שייכות התאריך ה׳ טבת בחייו.

ספר התניא

2023-12-09T19:12:46Z

Atzmuseinsof: /* רקע */תיקון טעות

{{תניא}}
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר התניא]]
'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות){{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות וכינויים של התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו"ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] - רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנדפסה ב[[קיצורים והערות לתניא]] עמוד קיח}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-מענות-קודש-תשנ.pdf מענות קודש תש"נ מענה שעז].}}.

==חלקי התניא==
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.

{{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
[[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:

#'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו"ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאורי אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

===ספר של בינונים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב"ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה ויראה]] מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}
בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{ערך מורחב|אגרת התשובה}}
חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.

על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.
===אגרת הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הקודש]]}}
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]" - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.

בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.

אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - סימן כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.

עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע "מכתבים כלליים"{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''

===קונטרס אחרון===
[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}
כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:
* חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.
* ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).

==על התניא==
כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהילים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
{{תקנות הרבי|}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת "הריני מקבל"){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ"ט.}}.

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני [[עבודה|עבודת השם]] שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין{{הערה|אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.}}.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה<ref>ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה </ref> זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

====מבצע הדפסת התניא====
{{ערך מורחב|הדפסת התניא}}

בשנת תשל"ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תשפ"ג, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב"ד אף אם}}.

כיום (נכון לשנת [[תש"פ]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

====תרגומי התניא====
{{ערך מורחב|תרגומי התניא}}

ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.

עד כה תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], צרפתית, רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י"ח כסלו התשע"ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע"א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.

====הוצאת התניא השלימה====
בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של "הוצאת התניא השלימה", ובה: "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".

הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור "פירוש קצר", ו"תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש"נ" בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה"ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי.

==חלוקתו על ידי הרבי==
{{ערך מורחב|חלוקת תניא}}
בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]], ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]], ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]], וכן בימי הספירה [[תשל"ב]].

==תניא - מהדורה קמא==
[[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
====ספרים שחוברו על סדר התניא====
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש"ח]].
*'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי"צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "[[פתח דבר]]" מהרבי.
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע"י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז"ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב"ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.
* נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.

====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע"י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ"ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.
*'''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל"ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס"ג]]. נערך ע"י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.
*'''תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו''' יצא לאור בחוברות ע"י [[קה"ת]] החל מ[[ח"י אלול]] [[תשע"ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה קה"ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר בקרוב.
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
* '''"ליקוטי אגרות"'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ"ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע"ד.

===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ"א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===

*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.

====עד דור אדמו"ר הרש"ב====
*'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
*'''ביאור תניא''' - מאת הרב יעקב קיידאנער{{הערה|כך מאויית כינוייו (ע"ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג"כ בר"ת: "מהרי"ק"). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה"ת אייתו (בשפה העברית) "מקיידאן".}} (מחבר הספרים [[סיפורים נוראים]] ו[[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]). יצא לאור ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ט]], ובשנת [[תשע"ג]] ע"י קה"ת בתוספת השוואה לכתבי יד שחלקם פורסמו לראשונה.
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.

====תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]====
*'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] ([[כפר חב"ד]], [[תש"ל]]).
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע"י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].
*'''ביאורי הרה"ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו"א ירושלים, נדפס ע"י [[קה"ת]], [[תשע"ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
*'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו"ת לוד וכפ"ח, נרשם ע"י תלמידיו ויצא לאור ע"י [[קה"ת]].
*'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע"י תלמידיו.
*'''ביאורי הרה"ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו"ת ניו יורק. נרשם ע"י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.
*'''ביאורי הרב ניסן על תניא''' - משפיע תו"ת ברינואה. נרשם ע"י אחד מתלמידיו. נדפס ב[[תשנ"ו]].
*'''ביאור לתניא מר' אברהם אלי' פלאטקין''' - רב וראש ישיבות תות"ל. בדף השער נכתב שמיוסד על שיעורי הרש"ג. נערך ע"י בנו, נדפס ב[[ברוקלין]], [[תשע"ה]].

====דור השישי ודור השביעי====
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' (ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים) - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[ביאור המאור שבתורה]]''' - מאת הרב [[משה לינק]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים, תרגות וביאור על שלשת חלקים הראשונים מאת [[חיים מילר]]
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד
* '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.}}.
*'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - סיכומי שיעורים{{הערה|מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]]{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}} תשפ"ג.

===עיבודים===
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע"ו.
*'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז).
*'''תניא מבואר - למבקשי ה'''' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]].
*'''פאר מקדושים''' - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.

===הוצאות הקשורות לתניא===
*[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ"ב]].
*'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.

==רחובות==
ב[[כפר חב"ד]] וב[[תל אביב|תל אביב - יפו]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

== ראו גם ==

* מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת הרבי.
* '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא.
* '''[[תרגומי התניא]]'''.
* קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד.
* [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]].

=== ספרים אודות התניא ===

*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]
*[[תולדות ספר התניא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
== קישורים חיצוניים ==
;ספר התניא לקריאה
* '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1G_1GdvHK-tamH46H3KJgzHOUMKlR20bG/view?usp=sharing מורה שיעור והוספות לספר התניא]''' {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר ספריית חב"ד. {{PDF|}}
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] [[צורת הדף]] באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}

;קישורי תוכן
*אדמו"ר הריי"צ, '''[https://toratchabad.com/קדושת-התניא קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו"ר הריי"צ
*עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). באתר מעיינותיך. (טקסט)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא] אתר צאצאים
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;הוצאה לאור
*'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]''' (דרושה בקשת גישה)
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י"ט כסלו תשפ"א {{אינפו|}}

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]. אתר ישיבה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]] : [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב'] {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע"ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

;מדיה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א [[ניסן]] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

חסידות סאטמר

2023-11-15T01:36:33Z

Atzmuseinsof:

[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]

'''חסידות סאטמאר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

==הקשר עם חסידות חב"ד==
בעת פרשיית [[יוסלה שוחמכר]] שרר קשר בין חצר סאטמר לליובאוויטש כשבהוראת האדמו"ר מסאטמר נשלחה משלחת להתייעץ בנושא עם הרבי{{הערה|{{קישור חבד אינפו|116211|חשיפה: המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש|שניאור זלמן ברגר|כ״ב בטבת ה׳תשע״ו}}}}.

הרב משה טייטלבוים, ה"ברך משה", היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|{{קישור חבד און ליין|19635|ביקורו של האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי||ה' אייר ה׳תשס״ו}}}}.

המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש"{{הערה|התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.

הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר).
הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.{{הערה|חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.}}.

בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת קראון הייטס ללמוד מהנהגתם של חסידי סאטמר בויליאמסבורג בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת ווילאמסבורג ובכלל{{הערה|ראה לדוגמא ב[[ליקוט מענות קודש]] תשכ"ז-תשכ"ט מענה רצב, תשל"ב-תשל"ג מענה מג, תשמ"ז מענה רסא, ועוד}}.

==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים.
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]]
כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.

בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.

ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.

בשלהי חודש סיון [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|כפר חב"ד גליון המאה}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.

באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}.

כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!

ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!

ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!

ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...

ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''

ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!

ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. ואדרבה, יש הרבה מאוד של חסידי סאטמר כהיום שמתקרבים לחב"ד ולומדים ספרי חסידות חב"ד וכן משתתפים בהתוודעות. מתקרבים על ידי כמה אופנים, ביניהם [[היכל מנחם]] ועל ידי [[ארגון לימוד התניא]], ואחר שלומדים ספר התניא ומרגישים האור והאמת לומדים עוד ועוד ספרי חב"ד. וכהיום יש גם היכל מנחם בוויליאמסבורג במקום סודי, דעדיין יש פחד מאנשי סאטמאר. בשנת תשע״ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, וכמה מהבחורים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו״ר זלמן ליב.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}

==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם שלוחים של הרבי]]
רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.

רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.

כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} חסיד [[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.

לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר על ידי חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}
*{{קישור חבד אינפו|172295|האדמו"ר מסאטמר התפעל מהתמימים בפוסטוויל|חב"ד אינפו|י״ג באב ה׳תשע״ו}}
*{{קישור חבד אינפו|245320|האדמו"ר מהר"א מסאטמר עוסק ב"מבצע תפילין" בבית חב"ד בפאלם ספרינג|חב"ד אינפו|י׳ בשבט ה׳תשע״ז}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}{{קישור שבור}}

== ראו גם ==
*[[יואל טייטלבוים]]
*[[ויליאמסבורג]]

== לקריאה נוספת ==

*הרב מאיר זאייאנץ, חיים של ברכה, פרק חמישה עשר: קשריי עם סאטמר (עמ' 203 ואילך).

*בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו ופועלו של הרב שניאור זלמן גורארי', פרק תשיעי: ידא אריכתא (מעמ' 268 ואילך).

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]

מצות תפילין

2023-07-15T10:29:24Z

Atzmuseinsof: /* ארבעה זוגות תפילין */

[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
[[קובץ:הרבי עם תפילין.jpg|250px|ממוזער|הרבי עטור ב[[טלית]] ותפילין, [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]].]]
'''תפילין''', מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד ה[[לב]].

==מקור המצווה==
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום:

'''"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"'''{{הערה|דברים ו, פסוק ח}}

פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו.

== אופן ההנחה ==

אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שתי הברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה.}}.

העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת{{הערה|1=ראש השנה יז, א}} כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי [[צדיק]]ים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין".

רוב הראשונים{{הערה|1=רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה. ומשמע שכן היא גרסתו בגמרא. וכן הוא בר"ח וברי"ף שם. ובעיטור בשם תשובות הגאונים. ועיין עוד בשו"ת מן השמים שמסתפק בזה. וברא"ש שם. להרחבת ענין זה ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29390&hilite=dfe23c61-3f92-4aed-88c1-bdf00c62151a&st=קרקפתא+דלא+מנח+תפילין בקובץ הערות וביאורים] י"ב - י"ג תמוז [[תשמ"ח]] עמ' ז (עמ' 7)}} סוברים כי עונש חמור זה אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין"{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4597&hilite=1bd49ba0-7a98-4efe-abb8-de06283be26e&st=תפילין+מעולם שיחות קודש תשכ"ח חלק א'] עמ' כ"ז (עמ' 162)}}. בספריו מתבטא הרבי בחריפות כי רק [[עם הארץ]] יכול להקשות מה התועלת במבצע תפילין, שהרי על ידי הנחת תפילין פעם אחת יוצאים מהגדר החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם"!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=cb72eaec-d448-454c-a0d8-9e17ccb057e3&st=תפילין+מעולם התועדויות תשמ"ג חלק ג'] עמ' 1210 (עמ' 35)}}

== תוכן המצווה ==

תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=תפילין&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)]}}.

== תחילת ההנחה ==
על פי מנהג חב"ד{{הערה|להרחבה נוספת: [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.}} נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=חובת+הלבבות&pgnum=101 עמ' פז].}}, ועם זאת - ללא ברכת שהחיינו{{הערה|1=בטעם הדבר, ראו '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.}}.

כאשר בתוך חודשיים אלו חלים ימי החגים, יש הנוהגים להקדים מספר ימים בהתאם{{הערה|על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).}}.

ההכנה לבר מצווה בתחילת הנחת התפילין היא באותו זמן הן בנוגע לתפילין דרש"י והן בנוגע לתפילין דרבינו תם{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.}}.

=== רבותינו נשיאנו ===
כשהיה [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.

התחלת הנחת התפילין היתה ב[[י"א תמוז]], כיון שבאותה שנה י"ב תמוז חל בשבת{{הערה|ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.}}.

==ארבעה זוגות תפילין==

ישנם ארבע שיטות בהנחת תפילין:

1. האחת שיטת [[רש"י]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]".

2. האחת [[תפילין דרבינו תם|שיטת רבינו תם]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]".

3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסדר הפרשיות הפוך, לימין המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. ובעמק המלך (שער קרית ארבע פס״ח) כתב ששמו״ר וראב״ד הם בכתר. הרבי כותב על זה (בלקו״ש ח״ב ע׳ 508 הע׳ 45) ״ואולי אפשר לומר - עתיק ואריך״

4. שיטת הראב"ד היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אבל הפוך, משמאל לימין המניח.

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

ועפ"ז{{הערה|ראה [[זמרוני זליג ציק#ארבע זוגות תפילין|בנושא זה]] בהרחבה}} כתב הרב [[זמרוני זליג ציק|זימרוני ציק]] לרבי האם הכוונה היא להתחיל להניח ד' זוגות תפילין, והרבי הורה לו ללכת למשפיע שלו [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] ואומנם המשפיע שלו אמר לו אכן להתחיל להניח, ומאז הוא הניח ד' זוגות תפילין ואף דיבר ועורר תעמולה לגשת ולשאול את המשפיע בנושא.

==על פי תורת החסידות==

מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" ש[[הקב"ה]] חותם עצמו בנו בחותם הבולט שהוא השי"ן, והתפילין של יד שאין לו שי"ן עליו ענינו הוא בהיפך, שהתפילין של יד ענינם שהאדם חותם עצמו בהקב"ה ונמצא היד עצמו קדוש, מה שאין כן התפילין של ראש ענינם לא המקום שבו מניחים בו התפילין אלא אדרבה להורות שהתפילין בתוך הראש עצמו.

התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.

בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של [[תפילין של ראש]] נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}}

==מנהגי חב"ד בהנחת התפילין==
אצל חסידי חב"ד מקובלים הנהגות שונות ביחס להנחת התפילין, קשירתם, ואופן הכנתם:
*יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה{{הערה|רשימות חוברת קנו.}}.
*את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|שם=ספר המנהגים}}.
*הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע קשר התפילין שלנו שונה מ'העולם'?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 48.}}, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}}, ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה.}}.
*לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|שם=ספר המנהגים}}.
*יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון.
*הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים.

==מבצע תפילין==
{{ערך מורחב|מבצע תפילין}}
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]]
[[קובץ:1010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]]

[[מבצע תפילין]] החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהייתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.

על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.

באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

==בדיקת תפילין==
{{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}}
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות.

===בחודש אלול===
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח [[אלול]] תשמ"ח.}}.

הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כב[[חודש אלול]] אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1hZzdD07h37Hk23Qdm_N1xGyLq7v0C2ug/view שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד] עמ' כה.}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

==ראו גם==
*[[תפילין דרבינו תם]]
*[[תפילין של ימות המשיח]]

==לקריאה נוספת==
*'''איך נהג הרבי לגבי אופן קשירת תפילין של יד?''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 42
*'''כיצד הרבי הניח את התפילין?''', במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19
*'''כתר התפילין''', הרבנית סימה אשכנזי מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 23

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600832 איך מניחים תפילין?]''' {{וידאו}} בהפקת [[יהדותון]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1451 ממנהגי הרבי בנשיקת התפילין]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1414 מבצע תפילין בעומק לבנון]{{וידאו}} - {{אינפו}} [[קישור שבור]]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2031 תהליך יצור תפילין (חלק א')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2032 (חלק ב')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2033 (חלק ג')]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/הלכה-יומית-מהרב-ברוין/האם-יש-ענין-ברצועות-תפילין-שחורות-משני/ האם יש ענין ברצועות תפילין שחורות משני הצדדים?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/וידאו-חובה-לילדים-כך-מכינים-תפילין/ כך מכינים תפילין]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3029504#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה התפילין שחורות?!...]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lubecky%20Levi%20-17%20Elul%205778.pdf כתבי יד מהרבי בקשר עם מצוות תפילין]'''
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf מנהגי חב"ד לתפילין ובר מצווה עם פיענוחים]''' {{PDF}}
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf כי שם ה' נקרא עליך], דינים השייכים בהנחת התפילין לעצמו ולאחרים, שער הלכה - קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 56
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 מנהג חב"ד בכיסוי התפילין]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 180

{{הערות שוליים}}

{{אירועים יהודיים}}{{מצוות}}

[[קטגוריה:תפילין]]

מצות תפילין

2023-07-14T00:38:15Z

Atzmuseinsof: /* ארבעה זוגות תפילין */ הגהה, הרחבה, הוספת מקור

[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
[[קובץ:הרבי עם תפילין.jpg|250px|ממוזער|הרבי עטור ב[[טלית]] ותפילין, [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]].]]
'''תפילין''', מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד ה[[לב]].

==מקור המצווה==
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום:

'''"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"'''{{הערה|דברים ו, פסוק ח}}

פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו.

== אופן ההנחה ==

אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שתי הברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה.}}.

העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת{{הערה|1=ראש השנה יז, א}} כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי [[צדיק]]ים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין".

רוב הראשונים{{הערה|1=רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה. ומשמע שכן היא גרסתו בגמרא. וכן הוא בר"ח וברי"ף שם. ובעיטור בשם תשובות הגאונים. ועיין עוד בשו"ת מן השמים שמסתפק בזה. וברא"ש שם. להרחבת ענין זה ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29390&hilite=dfe23c61-3f92-4aed-88c1-bdf00c62151a&st=קרקפתא+דלא+מנח+תפילין בקובץ הערות וביאורים] י"ב - י"ג תמוז [[תשמ"ח]] עמ' ז (עמ' 7)}} סוברים כי עונש חמור זה אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין"{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4597&hilite=1bd49ba0-7a98-4efe-abb8-de06283be26e&st=תפילין+מעולם שיחות קודש תשכ"ח חלק א'] עמ' כ"ז (עמ' 162)}}. בספריו מתבטא הרבי בחריפות כי רק [[עם הארץ]] יכול להקשות מה התועלת במבצע תפילין, שהרי על ידי הנחת תפילין פעם אחת יוצאים מהגדר החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם"!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=cb72eaec-d448-454c-a0d8-9e17ccb057e3&st=תפילין+מעולם התועדויות תשמ"ג חלק ג'] עמ' 1210 (עמ' 35)}}

== תוכן המצווה ==

תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=תפילין&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)]}}.

== תחילת ההנחה ==
על פי מנהג חב"ד{{הערה|להרחבה נוספת: [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.}} נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=חובת+הלבבות&pgnum=101 עמ' פז].}}, ועם זאת - ללא ברכת שהחיינו{{הערה|1=בטעם הדבר, ראו '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.}}.

כאשר בתוך חודשיים אלו חלים ימי החגים, יש הנוהגים להקדים מספר ימים בהתאם{{הערה|על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).}}.

ההכנה לבר מצווה בתחילת הנחת התפילין היא באותו זמן הן בנוגע לתפילין דרש"י והן בנוגע לתפילין דרבינו תם{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.}}.

=== רבותינו נשיאנו ===
כשהיה [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.

התחלת הנחת התפילין היתה ב[[י"א תמוז]], כיון שבאותה שנה י"ב תמוז חל בשבת{{הערה|ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.}}.

==ארבעה זוגות תפילין==

ישנם ארבע שיטות בהנחת תפילין:

1. האחת שיטת [[רש"י]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]".

2. האחת [[תפילין דרבינו תם|שיטת רבינו תם]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]".

3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסדר הפרשיות הפוך, לימין המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. ובעמק המלך (שער קרית ארבע פס״ח) כתב שהם בכתר. הרבי כותב על זה (בלקו״ש ח״ב ע׳ 508 הע׳ 45) ״ואולי אפשר לומר - עתיק ואריך״

4. שיטת הראב"ד היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אבל הפוך, משמאל לימין המניח.

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

ועפ"ז{{הערה|ראה [[זמרוני זליג ציק#ארבע זוגות תפילין|בנושא זה]] בהרחבה}} כתב הרב [[זמרוני זליג ציק|זימרוני ציק]] לרבי האם הכוונה היא להתחיל להניח ד' זוגות תפילין, והרבי הורה לו ללכת למשפיע שלו [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] ואומנם המשפיע שלו אמר לו אכן להתחיל להניח, ומאז הוא הניח ד' זוגות תפילין ואף דיבר ועורר תעמולה לגשת ולשאול את המשפיע בנושא.

==על פי תורת החסידות==

מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" ש[[הקב"ה]] חותם עצמו בנו בחותם הבולט שהוא השי"ן, והתפילין של יד שאין לו שי"ן עליו ענינו הוא בהיפך, שהתפילין של יד ענינם שהאדם חותם עצמו בהקב"ה ונמצא היד עצמו קדוש, מה שאין כן התפילין של ראש ענינם לא המקום שבו מניחים בו התפילין אלא אדרבה להורות שהתפילין בתוך הראש עצמו.

התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.

בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של [[תפילין של ראש]] נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}}

==מנהגי חב"ד בהנחת התפילין==
אצל חסידי חב"ד מקובלים הנהגות שונות ביחס להנחת התפילין, קשירתם, ואופן הכנתם:
*יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה{{הערה|רשימות חוברת קנו.}}.
*את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|שם=ספר המנהגים}}.
*הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע קשר התפילין שלנו שונה מ'העולם'?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 48.}}, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}}, ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה.}}.
*לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|שם=ספר המנהגים}}.
*יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון.
*הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים.

==מבצע תפילין==
{{ערך מורחב|מבצע תפילין}}
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]]
[[קובץ:1010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]]

[[מבצע תפילין]] החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהייתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.

על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.

באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

==בדיקת תפילין==
{{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}}
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות.

===בחודש אלול===
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח [[אלול]] תשמ"ח.}}.

הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כב[[חודש אלול]] אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1hZzdD07h37Hk23Qdm_N1xGyLq7v0C2ug/view שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד] עמ' כה.}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

==ראו גם==
*[[תפילין דרבינו תם]]
*[[תפילין של ימות המשיח]]

==לקריאה נוספת==
*'''איך נהג הרבי לגבי אופן קשירת תפילין של יד?''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 42
*'''כיצד הרבי הניח את התפילין?''', במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19
*'''כתר התפילין''', הרבנית סימה אשכנזי מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 23

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600832 איך מניחים תפילין?]''' {{וידאו}} בהפקת [[יהדותון]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1451 ממנהגי הרבי בנשיקת התפילין]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1414 מבצע תפילין בעומק לבנון]{{וידאו}} - {{אינפו}} [[קישור שבור]]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2031 תהליך יצור תפילין (חלק א')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2032 (חלק ב')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2033 (חלק ג')]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/הלכה-יומית-מהרב-ברוין/האם-יש-ענין-ברצועות-תפילין-שחורות-משני/ האם יש ענין ברצועות תפילין שחורות משני הצדדים?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/וידאו-חובה-לילדים-כך-מכינים-תפילין/ כך מכינים תפילין]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3029504#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה התפילין שחורות?!...]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lubecky%20Levi%20-17%20Elul%205778.pdf כתבי יד מהרבי בקשר עם מצוות תפילין]'''
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf מנהגי חב"ד לתפילין ובר מצווה עם פיענוחים]''' {{PDF}}
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf כי שם ה' נקרא עליך], דינים השייכים בהנחת התפילין לעצמו ולאחרים, שער הלכה - קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 56
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 מנהג חב"ד בכיסוי התפילין]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 180

{{הערות שוליים}}

{{אירועים יהודיים}}{{מצוות}}

[[קטגוריה:תפילין]]

שיחה:ניגונים על פרקי הרבי

2023-04-16T10:10:48Z

Atzmuseinsof: /* לינק ישישו וישמחו יוטיוב */ פסקה חדשה

אולי צריך למצוא לזה שם יותר לענין. וגם צריך למקם במקום הראוי, בינתיים זה נמצא כא' מניגוני חב"ד.--[[משתמש:בני|בני]]

חב"דניק עשה עריכה ואני בטעות בגלל שהוספתי את הקישורים לשמיעה ביטלתי את העריכה שלו. בבקשה שיעבור שוב ויראה מה מהתיקונים שלו אבד. --[[משתמש:שניאור|שניאור]] 23:43, 16 יוני 2007 (EDT)

== מקור ==

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)]]” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “[[צמאה לך נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ג, וכיו”ב.

?מהו המקור לקטע זה?
: מראיון עם הר' שלום ברוכשטט שהתפרסם בקובץ 'התמים' (החדש) גליון מס' 27 (אדר ניסן תשס"ג).--- [[משתמש:בני|בני]] 20:26, 25 יוני 2007 (EDT)
:[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=106 לקריאת הראיון]--[[משתמש:בני|בני]]

== ניגוני שנת החמשים ==

באותו יו"ד שבט הייתי ב770. בליל י' שבט תש"ס הלחין הרב סילברמן את הניגון ובימים הבאים הניגון הושר בקביעות ב770 ואח"כ גם בארץ הקודש. כמה ימים אחרי י' שבט שר ר'שלום ברוכשטט את ניגונו (אני נסעתי לארץ כמה ימים אחרי י' שבט ואת ניגונו שמעתי מא' שנסע לארץ אחרי). מאז לא שמעתי ששרים בצבור את ניגונו לא בארץ ולא ב770 (בתשרי ס"א). אינני יודע אם אפשר לקרוא לניגונו של ברוכשטט ניגון שהתקבל ע"י חסידים (שיחת ש"פ וישב תשנ"ב), אבל ודאי שניגונו של הרב סילברמן צריך להופיע ראשון--[[משתמש:M&n|M&n]] 08:43, 13 יולי 2007 (EDT)
:הערך לא נעול, אתה מוזמן לשנות מה שידוע ונראה לך.. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:59, 15 יולי 2007 (EDT)
הניגון דשנת תשס"ד
יש טעות בקישור להאזנה אליו, שומעים את 'אך לא-לקים',מי שיש לו הקלטה נכונה מוזמן להעלות אותה

מי שיכול להעלות את ההקלטה של הניגון דסילברמן (ולא ברוכשטט - המושמע בקישור), אשמח.

יש למישהו את ההקלטה?--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:28, 6 באפריל 2017 (UTC)

== שם מעצבן ==
אף אחד לא מחפש את הערך הזה עם השם הזה. למה אין דפי הפניה לשמות "ניגונים על פרקי הרבי" ניגונים לי"א ניסן" ועוד
:בוצעו הפניות. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:26, 28 במרץ 2010 (UTC)

==הועבר מהערך לצורך דיון==
בשנים ה'תשנ"ה-ה'תשס"ג לא התקיימה הועדה וחזר קביעת הניגון למצב דכל דאלים וחזק קולו גבר.

בשנת ה'תשס"ד אירגן הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר ועדה(שבשנה הקודמת (ה'תשס"ג) הלחין ניגון ולא התקבל כלל)וחברי הועדה בחרו בניגונו, אך בפועל לא ניגנו את ניגונו מכיון שהבחינו שבחרו רק לצאת י"ח ובחרו בו מכיון שטרח לארגן את הועדה.

בשנת ה'תשס"ה עשה הת' הנ"ל כבשנה הקודמת ובחרו בו שוב כנ"ל ושוב לא ניגנו את ניגונו (אולם הפעם הצליח הת' הנ"ל לסחוף כמה מהבחורים אשר צריכים לשיר את הניגון שלו הואיל ובחרו בה כנ"ל וניגנו גם את ניגונו כמה פעמים בהתוועדיוית).

בשנת ה'תשס"ו ארגן הת' הנ"ל שוב את הועדה אך הפעם לא היה מוצלח כלל (כפי שכל אחד יכול לשמוע בעצמו) ובחרו בניגונו של ר' דוד כהנוב שהושר בשנה שעברה (יש אומרים שבכוונה תחילה הלחין ניגון לא מוצלח כדי לומר שלא בכל פעם שהוא אירגן את הועדה נבחר וכדלקמן).

בשנת ה'[[תשס"ו]] קיבל מארגן ועדת הניגונים הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם בהועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה שמארגן הת' הנ"ל "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]".

בשנת ה'תשס"ז עשה הת' הנ"ל כבשלוש שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו והפעם רוב הבחורים אכן נסחפו שועדה היא ועדה ואין מה לעשות.

בשנת ה'תשס"ח עשה הת' הנ"ל כבארבע שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו (בפעם הרביעית!) אולם הפעם נזעקו כמעט כל הבחורים אשר יש כאן משהו חשוד, והפכו עולמות ובסוף אף הודו כמה מחברי הועדה שבכוונה תחילה בוחרים בו ואירגנו כמה תמימים מחדש את הועדה ובראשם היה הת' שמריהו שיחי' סגל ובחרו בניגונו של יוסף שיחי' גרייזמן.

בשנת ה'תשס"ט אירגנו הת' שמריהו שיחי' סגל ושמואל שיחי' אלישביץ תחת פיקוחו של יו"ר מרכז משיח העולמי לקבלת פני משיח צדקנו הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל את הועדה ובחרו בניגונו של הת' ברוך שיחי' פרבר.

בשנת ה'תש"ע החליט הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר לארגן ועדה לקראת יו"ד שבט ובחרו בניגון שחיבר תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון - יוסף שיחי' שמואלי - שאכן שר את רוב הניגון בהקלטה המקורית, אולם בסיום התוועדות המרכזית ב770 ניגן הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר. לקראת י"א ניסן מסר הת' הנ"ל לתמימים שאירגנו את הועדה בשנתיים האחרונות שהוא מארגן את הועדה ולבד ושאסיפת חברי הועדה לא תתקיים במשרדי בית משיח תחת פיקוחו של הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל כבשנתיים האחרונות אלא במקום אחר.ודאג שיגיע רד שלושה חברי ועדה כשאחד מהם משתתף בועדה לראשונה.ושוב בחרו בניגון שחיבר שוב תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון כנ"ל כשהפעם הגדיל לעשות שבכלל הת' יוסף שיחי' שמואלי לא שר אלא הת' מנחם מענדל שיחי' צוקער שמנגן לת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בשנים האחרונות שר ובקטע א' שר הת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בעצמו!וגם בחרו בעוד ניגון של' ר' פייטל שיחי' לוין (שבחר בו א' מחברי הועדה שהוא חברו הטוב). וגם אז נחלצו הבחורים ובחרו בניגון אחר.

באם מישהו יוכל לערוך ולאמת הנתונים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:29, 9 באפריל 2010 (UTC)

:אוקיי, בתור העד הכמעט יחיד (אחד מתוך שניים) לוועדה הרשמית. הייתי ב[[מרכז שיעורי תורה חב”ד]] בזמן שהתכנסה בבניין הוועדה של לבקיבקר. אמנם נראה שוועדה זו לא התקיימה ביושר עד הסוף, אך היות ואם הוועדה הייתה בוחרת את הניגון של סילברמן אז היו מפרסמים את זה כדבר הועדה וזה היה מתקבל, לכן איך שהוא היה תוקף ליושבים שם. שיקולי הוועדה היו עניינים אע"פ שהיא לא הייתה מאורגנת כמו שצריך. החלטת הוועדה אמנם לא ניתנה בישוב הדעת מופלג, אך ביושר. הניגון הנ"ל של שמואלי לא קשור בשום קשר משפחתי ללבקיבקר, והת' הנ"ל היה בעצמו די בשוק מהבחירה. ניתן לציין שבעניין אחד שיקולי הועדה לא היו ענייניים (וכאן הבעיה) שאחד מחברי הוועדה לא רצה שיהיה יחי בניגון. מאוחר יותר משפורסמו הניגונים הבחורים התעצבנו ועשו ועדה בפני עצמם בפינת החי (בניהולו של ש.ג. שם נבחר הניגון של סילברמן. סתם לידע כללי אחד משלושת הניגונים שעלו ל'גמר' אצל הבחורים היה זה של שמואלי מה שמוכיח וד"ל. בהצלחה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:56, 22 באפריל 2010 (UTC)

כיון ריבוי הניגונים שנבחרים ע"י וועדות או בחורים, לענ"ד יש להיכתב את הניגונים שהתקבלו (שהם הקריטריון, כמו שאני רואה בערך שניגון שנבחר ע"י הבחורים הוא זה שמופיע - למרות שהוועדה בחרה אחר). לדוג' השנה צריך לציין ל: לוין, שמואלי, סילברמן (הבחורים ד-770) וניגון של דעטראיט (נתקבל ברבים מישיבות ליובאוויטש ו[[אנ"ש]] שיחיו). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

ברצוני לתקן כמה פרטים:

א. בשנת תשס"ב הוקמה הועדה לראשונה מאז שנת תשנ"ג, ואז בחרו את הניגון "לדוד מזמור" של ר' דוד כהנוב.

ב. גם בשנת תשס"ד הוקמה הועדה, אך היא לא אורגנה ע"י לבקביקר, והועדה גם לא בחרה בניגון שלו. ממקור ראשון ידוע לי שמתוך חמשת חברי הועדה, שניים בחרו בניגון של ר' דוד כהנוב במקום ראשון ובניגון של ר' אלאור ולנר במקום שני, שניים בחרו להיפך - בניגונו של כהנוב במקום הראשון ובניגונו של ולנר במקום השני, וארבעתם בחרו בניגון של גרנובטר במקום השלישי. החבר החמישי (ר' מ.ש.) לא הספיק לבחור לפני י"א ניסן, ובמילא לא התפרסמה תוצאה. בעת ההתוועדות הגדולה של י"א ניסן השמיעו הקלטות של ניגוניהם של לבקביקר, גרנובטר ועוד א' - של הת' אורן קפלן. בש"ק י"ב ניסן היו שתי קבוצות ששרו בהתוועדות של הרבי שני ניגונים שונים בבת אחת - את של לבקביקר ואת של גרנובטר, ו"קול דאלים גבר" - הקבוצה השניה, וזה נקבע לניגון השנה.

ג. בתשס"ה הקים לבקביקר את הועדה לראשונה, ואז בחרו את הניגון שלו. הרוב באמת שרו את הניגון שלו (כגון בארץ הקודש, וכן חלק מהקהל ב-770), אך אחרים טענו שזה אינו הוגן ושרו ניגון אחר ("יהי כבוד ה' לעולם" שחובר ע"י האחים קראוס), ואת הניגון הזה שרו בהתוועדות של הרבי מדי שבת בשבתו (ולכן לכאורה כדאי להוסיפו לרשימת הניגונים בערך זה).

ד. בערך זה נרשם הניגון לפרק צ"ג (י"א ניסן תשנ"ד) כ"ה' מלך גאות לבש" של ברוכשטט. ככל הידוע לי, מעולם לא שרו את הניגון הזה, והניגון ששרו היה "נכון כסאך" שחובר ע"י כמה בחורים מהישיבה במוריסטאון, ולכן כדאי לתקן. [[א' התמימים]]

== פרק ק"י ==

לכאורה הניגון שייך לרשימת הניגונים שהותאמו ולא שהולחנו במיוחד --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום רביעי י' אייר ה'תשע"ב, 07:15pm.

ראשית, יישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש
2 - די קשה למצוא את הדף הזה. אולי אפשר לעשות לינק לכאן מהערך 'ניגוני הרבי'
3 - נאמר בפנים: 'הלחין הרה"ח (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין'. והרי ידוע שהתואר 'תמים' נשאר תמיד, לכאורה מתאים לכתוב הרה"ח הרה"ת ואפשר להוסיף במאמר המוסגר שהיה אז מהתמימים שלמדו ב-770 וכדומה.--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:27, 10 ביוני 2014 (UTC)

== לינקים שבורים ==

מכיון שהחליפו את האתר של חב"ד אינפו הלינקים לניגונים מובילים לשגיאה.
:צריך להוסיף את הקידומת old2.ih. ללינקים בכדי שיעבדו טוב.

== ניגוני יא ניסן שנת תשנ"ז ==

ניגוני יא ניסן דשנת תשנ"ז

בערך כתוב סתם שבשנת תשנ"ז התקבל הניגון "שירו לה'" שהלחין הרב שלום ברוכשטאט. אך יצויין שכל חודש אדר וכן בתחילת חודש ניסן עד ליל יא ניסן בשעה 12:00 בלילה רק שרו ב770 ניגון אחר שהלחין הת' יוסף יצחק סילברמן .
ולא רק זה , אלא גם בהתוועדות הרשמית שהתקיימה בליל יא ניסן ב770 , הזמין המנחה (כמדומני הרה"ח דוד פייפ שיחי') את הת' הנ"ל בערך ב10:30 בערב לשיר את השיר שהלחין לכבוד יא ניסן לפני כל המשתתפים בפארבריינגען . והוא אכן עלה לבמה ושר ביחד עם כל הקהל את השיר שהוא הלחין.
רק בסוף ההתוועדות הרשמית ב770 לערך ב12:00 בלילה , שוב הכריז המנחה שיש עוד ניגון שהלחין הרב שלום ברוכשטאט .ואז לראשונה שמעו ב770 על הניגון שלו, דבר שמעולם לא היה קורה באם היה וועדה מסודרת , אך לא היה וועדה באותם שנים ...
אחרי שהוא לימד את הניגון שלו בהתוועדות , התמימים ישבו אתו אל תוך הלילה כאשר הוא המשיך ללמד את השיר לכולם.ואז במוצאי יא ניסן וכן בכל ההתוועדויות שהתקיימו לאחרי זה , רק שרו את השיר של שלום ברוכשטאט ואילו הניגון של סילברמן נשאר כשיר "פנימי" אצל חבריו לספסל הלימודים ב770 , וכן בכמה התוועדויות של הבחורים וכן אצל הקהל שנכחו בתחילת התוועדות ב770 בליל יא ניסן.....
{{משוב}} [[משתמש:Beischabadelad@012.net.il|Beischabadelad@012.net.il]] - [[שיחת משתמש:Beischabadelad@012.net.il|שיחה]] 11:14, 13 במרץ 2016 (UTC)

==ניגון יא ניסן תשס"ה==

הניגון שנבחר ע"י הועדה באותה שנה וכן שרו אותו בהתוועדויות של הרבי הוא "ברכי נפשי..ויין ישמח לבב אנוש.."!!
מדוע אינו נמצא ברשימה???
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:44, 13 במרץ 2016 (UTC)

== הורדה ==

משהו יכול לדאוג לאפשרות להורדת הניגונים?{{אנונימי|}}
:לתשומת ליבך, ניתן לשמור את הניגונים בלחיצה במקש הימני של העכבר על המילה "להאזנה", ולבחור בתפריט הנפתח: '''"שמור קישור בשם"'''. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:50, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

יש למישהו את הניגון 'וקדשתם את שנת החמישים' של סילברמן?

האודיו המצורף הוא של ברוכשטט (אע"פ שכתוב שהניגון של סילברמן הוא זה שנבחר..)--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:05, 1 באפריל 2017 (UTC)

== ניגון של פרק קטז ==

אלמוני פלמוני שינה לניגון של ברוכשטט. לדעתי זה לא הוגן אחרי שכבר הניגון התקבל אצל אנ"ש ושרו אותו בכינוס. לא יודע מי עומד מאחורי 'בחירת' הניגון של ברוכשטט, אבל זה לא נראה לי. מה דעתכם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:46, 6 באפריל 2017 (UTC)

:אותו משתמש אלמוני - שיש לי אגב שם משתמש למעונין - זכה להיות ב770 בימים האחרונים, שם הוחלט פה א' שהניגון אותו ינגנו השנה הוא הניגון של ברוכשטט וממילא בשבת הקרובה מה שינגנו בפאבריינגען של הרבי ומסתמא שגם ב'שבת שכולה משיח' ינגנו את"ז ועד"ז בשאר מקומות וכבר עשו לזה הקלטה חדשה עם יחי.
:ובכלל, כבר היו דברים כאלה, עיין פיסקה לגבי תשנ"ז, בתשמ"ח בשיר מזמור לבני קרח, בק"ד היו שתיים. --[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 11:07, 6 באפריל 2017 (UTC)
::א. התנצלות רבתית שכיניתיך בשם פלמוני. ב. מי זה "פה אחד"? ג. למיטב ידיעתי לא היה מעולם שהניגון כבר קיבל פומבי והתקבל אצל אנ"ש בארץ הקודש '''ואחרי זה''' החליטו לשנות. ד. לעניות דעתי, ובטח יהיו שיחלקו, בפעמים אחרות היתה סיבה כגון שהניגון לא היה מספיק מתאים לריקוד וכדומה, והפעם - לעניות דעתי - אין שום הגיון בהחלפה. אדרבה, אשמח להסבר. (גילוי נאות: גם אני לא הבנתי כל כך את בחירת הועדה, והייתי מעדיף שיבחרו את של מרקוביץ' מטירת הכרמל, אבל אחרי שהחליטו וניגנו את זה במעמד הגדול במעמד אלפי חסידים, זה מקרה אחר לגמרי). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)
::ואם כבר, לא אכנס למלחמת עריכה, רק אעיר שהגירסא היציבה היתה עם הניגון של כהנוב, וזה לא מקובל להחליף שרירותית שוב ושוב ללא דיון מקדים בדף השיחה. בעיקרון הייתי צריך עכשיו לבטל את עריכתך, אבל אין לי בעיה לחכות, מתוך תקווה שזה יגרום גם לך להגיע למקום של הידברות מתוך אחוותת אחים חסידית ולא בהתנצחות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)

:::ב. פה אחד זה אומר שכל 770 מנגנים את זה, אמנם בהתחלה היו שרצו להחליף למשהו אחר, אבל למסקנה '''כולם''' מנגנים את הניגון של ברוכשטט ג. וד. התשובה לכל התמיהות: בפועל מה שקורה פה זה שמחילפים, אם יש משהו שלא מבין למה, אי"ז שאלה על העריכה כ"א על הבחור שהחליט, אבל בפועל זה מה שמנגנים פה, זה מה שינגנו בפני הרעבע בשבת, אז אם הערך בא לאמר איזה ניגון הוועדה אהבה, אולי אתה צודק אבל משום מה נראה לי שהכוונה פה הוא לניגון שישירו בפועל (וחוץ מהמעלה הנפלאה שבאחדות בליובאוויטש, שינגנו כולם את אותו הניגון) ואני חושב שאע"פ ששרו את"ז במעמד, אפשר להחליף.

:::אגב - בנוגע לפי' השניה שלך רציתי להעיר שע"ד הכלל בגמ', אני זה שכתבתי את כהנוב, ויש לי איזה שהוא זכות למחוק (אמנם תענה לי שאם לא אני משהו אחר היה כותב את זה, אבל ס"ס זה ה שקרה)
:::--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 12:09, 6 באפריל 2017 (UTC)
::::בכלל, אני חושב שאולי כדאי לכתוב בהערה (וגם בפרקים שארע שהוועדה בחרה (כמו על שיר מזמור) והחליפו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:59, י' בניסן, ה'תשע"ז ''(6 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:::::על פי השיחה של הרבי, ניגון נבחר ע"פ רוב אנ"ש. ורוב אנ"ש (בפרט בארה"ק וברחבי העולם) מנגנים את הניגון שהוועדה בחרה!! של הרב כהנוב!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:34, 6 באפריל 2017

::::::העובדות הם שכל חסידי חב"ד דשכונת המלך, מנגנים ברוכשטט, וזה מה שינגנו אצל הרבי, אז לא נראה לי שמה שמנגנים בנתיים בארץ עדיף ממה שמנגנים מול הרבי! ובפרט שבפשטות גם בארץ זה הולך להשתנות, מתחיל בעז"ה בשבת שכולה משיח.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 18:22, 6 באפריל 2017 (UTC)

:::::::מגוחך להתווכח כאשר בעוד יומיים כולם ללא יוצא מן הכלל ישירו את של ברוכשטט. ולאנונימי, יש עולם מחוץ לד' אמות שלך. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:37, 6 באפריל 2017 (UTC)

::::::::כל עוד אני יודע בוודאות שזה מה שמנגנים בבית חיינו, הרי ברור שצריך ללכתוב ככה וממילא ביטלתי את הגי' המעניית הזאת, (מקסימום אפשר להוסיף בנתיים עד שיעברו היומיים הקרובים, שבתחילה ניגנו את של כהנוב כי ככה הועדה החליטה)--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:25, 6 באפריל 2017 (UTC)
:::::::::מלבד "אני ואפסי עוד" אני לא מוצא שום הגיון בהחלפה. זה גורם לרבים מאנ"ש להרגיש ריחוק מכל הענין המקודש של הניגון, כשזה נהפך לחוכא ואיטלולא, וקבוצת בחורים מחליטה בלי שום הגיון להחליף ניגון, רק בגלל שהם רוצים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:20, 7 באפריל 2017 (UTC)

למר 'פיצי': את הניגון שנבחר ע"י הוועדה, כבר שרו בהתוועדות מול הרבי בשבת קודש האחרונה!!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 06:28, 7 באפריל 2017 (UTC)

:כנ"ל, הטעם להחלפה הוא אי רלבנטי בין אם הוא מטעם אני ואפסי עוד או שהוא מטעם אחדות החסידים. בפועל בעוד שבועיים אף אחד לא יזכור איך מתחיל הניגון של כהנוב. ב770 כולם ללא יוצא מן הכלל שרים את של ברוכשטט, ובארץ אוכלת יושביה בטח לא ישירו משהו אחר, כך שהויכוח מיותר לחלוטין. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:53, 7 באפריל 2017 (UTC)

מוכח שזה לא כ"עובדות" שהוצגו לעיל. התמימים שרים (גם ב770, גם בשבת שכולה משיח ועוד) את 2 הניגונים!

למר פיצי': א. הניגון של כהנוב נוגן בהתוועדות הרבי גם ביא ניסן עצמו. ב. בהחלט מאות הבחורים - הם לא רוב אנ"ש, שהם מנגנים את הניגון של כהנוב (וגם הבחורים מנגנים את שתיהם!). ג. נראה שיש לך משהו נגד כהנוב או הוועדה.. כולם שרים את שתיהם ואתה מתעקש שרק ברוכשטט..!

::כפי הפשוט לא היה ל"מר פיצי" טעם להתווכח ולנבאות נבואות כ"א פשוט לחכות ולראות, מה שיהיה צפוי מראש, לאט לאט הניגון של כהנוב הולך ונשכח עד שלא מנגנים אותו כלל עכ"פ בבית חיינו, אז אם חייבים לציין את העובדה שהוועדה בחרה את הניגון של כהנוב, אני לא יתווכח, אמנם לדעתי אין בזה ענין בדיוק כמו שלא הולכים עכשיו לציין איזה ניגונים היו בתחרות ואיזה ניגונים רייצס אהב יותר בוועדה מאשר הניגון של כהנוב (שאגב יש כזה דבר - ע"פ דבריו מכלי שני)--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 23:06, 23 באפריל 2017 (UTC)

== ניגוני תשל"ד ==

בפרק ע"ג - שנת תשל"ד - חיברו הניגון דשנת תשל"ג. ותמיהני האם חסרו ניגוני חב"ד לאותה שנה? בטח ישמחו היודעים להוסיף מידע מדוע השתמשו שוב בניגון דשנה העברה.

ומדי דברי בו, הרי בהתוועדות דט"ו סיון תשל"ד (כמדומני סוף שיחה ג' או ד') מנגנים ניגון לא מוכר (ודומני שאינו חב"די) על הפסוק האחרון בפרק: "ואני קרבת אלוקים לי טוב, שתי בה' אלוקים מחסי לספר כל מלאכותיך". לא שמעתי הניגון לא לפנ"ז ולא אח"כ, ושוב - בטח ישמחו היודעים להוסיף כאן מידע.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בניסן ה'תשע"ז 20:42, 11 באפריל 2017 (UTC)

הניגון הוא של רב"צ שנקר שלימדו שם. שמעתי מהרב וילשאנסקי פעם בנושא, אתה מוזמן לשאול אותו

הרב י. וינברג ביקש מרבנ"צ שנקר לחבר ניגון בעקבות כך שאף ניגון אחר לא היה מוצלח ולכן חיבר את זה(כל זה בראיון שנארך איתו. אבל ראיתי במקום אחר שהוא חיבר על הפרק ולכן ביקש לבוא ולנגן זאת אצל הרבי). אבל הבחורים לא אהבו ועל כן המשיכו את הניגון של השנה לפני--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 14:45, 12 באפריל 2017 (UTC)

במוצאי חג השבועות תשל"ד הגיע להתוועדות של הרבי מלך המשיח שליט"א החזן בן ציון שנקר, ה'בעל מנגן' של חסידות מודזי'ץ, וביקש מהרבי מלך המשיח שליט"א בין השיחות לנגן ניגון, הוא ניגן ניגון על המילים: 'ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באד-ני י-ה-וה מחסי לספר כל מלאכותיך'.
כמה ימים לפני ההתוועדות הוא אמר לשכנו, הרב ויינברג שהוא הלחין ניגון על הפסוק האחרון בפרק ע"ג, "ואני קרבת אלוקים לי טוב", ומעוניין לשיר אותו בהתוועדות הרבי מלך המשיח שליט"א, הרב ויינברג כתב על כך לרבי מלך המשיח שליט"א, והרבי מלך המשיח שליט"א נתן הסכמתו שר' בן-ציון שנקר ישיר את ניגונו בהתוועדות. הרבי מלך המשיח שליט"א עודד את הניגון בשמחה רבה (השיר במקורו היה איטי, אך הוא הושר לפי הקצב של הרבי מלך המשיח שליט"א..) ואח"כ הסביר את המילים של הניגון בשיחה הבאה, כמו"כ ניגנו את הניגון גם בכוס של ברכה באותו ערב, כשהרבי מלך המשיח שליט"א נכנס להתוועדות בשבת לאח"ז – י"א סיון ניגנו את הניגון וכן בהתוועדות ט"ו סיון לאחרי שיחה א' במשך דקות רצופות מתוך התלהבות.

== ערך לכל ניגון? ==

מחקתי קישורים אדומים לכל הפרקים מאחרי תשנ"ג (כיון שלא זכינו לראות את הרבי מעודדם ואין מה להרחיב אודותם, לענ"ד). לדעתי יש למחוק גם את אלו שמלפני תשנ"ג חוץ מכמה בולטים, וכן, למחוק את הערך [[ניגון שיר מזמור לדוד]]. כל המידע שאפשר לכתוב על ניגונים 'רגילים' נמצא - או שצריך להמצא - כאן. דעות? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:04, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
:{{א|להתראות}} נראה שפתחת מיזם לפתוח ניגונים כל כל הפרקים שאחרי ג' תמוז, מתוך רצון להביא כמה שיותר מידע חב"די (כפי שרצית לקשר או לשכתב את כל הימנוני הקעמפים). שאלתי היא איך הדבר הזה נראה למי שלא ממש חי בעולם "שלנו", לראות ערכים עם רזולוציות כמו "ויש גורסים: מלך המשיח חי וקיים לעולם ועד" וכדו'. האם הכל צריך להיכתב? ראוי לדיון לדעתי. אני פתוח לשמוע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:30, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג
::לעניות דעתי אין בכך שום ריעותא. אני יודע בוודאות שיש הרבה אנשים שעושים שימוש בחב"דפדיה גם בשביל זה, וחושב שניגון כזה הוא לא פחות מכל ערך על ניגונים אחרים, מוכרים פחות ו'משמעותיים' פחות מבחינת המקום שהם תופסים בפועל וברמה העקרונית אצל חסידים. זו דעתי, ולא אעמוד עליה אם יוחלט אחרת, רק אבקש בכגון דא, שבמקום למחוק - יעבירו זאת למרחב המשתמש על שמי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:41, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג 13:41, 15 בפברואר 2023 (UTC)
:::יש במרחב האישי שלי ערך על כל ניגון לשימוש העורכים {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 15:03, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג ''(15 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== הערות שוליים ==

אינני מצליח להוסיף--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 12:06, 4 בינואר 2018 (UTC)

== שינוי שם ==

לדעתי יותר קצר ונפוץ לקרוא להם 'ניגוני הפרקים', מוסכם?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 12:49, ד' בסיוון, ה'תש"ף 12:49, 27 במאי 2020 (IST)
:תוכל לעשות הפניה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:31 • ד' בסיוון ה'תש"ף

== תש"פ ==
כדאי לשים את הניגון הסופי ששרים כיום גם מול הרבי:https://chabad.info/musicnews/593130/
--[[משתמש:צמח! צמח! צמח!|צמח!]] • [[שיחת משתמש:צמח! צמח! צמח!|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תש"ף • 11:38, 28 במאי 2020 (IST)
:אכן ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:10 • ה' בסיוון ה'תש"ף

== הניגון של פרק קיח ==

הקישור לניגון לא עובד צריך שמישהו יחליף לקישור טוב

== ניגון ישישו וישמחו ==

הלינק לניגון לא פעיל כי זה מפנה לאתר הישן של חב״ד אינפו, שלצערנו כולו לא פעיל (וזה פרוייקט בפני עצמו שהם אמרו שישקמו).

הנה לינק לניגון ביוטיוב אם אפשר בבקשה להעלות לדף כי כרגע הדף נעול לעריכה. או אם יוטיוב חא מתאים אם אפשר בבקשה להפוך לmp3 ולאחסן בחבדפדיה אם יש אפשרות כזו. [[משתמש:Atzmuseinsof|Atzmuseinsof]] - [[שיחת משתמש:Atzmuseinsof|שיחה]], 10:07, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ג 10:07, 16 באפריל 2023 (UTC)

== לינק ישישו וישמחו יוטיוב ==

בגלל שחבדפדיה חוסם את יוטיוב אפשר לחפש את הניגון ביוטיוב ״הרבי מליובאוויטש שר ניגון ישישו וישמחו בהתוועדות פורים תשל״ב״

כנ״ל נא למצוא דרך להעלות לאתר כי הלינק של חב״ד אינפו הישן לא פעיל.

שיחה:ניגונים על פרקי הרבי

2023-04-16T10:07:01Z

Atzmuseinsof: /* ניגון ישישו וישמחו */ פסקה חדשה

רחמים אנטיאן

2021-02-27T17:32:09Z

Atzmuseinsof: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה

[[קובץ:רחמים אנטיאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]
ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' היה [[חסיד חב"ד]], איש עסקים, איש חסד, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].

==תולדות חיים==
רחמים שירת ב[[צה"ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]], ארעה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.

לאחר שהשתחרר מ[[צה"ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב "דתי לאומי", ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו ר' [[משה דיקשטיין]] שהפך להיות ידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה בכל העולם. אחד מהישגים היה קניית מלון "רקפת" שהפך לפנימייה שכיום מאכסנת כ300 תמימים. כאשר עבר אחר כך, בברכת הרבי, לעולם העסקים, עשה מעשה חסד עילאי ונטל על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו ב2.5 מליון דולר. (לאחר כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם).

בהמשך חייו עבר לגור ב[[קראון הייטס]], ובברכת הרבי הצליח מאוד בעסקיו. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה.

התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות, (כאשר כל שבת היה הת' [[חיים פוזן]] החוזר העיקרי על שיחה של הרבי). תרם בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את "[[קרן המיליון]]" לשם כך, באמצעותה חילק בפועל למעלה מחמש מיליון דולר.

יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] המתקיים עד היום מדי שנה על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ו]] בין חמש יבשות.

יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס"ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת 'קראון הייטס', הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב
גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב"ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].

במחצית השניה של שנות הנו"נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר ביישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב"ד]].

נפטר לאחר ה[[הקפות]] מדום לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס"ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.
{{חלונית
|כותרת=ציפייה למשיח
|מקור=[[שבועון בית משיח]]
|תוכן=
בשנת [[תשמ"א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]".

כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.

בשנת [[תנש"א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על ידי [[מלך המשיח]]?!..."

על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''"והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה"צ"'''.
}}

==פעולות לזכרו==
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע"א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס"ת לע"נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה. ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי [[משיח פרידמן]].

ב[[חודש טבת]] [[תשע"ט]], יצא לאור ספר שמכיל את שיעוריו של ר' רמי שמסר בשנותיו האחרונות. את הוצאת הספר יזמה גב' דבורה לאה הרצוג{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%A2%D7%94/]}}.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64594_he_1.pdf "קרייזי אבאוט משיח"] - קובץ הסוקר את תולדות חייו {{PDF}}
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/26-12-2018-16-41-10-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf קובץ "שיעורי ר' רמי"]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9 "שמחת תורה אצל הרבי"] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4 קהל רב ב[[התוועדות]] לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על [[התוועדות]] לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}}
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95-%D7%99%D7%97%D7%99/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Antian-Schmerling%20-%2021%20Adar%20II%2C%205776.pdf קורות חייו, מכתבים שכתב לרבי ומענות שקיבל וסקירת רשימותיו]''' ב[[תשורה]] מנישואי בנו, כ"א אדר שני תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אנטיאן, רמי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

הלל מפאריטש

2020-12-11T04:17:05Z

Atzmuseinsof: /* צעירותו */

[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]
רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ''', [[תקנ"ה]] - [[י"א אב]] [[תרכ"ד]], מכונה גם: '''הלל פאריטשער''') היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].

==צעירותו==
נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.

מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה '[[ה״חול המועד׳ניק״]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|"ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].

== מתקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] ==
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.

את [[אדמו"ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.

משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו"ר האמצעי]] ועם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו"ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד.
הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב"ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של [[אדמו"ר האמצעי]] והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.

== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==

3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] [[תקע"א]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]]{{הבהרה|בחיי אדה"ז נסע לאדמו"ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.

משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.

[[אדמו"ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".

אדמו"ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.

== עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==

רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר"י]] הקדוש "[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]".

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.

פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.

נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.

בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ"נ]] לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.

על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!

אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.

==כשד"ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==
{{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}
אדמו"ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח"כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.

כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.

סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.

השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.

==עם רבי אייזק מהומיל==
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו היתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.

==[[הסתלקות]]ו==
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב]] [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון

ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].
==מתלמידיו==
* הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם.
* הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]]

==ספריו==
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תרל"ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]].
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].
*'''מאמרי השתטחות'''.
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.
*'''רמ"ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג"א, כפי ששמע מפי קודשו.

==ניגוניו==
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים [[ניגונים]] חסידיים בהרגש הלב.
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}

==משפחתו==
*בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}
*חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]

== קישורים חיצוניים ==
;ניגוניו
* ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב"ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}
* לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע"ו
;שונות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63155 "הצדיק מרוסיה הלבנה" - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}}
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}
;ציונו
* נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב"ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]]
* {{קישור חבד און ליין|105781תמונות|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י"א אב תשע"ז}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]

רחמים אנטיאן

2017-05-04T10:13:33Z

Atzmuseinsof:

[[תמונה:רחמים אנטיאן.jpg|left|thumb|250px|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]
ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' היה [[חסיד חב"ד]], איש עסקים, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].

==תולדות חיים==
רחמים שירת ב[[צה"ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]], ארעה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.

לאחר שהשתחרר מ[[צה"ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב "דתי לאומי", ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו ר' [[משה דיקשטיין]] שהפך להיות ידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה בכל העולם. אחד מהישגים היה קניית מלון "רקפת" שהפך לפנימייה שכיום מאכסנת כ300 תמימים. כאשר עבר אחר כך, בברכת הרבי, לעולם העסקים, עשה מעשה חסד עילאי ונטל על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו ב2.5 מליון דולר. (לאחר כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם).

בהמשך חייו עבר לגור ב[[קראון הייטס]], ובברכת הרבי הצליח מאוד בעסקיו. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה.

התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות, (כאשר כל שבת היה הת' [[חיים פוזן]] החוזר העיקרי על שיחה של הרבי). תרם בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את "[[קרן המיליון]]" לשם כך, באמצעותה חילק בפועל למעלה מחמש מיליון דולר.

יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] המתקיים עד היום מדי שנה על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ו]] בין חמש יבשות.

יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס"ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת 'קראון הייטס', הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב
גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב"ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].

במחצית השניה של שנות הנו"נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר בישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב"ד]] הפעיל עד היום על ידי ר׳ ירון שיחי׳ בבלי.

נפטר לאחר ה[[הקפות]] מהתקף לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס"ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.
{{חלונית
|כותרת=ציפייה למשיח
|מקור=[[שבועון בית משיח]]
|תוכן=
בשנת [[תשמ"א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]".

כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.

בשנת [[תנש"א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על-ידי [[מלך המשיח]]?!..."

על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''"והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה"צ"'''.
}}

==פעולות לזכרו==
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע"א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס"ת לע"נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה.

ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי [[משיח פרידמן]].

== קישורים חיצוניים ==

* [http://www.chabad.info/images/notimage/64594_he_1.pdf "קרייזי אבאוט משיח"] - קובץ הסוקר את תולדות חייו {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9 "שמחת תורה אצל הרבי"] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4 קהל רב ב[[התוועדות]] לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על [[התוועדות]] לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}}
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95-%D7%99%D7%97%D7%99/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Antian-Schmerling%20-%2021%20Adar%20II%2C%205776.pdf קורות חייו, מכתבים שכתב לרבי ומענות שקיבל וסקירת רשימותיו]''' ב[[תשורה]] מנישואי בנו, כ"א אדר שני תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אנטיאן, רמי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]