חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ניגון לשבת ויום טוב

2022-10-29T20:50:09Z

Abhtur770: /* ניגונים לשבת ויום טוב{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}} */

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי [[שבת]] בשבתו.

[[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך הניגונים עצמם יש בידינו.

ניגונים אלו (חמישים במספר) הם מניגון ע' עד ניגון צ"ו שב[[ספר הניגונים]].

==ניגונים לשבת ויום טוב{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}}==
*'''ניגון ח'''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]] המיוחס לאדמו"ר הזקן.
*'''ניגון ע"ב''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQWVOTjdibzRjMHc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=491 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ע"ג''' - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZFlmV0xSNHVKTG8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=129 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/719162/ בביצוע חליל צד עם האמן החב"די ארי אלטבוים].
*'''[[ניגון ע"ד]]''' - חיברו ר' [[אהרן חריטונוב]] [[שו"ב]] בעיר [[ניקולייב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQY1dMTmo3d185bmc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=170 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון ע"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRnRKOG5CVDU1Wlk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבוד של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=138 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1060 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''[[ניגון יעלה|ניגון ע"ו]]''' - לשבת ויום טוב, ניגון זה מופיע פעם נוספת בספר הניגונים כניגון רמ"ג והוא מושר על מילות הפיוט "יעלה תחנוננו".
*[[ניגון ע"ז]] - ב-[[770]] ובקהילות חב"ד בעולם, נהוג לנגן ניגון זה בליל [[יום הכיפורים]] בפיוט הפותח "אמנם כן, יצר סוכן, בנו בך להצדק, רב צדק ועננו סלחתי".
*'''ניגון ע"ח''' - ייתכן שחיברו החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQb0pPUUlWZzdKWTg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=495 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=336 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"].
*'''ניגון ע"ט''' - מיוחס לר' [[אהרן חריטונוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeWRTR1Q0eFl0czg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=496 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/725062/ פרוייקט 'געגועים'].
*'''ניגון פ'''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOFh5dHRIcVBodzg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=497 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-13-42-3יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-לשבת-3-ניגון-צ-בספר-הניגונים לשמיעת הניגון בביצוע מקפיץ של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון פ"א''' - ניגון זה ב[[ליובאוויטש]] היה נקרא '''ניגון ארבע עולמות עיב"א''' או '''אבי"ע''' - עשיה יצירה בריאה אצילות (סדר העולמות כאן הוא הפוך מהמקובל ומזה שב[[ניגון ארבע בבות]] לכ"ק [[אדמו"ר הזקן]], וכנראה כך הוא הסדר בעבודתו של יהודי מלמטה למעלה בעבודת השם, ואילו להבדיל בין קודש לקודש, הניגון המכוון [[ניגון ארבע בבות]] מסמל את עבודת השם מלמעלה למטה בהמשכת גילוי אלוקות בעולמות).[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRTYtWEdNSlpYbGs/view?usp=sharing לשמיעת ניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ב''' - על פי השערה, התפלל בניגון זה [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%A2_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_81925.html הניגון שבו התפלל אדמו"ר הרש"ב] סקירה מאת ר' [[לב לייבמן]].}}. [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=499 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=156 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1057 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"], [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNDlPTlVuRElFUlU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [https://col.org.il/news/94076 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיא כלב]
*'''ניגון פ"ג''' - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=327 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1947 לשמיעת הניגון מתוך "חליל עם נשמה"], [http://chabadpedia.co.il/images/8/83/083_Shabbos_Veyom-Tov%2C_Unknown.mp3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383959/jewish/Nigun-Shabbos-and-Yom-Tov-2.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון פ"ד''' - על פי המסורת חסידית ניגון זה היה מושר כהכנה לאמירת מאמר חסידות ע"י הרבי המהר"ש, בחסידות וויז'ניץ מנגנים את זה בתוך הפיוט "קה ריבון", הרבי מלך המשיח שליט"א ניגן זאת מספר פעמים בהתוועדויות [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQY0xucGl6X21hclE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון פ"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeUhVNkN3VExFcUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=503 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://chabad.info/musicnews/757243/ בפרוייקט 'געגועים' מנחם מענדל עמאר].
*'''ניגון פ"ו''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]] ונקרא "העובד". [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOC1MaFdlUXllb0k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=504 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]. [https://col.org.il/news/95274 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיר כלב].
*'''ניגון פ"ז''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRXpGTHR1Q2dHam8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [https://col.org.il/news/98035 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיר כלב][https://chabad.info/musicnews/706658/ לשמיעת הניגון מפי ר' מנחם מענדל עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים'].
*'''ניגון פ"ח''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOEI4R2ZhWWthUDg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=506 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ט''' - ניגון זה נהג לנגן ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] - מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYVRqZEdYd29UcjQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=507 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=137 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [https://col.org.il/news/131193 לשמיעת הניגון מתוך פרוייקט 'געגועים'], [https://www.chassidus.com/audio/nigun/10-03-Niggun-L-Shabbos-V-Yom-Tov-Chonye-Morosow-s-Niggun-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה].
*'''ניגון צ'''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaTZTdkRXWlRuYWc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=508 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"א''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQdjBSNVRUS2x2X1k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=509 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ב''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQS1VpMFJ5RElGRDg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=510 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383942/jewish/Nigun-Shabbos-and-Yom-Tov-1.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון צ"ד''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZjQwQ08yeS1ZT0U/view?usp=sharing דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=512 אלאור ולנר] {{*}} [https://col.org.il/news/134750 מנחם עמאר].
*'''ניגון צ"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZTJ1Qy15ejJfM0E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=513 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-23-18-52-4ניגון-לשבת-ויום-טוב---ניגון-צה-בספר-הניגוניםmp3. לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383961/jewish/Nigun-Shabbos.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון צ"ו''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeVFYNHhUSHlSNUk/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=514 ר' אלאור ולנר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1054 "היכל הנגינה"] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/758583/ אורי אלטבוים].
*'''ניגון קפ"ז, שבענו מטובך''' - ניגון חסידי שמח, המושר על מילות התפילה שב[[תפילת שמונה עשרה]] של שבת. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[יצחק דובוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNHdodXVXYlBlaHc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].
*'''ניגון רי"ח''', "'''מזמור לדוד'''" - נעימה "חזנית" על הפרק "מזמור לדוד" אותה אומרים בשעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]], כפי שהיה מנגן ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-03-Mizmoir-L-Dovid-Chazonisher-fom-Reb-Yichoel-Halperin-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYWxKdnZ1cjA4cm8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון רי"ט, מנוחה ושמחה''' - ניגון רווי מתיקות ועונג שבת, בן שלוש בבות (קטעים). נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-04-Menucha-V-Simcha-Z-Miros-Friday-Night-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZXl2TnoxekZlTlE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון רכ"ז, במוצאי יום מנוחה''' - ניגון (תנועה) מ[[ניקולייב]] ל[[מוצאי שבת]]. ניגון נרשם מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ([[אוסטרליה]]). [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-05-Hamavdil-Bein-Kodesh-Lechoil-Z-Miros-Motzoei-Shabbos-Motzoei-Yom-Menucha-.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYUlFQWdBMGlBTUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].
*'''ניגון רל"ב''' - ניגון חב"די לבבי ששרו חסידי חב"ד בעיר [[קלימוביץ']]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]). [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMVM1dk1razhVNVU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://audio.chassidus.com/audio/nigun/ ניגוני שבת ויום טוב]''' באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}

{{הערות שוליים}}

{{שבת}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|*]]

אלאור ולנר

2022-01-30T13:49:55Z

Abhtur770: /* הפקות */

[[קובץ:אלאור ולנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלאור ולנר מנגן באירוע ב[[בית מנחם]]]]
[[קובץ:אלאור ולנר 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|באולפן]]
ר' '''אלאור ולנר''' הינו [[חסיד חב"ד]], נגן אירועים ומפיק [[מוזיקה|מוזיקלי]] המתגורר ב[[ראשון לציון]], הפיק פרוייקטים רבים הקשורים ל[[ניגוני חב"ד]] ועוד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב אלטר שמואל ולאמו מרת רחל ולנר, בילדותו גדל ב[[חיפה]] ו[[מגדל העמק]].

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם ליווה את ריקודי חודש אדר "באותם ימים שאחרי ג' תמוז – שהשמחה בהם הייתה מצרך נחוץ, כמים קרים על נפש עייפה"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/84317/ ר' אלאור בריקודי חודש אדר] {{אינפו}}}}.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב ישראל ליפסקר מראשון לציון, החל לנגן לפרנסתו בחתונות ובאירועים שונים.

פרוייקט מפורסם במיוחד שלו הוא 'שרים [[תניא]]' סדרת תקליטים של פרקי התניא בשיר, לסיוע ב[[שינון תניא בעל פה]].

בתש"פ הקליט פרוייקט מיוחד בהפקת הרב [[ישראל הלפרין]], בשם '''קטעי שיחות''' אודות האמונה שהרבי הוא [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]], [[חי וקיים]] ו[[נביא]] - להאזנה [https://abc770.org/video/מחרוזת-קטעי-אמונה-במלך-המשיח/ לחצו כאן].

==הפקות==
[[קובץ:אוצר הניגונים אלאור ולנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סדרת אוצר הניגונים - חב"ד]]
*"אוצר הניגונים - חב"ד" הוא [[ספר הניגונים]] המחודש, סדרה בת שלושה כרכים ובה: מקורות הניגון, תווי הניגון (עם אקורדים מושקעים ומענינים) ולאותם ניגונים שיש להם מילים תווים עם המילים.

;תקליטים:

* '''ספר הניגונים''' - הקלטת ניגוני חב"ד לפי סדרם ב[[ספר הניגונים]], 4 אלבומים.
* '''שרים תניא''' - סדרת תקליטים של פרקי ספר ה[[תניא]] בשיר, פרקים א' - י"ז ופרק ל"ב.
* '''שרים [[איתא במדרש תילים]]'''
* '''שרים [[באתי לגני]]'''
* '''שרים [[פרקי אבות]]'''
* '''שרים [[תפילה]]''' - 2 דיסקים, לצעירים ולבוגרים.
* '''ולנר ווקאלי''' - [[ניגוני הרבי]] בביצוע ווקאלי.
* '''הפרק של [[הרבי]] בניגון''' - הפקה שנתית שבה מולחנות מילות ה[[פרק אישי (מנהג)#אמירת המזמור של האדמו"ר|פרק של הרבי]] של אותה שנה ב[[י"א ניסן]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/אלאור-ולנר/ התגית 'אלאור ולנר'] - מגוון כתבות וחומרי מדיה באתר חב"ד אינפו
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אלאור%20ולנר התגית 'אלאור ולנר'] - מגוון כתבות וחומרי מדיה בארכיון אתר חב"ד אינפו
* '''[https://chabad.info/magazine/84317/ בעל עסק חסידי: והיה כנגן המנגן]''' ראיון קצר עם ר' אלאור ולנר מהמגזין [[דרך המלך]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ולנר, אלאור}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]

אלאור ולנר

2022-01-30T13:49:45Z

Abhtur770: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אלאור ולנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלאור ולנר מנגן באירוע ב[[בית מנחם]]]]
[[קובץ:אלאור ולנר 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|באולפן]]
ר' '''אלאור ולנר''' הינו [[חסיד חב"ד]], נגן אירועים ומפיק [[מוזיקה|מוזיקלי]] המתגורר ב[[ראשון לציון]], הפיק פרוייקטים רבים הקשורים ל[[ניגוני חב"ד]] ועוד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב אלטר שמואל ולאמו מרת רחל ולנר, בילדותו גדל ב[[חיפה]] ו[[מגדל העמק]].

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם ליווה את ריקודי חודש אדר "באותם ימים שאחרי ג' תמוז – שהשמחה בהם הייתה מצרך נחוץ, כמים קרים על נפש עייפה"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/84317/ ר' אלאור בריקודי חודש אדר] {{אינפו}}}}.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב ישראל ליפסקר מראשון לציון, החל לנגן לפרנסתו בחתונות ובאירועים שונים.

פרוייקט מפורסם במיוחד שלו הוא 'שרים [[תניא]]' סדרת תקליטים של פרקי התניא בשיר, לסיוע ב[[שינון תניא בעל פה]].

בתש"פ הקליט פרוייקט מיוחד בהפקת הרב [[ישראל הלפרין]], בשם '''קטעי שיחות''' אודות האמונה שהרבי הוא [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]], [[חי וקיים]] ו[[נביא]] - להאזנה [https://abc770.org/video/מחרוזת-קטעי-אמונה-במלך-המשיח/ לחצו כאן].

==הפקות==
[[קובץ:אוצר הניגונים אלאור ולנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סדרת אוצר הניגונים - חב"ד]]
*"אוצר הניגונים - חב"ד" הוא [[ספר הניגונים]] המחודש, סדרה בת שלושה כרכים ובה: מקורות הניגון, תווי הניגון (עם אקורדים מושקעים ומענינים) ולאותם ניגונים שיש להם מילים תווים עם המילים.

;תקליטים:

* '''ספר הניגונים''' - הקלטת ניגוני חב"ד לפי סדרם ב[[ספר הניגונים]], 4 אלבומים.
* '''שרים תניא''' - סדרת תקליטים של פרקי ספר ה[[תניא]] בשיר, פרקים א' - י"ז ופרק ל"ב.
* '''שרים [[איתא במדרש תילים]]'''
* '''שרים [[באתי לגני]]'''
* '''שרים [[פרקי אבות]]'''
* '''שרים [[תפילה]]''' - 2 דיסקים, לצעירים ולבוגרים.
* '''ולנר ווקאלי''' - [[ניגוני הרבי]] בביצוע ווקאלי.
* '''הפרק של [[הרבי]] בניגון''' - הפקה שנתית שבה מולחנות מילות ה[[פרק אישי (מנהג)#אמירת המזמור של האדמו"ר|פרק של הרבי]] של אותה שנה ב[[י"א ניסן]].
* '''קטעי שיחות''' אודות האמונה שהרבי הוא [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]], [[חי וקיים]] ו[[נביא]] - להאזנה [https://abc770.org/video/מחרוזת-קטעי-אמונה-במלך-המשיח/ לחצו כאן].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/אלאור-ולנר/ התגית 'אלאור ולנר'] - מגוון כתבות וחומרי מדיה באתר חב"ד אינפו
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אלאור%20ולנר התגית 'אלאור ולנר'] - מגוון כתבות וחומרי מדיה בארכיון אתר חב"ד אינפו
* '''[https://chabad.info/magazine/84317/ בעל עסק חסידי: והיה כנגן המנגן]''' ראיון קצר עם ר' אלאור ולנר מהמגזין [[דרך המלך]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ולנר, אלאור}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]

אלאור ולנר

2022-01-30T13:49:01Z

Abhtur770: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אלאור ולנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלאור ולנר מנגן באירוע ב[[בית מנחם]]]]
[[קובץ:אלאור ולנר 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|באולפן]]
ר' '''אלאור ולנר''' הינו [[חסיד חב"ד]], נגן אירועים ומפיק [[מוזיקה|מוזיקלי]] המתגורר ב[[ראשון לציון]], הפיק פרוייקטים רבים הקשורים ל[[ניגוני חב"ד]] ועוד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב אלטר שמואל ולאמו מרת רחל ולנר, בילדותו גדל ב[[חיפה]] ו[[מגדל העמק]].

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם ליווה את ריקודי חודש אדר "באותם ימים שאחרי ג' תמוז – שהשמחה בהם הייתה מצרך נחוץ, כמים קרים על נפש עייפה"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/84317/ ר' אלאור בריקודי חודש אדר] {{אינפו}}}}.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אסתר, בתו של הרב ישראל ליפסקר מראשון לציון, החל לנגן לפרנסתו בחתונות ובאירועים שונים.

פרוייקט מפורסם במיוחד שלו הוא 'שרים [[תניא]]' סדרת תקליטים של פרקי התניא בשיר, לסיוע ב[[שינון תניא בעל פה]].

בתש"פ הקליט פרוייקט מיוחד בהפקת הרב [[ישראל הלפרין]], קטעי שיחות אודות האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, חי וקיים ונביא - להאזנה לחצו כאן.

==הפקות==
[[קובץ:אוצר הניגונים אלאור ולנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סדרת אוצר הניגונים - חב"ד]]
*"אוצר הניגונים - חב"ד" הוא [[ספר הניגונים]] המחודש, סדרה בת שלושה כרכים ובה: מקורות הניגון, תווי הניגון (עם אקורדים מושקעים ומענינים) ולאותם ניגונים שיש להם מילים תווים עם המילים.

;תקליטים:

* '''ספר הניגונים''' - הקלטת ניגוני חב"ד לפי סדרם ב[[ספר הניגונים]], 4 אלבומים.
* '''שרים תניא''' - סדרת תקליטים של פרקי ספר ה[[תניא]] בשיר, פרקים א' - י"ז ופרק ל"ב.
* '''שרים [[איתא במדרש תילים]]'''
* '''שרים [[באתי לגני]]'''
* '''שרים [[פרקי אבות]]'''
* '''שרים [[תפילה]]''' - 2 דיסקים, לצעירים ולבוגרים.
* '''ולנר ווקאלי''' - [[ניגוני הרבי]] בביצוע ווקאלי.
* '''הפרק של [[הרבי]] בניגון''' - הפקה שנתית שבה מולחנות מילות ה[[פרק אישי (מנהג)#אמירת המזמור של האדמו"ר|פרק של הרבי]] של אותה שנה ב[[י"א ניסן]].
* '''קטעי שיחות''' אודות האמונה שהרבי הוא [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]], [[חי וקיים]] ו[[נביא]] - להאזנה [https://abc770.org/video/מחרוזת-קטעי-אמונה-במלך-המשיח/ לחצו כאן].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/אלאור-ולנר/ התגית 'אלאור ולנר'] - מגוון כתבות וחומרי מדיה באתר חב"ד אינפו
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אלאור%20ולנר התגית 'אלאור ולנר'] - מגוון כתבות וחומרי מדיה בארכיון אתר חב"ד אינפו
* '''[https://chabad.info/magazine/84317/ בעל עסק חסידי: והיה כנגן המנגן]''' ראיון קצר עם ר' אלאור ולנר מהמגזין [[דרך המלך]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ולנר, אלאור}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]

זמרוני זליג ציק

2022-01-17T22:00:57Z

Abhtur770: /* משפחתו */

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' ([[כ"ט חשון]] [[תש"ט]]-[[ט"ז סיון]] [[ה'תשע"ח]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי"ד), למשפחה שהשתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערה|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערה|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים (חלקם אף נהפכו לחסידי חב"ד). הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי ועליהם זכה לתשובה:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערה|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה שאסור על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערה|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===מבתי חב"ד הראשונים===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו הרבה{{הערה|קודם לכן היה מרכזי צא"ח בכמה מקומות בארץ, ובית חב"ד לאזור הצפון בעפולה. ועוד.}} "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בארץ והרעיון היה די חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערה|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש אומרים, שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום בשורת הגאולה הגדולה שיצאה משם במשך השנים וכן כינוי זה מוטבע בכל הפרסומים היוצאים על ידי מוסדותיו.

===אצל הרבי בפעם השנייה===
[[קובץ:הכינוס הארצי הזוכה בגורל.jpg|ממוזער|[[הזוכה בגורל]] של חודש תשרי [[תשל"ה]] הרב [[זמרוני זליג ציק]] נואם ב[[הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש|כנס הארצי של חסידי חב"ד]] של אותה שנה]]
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}.

באותו ביקור במהלך [[חלוקת המשקה]] בהתוועדות [[שבת בראשית]] קיבל מהרבי בקבוק עבור הפעילות בבת ים{{הערה|יומן יצחק מאיר סוסובר}}.

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

===בשליחות===
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז שימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

בשיחת טלפון ב[[אב]] [[תש"מ]] אמר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' [[אפרים וולף]] שנתקבל מכתב מהרב זמרוני והורה לו שצריך שיהיה שימת לב לעניניו, ולעורר את השייכים לזה כ[[צא"ח]], [[ארגון הגג]] וכיוצא בזה ולצד זאת לחזק את הארגונים הללו שיעשו גם לבד{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 371}}.

בחודש [[כסלו]] [[תשמ"א]] אמר לו הרבי ב[[יחידות]] בקשר לפעילותו בבת ים: {{ציטוטון|עפ"י הדו"חות האחרונים שהגיעו אלי - הרי הצלחת הפעילות היא למעלה מן המשוער. ברם מכיון שלטוב אין גבול - הרי שיהא זה ביתר עוז וביתר שאת. (והוסיף:) שלא יחסר בכח אדם ולא בתקציב}}{{הערה|[[מקדש מלך]] חלק ד' ע' תלב}}.

בכ"ג חשוון תשמ"ג קיבל מכתב מהרבי שבסופו בירכו והוסיף בכתב ידו הקדוש: {{ציטוטון|ולהצלחה רבה בעבודת הקודש ועד שכמופת יהיה לרבים}}.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות סיום הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] קיבל את אישורו של הרבי לפרסם על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|[https://collive.com/wp-content/uploads/2019/07/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה עא}}.

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שפעולתה העיקרית בתחילה הייתה הוצאה לאור של עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העיתון הראשון יצא בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] ומטרתו הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. העיתון זכה לברכות ועידודים מהרבי ובאחת הפעמים אף לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בחלוקת הדולרים של [[י"ג סיון]] [[תנש"א]] עבר והראה לרבי כמה וכמה תמונות ומסמכים מהפעולות שלו בארץ הקודש בענין אראנו נפלאות וכו' והרבי השיב (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שיהיה בשעה טובה, והציבור יצטרך להודות לך. אילו סיפרת על כל הענינים שאתה עושה, היו אלו יכולים כבר עתה ללכת לביתם...}}{{הערה|שבועון בית חיינו גליון 90}}.

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם להתגלות הרבי כמלך המשיח ושזהו המסר אותו יש להעביר כעת.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ד]] אירגן, במסגרת עבודתו ב[[צא"ח]], כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות",ו בו' תמוז הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שנשא את הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארציים.

ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]] ארגן כינוס ארצי כחלק ממעמד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.

ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ט]] ארגן כינוס ענק תחת הכותרת "המלך בשדה" בפארק הירקון בתל אביב.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חב"דית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] ארגן לראשונה את "עצרת גאולה ומשיח" באמפי בבת ים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מידי שנה.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בפתרון בעיות שהתעוררו אצל חלק מה[[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח בארץ הקודש]]. בשנת [[תשל"ו]] כשהגיעו השלוחים לארץ הקודש, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה שפועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. מרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===
[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל להוציא את עלון שיחת הגאולה, כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===שלימות התורה העם והארץ===
הרב ציק היה מגדולי הלוחמים כנגד הפגיעה בשלימות התורה העם והארץ, והיה כותב על כך בקביעות בפרסומיו וכן בכל כינוס שערך היה דואג למחאה בעניין, בשנת [[תשס"ה]] לחם בתוקף כנגד גירוש גוש קטיף וצפון השומרון [[תוכנית ההתנתקות]] ואף נאם בעצרת המחאה "מי לה' אלי" שנערכה בבניני האומה ב[[י"ד אדר]].

לאחר הגירוש, עלה עם תלמידיו מספר פעמים לחורבות היישוב 'חומש' והתוועד שם וחיזק את תלמידי הישיבה שהוקמה במקום.

===ארבע זוגות תפילין===
[[קובץ:תפימוהמ.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שער הספר "[[תפילין של ימות המשיח]]"]]
{{ערך מורחב|ארבע זוגות תפילין}}
ב[[התוועדות]] שבת פרשת ואתחנן [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם גם לאור כך שמלאו לו ארבעים שנה. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון".

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל אמר לו: "תשאל אותי מה שיש לי אני יכול לומר לך, תשאל אותי מה שאין לי איני יכול לומר לך, אני איני מניח 4 זוגות" ולאחר כמה שניות של מחשבה אמר "אבל אתה כן תניח", [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/1HF-UqTDaQVzf2oavNm7GnqJnFIhkRoNv כינוס י"א ניסן תשע"ד], דקה 19:00.}} החל להניח ד' זוגות.

כעשרים שנה לאחר מכן החל הרב ציק להתוועד ולעורר לאור שיחה זו המענה שקיבל ושיחות נוספות, שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]]. במענה שקיבל ראה הרב ציק חידוש מיוחד שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בענין הנחת ד' זוגות, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו [[תפילין של ימות המשיח]] העוסק במצוות התפילין, עניין ארבעת הזוגות והנחתם.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.

כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69, ונקבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן על ידי [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/377101/ בלעדי למשתתפי משיח בכיכר: ספרו החדש של הרב זמרוני ציק] {{אינפו}}.}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, ר' לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק - כפר חב"ד
*חתנו, ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - בת ים.
*חתנו, ר' שלום דובער פייגין - בת ים.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[https://chabad.info/magazine/678285 שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/file/d/1Sp7PJnn_XjyQpeomS66Rb-ogX0S9Yl6W/view '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' [[גליון החייל|החייל]] גליון 5 עמ' 3 {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]

יצחק רחימי

2022-01-17T21:59:12Z

Abhtur770: /* משפחתו */

הרב '''יצחק רחימי''' הינו משלוחי [[הרבי]] ב[[בת ים]] ומראשי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב יצחק רחימי גדל בעיר בת ים. למד בישיבה תיכונית כפר גנים, שירת כחובש קרבי בחיל שריון ולאחר מכן למד כלכלה מינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן לתואר ראשון. עוד בצעירותו התחיל את עבודתו ככלכלן ומבקר בבנק ישראל , ובמשרד מבקר המדינה, התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. לאחר מספר שנים בשנת תש"נ החל לפעול במסגרת הפעילות של בית חב"ד בת ים.

עם הקמת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]] בשנת [[תנש"א]] פעל לקידום פעילות הגאולה ומשיח עם הרב זמרוני ציק פעילותו עסקה בעיקר בהפקת והפצת עיתון 'הגאולה' שזכה לברכות רבות מהרבי שליט"א מלך המשיח, והחל משנת תשנ"ד עבר למתכונתו השבועית '[[שיחת הגאולה]]'.

בשנת תשנ"ה היה הרב יצחק רחימי למפיק בפועל של כינוסי ה'הקהל' שנערכו במסגרת האגודה בסינרמה, יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין) בתל אביב.כנסים שביססו בדעת הקהל בארץ ובעולם שהרבי שליט"א מלך המשיח.

בשנת תשס"ב הקים יחד עם הרב זמרוני ציק את רדיו זמן הגאולה ששידר 24 שעות ביממה.

הרב יצחק רחימי אחראי כיום על הניהול הפיננסי של האגודה למען הגאולה, מצוות בית חב"ד בת ים ומפיק הכינוסים השנתיים שעורכת האגודה.פעל לביסוס החינוך החב"די בעיר יחד עם הרב בנצי פרישמן מנהל מוסדות חב"ד בעיר בקבלת מבנים לשני גני ילדים ותלמוד תורה מהעירייה.
מלבד פעילותו במסגרת האגודה, פועל הרב יצחק רחימי גם בעיר בת ים מזה שנים רבות, החל ממסירת שיעורים בעיר ועד לחלוקת מזון למשפחות נזקקות.

בשנת תשס"ו התמנה לרב בית הכנסת 'נועם אלימלך' ב' בעיר אותו מנהל ביד רמה.

בשנת [[תשע"ד]] חנך מקווה טהרה מפואר לגברים ונשים.‏

בשנים [[תשע''ו]] ו[[תשע"ח]] הפיק את המעמד הארצי הענק "משיח בכיכר" שנערך בכיכר רבין.

==משפחתו==
*בנו הרב מנחם מענדל רחמן רחימי - ר"מ בהלכה ולגירסא [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*בנו הרב יוסף רחימי - שליח למדינת נימיבה שבדרום אפריקה.
*בנו ר' לוי רחימי

{{מיון רגיל:רחימי, יצחק}}
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ניגונים על פרקי הרבי

2022-01-13T10:08:49Z

Abhtur770:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]] " שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; "[[אבוא בגבורות]]" ב[[תהלים ע"א|פרק ע"א]]; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]], וכיוצא בזה.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שב[[תהלים פ"א|פרק פ"א]].

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
===ניגונים שהותאמו לפסוקים===

*שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק סט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]]. - [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה].
*שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע]]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה].
*שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק עא]]:
::1. [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]] - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]].

::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]].

::3. [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]] - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]].

::4. [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק עב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה].
*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק עג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.] (ניגון נוסף - ואני קרבת אלקים לי טוב - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר.)
*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק עד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק עה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק עו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק עז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק עח]]:

::1. [[וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]].

::2. [[ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק עט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה].
*שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ]]: [[רועה ישראל האזינה]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה]

===ניגונים שהולחנו במיוחד===
*שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פ"א|פרק פא]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
*שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]].
*שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב-[[770]]].
*שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. -[http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-נבחר-הניג/ להאזנה].
*שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] -נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
*שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: הללו את ה' כל גויים - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
*שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: כלתה לתשועתך נפשי - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
*לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
*לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן מארש - "[[דידן נצח]]" - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]) וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/open?id=15rsR2svjSYyWP0qzD5TRy0SdX47RHf7S כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו"ר שליט"א]''', ראיון עם ר' שלום שי' הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}}
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"א סיוון תשפ"א}}
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

ניגונים על פרקי הרבי

2022-01-13T10:07:19Z

Abhtur770:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]] " שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; "[[אבוא בגבורות]]" ב[[תהלים ע"א|פרק ע"א]]; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]], וכיוצא בזה.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שב[[תהלים פ"א|פרק פ"א]].

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
===ניגונים שהותאמו לפסוקים===

*שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק סט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]]. - [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה].
*שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע]]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה].
*שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק עא]]:
::1. [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]] - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]].

::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]].

::3. [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]] - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]].

::4. [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק עב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה].
*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק עג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.] (ניגון נוסף - ואני קרבת אלקים לי טוב - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר.)
*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק עד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק עה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק עו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק עז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק עח]]:

::1. [[וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]].

::2. [[ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק עט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה].
*שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ]]: [[רועה ישראל האזינה]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה]

===ניגונים שהולחנו במיוחד===
*שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פ"א|פרק פא]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
*שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]].
*שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב-[[770]]].
*שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. -[http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-נבחר-הניג/ להאזנה].
*שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] -נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
*שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: הללו את ה' כל גויים - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
*שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: כלתה לתשועתך נפשי - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
*לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
*לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן מארש - "[[דידן נצח]]" - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]) וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [file:///C:/Users/M-770/Downloads/y2mate.com%20-%20%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D7%9B%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A%20%20%D7%97%D7%91%D7%93%20%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.mp3 להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/open?id=15rsR2svjSYyWP0qzD5TRy0SdX47RHf7S כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו"ר שליט"א]''', ראיון עם ר' שלום שי' הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}}
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"א סיוון תשפ"א}}
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

ניגונים על פרקי הרבי

2022-01-13T10:02:28Z

Abhtur770:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]] " שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; "[[אבוא בגבורות]]" ב[[תהלים ע"א|פרק ע"א]]; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]], וכיוצא בזה.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שב[[תהלים פ"א|פרק פ"א]].

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
===ניגונים שהותאמו לפסוקים===

*שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק סט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]]. - [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה].
*שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע]]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה].
*שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק עא]]:
::1. [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]] - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]].

::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]].

::3. [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]] - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]].

::4. [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק עב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה].
*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק עג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.] (ניגון נוסף - ואני קרבת אלקים לי טוב - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר.)
*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק עד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק עה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק עו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק עז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק עח]]:

::1. [[וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]].

::2. [[ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק עט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה].
*שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ]]: [[רועה ישראל האזינה]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה]

===ניגונים שהולחנו במיוחד===
*שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פ"א|פרק פא]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
*שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]].
*שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב-[[770]]].
*שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. -[http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-נבחר-הניג/ להאזנה].
*שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] -נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
*שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: הללו את ה' כל גויים - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
*שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: כלתה לתשועתך נפשי - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
*לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
*לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן מארש - "[[דידן נצח]]" - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]) וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/open?id=15rsR2svjSYyWP0qzD5TRy0SdX47RHf7S כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו"ר שליט"א]''', ראיון עם ר' שלום שי' הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}}
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"א סיוון תשפ"א}}
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

ניגונים על פרקי הרבי

2022-01-13T09:58:58Z

Abhtur770:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]] " שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; "[[אבוא בגבורות]]" ב[[תהלים ע"א|פרק ע"א]]; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]], וכיוצא בזה.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שב[[תהלים פ"א|פרק פ"א]].

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
===ניגונים שהותאמו לפסוקים===

*שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק סט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]]. - [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה].
*שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע]]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה].
*שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק עא]]:
::1. [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]] - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]].

::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]].

::3. [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]] - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]].

::4. [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק עב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה].
*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק עג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.] (ניגון נוסף - ואני קרבת אלקים לי טוב - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר.)
*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק עד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק עה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק עו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק עז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק עח]]:

::1. [[וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]].

::2. [[ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק עט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה].
*שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ]]: [[רועה ישראל האזינה]] - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה]

===ניגונים שהולחנו במיוחד===
*שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פ"א|פרק פא]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' פייטל לוין - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
*שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]].
*שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
*שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב-[[770]]].
*שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. -[http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-נבחר-הניג/ להאזנה].
*שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] -נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
*שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: הללו את ה' כל גויים - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
*שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: כלתה לתשועתך נפשי - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
*לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
*לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן מארש - "[[דידן נצח]]" - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]) וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!.
בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/open?id=15rsR2svjSYyWP0qzD5TRy0SdX47RHf7S כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו"ר שליט"א]''', ראיון עם ר' שלום שי' הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}}
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"א סיוון תשפ"א}}
*לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה, [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

פרשת יוסל'ה שוחמכר

2021-09-16T22:40:49Z

Abhtur770:

[[קובץ:שוחמכר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסל'ה שוחמכר ואביו]]
'''פרשת יוסל'ה שוחמכר''' הינה פרשה שהסעירה את הציבור בארץ. הפרשה עסקה בהיעלמותו של הילד יוסל'ה שוחמכר על ידי סבו נחמן שטרקס. המטרה הייתה להשאיר את הילד שומר תורה ומצוות.

== הרקע לפרשה ==
הפרשה החלה בעקבות קשיים כלכליים של אלתר ואידה שוחמכר, הוריו של יוסל'ה. ההורים שעלו מ[[פולין]] עם שני ילדיהם ביקשו מהורי האם - חסידי ברסלב שהתגוררו במאה שערים שב[[ירושלים]] - לגדל את ילדיהם.

הבת דינה בת התשע נשלחה ל[[בית רבקה כפר חב"ד]], והילד יוסל'ה נלקח אל בית הסבא והסבתא, ר' נחמן ורעייתו מרת מרים שטרקס. כשמצבם הכלכלי של הזוג שוחמכר השתפר, הם ביקשו לקבל את הילדים בחזרה. הסב הסכים להוציא את הילדה מפנימיית חב"ד ולהחזירה להוריה. את יוסל'ה הבטיח הסב להחזיר לקראת תחילת שנת הלימודים, אולם הנכד לא הוחזר.

הסתבר כי הסב, סירב להחזיר את הילד בטענה שההורים מבקשים לרדת בחזרה לברית המועצות, ושם לחנך את הילד על ברכי הקומוניזם. זאת כיון שהסבא, בשנים שהתגורר בברית המועצות, סבל בכלא בגין היותו שומר מצוות.

ההורים התעקשו לקבלו, והסבא העלים את יוסל'ה. ההורים ביקשו את עזרת בית-המשפט, אך על אף הצווים שהוציא בית המשפט, סירב הסב להחזיר את הילד להוריו.

== החיפושים אחר יוסל'ה ==
בשלב זה נכנסה המשטרה לתמונה, אבל למרות מאמציה, לא עלה בידיה לגלות היכן הוחבא יוסל'ה. המשטרה העריכה כי ר' שלום שטרקס, דודו של הילד שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], מעורב בהיעלמותו של הילד, והיא פעלה למעצרו, אלא שהדוד מיהר להיעלם. המשטרה החלה לחפש הן אחר יוסל'ה והן אחר דודו ר' שלום במוסדות [[חב"ד]] בכל רחבי הארץ.

בנתיים הוברח יוסל'ה לאירופה ומשם ל[[ניו יורק]], בעוד ר' שלום נמלט ל[[לונדון]] שם התחבא.

בשלב זה, עירב ראש הממשלה דוד בן-גוריון את "המוסד" שהיה אז בראשותו של איסר הראל. לאחר מאמצים עלו אנשי המוסד על עקבותיו של ר' שלום בלונדון והוא נעצר. מדינת ישראל ביקשה את הסגרתו. כאן נכנסו לתמונה גורמים שונים שעשו מאמצים רבים שלא יוסגר; בין השתדלנים שפעלו, היה הרב [[יעקב לנדא]] - רבה של [[בני ברק]], אולם לבסוף הוסגר ר' שלום לישראל ובית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר.

ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] נמצא הילד, סוכני "המוסד" גילו את יוסל'ה אצל משפחת גרטנר, מחסידי סאטמר, ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]], והילד הוחזר לאימו.

== חנינה משז"ר לר' שלום שטרקס ==
ר' שלום שטרקס, דודו של הילד וחסיד [[חב"ד]] המשיך להיות מוחזק בכלא איילון.
מי שבא לעזרתו בעת מאסרו היו חבריו מישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

משלחת עסקני [[חב"ד]] השיגה בשבילו, בהוראת [[הרבי]] חנינה אצל הנשיא [[שז"ר]].

החנינה ניתנה ביום בו התמנה שז"ר לנשיא המדינה. ככל הנראה ההחלטה נפלה באותה פגישה עם חסידי חב"ד. הפגישה הזאת מתועדת בעיתוני הימים ההם:

"ביום בו נבחר מר שז"ר, ערכו לו חברי הנהלת הסוכנות סעודת פרידה. השעה נקבעה ל'שמונה בדיוק', והנה מחוגי השעון מורים כבר על שמונה ושלושים ו'חתן המסיבה' בושש לבוא. עוד דקותיים חלפו עד שהגיע עם פמלייתו, כאשר אחד ממלוויו טורח להסביר: "מר שז"ר באמת מצטער, אבל ברבע לשמונה באה לביתו משלחת מ[[כפר חב"ד]] לברך את חברם לרגל היבחרו, וכידוע לכם - אנשי חב"ד קודמים..." {{מקור}}

בין העסקנים היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], שכיהן אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ר' [[זושא וילימובסקי]] שכיהן כמזכיר ועד [[כפר חב"ד]] ור' [[יונה איידלקופ]]. בפגישה האמורה נפלה ההחלטה להעניק לר' שלום שטרקס חנינה.

== התייחסות הרבי לחנינה שהעניק שז"ר ==

עשרה ימים לאחר מכן, דיבר על כך [[הרבי]] בגלוי ב[[שיחה]] שנאמרה ביום [[שבת]] ט' ב[[סיון]] [[תשכ"ג]]. הרבי התייחס בשיחה לטענות שהועלו כנגדו, איך ייתכן שהוא מעניק יחס כה חם לשז"ר שאינו שומר תורה ומצוות. על כך אמר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=334 שיחות קודש תשכ"ג]}}:

... מישהו שעלה לגדולה על ידי יהודים, והרי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא', ובפרט שהיו ביניהם כמה עשיריות יראי השם, ומוחלין לו על כל עוונותיו שעד עתה... ישנם שמקשים קושיות, אבל כל קושיא אינה מצד הטוב, וכמו שאמר [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]], שכאשר רוצים לידע ולבחון דבר, יש לראות מה התוצאות מזה, וכאן היה שמיד החזיר איש לאשתו ולבנו עושה שלום, וכמו שקיבלתי מכתב היה זה מאבק קשה, ובפרט שעשה זאת מיד ביום הראשון ובעלייתו לגדולה הרי שזהו ענין גדול.

מספר ימים לאחר מכן, ב[[יום חמישי]] י"ד בסיון, בעיתון 'דער טאג מארגען זשורנאל', פורסמו קטעים מהשיחה ש[[מוגה|הוגהו]] במיוחד עבור העיתון, וכך נכתב שם:

"הרבי הסביר שאף על פי שבחוגים ידועים יש טענות על שבחירת שז"ר גרמה לשמחה אצל יהודים דתיים, צריכים להסתכל על הפועל ממש בכדי שנוכל להוכיח. במקרה זה הרי הוא (שז"ר) התחיל את פעולתו ביום התמנותו בחנינת מספר אסירים יהודיים, וכתוצאה מזה איחד בעל ואישה - בזה בוודאי התכוון הרבי מליובאוויטש לחנינת דודו של יוסל'ה שוחמכר, שלום שטרקס, שיכול עכשיו להתאחד עם אשתו וילדיו. שטרקס היה מנותק ממשפחתו במהלך יותר משנתיים.

"הרבי מליובאוויטש אמר כי הזריזות לחון יהודים היא ראיה מושלמת וממשית, שאפילו בשביל מעשה יחיד זה הייתה בחירתו מוצדקת..."

== הרבי חושף דעתו בראיון על יוסל'ה וילדי תימן ==

בביקרו השני של העיתונאי [[שמואל אבידור הכהן]] אצל הרבי, חשף בפניו הרבי את דעתו בקשר לפרשת יוסל'ה ולחטיפת ילדי תימן.
'''"הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו, הרי דבר כזה חייב היה להעריד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיבורר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של יהודים אלה, אבל, באיזה שוויון-נפש מתייחסים לגבי פרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו, איפלו אני לא נוקיתי מאשמה ואמרו שיש לי יד בחטיפת הילד, ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה בישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנכלמו 350 'יוסל'ך', ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך. האם אין זה מפני שהפעם אי-אפשר להאשים את הדתיים בחטיפה?"'''

== קישורים חיצוניים ==
'''סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] אודות פרשת יוסל'ה שוחמכר'''
*[http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%96%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91/ חשיפות ומסמכים: פרשת יוסל'ה מהזווית החב"דית] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%94-%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%E2%80%A2-%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93/ הרבי ופרשת יוסל'ה – תגליות נוספות • בלעדי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A0%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95/ בית משיח: נמשכת מסכת החשיפות בפרשיית יוסל'ה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

זמרוני זליג ציק

2020-09-09T10:00:44Z

Abhtur770: /* מבתי חב"ד הראשונים */

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' ([[כ"ט חשון]] [[תש"ט]]-[[ט"ז סיון]] [[ה'תשע"ח]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי"ד), למשפחה שהשתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערה|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערה|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים (חלקם אף נהפכו לחסידי חב"ד). הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערה|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה שאסור על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערה|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===מבתי חב"ד הראשונים===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו הרבה{{הערה|קודם לכן היה מרכזי צא"ח בכמה מקומות בארץ, ובית חב"ד לאזור הצפון בעפולה. ועוד.}} "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בארץ והרעיון היה די חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערה|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש אומרים, שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום בשורת הגאולה הגדולה שיצאה משם במשך השנים וכן כינוי זה מוטבע בכל הפרסומים היוצאים על ידי מוסדותיו.

===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

בכ"ג חשוון תשמ"ג קיבל מכתב מהרבי שבסופו בירכו והוסיף בחתימת ידו "ועד שכמופת יהיה לרבים".

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]] ארגן כינוס ארצי כחלק ממעמד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.

ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ט]] ארגן כינוס ענק תחת הכותרת "המלך בשדה" בפארק הירקון בתל אביב.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חב"דית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] ארגן לראשונה את "עצרת גאולה ומשיח" באמפי בבת ים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מידי שנה.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בפתרון בעיות שהתעוררו אצל חלק מה[[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צא"ח בארץ הקודש]]. בשנת [[תשל"ו]] כשהגיעו השלוחים לארץ הקודש, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===שלימות התורה העם והארץ===
הרב ציק היה מגדולי הלוחמים כנגד הפגיעה בשלימות התורה העם והארץ, והיה כותב על כך בקביעות בפרסומיו וכן בכל כינוס שערך היה דואג למחאה בעניין, בשנת [[תשס"ה]] לחם בתוקף כנגד גירוש גוש קטיף וצפון השומרון [[תוכנית ההתנתקות]] ואף נאם בעצרת המחאה "מי לה' אלי" שנערכה בבניני האומה ב[[י"ד אדר]].

לאחר הגירוש, עלה עם תלמידיו מספר פעמים לחורבות היישוב 'חומש' והתוועד שם וחיזק את תלמידי הישיבה שהוקמה במקום.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|ארבע זוגות תפילין}}

ב[[התוועדות]] שבת פרשת ואתחנן [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]]{{הערה|הרב זמרוני הפציר בר' מענדל, שענה: "אם אתה רוצה תניח"{{מקור|להביא מקור כתוב - אולי יש בספר}}.}} החל להניח ד' זוגות.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו [[תפילין של ימות המשיח]] העוסק במצוות התפילין, עניין ארבעת הזוגות והנחתם.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.

כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69, ונקבר ב[[בית החיים]] 'אחיעזר'.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ הספרים מגיעים למשתתפי משיח מכיכר].}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, ר' לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, אבירז בן מתתיהו

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]

דגל משיח

2020-08-13T13:49:36Z

Abhtur770:

[[קובץ:הדגל.jpg|ממוזער|דגל משיח]]
[[תמונה:דגל משיח 2.jpg|left|thumb|250px|איור של הדגל]]
[[תמונה:ירקון.jpg|left|thumb|250px|חסידים עם הדגל באחד מכינוסי חב"ד]]
'''דגל משיח''' הינו דגל שבמרכזו כתר ותחתיו הכיתוב '[[משיח]]'. מטרתו היא לעורר את המודעות לביאת המשיח. בקרב הציבור הרחב הוא מזוהה כ'דגל [[חב"ד]]'.
==היסטוריה==
הדגל המוכר כיום הודפס לראשונה בשנת [[תשנ"ה]] על ידי ר' [[יעקב בן ארי]] מ[[צפת]]. הצלחת הפעילות עם הדגל הביאה את בן ארי לייצר פריטי פרסום רבים עליהם יש כתר ותחתיו הכיתוב משיח. אף רכבו וביתו של בן ארי נצבעו בצבע הדגל ועליהם מופיע הכיתוב משיח.

בשנת [[תשנ"ג]], לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], הודפסו דגלי משיח בהם הופיע הכיתוב "[[יחי המלך]]".

בשנת [[תשס"ט]] יצאו תלמידי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]] וב[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]] במבצע מיוחד לתליית דגלים על בתים ברחבי [[ארץ ישראל]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37961 עשרות דגלי משיח ניתלו ברחבי הארץ] {{אינפו}}}}. במהלך המבצע נתלו מאות דגלים המפיצים את הבשורה על בתים ובניינים בארץ. בעקבות הצלחת המבצע בארץ, יזמו התלמידים ב[[מרכז חב"ד העולמי]] ב[[ניו יורק]] מבצע דומה לתליית דגלים בבתים ועסקים ב[[ארה"ב]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39939 הפצה נרחבת של דגלי משיח בשכונה] {{אינפו}}}}
== מבנה ==
הדגל צבוע בצהוב, במרכזו איור של כתר בצבע כחול, ומתחתיו הכיתוב משיח בצבע אדום, את מבנה הדגל בחר הרב [[זמרוני ציק]].

כיום ניתן לראות את הדגל בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון'{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:ראובן דונין.jpg|דגלון' נעוץ בכובעו של המשפיע הרב]] [[ראובן דונין]]{{תמונה}}}} לדש המעיל העליון ולכובע, דגל לתליה במקום גבוה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44315 דגל משיח בגובה 5,895 מטר] {{אינפו}}}} ועוד. כמו-כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי במשחקי הספורט הישראלים{{הערת שוליים|1=1. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5241 נצחון מדהים ומוחץ - בזכות המשיח והתפילין]. 2. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4830 הדגלים מונפים באצטדיון 'יד אליהו' על ידי אוהדי קבוצת הכדור-סל מכבי תל אביב] {{אינפו}}}} ובכנסים של חסידי חב"ד{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59296 ילדים מניפים דגלים בכנס תשב"ר] - [[יו"ד שבט]] [[תשע"א]] {{אינפו}}}}

==ראו גם==
*[[פרסום גאולה ומשיח]]

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22668 המילואימניקים סירבו להסיר את הדגל] - (ידיעות אחרונות) {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2201958&url=article_he&id=64940 צוללן עם דגל משיח בחוף העיר פלאיה-דל-כרמן שבמקסיקו באזור שורץ כרישים]{{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9349 אוהדי מכבי תל אביב פורסים את הדגל לפני המשחק] {{אינפו}}
* '''[https://drive.google.com/open?id=1voQybAnvfz98SYQKFgUpHmmt5ZfJtsad העובדות שמאחורי הדגל]''' - תשורה מהתוועדות ג' תמוז תשע"ה {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]

חיים ציק

2020-07-21T14:34:47Z

Abhtur770:

[[קובץ:WhatsApp Image 2020-07-21 at 17.21.52 (1).jpg|ממוזער|הרב חיים ציק]]
הרב '''חיים ציק''' הוא שליח הרבי לעיר [[בת ים]], משפיע הקהילה ובמדרשת "המימד הפנימי", מרצה מבוקש בחסידות וגאולה ומשיח. ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ט]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[זמרוני זליג ציק]], ונקרא על שם סבו שנפטר כחודש ימים קודם לכן.

כבר בתור ילד החל לערוך פעילות צבאות ה' בעיר. ולאחר מכן בתור בחור החל כבר למסור שיעורי חסידות ולפעול בעיר בת-ים.

בשנת [[תש"מ]] זכה להיכנס יחד עם אביו ל[[יחידות|יחידות פרטית]] אצל הרבי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], {{קח|תומכי תמימים |קריית גת}} ו{{קח|ישיבת חח"ל |צפת}}. בישיבה גדולה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, שימש גם כמדריך ושליח.

בשנת [[תשמ"ט]] למד ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והיה מאלו שכתבו יומן המתאר את התקופה במחיצת הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי משי זהב]] הגבאי הראשי בבית הכנסת של שיכון חב"ד ב[[ירושלים]]. לאחר נישואיו התיישב כמה חודשים בירושלים. בתחילת שנת [[תשנ"ד]] עבר בברכת הרבי לשליחות בבת ים לשמש כשליח לצד אביו הרב ציק.

בשנת [[תשנ"ה]] היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים.

בשנת [[תשס"ב]] היה ממקימי רדיו זמן הגאולה.

עמד במשך השנים לימין אביו הרב זמרוני ציק בבית חב"ד ובהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

במשך השנים קירב ביחד עם רעייתו המון נשים וצעירות לתורה ולחסידות. ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמשפיע ומרצה מבוקש לשיעורי חסידות לנשים ובנות.

ב[[ט"ז סיון]] [[תשע"ח]], לאחר פטירת אביו הרב זמרוני זליג, לפי בקשת המשפחה ובני הקהילה - הוכתר ע"י עשרה רבנים בראשות הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] למלא את מקומו של אביו בתור השליח ומשפיע הקהילה בבת ים, ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן ציק - משפיע בנתניה.

{{מיון רגיל: ציק, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]

חיים ציק

2020-07-21T14:32:27Z

Abhtur770:

[[קובץ:WhatsApp Image 2020-07-21 at 17.21.52 (1)|ממוזער|הרב חיים ציק]]
הרב '''חיים ציק''' הוא שליח הרבי לעיר [[בת ים]], משפיע הקהילה ובמדרשת "המימד הפנימי", מרצה מבוקש בחסידות וגאולה ומשיח. ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ט]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[זמרוני זליג ציק]], ונקרא על שם סבו שנפטר כחודש ימים קודם לכן.

כבר בתור ילד החל לערוך פעילות צבאות ה' בעיר. ולאחר מכן בתור בחור החל כבר למסור שיעורי חסידות ולפעול בעיר בת-ים.

בשנת [[תש"מ]] זכה להיכנס יחד עם אביו ל[[יחידות|יחידות פרטית]] אצל הרבי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], {{קח|תומכי תמימים |קריית גת}} ו{{קח|ישיבת חח"ל |צפת}}. בישיבה גדולה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, שימש גם כמדריך ושליח.

בשנת [[תשמ"ט]] למד ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והיה מאלו שכתבו יומן המתאר את התקופה במחיצת הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי משי זהב]] הגבאי הראשי בבית הכנסת של שיכון חב"ד ב[[ירושלים]]. לאחר נישואיו התיישב כמה חודשים בירושלים. בתחילת שנת [[תשנ"ד]] עבר בברכת הרבי לשליחות בבת ים לשמש כשליח לצד אביו הרב ציק.

בשנת [[תשנ"ה]] היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים.

בשנת [[תשס"ב]] היה ממקימי רדיו זמן הגאולה.

עמד במשך השנים לימין אביו הרב זמרוני ציק בבית חב"ד ובהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

במשך השנים קירב ביחד עם רעייתו המון נשים וצעירות לתורה ולחסידות. ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמשפיע ומרצה מבוקש לשיעורי חסידות לנשים ובנות.

ב[[ט"ז סיון]] [[תשע"ח]], לאחר פטירת אביו הרב זמרוני זליג, לפי בקשת המשפחה ובני הקהילה - הוכתר ע"י עשרה רבנים בראשות הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] למלא את מקומו של אביו בתור השליח ומשפיע הקהילה בבת ים, ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן ציק - משפיע בנתניה.

{{מיון רגיל: ציק, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]

חיים ציק

2020-07-21T14:31:48Z

Abhtur770:

[[קובץ:WhatsApp Image 2020-07-21 at 17.21.52 (1).jpg|הרב חיים ציק]]

הרב '''חיים ציק''' הוא שליח הרבי לעיר [[בת ים]], משפיע הקהילה ובמדרשת "המימד הפנימי", מרצה מבוקש בחסידות וגאולה ומשיח. ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ט]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[זמרוני זליג ציק]], ונקרא על שם סבו שנפטר כחודש ימים קודם לכן.

כבר בתור ילד החל לערוך פעילות צבאות ה' בעיר. ולאחר מכן בתור בחור החל כבר למסור שיעורי חסידות ולפעול בעיר בת-ים.

בשנת [[תש"מ]] זכה להיכנס יחד עם אביו ל[[יחידות|יחידות פרטית]] אצל הרבי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], {{קח|תומכי תמימים |קריית גת}} ו{{קח|ישיבת חח"ל |צפת}}. בישיבה גדולה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, שימש גם כמדריך ושליח.

בשנת [[תשמ"ט]] למד ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והיה מאלו שכתבו יומן המתאר את התקופה במחיצת הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי משי זהב]] הגבאי הראשי בבית הכנסת של שיכון חב"ד ב[[ירושלים]]. לאחר נישואיו התיישב כמה חודשים בירושלים. בתחילת שנת [[תשנ"ד]] עבר בברכת הרבי לשליחות בבת ים לשמש כשליח לצד אביו הרב ציק.

בשנת [[תשנ"ה]] היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים.

בשנת [[תשס"ב]] היה ממקימי רדיו זמן הגאולה.

עמד במשך השנים לימין אביו הרב זמרוני ציק בבית חב"ד ובהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

במשך השנים קירב ביחד עם רעייתו המון נשים וצעירות לתורה ולחסידות. ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמשפיע ומרצה מבוקש לשיעורי חסידות לנשים ובנות.

ב[[ט"ז סיון]] [[תשע"ח]], לאחר פטירת אביו הרב זמרוני זליג, לפי בקשת המשפחה ובני הקהילה - הוכתר ע"י עשרה רבנים בראשות הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] למלא את מקומו של אביו בתור השליח ומשפיע הקהילה בבת ים, ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן ציק - משפיע בנתניה.

{{מיון רגיל: ציק, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]

חיים ציק

2020-07-21T14:31:35Z

Abhtur770:

[[קובץ:WhatsApp Image 2020-07-21 at 17.21.52 (1).jpg|ממוזער הרב חיים ציק]]

הרב '''חיים ציק''' הוא שליח הרבי לעיר [[בת ים]], משפיע הקהילה ובמדרשת "המימד הפנימי", מרצה מבוקש בחסידות וגאולה ומשיח. ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ט]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[זמרוני זליג ציק]], ונקרא על שם סבו שנפטר כחודש ימים קודם לכן.

כבר בתור ילד החל לערוך פעילות צבאות ה' בעיר. ולאחר מכן בתור בחור החל כבר למסור שיעורי חסידות ולפעול בעיר בת-ים.

בשנת [[תש"מ]] זכה להיכנס יחד עם אביו ל[[יחידות|יחידות פרטית]] אצל הרבי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], {{קח|תומכי תמימים |קריית גת}} ו{{קח|ישיבת חח"ל |צפת}}. בישיבה גדולה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, שימש גם כמדריך ושליח.

בשנת [[תשמ"ט]] למד ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והיה מאלו שכתבו יומן המתאר את התקופה במחיצת הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי משי זהב]] הגבאי הראשי בבית הכנסת של שיכון חב"ד ב[[ירושלים]]. לאחר נישואיו התיישב כמה חודשים בירושלים. בתחילת שנת [[תשנ"ד]] עבר בברכת הרבי לשליחות בבת ים לשמש כשליח לצד אביו הרב ציק.

בשנת [[תשנ"ה]] היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים.

בשנת [[תשס"ב]] היה ממקימי רדיו זמן הגאולה.

עמד במשך השנים לימין אביו הרב זמרוני ציק בבית חב"ד ובהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

במשך השנים קירב ביחד עם רעייתו המון נשים וצעירות לתורה ולחסידות. ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמשפיע ומרצה מבוקש לשיעורי חסידות לנשים ובנות.

ב[[ט"ז סיון]] [[תשע"ח]], לאחר פטירת אביו הרב זמרוני זליג, לפי בקשת המשפחה ובני הקהילה - הוכתר ע"י עשרה רבנים בראשות הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] למלא את מקומו של אביו בתור השליח ומשפיע הקהילה בבת ים, ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן ציק - משפיע בנתניה.

{{מיון רגיל: ציק, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]

חיים ציק

2020-07-21T14:30:18Z

Abhtur770:

[[קובץ:WhatsApp Image 2020-07-21 at 17.21.52 (1).jpg|ממוזער]]

הרב '''חיים ציק''' הוא שליח הרבי לעיר [[בת ים]], משפיע הקהילה ובמדרשת "המימד הפנימי", מרצה מבוקש בחסידות וגאולה ומשיח. ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ט]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[זמרוני זליג ציק]], ונקרא על שם סבו שנפטר כחודש ימים קודם לכן.

כבר בתור ילד החל לערוך פעילות צבאות ה' בעיר. ולאחר מכן בתור בחור החל כבר למסור שיעורי חסידות ולפעול בעיר בת-ים.

בשנת [[תש"מ]] זכה להיכנס יחד עם אביו ל[[יחידות|יחידות פרטית]] אצל הרבי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], {{קח|תומכי תמימים |קריית גת}} ו{{קח|ישיבת חח"ל |צפת}}. בישיבה גדולה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, שימש גם כמדריך ושליח.

בשנת [[תשמ"ט]] למד ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והיה מאלו שכתבו יומן המתאר את התקופה במחיצת הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי משי זהב]] הגבאי הראשי בבית הכנסת של שיכון חב"ד ב[[ירושלים]]. לאחר נישואיו התיישב כמה חודשים בירושלים. בתחילת שנת [[תשנ"ד]] עבר בברכת הרבי לשליחות בבת ים לשמש כשליח לצד אביו הרב ציק.

בשנת [[תשנ"ה]] היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים.

בשנת [[תשס"ב]] היה ממקימי רדיו זמן הגאולה.

עמד במשך השנים לימין אביו הרב זמרוני ציק בבית חב"ד ובהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

במשך השנים קירב ביחד עם רעייתו המון נשים וצעירות לתורה ולחסידות. ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמשפיע ומרצה מבוקש לשיעורי חסידות לנשים ובנות.

ב[[ט"ז סיון]] [[תשע"ח]], לאחר פטירת אביו הרב זמרוני זליג, לפי בקשת המשפחה ובני הקהילה - הוכתר ע"י עשרה רבנים בראשות הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] למלא את מקומו של אביו בתור השליח ומשפיע הקהילה בבת ים, ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן ציק - משפיע בנתניה.

{{מיון רגיל: ציק, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]

חיים ציק

2020-07-21T14:30:00Z

Abhtur770:

[[קובץ:WhatsApp Image 2020-07-21 at 17.21.52 (1).jpg|ממוזער|נואם בעצרת גאולה ומשיח ג' תמוז תשע"ט]]

הרב '''חיים ציק''' הוא שליח הרבי לעיר [[בת ים]], משפיע הקהילה ובמדרשת "המימד הפנימי", מרצה מבוקש בחסידות וגאולה ומשיח. ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ט]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[זמרוני זליג ציק]], ונקרא על שם סבו שנפטר כחודש ימים קודם לכן.

כבר בתור ילד החל לערוך פעילות צבאות ה' בעיר. ולאחר מכן בתור בחור החל כבר למסור שיעורי חסידות ולפעול בעיר בת-ים.

בשנת [[תש"מ]] זכה להיכנס יחד עם אביו ל[[יחידות|יחידות פרטית]] אצל הרבי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], {{קח|תומכי תמימים |קריית גת}} ו{{קח|ישיבת חח"ל |צפת}}. בישיבה גדולה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, שימש גם כמדריך ושליח.

בשנת [[תשמ"ט]] למד ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והיה מאלו שכתבו יומן המתאר את התקופה במחיצת הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי משי זהב]] הגבאי הראשי בבית הכנסת של שיכון חב"ד ב[[ירושלים]]. לאחר נישואיו התיישב כמה חודשים בירושלים. בתחילת שנת [[תשנ"ד]] עבר בברכת הרבי לשליחות בבת ים לשמש כשליח לצד אביו הרב ציק.

בשנת [[תשנ"ה]] היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים.

בשנת [[תשס"ב]] היה ממקימי רדיו זמן הגאולה.

עמד במשך השנים לימין אביו הרב זמרוני ציק בבית חב"ד ובהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

במשך השנים קירב ביחד עם רעייתו המון נשים וצעירות לתורה ולחסידות. ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמשפיע ומרצה מבוקש לשיעורי חסידות לנשים ובנות.

ב[[ט"ז סיון]] [[תשע"ח]], לאחר פטירת אביו הרב זמרוני זליג, לפי בקשת המשפחה ובני הקהילה - הוכתר ע"י עשרה רבנים בראשות הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] למלא את מקומו של אביו בתור השליח ומשפיע הקהילה בבת ים, ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן ציק - משפיע בנתניה.

{{מיון רגיל: ציק, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]

חיים ציק

2020-07-21T14:29:41Z

Abhtur770:

[[קובץ:WhatsApp Image 2020-07-21 at 17.21.52 (1).jpg|ממוזער|הרב ציק בעצרת גאולה ומשיח ג' תמוז תשע"ט]]

הרב '''חיים ציק''' הוא שליח הרבי לעיר [[בת ים]], משפיע הקהילה ובמדרשת "המימד הפנימי", מרצה מבוקש בחסידות וגאולה ומשיח. ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ט]] ב[[בת ים]] לאביו הרב [[זמרוני זליג ציק]], ונקרא על שם סבו שנפטר כחודש ימים קודם לכן.

כבר בתור ילד החל לערוך פעילות צבאות ה' בעיר. ולאחר מכן בתור בחור החל כבר למסור שיעורי חסידות ולפעול בעיר בת-ים.

בשנת [[תש"מ]] זכה להיכנס יחד עם אביו ל[[יחידות|יחידות פרטית]] אצל הרבי.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], {{קח|תומכי תמימים |קריית גת}} ו{{קח|ישיבת חח"ל |צפת}}. בישיבה גדולה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, שימש גם כמדריך ושליח.

בשנת [[תשמ"ט]] למד ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והיה מאלו שכתבו יומן המתאר את התקופה במחיצת הרבי.

בשנת [[תשנ"ג]] התחתן עם בתו של הרב [[צבי משי זהב]] הגבאי הראשי בבית הכנסת של שיכון חב"ד ב[[ירושלים]]. לאחר נישואיו התיישב כמה חודשים בירושלים. בתחילת שנת [[תשנ"ד]] עבר בברכת הרבי לשליחות בבת ים לשמש כשליח לצד אביו הרב ציק.

בשנת [[תשנ"ה]] היה מאלו שעמדו מאחורי הקלעים של ארגון שלושת כנסי הקהל הארציים.

בשנת [[תשס"ב]] היה ממקימי רדיו זמן הגאולה.

עמד במשך השנים לימין אביו הרב זמרוני ציק בבית חב"ד ובהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

במשך השנים קירב ביחד עם רעייתו המון נשים וצעירות לתורה ולחסידות. ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמשפיע ומרצה מבוקש לשיעורי חסידות לנשים ובנות.

ב[[ט"ז סיון]] [[תשע"ח]], לאחר פטירת אביו הרב זמרוני זליג, לפי בקשת המשפחה ובני הקהילה - הוכתר ע"י עשרה רבנים בראשות הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] למלא את מקומו של אביו בתור השליח ומשפיע הקהילה בבת ים, ויו"ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן ציק - משפיע בנתניה.

{{מיון רגיל: ציק, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]

קובץ:חיים ציק 2.jpg

2020-07-21T14:28:28Z

Abhtur770:

הרב חיים ציק

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-04-10T20:12:14Z

Abhtur770: הכשרות "הרב לנדא" לא קשורה לכשרות רבנות העיר ולכן רק הרב לנדא מונה שם

[[קובץ:Rabbi Chaim Yitzchak Isaac Landa.jpg|ממוזער|הרב יצחק אייזיק לנדא]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב צבי שבח רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]]'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.

==רב העיר ואב"ד בני ברק==
בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו ע"פ בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הגרש"צ רוזנבלט בתור נציג רבני הציבור הליטאי.
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר שמצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] באתר חב"ד אינפו, כ״ה באדר ב׳ ה׳תשע״ט
http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות], {{אינפו}} ד׳ בכסלו ה׳תשע״ח
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא], אתר col אדר תשע"ט
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא], {{אינפו}} {{שמע}} - שיעור להאזנה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-04-08T15:40:42Z

Abhtur770:

[[קובץ:Rabbi Chaim Yitzchak Isaac Landa.jpg|ממוזער|הרב יצחק אייזיק לנדא]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב צבי שבח רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]]'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.

==רב העיר ואב"ד בני ברק==
בהלוויית אביו הוכרז שעל פי בקשת אביו ובהוראת גדולי התורה והחסידות בבני ברק ימונה הרב לנדא, לממלא מקום אביו בכל ניהול ענייני הדת והכשרות בעיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט נציג רבני הציבור הליטאי בעיר.
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר שמצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] באתר חב"ד אינפו, כ״ה באדר ב׳ ה׳תשע״ט
http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות], {{אינפו}} ד׳ בכסלו ה׳תשע״ח
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא], אתר col אדר תשע"ט
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא], {{אינפו}} {{שמע}} - שיעור להאזנה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-03-31T17:27:22Z

Abhtur770: /* רב העיר בני ברק */

[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר בני ברק וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא", בעבר היה מורה-צדק בצפת ו[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]

הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו , לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו ימונה באופן רשמי.

==רב העיר בני ברק==
בהלוויית אביו הוכרז שעל פי בקשת אביו ובהוראת גדולי התורה והחסידות בבני ברק ימונה הרב לנדא, לממלא מקום אביו בכל ניהול ענייני הדת והכשרות בעיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט נציג רבני הציבור הליטאי בעיר.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור לשמיעה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-03-31T17:26:53Z

Abhtur770:

[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר בני ברק וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא", בעבר היה מורה-צדק בצפת ו[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]

הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו , לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו ימונה באופן רשמי.

==רב העיר בני ברק==
בהלוויית אביו הוכרז שעל פי בקשת אביו ובהוראת גדולי התורה והחסידות בבני ברק ימונה הרב לנדא,לממלא מקום אביו בכל ניהול ענייני הדת והכשרות בעיר לצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט נציג רבני הציבור הליטאי בעיר.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור לשמיעה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-03-31T10:55:58Z

Abhtur770:

[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר בני ברק וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא", מורה-צדק בצפת, איש [[חינוך]], [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]

הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

הרב לנדא הוא ממנהלי מערכת הכשרות של אביו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], והוא משמש כמנהל כללי של מערכת הכשרות. תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו , לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא".

בהלוויית אביו הוכרז שעל פי בקשת אביו ובהוראת גדולי התורה והחסידות בבני ברק ימונה הרב לנדא, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט, לממלא מקום אביו בכל ניהול ענייני הדת והכשרות בעיר.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור לשמיעה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-03-31T10:52:20Z

Abhtur770: רב העיר בני ברק - בהתאם להכרזה של ראש העיר והוראת הרבנים

[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר בני ברק וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא", מורה-צדק בצפת, איש [[חינוך]], [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]

הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

הרב לנדא הוא ממנהלי מערכת הכשרות של אביו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], והוא משמש כמנהל כללי של מערכת הכשרות. תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו , לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא".

בהלוויית אביו הוכרז שעל פי בקשת אביו ובהוראת גדולי התורה והחסידות בבני ברק''''''טקסט מודגש''''''טקסט מודגש'''''', ימונה הרב לנדא, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט, לממלא מקום אביו בכל ניהול ענייני הדת והכשרות בעיר.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור לשמיעה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

זלמן גופין

2018-04-09T19:46:16Z

Abhtur770:

[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ( '''ר' זלמן'''; [[י"ט אלול]] [[תש"ה]]) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ גן ישראל]] ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.

==תולדות חיים==
הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] וגנעשא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] ב[[י"ט אלול]] [[תש"ה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.

===כ"[[חוזר]]" ו"[[הנחה|מניח]]"===
לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] רבי [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]]. מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]". לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פעלו חברי הוועד על רשיות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה, עד שהצטרף גם ל[[קבוצה]] בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו (גליון)|תחיינו" גליון מספר 9 עמוד 17}}.

לאחר חזרתו לישראל התחתן עם רבקה למשפחת ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד ה[[משפיע]] הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]]. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה. משנת [[תש"ע]] הוא [[משפיע]] ב"מרכז [[מעייני ישראל]]" בירושלים.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ויוצאים לאור על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת [[תשע"א]]. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפלה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.
*'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו

== משפחתו ==
;בניו
*הרב [[שמעון גופין]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.
*הרב שלום דובער גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק כיום ב[[קייב]].
*הרב שמוליק גופין - שליח הרבי במיאמי פלורידה.
*הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל.
*הרב ישעיהו גופין, מנכ"ל ויו"ר מפעל 'וילפלסט', מתגורר בכפר חב"ד.
*הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קרית שמואל]] ושליח בסביוני ים.

;חתניו
*הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]].
*הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים.
*הרב חיים זקס, '[[נושא ונותן]]' בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
* הרב שלום אדרי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[לוד]]
; אחיו
*הרב יוסף יצחק גופין שליח הרבי בהארטפורד.
*הרב גבריאל גופין מחשובי עסקני השכונה קראון הייטס.
;גיסיו
*גיסו הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] [[שליח]] הרבי בעיר [[תל אביב]] ורב מרכז העיר
*גיסו הרב שלום שפאלטר ר''מ בישיבת תות''ל מוריסטאן
*גיסו הרב אליהו זילברשטום מחשובי אנ''ש בקהילת חב''ד נווה יעקב ירושלים
*גיסו הרב בוקיעט שליח הרבי בפולרידה [[ארצות הברית]]

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 [[נשמה]] יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}

{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]

ישראל הלפרין

2018-04-09T19:45:28Z

Abhtur770:

[[קובץ:ישראל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הלפרין נואם ב-[[770]]]]{{ש}}
הרב '''ישראל הלפרין''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד בעיר [[הרצליה]] ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשט"ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה של חובשי כיפות סרוגות. את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך בסיירת מטכ"ל{{הערה|סיירת קומנדו, שימשה במשך שנים כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל}}.

התקרב בצעירותו לחסידות [[חב"ד]], קודם חתונתו פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו (נתניה) ולאחר נישואיו עבר להתגורר זמן קצר ב[[כפר חב"ד]]. בהמשך עבר לעיר [[הרצליה]] בה הוא פועל עד היום ב[[שליחות]] [[הרבי]]. בהוראת הרבי קיבל סמיכה לרבנות ולדיינות.

בשנת [[תש"מ]] הכריז [[הרבי]] על הצורך בקיום [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. הרב הלפרין שעבד ב[[צעירי אגודת חב"ד]] נרתם למלאכה והיה האחראי לקיומם של למעלה משישים תהלוכות.

בשנת [[תשמ"ה]] הכריז הרבי על [[תקנת הרמב"ם]]. עם סיום המחזור הראשון הוקם בארץ ישראל [[מטה חגיגות הרמב"ם]] בהנהלתו של הרב הלפרין.

בסוף שנות המ"ם נבחר, יחד עם עמיתיו השלוחים [[ישראל בוטמן]] ו[[זמרוני ציק]] ל"ועד השלוחים" שע"י צאגו"ח.

בשנת [[תשנ"ג]] מונה לחבר [[המטה לשלום העם והארץ]], האחראי על ריכוז פעילות חב"ד בנושא [[שלימות הארץ]]. במסגרת תפקיד זה ריכז את פעילות המטה שפעל לבחירת נתניהו לראשות הממשלה בתשנ"ו, ארגן עצרת תפילה המונית ב[[כותל]] לפני ביצוע [[תכנית ההתנתקות]] וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]].

בג' תמוז [[תשנ"ד]] פרסם פסק דין שאין לעשות שום מנהגי פטירה כי הרבי חי, ודאג שישלחו פקס מפסק זה ל-770.

בשנת [[תש"ע]] קיבל את תואר "יקיר העיר" לשנת [[תש"ע]] בטקס חגיגי בגן מוזיאון "בית ראשונים" בעיר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

==קישורים חיצונים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/415209408442.html פרשת השבוע באור הקבלה והחסידות {{*}} פרשת שלח]''' - שיעור וידאו {{וידאו}} {{בית משיח}} י"ד [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד הרצליה: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]

זמרוני זליג ציק

2018-04-09T19:43:45Z

Abhtur770:

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]

הרב '''זמרוני זליג ציק''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי הקהל ארצים.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה) וגם אברהם כהן השליח בבאר שבע. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

==ארבע זוגות תפילין==
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.

הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משלוחי אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק - ירושלים
*בנו, ר' לוי יצחק -כפר חב"ד
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק -כפר חב"ד
*חתנו, ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, אבירז בן מתתיהו - בת ים

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח

2018-03-27T22:49:08Z

Abhtur770:

{{קובץ|שיחוק גאומ|הספר}}
הספר '''שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח''' מכיל שיחות של [[הרבי]] בנושא [[גאולה ומשיח]].

הספר מחולק לפרקים שונים בנושאים הקשורים לגאולה ומשיח.

השיחות שבספר נערכו ותורגמו ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]], נערך על ידי [[לוי ניסלביץ]] ו[[גיא בצלאל קנטור]], ויצא לאור בשנת [[תשס"ח]] בתור חוברת קטנה, ולאחר מכן יצא לאור בשנת [[תשע"ג]].

בחודש ניסן [[תשע"ח]] יצא לאור מהדורה חדשה של הספר, בסיוע העסקן החסידי ר' [[אבי בן שמעון]].

[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

זמרוני זליג ציק

2018-03-27T22:45:44Z

Abhtur770: התואר משפיע אצול זה עובדה כי הרבי בעצמו מינה אותו להיות משפיע בשנות הממי"ם.

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]

הרב '''זמרוני זליג ציק''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי הקהל ארצים.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה) וגם אברהם כהן השליח בבאר שבע. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

==ארבע זוגות תפילין==
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.

הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משלוחי אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק - ירושלים
*בנו, ר' לוי יצחק -כפר חב"ד
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק -כפר חב"ד
*חתנו, ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, אבירז בן מתתיהו - בת ים

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2017-04-24T18:10:45Z

Abhtur770:

[[תמונה:סמל העמותה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|left|thumb|150px|סמל האגודה]]
'''האגודה למען [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''' פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת ה[[גאולה]]. האגודה הוקמה בעקבות [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[כ"ח ניסן תנש"א]]}} "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]]. מרכז האגודה הוא בעיר [[בת ים]].

בשנת [[תשס"ז]], יצא מכתב של רבנים ומשפיעים לבוא להשתתף בכינוס ג' תמוז באותה שנה (בשונה המפרסומים בהם ה"אגודה" ארגנה אירועים שונים).

בשנת [[תשס"ט]] ייסדה האגודה "מטה [[הקהל]]" במטרה לרכז את ענייני [[הקהל]] ב[[ארץ הקודש]] מזווית של [[גאולה]]. בראש המטה עמד ר' מנחם רווה. המטה ארגן כינוסים והוציא לאור ספרים וחומרי הסברה.

==פעולות האגודה==
*'''עיתון [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]''' - החל לצאת ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"א]]. שימש כלי הסברה להפצת רעיון הגאולה בקרב הציבור הרחב וחולל מהפך מחשבתי אצל חלק נכבד מהציבור.
*'''עלון [[שיחת הגאולה]]''' - עלון שבועי צבועני. החל לצאת ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].
*'''[[אתר הגאולה]]''' - אתר ובו חדשות ועדכונים על פעילות בענייני גאולה ומשיח.
*'''כינוסים''' - האגודה מקיימת כמה כינוסים שנתיים ומהם: כינוס 'ברוכים הבאים' לשבים מ[[בית חיינו]] לאחר חודש החגים, כינוס פעילים לטיכוס עצה והחדרת מסרים בענייני הגאולה, [[התוועדות]] לכבוד [[י"א שבט|י' - י"א שבט]], [[התוועדות]] ארצית לכבוד [[ג' תמוז]].
[[קובץ:משיח בכיכר.jpg|ממוזער|שמאל|280px|אלפים בכנס 'מקבלים פני משיח בכיכר' רבין, תמוז תשע"ו]]
*'''עלונים עונתיים''' - לקראת כל אחד מחגי ישראל מפיקה האגודה עלון מרהיב ומלא בתוכן על החג. העלון מודפס במהדורה לילדים ובמהדורה נוספת למבוגרים.
*'''כרטיס משיח''' - בשנת תש"ס הפיקו באגודה כרטיס כיס הנושא את תמונתו של הרבי ותפילת הדרך. כרטיס זה הודפס מאז במיליוני עותקים, מהדורות ובשפות שונות{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35689 חב"ד אינפו]}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hageula.com/ אתר הבית של 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה'].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47054 גלריה מעצרת שארגנה האגודה] - [[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] {{תמונה}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2017-04-24T18:09:04Z

Abhtur770:

[[תמונה:סמל העמותה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|left|thumb|150px|סמל האגודה]]
'''האגודה למען [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''' פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת ה[[גאולה]]. האגודה הוקמה בעקבות [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[כ"ח ניסן תנש"א]]}} "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]]. מרכז האגודה הוא בעיר [[בת ים]].

בשנת [[תשס"ז]], בעקבות אירועי ג' תמוז אותה שנה (שלא היו קשורים להאגודה כלל), מחה [[בית דין רבני חב"ד]] על האירועים{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30520 חב"ד און ליין]}} והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אף הוציא איסור על הכנסת העלון [[שיחת הגאולה]], שבהוצאת האגודה, לבתי הכנסת ב[[כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367 חב"ד און ליין]}}.

בשנת [[תשס"ט]] ייסדה האגודה "מטה [[הקהל]]" במטרה לרכז את ענייני [[הקהל]] ב[[ארץ הקודש]] מזווית של [[גאולה]]. בראש המטה עמד ר' מנחם רווה. המטה ארגן כינוסים והוציא לאור ספרים וחומרי הסברה.

==פעולות האגודה==
*'''עיתון [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]''' - החל לצאת ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"א]]. שימש כלי הסברה להפצת רעיון הגאולה בקרב הציבור הרחב וחולל מהפך מחשבתי אצל חלק נכבד מהציבור.
*'''עלון [[שיחת הגאולה]]''' - עלון שבועי צבועני. החל לצאת ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].
*'''[[אתר הגאולה]]''' - אתר ובו חדשות ועדכונים על פעילות בענייני גאולה ומשיח.
*'''כינוסים''' - האגודה מקיימת כמה כינוסים שנתיים ומהם: כינוס 'ברוכים הבאים' לשבים מ[[בית חיינו]] לאחר חודש החגים, כינוס פעילים לטיכוס עצה והחדרת מסרים בענייני הגאולה, [[התוועדות]] לכבוד [[י"א שבט|י' - י"א שבט]], [[התוועדות]] ארצית לכבוד [[ג' תמוז]].
[[קובץ:משיח בכיכר.jpg|ממוזער|שמאל|280px|אלפים בכנס 'מקבלים פני משיח בכיכר' רבין, תמוז תשע"ו]]
*'''עלונים עונתיים''' - לקראת כל אחד מחגי ישראל מפיקה האגודה עלון מרהיב ומלא בתוכן על החג. העלון מודפס במהדורה לילדים ובמהדורה נוספת למבוגרים.
*'''כרטיס משיח''' - בשנת תש"ס הפיקו באגודה כרטיס כיס הנושא את תמונתו של הרבי ותפילת הדרך. כרטיס זה הודפס מאז במיליוני עותקים, מהדורות ובשפות שונות{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35689 חב"ד אינפו]}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hageula.com/ אתר הבית של 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה'].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47054 גלריה מעצרת שארגנה האגודה] - [[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] {{תמונה}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

זמרוני זליג ציק

2017-04-24T18:07:40Z

Abhtur770:

[[קובץ:זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]

הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[משפיע]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], מראשי [[איגוד המשפיעים]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ומהשלוחים והמשפיעים הבולטים בחסידות חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלשי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. במעמד המיוחד השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וכן זכתה לברכתו הק' של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך, מיזם ששנכשל עקב התנגדות של כמה שלוחים ובראשם שליח מפורסם מחו"ל, לאחר כמה ימים התייחס הרבי בשיחה על כך שהייתה הזדמנות והחמיצו אותה וש"שפכו מיים קרים על נפש שמעוררת".

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם{{הערת שוליים|כדוגמת שיחת [[שבת]] [[פרשת משפטים]] - על החלטת [[האו"ם|אומות העולם]] לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.}}. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח, נאום שהודפס רבות פעמים מאז ונזכר כנאום כינוס השולחים נ"ג.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש באה"ק.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדבירו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי חי וקיים" שתוכן העיתון כולו בנושא זה.

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן את שלושת כנסי ההקהל הארצים.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה). וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

==ארבע זוגות תפילין==
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.

הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משלוחי אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק.ירושלים
*בנו, ר' לוי יצחק.כפר חב"ד
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק.כפר חב"ד
*חתנו, ר' ברוך יוסף בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, ר' אבירז בן מתתיהו בת ים

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

זמרוני זליג ציק

2017-04-24T18:05:32Z

Abhtur770:

[[קובץ:זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]

הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[משפיע]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], מראשי [[איגוד המשפיעים]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ומהשלוחים והמשפיעים הבולטים בחסידות חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלשי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. במעמד המיוחד השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וכן זכתה לברכתו הק' של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך, מיזם ששנכשל עקב התנגדות של כמה שלוחים ובראשם שליח מפורסם מחו"ל, לאחר כמה ימים התייחס הרבי בשיחה על כך שהייתה הזדמנות והחמיצו אותה וש"שפכו מיים קרים על נפש שמעוררת".

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם{{הערת שוליים|כדוגמת שיחת [[שבת]] [[פרשת משפטים]] - על החלטת [[האו"ם|אומות העולם]] לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.}}. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח, נאום שהודפס רבות פעמים מאז ונזכר כנאום כינוס השולחים נ"ג.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש באה"ק.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדבירו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים וכן ערך "שבעת ימי משתה" ושמחה על כך "שזיכנו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את עיתון האגודה תחת הכותרת "הרבי חי וקיים" שתוכן העיתון כולו בנושא זה.

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן את שלושת כנסי ההקהל הארצים.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה). וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

==ארבע זוגות תפילין==
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.

הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משליחי אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק.ירושלים
*בנו, ר' לוי יצחק.כפר חב"ד
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק.כפר חב"ד
*חתנו, ר' ברוך יוסף בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, ר' אבירז בן מתתיהו בת ים

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

משתמש:Abhtur770

2015-08-16T16:27:00Z

Abhtur770:

ברוך הבא!
תכף ומיד נזכה להתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח/

משתדל להוסיף ולשפר ערכים.

שיחת משתמש:Abhtur770

2015-08-14T23:02:26Z

Abhtur770:

{{בה}}
לכל אשר תחפוץ תוכל לפנות ל[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה שלי]], אשמח לעזור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 07:34, 24 יולי 2007 (EDT)

==הצעה, אנא חווה דעתך==
באולם הדיונים, תחת כותרת המשנה "הצעה למתקפת עריכת הערכים". [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:ישנה התפתחות באולם הדיונים, אנא היכנס וכתוב את דעתך - היא מאוד חשובה לנו ולכל חב"דפדיה. תודה רבה! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

=

איגוד המשפיעים

2014-12-12T03:24:09Z

Abhtur770:

[[תמונה:כינוס_המשפיעים.jpg|left|thumb|300px|כינוס המשפיעים השלישי. נואם: היו"ר הרב [[שמואל גרייזמן]]]] והרב זמרוני ציק

'''איגוד המשפיעים''' הוקם ביום הבהיר ב' [[אייר]] [[תשמ"ז]] ביוזמתו של הרב [[שמואל גרייזמן]]. האיגוד נמצא תחת חסות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==כינוסי המשפיעים==

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרה"ח משה מרינובסקי והוגה על ידי הרה"ח [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ עפ"י שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

לקראת כינוס המשפיעים השני הוציאו חוברת נוספת ובה לקט משיחות הרבי בענייני מגביות צדקה ועוד. תשובת הרבי על החוברת היתה: "נת' ות"ח והזמן גרמא כו' אזכיר עה"צ".

קובץ המשפיעים חלק ב' הוכן על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] והוגה על ידי ר' יעקב גלבשטיין ור' יעקב שוסטרמן.

גם על דו"ח הכינוס וההזמנה לכינוס - ענה הרבי תשובות. על ההזמנה לכינוס ענה "אזכיר עה"צ" ועל הדו"ח שהוגש "נת' ות"ח והזמן גרמא כו' אזכיר עה"צ".

==עידוד הרבי לחברי האיגוד==
חלק מהמשפיעים שנתמנו קיבלו מידיו הקדושות של הרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]] עם חתימתו הק', ביניהם הרב [[ראובן דונין]], הרב [[ישעיהו הרצל]], הרב [[זמרוני ציק]] וכן [[השלוחים לארץ הקודש]] משנת [[תשל"ח]].

==ראו גם==
*[[משפיע]]
*[[עשה לך רב]]

==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=17 סקירה על כינוס המשפיעים השלישי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2014-12-12T03:03:06Z

Abhtur770: /* משוב */ פסקה חדשה

המקור לאיסור בי"ד רבני חב"ד הוא מפרסום שלהם באתרים החבדיי"ם השונים לאחר קמפיין הבארים.

מקור אחד שמצאתי לביינתים הוא שהרב אשכנזי אסר: [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367] ושם מדובר בפירוש שהבי"ד הולך לדון בעניין.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 01:17, 25 במרץ 2010 (UTC)
:המידע בנושא שולב בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:39, 25 במרץ 2010 (UTC)
אני חושב שהמידע צריך להופיע בערך על זמרוני ציק עצמו ולא בערך של האגודה כיוון שפרשיית הבארים הייתה בארגונו של ירמי קליפא וללא קשר לאגודה. --[[משתמש:Ll|לל]] 00:32, 7 ביוני 2010 (UTC)
:מכתב הבי"ד עסוק בארגון ולא באנשים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 08:21, 7 ביוני 2010 (UTC)

== הוספתי קצת ==

קצת נתקעתי בניסיון להוסיף הערת שוליים. מי שיודע מתבקש לסדר.
סליחה ותודה. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:56, 11 ביוני 2011 (UTC)
:המספר צריך להיות בכל מקרה 1=. תיקנתי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בסיוון ה'תשע"א, למניינם 05:15, 12 ביוני 2011 (UTC)

== משוב ==

הארוע בג' ץמוז ס"ז לא היה מטעם האגודה בכלל1
וע"כ מבקשים למחוק את הקטע הזה זה לא מתאים{{משוב}} [[משתמש:Abhtur770|abhtur770 - שיחת נפש]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 03:03, 12 בדצמבר 2014 (UTC)

שיחה:שיחת הגאולה

2012-09-28T03:26:48Z

Abhtur770:

כתבתי, אולי לא צריך, צ"ע--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 06:08, 10 במרץ 2010 (UTC)

זה תלוי קצת המש"כ ב[[שיחה:זמרוני זעליג ציק]]. ה' יחזירהו בתשובה שלימה (אם זה אמת מה שאמרו עליו.) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 06:09, 10 במרץ 2010 (UTC)

ממתי חב"ד אינפו מצטטים את און ליין...?
יותר מזה הרי כל הסיפור שהיה בס"זהוא באמת שקרי ועלילתי אין טעם בלפרסם את זה הרי את הלילוכים על צא"ח, אשכנזי, ברוד, אהרונוב, קרנסקי, ליפקין, און לין, כפ"ח, לא כותבים בערכים עליהם אז למה על "האגודה" ועל "שיחת הגאולה" כן כן???????????????????????..
ובכל מתאים לתת ערך מוכבד לשיחת השבוע יותר משיחת הגאולה???????????--[[משתמש:Abhtur770|abhtur770 - שיחת נפש]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 05:26, 28 בספטמבר 2012 (IST)

שיחת הגאולה

2012-09-28T03:22:00Z

Abhtur770:

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
'''שיחת ה[[גאולה]]''' הינו עלון שבועי צבעוני היוצא לאור על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] בעריכת הרב [[זמרוני זעליג ציק]].

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]].
מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם ברוסית ובצרפתית, עם תוכן שונה ועורכים אחרים. העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי בתי חב"ד מקומיים. בנוסף לכך, העלון מחולק חינם על ידי התמימים במבצע תפילין. הוא בין העלונים התורניים הנפוצים והפופולריים ביותר. כמו כן הוא מודפס גם בארצות הברית.

העלון מופץ ב-אלפי עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי בתי חב"ד בארץ.
העלון מותאם לכל סוגי עמך בית ישראל אשר לכל מגזר יש תוכן המתאים בעיקר לו.

העלון מופץ בארץ ובחו"ל; בבתי כנסיות, בתי חב"ד וב[[מבצעים]].

== מדורי העלון ==
*'''מאמר מערכת (מאת העורך)''' - מופיע בעמוד הראשון והוא עוסק בנושאים אקטואלים תוך מתן דגש על [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]] וגאולה.
*'''רעיון שבועי מתורתו של משיח''' - [[שיחה]] מעובדת של [[הרבי]] על פרשת השבוע.
*'''ניצוצות של גאולה''' - ליקוטי מדרשים מפרשת השבוע בנושא משיח וגאולה.
*'''נפלאות עכשיו''' - סיפור מופת מהרבי, בדרך כלל מתשובות של אנשים באמצעות ה[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]].
*'''אור החיים''' - ראיון עם דמות ציבורית או כתבה על כינוס אקטואלי.
*'''עצה והדרכה''' - ליקוט מכתבים של הרבי במגוון נושאים.

לקראת [[י"א ניסן]] וערבי חג יוצא העלון במתכונת מיוחדת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/sg-index.htm מאגר עלוני 'שיחת הגאולה']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

שיחת הגאולה

2012-09-28T03:18:04Z

Abhtur770:

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
'''שיחת ה[[גאולה]]''' הינו עלון שבועי צבעוני היוצא לאור על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] בעריכת הרב [[זמרוני זעליג ציק]].

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]].

העלון מופץ בארץ ובחו"ל; בבתי כנסיות, בתי חב"ד וב[[מבצעים]].

בשנת [[תשס"ז]], בעקבות אירועי ג' תמוז אותה שנה, מחה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על האירועים{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30520 חב"ד און ליין]}} ואסר על הכנסת העלון [[שיחת הגאולה]], לבתי הכנסת ב[[כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367 חב"ד און ליין]}}.

== מדורי העלון ==
*'''מאמר מערכת (מאת העורך)''' - מופיע בעמוד הראשון והוא עוסק בנושאים אקטואלים תוך מתן דגש על [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]] וגאולה.
*'''רעיון שבועי מתורתו של משיח''' - [[שיחה]] מעובדת של [[הרבי]] על פרשת השבוע.
*'''ניצוצות של גאולה''' - ליקוטי מדרשים מפרשת השבוע בנושא משיח וגאולה.
*'''נפלאות עכשיו''' - סיפור מופת מהרבי, בדרך כלל מתשובות של אנשים באמצעות ה[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]].
*'''אור החיים''' - ראיון עם דמות ציבורית או כתבה על כינוס אקטואלי.
*'''עצה והדרכה''' - ליקוט מכתבים של הרבי במגוון נושאים.

לקראת [[י"א ניסן]] וערבי חג יוצא העלון במתכונת מיוחדת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/sg-index.htm מאגר עלוני 'שיחת הגאולה']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

זמרוני זליג ציק

2012-09-28T03:14:59Z

Abhtur770:

[[תמונה:זמרוני ציק.jpg|left|thumb|250px|הרב זמרוני ציק]]
הרב '''זימרוני זעליג ציק''' הינו [[משפיע]] [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר בת ים, יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]] שנסגרה.

==קורות חייו==
הרב זמרוני נולד במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים. בעת שירותו הצבאי התקרב אל [[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[אהרון טננבוים]] שהיה באותו הזמן בצבא, איתו למד פרק מ[[ספר התניא]]. מהצבא עשה את דרכו אל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]].

מיד אחרי זמן קצר התחתן וגר בנחליאל ונשלח על ידי הרבי לשליחות בישיבת נחלים וקירב הרבה בחורים לחסידות חב"ד. הנהלת הישיבה שלא ראתה זאת בעין יפה, פיטרה אותו.

בשנת תשל"א בחודש אייר נסע בפעם הראשונה לרבי מלך המשיח שליט"א וכשנכנס ליחידות '''הורה לו הרבי''' ללמוד בקבוצה ואכן למד במשך חודשיים בקבוצה כשהוא אברך עם אשה בהריון!!!, אחרי חודשיים הורה לוהרבי לחזור לארץ.
במשך הזמן החל ללמוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] והיה מתלמידיו המקורבים. לאחר פטירת הרב בליז'ינסקי, היה תלמידו של ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], אשר אישר לו, על פי הוראת הרבי שליט"א, להניח ארבעה זוגות [[תפילין]].

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרב זמרוני [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]]. היה זה המרכז החב"די הראשון בעולם שכונה "בית חב"ד" {{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשנ"ד]}}. כמו כן היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים{{מקור}} והוביל את ה[[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}, שהיה רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש.

==פרשת הצומות==
ב[[חודש שבט]] שנת [[תש"ע]] הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב בו הוא קורא שלא להשתתף בכינוס אותו אירגן הרב זמרוני לרגל [[י' בשבט]] באותה שנה. במכתבו טוען הרב אקסלרוד שהרב זימרוני נוהג היפך מה[[שולחן ערוך]] (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז{{הערת שוליים|שם=לא לצום|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3506.html רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח] - באתר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]]}}, ביטול [[נפילת אפים]] וכן השקפה שגויה בנושא [[אחדות ה']]) וקרא להטיל עליו חרם, אם לא יחזור בו{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52513 הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו] - חב"ד אינפו.}}. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52666 ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו] - חב"ד אינפו. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם}} והרב זמרוני הוציא גלויי דעת, בו הוא מכחיש את המיוחס לו{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] אף פרסם הרב זמרוני וידיאו בו הוא מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפיע ==

בסוף שנות הלמ"דים מינה הרבי את הרב ציק למשפיע באה"ק ובתור כך קיבל מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]], ואכן, מאז הוא משמש כ[[משפיע]] אנ"ש והתמימים באה"ק וכ'עשה לך רב' של רבים. כמו כן היה ממייסדי [[איגוד המשפיעים]] באה"ק.

== ממחזקי האמונה ==
בכ"ח ניסן תשנ"ד ארגן תחת צא"ח את ה"כינוס לחיזוק האמונה" שעשה רעש גדול וחיזק אלפים באמונה ברבי כמלך המשיח.

ביום ג' בתמוז תשנ"ד כשכל העולם היה תחת בלבול עצום, היה הרב ציק הראשון שהכריז לעין-כל מול כל התקשורת ללא חת שהרבי מלויבאוויטש חי וקיים!!!,
וערך התוועדויות של שמחה במשך כל אותה שבוע ובסוף השבוע הוציא את עיתון [[הגאולה]] בפורמט צבעוני שהכותרת היתה "הרבי מלך המשיח חי וקיים"

כן היה מהראשונים שאמרו על הרבי את התואר [[שליט"א]] אחרי ג' תמוז.

וכן בכל שנת תשנ"ה ערך כנסים אזורים וארציים הכל תחת הענין של הרבי חי וקיים והוא עומד לגאול אותנו תכף ומיד ממש!.
==ראו גם==
*[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

==קישורים חיצונים==
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52532 פרשת הצומות] - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק, זמרוני]]

שיחה:זמרוני זליג ציק

2012-09-28T02:43:09Z

Abhtur770:

ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]

== התואר 'רב' למבטל צומות?! ==
לאחר פסק הרב אקסלרוד ולאור סירובו של ציק להכחיש את המיוחס לו, תוך התפתלויות משונות, הוא אינו ראוי יותר לתואר 'רב' (ולא שלפני זה היה ראוי, לאור מעשי הביזיון וחילול ה' שעשה בפבים ושאר מרעין בישין וכפי שמציין בעצמו במכתבו שהוא אינו רב). ועל כן יש למחוק את התואר רב ולהסירו מקטגוריית 'חסידי כ"ק אדמו"ר שליט"א'
:הוא במפורש אמר שהוא לא ביטל צומות. אני לא יודע מה אתה רוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:53, 27 בינואר 2010 (UTC)
::הוא אמר, אבל ישנם עדים שהוא אמר להם שהוא לא צם. אז לכל הפחות להוריד לדרגת ר'... (כמובאר בשיחה אודות אמרתי אפאהים וכו')

::מצטרף במקצת לדברי האלמוני, ה'קו' של [[שבועון בית משיח]] ושל [[חב"ד אינפו]] - לא לדווח על פעולותיו. אנחנו עכ"פ לא צריכים לתת תארי כבוד. אגב, הוא לא קיבל סמיכה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

:::לדעת ההלכה: '''להאמין''' - אסור בשום פנים ואופן עד שיתבר ב2 עדים כשרים ובבית דין לאחר חקירות ודרישות. - איסור גמור מהתורה להאמין לדברים אלו אפי' בלב.

:::'''למיחש - מבעיא''' ולהסירו מהאתר.--[[משתמש:שלום|שלום]] 18:21, 27 בינואר 2010 (UTC)

::::אין הבדל בין ר' להרב. זמרוני כתב שהוא מתייעץ עם רבנים ולכן, כפי שכתב ר' שלום, אין לנו לפסוק דין לגביו עד שיוברר העניין בבי"ד והוא הינו בחזקת כשרות (רמב"ם הלכות עדות פ"ב ה"ב). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:58, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::::הרב אקסלרוד לא מספיק בשבילך? הוועדה הרוחנית בראשות הרב שווי לא מספיק לך? להאשיר לענ"ד (כמו שיהי' ערך על [[דוד פישר]]) אך כמובן שלא להכתירו בתארי כבוד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

כמובן שהוועדה הרוחנית של חב"דפדיה - הרב שווי מכריע. אך מנין לי לדעת שזו היא החלטת הוועדה.--[[משתמש:שלום|שלום]] 21:04, 27 בינואר 2010 (UTC)
:ר' שלום, הוועדה פסקה כי '''אין לדווח על פעילות ר' זמרוני''', ואני כוונתי לא אליך הייתה...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::אם הרב אקסלרוד מספיק בשבילי או לא, זה עניין אישי שלי. כאן זה מיזם ציבורי וככזה הוא כפוף להרכב של שלושה, היינו בית דין מרבני חב"ד או לרב שהתקבל ע"י חברי המערכת כרב מנחה. ועיין עוד במה שכתבתי לעיל. באם תוכל להפנות אותי להחלטת הוועדה הנ"ל (שאגב, אינה שייכת לעניינינו עדיין) --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:10, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::החלטת חב"ד אינפו, '''שע"פ השמועה''' מגובה בהחלטת הרב שווי, תוכל לפנות במייל למערכת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::כפי איך שאני מכיר את המערכת "ע"פ השמועה" זה בסופו של דבר המצאות ובכל אופן, שמועות, גם נכונות, לא מחייבות אותנו. ובכלל אין לנו זמן להתעסק עם שמועות. את התורה קיבלנו במסמך רישמי קבל עם ועדה.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:19, 27 בינואר 2010 (UTC)

שמועות ניט שמועות - יש לפנות לוועדה הרוחנית לקבל הוראות. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:אדרבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:28, 27 בינואר 2010 (UTC)

::דווחתי שהוועדה הרוחנית החליטה על הפסקה בדיווח פעילויותיו. ואכן, אין אנו מדווחים על פעילויותיו. לא הוחלט על השמצה או הוקעתו רח"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:27, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::ואין מה להוסיף בתארים. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::וגם לא להוריד. התואר רב מציין את היותו בראש קהילה וזה נכון כל עוד לא הוקא ע"י בית דין מוסמך לדבר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:33, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::::רב, למיטב ידיעתי, הוא אדם שקיבל [[סמיכה לרבנות]]...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::::כפי שכתבת, סמיכה לרבנות זה סמיכה לשמש כרב, לא תנאי להיות רב. נוסף על כך, התואר רב משמש לא רק במובן של רב קהילה, זהו גם תואר-כינוי קדום בעם ישראל "ר'". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:03, 28 בינואר 2010 (UTC)

זמרוני ציק פרסם באתרו הגאולה שני מאמרים הקוראים רח"ל לבטל הצומות (מאמר של טוביה דורון ומרדכי סיבוני..) ולמעשה הוא מסביר שכיום כל אחד צריך לעשות מה שליבו חפץ ובשיטתו זו הפיל חללים רבים. ואת המאמרים הללו הוא פרסם לאחר הנידוי של הרב אקסלרוד. איך אדם כזה יכול להיכלל בתואר חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח? זה כואב נורא, אבל אדם כזה שמחנך יהודים לפריקת עול נוראה, אין לנו חלק ונחלה עימו.{{שכח|212.199.100.148}}

חיים נהר, ע"פ הנ"ל לכאורה אין מקום לתואר "רב" (ובמיוחד שיש שמחפשים... וד"ל).--[[מיוחד:תרומות/95.86.87.54|95.86.87.54]] 08:45, 7 באפריל 2010 (UTC)
:א. התואר "רב" משמעו אדם העומד בראש קהילה אורתודוכסית. כל זמן שהוא וקהילתו לא הוצאו מכלל היהדות החרדית (ח"ו), הם נחשבים לכאלו במלוא מובן המילה (למרות דבריו החריפים של אקסלרוד, שהוא דעת יחיד ובכלל לא בי"ד וגם יש רבנים החולקים עליו בנושא זה). ב. באם תוכל להביא קישורים למאמרים שהזכרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:38, 7 באפריל 2010 (UTC)

התואר רב הוא בניגוד לקראי, כן הוא ע"פ ההיסטוריה הצרופה, לא מצאנו בחז"ל שום מקום שמכונה תלמיד חכם או פוסק בתור 'רב', התואר בא לציין את המקבל המסורת של התורה שבעל פה כנגד מי שאינו מקבלה. עד כאן לעובדות. עכשיו בנוגע לנידון הערך: בנוגע למקרה הספציפי של ביטול הצומות, יש לומר שהוא בגדר של 'קלא דלא פסיק', אך חלוש קצת כי הוא טוען שיש לו שונאים שמוציאים את הקול, אך נראה שיש בזה משהו: א. נאמן הר"ג אקסלרוד שאינו מוציא מכתב כה חמור אם לא שבירר היטב, אא"כ נאמר שהוא מצד שנאה כבושה על שהפסיק ז"ז ציק להתייעץ עימו (ע"פ הודאת בע"ד), ב. ז"ז ציק לא הכחיש ענין זה מכל וכל, ושני עדים כשרים העידו בפני שהוא גם לא שלל בפניהם ענין זה, רק הורה להתייעץ עם רב. שומו שמים! יהודי שואל יהודי אחר אם מותר שלא לצום, והוא עונה לו: א גוטע קשיא! משהו פה צ"ע ובירור.

אולם מכיון שאי אפשר לברר, הרי צריך להעמיד בחזקה דמעיקרא, בבחינת כאן נמצא כאן היה, עד שיבוא אליהו או גדליהו או גואל צדק, במהרה--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:23, 8 באפריל 2010 (UTC)

==קישור שבור==
הקישור החיצוני השלישי - שבור.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:03, 29 בינואר 2010 (UTC)
:אצלי זה עובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 14:08, 29 בינואר 2010 (UTC)

== קישורים ==

מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)

לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)

למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.

==תיקון טעות!==

הרב ציק פירסם קטע וידאו בו הוא מתייחס לסערות האחרונות שעמד במרכזן. ראשית כל הוא מבהיר כי כפשוט כל ההנהגה של חסיד חייבת להיות אך ורק על פי השולחן ערוך, ורק כך נקבעת ההלכה הפשוטה. כל שאלה בהנהגה היום-יומית חייבת להפתר רק על ידי שאלה לרב מורה הוראה בפועל, ובראשם רבני הקהילות החב"דיות שבכל אתר ואתר. בהמשך לכך מבהיר הרב ציק כי הוא צם בכל ארבעת הצומות שקבעו חכמינו זכרונם לברכה, וכך הוא גם מורה לכל השואלים אותו כפשוט.

[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הוידאו]

אישית אני חושב כי זה בושה להרב [[גדליה אקסלרוד]] שהוציא לשון הרע, וגרם לחילול השם ושינת חינם נורא!!!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:13, 30 במאי 2010 (UTC)
:נא לא להגזים, זה לא בושה להרב אקסלורד, שהרי הוא עצמו סירב להכחיש את השמועות בתחילה, ובמכתב שהוציא כתב כי כל השמועות שהוא אוכל '''בפרהסיא''' הינם שקר וכזב, ומכלל לאו אתה שומע כן. זה בעיה שלו על שלא הבהיר את עצמו מיד, וגם עכשיו אי אפשר לדעת אם חזר בו או שלהד"מ, ואין זה עניננו העיקר שעמל כולם צדיקים, הרב אקסלורד וודאי שפעל לפי ההלכה, וכעת אנו רואים שגם זמרוני. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 23:03, 30 במאי 2010 (UTC)
::שמחתי להוסיף זאת לערך, יחד עם זאת, שמואל, כיון שזה לא פורסם באופן רשמי באתר הגאולה, כדאי שלא למהר להסיק מסקנות לשום כיוון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 06:32, 31 במאי 2010 (UTC)
:::חבר'ה להרגע. זמרוני במפורש קרא לבטל את הצומות, הן במרומז בנאום שלו בכנס י' שבט תש"ע, והן במפורש באתר שלו. יתירה מזה, הוא הודה בפני עדים כשרים שהוא אוכל בצומות. זה שכעת היה לו חלום בו הרבי הורה לו לצום ולפתע שינה את דעתו, לא עושה אותו צדיק, ובטח לא בושה לרב אקסלרוד. {{שכח|אנונימי}}
::::למען ההגינות, נשמח מאוד באם תרכז כאן את החומר למען עדכן בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:17, 31 במאי 2010 (UTC)
:::::כנס לאתר שלו, תלך למדור הוידאו, ותראה את הוידאו היחיד שבו יש יותר מעשרים צפיות. זה הוידאו שבו הוא מדבר על זה שכדי להביא משיח אסור להסתכל בשו"ע, רח"ל עפ"ל. אח"כ תחפש באתר שלו את הכתבות היחידות שהיו להם יותר מעשרים צפיות, וזה הכתבה של סיבוני שמסביר למה להפסיק לצום, והכתבה של טוביה דורון כנ"ל. תצרף לזה את הלינק בחב"ד אינפו שהם כותבים ששמעו מעדים כשרים שהוא אמר שהוא אוכל בצומות, והרי לך התמונה המלאה. {{שכח|אנונימי}}
::::::אז אדרבה, נראה כי הרב ציק חזר בו, ואם כן יש להוסיף את הפרטים בערך שלו--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 20:32, 31 במאי 2010 (UTC)
:::::::באת להתלוצץ? יש שם וידיאו שנצפה 2464 פעמים. אנא ממך, לטובת כולנו מצא והבא את קישור לווידיאו. המאמר של סיבוני - ילדותי. המאמר של דורון, אכן עוסק בערך. הוספתי אותו בהערת שוליים.--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:44, 31 במאי 2010 (UTC)
::::::::לא הגעתי להתנצל, אלא להבהיר כי בתחילה לא ידעתי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, חשבתי כי זה הי' רק שמועה (ועפ"ז אמרתי כנ"ל). אבל כעת שהוברר לי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, אז אדרבה, הרבנים עשו נכון (עד לידיעה הבא), וכל הכבוד לרבנים, וכמו"כ לרב זמרוני שחזר בו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 06:50, 1 ביוני 2010 (UTC)
::התגובה של [[משתמש:חיים נהר|חיים]] "באת להתלוצץ" לא מכוונת אליך, אלא לכותב אנונימי שכתב לפניך, כפשוט. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:13, 1 ביוני 2010 (UTC)

== הרב? ==

למרות שרוב הכותבים בחבדפדיה סבורים כי אין לקרוא לאדם זה בשם "רב", לא די בכך שהוא מכונה בשם "רב", המילה הראשונה בערך מקושרת לערך העוסק ב"מורה הוראה" ו"מורה דרך" בישראל, למרות שכידוע עם הארץ זה לא זכה לקבל מעולם כתב הוראה מאף רב, ואף לא מונה למנהיג ולמורה דרך! בושה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:13, 21 ביוני 2010 (UTC)
:דבר ראשון עליך להוכיח את העובודת שכתבת. חוץ מזה שהתואר ר' משמעו גם אדם נשוי. תוכל להוסיף זאת בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:28, 21 ביוני 2010 (UTC)
::ההפך הוא הנכון. כדי לכתוב פרט בערך צריך מקור, ולפני שהוא יהיה מורה הוראה - דבר שגם הוא עצמו לא טוען, אי אפשר ואין שום תועלת בהפניה לערך העוסק במושג "רב" ולא "הרב", ובראשיתו כתוב: "ערך זה עוסק במורה הוראה בישראל"... --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:42, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::שינתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:54, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::שינת רק את ה"לערך" ולא את תוכן הערך. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:56, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::הדיון כאן הוא על הערך הזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:57, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::הערך [[רב]] עוסק ברב מורה הוראה, אני יצרתי אותו, וזהו תוכנו המפורש. תפתח ערך נוסף המדבר ב[[אנ"ש]] ובאברכים שנקראים בתואר "הרב", ותקשר אליו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:00, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::זה שיצרת את הערך זה לא מקנה לך בעלות על המושג, שמשמעו גם אדם נשוי. נשמח באם תוסיף זאת לערך (אגב, הסרתך את תבנית לעריכה שהצבתי בערך, גרמה כעת לבילבול. הערך רחוק מלהיות מושלם). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:02, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::::אני מבקש ברחמים לשים לב לחילוק הפשוט בין התואר "רב" אותו לא נהוג לכנות למי שלא רב, לבין התואר "הרב" אותו מכנים לכל יהודי חרדי נשוי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:05, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::::דומני שבערך רשום "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:09, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::::::ולכן לא מחקתי את המילה הזאת, רק את הקישור לערך [[רב]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:10, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::::::בסדר לבינתיים, למרות שהערך אמור להכיל גם מידע על השימוש הרווח למושג "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:14, 21 ביוני 2010 (UTC)

== הצבעה למחיקת הקטע 'פרשת הצומות' ==

בימנו, לאחר שנרגעו הרוחות והדברים באו בהבהרה ברורה, ולאחר שהרבנים חזרו לתמוך בפעולותיו של הרב ציק, אני חושב שאין מקום לקטע הזה בחבדפדיה, מטרתנו היא להפיץ את מעיינות החסידות ולא להתעסק בלשון הרע ובלכלוכים, גם אם הם נכונים.

אין זה מטרתנו ולא לשם כך משקיעים פה כותבים רבים את מרצם וזמנם, אם היו השלכות מעשיות לדברים היה עוד במה לדון, אבל כאן, לעניות דעתי, מדובר בלכלוך גרידא חסר ענין.

לכן אני פותח הצבעה לשבוע עד יום חמישי הבא, מי בעד ומי נגד מחיקת הקטע הנ"ל וכן מחיקת הקטעים הלא רלוונטיים מהדף שיחה: (לאחמ"כ הערך יהיה בהתאם לתוצאות ההצבעה ולשנות זאת יצטרכו הצבעה נוספת).
:במקום זאת אולי כדאי לציין שהרבנים חזרו בהם מכל העניין. במיוחד לאור העובדה שאין בפסקה לכלוכים חסרי פשר וישנו מקור לכל משפט.
:בכללות הערך מאוד חסר, תאריך לידה, באיזו ישיבה למד וכו'. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:42, 27 בספטמבר 2012 (IST)
1. עדיין לא הוחלטו כללי ההצבעה. האם כל משתמש זכאי להצביע, גם משתמש שנרשם אתמול או משתמש שלא ערך 100 עריכות? כי אם כן, זה מאוד בעייתי. בשניה שמישהו ירצה או ירשם 10 פעמים ויכריע את ההצבעה. לא נראה לי שצריכים לערוך הצבעה על ההצבעה, נראה לי כי הנושא נתון לשיקולם של מפעילי המערכת (כדאי להפנות את תשומת לבם של שיע ק וחיים נהר. אני לא החלטתי עדיין בדקות אלו).
2. בכל מקרה ברור צריך לפרסם באולם הדיונים ועדיף גם לכתוב לחיים נהר ולכמה קבועים בדף שיחתם. שימו לב גם שבכל מקרה השבוע הזה הוא מאוד בעייתי (יש בו ממש ימים בודדים שאינם ימי חג, וגם הם עמוסים מאוד). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 01:28, 28 בספטמבר 2012 (IST)
===הצבעה===

(למי שיש טענות על צורת ההצבעה, וכן להוסיף דעה נוספת בענין מוזמן להגיב).

'''בעד המחיקה:'''

1. בעד. די להתעסק בשטויות! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 10:37, 27 בספטמבר 2012 (IST)

2. בעד. למה רק על הרב זמרוני כותבים כך ועל רבנים ומשפיעים אחרים לא כותבים דברים לא טובים עליהם '''אפילו על אהרונוב וקרנסקי לא כתובים כך!!!'''--[[משתמש:Abhtur770|abhtur770 - שיחת נפש]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 04:43, 28 בספטמבר 2012 (IST)

'''נגד המחיקה:'''

שיחה:זמרוני זליג ציק

2012-09-28T02:37:34Z

Abhtur770:

ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]

== התואר 'רב' למבטל צומות?! ==
לאחר פסק הרב אקסלרוד ולאור סירובו של ציק להכחיש את המיוחס לו, תוך התפתלויות משונות, הוא אינו ראוי יותר לתואר 'רב' (ולא שלפני זה היה ראוי, לאור מעשי הביזיון וחילול ה' שעשה בפבים ושאר מרעין בישין וכפי שמציין בעצמו במכתבו שהוא אינו רב). ועל כן יש למחוק את התואר רב ולהסירו מקטגוריית 'חסידי כ"ק אדמו"ר שליט"א'
:הוא במפורש אמר שהוא לא ביטל צומות. אני לא יודע מה אתה רוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:53, 27 בינואר 2010 (UTC)
::הוא אמר, אבל ישנם עדים שהוא אמר להם שהוא לא צם. אז לכל הפחות להוריד לדרגת ר'... (כמובאר בשיחה אודות אמרתי אפאהים וכו')

::מצטרף במקצת לדברי האלמוני, ה'קו' של [[שבועון בית משיח]] ושל [[חב"ד אינפו]] - לא לדווח על פעולותיו. אנחנו עכ"פ לא צריכים לתת תארי כבוד. אגב, הוא לא קיבל סמיכה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

:::לדעת ההלכה: '''להאמין''' - אסור בשום פנים ואופן עד שיתבר ב2 עדים כשרים ובבית דין לאחר חקירות ודרישות. - איסור גמור מהתורה להאמין לדברים אלו אפי' בלב.

:::'''למיחש - מבעיא''' ולהסירו מהאתר.--[[משתמש:שלום|שלום]] 18:21, 27 בינואר 2010 (UTC)

::::אין הבדל בין ר' להרב. זמרוני כתב שהוא מתייעץ עם רבנים ולכן, כפי שכתב ר' שלום, אין לנו לפסוק דין לגביו עד שיוברר העניין בבי"ד והוא הינו בחזקת כשרות (רמב"ם הלכות עדות פ"ב ה"ב). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:58, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::::הרב אקסלרוד לא מספיק בשבילך? הוועדה הרוחנית בראשות הרב שווי לא מספיק לך? להאשיר לענ"ד (כמו שיהי' ערך על [[דוד פישר]]) אך כמובן שלא להכתירו בתארי כבוד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

כמובן שהוועדה הרוחנית של חב"דפדיה - הרב שווי מכריע. אך מנין לי לדעת שזו היא החלטת הוועדה.--[[משתמש:שלום|שלום]] 21:04, 27 בינואר 2010 (UTC)
:ר' שלום, הוועדה פסקה כי '''אין לדווח על פעילות ר' זמרוני''', ואני כוונתי לא אליך הייתה...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::אם הרב אקסלרוד מספיק בשבילי או לא, זה עניין אישי שלי. כאן זה מיזם ציבורי וככזה הוא כפוף להרכב של שלושה, היינו בית דין מרבני חב"ד או לרב שהתקבל ע"י חברי המערכת כרב מנחה. ועיין עוד במה שכתבתי לעיל. באם תוכל להפנות אותי להחלטת הוועדה הנ"ל (שאגב, אינה שייכת לעניינינו עדיין) --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:10, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::החלטת חב"ד אינפו, '''שע"פ השמועה''' מגובה בהחלטת הרב שווי, תוכל לפנות במייל למערכת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::כפי איך שאני מכיר את המערכת "ע"פ השמועה" זה בסופו של דבר המצאות ובכל אופן, שמועות, גם נכונות, לא מחייבות אותנו. ובכלל אין לנו זמן להתעסק עם שמועות. את התורה קיבלנו במסמך רישמי קבל עם ועדה.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:19, 27 בינואר 2010 (UTC)

שמועות ניט שמועות - יש לפנות לוועדה הרוחנית לקבל הוראות. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:אדרבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:28, 27 בינואר 2010 (UTC)

::דווחתי שהוועדה הרוחנית החליטה על הפסקה בדיווח פעילויותיו. ואכן, אין אנו מדווחים על פעילויותיו. לא הוחלט על השמצה או הוקעתו רח"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:27, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::ואין מה להוסיף בתארים. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::וגם לא להוריד. התואר רב מציין את היותו בראש קהילה וזה נכון כל עוד לא הוקא ע"י בית דין מוסמך לדבר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:33, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::::רב, למיטב ידיעתי, הוא אדם שקיבל [[סמיכה לרבנות]]...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::::כפי שכתבת, סמיכה לרבנות זה סמיכה לשמש כרב, לא תנאי להיות רב. נוסף על כך, התואר רב משמש לא רק במובן של רב קהילה, זהו גם תואר-כינוי קדום בעם ישראל "ר'". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:03, 28 בינואר 2010 (UTC)

זמרוני ציק פרסם באתרו הגאולה שני מאמרים הקוראים רח"ל לבטל הצומות (מאמר של טוביה דורון ומרדכי סיבוני..) ולמעשה הוא מסביר שכיום כל אחד צריך לעשות מה שליבו חפץ ובשיטתו זו הפיל חללים רבים. ואת המאמרים הללו הוא פרסם לאחר הנידוי של הרב אקסלרוד. איך אדם כזה יכול להיכלל בתואר חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח? זה כואב נורא, אבל אדם כזה שמחנך יהודים לפריקת עול נוראה, אין לנו חלק ונחלה עימו.{{שכח|212.199.100.148}}

חיים נהר, ע"פ הנ"ל לכאורה אין מקום לתואר "רב" (ובמיוחד שיש שמחפשים... וד"ל).--[[מיוחד:תרומות/95.86.87.54|95.86.87.54]] 08:45, 7 באפריל 2010 (UTC)
:א. התואר "רב" משמעו אדם העומד בראש קהילה אורתודוכסית. כל זמן שהוא וקהילתו לא הוצאו מכלל היהדות החרדית (ח"ו), הם נחשבים לכאלו במלוא מובן המילה (למרות דבריו החריפים של אקסלרוד, שהוא דעת יחיד ובכלל לא בי"ד וגם יש רבנים החולקים עליו בנושא זה). ב. באם תוכל להביא קישורים למאמרים שהזכרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:38, 7 באפריל 2010 (UTC)

התואר רב הוא בניגוד לקראי, כן הוא ע"פ ההיסטוריה הצרופה, לא מצאנו בחז"ל שום מקום שמכונה תלמיד חכם או פוסק בתור 'רב', התואר בא לציין את המקבל המסורת של התורה שבעל פה כנגד מי שאינו מקבלה. עד כאן לעובדות. עכשיו בנוגע לנידון הערך: בנוגע למקרה הספציפי של ביטול הצומות, יש לומר שהוא בגדר של 'קלא דלא פסיק', אך חלוש קצת כי הוא טוען שיש לו שונאים שמוציאים את הקול, אך נראה שיש בזה משהו: א. נאמן הר"ג אקסלרוד שאינו מוציא מכתב כה חמור אם לא שבירר היטב, אא"כ נאמר שהוא מצד שנאה כבושה על שהפסיק ז"ז ציק להתייעץ עימו (ע"פ הודאת בע"ד), ב. ז"ז ציק לא הכחיש ענין זה מכל וכל, ושני עדים כשרים העידו בפני שהוא גם לא שלל בפניהם ענין זה, רק הורה להתייעץ עם רב. שומו שמים! יהודי שואל יהודי אחר אם מותר שלא לצום, והוא עונה לו: א גוטע קשיא! משהו פה צ"ע ובירור.

אולם מכיון שאי אפשר לברר, הרי צריך להעמיד בחזקה דמעיקרא, בבחינת כאן נמצא כאן היה, עד שיבוא אליהו או גדליהו או גואל צדק, במהרה--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:23, 8 באפריל 2010 (UTC)

==קישור שבור==
הקישור החיצוני השלישי - שבור.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:03, 29 בינואר 2010 (UTC)
:אצלי זה עובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 14:08, 29 בינואר 2010 (UTC)

== קישורים ==

מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)

לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)

למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.

==תיקון טעות!==

הרב ציק פירסם קטע וידאו בו הוא מתייחס לסערות האחרונות שעמד במרכזן. ראשית כל הוא מבהיר כי כפשוט כל ההנהגה של חסיד חייבת להיות אך ורק על פי השולחן ערוך, ורק כך נקבעת ההלכה הפשוטה. כל שאלה בהנהגה היום-יומית חייבת להפתר רק על ידי שאלה לרב מורה הוראה בפועל, ובראשם רבני הקהילות החב"דיות שבכל אתר ואתר. בהמשך לכך מבהיר הרב ציק כי הוא צם בכל ארבעת הצומות שקבעו חכמינו זכרונם לברכה, וכך הוא גם מורה לכל השואלים אותו כפשוט.

[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הוידאו]

אישית אני חושב כי זה בושה להרב [[גדליה אקסלרוד]] שהוציא לשון הרע, וגרם לחילול השם ושינת חינם נורא!!!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:13, 30 במאי 2010 (UTC)
:נא לא להגזים, זה לא בושה להרב אקסלורד, שהרי הוא עצמו סירב להכחיש את השמועות בתחילה, ובמכתב שהוציא כתב כי כל השמועות שהוא אוכל '''בפרהסיא''' הינם שקר וכזב, ומכלל לאו אתה שומע כן. זה בעיה שלו על שלא הבהיר את עצמו מיד, וגם עכשיו אי אפשר לדעת אם חזר בו או שלהד"מ, ואין זה עניננו העיקר שעמל כולם צדיקים, הרב אקסלורד וודאי שפעל לפי ההלכה, וכעת אנו רואים שגם זמרוני. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 23:03, 30 במאי 2010 (UTC)
::שמחתי להוסיף זאת לערך, יחד עם זאת, שמואל, כיון שזה לא פורסם באופן רשמי באתר הגאולה, כדאי שלא למהר להסיק מסקנות לשום כיוון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 06:32, 31 במאי 2010 (UTC)
:::חבר'ה להרגע. זמרוני במפורש קרא לבטל את הצומות, הן במרומז בנאום שלו בכנס י' שבט תש"ע, והן במפורש באתר שלו. יתירה מזה, הוא הודה בפני עדים כשרים שהוא אוכל בצומות. זה שכעת היה לו חלום בו הרבי הורה לו לצום ולפתע שינה את דעתו, לא עושה אותו צדיק, ובטח לא בושה לרב אקסלרוד. {{שכח|אנונימי}}
::::למען ההגינות, נשמח מאוד באם תרכז כאן את החומר למען עדכן בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:17, 31 במאי 2010 (UTC)
:::::כנס לאתר שלו, תלך למדור הוידאו, ותראה את הוידאו היחיד שבו יש יותר מעשרים צפיות. זה הוידאו שבו הוא מדבר על זה שכדי להביא משיח אסור להסתכל בשו"ע, רח"ל עפ"ל. אח"כ תחפש באתר שלו את הכתבות היחידות שהיו להם יותר מעשרים צפיות, וזה הכתבה של סיבוני שמסביר למה להפסיק לצום, והכתבה של טוביה דורון כנ"ל. תצרף לזה את הלינק בחב"ד אינפו שהם כותבים ששמעו מעדים כשרים שהוא אמר שהוא אוכל בצומות, והרי לך התמונה המלאה. {{שכח|אנונימי}}
::::::אז אדרבה, נראה כי הרב ציק חזר בו, ואם כן יש להוסיף את הפרטים בערך שלו--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 20:32, 31 במאי 2010 (UTC)
:::::::באת להתלוצץ? יש שם וידיאו שנצפה 2464 פעמים. אנא ממך, לטובת כולנו מצא והבא את קישור לווידיאו. המאמר של סיבוני - ילדותי. המאמר של דורון, אכן עוסק בערך. הוספתי אותו בהערת שוליים.--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:44, 31 במאי 2010 (UTC)
::::::::לא הגעתי להתנצל, אלא להבהיר כי בתחילה לא ידעתי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, חשבתי כי זה הי' רק שמועה (ועפ"ז אמרתי כנ"ל). אבל כעת שהוברר לי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, אז אדרבה, הרבנים עשו נכון (עד לידיעה הבא), וכל הכבוד לרבנים, וכמו"כ לרב זמרוני שחזר בו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 06:50, 1 ביוני 2010 (UTC)
::התגובה של [[משתמש:חיים נהר|חיים]] "באת להתלוצץ" לא מכוונת אליך, אלא לכותב אנונימי שכתב לפניך, כפשוט. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:13, 1 ביוני 2010 (UTC)

== הרב? ==

למרות שרוב הכותבים בחבדפדיה סבורים כי אין לקרוא לאדם זה בשם "רב", לא די בכך שהוא מכונה בשם "רב", המילה הראשונה בערך מקושרת לערך העוסק ב"מורה הוראה" ו"מורה דרך" בישראל, למרות שכידוע עם הארץ זה לא זכה לקבל מעולם כתב הוראה מאף רב, ואף לא מונה למנהיג ולמורה דרך! בושה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:13, 21 ביוני 2010 (UTC)
:דבר ראשון עליך להוכיח את העובודת שכתבת. חוץ מזה שהתואר ר' משמעו גם אדם נשוי. תוכל להוסיף זאת בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:28, 21 ביוני 2010 (UTC)
::ההפך הוא הנכון. כדי לכתוב פרט בערך צריך מקור, ולפני שהוא יהיה מורה הוראה - דבר שגם הוא עצמו לא טוען, אי אפשר ואין שום תועלת בהפניה לערך העוסק במושג "רב" ולא "הרב", ובראשיתו כתוב: "ערך זה עוסק במורה הוראה בישראל"... --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:42, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::שינתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:54, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::שינת רק את ה"לערך" ולא את תוכן הערך. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:56, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::הדיון כאן הוא על הערך הזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:57, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::הערך [[רב]] עוסק ברב מורה הוראה, אני יצרתי אותו, וזהו תוכנו המפורש. תפתח ערך נוסף המדבר ב[[אנ"ש]] ובאברכים שנקראים בתואר "הרב", ותקשר אליו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:00, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::זה שיצרת את הערך זה לא מקנה לך בעלות על המושג, שמשמעו גם אדם נשוי. נשמח באם תוסיף זאת לערך (אגב, הסרתך את תבנית לעריכה שהצבתי בערך, גרמה כעת לבילבול. הערך רחוק מלהיות מושלם). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:02, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::::אני מבקש ברחמים לשים לב לחילוק הפשוט בין התואר "רב" אותו לא נהוג לכנות למי שלא רב, לבין התואר "הרב" אותו מכנים לכל יהודי חרדי נשוי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:05, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::::דומני שבערך רשום "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:09, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::::::ולכן לא מחקתי את המילה הזאת, רק את הקישור לערך [[רב]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:10, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::::::בסדר לבינתיים, למרות שהערך אמור להכיל גם מידע על השימוש הרווח למושג "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:14, 21 ביוני 2010 (UTC)

== הצבעה למחיקת הקטע 'פרשת הצומות' ==

בימנו, לאחר שנרגעו הרוחות והדברים באו בהבהרה ברורה, ולאחר שהרבנים חזרו לתמוך בפעולותיו של הרב ציק, אני חושב שאין מקום לקטע הזה בחבדפדיה, מטרתנו היא להפיץ את מעיינות החסידות ולא להתעסק בלשון הרע ובלכלוכים, גם אם הם נכונים.

אין זה מטרתנו ולא לשם כך משקיעים פה כותבים רבים את מרצם וזמנם, אם היו השלכות מעשיות לדברים היה עוד במה לדון, אבל כאן, לעניות דעתי, מדובר בלכלוך גרידא חסר ענין.

לכן אני פותח הצבעה לשבוע עד יום חמישי הבא, מי בעד ומי נגד מחיקת הקטע הנ"ל וכן מחיקת הקטעים הלא רלוונטיים מהדף שיחה: (לאחמ"כ הערך יהיה בהתאם לתוצאות ההצבעה ולשנות זאת יצטרכו הצבעה נוספת).
:במקום זאת אולי כדאי לציין שהרבנים חזרו בהם מכל העניין. במיוחד לאור העובדה שאין בפסקה לכלוכים חסרי פשר וישנו מקור לכל משפט.
:בכללות הערך מאוד חסר, תאריך לידה, באיזו ישיבה למד וכו'. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:42, 27 בספטמבר 2012 (IST)
1. עדיין לא הוחלטו כללי ההצבעה. האם כל משתמש זכאי להצביע, גם משתמש שנרשם אתמול או משתמש שלא ערך 100 עריכות? כי אם כן, זה מאוד בעייתי. בשניה שמישהו ירצה או ירשם 10 פעמים ויכריע את ההצבעה. לא נראה לי שצריכים לערוך הצבעה על ההצבעה, נראה לי כי הנושא נתון לשיקולם של מפעילי המערכת (כדאי להפנות את תשומת לבם של שיע ק וחיים נהר. אני לא החלטתי עדיין בדקות אלו).
2. בכל מקרה ברור צריך לפרסם באולם הדיונים ועדיף גם לכתוב לחיים נהר ולכמה קבועים בדף שיחתם. שימו לב גם שבכל מקרה השבוע הזה הוא מאוד בעייתי (יש בו ממש ימים בודדים שאינם ימי חג, וגם הם עמוסים מאוד). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 01:28, 28 בספטמבר 2012 (IST)
===הצבעה===

(למי שיש טענות על צורת ההצבעה, וכן להוסיף דעה נוספת בענין מוזמן להגיב).

'''בעד המחיקה:'''

1. בעד. די להתעסק בשטויות! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 10:37, 27 בספטמבר 2012 (IST)

2. בעד. למה רק על הרב זמרוני כותבים כך ועל רבנים ומשפיעים אחרים לא כותבים דברים לא טובים עליהם '''אפילו על אהרונוב וקרנסקי לא כתובים כך!!!'''--[[משתמש:Abhtur770|Abhtur770]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 04:37, 28 בספטמבר 2012 (IST)

'''נגד המחיקה:'''

שיחה:זמרוני זליג ציק

2012-09-27T21:49:12Z

Abhtur770:

ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]

== התואר 'רב' למבטל צומות?! ==
לאחר פסק הרב אקסלרוד ולאור סירובו של ציק להכחיש את המיוחס לו, תוך התפתלויות משונות, הוא אינו ראוי יותר לתואר 'רב' (ולא שלפני זה היה ראוי, לאור מעשי הביזיון וחילול ה' שעשה בפבים ושאר מרעין בישין וכפי שמציין בעצמו במכתבו שהוא אינו רב). ועל כן יש למחוק את התואר רב ולהסירו מקטגוריית 'חסידי כ"ק אדמו"ר שליט"א'
:הוא במפורש אמר שהוא לא ביטל צומות. אני לא יודע מה אתה רוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:53, 27 בינואר 2010 (UTC)
::הוא אמר, אבל ישנם עדים שהוא אמר להם שהוא לא צם. אז לכל הפחות להוריד לדרגת ר'... (כמובאר בשיחה אודות אמרתי אפאהים וכו')

::מצטרף במקצת לדברי האלמוני, ה'קו' של [[שבועון בית משיח]] ושל [[חב"ד אינפו]] - לא לדווח על פעולותיו. אנחנו עכ"פ לא צריכים לתת תארי כבוד. אגב, הוא לא קיבל סמיכה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

:::לדעת ההלכה: '''להאמין''' - אסור בשום פנים ואופן עד שיתבר ב2 עדים כשרים ובבית דין לאחר חקירות ודרישות. - איסור גמור מהתורה להאמין לדברים אלו אפי' בלב.

:::'''למיחש - מבעיא''' ולהסירו מהאתר.--[[משתמש:שלום|שלום]] 18:21, 27 בינואר 2010 (UTC)

::::אין הבדל בין ר' להרב. זמרוני כתב שהוא מתייעץ עם רבנים ולכן, כפי שכתב ר' שלום, אין לנו לפסוק דין לגביו עד שיוברר העניין בבי"ד והוא הינו בחזקת כשרות (רמב"ם הלכות עדות פ"ב ה"ב). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:58, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::::הרב אקסלרוד לא מספיק בשבילך? הוועדה הרוחנית בראשות הרב שווי לא מספיק לך? להאשיר לענ"ד (כמו שיהי' ערך על [[דוד פישר]]) אך כמובן שלא להכתירו בתארי כבוד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

כמובן שהוועדה הרוחנית של חב"דפדיה - הרב שווי מכריע. אך מנין לי לדעת שזו היא החלטת הוועדה.--[[משתמש:שלום|שלום]] 21:04, 27 בינואר 2010 (UTC)
:ר' שלום, הוועדה פסקה כי '''אין לדווח על פעילות ר' זמרוני''', ואני כוונתי לא אליך הייתה...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::אם הרב אקסלרוד מספיק בשבילי או לא, זה עניין אישי שלי. כאן זה מיזם ציבורי וככזה הוא כפוף להרכב של שלושה, היינו בית דין מרבני חב"ד או לרב שהתקבל ע"י חברי המערכת כרב מנחה. ועיין עוד במה שכתבתי לעיל. באם תוכל להפנות אותי להחלטת הוועדה הנ"ל (שאגב, אינה שייכת לעניינינו עדיין) --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:10, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::החלטת חב"ד אינפו, '''שע"פ השמועה''' מגובה בהחלטת הרב שווי, תוכל לפנות במייל למערכת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::כפי איך שאני מכיר את המערכת "ע"פ השמועה" זה בסופו של דבר המצאות ובכל אופן, שמועות, גם נכונות, לא מחייבות אותנו. ובכלל אין לנו זמן להתעסק עם שמועות. את התורה קיבלנו במסמך רישמי קבל עם ועדה.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:19, 27 בינואר 2010 (UTC)

שמועות ניט שמועות - יש לפנות לוועדה הרוחנית לקבל הוראות. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:אדרבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:28, 27 בינואר 2010 (UTC)

::דווחתי שהוועדה הרוחנית החליטה על הפסקה בדיווח פעילויותיו. ואכן, אין אנו מדווחים על פעילויותיו. לא הוחלט על השמצה או הוקעתו רח"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:27, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::ואין מה להוסיף בתארים. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::וגם לא להוריד. התואר רב מציין את היותו בראש קהילה וזה נכון כל עוד לא הוקא ע"י בית דין מוסמך לדבר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:33, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::::רב, למיטב ידיעתי, הוא אדם שקיבל [[סמיכה לרבנות]]...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::::כפי שכתבת, סמיכה לרבנות זה סמיכה לשמש כרב, לא תנאי להיות רב. נוסף על כך, התואר רב משמש לא רק במובן של רב קהילה, זהו גם תואר-כינוי קדום בעם ישראל "ר'". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:03, 28 בינואר 2010 (UTC)

זמרוני ציק פרסם באתרו הגאולה שני מאמרים הקוראים רח"ל לבטל הצומות (מאמר של טוביה דורון ומרדכי סיבוני..) ולמעשה הוא מסביר שכיום כל אחד צריך לעשות מה שליבו חפץ ובשיטתו זו הפיל חללים רבים. ואת המאמרים הללו הוא פרסם לאחר הנידוי של הרב אקסלרוד. איך אדם כזה יכול להיכלל בתואר חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח? זה כואב נורא, אבל אדם כזה שמחנך יהודים לפריקת עול נוראה, אין לנו חלק ונחלה עימו.{{שכח|212.199.100.148}}

חיים נהר, ע"פ הנ"ל לכאורה אין מקום לתואר "רב" (ובמיוחד שיש שמחפשים... וד"ל).--[[מיוחד:תרומות/95.86.87.54|95.86.87.54]] 08:45, 7 באפריל 2010 (UTC)
:א. התואר "רב" משמעו אדם העומד בראש קהילה אורתודוכסית. כל זמן שהוא וקהילתו לא הוצאו מכלל היהדות החרדית (ח"ו), הם נחשבים לכאלו במלוא מובן המילה (למרות דבריו החריפים של אקסלרוד, שהוא דעת יחיד ובכלל לא בי"ד וגם יש רבנים החולקים עליו בנושא זה). ב. באם תוכל להביא קישורים למאמרים שהזכרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:38, 7 באפריל 2010 (UTC)

התואר רב הוא בניגוד לקראי, כן הוא ע"פ ההיסטוריה הצרופה, לא מצאנו בחז"ל שום מקום שמכונה תלמיד חכם או פוסק בתור 'רב', התואר בא לציין את המקבל המסורת של התורה שבעל פה כנגד מי שאינו מקבלה. עד כאן לעובדות. עכשיו בנוגע לנידון הערך: בנוגע למקרה הספציפי של ביטול הצומות, יש לומר שהוא בגדר של 'קלא דלא פסיק', אך חלוש קצת כי הוא טוען שיש לו שונאים שמוציאים את הקול, אך נראה שיש בזה משהו: א. נאמן הר"ג אקסלרוד שאינו מוציא מכתב כה חמור אם לא שבירר היטב, אא"כ נאמר שהוא מצד שנאה כבושה על שהפסיק ז"ז ציק להתייעץ עימו (ע"פ הודאת בע"ד), ב. ז"ז ציק לא הכחיש ענין זה מכל וכל, ושני עדים כשרים העידו בפני שהוא גם לא שלל בפניהם ענין זה, רק הורה להתייעץ עם רב. שומו שמים! יהודי שואל יהודי אחר אם מותר שלא לצום, והוא עונה לו: א גוטע קשיא! משהו פה צ"ע ובירור.

אולם מכיון שאי אפשר לברר, הרי צריך להעמיד בחזקה דמעיקרא, בבחינת כאן נמצא כאן היה, עד שיבוא אליהו או גדליהו או גואל צדק, במהרה--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:23, 8 באפריל 2010 (UTC)

==קישור שבור==
הקישור החיצוני השלישי - שבור.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:03, 29 בינואר 2010 (UTC)
:אצלי זה עובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 14:08, 29 בינואר 2010 (UTC)

== קישורים ==

מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)

לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)

למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.

==תיקון טעות!==

הרב ציק פירסם קטע וידאו בו הוא מתייחס לסערות האחרונות שעמד במרכזן. ראשית כל הוא מבהיר כי כפשוט כל ההנהגה של חסיד חייבת להיות אך ורק על פי השולחן ערוך, ורק כך נקבעת ההלכה הפשוטה. כל שאלה בהנהגה היום-יומית חייבת להפתר רק על ידי שאלה לרב מורה הוראה בפועל, ובראשם רבני הקהילות החב"דיות שבכל אתר ואתר. בהמשך לכך מבהיר הרב ציק כי הוא צם בכל ארבעת הצומות שקבעו חכמינו זכרונם לברכה, וכך הוא גם מורה לכל השואלים אותו כפשוט.

[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הוידאו]

אישית אני חושב כי זה בושה להרב [[גדליה אקסלרוד]] שהוציא לשון הרע, וגרם לחילול השם ושינת חינם נורא!!!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:13, 30 במאי 2010 (UTC)
:נא לא להגזים, זה לא בושה להרב אקסלורד, שהרי הוא עצמו סירב להכחיש את השמועות בתחילה, ובמכתב שהוציא כתב כי כל השמועות שהוא אוכל '''בפרהסיא''' הינם שקר וכזב, ומכלל לאו אתה שומע כן. זה בעיה שלו על שלא הבהיר את עצמו מיד, וגם עכשיו אי אפשר לדעת אם חזר בו או שלהד"מ, ואין זה עניננו העיקר שעמל כולם צדיקים, הרב אקסלורד וודאי שפעל לפי ההלכה, וכעת אנו רואים שגם זמרוני. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 23:03, 30 במאי 2010 (UTC)
::שמחתי להוסיף זאת לערך, יחד עם זאת, שמואל, כיון שזה לא פורסם באופן רשמי באתר הגאולה, כדאי שלא למהר להסיק מסקנות לשום כיוון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 06:32, 31 במאי 2010 (UTC)
:::חבר'ה להרגע. זמרוני במפורש קרא לבטל את הצומות, הן במרומז בנאום שלו בכנס י' שבט תש"ע, והן במפורש באתר שלו. יתירה מזה, הוא הודה בפני עדים כשרים שהוא אוכל בצומות. זה שכעת היה לו חלום בו הרבי הורה לו לצום ולפתע שינה את דעתו, לא עושה אותו צדיק, ובטח לא בושה לרב אקסלרוד. {{שכח|אנונימי}}
::::למען ההגינות, נשמח מאוד באם תרכז כאן את החומר למען עדכן בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:17, 31 במאי 2010 (UTC)
:::::כנס לאתר שלו, תלך למדור הוידאו, ותראה את הוידאו היחיד שבו יש יותר מעשרים צפיות. זה הוידאו שבו הוא מדבר על זה שכדי להביא משיח אסור להסתכל בשו"ע, רח"ל עפ"ל. אח"כ תחפש באתר שלו את הכתבות היחידות שהיו להם יותר מעשרים צפיות, וזה הכתבה של סיבוני שמסביר למה להפסיק לצום, והכתבה של טוביה דורון כנ"ל. תצרף לזה את הלינק בחב"ד אינפו שהם כותבים ששמעו מעדים כשרים שהוא אמר שהוא אוכל בצומות, והרי לך התמונה המלאה. {{שכח|אנונימי}}
::::::אז אדרבה, נראה כי הרב ציק חזר בו, ואם כן יש להוסיף את הפרטים בערך שלו--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 20:32, 31 במאי 2010 (UTC)
:::::::באת להתלוצץ? יש שם וידיאו שנצפה 2464 פעמים. אנא ממך, לטובת כולנו מצא והבא את קישור לווידיאו. המאמר של סיבוני - ילדותי. המאמר של דורון, אכן עוסק בערך. הוספתי אותו בהערת שוליים.--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:44, 31 במאי 2010 (UTC)
::::::::לא הגעתי להתנצל, אלא להבהיר כי בתחילה לא ידעתי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, חשבתי כי זה הי' רק שמועה (ועפ"ז אמרתי כנ"ל). אבל כעת שהוברר לי כי הוא אמר בפירוש כי הוא אוכל, אז אדרבה, הרבנים עשו נכון (עד לידיעה הבא), וכל הכבוד לרבנים, וכמו"כ לרב זמרוני שחזר בו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 06:50, 1 ביוני 2010 (UTC)
::התגובה של [[משתמש:חיים נהר|חיים]] "באת להתלוצץ" לא מכוונת אליך, אלא לכותב אנונימי שכתב לפניך, כפשוט. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:13, 1 ביוני 2010 (UTC)

== הרב? ==

למרות שרוב הכותבים בחבדפדיה סבורים כי אין לקרוא לאדם זה בשם "רב", לא די בכך שהוא מכונה בשם "רב", המילה הראשונה בערך מקושרת לערך העוסק ב"מורה הוראה" ו"מורה דרך" בישראל, למרות שכידוע עם הארץ זה לא זכה לקבל מעולם כתב הוראה מאף רב, ואף לא מונה למנהיג ולמורה דרך! בושה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:13, 21 ביוני 2010 (UTC)
:דבר ראשון עליך להוכיח את העובודת שכתבת. חוץ מזה שהתואר ר' משמעו גם אדם נשוי. תוכל להוסיף זאת בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:28, 21 ביוני 2010 (UTC)
::ההפך הוא הנכון. כדי לכתוב פרט בערך צריך מקור, ולפני שהוא יהיה מורה הוראה - דבר שגם הוא עצמו לא טוען, אי אפשר ואין שום תועלת בהפניה לערך העוסק במושג "רב" ולא "הרב", ובראשיתו כתוב: "ערך זה עוסק במורה הוראה בישראל"... --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:42, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::שינתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:54, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::שינת רק את ה"לערך" ולא את תוכן הערך. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 17:56, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::הדיון כאן הוא על הערך הזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:57, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::הערך [[רב]] עוסק ברב מורה הוראה, אני יצרתי אותו, וזהו תוכנו המפורש. תפתח ערך נוסף המדבר ב[[אנ"ש]] ובאברכים שנקראים בתואר "הרב", ותקשר אליו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:00, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::זה שיצרת את הערך זה לא מקנה לך בעלות על המושג, שמשמעו גם אדם נשוי. נשמח באם תוסיף זאת לערך (אגב, הסרתך את תבנית לעריכה שהצבתי בערך, גרמה כעת לבילבול. הערך רחוק מלהיות מושלם). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:02, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::::אני מבקש ברחמים לשים לב לחילוק הפשוט בין התואר "רב" אותו לא נהוג לכנות למי שלא רב, לבין התואר "הרב" אותו מכנים לכל יהודי חרדי נשוי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:05, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::::דומני שבערך רשום "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:09, 21 ביוני 2010 (UTC)
::::::::::ולכן לא מחקתי את המילה הזאת, רק את הקישור לערך [[רב]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:10, 21 ביוני 2010 (UTC)
:::::::::::בסדר לבינתיים, למרות שהערך אמור להכיל גם מידע על השימוש הרווח למושג "הרב". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:14, 21 ביוני 2010 (UTC)

== הצבעה למחיקת הקטע 'פרשת הצומות' ==

בימנו, לאחר שנרגעו הרוחות והדברים באו בהבהרה ברורה, ולאחר שהרבנים חזרו לתמוך בפעולותיו של הרב ציק, אני חושב שאין מקום לקטע הזה בחבדפדיה, מטרתנו היא להפיץ את מעיינות החסידות ולא להתעסק בלשון הרע ובלכלוכים, גם אם הם נכונים.

אין זה מטרתנו ולא לשם כך משקיעים פה כותבים רבים את מרצם וזמנם, אם היו השלכות מעשיות לדברים היה עוד במה לדון, אבל כאן, לעניות דעתי, מדובר בלכלוך גרידא חסר ענין.

לכן אני פותח הצבעה לשבוע עד יום חמישי הבא, מי בעד ומי נגד מחיקת הקטע הנ"ל וכן מחיקת הקטעים הלא רלוונטיים מהדף שיחה: (לאחמ"כ הערך יהיה בהתאם לתוצאות ההצבעה ולשנות זאת יצטרכו הצבעה נוספת).
:במקום זאת אולי כדאי לציין שהרבנים חזרו בהם מכל העניין. במיוחד לאור העובדה שאין בפסקה לכלוכים חסרי פשר וישנו מקור לכל משפט.
:בכללות הערך מאוד חסר, תאריך לידה, באיזו ישיבה למד וכו'. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:42, 27 בספטמבר 2012 (IST)

===הצבעה===

(למי שיש טענות על צורת ההצבעה, וכן להוסיף דעה נוספת בענין מוזמן להגיב).

'''בעד המחיקה:'''

1. בעד. די להתעסק בשטויות! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 10:37, 27 בספטמבר 2012 (IST)

2. בעד. למה רק על הרב זמרוני כותבים כך ועל רבנים ומשפיעים אחרים לא כותבים דברים לא טובים עליהם '''אפילו על אהרונוב וקרנסקי לא כתובים כך!!!'''

'''נגד המחיקה:'''

זמרוני זליג ציק

2012-09-27T21:38:11Z

Abhtur770:

[[תמונה:זמרוני ציק.jpg|left|thumb|250px|הרב זמרוני ציק]]
הרב '''זימרוני זעליג ציק''' הינו [[משפיע]] [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר בת ים, יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]] שנסגרה.

==קורות חייו==
הרב זמרוני נולד במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים. בעת שירותו הצבאי התקרב אל [[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[אהרון טננבוים]] שהיה באותו הזמן בצבא, איתו למד פרק מ[[ספר התניא]]. מהצבא עשה את דרכו אל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]. מאוחר יותר נשלח על ידי הרבי לשליחות בישיבת נחלים וקירב הרבה בחורים לחסידות חב"ד. הנהלת הישיבה שלא ראתה זאת בעין יפה, פיטרה אותו. במשך הזמן החל ללמוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] והיה מתלמידיו המקורבים. לאחר פטירת הרב בליז'ינסקי, היה תלמידו של ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], אשר אישר לו, על פי הוראת הרבי שליט"א, להניח ארבעה זוגות [[תפילין]].

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרב זמרוני [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]]. היה זה המרכז החב"די הראשון בעולם שכונה "בית חב"ד" {{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשנ"ד]}}. כמו כן היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים{{מקור}} והוביל את ה[[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}, שהיה רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש.

==פרשת הצומות==
ב[[חודש שבט]] שנת [[תש"ע]] הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב בו הוא קורא שלא להשתתף בכינוס אותו אירגן הרב זמרוני לרגל [[י' בשבט]] באותה שנה. במכתבו טוען הרב אקסלרוד שהרב זימרוני נוהג היפך מה[[שולחן ערוך]] (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז{{הערת שוליים|שם=לא לצום|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3506.html רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח] - באתר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]]}}, ביטול [[נפילת אפים]] וכן השקפה שגויה בנושא [[אחדות ה']]) וקרא להטיל עליו חרם, אם לא יחזור בו{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52513 הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו] - חב"ד אינפו.}}. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52666 ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו] - חב"ד אינפו. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם}} והרב זמרוני הוציא גלויי דעת, בו הוא מכחיש את המיוחס לו{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] אף פרסם הרב זמרוני וידיאו בו הוא מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפיע ==

בסוף שנות הלמ"דים מינה הרבי את הרב ציק למשפיע באה"ק ובתור כך קיבל מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]], ואכן, מאז הוא משמש כ[[משפיע]] אנ"ש והתמימים באה"ק וכ'עשה לך רב' של רבים. כמו כן היה ממייסדי [[איגוד המשפיעים]] באה"ק.

== ממחזקי האמונה ==
בכ"ח ניסן תשנ"ד ארגן תחת צא"ח את ה"כינוס לחיזוק האמונה" שעשה רעש גדול וחיזק אלפים באמונה ברבי כמלך המשיח.

ביום ג' בתמוז תשנ"ד כשכל העולם היה תחת בלבול עצום, היה הרב ציק הראשון שהכריז לעין-כל מול כל התקשורת ללא חת שהרבי מלויבאוויטש חי וקיים!!!,
וערך התוועדויות של שמחה במשך כל אותה שבוע ובסוף השבוע הוציא את עיתון [[הגאולה]] בפורמט צבעוני שהכותרת היתה "הרבי מלך המשיח חי וקיים"

כן היה מהראשונים שאמרו על הרבי את התואר [[שליט"א]] אחרי ג' תמוז.

וכן בכל שנת תשנ"ה ערך כנסים אזורים וארציים הכל תחת הענין של הרבי חי וקיים והוא עומד לגאול אותנו תכף ומיד ממש!.
==ראו גם==
*[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

==קישורים חיצונים==
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52532 פרשת הצומות] - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק, זמרוני]]

זמרוני זליג ציק

2012-09-27T21:37:29Z

Abhtur770:

[[תמונה:זמרוני ציק.jpg|left|thumb|250px|הרב זמרוני ציק]]
הרב '''זימרוני זעליג ציק''' הינו [[משפיע]] [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר בת ים, יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]] שנסגרה.

==קורות חייו==
הרב זמרוני נולד במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים. בעת שירותו הצבאי התקרב אל [[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[אהרון טננבוים]] שהיה באותו הזמן בצבא, איתו למד פרק מ[[ספר התניא]]. מהצבא עשה את דרכו אל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]. מאוחר יותר נשלח על ידי הרבי לשליחות בישיבת נחלים וקירב הרבה בחורים לחסידות חב"ד. הנהלת הישיבה שלא ראתה זאת בעין יפה, פיטרה אותו. במשך הזמן החל ללמוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] והיה מתלמידיו המקורבים. לאחר פטירת הרב בליז'ינסקי, היה תלמידו של ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], אשר אישר לו, על פי הוראת הרבי שליט"א, להניח ארבעה זוגות [[תפילין]].

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרב זמרוני [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]]. היה זה המרכז החב"די הראשון בעולם שכונה "בית חב"ד" {{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשנ"ד]}}. כמו כן היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים{{מקור}} והוביל את ה[[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}, שהיה רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש.

==פרשת הצומות==
ב[[חודש שבט]] שנת [[תש"ע]] הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב בו הוא קורא שלא להשתתף בכינוס אותו אירגן הרב זמרוני לרגל [[י' בשבט]] באותה שנה. במכתבו טוען הרב אקסלרוד שהרב זימרוני נוהג היפך מה[[שולחן ערוך]] (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז{{הערת שוליים|שם=לא לצום|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3506.html רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח] - באתר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]]}}, ביטול [[נפילת אפים]] וכן השקפה שגויה בנושא [[אחדות ה']]) וקרא להטיל עליו חרם, אם לא יחזור בו{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52513 הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו] - חב"ד אינפו.}}. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52666 ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו] - חב"ד אינפו. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם}} והרב זמרוני הוציא גלויי דעת, בו הוא מכחיש את המיוחס לו{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] אף פרסם הרב זמרוני וידיאו בו הוא מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפיע ==

בסוף שנות הלמ"דים מינה הרבי את הרב ציק למשפיע באה"ק ובתור כך קיבל מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]], ואכן, מאז הוא משמש כ[[משפיע]] אנ"ש והתמימים באה"ק וכ'עשה לך רב' של רבים. כמו כן היה ממייסדי [[איגוד המשפיעים]] באה"ק.

== ממחזקי האמונה ==
בכ"ח ניסן תשנ"ד ארגן תחת צא"ח את ה"כינוס לחיזוק האמונה" שעשה רעש גדול וחיזק אלפים באמונה ברבי כמלך המשיח.
ביום ג' בתמוז תשנ"ד כשכל העולם היה תחת בלבול עצום, היה הרב ציק הראשון שהכריז לעין-כל מול כל התקשורת ללא חת שהרבי מלויבאוויטש חי וקיים!!!,
וערך התוועדויות של שמחה במשך כל אותה שבוע ובסוף השבוע הוציא את עיתון [[הגאולה]] בפורמט צבעוני שהכותרת היתה "הרבי מלך המשיח חי וקיים"
כן היה מהראשונים שאמרו על הרבי את התואר [[שליט"א]] אחרי ג' תמוז.
וכן בכל שנת תשנ"ה ערך כנסים אזורים וארציים הכל תחת הענין של הרבי חי וקיים והוא עומד לגאול אותנו תכף ומיד ממש!.
==ראו גם==
*[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

==קישורים חיצונים==
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52532 פרשת הצומות] - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק, זמרוני]]

זמרוני זליג ציק

2012-09-27T21:34:05Z

Abhtur770:

[[תמונה:זמרוני ציק.jpg|left|thumb|250px|הרב זמרוני ציק]]
הרב '''זימרוני זעליג ציק''' הינו [[משפיע]] [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר בת ים, יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]] שנסגרה.

==קורות חייו==
הרב זמרוני נולד במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים. בעת שירותו הצבאי התקרב אל [[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[אהרון טננבוים]] שהיה באותו הזמן בצבא, איתו למד פרק מ[[ספר התניא]]. מהצבא עשה את דרכו אל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]. מאוחר יותר נשלח על ידי הרבי לשליחות בישיבת נחלים וקירב הרבה בחורים לחסידות חב"ד. הנהלת הישיבה שלא ראתה זאת בעין יפה, פיטרה אותו. במשך הזמן החל ללמוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] והיה מתלמידיו המקורבים. לאחר פטירת הרב בליז'ינסקי, היה תלמידו של ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], אשר אישר לו, על פי הוראת הרבי שליט"א, להניח ארבעה זוגות [[תפילין]].

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרב זמרוני [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]]. היה זה המרכז החב"די הראשון בעולם שכונה "בית חב"ד" {{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשנ"ד]}}. כמו כן היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים{{מקור}} והוביל את ה[[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}, שהיה רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש.

==פרשת הצומות==
ב[[חודש שבט]] שנת [[תש"ע]] הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב בו הוא קורא שלא להשתתף בכינוס אותו אירגן הרב זמרוני לרגל [[י' בשבט]] באותה שנה. במכתבו טוען הרב אקסלרוד שהרב זימרוני נוהג היפך מה[[שולחן ערוך]] (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז{{הערת שוליים|שם=לא לצום|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3506.html רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח] - באתר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]]}}, ביטול [[נפילת אפים]] וכן השקפה שגויה בנושא [[אחדות ה']]) וקרא להטיל עליו חרם, אם לא יחזור בו{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52513 הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו] - חב"ד אינפו.}}. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52666 ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו] - חב"ד אינפו. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם}} והרב זמרוני הוציא גלויי דעת, בו הוא מכחיש את המיוחס לו{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] אף פרסם הרב זמרוני וידיאו בו הוא מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפיע ==

בסוף שנות הלמ"דים מינה הרבי את הרב ציק למשפיע באה"ק ובתור כך קיבל מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]], ואכן, מאז הוא משמש כ[[משפיע]] אנ"ש והתמימים באה"ק וכ'עשה לך רב' של רבים. כמו כן היה ממייסדי [[איגוד המשפיעים]] באה"ק.

== ממחזקי האמונה ==
ביום ג' בתמוז תשנ"ד כשכל העולם היה תחת בלבול עצום, היה הרב ציק הראשון שהכריז לעין-כל מול כל התקשורת ללא חת שהרבי מלויבאוויטש חי וקיים
וערךהתוועדויות של שמחה במשך כל אותה שבוע ובסוף השבוע הוציא את עיתון [[הגאולה]] בפורמט צבעוני שהכותרת היתה "הרבי מלך המשיח חי וקיים"
כן היה מהראשונים שאמרו על הרבי את התואר [[שליט"א]] אחרי ג' תמוז.
==ראו גם==
*[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

==קישורים חיצונים==
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52532 פרשת הצומות] - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק, זמרוני]]