https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=96.57.149.102 2026-05-02T19:53:59Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=545790 2022-06-12T08:48:12Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וכ&quot;ק אדמו&quot;ר זי&quot;ע - בית החיים &quot;מונטיפיורי&quot; בקווינס<br /> *[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *[[אוהל (השפעת המקיף)]] <br /> *[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br /> *[[אוהל מועד (אוהל משה)]]<br /> *[[אוהל מועד (המשכן)]]<br /> *[[אוהל מועד (בנפש)]]<br /> }}</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=545788 2022-06-12T08:47:47Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בית החיים &quot;מונטיפיורי&quot; בקווינס<br /> *[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *[[אוהל (השפעת המקיף)]] <br /> *[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br /> *[[אוהל מועד (אוהל משה)]]<br /> *[[אוהל מועד (המשכן)]]<br /> *[[אוהל מועד (בנפש)]]<br /> }}</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=545786 2022-06-12T08:47:21Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וכ&quot;ק אדמו&quot;ר זי&quot;ע]] - בית החיים &quot;מונטיפיורי&quot; בקווינס<br /> *[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *[[אוהל (השפעת המקיף)]] <br /> *[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br /> *[[אוהל מועד (אוהל משה)]]<br /> *[[אוהל מועד (המשכן)]]<br /> *[[אוהל מועד (בנפש)]]<br /> }}</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=539073 2022-05-04T23:08:30Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> ==יחס הרבי לגליון==<br /> הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.<br /> <br /> בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב&quot;ד 1938 עמוד 19.}}.<br /> <br /> כאשר אביו של אחד מהעוסקים במלאכה ביקש להשפיע על בנו שיחזור לארץ הקודש, השיב הרבי שכדאי שימשיך במלאכה לפחות עוד שנה נוספת{{הערה|מענה לר' גבריאל אלאשווילי, '''מדוע לא כתבת את השם הפרטי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 39.}}.<br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - [[משה מאיר גלוכובסקי]], דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רוזנפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - [[יוסף יצחק דערען]], [[סימון יעקבסון]], לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], [[חיים דלפין]].<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - [[שניאור זלמן ליברוב]].<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, [[יוסף חיים קנטור]].<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - [[מנחם מענדל דונין]], [[יהודה דונין]], דוד אליהו פרטוש, [[מרדכי צבי ליברוב]].<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.<br /> *[[תשס&quot;ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.<br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.<br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ&quot;ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.<br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש&quot;ז) גרינברג, מנחם מענדל (ברמ&quot;פ) וואלף, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]]. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' [[שניאור זלמן וילישאנסקי]], ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=530826 2022-03-24T21:16:10Z

<p>96.57.149.102: /* חברי המערכת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> ==יחס הרבי לגליון==<br /> הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.<br /> <br /> בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב&quot;ד 1938 עמוד 19.}}.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.<br /> *[[תשס&quot;ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.<br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.<br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ&quot;ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.<br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש&quot;ז) גרינברג, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]]. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' [[שניאור זלמן וילישאנסקי]], ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=530825 2022-03-24T21:15:33Z

<p>96.57.149.102: /* חברי המערכת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> ==יחס הרבי לגליון==<br /> הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.<br /> <br /> בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב&quot;ד 1938 עמוד 19.}}.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.<br /> *[[תשס&quot;ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.<br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.<br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ&quot;ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.<br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש&quot;ז) גרינברג, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]]. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' [שניאור זלמן וילישאנסקי], ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=530823 2022-03-24T21:12:43Z

<p>96.57.149.102: /* חברי המערכת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> ==יחס הרבי לגליון==<br /> הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.<br /> <br /> בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב&quot;ד 1938 עמוד 19.}}.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.<br /> *[[תשס&quot;ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.<br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.<br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ&quot;ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.<br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש&quot;ז) גרינברג, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]]. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילישאנסקי, ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=530822 2022-03-24T21:11:05Z

<p>96.57.149.102: /* חברי המערכת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> ==יחס הרבי לגליון==<br /> הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.<br /> <br /> בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב&quot;ד 1938 עמוד 19.}}.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.<br /> *[[תשס&quot;ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.<br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.<br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ&quot;ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.<br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש&quot;ז) גרינברג, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]]. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=487334 2021-07-26T19:51:09Z

<p>96.57.149.102: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> הרב '''מנחם מענדל קונין''' ([[תרל&quot;ב]] - [[א' תשרי]] [[תשכ&quot;ב]]) היה מזקני [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]], מנאמני [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], חבר [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]], וגיזבר קרן [[רייונדשל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' [[ברוך מרדכי קונין]] ועלה ל[[ארה&quot;ב]] בשנת [[תרנ&quot;ה]].<br /> <br /> עסק בהשקעת מניות ואנשים רבים השקיעו דרכו את כספם, והוא נהג להמליץ להם לתרום מניות לרבי הקודם והצליח בכך. כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה צריך כסף והוא אמר לכולם למכור את המניות שלהם כדי להביא לרבי את הכסף ואף אחד לא רצה למכור, הוא היה היחיד שהלך ומכר את כל המניות שלו והביא את הכסף לרבי למחרת המניות עלו בחמש מאות אחוז וכולם רגזו עליו למה הוא מכר את המניות, יומיים לאחר מכן כל המניות נפלו לאפס, הרבי קרא לו ובירכו, את הילדים שלו ואת הנכדים עד סוף כל הדורות שיהיה להם הצלחה.<br /> <br /> כאשר הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]], נמנה ר' מענדל עם העסקנים שעסקו ברכישת בנין [[770]] שבשדרת [[איסטערן פארקווי]] שהפך לימים למרכזה של תנועת חב&quot;ד ולאחד הסמלים הבולטים המזוהים עמה.<br /> <br /> כשהרגיש שקיצו קרב, מכר את כל רכושו ונתן את כל ערכם לרבי, לאחמ&quot;כ נודע לו שאיפה שהוא נשאר זיכוי של ארבע מאות דולר והוא שאל את הרבי מה לעשות בזה והרבי אמר לו לעשות עם זה מה שעשה עם שאר הכסף.<br /> <br /> נפטר ב[[א' תשרי|ראש השנה]] [[תשכ&quot;ב]], ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] בסמיכות ל{{ה|אוהל}} של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:קונין מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ב]]<br /> <br /> משפחתו<br /> בנו ר' דוד קונין<br /> נכדו ר' שלמה קונין</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=477626 2021-05-24T02:50:01Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]]}}<br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ&quot;ד]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב&quot;ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של &quot;ספריית ליובאוויטש&quot;. <br /> <br /> ==מטרתה==<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> ==התבססותה==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו&quot;ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ה]] מינה הרבי [[הריי&quot;צ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י&quot;ט כסלו]] תרצ&quot;ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב&quot;ד בולעטין]].<br /> <br /> ==חברי האגודה במשך השנים==<br /> <br /> חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ&quot;ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], [[שניאור זלמן גוראריה]], [[נחמן סודאק]], [[יהודה צבי פוגלמן]] ו[[שמעון גולדמאן]], ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]] משמש כמזכיר, [[שלום דובער מוצ'קין]], [[משה הרסון]], [[ברוך שלמה אליהו קונין]], [[לוי יצחק אזימאוו]], [[שלום בער לוין]], [[אברהם יצחק שם טוב]] משמש כיו&quot;ר.<br /> <br /> עד שנת [[תש&quot;נ]] היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]; בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו&quot;ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי&quot;ק].}}; בשנת [[תש&quot;נ]] בוטל ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פס&quot;ד ועד רבני ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח ו[[משפט הספרים]]==<br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד ב[[פולין]] על-שם &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית&quot;, היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית&quot; את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד בפולין. <br /> <br /> מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה: <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב&quot;ד בארצות הברית. <br /> <br /> כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בורשה, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] תשל&quot;ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ&quot;ז אותר החלק השני של כתבי היד על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש&quot;ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56298 ביהמ&quot;ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ===שטר צוואה===<br /> <br /> בי&quot;ז [[סיוון]] [[תשמ&quot;ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&amp;highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על ידי כלל רבני חב&quot;ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] ורבנים נוספים.<br /> <br /> בהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ&quot;ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום &quot;ממונה מטעם אדמו&quot;ר להנהלת אגו&quot;ח&quot;. בהמשך לכך באסיפה בה השתתף הרב [[אברהם שמטוב]], 'פוטר' הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ&quot;ש יחד עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] את [[אברהם שמטוב]] ב[[בד&quot;ץ קראון הייטס]].<br /> <br /> אנשי &quot;אגו&quot;ח&quot; בראשות שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד [[יהודה קרינסקי]]; בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ==חברא קדישא==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חברא קדישא קראון הייטס]]}}<br /> בשנת [[תש&quot;א]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את מחלקת &quot;חברא קדישא&quot; באגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאים הראשיים היו [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום משמשים בחברא קדישא ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] ר' [[שלום ישראל חודקוב]] ר'[[יהודה לייב פוזנר]], ר' אלי' עבער, ר' יוסקה וילמובסקי ור' משה שמוקלער. ר' [[בערל ליפסקר]] משמש כיום כמזכיר. <br /> ==ייחס הרבי==<br /> ב[[אגרות קודש]] מובא דברי הרבי על תפקידי אגו&quot;ח:<br /> {{ציטוט|תוכן= ...ולכן לפי דעתי מתפקידי אגו&quot;ח: (א) לייצג את אנ&quot;ש בענינים שונים השייכים לסוג ג' הנ&quot;ל, דהיינו ענינים שונים שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ&quot;ש (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סיכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם (ד)...|מקור=אג&quot;ק מיום ט' אלול תיש&quot;א}}<br /> <br /> כמו כן הרבי אמר גם:<br /> {{ציטוט|תוכן= ...בכמה ענינים מוכרח הדבר ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא כוח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב&quot;ד, היינו שאגודת חב&quot;ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זאת, את כל המוסדות באה&quot;ק אשר חותם חב&quot;ד עליהם|מקור=אג&quot;ק מיום י&quot;ג כסלו ה'תשי&quot;ב}}.<br /> <br /> כידוע הרבי הורה לרשום בכל מקום ומקום את מוסדות חב&quot;ד בדרך חוקית. הרבי גם עשה פעולות ונתן הוראות כדי להבטיח את ההתנהלות המסודרת של מוסדות חב&quot;ד, בדרך שתמנע הסגת גבול ואי סדרים.<br /> <br /> ביחידות המיוחדת שקיים הרבי עם חברי אגו&quot;ח בארה&quot;ב, בט' במרחשוון ה'תשמ&quot;ט, אמר הרבי בין השאר (הרבי הגיה את השיחה באידיש, להלן בתרגום חפשי): &quot;ועוד וגם זה עיקר שיערכו רישום רשמי שפלוני הוא האחראי בסטייט או מדינה פלונית&quot;.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=471969 2021-04-23T20:19:45Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בית החיים &quot;מונטיפיורי&quot; בקווינס<br /> *[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *[[אוהל (השפעת המקיף)]] <br /> *[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br /> *[[אוהל מועד (אוהל משה)]]<br /> *[[אוהל מועד (המשכן)]]<br /> *[[אוהל מועד (בנפש)]]<br /> *[[אוהל כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד]]<br /> }}</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A7%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7)&diff=471961 2021-04-23T20:05:59Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בדרך לאוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[מלך המשיח]] בדרכו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], כשבידו חבילת [[פדיון נפש|פ&quot;נים]]. ניתן לראות את נעלי הבד שנועל הרבי בעת הנסיעה לאוהל]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל - קבר הצדיק|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}}<br /> '''אוהל''' הינו מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.<br /> <br /> האוהל מוקדש לתפילה ובקשות רחמים בעת ה&quot;השתטחות&quot; על קבר הצדיק, והוא מקום סגולה להתעוררות רחמים רבים.<br /> <br /> כתוב בזוהר הקדוש, &quot;צדיקא ד[[פטירה|אתפטר]] אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי&quot;. (הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו), הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא.<br /> <br /> ==ההשתטחות בספרות ההלכתית==<br /> בתורה נאמר &quot;לא ימצא בך . . דורש אל המתים&quot;{{הערה|דברים יח, יא.}}, וכן נפסק להלכה &quot;הצדיקים אין בונים להם {{מונחון|נפש|מצבה}} על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות{{הערה|רמב&quot;ם הלכות אבל פרק ד' הלכה ד'.}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר בתורה שיעקב אבינו לא רצה להיקבר במצרים, כדי שהמצרים לא יעשו ממנו עבודה זרה ויעלו להתפלל על קברו.<br /> <br /> איסור זה משיק לציווי לבקש רק מה' כל מה שהאדם צריך.<br /> <br /> עם זאת, גם בדברי חז&quot;ל ישנם מקורות למנהגי ההליכה לבית הקברות (כגון בעת עצירת גשמים): &quot;כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים&quot;{{הערה|תענית טז, א.}}, וכן בספרות ההלכתית{{הערה|רמ&quot;א, הלכות תשעה באב ובערב ראש השנה.}}.<br /> <br /> לאורך השנים התקבלו מספר מנהגים הקשורים בהשתטחות על קברי הצדיקים, כשרבים מהם התחדשו בתקופת האריז&quot;ל שמצא וציין קברי תנאים ואמורים הפזורים בגליל, וייסד את מנהג העלייה לציונו של רבי שמעון בר יוחאי בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> עם התפשטות תנועת החסידות שביארה את מעלת הצדיק כממוצע המחבר ומקשר בין האדם הפשוט לקב&quot;ה, ומסייע לו לדבוק בקב&quot;ה בצורה נעלית יותר, החל גם להתפשט הנוהג לפקוד את ציוניהם של הצדיקים.<br /> <br /> בנוגע לאופי התפילה, ישנם פוסקים שכתבו כי מותר לבקש מהצדיק להמליץ טוב בעבורנו, אך חלקם מחמירים ומתירים רק לבקש מה' ולבקש שישמע לתפילתנו בזכות הצדיק, ובפרט שבמקום בו טמון הצדיק התפילה נאמרת בכוונה גדולה יותר{{הערה|קונטרס ההשתטחות לאדמו&quot;ר האמצעי ס&quot;א-ס&quot;ד. שו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב יורה דעה סימן ל&quot;א. אגרות משה אורח חיים חלק ה' סימן מ&quot;ג. שיחת ליל ב' אייר תש&quot;י.}}.<br /> <br /> המנהג התפשט עד כדי כך, שיש הרואים בפקידת קברי צדיקים מצווה של ממש, ומתירים לצורך כך אף יציאה מגבולות ארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים בחוץ לארץ, למרות האיסור לצאת מהארץ מלבד לצורך דבר מצוה, רפואה או פרנסה.<br /> <br /> ==במילי דשמיא==<br /> <br /> במילי דשמיא - השפעתו הרוחנית בבחינת חיזוק האמונה, [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']], הנה, מאחר שנשמתו עלתה מגופו בפטירתו, ואינו מוגבל במגבלותיו הגשמיים, יכולה להיות גם השפעתו על תלמידיו ומקושריו - בעבודת ה', באופן לא מוגבל כפי שהיה לפני כן.<br /> <br /> ==במילי דעלמא==<br /> <br /> במילי דעלמא - בהצלתם ורוחתם של ישראל, [[לחם]] לאכול ובגד ללבוש וכו', הנה, בפירוש נאמר בזוהר הקדוש; &quot;דצדיקייא מגינין על עלמא, ובמתתהון יתיר מבחייהון, ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא, לא אתקיים עלמא רגעא חדא&quot; (הצדיקים מגינים על העולם, ובמתתם - יותר מבחייהם, ואלמלא תפילת הצדיקים בעולם העליון - אין העולם מתקיים אפילו רגע אחד).<br /> <br /> קבלת ההשפעה -הגשמית והרוחנית- מנשמת הצדיק, מותנה ב[[התקשרות]] לנשמתו, הבאה לידי ביטוי באמונה השלימה שמאמינים בו, וכמו שכתוב: &quot;ויאמינו בה' ובמשה עבדו&quot;, וכן ב[[אהבה]] רבה שאוהבים אותו ובהליכה בדרכיו הטובים - על פי הוראותיו.<br /> <br /> לפיכך הכניסה לאוהל וההשתטחות על קבר הצדיק, מחזקת את ההתקשרות אליו ומאפשרת את קבלת השפע הגשמי והרוחני מנשמתו. כי נשמת הצדיק אינה עוזבת לגמרי את גופו הקדוש שבו עבדה את ה' וזככה והעלתה אותו למדריגות עליונות.<br /> <br /> ולכן בנוסף לעובדה שמקום משכן הצדיק הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מתקבלת שם יותר, וגם התפילה במקום זה מכוונת בנפש האדם בכונה הרצויה ובלב נשבר, הנה, העיקר הוא האמונה הגדולה בה' המתחזקת על ידי האמונה הגדולה בצדיק, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כל שישנו בויאמינו במשה ישנו בויאמינו בה', וההתקשרות וההתבטלות לצדיק בבחינת התדבקות רוחא ברוחא המביאה לידי ביטול אל ה' בתכלית.<br /> <br /> וכל זה נעשה על ידי ההשתטחות באוהל על קבר הצדיק וההתיחדות עמו. <br /> <br /> ישנם סוגים שונים באהלי הצדיקים; ישנם אהלים שסגולתם לפעול בבאים להשתטח - קו המרירות והכיווץ, וישנם שפועלים בקו השמחה וההתעלות.<br /> <br /> כאשר מתמלאים בקשותיו של אדם בתפילתו באהל הצדיק, הרי זה מחייב - לימוד תורתו והליכה בדרכיו ביתר שאת מכפי שהיה עד עתה.<br /> <br /> == אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> <br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח נהג לפקוד את אוהל ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], בימי שני וחמישי), בערבי ר&quot;ח ובימי הההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא הרבי את הפ&quot;נים ורבים מהמכתבים שקיבל.<br /> <br /> האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום, כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.<br /> <br /> == מנהגי ההשתטחות ==<br /> את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.<br /> <br /> # באוהל נהוג לקרוא את ה[[מענה לשון]].<br /> # נהוג שלא ללבוש נעלי [[עור]] בעת השהות באוהל.<br /> # אלו שזכו לראות את הרבי בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך &quot;אז דא איז ער&quot; (שכאן הוא).<br /> # נהוג לקרוע את המכתב או הפ&quot;נ ולהניחו על הציון.<br /> # אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל, אך שותים (בדווקא).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] <br /> *[[ניגון ההשתטחות]]<br /> *[[אוהל כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד]] <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''של נעליך מעל רגליך''', מנהג חליצת הנעליים באוהלי רבותינו נשיאינו, במדור 'הליכות ומנהגים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 76<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הסתלקות]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=471960 2021-04-23T20:04:51Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] השישי מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]<br /> |מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסאהן - ה[[אדמו&quot;ר]] הריי&quot;צ''' ([[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]) (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנו של ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסאהן וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> ===לידתו===<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, נולד ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] להוריו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר&quot;מ]], כשסבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על חלומה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] בשנת [[תר&quot;מ]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וסבו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר לו: &quot;מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה&quot;. הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר &quot;כשתגדל תהיה רבי&quot; וברשימותיו של הריי&quot;צ הושמטה המילה &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> במהלך הברית היה הסבא [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת&quot;ש]] עמ' 14}}.<br /> <br /> ===ילדותו וחינוכו===<br /> את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ&quot;ד]] הוכנס [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ה[[א&quot;ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב&quot;ד]]. בשנת [[תרמ&quot;ה]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ&quot;ו]] החל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ&quot;ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של &quot;רבי&quot;, והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.<br /> <br /> שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ&quot;ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].<br /> <br /> אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על &quot;המלמדים&quot; שלו.את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חוזר משניות בע&quot;פ בעידודו של אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], את המשניות שהיה יודע בע&quot;פ היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן', עד לשנת [[תרנ&quot;א]] היה בקי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ&quot;ב]] התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכתיבת יומן.<br /> <br /> ===בר מצווה===<br /> <br /> בי' תמוז [[תרנ&quot;א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי&quot;א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו&quot;ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש&quot;י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.<br /> <br /> חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י&quot;א אייר]] [[תרנ&quot;ג]] חזר אביו [[מאמר]] &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;, לקראת הבר מצווה למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br /> <br /> ===צעירותו===<br /> לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ&quot;ו]] וב[[תרנ&quot;ח]].<br /> <br /> החל משנת [[תרנ&quot;ה]] עד שנת [[תר&quot;ס]], היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מלמד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.<br /> <br /> ===מסעות הרבי הריי&quot;צ בילדותו===<br /> ====[[מסע יאלטא]]====<br /> {{ערך מורחב|מסע יאלטא}}<br /> בחודש [[אלול]] [[תרמ&quot;ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר &quot;יאלטה&quot; שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ&quot;ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל&quot;ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.<br /> <br /> ====המסע למוזניקס (תרנ&quot;א)====<br /> בקיץ של שנת [[תרנ&quot;א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ&quot;אזינקעס&quot; הסמוך ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ====הנסיעה לאליווקא====<br /> בשנת [[תרנ&quot;ה]] יצאו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[י&quot;א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]].<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> ===קישורי התנאים===<br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו]]<br /> לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה&quot;ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי&quot;צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב] נ&quot;ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ&quot;ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.<br /> ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו&quot;ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע&quot;ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.<br /> ([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר&quot;פ-תרפ&quot;ז ע' 172])}}.<br /> <br /> התנאים בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ&quot;ח בסיון [[תרנ&quot;ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז&quot;א]], במהלך אותם ימים הרז&quot;א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י&quot;א תמוז]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם דודו הרז&quot;א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br /> <br /> ===בין קישורי התנאים לחתונה===<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז אב]] [[תרנ&quot;ו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ&quot;ה אב]]{{הערה|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שיחת [[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י&quot;ג), סעיף י&quot;א.}}.<br /> <br /> בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכין את בנו לקראת החתונה.<br /> <br /> ===החתונה===<br /> ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו: &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;. הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז]], הודיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]] בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ&quot;ח]], מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למנהלה בפועל.<br /> <br /> בעת כהונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וכמה פעמים שבהם נאסר או שהישיבה נסגרה.<br /> <br /> ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס&quot;ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במשך השנים היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.<br /> <br /> ==פעולותיו למען יהודי רוסיה==<br /> באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] - [[תרס&quot;ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] עזר לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].<br /> <br /> אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר&quot;ע]] ובשנת [[תרע&quot;ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]], הסתלק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אביו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב&quot;ד ביום ההסתלקות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: &quot;תדבר [[דא&quot;ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת&quot;. את הפתק הראה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.<br /> <br /> חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא&quot;ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;ראשית גויים [[עמלק]]&quot;}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br /> <br /> בשנת האבילות נהג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.<br /> <br /> אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר&quot;פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]]: &quot;מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה&quot;.}}.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> ===המאסר הראשון===<br /> כשהיה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ&quot;א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה&quot;ת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק א' עמ' 109.}}.<br /> <br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ&quot;ט.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ&quot;ט]]<br /> ===המאסר השני===<br /> ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס&quot;ב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום שני [[י&quot;ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.<br /> <br /> למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר להם כי הוא &quot;אזרח נכבד לדורותיו&quot;{{הערה|תואר זה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגלל אבי-סבו [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי &quot;שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים&quot;. למחרת בבוקר התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השלישי{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון י' טבת תשפ&quot;א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===<br /> ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס&quot;ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובידו הזמנה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון &quot;לרגל עניין נחוץ ואחראי&quot;. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: &quot;העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!&quot;. בשעה הנקובה התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br /> <br /> בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.<br /> <br /> בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ את החלטת ועדת החקירה: &quot;לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו&quot;.<br /> <br /> על טופס ההחלטה התבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: &quot;אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קם, אמר: &quot;לילה טוב&quot; והלך.<br /> <br /> ===המאסר הרביעי===<br /> בחודש טבת תר&quot;ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסרו זה.}}. על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: &quot;מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא&quot;.<br /> <br /> ===המאסר החמישי===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תרע&quot;ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br /> <br /> ===המאסר השישי===<br /> [[קובץ:בית הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br /> בקיץ שנת תר&quot;פ, בעת תפילת שחרית, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br /> <br /> כשהגיע ל&quot;חצר-מוות&quot;, הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי &quot;ועד מבקרי הדתות&quot;, ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם ב[[אידיש]]: &quot;כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו&quot;{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא אומר: &quot;'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים&quot;. על כך השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.<br /> <br /> שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השביעי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ====רקע====<br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב&quot;ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ&quot;ג באייר]] בשנת תרפ&quot;ד, עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br /> <br /> ====המאסר====<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י&quot;ד בסיון]] [[תרפ&quot;ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: &quot;בתוך 24 שעות תומת בירייה!&quot;. בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד&quot;ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו&quot;ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ&quot;ז שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br /> <br /> [[חסיד]]י חב&quot;ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י&quot;ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י&quot;ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br /> <br /> הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br /> <br /> ==עסקנותו בפולין==<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&amp;search=רוסיא אגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך י&quot;ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד&quot;ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br /> <br /> הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.<br /> <br /> מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> ==מסעותיו==<br /> ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br /> מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב&quot;ד בורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לורשה ביום [[כ&quot;ח בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br /> <br /> ===ביקורו בארץ בישראל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש]]}}<br /> <br /> ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ&quot;ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, הנני חושב במשך כשני שבועות&quot;.}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br /> <br /> אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ&quot;ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל&quot;שער יעקב&quot; (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש&quot;ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש&quot;ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל&quot;שער אברהם&quot; ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם בקהילת חב&quot;ד שבחברון.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד&quot;ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.<br /> }}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב&quot;ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ&quot;ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=244 מכתב מתאריך כ&quot;ח [[סיוון]] תר&quot;ץ]}}<br /> <br /> ===המסע לארצות הברית===<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת ביקורו בבולטימור, תר&quot;צ]]<br /> [[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביקורו בפילדלפיה, תר&quot;צ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)]]}}<br /> לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה&quot;ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]].<br /> <br /> ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר&quot;צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> במהלך החודש נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ&quot;ש את השתתפותם בפעילות אגו&quot;ח כל אחד במקומו.<br /> <br /> ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.<br /> <br /> עוד באותו יום, חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י&quot;ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[כ&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ב טבת]] סיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.<br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ז טבת]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].<br /> <br /> באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ&quot;ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י&quot;ב אדר כבר חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשיקגו.<br /> <br /> הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י&quot;ט סיון]] [[תר&quot;צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].<br /> <br /> בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.<br /> <br /> הביקור הסתיים ב[[כ&quot;א תמוז]] [[תר&quot;צ]], אז חזר הרבי ל[[פולין]].<br /> <br /> ===במלחמת העולם השניה===<br /> {{ערך מורחב|הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח &quot;האדמו&quot;ר מליובאוויטש בריא ושלם&quot; (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת&quot;ש]]]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ&quot;ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]]. בשנת [[תרצ&quot;ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את אטווצק וחזר לורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש&quot;כבוד-קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בריא ושלם&quot;{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61242 האדמו&quot;ר בורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br /> <br /> ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת&quot;ש]] - הוברח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ&quot;ד אדר ת&quot;ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).<br /> <br /> ביום שעזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב&quot;ד שבכל אירופה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> |תוכן=אל ידידינו אנ&quot;ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט&quot;א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ&quot;ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה&quot;י ובזכות הוד כ&quot;ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br /> }}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה אדר ת&quot;ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית &quot;דרטינגהלם&quot; ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==ארצות הברית==<br /> [[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגיע לארה&quot;ב, ת&quot;ש]]<br /> ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת&quot;ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באוניה &quot;דרטינגהלם&quot;, יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.<br /> <br /> ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל &quot;שלום עליכם&quot; בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך &quot;ברכת שהחיינו&quot;. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.<br /> <br /> בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ&quot;ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת &quot;עונג שבת&quot; תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך &quot;ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש&quot; באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ&quot;ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.<br /> <br /> המסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעריכת הרב [[נחמן וילהלם]], ניו יורק אדר תשפ&quot;א.}}, היה ש&quot;אמריקה אינה שונה&quot;{{הערה|1=בשפת המקור: &quot;אמריקה איז נישט אנדערש&quot;. ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי&quot;צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב באב]] [[ת&quot;ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י&quot;ט אלול ת&quot;ש|י&quot;ט אלול]], נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לגור בבניין. ביום [[כ&quot;א אלול ת&quot;ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.]]<br /> ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש&quot;א]] הקים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה &quot;לעורר את חסידי חב&quot;ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג בתשרי]] [[תש&quot;ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש&quot;ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש&quot;ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br /> <br /> בעשר השנים בהם חי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]. ביום [[כ&quot;א באייר]] [[תש&quot;ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב&quot;ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ&quot;ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.<br /> <br /> בהתוועדויותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע&quot;פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> <br /> ===קבלת האזרחות===<br /> [[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש&quot;ט]]]]<br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז באדר]] שנת [[תש&quot;ט]] הגיעה לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: &quot;ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו&quot;ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך&quot;.}}.<br /> <br /> המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר&quot;צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט]] [[תש&quot;י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י&quot;א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[תשי&quot;ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב&quot;ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו, הרבנית [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> * בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].<br /> * בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי&quot;ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי&quot;ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|סדרת המאמרים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ&quot;רשימות&quot; וחלק בסגנון סיפורי כגון &quot;ספר הזכרונות&quot; ועוד.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]].<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]].<br /> *[[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר הזכרונות]].<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]].<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] עם ה[[משכילים]].<br /> *קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].<br /> *[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].<br /> *[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-3 כרכים.<br /> *[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].<br /> *[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> *[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל&quot;קונטרס תורת החסידות&quot;{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br /> *'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[האוהל]]<br /> *[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> *יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק א.<br /> *'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, שבועון בית משיח ב' ניסן תש&quot;פ עמוד 38<br /> *'''כשהרבי מחייך''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ&quot;א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> ===תולדות חיים===<br /> ;ילדות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55573 &quot;[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש&quot;]''' - סיפור לידתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}<br /> ;נישואין<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> ;המאסר והגאולה ([[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]])<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[&quot;בית חב&quot;ד&quot;]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> ;בתקופת ה[[שואה]]<br /> *[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 מאמציו להצלת אדמו&quot;רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}<br /> ;הביקור בארץ הקודש<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3312 &quot;קול ישראל&quot; מדווח על ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br /> *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br /> ;הסתלקות<br /> *'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66504 זכרונות מיו&quot;ד שבט תש&quot;י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', שבועון בית משיח, מתוך הספר &quot;אִסְתַּלַּק יְקָרָא&quot;, ט שבט התשע&quot;ג (20.01.2013)<br /> <br /> ===שונות===<br /> ;ספריו<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ&quot;ט]] וכן תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג,<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ז, תרפ&quot;ח-תרצ&quot;א, תש&quot;ו-ה'שי&quot;ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד.<br /> *אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ&quot;ח-תרצ&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&amp;pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ&quot;ג-תרצ&quot;ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ&quot;ז-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&amp;pgnum=1 כרך ה'] - (ת&quot;ש-תש&quot;א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;pgnum=1 כרך ו'] - (תש&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;pgnum=1 כרך ז'] - (תש&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;pgnum=1 כרך ח'] - (תש&quot;ד-תש&quot;ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;pgnum=1 כרך ט'] - (תש&quot;ו-תש&quot;ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;pgnum=1 כרך י'] - (תש&quot;ט-תש&quot;י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;pgnum=1 כרך י&quot;א] - (מילואים, תר&quot;ס-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ב] - (מילואים, ת&quot;ש-תש&quot;י ומפתח לכרכים א'-י&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ג] - (מילואים, תרס&quot;א-תש&quot;י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ד] - (מילואים)<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14165 גלריית תמונות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי&quot;צ] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כק_אדמור_הרייצ_נע_צרור_תמונות_76361.html גלריית תמונות] {{col}}<br /> <br /> ;סיפורים<br /> *נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66535 כשהרבי הריי&quot;צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> <br /> ;לדמותו<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/ מדוע בעיני הרבי הריי&quot;צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> <br /> }}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הריי&quot;צ}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר&quot;פ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]|הבא=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|8]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=471959 2021-04-23T20:01:39Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]<br /> '''הרבנית חנה שניאורסאהן זצ&quot;ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ&quot;ח עמוד קה.}}''' ([[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ&quot;ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]]. <br /> <br /> לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] עברה את הגבול והגיעה לגור ב[[ארצות הברית]] ליד הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br /> הרבנית חנה שניאורסאהן, נולדה ביום [[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] בעיר רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. <br /> <br /> סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה. <br /> <br /> הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיירה]] ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב&quot;ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.<br /> <br /> הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חב&quot;דיים]] של [[דביקות]] הנפש.<br /> <br /> ===נישואין===<br /> בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]] (10 ביוני 1900).<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> [[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]<br /> בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס&quot;ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש&quot;נ ח&quot;א, עמ' 62.}}.<br /> <br /> רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. <br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה&quot;וועדים&quot; שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט|שוחטים]], [[רב|רבנים]], [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע&quot;פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;st=&amp;pgnum=146 התוועדויות תשמ&quot;ה ח&quot;א ע' 139 ואילך]}}.<br /> <br /> הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.<br /> <br /> הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות. <br /> <br /> לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&amp;st=&amp;pgnum=82&amp;hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}. <br /> <br /> על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br /> <br /> לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (9 באוגוסט 1944).<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}<br /> בחורף [[תש&quot;ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.<br /> <br /> לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.<br /> <br /> ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.<br /> <br /> בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. <br /> <br /> על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;ז]] (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).<br /> <br /> 3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי&quot;צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. <br /> <br /> הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]<br /> [[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]<br /> הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ&quot;ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}. <br /> <br /> ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.<br /> <br /> לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש&quot;י]] על התורה. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.<br /> <br /> בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.<br /> <br /> ===הנצחה===<br /> בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.<br /> <br /> בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים &quot;בית חנה&quot; לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ&quot;ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ&quot;ט (1969)}}, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל&quot;ב (1972)}}.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע&quot;ב}}}}.<br /> <br /> ==זכרונות הרבנית== <br /> <br /> בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיה]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ&quot;ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי&quot;צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br /> <br /> כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר &quot;[[אם בישראל]]&quot; ותרגם זכרונות אלו ללה&quot;ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי&quot;צ הודפסו בספר.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ&quot;ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב&quot;צדי&quot;ק למלך&quot; חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br /> <br /> בשנת ה'תשע&quot;ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם &quot;רשימת זכרונות&quot;. לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע&quot;ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב&quot;די אידישע היים&quot; בשנת תשכ&quot;ד.}}.<br /> <br /> המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> *'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].<br /> * אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסון]] , היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה. <br /> * אחי בעלה [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * אליהו הכהן פרידמן, '''אם בישראל''' הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> * '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> * '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס&quot;א.<br /> * מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע&quot;ד (2014)<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''אם המלכות במחנה הפליטים''', שבועון בית משיח גליון 1198 כ&quot;ז טבת תש&quot;פ עמוד 39<br /> *'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 14<br /> *'''ביקורי בני שליט&quot;א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1877 עמוד 19<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64244 ספר התהלים של רלוי&quot;צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28440 ל&quot;ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע&quot;א]]. {{PDF}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ג]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ה]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ&quot;ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסאהן, חנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=471958 2021-04-23T19:56:51Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> |תמונה=[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון.jpg|250px]]<br /> |כינוי=ר' לוי'ק<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)<br /> |תאריך פטירה=[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[אלמא אטא]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרב יואל חייקין<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי לוי יצחק]], [[תורת לוי יצחק]], פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> <br /> [[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסאהן''' (כונה גם '''ר' לויק'''; [[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878) - [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (1944)) היה אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] במקום גלותו.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד ביום [[י&quot;ח ניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה הנמצאת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה&quot;ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת זלדה רחל. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.<br /> <br /> אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 91 ואילך. ובכ&quot;מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מיפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה &quot;תולדות לוי יצחק&quot; ח&quot;א ע' 189.}}.<br /> <br /> לפי עדויות של בני דורו, למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות{{הערה|מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> [[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]<br /> כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם בריזובסקי{{הערה|&quot;בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי&quot;, ספר תולדות לוי&quot;צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע&quot;ו]}},<br /> <br /> בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י&quot;א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל&quot;ד ול&quot;ה].}}.<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסאהן, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> החל משנת [[תרס&quot;ב]] השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[משפט בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.}}.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> <br /> [[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]<br /> רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס&quot;ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.<br /> <br /> בליל [[ט' ניסן תרצ&quot;ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי&quot;צ עלצ ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי&quot;צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה.}} (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש, הם שאלו את הרבנית היכן בעלה ובשעה שהלכה לבשר לו על &quot;האורחים&quot; שהגיעו לביתם, הבחינה היא כי נעמדו הם כשומרים בכל דלתות הבית וחלקם אף צעדו אחריה. כשראו הם את רבי לוי&quot;צ הודיעו לו כי עורכים הם חיפוש בביתו והציגו לפניו צו מעצר. החיפוש נערך בכל ספריו שעמדו בחמישה ארונות גדולים, מבלי לדלג ולו על ספר אחד. אחד מן השוטרים היה איש יודע ספר, וכשלאחד מהם התעוררה שאלה - קראו לו כמומחה. <br /> <br /> בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של אדמו&quot;ר הזקן, וכן &quot;ביכל&quot; חסידות שלם בכתב-ידו של הצמח-צדק. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא! <br /> <br /> מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני [[המשטרה החשאית]] לאחר שביקש בכך, לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק&quot;ג [[מצה|מצות]]. לשאלת הרבנית כיצד תדע את מקום הימצאו כדי שתוכל להעביר לו מעט כסף ומזון, נענתה הרבנית שתגיע למחרת בשעה שתיים בצהריים אל מפקדת המשטרה ושם יודיעו לה.<br /> <br /> כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.<br /> <br /> לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].<br /> <br /> אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.<br /> <br /> ==גלותו==<br /> [[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]<br /> [[קובץ:ב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]<br /> בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.<br /> <br /> בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.<br /> <br /> עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לבקרו בצ'יאלי.<br /> <br /> גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לויק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח השיש בכניסה לציון]]<br /> <br /> למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש&quot;ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.<br /> <br /> לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.<br /> <br /> על קברו, הוקם '[[ציון]]', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.<br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 1103 ואילך. ח&quot;ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת &quot;בני פחת מואב בן יהודה&quot;, ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.<br /> <br /> עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהוה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד שם הערה 1. סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב ע' סז בהערה.}}.<br /> <br /> ===שיפוץ הציון===<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] שיגר הרבי את הרב [[מנחם מענדל גורליק]] להקים מצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. במהלך השליחות הפלאים אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי].}}.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:<br /> *רשת [[כולל|כוללים]] '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'<br /> *[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה<br /> *קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1898 עמוד 11}}<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> ===התמונה הראשונה===<br /> כשהוציאו בשנת [[תש&quot;ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - &quot;[[ליקוטי לוי יצחק]]&quot; על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר ממפוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז&quot;ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טעו לחשוב כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי &quot;אינו נראה בריא&quot;, כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ&quot;ה, חלק ג' עמוד 965}}. אך ההסבר הפשוט הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.<br /> <br /> ===התמונה השנייה===<br /> כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין ן[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=265 עמוד רס&quot;ד והילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ&quot;ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;ב י&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&amp;st=&amp;pgnum=193 חלק ג', תשי&quot;א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות [[י&quot;ב י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&amp;st=&amp;pgnum=141 חלק ל&quot;א, תשכ&quot;א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ&quot;ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב&quot;, [[יומן השליחות המיוחדת]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=266 עמוד רס&quot;ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש&quot;א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''&quot;קוקט אויס ניט געזונט&quot;''' [={{כתב קטן|&quot;הוא נראה לא בריא&quot;}}].<br /> <br /> לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, והרבי אישר זאת לאחר שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק, וכן כי יש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27250&amp; כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&amp;ArticleID=2265&amp;SearchParam=%F8%E1%E9%20%EC%E5%E9%20%E9%F6%E7%F7%20%F9%F0%E0%E5%F8%F1%E5%EF כאן]}}.<br /> <br /> ==הנהגותיו הק'==<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו&quot;כ, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד]] גליון צדי&quot;ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ל]] ואילך.<br /> * [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש&quot;ס משנה וגמרא, קה&quot;ת, [[תשל&quot;א]] והוצאה חדשה ב[[תשס&quot;ד]].<br /> * פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].<br /> * [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, קה&quot;ת, [[תש&quot;נ]] הוצאה חדשה [[תש&quot;פ]] - 5 כרכים.<br /> * ילקוט לוי יצחק - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ&quot;א יצאו לאור 4 כרכים.<br /> * טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]<br /> *'''בניו''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתו''': גב' [[דליה רוטמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', מאת שלושה כרכים בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> *[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1871 עמוד 73<br /> *'''דוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 40<br /> *'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 44<br /> *'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 47<br /> *'''אבא שלך המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף לשבועון בית משיח ערב כ' מנחם אב תש&quot;פ<br /> *'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 25<br /> *'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 32<br /> *'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 40<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]'''<br /> <br /> ;כתבות:<br /> * [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב&quot;ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח&quot;י ניסן]].<br /> * [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> * ועד חיילי בית דוד, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63361 לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://www.chabad.kz/35362.html מדור אודות רבי לוי יצחק] באתר בית חב&quot;ד קזאחסטן.<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2191 סיפור מופת מרבי לוי יצחק], שאול שיף, [[עיתון 'הצופה']].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}}<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה&quot;ק.<br /> * [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ב]].{{PDF}}<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע&quot;ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד<br /> *[[שניאור ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע&quot;ח<br /> * מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], שבועון בית משיח, י&quot;ט אב התשע&quot;ג (26.07.2013) {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסאהן?]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חב&quot;ד באתר בית חב&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 &quot;אדוני אבי מורי ורבי ז&quot;ל?&quot;]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/11-08-2020-03-07-52-הקמת-המצבה-והאוהל.pdf מקום מנוחתו כבוד - בגלות]''', סקירה על הציון בתוך קובץ בהוצאת 'התאחדות החסידים', אב ה'תש&quot;פ {{PDF}}<br /> *'''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ הרב דוד דובוב, השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ;מדיה:<br /> *'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ&quot;ף מנחם אב תש&quot;פ, פליישמן וקמינצקי<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל&quot;ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ז בשבט תשע&quot;ד<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסאהן, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסאהן|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=471957 2021-04-23T19:53:50Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_ארי'_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ר' ישראל ארי' ליב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל ארי' ליב שניאורסאהן''' (כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע והשתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]].}}; [[אייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט נכתב: סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר. הנה- הרבנית חנה בעצמה כותבת שבנה נולד בסוף חודש אייר. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שר' ישראל ארי' ליב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. כתואם למסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], ששם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר החדש &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ר' ישראל ארי' ליב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל ארי' ליב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל ליב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל ליב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל ארי' ליב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל ארי' ליב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל ארי' ליב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו של ר' ישראל ארי' ליב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי' ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל ארי' ליב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל ארי' ליב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br /> <br /> ר' ארי' ליב התרועע עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;מרדכי גוראריה&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרק גוראריה&quot;. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל ארי' ליב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'), הידיעה על כך הגיע להוריו, בהיותם בצ'יאלי.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל ארי' ליב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], <br /> שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל ארי' ליב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ר' ישראל ארי' ליב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל ארי' ליב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול מת&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל ארי' ליב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל ארי' ליב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל ארי' ליב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ר' ישראל ארי' ליב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל ארי' ליב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> במענה לדו&quot;ח על ביקור בקבר:&quot;נת[קבל] ות&quot;ח כמו כן [=ותושואת חן] כן יבש&quot;ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ&quot;ז [=בכל זה].<br /> המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br /> <br /> הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל ארי' ליב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תנש&quot;א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;ארי'&quot; ו&quot;ליב&quot;) על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> <br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> <br /> *'''ארי'''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> <br /> *'''ליב''' - תרגום לועזי של המילה &quot;ארי'&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הודפס קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]].<br /> * '''אחיו''': [[הרבי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע&quot;ה] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=471956 2021-04-23T19:48:24Z

<p>96.57.149.102: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_ארי'_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ר' ישראל ארי' ליב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל ארי' ליב שניאורסאהן''' (כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע והשתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]].}}; [[אייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט נכתב: סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר. הנה- הרבנית חנה בעצמה כותבת שבנה נולד בסוף חודש אייר. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שר' ישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. כתואם למסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], ששם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר החדש &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ר' ישראל ארי' ליב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל ארי' ליב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל ליב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל ליב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל ארי' ליב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל ארי' ליב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו של ר' ישראל ארי' ליב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי' ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br /> <br /> ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;מרדכי גוראריה&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרק גוראריה&quot;. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'), הידיעה על כך הגיע להוריו, בהיותם בצ'יאלי.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], <br /> שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול מת&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> במענה לדו&quot;ח על ביקור בקבר:&quot;נת[קבל] ות&quot;ח כמו כן [=ותושואת חן] כן יבש&quot;ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ&quot;ז [=בכל זה].<br /> המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br /> <br /> הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תנש&quot;א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> <br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> <br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> <br /> *'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הודפס קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]].<br /> * '''אחיו''': [[הרבי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע&quot;ה] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=471955 2021-04-23T19:40:59Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_ארי'_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ר' ישראל ארי' ליב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל ארי' ליב שניאורסאהן''' (כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע והשתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]].}}; [[אייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט נכתב: סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר. הנה- הרבנית חנה בעצמה כותבת שבנה נולד בסוף חודש אייר. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שר' ישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. כתואם למסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], ששם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר החדש &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ר' ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br /> <br /> ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;מרדכי גוראריה&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרק גוראריה&quot;. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'), הידיעה על כך הגיע להוריו, בהיותם בצ'יאלי.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], <br /> שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול מת&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> במענה לדו&quot;ח על ביקור בקבר:&quot;נת[קבל] ות&quot;ח כמו כן [=ותושואת חן] כן יבש&quot;ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ&quot;ז [=בכל זה].<br /> המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br /> <br /> הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תנש&quot;א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> <br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> <br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> <br /> *'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הודפס קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]].<br /> * '''אחיו''': [[הרבי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע&quot;ה] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=471954 2021-04-23T19:40:41Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_ארי'_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ר' ישראל ארי' ליב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל ארי' ליב שניאורסאהן''' ( כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע והשתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]].}}; [[אייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט נכתב: סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר. הנה- הרבנית חנה בעצמה כותבת שבנה נולד בסוף חודש אייר. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שר' ישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. כתואם למסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], ששם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר החדש &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ר' ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br /> <br /> ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;מרדכי גוראריה&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרק גוראריה&quot;. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'), הידיעה על כך הגיע להוריו, בהיותם בצ'יאלי.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], <br /> שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול מת&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> במענה לדו&quot;ח על ביקור בקבר:&quot;נת[קבל] ות&quot;ח כמו כן [=ותושואת חן] כן יבש&quot;ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ&quot;ז [=בכל זה].<br /> המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br /> <br /> הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תנש&quot;א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> <br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> <br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> <br /> *'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הודפס קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]].<br /> * '''אחיו''': [[הרבי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע&quot;ה] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=471953 2021-04-23T19:40:06Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_ארי'_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ר' ישראל ארי' ליב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל ארי' ליב שניאורסאהן''' ((שניאורסאהן) כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע והשתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]].}}; [[אייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט נכתב: סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר. הנה- הרבנית חנה בעצמה כותבת שבנה נולד בסוף חודש אייר. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שר' ישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. כתואם למסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], ששם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר החדש &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ר' ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br /> <br /> ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;מרדכי גוראריה&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרק גוראריה&quot;. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'), הידיעה על כך הגיע להוריו, בהיותם בצ'יאלי.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], <br /> שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול מת&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> במענה לדו&quot;ח על ביקור בקבר:&quot;נת[קבל] ות&quot;ח כמו כן [=ותושואת חן] כן יבש&quot;ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ&quot;ז [=בכל זה].<br /> המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br /> <br /> הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תנש&quot;א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> <br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> <br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> <br /> *'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הודפס קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]].<br /> * '''אחיו''': [[הרבי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע&quot;ה] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471828 2021-04-23T07:42:57Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.<br /> *[[תשס&quot;ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.<br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.<br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ&quot;ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.<br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במאָריסטאון. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471823 2021-04-23T07:22:49Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - <br /> *[[תשס&quot;ז]] - <br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - <br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - <br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - <br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - <br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במאָריסטאון. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471822 2021-04-23T07:19:03Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>'''ביקורי מאָריסטאון''' הוא שם כולל לשלושת ביקורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר [[מאָריסטאון]] - בבית ההבראה &quot;סענטריום מאָריסטאון&quot;.<br /> <br /> בביקורים אלו, נהג לצאת למאָריסטאון לאחר [[תשעה באב]] וחזר לפני [[ח&quot;י אלול]].<br /> <br /> ==פרטי הביקורים==<br /> בביקור הראשון בשנת [[תש&quot;א]] אמר הרבי כי רצונו שיסע לבד, כאשר כמה מהחסידים - הרב [[שמואל לויטין]], [[אליהו סימפסון]] ו[[שלמה אהרן קזרנובסקי]] נסעו אחריו, עצר את הנסיעה ואמר בפניהם שיחה שהחלה כך &quot;אומנם לא אומרים למלווים לעזוב אך כבר סוכם בהתחלה שיסע לבד&quot; וכך הבינו שעליהם לעזוב.<br /> <br /> כאשר שמע [[הרבי]] שהרבי הריי&quot;צ אמר שיחה במוריסטון ביקש שהרבי הריי&quot;צ יחזור לפניו על ה[[שיחה]], ואומנם הרבי קראו ל[[יחידות]] וחזר לפניו על השיחה.<br /> <br /> גם בשנת [[תש&quot;ב]] נסע הרבי, ובשנת [[תש&quot;ג]] תוכננה נסיעה, אך לבסוף היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] נסע הרבי בי&quot;ז אב למאריסטאון, ובאמצע שהותו במקום הגיעה הידיעה על פטירתו של [[רבי לוי יצחק|אבי הרבי - רבי לוי יצחק]]. [[הרבי]] ישב [[שבעה (אבלות)|שבעה]] ב[[ניו יורק]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב לו מכתב בעניני אבילות. בה' [[אלול]] נסע [[הרבי]] לבית ההבראה והרבי הריי&quot;צ השמיע לפניו שיחה &quot;אודות הנהגת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הוד אאדמו&quot;ר הרה&quot;ק]] בימי אבלו אחר כבוד אימו [[הרבנית רבקה|הרבנית הצדקנית]]&quot; והרבי רשם לאחרי זה את תוכן השיחה{{הערה|נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]] עמ' 160.}}.<br /> <br /> אומנם גם במאָריסטאון לא נפסקה עבודת הרבי, והעיד כי &quot;לא יכולתי להינפש&quot;.<br /> <br /> הרב [[ניסן מינדל]] העיד כי [[הרבי הריי&quot;צ]] אמר במאָריסטאון כי &quot;כאן יש אוויר של תורה&quot;.<br /> <br /> ביקורים אלה היוו אבן היסוד ל[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rebbeim-in-Morristown.pdf ביקורי רבותינו נשיאינו במאָריסטאון]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471821 2021-04-23T07:18:17Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>'''ביקורי מאָריסטאון''' הוא שם כולל לשלושת ביקורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר [[מאָריסטאון]] - בבית ההבראה &quot;סענטריום מאָריסטאון&quot;.<br /> <br /> בביקורים אלו, נהג לצאת למאָריסטאון לאחר [[תשעה באב]] וחזר לפני [[ח&quot;י אלול]].<br /> <br /> ==פרטי הביקורים==<br /> בביקור הראשון בשנת [[תש&quot;א]] אמר הרבי כי רצונו שיסע לבד, כאשר כמה מהחסידים - הרב [[שמואל לויטין]], [[אליהו סימפסון]] ו[[שלמה אהרן קזרנובסקי]] נסעו אחריו, עצר את הנסיעה ואמר בפניהם שיחה שהחלה כך &quot;אומנם לא אומרים למלווים לעזוב אך כבר סוכם בהתחלה שיסע לבד&quot; וכך הבינו שעליהם לעזוב.<br /> <br /> כאשר שמע [[הרבי]] שהרבי הריי&quot;צ אמר שיחה במוריסטון ביקש שהרבי הריי&quot;צ יחזור לפניו על ה[[שיחה]], ואומנם הרבי קראו ל[[יחידות]] וחזר לפניו על השיחה.<br /> <br /> גם בשנת [[תש&quot;ב]] נסע הרבי, ובשנת [[תש&quot;ג]] תוכננה נסיעה, אך לבסוף היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] נסע הרבי בי&quot;ז אב למאריסטאון, ובאמצע שהותו במקום הגיעה הידיעה על פטירתו של [[רבי לוי יצחק|אבי הרבי - רבי לוי יצחק]]. [[הרבי]] ישב [[שבעה (אבלות)|שבעה]] ב[[ניו יורק]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב לו מכתב בעניני אבילות. בה' [[אלול]] נסע [[הרבי]] לבית ההבראה והרבי הריי&quot;צ השמיע לפניו שיחה &quot;אודות הנהגת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הוד אאדמו&quot;ר הרה&quot;ק]] בימי אבלו אחר כבוד אימו [[הרבנית רבקה|הרבנית הצדקנית]]&quot; והרבי רשם לאחרי זה את תוכן השיחה{{הערה|נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]] עמ' 160.}}.<br /> <br /> אומנם גם במאָריסטאון לא נפסקה עבודת הרבי, והעיד כי &quot;לא יכולתי להינפש&quot;.<br /> <br /> הרב [[ניסן מינדל]] העיד כי [[הרבי הריי&quot;צ]] אמר במאָריסטאון כי &quot;כאן יש אוויר של תורה&quot;.<br /> <br /> ביקורים אלה היוו אבן היסוד ל[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rebbeim-in-Morristown.pdf ביקורי רבותינו נשיאינו במוריסטון]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471820 2021-04-23T07:14:19Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מאָריסטאון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מאָריסטאון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מאָריסטאון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:בנין הישיבה.png|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה מצידה האחורי]]<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאַנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טענענבוים - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זאיאנץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> *הרב נפתלי הערץ פעווזנער - משפיע שיעור ד'.<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[אלימלך צוויבל]] - [[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471804 2021-04-23T06:33:32Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מאָריסטאון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מאָריסטאון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מאָריסטאון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:בנין הישיבה.png|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה מצידה האחורי]]<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאַנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טענענבוים - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זאיאנץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> *הרב נפתלי הערץ פעווזנער - משפיע שיעור ד'.<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[אלימלך צוויבל]] - [[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> הת' [[שלום דובער שי' הלוי סמיט]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471803 2021-04-23T06:32:57Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מאָריסטאון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מאָריסטאון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מאָריסטאון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:בנין הישיבה.png|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה מצידה האחורי]]<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאַנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טענענבוים - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זאיאנץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> *הרב נפתלי הערץ פעווזנער - משפיע שיעור ד'.<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[אלימלך צוויבל]] - [[משפיע ראשי]].<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> הת' שלום דובער שי' הלוי סמיט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471802 2021-04-23T06:31:10Z

<p>96.57.149.102: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מאָריסטאון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מאָריסטאון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מאָריסטאון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:בנין הישיבה.png|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה מצידה האחורי]]<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאַנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טענענבוים - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זאיאנץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> *הרב נפתלי הערץ פעווזנער - משפיע שיעור ד'.<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> הת' שלום דובער שי' הלוי סמיט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=471801 2021-04-23T06:27:42Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מאָריסטאון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מאָריסטאון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מאָריסטאון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:בנין הישיבה.png|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה מצידה האחורי]]<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טננבאום - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זיאינץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> *הרב נפתלי הערץ פעווזנער - משפיע שיעור ד'.<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> הת' שלום דובער שי' הלוי סמיט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&diff=471108 2021-04-21T05:39:48Z

<p>96.57.149.102: /* צוות המכון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל JEM.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל החברה]]<br /> <br /> חברת '''jem''' (ראשי תיבות של '''Jewish Educational Media''', בתרגום ל[[עברית]]: '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב&quot;דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.<br /> <br /> ==רקע ויסוד הארגון==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מאניס פרידמן]] בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בתרגום סימולטני [[התוועדות]] של הרבי בחדר הפעילות של חברת JEM (ששידרה את ההתוועדויות)]]<br /> [[קובץ:אלקנה שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אלקנה שמוטקין]], מנכ&quot;ל jem]]<br /> כבר מראשית נשיאותו של הרבי נעשו פעולות רבים לתיעוד ההתוועדויות ושיחותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי שנאמרו בימות החול הוקלטו ותועדו. בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[י' שבט הגדול]] הוקמה החברה [[WLCC]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] על ידה הוקמו מוקדים ברחבי העולם אליהם היו משודרים שיחותיו של הרבי בשידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. הפעם הראשונה בה הוסרטה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שלימה הייתה ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;א, אז הוצב מסריט על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], הוסרטו חלקים מהתוועדות י' שבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] מתוקף תפקידו כדובר ה[[מרכז לעניני חינוך]], והוא מצידו שלח את בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] לסייע להם. ר' הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, ורצה להכניס אותה לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, ולאחר מכן שאל אותו האם עושה משהו כדי לסייע יותר בענין.<br /> <br /> הדברים התחברו לו עם רעיון שהוצע לו מוקדם יותר על ידי אחד מידידיו לדאוג לשידור התוועדויותיו של הרבי בזמן אמת למוקדי הקהילות החב&quot;דיות.<br /> <br /> ההתוועדות הראשונה ששודרה הייתה ב[[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;א]] אולם היא שודרה למקום אחד בלבד בארצות הברית עצמה ללוס אנג'לס שב[[קליפורניה]]. אומנם כבר בהתוועדות המרכזית הבאה ([[י&quot;ט כסלו]]) כבר שודרה בכל רחבי ארצות הברית. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] שודרה ההתוועדות לראשונה ל[[אנגליה]] אולם עקב העלות הגבוהה השידור הופסק לאחר שלש שעות כשהרבי באמצע ההתוועדות. שנה לאחר מכן ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] שודרה לראשונה ההתוועדות גם ל[[ארץ ישראל]] במוקדים שונים, (בניני האומה ב [[ירושלים]], וב[[כפר חב&quot;ד]] ושנים לאחר מכן גם ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] וב[[חיפה]]). בשנת [[תשמ&quot;ח]] הפסיק הרבי להתוועד בימות החול ומני אז פסקו גם השידורים. אולם אלו חזרו בשנת תש&quot;נ בעת ה&quot;[[חנוכה לייוו]]&quot; - כינוס ילדים בינלאומי בשידור-חי, בה נראו וראו זה את זה כל המוקדים מרחבי העולם ([[770]], [[ירושלים]], [[מוסקבה]], [[אוסטרליה]], [[פריז]], [[דרום אפריקה]] ועוד) בו זמנית.<br /> <br /> עם התרחבות הפעילות והשידורים הקים הרב קרינסקי בשיתוף עם גיסו הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] את חברת JEM, ובשנת [[תשנ&quot;ו]] הצטרף לפעילות החברה הרב [[אלקנה שמוטקין]], שתוך שנים ספורות פיתח את פעילות החברה בתחומים רבים והתמנה למנהל החברה.<br /> <br /> למטרות פעילות החברה הוקצתה משרד בבניין המשרדים הסמוך ל[[770]] בה הוקם אולפן, מרכזיית טלפונים, ומשרד. כיום החברה עוסקת באיסוף שימור ותיעוד של כל המדיה הקיימת מהרבי, עובדים בה כארבעים אנשים במשרה מלאה, והיא נמצאת תחת הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]]{{הערה|תחיינו גליון 4, &quot;פני מלך חיים&quot; עמודים 40-48.}}.<br /> <br /> המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], בראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].<br /> <br /> ==מגזין שבועי==<br /> <br /> [[קובץ:מגזין תורת חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}<br /> <br /> הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם &quot;תורת חיים&quot; (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:<br /> <br /> *עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של כמה דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.<br /> *עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון [[יחידות]] לחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל|קרן הפיתוח של מחנה ישראל]] וכדומה. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.<br /> *רגע מיוחד - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל&quot;ג בעומר, עידוד השירה ועוד.<br /> *מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה|פרוייקט זה החל בשנת [[תשס&quot;ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים בקביעות במגזין.}}.<br /> <br /> לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר לאלפי מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.<br /> <br /> העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ&quot;ל של החברה, הרב [[אלקנה שמוטקין]], ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.<br /> <br /> הפרוייקט החל בשנת [[תשס&quot;א]]. נכון לשנת [[תש&quot;פ]], יצאו במסגרת התוכנית למעלה מ-400 דיסקים, הכוללים כ-1200 תוכניות שבועיות.<br /> <br /> לרגל [[י' שבט]] [[תש&quot;פ]], החלה החברה בהפקה חדשה, ובה מדי שבוע יוצא מגזין וידאו הנשלח באימייל{{הערה|ולא בדואר כפי שהיה עד אז.}} בה החברה מגישה את התייחסותו של הרבי על נושאים / עם אישים שונים. בחודשים הראשונים של התוכנית, נתנה החברה אפשרות לצפות בה באתר החברה. פרוייקט זה הועלה למשך שנה בלבד, לרגל שנת השבעים לנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> התוכנית מתורגמת ל-6 שפות שונות, ומופצת ברחבי העולם.<br /> <br /> ==פרוייקטים==<br /> ===שימור הארכיונים===<br /> <br /> בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של [[חסידות חב&quot;ד]] בכלל, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.<br /> <br /> לצורך כך, [[מרכז שידורי חב&quot;ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] (מ[[מרכז שידורי חב&quot;ד|wlcc]]){{הערה|ר' חיים ברוך צילם בקביעות את כל חלוקות הדולרים של הרבי.}}, וחלק{{הערה|[https://chabad.info/magazine/355120/ רבי דרייב – שלכל אחד יהיה גישה לרבי].}} מצילומי התמונות של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ושל ר' [[יוסי מלמד]].<br /> <br /> מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש&quot;ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.<br /> <br /> עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס&quot;ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב&quot;ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.<br /> <br /> ===המפגש שלי===<br /> <br /> [[קובץ:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|עלון המזמין את אנ&quot;ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]<br /> <br /> עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב&quot;ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.<br /> <br /> לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.<br /> <br /> עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי וכ-1400 ראיונות, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.<br /> <br /> חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.<br /> <br /> ===אשרינו===<br /> <br /> בין השאר, החברה פתחה גם ארכיון מיוחד בשם &quot;אשרינו&quot;, בו יש אוסף מיוחד של כל ההקלטות של הרבי שהגיעו לידי החברה, בצורה מסודרת, מחולקים לפי תאריכים. הארכיון כולל בין השאר גם התוועדויות רבות ויחידויות שהוקלטו.<br /> <br /> ===הארכיון החי===<br /> <br /> לחברה גם ארכיון נדיר של עשרות אלפי תמונות של הרבי, אותן החברה סרקה בצורה איכותית ביותר, עם תוכנת חיפוש לפי תאריכים ולפי נושאים.<br /> <br /> הארכיון חנמי, אבל במרכזה של כל תמונה מופיע סמל החברה, ניתנת אפשרות לקנות את התמונה, ואז היא מתקבלת ללא הסמל.<br /> <br /> מדי פעם משחררת החברה גלריה של כמה מאות תמונות חדשות, שסריקתן הושלמה.<br /> <br /> ===הפקות נוספות===<br /> <br /> במשך השנים הפיקה החברה עוד הרבה הפקות מיוחדות, שיצאו לאור:<br /> <br /> *'''שנים ראשונות''' - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת [[חסידות חב&quot;ד]], והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.<br /> *'''רגישות''' - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל&quot;דברים הקטנים&quot;. 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.<br /> *'''Joy (שמחה)''' - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.<br /> *'''אמריקה אינה שונה''' - קטעי וידאו תיעודיים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *'''פארבריינגענ'ס''' - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד. <br /> *'''[[ארץ ישראל]]''' - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.<br /> *'''אמונה ובטחון''' - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.<br /> *'''[[דידן נצח]]''' - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ&quot;ז.<br /> *'''ברכת החמה''' - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]] (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).<br /> *'''[[תשרי]] עם הרבי''' - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.<br /> *'''תפילה עם הרבי''' - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.<br /> *'''הפסוקים שלי''' - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י&quot;ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]].<br /> *'''הרבי שלי''' - ספר מיוחד שיצא ב[[אנגלית]] וב[[עברית]], ובו תמלולים של ארבעים ושניים אישים חשובים המספרים על הקשר שלהם עם [[הרבי]], האישים המרואיינים בספר מגווונים מאד, וכוללים רבנים, אישי ציבור, מנהלי מוסדות ובעלי תפקידים בכירים.<br /> <br /> ===התוועדויות של הרבי===<br /> <br /> במשך השנים הוציאה החברה דיסקים של התוועדויות שלמות עם הרבי, והם נמכרו בצורה בודדת על ידי החברה. החברה הוציאה גם כמה סרטי וידאו מ[[ראלי]] לילדים עם הרבי.<br /> <br /> ===הוצאה לאור=== <br /> {{ערך מורחב|הסיפור שלי (גיליון)}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החלה החברה להפיץ מידי שבוע עלון ב[[אנגלית]] בו התפרסם ראיון וידאו משוכתב מתוך פרוייקט [[jem#המפגש שלי|המפגש שלי]], בו מופיע סיפור אישי עם הרבי מכלי ראשון מפי בעל המעשה עצמו. בשנת [[תשע&quot;ה]] החלה הפצת העלון גם בשפה העברית{{הערה|הפצת העלון בארץ היא על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> בעלון זה מופיע גם מדור 'השבוע לפני' בו מופיעים ציוני דרך (בלתי ידועים כ&quot;כ) בהיסטוריה החב&quot;דית שאירעו בתאריכים החלים בימי השבוע החופפים למועד פרסום העלון.<br /> לקראת חודש תשרי ה'תשע&quot;ז הפיקה החברה ספר מקיף בשפה האנגלית אודות חודש [[תשרי]] אצל הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוציאה את הספר (ב[[אנגלית]]) &quot;שנים הראשונות&quot; (early years) בו מתועד כל הנעשה עם הרבי במהלך השנים הראשונות שקודם הנשיאות, תרס&quot;ב - תרפ&quot;ט, אלו השנים הפחות מפורסמות וידועות, זאת בעיקר ממצד העובדה שהרבי לא היה בשנים אלו באזור מרכז החסידות. הספר מבוסס על מידע מוכח וחומר מחקרי כגון מסמכים, מכתבים תמונות וכדומה. בשנת [[תשפ&quot;א]] יצא לאור הספר במהדורתו בשפה העברית, בה תוקנו דברים רבים ונוספו עשרות תמונות נדירות. במסגרת הספר מתוכנן חלק נוסף שידבר על השנים הבאות של הרבי. הספר נכתב ע&quot;י הרב [[ברוך אוברלנדר]] והרב [[אלקנה שמוטקין]], ונערך בידי הרב לוי גרייזמן.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> <br /> ;הנהלה<br /> *מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.<br /> *מנהל - הרב [[אלקנה שמוטקין]].<br /> *מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].<br /> *מנכ&quot;ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.<br /> *חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען.<br /> *אחראי על תכנית 'המפגש שלי' - הרב יחיאל קייגען.<br /> *מנהל של אשרינו.אפ - הרב ישראל סלונים<br /> <br /> <br /> ;צוות התרגום:<br /> *[[עברית]] - הרב [[משה מרינובסקי]].<br /> *[[אנגלית]] - הרב [[מאניס פרידמן]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות חברת jem, בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכן קטעי שיחות (במיוחד משנות [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]]) בנושאי [[בשורת הגאולה]] ו[[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים]] של [[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55417 דוגמה] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> אחת הטענות נגד החברה היא שבהפקות שלה ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיוצא בזה{{הערה|1=לדוגמה, באחת התוכניות התפרסם קטע וידאו בו מנגן הרבי את ה[[ניגון]] '[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]' כשהשניות בהם הרבי משתעל, כפי שנראה בהסרטה המקורית - הושמטו.<br /> <br /> דוגמה נוספת: בוידאו מ[[חלוקת דולרים]] הידועה בו שואל כתב ה-cnn את הרבי &quot;מה המסר שלך לעולם&quot; - השמיטו ב-jem את המילים הראשונות &quot;אני הדפסתי&quot;, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61331 ובוידאו שבעריכתם] תשובת הרבי מתחילה במילים &quot;זה הודפס בכל העיתונים&quot;.}} המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י&quot;ד טבת: &quot;תנועת [[צדיק]] ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד&quot;. וראה עוד בערך [[שריקה]].}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה.<br /> <br /> מנגד, טענת החברה היא שתכנית הוידאו נועדה להפצה גם בקרב אנשים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד ופרסום קטעי וידאו שכאלו עלול לפגום ביחס הקהל הרחב לתדמיתו של הרבי.<br /> <br /> עד לפסיקתו של השופט בשנת [[תשע&quot;ו]] שכל תורת הרבי שייכת לכולם ומותר לכולם להדפיס אותה{{הערה|[https://chabad.info/special/92188/ דידן נצח: השופט פסק שתורת הרבי שייכת לחסידים]}}, תבעה חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3844&amp;sid=9bb36c31131638948b02cf9f6aa43803 תמונות של התביעה ביוטיוב].}} בנוסף, הם פנו ל[[בית דין רבני חב&quot;ד]] בתביעה כנגד [[מכון לראות את מלכנו]] שיאסור עליו לפרסם קטעי וידאו של הרבי{{מקור}} - צעדים שעוררו ביקורת מצד הקהל על כך שהדבר נוגד למוטו של החברה שמטרתה הינה הפצת דמותו של הרבי. לעומת זאת עלה טיעון נגדי, שההכנסות של החברה נמוכות מכדי שיאפשרו לתת לאחרים להפיץ חומרים שהם עבדו עליהם - ללא תשלום{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1f8McTi_SQDNTwHFmVrCG3KcK77-zq9-M/view?usp=drivesdk תביעת חברת ג'ם בערכאות את אחד המוסדות].}}.<br /> <br /> יש המבקרים{{הערה|[https://col.org.il/news/30610 הקרנת וידאו נשים בבית הכנסת / מה דעתכם?]}} גם בנוגע לתכנית תורת חיים, שמופיעים בה נשים בתכנית שמיועדת גם לגברים - דבר [[איסור הסתכלות בנשים|שאינו תואם בשלימות את ההלכה]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[לראות את מלכנו]]<br /> *[[ועד לצייר פני הרב]]<br /> *[[רבי דרייב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''פני מלך חיים - סיפורו של מוסד jem''', מ[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 מגזין 'תחיינו' גליון 4] י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 40<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)<br /> *[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)<br /> *{{קישור שטורעם|86268|news|המספרים שעשו את 2015 • JEM מסכמים שנה|מערכת שטורעם|כ&quot;ג באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|86402|news|השבוע ב'החייל': סיפורה של חברת המדיה החבדי&quot;ת|מערכת שטורעם|ל' באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-did-jem-start/ איך התחיל jem]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&diff=471107 2021-04-21T05:35:54Z

<p>96.57.149.102: /* צוות המכון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל JEM.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל החברה]]<br /> <br /> חברת '''jem''' (ראשי תיבות של '''Jewish Educational Media''', בתרגום ל[[עברית]]: '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב&quot;דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.<br /> <br /> ==רקע ויסוד הארגון==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מאניס פרידמן]] בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בתרגום סימולטני [[התוועדות]] של הרבי בחדר הפעילות של חברת JEM (ששידרה את ההתוועדויות)]]<br /> [[קובץ:אלקנה שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אלקנה שמוטקין]], מנכ&quot;ל jem]]<br /> כבר מראשית נשיאותו של הרבי נעשו פעולות רבים לתיעוד ההתוועדויות ושיחותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי שנאמרו בימות החול הוקלטו ותועדו. בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[י' שבט הגדול]] הוקמה החברה [[WLCC]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] על ידה הוקמו מוקדים ברחבי העולם אליהם היו משודרים שיחותיו של הרבי בשידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. הפעם הראשונה בה הוסרטה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שלימה הייתה ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;א, אז הוצב מסריט על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], הוסרטו חלקים מהתוועדות י' שבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] מתוקף תפקידו כדובר ה[[מרכז לעניני חינוך]], והוא מצידו שלח את בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] לסייע להם. ר' הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, ורצה להכניס אותה לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, ולאחר מכן שאל אותו האם עושה משהו כדי לסייע יותר בענין.<br /> <br /> הדברים התחברו לו עם רעיון שהוצע לו מוקדם יותר על ידי אחד מידידיו לדאוג לשידור התוועדויותיו של הרבי בזמן אמת למוקדי הקהילות החב&quot;דיות.<br /> <br /> ההתוועדות הראשונה ששודרה הייתה ב[[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;א]] אולם היא שודרה למקום אחד בלבד בארצות הברית עצמה ללוס אנג'לס שב[[קליפורניה]]. אומנם כבר בהתוועדות המרכזית הבאה ([[י&quot;ט כסלו]]) כבר שודרה בכל רחבי ארצות הברית. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] שודרה ההתוועדות לראשונה ל[[אנגליה]] אולם עקב העלות הגבוהה השידור הופסק לאחר שלש שעות כשהרבי באמצע ההתוועדות. שנה לאחר מכן ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] שודרה לראשונה ההתוועדות גם ל[[ארץ ישראל]] במוקדים שונים, (בניני האומה ב [[ירושלים]], וב[[כפר חב&quot;ד]] ושנים לאחר מכן גם ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] וב[[חיפה]]). בשנת [[תשמ&quot;ח]] הפסיק הרבי להתוועד בימות החול ומני אז פסקו גם השידורים. אולם אלו חזרו בשנת תש&quot;נ בעת ה&quot;[[חנוכה לייוו]]&quot; - כינוס ילדים בינלאומי בשידור-חי, בה נראו וראו זה את זה כל המוקדים מרחבי העולם ([[770]], [[ירושלים]], [[מוסקבה]], [[אוסטרליה]], [[פריז]], [[דרום אפריקה]] ועוד) בו זמנית.<br /> <br /> עם התרחבות הפעילות והשידורים הקים הרב קרינסקי בשיתוף עם גיסו הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] את חברת JEM, ובשנת [[תשנ&quot;ו]] הצטרף לפעילות החברה הרב [[אלקנה שמוטקין]], שתוך שנים ספורות פיתח את פעילות החברה בתחומים רבים והתמנה למנהל החברה.<br /> <br /> למטרות פעילות החברה הוקצתה משרד בבניין המשרדים הסמוך ל[[770]] בה הוקם אולפן, מרכזיית טלפונים, ומשרד. כיום החברה עוסקת באיסוף שימור ותיעוד של כל המדיה הקיימת מהרבי, עובדים בה כארבעים אנשים במשרה מלאה, והיא נמצאת תחת הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]]{{הערה|תחיינו גליון 4, &quot;פני מלך חיים&quot; עמודים 40-48.}}.<br /> <br /> המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], בראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].<br /> <br /> ==מגזין שבועי==<br /> <br /> [[קובץ:מגזין תורת חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}<br /> <br /> הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם &quot;תורת חיים&quot; (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:<br /> <br /> *עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של כמה דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.<br /> *עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון [[יחידות]] לחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל|קרן הפיתוח של מחנה ישראל]] וכדומה. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.<br /> *רגע מיוחד - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל&quot;ג בעומר, עידוד השירה ועוד.<br /> *מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה|פרוייקט זה החל בשנת [[תשס&quot;ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים בקביעות במגזין.}}.<br /> <br /> לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר לאלפי מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.<br /> <br /> העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ&quot;ל של החברה, הרב [[אלקנה שמוטקין]], ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.<br /> <br /> הפרוייקט החל בשנת [[תשס&quot;א]]. נכון לשנת [[תש&quot;פ]], יצאו במסגרת התוכנית למעלה מ-400 דיסקים, הכוללים כ-1200 תוכניות שבועיות.<br /> <br /> לרגל [[י' שבט]] [[תש&quot;פ]], החלה החברה בהפקה חדשה, ובה מדי שבוע יוצא מגזין וידאו הנשלח באימייל{{הערה|ולא בדואר כפי שהיה עד אז.}} בה החברה מגישה את התייחסותו של הרבי על נושאים / עם אישים שונים. בחודשים הראשונים של התוכנית, נתנה החברה אפשרות לצפות בה באתר החברה. פרוייקט זה הועלה למשך שנה בלבד, לרגל שנת השבעים לנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> התוכנית מתורגמת ל-6 שפות שונות, ומופצת ברחבי העולם.<br /> <br /> ==פרוייקטים==<br /> ===שימור הארכיונים===<br /> <br /> בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של [[חסידות חב&quot;ד]] בכלל, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.<br /> <br /> לצורך כך, [[מרכז שידורי חב&quot;ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] (מ[[מרכז שידורי חב&quot;ד|wlcc]]){{הערה|ר' חיים ברוך צילם בקביעות את כל חלוקות הדולרים של הרבי.}}, וחלק{{הערה|[https://chabad.info/magazine/355120/ רבי דרייב – שלכל אחד יהיה גישה לרבי].}} מצילומי התמונות של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ושל ר' [[יוסי מלמד]].<br /> <br /> מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש&quot;ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.<br /> <br /> עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס&quot;ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב&quot;ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.<br /> <br /> ===המפגש שלי===<br /> <br /> [[קובץ:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|עלון המזמין את אנ&quot;ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]<br /> <br /> עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב&quot;ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.<br /> <br /> לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.<br /> <br /> עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי וכ-1400 ראיונות, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.<br /> <br /> חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.<br /> <br /> ===אשרינו===<br /> <br /> בין השאר, החברה פתחה גם ארכיון מיוחד בשם &quot;אשרינו&quot;, בו יש אוסף מיוחד של כל ההקלטות של הרבי שהגיעו לידי החברה, בצורה מסודרת, מחולקים לפי תאריכים. הארכיון כולל בין השאר גם התוועדויות רבות ויחידויות שהוקלטו.<br /> <br /> ===הארכיון החי===<br /> <br /> לחברה גם ארכיון נדיר של עשרות אלפי תמונות של הרבי, אותן החברה סרקה בצורה איכותית ביותר, עם תוכנת חיפוש לפי תאריכים ולפי נושאים.<br /> <br /> הארכיון חנמי, אבל במרכזה של כל תמונה מופיע סמל החברה, ניתנת אפשרות לקנות את התמונה, ואז היא מתקבלת ללא הסמל.<br /> <br /> מדי פעם משחררת החברה גלריה של כמה מאות תמונות חדשות, שסריקתן הושלמה.<br /> <br /> ===הפקות נוספות===<br /> <br /> במשך השנים הפיקה החברה עוד הרבה הפקות מיוחדות, שיצאו לאור:<br /> <br /> *'''שנים ראשונות''' - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת [[חסידות חב&quot;ד]], והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.<br /> *'''רגישות''' - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל&quot;דברים הקטנים&quot;. 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.<br /> *'''Joy (שמחה)''' - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.<br /> *'''אמריקה אינה שונה''' - קטעי וידאו תיעודיים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *'''פארבריינגענ'ס''' - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד. <br /> *'''[[ארץ ישראל]]''' - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.<br /> *'''אמונה ובטחון''' - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.<br /> *'''[[דידן נצח]]''' - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ&quot;ז.<br /> *'''ברכת החמה''' - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]] (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).<br /> *'''[[תשרי]] עם הרבי''' - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.<br /> *'''תפילה עם הרבי''' - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.<br /> *'''הפסוקים שלי''' - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י&quot;ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]].<br /> *'''הרבי שלי''' - ספר מיוחד שיצא ב[[אנגלית]] וב[[עברית]], ובו תמלולים של ארבעים ושניים אישים חשובים המספרים על הקשר שלהם עם [[הרבי]], האישים המרואיינים בספר מגווונים מאד, וכוללים רבנים, אישי ציבור, מנהלי מוסדות ובעלי תפקידים בכירים.<br /> <br /> ===התוועדויות של הרבי===<br /> <br /> במשך השנים הוציאה החברה דיסקים של התוועדויות שלמות עם הרבי, והם נמכרו בצורה בודדת על ידי החברה. החברה הוציאה גם כמה סרטי וידאו מ[[ראלי]] לילדים עם הרבי.<br /> <br /> ===הוצאה לאור=== <br /> {{ערך מורחב|הסיפור שלי (גיליון)}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החלה החברה להפיץ מידי שבוע עלון ב[[אנגלית]] בו התפרסם ראיון וידאו משוכתב מתוך פרוייקט [[jem#המפגש שלי|המפגש שלי]], בו מופיע סיפור אישי עם הרבי מכלי ראשון מפי בעל המעשה עצמו. בשנת [[תשע&quot;ה]] החלה הפצת העלון גם בשפה העברית{{הערה|הפצת העלון בארץ היא על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> בעלון זה מופיע גם מדור 'השבוע לפני' בו מופיעים ציוני דרך (בלתי ידועים כ&quot;כ) בהיסטוריה החב&quot;דית שאירעו בתאריכים החלים בימי השבוע החופפים למועד פרסום העלון.<br /> לקראת חודש תשרי ה'תשע&quot;ז הפיקה החברה ספר מקיף בשפה האנגלית אודות חודש [[תשרי]] אצל הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוציאה את הספר (ב[[אנגלית]]) &quot;שנים הראשונות&quot; (early years) בו מתועד כל הנעשה עם הרבי במהלך השנים הראשונות שקודם הנשיאות, תרס&quot;ב - תרפ&quot;ט, אלו השנים הפחות מפורסמות וידועות, זאת בעיקר ממצד העובדה שהרבי לא היה בשנים אלו באזור מרכז החסידות. הספר מבוסס על מידע מוכח וחומר מחקרי כגון מסמכים, מכתבים תמונות וכדומה. בשנת [[תשפ&quot;א]] יצא לאור הספר במהדורתו בשפה העברית, בה תוקנו דברים רבים ונוספו עשרות תמונות נדירות. במסגרת הספר מתוכנן חלק נוסף שידבר על השנים הבאות של הרבי. הספר נכתב ע&quot;י הרב [[ברוך אוברלנדר]] והרב [[אלקנה שמוטקין]], ונערך בידי הרב לוי גרייזמן.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> <br /> ;הנהלה<br /> *מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.<br /> *מנהל - הרב [[אלקנה שמוטקין]].<br /> *מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].<br /> *מנכ&quot;ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.<br /> *חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען.<br /> *אחראי על תכנית 'המפגש שלי' - הרב יחיאל קייגען.<br /> *מנהל של ארשרינו.אפ - הרב ישראל סלונים<br /> <br /> <br /> ;צוות התרגום:<br /> *[[עברית]] - הרב [[משה מרינובסקי]].<br /> *[[אנגלית]] - הרב [[מאניס פרידמן]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות חברת jem, בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכן קטעי שיחות (במיוחד משנות [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]]) בנושאי [[בשורת הגאולה]] ו[[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים]] של [[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55417 דוגמה] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> אחת הטענות נגד החברה היא שבהפקות שלה ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיוצא בזה{{הערה|1=לדוגמה, באחת התוכניות התפרסם קטע וידאו בו מנגן הרבי את ה[[ניגון]] '[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]' כשהשניות בהם הרבי משתעל, כפי שנראה בהסרטה המקורית - הושמטו.<br /> <br /> דוגמה נוספת: בוידאו מ[[חלוקת דולרים]] הידועה בו שואל כתב ה-cnn את הרבי &quot;מה המסר שלך לעולם&quot; - השמיטו ב-jem את המילים הראשונות &quot;אני הדפסתי&quot;, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61331 ובוידאו שבעריכתם] תשובת הרבי מתחילה במילים &quot;זה הודפס בכל העיתונים&quot;.}} המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י&quot;ד טבת: &quot;תנועת [[צדיק]] ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד&quot;. וראה עוד בערך [[שריקה]].}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה.<br /> <br /> מנגד, טענת החברה היא שתכנית הוידאו נועדה להפצה גם בקרב אנשים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד ופרסום קטעי וידאו שכאלו עלול לפגום ביחס הקהל הרחב לתדמיתו של הרבי.<br /> <br /> עד לפסיקתו של השופט בשנת [[תשע&quot;ו]] שכל תורת הרבי שייכת לכולם ומותר לכולם להדפיס אותה{{הערה|[https://chabad.info/special/92188/ דידן נצח: השופט פסק שתורת הרבי שייכת לחסידים]}}, תבעה חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3844&amp;sid=9bb36c31131638948b02cf9f6aa43803 תמונות של התביעה ביוטיוב].}} בנוסף, הם פנו ל[[בית דין רבני חב&quot;ד]] בתביעה כנגד [[מכון לראות את מלכנו]] שיאסור עליו לפרסם קטעי וידאו של הרבי{{מקור}} - צעדים שעוררו ביקורת מצד הקהל על כך שהדבר נוגד למוטו של החברה שמטרתה הינה הפצת דמותו של הרבי. לעומת זאת עלה טיעון נגדי, שההכנסות של החברה נמוכות מכדי שיאפשרו לתת לאחרים להפיץ חומרים שהם עבדו עליהם - ללא תשלום{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1f8McTi_SQDNTwHFmVrCG3KcK77-zq9-M/view?usp=drivesdk תביעת חברת ג'ם בערכאות את אחד המוסדות].}}.<br /> <br /> יש המבקרים{{הערה|[https://col.org.il/news/30610 הקרנת וידאו נשים בבית הכנסת / מה דעתכם?]}} גם בנוגע לתכנית תורת חיים, שמופיעים בה נשים בתכנית שמיועדת גם לגברים - דבר [[איסור הסתכלות בנשים|שאינו תואם בשלימות את ההלכה]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[לראות את מלכנו]]<br /> *[[ועד לצייר פני הרב]]<br /> *[[רבי דרייב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''פני מלך חיים - סיפורו של מוסד jem''', מ[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 מגזין 'תחיינו' גליון 4] י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 40<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)<br /> *[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)<br /> *{{קישור שטורעם|86268|news|המספרים שעשו את 2015 • JEM מסכמים שנה|מערכת שטורעם|כ&quot;ג באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|86402|news|השבוע ב'החייל': סיפורה של חברת המדיה החבדי&quot;ת|מערכת שטורעם|ל' באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-did-jem-start/ איך התחיל jem]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&diff=471106 2021-04-21T05:35:15Z

<p>96.57.149.102: /* צוות המכון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל JEM.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל החברה]]<br /> <br /> חברת '''jem''' (ראשי תיבות של '''Jewish Educational Media''', בתרגום ל[[עברית]]: '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב&quot;דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.<br /> <br /> ==רקע ויסוד הארגון==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מאניס פרידמן]] בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בתרגום סימולטני [[התוועדות]] של הרבי בחדר הפעילות של חברת JEM (ששידרה את ההתוועדויות)]]<br /> [[קובץ:אלקנה שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אלקנה שמוטקין]], מנכ&quot;ל jem]]<br /> כבר מראשית נשיאותו של הרבי נעשו פעולות רבים לתיעוד ההתוועדויות ושיחותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי שנאמרו בימות החול הוקלטו ותועדו. בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[י' שבט הגדול]] הוקמה החברה [[WLCC]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] על ידה הוקמו מוקדים ברחבי העולם אליהם היו משודרים שיחותיו של הרבי בשידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. הפעם הראשונה בה הוסרטה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שלימה הייתה ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;א, אז הוצב מסריט על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], הוסרטו חלקים מהתוועדות י' שבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] מתוקף תפקידו כדובר ה[[מרכז לעניני חינוך]], והוא מצידו שלח את בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] לסייע להם. ר' הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, ורצה להכניס אותה לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, ולאחר מכן שאל אותו האם עושה משהו כדי לסייע יותר בענין.<br /> <br /> הדברים התחברו לו עם רעיון שהוצע לו מוקדם יותר על ידי אחד מידידיו לדאוג לשידור התוועדויותיו של הרבי בזמן אמת למוקדי הקהילות החב&quot;דיות.<br /> <br /> ההתוועדות הראשונה ששודרה הייתה ב[[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;א]] אולם היא שודרה למקום אחד בלבד בארצות הברית עצמה ללוס אנג'לס שב[[קליפורניה]]. אומנם כבר בהתוועדות המרכזית הבאה ([[י&quot;ט כסלו]]) כבר שודרה בכל רחבי ארצות הברית. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] שודרה ההתוועדות לראשונה ל[[אנגליה]] אולם עקב העלות הגבוהה השידור הופסק לאחר שלש שעות כשהרבי באמצע ההתוועדות. שנה לאחר מכן ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] שודרה לראשונה ההתוועדות גם ל[[ארץ ישראל]] במוקדים שונים, (בניני האומה ב [[ירושלים]], וב[[כפר חב&quot;ד]] ושנים לאחר מכן גם ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] וב[[חיפה]]). בשנת [[תשמ&quot;ח]] הפסיק הרבי להתוועד בימות החול ומני אז פסקו גם השידורים. אולם אלו חזרו בשנת תש&quot;נ בעת ה&quot;[[חנוכה לייוו]]&quot; - כינוס ילדים בינלאומי בשידור-חי, בה נראו וראו זה את זה כל המוקדים מרחבי העולם ([[770]], [[ירושלים]], [[מוסקבה]], [[אוסטרליה]], [[פריז]], [[דרום אפריקה]] ועוד) בו זמנית.<br /> <br /> עם התרחבות הפעילות והשידורים הקים הרב קרינסקי בשיתוף עם גיסו הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] את חברת JEM, ובשנת [[תשנ&quot;ו]] הצטרף לפעילות החברה הרב [[אלקנה שמוטקין]], שתוך שנים ספורות פיתח את פעילות החברה בתחומים רבים והתמנה למנהל החברה.<br /> <br /> למטרות פעילות החברה הוקצתה משרד בבניין המשרדים הסמוך ל[[770]] בה הוקם אולפן, מרכזיית טלפונים, ומשרד. כיום החברה עוסקת באיסוף שימור ותיעוד של כל המדיה הקיימת מהרבי, עובדים בה כארבעים אנשים במשרה מלאה, והיא נמצאת תחת הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]]{{הערה|תחיינו גליון 4, &quot;פני מלך חיים&quot; עמודים 40-48.}}.<br /> <br /> המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], בראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].<br /> <br /> ==מגזין שבועי==<br /> <br /> [[קובץ:מגזין תורת חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}<br /> <br /> הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם &quot;תורת חיים&quot; (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:<br /> <br /> *עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של כמה דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.<br /> *עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון [[יחידות]] לחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל|קרן הפיתוח של מחנה ישראל]] וכדומה. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.<br /> *רגע מיוחד - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל&quot;ג בעומר, עידוד השירה ועוד.<br /> *מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה|פרוייקט זה החל בשנת [[תשס&quot;ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים בקביעות במגזין.}}.<br /> <br /> לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר לאלפי מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.<br /> <br /> העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ&quot;ל של החברה, הרב [[אלקנה שמוטקין]], ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.<br /> <br /> הפרוייקט החל בשנת [[תשס&quot;א]]. נכון לשנת [[תש&quot;פ]], יצאו במסגרת התוכנית למעלה מ-400 דיסקים, הכוללים כ-1200 תוכניות שבועיות.<br /> <br /> לרגל [[י' שבט]] [[תש&quot;פ]], החלה החברה בהפקה חדשה, ובה מדי שבוע יוצא מגזין וידאו הנשלח באימייל{{הערה|ולא בדואר כפי שהיה עד אז.}} בה החברה מגישה את התייחסותו של הרבי על נושאים / עם אישים שונים. בחודשים הראשונים של התוכנית, נתנה החברה אפשרות לצפות בה באתר החברה. פרוייקט זה הועלה למשך שנה בלבד, לרגל שנת השבעים לנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> התוכנית מתורגמת ל-6 שפות שונות, ומופצת ברחבי העולם.<br /> <br /> ==פרוייקטים==<br /> ===שימור הארכיונים===<br /> <br /> בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של [[חסידות חב&quot;ד]] בכלל, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.<br /> <br /> לצורך כך, [[מרכז שידורי חב&quot;ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] (מ[[מרכז שידורי חב&quot;ד|wlcc]]){{הערה|ר' חיים ברוך צילם בקביעות את כל חלוקות הדולרים של הרבי.}}, וחלק{{הערה|[https://chabad.info/magazine/355120/ רבי דרייב – שלכל אחד יהיה גישה לרבי].}} מצילומי התמונות של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ושל ר' [[יוסי מלמד]].<br /> <br /> מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש&quot;ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.<br /> <br /> עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס&quot;ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב&quot;ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.<br /> <br /> ===המפגש שלי===<br /> <br /> [[קובץ:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|עלון המזמין את אנ&quot;ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]<br /> <br /> עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב&quot;ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.<br /> <br /> לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.<br /> <br /> עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי וכ-1400 ראיונות, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.<br /> <br /> חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.<br /> <br /> ===אשרינו===<br /> <br /> בין השאר, החברה פתחה גם ארכיון מיוחד בשם &quot;אשרינו&quot;, בו יש אוסף מיוחד של כל ההקלטות של הרבי שהגיעו לידי החברה, בצורה מסודרת, מחולקים לפי תאריכים. הארכיון כולל בין השאר גם התוועדויות רבות ויחידויות שהוקלטו.<br /> <br /> ===הארכיון החי===<br /> <br /> לחברה גם ארכיון נדיר של עשרות אלפי תמונות של הרבי, אותן החברה סרקה בצורה איכותית ביותר, עם תוכנת חיפוש לפי תאריכים ולפי נושאים.<br /> <br /> הארכיון חנמי, אבל במרכזה של כל תמונה מופיע סמל החברה, ניתנת אפשרות לקנות את התמונה, ואז היא מתקבלת ללא הסמל.<br /> <br /> מדי פעם משחררת החברה גלריה של כמה מאות תמונות חדשות, שסריקתן הושלמה.<br /> <br /> ===הפקות נוספות===<br /> <br /> במשך השנים הפיקה החברה עוד הרבה הפקות מיוחדות, שיצאו לאור:<br /> <br /> *'''שנים ראשונות''' - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת [[חסידות חב&quot;ד]], והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.<br /> *'''רגישות''' - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל&quot;דברים הקטנים&quot;. 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.<br /> *'''Joy (שמחה)''' - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.<br /> *'''אמריקה אינה שונה''' - קטעי וידאו תיעודיים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *'''פארבריינגענ'ס''' - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד. <br /> *'''[[ארץ ישראל]]''' - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.<br /> *'''אמונה ובטחון''' - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.<br /> *'''[[דידן נצח]]''' - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ&quot;ז.<br /> *'''ברכת החמה''' - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]] (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).<br /> *'''[[תשרי]] עם הרבי''' - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.<br /> *'''תפילה עם הרבי''' - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.<br /> *'''הפסוקים שלי''' - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י&quot;ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]].<br /> *'''הרבי שלי''' - ספר מיוחד שיצא ב[[אנגלית]] וב[[עברית]], ובו תמלולים של ארבעים ושניים אישים חשובים המספרים על הקשר שלהם עם [[הרבי]], האישים המרואיינים בספר מגווונים מאד, וכוללים רבנים, אישי ציבור, מנהלי מוסדות ובעלי תפקידים בכירים.<br /> <br /> ===התוועדויות של הרבי===<br /> <br /> במשך השנים הוציאה החברה דיסקים של התוועדויות שלמות עם הרבי, והם נמכרו בצורה בודדת על ידי החברה. החברה הוציאה גם כמה סרטי וידאו מ[[ראלי]] לילדים עם הרבי.<br /> <br /> ===הוצאה לאור=== <br /> {{ערך מורחב|הסיפור שלי (גיליון)}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החלה החברה להפיץ מידי שבוע עלון ב[[אנגלית]] בו התפרסם ראיון וידאו משוכתב מתוך פרוייקט [[jem#המפגש שלי|המפגש שלי]], בו מופיע סיפור אישי עם הרבי מכלי ראשון מפי בעל המעשה עצמו. בשנת [[תשע&quot;ה]] החלה הפצת העלון גם בשפה העברית{{הערה|הפצת העלון בארץ היא על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> בעלון זה מופיע גם מדור 'השבוע לפני' בו מופיעים ציוני דרך (בלתי ידועים כ&quot;כ) בהיסטוריה החב&quot;דית שאירעו בתאריכים החלים בימי השבוע החופפים למועד פרסום העלון.<br /> לקראת חודש תשרי ה'תשע&quot;ז הפיקה החברה ספר מקיף בשפה האנגלית אודות חודש [[תשרי]] אצל הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הוציאה את הספר (ב[[אנגלית]]) &quot;שנים הראשונות&quot; (early years) בו מתועד כל הנעשה עם הרבי במהלך השנים הראשונות שקודם הנשיאות, תרס&quot;ב - תרפ&quot;ט, אלו השנים הפחות מפורסמות וידועות, זאת בעיקר ממצד העובדה שהרבי לא היה בשנים אלו באזור מרכז החסידות. הספר מבוסס על מידע מוכח וחומר מחקרי כגון מסמכים, מכתבים תמונות וכדומה. בשנת [[תשפ&quot;א]] יצא לאור הספר במהדורתו בשפה העברית, בה תוקנו דברים רבים ונוספו עשרות תמונות נדירות. במסגרת הספר מתוכנן חלק נוסף שידבר על השנים הבאות של הרבי. הספר נכתב ע&quot;י הרב [[ברוך אוברלנדר]] והרב [[אלקנה שמוטקין]], ונערך בידי הרב לוי גרייזמן.<br /> <br /> ==צוות המכון==<br /> <br /> ;הנהלה<br /> *מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.<br /> *מנהל - הרב [[אלקנה שמוטקין]].<br /> *מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].<br /> *מנכ&quot;ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.<br /> *חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען.<br /> *אחראי על תכנית 'המפגש שלי' - הרב יחיאל קייגען.<br /> *מנהל של ארשרינו.אפ - הרב ישראל סלונים<br /> <br /> ;צוות התרגום:<br /> *[[עברית]] - הרב [[משה מרינובסקי]].<br /> *[[אנגלית]] - הרב [[מאניס פרידמן]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות חברת jem, בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכן קטעי שיחות (במיוחד משנות [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]]) בנושאי [[בשורת הגאולה]] ו[[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים]] של [[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55417 דוגמה] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> אחת הטענות נגד החברה היא שבהפקות שלה ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיוצא בזה{{הערה|1=לדוגמה, באחת התוכניות התפרסם קטע וידאו בו מנגן הרבי את ה[[ניגון]] '[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]' כשהשניות בהם הרבי משתעל, כפי שנראה בהסרטה המקורית - הושמטו.<br /> <br /> דוגמה נוספת: בוידאו מ[[חלוקת דולרים]] הידועה בו שואל כתב ה-cnn את הרבי &quot;מה המסר שלך לעולם&quot; - השמיטו ב-jem את המילים הראשונות &quot;אני הדפסתי&quot;, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61331 ובוידאו שבעריכתם] תשובת הרבי מתחילה במילים &quot;זה הודפס בכל העיתונים&quot;.}} המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י&quot;ד טבת: &quot;תנועת [[צדיק]] ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד&quot;. וראה עוד בערך [[שריקה]].}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה.<br /> <br /> מנגד, טענת החברה היא שתכנית הוידאו נועדה להפצה גם בקרב אנשים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד ופרסום קטעי וידאו שכאלו עלול לפגום ביחס הקהל הרחב לתדמיתו של הרבי.<br /> <br /> עד לפסיקתו של השופט בשנת [[תשע&quot;ו]] שכל תורת הרבי שייכת לכולם ומותר לכולם להדפיס אותה{{הערה|[https://chabad.info/special/92188/ דידן נצח: השופט פסק שתורת הרבי שייכת לחסידים]}}, תבעה חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3844&amp;sid=9bb36c31131638948b02cf9f6aa43803 תמונות של התביעה ביוטיוב].}} בנוסף, הם פנו ל[[בית דין רבני חב&quot;ד]] בתביעה כנגד [[מכון לראות את מלכנו]] שיאסור עליו לפרסם קטעי וידאו של הרבי{{מקור}} - צעדים שעוררו ביקורת מצד הקהל על כך שהדבר נוגד למוטו של החברה שמטרתה הינה הפצת דמותו של הרבי. לעומת זאת עלה טיעון נגדי, שההכנסות של החברה נמוכות מכדי שיאפשרו לתת לאחרים להפיץ חומרים שהם עבדו עליהם - ללא תשלום{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1f8McTi_SQDNTwHFmVrCG3KcK77-zq9-M/view?usp=drivesdk תביעת חברת ג'ם בערכאות את אחד המוסדות].}}.<br /> <br /> יש המבקרים{{הערה|[https://col.org.il/news/30610 הקרנת וידאו נשים בבית הכנסת / מה דעתכם?]}} גם בנוגע לתכנית תורת חיים, שמופיעים בה נשים בתכנית שמיועדת גם לגברים - דבר [[איסור הסתכלות בנשים|שאינו תואם בשלימות את ההלכה]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[לראות את מלכנו]]<br /> *[[ועד לצייר פני הרב]]<br /> *[[רבי דרייב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''פני מלך חיים - סיפורו של מוסד jem''', מ[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 מגזין 'תחיינו' גליון 4] י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 40<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)<br /> *[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)<br /> *{{קישור שטורעם|86268|news|המספרים שעשו את 2015 • JEM מסכמים שנה|מערכת שטורעם|כ&quot;ג באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|86402|news|השבוע ב'החייל': סיפורה של חברת המדיה החבדי&quot;ת|מערכת שטורעם|ל' באדר א' תשע&quot;ו}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-did-jem-start/ איך התחיל jem]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=471102 2021-04-21T05:27:56Z

<p>96.57.149.102: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב יוסף ישעי' ברוין<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב ברוין.jpg]]<br /> |תיאור= הרב יוסף ישעיה ברוין רבה של שכונת [[קראון הייטס]]<br /> |תאריך לידה=[[ד' בניסן]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום לידה=ניו יורק<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פעילות=[[אוסטרליה]], [[קראון הייטס]]<br /> |תפקידים נוספים=רב קהילת צמח צדק ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בקהילה ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית<br /> }}<br /> [[קובץ:ברוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף ישעיה ברוין (בעת מעמד הכתרתו לרב שכונת [[קראון הייטס]] - [[י&quot;ב בשבט]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''יוסף ישעיה ברוין''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא מרא דאתרא וחבר ה[[בד&quot;צ קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בעבר כיהן כרב קהילת צמח צדק בסידני שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב ברוין נולד ב[[ד' ניסן]] [[תשל&quot;א]] לר' [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], רב בפלטבוש ובנו של הרב [[שלמה זלמן ברוין]] מחבר סדרת &quot;שערים המצויינים בהלכה&quot;. בבחרותו למד בישיבת &quot;חתם סופר&quot; ו&quot;כוכב מיעקב טשעבין&quot;.<br /> <br /> משפחתו היא משפחה מיוחסת לרבנים תלמידי ה[[חתם סופר]].<br /> <br /> נודע כעילוי ובהיותו בגיל 14 נבחן על כל הטור ועוד ספרים.<br /> <br /> אחרי התקרבותו לחב&quot;ד, למד בישיבות: [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], [[תומכי תמימים קריית גת]], ישיבה גדולה סידני ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בתקופת לימודיו ב-[[770]] נמנה על צוות ה[[חוזר]]ים וה[[הנחה|מניח]]ים של [[הרבי]].<br /> <br /> הרב [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. במקביל שימש גם כעורך הפסקים של הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ושאר חברי הבד&quot;ץ, יחד עם עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] עסק בהוצאתו לאור של הספר '[[והוא יגאלנו]]', המחזק את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי כ[[מלך המשיח]] ובאמונה הוודאית שהוא יגאל את עם ישראל תיכף ומיד. ב[[אלול]] באותה שנה י&quot;ל הספר מתורגם על ידו לאנגלית.<br /> <br /> ==התקרבותו לחב&quot;ד==<br /> <br /> בהיותו כבן 16 התקרב לחסידות חב&quot;ד ולרבי בפרט. הוא היה מגיע תכופות לבקר ב-770 ונמשך מאוד לרבי.<br /> <br /> בני משפחתו (שנמנתה באופן כללי על ידידי חב&quot;ד) דאגו מאוד מכך שיעבור לחב&quot;ד ושלחו אותו ללמוד בארץ ישראל בישיבת טשעבין הכלל חסידית. אך במהלך לימודיו בטשעבין התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] יותר ויותר, ולמשך תקופה היה לומד בחברותא עם חסיד חב&quot;ד ספרי חסידות חב&quot;ד בכלל, ושיחות של הרבי בפרט.<br /> <br /> לאחר חצי שנה עבר ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], שם התקרב ל[[משפיע]] הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].<br /> <br /> כשעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בקריית גת, הדבר עורר התנגדות רבה מצד משפחתו, וסבו הרב שלמה זלמן ברוין דאג שהמעבר לישיבת חב&quot;ד, ששם עסוקים גם ב[[מבצעים]] יוציא את בנו מהלימוד.<br /> <br /> הסבא הגיע במיוחד לרבי לדולרים ביום ראשון י&quot;ד מר חשון ואמר לרבי{{הערה| דברי משיח תש&quot;נ ח&quot;א ע' 337-8}}: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א: &quot;דאָ&quot;. [כאן!, אף שלמד שבאותו הזמן הרב ברוין למד בקריית גת, הרבי אמר שלומד כאן!]<br /> <br /> הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [היינו בגלל שעבר לחב&quot;ד, יש חשש שיפסיק ללמוד..]<br /> <br /> הרבי ענה: &quot;ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות&quot; [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].<br /> <br /> הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: &quot;אָפּגעבן כפליים לתושי'&quot; [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.<br /> <br /> ==רבנות בסידני אוסטרליה==<br /> <br /> בשנה [[תשנ&quot;ה]] היגר ל[[סידני]] וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק. תקופה מסויימת שימש כסיו&quot;ר ועד רבני סידני. במהלך שהותו בסידני היה בקשר הדוק עם הרב [[יצחק דוד גרונר]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב [[פנחס פלדמן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55412], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38621], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40696].}}.<br /> <br /> מומחיותו של הרב ברוין בענייני חינוך הביאה את משרד החינוך במדינת ניו-סאוט ווילס (אחת מששת המדינות המרכיבות את אוסטרליה), למנותו למפקח מטעם הממשלה על תוכניות לימודי הקודש לבגרות בכל בתי הספר במדינה. הרב ברוין גם מונה לחבר בוועד מצומצם של שלושה אנשים שכותבים את תוכנית הלימודים, ועמד בראש צוות הבוחנים<br /> <br /> הרב ברוין כותב מאמרים תורניים וחינוכיים, המתפרסמים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובצי ההערות של אוהלי תורה]], בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] ובאתר חב&quot;ד אורג.<br /> <br /> ==בחירתו לחבר הבד&quot;צ דקראון הייטס==<br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ע]] הוכרז{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56645 המועמד לרב השכונה - הרב יוסף ישעי' ברוין], [[חב&quot;ד אינפו]].}} כמועמד ל[[בד&quot;ץ קראון הייטס]] מטעם הרב [[אהרון יעקב שווי]]. ב[[כ&quot;ו באלול]] תש&quot;ע נבחר ברוב קולות לרב השכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט&quot;א] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב שבט]] [[תשע&quot;א]] הוכתר הרב ברוין לרב השלישי בהרכב בית הדין בקראון הייטס, לצד הרבנים המכהנים [[הרב אזדבא]] ו[[הרב שווי]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59271 במעמד מכובד והיסטורי: הרב ברוין הוכתר כחבר בד&quot;צ קראון הייטס] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> עם עקירתו של הרב ברוין מסידני ל[[קראון הייטס]], וכניסתו לכהן בפועל כאחד מרבני השכונה, הורגש שינוי משמעותי לטובה בכל פעולותיו של בית הדין של שכונת קראון הייטס. כשהדגש העיקרי הוא על חיזוק הקשר בין בית הדין לקהילה, דבר המתבטא בדפי הדרכה הלכתיים בסמיכות לחגים, ביקורים תכופים בבתי הכנסיות הרבים הפזורים בשכונה, עלון עונתי המדווח על פעילות הרבנים בבית הדין ושעות קבלת הקהל, ועוד.<br /> <br /> ==פעולותיו בשכונת קראון הייטס==<br /> *בין השנים [[תשע&quot;ה]]-[[תשע&quot;ו]] השיק הרב מהדורה יומית שנקראת &quot;הלכה טו גו&quot; (=הלכה לדרך) שהיא סרטון וידאו באורך של דקה, בה הוא מקיף ענין הלכתי אקטואלי. עד-עתה יצאו לאור כ-700 סרטונים.<br /> *מאז היבחרו לכהן כרב, החל להוציא קונטרס הלכה למעשה לפני החגים, בעברית ואנגלית. בקונטרסים אלו משלב הלכה ומנהג ו'הלכתא למשיחא'.<br /> <br /> ==עניני משיח וגאולה==<br /> לרב ברוין קיים קאך גדול בקיום הוראת [[הרבי]] ללמוד ולחיות [[עניני גאולה ומשיח]]. דבר זה מתבטא בכמה פנים:<br /> <br /> *בקונטרסים שמוציא לאור לקראת החגים, מצרף הרב את ההלכות הנהוגות לעתיד לבוא.<br /> *בקובץ [[הערות וביאורים]] של ש&quot;פ אמור [[תנש&quot;א]] ערך הרב (כתלמיד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]) מפתח עם כמה חקירות של [[הרבי]] באופן קיום תורה ומצוות לעתיד לבא (מפתח חלקי).<br /> <br /> ==פסקיו המפורסמים==<br /> *פוסק כדעת [[הרב מארלאוו]] על איסור אמירת קורבנות לפני זמן מנחה גדולה, ובזה הם חלוקים על [[הרב אזדבא]].<br /> *פוסק שכאשר מניחים ליהודי תפלין של ראש בלבד (במבצעים וכדומה) יש לברך על מצות תפלין. (וחולק על הרב יקותיאל פרקש בזה).<br /> *אסר על הקמת עירוב בשכונת קראון הייטס באופן של חוט שעושים צורת הפתח, ונימק שכן רצון הרבי. (לא רצה לכתוב נימוקים הלכתיים בכותבו, שאין צורך בזה כאשר הרבי בעל הבית, והרבנים בעלי בתים והם המחליטים בזה).<br /> *אוסר טלטול יהודי כסא גלגלים בשבת אף על ידי נוכרי.<br /> *מורה על סינון המים לשתייה ובישול בברוקלין, על כל פנים מחמת הספק.<br /> *פסק שעל הזמניים האמיתיים אפשר לנהוג רק לחומרא ולא לקולא, ובזה הוא חלוק על כמה רבנים בחב&quot;ד שמורים לנהוג כך ודבריהם התפרסמו באתר חב&quot;ד אורג{{הערה|בכינוס תורה בחול המועד פסח תשע&quot;ח ב-770.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב משה שמואל ברוין, רב ודיין במונסי<br /> *אחיו הרב אברהם יעקב ברוין, מנהיג רוחני בקהילת נייטרא<br /> *חתנו הרב שלום דובער ליברוב (בן [[שניאור זלמן ליברוב]])<br /> *בנו הרב שלמה שניאור זלמן משיכורי חב&quot;ד ותלמיד בישיבה שע&quot;י האוהל הק'ומשפיע ומורא דרך להבחורים הצעירים<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2041 בפעם הראשונה: הרב ברוין מדבר על הכל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36381 ראיון עם הרב ברוין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56645 קורות חייו של הרב ברוין] {{אינפו}}<br /> <br /> '''שיעורי וידאו:'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82333 נוסח תפילת מוסף בחג השבועות]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] (בלה&quot;ק) {{וידאו}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (13.06.2014)<br /> <br /> '''טורים וראיונות:'''<br /> *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389394.jpg לשלב את הציפיה לתורת הרבי עם הציפייה למלכות הרבי] טור [[מחשבה]] בקשר עם שיחת כ&quot;ח ניסן, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61919 אינטרנט, אגרות קודש, שלום בית ועוד] - ראיון חינוכי לרגל חג השבועות, אברהם רייניץ, שבועון בית משיח {{אינפו}} כ&quot;ט [[אייר]] התשע&quot;א (02.06.2011)<br /> *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/703.pdf אצל חסיד לא עובר יום בלי שהוא חושב על הרבי], [[שבועון בית משיח]] גליון 703 עמוד 34<br /> <br /> '''הוצאה לאור:'''<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב&quot;ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב&quot;ם העולמי בשנים תשע&quot;ה-תשע&quot;ט {{אינפו}}<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/01/Sample-Shut-Book.pdf תדפיס מתוך שו&quot;ת 'באתרא דרב' - הלכות ומנהגי פורים]''' {{PDF}}{{אנש}}<br /> <br /> {{חברי בד&quot;צ קראון הייטס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברוין יוסף ישעיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=471101 2021-04-21T05:26:27Z

<p>96.57.149.102: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב יוסף ישעי' ברוין<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב ברוין.jpg]]<br /> |תיאור= הרב יוסף ישעיה ברוין רבה של שכונת [[קראון הייטס]]<br /> |תאריך לידה=[[ד' בניסן]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום לידה=ניו יורק<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פעילות=[[אוסטרליה]], [[קראון הייטס]]<br /> |תפקידים נוספים=רב קהילת צמח צדק ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בקהילה ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית<br /> }}<br /> [[קובץ:ברוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף ישעיה ברוין (בעת מעמד הכתרתו לרב שכונת [[קראון הייטס]] - [[י&quot;ב בשבט]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''יוסף ישעיה ברוין''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא מרא דאתרא וחבר ה[[בד&quot;צ קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בעבר כיהן כרב קהילת צמח צדק בסידני שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב ברוין נולד ב[[ד' ניסן]] [[תשל&quot;א]] לר' [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], רב בפלטבוש ובנו של הרב [[שלמה זלמן ברוין]] מחבר סדרת &quot;שערים המצויינים בהלכה&quot;. בבחרותו למד בישיבת &quot;חתם סופר&quot; ו&quot;כוכב מיעקב טשעבין&quot;.<br /> <br /> משפחתו היא משפחה מיוחסת לרבנים תלמידי ה[[חתם סופר]].<br /> <br /> נודע כעילוי ובהיותו בגיל 14 נבחן על כל הטור ועוד ספרים.<br /> <br /> אחרי התקרבותו לחב&quot;ד, למד בישיבות: [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], [[תומכי תמימים קריית גת]], ישיבה גדולה סידני ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בתקופת לימודיו ב-[[770]] נמנה על צוות ה[[חוזר]]ים וה[[הנחה|מניח]]ים של [[הרבי]].<br /> <br /> הרב [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. במקביל שימש גם כעורך הפסקים של הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ושאר חברי הבד&quot;ץ, יחד עם עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] עסק בהוצאתו לאור של הספר '[[והוא יגאלנו]]', המחזק את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי כ[[מלך המשיח]] ובאמונה הוודאית שהוא יגאל את עם ישראל תיכף ומיד. ב[[אלול]] באותה שנה י&quot;ל הספר מתורגם על ידו לאנגלית.<br /> <br /> ==התקרבותו לחב&quot;ד==<br /> <br /> בהיותו כבן 16 התקרב לחסידות חב&quot;ד ולרבי בפרט. הוא היה מגיע תכופות לבקר ב-770 ונמשך מאוד לרבי.<br /> <br /> בני משפחתו (שנמנתה באופן כללי על ידידי חב&quot;ד) דאגו מאוד מכך שיעבור לחב&quot;ד ושלחו אותו ללמוד בארץ ישראל בישיבת טשעבין הכלל חסידית. אך במהלך לימודיו בטשעבין התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] יותר ויותר, ולמשך תקופה היה לומד בחברותא עם חסיד חב&quot;ד ספרי חסידות חב&quot;ד בכלל, ושיחות של הרבי בפרט.<br /> <br /> לאחר חצי שנה עבר ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], שם התקרב ל[[משפיע]] הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].<br /> <br /> כשעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בקריית גת, הדבר עורר התנגדות רבה מצד משפחתו, וסבו הרב שלמה זלמן ברוין דאג שהמעבר לישיבת חב&quot;ד, ששם עסוקים גם ב[[מבצעים]] יוציא את בנו מהלימוד.<br /> <br /> הסבא הגיע במיוחד לרבי לדולרים ביום ראשון י&quot;ד מר חשון ואמר לרבי{{הערה| דברי משיח תש&quot;נ ח&quot;א ע' 337-8}}: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א: &quot;דאָ&quot;. [כאן!, אף שלמד שבאותו הזמן הרב ברוין למד בקריית גת, הרבי אמר שלומד כאן!]<br /> <br /> הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [היינו בגלל שעבר לחב&quot;ד, יש חשש שיפסיק ללמוד..]<br /> <br /> הרבי ענה: &quot;ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות&quot; [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].<br /> <br /> הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: &quot;אָפּגעבן כפליים לתושי'&quot; [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.<br /> <br /> ==רבנות בסידני אוסטרליה==<br /> <br /> בשנה [[תשנ&quot;ה]] היגר ל[[סידני]] וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק. תקופה מסויימת שימש כסיו&quot;ר ועד רבני סידני. במהלך שהותו בסידני היה בקשר הדוק עם הרב [[יצחק דוד גרונר]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב [[פנחס פלדמן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55412], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38621], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40696].}}.<br /> <br /> מומחיותו של הרב ברוין בענייני חינוך הביאה את משרד החינוך במדינת ניו-סאוט ווילס (אחת מששת המדינות המרכיבות את אוסטרליה), למנותו למפקח מטעם הממשלה על תוכניות לימודי הקודש לבגרות בכל בתי הספר במדינה. הרב ברוין גם מונה לחבר בוועד מצומצם של שלושה אנשים שכותבים את תוכנית הלימודים, ועמד בראש צוות הבוחנים<br /> <br /> הרב ברוין כותב מאמרים תורניים וחינוכיים, המתפרסמים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובצי ההערות של אוהלי תורה]], בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] ובאתר חב&quot;ד אורג.<br /> <br /> ==בחירתו לחבר הבד&quot;צ דקראון הייטס==<br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ע]] הוכרז{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56645 המועמד לרב השכונה - הרב יוסף ישעי' ברוין], [[חב&quot;ד אינפו]].}} כמועמד ל[[בד&quot;ץ קראון הייטס]] מטעם הרב [[אהרון יעקב שווי]]. ב[[כ&quot;ו באלול]] תש&quot;ע נבחר ברוב קולות לרב השכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט&quot;א] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב שבט]] [[תשע&quot;א]] הוכתר הרב ברוין לרב השלישי בהרכב בית הדין בקראון הייטס, לצד הרבנים המכהנים [[הרב אזדבא]] ו[[הרב שווי]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59271 במעמד מכובד והיסטורי: הרב ברוין הוכתר כחבר בד&quot;צ קראון הייטס] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> עם עקירתו של הרב ברוין מסידני ל[[קראון הייטס]], וכניסתו לכהן בפועל כאחד מרבני השכונה, הורגש שינוי משמעותי לטובה בכל פעולותיו של בית הדין של שכונת קראון הייטס. כשהדגש העיקרי הוא על חיזוק הקשר בין בית הדין לקהילה, דבר המתבטא בדפי הדרכה הלכתיים בסמיכות לחגים, ביקורים תכופים בבתי הכנסיות הרבים הפזורים בשכונה, עלון עונתי המדווח על פעילות הרבנים בבית הדין ושעות קבלת הקהל, ועוד.<br /> <br /> ==פעולותיו בשכונת קראון הייטס==<br /> *בין השנים [[תשע&quot;ה]]-[[תשע&quot;ו]] השיק הרב מהדורה יומית שנקראת &quot;הלכה טו גו&quot; (=הלכה לדרך) שהיא סרטון וידאו באורך של דקה, בה הוא מקיף ענין הלכתי אקטואלי. עד-עתה יצאו לאור כ-700 סרטונים.<br /> *מאז היבחרו לכהן כרב, החל להוציא קונטרס הלכה למעשה לפני החגים, בעברית ואנגלית. בקונטרסים אלו משלב הלכה ומנהג ו'הלכתא למשיחא'.<br /> <br /> ==עניני משיח וגאולה==<br /> לרב ברוין קיים קאך גדול בקיום הוראת [[הרבי]] ללמוד ולחיות [[עניני גאולה ומשיח]]. דבר זה מתבטא בכמה פנים:<br /> <br /> *בקונטרסים שמוציא לאור לקראת החגים, מצרף הרב את ההלכות הנהוגות לעתיד לבוא.<br /> *בקובץ [[הערות וביאורים]] של ש&quot;פ אמור [[תנש&quot;א]] ערך הרב (כתלמיד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]) מפתח עם כמה חקירות של [[הרבי]] באופן קיום תורה ומצוות לעתיד לבא (מפתח חלקי).<br /> <br /> ==פסקיו המפורסמים==<br /> *פוסק כדעת [[הרב מארלאוו]] על איסור אמירת קורבנות לפני זמן מנחה גדולה, ובזה הם חלוקים על [[הרב אזדבא]].<br /> *פוסק שכאשר מניחים ליהודי תפלין של ראש בלבד (במבצעים וכדומה) יש לברך על מצות תפלין. (וחולק על הרב יקותיאל פרקש בזה).<br /> *אסר על הקמת עירוב בשכונת קראון הייטס באופן של חוט שעושים צורת הפתח, ונימק שכן רצון הרבי. (לא רצה לכתוב נימוקים הלכתיים בכותבו, שאין צורך בזה כאשר הרבי בעל הבית, והרבנים בעלי בתים והם המחליטים בזה).<br /> *אוסר טלטול יהודי כסא גלגלים בשבת אף על ידי נוכרי.<br /> *מורה על סינון המים לשתייה ובישול בברוקלין, על כל פנים מחמת הספק.<br /> *פסק שעל הזמניים האמיתיים אפשר לנהוג רק לחומרא ולא לקולא, ובזה הוא חלוק על כמה רבנים בחב&quot;ד שמורים לנהוג כך ודבריהם התפרסמו באתר חב&quot;ד אורג{{הערה|בכינוס תורה בחול המועד פסח תשע&quot;ח ב-770.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב משה שמואל ברוין, רב ודיין במונסי<br /> *אחיו הרב אברהם יעקב ברוין, מנהיג רוחני בקהילת נייטרא<br /> *חתנו הרב שלום דובער ליברוב (בן [[שניאור זלמן ליברוב]])<br /> *בנו הרב שלמה שניאור זלמן משיכורי חב&quot;ד ותלמיד בישיבה שע&quot;י האוהל הק'<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2041 בפעם הראשונה: הרב ברוין מדבר על הכל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36381 ראיון עם הרב ברוין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56645 קורות חייו של הרב ברוין] {{אינפו}}<br /> <br /> '''שיעורי וידאו:'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82333 נוסח תפילת מוסף בחג השבועות]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] (בלה&quot;ק) {{וידאו}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (13.06.2014)<br /> <br /> '''טורים וראיונות:'''<br /> *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389394.jpg לשלב את הציפיה לתורת הרבי עם הציפייה למלכות הרבי] טור [[מחשבה]] בקשר עם שיחת כ&quot;ח ניסן, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61919 אינטרנט, אגרות קודש, שלום בית ועוד] - ראיון חינוכי לרגל חג השבועות, אברהם רייניץ, שבועון בית משיח {{אינפו}} כ&quot;ט [[אייר]] התשע&quot;א (02.06.2011)<br /> *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/703.pdf אצל חסיד לא עובר יום בלי שהוא חושב על הרבי], [[שבועון בית משיח]] גליון 703 עמוד 34<br /> <br /> '''הוצאה לאור:'''<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב&quot;ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב&quot;ם העולמי בשנים תשע&quot;ה-תשע&quot;ט {{אינפו}}<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/01/Sample-Shut-Book.pdf תדפיס מתוך שו&quot;ת 'באתרא דרב' - הלכות ומנהגי פורים]''' {{PDF}}{{אנש}}<br /> <br /> {{חברי בד&quot;צ קראון הייטס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברוין יוסף ישעיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=471098 2021-04-21T04:46:16Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{קובץ|ח ש ברוק|הרב ברוק}}<br /> [[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''חיים שאול ברוק''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הוא מנהל [[ועד הנחות בלשון הקודש]] ועוסק רבות בהוצאה לאור של תורת הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:חש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק על ציון [[ר' לויק|אביו של הרבי]]]]<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ד תמוז]] [[תשכ&quot;ז]] לאביו הרב [[מנחם מענדל ברוק]] ולאימו מרת חנה, כנכד ל[[משפיע]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ראשון לציון]] הרב [[חיים שאול ברוק]], וכצאצא (מצד אימו) לרבה של ירושלים, הגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]]{{הערה|סביו מצד אמו היה הרב מנחם מאניש שיינברגר, שהיה נשוי עםנכדת הגרי&quot;ח זוננפלד. בנוסף, הוא נחשב לצאצא ישיר של בעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יהוסף שלזינגר.}}.<br /> <br /> את שנות לימודיו הראשונות עשה במוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ובגיל צעיר נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br /> <br /> בעודו בחור היה מהקרובים ביותר ל[[חוזר]] הראשי הרב [[יואל כהן]], והחל לעסוק בעזרה למכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], בהדפסת וההדרת ספריו של הרבי. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הדפיס במסגרת [[ועד כתבי קודש]] שהקים יחד עם חברו גרשון אייכהורן, את סדרת הספרים [[שיחות קודש]] הכוללת את השיחות שנאמרו על ידי הרבי בין השנים תש&quot;י-תשמ&quot;א.<br /> <br /> בשנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב עסק יחד עם הרב [[צבי הירש נוטיק]] בהכנת מאמרים שנמסרו לרבי ל[[הגהה]] ויצאו לאור בקונטרסים לקראת חגים ומועדים, ולאחר מכן בסדרת הספרים '[[ספר המאמרים מלוקט]]'.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תשנ&quot;ב]] התמנה בהוראת הרבי{{דרוש מקור}} לנהל את 'ועד הנחות בלה&quot;ק', תפקיד בו הוא ממשיך לעסוק עד היום.<br /> <br /> בחודשי הקיץ של אותה שנה, יזם את הוצאת קבצי [[צדי&quot;ק למלך]] שפירסמה בשבעה קבצים סיפורים רשימות יחידויות ומענות הקשורים לרבי, מתוך ארכיוניים פרטיים של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן, עסק הרב ברוק במערכת [[פאקס א שיחה]] בכתיבת קיצורים מ[[שיחה|שיחות]] שנאמרו על ידי הרבי ומאמרותיו של הרבי בשעת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] ושליחתם בפקס לכל רחבי העולם, על מנת שהחסידים יהיו מעודכנים במהרה בדברי הרבי.<br /> <br /> כאשר הרבי החל להעלות את רף העיסוק במשיח ולדבר עליו באופן מוחשי ועכשווי, היה מראשי החסידים שלקחו את העניין במלוא הרצינות, והיה הראשון שחבש לראשו [[כיפת 'יחי']], אך לאחר ג' תמוז התמתן בדעותיו בהדרגתיות.<br /> <br /> עם מציאתם של [[רשימות (ספר)|הרשימות הפרטיות]] של הרבי, נמסרו לידיו הכתבים והוא מונה לעמוד בראש צוות העריכה וההוצאה לאור.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] חשף לציבור את זכרונותיה של [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]] אימו של הרבי{{הערה|חלק מהזכרונות פורסמו קודם לכן, אך בשנת [[תשע&quot;א]] הגיעו לידיו החוברות המקוריות הכוללות את הזכרונות בשלימותם.}}.<br /> <br /> כיום במקביל לעבודתו בהוצאה לאור של סדרת ספרי [[תורת מנחם - התוועדויות]] (נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] יצאו לאור שבעים ואחת ספרים ה'תש&quot;י - תשל&quot;ג ועוד ארבעים ושלוש ספרים תשמ&quot;ב - תשנ&quot;ב), עוסק הרב ברוק בליקוט מכתבים ומענות של הרבי, והינו מחברי המערכת של סדרת ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]].<br /> <br /> הרב ברוק נשוי עם בלומא גיטל (משמשת כמחנכת ב[[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]]) לבית משפחת רובינשטיין, ומתגורר ליד בית חיינו בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==ספרים וחוברות בעריכתו==<br /> *[[תורת מנחם]]<br /> *[[רשימות (ספר)|רשימות]]<br /> *[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - חלקים כ&quot;ט ואילך<br /> *[[צדי&quot;ק למלך]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, שניאור זלמן - [[קראון הייטס]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל בעגון - טשולאַ וויסטאַ, [[קליפורניה]]. <br /> *בנו, הרב יוסף יצחק - [[קראון הייטס]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל (בן הרב דוד) מונדשיין - [[מוסקבה]].<br /> *בנו, הרב שמואל [[קראון הייטס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=1587 סקירה על ההוצאה לאור של תורת הרבי לאורך השנים] {{אודיו}} י&quot;ב [[תשרי]] תשס&quot;ד<br /> *[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=30757 הרב ברוק חוגג את יום הולדת ה-40] {{שטורעם}} כ&quot;ה תמוז תשס&quot;ז<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72682 אנא נפשי כתבית יהבית {{*}} ההיסטוריה של תורת הרבי]''' - הרצאה בכנס 'יום תמים' של [[ועד תלמידי התמימים]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ד סיון [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה&quot;ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע&quot;ה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=471097 2021-04-21T04:38:28Z

<p>96.57.149.102: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זקליקובסקי.jpg|ממוזער|הרב זקליקובסקי]]<br /> הרב '''משה זקליקובסקי''' ([[כ&quot;א תמוז]] [[תש&quot;ז]] - [[א' אייר]] [[תש&quot;פ]]) היה משלוחי הרבי בשכונת אוק פארק בדטרויט, מישיגן דטרויט, ומחברי [[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאחר [[מלחמת העולם השניה]] לאביו ר' [[דוד העניך זקליקובסקי]] ולאמו מרת מאטיל, במחנה העקורים ב[[פוקינג]], גרמניה.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשי&quot;א]] הגיעה המשפחה לארצות הברית וקבעה את מגוריה בשכונת בראנזוויל הסמוכה ל[[קראון הייטס]]. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ובזמן לימודיו בישיבה בשנת [[תשל&quot;ב]], נמנה יחד עם ר' שניאור זלמן לויטין עם העוסקים בהוצאה לאור המחודשת של [[המשך תרס&quot;ו]] תוך השוואה לצילום הכתבי יד של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וזכה שהרבי יתייחס לעבודתו ואף יגיה את השיחה שהציע להכניס כהוספה לספר, וכן יתבטא בנוגע לעבודתו בעריכת הספרים{{הערה|בקשר עם [[ספר הערכים]] (נדפס בקובץ ועד הנחות שם).}} &quot;וזכות הרבים מסייעתו&quot;.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל אסתר לבית רנדלר שימש במשך תקופה כרב בפורטלנד, מיין, ולאחר מכן הצטרף לשלוחי הרבי בשכונת אוק פארק בדטרויט, מישיגן.<br /> <br /> במקביל לעבודתו בהפצת יהדות, שימש במשך תקופה כמחנך בתלמוד תורה המקומי, וכן שימש כאיש הדת במערכת בתי הסוהר המקומית והביא אור ותקווה לאסירים היהודיים.<br /> <br /> הרב זקליקובסקי נמנה על מגיהי גליונות ההוצאות לאור של [[מערכת אוצר החסידים]], ובמיוחד תורת הרבי, לפני שליחתם לדפוס, וכן היה חבר מערכת [[חסידות מבוארת]] מאז הקמתה.<br /> <br /> בשנות חייו האחרונות עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> כשהתגורר בקראון הייטס, נחלה במחלה קשה וביסורים נוראים, ובנוסף לזה בחודש ניסן תש&quot;פ נדבק ב[[נגיף הקורונה]] שהכריע את גופו.<br /> <br /> הלך לעולמו בליל [[שבת קודש]], [[א' אייר|ראש חודש אייר]] [[תש&quot;פ]] בגיל 72.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] - שליח הרבי במונרו.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק זקליקובסקי - טקסס.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל זקליקובסקי.<br /> *בנו, דוד העניך זקליקובסקי{{הערה|היה בעל צרכים מיוחדים, נפטר ב[[י&quot;ג בחשוון]] [[תשפ&quot;א]].}}.<br /> *בנו, ר' דובער זקליקובסקי - אריזונה.<br /> *בנו, ר' שמואל זקליקובסקי - [[משגיח]] בישיבה גדולה &quot;בית ליובאוויטש&quot; לונדון.<br /> *בתו מרת איטא חיה ורנר.<br /> *בתו מרת נחמה, רעיית ר' [[אלקנה שמוטקין]] - מנהל חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]], [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שלום מגידמן, ''''מתמיד' בהנחיית הרבי''' - סיפורו של שליח ומגיה, לרגל יום השלושים לפטירתו, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 1859 ע' 40.<br /> *[[ועד הנחות בלה&quot;ק]], ''''מצבת זיכרון'''' מאת חברי המערכת - לרגל יום השנה לפטירתו, בתוך קובץ 'התוועדות' – יצא לאור לש&quot;פ שמיני, מבה&quot;ח אייר, ה'תשפ&quot;א - ע' 13 ואילך. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זקליקובסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=443032 2021-01-01T07:39:41Z

<p>96.57.149.102: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]<br /> האדמו&quot;ר '''שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר&quot;ב]] - [[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמו&quot;ר לשושלת [[קאפוסט]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> האדמו&quot;ר שמריא נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר&quot;ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו&quot;ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]. <br /> <br /> בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ועם אחיו, הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים האדמו&quot;ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{מקור}}.<br /> <br /> הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ן]] מ[[נעז'ין]]. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל&quot;ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. <br /> <br /> לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו&quot;רים בשושלת קאפוסט, רשד&quot;ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;א]] יסד ישיבה בברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].<br /> <br /> ===קשריו עם ליובאוויטש===<br /> במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב&quot;ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו&quot;רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר&quot;ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת&quot;ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br /> <br /> שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ&quot;ג]] חלה מאוד וביום [[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.<br /> <br /> בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח&quot;א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב&quot;ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.<br /> <br /> אך בפועל איש לא המשיך את שלשלת חב&quot;ד-קפוסט, ומכאן ואילך, נשארה חב&quot;ד-ליובאוויטש לבדה.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> <br /> *בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע&quot;ט]]), אביו של ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].<br /> <br /> *בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב&quot;ש{{הערה|ברב&quot;ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ&quot;ח אדר [[תרע&quot;ט]].<br /> <br /> *בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *'''שמ&quot;ן למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ&quot;ד]] ו[[תשכ&quot;ו]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה&quot;ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי&quot;ע''', [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כ&quot;ב, [[ניסן]] [[תשס&quot;ח]], עמ' צה-קלא..<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר&quot;ב]] - [[ט&quot;ז טבת]] [[תרפ&quot;ד]]|הבא=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=436457 2020-12-09T11:43:28Z

<p>96.57.149.102: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא וגנר בהתוועדות מרכזית בארגון [[אש&quot;ל]], בחודש תשרי ב-[[770 בית משיח]]]]<br /> [[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נועם וגנר]] וה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br /> הרב '''עקיבא גרשון וגנר''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ח]], 1968) הוא ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בטורונטו שבקנדה ב[[חודש אייר]] [[תשכ&quot;ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה וגנר (לבית שוחט, אחות הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]).<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובהשפעת דודיו החב&quot;דיים התקרב לחב&quot;ד, ואת שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת תומכי תמים ליובאוויטש [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול הלימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ&quot;ט]] לשנת שליחות בהוראת הרבי בישיבת 'אור אלחנן' בלוס אנג'לס קליפורניה.<br /> <br /> בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל במישיגן שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו עם רעייתו למשפחת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תשנ&quot;א]]. בשנת [[תשנ&quot;ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת אהלי תורה.<br /> <br /> עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.<br /> <br /> נודע כלמדן בעל ידע מקיף, והוא מפרסם מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] וכן בקובצי ההערות והפלפולים היוצאים לאור על ידי תלמידי ישיבתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - מנהל בית ספר חב&quot;ד לבנות בטרונטו<br /> * אחיו, הרב דוב יהודה - משלוחי הרבי בקליפורניה<br /> *אחיו, הרב [[נועם שמואל נפתלי וגנר]] - ראש ישיבת חב&quot;ד ביוהנסבורג דרום אפריקה<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ליברמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/-770.html לחיות בפנימיות את הרבי שנמצא ב-770 היום]''', ראיון משותף יחד עם אחיו הרב [[נועם וגנר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע&quot;ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 24<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת ה[[נישואין]] של משפחות ליברמן-וגנר] ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ה]] {{PDF}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אהלי תורה קראון הייטס]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=435233 2020-12-01T06:27:12Z

<p>96.57.149.102: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עקיבא וגנר בהתוועדות מרכזית בארגון [[אש&quot;ל]], בחודש תשרי ב-[[770 בית משיח]]]]<br /> [[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נועם וגנר]] וה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br /> הרב '''עקיבא גרשון וגנר''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ח]], 1968) הוא ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בטורונטו שבקנדה ב[[חודש אייר]] [[תשכ&quot;ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה וגנר (לבית שוחט, אחות הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]).<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובהשפעת דודיו החב&quot;דיים התקרב לחב&quot;ד, ואת שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת תומכי תמים ליובאוויטש [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול הלימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ&quot;ט]] לשנת שליחות בהוראת הרבי בישיבת 'אור אלחנן' בלוס אנג'לס קליפורניה.<br /> <br /> בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל במישיגן שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו עם רעייתו למשפחת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תשנ&quot;א]]. בשנת [[תשנ&quot;ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת אהלי תורה.<br /> <br /> עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.<br /> <br /> נודע כלמדן בעל ידע מקיף, והוא מפרסם מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] וכן בקובצי ההערות והפלפולים היוצאים לאור על ידי תלמידי ישיבתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - מנהל בית ספר חב&quot;ד לבנות בטרונטו<br /> * אחיו, הרב דוב יהודה - משלוחי הרבי בקליפורניה<br /> *אחיו, הרב [[נועם שמואל נפתלי וגנר]] - ראש ישיבת חב&quot;ד ביוהנסבורג דרום אפריקה<br /> *אחיו, הרב יעקב ישראל - ראש ישיבת תפארת בחורים מאָריסטאון<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ליברמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/-770.html לחיות בפנימיות את הרבי שנמצא ב-770 היום]''', ראיון משותף יחד עם אחיו הרב [[נועם וגנר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע&quot;ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 24<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת ה[[נישואין]] של משפחות ליברמן-וגנר] ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ה]] {{PDF}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אהלי תורה קראון הייטס]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=435232 2020-12-01T06:22:39Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - <br /> *[[תשס&quot;ז]] - <br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - <br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - <br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - <br /> *[[תשע&quot;ה]] - <br /> *[[תשע&quot;ו]] - <br /> *[[תשע&quot;ז]] - <br /> *[[תשע&quot;ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.<br /> *[[תשע&quot;ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש&quot;ז) גרינברג.<br /> *[[תש&quot;פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, <br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במאָריסטאון. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=435231 2020-12-01T06:17:54Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - <br /> *[[תשס&quot;ז]] - <br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - <br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - <br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - יוסף יצחק שמערלינג, <br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במאָריסטאון. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=435230 2020-12-01T06:15:08Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ&quot;ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש&quot;מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד&quot;מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש&quot;נ - מוגדל לרגל ר&quot;ח כסלו]]<br /> בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.<br /> <br /> קבצי ההערות מכונים: &quot;קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;, וקבצי הפלפולים מכונים &quot;קובץ פרחי התמימים&quot;.<br /> <br /> ==קונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר&quot;ח שבט תשל&quot;ג.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] יצאו לאור י&quot;א קבצים. [[תשל&quot;ד]] - י&quot;ג קבצים. [[תשל&quot;ה]] - י&quot;ב קבצים. תשל&quot;ו - י&quot;ג קבצים. תשל&quot;ז - ט&quot;ו קבצים. תשל&quot;ח - י&quot;א קבצים.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:<br /> <br /> בתשל&quot;ט - מ&quot;ח קבצים. [[תש&quot;מ]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;א]] - מ&quot;ו קבצים. [[תשמ&quot;ב]] - מ&quot;ח קבצים.<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=נת' ות&quot;ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - <br /> :בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש <br /> :אזכיר עה&quot;צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ג - מ&quot;ט קבצים. בתשד&quot;מ - נ&quot;ו קבצים. <br /> <br /> החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש&quot;פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י&quot;א ניסן שונה נוסח השער ל&quot;[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, במקום &quot;הערות וביאורים בליקוטי שיחות&quot;, כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג&quot;מ וחורף תשד&quot;מ, וזהו המענה שהואיל לענות:<br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב&quot;ה<br /> :שתוספו מרובה על העיקר.<br /> ::חגה&quot;פ כו&quot;ש. (חג הפסח כשר ושמח)<br /> :::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)<br /> <br /> נת' ות&quot;ח. (נתקבל ותשואות חן)<br /> :ודבר בעתו -<br /> ::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,<br /> :::חודש הגאולה.<br /> ::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב<br /> :::::אזכיר עה&quot;צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בתשמ&quot;ה - מ&quot;ט קבצים. [[תשמ&quot;ו]] - נ&quot;ב קבצים. [[תשמ&quot;ז]] - נ&quot;א קבצים. [[תשמ&quot;ח]] - נו&quot;ן קבצים. [[תשמ&quot;ט]] - נו&quot;ן קבצים.<br /> <br /> מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש&quot;מהראוי לפרסמם ברבים&quot;.<br /> <br /> בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.<br /> <br /> בתש&quot;נ - מ&quot;ב קבצים. [[תנש&quot;א]] - י&quot;ג קבצים. [[תשנ&quot;ב]] - י&quot;א קבצים. [[תשנ&quot;ג]] - ט&quot;ז קבצים.<br /> <br /> תשס&quot;ו - ג' קבצים. [[תשס&quot;ז]] - קובץ אחד. [[תשס&quot;ח]] - ב' קבצים. [[תשס&quot;ט]] - קובץ אחד. [[תשע&quot;ג]] - ד' קבצים.<br /> <br /> ===חברי המערכת===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *[[תשל&quot;ג]] - משה מאיר גלוכובסקי, דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רונפלד.<br /> *[[תשל&quot;ד]] - יוסף יהושע הכט.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - יוסף יצחק הכהן דערען, סימון יעקבסון, לייב שוחט, אלי שפירא.<br /> *[[תשל&quot;ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.<br /> *[[תשל&quot;ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.<br /> *[[תשל&quot;ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.<br /> *[[תשל&quot;ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], חיים דלפין.<br /> *[[תש&quot;מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.<br /> *[[תשמ&quot;א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.<br /> *[[תשמ&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]] - שניאור זלמן ליברוב.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.<br /> *[[תשמ&quot;ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, יוסף חיים קנטור.<br /> *[[תשמ&quot;ט]] - מנחם מענדל דונין, יהודה דונין, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תש&quot;נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.<br /> *[[תנש&quot;א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.<br /> *[[תשנ&quot;ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *[[תשנ&quot;ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תש&quot;ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.<br /> *[[תשס&quot;א]] - <br /> *[[תשס&quot;ב]] - <br /> *[[תשס&quot;ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.<br /> *[[תשס&quot;ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.<br /> *[[תשס&quot;ו]] - <br /> *[[תשס&quot;ז]] - <br /> *[[תשס&quot;ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.<br /> *[[תשס&quot;ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.<br /> *[[תש&quot;ע]] - <br /> *[[תשע&quot;א]] - <br /> *[[תשע&quot;ב]] - <br /> *[[תשע&quot;ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.<br /> <br /> ==קובץ פרחי התמימים==<br /> קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במאָריסטאון. <br /> <br /> את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע&quot;ד ה[[קנים]]).<br /> <br /> וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר&quot;מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:<br /> <br /> &quot;פרחי התמימים&quot; - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה &quot;תומכי תמימים&quot; - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת &quot;ויוצא פרח&quot; - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל&quot;ויגמול שקדים&quot; ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.<br /> <br /> קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ&quot;ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.<br /> <br /> מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת &quot;קנאת סופרים&quot; הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.<br /> <br /> ====חברי המערכת====<br /> [[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]<br /> הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].<br /> <br /> מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.<br /> {{ערך חסר}}<br /> ;קובץ:<br /> *א - ט&quot;ו-[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ג]].<br /> *ב - ?<br /> *ג - כ&quot;ט אלול תשל&quot;ו.<br /> :חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]<br /> *ד - [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ז]].<br /> *ה - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול תשל&quot;ז.<br /> *ו - י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ח]].<br /> *ז - י&quot;א ניסן תשל&quot;ט.<br /> *ח - י&quot;א ניסן תש&quot;מ.<br /> *ט - ?<br /> *י - י&quot;א ניסן תשמ&quot;א.<br /> *יא - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> *יב - י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ג]].<br /> *יג - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ.<br /> *יד - ?<br /> *טו - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *טז - ?<br /> ;ספר:<br /> *יז - ג' תמוז [[תשנ&quot;ו]].<br /> :חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.<br /> *יח - ספר - ט&quot;ו-ח&quot;י אלול [[תשנ&quot;ז]].<br /> :חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.<br /> *יט - ג' תמוז תשנ&quot;ח.<br /> :חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.<br /> <br /> ===עטרת חכמים=== <br /> ביו&quot;ד שבט [[תשמ&quot;ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.<br /> <br /> ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.<br /> <br /> בתחילת הספר נדפס שער &quot;דובב שפתי ישנים&quot;, ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=435229 2020-12-01T06:12:03Z

<p>96.57.149.102: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מאָריסטאון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מאָריסטאון.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מאָריסטאון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מאָריסטאון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב חיים ברפמן - מנהל ה[[כולל]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טננבאום - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זיאינץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=435228 2020-12-01T06:09:42Z

<p>96.57.149.102: /* מערכת ההערות */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מוריסטון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מוריסטון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מוריסטון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במוריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב חיים ברפמן - מנהל ה[[כולל]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טננבאום - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זיאינץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=435227 2020-12-01T06:08:47Z

<p>96.57.149.102: /* מערכת ההערות */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מוריסטון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מוריסטון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מוריסטון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מאָריסטאון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במוריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב חיים ברפמן - מנהל ה[[כולל]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טננבאום - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זיאינץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=435226 2020-12-01T06:06:36Z

<p>96.57.149.102: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מוריסטון<br /> |תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים מוריסטאן.jpg|250px]]<br /> |כתובית=בנין הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=מוריסטון, ניו ג'רסי<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב {{קישור אם יש|שניאור זלמן וילישאנסקי}}<br /> |[[משגיח]] ראשי=אהרון דוד גאנץ<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב {{קישור אם קיים|אפרים צוויבל}}<br /> |מנהל גשמי=הרב [[משה הרסון]]<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מוריסטון]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] מוריסטון''' היא [[ישיבה גדולה]], הכוללת מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ו[[מכון סמיכה]]. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הישיבה עברה למאָריסטאון מנוארק לאחר השתלטות השחורים בנוארק, ב[[יחידות]]{{דרוש מקור}} עם מנהל הישיבה הוצעו לרבי כמה מקומות חוץ ממאָריסטאון אולם [[הרבי]] התבטא &quot;וואָס איז שלעכט מיט מאריסטאון?&quot;(מה רע במאָריסטרון?) זאת כנראה בעקבות [[ביקורי מאָריסטאון|ביקוריו של הרבי הריי&quot;צ]] בעיר בשנים [[תש&quot;א]], [[תש&quot;ב]], [[תש&quot;ג]] ו[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> לישיבה מאות בוגרים, רבים מהם משמשים כ[[רב]]נים, [[שלוחים]] ו[[משפיע]]ים ברחבי העולם.<br /> <br /> הישיבה משפיעה עמוקות על חיי הקהילה היהודית במאָריסטאון, כשרבים מתקרבים בעקבות פעילות ה[[תמימים|תלמידים הלומדים בישיבה]] לחיי תורה ומצוות. משפחות יהודיות רבות העתיקו את מקום מגורם בסמיכות לישיבה. הישיבה ממוקמת בקמפוס של חב&quot;ד במאָריסטאון.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ה]] הודיע הישיבה כי בעקבות קשיים כלכליים ייתכן והיא תסגר לקראת שנת הלימודים הבאה{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|85860|מסתמן: הישיבה באָוריסטאון תיסגר אחרי שבעים שנה||{{תע|01/20/2015}}}}}}.<br /> <br /> == מכון [[סמיכה]] וכולל ==<br /> על ה[[מכון סמיכה]] אחראי הרב חיים שפירא. הבחורים שהוסמכו במכון של הישיבה מוכרים על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> בנוסף יש בישיבה [[כולל]], בראשות הרב חיים ברפמן.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד [[ר&quot;ח שבט]].<br /> <br /> בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס&quot;ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור &quot;ויענך וירעיבך&quot; שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במוריסטאון]}}<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> *הרב [[שניאור זלמן וילישאנסקי]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב חיים שפירא - מנהל רוחני ומנהל [[מכון סמיכה]].<br /> *הרב חיים ברפמן - מנהל ה[[כולל]].<br /> *הרב [[משה הרסון]] - מנכ&quot;ל הישיבה.<br /> *הרב אהרן דוד גאנץ - [[משגיח]].<br /> *הרב אליעזר טונק - משגיח.<br /> *הרב לימא וילהלם - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]].<br /> *הרב אריה פרלוב - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב [[שלום שפלטר]] - ר&quot;מ שיעור ד'.<br /> *הרב יצחק טננבאום - משפיע שיעור א'.<br /> *הרב אפרים פיקרסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב שמואל זיאינץ - ר&quot;מ בשיעור ב'. <br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - [[ראש ישיבה]].<br /> *הרב [[שמואל הבר]] - [[ראש ישיבה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון|קטגוריה המאגדת את בוגרי הישיבה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: מוריסטון תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:כוללים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מוריסטון|*]]</div>

96.57.149.102