https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=95.86.80.236חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-29T22:18:33Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=515184משה שלמה לויטין2022-01-15T17:29:30Z<p>95.86.80.236: כזב</p>
<hr />
<div>הרב '''משה שלמה לויטין''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1945) הינו [[משפיע]] בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[י"ד אדר]] [[תש"ה]] לאביו ר' דב ולאמו מרת בריינא. בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש, ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע לשהות בקרבת הרבי במסגרת שנת הקבוצה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מלכה בת ר' משה שמחה, התיישב בעיר [[לוד]] והצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המקומית]].<br />
<br />
בין השאר משמש במשך שנים ארוכות כמדריך,מלבד היותו משפיע לתלמידי שיעור א'.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל לויטין – שליח ראשי הרבי בגבעת עדה<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק לויטין – לוד<br />
*בנו, ר' דובער לויטין – לוד<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן לויטין -שליח הרבי בקפריסין<br />
*חתנו, ר' טוביה חבקין – מנהל ת"ת חב"ד קריית גת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*{{קישור שטורעם|518|multimedia|לחיים עם הרב לויטין/ וידאו|מערכת שטורעם בניו יורק|ד' בתמוז תשס"ז}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לויטין, משה שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=382576שיחה:כיפה2020-08-17T12:07:04Z<p>95.86.80.236: יצירת דף עם התוכן "אין תמונה יותר מכובדת לשים בראש הערך? חבל מאוד"</p>
<hr />
<div>אין תמונה יותר מכובדת לשים בראש הערך? חבל מאוד</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=382513סדר יומו של הרבי2020-08-17T11:37:34Z<p>95.86.80.236: /* יחידויות */</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
<br />
'''סדר יומו של הרבי''' הינו סדר יום קבוע הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים. סדר זה השתנה מעט החל מתקופת [[משפט הספרים]], במהלכה הרבה לפקוד את [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], דבר שהמשיך גם לאחר מכן, וכן מספר שינויים עיקריים שהחלו בעקבות הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
על אף עיסוקיו הרבים, מקדיש הרבי שעות רבות ביום ל[[לימוד התורה]], וממעט מאוד ב[[שינה]], כפי שהעיד עליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 280.}} ש"בשעה [[ארבע]] לפנות בוקר הוא לעולם לא ישן. או שעוד לא הלך לישון, או שכבר התעורר. בנוסף, הרבי מעולם לא יצא לחופשה{{הערה|בטענה שאם יצא לחופשה כשהוא יחזור כל העבודה רק תמתין לו, והוא יצטרך לעבוד קשה יותר.}}, וסדר יומו הינו קבוע מכיון שמעולם לא יצא מ-[[770]] לצורך פגישות או אירועים.<br />
<br />
==השנים הראשונות==<br />
===ימות החול===<br />
מידי יום חול הניח הרבי [[תפילין]] בביתו שם החל את ה[[תפילה]] ושתה [[כוס תה]] חם עם הרבנית, ולאחר מכן הגיע ל-[[770]] לקראת השעה 10:00 באמצעות [[מכונית]] שהיתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
בימים שני וחמישי, וכן ב[[ראש חודש]], כאשר הציבור הגיע ל[[קריאת התורה]], נכנס [[הרבי]] לבית הכנסת לשמוע את [[קריאת התורה]], ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.<br />
<br />
בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר [[הרבי]] מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והכניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב{{הערה|בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר [[ניסן מינדל]] למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.}}.<br />
<br />
תוך כדי שעסק בתשובות על מכתבים, שיגר הרבי הוראות בענינים שונים באמצעות המזכירים שנכנסו אליו, וקיבל דיווחים מראשי העסקנים ב[[אירופה]] וב[[ארץ הקודש]] באמצעות [[הרב חודקוב]] ששימש במקביל כיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] וכמנהל דסק [[המזכירות]].<br />
<br />
בשעה שלוש ורבע יצא הרבי להתפלל עם הציבור, ובדרכו ל[[תפילה]] חילק במבואת הכניסה ל-[[770]] מטבעות ל[[צדקה]] ל[[ילדים]] שעמדו בצד הדרך. מקומו של הרבי היה בספסל הסמוך לדלת הכניסה הקרובה לחדרו, שם היה יושב כשפניו אל הציבור וגבו אל הקיר{{הערה|אך היה מכסה את פניו באמצעות הישענות על כף היד.}}.<br />
<br />
עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי [[כוס תה]] ושוחח עם אמו כמחצית השעה.<br />
<br />
שעות אחר הצהריים הוקדשו ל[[לימוד תורה]] בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מ[[ספריית ליובאוויטש]] הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר{{הערה|הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי ב[[תשל"ח]] כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.}}.<br />
<br />
פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], ומיד לאחר מכן חזר ל-[[770]].<br />
<br />
לקראת חגים ומועדים מיוחדים, עוסק הרבי במהלך היום בעריכת ה[[מכתב כללי]] וב[[הגהה|הגהת השיחות והמאמרים]].<br />
<br />
בימים בהם לא התקיימה [[יחידות]], חזר הרבי ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] בסביבות השעה 10:00 בלילה{{הערה|בשנים מוקדמות יותר, נותר הרבי ב-[[770]] עד כשעתיים אחר חצות, וגם הגיע ל-770 בבוקר בשעה מעט מאוחרת יותר.}}, כשהוא לוקח איתו שק מכתבים עליהם היה עונה בחדר העבודה שבביתו הפרטי במשך הלילה. את הדרך לביתו עשה הרבי בדרך כלל בצעדה רגלית, למעט כאשר הרבנית היתה מגיעה לקחת אותו{{הערה|בימים שהגיעה לבקר את אמה הרבנית [[נחמה דינה]], פעמיים בשבוע.}}, או כאשר אחד המזכירים היה יוצא גם כך לביתו.<br />
<br />
===הנסיעה לאוהל===<br />
במשך השנים נהג הרבי לנסוע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים ל[[מקווה טהרה]]{{הערה|מקוה נשים בדוקא.}}, ולאחר מכן נסע לאוהל ב[[רכב]] של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.<br />
<br />
הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי{{הערה|כאשר החלה ה[[חלוקת דולרים]] ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי [[התרת נדרים]] כדי להתחיל לנסוע ביום שני.}}, וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.<br />
<br />
===יחידויות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]]}}<br />
בשנים הראשונות קיבל הרבי ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.<br />
<br />
בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ה, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת [[תשמ"א]] קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.<br />
<br />
===שבתות ומועדים===<br />
תפילות השבת היו נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.<br />
<br />
עד לשנת [[תשכ"ה]], נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת [[שבת]] שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.<br />
<br />
==שנת האבלות==<br />
ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] הסתלקה [[הרבנית חיה מושקא]], והרבי העתיק את מגוריו למשך שנה שלימה ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שם התקיימו התפילות ומשם המשיך הרבי להנהיג את החסידים ולומר [[שיחות]].<br />
<br />
ברוב השבתות חזר הרבי ל-[[770]], ובשבתות בהם התקיימה התפילה בביתו הפרטי, הורה להביא מ[[ערב שבת]] את מיני המתיקה שזורקים על החתנים שעולים לתורה.<br />
<br />
==השנים המאוחרות==<br />
===ימות החול===<br />
לאחר שבמשך שנה שלימה התפלל הרבי עם הציבור, כשחזר להתגורר באופן קבע ב-770 המשיך להתפלל עם הציבור את כל שלושת התפילות.<br />
<br />
מאז [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]], החל הסדר הקבוע לפיו מתקיימת מידי יום ראשון [[חלוקת דולרים]] שהחלה כמחצית השעה לאחר סיום התפילה, ונמשכה עד לסיום התור בסביבות השעה 3:00 בצהריים.<br />
<br />
לאחר שהרבי הפסיק להתוועד לרגל מועדים חסידיים בימות החול, החל הרבי בסדר חדש, וסימן בסיום התפילה כי ברצונו לומר [[שיחה]] לפני קהל ה[[חסידים]], ובדרך כלל לאחר סיום ה[[שיחה]] חילק דולר לצדקה. בשנים אלו החל הרבי גם לחלק קונטרסים שונים ובהם [[שיחות]] ו[[מאמרים]] שנבחרו על ידו לחלק לקהל החסידים.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=382507תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-08-17T11:30:27Z<p>95.86.80.236: /* הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[הרבי המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, הרבי הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם, אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל הרבי את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות {{הערה | ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}<br />
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|216px|הציור המקורי]]<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לאחד מבני דודיו של הרבי הרש"ב שנהג אף הוא באדמו"רות{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדיות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגורייה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=382506תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-08-17T11:30:10Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[הרבי המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, הרבי הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם, אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל הרבי את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות {{הערה | ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}<br />
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|216px|הציור המקורי]]<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לאחד מבני דודיו של הרבי הרש"ב שנהג אף הוא באדמו"רות{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדיות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגורייה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=382494גרשון מענדל גרליק2020-08-17T11:20:29Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:גרשון מענדל גרליק.jpg|left|thumb|250px|הרב גרשון מענדל גרליק]]<br />
הרב '''גרשון מענדל גרליק''' (יליד שנת [[תרצ"ב]], 1932) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], לשם נשלח בשנת [[תשי"ט]]. בהתבטאות נדירה הגדירו הרבי כ"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:גרשון מענדיל גורליק בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק (שני מימין) בצעירותו]]<br />
נולד בחודש אייר [[תרצ"ב]] ב[[ברית המועצות]], להוריו הרב [[חיים מאיר גרליק|חיים מאיר]] ולאמו רבקה לאה.<br />
<br />
התחנך בישיבות המחתרתיות. לאחר יציאתו מ[[רוסיה]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.<br />
<br />
===בחצר הרבי===<br />
לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש תמוז]] [[תשט"ו]] הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על ה[[תורה]] ועל העבודה במשך מספר שנים. באותם שנים קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]].<br />
<br />
ב[[ד' בתמוז]] [[תשח"י]] התחתן עם רעייתו בת הרב [[שלום פויזנר]] ב-[[770]], וזכה שהרבי [[סידור קידושין|יסדר את הקידושין]].<br />
<br />
קירבה מיוחדת היתה לו ל[[בית רבי|משפחת בית הרב]], ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה [[יחידות|יחידויות]] בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים ומברקים הקשורים לפעילותו ועסקנותו בכל תחומי החיים.<br />
<br />
===היציאה לשליחות===<br />
[[קובץ:גרשון מענדל התאחדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות [[דידן נצח]] המרכזית בארגון [[התאחדות החסידים]], לצד הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[שלמה זלמן לנדא]]]]<br />
ביום ראשון, [[י"א בכסלו]] [[תשי"ט]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]]. בשבת שלפני כן, שבת פרשת ויצא [[י' כסלו]], באחת השיחות ב[[התוועדות]] דיבר הרבי על מעלת השליחות, והמעלה שנפעלת אצל השליח בזכות השליחות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/20/238 שיחת ש"פ ויצא תשי"ט].}}. בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|צריך לידע, שכאשר נמצאים כאן, לא לוקחים עדיין את העצם של הרבי; את העצם של הרבי לוקחים כאשר הולכים בשליחותו, ודוקא למקום רחוק}}.<br />
<br />
ביום ראשון נכנס הרב גרליק ליחידות אצל הרבי, בה קיבל הוראות והדרכות לשליחות, ולאחר היחידות נערך לו מעמד 'צאתכם לשלום' בו הגיעו חסידים רבים ללוותו (כיוון שהרב גרליק היה מראשוני השלוחים שנסעו למדינות רחוקות לשליחות, והיה זה חידוש גדול באותה תקופה). הרבי עצמו יצא והשתתף בליווי{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גליון כה, ע' 14.}}.<br />
<br />
בהתוועדות [[חג הגאולה י"ט כסלו]], כמה ימים לאחר שהגיע לאיטליה, ביקש הרבי שמי מקרובי משפחתו יבוא לומר '[[לחיים]]' עבורו.<br />
<br />
בתקופה בה התחיל בשליחותו הגיע הרב [[יעקב יהודה הכט]] לבקרו, ולאחר מכן סיפר ב[[קראון הייטס]] על הצלחת פעולותיו בשליחות. בין הדברים תיאר גם את דירתו שבה היו שנים עשר חדרים. בהתוועדות [[פורים]] ניגש אחד המסובים ואמר לחיים לרבי וביקש ברכה עבור הרב גרליק ושליחותו, ובין הדברים אמר: "יש לו שם דירה בת שנים עשר חדרים"... הקהל צחק ואז הגיב הרבי ברצינות: "מה צוחקים? תמים - שכבר שלושה דורות תמים - ממה הוא מתפעל, ממה שיש למישהו שנים עשר חדרים?" אחר כך במהלך ההתוועדות, חזר הרבי כמה פעמים על המילים "שנים עשר חדרים"...<br />
<br />
כמה חודשים לאחרי שיצא ל[[שליחות]] דיבר עליו הרבי ב[[התוועדות]] באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו ב[[התוועדות]] והביאו כדוגמא ל"שליח שמחולל מהפכות"{{מקור}}.<br />
<br />
===פעילותו בשליחות===<br />
<br />
כאשר הגיע למילאנו החל לכהן כרב הקהילה האשכנזית, ומאז במשך למעלה מ-50 שנה מנהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.<br />
<br />
במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] בתור [[הרבנות הראשית לישראל|רב ראשי]] עד סוף ימיו; הוצאת [[פסק דין]] הלכתי שמסקנתו ש[[מבצע אנטבה]] היה [[נס]] משמים, כשיטתו של הרבי (ונגד טענותיהם של [[סאטמר|חסידי סאטמר]] באותה תקופה){{הערה|אודות פרשת פסק הדין - ראה באריכות בגליון התמים (בית משיח) גליון כו, ע' 19 ואילך.}}.<br />
<br />
במהלך שנות הל' יצאו יהודים רבים מ[[ברית המועצות]] ועברו דרך העיר לאדיספולי באיטליה. הרב גרליק, יחד עם עוד חסידי חב"ד, פעל רבות ל[[הפצת יהדות]] במקום, ובנו שם [[בית כנסת]], [[מקווה]], מסעדה כשרה ועוד. הרבי התייחס לפעילותו זו בשיחה{{הערה|י"ט כסלו תשל"ז.}}{{הערה|התמים (בית משיח) גליון כו, ע' 22.}}.<br />
<br />
ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוס הקהל]] הגדול בתל אביב, הכריז "{{יחי}}" שלשה פעמים ובזה הסתכם כל נאומו.<br />
<br />
===פעילותו ברבנות===<br />
[[קובץ:draui.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק ב[[התוועדות]] ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]]]<br />
קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל, כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב יחיאל יעקב וויינברג, הגאון הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים, וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועמדו איתו בקשר מתמיד. <br />
<br />
הרב גרליק חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.<br />
<br />
===נסיעות לרבי===<br />
הרב גרליק ידוע בתשוקתו הגדולה להגיע לרבי כמה שיותר, ובמהלך השנים [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ממקום שליחותו מאות פעמים. כמעט בכל השנים היה אצל הרבי ב[[י"א ניסן]]{{הערה|התמים (בית משיח) גליון כז, ע' 13.}}.<br />
<br />
באחת ההזדמנויות השתוקק מאוד לנסוע לרבי ל[[חג הגאולה י"ב תמוז]], אך לא היה באפשרותו, ולכן החליט לנסוע לנמל התעופה - לראות את המטוסים הממריאים אל הרבי... בנמל התעופה פגש גביר ששאל למעשיו, וכששמע שאין לו כרטיס הזמין לו כרטיס וכך נסע לרבי{{הערה|התמים (בית משיח) גליון כג, ע' 17.}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בניו<br />
*הרב [[לוי יצחק גרליק]] - [[קראון הייטס]] רב המרכז הארופאי בבריסל.<br />
*הרב יוסף גרליק - קראון הייטס.<br />
*הרב משה גרליק - השליח הראשון לאיחוד האירופאי.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב אברהם חזן - שליח במילאנו ומהנהלת מרכז לעיני חינוך איטליה.<br />
*הרב חיים משה מרדכי שייקביץ - שליח ומנהל בית חב"ד מילאנו.<br />
*הרב הלל דוד קרינסקי - מנכ"ל חברת [[JEM]] <br />
*הרב ישראל גרינברג - שליח בטקסס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מעולמו של שליח - אוצרו של הרב גרשון מענדל גרליק''', סדרת כתבות בגליונות [[התמים (בית משיח)]] תשס"ג-ד, גליונות כג-כח<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69787 עברנו שנים של מס"נ - עלינו להתחזק ברגע האחרון]''' - מכתב מהרב גרליק {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1264784 סמיכה לרבנות]''' - הרב גרליק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2627428 נער רוסי ונערה אמריקנית יוצאים לשליחות] - ראיון עם הרבנית בתיה גרליק {{בית חבד}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/122667 לא דומה לאף אחד אחר]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/122920 הפלפול שהרבי הכין לר' גרשון מענדל גרליק והבושות שנחסכו]''' {{COL}}, מתוך סדרת 'השלוחים הראשונים' לרגל י' שבט תש"פ<br />
*'''[https://col.org.il/news/122669 ראיון נדיר במיוחד עם השליח הרב גרשון מענדל גרליק]''' {{COL}} פרוייקט מיוחד לרגל יו"ד תש"פ {{אודיו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|}}<br />
{{מיון רגיל:גרליק, גרשון מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br />
[[קטגוריה:אישים במילאנו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=382492סדר יומו של הרבי2020-08-17T11:18:49Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
<br />
'''סדר יומו של הרבי''' הינו סדר יום קבוע הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים. סדר זה השתנה מעט החל מתקופת [[משפט הספרים]], במהלכה הרבה לפקוד את [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], דבר שהמשיך גם לאחר מכן, וכן מספר שינויים עיקריים שהחלו בעקבות הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
על אף עיסוקיו הרבים, מקדיש הרבי שעות רבות ביום ל[[לימוד התורה]], וממעט מאוד ב[[שינה]], כפי שהעיד עליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 280.}} ש"בשעה [[ארבע]] לפנות בוקר הוא לעולם לא ישן. או שעוד לא הלך לישון, או שכבר התעורר. בנוסף, הרבי מעולם לא יצא לחופשה{{הערה|בטענה שאם יצא לחופשה כשהוא יחזור כל העבודה רק תמתין לו, והוא יצטרך לעבוד קשה יותר.}}, וסדר יומו הינו קבוע מכיון שמעולם לא יצא מ-[[770]] לצורך פגישות או אירועים.<br />
<br />
==השנים הראשונות==<br />
===ימות החול===<br />
מידי יום חול הניח הרבי [[תפילין]] בביתו שם החל את ה[[תפילה]] ושתה [[כוס תה]] חם עם הרבנית, ולאחר מכן הגיע ל-[[770]] לקראת השעה 10:00 באמצעות [[מכונית]] שהיתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
בימים שני וחמישי, וכן ב[[ראש חודש]], כאשר הציבור הגיע ל[[קריאת התורה]], נכנס [[הרבי]] לבית הכנסת לשמוע את [[קריאת התורה]], ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.<br />
<br />
בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר [[הרבי]] מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והכניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב{{הערה|בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר [[ניסן מינדל]] למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.}}.<br />
<br />
תוך כדי שעסק בתשובות על מכתבים, שיגר הרבי הוראות בענינים שונים באמצעות המזכירים שנכנסו אליו, וקיבל דיווחים מראשי העסקנים ב[[אירופה]] וב[[ארץ הקודש]] באמצעות [[הרב חודקוב]] ששימש במקביל כיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] וכמנהל דסק [[המזכירות]].<br />
<br />
בשעה שלוש ורבע יצא הרבי להתפלל עם הציבור, ובדרכו ל[[תפילה]] חילק במבואת הכניסה ל-[[770]] מטבעות ל[[צדקה]] ל[[ילדים]] שעמדו בצד הדרך. מקומו של הרבי היה בספסל הסמוך לדלת הכניסה הקרובה לחדרו, שם היה יושב כשפניו אל הציבור וגבו אל הקיר{{הערה|אך היה מכסה את פניו באמצעות הישענות על כף היד.}}.<br />
<br />
עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי [[כוס תה]] ושוחח עם אמו כמחצית השעה.<br />
<br />
שעות אחר הצהריים הוקדשו ל[[לימוד תורה]] בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מ[[ספריית ליובאוויטש]] הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר{{הערה|הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי ב[[תשל"ח]] כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.}}.<br />
<br />
פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], ומיד לאחר מכן חזר ל-[[770]].<br />
<br />
לקראת חגים ומועדים מיוחדים, עוסק הרבי במהלך היום בעריכת ה[[מכתב כללי]] וב[[הגהה|הגהת השיחות והמאמרים]].<br />
<br />
בימים בהם לא התקיימה [[יחידות]], חזר הרבי ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] בסביבות השעה 10:00 בלילה{{הערה|בשנים מוקדמות יותר, נותר הרבי ב-[[770]] עד כשעתיים אחר חצות, וגם הגיע ל-770 בבוקר בשעה מעט מאוחרת יותר.}}, כשהוא לוקח איתו שק מכתבים עליהם היה עונה בחדר העבודה שבביתו הפרטי במשך הלילה. את הדרך לביתו עשה הרבי בדרך כלל בצעדה רגלית, למעט כאשר הרבנית היתה מגיעה לקחת אותו{{הערה|בימים שהגיעה לבקר את אמה הרבנית [[נחמה דינה]], פעמיים בשבוע.}}, או כאשר אחד המזכירים היה יוצא גם כך לביתו.<br />
<br />
===הנסיעה לאוהל===<br />
במשך השנים נהג הרבי לנסוע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים ל[[מקווה טהרה]]{{הערה|מקוה נשים בדוקא.}}, ולאחר מכן נסע לאוהל ב[[רכב]] של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.<br />
<br />
הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי{{הערה|כאשר החלה ה[[חלוקת דולרים]] ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי [[התרת נדרים]] כדי להתחיל לנסוע ביום שני.}}, וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.<br />
<br />
===יחידויות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]]}}<br />
בשנים הראשונות קיבל הרבי ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.<br />
<br />
בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ז, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת [[תשמ"א]] קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.<br />
<br />
===שבתות ומועדים===<br />
תפילות השבת היו נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.<br />
<br />
עד לשנת [[תשכ"ה]], נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת [[שבת]] שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.<br />
<br />
==שנת האבלות==<br />
ב[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] הסתלקה [[הרבנית חיה מושקא]], והרבי העתיק את מגוריו למשך שנה שלימה ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שם התקיימו התפילות ומשם המשיך הרבי להנהיג את החסידים ולומר [[שיחות]].<br />
<br />
ברוב השבתות חזר הרבי ל-[[770]], ובשבתות בהם התקיימה התפילה בביתו הפרטי, הורה להביא מ[[ערב שבת]] את מיני המתיקה שזורקים על החתנים שעולים לתורה.<br />
<br />
==השנים המאוחרות==<br />
===ימות החול===<br />
לאחר שבמשך שנה שלימה התפלל הרבי עם הציבור, כשחזר להתגורר באופן קבע ב-770 המשיך להתפלל עם הציבור את כל שלושת התפילות.<br />
<br />
מאז [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]], החל הסדר הקבוע לפיו מתקיימת מידי יום ראשון [[חלוקת דולרים]] שהחלה כמחצית השעה לאחר סיום התפילה, ונמשכה עד לסיום התור בסביבות השעה 3:00 בצהריים.<br />
<br />
לאחר שהרבי הפסיק להתוועד לרגל מועדים חסידיים בימות החול, החל הרבי בסדר חדש, וסימן בסיום התפילה כי ברצונו לומר [[שיחה]] לפני קהל ה[[חסידים]], ובדרך כלל לאחר סיום ה[[שיחה]] חילק דולר לצדקה. בשנים אלו החל הרבי גם לחלק קונטרסים שונים ובהם [[שיחות]] ו[[מאמרים]] שנבחרו על ידו לחלק לקהל החסידים.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:95.86.80.236&diff=382491שיחת משתמש:95.86.80.2362020-08-17T11:15:44Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>{{תודה}}| נכתב בשעה 10:51 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:{{א|חבר}}, לא הגזמת קצת? {{קריצה}}<br />
::כלומר יש לך כבר חשבון ואתה מעדיף להיות אנונימי?😶 | נכתב בשעה 11:12 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::כלומר ששינוי של אות אחת לא כזה מי יודע מה</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=382479חיים ברוך הלברשטם2020-08-17T11:03:46Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך ב[[חדר השידורים]]]]<br />
ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) סייע במשך מספר שנים כ[[משב"ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br />
<br />
כיום מנהל בית חב"ד 770 ואחראי על ניהול הקומה הראשונה של 770.<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת דולרים]] בי"א תשרי תשנ"א לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' חיים ברוך הלברשטם עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]<br />
<br />
ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br />
<br />
בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ו]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בתקופת לימודיו בארה"ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש"ל]].<br />
<br />
ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br />
<br />
בסוף שנות הסמ"ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br />
<br />
בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב"ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br />
<br />
ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]], במסגרתה הוא אחראי על קומת הכניסה של 770 והזאל הקטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
אחיו הצעיר, ר' [[חס"ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב"ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מרכז שידורי חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 "כך חשפנו את גנב הספרים" משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/255.-Acharei-Kedoshim-5780.pdf תורת חיים בשידור חי]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת אחרי-קדושים תש"פ<br />
*'''[https://col.org.il/news/124512 כך החלו השידורים]''' {{וידאו}} בהפקת [[jem]]<br />
<br />
{{נאמני בית רבינו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=382478חיים ברוך הלברשטם2020-08-17T11:03:19Z<p>95.86.80.236: /* קורות חייו */</p>
<hr />
<div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br />
ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) סייע במשך מספר שנים כ[[משב"ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br />
<br />
כיום מנהל בית חב"ד 770 ואחראי על ניהול הקומה הראשונה של 770.<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת דולרים]] בי"א תשרי תשנ"א לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' חיים ברוך הלברשטם עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]<br />
<br />
ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br />
<br />
בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ו]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בתקופת לימודיו בארה"ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש"ל]].<br />
<br />
ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br />
<br />
בסוף שנות הסמ"ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br />
<br />
בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב"ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br />
<br />
ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]], במסגרתה הוא אחראי על קומת הכניסה של 770 והזאל הקטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
אחיו הצעיר, ר' [[חס"ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב"ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מרכז שידורי חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 "כך חשפנו את גנב הספרים" משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/255.-Acharei-Kedoshim-5780.pdf תורת חיים בשידור חי]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת אחרי-קדושים תש"פ<br />
*'''[https://col.org.il/news/124512 כך החלו השידורים]''' {{וידאו}} בהפקת [[jem]]<br />
<br />
{{נאמני בית רבינו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:95.86.80.236&diff=382475שיחת משתמש:95.86.80.2362020-08-17T10:59:27Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>{{תודה}}| נכתב בשעה 10:51 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:{{א|חבר}}, לא הגזמת קצת? {{קריצה}}</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F&diff=382466ניגון ניצחון2020-08-17T10:46:54Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>'''ניגון ניצחון''' או '''מארש''' הינו [[ניגון]] מסוג הניגונים אותם שרים החיילים בהלכם ובשובם מהמלחמה. בין [[חסידי חב"ד]] היו שרים הרבה ניגוני נצחון אך כיון שמקורם לא היה חב"די הם לא נרשמו כ[[ניגוני חב"ד]], פרט לשני [[ניגונים]] אותם מנגנים בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים.<br />
<br />
ניגונים אלו הם [[מארש נפוליאון|ניגון ק"ע - מארש נפוליאון]] וניגון ניגון קע"א שב[[ספר הניגונים]] חלק א' ו[[מארש ביסמרק|ניגון ר"י - מארש ביסמרק]] בספר הניגונים חלק ב'. <br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[:קטגוריה:ניגוני נצחון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;ניגון ק"ע - מארש נפוליון<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=211 הניגון 'מארש נפוליון' מושר ב[[התוועדות]] של הרבי]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=587 הניגון 'מארש נפוליון' בביצוע אלאור ולנר]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
;ניגון קע"א - מארש, מכונה גם פוילישער מארש<br />
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140769/jewish/March.htm המארש] בביצוע מקהלת [[ניח"ח]], דיסק 7, באתר [[Chabad.org]] {{בית חבד}}<br />
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/16-01-March-Heichal-Neginah.htm המארש] בביצוע מקהלת [[ניח"ח]], בתוספת הקדמה, היכל הנגינה באתר [[היכל מנחם (בורו פארק)]]<br />
* [[מדיה:ניגון מארש 171.MP3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]] {{צליל}}<br />
;ניגון ר"י - מארש ביסמרק ויש אומרים מארש נפוליון<br />
*[[מדיה:210_Bismarck's_March.mp3|מארש ביסמרק מפי ר' דוד הורביץ]] {{צליל}}<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|ניצחון]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני נצחון|*]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94&diff=381712מגפה2020-08-16T09:46:01Z<p>95.86.80.236: /* מגפת הקורונה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:טיסת חילוץ הודו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלוחים]] מ[[הודו]] ב[[טיסה]] מיוחדת בתקופת סגירת השמיים לטיסות במגפת הקורונה]]<br />
[[קובץ:בדיקת קורונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רופאים בתקופת הקורונה]]<br />
'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של [[מחלה]] מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.<br />
<br />
==במקרא==<br />
ב[[מקרא]] מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל:<br />
*לאחר [[חטא העגל]], כאשר ירד [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה{{הערה|תשא לב, לה.}}, שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש{{הערה|רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.}}. מניין המתים במגיפה אינו ידוע{{הערה|רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.}}.<br />
*לאחר מחלוקת [[קורח]] על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ו[[אהרן]] שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת [[קטורת]] ואיתה עצר את [[מלאך המוות]] מלהכות בישראל{{הערה|קרח יז, ו-טו.}}.<br />
:סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}.<br />
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.<br />
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.<br />
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.<br />
<br />
==בתולדות החסידות==<br />
[[קובץ:770 סגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סגירת [[770]] בעקבות מגפת הקורונה ([[כ"ב אדר]] [[תש"פ]])]]<br />
בתולדות החסידות ידועות מספר מגפות, חלקן קשות ורבות נפגעים, שהשפיעו באופן ניכר על תולדות החסידות. <br />
<br />
בשנת תקל"א פקדה מגפה את המחוז שבו הייתה קיימת העירה מזריטש, רבי [[משולם זושא מאניפולי]] רצה להעביר את המגיד ממזריטש ומשפחתו לאניפולי, אך הי' קיים איסור מוחלט לאנשים מהמחוז הנגוע להיכנס למחוז אניפולי, <br />
אך בהשתדלות ר' זושא אצל המושל והבטחה שאיש לא ימות בכל המחוז לשה שלמה קיבל אישור להביא את רבו המגיד ומשפחתו, וכן הי' שבכל המחוז בדרך פלא לא נפטר אדם במשך שנה.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן בתקופת בנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]], הריצו חסידים מ[[אורשה]] מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה{{הערה|1=[[יהושע מונדשיין]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו].}}.<br />
<br />
===מגפת הדבר בגליל===<br />
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}.<br />
<br />
===מגפת הטיפוס===<br />
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השניה]].<br />
<br />
על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.<br />
<br />
גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.<br />
<br />
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.<br />
<br />
בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהיתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.<br />
<br />
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.<br />
<br />
בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' [[יצחק יפה]] מ[[דיסנה]], ר' [[יעקב ברוך קרסיק]], ר' [[שילם קוראטין]], ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמן דוברבסקי]], נשותיהם של החסידים ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[אברהם חיים נאה]], ועוד רבים.<br />
<br />
===מגפת הקורונה===<br />
[[קובץ:חיטוי בכפ''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חיטוי תחנת אוטובוס ב[[כפר חב"ד]] בזמן מגפת הקורונה]]<br />
[[קובץ:חלק מנפטר הקורונה.png|שמאל|ממוזער|250px|חלק מנפטרי הקורונה בקראון הייטס]]<br />
בשנת [[תש"פ]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]], ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}<br />
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}<br />
{{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז את הנספים במגיפה עם מספר פרטים על כל אחד מהם ותאריך פטירתו] {{COL}}}}:<br />
*ב[[צרפת]]: הרב [[מסעוד טובול]] - משלוחי הרבי ב[[פריז]], הת' אברהם סאקון ור' חיים מרדכי אסולין - גבאי בית הכנסת חב"ד ב[[סרסל]].<br />
*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[אהרן יעקב שווי]] - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, ובנו ר' אהרון יעקב קארף, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], ר' מנחם מרדכי ניסים, ר' חיים צבי קוניקוב, ר' צבי דוב (הרשל) שיינר, ר' גדליה שמלברג ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטרו הרב [[אברהם אהרון רובשקין]] ור' יוסף יצחק גרוסמן. במונסי נפטר ר' גרשון סייבול.<br />
:בשאר רחבי [[ארצות הברית]] נפטרו ר' חיים יהודה חן ממוריסטאון, ר' מרדכי קאופמן מבופלו.<br />
*ב[[ירושלים]] נפטר הרב זאב גרינוולד.<br />
*כן נפטרו שלוחי הרבי הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]], הרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], והרב [[בנימין וולף]] מהנובר, [[גרמניה]].<br />
<br />
בעקבות האסונות הרבים, הכריז רבה של רוסיה הרב [[ברל לזר]] כי יש להחזק באחדות. הקריאה הוביל ל[[האחדות בחב"ד (תש"פ)|מקרי אחדות רבים]] ברחבי הארץ והעולם.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 1206 '''[http://online.fliphtml5.com/jfotd/frod מגוון כתבות בנושא הקורונה]''', כ"ד אדר תש"פ <br />
*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=381707התוועדות חסידית2020-08-16T09:37:46Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|התוועדות|התוועדות של הרבי שליט"א|התוועדות עם הרבי}}<br />
[[קובץ:התוועדות עם ר' שלמה חיים.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|התוועדות חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]]]<br />
[[קובץ:חסידים מתוועדים בסוכת 770.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים מתוועדים בסוכת [[770]]. משמאל לימין: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[ישראל פרידמן]], [[יודל קרינסקי]]]]<br />
'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגת [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) וב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] עם ה[[אדמו"ר]] (מה שמכונה ביניהם "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}").<br />
<br />
==משמעות ההתוועדות בחסידות==<br />
התוועדות היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.<br />
<br />
בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהילים" שבהוספה לספר תהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.<br />
<br />
== תוכן ההתוועדות ==<br />
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות ל[[רבותינו נשיאנו]] וללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.<br />
<br />
את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.<br />
<br />
==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==<br />
{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}<br />
כאמור, ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ההתוועדות מים.<br />
<br />
===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===<br />
באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:<br />
* לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים. <br />
* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.<br />
<br />
==זמן ההתוועדות==<br />
אמנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם. <br />
<br />
זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש{{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.<br />
<br />
==השתתפות בהתוועדויות==<br />
אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.<br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.<br />
<br />
גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.<br />
<br />
==התוועדות במחיצת הרבי==<br />
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]<br />
{{ערכים מורחבים|ערך=[[התוועדות עם הרבי]]}}<br />
במשך שנות נשיאותו היה [[הרבי]] נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות חסידית]]<br />
* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_58.pdf השטן לא שמע]''', משמעותה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6<br />
* '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}<br />
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]<br />
[[קטגוריה:חסידות]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=381705התאחדות החסידים לקבלת פני משיח2020-08-16T09:37:02Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[תמונה:התאחדות_החסידים.jpg|left|thumb|150px|לוגו הארגון]]<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני [[משיח]]''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. <br />
<br />
מטרת הארגון הינה ללבות את [[אור]] וחום ה[[אהבה]] וה[[התקשרות]] [[הרבי|לרבי]], להפיץ את [[תורת הרבי|תורתו]] והדרכותיו, ולסייע לכל [[יהודי]] ב[[אהבת ישראל]], כשכל הפעולות חדורות ומכוונות לנקודת [[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]] בפועל ממש'.<br />
<br />
== פעולות הארגון ==<br />
[[תמונה:עידוד הנסיעה.jpg|left|thumb|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת הארגון]] <br />
מטרה זו מתבצעת באמצעות [[התוועדות חסידית|התוועדויות]], תעמולה להחדרת מושגים [[חסיד]]ותיים באור ה[[גאולה]] על ידי עלונים וכרזות, שיעורים וסדנאות לאברכים, הפצת ה[[מכתב כללי]] של הרבי בעיתונים, הגרלה חודשית על טיסה ל[[770]].<br />
הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ו[[משפיע|משפיעי]] [[אנ"ש]].<br />
<br />
===עידוד הנסיעה לרבי===<br />
החל משנת [[תשס"ז]] החל הארגון לפעול לעידוד ה[[נסיעה לרבי]] בין חסידי חב"ד בארץ הקודש, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן העוסקים בחשיבות הנסיעה לחצר הרבי, וכן על ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364 הזוכה בגורל בפעם ה-81] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
===מוקד 'עשה לך רב'===<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ד]] פורסם במגזין [[דרך המלך]] שיוצא תחת "[[וועדת החינוך החבד"י]]" בשיתוף "התאחדות החסידים" סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש [[עשה לך רב]], ומה תדירות ההתייעצות איתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79846 תקדים: סקר עומק בחב"ד 'האם מקיימים הוראת הרבי?']}}. שבוע לאחר מכן, יצא הארגון בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים, ומאפשרים התייעצות, גם באופן אנונימי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79951 דיווח על פתיחת המוקד] {{אינפו}} כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014)}}.<br />
<br />
===התוועדויות וסמינריונים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[סמינר מקושר בכל]]}}<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
===מוקד הלכה למעשה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מכון הלכה - חב"ד]]}}<br />
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]] ייסד הארגון מכון הלכה חב"די במסגרתו משיבים רבנים המכהנים כמורי צדק בקהילות חב"ד ברחבי ארץ על שאלות באמצעות מסרונים. בחודש [[סיוון]] הורחבה פעילות המכון למענה טלפוני, ותוך חודשים ספורים הפך המכון למוקד הלכתי פרקטי אליו פונים רוב חסידי חב"ד בארץ לקבלת תשובות הלכתיות קצרות.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
====בטאון 'ופרצת'====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ופרצת לקבלת פני משיח (גליון)]]}}<br />
*בטאון '''ופרצת לקבלת פני משיח''' הינו עלון תקופתי לעידוד היציאה ל[[מבצעי הרבי]], היוצא לאור לקראת חגים ומועדים חסידיים. בעלון המודפס בפורמט גדול על גבי נייר כרומו צבעוני, מובאים ציטוטים מוברחים מדברי הרבי על חשיבות היציאה למבצעים, והוא מופץ בחינם בריכוזי אנ"ש. נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו לאור שלושים ושניים עלונים.<br />
<br />
====מגזין 'דרך המלך'====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך המלך (מגזין)]]}}<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשע"ג]] החל הארגון בהוצאה לאור של מגזין חודשי ייחודי להורים - להעצמת המשפחה החסידית, בו מתפרסמות כתבות עומק, תחקירים, וטורים פיננסיים וחינוכיים. בשיתוף עם [[ועדת החינוך החב"די]] בראשות הרב [[זושא פויזנר]].<br />
<br />
המגזין נשלח למנויי ושותפי פעולות הארגון, והוא כולל 24 עמודי צבע.<br />
<br />
====כותרים נוספים====<br />
*'''נס [[פורים]] 5751''' - ניסי מלחמת המפרץ לאור נבואות הרבי, הוצאת [[התאחדות החסידים]], כפר חב"ד, תשס"ט.<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים]''' {{PDF}} - סיפור [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]].<br />
*מגילת י"ט כסלו<br />
*הרבנית הצדקנית<br />
*[[ענינו של משיח]] מאת הרב שלום דובער וולף<br />
*[[חשיבה גאולתית]] מאת הרב זלמן נוטיק<br />
* סיפור המאסר והגאולה חג הגאולה י"ט כסלו<br />
* "נצחון האור" - מהדורה חדשה של סיפור נצחון הרבי הרי"צ על ברית המועצות<br />
* "ונצר משורשיו יפרה" - היכרות עם אבא של מלך המשיח, ספרון על חיי אביו של הרבי, הרה"ק רבי לוי יצחק נ"ע<br />
<br />
== מבנה הארגון ==<br />
===ניהול===<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל ([[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]).<br />
*הרב [[לוי משה לרנר]] - סמנכ"ל<br />
*הרב [[שניאור פרץ גורפינקל]] - מנהל פרויקטים<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברנשטיין]] - מזכיר כללי<br />
<br />
===חברי הנהלה===<br />
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] - מזכיר [[אגו"ח]] באה"ק.<br />
*הרב משה עבאד - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב לוי יצחק נחשון - מנהל [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br />
*הרב מנחם מענדל הראל - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] - מאנשי אגו"ח בארה"ק משנת [[תשס"ג]].<br />
<br />
===ועדה רוחנית===<br />
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]].<br />
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[זלמן נוטיק]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br />
<br />
===ועדה מייעצת=== <br />
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]] - מנהל הפרויקטים של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ומנכ"ל "[[יד לילד המיוחד]]".<br />
*הרב מאיר טרעגער - [[משגיח]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב שלום לבקיבקר - מנהל חינוכי בישיבת 'חנוך לנער' צפת.<br />
*הרב יונה נבון - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br />
*הרב בנימין ערד - ר"מ ב[[ישיבת דעת]] [[רחובות]].<br />
*הרב פרץ פרידמן - מנכ"ל רשת מחנות הקיץ '[[אורו של משיח]]' - גן ישראל באה"ק.<br />
*הרב [[שניאור קופצ'יק]] - חבר אגף הפעילות, [[שליח]] הרבי ב[[בית חב"ד דלהי|דלהי]], [[הודו]].<br />
*הרב שניאור שחר - חבר אגף הפעילות, ר"מ בישיבת [[חנוך לנער צפת]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://hisachdus.co.il/ האתר הרשמי של הארגון]<br />
*[http://chabad.info/hagrala/ להצטרפות להגרלה החודשית על טיסה לרבי]<br />
*[http://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ דיווחים על פעולות הארגון] ([http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%FA%E0%E7%E3%E5%FA%20%E4%E7%F1%E9%E3%E9%ED%20%EC%F7%E1%EC%FA%20%F4%F0%E9%20%EE%F9%E9%E7 ארכיון דיווחים ישנים] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79697 התאחדות החסידים - סיפורו של ארגון] {{וידאו}} {{אינפו}} ה שבט התשע"ד (06.01.2014)<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82270 רבעון גדוש בעשיה להבאת הגאולה]''' - גליון המדווח על פעילות הארגון {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)<br />
*'''מגזין דרך המלך''' גליונות מספר: [http://upload.chabad.info/Derech%2020/index.html 20],[http://upload.chabad.info/Derech%2021/index.html 21], [http://upload.chabad.info/Derech%2022/index.html 22], [http://upload.chabad.info/Derech%2023/index.html 23], באתר חב"ד אינפו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=381704עופר מיודובניק2020-08-16T09:35:17Z<p>95.86.80.236: ???</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עופר.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב עופר מיודובניק]]<br />
[[קובץ:עופר אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיודובניק אצל [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] (שלישי משמאל)]]<br />
[[הרב]] '''עופר מיודובניק''' משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וחבר הועדה הרוחנית של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להוריו שמעון וחיה מיודובניק ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ח]] במשפחה שלא הקפידה על שמירת המצוות, כאחיינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר [[אריאל שרון]]. בהיותו [[בחור]] פקד רבות את ביתו של ר' [[משה וובר]], מגדולי המחזירים בתשובה. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].הושפע מחמיו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ומר' [[מענדל פוטרפס]]. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ועם סיום שנת השליחות נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בחצרו של הרבי, שם למד במשך חצי שנה. לאחר מכן חזר לארץ, [[נישואין|נשא]] את מרת חיה דבורה בתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[צפת]].<br />
<br />
עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים צפת]] בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], התבקש לעמוד בראשות הישיבה כשידידו הרב [[אייזיק לנדא]] ישמש כ[[משפיע]], בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים והוא מונה כ[[משפיע]].<br />
<br />
לאחר סגירתה של הישיבה קטנה, התבקש לעבור לישיבה גדולה בעיר, והוא החל לכהן כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א', בעבר שימש כר"מ לתלמידי ש"ג.<br />
{{קובץ|הרב עופר ב770|הרב מיודובניק בשיחה אישית עם תלמיד}}<br />
שיטתו החינוכית הייחודית המתמקדת במתן יחס חם לתלמידים, גרמה לפרסום שמו בכל רחבי הארץ, ורבים מתלמידיו ממשיכים לשמור עמו על קשר קרוב גם לאחר שעוזבים את הישיבה, ומתייעצים עמו, ורבים מחסידי חב"ד נוהרים להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] שנודעו בסגנון הייחודי שלהם ובפרט בניגונים המנוגנים בהם ברוב רגש חסידי.<br />
<br />
הרב מיודובניק הושפע בעיקר מהרב [[מענדל פוטרפס]], וחמיו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
<br />
בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]] בישיבה הרב מיודבניק מוסר שיעורים בחסידות לתלמידות הסמינר [[בית חנה]] בעיר צפת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*מנחם מענדל מיודובניק.<br />
*[[יקותיאל יהודה מיודובניק]], ר"מ ו[[משפיע]] במכון התורני טכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]], צפת.<br />
*שניאור זלמן מיודובניק, [[כפר חב"ד]].<br />
*לוי יצחק מיודובניק.<br />
;חתניו:<br />
* ר' שניאור זלמן שחר, [[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.<br />
* ר' אליהו דינרי, [[ראשון לציון]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* שלמה קוק, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של אריק], עיתון בקהילה, {{אינפו}}<br />
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81192 חמש דקות של תשומת לב]''', ראיון-[[התוועדות]] עם הרב מיודובניק בתוך מגזין '[[דרך המלך (מגזין)|דרך המלך]]' {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36318 "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!], הרב עופר מיודובניק - {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מיודובניק, עופר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4)&diff=381689חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)2020-08-16T08:08:26Z<p>95.86.80.236: /* רשימת הערכים המרכזיים הזקוקים לעריכה */</p>
<hr />
<div>לרגל יום הילולא דצדיקא, היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], מנהיגה הרוחני של ברית המועצות, אביו של הרבי ולקראת השנה הבאה עלינו לטובה, נפתח פרויקט 'הכחלת ערכים' לשנת [[תש"פ]] בסימן הפצת המעיינות.<br />
==פרטי הפרויקט==<br />
<br />
אחרי 13 שנה , של עריכות, מיזמים, עבודות יסודיות ומעמיקות של המשתמשים, הושק המיזם האדיר הבא, הכחלת הערכים לשנת תש"פ. <br />
<br />
בין הזמנים כבר התחיל, וזה הזמן להפיץ את המעיינות! <br />
<br />
המיזם מחולק לשני חלקים:<br />
<br />
<big>'''א. ליצירת ערכים - ליצור את הערכים אשר ברשימה למטה<br />
<br />
'''ב. לערוך ערכים קימים- לתרום מהידע שלכם ולערוך ערכים הזקוקים לעריכה המפרוטים מטה.''''''</big> <br />
<br />
את כללי ותנאי הפרויקט - בפסקה הבאה...<br />
<br />
==כללי הפרויקט==<br />
<br />
כידוע, לא חסרים מושגים אשר העתקה אחת ושנים מאתרי הקליפי (ויקי בלע"ז) והערך כבר מוכן. <br />
<br />
אך לא עוד. חב"דפדיה מגנה בכל תוקף (אך בנעימות כפי הנדרש) את העתקות מאתרים כאלו. כמובן שאפשרי להעזר בהם, אך יש לערוך אותם ביסודית.<br />
<br />
לפניכם חלק מהכללים:<br />
<br />
1. יצירת הערכים מותנת בכך שהעריכות יתבצעו אך ורק ע"פ כללי ומדיניות חב"דפדיה. לפרטים, לחצו [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים|כאן]]. <br />
<br />
2. הפרויקט יפוקח ע"י מפעילי המערכת ווותיקי המשתמשים הפעילים, ויש להשמע\ להעזר בהם.<br />
<br />
3. נקודה חשובה, באם הנך לוקח ע"ע ערך מסויים הינך חייב להשלימו עד כמה שאפשר, שיהיה ראוי להיות ערך, אחרת יצא שכרנו בהפסדנו וכבר יש כאן לצערנו עשרות ערכים חסרים ושבורים.<br />
<br />
==מטרות הפרויקט==<br />
<br />
* כפי שהרבי דואג שאין יציאה לחופש ח"ו מלימוד התורה והפצת המעיינות, כך יש זכות שהיא חובה על כל חסיד לתרום מידיעותיו ולהפיץ את המעיינות במיוחד בזמן 'בין הזמנים'!<br />
* תרומה נכבדה זו לחב"דפדיה חשובה יותר מתרומה כספית. ערכת? תרמת!<br />
* למידת המשתמשים בידיעת וכללי חב"דפדיה כנדרש.<br />
* והכי חשוב: עוד מעשים טובים אשר יכריעו בעזהי"ת את הכף ויביא את הגואל תיכף ומיד ממש!<br />
<br />
==עזרה בכתיבת ערכים==<br />
<br />
בכדי שהכתיבה תתבצע בצורה הטובה ביותר - יש להעזר בדפים הבאים:<br />
<br />
* [[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]<br />
* [[חב"דפדיה:מדיניות מחיקה]]<br />
* [[חב"דפדיה:חממה]]<br />
<br />
==עריכת ערכים קיימים==<br />
חלק בלתי נפרד מהפרוייקט (ואף חשוב בהרבה מעל פני יצירת ערך חדש) לשיפור פני חב"דפדיה ביצירת ערכי חדשים, הוא שיפור הערכים הקיימים הזקוקים לכך, כשלמעשה כאילו הם אינם כלל. בשלב זה ניתן דגש בעיקר על ערכים מרכזיים בהם יש ליתן את הדגש על עריכתם.<br />
<br />
מומלץ לקחת ערך אחד ולהתמקד בשיפורו. בנוסף כדאי שכל משתמש יעבור על כל ערך, יערוך יוסיף וישפר אותו, ובנוסף לכך יעבור כל משתמש על כל דף ודף ויערוך ויעיר את הערותיו המואילות, מה שישדרג את הערך.<br />
<br />
===רשימת הערכים המרכזיים הזקוקים לעריכה===<br />
{{להשלים}}<br />
*[[חסידות חב"ד]]<br />
*[[כתיבה לרבי]]<br />
*[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]<br />
*[[מיהו יהודי]]<br />
*[[מלחמת המפרץ]]<br />
*[[חסיד]]<br />
*[[התוועדות עם הרבי]]<br />
*[[יצחק אייזיק מהומיל]]<br />
*[[עבודת השם]]<br />
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]<br />
*[[גן ישראל]]<br />
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]<br />
*[[תומכי תמימים]]<br />
*[[מבצע תפילין]]<br />
*[[בית חב"ד]]<br />
<br />
==ערכים מומלצים ומובחרים==<br />
דבר נוסף עליו ניתן דגש בפרוייקט זה, הוא עבודה על ערכים קיימים בעלי פונטנציאל לכך, ולהפוך אותם ל[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|מומלצים]] ול[[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|מובחרים]].<br />
<br />
היעד לבנתיים הוא: '''כשני ערכים מומלצים''' חדשים ו'''שלושה ערכים מובחרים''' חדשים.<br />
<br />
===רשימת ערכים פונטנצייאלים===<br />
;ערכים מומלצים<br />
*[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] - באופן כללי קרוב ליעד<br />
*[[חסידות חב"ד - סטרשלה]]<br />
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] - נדרשת עבודה רבה, אך כשיהיה מוכן יהיה בהחלט זכאי לכך<br />
;ערכים מובחרים<br />
*[[יצחק אייזיק מהומיל]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון]]<br />
*[[חדר הרבי]]<br />
*[[עבודת השם]] - דרושה עוד עבודה<br />
==עובדי הפרויקט==<br />
<br />
עובדי הפרויקט אשר יעמלו רבות לתרום לחב"דפדיה יזכו לעיטור מיוחד במינו אשר יושק בעזהי"ת בזמן הקרוב.<br />
<br />
פרטים נוספים יבואו בהמשך.<br />
<br />
בהצלחה!<br />
<br />
==פרטי הפרויקט==<br />
'''אחראי המיזם:''' [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] ומשתמש [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]].<br />
<br />
'''תחילת העבודה:''' ליל כ' אב - יום ההילולת רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.<br />
<br />
'''גמר עבודה:''' עד תחילת השנה הבאה עלינו לטובה בעזהי"ת בל"נ.<br />
<br />
==רשימה חלקית של ערכים שטרם נוצרו==<br />
===מושגים ביהדות===<br />
*[[בן חמש למקרא]] - נוסף על [[רש"י]] ו[[שיטת הלימוד של הרבי]]. ניתן להיעזר בפרקו בספר [[כללי רש"י (ספר)]].<br />
*[[בן חמש עשרה לגמרא]] (וכו' וכו' משנה בספ"ה [[מסכת אבות]].<br />
*[[תשמישי קדושה]]<br />
*[[מסורת ישראל]]<br />
*[[עין הרע]]/[[עין רעה]]<br />
*[[סיני ועוקר הרים]] התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.<br />
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה]]<br />
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם שונות]]<br />
*[[פירוש המילות]] בתפילה, כרגע דף הפניה ל[[פירוש המילות (ספר)]]<br />
*[[חתימה]] - חתימות רבותינו נשיאינו (וגם בנגלה, חתימת העדים..) ראו [[משתמש:חסיד ליובאוויטש/חתימה]].<br />
<br />
===מצוות===<br />
*[[הידור מצוה]]<br />
*[[תרומות ומעשרות]]<br />
*[[טומאה וטהרה]]<br />
*[[וידוי מעשר]]<br />
*ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג]]<br />
*[[שלום בית]] - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה סימפסון עמוד 11, מענה ארוך]. - [[משתמש:שמואל חיים/שלום בית]]<br />
<br />
===סיפורי תורה===<br />
*[[שעבוד מצרים]]<br />
<br />
* ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך]]<br />
<br />
===מושגים בחסידות===<br />
{{ערך מורחב|פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים}}<br />
*[[כסא הכבוד]]<br />
*[[מאור]]<br />
*[[עליון]]<br />
*[[תחתון]]<br />
*[[אויר קדמון]]<br />
*[[אור קדמון]]<br />
*[[טהירו תתאה]]<br />
*[[שמי השמים]]<br />
*[[התלבשות]]<br />
* [[ה' מוצאות הפה]]<br />
*[[אורות דתהו בכלים דתיקון]] - שונה מ[[אורות וכלים]] ואולי אפי' לפצל לשתיים.<br />
*[[אור מים רקיע]] - מאמרי חודש תשרי ובאתי לגני י"ט ועוד. יש ע"ז גם בספר סדר ההשתלשלות.<br />
* [[התמתקות הדינים בשרשם]]<br />
<br />
===אברים וביאורם באופן של מבשרי אחזה אלוקה===<br />
*[[אף]]<br />
*[[גרון]]<br />
*[[דם]]<br />
*[[עצבים]]<br />
*[[ה' מוצאות הפה]]<br />
*[[יד]]<br />
*[[אצבעות]]<br />
*[[כבד]]<br />
<br />
=== גאולה ומשיח ===<br />
*[[מלך מבית דוד]] - [[משתמש:שמואל חיים/מלך מבית דוד]]<br />
*[[ידיעת ה' לעתיד לבוא]] - יש ע"ז בערך של ידיעת ה' וימות המשיח. ראוי לערך בפני עצמו. מקורות: הדרנים על הרמבם ועוד.<br />
<br />
===שאר דברים בסיסיים===<br />
*[[נוסח האריז"ל]] - אין לי מילים.. - צריך לכלול את המושג נוסח ספרד. <br />
*[[שבת חול המועד]]<br />
*[[ספר נביאים]]<br />
*[[ספר כתובים]]<br />
*[[סיפורי צדיקים]]<br />
<br />
===מושגים ואירועים בחסידות===<br />
*[[הרבי בארצות הברית]]<br />
*[[כיסוי שני]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/כיסוי שני]] וב[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]<br />
<br />
===כתוביות אדומות בפורטלים ותבניות===<br />
===שמותיו של הקב"ה===<br />
;כינויו <br />
<br />
*[[שלום (שם)]]<br />
;שמותיו<br />
*[[שם קס"א]]<br />
*[[שם קנ"א]]<br />
*[[שם קמ"ג]]<br />
<br />
===סדר ההשתלשלות===<br />
*[[מאור]]<br />
*[[קפיצה ודילוג]]<br />
<br />
===חגים וזמנים===<br />
*[[ארבע פרשיות]]<br />
*[[שבת שירה]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/שבת שירה]]<br />
*[[שבת שקלים]]<br />
*[[שבת פרה]]<br />
*[[שבת החודש]]<br />
<br />
===במחיצת הרבי===<br />
*[[ביקור בסדרים ציבוריים]]<br />
*[[חלוקת משקה]]<br />
<br />
=== נאמני בית רבינו ===<br />
*[[מנחם מענדל גאנזבורג]] - כחול בטעות, אין זה אומר שהושלם<br />
*[[מענדל נוטיק]]<br />
*[[עזרא ערד]]<br />
<br />
===לבושים חסידים===<br />
'''גמר עבודה!''' - [[סירטוק]], [[קיטל]], [[שטריימל]], [[קסקט]], [[קנייטש]]. [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד לעבודה!]]<br />
ראו [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/לבוש חסידי]]<br />
===אמוראים===<br />
*[[רבי חנינא בר חמא]]<br />
*[[רבי אסי]]<br />
*[[רב ששת]]<br />
*[[רמי בר חמא]] ראה [[משתמש:זאבי מינצברג/רמי בר חמא]]<br />
*[[רב אחא בר יעקב]]<br />
*[[רב אידי בר אבין]]<br />
*[[רב חייא בר אבין]]<br />
*[[רבינא]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/רבינא]]<br />
<br />
===ראשונים===<br />
{{ערך מורחב|משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך}}<br />
<br />
===אחרונים===<br />
<br />
ראו [[משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים]]<br />
<br />
===בחינות באדם===<br />
;תארים<br />
'''גמר עבודה!''' - [[איש (תואר)]], [[גבר (תואר)]], ו[[אנוש (תואר)]]. [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד לעבודה!]]<br />
;איברים<br />
*[[אף]]<br />
*[[כבד]]<br />
;חושים<br />
*[[מישוש]]<br />
;הנפשות<br />
<br />
===ספירות===<br />
(מסתמא מוסבר במאמרים של ספירת העומר)<br />
*[[כתר וחכמה]] <br />
*[[כתר ובינה]] <br />
*[[כתר ודעת]]<br />
*[[חכמה ומלכות]]<br />
*[[יסוד ומלכות]]<br />
<br />
===עולמות אבי"ע===<br />
*[[אופן בעשיה]]<br />
*[[גלגלים]]<br />
<br />
===תפילה===<br />
{{ערך מורחב|משתמש:כתית למאור/אסם תפילה}}<br />
*[[פרשת העקידה]]<br />
*[[לעולם יהא אדם]]<br />
*[[פרשת תרומת הדשן]] <br />
*[[פרשת התמיד]] <br />
*[[סדר פטום הקטורת]] <br />
*[[אביי הוה מסדר]]<br />
*[[ברייתא די"ג מדות]]<br />
*[[ה' מלך]] <br />
*[[למנצח בנגינות מזמור שיר]] <br />
*[[לשם יחוד]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/לשם יחוד]]<br />
*[[ברכי נפשי]]<br />
<br />
===מסעות רבותינו נשיאנו===<br />
*[[המסע להשכנת אחדות (תקצ"ח)]]<br />
*[[מסעות אדמו"ר הרש"ב לצרפת]]<br />
*[[הביקורים במוזינקס (תרנ"א)]]<br />
*[[המסע לוינה (תרס"ג)]] <br />
*[[המסע לליקווד (ת"ש)]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/המסע לליקווד (ת"ש)]]<br />
<br />
===אירועים היסטוריים===<br />
*[[האחדות בחב"ד (תש"פ)]] ראה [[משתמש:חסיד של הרבי/האחדות בחב"ד (תש"פ)]]<br />
<br />
===אדמו"רים בחב"ד===<br />
<br />
*רבי [[יהודה ירחמיאל מסירטשין]]<br />
*רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]] ראה [[משתמש:חסיד של המלך/חיים רפאל מסטרשלה]]<br />
<br />
==רשימה של ערכים הדרושים השלמה==<br />
<br />
<br />
* [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA| ערכים הדרושים מקורות]<br />
<br />
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%9D| ערכים חסרים]<br />
<br />
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA| ערכים ללא תמונות]<br />
ועוד...<br />
<br />
==ערכים שנכתבו על ידי מיזם זה==<br />
<br />
<br />
{{טורים|מספר=4|תוכן=<br />
'''חסידות'''<br />
#[[אין ערוך]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[איש (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[גבר (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[אנוש (תואר)]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[טעם]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[יצר הטוב]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#:'''אירועים בחסידות'''<br />
#[[מסע ההכתרה (תקע"ג)]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[המסע לרוסטוב (תרע"ו)]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[גזירת הלבוש]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[המסע לוינה (תרס"ג)]] - {{א|זאבי מינצברג}}<br />
#[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[משתמש:זאבי מינצברג/מסעות אדמו"ר הרש"ב לצרפת|מסעות אדמו"ר הרש"ב לצרפת]] - {{א|זאבי מינצברג}}<br />
#:'''תקופות בעם ישראל'''<br />
#[[סבוראים]] - {{א|חבר}}<br />
#[[גאונים]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[אנשי כנסת הגדולה]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
#[[אחרונים]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
#:'''אישים בעם ישראל'''<br />
#[[רבי יהודה הלוי]] - [[א|שמואל חיים]]<br />
#[[בעלי התוספות]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[פרץ מקורביל]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[ארבעת השבויים]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[רבי אברהם אבן חסדאי]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[משולם בן קלונימוס]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[רב ניסים גאון]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[רבנו גרשום]] - {{א|חב"דניק}}<br />
#[[רבי שמואל הנגיד]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[המהר"ם מרוטנבורג]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[רבנו ירוחם]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[רב ספרא]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
[[רבי שמעון בן נתנאל]] - {{א|זאבי מינצברג}}<br />
#:'''קרבנות'''<br />
#[[קרבן העומר]] -{{א|יוסי מ.}}<br />
#[[קרבן תודה]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#:'''במחיצת הרבי'''<br />
#[[חלוקת דולרים לטנקיסטים]] - {{א|ד.ר}}<br />
#[[צאתכם לשלום]] - {{א|שמואל חיים}}<br />
#[[חלוקת מצות]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
#[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"ץ]] - {{א|טאפרו דא פלאחו}}<br />
#:'''לבושים חסידיים'''<br />
#[[סירטוק]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[שטריימל]] - {{א|חסיד של הרבי}} <br />
#[[קסקט]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[קיטל]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
#[[מגבעת קנייטש|קנייטש]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#:'''קטעים בתפילה'''<br />
#[[מזמור לתודה]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[איזהו מקומן]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#[[תהילים ל'|מזמור שיר]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#:'''ספרים'''<br />
#[[ספר המצוות לרמב"ם]] - {{א|חסיד של הרבי}}<br />
#:'''מקומות'''<br />
#[[בבל]] - {{א|יוסי מ.}}<br />
#:'''מושגים ביהדות'''<br />
#[[השגת גבול]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
#[[חתימה]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
#:'''מוסדות'''<br />
#[[מרכז אור מנחם (אשדוד)]] - {{א|חסיד ליובאוויטש}}<br />
}}<br />
<br />
==ערכים שנערכו הורחבו ושופרו על ידי מיזם זה==<br />
#הוספה על [[הפולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]] - {{א|טאפרו דא פלאחו}}<br />
<br />
==תבנית==<br />
<br />
בשביל לפרסם את הפרויקט יש לשים את תבנית הכחלת ערכים: {{תב|הכחלת ערכים}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/611859/ פרסום הפרויקט באתר חב"ד אינפו]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=380768שיחה:מזכירות הרבי2020-08-13T10:50:48Z<p>95.86.80.236: /* בלאנק */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>לא כדאי להעביר לשם "מזכירות הרבי", זה לא יותר אנציקלופדי? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ה באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:04, 5 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
:יש הרבה "רבי"ם. אם כבר "מזכירות" ולדעתי, לאחד עם ערך רלוונטי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:07, 5 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
::א. בחב"דפדיה [[הרבי]] מקשר רק למישהו אחד. ב. לדעתי יש הרבה מה להרחיב בערך. קראתי את הספר "על הכוונת", ונראה לי שיש הרבה מה להרחיב משם, על הקשר של שמיר דרכם וכדומה. יש לכם מושג על מה אני מדבר? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ה באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:22, 5 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
:::ודאי. עדיין אני מסופק האם קיימת כזו ישות בשם "מזכירות אד"ש". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:30, 5 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
::::טוב, אז א. על הכוונת כלל אינו מדוייק; וכהגדרה של הרב בנימין קליין: "מבוסס על סיפור אמיתי". ב. שמעתי מחב"דניק שערכים הקשורים לרבי (ספרים, רבניות, חפצים וכו') מגדירים כ'אדמו"ר שליט"א' - שמו הרשמי של הרבי בחב"דפדיה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
== פעילות המזכירות כיום ==<br />
<br />
שמועות עקשניות אומרות שכל המזכירים (ללא יוצא מן הכלל) עובדים כיום בפעילות שוטפת לענייני ליובאוויטש (מלבד עניני המל"ח וכדומה) על פי הוראות [[הרבי]]. ואם כן יש לחשוב כיצד לכתוב זאת בגוף הערך, ובחלק מהמקרים להחליף מלשון עבר ללשון הווה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br />
<br />
== בלאנק ==<br />
<br />
למה שלא יוסיפו צילום של בלאנק המזכירות?</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=380766משה לייב רודשטיין2020-08-13T10:49:09Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Rotshtein (Shifrin), Moshe Leib (Zusya).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה לייב רודשטיין (זושא שיפרין)]]<br />
[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]], תשכ"א. במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]]<br />
הרב '''משה לייב רודשטיין''' ('''זושא שיפרין'''; [[תר"ס]]-[[ט' חשוון]] [[תשכ"ח]]) היה חבר ה[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] של [[הרבי הריי"צ]] ושל [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד כזושא שיפרין ב[[ליטא]] ולמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לאחר מלחמת העולם הראשונה ברח מרוסיה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"משה לייב רודשטיין", ועם שם זה נותר עד פטירתו. (בשנותיו האחרונות חתם לפעמים בשם 'זושא רודשטיין'{{מקור}}).<br />
<br />
כאשר יצא מ[[רוסיה]] עבר להתגורר ב[[ורשה]].<br />
<br />
==== מזכיר אדמו"ר הריי"צ ====<br />
בחודש [[שבט]] [[תרפ"ט]] נשלח כ[[שד"ר]] של [[הרבי הריי"צ]] לסובב בעיירות [[פולין]] ולאסוף כסף עבור [[מצה|מצות]] ל[[יהודי רוסיה]].<br />
<br />
כיהן כ[[מזכיר]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] - מחודש [[תמוז]] [[תרצ"ב]] - עד שנת [[תש"א]]. באותו זמן העתיק את רשימת אדמו"ר הריי"צ - [[דברי ימי הרבנית רבקה]]. מהעתקתו נדפסה הרשימה על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשס"ב]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט יחד עם אדמו"ר הריי"צ ל[[ריגא]].<br />
<br />
ביום י"ט [[אלול]] [[ת"ש]] נמלט יחד עם הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] מ[[ריגא]] לעיר וולדיווסטוק שבמזרח [[רוסיה]], משם המשיכו ל[[יפן]]. ומשם המשיכו ל[[ארצות הברית]], שם הגיעו אל העיר ס. פרנציסקו, ממנה נסעו ברכבת עד לניו-יורק, לשם הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תש"א]]. כאשר הגיעו, נתפרסמה על כך ידיעה חגיגית ב[[הקריאה והקדושה]]. כאשר הגיע ר' משה לייב לניו-יורק, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ששמח מאוד לקבלו, והורה לו לנסוע ל[[שיקגו]] לשמש כמנהל אגודת חסידי חב"ד שיקגו ומנהל [[תומכי תמימים שיקגו]], ביחד עם הגאון ר' [[מאיר גרינברג]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] חזר לשמש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ. וליווה אותו בכל מסעותיו.{{הבהרה|איזה מסעות היו בתש''ו-תש''י?}} במסגרת עבודתו היה ממונה על הקלדת המכתבים.<br />
<br />
==== מזכיר הרבי ====<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ ב[[י' שבט תש"י]] היה מחברי ועד ליובאוויטש שניהל את הפעולות להכתרת [[הרבי]].<br />
<br />
לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] שימש כמזכירו של [[הרבי]] - [[משב"ק]] וממונה על הקלדת המכתבים ב[[לשון הקודש]] יחד עם הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. בתפקיד זה שימש עד פטירתו. <br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] פעל רבות בשביל ש[[הרבי]] יתחיל [[מוגה|להגיה]] [[שיחה|שיחות]]{{מקור}}. הוא ייסד את [[ועד להפצת שיחות]]{{מקור}} ואת [[ועד להפצת חסידות]]. היה חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ומזכיר [[ועד לבניין האוהל]].<br />
<br />
נפטר לאחר מחלה ב[[ט' חשוון]] [[תשכ"ח]], ונטמן בסמוך ל[[האוהל|אוהל הק']].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שלום דובער לוין]], '''המזכיר ה"ר משה לייב רוטשטיין''', בתוך: [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], ניו יורק תשע"א, עמ' שנז-שנט.<br />
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].<br />
* [[יוסף אשכנזי]], '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] תשע"ג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/121314 המזכיר הנאמן של הרבי שכמעט ולא יודעים אודותיו] {{*}} [https://col.org.il/news/121335 פרק ב']''' {{COL}}<br />
{{נאמני בית רבינו}}<br />
{{מיון רגיל:רודשטיין, משה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&diff=380763טהרת האויר2020-08-13T10:46:45Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>'''טהרת האויר''' הוא מושג במשנת חסידות חב"ד, שמשמעותו היא כי כשם שה[[אויר]] משפיע על מצבו הגשמי של האדם, כך גם האויר מושפע מבחינה רוחנית ולהשפיע על השואף אותו, ולכן על האדם להשתדל שישאף רק אויר נקי וטהור, שמטוהר על ידי אמירת ענייני תורה וקדושה, תוך שימת דגש על שינון [[שינון תניא בעל פה|תניא]] ו[[משנה|משנית]] בעל פה.<br />
<br />
== משמעותו ואופן הטיהור ==<br />
חיי האדם תלוי באוויר בו הוא נמצא, שהרי ללא אויר לא מתאפשר לחיות, ובאיזה טיב וסוג האוויר שהאדם שואף - כך היא בריאותו ואיכות חייו, מה שמשפיע גם על הצמחים ובעלי החיים. מושג זה מקביל גם במישור הרוחני - כאשר אדם חי במקום בו בחלל האוויר למדו תורה וקיימו מצוות הדבר משפיע על אישיותו וחייו הרוחניים להוספה במצוות ומעשים טובים, ולעומת זאת כששואפים אויר שבחללו נעשו עברות ונאמרו דיבורי כפירה - האדם עלול לחלות ולהידבק רוחנית ולהיות מושפע מכך לרעה. הרפואה המונעת הכללית וראשונה לכך היא לטהר את האוויר, המוטלת על כל אדם היודע ענייני תורה, על ידי כך שחוזר עליהם ולומד אותם כשנמצא בחנות או כשהולך ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ובכל מקום אחר ואומרים בו אותיות של תורה - מטהרים בזאת את האוויר, ולכן על כל אחד מיודעי התורה מוטלת החובה שיהיה לו משהו שיודע בעל פה: [[חומש]], [[תהלים]], [[משניות]] או [[שינון תניא בעל פה|תניא]], כך שבכל זמן ובכל מקום, יוכל לחשוב ולומר את אותיות התורה וכך לטהר את האוויר{{הערה|על פי [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"א טבת|י"א טבת]]}}.<br />
<br />
גם ב[[גמרא]] ישנם ביטויים על פעולת האוויר, כמו "[[אוירא דארץ ישראל מחכים]]" (=אווירה של ארץ ישראל מחכים){{הערה|1=[[בבא בתרא]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=158b&format=pdf דף קנ"ח, עמוד ב']}} ו"אויר מגדל משכח"{{הערה|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=109&format=pdf דף קט, א]}}.<br />
<br />
חסידים נותנים דגש על שני עניינים המשפיעים במיוחד על טהרת האויר, [[שינון תניא בעל פה]], שאת חזרתו בעל פה בעת ההליכה ברחוב השווה [[הרבי הריי"צ]] להתגלות ה' על הר סיני ב[[מתן תורה]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תרח"ץ]] עמוד 251, בשם אביו [[הרבי הרש"ב]].}}, ועל שינון משניות, עליו התבטא [[הרבי הריי"צ]] כי על ידי כך שכל אחד יחזור את כמות המשניות בעל פה שביכולתו ללמוד יזכו לקבלת פני משיח{{הערה|"שיתלמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני המשיח". הובא ב[[לוח היום יום]] [[תבנית:היום יום/כ"א כסלו|לכ"א כסלו]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ב]] ייסד [[הרבי הריי"צ]] את [[חברת משניות בעל פה]] כחלק מפעולות ארגון [[מחנה ישראל]], שמטרתה היא שעל ידי כך שכל חבר מקבל מספר משניות על פי גורל, עליהם עליו ללמוד בעל פה במשך השנה כך שבמשך השנה יושלם על ידי כל חברי החבורה לימוד כל הששה סדרי משנה בעל פה ויחזרו אותם בכל שעות הפנאי, על מנת לטהר את האויר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/132.htm חלק א', אגרת קל"ב, עמוד רל"ה] - מכתב בו [[הרבי]] מסביר את מעלת חזרת משניות בעל פה והוספתם לטיהור האויר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חברת משניות בעל פה]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=380762חברת משניות בעל פה2020-08-13T10:45:59Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>'''חברת [[משניות בעל פה]]''' נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ב]] כחלק מפעולות "[[מחנה ישראל]]" על מנת [[טהרת האויר|לטהר את האויר]].<br />
<br />
== הקמת החברה ==<br />
בסעודת חג ב[[אחרון של פסח]] [[תש"ב]] אמר [[הרבי הריי"צ]] [[שיחת קודש|שיחה]] ודיבר על כך שבימים אלו (ימי [[מלחמת העולם השניה]]) סובלים הכל מ[[חבלי משיח]] ויש בעם ישראל כעין מגפה, ולכן צריך להצטרף לפעילות "[[מחנה ישראל]]" (ארגון שנוסד שנתיים קודם לכן ומטרתו חיזוק עניני היהדות).<br />
<br />
בעקבות זאת הורה הרבי לפתוח מחלקה חדשה בארגון - "חברת [[משניות]] בעל פה", שחבריה יחלקו ביניהם את [[ששה סדרי משנה]] ויחזרו עליהם בעל פה מידי שבוע, כשכל חבר מקבל מספר [[משניות]] על פי גורל, עליהם עליו לחזור.<br />
<br />
החברה נוסדה באסרו [[חג השבועות]], במטרה לטהר את האוויר על ידי [[אותיות]] ה[[משניות]] בחזרתם בעל פה בכל הזדמנות אפשרית, בעבודה, בחנות, ברכבת התחתית ובהליכה ברחוב וכד'. מלבד טיהור האוויר שנעשה על ידי האותיות יש להם גם השפעה נעלית על עידון כוחות ה[[נשמה]] (משנה - [[אותיות]] [[נשמה]]), והיא סגולה להצלה פרטית לכל אחד והצלה כללית לכלל ישראל.<br />
<br />
מיד עם הכרזת הפתיחה זכתה חברת [[משניות]] בעל פה להד רחב בכל [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות כמו [[ארץ ישראל]], [[קנדה]] ועוד, ומאות יהודים מכל החוגים נרשמו אליה, כשבחלק מהמקומות נפתחו סניפים חדשים.<br />
<br />
מידי שנה היה מתקיים 'סיום' וסעודת מצווה ב-[[770]] בהשתתפות מאות יהודים, אז ערכו את ההגרלה מחדש לקראת השנה הבאה.<br />
<br />
במהלך הסיום בשנת [[תש"ד]] הכריז [[הרב חודקוב]] על ייסודן של חברות חדשות ב"מחנה ישראל":<br />
* '''[[אש"ל תורה]]''' - אגודת שעורי לימוד תורה, מטרתה מתן שיעורי תורה בהתנדבות ב[[גמרא]], [[משניות]], [[הלכה]] בבתי כנסת וקהילות שונות.<br />
* '''[[חברת ביקור חולים]]''' - לבקר חולים יהודים וזקנים ובמיוחד חיילים פצועים, לחזק אותם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], לדאוג להם לצרכי הדת וספרות מתאימה על טהרת הקודש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[טהרת האויר]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc42820a7df2_1573136416.pdf חברת משניות בעל פה]''', בתוך 'משנה כרבי' עמוד 23<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:מחנה ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=380760חברת משניות בעל פה2020-08-13T10:45:41Z<p>95.86.80.236: </p>
<hr />
<div>'''חברת [[משניות בעל פה]]''' נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ב]] כחלק מפעולות "[[מחנה ישראל]]" על מנת [[טהרת האויר|לטהר את האויר]].צי<br />
<br />
== הקמת החברה ==<br />
בסעודת חג ב[[אחרון של פסח]] [[תש"ב]] אמר [[הרבי הריי"צ]] [[שיחת קודש|שיחה]] ודיבר על כך שבימים אלו (ימי [[מלחמת העולם השניה]]) סובלים הכל מ[[חבלי משיח]] ויש בעם ישראל כעין מגפה, ולכן צריך להצטרף לפעילות "[[מחנה ישראל]]" (ארגון שנוסד שנתיים קודם לכן ומטרתו חיזוק עניני היהדות).<br />
<br />
בעקבות זאת הורה הרבי לפתוח מחלקה חדשה בארגון - "חברת [[משניות]] בעל פה", שחבריה יחלקו ביניהם את [[ששה סדרי משנה]] ויחזרו עליהם בעל פה מידי שבוע, כשכל חבר מקבל מספר [[משניות]] על פי גורל, עליהם עליו לחזור.<br />
<br />
החברה נוסדה באסרו [[חג השבועות]], במטרה לטהר את האוויר על ידי [[אותיות]] ה[[משניות]] בחזרתם בעל פה בכל הזדמנות אפשרית, בעבודה, בחנות, ברכבת התחתית ובהליכה ברחוב וכד'. מלבד טיהור האוויר שנעשה על ידי האותיות יש להם גם השפעה נעלית על עידון כוחות ה[[נשמה]] (משנה - [[אותיות]] [[נשמה]]), והיא סגולה להצלה פרטית לכל אחד והצלה כללית לכלל ישראל.<br />
<br />
מיד עם הכרזת הפתיחה זכתה חברת [[משניות]] בעל פה להד רחב בכל [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות כמו [[ארץ ישראל]], [[קנדה]] ועוד, ומאות יהודים מכל החוגים נרשמו אליה, כשבחלק מהמקומות נפתחו סניפים חדשים.<br />
<br />
מידי שנה היה מתקיים 'סיום' וסעודת מצווה ב-[[770]] בהשתתפות מאות יהודים, אז ערכו את ההגרלה מחדש לקראת השנה הבאה.<br />
<br />
במהלך הסיום בשנת [[תש"ד]] הכריז [[הרב חודקוב]] על ייסודן של חברות חדשות ב"מחנה ישראל":<br />
* '''[[אש"ל תורה]]''' - אגודת שעורי לימוד תורה, מטרתה מתן שיעורי תורה בהתנדבות ב[[גמרא]], [[משניות]], [[הלכה]] בבתי כנסת וקהילות שונות.<br />
* '''[[חברת ביקור חולים]]''' - לבקר חולים יהודים וזקנים ובמיוחד חיילים פצועים, לחזק אותם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], לדאוג להם לצרכי הדת וספרות מתאימה על טהרת הקודש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[טהרת האויר]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc42820a7df2_1573136416.pdf חברת משניות בעל פה]''', בתוך 'משנה כרבי' עמוד 23<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:מחנה ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>95.86.80.236https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=380759שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח2020-08-13T10:45:19Z<p>95.86.80.236: /* ממה נפשך */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>שלום וברכה!<br />
<br />
ראשית כל, כל משתמש הנכנס לדף זה מתבקש להגיד לחיים! ולבקש ולדרוש מ[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] שיתגלה נאו ממש!<br />
<br />
שנית, כל הפעולות שנעשות כאן בדף זה בפרט ואתר זה בכלל, נעשות עבור מטרה אחת - ההתגלות המושלמת של [[הרבי מה"מ שליט"א]]. <br />
<br />
'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''<br />
{{בה}}<br />
בברכה, ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ג באייר ה'תש"ף • 00:41, 7 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==מחסיד של הרבי==<br />
המיל ששלחת לי הוא לא של חב"ד אינפו? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:30, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:30, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:: לא, הוא של מערכת הערות בצפת. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 21:31, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:31, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:::זהו זה, יש לי בעיה במיל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:34, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:34, 13 במאי 2020 (IST)<br />
::::בוא ננסה את זה: האם עברת למקום כלשהו השנה לפני פסח ברח' אדמו"ר הזקן? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:36, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:36, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:::::ממש כך.. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 21:38, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:38, 13 במאי 2020 (IST)<br />
::::::אז אני שכן שלך! גר ליד זכריה וד"ל.. עכשיו אני צריך רק להבין '''מי אתה בדיוק'''...<br />
::::::: אז סופית אתה ש. ג. ואני ל. איזה יופי. לחיים! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 21:48, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:48, 13 במאי 2020 (IST)<br />
::::::: אהה עכשיו ראיתי, א. צ. לחיים! יחי! מתי נכנסת חזק לחבדפדיה? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 21:50, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:50, 13 במאי 2020 (IST)<br />
::::::::ממזמן.. אבל רק שבוע שעבר נרשמתי! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:52, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:52, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:::::::::אגב, איך הבית החדש? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:54, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:54, 13 במאי 2020 (IST)<br />
::::::::::יפה מאוד. ב"ה אני מרגיש את מאמר רז"ל "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם". עכשיו יש ב"ה הרבה זמן לשפץ ולערוך את האנציקלופדיה החבדי"ת, אגב, יש דיבור על חזרה לישיבה אצלכם? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 21:56, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:56, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:::::::::::אנחנו במתן והם עושים הרבה בעיות בקטעים האלה של חזרה לישיבה.. קיבלנו הודעה שאולי שנה הבאה גם נשאר עוד בבית רח"ל! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:57, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:57, 13 במאי 2020 (IST)<br />
וואי וואי ה' ישמור.. בעזרת השם בבית המקדש עוד הלילה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 21:59, י"ט באייר, ה'תש"ף 21:59, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:שחרית אצלכם ב10? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:01, י"ט באייר, ה'תש"ף 22:01, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:: המנין מאוד מקרטע לא יודע אם יהיה מחר. בעיקרון בעשר וחצי. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 22:03, י"ט באייר, ה'תש"ף 22:03, 13 במאי 2020 (IST)<br />
:::בכל אופן אני ישן בשעות האלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:04, י"ט באייר, ה'תש"ף 22:04, 13 במאי 2020 (IST)<br />
==כפר חב"ד==<br />
אגב, עכשיו אתה תוכל לזכות ולהוסיף את תיבת המשתמש { {משתמש - כפר חב"ד חדש}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:15, י"ט באייר, ה'תש"ף 22:15, 13 במאי 2020 (IST)<br />
==בקשר ל[[בן-ציון קארף|בנג'י קארף]]==<br />
אתה יודע עליו משהו? - מתי נולד, מי אבא שלו, האחים שלו, קצת היסטוריה משפחתית, מה הוא עושה וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 10:57, כ' באייר, ה'תש"ף 10:57, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:לא ממש, מנהל בי"ס חב"ד בנות במיאמי. מנכ"ל מוסדות חב"ד בפלורידה. מהשלוחים למיאמי. אולי תשאל את אביך. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 11:23, כ' באייר, ה'תש"ף 11:23, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==ל.ב.==<br />
למה עדיין אין לך את ה[[תבנית:משתמש - אגו"ח|התבנית הזאת]]? עכשיו היא מתוקנת.. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 13:49, כ' באייר, ה'תש"ף 13:49, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:אוו, עכשיו זה טוב! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:04, כ' באייר, ה'תש"ף 14:04, 14 במאי 2020 (IST)<br />
ובדרך אגב - אם אתה רוצה שהתבנית שלך תהיה מסודרת (בשורה אחת מלמעלה למטה), אז תכתוב ממש מעל ה"משתמש" ה'''ראשון''' שלך - "{{תיבות משתמש|" ומתחת ל"משתמש" ה'''אחרון''' שלך 2 כאלה - "}" <br />
יחי [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:11, כ' באייר, ה'תש"ף 14:11, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
== איכה?? ==<br />
<br />
אתה עדיין עורך בחב"דפדיה? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 07:36, ה' בסיוון, ה'תש"ף 07:36, 28 במאי 2020 (IST)<br />
:יצאתי להפסקה של חודש בלי מחשב, היום חזרתי לתקופה של כמה ימים..[[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 11:39, ט' בסיוון, ה'תש"ף 11:39, 1 ביוני 2020 (IST)<br />
<br />
== שף ויתיב ==<br />
<br />
היכנס לנא לדף התרומות שלו לפני שאתה מכתיר אותו כ'כלל לא פעיל' - [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[כ' בסיוון]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח.<br />
:הנה, אני מגדיר את עצמי כלא פעיל. • '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:39, 12 ביוני 2020 (IST)<br />
::כפשוט שלא היה זה בתור קיטרוג או שיש לי משהו נגדו ח"ו, אלא ציון עובדה טכנית. אדרבה, הייתי מאוד רוצה ש[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] יהיה יותר פעיל ויתרום ל[[חבדפדיה]] בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 21:15, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 21:15, 14 ביוני 2020 (IST)<br />
<br />
== ישר כח! ==<br />
<br />
ישר כח על כל עריכותיך ביממה האחרונה. הן בפורטלים, הן בתבניות והן בערכים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:50 • ל' בסיוון ה'תש"ף<br />
:בשמחה רבה, מתוך תקווה לחזות נאו ב[[התגלות מלך המשיח]]! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 00:53, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''<font size="1">(22 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::אגב אם כבר מתדברים, רצית לשאול מה דעתך לעשות ערך נפרד ומורחב על מציאות העולם מול קביעת התורה? יש הרבה מה לכתוב על זה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 00:54, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''<font size="1">(22 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:::האם אתה מתכוון [[נצחיות חייו של הרבי#קביעות התורה מול מציאות העולם|לזה]]? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:00 • ל' בסיוון ה'תש"ף<br />
::::כן, לקחת את הפיסקה הזאת ולעשות ממנה ערך מורחב, יש לזה כמה דוגמאות, עם הכינים, עם בתוליה חוזרים, אין לדיין אלא מה שעינייו רואות וכו' [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 01:02, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''<font size="1">(22 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:::::אני יגיד לך מה, אפשר לכתוב ערכים על המון דברים השאלה היא איך בסופו של דבר הערך נראה, ערך כשלעצמו או ערך מאולץ... באופן כללי יותר מקובל ערכים על מושגים בחסידות ופחות על ביאורים בחסידות אבל אם באמת יש מה לכתוב זה יכול להיות אבן יסוד טובה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:08 • ל' בסיוון ה'תש"ף<br />
::::::טוב, אני כבר יראה אם שייך לעשות על זה ערך או רק להרחיב את הפיסקה בערך של הניצחיות, אגב, סתם שאלה, אתה לא בשיירת אופניים...? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 01:10, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''<font size="1">(22 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 01:10, 22 ביוני 2020 (IST)<br />
:::::::לא, אני בארץ כבר שבועיים.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:12 • ל' בסיוון ה'תש"ף<br />
:::::::: שבועיים בידוד.. מה יש לך לחפש פה...? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 01:13, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''<font size="1">(22 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:::::::::האמת שהייתי שבוע בבידוד, עברתי את הקורונה כמו כולם.. והגעתי עם טופס נוגדנים. אין לי מה לחפש כאן, אני מחכה בכל עת לחזור לחצרות קודשנו (כבר יש לי כרטיס חזור אבל לעוד הרבה זמן) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:18 • ל' בסיוון ה'תש"ף<br />
::::::::::בחזרה לנושא - בפשטות שייך יותר לערכו של [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|רבינו המשוגע]] [[נצחיות התורה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:21, ל' בסיוון, ה'תש"ף.<br />
<br />
== יהושע זעליג אהרונוב ==<br />
<br />
אתה בטוח שזה אותו שם (זעליק-זעליג) לא נראה לי כי ראיתי שמקפידים על זה בכל האתרים לקרוא לו זעליק אראנאוו (גם לא אהרונוב).. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:11 • ב' בתמוז ה'תש"ף<br />
:מתוך ש"ות ה"צמח צדק", אבן העזר, סימן רלו, א, "וכן גבי זעליג זעליק ס"ל שאין מורגש בטוב אם מדברים זעליג בגימ"ל או זעליק בקו"ף. ע"כ אין לשנות ממה שנמצא בסדרי גיטין עכת"ד ג"כ בשם הב"ח. ובב"ש בש"א אות ז' כ' דהס"מ חולק על הב"ח וס"ל לכתוב זעליג בגימ"ל. והיינו משום דס"ל שהמבטא מורה על גימל ולא על קו"ף ולא כהצ"צ.. . . ע' מזה בט"ג שם ס"ק י"ח שהאריך וא"כ להצ"צ הב"ח אפ"ל גם קריאת שם ביליא זה היו"ד שאחר הלמ"ד אינו מבורר כ"כ כמו דס"ל גבי זעליג אינו מבורר שהוא בגימ"ל. וא"כ לדעתו גם גבי בילא אין לשנות ממה שמבואר בכל הסדרי גיטין בילא כנ"ל בלא יו"ד אחר הלמ"ד. אך להס"מ והב"ש דס"ל שנק' מבטא מבורר זעליג בגימ"ל." [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 18:41, ב' בתמוז, ה'תש"ף ''<font size="1">(24 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== תמונות ==<br />
<br />
אם לא קשה לך לקרוא לתמונות בשמם כדי להקל אח"כ בכמה פרטים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:59 • ו' בתמוז ה'תש"ף<br />
:אשתדל, בד"כ סתם אין לי כח להקליד את השם... [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 00:23, ז' בתמוז, ה'תש"ף ''<font size="1">(29 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== קטגוריות ==<br />
<br />
ישר כח על הוספת הקטגוריות בערכים החסרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:07 • ז' בתמוז ה'תש"ף<br />
<br />
==קבוצה==<br />
בהצלחה בקבוצה! בדרך-אגב, מתי אתה טס? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 09:21, ח' בתמוז, ה'תש"ף 09:21, 30 ביוני 2020 (UTC)<br />
:כעת על עננים לביהמ"ק! בתוכנית הגלותית הטיסה של הקבוצה היא בי"ג אלול תש"פ. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 09:24, ח' בתמוז, ה'תש"ף ''<font size="1">(30 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
::איזה הכנות לקבוצה יותר חשובים מכתיבת ערכים בחב"דפדיה? בכל אופן בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:49 • ח' בתמוז ה'תש"ף<br />
:::לא עושים כל מיני בעיות בגלל הקורונה או משהו? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 13:55, ח' בתמוז, ה'תש"ף 13:55, 30 ביוני 2020 (UTC)<br />
<br />
==ברוך שובך==<br />
ברוך שובך הגר"ל ידידי! {{קריצה}} <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 23:14, 8 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:ובדרך אגב, יש לך אולי מיל? <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 23:15, 8 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::תודה רבה, לא לגמרי שבתי, לתקופה קצרה. שלח לי כתובת ואני ישלח לך מייל. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 21:40, י"ט באב, ה'תש"ף ''<font size="1">(9 באוג' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:::המיל שני נמצא בראש [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|דף השיחה שלי]]. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 09:10, 10 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== ממה נפשך ==<br />
<br />
או שתשנה את התואר ליוד'ל בשתי התמונות או שלא תשנה כלל{{אנונימי}}</div>95.86.80.236