חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום מנחם מענדל סימפסון

2018-10-23T15:39:13Z

95.86.76.88:

[[קובץ:הרב סימפסון נואם בכינוס.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הרב סימפסון נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]]]]

[[תמונה:סימפסון.jpg|left|thumb|250px|הרב סימפסון]]
הרב '''שלום מנחם מענדל סימפסון''' הוא מזכירו של [[הרבי]], מנהל [[קופת רבינו]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית ו[[מחנה ישראל]] ומנהל [[מרכז לענייני חינוך]].

== קורות חייו ==
הרב סימפסון הוא בנו של הרב [[אליהו סימפסון]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]]. בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]]. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת ושליחת מכתבי הרבי ובניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]]. בד בבד, מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].

במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] של [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]].

בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.

==משפחתו==
*אביו הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*בנו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].
*בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' שמשון אהרן סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' דוד סימפסון - שיפסד ביי.
*חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26089 ראיון בלעדי עם הרב סימפסון מתוך בית משיח]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2115 הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס] {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ט]]}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל: סימפסון שלום מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת הרבי מליובאוויטש]]
[[קטגוריה:מזכירי הרבי מליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]

עפולה

2014-06-08T19:37:13Z

95.86.76.88: /* בתי חב"ד בעיר */

[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ג]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.

== היסטוריה ==
===ביקור הרבי הריי"צ===
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר צפת.

===התייסדות הקהילה===
הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים (שנות ה-70). החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.

בשנת תשל"ט קיבלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

מכיון ולקהילה החב"דית לא היה בית כנסת משלה, קבעו אנשי הקהילה את מקום התפילה בבית הכנסת 'בעלי מלאכה' שבמרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ושמחו לקבל לשורות בית הכנסת אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות. בהדרגה ובאיטיות עבר בית הכנסת לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול הועבר לידיו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של בית הכנסת ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות בית הכנסת שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

בשונה מקהילות חב"ד אחרות ברחבי הארץ, הקהילה בעפולה לא התגבשה סביב מוסד מסויים או סביב רכישה משותפת של בנינים וקרקעות והקמת שכונה חב"דית, אלא התהוותה בכוחות עצמה, ומלבד גן חב"די לא פועל בעיר אף מוסד המנוהל על ידי חסידי חב"ד.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]

מנהל [[בית חב"ד]] השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.

*רובע יזרעאל - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת תשע"א - הצטרף הרב יי"צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.
*גבעת המורה - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*תחנה מרכזית - דוכן [[תפילין]] קבוע אותו מתפעל הרב אורי נחום. הדוכן הוקם בשנת [[תשנ"ב]], ובחודש [[אייר]] [[תש"ע]] אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות תפילין מהדוכן נתפס הגנב{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54374 כך פוצח שוד התפילין הגדול] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. כיום מתפעל את הדוכן הרב חיים שלום סגל.
*בית-משיח עפולה עילית - מנהל: הרב אפרים קמינקר.

== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים ל[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק]] והבנות נוסעות לבית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' שבמושב [[אביטל]].

בית הכנסת החב"די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, בית הכנסת הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] משפיע הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן בית הכנסת יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

בשנת תש"ע, נפתח מרכז קהילתי חדש, "בית מדרש אריאל" לתורה וחסידות מול תחנת אגד העירונית, המפיץ אף הוא את אור החסידות, ופועל בעיקר עם השכבות הצעירות של בני העיר.

כמשפיע הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].
===השליחה רבקה הולצברג===
{{ערך מורחב|גבריאל נח ורבקה הולצברג}}
בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[בומביי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג הי"ד, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

== מוסדות ==
* '''[[בית כנסת]] חב"ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].
* '''בית מדרש אריאל לתורה וחסידות''' הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.
* '''גן חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
* '''מדרשיית "אתחלתא"''' לנשים וצעירות{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2013/04/21/%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/ יוזמה חב"דית בעפולה - בית קפה לנשים בלבד] - אתר נשי ובנות חב"ד {{אינפו}}}}.
* בעיר פועלים שני [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] תש"ע חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

חיים שלום סגל (עפולה)

2014-06-08T19:21:03Z

95.86.76.88: /* גבאי בית הכנסת חב"ד בעפולה */

[[קובץ:חשס_עפולה_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל עומד על יד [[הרבי]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] (קיצוני משמאל)]]
[[קובץ:חש_סגל_מקהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[התוועדות]] המרכזית לרגל י"ט כסלו תשע"א ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם חבריו במקהלת חב"ד (רביעי מימין)]]
הרב '''חיים שלום סגל''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו שליח הרבי ל[[עפולה]], מנהל '[[בית הכנסת]] חב"ד - בעלי מלאכה' בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

==תולדות חייו==
הרב חיים שלום סגל נולד ב[[ד' טבת]] [[תשי"א]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה, ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל המשפיע החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשל"א]] נסע יחד עם חברי כיתתו לשנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

כשסיים את מסלול לימודיו, התחתן עם רעייתו מרת חדוה, והתיישב ב[[תענך]], שם סייע להתפתחות בית הספר החב"די האזורי, שפעל תחת הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.

לאחר מספר שנים ביקש מהרבי רשות לעבור ל[[עפולה]], ולאחר שקיבל את ברכתו למעבר, החל לפעול כשליח הרבי בעפולה והקים יחד עם אחיו הצעיר, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] את בית חב"ד הראשון באזור עמק יזרעאל, שפעל באזור כולו. לצידם של האחים סגל עמד הרב [[שמעון רוזנברג]], שהחל לפעול בהפצת היהדות קודם בואם של האחים סגל.

==גבאי בית הכנסת חב"ד בעפולה==
[[קובץ:חשס_עפולה_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוסק בעבודתו כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[עפולה]]]]
במקביל לעבודתו בהפצת יהדות בעיר, ובעשרות ביקורי בית שקיים מידי יום, הובילו פעולותיו של הרב סגל לפעול לביסוס המנין החב"די בבית כנסת 'בעלי מלאכה' במרכז העיר עפולה, שהיה באותן שנים שמם. תחילה שימש כחזן בית הכנסת בשבתות ובימים הנוראים, בהמשך השתלב בהנהלת בית הכנסת עד שנבחר לשמש כגבאי הרשמי של בית הכנסת.

עם השנים, הפך בית כנסת זה לבית התפילה המרכזי בעפולה, ההומה ממתפללים ומלומדים בכל שעות היממה, ומפיץ את אורה של חסידות חב"ד לכל תושבי העיר.

בשנת תשע"ג לקראת חודש תשרי הרחיב את בית הכנסת באופן משמעותי ודאג להקמת מטבח מסודר (במקום קרוואן שעמד במקום לפני כן)

==עסקנות ציבורית==
===מרכז את תשובות הרבי===
עם התפתחותה של חסידות חב"ד למימדיה הנוכחיים, לא היה אפשרי להשיב לכל השואלים מכתבים מפורטים על שאלותיהם, ובשנות המ"מים הפסיק הרבי (בכללות) לשלוח מענות מפורטים על שאלות שנשלחו אליו, והיה עונה ב'מענות' קצרות.

בכל אזור בארץ היה חסיד אחד שהחזיק בביתו מכשיר פקס, והיה עומד בקשר טלפוני תדיר עם מזכירות הרבי בניו יורק, והיה שולח את שאלותיהם של האנשים, והרבי היה שולח דרכו את התשובות.

בשנים אלו, מכשיר הפאקס העיקרי באזור הצפון היה בביתו של הרב סגל, וכל שאלותיהם של החסידים והמקורבים והתשובות שהרבי השיב להם היו עוברות תחת ידיו, והוא זכה לחזות במופתים גלויים{{הערה|1=בשנת [[תש"ע]] שלח את מכשיר הפאקס הישן שבביתו לחברה המתמחה בשחזור חומרים, והצליחו לשחזר את רוב דפי הפאקס שנפלטו מהמכשיר במהלך השנים.}}.

===מקהלת חסידי חב"ד===
עם הקמתה של מקהלת חסידי חב"ד, נבחר ליטול חלק בהקמת המקהלה, ובכינוסים הרשמיים של [[צעירי חב"ד]] מנגן יחד עם חברי המקהלה.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
:*'''הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]''' - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].
:*'''הרב [[יעקב ראובן סגל]]''' - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
:*'''הרב [[שייע סגל]]''' - מנהל חנות הספרים [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]].
:*'''לאה הרשברג''' - [[ירושלים]].
:*'''חיה צביה קורנט''' - [[ביתר עלית]].
:*'''שרה שפרה ויסנשטרן''' - [[ירושלים]].

'''חתניו:'''
:*'''הרב [[אליהו וולף]]''' - [[שליח]] [[הרבי]], מוסדות '[[אור אבנר]]', [[מוסקבה]].
:*'''הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]]''' - מרצה ומחנך, [[מגדל העמק]].
:*'''הרב [[משה רייבין]]''' - [[שליח]] [[הרבי]] במיאמי, [[פלורידה]].

'''בניו:'''
:*'''יוסף יצחק סגל''' - [[כפר חב"ד]].
:*'''מנחם מענדל סגל''' - [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב סגל מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69056 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}} ט"ז שבט תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]

מנחם מענדל מיכאל סופר

2014-06-08T19:16:50Z

95.86.76.88: /* תולדות חייו */

[[קובץ:מנחם מענדל מיכאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב מנחם מענדל סופר בהרצאה]]
הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1974) הינו מרצה מפורסם בעניני [[בית המקדש]], ומחנך בבית הספר הוירטואלי של השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט.

==תולדות חייו==
הר' סופר נולד ב[[כ"א שבט]] [[תשל"ד]] ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קרית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].

בשנת [[תשנ"ו]] נישא לרעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס"ג]] עקר לישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי בית הכנסת חב"ד, ובראשית שנת [[תשס"ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].

הוא עומד בראש הוצאת "[[מ. סופר הו"ל]]", ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות וספרים רבים.

הוא ידוע כמרצה בנושא [[בית המקדש]], ואף התפרסם בזכות הדגם של [[בית המקדש]] שבנה, המלווה אותו בהרצאותיו ומסייע להמחשת החומר הנלמד.

בשנת [[תשס"ט]] החל לעבוד כמורה בבית הספר הוירטואלי של ילדי השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט.

עד לשנת [[תשע"ג]] לימד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], ובעקבות תאונה שעבר נשלח לשיקום, ולאחר כחצי שנה חזר לעבודתו.

==מספריו==
;חוברות לימוד ועבודה:
*'''בוני המקדש'''.
*'''מועדי תשרי'''.
*'''חג הפסח'''.
*'''[[מסכת ברכות]] מבוארת'''.
*'''[[מסכת סוכה]] מבוארת'''

;ספרים בעריכתו:
*[[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך שותף).

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[אליהו וולף]]

{{מיון רגיל:סופר, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]

תלמוד תורה מגדל העמק

2014-06-08T19:15:57Z

95.86.76.88: /* מבצעי חורף */

[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה מעל 320 תלמידים, החל מגיל הגן, ועד לכיתה ח'.
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[נצרת עלית]], [[עפולה]], יקנעם, קרית טבעון, כפר גדעון, כפר תבור, ועוד.

==היסטוריית המוסד==
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.

לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] כשנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ז]]), את הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], ואת הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]].

עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא היתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.

המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], (המנהל כיום את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.

בשנת [[תשמ"ח]], הגיע הרב [[משה דוד אייזנברגר]] להתגורר במגדל העמק, וקיבל לידיו את ניהול התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.

בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבניני הישיבה.

בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבנין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"{{הערה|כל הבנינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס בהבנינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]
והרב [[יצחק גולדברג]].}}.

מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.

==צוות התלמוד תורה==
[[קובץ:אייזנברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[משה דוד אייזנברג]]]]
'''מנהל התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברגר]]'''.

סגן מנהל - הרב [[מנחם מענדל דונין]] (החל משנת הלימודים תשע"ג).

רב התלמוד תורה - הרב [[מנחם דב דוברוסקין]].

{{טורים|מספר=3|תוכן=
'''אנשי צוות'''
:*מזכיר - ר' אליהו אוחיון.
:*יועץ חינוכי - ר' ניר חסון.
:*אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.

'''מחנכים'''
:*כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]].
:*כיתה ב' - הרב משה קארה.
:*כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.
:*כיתה ד' - הרב אביעד דישראלי.
:*כיתה ה' - הרב יעקב ברדוגו.
:*כיתה ו' - הרב ישראל גול.
:*כיתה ז' - הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].
:*כיתה ח' - הרב [[מנחם מאניש מן]].

'''מורים מקצועיים'''
:*הרב שניאור זלמן קעניג.
:*הרב שניאור זלמן גורי.
:*הרב פנחס אלטהויז.
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
:*הרב דניאל ברוידי.
:*הרב יוסף יצחק גלדציילר.
:*הרב [[חנניה זהר]]
'''גני חב"ד מגדל העמק'''
:*ר' משה חמו.
:*ר' אסף רונן.
:*ר' מיכאל קישון.
:*ר' אבי חן.
}}

אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם ר' נדב גולדשטיין, ור' אביעד כלב.

==מבצעי לימוד==
===זיכויים לספרים===
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת זיכויים לקניית ספרים.

את הזיכויים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.

מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית.
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.

===מבצעי חורף===
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.

בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. אך בשנים האחרונות הוחלט לחבר את מבצעי החורף והקיץ, בשביל לתת ראש פנוי לתלמידים בזמן שקל ללמוד.

בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.

במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
:*הלכות תפילה.
:*ברכות הנהנין.
:*לחיות משיח.
:*מבצע הקהל.
:*אהבת חסד.
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.
:*מתקשרים לרבי

===שינון משניות בעל-פה===
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.

במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.

בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.

כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.

==שיפוצים והרחבה==
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.

בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.

המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.

לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.

בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם יחד עם מורה מלווה על פי תורנות.

בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד

==ספריית חמ"ש==
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ז"ל, אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.

ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.

מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.

במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מחמשת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.

הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים.

==עלון שבועי==
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.

את העלון עורך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].

==בית כנסת לצעירים==
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ומתנהל על ידי הרב [[שניאור זלמן קניג]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]