https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=95.86.73.18 2026-05-03T02:42:22Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=616315 2023-07-26T19:49:13Z

<p>95.86.73.18: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ש פיזם.jpg|ממוזער|הרב שימעל'ה פיזם (משמאל) לצד הרב חיים אברביה (קראון הייטס, תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''שמעון יהודה פיזם''' (מכונה '''שימעל'ה''', יליד שנת [[תשמ&quot;א]]) הינו המנהל הכללי של מוסדות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], חבר הנהלת האתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)|חב&quot;ד בישראל]], חבר הנהלת [[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] שעל ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגו&quot;ח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> [[קובץ:שימעל'ה_פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שימעל'ה פיזם נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע&quot;ב]]]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב פיזם נולד ב[[ה' אב]] בשנת [[תשמ&quot;א]] ב[[קריית שמואל]], לרב [[יגאל פיזם|יגאל ומרת חנה פיזם]]. <br /> למד ב[[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קריית שמואל]], ובהיותו ילד, זכה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לראשונה יחד עם הוריו ולשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] תשמ&quot;ח. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שב[[ניו-יורק]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], בסיום שנת הקבוצה הקים את מערכת ההוצאה לאור השבועית של [[ועד חיילי בית דוד]], ומחברי הנהלת [[את&quot;ה העולמי]].<br /> עם סיום שנת ה'קבוצה' חזר כ[[שליח]] לישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובסיום השנה סייע בניהול [[ישיבת קיץ|ישיבת הקיץ]] [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|'חיילי בית דוד']], שתחת ארגון [[את&quot;ה העולמי]].<br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> בחורף [[תשס&quot;ב]] נקרא לדגל עסקנות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש|ארץ]] על ידי יושב ראש [[אגו&quot;ח]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהכניסו רשמית לפעילות במסגרת אגף הפעילות של אגו&quot;ח יחד עם הרב [[יוסי גינזבורג]], הרב [[מענדי בליניצקי]], הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] והרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט שבט]] [[תשס&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת איילת לבית צייגר, ולאחר החתונה התיישב ב[[ירושלים]], והקים את ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] שתחת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], בראשו הוא עומד לאחר מכן עבר להתגורר ב[[צפת]] משם כיום הוא מנהל את כל עניניו.<br /> <br /> במקביל לעיסוקיו בניהול הארגון, הוא מכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] וחבר הנהלה בכמה מוסדות חב&quot;דיים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] השתתף בהקמת קרן '[[חסדי שלמה ומשה]]' המעניקה ל[[חסידי חב&quot;ד]] הטבות בקניית משקפיים ותכשיטים וקרן מתנות לאביונים. בשנת [[תשס&quot;ח]] התמנה כחבר ועד המארגנים של '[[כנס המנהלים]]' המתקיים מידי שנה על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תש&quot;ע]], עסק בהקמת אתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)|חב&quot;ד בישראל]], והתמנה כחבר הנהלת האתר. בשנת [[תשע&quot;א]], לקראת [[כ&quot;ז אדר]], עסק יחד עם פעילים נוספים בפרוייקט התעוררות ארצי תחת הסיסמא 'איכה?!' <br /> <br /> לרגל [[חג הפורים]], פורסם ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ראיון משותף שלו ושל העורך הרב [[אהרן דב הלפרין]], כשבתוך הדברים הוא מעורר את קוראי העיתון להפסיק את הפלגנות, ולעסוק בחיות בלימוד ופרסום עניני [[גאולה ומשיח|משיח וגאולה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה באתר חב&quot;ד אינפו י' אדר ב' התשע&quot;א (16.03.2011).}}. הראיון עורר סערה תקשורתית רבה, אך העורך לא הסכים להתנצל על כך שהביא את הראיון.<br /> <br /> בקיץ השתתף בהקמת כנס רבני הישיבות של אגו&quot;ח בראשות יו&quot;ר [[ועדת החינוך החב&quot;די]] הרב [[זושא פוזנר]]. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] נבחר בסקר [[חב&quot;ד אינפו]] כ'איש השנה' כאיש של פעילות מתוך חיות חסידית.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] התרחשה שריפה בצפת ברחוב [[הרבי מליובאוויטש]] [[מלך המשיח]] [[שליט&quot;א]] שכילתה את ביתו. מתוך השריפה נמצאו כל מיני פריטים מענינים וביניהם: [[מדליית הרבי]], ספר ה[[תניא]],[[דולר]] שהתקבלו מידיו של הרבי, אלבום משפחתי, ספר [[תהלים]] קטן ועוד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;פ]] עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה, יזם במסגרת שליחותו כמנכ&quot;ל התאחדות החסידים, התוועדויות ושיעורים יומיים באמצעים טכנולוגיים טלפוניים ובמרשתת, והיה פורץ דרך משמעותי לחיזוק אנ&quot;ש והמקורבים בבלבול הרב ששרר בעולם החב&quot;די. בסיום שנת [[תש&quot;פ]] נדבק בקורונה ואושפז בצום גדליה תשפ&quot;א במצב בינוני עד קשה בבית הרפואה מעייני הישועה, תפיליו נבדקו בדחיפות ונמצאו עם בעיות קשות, באופן ניסי מיד עם בדיקת התפילין השתפר מצבו ולחג הסוכות שוחרר לביתו{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/623409/ הרב פיזם שוחרר לביתו].}}. <br /> <br /> בערב חג הסוכות [[תשפ&quot;א]] יצא במבצע ענק לעורר את כל החסידים [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ב[[רוחניות]] למרות המצב המורכב, תחת הכותרת &quot;מקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא&quot;, המבצע עורר הדים רבים ואלפים למדו את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] במסגרת המבצע.<br /> <br /> לקראת יום הבהיר י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ב 120 שנה להולדת הרבי מלך המשיח הוביל בהצלחה את המתנה הגדולה של מוסדות [[התאחדות החסידים]] - הרחבת מוסד &quot;מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה&quot; ברכישת בית הקבע לפעילות המרכז בשכונת נווה אורנים בצפת שהושלמה בחג הגאולה י&quot;ב תמוז.<br /> <br /> לקראת יום הבהיר י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג לכבוד סיום שנת ה120 להולדת [[נשיא דורנו]] יצר רעש גדול בחב&quot;ד ומחוצה לה בהצגת מתווה האחדות במגזין [[דרך המלך]] כשאירח את השלוחים המהפכנים הרב יוסי גינזבורג והרב משה שילת להתוועדות משותפת לעורר את נקודת האחדות שכולם נדרשים אליה: לחיות עם משיח ולהפיץ את בשורת ונבואת הגאולה של הרבי.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשפ&quot;ג]] מצליח הרב שימעלה פיזם בעזרת כמה מחבריו לתבוע תביעה כללית את הארגון שהרבי הקים [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] בסיבות שונות ומשונות שאין כאן המקום לפורטם, דבר כזה הוא לצאת נגד הרבי במוצהר במיוחד שבי&quot;ד רבני חב&quot;ד (שבדרך אגב גם את זה הרבי הקים, ומינה אנשים ספציפיים במיוחד)... ונקווה בע&quot;ה שיחזור בו מדרכו המתועבת...<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=63854 הרב פיזם הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73079 קרא מכתב כללי והתקרב ליהדות] - ראיון עם הרב שמעון פיזם {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה {{אינפו}} י' אדר ב' התשע&quot;א (16.03.2011) {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78321 הרב פיזם מתארח במגזין הוירטואלי 'לקראת שבת'] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [https://chabad.info/in-focus/285362/ השמחה לאחרי השריפה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/428476/ טור שפירסם לקראת י&quot;ד כסלו 90 שנה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/643699/ אנחנו מנצחים ומביאים התגלות נאו!] {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/magazine/647357/ הרב פיזם בראיון לבית משיח:אנחנו – אַנְשֵׁי הַחַיִל – מנצחים!] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/769138 מה הסיפור של הסברת ענינו של משיח?] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/856615/ גלי ישראל: הרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד על 'הקהל' ב770] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/957781/ קול ברמה: הרב פיזם מספר את סיפור ההצלה המדהים של הרבי] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/magazine/928373/ מתווה האחדות המדובר בחב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פיזם שמעון יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=616313 2023-07-26T19:47:14Z

<p>95.86.73.18: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ש פיזם.jpg|ממוזער|הרב שימעל'ה פיזם (משמאל) לצד הרב חיים אברביה (קראון הייטס, תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''שמעון יהודה פיזם''' (מכונה '''שימעל'ה''', יליד שנת [[תשמ&quot;א]]) הינו המנהל הכללי של מוסדות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], חבר הנהלת האתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)|חב&quot;ד בישראל]], חבר הנהלת [[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] שעל ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגו&quot;ח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> [[קובץ:שימעל'ה_פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שימעל'ה פיזם נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע&quot;ב]]]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב פיזם נולד ב[[ה' אב]] בשנת [[תשמ&quot;א]] ב[[קריית שמואל]], לרב [[יגאל פיזם|יגאל ומרת חנה פיזם]]. <br /> למד ב[[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קריית שמואל]], ובהיותו ילד, זכה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לראשונה יחד עם הוריו ולשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] תשמ&quot;ח. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שב[[ניו-יורק]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], בסיום שנת הקבוצה הקים את מערכת ההוצאה לאור השבועית של [[ועד חיילי בית דוד]], ומחברי הנהלת [[את&quot;ה העולמי]].<br /> עם סיום שנת ה'קבוצה' חזר כ[[שליח]] לישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובסיום השנה סייע בניהול [[ישיבת קיץ|ישיבת הקיץ]] [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|'חיילי בית דוד']], שתחת ארגון [[את&quot;ה העולמי]].<br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> בחורף [[תשס&quot;ב]] נקרא לדגל עסקנות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש|ארץ]] על ידי יושב ראש [[אגו&quot;ח]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהכניסו רשמית לפעילות במסגרת אגף הפעילות של אגו&quot;ח יחד עם הרב [[יוסי גינזבורג]], הרב [[מענדי בליניצקי]], הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] והרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט שבט]] [[תשס&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת איילת לבית צייגר, ולאחר החתונה התיישב ב[[ירושלים]], והקים את ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] שתחת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], בראשו הוא עומד לאחר מכן עבר להתגורר ב[[צפת]] משם כיום הוא מנהל את כל עניניו.<br /> <br /> במקביל לעיסוקיו בניהול הארגון, הוא מכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] וחבר הנהלה בכמה מוסדות חב&quot;דיים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] השתתף בהקמת קרן '[[חסדי שלמה ומשה]]' המעניקה ל[[חסידי חב&quot;ד]] הטבות בקניית משקפיים ותכשיטים וקרן מתנות לאביונים. בשנת [[תשס&quot;ח]] התמנה כחבר ועד המארגנים של '[[כנס המנהלים]]' המתקיים מידי שנה על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תש&quot;ע]], עסק בהקמת אתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)|חב&quot;ד בישראל]], והתמנה כחבר הנהלת האתר. בשנת [[תשע&quot;א]], לקראת [[כ&quot;ז אדר]], עסק יחד עם פעילים נוספים בפרוייקט התעוררות ארצי תחת הסיסמא 'איכה?!' <br /> <br /> לרגל [[חג הפורים]], פורסם ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ראיון משותף שלו ושל העורך הרב [[אהרן דב הלפרין]], כשבתוך הדברים הוא מעורר את קוראי העיתון להפסיק את הפלגנות, ולעסוק בחיות בלימוד ופרסום עניני [[גאולה ומשיח|משיח וגאולה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה באתר חב&quot;ד אינפו י' אדר ב' התשע&quot;א (16.03.2011).}}. הראיון עורר סערה תקשורתית רבה, אך העורך לא הסכים להתנצל על כך שהביא את הראיון.<br /> <br /> בקיץ השתתף בהקמת כנס רבני הישיבות של אגו&quot;ח בראשות יו&quot;ר [[ועדת החינוך החב&quot;די]] הרב [[זושא פוזנר]]. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] נבחר בסקר [[חב&quot;ד אינפו]] כ'איש השנה' כאיש של פעילות מתוך חיות חסידית.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] התרחשה שריפה בצפת ברחוב [[הרבי מליובאוויטש]] [[מלך המשיח]] [[שליט&quot;א]] שכילתה את ביתו. מתוך השריפה נמצאו כל מיני פריטים מענינים וביניהם: [[מדליית הרבי]], ספר ה[[תניא]],[[דולר]] שהתקבלו מידיו של הרבי, אלבום משפחתי, ספר [[תהלים]] קטן ועוד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;פ]] עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה, יזם במסגרת שליחותו כמנכ&quot;ל התאחדות החסידים, התוועדויות ושיעורים יומיים באמצעים טכנולוגיים טלפוניים ובמרשתת, והיה פורץ דרך משמעותי לחיזוק אנ&quot;ש והמקורבים בבלבול הרב ששרר בעולם החב&quot;די. בסיום שנת [[תש&quot;פ]] נדבק בקורונה ואושפז בצום גדליה תשפ&quot;א במצב בינוני עד קשה בבית הרפואה מעייני הישועה, תפיליו נבדקו בדחיפות ונמצאו עם בעיות קשות, באופן ניסי מיד עם בדיקת התפילין השתפר מצבו ולחג הסוכות שוחרר לביתו{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/623409/ הרב פיזם שוחרר לביתו].}}. <br /> <br /> בערב חג הסוכות [[תשפ&quot;א]] יצא במבצע ענק לעורר את כל החסידים [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ב[[רוחניות]] למרות המצב המורכב, תחת הכותרת &quot;מקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא&quot;, המבצע עורר הדים רבים ואלפים למדו את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] במסגרת המבצע.<br /> <br /> לקראת יום הבהיר י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ב 120 שנה להולדת הרבי מלך המשיח הוביל בהצלחה את המתנה הגדולה של מוסדות [[התאחדות החסידים]] - הרחבת מוסד &quot;מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה&quot; ברכישת בית הקבע לפעילות המרכז בשכונת נווה אורנים בצפת שהושלמה בחג הגאולה י&quot;ב תמוז.<br /> <br /> לקראת יום הבהיר י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג לכבוד סיום שנת ה120 להולדת [[נשיא דורנו]] יצר רעש גדול בחב&quot;ד ומחוצה לה בהצגת מתווה האחדות במגזין [[דרך המלך]] כשאירח את השלוחים המהפכנים הרב יוסי גינזבורג והרב משה שילת להתוועדות משותפת לעורר את נקודת האחדות שכולם נדרשים אליה: לחיות עם משיח ולהפיץ את בשורת ונבואת הגאולה של הרבי.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשפ&quot;ג]] מצליח הרב שימעלה פיזם בעזרת כמה מחבריו לתבוע תביעה כללית את הארגון שהרבי הקים [[צא&quot;ח]] בסיבות שונות ומשונות שאין כאן המקום לפורטם, דבר כזה הוא לצאת נגד הרבי במוצהר במיוחד שבי&quot;ד רבני חב&quot;ד (שבדרך אגב גם את זה הרבי הקים, ומינה אנשים ספציפיים במיוחד)... ונקווה בע&quot;ה שיחזור בו מדרכו המתועבת...<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=63854 הרב פיזם הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=73079 קרא מכתב כללי והתקרב ליהדות] - ראיון עם הרב שמעון פיזם {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה {{אינפו}} י' אדר ב' התשע&quot;א (16.03.2011) {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78321 הרב פיזם מתארח במגזין הוירטואלי 'לקראת שבת'] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [https://chabad.info/in-focus/285362/ השמחה לאחרי השריפה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/428476/ טור שפירסם לקראת י&quot;ד כסלו 90 שנה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/643699/ אנחנו מנצחים ומביאים התגלות נאו!] {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/magazine/647357/ הרב פיזם בראיון לבית משיח:אנחנו – אַנְשֵׁי הַחַיִל – מנצחים!] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/769138 מה הסיפור של הסברת ענינו של משיח?] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/856615/ גלי ישראל: הרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד על 'הקהל' ב770] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/957781/ קול ברמה: הרב פיזם מספר את סיפור ההצלה המדהים של הרבי] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/magazine/928373/ מתווה האחדות המדובר בחב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פיזם שמעון יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=616308 2023-07-26T19:42:09Z

<p>95.86.73.18: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב משה שילת<br /> |תמונה=משה שילת.jpg<br /> |כינוי=<br /> |מקום פעילות=ישראל<br /> |תפקידים נוספים=מנהל חב&quot;ד בקמפוס וחב&quot;ד לנוער<br /> }}<br /> הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל&quot;ו]], 1976) הוא עסקן חב&quot;די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בארץ הקודש - [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[חב&quot;ד לנוער]], [[חב&quot;ד בקמפוס]], [[מעיינותיך]] - הוצאת ספרים, ועוד. נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] משנת [[תשע&quot;ד]] עד סגירתו בשנת [[תשע&quot;ח]]. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] והיה אחראי על תרומותיו באמצעות '[[קרן מרומים]]'.<br /> <br /> בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|1=ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ&quot;א כסלו]] [[תשל&quot;ו]], לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.<br /> <br /> כבר בילדותו נחשף לפעילות החב&quot;דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום הרב אברהם <br /> שמלה.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקריית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב&quot;ד, והוא התקשר לרבי.<br /> <br /> עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ&quot;ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב&quot;ד המקומית]].<br /> <br /> במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.<br /> <br /> לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&amp;lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לזוג שילת שמונה ילדים.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> ===תורת חב&quot;ד לבני הישיבות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]}}<br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשנ&quot;ט]], הקים את ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.<br /> <br /> הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע]]ים החב&quot;דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].<br /> <br /> לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י&quot;ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.<br /> <br /> במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע]]ים ומרצים מהשורה הראשונה.<br /> <br /> ===יריד החסידות===<br /> {{ערך מורחב|אירועי צמאה}}<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י&quot;ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.<br /> <br /> לקראת היריד בשנת [[תשע&quot;ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.<br /> <br /> במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון פרשת וירא תשע&quot;ז.}}.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!<br /> <br /> ===גזבר צדקה===<br /> לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת '[[קרן מרומים]]'.<br /> <br /> כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב&quot;ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל#פעילי חב&quot;ד|פעילי חב&quot;ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב&quot;ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.<br /> <br /> ===צעירי אגודת חב&quot;ד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל#פעילי חב&quot;ד|פעילי חב&quot;ד]]}}<br /> בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב&quot;ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב&quot;ד בארץ לפעילות של השלוחים.<br /> <br /> הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ&quot;ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.<br /> <br /> בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].<br /> <br /> לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב&quot;ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב&quot;ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע&quot;ה]]-[[תשע&quot;ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב&quot;ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.<br /> <br /> ===תקנת [[הרמב&quot;ם]] היומי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט &quot;חמ&quot;ד של תורה&quot;, המעודד את לימוד ספר [[הרמב&quot;ם]] כפי תקנתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב&quot;ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב&quot;ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב&quot;ם|כתב שטורעם|כ&quot;ו בכסלו תשע&quot;ה}}.}}.<br /> <br /> עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב&quot;ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב&quot;ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב&quot;ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב&quot;ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב&quot;ד בישראל}}.}}.<br /> <br /> על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.<br /> <br /> ===פעילות כללית===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.<br /> <br /> כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.<br /> <br /> בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב&quot;ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע&quot;ד.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשפ&quot;ג]] מסייע משה שילת לר' שימעלה פיזם במשפט נגד צא&quot;ח, לא נעריך בדברים אבל כמובן שדבר זה הוא לצאת נגד הרבי במוצהר, ונקווה באמת שהוא ישוב ממעשיו הרעים וכו'<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}<br /> במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב&quot;ד, ולציבור החב&quot;די עצמו.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב&quot;ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע&quot;ג.<br /> *'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע&quot;ה.<br /> *'''י&quot;ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע&quot;ו.<br /> *'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע&quot;ו.<br /> *'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע&quot;ז.<br /> *'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע&quot;ח.<br /> *'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש&quot;פ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''חתניו:<br /> '''<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי - יוצר הפודקאסט 'הללו' וסופר חסידי, כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, הרב ליאור קליין - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון 1535, כ&quot;ו כסלו תשע&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.kikarhashabat.co.il/פורום-תקנה-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי ידידיה מאיר בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ&quot;ה כסלו תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב&quot;ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ&quot;ג חשוון תשע&quot;ד<br /> *{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': &quot;המשיח כבר בועט בדלת&quot;|מנחם בן-ישראל|כ&quot;ז בכסלו תשע&quot;ה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש&quot;ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5 {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב&quot;ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו<br /> *'''[https://col.org.il/news/131538 &quot;חומת ההתנגדות קורסת&quot;: ליפקין מראיין את הרב שילת]''' {{COL}} כ&quot;ז סיון ה'תשפ&quot;א 07.06.2021<br /> <br /> ;טורים פרי עטו:<br /> *'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב&quot;ם|תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=584 פשוט שכחנו מה זה חב&quot;ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס&quot;ז {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/בתגובה-לעמקות-גלותית-מאת-הרב-יאיר-דרי/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/עמקות-גלותית-יאיר-דרייפוס/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שילת, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=429838 2020-11-08T06:11:49Z

<p>95.86.73.18: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:סי או אל.jpg|ממוזער|לוגו האתר]]<br /> '''חב&quot;ד און ליין''' ('''col.org.il''') הוא אתר חדשות חב&quot;די.<br /> <br /> == הסטוריה ==<br /> הוקם בשנת [[תש&quot;ס]] על ידי ר' [[דוד זאב רוטנברג]] ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר על ידי ר' שמואל ריבקין וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסף ריבקין. העורך הראשי עד [[תשע&quot;ו]] היה ר' [[מנחם כהן (כפר חב&quot;ד)]]. כיום העורך הראשי הוא ר' משה כהנא, המשמש אף כחבר מועצת העיר ביתר עילית. בשנת [[תשס&quot;ח]] השיק האתר מהדורה ב[[אנגלית]] בשם &quot;COLlive&quot; על ידי ר' יהודה לייב צייטלין, שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורכה הראשי.<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תשס&quot;ט]] הוציא האתר מגזין שבועי שהכיל בין היתר את התכנים המיוחדים שפורסמו באותו שבוע באתר. ב[[חודש ניסן]] [[תשס&quot;ט]] נסגר המגזין על פי הוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46803 השתלשלות פרשיית המגזין של האתר 'חב&quot;ד און ליין'] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;פ]] עבר האתר שיפור כללי.<br /> <br /> == צוות האתר ==<br /> [[קובץ:חבד און ליין.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו ישן של האתר]]<br /> לצד מנהל האתר ר' יוסי ריבקין, משמש כעורך הראשי ר' משה כהנא. שאר העורכים הם ר' שרון גושן, הרצל קוסאשוילי, מנדי זילברשטרום ומנדי קורטס.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * חב&quot;ד אינפו<br /> *הגאולה (אתר)|הגאולה]<br /> *[[חב&quot;ד.FM (אתר)|חב&quot;ד אף אם<br /> * [[שטורעם]] (אתר)|שטורעם]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il// דף הבית של חב&quot;ד און ליין]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרי חדשות חב&quot;ד]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=394603 2020-09-02T14:26:20Z

<p>95.86.73.18: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרצ&quot;ח]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[עייר]] [[צ'ארקס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. <br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר, ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר [[חודש תשרי]] התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תרס&quot;ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית [[סטערנה שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]].<br /> <br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> {{מנין כריתת הברית|}}<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> באדר ראשון [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש ח' ניסן]] תרצ&quot;ח הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד.<br /> *הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.<br /> *הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> * צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.<br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=394602 2020-09-02T14:25:12Z

<p>95.86.73.18: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרצ&quot;ח]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[עייר]] [[צ'ארקס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. <br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר, ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר [[חודש תשרי]] התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ח]] כבר שימש ר' אלחנן כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית [[סטערנה שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]].<br /> <br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> {{מנין כריתת הברית|}}<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> באדר ראשון [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש ח' ניסן]] תרצ&quot;ח הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד.<br /> *הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.<br /> *הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> * צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.<br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=394601 2020-09-02T14:24:42Z

<p>95.86.73.18: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרצ&quot;ח]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[עייר]] [[צ'ארקס]] להוריו ר'היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. <br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר, ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר [[חודש תשרי]] התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ח]] כבר שימש ר' אלחנן כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית [[סטערנה שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]].<br /> <br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> {{מנין כריתת הברית|}}<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> באדר ראשון [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש ח' ניסן]] תרצ&quot;ח הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד.<br /> *הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.<br /> *הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> * צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.<br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=394600 2020-09-02T14:24:26Z

<p>95.86.73.18: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרצ&quot;ח]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[עייר]] [[צ'ארקס]]להוריו ר'היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. <br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר, ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר [[חודש תשרי]] התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ח]] כבר שימש ר' אלחנן כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית [[סטערנה שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]].<br /> <br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> {{מנין כריתת הברית|}}<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> באדר ראשון [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש ח' ניסן]] תרצ&quot;ח הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד.<br /> *הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.<br /> *הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> * צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.<br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=394594 2020-09-02T14:19:38Z

<p>95.86.73.18: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרצ&quot;ח]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[עייר]] [[צ'ארקס]]. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בישיבה ליטאית בעיר [[מינסק]]. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. <br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ר' אלחנן שעה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר [[חודש תשרי]] התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> בחורף [[תרס&quot;ד]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ח]] כבר שימש ר' אלחנן כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית [[סטערנה שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]].<br /> <br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> {{מנין כריתת הברית|}}<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> באדר ראשון [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש ח' ניסן]] תרצ&quot;ח הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד.<br /> *הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.<br /> *הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> * צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.<br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=394592 2020-09-02T14:16:52Z

<p>95.86.73.18: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרצ&quot;ח]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[עיירה]] [[יוזאווקע]] שעל יד העיר [[צ'רקאס]]. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בישיבה ליטאית בעיר [[מינסק]]. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. <br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ר' אלחנן שעה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר [[חודש תשרי]] התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> בחורף [[תרס&quot;ד]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ח]] כבר שימש ר' אלחנן כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית [[סטערנה שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]].<br /> <br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> {{מנין כריתת הברית|}}<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> באדר ראשון [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[ח' ניסן]] תרצ&quot;ח הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד.<br /> *הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.<br /> *הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> * צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.<br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

95.86.73.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=394591 2020-09-02T14:15:40Z

<p>95.86.73.18: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרצ&quot;ח]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[עיירה]] [[יוזאווקע]] שעל יד העיר [[צ'רקאס]]. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בישיבה ליטאית בעיר [[מינסק]]. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. <br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, תושב מינסק שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ר' אלחנן שעה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר [[חודש תשרי]] התקבל לישיבה. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> בחורף [[תרס&quot;ד]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ח]] כבר שימש ר' אלחנן כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית [[סטערנה שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו היתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ג]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית ברוסיה, בראש [[המחתרת החסידית ברוסיה]], בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים לנינגרד]].<br /> <br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> {{מנין כריתת הברית|}}<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> באדר ראשון [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[ח' ניסן]] תרצ&quot;ח הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל גולומבוביץ]]. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד.<br /> *הגב' שרה אשת משה טיבורסקי - ישראל.<br /> *הגב' רחל לאה בלכמן - ישראל.<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> * צבי הירש - נהרג לפני גיל בר מצווה.<br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

95.86.73.18