חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישבעם סגל

2010-03-17T23:06:28Z

95.86.71.109:

[[תמונה:ישבעם סגל.jpg|left|thumb|250px|הרב ישבעם סגל]]
הרב '''ישבעם סגל''' - בנו של הרב [[משה צבי סגל]] הינו [[משפיע]] מחשובי תושבי [[כפר חב"ד]].

==חיבוריו==

*[[ערכים בחסידות (ספר)|ערכים בחסידות]].
*[[הגדה (אגדה) ליום העצמאות]]
*[[חסיד באמונתו יחי' (קונטרס)]]

==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/files/MegilatHatzmaut.doc ההגדה (אגדה) ליום העצמאות]
*[http://chabad.info/files/chasid.pdf הקונטרס חסיד באמונתו יחי']
*[http://www.shiduryashir.com שיעוריו של הרב באתר "חי"]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סגל ישבעם]]

בית משיח (שבועון)

2010-03-17T22:42:55Z

95.86.71.109: /* חלקים ומוספים */

[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגיליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו ביטאון המיועד לחסידי חב"ד, היוצא לאור מידי שבוע ומופץ באלפי עותקים ב[[ארץ הקודש]] ב[[ארצות הברית]] ובעולם. מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה המקוונת בשתי תצורות - טקסט ואקרובט, אלפים גולשים לגירסה המקוונת מידי שבוע.

בגליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות.מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]).

העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ"ד]], בעקבות שינויים דרמטיים בעיתון [[כפר חב"ד]], כמו הסרת ה"יחי" מעמוד השער (נגד החלטת רבני חב"ד בנידון) והפסקת העיסוק בנושאי [[משיח וגאולה]], הפסקת עבודת כותבים אשר דעתם כי יש לפרסם את זהות המשיח והחלטה שלא לראיין כל מי שסובר כנזכר.

הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה.

==חלקים ומוספים==

* הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון שתופס את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.

* עטרת חיה - מוסף חודשי לנשים.

* [[התמים]] - מוסף שיצא מידי חודש, עבור ה[[תמימים]]. הפסיק לצאת בשנת [[תשס"ו]] ובחודש תשרי [[תש"ע]] חזר לראות אור.

==מערכת בית משיח==

*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]].מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.
*עורך ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[מנחם זיגלבוים]]. הוציא לאור עד עתה ספרים רבים.
*רכז מערכת: הרב [[אברהם רייניץ]]. הוציא לאור ספרים.
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[חיים אשכנזי]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[יעקב שמולאביץ]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), הרב [[שבתי וינטרוב]] ([[שי גפן]]), ר' [[נתן אברהם]], ר' מענדל צפתמן, הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[יהושע דובראווסקי]] ועוד.

==סדרות מיוחדות==

במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:

*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].
*המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (כמה סדרות שונות).
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] ([[מרומם ואיש עלייה|בתום הסדרה הודפס בספר]]).
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] ([[הנסיך השישי|בתום הסדרה הודפס בספר]]).
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' [[בן ציון ששון]].
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה. מאת יהושע קעניג.
*ביקור הרבי הריי"צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.

== מדורים ==

*דבר מלכות - [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים. יצא לאור בספר.
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].
*[[התוועדות]] [[חסיד]]ותית - סיפורים מ[[ר' מענדל]] פוטרפס עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]].
*"סיפור חיים" של בעלי תשובה - [[נתן אברהם]].
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.
*[[שלימות הארץ]] - מאת דובר [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], [[שי גפן]].
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].

== חשיפות במשך השנים ==

*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע.נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולאביץ]] - חבר המחתרת.

===תל אביב===

חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח בשנים האחרונות. הנה כמה דוגמאות:

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]

סדרת חב"ד בתל אביב. סדרת כתבות תחת הכותר: "חסידות חב"ד בתל אביב", הסדרה החלה להתפרסם בקיץ תשס"ט, לרגל חגיגות מאה שנים לעיר תל אביב, כאשר ההזדמנות מנוצלת לציין פרקי חיים חסידיים הנוגעים לעיר זו. השתתפו בכתיבת הסדרה: [[מנחם זיגלבוים]], [[שניאור זלמן ברגר]], [[נתן אברהם]].

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/bmnew/index.php האתר החדש של שבועון בית משיח בעברית]
*[http://chabad.info/bm/index.php האתר הישן של שבועון בית משיח בעברית]
*[http://www.beismoshiach.org/ האתר הישן של שבועון בית משיח באנגלית]

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

חב"דפדיה:מיזמים/השבחת והוספת ערכים

2010-03-17T22:26:37Z

95.86.71.109:

[[תמונה:חבדפדיה עריכה.jpg|left|thumb|250px|מיזם השבחת והוספת ערכים]]
'''מיזם השבחת והוספת ערכים''' החלה ביום כ"ג [[אדר]] ה'[[תש"ע]], לקראת [[י"א ניסן]] ה'תש"ע, במטרה לקדם את [[חב"דפדיה]] במישור ה[[איכות]]י ו[[הכמות]]י. לצורך כך, חולק המיזם לשני חלקים בהם כל אחד יוכל למצות את עצמו ולתרום להפיכתה של חב"דפדיה לאנציקלופדיה איכותית וגדולה יותר.

במשך תקופת פעילות המיזם (ככל הנראה עד לחג הפסח), יעודכן מפעם לפעם התקדמות המיזם.

==חלקי המיזם ומשתתפים==
'''שימו לב: בפיסקאות דלהלן מתבקשים המשתמשים המשתתפים להוסיף את עצמם לרשימה.'''
===1. השבחת ערכים===
מישור זה נועד להרחיב את גודל הערכים (מינימום 15 KB), תוך שמירה מקסימלית על איכות הכתיבה ונכונות המידע, בהתאם לכללים בחב"דפדיה.
====משתתפים====
#[[משתמש:חיים נהר]] - ניהול טכני ומשתתף.
#[[משתמש:חסיד]] - משתתף.
#[[משתמש:Sh12]] - משתתף
===2. הוספת ערכים===
מישור זה נועד להגדיל את כמות הערכים עד לסכום של 4000 ערכים בסמיכות לי"א ניסן.
====משתתפים====
#[[משתמש:Shmuel Munkes]] - יוזם ומשתתף.
#[[משתמש:חסיד]] - משתתף.
#[[משתמש:חיים נהר]] - ניהול טכני ומשתתף.
#[[משתמש:שלום]] - משתתף.
#[[משתמש:פיני]] - משתתף.
#[[משתמש:Sh12]] - משתתף.
__TOC__

==פעילות המיזם והתקדמותו==
===1. השבחת ערכים===
'''עדכונים בדבר סך הערכים העולים על 15 ק"ב:'''
#יום שלישי כ"ג אדר ב' - '''93'''.
#יום רביעי כ"ד אדר ב' - '''98'''.
#יום חמישי כ"ה אדר ב' - '''100'''.
#יום שישי כ"ו אדר ב' - '''101'''.
#יום שני כ"ט אדר ב' - '''102'''
#יום שלישי ר"ח ניסן - '''103'''

===2. הוספת ערכים===
'''עדכונים בדבר סך הערכים הקיימים בחב"דפדיה:'''
#יום שלישי כ"ג אדר ב' - '''3,801'''.
#יום רביעי כ"ד אדר ב' - '''3,824'''.
#יום חמישי כ"ה אדר ב' - '''3,843'''.
#יום שישי כ"ו אדר ב' - '''3,867'''.
#יום שני כ"ט אדר ב' - '''3,904'''
#יום שלישי ר"ח ניסן - '''3,917'''

==ערכים מבוקשים==
כאן ניתן להוסיף ערכים להשבחה או להוספה, כפי ראות עיני המשתמשים.

===ערכים להשבחה===
*[[אדמו"ר האמצעי]]
*[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)]]
*[[בית חב"ד]]
*'''[[אדמו"ר שליט"א]]''' - המשימה '''הכי דחופה'''!
*[[רבי לוי יצחק]]
*[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] - בדף השיחה יש הכל.

===ערכים להוספה===
*[[הקריאה והקדושה (ספר)]]
*[[יעקב זכריה מסקאליק]]
*[[חיים ששון]]

==ערכים שהושבחו==
* [[חברון]]

* [[ עשר ספירות]]

* [[הבעל שם טוב]]

* [[כפר חב"ד]]

* [[קראון הייטס]]

* [[הארמון למלך המשיח]] - ערך ה100 מעל 15,000. מזל טוב!

*[[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)]], "אינו דומה..מאה...למאה ואחת".

*[[יעקב ישראל קנייבסקי]]

==ערכים מיוחדים שהתווספו==

*[[יראת ה' אוצרו]]
*[[ספר המאמרים מלוקט]]
*[[פאקינג]]
*[[ראש מתיבתא]]
*[[אברהם מרדכי קסטל]]
*[[ראש ישיבה]]
*[[הצלה קראון הייטס]]
*[[תומכי תמימים פרנקפורט]]
*[[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*[[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*[[דיני איטר]]
*[[ישיבת קיץ סינסינטי]]
*[[ליפמאן שפירא]]
*[[אנשים של צורה (ספר)]]
*[[נחום שמריהו ששונקין]]
*[[שמשון חריטונוב]]
*[[ישראל ברוך בוטמן]]
*[[משה הבלין]]
*[[יעקב ישראל קנייבסקי]]
*[[שיחות לנוער]]

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]

ישיבת הבוכרים

2010-03-17T21:53:03Z

95.86.71.109:

[[תמונה:אור שמחה.jpg|left|thumb|250px|מתחום הקמפוס בו שוכנת ישיבת אור שמחה]]
'''ישיבת הבוכרים''', הנקראת היום גם '''אור שמחה''', נוסדה ב[[כפר חב"ד]], בעקבות העליה הגדולה בשנים [[תש"ל]] ואילך. הישיבה כוללת גם בית ספר יסודי, [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].

הישיבה נועדה בתחילה בעיקר לילדים עולי בוכרא ומכאן שמה "ישיבת הבוכרים". כיום לומדים בה מכל הסוגים והעדות, מהם ילדי שכבות מצוקה (סעד). בישיבה הגדולה יש מסלול ללימוד [[שחיטה]] וכתיבת [[סת"ם]], דבר המושך את התלמידים המעוניים במקוצועות אלו דווקא.

הישיבה נוסדה על ידי הרב [[שמחה גורודצקי]], וכיום היא נקראת על שמו.

==צוות הישיבה==
*הרב [[דובער שיף]] - יו"ר.
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ראש הישיבה.
*הרב [[מנחם מעדל גורביץ']]- [[משפיע]].
*הרב [[זאב אברהם סלאווין]] - מנכ"ל.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|בוכרים]]

תומכי תמימים גוש קטיף

2010-03-17T21:52:07Z

95.86.71.109:

ישיבת '''תומכי תמימים גוש קטיף''' נפתחה בשנת [[תשס"ה]] בנווה דקלים לבחורים אמריקאים, בראשות הרב [[אלי פולטרק]].

ב[[אב]] [[תשס"ה]] גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|גוש]][[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|גוש]]

תומכי תמימים גוש קטיף

2010-03-17T21:49:04Z

95.86.71.109:

תומכי תמימים גוש קטיף

2010-03-17T21:48:14Z

95.86.71.109:

ישיבת '''תומכי תמימים גוש קטיף''' נפתחה בשנת [[תשס"ה]] בנווה דקלים לבחורים אמריקאים, בראשות הרב [[אלי פולטרק]].

ב[[אב]] [[תשס"ה]] גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.

[[קטגוריה:[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|גוש]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)

2010-03-17T21:46:02Z

95.86.71.109: /* צוות הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=הישיבת חב"ד בחיפה הנוכחית|אחר=תומכי תמימים חיפה שנסגרה|ראו=[[תומכי תמימים חיפה (נסגר)]]}}
[[תמונה:ישיבת חב"ד חיפה.jpg|left|thumb|300px|תמונת הענק של [[הרבי]] על חזית הישיבה]]
בכ’ [[חשוון]] בשנת [[תש"ס]] הוחלט ע"י הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט]] על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[חיפה]].

את הניהול הכלכלי של הישיבה נטל על עצמו הרב שילדקרויט, כאשר הצד הרוחני מופקד בידי הנהלת ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בראשות הרב [[יוסף יצחק ווילשנסקי]]. לתפקיד המנהל הרוחני נבחר בנו, הרה”ח ר’ מנחם מענדל וילשאנסקי.

בישיבה לומדים 30 בחורים, חלקם - [[תמים|תמימים]] מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|הישיבה הגדולה בצפת]], שבאים כ[[שליחות|שלוחים]] לישיבה, ולצדם - בחורים מקומיים שבזכות הישיבה התקרבו ליהדות, וכעת הם לומדים וסוגרים פערים של שנים רבות בלימוד תורה. מתכונת זו מבוססת על מענה מהרבי שקיבל ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], שבישיבה בצפת תשולב גם מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]], כמובן עם מסגרת מיוחדת של שיעורים המותאמת להם, אך לא לפתוח עבורם ישיבה נפרדת.

המוסד פועל במתכונת ישיבתית לכל דבר, הכוללת בחינות מדוקדקות על הסוגיות הנלמדות, [[נגלה דתורה|נגלה]], ו[[חסידות]], [[גאולה ומשיח]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך הרב]]. יחד עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה יהודית ו[[חסידות|חסידית]] לכל הסביבה.

==צוות הישיבה==
* הרב מנחם מענדל ווילשאנסקי - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
* הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
* הרב אריאל דישראלי - [[משגיח]] ראשי.
* הרב דוד גינזבורג - [[נו"נ]].
* הרב דוד מינסקי - [[ר"מ]].

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים חיפה (נסגר)]]

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ח]]

עמנואל חביב

2010-03-17T21:39:00Z

95.86.71.109:

הרב '''עמנואל חביב''' נולד בעיר מרסיי שבצרפת לאביו הרב דוד חביב (שבאורח פלא ניצל ממחנות ריכוז). הוא נישא והקים משפחה על בסיס תורני במרסיי שהייתה ללא תשתית יהודית ולכן נאלץ ללמוד יהדות לבד. כמו כן, השקיע מאמצים רבים להחדיר בילדיו תורה ויהדות. בהמשך עברה המשפחה לירושלים.

בגיל שבע החל הרב חביב ללמוד בישיבה קטנה "פורת יוסף". המשיך ב[[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]] וכשהשלים את לימודיו נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]]. לאחר סיום שנת הקבוצה חזר לקריית גת על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות . לאחר נישואיו, הוא הצטרף ל[[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של ירושלים. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית בצרפת ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב ל- 7 שנים.

בתום השליחות שלו בצרפת, הרב חביב חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות, הוא חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל מקדש שאול להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, הוצע לו משרה במשרד משפטים, שם, עבד עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

בינתיים, משפחת חביב עברו לביתר ושם הוא מנהל את [[כולל תורה אור]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חביב עמנואל]]

יהושע מונדשיין

2010-03-17T21:35:34Z

95.86.71.109:

[[תמונה:מונדשיין.jpg|left|thumb|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים בעיקר מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] לאביו ר' מרדכי שמואל מונדשיין ע"ה שהיה ממקורביו של הגר"י שור זצ"ל. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומשם המשיך ל[[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]]. במהלך שנת ה'קבוצה' התיידד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] מזכיר אדמו"ר הריי"צ והיה לתלמידו ומעריצו. באותו זמן סייע לר' חיים גם בסידור [[ספריית ליובאוויטש]] ובעריכת הספר [[אהל רח"ל]] ח"א.

כשנתיים לאחר לימודיו נשא את מרת רחל-לאה ע"ה, בתו של הרב [[דוד ברוומן]] ע"ה - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] והחל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הרב מונדשיין הוא אספן של תשורות משמחות אנ"ש ועוד.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. בשנת [[תשנ"ו]] הו"ל גרסא נוספת בנושא. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]].

החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

בשנת [[תשס"ו]] נפטרה רעייתו והוא נישא בשנית לחנה, בת ר' [[חיים זליג אלטהויז]].

==ספריו==
*[[בכרם חב"ד]] - ד' חלקים
*[[אגרות בעל התורת חסד]]
*[[אוצר מנהגי חב"ד]]
*[[מגדל עז]]
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
*[[מפתחות ללקוטי לוי יצחק]]

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[מרדכי שמואל מונדשיין]] - מוסקבה.
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אקסלרוד]] - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תל אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]]- [[משפיע]] ומנהל ב[[תומכי תמימים ברינוא]]

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם.נט]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מונדשיין יהושע]]

יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)

2010-03-17T21:29:34Z

95.86.71.109:

[[תמונה:גוראריה 2.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק גוראריה]]

הרב '''יוסף יצחק גוראריה''' הינו [[משפיע]] ראשי בישיבת [[מנחם מענדל ליובאוויטש - דטרויט]] ועורך השבועון "[[חסידים...איין משפחה (שבועון)|חסידים...איין משפחה]]".

הרב גורארי נולד לאביו ר' משה גוראריה שהיה [[משכיל]] ב[[חסידות]], בצעירותו נסע ל[[ארצות הברית]] ולמד בישיבת [[אהלי תורה]] אצל הרב [[ישראל פרידמן]].

למד בחברותא עם המשפיע רבי [[שלום חריטונוב]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גוראריה יוסף יצחק]]

יאיר כלב

2010-03-17T21:28:16Z

95.86.71.109:

[[תמונה:יאיר כלב.jpg|left|thumb|250px|הרב כלב במהלך הרצאה, עם הגיטרה שלו.]][[הרב]] ה[[חסיד]] ר' '''יאיר כלב''' הינו מרצה בתורת [[חב"ד]] מתוך [[ספר התניא]]. הרצאותיו מתייחדות ב"הפסקות" בהם הוא מנגן [[ניגוני חב"ד]] עם גיטרה. הרב כלב מתגורר ב[[כפר חב"ד]] נולד במשפחה שלא שמרה [[תורה]] ו[[מצוות]], אך [[חוזר בתשובה|חזר בתשובה]] על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ומאז הפך ל[[חסיד]].

הרב כלב הנפיק סדרת דיסקים של ההרצאותיו על [[:קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא|פרקי]] [[ליקוטי אמרים]] מ[[ספר התניא]]. סדרת דיסקים נוספת של [[ניגוני חב"ד]] בשם [[עצם הנשמה (דיסק)|עצם הנשמה]]. בנוסף לכך, בשנים האחרונות כותב הרב כלב ספר ובו הרצאותיו בנושא התניא, שחלקים רבים ממנו מתפרסם מידי פעם ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דים]].

==ראו גם==
*[[עצם הנשמה (דיסק)]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://tanyaor.com/index.asp תניא - מודעות עצמית - אתר הבית של הרב כלב]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כלב יאיר]]

חס"ד הלברשטם

2010-03-17T21:23:56Z

95.86.71.109:

[[תמונה:חסד.jpg|left|thumb|200px]]
הרב '''חנניה סיני דוד (חס"ד) הלברשטאם''' הוא [[משב"ק]] של [[הרבי]], אשר שימשו במשך כ18 שנה.

הוא גם אחיו של ר' חיים ברוך הלברשטאם, שהיה גם משב"ק של הרבי.

== אהרן הלברשטאם ==

בנו '''אהרן יוסף הלברשטאם''' נרצח בפיגוע ירי, ביום כ"ג [[אדר]] [[תשנ"ד]].

בשנת [[תש"ן]] הגה שמעון פרס את "[[התרגיל המסריח]]" על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של יצחק שמיר. לאור קריאתו של [[הרבי]] חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחכ"י [[אגודת ישראל]], ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלה צרה בראשותו של יצחק שמיר.

ארגוני החמאס והטירור למיניהם תיכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תוכניתם לקבל חלקים נרחבים מארץ ישראל על ידי התרגיל המבריק, ותיכננו לעשות זאת כנגד [[הרבי]] לאחר שעבר ניתוח בעיניו בבית הרפואה 'בית ישראל' שבמנהטן, בדרכו לבית חיינו - [[770]], אך לאחר שהשם הפיר עצת גוים, החליט המרצח במחשבה של רגע וכתגובת אכזבה לירות לעבר קבוצה של חסידי [[חב"ד]] שנסעו ללוות את הרבי ברכב. בירי נפגע ארי הלברשטאם, ולאחר יומיים מת מפצעיו לצער.

לאחרי הרצח נקבעו שלטים שנקבעו במקום הרצח, בעליה לגשר ברוקלין. השלטים הוצבו במקומות בולטים, לכל אורך העליה שנקראה על שמו של ארי.

ככל שהשנים חולפות וזכרון הרצח נחלש, נעשה קשה מלאכת השארת השלטים במקומם. אימו של ארי, גב' הלברשטם מספרת על מספר פעמים בהם הוסרו חלק מהשלטים על מנת לקבוע שלטים שונים במקום, ואפילו על נסיון להחליף את שם העליה. אלא שבעזרת קשריה ועקשנות יהודית טיפוסית, כל השלטים נותרו על מקומם<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52083 חב"ד אינפו]</REF>.
== לקריאה נוספת ==

*'''על הכוונת''', ספר מיוחד מתאר את סיפור הרצח.
== קישורים ==
*מספר על שנותיו בשימוש הרבי [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450 שבועון בית משיח 470]
*[http://www.arihalberstam.com/php/index.php האתר על שם ארי]
*[http://www.hageula.com/news/chabad/3338.html מתוועד]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הלברשטם חנניה סיני דוד]]

אלימלך שחר

2010-03-17T21:20:50Z

95.86.71.109:

[[תמונה:אלימלך שחר.jpg|left|thumb|250px|הרב אלימלך שחר מוסר שיעור ב-[[770]]]]
הרב '''אלימלך שחר'''- מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[רחובות]].

נולד למשפחה חרדית במושב בית גמליאל (מושב מזרם המזרחי).
למד בישיבת תומכי תמימים בלוד, והיה ממושפעיו של ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]]

הקים את ביתו ברחובות, היה ממקימי הקהילה שמונה כיום (נכון לשנת תש"ע) כ-450 משפחות. לאחר כמה שנים מבואו למקום מונה למנהל תלמוד תורה חב"ד ובהמשך למנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות, הכוללים מוסדות חינוך וחסד.

הרב שחר ייסד ומנהל את [[מרכז ישיבות חב"ד בארץ הקודש]], המאחד את ראשי ומנהלי הישיבות בכינוסים ואסיפות שנתיות ומארגן עבור עובדי הישיבות ימי השתלמות בחינוך. המרכז מקיים גם כינוס שנתי קבוע.

נחשב כיד ימינו של רב קהילת חב"ד ברחובות הרב גלוכובסקי.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שחר אלימלך]]

אהרן שפירא

2010-03-17T21:17:38Z

95.86.71.109:

[[תמונה:1778.jpg|left|thumb|300px|הרב אהרן שפירא]]
הרב '''אהרן שפירא''', הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] בבני ברק, ו[[שליח]] הרבי לשכונה.

הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF>

== קישורים חיצונים ==

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=11827 משתתף במעמד הכנה למתן תורה בישיבת תומכי תמימים בני ברק]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=700 חתונת בן הרב שפירא, חב"ד אינפו]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שפירא אהרן]]

אהרן יצחק לייכטר

2010-03-17T21:16:42Z

95.86.71.109:

הרב '''אהרן יצחק לייכטר''' נולד ביום כ"ט [[תשרי]] שנת [[תש"ח]] בעיר [[תל אביב]], להוריו הרה"ח ר' [[חיים חנוך העניך לייכטר]] ואמו מרת [[חנה נחמה לייכטר]] (לבית ירוסלבסקי).

אביו היה מחשובי חסידי לעלוב ויחד עם זאת למד [[חסידות חב"ד]] ובעיקר היה בקי ב[[ליקוטי תורה]] ו[[תניא]] של [[אדמו"ר הזקן]].

בשנות ילדותו למד בחיידר חסידי ב[[תל אביב]] והיה מקורב לעדת [[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר מגוריו. באמצעות דודו ר' [[משה ירוסלבסקי]] התוודע לקהילת חסידי [[חב"ד]] בעיר. בבחרותו למד בישיבות "קול תורה" בהמשך למד בישיבת "מיר" המפורסמת. עוד בהיותו בישיבה ב"מיר" בלט בכשרונותיו המצויינים, הן בתחום הלימודי והן בתחום האנושי. עזרתו לסביבה החלשה והנתמכת, הייתה מן הידועות.

התקרבותו הממשית לחב"ד הייתה בעקבות הצטרפותו לקבוצת בחורים שלמדה חסידות, בין חברי הקבוצה; ר' [[משה הבלין]], ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. בשנת [[תש"ל]] עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר שנתיים - בסוף [[תשל"א]] - נסע ל[[קבוצה]] ושם התקשר ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

בשנת [[תשל"ג]], כחודש לאחר נישואיו, זכה להיות משלוחי הרבי לעיר הקודש [[צפת]], והחל ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)]], בראשות הרב [[אריה לייב קפלן]].

הרב לייכטר נודע היה בהקפדתו על [[תקנת הרמב"ם]].

נפטר בפתאומיות ביום י"ט [[מנחם אב]] ה'[[תשנ"ד]].

==משפחתו==
*'''זוגתו''': הרבנית רינה לייכטר.
*'''בניו''': ר' מנחם מענדל לייכטר - [[שליח]] בסומגאיט, [[אזרביג'אן]]. [[הת']] שניאור זלמן. הת' שלום דב בער. הת' לוי.
*'''בנותיו''': רות.
*'''חתניו''': ר' יעקב וובר, [[צפת]]. ר' [[שבתאי יונה פרידמן]], משיב ומג"ש בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] [[צפת]] ומחבר הספר "אם אסק שמיים". ר' יהודה רוזנברג, [[צפת]]. הרב אברהם חיים זילבר, שליח בשכונת איביקור ב[[צפת]] יו"ר "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" ו[[מטה שלימות הארץ]]. ר' אהרן דרוק, [[צפת]]. הרב יצחק קעניג, מנהל עמותת [[בית חב"ד אלקנה]] ו[[שליח]] בישוב [[אלקנה]]. ר' שמואל אהרן הגר, [[ביתר עלית]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לייכטר אהרן יצחק]]

אהרן חזן

2010-03-17T21:16:02Z

95.86.71.109:

[[קובץ:חזן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אהרן חזן]]

הרב '''אהרן חזן''' נולד בשנת [[תרע"ב]], ב[[קרסנוסטב]] שב[[וואהלין]] לאביו הרב [[מרדכי חזן]], שכיהן כרב העיירה. רוב שנות ילדותו עברו עליו לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית והוא חווה את רדיפותיה על בשרו, עוד בטרם נאלץ להתמודד עם חינוך ילדיו.

במשך כמה שנים ישב בבית ולמד [[תורה]] עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כ"כ על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר.

מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'ישיבה קטנה' שהקימו חסידי חב"ד ב[[קרסנוסטב]]. בראש הישיבה עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה.

== ייסוד החדרים בטשנקט ==
בתחילת קיץ [[תש"ד]], ביקר אצלו אחד החסידים, ר' אלי ליפסקר שמו, ובקשו לייסד "חדר" לילדי הפליטים בטשקנט. רבי אהרן הקים באותה תקופה ארבעה חדרים במקומות שונים בעיר. ה"חדרים" יצרו רשת מחתרתית של תורה. ברחוב אוקצ'י לימד ר' [[משה נתן גורליק]], איש חב"ד; ר' [[זלמן לייב אסטולין]], נכה מלחמה, לימד בסוצגורודיק על יד מפעל הטכסטיל; ר' [[אשר זעליג]] לימד ברחוב נובאיה. אחרי חג השבועות ארגן "חדר" נוסף ברחוב פרופסיוזני ובו לימד ר' משה ה"ליטוואק". לאחר שעזב את כהונתו, קבל ר' [[חיים בנימין ברוד]] את התפקיד על עצמו.

ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם.

ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל ברוסיה הייתה שבע מאות רובל לחודש. ארוחת הצהרים היומית והשכירות החודשית עבור ארבעת ה"חדרים" אף הן עלו עשרות אלפי רובלים. תקציב ענק זה אשר שולם בעיקרו על ידי כמה חסידי חב"ד אמידים, הפחית באופן משמעותי את הכנסתם. אולם מדי פעם הצליחו להשפיע על מכרים יהודים, גם כאלה הרחוקים משמירת מצוות, לתרום ביד נדיבה להחזקת ה"חדרים".

ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו בטשקנט.

== בארץ ישראל ==

בשנת [[תשכ"ו]] עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו.

ספרו "[[נגד הזרם]]" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי.

בשנת [[תשס"ח]], כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור ספר "[[המאבק והנצחון]]" - בו תיאר את מאבקו האישי, כאחד מחסידי חב"ד מעבר למסך הברזל, בשלטונות הסובייטים.

בחודש [[מנחם אב]] תשס"ח נסתלק לבית עולמו.

בנו הוא הרב [[שלום יעקב חזן]] שליט"א.

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=40034 פרקים מתוך ספרו המאבק והנצחון]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39956 כתבה על תולדות חייו, 'בקהילה']
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חזן אהרן]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חזן אהרן]]

אברהם מרדכי קסטל

2010-03-17T21:14:38Z

95.86.71.109:

[[תמונה:קסטל.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם מרדכי קסטל]]
הרב '''אברהם מרדכי קסטל''' הינו שליח הרבי לארץ הקודש, ומנהל בית חב"ד [[רחובות]].

נולד ב[[ארצות הברית]], נשלח לארץ יחד עם שלוחי הרבי לארץ הקודש.

בשנת [[תשמ"א]] הגיע ל[[רחובות]] ופתח [[בית חב"ד]] אותו מנהל עד היום. לצידו עובד הרב [[מיכאל רייניץ]] כמנהל פעילות. במהלך שנותיו כאחראי על פעילות [[חב"ד]] בעיר, התפתח מערך השליחות, ויצאו שלוחים נוספים לשכונות בעיר.
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קסטל אברהם מרדכי]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2010-03-17T21:13:49Z

95.86.71.109:

[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב וועכטר]]
הרב '''אברהם מענדל וכטר''' הינו [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. נחשב לאחד מטובי מסבירי [[תורת החסידות]] בדורנו ובעל מוח חריף, ואף יד רב לו בנגלה.

נולד למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] במדינת הונגריה. משם עברו הוריו להתגורר בקנדה, ולאחר זמן עברו לניו-יורק בשכונת ווילאמסבורג, שם גדל והתחנך בישיבות [[חסידות סאטמר]], נישא לרבנית רחל ווכטר, ומיד לאחר נישואיו החל לעמוד בראש "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג".

לאחר כשנה נפגש בסתר עם הרב [[יואל כהן]], שניסה לשכנע אותו ללמוד [[חסידות]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, של הרבי. היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו תענוגים של גן-עדן בגוף חי.

הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה.

בשנת [[תשמ"ג]] נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הם חטפו אותו למשאית, גזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה בדרום ווילאמסבורג, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת. רק בכוחותיו האחרונים, הצליח הרב ועכטר להגיע לביתו לצורך טיפול מידי. דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו"רי חצרות החסידיות לכל גווניה.

כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו רבני חב"ד את כשרות סאטמר, ומאז אין חסידי חב"ד אוכלים ממזון בכשרות סאטמר.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב את "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

לאחר תקופת אשפוז בה איבטח אותו בחור חסון, נסע הרב ווכטר ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש כולל אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים.

כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך של כולל תפארת נפתלי בנחלת הר חב"ד, וראש כולל יום שישי באשדוד.

כמו כן מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] ומראשי העורכים של פירושה ל[[ספר התניא]]. כמו כן מכהן כיועץ מיוחד למערכת [[מאמרים מבוארים|מאמר מבואר]].

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]].

*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40499 "הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו", שיעור מיוחד שנמסר בכולל האברכים,] [[נחלת הר חב"ד]].

*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר בעיתון משפחה, מאת ירוחם לנדסמן, חודש תשרי תשס"ח, "משפחה".]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ווכטר אברהם מנדל]]

אברהם טאוב

2010-03-17T21:11:20Z

95.86.71.109:

[[קובץ:נחשון וטאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב והרב [[דוד נחשון]] ב[[ציון]] [[אדמו"ר האמצעי]], בניעז'ין, מקריאים את ה[[פסק דין]]]]
איש העסקים ר' '''אברהם (אבי) טאוב''' הינו המייסד של חברת "[[שפע ימים]]" (א.ט.מ.) בע"מ (Shefa Yamim (A.T.M.) Ltd) ומאז הקמתה בחודש [[טבת]] [[תשנ"ט]] הוא משמש כמנכ"ל וכיו"ר מועצת המנהלים של החברה.

==יחס מיוחד מהרבי==
אבי נולד ביום ז' [[תמוז]] [[תשי"א]] בעיר נתניה. בשלהי שנות הלמד"ים הפך אבי ל[[חסיד]] של [[הרבי]] ושמר עימו על קשר הדוק ואף זכה מהרבי ליחס מיוחד ואישי במגוון רחב של עניינים. בביטוי נדיר ל[[לוי לבייב]] אמר הרבי כי אפשר לסמוך על אבי טאוב. אבי יחד עם שותפו וחברו הקרוב הרב [[דוד נחשון]] נשלחו על ידי הרבי לשליחויות שונות חשאיות ומסווגות בעניינים שונים ברחבי ה[[עולם]].

==שליחויות חשאיות==
בין השאר הם נשלחו על ידי הרבי באמצע שנות הממי"ם לעשרות מסעות אל מאחורי מסך הברזל הסובייטי, במסווה של אנשי עסקים - בשליחויות חשאיות אשר נפרסו על פני כ- 5 שנים, על מנת לתחזק ולהגדיל את התשתית של המחתרת ה[[יהודי]]ת-חב"דית ששמרה לאורך שנות הדיכוי על הגחלת היהודית ברחבי [[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]]. בהתאם להוראות מפורטות שקיבלו מהרבי הם גם בנו, בין השאר, ברחבי ברית המועצות את [[אוהל|ציוני]] [[אדמו"ר]]י ה[[חסידות]] בכלל ו[[רבותינו נשאינו|אדמו"רי חב"ד]] בפרט. בשנת תנש"א-ד' יצאו אבי טאוב ור' דוד נחשון, בביקור חשאי לציוני אדמור"י חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא שם את ה[[פסק דין]] על התגלותו של הרבי כמשיח צדקנו.

==לימין ניידות חב"ד==
כמעט מאז הקמתם של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ליווה אבי טאוב את הארגון מהפן הכלכלי, בשנות הנוני"ם אף סייע אבי טאוב לקניית כמה ניידות מכספו הפרטי. אבי וחברו ר' דוד נחשון עשו ועושים רבות בפרסום הרבי מלך המשיח, ופרסום [[בשורת הגאולה]].

==מרכז ממש נתניה==
אבי אחראי על [[מרכז ממש]] בנתניה - מרכז פעילות ותפילות, והפצת בשורת הגאולה.

==שפע ימים==
{{ערך מורחב|ערך=שפע ימים}}

בעקבות הוראה שניתנה לאבי עוד בתחילת שנות הנוני"ם ע"י הרבי מליובאוויטש להיות מעורב ב"כריית יהלומים" מקדיש אבי את רוב זמנו ומרצו מאז שלהי שנת 1998 לניהולה ופיתוחה של חברת שפע ימים - שהוקמה על בסיס נבואתו של הרבי מליובאוויטש בחודש [[אייר]] [[תשמ"ח]] למר אריה גוראל ז"ל (ראש עיריית חיפה דאז) שבה הצביע הרבי על הימצאותם הפלאית של אבנים טובות ומרגליות הטמונים לאורך נחל הקישון השוכן בעמק זבולון שבסמוך לעיר חיפה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|טאוב אברהם]]