https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=95.86.65.108 2026-05-04T09:42:09Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427724 2020-11-01T14:31:56Z

<p>95.86.65.108: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג) |נתן גוראיה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * בנו הרב יצחק מאיר גוראריה<br /> * בתו מרת אסתר שטרנברג<br /> * בנו הרב [[נתן גוראריה (בופולו)]]<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427723 2020-11-01T14:30:46Z

<p>95.86.65.108: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג) |נתן גוראיה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * בנו: הרב יצחק מאיר גוראריה<br /> * בתו: מרת אסתר שטרנברג<br /> * בנו: הרב [[נתן גוראריה (בופולו)]]<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427721 2020-11-01T14:29:00Z

<p>95.86.65.108: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג) |נתן גוראיה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * הרב יצחק מאיר גוראריה<br /> * מרת אסתר שטרנברג<br /> * הרב [[נתן גוראריה (בופולו)]]<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427719 2020-11-01T14:28:34Z

<p>95.86.65.108: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג) |נתן גוראיה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * הרב יצחק מאיר גוראריה<br /> * מרת אסתר שטרנברג<br /> * הרב [[נתן גוראריה (בופלו)]]<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427718 2020-11-01T14:27:07Z

<p>95.86.65.108: /* ילדותו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג) |נתן גוראיה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * הרב יצחק מאיר גורארי'<br /> * מרת אסתר שטרנברג<br /> * הרב נתן גורארי'<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92)&diff=427717 2020-11-01T14:23:56Z

<p>95.86.65.108: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> ר' '''נתן גוראריה''' היה מחסידי הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> ר' נתן נולד לאביו שניאור זלמן, בעיר קרמנצ'וג נקרא על שם סבו הרב [[נתן גוראריה (וויעטקא)]].<br /> <br /> הוא נמנה היה על מעמד הבינוני-בורגני, בהחזיקו אחוזים מהרכוש הכולל של משפחת גוראריה. הוא היה משתתף בממונו באחזקת ענייני בית הרב, תומכי תמימים ועוד.<br /> <br /> ר' נתן היה תקיף בכל הנוגע לחינוך ילדיו. כשהיה חוזר ממסעות העסקים שלו, היה בוחן את הבנים בלימודם. לעיתים היה בודק את חדרי הילדים לוודא שלא נכנסו, חלילה, ספרי חולין - תופעה נפוצה באותם ימים בשל רוחות ההשכלה שנשבו בכל עוז.<br /> <br /> הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' ישראל לוין) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> בחורף שנת תר&quot;פ נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.<br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה לרוסטוב, אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם נסתלק הרבי הרש&quot;ב. בנו הרב שניאור זלמן סיפר סיפר כי בשבת בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> הקים עולה של תורה, ובניו ובנותיו התעסקו בהפצת יהדות וחסידות.<br /> בניו: [[צבי הירש גוראריה]], [[משה גוראריה]], [[חיים שמריהו גוראריה]], [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> בנותיו: פייגא גורארי, לאה קרסיק, פערלא, שפרינצא.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר בגיל צעיר ונקבר קרוב מאד לקבר של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95)&diff=427716 2020-11-01T14:23:26Z

<p>95.86.65.108: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע קהילת חב&quot;ד במונסי ומייסד בית חב&quot;ד באוניברסיטה בבופולו|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> הרב '''נתן גוראריה''' הוא משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[מונסי]], בעבר שימש כשליח הרבי לצפון מדינת ניו יורק, ומייסד מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן גוראריה|שניאור זלמן גוראריה]], ונקרא בשעת הברית על שם סבו, הגביר החסידי ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת צביה מרים (מירל), בת הגאון הרב [[יצחק הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> <br /> בברכת הרבי, ייסד את מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> עם פתיחת מסך הברזל, החל לעסוק בשתדלנות להחזרת שטח חצר רבותינו נשיאינו בעיירה [[ליובאוויטש]] לידי חסידות חב&quot;ד, שטח שבסופו של דבר נבנה עליו מוזיאון מיוחד לתולדות העיירה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת עמוד פד].}}.<br /> <br /> נודע בשיעוריו המיוחדים והבהירים בתורת החסידות המבארים בשפה עשירה ומובנת את מושגי החסידות העמוקים. זכה להיות שותף בעריכת כמה וכמה הוצאות לאור של ספרי חסידות המיועדים להפצה לקהל הרחב, ושיעוריו המתועדים באמצעות הוידאו מתפרסמים באינטרנט באופן קבוע.<br /> <br /> אחרי פטירת רעייתו, עבר להתגורר במונסי, ניו יורק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4259592 להיות חסיד]''', בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://anash.org/remembering-pesach-by-the-rebbe/ זכרונות מחג הפסח אצל הרבי]''' {{וידאו}}, אתר 'אנ&quot;ש' (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%98%D7%A7%D7%90)&diff=427713 2020-11-01T14:22:38Z

<p>95.86.65.108: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור&quot;מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני [[אדמו&quot;ר הזקן]] עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא.<br /> עוד סופר שפעם חלקו על ענין א' בלימוד, וביקשו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] לחוות דעתו ואמר: &quot;נתן נתן שפיר קאמרת!&quot;.<br /> <br /> אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה.<br /> כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מ[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: &quot;לבנו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]], יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר&quot;.<br /> <br /> ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' [[דובער ליפשיץ]] מוויעטקא בעל &quot;גלות עליות&quot; על [[מסכת מקוואות]].<br /> <br /> אביו הרב ארי' לייב, שבא לגור ב[[פלך מוהילוב]], הביא בידו יקר - סהדותא מגילת יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו [[מהר&quot;ל מפראג|יהודה ליווא]] זצוק&quot;ל האב&quot;ד<br /> דק&quot;ק [[פראג]] בעל ספר &quot;גור אריה&quot; על התורה.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ר' נתן נפטר ביום [[שבת קודש]] [[א' חשוון|ב' דר&quot;ח מר חשון]] [[תקצ&quot;ט]] בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש&quot;ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' [[אייר]] [[תר&quot;ג]] בעיר [[קרמנצ'וג]].<br /> <br /> ==בניו==<br /> <br /> *הרב דוד שנפטר רך בשנים.<br /> *הרב מאיר - אשר עליו אמר הרה&quot;ק ר' [[הלל מפאריטש]]: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים{{הערה|1=נזכר בשו&quot;ת &quot;תשובות מהרי&quot;ש&quot; סימן ס&quot;ד &quot;הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר&quot;ר מאיר גוראריה&quot;.<br /> }}. <br /> <br /> '''נכדיו''':<br /> <br /> בניו של ר' דוד:<br /> *הרב אריה לייב (אביו של הרה&quot;ג הרב שמואל, רב ודיין בחאראל).<br /> *הרב שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל).<br /> בנו של ר' מאיר:<br /> *הרב מרדכי.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%98%D7%A7%D7%90)&diff=427711 2020-11-01T14:21:56Z

<p>95.86.65.108: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור&quot;מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני [[אדמו&quot;ר הזקן]] עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא.<br /> עוד סופר שפעם חלקו על איזה ענין בלימוד, וביקשו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] לחוות דעתו בזה ואמר: &quot;נתן נתן שפיר קאמרת!&quot;.<br /> <br /> אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה.<br /> כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מ[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: &quot;לבנו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]], יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר&quot;.<br /> <br /> ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' [[דובער ליפשיץ]] מוויעטקא בעל &quot;גלות עליות&quot; על [[מסכת מקוואות]].<br /> <br /> אביו הרב ארי' לייב, שבא לגור ב[[פלך מוהילוב]], הביא בידו יקר - סהדותא מגילת יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו [[מהר&quot;ל מפראג|יהודה ליווא]] זצוק&quot;ל האב&quot;ד<br /> דק&quot;ק [[פראג]] בעל ספר &quot;גור אריה&quot; על התורה.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ר' נתן נפטר ביום [[שבת קודש]] [[א' חשוון|ב' דר&quot;ח מר חשון]] [[תקצ&quot;ט]] בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש&quot;ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' [[אייר]] [[תר&quot;ג]] בעיר [[קרמנצ'וג]].<br /> <br /> ==בניו==<br /> <br /> *הרב דוד שנפטר רך בשנים.<br /> *הרב מאיר - אשר עליו אמר הרה&quot;ק ר' [[הלל מפאריטש]]: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים{{הערה|1=נזכר בשו&quot;ת &quot;תשובות מהרי&quot;ש&quot; סימן ס&quot;ד &quot;הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר&quot;ר מאיר גוראריה&quot;.<br /> }}. <br /> <br /> '''נכדיו''':<br /> <br /> בניו של ר' דוד:<br /> *הרב אריה לייב (אביו של הרה&quot;ג הרב שמואל, רב ודיין בחאראל).<br /> *הרב שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל).<br /> בנו של ר' מאיר:<br /> *הרב מרדכי.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%98%D7%A7%D7%90)&diff=427710 2020-11-01T14:20:43Z

<p>95.86.65.108: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור&quot;מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני [[אדמו&quot;ר הזקן]] עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא<br /> עוד סופר שפעם חלקו על איזה ענין בלימוד, והגיעו ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] בכדי לשמוע דעתו בזה ואמר: &quot;נתן נתן שפיר קאמרת!&quot;.<br /> <br /> אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה.<br /> כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מ[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: &quot;לבנו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]], יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר&quot;.<br /> <br /> ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' [[דובער ליפשיץ]] מוויעטקא בעל &quot;גלות עליות&quot; על [[מסכת מקוואות]].<br /> <br /> אביו הרב ארי' לייב, שבא לגור ב[[פלך מוהילוב]], הביא בידו יקר - סהדותא מגילת יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו [[מהר&quot;ל מפראג|יהודה ליווא]] זצוק&quot;ל האב&quot;ד<br /> דק&quot;ק [[פראג]] בעל ספר &quot;גור אריה&quot; על התורה.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ר' נתן נפטר ביום [[שבת קודש]] [[א' חשוון|ב' דר&quot;ח מר חשון]] [[תקצ&quot;ט]] בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש&quot;ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' [[אייר]] [[תר&quot;ג]] בעיר [[קרמנצ'וג]].<br /> <br /> ==בניו==<br /> <br /> *הרב דוד שנפטר רך בשנים.<br /> *הרב מאיר - אשר עליו אמר הרה&quot;ק ר' [[הלל מפאריטש]]: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים{{הערה|1=נזכר בשו&quot;ת &quot;תשובות מהרי&quot;ש&quot; סימן ס&quot;ד &quot;הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר&quot;ר מאיר גוראריה&quot;.<br /> }}. <br /> <br /> '''נכדיו''':<br /> <br /> בניו של ר' דוד:<br /> *הרב אריה לייב (אביו של הרה&quot;ג הרב שמואל, רב ודיין בחאראל).<br /> *הרב שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל).<br /> בנו של ר' מאיר:<br /> *הרב מרדכי.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92)&diff=427709 2020-11-01T14:16:03Z

<p>95.86.65.108: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> ר' '''נתן גוראריה''' היה מחסידי הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> ר' נתן נולד לאביו שניאור זלמן, בעיר קרמנצ'וג נקרא על שם סבו [[נתן גוראריה (וויעטקא)]].<br /> <br /> הוא נמנה היה על מעמד הבינוני-בורגני, בהחזיקו אחוזים מהרכוש הכולל של משפחת גוראריה. הוא היה משתתף בממונו באחזקת ענייני בית הרב, תומכי תמימים ועוד.<br /> <br /> ר' נתן היה תקיף בכל הנוגע לחינוך ילדיו. כשהיה חוזר ממסעות העסקים שלו, היה בוחן את הבנים בלימודם. לעיתים היה בודק את חדרי הילדים לוודא שלא נכנסו, חלילה, ספרי חולין - תופעה נפוצה באותם ימים בשל רוחות ההשכלה שנשבו בכל עוז.<br /> <br /> הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' ישראל לוין) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> בחורף שנת תר&quot;פ נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.<br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה לרוסטוב, אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם נסתלק הרבי הרש&quot;ב. בנו הרב שניאור זלמן סיפר סיפר כי בשבת בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> הקים עולה של תורה, ובניו ובנותיו התעסקו בהפצת יהדות וחסידות.<br /> בניו: [[צבי הירש גוראריה]], [[משה גוראריה]], [[חיים שמריהו גוראריה]], [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> בנותיו: פייגא גורארי, לאה קרסיק, פערלא, שפרינצא.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר בגיל צעיר ונקבר קרוב מאד לקבר של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92)&diff=427708 2020-11-01T14:15:38Z

<p>95.86.65.108: /* ביוגרפיה */</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> ר' '''נתן גוראריה''' היה מחסידי הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> ר' נתן נולד לאביו שניאור זלמן, בעיר קרמנצ'וג נקרא על שם סבו [[נתן גוראריה (וויעטקא)]] (מוויעטקא).<br /> <br /> הוא נמנה היה על מעמד הבינוני-בורגני, בהחזיקו אחוזים מהרכוש הכולל של משפחת גוראריה. הוא היה משתתף בממונו באחזקת ענייני בית הרב, תומכי תמימים ועוד.<br /> <br /> ר' נתן היה תקיף בכל הנוגע לחינוך ילדיו. כשהיה חוזר ממסעות העסקים שלו, היה בוחן את הבנים בלימודם. לעיתים היה בודק את חדרי הילדים לוודא שלא נכנסו, חלילה, ספרי חולין - תופעה נפוצה באותם ימים בשל רוחות ההשכלה שנשבו בכל עוז.<br /> <br /> הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' ישראל לוין) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> בחורף שנת תר&quot;פ נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.<br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה לרוסטוב, אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם נסתלק הרבי הרש&quot;ב. בנו הרב שניאור זלמן סיפר סיפר כי בשבת בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> הקים עולה של תורה, ובניו ובנותיו התעסקו בהפצת יהדות וחסידות.<br /> בניו: [[צבי הירש גוראריה]], [[משה גוראריה]], [[חיים שמריהו גוראריה]], [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> בנותיו: פייגא גורארי, לאה קרסיק, פערלא, שפרינצא.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר בגיל צעיר ונקבר קרוב מאד לקבר של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95)&diff=427707 2020-11-01T14:13:44Z

<p>95.86.65.108: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע קהילת חב&quot;ד במונסי ומייסד בית חב&quot;ד באוניברסיטה בבופולו|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> הרב '''נתן גוראריה''' הוא משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[מונסי]], בעבר שימש כשליח הרבי לצפון מדינת ניו יורק, ומייסד מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן גוראריה|שניאור זלמן גוראריה]], ונקרא בשעת הברית על שם סבו, הגביר החסידי ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] (מקרמנצ'וג).<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת צביה מרים (מירל), בת הגאון הרב [[יצחק הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> <br /> בברכת הרבי, ייסד את מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> עם פתיחת מסך הברזל, החל לעסוק בשתדלנות להחזרת שטח חצר רבותינו נשיאינו בעיירה [[ליובאוויטש]] לידי חסידות חב&quot;ד, שטח שבסופו של דבר נבנה עליו מוזיאון מיוחד לתולדות העיירה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת עמוד פד].}}.<br /> <br /> נודע בשיעוריו המיוחדים והבהירים בתורת החסידות המבארים בשפה עשירה ומובנת את מושגי החסידות העמוקים. זכה להיות שותף בעריכת כמה וכמה הוצאות לאור של ספרי חסידות המיועדים להפצה לקהל הרחב, ושיעוריו המתועדים באמצעות הוידאו מתפרסמים באינטרנט באופן קבוע.<br /> <br /> אחרי פטירת רעייתו, עבר להתגורר במונסי, ניו יורק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4259592 להיות חסיד]''', בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://anash.org/remembering-pesach-by-the-rebbe/ זכרונות מחג הפסח אצל הרבי]''' {{וידאו}}, אתר 'אנ&quot;ש' (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95)&diff=427706 2020-11-01T14:12:45Z

<p>95.86.65.108: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע קהילת חב&quot;ד במונסי ומייסד בית חב&quot;ד באוניברסיטה בבופולו|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> הרב '''נתן גוראריה''' הוא משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[מונסי]], בעבר שימש כשליח הרבי לצפון מדינת ניו יורק, ומייסד מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן גוראריה|שניאור זלמן גוראריה]], ונקרא בשעת הברית על שם סבו, הגביר החסידי ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת צביה מרים (מירל), בת הגאון הרב [[יצחק הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> <br /> בברכת הרבי, ייסד את מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> עם פתיחת מסך הברזל, החל לעסוק בשתדלנות להחזרת שטח חצר רבותינו נשיאינו בעיירה [[ליובאוויטש]] לידי חסידות חב&quot;ד, שטח שבסופו של דבר נבנה עליו מוזיאון מיוחד לתולדות העיירה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת עמוד פד].}}.<br /> <br /> נודע בשיעוריו המיוחדים והבהירים בתורת החסידות המבארים בשפה עשירה ומובנת את מושגי החסידות העמוקים. זכה להיות שותף בעריכת כמה וכמה הוצאות לאור של ספרי חסידות המיועדים להפצה לקהל הרחב, ושיעוריו המתועדים באמצעות הוידאו מתפרסמים באינטרנט באופן קבוע.<br /> <br /> אחרי פטירת רעייתו, עבר להתגורר במונסי, ניו יורק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4259592 להיות חסיד]''', בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://anash.org/remembering-pesach-by-the-rebbe/ זכרונות מחג הפסח אצל הרבי]''' {{וידאו}}, אתר 'אנ&quot;ש' (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95)&diff=427705 2020-11-01T14:12:07Z

<p>95.86.65.108: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע קהילת חב&quot;ד במונסי ומייסד בית חב&quot;ד באוניברסיטה בבופולו|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> הרב '''נתן גוראריה''' הוא משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[מונסי]], בעבר שימש כשליח הרבי לצפון מדינת ניו יורק, ומייסד מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן גוראריה|שניאור זלמן גוראריה]], ונקרא בשעת הברית על שם סבו, הגביר החסידי ר' [[נתן גוראריה (מקרמנצ'וג)|נתן גוראריה]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת צביה מרים (מירל), בת הגאון הרב [[יצחק הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> <br /> בברכת הרבי, ייסד את מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.<br /> <br /> עם פתיחת מסך הברזל, החל לעסוק בשתדלנות להחזרת שטח חצר רבותינו נשיאינו בעיירה [[ליובאוויטש]] לידי חסידות חב&quot;ד, שטח שבסופו של דבר נבנה עליו מוזיאון מיוחד לתולדות העיירה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת עמוד פד].}}.<br /> <br /> נודע בשיעוריו המיוחדים והבהירים בתורת החסידות המבארים בשפה עשירה ומובנת את מושגי החסידות העמוקים. זכה להיות שותף בעריכת כמה וכמה הוצאות לאור של ספרי חסידות המיועדים להפצה לקהל הרחב, ושיעוריו המתועדים באמצעות הוידאו מתפרסמים באינטרנט באופן קבוע.<br /> <br /> אחרי פטירת רעייתו, עבר להתגורר במונסי, ניו יורק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4259592 להיות חסיד]''', בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://anash.org/remembering-pesach-by-the-rebbe/ זכרונות מחג הפסח אצל הרבי]''' {{וידאו}}, אתר 'אנ&quot;ש' (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427704 2020-11-01T14:07:44Z

<p>95.86.65.108: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' נתן גוראריה ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * הרב יצחק מאיר גורארי'<br /> * מרת אסתר שטרנברג<br /> * הרב נתן גורארי'<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427703 2020-11-01T14:07:28Z

<p>95.86.65.108: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' נתן גוראריה ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * הרב יצחק מאיר גורארי<br /> * מרת אסתר שטרנברג<br /> * הרב נתן גורארי'<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427701 2020-11-01T14:05:44Z

<p>95.86.65.108: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרע&quot;ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]]) היה יו&quot;ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לר' נתן גוראריה ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער&quot;ב]].<br /> <br /> בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים. <br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. <br /> <br /> לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס&quot;ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ&quot;ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot; - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר&quot;צ]], בו שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת&quot;ש]], אז שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot; והמשיך הרבי, &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ{{הערה|שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק י&quot;א, ובחלק ט&quot;ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דו&quot;ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]].<br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר' זלמן שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר].<br /> <br /> ==עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי&quot;צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ 'התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר' זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את [[הרבי הריי&quot;צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי&quot;צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב&quot;ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו [[הרבי הריי&quot;צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם הרבי ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי. <br /> <br /> ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה 'חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.<br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> הרב יצחק מאיר גורארי<br /> מרת אסתר שטרנברג<br /> הרב נתן גורארי'<br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן. <br /> <br /> ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.<br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ&quot;ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו &quot;לשליחות היחידה נאמן הוא&quot; בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}. <br /> <br /> מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש&quot;ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס&quot;ו.<br /> *[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68330 &quot;הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו&quot;ט?&quot;]''' - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92)&diff=427700 2020-11-01T14:00:24Z

<p>95.86.65.108: /* ביוגרפיה */</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}<br /> ר' '''נתן גוראריה''' היה מחסידי הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> ר' נתן נולד לאביו שניאור זלמן, בעיר קרמנצ'וג.<br /> <br /> הוא נמנה היה על מעמד הבינוני-בורגני, בהחזיקו אחוזים מהרכוש הכולל של משפחת גוראריה. הוא היה משתתף בממונו באחזקת ענייני בית הרב, תומכי תמימים ועוד.<br /> <br /> ר' נתן היה תקיף בכל הנוגע לחינוך ילדיו. כשהיה חוזר ממסעות העסקים שלו, היה בוחן את הבנים בלימודם. לעיתים היה בודק את חדרי הילדים לוודא שלא נכנסו, חלילה, ספרי חולין - תופעה נפוצה באותם ימים בשל רוחות ההשכלה שנשבו בכל עוז.<br /> <br /> הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' ישראל לוין) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.<br /> <br /> בחורף שנת תר&quot;פ נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.<br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה לרוסטוב, אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ארבע שנים קודם לכן.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם נסתלק הרבי הרש&quot;ב. בנו הרב שניאור זלמן סיפר סיפר כי בשבת בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> הקים עולה של תורה, ובניו ובנותיו התעסקו בהפצת יהדות וחסידות.<br /> בניו: [[צבי הירש גוראריה]], [[משה גוראריה]], [[חיים שמריהו גוראריה]], [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> בנותיו: פייגא גורארי, לאה קרסיק, פערלא, שפרינצא.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> נפטר בגיל צעיר ונקבר קרוב מאד לקבר של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=427695 2020-11-01T13:51:04Z

<p>95.86.65.108: דב-בער ל דובער</p> <hr /> <div>[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> [[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו&quot;ר מסטמר]]<br /> [[קובץ:מצבת בארי.jpeg|ממוזער|מצבתו]]<br /> '''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד על זקנו הריי&quot;צ ועל דודו הרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תרפ&quot;ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו הרבנית [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&amp;$201404210150640 שיחות קודש מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[כפר חב&quot;ד]] תשמ&quot;א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[ורשה]] ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ה[[התוועדות]] נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=75&amp;hilite= חלק ג'].}} סבו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].<br /> <br /> על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] צולמו על ידו.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] לאחר פטירת סבו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].<br /> <br /> בי' [[סיוון]] [[תשי&quot;ג]] נשא בארי לאישה את מרת מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.<br /> <br /> נפטר [[ד' באדר|ד' אדר א']] [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפט הספרים==<br /> {{ערך מורחב|פרשת הספרים}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] התגלה על ידי חסידי חב&quot;ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=34223 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot;]. {{אינפו}}}} ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.<br /> <br /> לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב&quot;ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו&quot;ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ&quot;ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], &quot;דידן נצח&quot; - ארמית: &quot;שלנו ניצח&quot;) בין חסידי חב&quot;ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.<br /> <br /> לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה. הספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]&quot;, פרק י&quot;ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ&quot;ג]] - באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> * '''דידן נצח''' הרב שמואל לובעצקי, הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס&quot;ו. הוצאה שני' תשס&quot;ז).<br /> * '''דידן נצח''' הרב משה בוגמילסקי, (ב[[אנגלית]] תשס&quot;ז. ב[[עברית]] תשס&quot;ח).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|גוראריה שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה|ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

95.86.65.108 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=427694 2020-11-01T13:43:45Z

<p>95.86.65.108: מחקתי שם גנאי</p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[אליהו יוחנן גוראריה]] - [[שליחות|שליח הרבי]] ו[[רב|רבה]] של העיר [[חולון]]<br /> *[[אליעזר גוראריה]] - [[שליחות|שליח הרבי]] ו[[רב|רבה]] של העיר [[קרקוב]]<br /> *[[חיים שמריהו גוראריה]] - גביר חב&quot;די תושב [[תל אביב]]<br /> *[[יחיאל צבי גוראריה|יחיאל צבי (הערשל) גוראריה]] - בנו של הרב [[נתן גוראריה]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[יצחק מאיר גוראריה]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים מונטריאול<br /> *[[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]] - רב [[בית הכנסת]] 'חברה ש&quot;ס' ב[[קראון הייטס]] וחבר ב[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]<br /> *[[משה גוראריה]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד בתל אביב<br /> *[[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] - חבר הנהלת ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]]<br /> *[[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] - מקהילת חב&quot;ד ב[[קרמנצ'וג]] שנפטר בצעירותו<br /> *[[נתן גוראריה]] - מחסידי אדמו&quot;ר הזקן<br /> *[[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] - שליח הרבי לצפון מדינת ניו יורק, ומייסד מרכז חב&quot;ד לסטודנטים באוניברסיטנת ניו יורק בבופולו<br /> *[[שניאור זלמן גוראריה]] - יו&quot;ר מועצת המנהלים של ישיבות תומכי תמימים וממקורבי הרבי ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *[[מנחם מענדל גוראריה]] - אביו של [[הרש&quot;ג]]<br /> <br /> '''מבית רבי'''<br /> *[[חנה גוראריה]] - בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *[[שלום דובער גוראריה]]<br /> *[[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]<br /> <br /> }}<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה|*]]</div>

95.86.65.108