חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהודה לייב שפירא (קרלביץ')

2022-06-13T23:55:38Z

95.86.111.67: /* משפחתו */

הרב '''יהודה לייב שפירא''' (? - [[י"ב תמוז]] [[תרפ"א]]) היה מחסידי חב"ד ב[[קרלביץ']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מינסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] למשפחה של [[מתנגדים]]. עם השנים עבר לעיירה [[קרלביץ']], שם השפיע עליו הרב [[יהושע דוברבסקי (קרלביץ')|יהושע דוברבסקי]] וקירבו ל[[חסידות חב"ד]], ומאז נעשה מחשובי החסידים בעיר זו, ובביתו התקיימו שיעורי חסידות ו[[התוועדות|התוועדויות]] לרוב. ניהל את ה[[מקווה]] החסידי בעיר עד פטירתו.

את בניו שלח לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ואת בנותיו השיא לחסידים ו[[תמימים]] חשובים. כאשר ר' [[ירוחם גרליק]] קיבל את הצעת השידוך עם ביתו והתייעץ עם [[אדמו"ר הרש"ב]] אודותיה, התרומם מעט הרבי מכסאו והשיב לו: "מיט ר' לייב שפירא, א גלייכע זאך" [= עם ר' לייב שפירא, דבר נכון וישר].

נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרפ"א]].

==משפחתו==
*בנו, ר' גבריאל שפירא
*בנו, ר' [[נחום שפירא]] (אביהם של ר' [[לוי יצחק שפירא|לוי יצחק]] ור' [[ליפא שפירא|ליפא]])
*בנו, ר' ליפא שפירא
*בנו, ר' [[אברהם ישעיה שפירא]]
*בנו, ר' יעקב שפירא (התגייס לצבא ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ונפל בקרב)
*בתו איידלא, אשת הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]
*בתו מרים, אשת ר' [[זלמן מנחם מענדל קרסיק]]
*בתו רבקה, אשת הרב [[משה אקסלרוד]] (לאחר שאשתו הראשונה לבית שפירא נפטרה התחתן בזיווג שני עם מרת חיה שרה לבית זליקוביץ)
*בתו לאה, אשת הרב [[ירוחם גרליק]]

{{מיון רגיל:שפירא, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]

שבתי אלפרין

2022-06-13T23:48:12Z

95.86.111.67:

[[קובץ:שבתי אלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפרין]]
הרב '''שבתי אלפרין''' (יליד שנת [[תרצ"ו]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ברזיל]] מאז שנת [[תשכ"א]], ומכהן כיום כמנהל [[בית חב"ד]] המרכזי ב[[פאולו]], ברזיל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[דוקשיץ]] שברוסיה הלבנה בשנת [[תרצ"ו]] לאביו הרב [[מנחם מענדל אלפרין]] ולאמו מרת מוסיא.

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] בין השנים [[תש"ב]]-[[תשכ"א]].

בעת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בשנת [[תשי"ח]], מצא ב[[גניזה]] [[הגדה של פסח]] עם פירוש 'צוף אמרים' בה מופיעה הסכמה מאביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הווא העניק אותה לרבי. בליל הסדר של אותה שנה ציין הרבי הגדה זו, ואמר שהיות ויש עליה הסכמה מאביו, הוא יאמר עכשיו פירוש מתוך ההגדה.

לאחר סיום מסלול לימודיו [[נישואין|נשא]] את רעיתו מרת מיניא אסתר, בתו של הרב [[שניאור זלמן קייזן]], שליח הרבי בקליבלנד אוהיו, תקופה קצרה לאחר מכן קיבל הוראה מהרבי לנסוע בשליחותו ל[[ברזיל]] על מנת להצטרף לשלוחי חב"ד במדינה.

קודם נסיעתו, זכה להיכנס יחד עם רעייתו פעמיים ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, במהלכה קיבל הדרכות וברכות בקשר עם נסיעתו.

בעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] שקדמה לנסיעתו שחלה בתאריך [[ב' מנחם אב]] [[תשכ"א]], אמר הרבי בסיום ה[[מאמר]] קטע נוסף שאף אחד מהחסידים לא הבין את הקשר שלו לתוכן הדבר שהרבי אמר קודם לכן. לפני שהרבי סיים את המאמר הוא הוסיף ואמר שעיקר תכלית הכוונה הוא לנסוע בשליחות למקומות רחוקים דווקא{{הערה|תוכן דבריו המדוייקים של הרבי כפי שמופיעים בספר המאמרים: "ומכל זה יובן גם בעבודת האדם בזמן הזה, שלא כדעת האומרים שאינם רוצים ללכת למקום רחוק, כי עבודה זו היא עבודה קשה, אלא שרוצים להסתגר בד' אמות שלהם, הרי אמת נכון הדבר שעבודה זו היא קלה יותר, אבל אין זו תכלית הכוונה, אלא הכוונה היא לנסוע בשליחות למקום רחוק, להפיץ המעיינות חוצה, ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים".}}.

בשונה מהנהוג, כאשר עצר בדרכו לשדה התעופה ורקד בחצר 770 יחד עם חבריו, לא פתח הרבי את תריס החלון לצפות בחסידים הרוקדים, והדבר עורר תמיהה אצל כל הנוכחים. מאוחר יותר התברר שהמנוע של המטוס איתו היו אמורים לטוס נשרף, והם הוכרחו לחזור ל[[קראון הייטס]] ולטוס עם טיסה אחרת שיצאה יומיים מאוחר יותר. כאשר עצרו ביום שלישי ורקדו בחצר 770 - פתח הרבי את התריסים בחלון חדרו.

===השליחות בברזיל===

בשנת תשכ"א הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה ב[[ריו דה ז'נירו]]. בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום, שאותו נועד למלא הרב אלפרין.

בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

בשנת [[תשכ"ג]] עבר הרב אלפרין ל[[פאולו]] והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן). כך החל לפעול עם הקהילה היהודית במקום, פעילותו התפתחה בקצב מהיר והצליח להקים רשת של מוסדות חב"דיים בעיר.

בשנים אלו, היה הרב אלפרין זה שליווה את הרב [[חיים בנימיני]] בצעדיו הראשונים בחסידות חב"ד.

כמו כן הביא שלוחים שיפתחו בתי חב"ד בערים נוספות ברחבי המדינה ודאג לתקציב עבורם בשנותיהם הראשונות.

עם הכרזתו של הרבי בשנת [[תשל"ח]] על מבצע [[הדפסת התניא]] לקח על עצמו את המשימה ברצינות רבה ודאג להדפסתם של מאות ספרי [[תניא]] במקומות שונים, רובם בתוך תחומי ברזיל, וחלקם במדינות שונות כגון צ'ילה ואנטרטיקה.

כאשר התברר להם שמבחינה רפואית לא יוכלו ללדת ילדים, טסו לרבי והכניסו את חוות דעתו של הרופא הבכיר עם הדיאגנוזה שבסופה המלצה שיתייאשו מהענין ויגשו לאימוץ ילד, ובמקום תשובה הרבי העניק לי ארבע כתובות של נשים להעביר להם שיחות של הרבי, ותוך שנה נולד להם בנם הראשון, ובהמשך השנים נולדו להם בסך הכל ארבעה ילדים{{הערה|1=[https://anash.org/the-rebbes-brachos-for-children/ ברכות הרבי לילדים] {{אנש}} (אנגלית).}}.

בעת מעמד ה[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה ב[[י"ג אדר|י"ג אדר ראשון]] [[תשד"מ?]] הביא לרבי יחד עם הרב אברהם דוד בנימיני 100 מהדורות חדשות של [[ספר התניא]] שהודפסו בערים שונות ברחבי ברזיל, בתוך קופסה מהדורת עליה הוטבע הכיתוב "ווי וואנט משיח נאו". בתוד הוקרת תודה על התשורה שהעניק לרבי, נתן הרבי לקבוצה 100 שטרות של דולר, ואף הודיע להם שלכבוד קבלת המהדורות של ספר התניא הוא יתוועד ב[[שבת]] הקרובה{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/777.pdf בית משיח גליון 777 עמוד 55].}}.

באותה שנה בה הגישו לרבי את ספרי התניא אותו זמן הבית חב"ד שבראשותו הוציאו לאור עלון שבועי הגליון המאה לרגל המאורע הזאת, כתב להם הרבי בשנת [[תשד"מ]]: "להנהלת בית חב"ד פאולא, ברזיל: עובדא זו גופא בשורה טובה היא, שהרי מעידה על השפעת העיתון על קהל קוראיו, ובפרט שהרי הובטחנו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בפרט כשמלווים על ידי מעשה ודוגמא חיה של פעולות בית חב"ד"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כג עמוד 486.}}.

כאשר ביקש הרבי לפעול גם בין הגויים להפצת [[שבע מצוות בני נח]] היה מראשוני השלוחים שהחלו לפעול בתחום, ודאג שהדברים יפורסמו בקרב אלפים מתושבי ברזיל.

בשנת [[תשס"ט]] התמנה כחבר ועד מבצע הקהל של [[אגודת חסידי חב"ד העולמי]] במסגרתה דאג יחד עם חברי הועד לארגון התוועדויות שיאחדו את חסידי חב"ד ברחבי תבל{{הערה|1=[http://agudaschassideichabad.com/acc/albomH1.pdf אלבום סיקור לסיכום מבצע הקהל] - אתר אגודת חסידי חב"ד העולמי.}}.

בשנת [[תשע"א]] התקיים בברזיל דינר יוקרתי לציון יובל החמישים לשליחותו של הרב אלפרין, בהשתתפות אישי ציבור ומכובדים רבים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=46538 יובל בברזיל: מצדיעים לשליח] {{שטורעם}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אלפרין]] - שליח הרבי פאולו, ברזיל.
*בנו, הרב מיכאל אלפרין -כפר חב"ד, ישראל.
*חתנו, הרב [[אברהם שטיינמץ]] - שליח הרבי פאולו, ברזיל.
*בתו מרת חנה אשת הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]] - שליח הרבי פאולו, ברזיל.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[זושא וולף]], '''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2018732 כשהרבי לא אמר שלום]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1638134 מישהו מתפלל עבורי]''' - הרב אלפרין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=37306&lang=he ונהרו אליו גויים]''' - סיפור ניסי שאירע עם אחד ממקורביו של הרב אלפרין, מתוך עיתון [[הגאולה מעניין ועכשווי]] {{אינפו}}
*'''[http://link.myjewishpage.com/go.asp?li=63FAC6CDC5EE89A9DE9016350A81329C&ui=E44DE1558B6664436FB05538EB99270E ראיון וידאו משוכתב בגליון השבועי של חברת המדיה jem]''', פרשת ויצא תשע"ט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפרין, שבתי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]

ועד מקומי כפר חב"ד

2022-06-01T14:56:18Z

95.86.111.67:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ועד המקומי|אחר=ערך העוסק בועד הגשמי והועד הרוחני|ראו=[[ועד כפר חב"ד]]}}
[[קובץ:ועד כפ''ח.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
'''הועד המקומי כפר חב"ד''' הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של [[כפר חב"ד]]. הועד נוצר עקב פוליטיקה מסריחה של אנשים כמו שמעון רבינוביץ שרוקנו את ה[[ועד כפר חב"ד|ועד הגשמי]] מסמכותו, עקב הקמת הועד, משמש הועד הגשמי לניהול ענייני נכסי האגודה בלבד. '''כל ענין הוועד הזה הינו נגד הרבי זיע"א ואין להם כל קשר לכפר חב"ד רק לחרחר ריב ולעשות שטויות'''.
על פי החוק, מונה הועד תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב.
יו"ר הועד המכהן הוא ר' [[שמעון רבינוביץ']].

==רקע==
במשך השנים, היו נבחרים שבעת חברי הועד הגשמי אחת לתקופה, על ידי ומתוך חברי האגודה של כפר חב"ד, בהוראת הרבי מונו לחברי האגודה כל הראשי בית אב שדרו בכפר.

בשנת [[תשס"ז]], תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה.

עד שנת תשע"ט, בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה.

==היסטוריה==
לקראת הבחירות המקומיות בשנת [[תשע"ט]] הרבה מתושבי הכפר ובראשם המרא דאתרא [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|הרב מאיר אשכנזי]] ניסו כבכול הפעמים הקודמות, גם הפעם להימנע מבחירות כאלו, על ידי אי הגשת רשימות לבחירה, אך בעקבות החלטתם של בעלי אינטרסים שונים שחפצו להתנקם במרא דאתרא על סילוקם ממוקדי השפעה בכפר, הוגשו שתי רשימות להתמודדות לועד המקומי, בעקבות כך הורה הרב ליו"ר הועד הגשמי הרב [[נחמן רייכמן]] להגיש אף הוא רשימה, שתורכב מחברי הועד הגשמי. בבחירות קיבלה רשימת הועד הגשמי שכונתה "כפר חב"ד" וסימנה היה "כח" ארבעה מושבים מתוך תשעה, רשימה בשם "הרשימה המרכזית" שסימנה היה "בה" בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] שלושה מושבים ורשימה שלישית בשם "הרשימה החסידית" שסימנה היה "א" בראשות ר' יעקב קעניג שני מושבים.

לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד.

אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של [[בית הוראה כפר חב"ד]], צעד שנראה כהתגרות במרא דאתרא.

==עמדת הרבי בנוגע להקמת ועד נוסף==
בסוף שנות היו"דים, פנו קבוצת חקלאים תושבי הכפר לרבי בבקשה להקמת ועד נוסף שינהל את ענייני החקלאות ב[[כפר חב"ד]].

מענה הרבי היה ברור - הרבי שלל הקמת ועדים נוספים בכפר:
{{ציטוטון|הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד}}{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג}}

בנוסף לכך, כשהוצע להעלות את הכפר מדרגת ישוב לדרגת מועצה מקומית{{הערה|דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות}}, שלל הרבי אפשרות לתת לכל תושבי הכפר, שאינם ראשי בית אב להצביע ולהתמודד - מהסיבה הפשוטה: לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר, גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' בחוסר צניעות{{הערה|דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב [[ברוך גופין]] בין היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של [[שניאור זלמן גרליק|הרב גורליק]]}}}}. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית.

==אופן ההצבעה==
השיטה הנהוגה בהצבעה לחברי הועד הגשמי, היא סימון המועמדים הרצויים בדף המכיל את שמות המועמדים כולם, אך בועד המקומי שיטת ההצבעה היא מפלגתית, על ידי פתקים בצבע כחול, המסמלים רשימת מועמדים, לצד הפתקים הכחולים מצורפים פתקים לבנים, לבחירת רשימות למועצה האיזורית, ופתקים צהובים לבחירת יושב ראש למועצה האיזורית.

==חברי הועד במשך השנים==
===[[תשע"ט]] - תשפ"ד===
*'''יו"ר וועד המקומי ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''
'''רשימת "כפר חב"ד":''' ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' ידידה חסין, ר' יצחק אמיתי. "'''הרשימה המרכזית":''' יו"ר הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']], ר' יצחק רויטבלט, ר' [[יהושע (שייע) סגל]].'''"הרשימה החסידית":''' ר' יעקב קעניג, ר' אברהם חנוכה.

==ראו גם==
*[[ועד כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/113186 "לא לוועד נוסף בכפר חב"ד": נאומו המדובר של הרב אשכנזי] באתר {{COL|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

בית הוראה כפר חב"ד

2022-06-01T14:54:21Z

95.86.111.67:

[[קובץ:פתיחת בית הוראה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] המודיע על ייסוד בית ההוראה]]
'''בית הוראה כפר חב"ד''' הוא בית הוראה לאיסור והיתר ולדיני ממונות הפועל ב[[כפר חב"ד]] על ידי רבנים אשר נלחמים ברוב חוצפתם ברב האמיתי הרב מאיר אשכנזי ופתחו יחד את המוסד הזה וכל עינינם רק חרחרי ריב ומריבה בכפר חב"ד ואין לאנשים הללו כל קשר ליישוב כפר חב"ד רק באו להרוס אותו והקימו את המוסד החצוף בית ההוראה של כפר חב"ד.

==יסוד ופעילות==
בית הדין הוקם בחודש [[כסלו]] [[תשע"ט]] על ידי חברי [[ועד מקומי כפר חב"ד]]. בעידוד מספר רבנים ומשפיעים מכפר חב"ד ומחוצה לו, במטרה להעמיק ולהשריש ענייני ההלכה בכפר חב"ד, כפי שקיים בקהילות חרדיות בריכוזים החרדיים בארץ ובעולם.

משרדי בית ההוראה ממוקמים מול הכניסה למשרדי צעירי אגודת חב"ד, במרכז הכפר.

נכון לשנת [[תשע"ט]], פועל בית הדין בשתי מחלקות הלכתיות: מחלקת דיני ממונות, ומחלקת דיני איסור והיתר.

הדיינים המכהנים בבית ההוראה הינם תושבי כפר חב"ד, הדיונים של בית הדין לממונות מתקיימים בשעות אחר הצהריים והערב במשרדי בית ההוראה.

בית ההוראה הוקם כאלטרנטיבה הלכתית וסמכותית ל[[מרא דאתרא]] הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], ובשל כך עורר התנגדות עזה מצידם של רבים מתושבי הכפר ומחלק מרבני חב"ד שאף התריעו נגד הקמתו.

==הוצאה לאור==
החל מחודש אדר תשע"ט מערכת ההוצאה לאור של בית ההוראה מו"ל מגזין הלכתי '''מבית ההוראה''', הכולל כתבות הסוקרות נושאים הלכתיים הנוגעים לחיי היום-יום בצורה מקיפה, כגון דיני ממונות, שבת, כשרות, ועוד, וכן שאלות הלכתיות שונות שנשלחו אל רבני בית ההוראה.
המגזין כולל כשלושים עמודי צבע המודפסים על דפי כרומו, ומופיע בו בקביעות מדור הלכתי מיוחד לילדים, הכולל סיפור מנוקד בו משולב ידע הלכתי רחב.
לצד זאת, מפרסם בית ההוראה מדריכי הלכה ופרסומים תורניים נוספים.

==צוות בית ההוראה==
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] – מורה צדק
*הרב בנימין כהן – מורה צדק
*הרב [[חיים פרוס]] – מורה צדק
*הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] – דיין ומורה צדק
*הרב [[אברהם מאיר רבינוביץ]] – דיין
*הרב [[אליהו קירשנבאום]] – דיין

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beithoraah.org/ בית הוראה כפר חב"ד, האתר הרשמי]'''
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/dyanim שלושת דייני העתיד המבטיחים של חב"ד בראיון משותף ונדיר]''' באתר עלי ספר
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1QEAjd979zsbYhkEKSMBpdoHc0-1EwRFT ארכיון גליונות 'מבית ההוראה']'''

==לקריאה נוספת==
*'''ערבי פסחים - מהדורת תש"פ''', ראיון משותף בעלון 'כי קרוב', ערב חג הפסח תש"פ

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בתי הוראה]]

ברוך שלמה בליז'ינסקי

2022-06-01T14:52:33Z

95.86.111.67:

[[קובץ:ברוך שלמה בלזינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בליז'ינסקי נואם ב[[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת "ר' מענדל'ס שול" בכפר חב"ד, בו הוא מכהן כרב ומשפיע]]
הרב '''ברוך שלמה בליזי'נסקי''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא רב ו[[משפיע]] בבית הכנסת "מענדל'ס שול", מרבנים אשר נלחמים ברוב חוצפתם ברב האמיתי הרב [[מאיר אשכנזי]] ופתח יחד עם עוד אנשים שהם מחרחרי ריב ומריבה בכפר חב"ד אשר אין להם כל קשר ליישוב כפר חב"ד רק באו להרוס אותו והקימו את המוסד החצוף [[בית הוראה כפר חב"ד|בית ההוראה של כפר חב"ד]] ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] שלא מוסר שיעורים טובים(בשם התלמידים שלו). בעבר כיהן כר"מ בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]].

הרב בליז'ינסקי הינו חבר [[מכון אוהלי שם]] לההדרת כתבי רבותינו נשיאינו ותלמידיהם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30471_122.pdf מאמר שפרסם כחלק מעבודתו במסגרת המכון].}}, וחבר מערכת התשובות האינטרנטית של [[אתר צעירי חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ה' טבת]] [[תשכ"ד]] לאביו הרב [[שניאור זלמן בליז'ינסקי]], כנכדו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה הוסמך לרבנות.

לאחר נישואיו עם רעייתו שרה, בתו של החסיד ר' [[מרדכי גורודצקי]] מ[[נחלת הר חב"ד]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]] (שבאותם שנים כבר פעלה בכפר חב"ד), ובהמשך מונה לעמוד בראשה עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]]. עם סיום תפקידו בישיבת אחי תמימים, מונה כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ו]], הוקם [[אתר צעירי חב"ד]] והרב בליזינסקי התבקש להצטרף לצוות הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים. באותה שנה גם חתם על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]].

כאשר הוקם [[בית הכנסת]] "ר' מענדל'ס שול" על שמו של ר' [[מנחם מענדל ברוק]] בשכונה הצפונית של [[כפר חב"ד]] שכונת לוי יצחק, מונה כרב ו[[משפיע]] בית הכנסת.

משמש כאחד מרבני [[בית הוראה כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''צמח צדק: חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא''' ([[מכון אהלי שם]], [[תשנ"ב]])
*'''קונטרס בגדרי מצות תשביתו''' (כפר חב"ד, [[תשס"ג]]).
*'''שו"ת 'חיים כהלכה'''' - ספר המרכז 300 שאלות-ותשובות הלכתיות, אותם ערך מתוך אלפי התשובות המעשיות שענה לאנשים שפנו אליו באמצעות מערכת השאלות האינטרנטיות ב[[אתר צעירי חב"ד]] לאורך השנים (בעריכת הרב [[מנחם מענדל והבה]], [[כפר חב"ד]] [[תשע"ב]]).

==משפחתו==
* חתנו, ר' ברוך יהודה בלוי, [[נתניה]]
* חתנו, ר' מנחם מענדל פרוס, [[כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|60729|news|"זה השו"ת הראשון בעולם לציבור שאינו שומר תומ"צ"|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ג}}
*[http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=44&search=%EE%E9%EC%FA+%E7%E9%F4%E5%F9+...&Page=1&CategoryID=68 דף אינטרנט המרכז מאות תשובות הלכתיות שהשיב לגולשי אתר האינטרנט של צעירי חב"ד]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בליז'ינסקי, ברוך שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

אחי תמימים ראשון לציון

2022-06-01T14:49:04Z

95.86.111.67: /* הצוות בישיבה */

[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ"ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ"ו]]. בשנת [[תש"נ]] היא עברה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].

==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}.

בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].

בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].

ב[[ח' באדר א']] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}.

ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.

===לאחר פטירתו של הרב ברוק===

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב [[אליהו קוק]].

בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].

בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]] והרב [[אליהו קוק]] ראש הישיבה ומהל הישיבה.

בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת תשנ"ט.

== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת [[תשט"ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}.

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, היא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט"ו כסלו]] [[תש"ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

==פעילות הישיבה==

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], [[סופר סת"ם|ספרות סת"ם]] ועוד.

==הצוות בישיבה==
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
{{טורים|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
*הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - ר"מ
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - ר"מ
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - ר"מ
*הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע
*הרב [[מנחם חבקוק בלוי]] - משפיע
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ
*הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע
* הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ
* הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
*הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.
}}

;הנהלת הישיבה
{{טורים|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.
*הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל
*הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.
}}

==בוגרי הישיבה==
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]] שליח הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]], גרמניה.
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]].
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]].
*הרב [[אליהו קוק]] משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[דב אקסלרוד]], שליח הרבי בצ'רקאס, אוקראינה.
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש.
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[שמעון גופין]] משפיע ב[[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[חזקי ליפשיץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נפאל]].

== גלריית תמונות ==
<gallery widths="150px" heights="150px" mode=packed>
קובץ:הכניסה לאחי תמימים ראשלצ.jpg|הכניסה לבניין הפנימיה
קובץ:הרב משה צבי הלפרין בשיעור.jpg|[[משה צבי הלפרין|הרב הלפרין]] במסירת שיעור בישיבה
קובץ:שיעור בישיבה.jpg|שיעור בישיבה
קובץ:אחי תמימים ראשלצ.jpg|חזית בניין ה[[זאל]]
קובץ:תמונה קבוצתית אחי תמימים.jpg|תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
קובץ:ספר אחי תמימים ראשון.jpg
קובץ:הזאל אחי תמימים.jpg|[[זאל]] הישיבה
קובץ:חדר האוכל אחי תמימים.jpg|חדר האוכל בישיבה
</gallery>

== קישורים חיצוניים ==
*מענדל אמיתי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/05/24-05-2018-22-56-11-%D7%92%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ישיבה של הרבי]''', קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]

אחי תמימים ראשון לציון

2022-06-01T14:48:30Z

95.86.111.67: /* לאחר פטירתו של הרב ברוק */

[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ"ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ"ו]]. בשנת [[תש"נ]] היא עברה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].

==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב"ד''']]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}.

בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].

בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].

ב[[ח' באדר א']] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}.

ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.

===לאחר פטירתו של הרב ברוק===

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב [[אליהו קוק]].

בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].

בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ"ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

ב[[חודש תשרי]] [[תשמ"ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]] והרב [[אליהו קוק]] ראש הישיבה ומהל הישיבה.

בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת תשנ"ט.

== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת [[תשט"ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}.

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, היא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט"ו כסלו]] [[תש"ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

==פעילות הישיבה==

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], [[סופר סת"ם|ספרות סת"ם]] ועוד.

==הצוות בישיבה==
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
{{טורים|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשכ"ה - תשנ"ה)
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - ראש ישיבה ו[[ר"מ]] (תשנ"ו - תשס"ה)
*הרב [[אלעזר ליפש]] - ר"מ
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר"מ
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - ר"מ
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - ר"מ
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - ר"מ
*הרב [[פנחס נוישטט]] - ר"מ
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע
*הרב [[מנחם חבקוק בלוי]] - משפיע
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
*הרב [[אליעזר ברוד]] - ר"מ
*הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע
* הרב [[משה הורביץ]] - ר"מ
* הרב [[חיים פרוס]] - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
*הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.
}}

;הנהלת הישיבה
{{טורים|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.
*הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל
*הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.
}}

==בוגרי הישיבה==
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]] שליח הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]], גרמניה.
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]].
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]].
*הרב [[אליהו קוק]] משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[דב אקסלרוד]], שליח הרבי בצ'רקאס, אוקראינה.
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש.
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[שמעון גופין]] משפיע ב[[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[חזקי ליפשיץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נפאל]].

== גלריית תמונות ==
<gallery widths="150px" heights="150px" mode=packed>
קובץ:הכניסה לאחי תמימים ראשלצ.jpg|הכניסה לבניין הפנימיה
קובץ:הרב משה צבי הלפרין בשיעור.jpg|[[משה צבי הלפרין|הרב הלפרין]] במסירת שיעור בישיבה
קובץ:שיעור בישיבה.jpg|שיעור בישיבה
קובץ:אחי תמימים ראשלצ.jpg|חזית בניין ה[[זאל]]
קובץ:תמונה קבוצתית אחי תמימים.jpg|תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
קובץ:ספר אחי תמימים ראשון.jpg
קובץ:הזאל אחי תמימים.jpg|[[זאל]] הישיבה
קובץ:חדר האוכל אחי תמימים.jpg|חדר האוכל בישיבה
</gallery>

== קישורים חיצוניים ==
*מענדל אמיתי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/05/24-05-2018-22-56-11-%D7%92%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ישיבה של הרבי]''', קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]

שיחה:ניגון כי בשמחה תצאו

2015-11-01T20:35:26Z

95.86.111.67: יצירת דף עם התוכן "ערכתי בגלל קישור לא נכון--~~~~"

ערכתי בגלל קישור לא נכון--[[מיוחד:תרומות/95.86.111.67|95.86.111.67]] 20:35, 1 בנובמבר 2015 (UTC)

ניגון כי בשמחה תצאו

2015-11-01T20:34:22Z

95.86.111.67:

את ה[[ניגון]] '''כי בשמחה תצאו''' שרים [[חסידי חב"ד]] בעת פרידה (זמנית, כמובן) מ[[הרבי]] בשעת סיום [[התוועדות]], סיום סעודות יום טוב או בשאר [[יומא דפגרא]].

[[הרבי מלך המשיח]] מתחיל ניגון זה ריבוי פעמים בסיום ההתוועדות. באחת השנים בסיום התוועדות הכריז הרבי שעם הניגון הזה ילכו לקבל פני משיח{{הערה|מפי ר' [[דוד גולדשטיין]], פורסם ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 914.}}.

מילות הניגון הם: "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף".

ניגון זה הוא ניגון קנ"ט ב[[ספר הניגונים]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=190 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי שליט"א]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=16 הניגון מתוך "ניחח"]{{שמע}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]