https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=95.86.111.34חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-21T21:23:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=323197התנועה הציונית2019-07-30T07:57:16Z<p>95.86.111.34: </p>
<hr />
<div>'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.<br />
<br />
==מקור השם==<br />
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.<br />
<br />
==האידאולוגיה הציונית==<br />
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד. באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי. זה הדרך לאחדו ולשמרו כעם, שמירת המצוות נצרכו רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.<br />
<br />
==זרמים בציונות==<br />
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.<br />
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.<br />
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.<br />
*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".<br />
*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]].<br />
*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.<br />
<br />
===הציונות הדתית===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}<br />
'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק.<br />
<br />
==דעת רבותינו ==<br />
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ"צ ואעפ"כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו "אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח"ל". כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה"ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בא"י או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערת שוליים|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערת שוליים|דף קי"א ע' א'}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] ע"י ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים{{הערת שוליים|נדפס בספר '[http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים]' עמוד 57, ונדפס בבהירות [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf כאן] עמוד 13}}: "הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא '''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ''' להרבות תחנונים על זה, ו'''כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים'''{{הערת שוליים|כפירוש ה[[מהרש"א]]:"שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים".}}, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו'''לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו''' ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[קב"ה]] לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדותם".<br />
<br />
גם [[אדמו"ר הריי"צ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:" ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש'''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך"{{הערת שוליים|ספר השיחות תש"ג.}}.<br />
<br />
הרבי אמר{{הערת שוליים|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23}} שבהקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] לא עברו על האיסור של "[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]]", משום שהיו אז במצב של פיקוח נפש וזה היה מוכרח.<br />
<br />
==דרכי נועם==<br />
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח".{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}<br />
<br />
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.<br />
<br />
הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ז]] (440)].}}<br />
<br />
==פירסום הטעות שברעיון "[[אתחלתא דגאולה]]"==<br />
למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה כביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה "[[אתחלתא דגאולה]]". דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב"ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא ע"י משיח בלבד, ולכן כל "גאולה" שאינה ע"י משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא אתחלתא.<br />
לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות {{הערת שוליים|נדפס ב"[[תורת מנחם]]" חי"ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט"ו]], אמר הרבי:'''"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת"'''.<br />
<br />
הרבי גם התבטא {{הערת שוליים|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – '''הכרזת "[[אתחלתא דגאולה]]"''' - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל" אגרות הקודש, אגרת ט'תריג. וראה באגרת ג'קד.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה"[[אתחלתא דגאולה]]"! <br />
<br />
הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני {{מונחון|סאטמר|סאטמערער|חסיד סאטמר}}", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוף – "ודווקא בכיוון שכותב". ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות...<br />
<br />
באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם {{הערה|1=צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]...<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ציונות דתית]]<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[יום העצמאות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.<br />
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה<br />
*הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], '''[http://shturem.net/index.php?section=cols&id=588 הרב דרוקמן מגיב לרב שילת]''', [[ז' באייר]] [[תשס"ז]] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>95.86.111.34https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=323196ציונות דתית2019-07-30T07:54:23Z<p>95.86.111.34: </p>
<hr />
<div>הציונות הדתית היא זרם בתנועה הציונית הרואה את הקמת בית לאומי בארץ ישראל כחלק מתהליך הגאולה. הציונות הדתית שואבת את האידיאולוגיה שלה ממקורות תורניים המתארים את הגאולה האחרונה כהליך טבעי ומתמשך, שלא בהכרח מתחיל על ידי המשיח. עם ארגון הקונגרס הציוני הראשון הצטרפו אליו דתיים רבים. וב-1902 התאחדו לארגון "המזרחי" (ראשי תיבות - המרכז הרוחני), שהוקם ביוזמת הרב שמואל מוהליבר, בעקבות מספר החלטות הפוגעות בצביונה היהודי של תנועת ההתיישבות בארץ ישראל.<br />
<br />
==התאולוגיה הציונית דתית==<br />
הציונות הדתית רואה את עצמה כמבוססת על הגותו ומשנתו של [[הגאון הרב אברהם יצחק קוק]], שראה את הקמת המדינה כהתחלת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. משנתו מסתמכת על כמה מקורות בתלמוד ובמדרשים אשר לדעתו מראים בברור שהגאולה התחילה, שכן כל הדברים והסימנים מהמקורות כבר התקיימו לפני שנים.<br />
<br />
משנתו רואה את התהליך הגאולתי כתהליך איטי ורב-שלבי בו צריך הפרט לקחת חלק, ובשל כך הוא רואה חשיבות עליונה בשילוב בין הקודש והחול ומפרש תהליכי תרבות וחינוך ארץ-ישראלים כחלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
על אף שהרב קוק היה חרדי הן במראהו החיצוני והן בהתנהגותו ובהקפדתו על שמירת גדרי השולחן ערוך בהידור, לאחר פטירתו נהו רבים מבני הציונות הדתית וחוגי המזרחי אחר מנהיגים אחרים פשרנים יותר, שהעניקו צביון חומרני יותר להגות הציונית הדתית, דבר שהשפיע גם על יחסם של בני המגזר לדילמות הלכתיות ומוסריות כאשר אלו מתנגשות בהידור על גדרי ההלכה מחד מול דביקות באידיאולוגיה הציונית מאידך. <br />
<br />
ברבות השנים, ועם התפחותה של הציונות הדתית, נוצרו בה זרמים שונים החלוקים בדעותיהם בקשת רחבה של נושאים, אך מאוחדים סביב האידיאולוגיה הרואה שליחות קודש בהגשמת החזון הציוני וביישוב הארץ, תוך שילוב של תורה ועבודה תרבות ומסורת. (ביניהם אף זרמים שמגדירים את עצמם "חרדי לאומי" ואינם מתפשרים על הלכה כלל, על אף לבושם השונה מהלבוש החרדי.{{הערה|אך עמדותיהם בנושא מדינה נחשבים כפושרים לעומת הזרם החרדי}}).<br />
<br />
בני הציונות הדתית מתגוררים באופן כללי בכל יישובי הארץ, ומתאפיינים ברוח חלוציות בכל תחומי החיים.<br />
<br />
==ההתנגדות לרעיון הציוני==<br />
מנהיגי היהדות החרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים רבים, ראו בציונות דבר הנוגד את עקרונות היהדות, ועל כן יצאו נגדה בחריפות רבה. הטענות לא היו שוות, והם התפצלו למספר מישורים:<br />
* '''שיתוף פעולה עם אישים שאינם שומרי תורה ומצוות'''{{הערה|1=[[קונטרס ומעיין]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]]}}.<br />
* '''נסיון לדחוק את הקץ'''{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק א' אגרת פו, י' תמוז תרנ"ט.נדפס גם בספר "[[אור לישרים]]" נגד ה[[ציונות]], שהודפס בהוראת אדמו"ר הרש"ב}}.<br />
* '''התגרות באומות'''{{הערה|כתובות קי"א עמוד א'-ב'. זו הייתה סברתו העיקרית של הרה"ק ר'[[יואל טויטלייבום מסאטמר]], וכן גם [[דחיקת הקץ]]}}.<br />
<br />
כשהחלה התנועה הציונית להכות שורשים ברוסיה, הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] מכתב ארוך{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק א' אגרת קכב, ד' שבט תרס"ג. נדפס גם בספר "[[אור לישרים]]" נגד הציונות, שהודפס בהוראת אדמו"ר הרש"ב}} בו הוא שולל לחלוטין את הציונות על כל ענפיה וסוגיה, ומשיב לכל הטוענים על התוצאות הטובות כביכול שמביאה התנועה הציונית: 1.''' זה יגרום לירידה בשמירת התורה ומצוות'''. 2.''' אין ישראל נגאלים אלא בתשובה'''.<br />
<br />
גם במכתבי [[הרבי]] ניתן למצוא ביטויים רבים נגד הציונות, ושלילה תקיפה של קריאת הציונות וההתיישבות היהודית בארץ בשם 'אתחלתא דגאולה', וזאת כיון שה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] על פי הלכה צריכה להיות על ידי [[משיח]], כמו שה[[רמב"ם]]{{הערה|1=הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} פסק בספרו '[[היד החזקה]]': "'''המלך המשיח''' עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה.. ויקבץ נדחי ישראל", וממילא, כל פעולה שאינה נעשית על ידי מלך המשיח, אינה חלק מתהליך הגאולה, ולא ניתן לקרוא לה 'אתחלתא דגאולה'{{הערה|1=להרחבה, ראו במכתבו של הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]. {{מקור}}}}.<br />
<br />
==מלחמה רוחנית בציונות==<br />
[[הרבי]] נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].<br />
<br />
באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם {{הערה|1=צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...{{הערה|1=כל זה נלקח מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}<br />
<br />
==רבנים בולטים בציונות הדתית==<br />
*[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<br />
*[[הרב צבי יהודה קוק]]<br />
*[[ר'שלמה גורן]]<br />
*[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]<br />
*[[הרב מרדכי אליהו]] - אף שלא היה בעצמו כציוני דתי, עכ"ז נחשב כרב של רבים ההולכים בדרך זו.<br />
*[[הרב משה צבי נריה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה ל'''[[קונטרס ומעיין]]''' - האדמו"ר [[הרש"ב]].<br />
*'''[[יהדות התורה והמדינה]]''' - א. גיטלין (הרב [[אוריאל צימער]]).<br />
*'''[[בין אור לחושך]]''' - הרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ציונות דתית]]</div>95.86.111.34https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=323195ציונות דתית2019-07-30T07:53:50Z<p>95.86.111.34: </p>
<hr />
<div>הציונות הדתית היא זרם בתנועה הציונית הרואה את הקמת בית לאומי בארץ ישראל כחלק מתהליך הגאולה. הציונות הדתית שואבת את האידיאולוגיה שלה ממקורות תורניים המתארים את הגאולה האחרונה כהליך טבעי ומתמשך, שלא בהכרח מתחיל על ידי המשיח. עם ארגון הקונגרס הציוני הראשון הצטרפו אליו דתיים רבים. וב-1902 התאחדו לארגון "המזרחי" (ראשי תיבות - המרכז הרוחני), שהוקם ביוזמת הרב שמואל מוהליבר, בעקבות מספר החלטות הפוגעות בצביונה היהודי של תנועת ההתיישבות בארץ ישראל.<br />
<br />
==התאולוגיה הציונית דתית==<br />
הציונות הדתית רואה את עצמה כמבוססת על הגותו ומשנתו של [[הגאון הרב אברהם יצחק קוק]], שראה את הקמת המדינה כהתחלת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. משנתו מסתמכת על כמה מקורות בתלמוד ובמדרשים אשר לדעתו מראים בברור שהגאולה התחילה, שכן כל הדברים והסימנים מהמקורות כבר התקיימו לפני שנים.<br />
<br />
משנתו רואה את התהליך הגאולתי כתהליך איטי ורב-שלבי בו צריך הפרט לקחת חלק, ובשל כך הוא רואה חשיבות עליונה בשילוב בין הקודש והחול ומפרש תהליכי תרבות וחינוך ארץ-ישראלים כחלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
על אף שהרב קוק היה חרדי הן במראהו החיצוני והן בהתנהגותו ובהקפדתו על שמירת גדרי השולחן ערוך בהידור, לאחר פטירתו נהו רבים מבני הציונות הדתית וחוגי המזרחי אחר מנהיגים אחרים פשרנים יותר, שהעניקו צביון חומרני יותר להגות הציונית הדתית, דבר שהשפיע גם על יחסם של בני המגזר לדילמות הלכתיות ומוסריות כאשר אלו מתנגשות בהידור על גדרי ההלכה מחד מול דביקות באידיאולוגיה הציונית מאידך. <br />
<br />
ברבות השנים, ועם התפחותה של הציונות הדתית, נוצרו בה זרמים שונים החלוקים בדעותיהם בקשת רחבה של נושאים, אך מאוחדים סביב האידיאולוגיה הרואה שליחות קודש בהגשמת החזון הציוני וביישוב הארץ, תוך שילוב של תורה ועבודה תרבות ומסורת. (ביניהם אף זרמים שמגדירים את עצמם "חרדי לאומי" ואינם מתפשרים על הלכה כלל, על אף לבושם השונה מהלבוש החרדי.{{הערה|אך עמדותיהם בנושא מדינה נחשבים כפושרים לעומת הזרם החרדי}}).<br />
<br />
בני הציונות הדתית מתגוררים באופן כללי בכל יישובי הארץ, ומתאפיינים ברוח חלוציות בכל תחומי החיים.<br />
<br />
==ההתנגדות לרעיון הציוני==<br />
מנהיגי היהדות החרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים רבים, ראו בציונות דבר הנוגד את עקרונות היהדות, ועל כן יצאו נגדה בחריפות רבה. הטענות לא היו שוות, והם התפצלו למספר מישורים:<br />
* '''שיתוף פעולה עם אישים שאינם שומרי תורה ומצוות'''{{הערה|1=[[קונטרס ומעיין]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]]}}.<br />
* '''נסיון לדחוק את הקץ'''{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק א' אגרת פו, י' תמוז תרנ"ט.נדפס גם בספר "[[אור לישרים]]" נגד ה[[ציונות]], שהודפס בהוראת אדמו"ר הרש"ב}}.<br />
* '''התגרות באומות'''{{הערה|כתובות קי"א עמוד א'-ב'. זו הייתה סברתו העיקרית של הרה"ק ר'[[יואל טויטלייבום מסאטמר]], וכן גם [[דחיקת הקץ]]}}.<br />
<br />
כשהחלה התנועה הציונית להכות שורשים ברוסיה, הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] מכתב ארוך{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק א' אגרת קכב, ד' שבט תרס"ג. נדפס גם בספר "[[אור לישרים]]" נגד הציונות, שהודפס בהוראת אדמו"ר הרש"ב}} בו הוא שולל לחלוטין את הציונות על כל ענפיה וסוגיה, ומשיב לכל הטוענים על התוצאות הטובות כביכול שמביאה התנועה הציונית: 1.''' זה יגרום לירידה בשמירת התורה ומצוות'''. 2.''' אין ישראל נגאלים אלא בתשובה'''.<br />
<br />
גם במכתבי [[הרבי]] ניתן למצוא ביטויים רבים נגד הציונות, ושלילה תקיפה של קריאת הציונות וההתיישבות היהודית בארץ בשם 'אתחלתא דגאולה', וזאת כיון שה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] על פי הלכה צריכה להיות על ידי [[משיח]], כמו שה[[רמב"ם]]{{הערה|1=הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} פסק בספרו '[[היד החזקה]]': "'''המלך המשיח''' עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה.. ויקבץ נדחי ישראל", וממילא, כל פעולה שאינה נעשית על ידי מלך המשיח, אינה חלק מתהליך הגאולה, ולא ניתן לקרוא לה 'אתחלתא דגאולה'{{הערה|1=להרחבה, ראו במכתבו של הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]. {{מקור}}}}.<br />
<br />
==מלחמה רוחנית בציונות==<br />
[[הרבי]] נלחם ברעיון הציוני בדרכים שונות. הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלו, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חב"ד בענינים אלו. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה "אינני סאטמארער", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]].<br />
<br />
באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. <br />
<br />
באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם {{הערה|1=צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}. <br />
<br />
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...{{הערה|1=כל זה נלקח מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}<br />
<br />
==רבנים בולטים בציונות הדתית==<br />
*[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]<br />
*[[הרב צבי יהודה קוק]]<br />
*[[ר'שלמה גורן]]<br />
*[[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]<br />
*[[הרב מרדכי אליהו]] - אף שלא היה בעצמו כציוני דתי, עכ"ז נחשב כרב של רבים ההולכים בדרך זו.<br />
*[[הרב משה צבי נריה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה ל'''[[קונטרס ומעיין]]''' - האדמו"ר [[הרש"ב]].<br />
*'''[[יהדות התורה והמדינה]]''' - א. גיטלין (הרב [[אוריאל צימער]]).<br />
*'''[[בין אור לחושך]]''' - הרב [[שלום דובער וולפא]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ציונות דתית]]</div>95.86.111.34