חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף יצחק זלמנוב

2020-06-30T19:20:17Z

95.86.111.101:

הרב '''יוסף יצחק זלמנוב''' (יליד [[תשט"ו]], 1955) הוא חסיד חב"ד תושב [[צפת]] ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]]. כיהן במשך שנים רבות כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר. משפחתו התפרסמה באמצעי התקשורת כמשפחה ברוכה המונה 19 ילדים.

== תולדות חיים ==
הרב יוסף יצחק זלמנוב נולד ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]] להוריו ר' [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מוסיא, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]].

לאחר שסיים את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], נסע בשנת [[תשל"ד]] ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

בתום שנת ה'קבוצה' חזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד ובסוף שנת [[תשל"ז]] נשלח לעמוד בראש קבוצת השלוחים לישיבת מגדלור ב[[מגדל העמק]] בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], הקבוצה מנתה את התמימים [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[שמשון הלפרין]] ו[[יצחק גרוזמן]]. בתחילת שנת [[תשל"ח]] הגיעו גם התמימים [[אברהם משה]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] ו[[שלמה זלמן לנדא]] שאר השלוחים היו לפני שנת הקבוצה והרב זלמנוב שהיה המבוגר מביניהם מונה להיות האחראי על הקבוצה.

בתחילת שנת [[תשל"ט]] הוחלט להשאיר את השלוחים שנה נוספת במגדל העמק והקבוצה נדחתה לשנת [[תש"מ]], הרב זלמנוב נשאר יחד עם קבוצת השלוחים שנה נוספת בשליחות ובתום שנת [[תשל"ט]] נסע יחד עימם ל[[ניו יורק]].

בשנת [[תש"מ]] התחתן בניו יורק עם רעייתו בתו של הרב [[מרדכי דב אלטיין]] שליח הרבי בברונקס, ניו יורק.

באותה שנה הגיע לגור בצפת לחיזוק הקהילה שקמה באותם שנים על ידי השליח הרב [[אריה לייב קפלן]].

במשך שנים רבות שימש כ[[משגיח]] כללי ומסר שיעורים ב[[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בצפת בראשות השליח הרב קפלן.

בשנת [[תשנ"ד]] החל לכהן כרב בשירות בתי הסוהר ועם השנים קודם לתפקיד רב מחוז הצפון.

בשנת [[תשע"ב]] פרש הרב זלמנוב לגמלאות.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

== משפחתו ==
*רעייתו, מרת סימה זלמנוב - מנהלת תיכון [[בית חנה]] בצפת.
;בניו
*ר' ישראל.
*ר' מנחם מענדל.
*ר' צבי הירש - שליח בטבריה.
* ר' שמואל - שליח בוינה.
* ר' דוד אבא.
*הת' שמעון
*הת' שמריהו
*הת' שניאור זלמן
*החיל בצבאות ה' ברוך
;חתניו
*ר' נחום קפלן - צפת.
*ר' חיים אליעזר פיקרסקי - פתח תקווה.
*ר' שניאור זלמן לישנר - משגיח בישיבת תות"ל אלעד.
*ר' עקיבא יוסף פרידמן - כפר חב"ד
*ר' [[שמואל לוינסון]] - משליחי הרבי ב[[מגדל העמק]].
*ר' אלחנן דב גרליק - חיפה.
*ר' משה זאב ליפשיץ - צפת.
*ר' עזריאל שיימוס - צפת.

{{מיון רגיל:זלמנוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]

י"א בניסן

2020-06-30T19:00:46Z

95.86.111.101:

{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר.
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תר"י]] - נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].
*[[תש"א]] - יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.
*[[תש"ז]] - הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.
*[[תשכ"ב]] - הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.
*[[תשכ"ב]] - הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.
*[[תשכ"ט]] - [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] - ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, [[הרבי]] מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].
*[[תשמ"א]] - הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[תשמ"ב]] - הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז.
*[[תשמ"ו]] - [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].

===נולדו===
*'''[[תרס"ב]] - [[כ"ק אדמו"ר זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]]''' שבדרום [[אוקראינה]].
*[[תרפ"ד]] - הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח|שליחו]] האישי של [[הרבי]] בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[תרפ"ט]] - הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].
*[[תש"ט]] - [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".
*[[תשכ"ט]] - הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

===נפטרו===
*[[תש"ד]] - התמים [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].
*[[תש"ע]] - הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]].

==ציון היום==
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר היתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.

בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].

החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.

ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]].

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).

החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].

לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,
[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש.{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}} באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].

כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון מיוחד]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהילים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה התאימו מנגינה קיימת של ניגון חב"די, והחל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש).

כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.

==עניינו==
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה: {{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}

בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).

האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית".{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}

ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו.{{הערה|שם=כב שבט נב}}
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם.{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}

ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך".{{הערה|שם=יא מז}}
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג.{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}} ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה.{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל.{{הערה|שם=מט}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|י"א|ניסן}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]]

י"א בניסן

2020-06-30T18:59:56Z

95.86.111.101:

{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר.
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תר"י]] - נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].
*[[תש"א]] - יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.
*[[תש"ז]] - הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.
*[[תשכ"ב]] - הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.
*[[תשכ"ב]] - הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.
*[[תשכ"ט]] - [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] - ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, [[הרבי]] מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].
*[[תשמ"א]] - הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[תשמ"ב]] - הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז.
*[[תשמ"ו]] - [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].

===נולדו===
*'''[[תרס"ב]] - [[הרבי זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]]''' שבדרום [[אוקראינה]].
*[[תרפ"ד]] - הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח|שליחו]] האישי של [[הרבי]] בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[תרפ"ט]] - הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].
*[[תש"ט]] - [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".
*[[תשכ"ט]] - הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

===נפטרו===
*[[תש"ד]] - התמים [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].
*[[תש"ע]] - הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]].

==ציון היום==
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר היתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.

בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].

החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.

ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]].

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).

החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].

לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,
[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש.{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}} באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].

כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון מיוחד]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהילים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה התאימו מנגינה קיימת של ניגון חב"די, והחל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש).

כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.

==עניינו==
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה: {{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}

בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).

האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית".{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}

ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו.{{הערה|שם=כב שבט נב}}
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם.{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}

ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך".{{הערה|שם=יא מז}}
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג.{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}} ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה.{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל.{{הערה|שם=מט}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|י"א|ניסן}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]]

תש"פ

2020-06-30T18:57:09Z

95.86.111.101:

'''ה'תש"פ''' (5780) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות ושמונים לבריאת העולם, והחמישית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא '''בש"ה'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום חמישי (ה). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

שנה זו היא השנה הרביעית ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).
==מניין השנה==
*'''אופן כתיבת השנה''': לאור הדרכות הרבי זי"ע בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".
*'''ראשי תיבות''': ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר זי"ע]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המלה שנבחרה מן השמים בספר [[תהילים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]].

קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהיתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.

==ציוני דרך==
*שבעים שנה להסתלקות [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] והתחלת נשיאותו של [[כ"ק אדמו"ר זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע]].
*שמונים שנה להגעת [[אדמו"ר הריי"צ]] לחצי הכדור התחתון - [[ארה״ב]] ב[[ט' אדר שני]] [[ת"ש]], וחנוכת הבית לבנין [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ב[[כ"א אלול ת"ש]].
*מאה שנה לפטירת [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]] ולנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].

==אירועים==
* חסידי חב"ד מאמינים ומצפים שבשנה זאת יתגלה [[הרבי מליובאוויטש]] [[משיח צדקנו]] בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]].
===נפטרו===
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].

===נגיף הקורונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}
בחודש טבת החל להתפשט בעולם מגיפת הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:
*ב[[כ"ז באדר]] - נפטר הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]]
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת
*ב[[כ"ט באדר]] - נפטר ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת
*בכ"ט באדר - נפטר הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטאון]]
*ב[[ב' בניסן]] - נפטר הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]]
*בב' בניסן - נפטר ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]]
*ב[[ג' בניסן]] - נפטר הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס
*ב[[ד' בניסן]] - נפטר ר' חיים צבי קוניקוב, מורה מקראון הייטס, שזכה להיות 'בעל קורא' עבור הרבי
*בד' בניסן - נפטר ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'
*בד' בניסן - נפטר ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770
*ב[[ה' בניסן]] - נפטר הרב [[גדליה קארף]], בעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי
*ב[[ז' בניסן]] - נפטר הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] מקראון הייטס
*בז' בניסן - נפטר הרב [[מרדכי חן]], משפיע מקראון הייטס
*ב[[ח' בניסן]] - נפטר הרב [[אשר הבר]], מחנך מקראון הייטס
*בח' בניסן - נפטר הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]]
*ב[[ט' בניסן]] - נפטר הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק
*ב[[י"ד בניסן]] - נפטר הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי
*ב[[ט"ז בניסן]] - נפטר הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו
*ב[[י"ח בניסן]] - נפטר ר' מרדכי קאופמן, בופלו
*ב[[י"ט בניסן]] - נפרט ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס
*בי"ט בניסן - נפטר ר' אהרן יעקב קארף, קראון הייטס
*ב[[כ"א בניסן]] - נפטר ר' גדליה שמלברג, קראון הייטס
*ב[[כ"ב בניסן]] בשעת [[סעודת משיח]] - נפטר הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]]
*ב[[ל' בניסן]] - נפטר הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]]
*ב[[ל' בניסן]] - נפטר הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה
*ב[[ה' באייר]] - נפטר הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{תנש"א}}
{{תנש"א משיח}}

יוסף יצחק זלמנוב

2020-06-30T18:51:26Z

95.86.111.101:

הרב '''יוסף יצחק זלמנוב''' (יליד [[תשט"ו]], 1955) הוא חסיד חב"ד תושב [[צפת]] ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]]. כיהן במשך שנים רבות כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר. משפחתו התפרסמה באמצעי התקשורת כמשפחה ברוכה המונה 19 ילדים.

== תולדות חיים ==
הרב יוסף יצחק זלמנוב נולד ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]] להוריו ר' [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מוסיא, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]].

לאחר שסיים את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], נסע בשנת [[תשל"ד]] ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

בתום שנת ה'קבוצה' חזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד ובסוף שנת [[תשל"ז]] נשלח לעמוד בראש קבוצת השלוחים לישיבת מגדלור ב[[מגדל העמק]] בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], הקבוצה מנתה את התמימים [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[שמשון הלפרין]] ו[[יצחק גרוזמן]]. בתחילת שנת [[תשל"ח]] הגיעו גם התמימים [[אברהם משה]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] ו[[שלמה זלמן לנדא]] שאר השלוחים היו לפני שנת הקבוצה והרב זלמנוב שהיה המבוגר מביניהם מונה להיות האחראי על הקבוצה.

בתחילת שנת [[תשל"ט]] הוחלט להשאיר את השלוחים שנה נוספת במגדל העמק והקבוצה נדחתה לשנת [[תש"מ]], הרב זלמנוב נשאר יחד עם קבוצת השלוחים שנה נוספת בשליחות ובתום שנת [[תשל"ט]] נסע יחד עימם ל[[ניו יורק]].

בשנת [[תש"מ]] התחתן בניו יורק עם רעייתו בתו של הרב [[מרדכי דב אלטיין]] שליח הרבי בברונקס, ניו יורק.

באותה שנה הגיע לגור בצפת לחיזוק הקהילה שקמה באותם שנים על ידי השליח הרב [[אריה לייב קפלן]].

במשך שנים רבות שימש כ[[משגיח]] כללי ומסר שיעורים ב[[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בצפת בראשות השליח הרב קפלן.

בשנת [[תשנ"ד]] החל לכהן כרב בשירות בתי הסוהר ועם השנים קודם לתפקיד רב מחוז הצפון.

בשנת [[תשע"ב]] פרש הרב זלמנוב לגמלאות.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

== משפחתו ==
*רעייתו, מרת סימה זלמנוב - מנהלת תיכון [[בית חנה]] בצפת.
;בניו
*ר' ישראל.
*ר' מנחם מענדל.
*ר' צבי הירש - שליח בטבריה.
* ר' שמואל - שליח בוינה.
* ר' דוד אבא.
*הת' שמעון
*הת' שמריהו
*הת' שניאור זלמן
*החיל בצבאות ה' ברוך
;חתניו
*ר' נחום קפלן - צפת.
*ר' חיים אליעזר פיקרסקי - פתח תקווה.
*ר' שניאור זלמן לישנר - משגיח בישיבת תות"ל אלעד.
*ר' עקיבא יוסף פרידמן.
*ר' [[שמואל לוינסון]] - משליחי הרבי ב[[מגדל העמק]].
*ר' אלחנן דב גרליק - חיפה.
*ר' משה זאב ליפשיץ - צפת.
*ר' עזריאל שיימוס - צפת.

{{מיון רגיל:זלמנוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]