חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חלוקת דולרים

2020-05-11T10:35:49Z

95.86.107.3: /* היסטוריה */

[[תמונה:36242.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לקהל, מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
[[קובץ:לובי 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלובי בכניסה ל-[[770]] בו נערכה חלוקת הדולרים על ידי [[הרבי]]. מצד שמאל נמצא [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] ומצד ימין [[חדר הרבי]]. מבט מכיוון דלת הכניסה]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידיאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדיות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה איליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{מקור}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

בשנת [[תשס"ו]] החלו כמה מן ה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה. עם זאת יש שהתנגדו לביצוע החלוקה{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]][[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות. מעודדי החלוקה ענו בתגובה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}. כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב''''].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"א לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית עד כ"ד טבת ה'תשע"ג שמאז על פי רוב החלוקה לאחר תפילת מנחה בזאל הגדול. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל. לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר}}, אך עם זאת המעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.
===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"א]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

==גלריית תמונות של אישים נודעים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים==

{{להשלים}}
<gallery>
קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|הרב [[יצחק טוביה וייס]], גאב"ד [[העדה החרדית]]
קובץ:הרב כדורי.jpg|"זקן המקובלים" הרב [[יצחק כדורי]]
קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|הרב [[שלמה זלמן ברוין]], י"ד חשוון תש"נ
קובץ:הרב גרוסמן אצל הרבי.png|הרב [[יצחק דוד גרוסמן]],
קובץ:ישראל הגר.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]], רבי [[ישראל הגר]]
קובץ:הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר.png|הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]]
קובץ:ישראל מאיר לאו עם הרבי.JPG|הרב הראשי לישראל הרב [[ישראל מאיר לאו]]
קובץ:פוטרפס.jpg|ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפאס]]
קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|הרב [[יקותיאל גרין]] מגיש לרבי את אחד מספריו במעמד החלוקה
קובץ:בערקע חן לפני הרבי.PNG|ה[[חסיד]] ר' [[חיים דובער חן|בערקה חן]], בחלוקה לאחר תפילת ערבית ב[[זאל הגדול]]
קובץ:ובר אצל הרבי.png|ה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]], עובר לפני הרבי החלוקת הדולרים בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]]
קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], שליח הרבי לאוסטריה
קובץ:222.jpg|פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]
קובץ:הרבי כו אדר נב.jpg|העיתונאי יוסי אברמוביץ עובר לפני [[הרבי]] במעמד החלוקה, ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|יוסי שאל את הרבי למה מגיע דווקא לדור הזה לראות את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]]. הרבי ענה לו "כי זהו ב'''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''תוכה (ראשי תיבות תשנ"ב)"}}
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2019 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-138-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

לוח היום יום

2020-05-06T12:34:09Z

95.86.107.3: /* מהדורה מורחבת */

[[תמונה:היום יום.jpg|left|thumb|250px|היום יום - דפוס ראשון]]
'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. מנהג אנ"ש לאחרונה הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==
ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] זה עד [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש.. ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערת שוליים|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח "היום יום".

רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[התוועדות]] אחרון של פסח ת"ש, בחר [[הרבי הריי"צ]] לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר היתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא {{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בסיון [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]...

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" ([[אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא).

הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט [[הרבי הריי"צ]] את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

==הלוח מתקבל בעולם==
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח==
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואמנם, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

==הלוח והקשר למשיח==
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".

בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".

"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהילים]] בתמימות".

"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

==שלשלת היחס==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.

הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הרבי הגיהה את עדכון שלשת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שבין ההוצאה לאור הקודמת להוצאה לאור הזו.

==היום יום - חלק שני==
היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה"ת]].

בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] [[תשנ"ח]] קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

==מהדורה מורחבת==
{{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

==לימוד הלוח כיום==
ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את היום יום היומי.<ref>ליקוט מענות קודש נ"ב- נ"ד ע' 13 {{http://hageula.com/uploads/sour}}</ref>

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].
*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].

==קישורים חיצוניים==
* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס ראשון, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].
* [https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם לעברית, אתר chabad.fm
* [http://www.chabad.info/images/notimage/73714_he_1.pdf '''הלוח החב"די'''] - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:היום יום|*]]

אמונת חכמים

2020-05-06T12:02:03Z

95.86.107.3:

'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]] <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.

==קימוה==
[[הבעל שם טוב]] מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו. <ref>כתר שם טוב, הוספות, קנד</ref>
==הגדרת המושג==
מצינו כמה הגדרות בין החסידים למושג 'אמונת חכמים', והצורך בה בין ה[[חסידים]]:
===ר' אייזיק מהומיל===
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים.<ref>ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.</ref>
===ר' שמואל===
בקובץ '[[התמים]]' <ref>חוברת ז' עמודים 742-744 {{ewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49984&st=&pgnum=774?}}</ref> מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
==ראו גם==
*[[נשיא הדור]]
*[[התקשרות]]
*[[אדמור]]

אמונת חכמים

2020-05-06T11:49:01Z

95.86.107.3: יצירת דף עם התוכן "'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר בפרקי אבות <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שהתורה נקני..."

'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]] <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.

==הגדרת המושג==
מצינו כמה הגדרות בין החסידים למושג 'אמונת חכמים', והצורך בה בין ה[[חסידים]]:
===ר' אייזיק מהומיל===
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים.<ref>ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.</ref>
===ר' שמואל===
בקובץ '[[התמים]]' <ref>חוברת ז' עמודים 742-744 {{ewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49984&st=&pgnum=774?}}</ref> מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
==ראו גם==
*[[נשיא הדור]]
*[[התקשרות]]
*[[אדמור]]

שיחה:נשיא הדור

2020-05-06T10:27:29Z

95.86.107.3: /* הנשיא כיום */

חלש ביותר. בכלל לא מוגדר. אני פונה בזאת בקריאה נרגשת (במיוחד ל[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] ול[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]) לערוך ערך זה. אף אני אינני פוטר עצמי מעבודה זו ואצטרף אי"ה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

== שם הערך ==

אבקש ממנהלי האתר (ע"פ עריכתי האחרונה) לשנות שם הערך ל"נשיא הדור" או הדומה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:מן הראוי להמתין מעט לתגובות נוספות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 00:22, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
::האם אפשר כבר להעביר? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:12, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
==ממוצע המחבר לאחר ההסתלקות==
[[משתמש:שיע.ק|שיע]], תעיין היטב ותמצא שמדובר שם על "מנהיג ונשיא ישראל '''בדורו'''".--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:38, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:תפקידו העקרי של נשיא היא להיות ממוצע המחבר ואכן זה כן מובא בשיחה (והוא מקור נפלא) ששיך גם לארח ההסתלקות. ככל הידוע לי נושא זה רחב ויש הרבה מה להוסיף בו, מתבקשים הידענים להוסיף ולהשקיע בו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
::{{א|ד. שטרן}} אין צורך בעיונים ופרשניות בגוף הערך כתוב ש"באמצעות ההליכה אל האוהל" משמש הנשיא כ"ממוצע המחבר" שזהו תפקידו כנשיא, וזה כתוב במפורש בציטוט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:::הרבי מדבר שם על רבותינו נשיאנו, שהיו נשיאי ישראל בדורם, וגם היום יש להם מעמד מיוחד של מי שהיה 'נשיא ישראל בדורו' - בדור שלו. כמובן שאין כוונת הרבי שהם נשיאי ישראל בדור זה. כידוע התשובה במשפט הספרים שהנשיאות החלה בתש"י. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ז 07:27, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
::::(אין במקרה זה חזקה כלל שהרי כל הקטע לא היה כתוב קודם, ולכן אין כאן - לדעתי - טיעון של גרסה יציבה). עכ"פ, בשיחה כתוב שיתכן העניין של ממוצע המחבר לאחר ההסתלקות, לטענתך יש צורך גם בנשיא חי וקיים, תוסיף, תוכיח, תסתמך על שיחות, אבל מה המקום למחוק נתון שכתוב '''במפורש''' בשיחה?! חוץ מזה שזה נראה מחיקה מגמתית...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:04, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::הציטוט הוא המגמתי. לקחת קטע אחד שמדבר על מקום מנוחת הצדיקים, ועוד קטע בדילוג של 2 עמודים(!) שמדבר על ממוצע המחבר, ולהציגם כמשוואה: קבר+ממוצע=הרבי..(ח"ו) - זה בהחלט פרשנות (אפשר להתווכח אם היא נכונה או לא, אבל מפורש זה לא).
:::::אישית לדעתי גם את הציטוט הראשון צריך להוריד. הרי אין חולק שבעת ובעונה שאמר הרבי את הדברים, הוא לא זנח את תפקידו כנשיא הדור. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 13:35, י"ט בכסלו, ה'תשע"ז ''(19 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::1.סיפא יוכיח על הרישא.. וכי מה המקום להוריד בגלל הנהגה (וכי מי אנו שנחליט איזו מהדברים לקבל כי במבט שטחי שלנו נראה כי יש סתירה), אתה חושב שיש סתירה תציין וחפש הסברה, הבהרה וכיו"ב.
::::::2.וזה הרי מה שכתבתי בנוגע לפסקה שהושמטה אם הנך סבור, ובטח יש לך סימוכין, שא"א שיהיה העניין של ממוצע המחבר לאחרי ההסתלקות תביא מקור, תציין על הסתירה, ותחפש הבהרה.
::::::3.מצידי תצטט את כל השני עמודים... (כלשונך) ויראה ברור שכל העניין מדבר כלשונו של הרבי על '''נשיא הדור'''!.
הנה הציטוט {{ציטוט|תוכן=העזר והסיוע של '''נשיא הדור''' לצאן מרעיתו ('''שבשביל זה מנוחתו כבוד בגלות''') נעשה עי"ז שהולכים על הציון ומבקשים ("מ'קומט אויפן ציון און מ'בעט") על כל המצטרך להם,
:ועוד ועיקר – שבעת ההשתטחות מתקשרת ה"יחידה" עם ה"יחיד"... וענין זה מהוה נתינת-כח על כללות העבודה, עי"ז שממשיכים ההתעוררות שנעשית בעת ההשתטחות על כל הימים שלאח"ז, שתפעל פעולתה בנוגע למחשבה דיבור ומעשה שיהיו כדבעי למהוי (כאן דילגתי קצת..)
:ויש להוסיף, שעצם העובדה שמנוחתו כבוד של '''נשיא הדור''' בקירוב מקום מהוה עזר וסיוע בעבודה שבכל יום ויום:
:בשעה שהולכים על הציון, אזי העזר והסיוע הם בתוקף יותר, אבל, גם בשעה שאין הולכים על הציון אלא נמצאים בקירוב מקום, ישנו עזר וסיוע מצד זה שיכולים לילך על הציון שנמצא בקירוב מקום, (דילגתי קצת..)
:טז. ועוד ענין בהעזר והסיוע של '''נשיא הדור''' ל'''צאן מרעיתו'''
}}
:::::::4.בקשר לקטע השיחה שהושמט - אולי יסביר לי מאן דהו מה הפירוש שנשיאי ישראל בדורם נשארים לאחר הסתלקותם דווקא בגלות בחוץ לארץ, כדי "להמשיך" (לשון השיחה!!) להיות ממוצע המחבר וכו' (וכאמור גם אם יש לך שיחות המבארות כי בכל דור חייב להיות נשיא בחיים גשמיים אין בידך למחוק ולהתכחש (רח"ל) לשיחה זו, והאמת גם איני רואה שום סיבה לכך, וראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/18/index.htm#_ftnref_1332 כאן].)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:11, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::::כמו שכתב שייע, המשמעות הפשוטה היא ש"נשיא ישראל '''בדורו'''" ממשיך לסייע ל"צאן מרעי'''תו'''", ולא שהוא ממשיך להיות נשיא הדור הבא. דאל"כ תפקידם של כל נשיאי הדורות מאז הסתלקות משה רבינו הוא מיותר ח"ו... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 16:46, כ' בכסלו, ה'תשע"ז ''(20 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::::אני לא יודע למה אתה מתכוון שאינו ממשיך להיות נשיא הדור הבא, (מי רצה ללמוד רעיון כזה מהשיחה?) אבל אם נתייחס למה שכתוב, שיש אדם שתפקידו להיות ממוצע המחבר, ותפקיד זה ממשיך אחרי הסתלקותו על ידי הציון שלו (להוציא מהרעיון שהסתלקות מבטל את העניין), איני רואה שום סיבה בעולם למחוק את זה. לטענתך ישנו מימד בעניין נשיא הדור אותו אינו ממלא הנשיא לאחרי ההסתלקות (ולכן צריך נשיא בגוף גשמי וכו') ויש לך ראיה לדבר ציין את הדברים ותביא סימוכין. אני לא רואה שום תשובה או תוספת הסברה לכל מה שכתבתי בדבריך. ({{א|שיע.ק}} מחכה לתגובתך).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:57, 20 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::::::אני לא אמשיך כאן בפלפולים וסברות כדי להסביר את השיחה (למרות שיש לכך מקום ואפילו צורך). אלא אתמקד בכך שהיא לא קשורה לנושא לשמו היא הוכנסה לערך: האם מישהו ממעלה על דעתו שהפירוש בדברי הרבי הוא שהנשיאים שנפטרו (ונטמנו בחוץ לארץ) מממשיכים להיות ממוצע המחבר ונשיאי הדור הנוכחי? הרי כל הדיון פה הוא האם להכניס את הציטוט הנ"ל בהקשר לנשיא הדור הנוכחי, כביכול נשיא הדור יכול להמשיך ולהיות נשיא דור גם לאחר שנפטר. וזה ברור שלא זו הייתה כוונת השיחה. שכן הרבי דיבר אודות נשיאים שנשמתם כבר התלבשה בנשיא הדור ההבא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 25 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::::::ואתה על סמך פרשנות שלך (כמובן שהיא מיוסדת אצלך על ידיעות קודמות במושג נשיא הדור וכו') מחליט להסביר שדברי הרבי בשיחה אודות "נשיא הדור" לאו דווקא, וממילא לא להכניס בגוף הערך!! (לא, להכניס ולהסביר, אלא לגמרי להשמיט.. וכלשונו של הרבי על כגון דא :דבר שאינו מובן כלל וכלל!!) אתה טוען שנשמת הנשיא מיד עם הסתלקותה מועברת לנשמה אחרת בגוף, ויש לך לכך הסתמכויות, אנא כתוב וציין. ואם יש לך גם הסבר ותיווך בין השיחות, שבאחדים מבואר כי עניינו של נשיא (ממוצע המחבר) יתכן על ידי הציון ובאחרים מבואר כי צריך דווקא חי בגוף ויש לך הסבר לכך (ולא פלפולים וסברות שלך או מאן דהו אחר, אלא שיחות וכיו"ב) ציין גם אותם, ואם לא, ציין רק על הסתירה.. אנציקלופדיה, לא?!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:09, 25 בדצמבר 2016 (UTC)
{{שבירה}}
{{מצטרף}} לדעת {{א|שיע.ק}}, ואוסיף שיש לי תמיהה גדולה: הרי כדי להוכיח את מה שרוצה המוסיף להוכיח לא צריך להעמיק בשיחות היו"דים, אפשר לפתוח כמעט כל שיחה אקראית ולראות איך הרבי אומר על הרבי הקודם "נשיא דורנו". אבל כנראה ששומעי השיחות האלו הלכו לישון טוב בלילה, לאף אחד זה לא עורר שום שאלות, ולא ניסו לחפש ציטוטים נגדיים כדי לחזק את האמונה שזה לא סותר לכך שהרבי הוא נשיא הדור בגוף גשמי. כי ברור, שכל אותם ענינים מופלאים שהרבי מייחס לרבי הריי"צ, נמשכים ועוברים דרך הנשיא שבגוף גשמי. אז מה, בגלל שהיה ג' תמוז באמצע ומישהו צריך שתהיה כזאת שיחה, הפשט בשיחות השתנה?!

'''יודגש''': אין אף אחד שמנסה "להתעלם" חלילה משיחות, רק שהבאת שיחות שלא במקומן - גם אם זה נראה מתאים לאי מי - לא משרתת את הקורא.

לדוגמא, אם ישנה פסקה "מותר להדליק נרות חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק, ובדיעבד כל הלילה כל עוד בני הבית ערים". יבוא מישהו ויוסיף משיחה, שהאור של מצות נרות חנוכה נמשך כל השנה. ועכשיו נצטרך להוסיף לו פרשנות בהערת שוליים "אם כי אין זה סותר להלכה האמורה, כי הרבי מתכוון לאור הרוחני"... זו בדיחה, כי המקום של השיחה הזו הוא בפסקה על נרות חנוכה "בתורת החסידות". ולענייננו, מקום כל הנושא הזה הוא בערך [[הסתלקות]] שם צריך לפתוח פסקה "השפעת הצדיק לאחר הסתלקותו", ובא לציון גואל. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:20, כ"ח בכסלו ה'תשע"ז
:קרייזי אתה לא שם לב לעירוב פרשיות, כל הדיון הוא בהשפעתו של נשיא הדור לאחר ההסתלקות, ההתעלמות מנושא זה בערך נשיא הדור הוא התעלמות נטו. הנושא שאתה עוסק בו הוא במעבר מנשיא לנשיא, ואם ההשפעה של נשיא לאחר ההסתלקות "מספקת" (וכתבתי לעיל ''כמה פעמים''' שראוי וחובה להביא בערך אבל אינו סתירה לפסקה הנידונה). ואיני מבין כלל איך זה שייך לרבי ולרבי הריי"צ הרי המדובר כאן אודות פירושים ברורים בעניין נשיא הדור כשמשון ומשה וכו' וכיו"ב שגם לאחרי ההסתלקות שמשו כממוצע המחבר (עניינו של נשיא הדור) דרך מקום קבורתם.
:דא"ג קרייזי לפי כללי הדיון מכיוון שהדיון לא הסתיים אין רשות לעשות שינויים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:57, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
::שים לב שלא הבאת מקור אחד לזה שהוא חייב להיות חי חיים גשמיים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:05, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
:::אם יש משהו שאני שונא הוא הדיונים מה גירסא יציבה ומה לא וכו' וכו', למרות שלענ"ד היציבה היא לפני שהגיע ידידנו 5778. אבל בודאי שהעריכה שלך חורגת מהיציבות, כי שינית את נושא הפסקא...
:::עכ"פ, יש כאן ניסיון ברור לייצר "סתירה" (נשיא הדור חייב להיות גשמי? או שהוא יכול להיות גם רוחני או להשפיע דרך קברו?) והסתירה אינה אלא בדיחה, שכן איך שלא נפרש את ההשפעות של הנשיא שהסתלק (שבוודאי גדולות ונצורות, ועוברות דרך קברו, ואף יתיר מבחיוהי) - אין זה שייך כלל לעובדה שיש נשיא בגוף גשמי, והוא הנשיא הבא (כמו שהיה אחרי שמשה ושמשון הסתלקו).
:::אני לא מוחק שוב, אני כן חוזר לערך ומפריד בסתירה המדומה, ומחכה להמשך הדיון. עומד על דעתי שהכללת הנושא בערך הנדו"ד יוצרת שעטנז וערבוב: זה שנשיא הדור ממשיך לחבר יהודים לקב"ה לאחר הסתלקותו, הוא בדיוק כמו שכל צדיק ממשיך לפעול לאחר הסתלקותו, זה '''לא''' שייך לנשיא שבגוף, זה '''כן''' שייך לערך [[הסתלקות]]. והעובדה שהעורך הנכבד לא טרח להרחיב את הערך הנ"ל (וגם לא יעשה זאת לעולם, כי זה לא מספיק מקדם את האג'נדה שלו בשהותו כאן), לא שוללת את ההגיון הפשוט הזה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:52, כ"ח בכסלו ה'תשע"ז
:::ובנוגע להערת האגב: לא זכיתי להבין ההבדל בין "חיים גשמיים" ל"חיים רוחניים בגוף גשמי", ובכלל לא מוזכר בערך "חיים גשמיים" אלא "גוף גשמי". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:55, כ"ח בכסלו ה'תשע"ז
::::זה שאינך רואה סתירה הוא מצד פרשנות שלך ש"הוא בדיוק כמו שכל צדיק ממשיך לפעול וכו'" ולכן גם נקבל את הפרשנות הזאת (למרות הדחק שהלשון הוא נשיא הדור הלשון של הרבי בעניין שהוא שורש הנשמות וכו', ועוד והוא העיקר, שלא בתוארים עסקינן אלא בגופו של עניין שענינו של נשיא הוא ממוצע המחבר ומפורש בשיחה שעניין זה עצמו ממשיך גם לאחרי ההסתלקות) אין להשמיטו מהערך העוסק בנשיא.
::::השתמשתי בביטוי זה כי לדעתי חיים בגוף גשמי הוא ביטוי שלא מגדיר היטב את העניין, וכמבואר בקונטרס ההשטתחות שחייו הרוחניים של הצדיק נמצאים בגופו הגשמי בקבר. ועיקר הדיוק הוא חיים גשמיים. כלומר, חיים הבאים לידי ביטוי גשמי בגופו הגשמי.
::::(בנוגע לגרסא יציבה באמת שלא זו הייתה כוונתי, אין לעניין בזה ולא כח לזה - בפרט לא אתך {{קריצה}} רק שזה לא נחמד לקיים דיון, ופתאום בא מישהו ועושה מחטף ועורך וכו')
::::הנושא שונה בעקבות ההוספה שלך.. כי רציתי להשאירו. לדעתי עדיין לא מובהר בערך היטב ההכרח המקור והביאור לכך שנשיא הדור חייב להיות חי בגוף גשמי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:14, 28 בדצמבר 2016 (UTC)

==מקורו בחז"ל==
נראה באופן שטחי שהעניין מתקשר למושג [[מלך]] אבל פשוט (בעיני עכ"פ) שכללות העניין של נישא הדור הוא הגדרה בפנימיות התורה כלומר בנשמות יותר מאשר בגדרי ההלכה והנגלה. והייטב דרוש שלא לבלבל בין הנביא, המלך, האב בי"ד, וכו' שהיו בכל דור, לבין נשיא הדור המבואר כאן, ובשביל זה דרוש לכל הפחות פרק העוסק במקור העניין באופן הכי ברור (בעיני ייתכן שלמרות שנשיא הדור אינו המלך של הדור ואעפ"כ נלמדים כמה גדרים ועניינים מעניין המלך) האם יש מקור בחז"ל לכל העניין או משמקורו בתניא וגם שם הלשון "ראשי אלפי ישראל שבדורם" וכו' וכו'.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:בלי להיכנס בגוף הדיון, בסוף שנות הכ"פים (ג' תמוז כ"ח או כ"ט כמדומה) התבטא רבינו כי רשב"י לא הי' נשיא הדור, וממשמעות הדברים - כי לא הי' 'נשיא הסנהדרין'. (יש הקבלה כזו גם באלול חכ"ד). וא"כ הרי לן מקור בדחז"ל. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:28, 16 ביולי 2017 (UTC)

== הנשיא כיום ==

לפני זמן מה הכנסתי כאן כמה מילים שהנשיאים במאתים שנה האחרונות הם רבותינו נשיאינו והנשיא כיום הוא הרבי. ונמחק. אינני יודע למה, אולי בגלל שהמקור לא היה כ"כ ברור. וא"כ אז: א. מהו המקור הכי ברור שרבותינו נשיאינו הם נשיאי הדור. (אגב בויקליפדיה ובהמכלול יש התפלספות שלימה מי 'גדוי'ל הדור' כיום). ב. המקור הכי ברור שהיום זה הרבי '''ולא''' הרבי הריי"צ (אי שיש הטוענים שהיום זה הרבי הריי"צ...).

[ו- אגב ג. מנין שיש נשיא אחד דווקא (בניגוד לתניא שיש ''''ראשי אלפי''' ישראל). - אם אין על כך תשובה, זה התשובה לא' וב']--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 05:56, 3 במאי 2020 (IST)
:הסיבה שעריכתך נמחקה היא כי העריכה לפניה היתה יותר מוצלחת. כנראה שאיך שכתבת את הפסקה היה לא מספיק אנציקלופדי. ובנוגע לשאלותיך: א. המקורות הכי טובים הם דברי הרבי עצמו. ב. יש כמה מקורות אחד (אולי כמה) מהם נמצא בערך. ג. עיין בקובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת תשע"ח כמדומני על דיונים ארוכים בנוגע לזמן מרדכי האם היה יכול להיות שהיה עוד נשיא דור או שלא צריך בן אחר בן וכו' בכל אופן בנוגע לתניא כתוב שהקב"ה ראה שצדיקים מועטים שתלן בכל דור - נשיא אחד בכל דור. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 06:56, 4 במאי 2020 (IST)
::תודה רבה, א. לא חשבתי לרגע אחרת, אך שם גופא מה המקור '''הכי''' ברור? ב. מטח כוונתך למילים 'ועד"ז ההמשך דממלא מקומו שלאח"ז' (בגוף הערך הע' 23 'ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 470' ולא מצאתיו לע"ע). שהם: 1. בבלתי מוגה ו'''הרבי מחקם''' במוגה 2. ועוד והוא העיקר הרבי אובר '''אלפי פעמים''' 'כ"ק '''מורי וחמי''' אדמו"ר '''נשיא דורנו'''. הרבי משקר? (וראה במאמר 'יהי הוי' אלוקינו עמנו' שענוה זה רק בדבר שבערך. ג. אני לא מוצא בדבריך שום תשובה לשאלתי. '''מנין''' שיש נשיא '''אחד''' בכל דור? תודה.--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:09, 5 במאי 2020 (IST)
:::א. לא עברתי על כל השיחות כך שאני לא יכול לומר מה הכי ברור. ב. דווקא התכוונתי [[נשיא הדור#בתורת הרבי|לזה]], ולכאורה הכוונה לקטע שבתחילת סעיף ט"ו. (תשתדל לנסח את עצמך בצורה קצת יותר מכבדת, אני מתכוון לשאלה 2). ג. אז דבר ראשון עניתי שיש על זה דיון עם הרבה מקורות. דבר שני עניתי שזה לא סותר לתניא כי בתניא עצמו כתוב שהקב"ה שתל בכל דור צדיק ואם אתה רוצה עוד מקור אז יש גם את הברטנורא שאומר "בכל דור דור נולד '''אחד''' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:41, 5 במאי 2020 (IST)
::::אני מרגיש שאנחנו ממש לא באותו ראש, אני מחפש מקור '''מוגדר, ברור''' ובא', ב' וג' ענית לי עם מקורות מעומעמים. אולי יש מישהו אחר שיכול לענות לי באופן יותר חד?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 11:27, 6 במאי 2020 (IST)

שיחת משתמש:95.86.107.3

2020-05-06T06:15:23Z

95.86.107.3:

{{הזמנה}}● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט' באייר ה'תש"ף • 06:12, 3 במאי 2020 (IST)
:האם לאחר הרישום עריכותי הקודמות תשארנה?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:14, 3 במאי 2020 (IST)
::לא, אבל מכאן והלאה הן ירשמו ואתה תמיד יכול לראות אותן ע"י לחיצה על התרומות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 07:00, 4 במאי 2020 (IST)
:::באם כוונתך היתה לשאול האם העריכות שעשית ימחקו אז התשובה היא שהם לא ימחקו אבל הם לא ירשמו על שמך כל עוד אין לך שם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:46, 5 במאי 2020 (IST)
::::ויש אפשרות שכן? אני שואל כי אני רוצה להסתכל ביומן עריכות שלי האם יש תגובות לשאלות ששאלתי...--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 07:15, 6 במאי 2020 (IST)

שיחה:אמונה בה'

2020-05-05T05:11:49Z

95.86.107.3: /* הראיה לאמונה */

כדאי להוסיף כאן, מי שמוכשר לכך, מהתניא היומי (כ"ח ניסן) בעניין האמונה "כאומן המאמן את ידיו"--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 16:29, 20 באפריל 2012 (IDT)

== בין אמונה לרגש ==

נא עזרו בהגדרה מה ההבדל אכן בין '''אמונה''' ל'''רגש'''. האם אמונה היא בכלל תוצאה של '''שכל'''? ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ב באב ה'תשע"ג - 16:58, 29 ביולי 2013 (UTC)
:אולי [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/18/index.htm זה] יעזור לך (סעיף ה'). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב באב ה'תשע"ג • 17:40, 29 ביולי 2013 (UTC)
::זה אכן מאמר יפה המסביר כי שכל הוא דעת ואמונה הוא מרצון שלמעלה מן הדעת. יש גם מאמר יסודי של אדה"ז בליקוטי תורה ואתחנן ד"ה וידעת היום, שמקשה את הקושיא המפורסמת מה היא אמונה, והרי הידיעה כי אין עוד מלבדו כו' היא דעת וא"צ לזה אמונה ותי' שהוא על ענין המקיף שאינו מגלה לעינים. (מעניין כי המתנגדים אומרים אותה קושיא בשם הגרי"ז ששאל את אביו הגר"ח זצ"ל, מה היא מצוות האמונה והרי הכל סברא ודעת ותי' לו שמהכן שנגמר השכל ואין בכוחו להשיג משם מתחילה מצוות האמונה, והרי אותם הדברים נאמרו הרבה לפניו על ידי אדה"ז בעמקות גדולה). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באב ה'תשע"ג, למניינם 19:39, 29 ביולי 2013 (UTC)
:::שאלתי היא - באם אכן האמונה היא הכרה נפשית פנימית, מה ההבדל בינה לבין רגש (לא במקור, וודאי שהיא מעצם הנפש והוא מסיבות אחרות) - השאלה היא איך אנו מבדילים? ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ב באב ה'תשע"ג - 21:12, 29 ביולי 2013 (UTC)
::::::האמונה מתעוררת בשורש נשמות ישראל ולא מהרגש. עם זאת, מצינו מקומות שהאמונה נקראת בינה וזאת מכיון שיש לה השפעה על הרגש דהיינו על הנפש, מכיון שהנפש היא רצון ושורש נפשות ישראל הוא אלוקות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באב ה'תשע"ג, למניינם 22:07, 29 ביולי 2013 (UTC)

== ספרים ==

ידועה הוראתו הקדושה של הרבי לא לציין לספרי אפיקורסים וכו', ולכן מיהו זה המציין לספר שיש בו דברים נוראיים על משיח ה' וכו'.
ולעומת זאת היה צריך לכתו שערי אמונה, איש האמונה, איך כמה ומדוע וכו'.
א גוטע וואך...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 00:29, 23 בפברואר 2014 (UTC)

== הראיה לאמונה ==

הרבי מסביר תמיד שהראיה לאמונה היא זה שיהודים מסרו נפשם תמיד והיו מוכנים לוותר על חייהם (וכן הוא תינא פי"ח), אך מנין שזה לא נעשה כתוצאה ממשהוא שדומה למה שקוראים בעברית 'שטיפת מח', , כלומר אווירה שיהדות זה דבר קדוש ששווה להקריב עליו חיים, ולא גילוי אמיתי של 'נשמה'?

במצבי לחץ מנסים להאחז במשהוא ולכן התפרצות ה'אמונה' אז אינה הוכחה...

מצפה לתשובה. תודה. --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 13:06, 27 באפריל 2020 (IST)
:העניין הוא שהמסירות נפש היתה בכל הזמנים ביתר שאת דוקא אצל היהודים הפשוטים, שלא הבינו הרבה ולא ידעו הרבה, ויותר מכך: אפיל אצל פורקי העול וקל הדעת,וזו היא מסירות נפש שאינה מובנת כלל. ישנם סיפורים רבים על כך בכל התקופות הקשות של היהדות. היהדות אינה נקנית בדרך של השכלה אלא רק באור אלוקי שמביא לאדם כוח למסור את נפשו למעלה מטעם ודעת (שלום עליכם מחוץ לחשבון)
::לא זכיתי להבין את הקביעה בשאלה, ועוד "הרבי מסביר תמיד", ואני הקטן לא ראיתי את זה מוסבר אפילו פעם אחת...
::ככל שהבנתי, זה שיהודים היו מוכנים למסור את הנפש, זה לא '''ראיה''' לאמונה (כלומר: זה לא נועד לשכנע אפיקורסים להאמין), אלא זה '''נובע''' מכח האמונה וממחיש זאת. אם תיפגש עם יהודי שטוען שאינו מאמין, לא תוכל לשכנעו כהוכחה שכלית באמצעות סיפורי מס"נ, ומבחינה שכלית יוכל אכן לטעון שזו שטיפת מח, אלא אם כן יזדמן לאותו יהודי ניסיון בדבר אמונה - ואז בו עצמו יתגלה כח האמונה עד כדי מסירות נפש, וכל טענותיו יתנדפו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:07, ג' באייר ה'תש"ף
::: תודה על המענות אך עדין אינני מרגיש שקיבלתי תשובה.
:::א. קרייזי: דוגמא למענה כזה הוא יחידות הרבי עם גאולה כהן שפורסמה לאחר פטירתה בבית משיח, ועוד כו"כ בספר 'אני מאמין'.
:::ב. לגוף המענה: יש פחד מדברים קדושים! זה לא רק אצל היהודים אלא אצל כל הדתות ומקורביהם, לדוגמא כשישראלי מגיע לאיזה מנזר בהודו יש לו הרבה יראת כבוד, כי התחושה שם היא של קדושה, ואם הכניסה היא חזקה יכולה להיות גם מסירות נפש על כך. אז כשפרסו לגרמני ההוא לדוגמא את הספר תורה, הסכמה שלו למות אינה ראיה לכך שהוא אכן קשור לה', כיון ויש בספר תורה הרבה מאוד תחושה של קדושה, ובפרט שהגרמני יודע שהוא מגיע מהעם הזה וכו'. וממילא אני חוזר על השאלה מנין הראיה של הרבי שהמסירות נפש מראה על קיומה של נשמה אלקית? תודה. --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 20:13, 30 באפריל 2020 (IST)
::::היש מענה?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:11, 5 במאי 2020 (IST)

שיחה:נשיא הדור

2020-05-05T05:09:56Z

95.86.107.3: /* הנשיא כיום */

תומכי תמימים בית שמש (קטנה)

2020-05-03T18:50:50Z

95.86.107.3:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש קטנה, בית שמש
|תמונה=[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|250px]]
|כתובית=התמימים מאזינים לשיעור מפי ראש הישיבה{{הערה|במשכנה הראשון בראשון לציון (השיעור הראשון).}}
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[בית שמש]] רח' בן עזאי 4
|ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]
|מנהל גשמי=הרב שניאור זלמן לידר
|מספר תלמידים=82
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=https://www.tmimim.com
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף||נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה גדולה|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]; אם התכוונתם לישיבה שנסגרה ראו [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ד)]]}}
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשכנה הועתק לבית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]].

הישיבה נוסדה בתחילה בעיר ראשון לציון כישיבה לשיעור א' בלבד בו למדו כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ד)|תומכי תמימים בית שמש]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.

הישיבה ממוקמת במתחם גדול, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושתי פנימיות. במתחם זה נמצאת גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] ורוב המבנים בו חדשים.

נכון לשנת הלימודים [[תש"פ]] מונה הישיבה כשמונים ושנים [[תמימים]] בשיעורים א'-ב'-ג'.

הישיבה מוציאה לאור עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", והוא מופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.

==צוות הישיבה==
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]] שיעור ב'.
*הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]].
*הרב ישראל גדסי - משגיח ערב.

;[[ר"מ|ר"מים]]
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - מנהל רוחני ור"מ רמה א'.
*הרב שלום מפעי - ר"מ רמה ב'.
*הרב מנשה אמיתי - ר"מ רמה ג'.
*הרב יוסף מיכלשווילי - ר"מ רמה ד'.

;[[משפיע|משפיעים]]
*הרב שלום בער קטורזה - משפיע, מגיד שיעור בגירסא ובגאולה ומשיח שיעור א'.
*הרב חיים דוד וילהלם - [[משפיע]] שיעור ג׳.

;הנהלה גשמית:
*ר' שניאור זלמן לידר - מנהל כללי.
*ר' אברהם אודרמן - חבר הנהלה גשמית.
*ר' גרשון פקטור - מזכיר.
*הת' שניאור גרינברג - מזכיר משנה.
*ר' שלום דובער שארף - מנהל המטבח.
* ר׳ חיים שארף - מנהל לוגיסטי

== ראו גם ==
* [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - אתר הישיבה

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בית שמש: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:מנהג

2020-05-03T05:21:57Z

95.86.107.3:

== היחס למנהגים שונים ==
ראשי דאב עלי, ואין לי כוח להיכנס אל תוך הערך ולכתוב את דלהלן:

עם כל הכבוד ל'''חב"ד''' שנוהגים רק במנהגים בעלי מסורה, הרי שהרבי הדגיש שוב ושוב ש'''מנהג ישראל תורה היא''', וחזר על זה אין ספור פעמים לאנשים ששאלו כיצד לנהוג בענינים שונים, שבעדתם נוהגים בשונה מחב"ד. כמובן שהכוונה היא למנהגים אשר יסודותם בהררי קודש, אך מהפסקה כפי שהיא כעת נראה סוג של זלזול במנהגים שלא התקבלו בחב"ד בגלל זיפים במסורה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר א' ה'תשע"ד 15:41, 11 בפברואר 2014 (UTC)
:וברגע זה ראיתי את שהוספת לאחר מכן, על אלו ששאלו אם לנטוש מנהג אבותם. אבל אולי כדאי להדגיש מעט יותר את רוב היחס והכבוד ל'''מנהג ישראל - תורה'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר א' ה'תשע"ד 15:43, 11 בפברואר 2014 (UTC)
::אמת ויציב. הערך חסר ביותר. אני רק התחלתי, והייתי שמח אם מישהו יעזור לי. את [[חנוכת הבית]] (כמעט) השלמתי לבד, אבל כאן מדובר בערך הרבה יותר מרכזי וחשוב, ואשמח לעזרה וביקורת על כל מה שנכתב כאן. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 19:51, 11 בפברואר 2014 (UTC)

== שלל באופן מוחלט ==

זה הגזמה. הוא שלל מנהג אחד ויחיד השייך לחנוכת הבית, אולי בגלל שידע שהמנהג מוטעה או מבוסס על טעות וכיו"ב, וכששאמרו לו ש"כתוב" שצריכים לומר, אמר ש"כתוב" זה רק בגמ' או מקור מוסמך אחר. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 16:45, 11 בפברואר 2014 (UTC)
:חולק עליך באופן מוחלט. בע"ה ארחיב לכשירחיב. זה וודאי למעלה מכל ספק ומדובר רק באנקדוטה אחת מתוך עשרות. מנהג חב"ד הוא מנהג חב"ד בלבד, ולא מנהג שסופח אליו בעקבות סיבות אלו ואחרות. להרחבה, ראה ספרו החדש של טוביה בלוי בנושא זה. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 19:49, 11 בפברואר 2014 (UTC)
::כן אבל משמע מהערך שהוא שלל את המנהג לא רק לחסידי חב"ד. צריכים להדגיש שזה רק למעשה לחסידי חב"ד --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 00:05, 12 בפברואר 2014 (UTC)
:::אמת. אתה מוזמן לתקן. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 02:53, 12 בפברואר 2014 (UTC)

== מה נקרא 'מנהג שנתפשט' ==

שמעתי מהרב הורביץ מראשל"צ (אגב, אין עליו ערך. והוא כותב מאמרים וכו') שהגדר של מנהג ישראל הוא מנהג שנהגו בו '''גדולי''' ישראל - שקשורים לקב"ה. (ו'מנהג אשכנז' לדוגמא הוא שנהגו בו גדולי אשכנז. וכנ"ל 'מנהג תימן'. וכנ"ל 'מנהג חב"ד'). אך לכאורה א. [[הרשב"א]] כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ב. לפי מה קובעים מיהם גדולי ישראל.

תהא נפק"מ בנוגע לעריכות האחרונות בנושא [[כתיבה באגרות קודש]] לגבי מנהג שנתקבל אצל חסידים.--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:03, 1 במאי 2020 (IST)
:א. יש עליו ערך, [[יעקב הורוביץ]]. ב. ממה נפשך - כשיש הגדרה מרבותינו נשיאינו או מגדולי ישראל בדורות קודמים - אין אחר המלך כלום. ואם מדובר בסברות של משפיעים ורבנים, הרי אין דעותיהם שוות, וממילא לא אנשים זוטרים כמונות נכריע, רק ביכולתנו להביא את 2 הצדדים, ועדיף בציון הערות ומקורות מי בעליה של כל שיטה וגישה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:40, ז' באייר, ה'תש"ף 09:40, 1 במאי 2020 (IST)
::א. תודה לא מצאתיו בפירושונים וכעת נמצא. ב. אתה לא ענית לשאלה שלי. מהו '''מנהג שנתפשט'''. כלומר האם כשנתפשט בעולם (לדוגמא) לכתוב באגרות קודש נהיה המנהג '''קדוש''' ואם כן, או לא, אז אצל מי זה נקרא 'נתפשט'?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 20:35, 2 במאי 2020 (IST)
:::כתבת שאין עליו ערך וזכרתי שיש, אז הוספתי לפירושונים. היכן מופיעה ההעגדרה 'מנהג שנתפשט'? ושוב, אם תמצא הגדרה ברורה אצל רבותינו נשיאינו - תוכל להכריע, ואם אין הגדרה ברורה (גם אם לי מאוד נראה שדעתו של הרבי בברכת כהנים מאוד ברורה, אבל יש את הרב טוביה בלוי שמבין ומפרש אחרת את תשובות הרבי בנידון) - אזי אצטרך להביא את 2 הצדדים. כמובן שלא כל ילד או נער הוא בעל דעה שראוי לכלול את דעתו הנכבדת בחב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:36, ט' באייר, ה'תש"ף 01:36, 3 במאי 2020 (IST)
::::בסוף הערך יש קישור לוידיאו של הרב הרצל בנושא. אינו עובד (עכ"פ לי) וחבל על דאבדין.--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:21, 3 במאי 2020 (IST)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2020-05-03T05:18:07Z

95.86.107.3: /* המרכז לחינוך ושליחות */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


== מילות קסם ==

צריך לעדכן את מילת הקסם באתר ממדיה ויקי (בנוסף לעוד ריבוי דברים שצריך לעדכן ממדיה ויקי...). יחי המלך המשיח. {{לא חתם|די העכסטע צייט}}

== מה אתם אומרים? ==

מכיון שראיתי שהתחילו כאן דיונים בשאלות כלליות אני מרשה לעצמי לשתף אתכם בכמה שאלות שהתעוררו לי. מה דעתכם?

א. בראשית פרק לה, ד: וַיִּתְּנוּ אֶל-יַעֲקֹב אֵת כָּל-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם '''וְאֶת-הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם'''...

:''-מה גורם ל"שִׁבְטֵי יָ-הּ" (תהלים קכב, ד) לשים נזמים באזניהם?''

ב. דברים, ה, ד: פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהוָה '''עִמָּכֶם''' בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
י"א ב-ז: ..לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ ..אֶת .. אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם..כִּי '''עֵינֵיכֶם''' הָרֹאֹת..., וכן רמב"ם יסוה"ת ח, א: "ובמה האמינו בו '''שעינינו''' ראו ולא זר".

:''הרי שם מדובר על הדור שלא ראה את היציאה ממצרים..''

ג. ידים ספ"ג: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שִׁיר הַשִּׁירִים מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וְ'''קֹהֶלֶת מַחֲלֹקֶת'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, '''קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם וְשִׁיר הַשִּׁירִים מַחֲלֹקֶת'''...

:''איך יתכן שחלקו על כתבי הקודש האם הם קדושים או לא? האם המסורת לא עברה כדבעי?''

ד. מה היחס של רבותינו נשיאינו ל''אגדות הגמרא'' (כדוגמת אגדות דרבה בר בר חנא בהמוכר את הספינה)? משל (מהרש"א, רמב"ם ועוד)? קרו באמת (לקוטי מוהר"ן ועוד)?

אשמח לשמוע את דעתכם, תודה מראש! '''אורח'''
:נו, מה קורה אתכם? --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.2|95.86.107.2]] 19:33, 31 במרץ 2020 (IST)

== מה אתם אומרים? 2 ==

בינתים אמשיך, הודיעו לי אם אני מבלבל את המוח.

ה. [[צדיק]] מה הדרך לזהותו? (כלומר: יש כללי זיהוי לנביא (אימות נביאות), לשופט (סמיכה) ולכהן (יחוס). מה הזיהוי ל'צדיק' שהרי "ה' יראה ללבב") נפק"מ לעניין אמונה טהורה בכל דבריו וכיוצב"ז.

ו. [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] יש מקור לפתיחת ספר ו'''התנהגות''' על פיו '''משמים''', ויש הכנסת '''פדיון נפש''' ל'''תניא'''. יש מקור להתיחסות לדף הנפתח כתשובה מה'''רבי'''?

:נוסף על כך יש לכאו' להדגיש לכותבים שהכתיבה היא רק בעניינים שאינם קשורים לקדושה (כהמשך השיחה שם). שלא כלפני ג' תמוז.

ז. האם יש מקור קדום יותר{{הערה|הפסוק (ואתחנן ה, ה) אנכי עומד כו' מראה רק שמשה '''מעביר''', ולא שההתקשרות אליו היא 'כולא חד' עם ההתקשרות לה'}} מאצל רבותינו נשיאנו לענין [[ממוצע המחבר]]? ואיך זה הולך בד בבד עם דברי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק בהעיקר החמישי שלא לשים ממוצעים '''כלל''' (ואינו מחלק בין סוגי ממוצעים)?

תודה רבה!--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.2|95.86.107.2]] 15:46, 1 באפריל 2020 (IST)
:תמימים ואנ"ש יקרים, האמנם אין מענה? אין לכם תשובות? אתם עסוקים? אתם מזלזלים? אשמח לתגובה.--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 18:02, 16 באפריל 2020 (IST)
::כל דבר מקומו ותחומו. אני לכשעצמי נכנס לכאן לצורך הרפיה וכיו"ב, ואני מרגיש שזו הסחת דעת. לא שמפריע לי שמעלים כאן שאלות ודיונים, אבל זה לא מעורר אותי לענות. אם הייתי רואה את זה בפורום אחר (דוגמת קובץ הערות וכיו"ב), יש סיכוי שהייתי משקיע זמן לקרוא, לחשוב, ואולי להגיב. בפועל, בדיוק כעת נפתחבאינטרנט פורום המיועד בדיוק לכגון דא - פורום חכמתו ורצונו. הינך מוזמן להעלות שם את השאלות. מנסיון הימים האחרונים - יש שם מי שיענה תשובות יפות מלאות מדוייקות ומפורטות. בהצלחה, וסליחה בשם כל החב"דפדים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:56, כ"ב בניסן, ה'תש"ף 19:56, 16 באפריל 2020 (IST)
:::תודה רבה על ההכוונה, העברתי לשם את כל השאלות, אמנם על שאלה ו'אני חושש שלא אקבל שם תשובה (עפ" כלל ההנהלה שם שאסור לכתוב התואר 'שליט"א' (ר"ל) ואשמח לתשובה כאן או כאן [[שיחה:כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
{{הערות שוליים|0}}

== תבנית:סדרה והערות שוליים ==

מה ראשון ומה שני? בכל ערך זה במקום אחר וצריך שיהיה קצת אחידות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ט בניסן ה'תש"ף •
:לכאורה ברור שהערות שוליים נמצאות בשוליים, בסוף הדף, אחרונות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:07, י"ט בניסן, ה'תש"ף 16:07, 13 באפריל 2020 (IST)
::ישר כח! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ' בניסן ה'תש"ף • 00:55, 14 באפריל 2020 (IST)
:::זה תקף לכל התבניות כולל תבנית פסח, שבת וכו' נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ' בניסן ה'תש"ף • 23:02, 14 באפריל 2020 (IST)
::::אם אתה שואל לדעתי, אז אכן בכל הערכים ההערות שוליים צריכות להופיע בשוליים, אחרי כל התבניות למיניהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:40, כ"א בניסן, ה'תש"ף 22:40, 15 באפריל 2020 (IST)
:::::{{מצטרף}} לדברי {{א|להתראות}}. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 17:41, כ"ב בניסן ה'תש"ף

== העלאת תמונות ==

משום מה בכל התמונות שניסיתי להעלות ביומיים האחרונים - קיבלתי הודעת שגיאה. מישהו יודע מה הסיבה? איך אפשר להתגבר על זה? אולי בגלל שעשיתי את ההעלאה דרך האשף בדף עצמו ולא בדף 'העלאת קובץ'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:22, כ' בניסן, ה'תש"ף 09:22, 14 באפריל 2020 (IST)
:בימים אלו גם האתר הראה לי הרבה תמונות קיימות כקובץ לא נתמך והיתה בעיה כללית שגם כשאין תמונה יש את הכיתוב של קובץ לא נתמך. עכשיו זה התחיל להיעלם אבל עדין לא נותן להעלות תמונות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ' בניסן ה'תש"ף • 23:18, 14 באפריל 2020 (IST)
:::סובל מאותם בעיות - [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[כ"ב בניסן]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח.
::::{{א|שיע.ק}}, {{א|שלום}} - יש את נפשכם לסייענו, או על כל פנים להבהירנו על מה יצא הקצף ועד מתי אמור להימשך הסגר והבידוד על העלאת תמונות? {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:03, כ"ב בניסן, ה'תש"ף 18:03, 16 באפריל 2020 (IST)
:::::{{מצטרף}} לקריאת הקודש. עיין גם בקישורים חיצוניים שבערכים [[שביעי של פסח]], [[אחרון של פסח]]. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:00, כ"ב בניסן ה'תש"ף

זה קרה בהמון ערכים, לא רק בערכים ששמו בהם תמונות חדשות אלא גם תמונות שהיו תמיד (ראו [[יוסף יצחק הבלין]]) [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 20:48, כ"ב בניסן, ה'תש"ף 20:48, 16 באפריל 2020 (IST).
:חברים יקרים, לצערנו אין כרגע מתכנת פעיל באתר. אני יודע שזה נשמע מוזר אבל בשנים האחרונות התחלפו לנו מתכנתים רבים, אף אחד לא המשיך פה יותר מידי. זו עבודה מורכבת ומאוד ספציפית וכולם פרשו בשלב זה או אחר. בקיצור בימים הקרובים אעבוד על זה במרץ בעז"ה עד שימצא מתכנת מתאים אם יש לכם רעיונות נא כיתבו לי במייל או בטלפון. יחי. {{שכח|שיע.ק}}
::יש מועמד רציני, מקקה בעז"ה שבקרוב ממש נראה את זה פה בפועל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תש"ף 19:26, 21 באפריל 2020 (IST)
:::ישר כח על ההשקעה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ט בניסן ה'תש"ף • 05:46, 23 באפריל 2020 (IST)

== המרכז לחינוך ושליחות ==

מה מהותו? זה בעצם [[ניידות חב"ד]]? ענייני שליחות לא שייכים ל[[צא"ח]]?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 05:45, 3 במאי 2020 (IST)
:תעסוקה לעסקנים ללא הכרה (שג"מ, חתן הרד"נ). כביכול אומרים לאנטים: אתם נכנסים לעסוק בנישה שלא שלכם (צבאות השם), אנחנו נתחרה בכם בנישה שלא שלנו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:12, ט' באייר, ה'תש"ף 06:12, 3 במאי 2020 (IST)
::תודה. אבל לא התכוונתי לפוליטיקה שבדבר, התכוונתי בעניין כתיבת ערך. בתוך [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)]] אולי גם בתוך [[שליחות]] או כערך בפ"ע --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:18, 3 במאי 2020 (IST)

שיחת משתמש:95.86.107.3

2020-05-03T05:14:03Z

95.86.107.3:

שיחה:עבודת התפילה

2020-05-03T05:12:55Z

95.86.107.3: /* בקשת מקור והרחבה */

ערך מאד יפה, א גרויסע יישר כח! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::תודה תודה, משתדל.--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 13:53, 15 יוני 2009 (EDT)

== לדעתי ==

קצת צריך עיון האם "נוהגים" להתפלל באריכות או שהתפילה מתארכת מחמת העבודה? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:27, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:שניהם אמת ואין סתירה. אכן יש לפלפל מה גורם למה, מה עיקר וכו' ולא בטוח שזה שייך לכאן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:13, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

שמעתי פעם שהיתה מחלוקת בין הסטרשעלער למיטלער רבי, אודות התבוננות פרטית וכללית בשעת התפילה [מלבד המחלוקת על התלהבות חיצונית]. יש למישהו מידע על כך? [[מיוחד:תרומות/95.86.97.147|95.86.97.147]] 20:17, 7 באפריל 2020 (IST)

== בקשת מקור והרחבה ==

בנושא איחור סוף זמן תפי' ואף חצות בהתפילה תודה--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 18:51, 22 באפריל 2020 (IST)
:ראה [https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post.html כאן] מקורות והרחבה בנושא.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 20:58, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 20:58, 23 באפריל 2020 (IST)
::בודאי התכוונת לזה, הארת את עיני ואני מעתיק ע"מ להכיס לגוף הערך:--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:12, 3 במאי 2020 (IST)

"גם אם נראה שההכנות לתפילה ואריכות ההתבוננות בתפילה 'יפגעו' בזמן התפילה וקריאת שמע ובתפילה במניין ודומיהם, מדריכה החסידות שזה לא נכון. מאחר שעל ידי תפילה בכוונה ובלבביות, מקיימים מצוות עשה מהתורה ממש.

לעומת 'זמן תפילה' ודומיו, אשר ללא האריכות בתפילה [אשר מביאה לכוונה ורגש אמיתי בתפילה], מקיימים 'רק' מצווה של חכמים. במילא יוצא, שחסידות דווקא 'מחמירה' בתפילה ולא מקלה חלילה[63].

אם כי יש לסייג זאת, שיש להקפיד ככל הניתן לשלב בין מצוות התפילה מהתורה למצווה של חכמים. לדוגמה, יש להתבונן בגדלות השם בכל אחת משלושת התפילות בכל יום[64] ובאריכות מה[65] [על אף שהמצווה מהתורה היא רק פעם אחת ביום] וכן יש להקפיד שהרגש והכוונה תהיה דווקא מהמילים שחכמים תיקנו [למרות שמהתורה אין טקסט קבוע][66].

בנוסף, יש להשתדל 'לסדר' את האריכות בתפילה, יחד עם אפשרות לשמוע את כל הקדישים שתפילה ודומיהם[67] [אך במקרה שזה סותר, ישנה עדיפות לאריכות בתפילה משמיעת חזרת השליח ציבור ודומיו[68]].

גם כאשר מאריכים בתפילה, יש להתחיל עם הציבור ולהאריך בתפילה עד 'ברוך שאמר', כאשר הציבור כבר מסיים תפילתו ואזי ימשיך תפילתו באריכות [וודאי שאין להתחיל את התפילה לאחר זמן חצות היום[69]], בכך זה נחשב 'מעין' תפילה בציבור[70].

[63] 'וגם האומרים תפלה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם[!]. כי אף שנוסח התפלה ומנינה ג' פעמים ביום הוא מדרבנן, עיקר ענינה ומהותה הוא יסוד כל התורה לדעת את ה' להכיר גדלו ותפארתו בדעה שלמה ומיושבת בבינת הלב, שיתבונן בזה כל כך עד שתתעורר נפש המשכלת לאהבה את שם ה' ולדבקה בו ובתורתו ולחפוץ מאד במצותיו. אשר כל ענין זה נעשה לנו בזמן הזה על ידי אמירת פסוקי דזימרה וברכות קריאת שמע לפניה ולאחריה בפה מלא ובקול המעורר כוונת הלב, וכולי האי ואולי. מה שאין כן ר' שמעון בר יוחאי וחבריו, היה די להם בקריאת שמע לבד לכל ענין זה, שהיה נקנה להם בהשקפה ראשונה בשפלות הלב הנאמן בבריתו אתם. אבל בזמן הזה, כל הקרוב אל ה', וטעם טעם בתפלה פעם אחת, יבין וישכיל כי בלעדה לא ירים איש את ידו ואת רגלו לעבוד ה' באמת כי אם מצוות אנשים מלומדה'. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, חלק א' עמוד לג.

'במה שכתב אודות התנהגות של אחדים, שאינם מדקדקים כל כך בקריאת שמע וברכותיה בזמנה. אבל קוראים קריאת שמע קטנה בזמנה. כבר ידוע פסק המשנה, אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ונפסק באורח חיים סימן צ"ח סעיף ב', שהכוונה בזה להתבוננות המתאימה. ונפסק גם כן ברמב"ם הלכות תפילה פרק טו-טז, שתפילה בלא כוונה בטלה היא לגמרי. וכבר מבואר במקום אחר בכוונות אלו. שלכן אין סתירה ממה שכתב הרמב"ם שם פרק י' הלכה א' ואין כאן מקומו. ועל פי זה מובן שהכוונה האמורה, עיקרית עוד יותר מאשר הדיוק בזמן, כיוון שבלעדה התפילה בטלה לגמרי. ועיין שולחן ערוך סימן פ''. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ג עמוד רלה.

וראה שולחן ערוך סימן ק"ו סעיף ב': 'ועיקר מצוות תפילה היא מן התורה שנאמר 'ולעבדו בכל לבבכם', איזו עבודה שבלב זו תפילה, אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה.. ובכל עת שירצה.. אבל יש אומרים שעיקר מצוות תפילה היא מדברי סופרים'.

וראה 'דרך מצוותיך' תחילת 'שורש מצוות התפילה', דף קטו עמוד א': 'בשורש מצוות התפילה יש מחלוקת בין הפוסקים, אם הוא מצוות עשה מדאורייתא או מדרבנן.. רוב מוני המצוות העלו דהתפילה בכל יום והנוסח התפילה הוא מצווה מדרבנן, אך מדאורייתא הוא המצווה שיתפלל האדם ויבקש בעת מן העיתים, אשר יצטרך לדבר מן הדברים.. וזהו משרשי האמונה'.

וראה גם ספר ה'תניא', דף קסב עמוד א': 'והיא חובה של תורה ממש למביני מדע.. שזאת היא מצוות האהבה שבפסוק 'ואהבת''. וראה עוד בזה בליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 223.

[64] 'במה שכתב איך אפשר לחזק התפילה. כבר נפסק הדין בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף ב' וברמ"א, שקודם כל תפילה, זאת אומרת ג' פעמים ביום, צריכה להיות התבוננות בגדולת הא-ל וגם שפלות האדם [אף שמובן שמהות ההתבוננות אינה שווה לפני תפילת הבוקר שהיא בתחילת היום וארוכה, מה שאין כן בתפילת מנחה ומעריב, שהרי מטעם זה פסוקי דזימרה ניתקנו באריכות בבוקר וכו'].

כן גם להתפלל מתוך הסידור, ואם סדרי הישיבה אין מרשים להתבוננות בפירוש המילות בכל יום ויום, הנה מהנכון וטוב שעל כל פנים בעניין אחד או בפסוק אחד יתבונן בכל יום, וכמובן בפסוקים שונים בימים שונים, בכדי שבמשך זמן הנה תהיה ההתבוננות בכל פרקים וחלקי התפילה. ועוד ציוונו רבותינו זיכרונם לברכה להפריש לצדקה לפני התפילה, וכמו שכתוב 'אני בצדק – אזי – אחזה פניך'.

על פי המבואר בכמה ספרים, הזהירות בטבילת עזרא שייכת ביותר ומשפיעה ביותר על אופן התפילה ומדריגתה, ועד כדי כך שאף שמשורת הדין ביטלו לטבילותא דעזרא, דעת רב האי גאון [אחרון לגאונים וראשון במעלה] זהו רק בהנוגע לתורה, לדברי תורה, ולא לתפילה [עיין ר"י לרי"ף פרק ג' דברכות ומסיים שם, שאף שאין הין מוכרח לפי ההלכה, אבל לדברי הכל התפילה מקובלת יותר עם הטבילה, וכבר האריכו בהאמור בספרי קבלה וחסידות וגם מוסר'. אגרת הרבי מלך המשיח, כ"א טבת תשי"ט.

וראה גם באגרות קודש חלק י"א עמוד רל: 'עניין ההתבוננות בדא"ח צריך להיות לפני כל תפילה במשך היום'.

וראה שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת במדבר תשל"ח: 'אף על פי שאצל החסידים הזקנים, לא ראינו את עניין אריכות התפילה בתפילת המנחה, הרי הסיבה לכך הוא, כיוון שהם האריכו כל כך בתפילת שחרית, עד שלא נותר להם זמן להאריך גם בתפילת המנחה. אבל מי שכבר השלים תפילת שחרית ומוסף [ונותר לו עוד זמן], יכולים הם להאריך גם בתפילת המנחה'.

[65] 'דמנהג חסידים הראשונים, שהיו מחלקים התפילה לכמה חלקים. זאת אומרת, שבכל פעם ופעם היו כמובן מתפללים כל התפילה, אלא שההתבוננות בעניינים ובכוונת פירוש המילות או ההסבר בהם, היו מחלקים לכמה ימים, באופן שבמשך כשבוע ושבועיים היו גומרים פירוש המילות פעם אחת ואחר כן חוזר חלילה. ולכן גם הוא יעשה באופן הנזכר לעיל, ובמצבו הנה יסדר אשר בימות החול יהיה זמן תפילתו בבוקר, לערך שתי שעות מתחילתה ועד סופה'.. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ח עמוד קכו.

ובדוגמא נוספת: 'נבהלתי לשאלתו כיוון שעד עתה הורגל להתפלל בשבת קודש, במתינות ובאריכות מעט, אם ימשיך גם עתה או חס ושלום כו'.. ופשוט שאין זה בגדר שאלה, לאחרי המבואר באריכות גדולה עניין התפילה [שרק טורח הציבור מוציא מכלל זה וכמאמר רז"ל ברבי עקיבא שכשהיה מתפלל בציבור כו' מה שאין כן כו' (ברכות לא, א)]. ואין לי פירוש בשאלתו, כי אם שבוודאי באה כדי שתהיה לי הזדמנות לעוררו – אשר לא רק בשבת קודש יעשה כנזכר-לעיל, אלא מזמן לזמן גם בימות החול! כיוון שגם ביום חול צריך לומר 'יום אחד בשבת' כו'.. וביחוד שיש אומרים שזהו בכלל עשרת הדיברות [יעויין רמב"ן שמות כח, ח; שמשם מוכח גם כן שהכוונה גם ליום השבת קודש]. ובפרט שההשגחה העליונה עשתה אותו למשפיע על אחרים. וכדין טופח על מנת להטפיח, הרי כדי שהאחרים יתפללו באריכות, על כל פנים בשבת, צריכה להיות הוספה בזה במשפיע ופשוט'. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק י"ב עמוד קנ"ח.

[66] 'במענה למכתבו מח' אייר, בו כותב אודות ענין התפילה בשפתיים סגורות, שכנראה כוונתו לתפילה במחשבה בלבד בלי דיבור ועקימת שפתים. ולפלא השאלה והספק בזה, שהרי מבואר בש"ס ופוסקים אשר תפילה צריכה להיות בדיבור. ואפילו תפילה בלחש הרי עניינה על דרך 'שפתיה נעות וקולה לא יישמע [לאחרים]'. אף שצריכה להיות גם כוונה, וכמאמר רבותינו זיכרונם לברכה 'תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה', ובלשון רבינו הזקן בעל השולחן ערוך [פוסק בנגלה דתורה] והתניא [פוסק בנסתר דתורה] – 'פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי, ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות, וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה, ואם הוציא בשפתיו ולא כיוון יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפלת שמונה עשרה' [תניא ריש פרק ל"ח]'. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך כ"ז עמוד קנב.

[67] 'הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, פסקו להלכה לאלו ששאלו בעניין תפילה בציבור, דאיך יקיימו שניהם – לעסוק בעבודה שבלב באריכות התפילה, ולהתפלל בציבור? ענו להם כי פירוש 'תפילה בציבור' – 'בשעה שהציבור מתפללים'. וסידרו להם, כי ישמעו כל התפילה קדישים, ברכו, קדושה, קריאת התורה, והקדישים דתפילת הציבור. ואחר-כך להתפלל במתינות, איש איש כפי השגת יד שכלו בהעבודה שבלב'. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ג' עמוד קמב.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק ד' עמוד תעח: 'במענה על מכתבו... בו מבאר סדר היומי שלו ומסיים בשאלה, כי מפני רגילותו להתפלל לאט לאט, הנה חסר אצלו עניין התפילה בציבור, ולפעמים גם זמן התפילה. ידוע בזה הנהגת החסידים, ולפעמים תכופות – היה זה על פי הוראת נשיאינו רבותינו הקדושים, אשר בעניין תפילה בציבור נהגו בשמיעת ברכו, קדושה [וקריאת התורה] בהמניין. ואחר-כך התפללו במתינות ולפעמים גם באריכות. והרי ידוע גם-כן הפירוש המובא בקובץ 'התמים' בשם האוורוטשער [=הרב הקדוש ר' יוסף יצחק מאוורוטש] בן האדמו"ר הצמח-צדק, שתפילה בציבור עניינה שמקבץ ומאחד את כל הכוחות, עשר כוחות נפשו, בעניין התפילה'.

[68] 'ובשאלתו שעל ידי שהורגל להאריך בתפילתו, אינו שומע 'קדושה' מהשליח ציבור. ושואל אם ינהג במנהגו זה או יקצר בתפילתו בכדי לשמוע קדושה. הנה מובן על פי היסוד אשר הכוונה היא העיקר בתפילה, עד שישנה כוונה כללית כזו שבלעדה התפילה בטילה [ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק ד'. שולחן ערוך לאדמו"ר הזקן סימן צ"ח סוף סעיף ב'. קונטרס אחרון בתניא (קנד, ב). חידושי ר"ח הלוי להרמב"ם שם] – שאין לקצר בהתבוננות בתפילה ובהאריכות בה, אפילו בשביל לשמוע 'קדושה'. והוא גם מובן מפסק ה'צמח צדק' בשו"ת שלו, נדפסה בשער המילואים סימן י"א, עיין שם ובספרים שמזכיר'. מכתב הרבי מלך המשיח מי"ט סיוון תשט"ו.

וראה מכתב הרבי מלך המשיח מג' תמוז תשט"ז: 'תפילה בכוונה חשובה יותר מתפילה בזמנה'.

[69] 'אין להתחיל תפילתו אחר חצות, אפילו כשלומד הרבה חסידות לפני כן'. ממכתב הרבי מלך המשיח, כ"ב אלול תשי"ב.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך ו' עמוד שנד, במענה לאחד שהתחיל תפילתו אחר חצות: 'מסיים במכתבו אשר מפני כמה סיבות, מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב'. ולא טובה שמועה זו בעיני כלל. כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו. ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל מלכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה וענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות'.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך ט' עמוד קמב: 'נראה ממכתבו שסדר קבוע אצלו, להתחיל התפילה בשבת קודש בבוקר – בחצות היום! ולא נראה לי כלל סדר כזה [אף שבוודאי אומר קריאת שמע לפני זה, וכן שמע ברכו וכו']. ושאני אם מתחיל במוקדם ומאריכים בתפילה. ומה טוב להתחיל עם הציבור לערך. ומ'ברוך שאמר' ואילך, לאחר גמר תפילת הציבור'.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק ה' עמוד שיב: 'במה ששואל חוות דעתי, כיוון שהוא הבעל קורא במילא גורם לו להתחיל 'ברוך שאמר' אחר חצות. הנה לדעתי לא נכון הדבר. כי אף שיש ליישב הדבר על פי דין בקושי על כל פנים, כיוון שקורא קריאת שמע קטנה וכו'. אבל במחנו בטח יש להתחשב עם העניין דמה יאמרו הבריות. וכמובן שאין זה דומה אם מתחילים מבעוד מועד, ומתפללים כל העת, אלא שבדרך ממילא מגיעים ל'ברוך שאמר' כחצות. דאז על כל פנים, עסקו בעניין התפילה וההכנה לזה מקודם. מה שאין כן בנידון דידן, שהוא הקורא בתורה, שאין לזה שייכות לתפילה והכנתה'.

[70] 'נוהגים בכגון דא, להתחיל התפילה עם הציבור, ואחרי-כן להתפלל כפי יכולתו, זאת אומרת בכוונה כפי יכולתו. ובאם מתארך תפילתו יותר מן הציבור, הרי העיקר בתפילה היא השימת לב והכוונה. ובהתחלתו ביחד עם הציבור, הרי גם בזה מעין תפילה עם הציבור, אף שכמובן רק 'מעין''. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ח עמוד פא.
טקסט מוקטןטקסט מוקטןטקסט מוקטן

רב (תואר)

2020-05-03T05:07:19Z

95.86.107.3:

{{פירוש נוסף|נוכחי=תואר המקובל "רב"|אחר=ה[[אמורא]] רב|ראו=[[רב (אמורא)|רב]]. אם התכוונתם לדיין בבית הדין, ראו [[מורה הוראה]]}}

'''רב''' הוא כינוי למורה הוראה בישראל. הכינוי 'רב' התחיל להיות נפוץ לרבני בבל. כדברי ה[[זוהר]] 'כָּל רַב מִבָּבֶל. וְרִבִּי מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.{{הערה|זהר חדש ספרא תנינא. הובא ונתבאר ב[[ספר הליקוטים]] לה[[צ"צ]] ערך רב ורבי}}.

במשך הדורות, בראש כל קהילה יהודית עמד רב שעסק בהוראה, בקביעת [[הלכה]], בשיפוט על פי דיני התורה, בפיקוח על [[כשרות]] ובניהול עניני היהדות בקהילה.

בכדי שיוכל ה'רב' לפסוק הלכה, הוא נצרך לקבל '[[סמיכה]]' לרבנות.

ב[[היום יום]] מובא כי "הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם ה[[גוף]] בריא"{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/כ"ג אדר א'|לוח היום יום כ"ג אדר א']].}}.
== עשה לך רב ==
{{ערך מורחב|עשה לך רב}}
הרבי עורר על כך שכל יהודי צריך לעשות לו רב ומורה דרך, על-פי הוראת המשנה ב[[מסכת אבות]]: "עשה לך רב".

== האחריות של רב ==
רבי [[שלום דובער שניאורסון]] אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: רב צריך בכל עת ובכל רגע לזכור, שתמיד הוא עומד על הסף שבין מזכי הרבים או חס ושלום מחטיאי הרבים, על הגבול של עומק רום ועומק תחת, וכל העניינים צריכים לנגוע לו בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא{{הערה|1= היום יום - כ"ג אדר ב'.}}.

== כבוד התורה ==

[[הרבי]] מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב[[770]], לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ח]], אמר הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב להתנצל, ואז הרבי הורה על פיטורו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיחה:נשיא הדור

2020-05-03T04:56:46Z

95.86.107.3: /* הנשיא כיום */ פסקה חדשה

חב"דפדיה:אולם דיונים

2020-05-03T04:45:59Z

95.86.107.3: /* המרכז לחינוך ושליחות */ פסקה חדשה

שיחה:מנהג

2020-05-02T19:35:54Z

95.86.107.3: /* מה נקרא 'מנהג שנתפשט' */

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2020-05-02T19:23:25Z

95.86.107.3: /* שאלת תם */ פסקה חדשה

{{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=בינוני}}
{{בה}}
תרגיע ומהר, זה אתר שנועד להפצת המעיינות ולא להפצת סכסוכים ומחלוקות! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:45, י"ח באב, ה'תשע"ח ''(30 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
: אם לא תתחיל להתעסק בערכים תוכניים, אבקש את אחד המנהלים לחסום את שם המשתמש שלך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:00, כ"א באב, ה'תשע"ח ''(2 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::אם אחד מבינינו מתעסק בכתיבת ערכים תכניים זה ודאי לא אתה! אני משום מה לא זוכר מתי ערכת איזה משהו תוכני (חוץ מכל השיחזורים שכנראה במוחש זה הדבר היחיד שאתה עושה). אגב (להזכיר), זה נגד המדיניות לשחזר ללא סיבה במיוחד ש(כמנהגי) אני כותב סיבה לפני שאני עורך.
::אז אני מבקש: נא להרגיע!
::[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 11:19, 2 באוגוסט 2018 (IST)

== שחזור עריכה ==
שחזרתי את עריכתך האחרונה.

גם אני שונא כשאנונימים משחיתים. וכותבים בתקציר עריכה "תיקון טעות", ובהקשר זה, זה ממש צורם.

אך מה לעשות, שיש לחב"דפדיה מדיניות כתיבת תוארים? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:09, 27 במאי 2019 (IST)

== הוספת אתר ==

שלום וברכה. chumashquestions.org, לשם מה נחוץ להוסיפו לחב"דפדיה? איננו מוסיפים בד"כ אתרים באנגלית...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בכסלו ה'תש"ף 18:40, 11 בדצמבר 2019 (UTC)
:לא זוכר כרגע למה רציתי את זה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 18:43, 11 בדצמבר 2019 (UTC)

== [[חבורת תריג]] ==

מה זה מפריע לך?! בברכה,[[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 11:26, כ"ב בכסלו, ה'תש"ף 11:26, 20 בדצמבר 2019 (UTC)
:כמו שכתבתי אין קשר בין הערך לחב"דפדיה, כאן מכניסים רק ערכים עם קשר לחב"ד ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 18:19, 20 בדצמבר 2019 (UTC)

== [[שלוחי חב"ד בעולם]] ==

{{אזהרה 1|שלוחי חב"ד בעולם}}[[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 06:29, כ"ד בטבת, ה'תש"ף 06:29, 21 בינואר 2020 (UTC)
:{{א|איש חסיד אחד}}, עריכתי לא חרגה משום כלל בחב"דפדיה. כאן נהוג שבעת העבודה על ערך הוא אמור להישאר במרחב הערכים הפרטי ורק כשהוא מושלם ניתן להוציאו משם. את התבנית בעבודה שמים כאשר הערך צריך לעבור שיפוץ או הרחבה ואתה לא רוצה שיערכו תוך כדי שאתה עורך אותו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 08:26, 21 בינואר 2020 (UTC)

== ערך יום טוב ==
לכל לראש יישר כח גדול על טיפולך במת מצוה חשוב כגון זה.

איני יודע את מותר לי לערוך דברים בדף שאתה עובד עליו עכשיו, לפני שהוא נעשה ערך רשמי, כך שאני אסתפק בהערות והמלצות ותזכורות (יתכן שחלקם כבר מתוכננים אצלך):

א. בהקדים: לענ"ד צריך להכניס הרבה תוכן מתורת החסידות, בפרט שאין זה אתר "הלכה-פדיה", וככל הנראה לי יש הרבה תוכן מחסידות.

ב. נראה לי שכדאי להעתיק בפיסקא יו"ט שני של גלויות את הקטע "בתורת החסידות" שבערך [[יום טוב שני של גלויות]].

ג. בנוגע לשורה שכן כתבת בתורת החסידות (ואני בטוח שכנ"ל, אתה עדיין באמצע העבודה) רציתי להעיר מהמבואר בלקו"ת (תבוא מב, ב) בנוגע ליו"ט, מובא גם במאמר ד"ה יחיינו מיומיים תרנ"ט (בסוף ע' יא), שהוא הארת מוחין - דהיינו אוא"ס השורה במוחין (להיות המוחין בטלים בתכלית אל האוא"ס), אלא שבכל היו"ט הוא הארה ע"י ז"א ובר"ה הוא הארה שלא ע"י ז"א (ומבואר בתרנ"ט שם, שמאחר ובר"ה הוא זמן בנין המלכות, לכן נמשך למלכות משרשה באוא"ס, משא"כ בשאר יו"ט הוא לאחר שכבר נבנה מציאות ספירה בשם מלכות, שאז כשממשיכים הארה במלכות הרי"ז ע"י ז"א. (ומענין לענין: אגב אורחא עיינתי בערך ראש השנה, ומה נדהמתי לראות שהערך ריק מתוכן).

ד. בהמשך להנ"ל אולי כדאי להזכיר את קושייתו של אדה"ז בלקו"ת (ראה לב, א) למה חודש אלול אינו יו"ט מאחר שמתגלים בו י"ג מדות הרחמים.

ה. נראה לי יותר מתאים לסגנונך: בחלק המדבר בזמן הגאולה, נראה לי כדאי לכתוב בכותרת במקום יום טוב שני של גלויות - יום טוב שני של גאולה וגם נראה לי כדאי להביא קצת יותר מהתוכן המבואר בתשובות החת"ס.

ו. עוד בענין הנ"ל: לא נהירא לי כ"כ הסברא, דמכיון שהטעם ליו"ט שני של גלויות בזמן הזה (שאין מקדשים ע"פ הראי') הוא משום "מנהג אבותינו בידינו" לכן ימשיך גם לע"ל, דהא בגמרא כתוב (ביצה ד, ב) "הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי", ויהי' הביאור בגמ' אשר יהי', דבר אחד בטוח הוא שלע"ל הוא גאולה משעבוד מלכיות לעולם ועד, ואיזה חשש יכול להיות?

ז. בנוגע ליו"ט שני בכלל: בשיחת אחש"פ תשי"ב (ונראה לי בעוד מקומות) מדבר הרבי בנקודה עכ"פ, מה שהי' צד לומר שהתוקף של יו"ט שני הוא עדיין כמו של ספק, ומסיק דעכשיו היו"ט שני הוא בתוקף יותר. עי"ש.

אלו הערותיי לבנתיים, ושוב - יישר חילא. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תש"ף •
:אני אכן עדיין באמצע עבודה וישר כח גדול על ההערות.
:א. זו הפעם השלישית שאני כותב את הערך הזה - הוא נמחק לי פעמיים מסיבות שונות, כך שעכשיו חסר בחסידות, מקורות ועוד. '''הרבה''' בחסידות נראה לי שאין אבל יש בעיקר מהצ"צ וקצת מכל השאר.
:ב. זה גובל באריכות מיותרת שלא קשורה לערך באופן ישיר ובשביל זה יש ערך מורחב (אם אתה חושב אחרת תעדכן).
:ג. כנ"ל תשובה א'. לגבי ר"ה נראה לי יותר שייך לערך ר"ה דהרי יש הרבה תורת החסידות גם בחגים אחרים ולא נראה לי שייך להביא כאן את כולם.
:ד. כנ"ל, לערך חודש אלול.
:ה. מקובל. זה מה שראיתי משיחות של הרבי, אבל אדרבה, אם אתה אומר שיש שם מה להוסיף אני ישתדל לחפש את זה.
:ו. זה מה שראיתי בשיחות של הרבי שציינתי (או עומד לציין), אם יש לך סיבה נוספת עם מקור אשמח לשמוע. (מנהג אבותינו בידינו הוא לא חשש ולכן לא ממש הבנתי מה רצית)
:ז. נכון. זה לא בגלל ספיקא דיומא אלא (כפי שהרבי כותב) מנהג אבותינו בידינו.
:ישר כח גדול על ההערות וההארות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 16:31, 23 בינואר 2020 (UTC)
::א. המקום ינחם אתכם וכו' (לפני ממש כמה רגעים שמעתי ביאור נפלא מ[[ישעיה ברוין|הרב ברוין]] בנוגע לנוסח זה ואין כאן מקומו), מכאן באתר זה כבר לא יכול להמחק. הנראה לי הוא שישנו הרחבה בחסידות בנוגע ליו"ט, אלא שיתכן שצריך לחפש במקומות המתאימים.
::ב.אני מבין למה אתה חושב שזה אריכות מיותרת, אבל לאידך גיסא אני חושב שאת החלק שמדבר בתורת החסידות, מכיון שהוא לא כ"כ ארוך, ולאידך שאר הערך שם הוא די ארוך, כדאי ורצוי להביא אותו ובזה לקשר את תוכנו עם '''חב"ד'''פדיה.
::ג. בנוגע לראש השנה: א. עבר הזכרתי בסוגריים שמצב הערך ר"ה הוא ממש רציני, ולכן כדאי בנתיים להזכיר זאת כאן. ב. לבד זאת נראה לי שפרט זה נוגע לתוכנו המהותי של יו"ט בכלל, דמהותו של יו"א ע"פ פנימיות הענינים הוא המשכת אוא"ס ע"י ז"א, וממילא צריך להבהיר שזה למעט א' מהימים טובים בו אין זה כך, ולפרט את הטעם והביאור בהבדל בין ראש השנה ליו"ט מבלי ליכנס לאריכות הפרטים (והאמן לי שישנו אריכות גדולה עד בלי די לבאר בענין זה של המשכת המלכות מאוא"ס, ובענין בנין המלכות שלא נכלל בתוכן דבריי שהזכרתי).
::ד. כנ"ל בג' נראה לי שפרט זה חשוב גם על הצד של מהותו של יו"ט, העובדה שישנו סברא וקושיא המבקשת לקבוע את חודש אלול ליו"ט, שזה לא רק מוסיף בהבנת ענינו של חודש אלול אלא גם במהותו של יו"ט בכלל.
::ה. הלשון יו"ט שני של גאולה זכור לי שראיתי בשיחות של הרבי, ובטוח שראיתילשון זה בכל הספרים שמביאים את דברי החת"ס, אף שהתעצלתי מלפתוח את דברי החת"ס עצמו ובפרט שבשביל סיבות שונות ומשונות הנני מנוע מלעיין כעת בדברי תורה (אף שישנו מעשה מהחת"ס עצמו שעיין בתורה בזמן כגון זה..).
::ו. הערתי זו לא הייתה בשום כוונה לתקוף איזה דבר שאתה כתבת אלא רק להסב את תשומת לבך לאיזה דבר שצריך ביאור בנוגע לאותה סברא שהרבי אומר בשיחה. ולגופו של ענין, אם תעיין בגמ' הנ"ל בביצה (ד, ב) תראה שזה כן ענין של חשש וכמו שציטטתי "זמנין דגזרי מלכות גזירה ואתי לאקלקולי".
::ז. כנ"ל לא באתי להתקיף אלא לציין לאיזה מקום שהרבי מוציא נקודה מענינת בגדר היו"ט. ולגופו של ענין: גם לאחרי שאתה יודע שהיו"ט אינו מצד ספיקא דיומא, עדיין ישנו חידוש לומר שהתוקף ההלכתי של היו"ט הוא יותר חזק, דהיה סברא לומר דמכיון שלכתחילה כל יסוד היו"ט היה של ספק, ממילא עכשיו וודאי שלא יהיה יו"ט יותר תקיף מאז, מצד תוקפו ההלכתי (ואף יתכן שאם כן, היו נפק"מ להלכה, וכמו בצומות שהם נדחים שיש בהם קולא וכו'), וע"ז בא הרבי ומחדש שגדרו של היו"ט נעשה תקיף כמו יו"ט וודאי, (וכמו גבי שבועות שיש בו מעלה שהוא יו"ט וודאי דכל הטעם שלו הוא משום לא פלוג).
[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ז בטבת ה'תש"ף •
:::א. כל נושא באופן כללי יש עליו הרחבה בחסידות (אפילו יו"ט שני בגאולה שחשבתי שאין יותר משני התייחסויות של הרבי מצאתי לע"ע 4 והבנתי שיש עוד 2 בכ"פים) אך באופן יחסי אולי יש הרחבה בתורת החסידות אבל לא ע"פ חסידות... (התכוונתי משהו שמדבר על יו"ט באופן כללי ולא על חג ספציפי){{ש}}ב. צריך גם לקחת בחשבון שכבר יש שני כותרות של יוט"ש אחד ראשי ואחד ב'בגאולה' ואם נוסיף גם את זה אז יהיה גם ב'ע"פ חסידות'. אני צריך לראות איך אני מסדר את זה - אולי תהיה אפשרות שאני יתמצת את הקטע שם לתוך הערך.{{ש}}ג. אם אתה חושב שיש מה להכניס אני בעז"ה יעבוד ע"ז. לדעתי זה תלוי באורך שיהיה תורת החסידות בערך יו"ט כאשר אני יכניס את ביאור אדמו"ר הצ"צ ושיחה של הרבי{{ש}}ד. אם הערך יום טוב היה מחפש מה לכתוב הייתי מסכים איתך אבל הוא מספיק ארוך והעיקר במה שכתבת הוא אלול (גם אם הוא מוסיף ליו"ט).{{ש}}ה. כבר כתבתי שהעניין מקובל עלי. מה שכתבתי שזה מה שראיתי בשיחות של הרבי התכוונתי להמשך מה שכתבת להביא עוד תוכן מהחת"ס ואמרתי שאני ישתדל לחפש את זה.{{ש}}ו. הכל בסדר - לא הרגשתי נתקף. בעז"ה אבדוק יותר את הענין.{{ש}}ז. ראיתי את זה בשיחות הנ"ל אך לא חשבתי להוסיף את זה. בעז"ה אוסיף בנקודה. אגב, גם לגבי שבועות נדמה לי שראיתי את הלשון 'מנהג אבותינו'.{{ש}}ישר כח שוב על ההערות. כעת אין לי כ"כ גישה לספרים אבל שבוע הבא אני מגיע ל770 ואוכל להמשיך לעבוד בשיא המרץ בעז"ה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 05:11, 24 בינואר 2020 (UTC)
::::מכאן ואילך תגובתי תהי' אי הסכמה, ואין בכך הרבה טעם. לחיים ולברכה והצלחה רבה. [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ז בטבת ה'תש"ף •
:::::אי הסכמה למה? לערך? או למה שעד עכשיו לא הייתה עליו הסכמה? אתה מתכוון שמעכשיו כל מה שאני רוצה לכתוב אני יכתוב הפוך? {{קריצה}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 16:23, 24 בינואר 2020 (UTC)
::::::תכלית כוונתי היתה ל-א-ז' הנ"ל (אגב, אתה עונה מהר מדי..). [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תש"ף •
:::::::חשבתי לעשות את זה בפלאפון או משהו כזה שיהיה עוד יותר מהר אבל האימייל שלך לא עובד... או שיש בעיה באתר. ההודעה הזאת באמת היתה מהר (בהשגחה פרטית){{קריצה}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 01:17, 26 בינואר 2020 (UTC)

== יישר כח! ==

נראה שאתה עושה עבודה רצינית במעקב אחרי שינויים לא מתאימים למיניהם. יישר כח על מאמציך שבזכותם נמנעת ירידת הרמה של חב"דפדיה מעורכים שלא מבינים מהי. אמנם חלקתי עליך באופן חד פעמי, אבל אין בזה כדי להוריד בכהוא זה מההערכה הרבה והעצומה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:44, כ' באדר ה'תש"ף

== איני מוצא כרגע ==
לבטח אתה זוכר את הדיון בעבר על האתר לחולחית גאולתית חב"ד אותו מפעיל בחור ישיבה ומביע בו את עמדותיו שהבענו אני וקרייזי אבאוט משיח את דעתנו שלא ראוי שיוכנסו קישוריו בחבדפדיה במיוחד לאור שמפעילוו נמנה על משפחה מסוימת שממלאה את חבדפדיה במידע טרחני ובלתי מדויק לרומם את קרנה. זכורני שבאשר ניסה בעל האתר שוב להכניס את קישוריו כתבת לו שהחלטת המערכת שלא להכניס זאת אךך כעת בפותחו משתמש חדש בחבדפדיה הוא שוב מכניס זאת והפעם כדי להקשות על הזיהו בלי ציון שם האתר. אודה לך אם תאיר את עיניי היכן כתבת זאת בעבר אט פשוט עדיף שתעזור לי להסביר זאת לבעל האתר בשיחת המשתמש שלו בה אני משוחח איתו בנושא--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:41, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:41, 24 באפריל 2020 (IST)
::הכנסתי בדף השיחה של אותו משתמש ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ל' בניסן ה'תש"ף • 22:10, 24 באפריל 2020 (IST)

== לא הבינותי מהות השינוי ==
עכשיו ראיתי בערך משיח בכל דור, שמחקת את מה שהכנסתי מהמכתב של הרבי החדש שהתפרסם והחזרת את הציון לשיחה בה הדברים לא נאמרו בכלל בקשר למשיח בכלל דור אלא ללידת משיח אחר החורבן באופן כללי. יש איזה היגיון במחיקה מעבר לחוסר שימת לב?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:24, ה' באייר, ה'תש"ף 12:24, 29 באפריל 2020 (IST)
:האמת שהכנסתי ע"פ הזיכרון אבל אני עדין חושב שזה קשור לכתוב בערך. אבדוק בעז"ה מבפנים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' באייר ה'תש"ף • 07:57, 1 במאי 2020 (IST)

== שאלת תם ==

מישהו כותב דרכך בחב"דפדיה בשבת?

שיחה:מנהגי ישראל

2020-05-01T05:05:54Z

95.86.107.3:

לאחד עם [[מנהג]] • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:56, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:מדיע לא עשו זאת?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:05, 1 במאי 2020 (IST)

שיחה:מנהג

2020-05-01T05:03:36Z

95.86.107.3: /* מה נקרא 'מנהג שנתפשט' */ פסקה חדשה

נשיא הדור

2020-05-01T04:50:59Z

95.86.107.3:

::{{מפנה|נשיא הדור|מושג שנתגלה ע"י תורת ה[[חסידות]]. אם כוונתכם למושג 'נשיא' בכלל|נשיא}}
::{{מפנה|רבי|תנא שחיבר את ה[[משניות]]|רבי יהודה הנשיא}}
'''נשיא הדור''', הנקרא גם '''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י'''), הינו [[צדיק]] שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

קיומו של נשיא הדור המקשר את כל ישראל עם ה', נתגלה בעיקר על ידי תורת החסידות. כאשר מקורות שונים לעניין נמצאים כבר בדברי רז"ל. סיבת גילוי הדבר דווקא על ידי החסידות, טמון בחלק מעצם שיטתה. שה'רבי' - הראש והחסיד צריכים להיות יחד. לעומת דורות קודמין בהם קשר זה יכל להיות בהעלם.{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}

נשיאי הדור במתאים חמישים השנים האחרונות היו [[רבותינו נשיאינו]].{{הערה|כפי דבריהם עצמם (שכינו עצמם 'רבי'), וכיוון שכל דברי [[צדיק]] הם אמת לאמיתה, הם מעידים על עצמם שהם נשיאי הדור. כפשוט.}} נשיא הדור כיום הוא [[הרבי מלובביץ']].
==הגדרה==
כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב כל נשמה קשורה באבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא - פרק ב']].}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"[[לב]] כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב ל[[מוח]]: המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים, עושה זאת ללא חילוק ביניהם, וכך הנשיא משפיע (לא רק את החיות הפרטית, אלא) גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית לה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, המכונה ה"[[יחידה שבנפש]]". כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", אשר היא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|1=ראה [[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי תשובה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/5/56c/56c.htm ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.]}}, וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם (של נשמות בני ישראל) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.

==עניינו המרכזי==
עניינו ומעלתו המרכזית של הנשיא הוא זה שמקשר את ה[[יהודי]] עם [[אין סוף]]. ישנם נשיאים שקישרו רק את ה[[רוחניות]] של היהודים, או רק בתורת ה[[נגלה]] וישנם שקישרו רק בתורת ה[[נסתר]].המיוחד שב[[נשיאי חב"ד]] דווקא הוא שדאגו והשפיעו כבכל, [[גשמיות]] ו[[רוחניות]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]].{{הערה|מכתב ג' תמוז ה'תש"י}}

מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|תניא פרק ב'. וראה [[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד ([[תורת מנחם]] חלק לט עמ' 38).}}.
==כינוים נוספים==
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"{{הערה|דברים ה, ה}}, ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"{{הערה|דברים לג, א. תהלים צ, א.}}, ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם [[גשמי]], אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת [[י"א ניסן]] [[תשנ"א]] (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).}}. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

===רעיא מהימנא===
"'''רעיא מהימנא'''" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[יהודי]].}}, אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==בתורת הרבי==
על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל התנהג לעיני כל כממשיכו, כרבי. היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
הרבי מגלה כי נשיא הדור הוא גם ה[[משיח שבדור]], וזאת כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), וממילא מובן שהרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159],
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420].}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א עמ' 3342|מרכאות=כן}}

==נשיא הדור בגוף גשמי==
כאמור תפקידו של נשיא הדור הוא לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לה'. לצורך זאת עליו לכלול את שני הקצוות: הן "אלוקים" - התאחדות מוחלטת עם האלוקות שלמעלה מהעולם, והן "איש" - אדם גשמי בשר ודם בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך '[[לקוטי מקורות]]', ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של משה רבנו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.

בנוסף, השפעתו של נשיא הדור הקודם כממוצע המחבר ממשיכה גם לאחר הסתלקותו{{הערה|ראה גם שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא '''יחידה שבנפש''', ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"י]]. שיחת י' שבט [[תש"ל]].}}, ולשם כך נמצא מקום הציון שלו בסמיכות מקום למקום בו נמצאים תלמידיו{{הערה|ראה שיחת י' שבט תשי"ד.}}.

==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

שיחה:קבלת הנשיאות של הרבי

2020-05-01T04:42:07Z

95.86.107.3: /* אמירת מאמר */ פסקה חדשה

== הסיפור עם הרב נמצוב ==

יש כמה וכמה שנכחו בהתוועדות ולא זוכרים קטע זה (ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[משה הרסון]], הרב [[זושא פויזנר]] ועוד... [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 17:31, כ"ז בניסן, ה'תש"ף 17:31, 21 באפריל 2020 (IST)

אפשר להוריד את התבנית? --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 18:11, כ"ז בניסן, ה'תש"ף 18:11, 21 באפריל 2020 (IST)
:א. היות שחב"דפדיה אינה יומן, ואין מטרתה להביא את כל מהלך האירועים, קיצרתי משמעותית את תיאור ההתוועדות (מלבד כמה מהדברים הנוגעים ישירות לנשיאות), והפניתי קישור ליומן המלא, כמקובל.
:ב. לכאורה, כוונת התבנית היא לא על תיאור ההתוועדות, אלא שחסרים הרבה פרטים בהשתלשלות הענינים של קבלת הנשיאות, מתי התנגד נחרצות, מתי התרככה ההתנגדות וכו' - עם תאריכים ומקורות (גם בזה צריך להזהר שלא יהיה יומן, היינו לא ללקט את כל הדברים בציטוטים לפי הסדר, אלא את עיקריהם). וכן, צריך להרחיב על קבלת הנשיאות אחרי י' שבט תשי"א (יש חומר על זה בקישורים חיצוניים). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:02, כ"ט בניסן ה'תש"ף
::תוכל למצוא קיצור תמציתי בצורה שבה אבן ישראל פורס את השתלשלות האירועים בספרו, אפשר כמובן מפורט יותר, אבל נותן מבט כללי על ההשתלשלות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:19, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 14:19, 23 באפריל 2020 (IST)

== התמונה ==

אף שהתמונה מתוייגת בדעת הקהל כצמודה ל"קבלת הנשיאות", לענ"ד יותר כדאי תמונה של הרבי מתשי"א. ואולי בנוסף את תמונה זו. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:05, ב' באייר, ה'תש"ף 02:05, 26 באפריל 2020 (IST)

:אתה מוזמן --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 14:17, ב' באייר, ה'תש"ף 14:17, 26 באפריל 2020 (IST)

::יישר כח!!!... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:40, ג' באייר, ה'תש"ף 13:40, 27 באפריל 2020 (IST)

== אמירת מאמר ==

מה המקור לכך שבאמירת מאמר מקבלים את הנשיאות? --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 05:42, 1 במאי 2020 (IST)

נשיא

2020-05-01T04:36:47Z

95.86.107.3: מחקתי כיוון ואלו שני עניינים שונים...

{{פירוש נוסף|נוכחי=נשיא ישראל בתקופת המשנה|אחר=נשיא הדור|ראו=נשיא הדור}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=נשיא ישראל|אחר=תואר כבוד|ראו=פרזידנט (תואר כבוד)}}
[[קובץ:רשבג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח העמוק למערת הכוכים בה טמון ה[[תנא]] [[רבן שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל מעשרה הרוגי מלכות, הנמצאת בכפר כנה שבגליל, הממוקם למרגלות כפר מאשהאד]]
[[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא [[רבי יהודה הנשיא]]]]
'''נשיא''' הוא תיאור לאדם המנושא על אחרים.
כשמוזכר נשיא סתם בתורה הכוונה לאדם הנושא בתפקיד שררה הגבוה ביותר - בתחומו - בעם, ו"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", כגון [[מלך]] שהוא ההנהגה המעשית הגבוהה ביותר. או [[נשיא הסנהדרין]] שהוא ההנהגה התורנית הגבוהה ביותר.

ההבדל הבולט ביותר בין הנשיא לשאר העם הוא שדיניו בהבאת קרבנותיו שונים מאלו של [[יהודי]] רגיל, ומבוארים ב[[פרשת ויקרא]] "אשר נשיא יחטא לאשמת העם".

== נשיא בזמן המשנה ==

בזמן המשנה נשיא היה תואר שניתן לצאצאי בנותיו של [[דוד המלך]] הלא הם הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא ובנו שמילא את מקומו.

בתחילה היתה משרת הנשיא החשובה ביותר בעם גם מצד הוצאת הדין לפועל, אך בתקופת רבי יהודה הנשיא העביר המלכות את כח הוצאת הדין לידי "[[ריש גלותא]]" ומשרת הנשיא נהייתה בגלוי משנית בחשיבותה לתפקיד הריש גלותה שבבבל, ובעוד שצאצאיו של בני דוד המלך כיהנו בתפקיד ה[[ריש גלותא]] ב[[ארץ ישראל]], כיהנו צאצאיו בנותיו של דוד המלך בתפקיד שהוא שררה קטנה יותר{{הערת שוליים|תוספות ב[[סנהדרין]] דף ה' ע"א בשם ה[[ירושלמי]].}} וזאת על פי הפסוק "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. שבט מיהודה אלו ריש גלותא שבארץ ישראל הרודים בשבט, ומחוקק מבין רגליו אלו נשיא שבחו"ל.

על פי ההלכה אין הנשיא נחשב לנשיא שהוא [[מלך]] המוזכר ב[[תורה]] לענין הבאת [[קרבנות]], שכן הגדרה של מלך הוא ש"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", ואילו הנשיאים שבארץ ישראל לא היתה להם שררה מוחלטת, מכיון שהיו תלויים בידי הריש גלותא שב[[בבל]]{{הערת שוליים|[[הוריות]] פרק שלישי.}}.

צאצאיו של [[הלל הזקן]] הם אשר כיהנו בתורת הנשיאות בזמן ה[[משנה]], עד [[רבן שמעון בן גמליאל]] ובנו [[רבי יהודה הנשיא]].

מקובל היה שמשרת המנהיג היתה מחולקת בין [[נשיא]] סנהדרין לבין האב"ד, שבעוד שנשיא הסנהדרין היה המנהיג בתחום התורני והכריע את כל הספקות, היה האב"ד המנהיג בתחומים האחרים של כלל ישראל{{הערה|ראו גם בערך [[תנא]].}}.

== ראו גם ==
*[[נשיא הדור]]

==קישורים חיצוניים==
*ניצוצי רבי, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13052&CategoryID=2136 על נשיאות חב"ד]''' - לקט התבטאויות של הרבי סביב ענין הנשיאות, בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב י' שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

נשיא הדור

2020-05-01T04:34:39Z

95.86.107.3:

::{{מפנה|נשיא הדור|מושג שנתגלה ע"י תורת ה[[חסידות]]. אם כוונתכם למושג 'נשיא' בכלל|נשיא}}
::{{מפנה|רבי|תנא שחיבר את ה[[משניות]]|רבי יהודה הנשיא}}
'''נשיא הדור''', הנקרא גם '''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י'''), הינו [[צדיק]] שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

קיומו של נשיא הדור המקשר את כל ישראל עם ה', נתגלה בעיקר על ידי תורת החסידות. כאשר מקורות שונים לעניין נמצאים כבר בדברי רז"ל.

סיבת גילוי הדבר דווקא על ידי החסידות, טמון בחלק מעצם שיטתה. שה'רבי' - הראש והחסיד צריכים להיות יחד. לעומת דורות קודמין בהם קשר זה יכל להיות בהעלם.{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}

==הגדרה==
כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב כל נשמה קשורה באבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא - פרק ב']].}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"[[לב]] כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב ל[[מוח]]: המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים, עושה זאת ללא חילוק ביניהם, וכך הנשיא משפיע (לא רק את החיות הפרטית, אלא) גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית לה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, המכונה ה"[[יחידה שבנפש]]". כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", אשר היא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|1=ראה [[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי תשובה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/5/56c/56c.htm ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.]}}, וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם (של נשמות בני ישראל) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.

==עניינו המרכזי==
עניינו ומעלתו המרכזית של הנשיא הוא זה שמקשר את ה[[יהודי]] עם [[אין סוף]]. ישנם נשיאים שקישרו רק את ה[[רוחניות]] של היהודים, או רק בתורת ה[[נגלה]] וישנם שקישרו רק בתורת ה[[נסתר]].המיוחד שב[[נשיאי חב"ד]] דווקא הוא שדאגו והשפיעו כבכל, [[גשמיות]] ו[[רוחניות]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]].{{הערה|מכתב ג' תמוז ה'תש"י}}

מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|תניא פרק ב'. וראה [[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד ([[תורת מנחם]] חלק לט עמ' 38).}}.
==כינוים נוספים==
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"{{הערה|דברים ה, ה}}, ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"{{הערה|דברים לג, א. תהלים צ, א.}}, ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם [[גשמי]], אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת [[י"א ניסן]] [[תשנ"א]] (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).}}. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

===רעיא מהימנא===
"'''רעיא מהימנא'''" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[יהודי]].}}, אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==בתורת הרבי==
על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל התנהג לעיני כל כממשיכו, כרבי. היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
הרבי מגלה כי נשיא הדור הוא גם ה[[משיח שבדור]], וזאת כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), וממילא מובן שהרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159],
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420].}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א עמ' 3342|מרכאות=כן}}

==נשיא הדור בגוף גשמי==
כאמור תפקידו של נשיא הדור הוא לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לה'. לצורך זאת עליו לכלול את שני הקצוות: הן "אלוקים" - התאחדות מוחלטת עם האלוקות שלמעלה מהעולם, והן "איש" - אדם גשמי בשר ודם בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך '[[לקוטי מקורות]]', ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של משה רבנו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.

בנוסף, השפעתו של נשיא הדור הקודם כממוצע המחבר ממשיכה גם לאחר הסתלקותו{{הערה|ראה גם שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא '''יחידה שבנפש''', ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"י]]. שיחת י' שבט [[תש"ל]].}}, ולשם כך נמצא מקום הציון שלו בסמיכות מקום למקום בו נמצאים תלמידיו{{הערה|ראה שיחת י' שבט תשי"ד.}}.

==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

נשיא הדור

2020-05-01T04:34:16Z

95.86.107.3:

::{{מפנה|נשיא הדור|מושג שנתגלה ע"י תורת ה[[חסידות]]. אם כוונתכם למושג 'נשיא' בכלל|[[נשיא]]}}
::{{מפנה|רבי|תנא שחיבר את ה[[משניות]]|רבי יהודה הנשיא}}
'''נשיא הדור''', הנקרא גם '''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י'''), הינו [[צדיק]] שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

קיומו של נשיא הדור המקשר את כל ישראל עם ה', נתגלה בעיקר על ידי תורת החסידות. כאשר מקורות שונים לעניין נמצאים כבר בדברי רז"ל.

סיבת גילוי הדבר דווקא על ידי החסידות, טמון בחלק מעצם שיטתה. שה'רבי' - הראש והחסיד צריכים להיות יחד. לעומת דורות קודמין בהם קשר זה יכל להיות בהעלם.{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}

==הגדרה==
כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב כל נשמה קשורה באבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא - פרק ב']].}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"[[לב]] כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב ל[[מוח]]: המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים, עושה זאת ללא חילוק ביניהם, וכך הנשיא משפיע (לא רק את החיות הפרטית, אלא) גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית לה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, המכונה ה"[[יחידה שבנפש]]". כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", אשר היא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|1=ראה [[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי תשובה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/5/56c/56c.htm ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.]}}, וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם (של נשמות בני ישראל) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.

==עניינו המרכזי==
עניינו ומעלתו המרכזית של הנשיא הוא זה שמקשר את ה[[יהודי]] עם [[אין סוף]]. ישנם נשיאים שקישרו רק את ה[[רוחניות]] של היהודים, או רק בתורת ה[[נגלה]] וישנם שקישרו רק בתורת ה[[נסתר]].המיוחד שב[[נשיאי חב"ד]] דווקא הוא שדאגו והשפיעו כבכל, [[גשמיות]] ו[[רוחניות]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]].{{הערה|מכתב ג' תמוז ה'תש"י}}

מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|תניא פרק ב'. וראה [[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד ([[תורת מנחם]] חלק לט עמ' 38).}}.
==כינוים נוספים==
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"{{הערה|דברים ה, ה}}, ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"{{הערה|דברים לג, א. תהלים צ, א.}}, ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם [[גשמי]], אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת [[י"א ניסן]] [[תשנ"א]] (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).}}. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

===רעיא מהימנא===
"'''רעיא מהימנא'''" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[יהודי]].}}, אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==בתורת הרבי==
על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל התנהג לעיני כל כממשיכו, כרבי. היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
הרבי מגלה כי נשיא הדור הוא גם ה[[משיח שבדור]], וזאת כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), וממילא מובן שהרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159],
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420].}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א עמ' 3342|מרכאות=כן}}

==נשיא הדור בגוף גשמי==
כאמור תפקידו של נשיא הדור הוא לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לה'. לצורך זאת עליו לכלול את שני הקצוות: הן "אלוקים" - התאחדות מוחלטת עם האלוקות שלמעלה מהעולם, והן "איש" - אדם גשמי בשר ודם בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך '[[לקוטי מקורות]]', ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של משה רבנו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.

בנוסף, השפעתו של נשיא הדור הקודם כממוצע המחבר ממשיכה גם לאחר הסתלקותו{{הערה|ראה גם שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא '''יחידה שבנפש''', ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"י]]. שיחת י' שבט [[תש"ל]].}}, ולשם כך נמצא מקום הציון שלו בסמיכות מקום למקום בו נמצאים תלמידיו{{הערה|ראה שיחת י' שבט תשי"ד.}}.

==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

נשיא דור

2020-05-01T04:31:51Z

95.86.107.3: הפניה לדף נשיא הדור

#הפניה [[נשיא הדור]]

שיחה:אגדה

2020-05-01T04:31:12Z

95.86.107.3: /* אגדות חז"ל */ פסקה חדשה

אני חושב שיש לעשות הפרדה ברורה בין ערכים הקשורים ישירות לחסידות חב"ד, ובין ערכים המוסברים בחסידות, כאלה יש בלי גבול, מה גם שבקשר לאגדתא אין המדובר בחסידות אלא בקבלה בכלל, כך שלדעתי יש למחוק ערך זה.--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 22:56, 10 יוני 2007 (EDT)

== אגדות חז"ל ==

ראשית יש לציין שהעברית המודרנית פירשה את המילה 'אגדה' כסיפור עם. וזה עיוות גדול, כי מטרת קטעי הגמרא היא כפי שכתוב בערך ללמד מוסר, יראת ה' ומדות טובות. ולא סתם סיפורים לפני השינה. הירוש המילולי של 'אגדה' זה להגיד - סיפור.

ב. לגבי עצם האגדות. יש מחלוקת בין גדולי ישראל האם קראו באמת או לא. אקח כדוגמא את אגדות רבה בר בר חנה בב"ב. הרמב"ם כידוע שולל קימם באמת מכל וכל (הקדמת המשנה) וכן המהרש"א (ב"ב שם) ועוד. לקוטי מוהר"ן לדוגמא (בתחילתו כמדומני) כותב שאכן כן קרו באמת. היודעים מהי דעת הרבי?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 05:31, 1 במאי 2020 (IST)

הרב מלאדי ומפלגת חב"ד (ספר)

2020-04-30T20:46:56Z

95.86.107.3:

[[קובץ:הרב מלאדי ומפלגת חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער חלקו הראשון של הספר 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד' (ממהדורא שלישית, [[ורשה]] [[תרע"ג]])]]'''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''' (ב' כרכים) הינו ספר שחובר על ידי הסופר ר' מרדכי טייטלבוים.
הספר מקיף בהרחבה רבה את תולדותיו של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[דרך החסידות]] שלו.

בסוף הספר יש קובץ בשם 'שימת עין' הסוקר את ידיעת אדמו"ר הזקן באסטרולוגיה.

בהקדמת המוציא לאור - רבי שמואל בן לוי יצחק שניאורסון, נכתב, כי שלא כהספרים שיצאו לפניו, המספרים רק סיפורי מופת, אמיתיים או שקריים מזקנו אדמו"ר הזקן, ובזה דימו לצאת ידי חובתם, עשה הוא עבודה יסודית, בירר את כל הפרטים הנחוצים, כולל אמינות הסיפורים ומקורותיהם, ליקט מסמכים חשובים, ורק על יסוד זה כתב את ספרו.

המחבר טייטלבוים כותב בהקדמתו כי בהביאו את הסיפורים, השגיח על מהימנותם המלאה, ואף כתבם בצורה אובייקטיבית, מבלי הוספות והשערות, דיעות והשקפות שלו.

בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] מסופר, שהתבטא כי הסופר "הבין טוב" את דרכו ושיטתו של אדמו"ר הזקן, והתיחס אל הספר באופן חיובי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=170 עדותו של הרב מונדשיין כפי שקיבל מהרב לנדא], בשם אביו הרב [[יעקב לנדא]] שהיה בן בית אצל אדמו"ר הרש"ב. לעומת זאת ב[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון ז' עמוד קפה ואילך נטען שלא היה ירא שמים כל כך.}}.

== ראו גם ==
*[[ספר בית רבי|בית רבי]]
*[[שבחי הרב]]
*[[קהל חסידים]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5843&st=&pgnum=1&hilite= הספר 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד'] - {{הב}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]
[[קטגוריה:ספרים חיצוניים על חב"ד]]

נשיא הדור

2020-04-30T20:30:38Z

95.86.107.3:

::{{מפנה|רבי|תנא שחיבר את ה[[משניות]]|רבי יהודה הנשיא}}
'''נשיא הדור''', הנקרא גם '''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י'''), הינו [[צדיק]] שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

קיומו של נשיא הדור המקשר את כל ישראל עם ה', נתגלה בעיקר על ידי תורת החסידות. כאשר מקורות שונים לעניין נמצאים כבר בדברי רז"ל.

סיבת גילוי הדבר דווקא על ידי החסידות, טמון בחלק מעצם שיטתה. שה'רבי' - הראש והחסיד צריכים להיות יחד. לעומת דורות קודמין בהם קשר זה יכל להיות בהעלם.{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}

==הגדרה==
כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב כל נשמה קשורה באבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא - פרק ב']].}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"[[לב]] כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב ל[[מוח]]: המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים, עושה זאת ללא חילוק ביניהם, וכך הנשיא משפיע (לא רק את החיות הפרטית, אלא) גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית לה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, המכונה ה"[[יחידה שבנפש]]". כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", אשר היא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|1=ראה [[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי תשובה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/5/56c/56c.htm ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.]}}, וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם (של נשמות בני ישראל) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.

==עניינו המרכזי==
עניינו ומעלתו המרכזית של הנשיא הוא זה שמקשר את ה[[יהודי]] עם [[אין סוף]]. ישנם נשיאים שקישרו רק את ה[[רוחניות]] של היהודים, או רק בתורת ה[[נגלה]] וישנם שקישרו רק בתורת ה[[נסתר]].המיוחד שב[[נשיאי חב"ד]] דווקא הוא שדאגו והשפיעו כבכל, [[גשמיות]] ו[[רוחניות]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]].{{הערה|מכתב ג' תמוז ה'תש"י}}

מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|תניא פרק ב'. וראה [[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד ([[תורת מנחם]] חלק לט עמ' 38).}}.
==כינוים נוספים==
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"{{הערה|דברים ה, ה}}, ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"{{הערה|דברים לג, א. תהלים צ, א.}}, ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם [[גשמי]], אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת [[י"א ניסן]] [[תשנ"א]] (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).}}. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

===רעיא מהימנא===
"'''רעיא מהימנא'''" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[יהודי]].}}, אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==בתורת הרבי==
על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל התנהג לעיני כל כממשיכו, כרבי. היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
הרבי מגלה כי נשיא הדור הוא גם ה[[משיח שבדור]], וזאת כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), וממילא מובן שהרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159],
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420].}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א עמ' 3342|מרכאות=כן}}

==נשיא הדור בגוף גשמי==
כאמור תפקידו של נשיא הדור הוא לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לה'. לצורך זאת עליו לכלול את שני הקצוות: הן "אלוקים" - התאחדות מוחלטת עם האלוקות שלמעלה מהעולם, והן "איש" - אדם גשמי בשר ודם בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך '[[לקוטי מקורות]]', ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של משה רבנו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.

בנוסף, השפעתו של נשיא הדור הקודם כממוצע המחבר ממשיכה גם לאחר הסתלקותו{{הערה|ראה גם שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא '''יחידה שבנפש''', ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"י]]. שיחת י' שבט [[תש"ל]].}}, ולשם כך נמצא מקום הציון שלו בסמיכות מקום למקום בו נמצאים תלמידיו{{הערה|ראה שיחת י' שבט תשי"ד.}}.

==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

נשיא

2020-04-30T20:11:49Z

95.86.107.3:

{{פירוש נוסף|נוכחי=נשיא ישראל|אחר=תואר כבוד|ראו=פרזידנט (תואר כבוד)}}
[[קובץ:רשבג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח העמוק למערת הכוכים בה טמון ה[[תנא]] [[רבן שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל מעשרה הרוגי מלכות, הנמצאת בכפר כנה שבגליל, הממוקם למרגלות כפר מאשהאד]]
[[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא [[רבי יהודה הנשיא]]]]
'''נשיא''' הוא תיאור לאדם המנושא על אחרים.
כשמוזכר נשיא סתם בתורה הכוונה לאדם הנושא בתפקיד שררה הגבוה ביותר - בתחומו - בעם, ו"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", כגון [[מלך]] שהוא ההנהגה המעשית הגבוהה ביותר. או [[נשיא הסנהדרין]] שהוא ההנהגה התורנית הגבוהה ביותר.

ההבדל הבולט ביותר בין הנשיא לשאר העם הוא שדיניו בהבאת קרבנותיו שונים מאלו של [[יהודי]] רגיל, ומבוארים ב[[פרשת ויקרא]] "אשר נשיא יחטא לאשמת העם".

== נשיא בזמן המשנה ==

בזמן המשנה נשיא היה תואר שניתן לצאצאי בנותיו של [[דוד המלך]] הלא הם הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא ובנו שמילא את מקומו.

בתחילה היתה משרת הנשיא החשובה ביותר בעם גם מצד הוצאת הדין לפועל, אך בתקופת רבי יהודה הנשיא העביר המלכות את כח הוצאת הדין לידי "[[ריש גלותא]]" ומשרת הנשיא נהייתה בגלוי משנית בחשיבותה לתפקיד הריש גלותה שבבבל, ובעוד שצאצאיו של בני דוד המלך כיהנו בתפקיד ה[[ריש גלותא]] ב[[ארץ ישראל]], כיהנו צאצאיו בנותיו של דוד המלך בתפקיד שהוא שררה קטנה יותר{{הערת שוליים|תוספות ב[[סנהדרין]] דף ה' ע"א בשם ה[[ירושלמי]].}} וזאת על פי הפסוק "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. שבט מיהודה אלו ריש גלותא שבארץ ישראל הרודים בשבט, ומחוקק מבין רגליו אלו נשיא שבחו"ל.

על פי ההלכה אין הנשיא נחשב לנשיא שהוא [[מלך]] המוזכר ב[[תורה]] לענין הבאת [[קרבנות]], שכן הגדרה של מלך הוא ש"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", ואילו הנשיאים שבארץ ישראל לא היתה להם שררה מוחלטת, מכיון שהיו תלויים בידי הריש גלותא שב[[בבל]]{{הערת שוליים|[[הוריות]] פרק שלישי.}}.

צאצאיו של [[הלל הזקן]] הם אשר כיהנו בתורת הנשיאות בזמן ה[[משנה]], עד [[רבן שמעון בן גמליאל]] ובנו [[רבי יהודה הנשיא]].

מקובל היה שמשרת המנהיג היתה מחולקת בין [[נשיא]] סנהדרין לבין האב"ד, שבעוד שנשיא הסנהדרין היה המנהיג בתחום התורני והכריע את כל הספקות, היה האב"ד המנהיג בתחומים האחרים של כלל ישראל{{הערה|ראו גם בערך [[תנא]].}}.

== נשיא הדור ==
{{ערך מורחב|ראש בני ישראל}}

[[תורת החסידות]] גילתה{{הערה|ראה [[תניא]] פרק ב'.}} כי בכל דור ישנו '''נשיא הדור''' הכולל את [[נשמות]] כל בני ישראל שבדורו, כוחו של הנשיא הוא כח רוחני, לקשר בין כל נשמות ישראל לה' על ידי הניצוץ הפרטי שיש לכל אחד מבני ישראל.

== ראו גם ==
*[[נשיא הדור - המלך]]

==קישורים חיצוניים==
*ניצוצי רבי, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13052&CategoryID=2136 על נשיאות חב"ד]''' - לקט התבטאויות של הרבי סביב ענין הנשיאות, בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב י' שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שיחה:צדיק

2020-04-30T19:44:10Z

95.86.107.3: /* מה דעתכם, שייך לכאן? */

== תותחים!! ==

ישר כח לכותב הערך!! חיפשתי עכשיו בגוגל "להגיע למדרגת צדיק דבר מלכות" ומצאתי בדיוק את מה שחיפשתי בצורה מסודרת ויפה ואפילו עם הסבר. תודה!! כל הכבוד לכם אתם תותחי על!!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/79.178.91.158|79.178.91.158]] 13:49, 26 במרץ 2017 (UTC)

== מה דעתכם, שייך לכאן? ==

במאמר הצ"צ ד"ה 'עדות' אות ו' וז"ל:
"וכן מאשר בכל דור ודור גם אחר הנביאים השי"ת מראה אותות ומופתים בישראל כמו מתנאים ואמוראים כמבואר בגמ' ומדרשות, וגם אחריהם כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד, וגם אח"כ מהאריז"ל שעליו אמרו פלאי פלאות מופתים שהיה השי"ת מראה על ידו, וכן בדורו היה הרב ב"י ז"ל שהיה לו מלאך מגיד השלוח לו, ואחריהם בדור שלפנינו הבעש"ט ז"ל אשר כמוהו לא היה מימות הראשונים פלאי פלאות ניסים היוצאים מהטבע היו נראים על ידו כאשר שמעתי מאאזמו"ר נ"ע שהוא ותלמידו הה"מ נ"ע היו רואים מסוף העולם ועד סופו ממש בעין ראיה והיו אומרים מה שהיו רואים כאשר היה נראה בעליל לתלמידיהם, והיינו ע"י שהיה גלוי לפניהם אור שנברא ביום ראשון שהשי"ת גנזו בתורה. הנה כל אלה המופתים האמיתים מגלים גילוי א"ס ב"ה הבבע"ג, גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות קולע אל השערה."

יש כאן תפקיד של צדיקים (כמבואר במאמר לפני כן) להזכיר את הענין של אין סופיות ה' ע"י מופתיהם, אולי שייך לכאן... --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 12:33, 27 באפריל 2020 (IST)
:במאמר שציטטת לא ראיתי שנזכר המילה "צדיק". אמנם כעין זה מוזכר בשער היחוד והאמונה רפ"ה.
:אבל בכלל צ"ע אם שייך לכאן, כי נראה שהערך עוסק בצדיק כדרגה בעבודה אישית, ולא כאיש כללי ומנהיג בדור. ואם יורחב הערך, יצטרכו לעשות הבדלה ברורה בין שני המושגים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:10, ג' באייר ה'תש"ף
::איך קוראים לאנשים האלה? '[[רבי]]'? '[[נביא]]'? צדיק גלוי? באיזה ערך זה כן מתאים?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 20:44, 30 באפריל 2020 (IST)

שיחה:צדיק

2020-04-30T19:44:01Z

95.86.107.3: /* מה דעתכם, שייך לכאן? */

== תותחים!! ==

ישר כח לכותב הערך!! חיפשתי עכשיו בגוגל "להגיע למדרגת צדיק דבר מלכות" ומצאתי בדיוק את מה שחיפשתי בצורה מסודרת ויפה ואפילו עם הסבר. תודה!! כל הכבוד לכם אתם תותחי על!!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/79.178.91.158|79.178.91.158]] 13:49, 26 במרץ 2017 (UTC)

== מה דעתכם, שייך לכאן? ==

במאמר הצ"צ ד"ה 'עדות' אות ו' וז"ל:
"וכן מאשר בכל דור ודור גם אחר הנביאים השי"ת מראה אותות ומופתים בישראל כמו מתנאים ואמוראים כמבואר בגמ' ומדרשות, וגם אחריהם כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד, וגם אח"כ מהאריז"ל שעליו אמרו פלאי פלאות מופתים שהיה השי"ת מראה על ידו, וכן בדורו היה הרב ב"י ז"ל שהיה לו מלאך מגיד השלוח לו, ואחריהם בדור שלפנינו הבעש"ט ז"ל אשר כמוהו לא היה מימות הראשונים פלאי פלאות ניסים היוצאים מהטבע היו נראים על ידו כאשר שמעתי מאאזמו"ר נ"ע שהוא ותלמידו הה"מ נ"ע היו רואים מסוף העולם ועד סופו ממש בעין ראיה והיו אומרים מה שהיו רואים כאשר היה נראה בעליל לתלמידיהם, והיינו ע"י שהיה גלוי לפניהם אור שנברא ביום ראשון שהשי"ת גנזו בתורה. הנה כל אלה המופתים האמיתים מגלים גילוי א"ס ב"ה הבבע"ג, גם מזקיני נ"ע שמענו עתידות קולע אל השערה."

יש כאן תפקיד של צדיקים (כמבואר במאמר לפני כן) להזכיר את הענין של אין סופיות ה' ע"י מופתיהם, אולי שייך לכאן... --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 12:33, 27 באפריל 2020 (IST)
:במאמר שציטטת לא ראיתי שנזכר המילה "צדיק". אמנם כעין זה מוזכר בשער היחוד והאמונה רפ"ה.
:אבל בכלל צ"ע אם שייך לכאן, כי נראה שהערך עוסק בצדיק כדרגה בעבודה אישית, ולא כאיש כללי ומנהיג בדור. ואם יורחב הערך, יצטרכו לעשות הבדלה ברורה בין שני המושגים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:10, ג' באייר ה'תש"ף
::איך קוראים לאנשים האלה? '[[רבי]'? '[[נביא]]'? צדיק גלוי? באיזה ערך זה כן מתאים?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 20:44, 30 באפריל 2020 (IST)

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

2020-04-30T19:36:34Z

95.86.107.3: /* תפוצת הספר */

'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך הגר"ז''' (- הגאון רבי זלמן) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]
[[קובץ:שולחן ערוך הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה האחרונה]]
==כתיבת הספר==
כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

[[אדמו"ר הזקן]] שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי [[הרמב"ם]] לא זכה להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

==מבנה הספר==
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת [[תשנ"ו]] הודפס ספר הנקרא בשם "[[פסקי אדמו"ר הזקן]]" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

==קונטרס אחרון==
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי ר' [[יוסף רוזין]] אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.

כדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: '[[רב להושיע]]' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום טוב, ועוד.

==תפוצת הספר==
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.

במשך השנים נשאל [[הרבי]] האם להדפיס את הספר בצורה חדשה, והרבי השיב בשלילה. בשנת [[תשנ"ג]] השיב הרבי בקשר לספר אחר כי אפשר לשנות את צורת הדף, ועל-פי הוראה זו החלה הוצאת [[קה"ת]] בשנת [[תשנ"ו]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, [[אותיות]] מרובעות וברורות, הערות וציונים. את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה.

מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל(הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.

==מהדורות הספר==
המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעיות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.

כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד ע"י הוצאת [[קה"ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעיות הקימות, הרבי ענה שלא מב' סיבות: א. אין ל[[קה"ת]]מספיק כסף לכך. ב. שהדבר רק יצור יותר טעיות.{{הערה|עפ"י עדות הרב [[יהודה לייב גרונר]], נדפסה כמה פעמים בחוברות של הוצאת המהדורה החדשה כדלהלן.}}.

בשנת [[תשנ"ו]] החלה [[קה"ת]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, של [[אותיות]] מרובעות וברורות, הערות וציונים, וכמובן, תיקון כל הטעיות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותם מנה הרבי לא קיימות. נוסף להוראת הרבי בשנת [[תשנ"ג]] לשנות את צורת הדף {{מקור}}. והמתנגדים טוענים ש'הואיל ונפק מפומיה' אין להשתמש בהוצאה החדשה.{{מקור}}

את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה.

===הערכת גדולי ישראל את הספר===
{{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מודרנית}}
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים]]

*'''בספר "שיח זקנים"''':"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"{{הערת שוליים|'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז}}. עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ"ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב"א]]'''"{{הערת שוליים|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד}}. עוד אמרה בשם ה[[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']]:"והיה ה[[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר"א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו"ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור ה[[גר"א]], והראה לו י"ד 'צריך עיון' של ה[[גר"א]] המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור"מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו"{{הערת שוליים|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.

*כתב ה"דברי חיים" מ[[צאנז]]:"אחר זה ראיתי בשלחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערת שוליים|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}.

*'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערת שוליים|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.

*'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מ[[גור]]:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערת שוליים|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערת שוליים|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערת שוליים|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}.

*כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערת שוליים|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".

*'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של [[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]] אצל הרבי, 'האשים' [[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר]] את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' כפוסק האשכנזי...{{הערת שוליים|1=סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.

*כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערת שוליים|1=סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}.

*בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם [[אדמו"ר הזקן]] את המלים '''"הרב הדומה למלאך ה' צבקות"'''] {{חב"ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו"ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז', ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו"ר מ[[לעלוב]], האדמור מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו"ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב"ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 המכתב] {{חב"ד און ליין}} }} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" ל[[אדמו"ר הזקן]].

==חיבורים על השולחן ערוך==
*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו מנחם מענדל קפלן.
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
*'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&pgnum=1 דרכי החיים]''' - "הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן" באתר [[היברובוקס]] .

==ביאורי הרבי==
*'''שולחן ערוך''' מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=145 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 145)]
==קישורים חיצוניים==
*חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/zavin.htm תיאור על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/index.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - אתר [[ספריית ליובאוויטש]]
*[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]
*{{קישור שטורעם|84982|news|הקובץ החדש 'הלכתא כרב' ■ להורדה|מערכת שטורעם|כ"ט בטבת תשע"ו}}
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''"ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"'''] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]

שיחה:אמונה בה'

2020-04-30T19:16:25Z

95.86.107.3: /* הראיה לאמונה */

שיחה:אמונה בה'

2020-04-30T19:13:42Z

95.86.107.3:

כדאי להוסיף כאן, מי שמוכשר לכך, מהתניא היומי (כ"ח ניסן) בעניין האמונה "כאומן המאמן את ידיו"--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 16:29, 20 באפריל 2012 (IDT)

== בין אמונה לרגש ==

נא עזרו בהגדרה מה ההבדל אכן בין '''אמונה''' ל'''רגש'''. האם אמונה היא בכלל תוצאה של '''שכל'''? ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ב באב ה'תשע"ג - 16:58, 29 ביולי 2013 (UTC)
:אולי [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/18/index.htm זה] יעזור לך (סעיף ה'). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב באב ה'תשע"ג • 17:40, 29 ביולי 2013 (UTC)
::זה אכן מאמר יפה המסביר כי שכל הוא דעת ואמונה הוא מרצון שלמעלה מן הדעת. יש גם מאמר יסודי של אדה"ז בליקוטי תורה ואתחנן ד"ה וידעת היום, שמקשה את הקושיא המפורסמת מה היא אמונה, והרי הידיעה כי אין עוד מלבדו כו' היא דעת וא"צ לזה אמונה ותי' שהוא על ענין המקיף שאינו מגלה לעינים. (מעניין כי המתנגדים אומרים אותה קושיא בשם הגרי"ז ששאל את אביו הגר"ח זצ"ל, מה היא מצוות האמונה והרי הכל סברא ודעת ותי' לו שמהכן שנגמר השכל ואין בכוחו להשיג משם מתחילה מצוות האמונה, והרי אותם הדברים נאמרו הרבה לפניו על ידי אדה"ז בעמקות גדולה). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באב ה'תשע"ג, למניינם 19:39, 29 ביולי 2013 (UTC)
:::שאלתי היא - באם אכן האמונה היא הכרה נפשית פנימית, מה ההבדל בינה לבין רגש (לא במקור, וודאי שהיא מעצם הנפש והוא מסיבות אחרות) - השאלה היא איך אנו מבדילים? ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ב באב ה'תשע"ג - 21:12, 29 ביולי 2013 (UTC)
::::::האמונה מתעוררת בשורש נשמות ישראל ולא מהרגש. עם זאת, מצינו מקומות שהאמונה נקראת בינה וזאת מכיון שיש לה השפעה על הרגש דהיינו על הנפש, מכיון שהנפש היא רצון ושורש נפשות ישראל הוא אלוקות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באב ה'תשע"ג, למניינם 22:07, 29 ביולי 2013 (UTC)

== ספרים ==

ידועה הוראתו הקדושה של הרבי לא לציין לספרי אפיקורסים וכו', ולכן מיהו זה המציין לספר שיש בו דברים נוראיים על משיח ה' וכו'.
ולעומת זאת היה צריך לכתו שערי אמונה, איש האמונה, איך כמה ומדוע וכו'.
א גוטע וואך...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 00:29, 23 בפברואר 2014 (UTC)

== הראיה לאמונה ==

הרבי מסביר תמיד שהראיה לאמונה היא זה שיהודים מסרו נפשם תמיד והיו מוכנים לוותר על חייהם (וכן הוא תינא פי"ח), אך מנין שזה לא נעשה כתוצאה ממשהוא שדומה למה שקוראים בעברית 'שטיפת מח', , כלומר אווירה שיהדות זה דבר קדוש ששווה להקריב עליו חיים, ולא גילוי אמיתי של 'נשמה'?

במצבי לחץ מנסים להאחז במשהוא ולכן התפרצות ה'אמונה' אז אינה הוכחה...

מצפה לתשובה. תודה. --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 13:06, 27 באפריל 2020 (IST)
:העניין הוא שהמסירות נפש היתה בכל הזמנים ביתר שאת דוקא אצל היהודים הפשוטים, שלא הבינו הרבה ולא ידעו הרבה, ויותר מכך: אפיל אצל פורקי העול וקל הדעת,וזו היא מסירות נפש שאינה מובנת כלל. ישנם סיפורים רבים על כך בכל התקופות הקשות של היהדות. היהדות אינה נקנית בדרך של השכלה אלא רק באור אלוקי שמביא לאדם כוח למסור את נפשו למעלה מטעם ודעת (שלום עליכם מחוץ לחשבון)
::לא זכיתי להבין את הקביעה בשאלה, ועוד "הרבי מסביר תמיד", ואני הקטן לא ראיתי את זה מוסבר אפילו פעם אחת...
::ככל שהבנתי, זה שיהודים היו מוכנים למסור את הנפש, זה לא '''ראיה''' לאמונה (כלומר: זה לא נועד לשכנע אפיקורסים להאמין), אלא זה '''נובע''' מכח האמונה וממחיש זאת. אם תיפגש עם יהודי שטוען שאינו מאמין, לא תוכל לשכנעו כהוכחה שכלית באמצעות סיפורי מס"נ, ומבחינה שכלית יוכל אכן לטעון שזו שטיפת מח, אלא אם כן יזדמן לאותו יהודי ניסיון בדבר אמונה - ואז בו עצמו יתגלה כח האמונה עד כדי מסירות נפש, וכל טענותיו יתנדפו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:07, ג' באייר ה'תש"ף
::: תודה על המענות אך עדין אינני מרגיש שקיבלתי תשובה. א. קרייזי: דוגמא למענה כזה הוא יחידות הרי עם גאולה כהן שפורסמה לאחרונה בבית משיח ועוד כו"כ בספר 'אני מאמין'. ב. יש פחד מדברים קדושים! זה לא רק אצל היהודים אלא אצל כל הדתות ומקורביהם, לדוגמא כשישראלי מגיע לאיזה מנזר בהודו יש לו הרבה יראת כבוד, כי התחושה שם היא של קדושה, ואם הכניסה היא חזקה יכולה להיות גם מסירות נפש על כך. אז כשפרסו לגרמני ההוא את הספר תורה, הסכמה שלו למות אינה ראיה לכך שהוא אכן קשור לה', כיון ויש בספר תורה הרבה מאוד תחושה של קדושה, ובפרט שהגרמני יודע שהוא מגיע מהעם הזה וכו'. וממילא אני חוזר על השאלה מנין הראיה של הרבי שהמסירות נפש מראה על קיומה של נשמה אלקית? תודה. --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 20:13, 30 באפריל 2020 (IST)

שיחה:לימוד החסידות

2020-04-30T18:55:51Z

95.86.107.3:

כמה ענינים שאפשר להכניס (לשיקול דעתך איך ואיפה):
*למרות שיודע שרבו"נ הם סמוכים איש מפי איש צריך להתייגע להבין בשכלו, לבוא ולדפוק על הדלת ולבקש שיסבירו לו ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=671&hilite= מאמר והי' מדי חדש מ"ד], ועד"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=431&hilite= פקודי מ"ט])
*החשיבות שב[[לימוד תורת הנשיא]] דוקא (שיחת כ' מנ"א תש"י, ועוד. מכתב לרש"ח קסלמן בתחילת הנשיאות - שחיפשתי ולא מצאתי - להכניס בסדרי הישיבה. ואולי צ"ל ערך מורחב)
ועוד - אולי אמצא זמן לחפש בהמשך... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:19, י"א בכסלו ה'תשע"ז
:זה אמור להיות ערך ממש ארוך. במסגרת מגבלות הזמן, לא יודע אם וכמה יתאפשר לי להשקיע בו כפי הראוי לו. פשוט מצאתי פרצה והתגדרתי בה. בתקווה שעוד ועוד יצטרפו לגדור אותה. הערך פתוח לעריכה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:42, 11 בדצמבר 2016 (UTC)
::ספרי הרב גאלאמב מצויינים לכך ([[שערי לימוד החסידות]]) ואינם תח"י --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 19:55, 30 באפריל 2020 (IST)

שיחה:תורת החסידות

2020-04-30T18:53:05Z

95.86.107.3: /* הבדל */ פסקה חדשה

ערך זה זקוק ודאי לעריכה.

המשתתפים מוזמנים בזאת לערוך ולהוסיף עד כמה שידם מגעת, ובעיקר - להרחיב.

בהצלחה.--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 14:04, 21 יוני 2009 (EDT)

== הכנה לביאת המשיח - התנוצצות הגאולה. ==

מהלשון מוכח שהם שני עניינים, יש למצוא הביאורים בשיחות ולערוך (כמובן עם ציון המקורות) תודה--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:04, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
:אחד המקומות שמבואר דבר זה באריכות הוא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] יש להרחיב. - אם הרחבת ציין!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:15, 18 בינואר 2015 (UTC)

== דרגתה -יחידה, ושייכות תורת החסידות לתורתו של משיח ==

כמובן המקור הראשון הוא קונטרס עניינה של תורת החסידות ועוד, ואולי יש מקום להכליל עניין זה בפסקה התנוצצות הגאולה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:12, 18 בינואר 2015 (UTC)

== החסידות לעומת השיטות שקדמו לה- כותרת לא נכונה ==

--[[משתמש:מי|מי]] - [[שיחת משתמש:מי|שיחה]] 10:10, 20 ביולי 2015 (UTC)שיטת המוסר פותחה באמצע המאה ה19 על ידי רבי ישראל מסלנט (עיירה בליטא). גם אם את ההשראה הוא קיבל ממורו (רבי זונדל מסלנט), מדובר רק בדור אחד קודם. הבעל שם טוב הקדוש ייסד את תנועת החסידות באמצע המאה ה18. כמאה שנה קודם. לא נכון לכתוב (כפי שכתבתם באחת הכותרות של הערך) "שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה", כיון ששיטת המוסר לא קדמה לחסידות אלא להיפך. אם אתם מתכוונים לחיים היהודיים שהיו נהוגים קודם גילוי החסידות, ודומים בחלק ממאפייניהם לשיטת המוסר, תצטרכו למצוא לכך שם אחר. שיטת המוסר זה לא השם. בהצלחה!{{משוב}} [[משתמש:מי|מי]] - [[שיחת משתמש:מי|שיחה]] 10:10, 20 ביולי 2015 (UTC)

== כותרת המשוב ==

נכתב בערך
"ספר התניא הוא התורה שבכתב של תורת החסידות, וספרי המאמרים של רבותינו נשיאנו הם התורה שבעל פה של תורת החסידות"

כפי שנראה מטרת ערך זה היא לפרט את החסידות הכללית ולא רק את חסידות חב"ד (למדתי זאת ממה שנכתב 'תורת חסידות חב"ד' - ראה ערך מורחב.

בכל אופן ספר התניא הוא תורת שבכתב של חסידות חב"ד - וכן ספרי המאמרים של רבותינו נשיאנו..

== הבדל ==

מה בדיוק ההבדל בין תורת החסידות לפנימיות התורה, האם 'חסידות היא שיטה בה האדם מתקרב אל בוראו' הוא תיאור ממצה לחסידות?

בקונטרס ענינה כתוב שחסידות היא גילוי חדש מא"ס (באותיות הראשונות). זו ההגדרה! כיצד ניתן לנסח זאת? --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 19:53, 30 באפריל 2020 (IST)

שיחה:אמונה בה'

2020-04-28T16:42:43Z

95.86.107.3: /* הראיה לאמונה */

שיחה:בית משיח (שבועון)

2020-04-28T16:39:58Z

95.86.107.3: /* מנוע חיפוש */ פסקה חדשה

== איחוד ערכים ושילובם ==

הן בבית משיח, כפ"ח וכו' כדאי להכניס פיסקה מפורטת יותר של כותבים: אנשים שמגיע להם ערך נפרד תהי' רק הפני' ל'ערך נרחב', ואילו חבר'ה שלבד כתיבתם אין מה לכתוב עליהם - כמו [[נתן אברהם]] שנמחק ו[[ישראל יהודה]] שלא קיים - יכללו בכאן. מה דעתכם? בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:בעד!!!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:52, 21 באפריל 2010 (UTC)

== בדותות ושקרים על העיתון כפר חב"ד ==

שקר ראשון: העיתון כפר חב"ד לא חדל לעסוק בנושאי משיח וגאולה.

שקר שני: העיתון ממשיך לפרסם מאמרים גם של משיחיסטים.

שקר שלישי: מעולם לא יצא פסק להמשיך לכתוב יחי בשער העיתון. (24.188.234.2)

:ציטוט מדף המשתמש שלך: '''"הינך מתבקש לערוך דיון בטרם תבצע שינויים השנויים במחלוקת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:14, 21 באפריל 2010 (UTC)'''" --[[משתמש:Sh12|שניאור]] 20:42, 21 באפריל 2010 (UTC)
::מומלץ שגם המשחזרים יפרטו איזה פרט בדיוק בעריכה שנוי במחלוקת sh12 נוהג בשרירותיות ולא טורח לנמק את שחזוריו, אם יש לו מחלוקת על פרט אחד מעריכתי יואיל נא ויפרטו. (24.188.234.2).
:::אשמח, לפני הכל, אתה הרי יודע שמה שהוספת ומחקת בערך שנוי במחלוקת. אם לא, נעצור כאן. במידה וכן, אז היות וכבר קיבלת הערה בעבר (הלא רחוק) בעניין, אם ברצונך להשפיע (וזה בסדר) אין בעיה, רק הכנס את הפסקאות בדף השיחה וידונו בהם. המדיניות של חב"דפדיה (וגם שלי) היא לכתוב עובדות ולא אמוציות. הבעיה כאן היא שאתה מכניס פרשנויות לתוך עובדות וב'סלט' הזה צריכים לעשות סדר. את הסדר אפשר לעשות בדף השיחה בנחת, ולא 'לעיני כל ישראל' בערך עצמו. אם אתה רוצה להשפיע, עשה את זה בדרך מקובלת ולא באישון לילה ובחטף. סליחה על הטפת המוסר. --[[משתמש:Sh12|שניאור]] 20:53, 21 באפריל 2010 (UTC)
::::ועדיין לא זכינו לפירוט איזה מהשקרים שפירטתי הינו אמת.(24.188.234.2)
:::::את זה יהיה ניתן ללבן אחרי שתניח את מה שרצית כאן (בדף השיחה) ואת מה שכתוב כרגע וידונו בעניין. זה כמובן תלוי ב[[רצון]] [[אמת|אמיתי]] שלך לדון בעניין באופן עובדתי.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 21:24, 21 באפריל 2010 (UTC)
::::::מניתי את שלושת השקרים לעיל, כרגע עליך מוטלת חובת התגובה - הכחשה.
:::::::במקומו של שניאור שמסיבות המובנות לי סירב להגיב, אגיב אני במקומו:

א. חדל גם חדל, אם לו רק תקח לידך שני עיתונים מתקופת נ"ב - נ"ד, ואחד מנ"ה - ע', הרי תבין לבד את הבעיה. אם לא תצליח להבין לבד אביא דוגמאות כחול הים. אכן הסתייגות קלה לניסוחו של שניאור: העיתון ממשיך לעסוק במרץ ובלהט בעניני גאומ"ש כאשר העניין קשור לאיסור פרסום זהותו של משיח, הפירוש האמיתי של שיחת כ"ח ניסן והמלחמה בעוכרי שמו של רבינו הק' ע"י פרסום היותו מתאים להגדרות הרמב"ם בהל מלכים, ע"כ ציטוט מקרי מעיתוני כפר חב"ד...

ב. אה, זה שמאמרי הרחלו"י גינזבורג הפסיקו להתפרסם זה בלי קשר..., ועוד רבים (הרב גלוכובסקי למשל (הרב וולפא (ש.ז.)).

ג. יצא, מה נעשה אי אפשר לשנות את ההיסטוריה, גם אם מאוד רוצים (ולהוסיף שהפסק פורסם בעצמו בעיתון, שעל חזיתו לא הודפס יחי...(ש.ז.).

ויה"ר שיהיה בבחינת תוכחה מגולה ואהבה מסותרת, רעך - כמוך --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:26, 24 באפריל 2010 (UTC)
===הצעת ניסוח===
"העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב תשנ"ד, בעקבות שינויים דרמטיים בעיתון כפר חב"ד; הסרת ה"יחי" מעמוד השער (נגד דעת רבני חב"ד בנידון), ביזוי אמונת חסידי חב"ד בחייו הנצחיים של הרבי ופרסום זהותו ופיטור כותבים בעלי דעה שונה מהעורכים."

לגבי הפיטורים, אני מסופק. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:39, 21 באפריל 2010 (UTC)

"נגד דעת רבני חב"ד" - אם תוכל ציין מקור הדבר היחיד שיש זה צילום טיוטא שפירסם וולפא (שגם לטענתו לא התקבלה בסופו של דבר). "ביזוי וכו' כשהעיתון ב"מ קם עדיין לא נוסדה האמונה ובטח שכפר חב"ד לא ביזה אותה, בכל אופן אם כבר אז "את פרשנות חלק מחסידי חב"ד לאמונה בחיי הרבי".
:כפ"ח נקט בגישה של זלזול באמונת החסידים בחייו של הרבי וזה לא משנה עם זה פרשנות או התפלספות. לגבי הרבנים יש בהחלט מקום לניסוח שונה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:46, 21 באפריל 2010 (UTC)
אגב, מדוע הושמטה הפיסקא שלי בייחס לעמדות העלון ב"מ?
::כנראה כחלק מכלל עריכותיך המגמתיות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:54, 21 באפריל 2010 (UTC)
:::באמת כשאישיות מסוימת מראה שהיא אינה מכירה בכללים, עריכותיה מתבטלות. מעבר לזה עריכותיך שם היו בחלקם נכונות אך ראויות לכתיבה באופן שונה. יכול להיות שהעיתון זז בנושאים מסוימים קצת לכאן או לשם (כמובן שיש לעיתון ועדה רוחנית אקטיבית שהיא מחליטה על הקו) עקב חילופי עורכים וכו', אך בצורה שאתה הצגת את הדברים משתמע שמישהו חזר בו מדעותיו, מה שלא קרה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:37, 22 באפריל 2010 (UTC)

== שימת לב ==

צריך לראות מה עושים עם הרב [[חיים אשכנזי]] בקטגוריית הכותבים הקבועים. אחרי הכל תרומתו היא גדולה, (אפילו בשבוע האחרון).--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:41, 22 באפריל 2010 (UTC)
:כפשוט שיש להסירו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:31, 23 באפריל 2010 (UTC)
::אני בעד מה שחסיד עשה. אבל צריכים לנבור בארכיון ולהרחיב את הרשימה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 17:11, 23 באפריל 2010 (UTC)
:::כקורא נאמן של גליונות [תשנ"ד]] - [[ה'פרצת]] לא זכורים לי עוד שכתבו ב'''קביעות''', חוץ מא' שהנני מכניסו בעת. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::אני לא בטוח שיש עוד, אני רק העליתי את העניין, אם אין, אז אין.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:25, 25 באפריל 2010 (UTC)
נדמה לי שיש עוד הרבה שכתבו בערב - אמנם בעבר - אבל כתבו בקביעות, רק מהזכרון: שמוליק קראוס היה כותב בבית משיח כמעט מידי שבוע עד שהפסיק משום מה וכהנה רבים.
:::::אכן, כתוב "ועוד". הוספתי את קראוס. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בטבת ה'תשע"א 02:47, 12 בדצמבר 2010 (UTC)
::::::אחרי כמעט שנה, אני חושב שהשאלה נשארת, האם יש להסיר את חיים אשכנזי מרשימת הכותבים. או לכתוב ב. אשכנזי. קצת כמו ר' יהודה הנשיא.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] - [[שיחת משתמש:Sh12|שיחה]] 19:59, 6 ביולי 2011 (UTC)
:::::::לדעתי אפשר להוסיף בסוגריים שמאמריו שכתב בעבר עדיין מתפרסמים בעריכת רעייתו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בתמוז ה'תשע"א 10:29, 7 ביולי 2011 (UTC)

== אינני מסכים לחלוטין לכיתוב בערך. ==

אך היות והוא נכתב לא באופן השחתתי, אינני רוצה להיכנס למלחמת עריכה. אך מבקש הנני ממפעילי המערכת לשנות את הניסוח כדי שלא יחטא לאמת, ובאמת גופא, שיהיה כתוב באופן שאינו מתלהם.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:59, 28 באפריל 2010 (UTC)
:ערכתי. מחכה לחוות דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:00, 28 באפריל 2010 (UTC)
::ברור במוסח לא מתלהם, כי כידוע הסגנון המתלהם שמור לעיתון כפר חב"ד שעליו הצעת קודם נוסח מתלהם שבמתלהמים ("ביזה את האמונה" וכו').
:::עריכתך, חיים, קידמה אותנו בקצת, שיניתי אני את הכיתוב וערכתי לשונית (שים לב לשינויים), מעבר לזה אני לא מבין איך שמו של רמי אנטיאן השתרבב לערך, שהרי תרומתו ל"שינוי הקו" הייתה לדעתי פחות ממזערית. מעבר לזה, הרי העורכים הראשונים היו אלאור ולנר ועוד מישהו (בנ"ד-נ"ה), ולכן הקו היה כזה. זה לא נכון לומר שהעיתון שינה או הקצין את הקו, העיתון אז פרסם דיעות לכאן ולכאן. ניתן לומר שהעיתון ייצב את הקו שלו (ע"פ הצגת הקו בתחילת הערך) רק עם כניסתם של חזן ורייניץ למערכת.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 00:03, 29 באפריל 2010 (UTC)
::::אי אזכרת האוהל - עבודה בלעדית של ר' רמי ובשליחותו עבד בנושא גם פוזן. נקודה. אם לא ר' רמי, אז היו מזכירים את האוהל. כי כל הכותבים והמנהלים וכו' הולכים לאוהל. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 03:08, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::::אני לא חולק עליך בעובדות, אני פשוט טוען שמה ש'''הוא''' פעל בעניין, אינו מצדיק את הזכרתו בערך.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 04:52, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::::: בתקופה ההיא, ר' רמי היה נותן החסות המרכזי של העיתון, וקיים בפועל את המאמר בעל המאה הוא בעל הדיעה. והוראותיו היו ברורות: איש לא הולך לאוהל, לא מזכירים לחלוטין את האוהל, גם אם כתוב בפירוש שהוא של אדמו"ר הריי"צ, גם בער"ה לא הולכים לאוהל, בגין מראית עין. בלית ברירה נשמעו לו, למרות שרוב מוחלט של חברי הנהלת, מערכת, כותבים, הוגי דיעות ומרואיינים של בית משיח הולכים לאוהל. גם רוב מוחלט של היושבים על כסאות הפלסטיק ביד אליהו, והמשפיעים בגבעת וושינגטון, הולכים לאוהל. נראה לי שהיחידים שהינם בתפקיד ולא הולכים הם: הרב מיידובניק והרב ציק. ואיני מבין למה כיום מתחשבים במיעוט שולי זה. למרות שכאן בחב"דפדיה, אני גם נשמע לכל הוראת המנהלים, וכך כולם צריכים לנהוג בכבוד כלפי ההנהלה החשובה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:40, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::::::אולי כדאי להבין שהמציאות היום היא שבעיתון לא מוזכר האוהל, לא בגלל אנטיאן, אלא דווקא בגלל שהמנהל (מענדי) והעורכים אינם הולכים לאוהל. הרב מיידובניק אגב, כן הולך לאוהל. אתה יכול כן לכתוב שרמי אנטיאן בתקופה ההיא החזיק כלכלית את העיתון והשפיע על תכניו בעניין--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 06:01, 29 באפריל 2010 (UTC)
::::::::לאנונמי: "ביזה את האמונה" הוא תיאור כלל לא מתלהם לעומת העובדה שהעיתון כפ"ח "התקיף והשמיץ חסידים ישרים ותמימים שמאמינים בתום ליבם בחייו הנצחיים של רבם וכו' וכינה אותם בשמות גנאי הגרועות ביותר אצל חסידי חב"ד". הלא כן? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:51, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::::::::מעניין אם תוכל להביא ציטוטים למה שאתה מתאר מהגיליון של ז' תמוז תשנ"ד (שהרי בי"מ שהחל לצאת בעקבות אותם השמצות זלזולה ושמות גנאי יצא לראשונה מיד עם תום השבעה), אשמח גם אם יובאו סימוכים לשקרים כאילו החליטו שלא לראיין את מי שלא סובר כנ"ל למיטב זכרוני הרבנים ווילשאנסקי, גולדברג (שאז היה משיחיסט גדול) ומוטי גל אורחו לרב שיח בג' תמוז תשנ"ה כמו כן הרב גלוכובסקי רואיין מספר פעמים בשנת תשנ"ה (בין השאר בקשר ל'מנהג' הפתיחה באג"ק) ועוד, בכל מקרה ב"מ לא החל לצאת בעקבות זה שהרי כאמור הגיליון הראשון יצא כבר עם תום השבעה, לצערי כותבי הערך בסך הכל מנצלים עוד הזדמנות לנגח את העיתון כפר חב"ד.
:::::::::::: הרב לוי"צ גינזבורג, היה כותב ותיק וקבוע בכפר חב"ד ונזרק מיד לאחר ג' תמוז. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 20:21, 29 באפריל 2010 (UTC)

==קישור שבור==
הקישור לבית משיח טקסט - שבור, לא ניתן להיכנס. [[משתמש:Zxc|Zxc]] - [[שיחת משתמש:Zxc|שיחה]] 12:53, 30 בינואר 2012 (UTC)
:מחקתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בשבט ה'תשע"ב 12:56, 30 בינואר 2012 (UTC)
::וכעת יש אין סוף קישורי דמה בחב"דפדיה!!!!! מה קרה לאתר ההוא, לא שילמו? האקרים הפילוהו?! הכל יכול לקרות היום. {{אנונימי}}
:::אצלי הקישורים בערך עובדים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בשבט ה'תשע"ב 08:51, 31 בינואר 2012 (UTC)
::::לא הקישורים בערך. הקישורים לאתר בית משיח בטקסט, יש רבים כאלו בחב"דפדיה, וכעת הם מפנים לשום מקום.
:::::אכן, הקישורים הללו נחוצים מאוד לתועלת הפצת המעיינות כוו', אם מישהו יכול ליצור קשר עם מערכת האתר ולבקש מהם להחזיר את המדור של בית משיח בטקסט לרשת, לטובת הכלל.
==תיקונים בערך==
להעיר גם כי הקישור לעיתון כפר חב"ד בתחילת הערך מפנה בכלל ליישוב כפר חב"ד... :-)
גם צוין בטעות שהתמים י"ל בשנת תשס"ט, כשבערך התמים עצמו מצויין שי"ל בשנת תש"ע (כמו שאכן ארע)... :-) {{אנונימי}}
:ראשית יש"כ על ההערות, תיקנתי בהתאם לעובדות כפי שהצלחתי לברר אותן. להבא אתה מוזמן כמובן להצטרף לעבודת הקודש ולתקן בעצמך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:24, 26 בפברואר 2012 (IST)

== חסר בערך מידע על ספרים בהוצאת עיתון בית משיח ==

נכנסתי לערך בכדי לקבל מידע על ספרים בהוצאת עיתון בית משיח, אך לא מצאתי כאן שום מידע בנושא זה. לדעתי מן ראוי לפתוח כותרת בתוך הערך שתעסוק בענין זה, כי בהוצאת העיתון ישנם ספרים רבים וטובים, כגון מאוצר המלך (ג' כרכים), נפלאות המשיח, ועוד ועוד.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/164.138.118.133|164.138.118.133]] 22:16, 12 בדצמבר 2015 (UTC)
:הוספתי חלקית, מה שידוע לי. מי שידוע לו עוד מתכבד להוסיף. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:13, 13 בדצמבר 2015 (UTC)

== שינויי ההשקפה במהלך השנים ==

בעבר הופיעה פסקה שנערכה על ידי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] באפריל 2010 לאחר דיון ערוך שהצביעה על שינויי הגישה של מערכת העיתון במהלך השנים ביחס להשתטחות על הציון הק' וההתייחסות אליו כמקום משכנו של הרבי, לאחר כמה חודשים נמחקה הפסקא ללא הסבר ולכן השבתי אותה, מי שמתנגד בבקשה לנמק כאן בדף השיחה מדוע המידע אינו רלוונטי לערך. --[[משתמש:מנחמי ציון|מנחמי ציון]] - [[שיחת משתמש:מנחמי ציון|שיחה]] 12:00, 9 במרץ 2016 (UTC)
:בהנחה (אם כי בתקווה שלא) שאתה אתה הוא משתמש מנחם ציון הזכור לנו, הייתי מציע לקצר את התהליך ולערוך כאן ועכשיו הצבעה על כל השינויים שתערוך כאן בתקופה הקרובה, עד שיימאס לך.

:צר לי על התוקפנות, אין לנו זמן פנוי. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:22, 9 במרץ 2016 (UTC)
::תודה על התגובה העניינית. --[[מיוחד:]] 16:22, 9 במרץ 2016 (UTC)
:::למה הIP שלי מופיע?
:::אוקי הסתדרתי. בכל אופן תודה על התגובה העניינית של מנחמי ולא הבנתי למה אתה מתקיף אותו?.
::::יוסי, לא הבנתי מה אתה רוצה, ענה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. אלמוני, אם אין לך חשבון ואתה עורך באתר, כתובת האיי פי שלך חשופה לכולם. --[[משתמש:מנחמי ציון|מנחמי ציון]] - [[שיחת משתמש:מנחמי ציון|שיחה]] 08:11, 10 במרץ 2016 (UTC)
בגלל שביקשת כ"כ יפה, אבזבז את זמני לכתוב שורות אלו: רובם ואפשר כולם של משתמשי חב"דפדיה מקפידים לשמור על התייחסות עניינית וחלילה לא אישית בכל תחום. אך כשמישהו פועל בצורה אגרסיבית בכוונה סתם להציק למשתמשים הפעילים והרציניים, אז ההתייחסות היא ענינית פחות.

בעניננו, לא עשית שום בדיקה לפני שהגעת למסקנה המוכתבת מראש שהפסקה "נמחקה ללא סיבה". תבדוק בהיסטוריה, [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ערך את הפסקה כמה פעמים עד שהביאה למצב הנוכחי המעודן. ובדחיפת הלכלוך הפזיזה שלך אפילו לא שמת לב, שהפסקה יוצרת כפילות מוזרה עם הפסקה שאחריה (שהיא זו שנוצרה לאחר העריכה כנ"ל). בקיצור, קנית בצדק את התואר משחית, ועריכותיך כאן מיותרות וימחקו לאלתר.

ואם עדיין מישהו פקפק בטוהר כוונותיך, הרי שבכנות ראויה לשבח דאגת שהשם והדף משתמש שלך יצהירו היטב בשביל מה נכנסת לכאן (ועל כך תודה רבה לך). אם כולנו טועים וכוונותיך באמת טהורות ותמימות - הייתי מציע לך לצבור וותק של כמה עשרות עריכות משמעותיות בערכים חשובים אחרים, ואז כשתגע בנושאים רגישים היחס אליך יהיה מכבד יותר. ואם כתבתי כ"כ הרבה, סימן שיש לי הרבה סבלנות {{תבנית:טפיחה לעצמי על השכם}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 08:58, 10 במרץ 2016 (UTC)
:[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=next&oldid=90126 כאן] תוכל לראות מי המשחית שמחק את הפיסקא יותר מחצי שנה לאחר הדיון בדף השיחה.
:בהקשר לדף המשתמש שלי, (לא הבנתי מה הבעיה עם השם שלי) יש לך איזושהי בעיה עם ציטטות משיחות של הרבי?--[[משתמש:מנחמי ציון|מנחמי ציון]] - [[שיחת משתמש:מנחמי ציון|שיחה]] 09:34, 10 במרץ 2016 (UTC)
==בל תשחית==
::באותו דף שאליו קישרת ישנה אפשרות "מעבר להשוואת הגרסאות הבאה", שם חיים נהר החזיר את הפיסקא בסגנון ראוי. אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך. הרי אין לך כל מטרה להשפיע על הערך (שאז היית פותח ראשית חכמה דיון בדף שיחה כמו בנאדם, ומחכה להסכמת המשתמשים בעריכות שאתה יודע שצריכות הסכמה נרחבת יותר) - מטרתך יותר בכיוון של להשפיע על עצבי המשתמשים.
::מכיון שאני עוזב, תנתן לך האפשרות להשחית עד שיכנס המשתמש הבא, בהצלחה בהמשך העבודה הנחמדת עד לחסימתך...
::- ולנושא דף המשתמש: אני מאוד אוהב שיחות של הרבי שליט"א, ומצדיע לכל מי שיביא ציטוטים משיחותיו; אך במיוחד, כאשר הציטוטים עוזרים לי לגבש את היחס הנכון למלחמות העריכה שהוא פותח, שזה עוד רווח צדדי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 10:59, 10 במרץ 2016 (UTC)
:::ישנה גם אפשרות לבדוק את השוואת הגרסאות הקודמת, בה אכן הופיע הפירוט בשינויי הגישה בעיתון לציון הק', אחרי ההשחתה של האלמוני כנראה ניצל חיים נהר את ההזדמנות והשמיט את הפסקא, בחודש אפריל חצי שנה לפני המחטף נערך דיון כאן בדף השיחה והוחלט על הניסוח כפי שהיה לפני ההשחתה. --[[משתמש:מנחמי ציון|מנחמי ציון]] - [[שיחת משתמש:מנחמי ציון|שיחה]] 06:56, 11 במרץ 2016 (UTC)
::::מספיק. ככה לא תתקדם לשום מקום ורק תעורר אנטוגניזם. יאמר ברורות: חב"דפדיה נתונה למרות התורה ולא למרות החוקים המשוכתבים שהועתקו מויקיפדיה בשביל התפאורה. עם שנאת ישראל ודקדוקי עניות אי אפשר להגיע לשום הסכמה או הבנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:23, 11 במרץ 2016 (UTC)
:::::במקום לזרוק ססמאות, אנא הסבר, מדוע לא לכתוב את הפסקה הזו? מדוע על גיליון כפר חב"ד מותר לרדת לרזולוציות האלו ולא מספיק אמירה כללית על שינויי השקפה בעיתון ואילו בב"מ הס מלהזכיר שנהגו להזכיר את הציון הק' עד שחדלו בעקבות התערבותו של ר' רמי ע"ה אנטיאן?--[[משתמש:מנחמי ציון|מנחמי ציון]] - [[שיחת משתמש:מנחמי ציון|שיחה]] 16:12, 14 במרץ 2016 (UTC)
::::::זה כתוב, רק שזה לא כתוב באופן בוטה... ואם תרצה, תוכל לשאול את חבר הוועדה הרוחנית הר' שלום יעקב חזן שליט"א עורך בית משיח!!! •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:02, 14 במרץ 2016 (UTC)
:::::::לא אמרתי לא לכתוב, ובטח שלא אמרתי כן לכתוב. כתבתי שצריך לדבר כמו חסידים, וכנראה שאני צריך לעשות תשובה כי עובדה והדברים לא התקבלו אצל השומעים, וממילא לעת עתה אני מושך ידי מהדיון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:09, 15 במרץ 2016 (UTC)

זו בושה! זה שבמערכת העיתון כפ"ח לא שומרים על טיב עטם ולשונם זה לא אומר שגם אנחנו צריכים לדון בזה. במיוחד לאור העובדה שעורך העיתון כפ"ח [[ מה שבטוח תקופה מאוד ארוכה]] שמעתי עליו שכשהיה בתשנ"ג לאחר שראה בעיניו את העידוד הנמרץ היה מאוד נסער ושבוע לאחר שמח"ת הופיע הכרזת הקודש בשער העיתון. בעלון שיצא שבוע אחרי ג' תמוז כבר לא היה... אגב למי ששואל לגבי פסק בי"ד רבני חב"ד על האיסור שבהורדת ההכרזה מהעיתון: הדבר אכן היה פשוט מי שדאג להעלים את העניין כמו הרבה דברים שניסו לעשות ולא צלחו למתנגדים לעניין של יחי וכו'.
אגב באם למישהו ידוע אודות הנהלת המערכת והסיפור שהיה עם צא"ח ואהרונוב נא לידעני.

==הקמת העיתון==
ע"פ מה שכתוב בעיתונים הראשונים, מי שהקים את בית משיח, הם כלל לא אלו שהוזכרו בפנים, אלא (אני לא זוכר במדויק) י. זלמנוב ובתשרי נ"ה גם הרב מנדי הנדל.

יש למישהו תגובה??--[[מיוחד:תרומות/141.226.172.177|141.226.172.177]] 19:15, 8 במרץ 2017 (UTC)
:אוי א בראך, גם על זה יש לזלמנוב תלונות? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:37, 8 במרץ 2017 (UTC)
::כמובן שאם כתוב בעיתונים הראשונים, עליך רק לציין מספר גיליון ועמוד מדוייקים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בסיוון ה'תשע"ז 00:22, 1 ביוני 2017 (UTC)

== מי שיכול ==

הייתי ממליץ לשים את תמונת גליון ה1000 מי שיש לו

== קישורים חיצוניים ==

יש יותר מידי ארכיוני גליונות וע"כ כדאי למחוק את כולם ולהשאיר את הארכיון המלא (מ1-1095) שהוא גם הנוח מביניהם (גוגל דרייב) --[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 18:45, 7 במרץ 2019 (UTC)
:למיטב ידיעתי הוא לא חופשי לכולם, ויש בו גם חיסורן עקרי, שאי אפשר לחפש בתוכו באינטרנט (לעומת זאת בחיפוש בארכיונים האחרים, שזה כן אפשרי למי שמספיק יודע לחפש). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:39, א' באדר ב', ה'תשע"ט 12:39, 8 במרץ 2019 (UTC)
::בכל אופן לא צריך שלושה ארכיונים עכ"פ לדעתי. --[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 14:41, 8 במרץ 2019 (UTC)

== מנוע חיפוש ==

האם יש ארכיון עם מנוע חיפוש פנימי? תודה. --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 17:39, 28 באפריל 2020 (IST)

שיחה:כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

2020-04-28T16:29:24Z

95.86.107.3: /* כמה תיקונים להצעה */

מה אתם אומרים להכניס תמונה של אנשים שכותבים לרבי במירון וכו??{{שכח לחתום|ד.ר}}
:למה לא? כל תמונה מענינת שיכולה לרענן את הערך חשובה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 03:21, 22 בפברואר 2016 (UTC)

יש אפליקציה באנדרואיד לפתוח אגרות קודש בהגרלה על כל הסט של האגרות קודש:

קישור לאפליקציה: https://sites.google.com/site/toramedia770/igroiskodesh
--[[משתמש:Toramedia770|Toramedia770]] - [[שיחת משתמש:Toramedia770|שיחה]] 20:53, 14 באוגוסט 2016 (UTC)

== דיון בנושא הכתיבה באגרות קודש ==

לכל מאן דבעי הריני לפתוח כאן בדיון בנושא הכתיבה ע"י האגרות קודש. (ותקוותי שהדברים יוסיפו בנופך הערך ובהבהרת העניין בכלל).

ואתחיל בכמה 'תמיהות' בנושא:

====על עצם הפתיחה====
א. המקור אותו מצטטים הוא השיחה מתשמ"ט (שאגב קודם יותר הוא שו"ע יו"ד סי' קע"ט) אודות המנהג- ישראל לפתוח ספר קודש ולראות הנפתח כ'סימן', ומכאן משליכים לכך שפתיחת הספר היא תשובה מהרבי, כשלכאו' אין קשר בין הדברים. זהו אכן סימן משמים אך כלל לא תשובה מהרבי. (ומיותר לציין ש'לשמע אוזן אינו מוסיף כלום בענין הנידון של '''קבלת''' תשובה).

ב. ומתוך זה באה תמיהה נוספת. בהמשך השיחה מדגיש הרבי (וכן בנ"כ שם), שהפתיחה היא רק אודות ענייני חול ולא ענייני קודש בהם יש לשאול רב! דבר שכלל לא מקפידים להדגישו. ופשיטא שבזה לכו"ע שונה הכתיבה כיום מלפני ג' תמוז.
====אז מה כן?====
ג. אז מה הפיתרון?

יש שיחה מב' אדר תשמ"ח בה הרבי מתייחס באופן ברור למצב כמו שלנו. ואני מצטט (ראשי דברים, וכל א' יכול לראות אח"כ מבפנים):

''"בואו ונחשוב - חשבונו של עולם .. אח"כ ראו שנהי' .. רבי'ס ו"נשיאות" .. סימן שצריך להיות באופן של "יתן אל לבו" .. במילא מובן שהדבר עובר - כפי שכבר עשו התחלה בדבר - שבכל עניינים כאלו מתקשרים לבי"ד של 'חסידי'שע רבנים' .. צריך לשאול אצל שלשה 'חסידי'שע רבנים, אח"כ מקבלים את התשובה .. ובכל מקום ומקום שיש בו את ה'חסידי'שע רבנים' שלו .. הרי הדברים נמסרו .. (וראה בהמשך שם שמקביל זאת למסירת הנשיאות ממשה ליהושע, וראה עוד בהמשך).
''

כלומר, הרבי כבר דאג לנו, לאופן בו נוכל לקבל מענות בתקופה זו, ע"י המסירה לבי"ד של ג' 'חסידי'שע רבנים'. וכאן אני מגיע בתמיהה, '''האם ה'כתיבה לרבי' היא התחמקות מהדרך הנהירה והברורה אותה השאיר לנו הרבי לקבלת תשובות לשאלותינו?'''

(חשוב לי להדגיש שהדיון אינו על כך שהרבי חי, כי הרי עניית תשובות אינו עניינו המרכזי של רבי, כהיחידות הידועה (מ'בסוד שיח', ונדפסה ב'קובץ ההתקשרות') "מה שבאים אלי זה לדברים קטנים").

==מצב הערך==
מצב הערך לענ"ד טעון שיפור... ואפרט:
א) ניכר שהערך בנוי טלאים על גבי טלאים, דבר הניכר משיטות עריכה וסגנון שונות מן הקצה אל הקצה.
ב) בערך ישנם כו"כ שיבושים, סברות ואגדות.
ג) מקצר במקום הראוי להאריך ולהיפך.
ד) הערה ע"ד פרט: אין די פירוט על התפשטות הנוהג, מקומות ואישים שמפורסמים כמוקדי כתיבה לרבי, וכן היה כדאי לפרט את הספרים שמקבצים סיפורי "מופתים", וכו' וכו'.
נחיצות כהנ"ל ברורה, כיון שמדובר בנושא חשוב ומרכזי, וממילא כאשר יהיה בצורה הראויה יוכל להוסיף בהפצת המעיינות. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:09, ב' באייר, ה'תש"ף 01:09, 26 באפריל 2020 (IST)
:ברכה ודו"ח אכן משמע שניתן להכניס לאג"ק. אך בקשת עצה הפנה הרבי לרב, רופא ויועץ...
:כן כדאי להכניס רבנים מחוץ לחב"ד על האג"ק כגון ר' מאזוז (כן) ר' שטיינמן (כן)--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 16:00, 26 באפריל 2020 (IST)

==כמה תיקונים להצעה==
א. לדעתי יש לסגנן את הפיסקא האחרונה בצורה שונה לחלוטים אם בכלל יש מקום להשאירה בחב"דפדיה. דומה הדבר למי שהרבי מתגלה אליו ואומר לו תשובה על שאלתו והוא אומר: לא תודה, הרבי ימצא את הדרך לענות.. הרבי כבבר מצא את הדרך ואלפי אלפים חיים ורואים זאת במוחש!
ב. עם זאת שאכן הרב זמרוני היה מראשי המעוררים לקשר אנשים לרבי באמצעות האג"ק ולהפיץ זאת ב'חוצה' הרי שדומני שזה צובע את הדברים בצבע מסוים וצהוב מאוד היפך המציאות שזה קונצנזוס רחב ביותר ברוב הבתי חב"ד וכדאי או להוסיף עוד שמות (אין לי בראש כרגע רעיון) או בינתיים להוריד את השם.
ג. דומני שהמקור הראשוני צריך להיות ההוראה הברורה של הרבי במכתב לי' שבט אותו הורה להדפיס מידי שנה ובו ההדרכה הברורה שאחרי הכתיבה יש להכניס את המכתב לקונטרס וכיו"ב של הרבי ורק אח"כ כל הפלפולים הנחמדים של קריינא דאיגרת ממ"ט והשיחות על מנהג ישראל וסיפורי לשמע אוזן.

אשמח לחוו"ד המשתמשים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:25, ב' באייר, ה'תש"ף 18:25, 26 באפריל 2020 (IST)
:אתה יכול להוסיף את הרב וולישאנסקי שמגיע מידי שנה למירון בכדי לכתוב עם אנשים באגרות קודש ואת הרב שמשון גולדשטיין שכותב עם כמעט כל מי שנכנס אצלו לבית חב"ד ואולי גם את אלעזר פרץ. אתה וקודמך מוזמנים לשנות את הצריך תיקון בגוף הערך. תודה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ג' באייר ה'תש"ף • 22:26, 27 באפריל 2020 (IST)
::לטעמי מיותרת רשימה שמית של תומכים ומפיצים, למעט הרב גלוכובסקי כבעל זכות הראשונים (לפי הערך). המנהג נפוץ למדי ורשימות כאלו רק ממעטות בתפוצתו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:12, ג' באייר ה'תש"ף
:::הנראה לפענ"ד ערכתי, ואפשר להוסיף. מקור לשיטה שאין להשתמש באג"ק לקבל תשובה על מה שהרבי הפנה לרבנים וכו' - זכורני שראיתי במאמר של יענקל חזן, כנראה במוסף בית משיח הנזכר בערך, ולא מצאתיו. מקור לשיטה שאין להשתמש באג"ק כלל - בטח יש מאמרים רבים באתרי המשמאילים, אבל לא הלהיב אותי לחפש שם ולמצוא משהו מבלי נימת ליצנות וכו' כנדרש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:36, ג' באייר ה'תש"ף
::::יש ראיון עם הרב ברוין (מקושר בערכו), שם מסייג מאוד בסגנון הנ"ל. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:49, ד' באייר, ה'תש"ף
::::: לא זוכר איפה בדיוק אבל בדברי משיח מ"ט יש שיחה שהרבי אומר שהרבי הריי"ץ לא אחז מהמנהג הזה של פתיחת ספרים ואף זלזל בו! (כך כמדומני)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:23, ד' באייר, ה'תש"ף 12:23, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::יישר כח ר' [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]] שליט"א על העריכה הנאה והמסודרת. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:56, ד' באייר, ה'תש"ף
:::::::בהערה הידועה של הרב גרשוביץ שערי ישיבה ד' מביא דיעה שלא להשתמש בספרי '''קודש''' כסימן. ו(א. זו רק דיעה א' והרבי לא פוסק כמוה וב. )טוען שבאג"ק אין בעיה זו כי עוסקים גם בדברי חולין...

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

2020-04-27T13:06:31Z

95.86.107.3:

[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד|חסידים]] ו[[יהודי|יהודים]] [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו , בתקופה זו לאחר [[ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]].

כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ"נ]] הבקשה או השאלה על דף חלק כמובן. ציור פני הרבי והכנסת המכתב לאחד מספרי האגרות- קודש. המקום האקראי בו הוכנס הדף, הוא ההתייחסות לבקשה או התשובה וההדרכה בעת הצורך. נהוג, לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

==מקור המנהג==
===התחלת המנהג===
לאחר כ"ז אדר כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]], כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה תשובות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום או תשובה לשאלה שנשאלו באותו הזמן. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הבין כי יש בזה ענין לא רגיל.

באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, אז הוא פתח באגרות וראה תשובה שהרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר.

באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש ובעקבות זאת הדברים התפרסמו, ואנשים הגיעו, שאלו וביררו וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}.

===מקורות המנהג===
בכללות ניתן לחלק את הדברים לשלשה חלקים: א.הכנסת [[פ"נ]], דו"חות ובשורות טובות. ב. בקשת ברכה ג. בקשת עצה.
====הכנסת [[פ"נ]]====
לגבי הכנסת [[פדיון נפש]] כותב [[הרבי]] שבמידה ולא ניתן לתנם לרבי יש לצייר תמונתו ולהכניסם לספריו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}}

דבר דומה נמצא בספר '[[לשמע אוזן]]' של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]]:
"כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי!". - ומוסיף - כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}.
====בקשת ברכה====
ב'[[לשמע אוזן]] שצוטט לעיל נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'.
====בקשת עצה====
נוסף לכל האמור לעיל קיים מנהג להכניס לספרי האגרות קודש שאלות בעניינים כחינוך, רפואה, פרנסה ועוד.
יש המביאים לכך את המקורות הבאים:

א. מובא ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה, המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו"ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב.

ב. בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y שיחת הרבי תשמ"ט]}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה.
ומשיחה זו מובן שלימוד איגרת של הרבי (ובנדו"ד, כתיבה באגרות קודש), גוררת אחריה את החיוב לקיים הכתוב בה.

ג. מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{מקור}}. ושאלת שאלות בכל התחומים הינה מנהג שנתקבל.

אמנם, ישנם המסתייגים משאלת שאלות בספרי האגרות קודש, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך. ויש לכתוב רק לצורך בקשת ברכה כדלעיל
==היחס למנהג==
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי]]
רובו הגדול של משפיעי וחסידי חב"ד (ולאו דווקא מאלו המגדירים עצמם 'הזרם המשיחי') נוהג במנהג זה, ומשפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה'אגרות קודש'.

יש משפיעים רבים כגון הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]] ועוד המעודדים תדיר את הכתיבה לרבי באגרות קודש.
[[תמימים]] ואברכים בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]] מקימים מדי שנה דוכני לכתיבה לרבי, באירועים מרכזיים שונים, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות.
מאלו יצאים תדיר סיפורי ניסים אשר התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב"די [[שיחת הגאולה]] ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], והן בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.

עם זאת, ישנם אחדים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים{{מקור}} כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם. זאת על פי מכתב מ[[התקופה שלאחר י' שבת התש"י]] בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]] והרבי ימצא את הדרך לענות:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתבו מט' ניסן קבלתי. ומענה בקיצור על האמור בו ימצא בהקדמותי להקונ' שהו"ל אחרי ההסתלקות ומכתבי זה, מה שנלפענ"ד בכ"ז. - ומה שמקשה הלא א"א עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן.(תרגום: ימצא הרבי דרך לענות לו תשובה)|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}}
==ראו גם==
*[[פדיון נפש]]
*[[כתיבה לרבי]]
*[[מרכז אגרות קודש]]

==לקריאה נוספת==
*נספח לחוברת ''''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]''', מכון תורתו של המשיח, [[בני ברק]] [[אלול]] תשס"ו.
*הרב אשר גרשוביץ, '''שערי ישיבה''', [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] חלק ד'
* במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%A2%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99/ במענה למכתבו]''' - תכנית מולטימדיה העוסקת בכתיבה לרבי {{וידפו}} תשרי תשע"ט
* '''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי]''', האתר הרשמי המאפשר כתיבה לרבי און ליין באמצעות אגרות קודש .
* '''[http://www.igrot.com אגרות קודש, התשובה שלך ממלך המשיח]''', אתר נוסף המאפשר כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש אונליין
* '''[http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים מהרבי באמצעות אגרות קודש]'''
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב' תמוז התשע"ג {{צליל}} {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/9/704898004260.html בית ספר שמחנך לכתוב לרבי]''' - סקירה על בית הספר החב"די לבנות בצפת המחנך לכתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:אגרות קודש]]

שיחה:כפר חב"ד (שבועון)

2020-04-27T12:10:20Z

95.86.107.3: /* ארכיון */

אם אינני טועה, כתב העת הראשון שיצא בהכרזת הקודש "יחי" על השער היה העיתון "ישראל שלנו" של שמואל שמואלי, כבר בחודש אייר בשנת תנש"א

==קצת מוזר==
זה קצת מוזר העסק הזה הרי יצחק יהודה הולצמן עזב את העיתון.
אז איך הוא רשום בתור עורך של חדשות חב"ד?

עזב - לא ידעתי אני פשוט לא כ"כ מתמצא שם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*
הוא לא עזב, והוא משמש עד היום ככתב רק שלא באופן סידרתי

== תמונה? ==
איזה תמונה להעלות לערך - לוגו, שער, מכתב הרבי?
:אבקש דעתכם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== שופר של הרבי ==

הצעתי לרשום בקצרה את המקור לביטוי, מבלי להיכנס למחקר עיוני בנושא. יהיה בזה מספיק כדי לבטא את ההסתייגות המתאימה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באדר א' ה'תשע"א 01:47, 10 בפברואר 2011 (UTC)
:ככה יותר טוב? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:35, 10 בפברואר 2011 (UTC)
::הייתי מוריד גם את המילים "ישנה טענה בלתי מוכחת" וכתוב בפשטות: "הרב הלפרין, מייסד העיתון, סיפר שהרבי אמר לו ביחידות שהעיתון הוא השופר שלי{מקור}". לדעתי, כך הוא תיאור העובדה לאשורה, מבלי להביע דעות מחקריות. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באדר א' ה'תשע"א 12:38, 10 בפברואר 2011 (UTC)
:::צודק. אסור לערבב רגשות עם עובדות. עדיין אני חושב שחשוב לציין את העובדה, שהרעיון צץ רק לאחר ג' תמוז ופתיחת 'בית משיח'. לפחות בהערה. מה דעתך? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:43, 11 בפברואר 2011 (UTC)
::::הטוב ביותר הוא להיצמד לעובדות ולרשום "בשנת ??? כתב הרב הלפרין..." וכו'. ההיקשים והמשמעויות יהיו ברורים לכל מעין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' באדר א' ה'תשע"א 13:42, 13 בפברואר 2011 (UTC)
:::::צודק, אבל אני לא יודע באיזו שנה נכתבה הטענה לראשונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:24, 17 בפברואר 2011 (UTC)
::::::בינתיים זה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באדר א' ה'תשע"א 02:48, 17 בפברואר 2011 (UTC)

==נר החמישי==
אהרון דוב בעצמו הודה בפה מלא בזמנו אז שכל הסיפור של סוד הנר החמישי מצוץ ושהוא רצה לעורר את הקהל אחרי ג' תמוז, הוא אמר את זה מיד אחרי שפירסמו את הכתבה נגד הסיפור בבית משיח היום הוא כבר לא מודה בזה אבל יש עדים ששמעו ממנו שהוא המציא את זה. איך אפשר להאמין לו על ה"שופר" המסכן?!
תתיעצו בחברי הועדה הרוחנית של החבדפדיה ונראה מה תהיה תגובתם??? {{אנונימי}}
:והיכן כתוב שמאמינים לו? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג באייר ה'תשע"א, למניינם 12:43, 27 במאי 2011 (UTC)

==אין לכם מה לעשות? ==

ורובא דרובא של הערך הוא במקום אובייקטיביות עוסק באם כן היה יחי ומתי ולמה ולטעמייהו ולשטתייהו אין לכ מה לעשות? פוליטיקה!!! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:57, 29 במאי 2011 (UTC)

==עדכון==

מישהו פה שמע משהו על כך שהגליון הפסיק לצאת לאור? נראה שלא... {{אנונימי}}
:א. אישית נמנעתי מלהוסיף זאת בשל ההיסטוריה ההפכפכה של העיתון, כאשר לא יוצא לאור מספר פעמים בשנה/שנים האחרונות. אני סבור שעדיף להוסיף אירועים לאנצקלופדיה רק לאחר שיש עליהם פרפסקטיבת זמן, מינימום חודש חודשיים. אחרת יכול להיות שתעדכן שהעיתון הפסיק לצאת ואחרי שבוע הוא כבר יוצא שוב, והעדכון הזריז יצא שכרו בהפסדו. ב. באמת כבר הגיע הזמן לעדכן. נשמח אם תעשה זאת. כפי שאתה וודאי יודע חב"דפדיה חופשית לא רק לקריאה, אלא גם לכתיבה ועריכה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:16, 26 בפברואר 2012 (IST)
::עדכון רק לאחר שהגבתי, ראיתי שכבר עשית זאת... תודה ולהתראות...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:59, 26 בפברואר 2012 (IST)
:::לאור ההתפתחויות האחרונות. מוכח שעדיף להמתין לפרספקטיבה נכונה. כפי שכתבתי לעיל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 13 במרץ 2012 (IST)

== מוסף 'קינדערלאך' ==

כפי שהתבקשתי בדף המשתמש שלי, הריני לפתוח דיון. ר' שייע שליט"א, מדוע ולמה להשמיט את העובדה שהוצאתו לאור של זה החלה מייד לאחר הפסקת הוצאתו לאור של זה. אפשר לנסח בצורה יותר מדוייקת, אבל מדוע לא לציין? [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 14:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
:לפי ידעתי במקום ההוצאה לאור של תורתך שעשועי יצאה (על ידי [[צא"ח]]) ממתק לשבת ורק לאחר כחצי שנה (אולי יותר) הופיעה קינדערלאך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 16:15, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
אולי אפשר לכתוב שקינדערלאך יצאה לאור בגלל שתורתך שעשועי הפסיק--[[משתמש:אליהו|אליהו]] - [[שיחת משתמש:אליהו|מלך המשיח כאן]] 16:23, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
:אין שום קשר בין העיתונים, אלו שתי הוצאות שונות, כותבים שונים, מערכת שיווקית שונה, מנויים נפרדים, והם אפילו לא התחילו לצאת מיד עם הפסקתו ההו"ל של 'תורתך שעשועי'. העניין הוא, שפעמים רבות פרוייקט חדש, מנסה לנכס לעצמו וותק (כמו כל החנויות שכותבתו מאז 1890 וכדו'), רק שבמקרה זה עדיין לא הוצג ולו בדל של שמידע שיתמוך בכך שיש קשר בין העיתונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ד 16:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
::חוץ מהעובדה הבסיסית שאם היה קיים עיתון ילדים "מתון" באותו סגנון, עם אותו תוכן, המיועד לאותה רמה של ילדים, ועם סדר מדורים דומה להפליא, לא היתה שום סיבה להקמת העיתון. נשמע שלא ראית אף פעם מבפנים לא עיתון זה ולא עיתון זה. אני הייתי קורא מושבע של תו"ש ואני לא רואה שום חילוק בינו לבין קינדערלאך חוץ מאי אלו מתיחות פנים. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 00:58, 15 בנובמבר 2013 (UTC)
:::הנה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=59538 ההצהרה ש'ממתק לשבת' הוא המחליף של 'תורתך'] ואף יו"ל על ידי אותו צוות. לגבי הדימיון בין העיתונים, ואין זה מפתיע שעיתון אחד מעתיק מעיתון שי"ל לאור קודם לו, אין זה מפתיע גם שזו אותה רמה, בהתחשב בכך שמדובר באותו קהל יעד. הנקודות החשובות הם האם יש קשר מנהלתי בין העיתונים, אם כתב בית משיח עובר לכתוב עיתון חדש, זה לא הופך להיות ממשיכו של בית משיח. אך אם הנהלת בית משיח פותחת עיתון חדש, הוא ממשיכו של בית משיח. גם אם צוות הכותבים ימשיך לכתוב בעיתון אחר ויטען שהוא הממשיך. ק"ו כאן, שלא ההנהלה, לא המנויים ואף לא כל צוות הכותבים עברו לעיתון החדש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בכסלו ה'תשע"ד 14:49, 19 בנובמבר 2013 (UTC)

==זרעו בחיים==
אינני מבין אם אנו דוגלים בנצחיות חייו של נשיא דורנו, למה יש מידע על המוסף זרעו בחיים- שיצא לרגל יום הילולא, ק"ו ששמים תמונת שער (בקישור) ששם כתוב מפורש ביטויים הפוכים מחי וקיים..--[[משתמש:מענדוש|מענדוש]] - [[שיחת משתמש:מענדוש|שיחה]] 09:50, 30 באפריל 2014 (UTC)
:אנו לא נוקטים בקו של התעלמות. אם נמחוק כל קישור שיש בו קוטנציה שלילית, לא נסיים עם זה. זה עיתון שדוגל בקו הזה, וקישור לדף משנה שם מוזכרים תוארים שליליים יש לאלפים במרחבי הפדיה. לא צריך להיכנס ללחץ מכל איזכור משני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:27, 30 באפריל 2014 (UTC)

== מכתב מהרבי ==

[[קובץ:מכתב כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבי בנוגע ל'כפר חב"ד']]

'''לפנינו צילום ממכתב של הרבי לרגל הוצאתו לאור של גליון החמש מאות, מתאריך י' כסלו תשנ"ב''' (מספר חודשים לפני כ"ז אדר):

בפתח המכתב נכתב:

לכבוד מערכת "כפר חב"ד",
שבועון חסידי חב"ד
בארצנו הקדושה ת"ו,

הרבי סימן את המילים "שבועון חסידי חב"ד" ועשה סימון למחוק אותם.

בהמשך הרבי מחק גם את המילים "והובטחנו שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם".

ולסוף הרבי מחק את כל הקטע שבו נכתב:

ויזכו - כפתגם רבותינו נשיאינו - לבשר בעיתונם על ביאת משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.

--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 14:27, 11 באוגוסט 2016 (UTC)

== בדיקה ==

בדיקה{{משוב}} [[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. משיח מגיע! 11:37, 2 באוגוסט 2017 (UTC)

== ארכיון ==

יש היכן שהוא ארכיון הגליונות (יתכן שללא כי לא רוצים שידעו על ה'יחי'...) אשמח למידע בנושא --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 11:22, 20 באפריל 2020 (IST)
:ואילו הסיבה, לדעת מונדשיין, היא - מפני שזה יסייע בידי החוקרים לעלות על עקבותיהם של טעויות/סילופים בין דפי הגליון. ואולי אלו ואלו דברי אלוקים חיים, מה שבטוח, שאין ונראה שלעולם לא יהיה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:07, כ"ו בניסן ה'תש"ף
::אם אתה מוכן לשלם מספיק, אז יש. תמורת סכום צנוע של 12,000 ש"ח בלבד תוכל לרכוש את תכנת 'הארכיון היהודי' הכוללת את כל העיתונות היהודית המודפסת מאז הקמת הדפוס. אם תעשה זאת, אשמח אם תשאיר לי כתובת אימייל שאוכל להפנות אליך שאילתות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:35, כ"ז בניסן, ה'תש"ף 07:35, 21 באפריל 2020 (IST)
:::ישנם מסתמא אוספים פרטיים, השאלה רק מתי יקום הצדיק שיעלה אותם לדרייב... (אם יש כאן א' כזה, אולי כדאי בתור התחלה להעלות את (כ70) העיתונים המעוטרים בהכרזת הקודש...)--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 13:10, 27 באפריל 2020 (IST)

שיחה:אמונה בה'

2020-04-27T12:06:25Z

95.86.107.3: /* הראיה לאמונה */ פסקה חדשה

שיחה:צדיק

2020-04-27T11:33:31Z

95.86.107.3: /* מה דעתכם, שייך לכאן? */

שיחה:צדיק

2020-04-27T11:33:20Z

95.86.107.3: /* מה דעתכם, שייך לכאן? */ פסקה חדשה

שיחה:משנה

2020-04-26T15:14:39Z

95.86.107.3: יצירת דף עם התוכן "==מי נתן למסכתות שמות?== זמן רב אני דורש אחר תשובה לשאלה, מישהו פה יודע, ר"י הנשיא? מאוחר יות..."

==מי נתן למסכתות שמות?==
זמן רב אני דורש אחר תשובה לשאלה, מישהו פה יודע, ר"י הנשיא? מאוחר יותר? תודה ונראה שיוכל להכנס לפנים הערך--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 16:14, 26 באפריל 2020 (IST)

שיחה:כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

2020-04-26T15:00:22Z

95.86.107.3: /* מצב הערך */

שיחה:כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

2020-04-26T14:59:30Z

95.86.107.3: /* מצב הערך */

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

2020-04-22T19:22:56Z

95.86.107.3:

[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד|חסידים]] ו[[יהודי|יהודים]] רבים מכל שכבות הציבור [[כתיבה לרבי|לכתוב]] ל[[הרבי|רבי]] ולקבל את עצתו וברכתו בכל תחומי החיים, מאז [[ג' תמוז|הסתתרותו של הרבי מעינינו]]. לאחר כתיבת המכתב, מכניסים אותו אל אחד מכרכי [[אגרות קודש|אגרות הקודש של הרבי]], ובעמודים החופפים על המכתב נמצאת לרוב התייחסות קולעת לבעיית השואל והדרכה כיצד לנהוג.

==מקור המנהג==
===התחלת המנהג===
בא' מגליונות [[בית משיח]]{{הערה|גליון 274 ע' 48.}} מספר הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] על התחלת התפשטות המנהג
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=הייתה לי הזכות להתחיל את הנושא של קבלת תשובות באגרות קודש. הדבר היה לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי, והציבור היה במבוכה גדולה. באותה תקופה קבעתי לעצמי שיעור יומי, ללמוד בכל יום 5 אגרות. כאשר התחלתי לקרוא אגרות, שמתי לב כי אני רואה תשובות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלי על סדר היום. או לפעמים, מישהו בא ושאל אותי שאלה, ואני זוכר שבאותו יום או יום קודם לכן, ראיתי את הנושא הזה באגרות.
בפעמים הראשונות חשבתי שזה מקרה, ותו לא. אבל כשזה החל להיות בצורה תכופה, הבנתי כי יש בזה ענין לא-רגיל. אני זוכר שבאותה תקופה, מישהו מבני המשפחה היה צריך להתאשפז, ואז פתחתי אגרות וראיתי תשובה שהרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר.

באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, ראיתי אנשים רבים הולכים שבורים מהעובדה שהרבי אינו עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים. או אז התחלתי לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שהרבי ימצא דרכים איך לענות, ואז סיפרתי סיפורים שונים שקרו אצלי באגרות. בעקבות זאת התפרסמו הדברים, ואנשים הגיעו אלי, שאלו וביררו אצלי, וכך התפרסם הענין ונודע לכל הציבור.|מקור=[[בית משיח]]}}
===מקורות המנהג===
====פתיחת ספר כסימן מלמעלה====
עצם העניין של פתיחת ספר כסימן להצלחה מובא כבר ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב.
====ספר של הרבי כפניה לרבי====
בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא"{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}.
אמנם חשוב להדגיש שכאן עדיין לא מדובר על התייחסות לתוכן הנפתח כתשובה.
====קריאת איגרת - כדבר שמיועד אליו====
בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי: [[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y]] שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה.
ומשיחה זו מובן שלימוד איגרת של הרבי (ובנדו"ד, כתיבה באגרות קודש), גוררת אחריה את החיוב לקיים הכתוב בה.
====מנהג שנתפשט====
מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש. (דרוש מקור והבהרה)

==אופן הכתיבה==
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי]]
כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

==היחס למנהג==
רובו הגדול של משפיעי וחסידי חב"ד נוהג במנהג זה, ומשפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה'אגרות קודש'.

יש מהמשפיעים ובראשם הרב [[זמרוני ציק]] {{מקור}} שאומרים שזוהי הדרך לקשר אנשים לרבי בזמננו זה. ואכן מוקמים מדי שנה דוכנים לכתיבה לרבי, באירועים מרכזיים שונים, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות.

סיפורי ניסים רבים התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים אלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החבדי [[שיחת הגאולה]] ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], והן בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.

עם זאת, ישנם אחדים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים{{מקור}} כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם אלא הרבי ימצא את הדרך לעשות זאת, כמענה הידוע של הרבי משנת ה'תש"י: "מכתבו מט' ניסן קבלתי. ומענה בקיצור על האמור בו ימצא בהקדמותי להקונ' שהו"ל אחרי ההסתלקות ומכתבי זה, מה שנלפענ"ד בכ"ז. - ומה שמקשה הלא א"א עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן.(תרגום: ימצא הרבי דרך לענות לו תשובה)"

==ראו גם==
*[[פדיון נפש]]
*[[כתיבה לרבי]]
*[[מרכז אגרות קודש]]

==לקריאה נוספת==
*נספח לחוברת ''''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]''', מכון תורתו של המשיח, [[בני ברק]] [[אלול]] תשס"ו.
*הרב אשר גרשוביץ, '''שערי ישיבה''', [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] חלק ד'
* במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%A2%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99/ במענה למכתבו]''' - תכנית מולטימדיה העוסקת בכתיבה לרבי {{וידפו}} תשרי תשע"ט
* '''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי]''', האתר הרשמי המאפשר כתיבה לרבי און ליין באמצעות אגרות קודש .
* '''[http://www.igrot.com אגרות קודש, התשובה שלך ממלך המשיח]''', אתר נוסף המאפשר כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש אונליין
* '''[http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים מהרבי באמצעות אגרות קודש]'''
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב' תמוז התשע"ג {{צליל}} {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/9/704898004260.html בית ספר שמחנך לכתוב לרבי]''' - סקירה על בית הספר החב"די לבנות בצפת המחנך לכתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:אגרות קודש]]

שיחה:עבודת התפילה

2020-04-22T17:51:30Z

95.86.107.3: /* בקשת מקור והרחבה */ פסקה חדשה