חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=95.86.106.9 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-19T07:24:39Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99&diff=153140 שו"ת מנחם משיב נפשי 2013-12-04T21:39:56Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ש.jpg|שמאל|ממוזער|180px|כריכת הספר]]<br /> '''שו"ת מנחם משיב נפשי''' הינה סדרת ספרים המכילה בתוכה התכתבויות של [[הרבי]] עם גדולי ישראל בכל חלקי ה[[תורה]] במשך שבעים שנה. מטרת הספר לשקף את גאונותו של [[הרבי]] בכל מכמני התורה, ואת פניותיהם של גדולי הדור אל הרבי.<br /> <br /> הדיונים התורניים מסודרים לפי סדר הא-ב של משפחות הרבנים. בכל ערך מופיע בקצרה תולדותיו של הרב הנמען, כולל תמונה או שער ספרו, ופעמים מובא גם צילום המכתב עצמו.<br /> <br /> בתחילת הספר מופיע תוכן עניינים אודות הנושאים הנידונים בו, וכללי העריכה של הספר, מדור של התכתבויותיו של הרבי עם בתי דין, ארגונים וקהילות ברחבי העולם, וכתבי יד ופקסימליות מתוך האגרות והמתכבים המודפסים בספר. בסיום הספר מופיע מפתח עניינים מפורט הכולל את אלפי הנושאים הנידונים בו.<br /> <br /> הסדרה כוללת שני כרכים הכוללים 1300 עמודים, ויצאה לאור בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]] בראשות ר' [[יוסף יוזביץ]] ור' [[שבתי ויינטרוב]]. הסדרה יצאה לאור ב[[חודש אייר]] [[תשע"ב]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/-770.html הוא ב-770 ומצודתו פרושה בכל העולם] - כתבה לרגל הוצאת הספר מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=153139 מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן 2013-12-04T21:33:48Z

<p>95.86.106.9: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]<br /> [[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]][[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]<br /> '''מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסד החסידות - [[אדמו"ר הזקן]] על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|חג הגאולה]] וכ'ראש השנה לחסידות'. <br /> <br /> ==פרשית המאסר==<br /> בד' סיוון [[תקנ"ח]], הירש בן דוד מ[[ווילנה]] מגיש מלשינות נגד [[רבינו הזקן]], אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.<br /> <br /> ביום י"ג אלול הורה הקיסר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.<br /> <br /> ===העלילה===<br /> בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר על ידי השלטונות, עקב עלילה כי אדמו"ר הזקן מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם [[רוסיה]].<br /> <br /> העומדים מאחורי העלילה היו עסקני ה[[מתנגד]]ים והמשכילים.<br /> <br /> הראשי שבהם היה יהודי מה'[[מתנגדים]]' בשם [[אביגדור]], שכיהן באותה עת כרבה של העיר [[פינסק]], עיר ואם בישראל, ומבצר באותה עת להתנגדות ל[[חסידות]].<br /> <br /> חסידים מספרים כי לאחר שנים ירד אותו [[אביגדור]] לשכרות, והיה מסתובב בין חסידים בהתועדויות של חג הגאולה י"ט כסלו ומבקש 'משקה' באמרו שמגיע לו כיון שהיו"ט הזה הגיע לחסידים בעצם בזכותו.<br /> <br /> ===שב"ר במצרים===<br /> כאשר נאסר כ"ק אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח שליח לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך השליח שכח את שם אימו של אדמו"הז.<br /> <br /> כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, פתח את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים.<br /> <br /> ===בתא המאסר===<br /> בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו. <br /> <br /> לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.<br /> <br /> כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד אדמו"ר הזקן לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים.<br /> <br /> את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו.<br /> ===ביקור רבותיו===<br /> ביום שחרורו - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], נתגלו אל אדמו"ר הזקן רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.<br /> <br /> ==גאולת י"ט כסלו==<br /> ב[[יום שלישי]], "[[פעמיים כי טוב]]" - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט אדמו"ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].<br /> <br /> במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, <br /> :יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן, <br /> ::וכשקריתי בס'[פר] [[תהילים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]], <br /> :::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}<br /> <br /> ==גאולת כ' כסלו==<br /> באותו בית בו התגורר ר´ מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.<br /> <br /> משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".<br /> <br /> בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא אדמו"ר הזקן שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.<br /> <br /> [[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.<br /> <br /> החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.<br /> <br /> המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערת שוליים|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.<br /> <br /> "החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".<br /> <br /> למרות שאדמו"ר הזקן הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדה"ז מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}<br /> <br /> סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה מצלצלת.<br /> <br /> ==חגיגת [[ראש השנה לחסידות]]==<br /> על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל . . ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]] ז"ל. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}<br /> <br /> יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.<br /> <br /> == מגילת י"ט כסלו ==<br /> היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" ([[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב).<br /> <br /> ==חלוקת הש"ס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת הש"ס]]}}<br /> בי"ט כסלו נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. <br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.<br /> <br /> ==שינויים באופני ההנהגה==<br /> לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"ץ, שהשינוי היה באופן ההנהגה, וכמו"כ בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[י"ט כסלו (מנהגים)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בוילנא לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].<br /> * '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> * הרב שלמה כץ, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * ועד חיילי בית דוד, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ י"ט כסלו תשע"ב {{PDF}}<br /> *הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78702 '''סקירה על הספר נשיאים במאסר''']<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=153138 מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן 2013-12-04T21:31:12Z

<p>95.86.106.9: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]<br /> [[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]][[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]<br /> '''מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסד החסידות - [[אדמו"ר הזקן]] על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|חג הגאולה]] וכ'ראש השנה לחסידות'. <br /> <br /> ==פרשית המאסר==<br /> בד' סיוון [[תקנ"ח]], הירש בן דוד מ[[ווילנה]] מגיש מלשינות נגד [[רבינו הזקן]], אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.<br /> <br /> ביום י"ג אלול הורה הקיסר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.<br /> <br /> ===העלילה===<br /> בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר על ידי השלטונות, עקב עלילה כי אדמו"ר הזקן מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם [[רוסיה]].<br /> <br /> העומדים מאחורי העלילה היו עסקני ה[[מתנגד]]ים והמשכילים.<br /> <br /> הראשי שבהם היה יהודי מה'[[מתנגדים]]' בשם [[אביגדור]], שכיהן באותה עת כרבה של העיר [[פינסק]], עיר ואם בישראל, ומבצר באותה עת להתנגדות ל[[חסידות]].<br /> <br /> חסידים מספרים כי לאחר שנים ירד אותו [[אביגדור]] לשכרות, והיה מסתובב בין חסידים בהתועדויות של חג הגאולה י"ט כסלו ומבקש 'משקה' באמרו שמגיע לו כיון שהיו"ט הזה הגיע לחסידים בעצם בזכותו.<br /> <br /> ===שב"ר במצרים===<br /> כאשר נאסר כ"ק אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח שליח לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך השליח שכח את שם אימו של אדמו"הז.<br /> <br /> כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, פתח את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים.<br /> <br /> ===בתא המאסר===<br /> בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו. <br /> <br /> לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.<br /> <br /> כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד אדמו"ר הזקן לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים.<br /> <br /> את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו.<br /> ===ביקור רבותיו===<br /> ביום שחרורו - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], נתגלו אל אדמו"ר הזקן רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.<br /> <br /> ==גאולת י"ט כסלו==<br /> ב[[יום שלישי]], "[[פעמיים כי טוב]]" - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט אדמו"ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].<br /> <br /> במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, <br /> :יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן, <br /> ::וכשקריתי בס'[פר] [[תהילים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]], <br /> :::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}<br /> <br /> ==גאולת כ' כסלו==<br /> באותו בית בו התגורר ר´ מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.<br /> <br /> משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".<br /> <br /> בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא אדמו"ר הזקן שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.<br /> <br /> [[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.<br /> <br /> החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.<br /> <br /> המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערת שוליים|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.<br /> <br /> "החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".<br /> <br /> למרות שאדמו"ר הזקן הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדה"ז מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}<br /> <br /> סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה מצלצלת.<br /> <br /> ==חגיגת [[ראש השנה לחסידות]]==<br /> על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל . . ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]] ז"ל. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}<br /> <br /> יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.<br /> <br /> == מגילת י"ט כסלו ==<br /> היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" ([[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב).<br /> <br /> ==חלוקת הש"ס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת הש"ס]]}}<br /> בי"ט כסלו נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. <br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.<br /> <br /> ==שינויים באופני ההנהגה==<br /> לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"ץ, שהשינוי היה באופן ההנהגה, וכמו"כ בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[י"ט כסלו (מנהגים)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בוילנא לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].<br /> * '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> * הרב שלמה כץ, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * ועד חיילי בית דוד, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ י"ט כסלו תשע"ב {{PDF}}<br /> *הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=153137 מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן 2013-12-04T21:30:52Z

<p>95.86.106.9: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]<br /> [[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]][[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]<br /> '''מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסד החסידות - [[אדמו"ר הזקן]] על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|חג הגאולה]] וכ'ראש השנה לחסידות'. <br /> <br /> ==פרשית המאסר==<br /> בד' סיוון [[תקנ"ח]], הירש בן דוד מ[[ווילנה]] מגיש מלשינות נגד [[רבינו הזקן]], אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.<br /> <br /> ביום י"ג אלול הורה הקיסר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.<br /> <br /> ===העלילה===<br /> בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר על ידי השלטונות, עקב עלילה כי אדמו"ר הזקן מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם [[רוסיה]].<br /> <br /> העומדים מאחורי העלילה היו עסקני ה[[מתנגד]]ים והמשכילים.<br /> <br /> הראשי שבהם היה יהודי מה'[[מתנגדים]]' בשם [[אביגדור]], שכיהן באותה עת כרבה של העיר [[פינסק]], עיר ואם בישראל, ומבצר באותה עת להתנגדות ל[[חסידות]].<br /> <br /> חסידים מספרים כי לאחר שנים ירד אותו [[אביגדור]] לשכרות, והיה מסתובב בין חסידים בהתועדויות של חג הגאולה י"ט כסלו ומבקש 'משקה' באמרו שמגיע לו כיון שהיו"ט הזה הגיע לחסידים בעצם בזכותו.<br /> <br /> ===שב"ר במצרים===<br /> כאשר נאסר כ"ק אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח שליח לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך השליח שכח את שם אימו של אדמו"הז.<br /> <br /> כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, פתח את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים.<br /> <br /> ===בתא המאסר===<br /> בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו. <br /> <br /> לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.<br /> <br /> כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד אדמו"ר הזקן לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים.<br /> <br /> את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו.<br /> ===ביקור רבותיו===<br /> ביום שחרורו - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], נתגלו אל אדמו"ר הזקן רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.<br /> <br /> ==גאולת י"ט כסלו==<br /> ב[[יום שלישי]], "[[פעמיים כי טוב]]" - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט אדמו"ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].<br /> <br /> במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, <br /> :יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן, <br /> ::וכשקריתי בס'[פר] [[תהילים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]], <br /> :::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}<br /> <br /> ==גאולת כ' כסלו==<br /> באותו בית בו התגורר ר´ מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.<br /> <br /> משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".<br /> <br /> בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא אדמו"ר הזקן שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.<br /> <br /> [[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.<br /> <br /> החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.<br /> <br /> המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערת שוליים|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.<br /> <br /> "החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".<br /> <br /> למרות שאדמו"ר הזקן הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדה"ז מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}<br /> <br /> סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה מצלצלת.<br /> <br /> ==חגיגת [[ראש השנה לחסידות]]==<br /> על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל . . ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]] ז"ל. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}<br /> <br /> יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.<br /> <br /> == מגילת י"ט כסלו ==<br /> היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" ([[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב).<br /> <br /> ==חלוקת הש"ס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת הש"ס]]}}<br /> בי"ט כסלו נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. <br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.<br /> <br /> ==שינויים באופני ההנהגה==<br /> לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"ץ, שהשינוי היה באופן ההנהגה, וכמו"כ בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[י"ט כסלו (מנהגים)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בוילנא לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].<br /> * '''[נשיאים במאסר]''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> * הרב שלמה כץ, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * ועד חיילי בית דוד, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ י"ט כסלו תשע"ב {{PDF}}<br /> *הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=153136 מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן 2013-12-04T21:29:45Z

<p>95.86.106.9: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]<br /> [[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]][[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]<br /> '''מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסד החסידות - [[אדמו"ר הזקן]] על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|חג הגאולה]] וכ'ראש השנה לחסידות'. <br /> <br /> ==פרשית המאסר==<br /> בד' סיוון [[תקנ"ח]], הירש בן דוד מ[[ווילנה]] מגיש מלשינות נגד [[רבינו הזקן]], אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.<br /> <br /> ביום י"ג אלול הורה הקיסר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.<br /> <br /> ===העלילה===<br /> בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר על ידי השלטונות, עקב עלילה כי אדמו"ר הזקן מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם [[רוסיה]].<br /> <br /> העומדים מאחורי העלילה היו עסקני ה[[מתנגד]]ים והמשכילים.<br /> <br /> הראשי שבהם היה יהודי מה'[[מתנגדים]]' בשם [[אביגדור]], שכיהן באותה עת כרבה של העיר [[פינסק]], עיר ואם בישראל, ומבצר באותה עת להתנגדות ל[[חסידות]].<br /> <br /> חסידים מספרים כי לאחר שנים ירד אותו [[אביגדור]] לשכרות, והיה מסתובב בין חסידים בהתועדויות של חג הגאולה י"ט כסלו ומבקש 'משקה' באמרו שמגיע לו כיון שהיו"ט הזה הגיע לחסידים בעצם בזכותו.<br /> <br /> ===שב"ר במצרים===<br /> כאשר נאסר כ"ק אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח שליח לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך השליח שכח את שם אימו של אדמו"הז.<br /> <br /> כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, פתח את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים.<br /> <br /> ===בתא המאסר===<br /> בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו. <br /> <br /> לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.<br /> <br /> כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד אדמו"ר הזקן לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים.<br /> <br /> את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו.<br /> ===ביקור רבותיו===<br /> ביום שחרורו - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], נתגלו אל אדמו"ר הזקן רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.<br /> <br /> ==גאולת י"ט כסלו==<br /> ב[[יום שלישי]], "[[פעמיים כי טוב]]" - [[י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט אדמו"ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].<br /> <br /> במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, <br /> :יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן, <br /> ::וכשקריתי בס'[פר] [[תהילים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]], <br /> :::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}<br /> <br /> ==גאולת כ' כסלו==<br /> באותו בית בו התגורר ר´ מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.<br /> <br /> משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".<br /> <br /> בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא אדמו"ר הזקן שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.<br /> <br /> [[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.<br /> <br /> החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.<br /> <br /> המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערת שוליים|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.<br /> <br /> "החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".<br /> <br /> למרות שאדמו"ר הזקן הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדה"ז מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}<br /> <br /> סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה מצלצלת.<br /> <br /> ==חגיגת [[ראש השנה לחסידות]]==<br /> על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל . . ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]] ז"ל. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}<br /> <br /> יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.<br /> <br /> == מגילת י"ט כסלו ==<br /> היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" ([[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב).<br /> <br /> ==חלוקת הש"ס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת הש"ס]]}}<br /> בי"ט כסלו נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. <br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.<br /> <br /> ==שינויים באופני ההנהגה==<br /> לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"ץ, שהשינוי היה באופן ההנהגה, וכמו"כ בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[י"ט כסלו (מנהגים)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בוילנא לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].<br /> * '''[[נשיאים במאסר]]''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> * הרב שלמה כץ, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * ועד חיילי בית דוד, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ י"ט כסלו תשע"ב {{PDF}}<br /> *הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=142004 שלום דובער וולפא 2013-07-03T19:22:16Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב יצחק זאב (היה מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי וברוך מרזל ואיתמר בן גביר את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות. לאחר שבן ארי סירב להצעת הרב וולפא לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', ובעקבות חשש מאובדן קולות הודיע הרב וולפא שתנועת ארץ ישראל שלנו לא תרוץ בבחירות. עקב ההתרחשויות בזירה הפוליטית, הודיע הרב וולפא על תמיכתו בנציג חברון הרב הלל הורביץ שהיה נציג 13 במפלגת הבית היהודי שבראשות נפתלי בנט. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב"ד{{הערה|1= [http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב"ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל שלא עברה את אחוז החסימה, ויהדות התורה{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".<br /> <br /> בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]<br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי שליט"א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].<br /> *'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.<br /> *'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]'''. <br /> *'''יחי המלך המשיח'''. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו'''.<br /> *'''ספר סופר וסיפור'''.<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''. <br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]'''. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.<br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).<br /> *'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת.<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 תומת ישרים תנחם]''' תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב"דים|וולפא]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=141840 שלום דובער וולפא 2013-07-03T10:40:37Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב יצחק זאב (היה מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי וברוך מרזל ואיתמר בן גביר את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות. לאחר שבן ארי סירב להצעת הרב וולפא לרוץ במשותף עם הבית היהודי האיחוד הלאומי תקומה וחשש מאובדן קולות הודיע הרב וולפא שתנועת ארץ ישראל שלנו לא תרוץ בבחירות. הרב וולפא הודיע על תמיכתו בנציג חברון הרב הלל הורביץ שהיה נציג 13 בבית היהודי. <br /> <br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".<br /> <br /> בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]<br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי שליט"א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].<br /> *'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.<br /> *'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]'''. <br /> *'''יחי המלך המשיח'''. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו'''.<br /> *'''ספר סופר וסיפור'''.<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''. <br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]'''. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.<br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).<br /> *'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת.<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 תומת ישרים תנחם]''' תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב"דים|וולפא]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=141838 המטה העולמי להצלת העם והארץ 2013-07-03T09:40:21Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:קמפיין הצלת העם והארץ.jpg|left|thumb|250px|קמפיין של המטה להצלת העם והארץ]]<br /> '''המטה העולמי להצלת העם והארץ''' הוא ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ח]] - 1998 במטרה להצביע על ה"סכנה הכרוכה במסירת שטחים מישראל למדינות ערב והרשות הפלסטינית", תוך התמקדות בפן היהודי-הלכתי והתבססות על השולחן ערוך בחלק אורח חיים סימן שכ"ט, שם מוסברת הסכנה במסירת שטחים לעם זר.<br /> <br /> מקימי המטה הם הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] מארצות הברית - פטרון המטה והרב [[שלום דב וולפא]] היו"ר בישראל. הארגון מפרסם שלטי מחאה ומודעות בעיתונות הישראלית והעולמית ומארגן משמרות מחאה. המטה תומך כספית ומוראלית בהתנחלויות ובמאחזים הבלתי חוקיים ברחבי יהודה ושומרון.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ח]] החל המטה להוציא עלון שבועי בשם "ארץ ישראל שלנו". בשנת [[תשס"ט]] הקים המטה יחד עם ברוך מרזל מפלגה בשם "ארץ ישראל שלנו", אשר התאחדה עם האיחוד הלאומי, והכניסה לכנסת את ד"ר [[מיכאל בן ארי]] ידידו של ברוך מרזל.<br /> <br /> במשך השנים היה מעורב המטה בפרשות פוליטיות רבות, החל במפקד הליכוד, כאשר אנשי אריאל שרון הצביעו על המטה כ"גורם המכריע", דרך המאבק הגדול בתקופת גוש קטיף, כנס הענק "מי לה' אלי" - שבעקבתיו חקרו אנשי השב"כ את ראשי המטה, מוזיאון גוש קטיף בירושלים שבתקופת הבחירות הפך למוקד עלייה לרגל של פוליטיקאים, סיוע ועזרה למתיישבי יו"ש, הענקת פרסים לגיבורי המאבק ועוד ועוד.<br /> <br /> בראש הסניף האמריקאי של המטה עומדים הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] . בארץ ישראל עומדים בראשו הרב [[שלום דובער וולפא]]. רב המטה הוא הרב שלום דב וולפא.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.sos-israel.com/ אתר המטה העולמי להצלת העם והארץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=141431 שלום דובער וולפא 2013-07-01T08:52:30Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב יצחק זאב (היה מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי וברוך מרזל ואיתמר בן גביר את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות. לאחר שבן ארי סירב להצעת הרב וולפא לרוץ במשותף עם הבית היהודי האיחוד הלאומי תקומה וחשש מאובדן קולות הודיע הרב וולפא שתנועת ארץ ישראל שלנו לא תרוץ בבחירות. הרב וולפא הודיע על תמיכתו בנציג חברון הרב הלל הורביץ שהיה נציג 13 בבית היהודי. עם והרב וולפא הודיע על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב"ד{{הערה|1= [http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב"ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל ויהדות התורה{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br /> <br /> <br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".<br /> <br /> בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]<br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי שליט"א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].<br /> *'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.<br /> *'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]'''. <br /> *'''יחי המלך המשיח'''. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו'''.<br /> *'''ספר סופר וסיפור'''.<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''. <br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]'''. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.<br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).<br /> *'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת.<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 תומת ישרים תנחם]''' תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב"דים|וולפא]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=141034 יעקב יוסף 2013-06-28T15:01:00Z

<p>95.86.106.9: /* שלמות הארץ */</p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב יוסף.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב יוסף]]<br /> הרב '''יעקב יוסף''' ([[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]]-[[ב' אייר]] [[תשע"ג]]), [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון יעקב" ו[[מרא דאתרא|רב]] שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. בעבר שימש כעסקן חרדי ו[[חבר כנסת]] מטעם [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]].<br /> <br /> במשך כל ימי חייו [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] למען [[שלושת השלמויות]] תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של [[הרבי]] בנושאים אלו.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "[[קול תורה (ירושלים)|קול תורה]]" וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב]].<br /> <br /> לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה מחלת הסרטן בגופו, נפטר מתוך יסורים ביום שישי, [[ב' אייר]] [[תשע"ג]].<br /> <br /> == בעסקנות ==<br /> בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם [[מפלגת ש"ס]], אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת.<br /> <br /> בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה".<br /> <br /> במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי. <br /> <br /> מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה|לדוגמא, פרשת פפושדו}}, ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.<br /> <br /> לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]].<br /> <br /> הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]]<br /> <br /> == קשריו עם חב"ד ==<br /> הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון [[שלמות הארץ]], והמאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. היה מרבה להשתתף באירועים של [[חב"ד]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37465 באתר [[חב"ד אינפו]]]}}. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די [[תורת אמת]] בירושלים. <br /> ===מיהו יהודי===<br /> בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]]. בשנים אלו התקרב מאד ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]]. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> בעלון "[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47276 דבריו באתר חב"ד אינפו].}}.<br /> ===משיח===<br /> חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]; בשנת [[תש"ע]], כאשר נשאל על-כך, ענה כי לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] היו שסברו כי [[הרבי]] הוא ה[[משיח]], וגם היום ישנם בזה דעות לכאן ולכאן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55651#full לראיון באתר col].}}.<br /> ===שלמות הארץ===<br /> היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת [[תשס"ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את [[בד"ץ שלימות הארץ]].<br /> <br /> היה שותף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34637 - באתר [[חב"ד אינפו]]]}}, והיה גם חבר בהנהלת רבנים של [[עמותת פיקוח נפש]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?string=%E9%F2%F7%E1+%E9%E5%F1%F3&url=newsnew_he&mysubmit=Submit צילום מכתב].{{כלומר}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * שבתי ויינטראוב, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75607 "אמת ליעקב"]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://www.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20יעקב%20יוסף חדשות וידיעות] אודות הרב יוסף {{אינפו}}<br /> * אהרן-דב הלפרין, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%A1%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_75254.html הסוד שמאחורי הידיעה הסנסציונית] על מסירות נפשו של הרב יעקב יוסף למען תיקון [[חוק מיהו יהודי]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתר COL<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב"ד|יוסף יעקב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|יוסף יעקב]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=140944 שלום דובער וולפא 2013-06-28T07:06:33Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב יצחק זאב (היה מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי וברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות. לאחר שבן ארי סירב להצעת הרב וולפא לרוץ במשותף עם הבית היהודי האיחוד הלאומי תקומה בגלל מחלוקת על מיקום ברשימה, והחשש מאובדן קולות הודיע הרב וולפא שתנועת ארץ ישראל שלנו בראשותו לא תרוץ בבחירות לכנסת והודיע על תמיכתו בנציג חברון הרב הלל הורביץ שרץ במפלגת האיחוד הלאומי-תקומה עם 'הבית היהודי' והוצב במקום ה-13. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב"ד{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב"ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל שלא עברה את אחוז החסימה, ולמפלגת יהדות התורה שזכתה בשליש מקולות חב"ד והנציג השביעי מטעמה ח"כ יעקב אשר נכנס בזכות הצבעתם של חסידי חב"ד.{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br /> <br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".<br /> <br /> בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]<br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי שליט"א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].<br /> *'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.<br /> *'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]'''. <br /> *'''יחי המלך המשיח'''. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו'''.<br /> *'''ספר סופר וסיפור'''.<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''. <br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]'''. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.<br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).<br /> *'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת.<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 תומת ישרים תנחם]''' תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב"דים|וולפא]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=140942 שלום דובער וולפא 2013-06-28T07:03:43Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב יצחק זאב (היה מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי וברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות. לאחר שבן ארי סירב להצעת הרב וולפא לרוץ במשותף עם הבית היהודי האיחוד הלאומי תקומה בגלל מחלוקת על מיקום ברשימה, והחשש מאובדן קולות הודיע הרב וולפא שתנועת ארץ ישראל שלנו בראשותו לא תרוץ בבחירות לכנסת והודיע על תמיכתו בנציג חברון הרב הלל הורביץ שרץ במפלגת האיחוד הלאומי-תקומה עם 'הבית היהודי' והוצב במקום ה-13. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב"ד{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב"ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל שלא עברה את אחוז החסימה, ולמפלגת יהדות התורה שזכתה בשליש מקולות חב"ד{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br /> <br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".<br /> <br /> בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]<br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי שליט"א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].<br /> *'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.<br /> *'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]'''. <br /> *'''יחי המלך המשיח'''. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו'''.<br /> *'''ספר סופר וסיפור'''.<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''. <br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]'''. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.<br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).<br /> *'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת.<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 תומת ישרים תנחם]''' תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב"דים|וולפא]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=140940 שלום דובער וולפא 2013-06-28T06:46:28Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב יצחק זאב (היה מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי וברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות. לאחר שבן ארי סירב להצעת הרב וולפא לרוץ במשותף עם הבית היהודי האיחוד הלאומי תקומה בגלל מחלוקת על מיקום ברשימה, והחשש מאובדן קולות הודיע הרב וולפא על תמיכתו בנציג חברון הרב הלל הורביץ שרץ במפלגת האיחוד הלאומי-תקומה עם 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב"ד{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב"ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br /> <br /> בעקבות תמיכת הרב וולפא במפלגת 'הבית היהודי' פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה להצלת העם והארץ{{הערה|יוסי חסיד, [http://www.jdn.co.il/news/156852 חשיפה: הרב יעקב יוסף פורש בזעם מתנועת ארץ ישראל שלנו], כ״ג בכסלו תשע״ג, אתר JDN}}. כיום הרב וולפא עומד בראש ארגון בעל שם שונה: 'וועד רבני ארץ ישראל'.<br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".<br /> <br /> בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]<br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי שליט"א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].<br /> *'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.<br /> *'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]'''. <br /> *'''יחי המלך המשיח'''. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו'''.<br /> *'''ספר סופר וסיפור'''.<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''. <br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]'''. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.<br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).<br /> *'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת.<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 תומת ישרים תנחם]''' תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב"דים|וולפא]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=100512 שלום שלום ואין שלום 2011-03-29T18:46:46Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שלום שלום ואין שלום.jpg|left|thumb|280px|שלום שלום ואין שלום]]<br /> את הספר '''שלום שלום ואין שלום''' כתב הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> הספר יצא לאחר פינוי חבל סיני והרס העיר ימית. הספר מתעד בהרחבה את המערכה על שלימות הארץ שניהל [[הרבי]] מאז [[מלחמת ששת הימים]] והמשיך במלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, המאבק נגד הנסיגות באותם שנים ועד להסכמי קעמפ דוייד. כולל קטעי עיתונות נדירים וצילומי מסמכים. <br /> <br /> החלק השני של הספר מוכיח בהרחבה את הסכנות הקיומיות שיצרו הסכמי קעמפ דוייד, הכניעה של הממשלה אי עמידה בהסכמים, והרחקת השלום על ידי אותם הסכמים הרי אסון שהם בבחינת בכיה לדורות. הספר מתעד מאות קטעי עיתונות וצילומים נדירים מההתרחשויות והדברים שהמנהיגים ניסו להתעלם מהם. ספר זה נכתב בהוראת [[הרבי]] למחבר ב[[יחידות]] בקיץ [[תשמ"א]] (1981), להוציא ספר שימחיש ויראה את התוצאות של אותם הסכמים.<br /> <br /> הספר מכיל 575 עמ'.<br /> <br /> בשנת תשע"א יצא לאור הספר במהדורה מחודשת ומהודרת. <br /> {{ארון הספרים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=88168 חסידות ברסלב 2010-09-28T13:15:10Z

<p>95.86.106.9: /* התייחסות חסידות חב"ד לשיטת ברסלב */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב]]<br /> [[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב]]<br /> [[קובץ:אודסר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה]]<br /> '''חסידות ברסלב''' (או '''ברצלב'''){{הערת שוליים|כפי שמוזכר בדברי [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] כרך יב ד'קלד, למו"ל של ספרי ר"נ ששלח לו את ספריו.}} נוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> רבי נחמן ייסד שיטה מיוחדת ב[[עבודת השם]], עליה יצאו חוצץ רבים מגדולי ישראל בדורו, כמו [[הסבא משפולי]], אדמור"י [[צ'רנוביל]], ובחסידיות רבות מקפידים שלא לעיין בספריו, כמו בחסידיות [[בעלזא]], [[צ'רנוביל]], [[באבוב]], ועוד.<br /> <br /> ממשיכו של רבי נחמן, שעל פי המקובל בברסלב - מונה על ידי רבי נחמן עצמו, הינו רבי נתן מברסלב, מח"ס ליקוטי הלכות, ועוד.<br /> <br /> מנהיגי ברסלב המקובלים כיום, הינם: רבי יעקב מאיר שכטר, רבי משה שמואל קרמר, הרב גדליהו אהרן קניג ([[תרפ"א]], - כ"ג ב[[תמוז]] [[תש"ם]]) ובנו רבי אלעזר מרדכי קניג ועוד. ישנם מנהיגים נוספים שלהם שיטות מיוחדות, ונודו מהחסידות על ידי מנהיגי ברסלב, ביניהם נמנים הרב אליעזר ברלנד ראש ישיבת שובו בנים, ורבי אליעזר שלמה שיק שליט"א (מוהרא"ש), המתגורר כיום ב[[בורו פארק]], ולו מוסדות בעיר יבניאל, בית מדרש בעיר [[בורו פארק]], ובשנים [[תשס"ט]] - [[תש"ע]] הוקמו ישיבה ותלמוד תורה בנשיאותו ב[[ויליאמסבורג]]. בנוסף לכך, ישנה קבוצה מחסידי ברסלב הדוגלים בפתק מסוים שנשלח אל רבי [[ישראל דוב אודסר]] לפי טענתו - מרבי נחמן מברסלב ששלח לו משמים, ועל פיו הם מכנים את רבם בכינוי " נ נח נחמ נחמן מאומן". <br /> <br /> == התייחסות חסידות חב"ד לשיטת ברסלב ==<br /> <br /> מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של [[הבעל שם טוב]], היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים{{הערת שוליים|על החילוק בין [[חב"ד]] לברסלב אפשר ללמוד מהעובדה הבאה: בפרק כ"ט ב[[תניא]] מופיע קטע האומר כי על האדם לרגוז על ה[[יצר הרע]] ב[[מחשבה|מחשבתו]] ולומר לו: "אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו". ב[[ליקוטי מוהר"ן]] מופיע אותו קטע, בהשמטת המילה 'במחשבתו'..}}. אודות כך מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים..."<br /> <br /> טענות שהופנו עוד מאת אדמו"רים שונים{{הערת שוליים|ביניהם אדמו"רי [[טשרנוביל]].}} על חסידי ברסלב, הם על שלא מינו לעצמם ממשיך דרך. <br /> <br /> כאשר ח"כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[ה'פרצת]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}<br /> <br /> כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}.<br /> <br /> [[אדמו"ר הזקן]] אף נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול<REF>.[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמ' שע</REF>.<br /> <br /> כמובן שהייתה אהבה בין רבי נחמן לאדמו"ר הזקן וידוע שרבי נחמן אמר עליו שהוא "שר האלף" <br /> <br /> ובפרט כשהוא חזר מנסיעתו הידועה לארץ ישראל לא שב ישירות לביתו אלא שם פעמיו לרוסיה הלבנה <br /> <br /> לליאזנא מקום מגוריו של האדמו"ר הזקן והאדמו"ר הזקן קבלו באהבה וחיבה. <br /> <br /> בספר בית רבי מובא "שמענו בשם אחד הרבנים מנכדי רבינו (בעל התניא) שאמר בעת שנתעוררה המחלוקת על הרב מברסלב רצה רבינו לעמוד עבור כבוד הרב הנ"ל. ואמר עוד שדרך הרב (מוהר") היה להעמיד עצמו בנסיונות וכו',והיה אדם גדול מאוד,גבור מלחמה" <br /> וגם הרב זעליג סלונים מחשובי חסידי חב"ד בחברון ששמע מהרבנית רבקה ע"ה כלתו של אדמור הצמח צדק ואשת בנו אדמור מוהר"ש נ"ע ואמו של הרש"ב נ"ע. כי בשעת המחלוקת על הר"ן מברסלב שלח אדמוה"ז להכריז, כי מי שחולק על רבי נחמן הרי הוא כמי שחולק עליו. והדגיש שאין כונתו להראות רק שהוא עומד לצידו של הברסלב'ר רבי במחלוקת,אלא שכל החולק על רבי נחמן הרי הוא כמי שחולק עליו ועל דעתו הקדושה ממש. <br /> <br /> וידוע שנכדו של האדמוה"ז הרה"צ אהרן אבד"קק קרימענטשוק בנה של בת האדמוה"ז פרידקא ע"ה נהיה חתנו של רבינו מוהר"ן מברסלב בזיווג שני,ונשא לאשה את בתו חי'ה ע"ה (ועד היום ישנם צאצאים מגזע זה) <br /> <br /> ולגבי מה שכתבת שההגדרה של ברסלב בציטוט חסרת כל בסיס ונובעת מבורות תהומית <br /> <br /> <br /> <br /> אודות התייחסותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: "ברסלב?! [[ליצנות]]!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?{{מקור}}}}.<br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> <br /> כאשר עסקן מחסידות ברסלב, מהנהלת [[תלמוד תורה|ת"ת]] ברסלב ב[[בני ברק]], אמר לרבי: "אני נוסע לאומן ל[[ראש השנה]], לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תבטיח ש[[משיח]] יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&m=2&cat1ID=29&cat2ID=0 ציטוט מוידיאו], ב[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2048 אינפו].}}. מסופר שהרבי למד לקוטי מוהר"ן{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בלקוטי מוהר"ן.}} וכן הם מוזכרים לפעמים בשיחותיו{{הערה|1= לקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba&st=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9f חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=328 ח"ב].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%91%D7%A1%D7%A7&diff=64362 מנחם מענדל מוויטבסק 2010-04-16T07:59:26Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>[[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]]<br /> רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' נולד בויטבסק בשנת [[ת"צ]] (1730) בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעש"ט]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע. <br /> <br /> את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].<br /> <br /> אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.<br /> <br /> בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]].מנחם מנדל היה למעשה ובפועל לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד עצמו. <br /> <br /> רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. <br /> <br /> אדמו"ר הזקן היה חסידו תקופה מסוימת, לאחר פטירתו של אדמו"ר הזקן. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].<REF>ראה בערך [[יוסף מליובאוויטש]].</REF><br /> <br /> בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מענדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, יחד עם האדמ"ור הזקן . באמצע הדרך חזר בו האדמ"ור ומנחם מנדל עלה לארץ יחד עם רבי אברהם מקאליסק. ובחודש [[אדר]] תקל"ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.<br /> <br /> הם הגיעו ארצה ב[[ה' אלול תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין . לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר,וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר טבריה.<br /> <br /> אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות.כאשר האדמור הזקן היה אוסף הכספים בחוץ לארץ עבורם . <br /> <br /> לפני הסתלקותו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. מנוחתו כבוד בבית העלמין שעל שפת ים כנרת בטבריא.<br /> <br /> נפטר ביום ב', [[ר"ח אייר תקמ"ח]] (1788) בהשאירו את בנו-יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת תקמ"ח שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..." המודפסת בפרק כ"ז באגרת הקדש שבספר ה[[תניא]].<br /> <br /> בשיחת ליל שמחת-תורה תשמ"ח אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בתקופה הראשונה אחרי הסתלקות הרב המגיד מילא הרה"ק ר' מנחם מענדל מהורודוק את מקומו בנשיאות, עד שנסע לארץ הקודש שאז נתמנה רבינו הזקן לנשיאות. וכידוע מה שכתב רבינו הזקן, שענין הנשיאות שייך להרמ"מ כו'. <br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *"[[פרי הארץ]]" (קאפוסט תקע"ד), <br /> *"פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד) <br /> *ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א). <br /> <br /> <br /> ==ספר תולדותיו==<br /> הסופר ר' מנחם זיגלבוים הוציא לאור ספר על תולדות חייו, לאחר שהפרקים פורסמו בעיתון [[בית משיח]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=37262 יצחק פייוויש גינזבורג 2009-10-31T22:25:27Z

<p>95.86.106.9: /* שלימות הארץ */</p> <hr /> <div>[[תמונה:יצחק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב יצחק גינזבורג]]<br /> <br /> הרב '''יצחק פייוויש גינזבורג''' הינו [[חסיד]] [[חב"ד]]. ראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש תנועת "גל עיני". מכונה בפי רבים "המלאך".<br /> <br /> ==בצעירותו==<br /> הרב גינזבורג נולד ב[[ארצות הברית]] בכ"ח מרחשון שנת [[תש"ד]].<br /> <br /> בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה.<br /> <br /> חזר בתשובה בארצות הברית. בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]], למד בישיבת קמניץ בירושלים. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], חזר הרב גינזבורג לירושלים, ושם יחד עם חותנו לעתיד, הרב [[משה צבי סגל]], היה בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי [[חסידות חב"ד]]. באותה שנה ביקר אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ושהה אצלו מספר חודשים. כשחזר לארץ התחתן והחל ללמד גמרא, שלחן ערוך ו[[חסידות]] לקבוצת תלמידים בירושלים.<br /> <br /> עד לנסיגת צה"ל מקבר יוסף בשכם ב"אינתיפאדת אל אקצא" ([[תשס"א]]) שימש כראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש הכולל ביריחו. (כיום, הישיבה והכולל נמצאים בישוב יצהר).<br /> <br /> ==פעילותו כיום==<br /> כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו, ואת רוב המשאבים שלרשותו ולרשות תלמידיו לקיום הוראת כ"ק אד"ש אליו מימי אלול ה'תשמ"א: '''''…נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה…''''' - על ידי כתיבת ספרים ב[[קבלה]] ו[[חסידות]] הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי התנועה "גל עיני" אותה הקים.<br /> <br /> ==שלימות הארץ==<br /> הרב גינזבורג נחשב ללוחם ללא חת בענייני [[שלימות הארץ]], ואף נחקר במשטרה בחשד לדברי הסתה שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות. בספרו "צו השעה - טיפול שורש" האשים את השמאל באחריות לרצח עשרות יהודים. הוא מכריז בכל עת על הצורך לחזק את הכלכלה היהודית בארץ ישראל על ידי רכישת מוצרים ושירותים מיהודים בלבד.<br /> <br /> השיעור הודפס כחוברת בפני עצמה בשם "ברוך הגבר", ושם זה נבחר לכותר הספר המנציח את זכרו של גולדשטיין. בין השאר אמר: "אפשר ללמד זכות על ברוך גולדשטיין. הוא היה שפוי במאת האחוזים. כל כך שפוי שהיה מסוגל להתגבר על הפחד מהערבים ולפעול למען עם ישראל במסירות נפש. יש בכך רובד של קידוש השם". <br /> <br /> במסגרת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות סבר הרב גינזבורג שהחיילים חייבים לסרב לפקודת הגירוש ואף מסר שיעורים בנושא.<br /> <br /> ==עיקרי משנתו==<br /> החלק החשוב בהגותו של הרב גינזבורג הינו חיבור התורה לחיים, ומשנתו נפרשת על פני כמה עשרות של ספרים כמעט על כל תחומי החיים. הוא מחבר בספריו בין המדעים המדויקים לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות ובין חברה לתורה. כמו כן הוא משתמש רבות בגימטריאות ועוד.<br /> <br /> ==מספריו בעברית==<br /> *"להפוך את החושך לאור - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות"<br /> *"מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה<br /> *"הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית<br /> *"אנכי והילדים" - מאמרי חסידות לילדים<br /> *"סוד ה' ליראיו - יסודות הקבלה והחסידות"<br /> *"שכינה ביניהם - שלום בית על פי תורת החסידות"<br /> *"לב לדעת - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות"<br /> *"שערי אהבה ורצון"<br /> *"תשובת השנה - מאמרי התבוננות על פי מעגל השנה"<br /> *"ספר אשא עיני : כולל שלשים ותשעה מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה’ יתברך על פי החסידות"<br /> *"אני לדודי ודודי לי: פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה"<br /> *"תום ודעת: מאמרים לחדשים אלול ותשרי"<br /> *"פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות<br /> *"כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית<br /> *"מלכות ישראל - סדרה בת שלושה ספרים העוסקת במצוות הציבור של עם ישראל בארצו"<br /> *"ברית הנישואין: פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות"<br /> *"רוחו של משיח - התקופה בראי החסידות"<br /> *"בעתה אחישנה"<br /> *"חתן עם הכלה"<br /> *"צו השעה - טיפול שורש"<br /> *"ברוך הגבר" - חוברת לבירור משמעות הטבח של ברוך גולדשטיין על פי עקרונות ההלכה והקבלה<br /> *"תיקון המדינה - מצע מעשי על פי הקבלה"<br /> *"גוף, נפש ונשמה" - קבלה ורפואה<br /> *"יין המשמח" 4 כרכים - מסתורי חתונה ונישואין<br /> *"מלך ביפיו" - עיסוק בבירור מלכות ישראל<br /> *"קומי אורי" - סדרת מאמרים שנאמרו בתקופת ההתנתקות הסובבים סביב היחס למדינה ולממסד<br /> *"וממנה יוושע" - על היחס הנפשי להתנתקות<br /> *"אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה<br /> *"וכמטמונים תחפשנה - על מטמוני ספירת העומר", שני חלקים<br /> *"אור ישראל" - סיפורים ממורנו הבעל שם טוב עם באור מעמיק של הרב, שלושה חלקים<br /> *"מבוא לקבלת האר"י"<br /> *"חסדי דוד הנאמנים" - ששה חלקים<br /> *"מחול הכרמים"<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ===בניו===<br /> *הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] [[שליח]] הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> *הרב מנחם מענדל גינזבורג מלמד בגן חב"ד קרית משה, ר"מ בישיבת חב"ד נחלת שבעה ושליח אד"ש לבית "גל עיני" בירושלים.<br /> <br /> ===חתניו===<br /> *הרב [[שניאור זלמן פבזנר]], נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> *הרב אריה בלוך, שליח אד"ש ריו דה ז'ניירו, ברזיל.<br /> *הרב [[מנחם מענדל נחשון]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית]].<br /> *הרב [[שי הרמתי]], מנהל רוחני ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> *הרב מנחם מענדל פרידמן.<br /> *הרב מרדכי פריימן.<br /> <br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גינזבורג יצחק פייוויש]]<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גינזבורג יצחק פייוויש]]</div>

95.86.106.9 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=28971 המטה העולמי להצלת העם והארץ 2009-07-14T23:52:36Z

<p>95.86.106.9: </p> <hr /> <div>'''המטה העולמי להצלת העם והארץ''' הוא ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ח]] - 1998 במטרה להצביע על ה"סכנה הכרוכה במסירת שטחים מישראל למדינות ערב והרשות הפלסטינית", תוך התמקדות בפן היהודי-הלכתי והתבססות על השולחן ערוך בחלק אורח חיים סימן שכ"ט, שם מוסברת הסכנה במסירת שטחים לעם זר.<br /> <br /> מקימי המטה הם הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] מארצות הברית - פטרון המטה והרב [[שלום דב וולפא]] היו"ר בישראל. הארגון מפרסם שלטי מחאה ומודעות בעיתונות הישראלית והעולמית ומארגן משמרות מחאה. המטה תומך כספית ומוראלית בהתנחלויות ובמאחזים הבלתי חוקיים ברחבי יהודה ושומרון.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ח]] החל המטה להוציא עלון שבועי בשם "ארץ ישראל שלנו". בשנת [[תשס"ט]] הקים המטה מפלגה בשם "ארץ ישראל שלנו", אשר התאחדה עם האיחוד הלאומי, והכניסה לכנסת את ד"ר [[מיכאל בן ארי]].<br /> <br /> במשך השנים היה מעורב המטה בפרשות פוליטיות רבות, החל במפקד הליכוד, כאשר אנשי אריאל שרון הצביעו על המטה כ"גורם המכריע", דרך המאבק הגדול בתקופת גוש קטיף, כנס הענק "מי לה' אלי" - שבעקבתיו חקרו אנשי השב"כ את ראשי המטה, מוזיאון גוש קטיף בירושלים שבתקופת הבחירות הפך למוקד עלייה לרגל של פוליטיקאים, התמיכה בברוך מרזל לכנסת ב[[תשס"ו]], הקמת תנועת ארץ ישראל שלנו ב[[תשס"ט]], ועוד ועוד.<br /> <br /> בראש הסניף האמריקאי של המטה עומדים הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. בארץ ישראל עומדים בראשו הרב [[שלום דובער וולפא]], ר' [[שבתאי בלוך]] ור' [[שבתאי וינטרוב]]. רבני המטה הם הרב [[שלום דובער וולפא]], [[יעקב יוסף]] [[גדליה אקסלרוד]], [[יגאל פיזם]], [[דב ליאור]] . <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]</div>

95.86.106.9