חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהושע מונדשיין

2020-11-09T17:19:48Z

95.220.17.236: /* בניו */

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה ע"ה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בשנת תשכ"ט עם רחל לאה (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של [[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמולענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצוניים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יהושע מונדשיין

2020-11-09T17:13:37Z

95.220.17.236:

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה ע"ה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בשנת תשכ"ט עם רחל לאה (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של [[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצוניים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יהושע מונדשיין

2020-11-09T17:12:47Z

95.220.17.236:

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה ע"ה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בשנת תשכ"ט נשא את רחל לאה (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של [[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצוניים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יהושע מונדשיין

2020-11-09T17:12:10Z

95.220.17.236:

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה ע"ה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

בשנת תשכ"ט נשא את רחל לאה (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של [[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצוניים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יהושע מונדשיין

2020-11-09T17:10:13Z

95.220.17.236: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה ע"ה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים את רעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של [[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצוניים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

בערל לאזאר

2020-11-09T17:03:12Z

95.220.17.236: /* משפחתו */

[[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר]]
'''הרב שלמה דב פנחס לאזאר''', (מכונה בקיצור ר' '''בערל לאזאר''', יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא [[שליח]] [[הרבי שליט"א|הרבי]], ו[[הרבנות הראשית לרוסיה|רבה הראשי של]] [[רוסיה]].

==תולדות חיים==
הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]], שנשלח על ידי [[הרבי]].

בשנת [[תשל"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. בשנת [[תשמ"ח]] ביקר ברוסיה לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]. בשנת [[תש"נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב"די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ"ג]] נבחר ליו"ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ"ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ"ט]] רבני חב"ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ"ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס"א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.

בשנת [[תש"ס]] נבחר על ידי איגוד הקהילות לרבה של רוסיה. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של "[[אור אבנר]]" לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות "[[תומכי תמימים]]". ארגון אור אבנר, מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות חסד.

בתחילת שנת [[תשס"ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' לוי לבייב, צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור שלוחי הרבי ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.

בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים.

==יחסיו הציבוריים==
[[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]
לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס"ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.

בשנים [[תשס"ו]] ו-[[תשס"ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס"ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.

בשנת [[תשע"ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (19.05.2014)}}.

ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו יחזקאל לאזר, שליח הרבי בסבאסבטפל.
*בנו מנחם מענדל לאזר, שליח הרבי בקרסנודר.
*בנו שולם לאזר, שליח הרבי בסוצ'י.
*בנו ישראל אריה לייב לאזאר .
*חתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב"ד לצעירים במוסקבה.
*חתנו הרב משה לרמן ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]], מוסקבה.
*חתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי.

== לקריאה נוספת ==
* '''"יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון "תחיינו" מס' 4], י"א ניסן תשע"ו

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ"ב] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA/ "בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות"] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}
*'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_50_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%92%D7%92_50_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A2%D7%A0%D7%A7_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י"ד [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)
*{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע"ז}}
*[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לזר]
*'''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש"פ

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לזר, ברל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:משפחת לזר]]

מוסקבה

2020-11-09T17:01:13Z

95.220.17.236:

[[קובץ:בית כנסת מרינה רושצה במוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת מרינה רושצה ב[[מוסקבה]] ([[אב]] [[תשע"א]])]]
'''מוסקבה''' היא עיר הבירה של [[רוסיה]]. במשך שנים רבות היתה בה קהילה חב"דית גדולה. וכיום פועלים בה עשרות שלוחים, ובה נמצאים המשרדים המרכזיים של הארגונים המסייעים לשלוחי חב"ד בחבר העמים.

רבותינו נשיאינו, ביקרו בעיר באופן תדיר, בכדי לפעול למען הכלל.

הקהילה החב"דית ב[[מוסקבה]] החלה להתפתח לאחר המהפיכה הקומוניסטית. ובמשך למעלה מעשרים שנה, גרו בה חסידי חב"ד רבים, ולהם [[בית הכנסת]] "[[מרינא רושצ'א]]" (קרי: 'רושא', ברוסית: марина роша).

בימי [[מלחמת העולם השניה]], נמלטו רבים מהחסידים מהעיר, בגלל ההפגזות. ולאחר המלחמה התיישבו בה קבוצה של חסידים.

בשנים הבאות, חסידי חב"ד פעלו סביב [[בית הכנסת]] '[[מרינה רושצ'א]]', אשר שכן במבנה עץ דו קומתי, בסמטה קטנה בשכונת 'מרינה רושצ'א'.

כיום השליח הראשי בעיר הוא הרב [[שלמה דובער פנחס לאזר]] שמכהן כרבה הראשי של רוסיה.

בעיר פועלים עשרות שלוחי הרבי, ובעשרות מוסדות, לומדים תלמידים רבים.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשד"מ]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46154 רשמי ביקור במוסקבה, בעיתון המודיע]. {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42096 המתיבתא]. {{אינפו}}

{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
[[קטגוריה:עיירות ברוסיה]]

ליובאוויטש

2020-11-09T16:59:29Z

95.220.17.236: /* הקמת העיר */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]]}}
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוזיאון ליובאוויטש]]
'''ליובאוויטש''' (בכתיב עברי: '''לובביץ'''') היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. העיירה נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד שכנה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיותה עיירה זאת היא, שבמשך מאה ושתיים שנים היתה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]]. מה שנתן לה את שמה '''חסידות ליובאוויטש''' ואת מנהיג החסידות ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.

בעיירה ליובאוויטש שכן מרכז חסידות חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. בהמשך נשיאי חב"ד שהתגוררו בעיירה: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].

כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות "'''החצר בליובאוויטש'''" - המתוארת בספרות החב"דית.

==מקור השם==
[[הרבי הריי"צ]] כתב ב[[ספר הזכרונות]] את פירוש השם של העיירה:

{{ציטוט|תוכן=ליובא - שפירושו, ברוסית ובפולנית, אהבה ובמשך הזמן
צורפה הסיומת וויטש, צירוף שיצר את השם ליובאוויטש. כך הייתה ליובאוויטש סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות,
ועל הכל, כמובן, אהבת ה', בורא הכל.|מרכאות=כן}}

== הקמת העיר ==
ב[[ספר הזכרונות]] של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מסופר באריכות סיפור הקמתה של העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר, יהודי קדוש מן הנסתרים.

העיר כונתה בשם ליובאויטש, (ליובא = אהבה, ויטש = סיומת, ברוסית) על שם אהבת יושביה לכל הנבראים, אפילו לבעלי החיים.

==מרכז חסידות חב"ד==
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]
בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז [[חסידות חב"ד]], נתבארה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]:

לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבד, תחילה בחיי ה[[צדיק]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמו"רי וחסידי חב"ד. ליובאוויטש, בגלל מעמדה הגאוגרפי המיוחד, היתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר-רוח, להתנזרות מהעולם. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה', או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורה.

ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת [[התבודדות]]. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.

במשך מאה ושתיים שנה שימשה ליובאוויטש כמקום מושב לארבעה דורות של נשיאי חב"ד, וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות העולם.
ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות{{הערה|מבוא ל'ספר הזכרונות' ח"א.}}.

===תקופת אדמו"ר הזקן===
מרכז תנועת חסידות חב"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.

אמנם כבר [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד תורה מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].

מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניא, הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בער, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חב"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן.

אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ליובאוויטש. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקן.

אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]].

===תקופת אדמו"ר האמצעי===

[[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, ב[[ח"י באלול]] [[תקע"ג]] (1813){{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] חלק א' ע' 36, וראו [http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י"ד [[מנחם אב]] תשע"ג] עמ' 77 {{PDF}}}}.

היה זה מיד אחרי מלחמת נפוליון, כאשר אביו אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד - רבי שניאור זלמן, עזב את ליאדי, עד אשר ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]].

במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו רבי דובער לרוסיה הלבנה וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש.

בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפ"ו]] (1825) מספר, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת תקע"ד (1814) ונמשכה שנה או שנתיים.

אורך [[בית הכנסת]] הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה לבית הכנסת יש פרוזדור שפתוח לשני הצדדים. באמצע [[בית הכנסת]] עומדת בימה עם שלחן הקריאה.

עוד הולך ומונה את מספר ספרי התורה (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]]), הפמוטים, הוילונות והמפות.

אוסף הספרים, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונות. הספרים עשויים להשאלה לאנשי העיירה.

באותה שעה גרו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות. את הבתים בנה באותו שטח שלמד בו אביו [[אדמו"ר הזקן]] אצל הרב יששכר בער.

לעומת דיווח החוקר הנזכר, כותב אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו אשר גודל [[בית הכנסת]] שבנה [[אדמו"ר האמצעי]] היה 60x40 ארשין (לערך 42 על 28 מטר).

מיד כשהתיישב [[אדמו"ר האמצעי]] בליובאוויטש התחילו לנהור לליובאוויטש [[אנ"ש]] מכל המדינה.

כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.

מלבד זאת היה [[אדמו"ר האמצעי]] נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].

===תקופת אדמו"ר הצמח צדק===

[[אדמו"ר הצמח צדק]], יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). אחרי הסתלקות דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפ"ח]] (1827) קיבל את נשיאות חב"ד.

קרוב לארבעים שנה נהג את נשיאותו בליובאוויטש, שהיה אבן הפינה, שהכל פונים אליו בכל עת.

מלבד זאת רגיל היה האדמו"ר לנסוע כל שנה לבקר את אנ"ש בעיירות, כל שנה באיזור אחר, לומר לפניהם דא"ח ולקבלם ליחידות.

כך היה לפחות בעשרת השנים הראשונות לנשיאותו. מתוך "[[רשימת מאמרי דא"ח של אדמו"ר הצמח צדק]]" (קה"ת תשנ"ד) למדנו, כי עד שנת [[תקצ"ז]] (1837) ביקר ביותר משלושים עיירות.

ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.

במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא השריפה שהיתה בין השנים [[תרט"ז]]-[[תרי"ח]] (1856-1858), שבה נשרף בית רבינו, עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלו. אחר כך בנו את כל החצר והבתים מחדש, באופן מרווח יותר.

לפני השריפה היתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו [[בית הכנסת]] גדול מאד.

בתוך ביתו (במקום שהיה [[בית הכנסת]] בתחלה) הקדיש שני חדרים גדולים לתפילה, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו [[בית הכנסת]] הגדול הוקדש לתפילה וחזרת דא"ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת רבינו בליובאוויטש.

ביתו החדש היה גדול ורחב, גדלו 30X30 ארשין (לערך 21X21 מטר). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר.

ביתו של רבינו היה מלא ארונות ספרים. קירותיו של חדר ה[[יחידות]] ושל חדר הסמוך לו מכוסים היו בארונות מלאים וגדושים בספרים וכתבי יד.

חלק מהספרים וכתבי היד נשרפו בשריפה הגדולה הנזכרת.

מיד כשהתיישבו בליובאוויטש בנו שם גם [[מקוה]].

אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.

רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: משנת [[תקצ"ב]] (1832) ואילך היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן.

אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - ב[[י"ג ניסן תרכ"ו]] (1866), ושם מנוחתו כבוד.

בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.

===תקופת אדמו"ר מהר"ש===

[[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש.

בקיץ [[תרכ"ח]] (1868) כאשר נשרפה שוב כל החצר והבתים שבה והוצרכו לבנות את הבתים מחדש, נוצרה בעיה:

אדמו"ר [[הצמח צדק]] כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו"ר מוהר"ש אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו, שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים.

הוא כתב בזה שאלה ותשובה ([[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת מא), אבל למעשה בנה במקום הזה בשנת [[תרל"ב]] (1872) את [[האולם הגדול (ליובאוויטש)]], כגודל הבית אשר היה שם - 30X30 ארשין (21X21 מטר). תקרתו של האולם הגדול היתה גבוהה משאר הבנינים, עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו.

בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים.

אדמו"ר מוהר"ש רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה היתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש.

גם בזה כתב שאלה ותשובה, ושם מספר אשר למעשה לא התפללו בבית הכנסת הזה (שבנו לערך בשנת [[תרי"ט]]) רק ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], וגם אחרי ההסתלקות התפללו בו בר"ה ויוהכ"פ של שנת [[תרכ"ז]] (1866), משאין כן ביוהכ"פ של שנת [[תרכ"ח]] (1867) היה הקור גדול ולא התפללו בו, רק היה משמש לבית המדרש בימי הקיץ. ובמשך הקיץ של שנת תרכ"ח (1868) נשרף.

למעשה קנה אז אדמו"ר מוהר"ש שטח נוסף, בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה את ביתו; ואילו על מקום [[בית הכנסת]] בנה את [[האולם הקטן (ליובאוויטש)]], שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. באולם הקטן הזה היה גם חדר שני (חב"דניצע, למאריכים בתפילה ביחידות), ועל גביו - עזרת נשים.

בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר.

בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפילה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|רבי שניאור זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרל"ד]] (1873), ערכו את סעודת ה[[נישואין]] באולם הקטן הזה.

ברשימת אדמו"ר הריי"צ מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה אדמו"ר מוהר"ש גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אחר כך דירתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]), ודירה עבור [[אדמו"ר הרש"ב]] (באמצע הצד הדרומי של החצר).

למזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר [[מים]] וגינה.

רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון.

אדמו"ר מוהר"ש נסתלק בליובאוויטש ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".

===תקופת אדמו"ר הרש"ב===

בקיץ [[תרנ"ז]] (1897) ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצר, אמנם בשנת [[תרס"א]] (1901) התרבה מספר התלמידים, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול.

בשנת [[תרס"ב]] (1902) בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה.

במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי של החצר, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעורים, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח ופינת תה לתלמידי הישיבה.

גם מקוה התחיל אז אדמו"ר הרש"ב לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה במקומה הקודם.

ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש התקיימה במשך יותר מעשרים שנה, משלהי שנת תרנ"ז (1897) עד שנת [[תרע"ח]] (1918).

רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב [[דוד יעקובסון]].

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. ואכן, ב[[ט"ז חשוון]] [[תרע"ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון [[תרע"ו]], הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.

משפחת בית הרב היו כמה שבועות בדרך. את יום הולדתו ב[[כ' בחשוון]] חגג הרבי הרש"ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]].

אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ [[תרע"ח]] (1918).

לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אוהל]]', והוא נבנה מחדש רק בשנת [[תשכ"ו]].

בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.

===אדמו"ר הריי"צ וליובאוויטש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}
אדמו"ר הריי"צ נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] (1880) בליובאוויטש.

בקיץ [[תרנ"ג]] (1893) התקיימה ה[[בר מצווה]] שלו באולם הגדול הנ"ל, ובשלהי שנת תרנ"ז (1897) התקיימה חתונתו באולם הגדול הנ"ל.

אחר כך נפתחה הישיבה תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל הישיבה.

אחרי חתונתו, בנו בבית אביו אדמו"ר הרש"ב עוד חדר אחד עבור דירתו ואחר כך עבר לגור בבית הסמוך, בפינה מערבית דרומית של החצר (הבית שנבנה בתחלה עבור מרת דבורה לאה גינזבורג - בת אדמו"ר מוהר"ש).

בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") היתה דירתו.

אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאתרון העירוני. בית [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי אדמו"ר הריי"צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני.

בתחלת ניסן [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים.

באותה שעה עדיין היו גרים כמה מ[[אנ"ש]] בליובאוויטש, אשר העבירו את [[בית הכנסת]] לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם אדמו"ר הריי"צ סכום מעות לתיקון המקוה.

בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה (1922) נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה.

היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד.

בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. בג' [[חשוון]] [[תש"ב]] (4 בנובמבר) רצחו את כל 483 היהודים אשר בה.

בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.

האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מ[[סמרקנד]] הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות אדמו"ר [[הצמח צדק]] ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות.

את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו.

== ליובאוויטש בשואה ==
[[קובץ:מציבות רבותינו לאחר השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מציבות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר השואה. ה'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' שהיה סביב נהרס בידי הגויים המקומיים]]
[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]
לאחר עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה{{הערה|ראה בפסקה "[[ליובאוויטש#תקופת אדמו"ר הרש"ב|תקופת הרבי הרש"ב]]}} ומרבית היהודים עזבו לערים הגדולות, עד שבזמן [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] נותרו רק כמאה עשרים משפחות יהודיות בקירוב.

שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] נפתח "מבצע ברברוסה" של הכוחות הנאציים לכיבוש [[ברית המועצות]] ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. ב[[כ"ו בתמוז]] כבשו הגרמנים את ליובאוויטש ואסרו קבוצה של יהודים בתואנה שהם מובלים לעבודה, אך כולם נורו למוות.

חודש אחרי הכיבוש הודיעו הנאצים כי כל היהודים חייבים לשאת טלאי צהוב, וכעבור זמן הוחלף הטלאי בסרט צהוב ונוספו גזירות חדשות כמו איסור על ביקור במקומות ציבוריים ומגע עם האוכלוסייה המקומית. באותה תקופה נרצחו יהודים רבים ברחובות העיירה אחרי שעברו התעללויות קשות.

ב[[שבת]] שובה, [[ו' בתשרי]] [[תש"ב]], נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה.

"גטו ליובאוויטש" כלל רחוב אחד בלבד, וב-‏19 בתים שבו נדחסו כ-‏500 יהודים בני המקום ופליטים ממקומות אחרים. בגטו לא היתה אספקה סדירה של [[מזון]] וחומרי הסקה. והתושבים נלקחו לעבודות כפייה שכללו תיקון ואחזקת דרכים, גשרים וכיוצא באלו.

ב[[י"ד בחשון]] [[תש"ב]] חוסל הגטו. אנשי האס.אס. בסיוע שוטרים מקומיים, צרו על הגטו. היהודים גורשו מבתיהם לכנסייה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה. סך כל הנרצחים 483 יהודים רובם תושבי ליובאוויטש.

כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום, ורק בשנת [[תשכ"ו]] הגיע למקום הרב [[אבא דוד גורביץ]]{{הערה|לימים [[שליח|שליח הרבי]] באסיה התיכונה}}, תיקן את המצבות והקים סביבן גדר.

==ליובאוויטש כיום==

השם ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה "ליובאוויטש" כי אם בגלל התנועה "ליובאוויטש".

מאז עלה [[הרבי]], על כס נשיאות חב"ד, התחיל לשלוח [[שלוחים]] למרחבי תבל, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות חב"ד בכל עיר ובכל פינה.

"ליובאוויטש" מפורסמת היום בכל העולם, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזים, במאות מדינות הפזורות בכל העולם.

מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואחר כך "חבר העמים", שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי חב"ד גם בעיירות ומדינות רבות ב"חבר העמים".

גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ"ט, שהפך להיות "[[בית חב"ד]]". בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל ה[[ציון]].

== מוזיאון ליובאוויטש ==
[[קובץ:שער הכניסה למויזאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]
עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]] לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד]] על גבי חצר רבותינו בעיירה ליובאוויטש; במשך שנות הפעילות הירבה לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי, להביא את התוכנית האמורה לביצוע.

ביום השלישי - [[ג' ניסן]] [[תשס"א]] הושלמה בניית המוזיאון, ונפתח המוזיאון לציבור.

במקום בו נבנה המוזיאון, נבנה במשך 6 שנים בית דואר שככל הנראה היה זה בשביל להקשות על חסידי חב"ד לרכוש את המקום.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר\הקובץ]]
*הקובץ '''ליובאוויטש''' מספר על תולדות ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] במשך הדורות בתקופת היותה מרכז תנועת חב"ד העולמית במשך 102 שנים:
:שלהי [[תקע"ג]] - תחלת [[תרע"ו]] (1813 - 1915). יצא לאור לרגל פתיחת [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד בעיירה ליובאוויטש]] ביום השלישי - ג' [[ניסן]] [[תשס"א]], 80 שנים לשריפת החצר בליובאוויטש - בתחלת [[ניסן]] [[תרפ"א]], 81 שנים ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] - [[ב' ניסן תר"פ]].
:יצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד במדינות חבר העמים]]
* '''ליובאוויטש - העיירה של חב"ד''' בעריכת הרב [[אלישיב קפלון]]

== קישורים חיצונים ==
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 הקובץ '''ליובאוויטש''' בטקסט] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]]
*[http://hebrewbooks.org/23886 '''ליבאוויטש''' באתר היברו בוקס]{{PDF}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org/ אתר '''ליובאוויטש שלי''' המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר]
* [http://chabad.info/special/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C/ תיעוד מהקמת האוהל] באתר [[חב"ד אינפו]]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&searchText=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 הספר 'ליובאוויטש' על העיירה] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64960 אנדרטה לזכר נרצחי ליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות מהליובאוויטש מאת מר מרדכי לזר], באתר [[חב"ד אינפו]].
*[https://picasaweb.google.com/mylubavitch?fgl=true&pli=1 אלבום שיתופי (פיקסה) מאתרי חב"ד בליובאוויטש]{{תמונה}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81524 מה אירע בליובאוויטש במהלך השואה?], באתר [[חב"ד אינפו]].
*אוריה ג'ורי וישעיהו בריל, '''[http://shturem.net/images/news/85981_news_19022016_3441.pdf בעיירה בוערת אש]''', בתוך עיתון החייל פרשת תצוה תשע"ו
*אריה ארליך, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102669 תמים תהיה]''' חידוש ושחזור המבנים ההיסטוריים של העיירה, בתוך גליון 'משפחה' ד' תשרי ה'תש"פ

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]

אליהו וולף

2020-11-05T14:22:49Z

95.220.17.236: /* פעילות ספרותית */הוספתי אות

{{אין תמונה}}
הרב '''אליהו וולף''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא סופר חב"די המפרסם טורים ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובמספר אתרי אינטרנט.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' שבט]] [[תשל"א]] ל[[מני מנחם מענדל וולף]], ולאמו מרת פיגא ב[[נחלת הר חב"ד]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] בנחלת הר חב"ד, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ובשנת [[תש"נ]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]].

לאחר שסיים את שנות לימודיו ב-770 חזר כ[[התלמידים השלוחים|שליח]] ל[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את נחמה דינה סגל, בתו של השליח ב[[עפולה]] הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ביתר]], ולאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] ב[[מוסקבה]], ברשת החינוך '[[אור אבנר]]' בחסותו של ר' [[לוי לבייב]]. לאחר מספר שנים חזר ל[[כפר חב"ד]].

==סופר חב"די==
כבר בבחרותו החל לפרסם מאמרים שונים בעיתונות החב"דית תחת שמות העט 'א. ד. פייגלסון' ו'א. ב. חרמש', ואף עזר בעריכתם של הוצאות לאור שונות.

לאחר חתונתו, החל לפרסם טורים מזדמנים ב[[שבועון כפר חב"ד]], ובמספר אתרים ברשת האינטרנט.

===פעילות ספרותית===
[[קובץ:ספרו_קליאמקע_2017-01-08_20-09.jpg|ממוזער|ספרו קליאמקע]]

*'''[[אוצר רשימות (ספר)|אוצר רשימות]]''' - בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], תשס"ח.
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - תולדות חייו של ר' [[אברהם פריז]], קה"ת תשס"א.
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142189& אצל אבא]''' - אסופת מאמרים מ[[שבועון כפר חב"ד]], [[חזק יוזמות חינוכיות|הוצאת חז"ק]], תשס"ז.
*'''[[ר' מענדל (ספר)|ר' מענדל]]''' - תולדות חייו ואמרותיו של ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת [[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]], תשנ"ז.
*'''מבט מיוחד''' - התייחסויות של הרבי לילדים מיוחדים (תשע"ג).
*'''מעט מן האור''' - רעיונות מעובדים משיחות הרבי לפרשיות השבוע, תשע"ו.
*'''מעט מן האור''' - רעיונות מעובדים משיחות הרבי על החגים והמועדים, אלול תשע"ז.
*'''קליאמקע''' - אסופת מאמרים, זכרונות, געגועים ועוד, כסלו תשע"ז.
*בשנת [[תשע"ח]] ערך מחדש את סדרת הספרים '''[[תולדות לוי יצחק]]''' על אביו של [[הרבי]] רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]]
*'''טיפה מן הים''' - רעיונות קצרים ומעובדים מתוך עומק תורתו של אביו של [[הרבי]] רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], טבת ה'תש"פ.
{{מיון רגיל:וולף אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]