חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חסידות פינסק-קרלין

2016-08-14T21:57:05Z

94.230.87.237: /* פינסק קרלין וחב"ד */

[[קובץ:קרלין 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים שלום דייטש]] מוסר שיעור בישיבת פינסק קרלין (שטורעם)]]
'''חסידות פינסק קרלין''' היא שושלת של [[קרלין]].

== תולדות החסידות ==
לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין, שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.

לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין.

רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין.

== שיעורים בחסידות בישיבת פינסק קרלין ==
כאשר רבי [[חיים שלום דייטש]] היה עדיין צעיר לימים הוא שישמש כמגיד שיעור בישיבת פינסק קרלין, שם הוא לימד שיורי גמרא בעיון וכן פנימיות התורה (בעיקר של"ה).

כאשר הוקם כולל צ"צ הציעו לרב דייטש לשמש כראש הכולל, הרב דייטש פנה אל [[הרבי]] והרבי בירך אותו בהצלחה רבה, והוסיף ואמר: אבער קרלין ניט אפלאזן [-אבל את קרלין לא לעזוב].

ואכן עד לימים אלו הרב דייטש מוסר שם שיעור אחת לכמה חודשים.

השיעורים הם בדרך כלל בספר 'בית אהרון' כשדבריו העמוקים מובנים היטב לאור תורת חב"ד.

==פינסק קרלין וחב"ד==
האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קארלין חתם על קול קורא בענין המלכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מחב"ד למלך המשיח ולהתגלותו המיידית.

האדמו"ר הנוכחי מפינסק קרלין - רבי אריה רוזנפלד, למד בחבורתא עם הרב זלמן גופין ועם הרב דייטש כל אחד בנפרד אחת לשבוע כאשר החלוקה היא שבוע נלמד [[ספר התניא]] - שבוע נלמד הספר 'בית אהרן'.

{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידות קרלין]]

שלמה קרליבך

2016-08-14T19:58:20Z

94.230.87.237: /* עם אדמו"ר הריי"צ */

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
הרב '''שלמה קרליבך''' ([[תרפ"ה]] - [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי שקירב [[יהודים]] ללימוד [[תורה]] וקיום [[מצוות]]יה, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.

==תולדות חיים==
הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]{{הערה|חלק מהחומר על קורות חייו נלקח מוויקיפדיה.}}. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], במחשבה שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הובילה לחיכוכים עם הרבי, שהתנגד לכך כמובן, ולבסוף הודח מחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים סטה ממסלול הדת ויצר לעצמו זרם חדש בדת. הוא נחשב מיוצרי הזרם ה'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצתיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרב המקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. "הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי" אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הביא ר' שלמה קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם (תורת מנחם תשי"ד).

הרב קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים הרב קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
לאחר שהחל לפרוץ את גדרי ה[[צניעות]] ברבים, לרבי לא היה נוח מדרכו. יש אומרים שהרבי ביקש ממנו אז שלא ישתמש בשם חב"ד{{הערת שוליים|בסרט על דמותו נאמר שהרבי אמר לו "אם אתה לא רוצה להקשיב אלי, אתה אמנם תהיה שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש".}}.

בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא"{{מקור}}. כשר' יחזקאל דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם [[הרבנית חנה]], הגיבה "א מענטש וואס האט גורם געווען עגמת נפש צו מיין זון ("הוא איש שגרם עגמת נפש לבני"), מיד שינתה את נושא השיחה{{הערת שוליים|מפי נכדו.}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטא ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו לצדקה ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, ובמידה מסויימת - בציבור החרדי ואף בחב"ד. הם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

יש לציין שאחד המנגינות של הניגון '[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]]', שיר שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער [[צבאות ה']], הוא ממנגינתו של שלמה קרליבך על המילים 'מקימי מעפר דל'. כמו-כן הלחין את השיר "אידעלעך שרייט שבת" שבמשך השנים הפך ל"אידעלעך שרייט עד מתי...".

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ביחידות האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]

שלמה קרליבך

2016-08-14T19:55:39Z

94.230.87.237: /* עם אדמו"ר הריי"צ */

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
הרב '''שלמה קרליבך''' ([[תרפ"ה]] - [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי שקירב [[יהודים]] ללימוד [[תורה]] וקיום [[מצוות]]יה, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.

==תולדות חיים==
הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]{{הערה|חלק מהחומר על קורות חייו נלקח מוויקיפדיה.}}. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], במחשבה שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הובילה לחיכוכים עם הרבי, שהתנגד לכך כמובן, ולבסוף הודח מחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שתי בניו לקבל ברכה פעם נוספת, [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתנו להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים סטה ממסלול הדת ויצר לעצמו זרם חדש בדת. הוא נחשב מיוצרי הזרם ה'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הציידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרב המקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. "הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי" אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הביא ר' שלמה קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם (תורת מנחם תשי"ד).

הרב קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים הרב קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
לאחר שהחל לפרוץ את גדרי ה[[צניעות]] ברבים, לרבי לא היה נוח מדרכו. יש אומרים שהרבי ביקש ממנו אז שלא ישתמש בשם חב"ד{{הערת שוליים|בסרט על דמותו נאמר שהרבי אמר לו "אם אתה לא רוצה להקשיב אלי, אתה אמנם תהיה שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש".}}.

בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא"{{מקור}}. כשר' יחזקאל דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם [[הרבנית חנה]], הגיבה "א מענטש וואס האט גורם געווען עגמת נפש צו מיין זון ("הוא איש שגרם עגמת נפש לבני"), מיד שינתה את נושא השיחה{{הערת שוליים|מפי נכדו.}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטא ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו לצדקה ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, ובמידה מסויימת - בציבור החרדי ואף בחב"ד. הם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

יש לציין שאחד המנגינות של הניגון '[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]]', שיר שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער [[צבאות ה']], הוא ממנגינתו של שלמה קרליבך על המילים 'מקימי מעפר דל'. כמו-כן הלחין את השיר "אידעלעך שרייט שבת" שבמשך השנים הפך ל"אידעלעך שרייט עד מתי...".

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ביחידות האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]

שמעון נתן נטע בידרמן

2016-08-07T06:45:57Z

94.230.87.237:

[[תמונה:לעלובב.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר בישיבת [[חח"ל צפת]] מעמד סיום [[הרמב"ם]] תשס"ט]]
האדמו"ר רבי '''שמעון נתן נטע מלעלוב'''{{הערה|שלוש שנים לאחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר מ[[קרלין]] [[לעלוב]]}}, נולד לאביו רבי [[משה מרדכי בידרמן מלעלוב]], שהיה ידידו ומעריצו של הרבי.
למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בתל אביב, אצל הרב [[רפאל כהן]]. לאחר פטירת אביו בשנת [[תשמ"ז]] נתמנה לאדמו"ר מקארלין לעלוב יחד עם אחיו הבכור האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן שנתמנה ללאדמו"ר מלעלוב. את בית מדרשו פתח בעיר [[בני ברק]].

נפטר בשנת [[תש"ע]], לאחר שלקה בלבו ב[[יום הכפורים]] לאחר תפילת ערבית.

== אצל הרבי ==

בשנת [[תשמ"ה]] ביקר יחד עם אחיו אצל [[הרבי]], ודיברו שעה ארוכה בענינים שונים, ובין השאר בדרכה של חסידות לעלוב שהיא [[יראה]] ו[[תורה]], וגם בעניני קדושת המקומות הקדושים: [[הכותל המערבי]], [[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]]. לאחר מכן ביקשו שניהם להשאר עם הרבי
ביחידות. כעבור שעה לערך יצאו שניהם, והרבי ליוום עד פתח חדרו {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=682 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 675-693].}}.

במשך כחמש עשרה שנה התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מדי [[שבת מברכים]] היה מקפיד לומר [[תהילים]] אצל הרבי. היה משתתף בקביעות בהתוועדויות. הרבי חיבב אותו מאוד. בזמני קושי ומחסור דאג הרבי למחסורו.

כאשר התגורר עדיין בשכונת קראון-הייטס{{הערת שוליים|הוא היה אז אברך כבן 45.}} להתפלל [[תפילת מנחה]] של [[שבת]] ב[[770]]. בעת [[קריאת התורה]] לאחר שעלו הכהן והלוי, הזמין הגבאי את הרבי מליובאויטש [[עליה לתורה|לעלות לתורה]] בנוסח "יעמוד מורנו ורבנו". להפתעת הכל - באותה שבת לא ניגש הרבי אל הבימה וסימן באצבעו אל רבי שמעון שייגש הוא אל התורה, כשהוא אינו מותיר בפניו ברירה אחרת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=38980 שטורעם נט]}}. יש המסמיכים מעשה זה להסמכתו על ידי הרבי לאדמו"רות.

רבי שמעון נתן נטע היה משתתף בקביעות באירועי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%F0%E3%E1%E5%F8%F0%E0&url=newsnew_he&mysubmit=Submit חב"ד אינפו]}} שונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28222 שטורעם נט]}}, בין השאר בחגיגות סיום מחזור לימוד ה[[רמב"ם]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36963שטורעם נט]}}

כאשר שהה אחיו רבי דוד צבי שלמה{{הערת שוליים|נפטר [[תשנ"ב]].}} בבית הרפואה, היה נוהג לשמוע קלטות מהרבי. פעם כאשר בא רבי שמעון לבקרו, שמע אחת מהקלטות בהם אומר הרבי כי "משיח כבר כאן, וצריך רק לחכות לבואו". אמר אחד מהנוכחים כמתגונן: הוא לא מתכוןן לעצמו רק לעניין. אמר רבי שמעון: הוא כן מתכוון לעצמו, הלוואי, רק שלא יפריעו לו...

== ראו גם ==
*[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|רבי שמעון בשיחה עם הרבי]]

== משפחתו ==
*אביו רבי [[משה מרדכי בידרמן מלעלוב]].
*אחיינו הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] [[שליח]] הרבי ב[[וינה]].

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=29 שבועון בית משיח 714]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46765 במעמד סיום [[הרמב"ם]] שנת תשס"ט]. {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב|בידרמן שמעון נתן נטע]]

שמעון נתן נטע בידרמן

2016-08-07T06:43:49Z

94.230.87.237:

[[תמונה:לעלובב.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר בישיבת [[חח"ל צפת]] מעמד סיום [[הרמב"ם]] תשס"ט]]
האדמו"ר רבי '''שמעון נתן נטע מלעלוב'''{{הערה|שלוש שנים לאחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר מ[[קרלין]] [[לעלוב]]}}, נולד לאביו רבי [[משה מרדכי בידרמן מלעלוב]], שהיה ידידו ומעריצו של הרבי.
למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בתל אביב, אצל הרב [[רפאל כהן]]. לאחר פטירת אביו בשנת [[תשמ"ז]] נתמנה לאדמו"ר מקארלין לעלוב יחד עם אחיו האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן שנתמנה ללאדמו"ר מלעלוב. את בית מדרשו פתח בעיר [[בני ברק]].

נפטר בשנת [[תש"ע]], לאחר שלקה בלבו ב[[יום הכפורים]] לאחר תפילת ערבית.

== אצל הרבי ==

בשנת [[תשמ"ה]] ביקר יחד עם אחיו אצל [[הרבי]], ודיברו שעה ארוכה בענינים שונים, ובין השאר בדרכה של חסידות לעלוב שהיא [[יראה]] ו[[תורה]], וגם בעניני קדושת המקומות הקדושים: [[הכותל המערבי]], [[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]]. לאחר מכן ביקשו שניהם להשאר עם הרבי
ביחידות. כעבור שעה לערך יצאו שניהם, והרבי ליוום עד פתח חדרו {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=682 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 675-693].}}.

במשך כחמש עשרה שנה התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מדי [[שבת מברכים]] היה מקפיד לומר [[תהילים]] אצל הרבי. היה משתתף בקביעות בהתוועדויות. הרבי חיבב אותו מאוד. בזמני קושי ומחסור דאג הרבי למחסורו.

כאשר התגורר עדיין בשכונת קראון-הייטס{{הערת שוליים|הוא היה אז אברך כבן 45.}} להתפלל [[תפילת מנחה]] של [[שבת]] ב[[770]]. בעת [[קריאת התורה]] לאחר שעלו הכהן והלוי, הזמין הגבאי את הרבי מליובאויטש [[עליה לתורה|לעלות לתורה]] בנוסח "יעמוד מורנו ורבנו". להפתעת הכל - באותה שבת לא ניגש הרבי אל הבימה וסימן באצבעו אל רבי שמעון שייגש הוא אל התורה, כשהוא אינו מותיר בפניו ברירה אחרת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=38980 שטורעם נט]}}. יש המסמיכים מעשה זה להסמכתו על ידי הרבי לאדמו"רות.

רבי שמעון נתן נטע היה משתתף בקביעות באירועי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%F0%E3%E1%E5%F8%F0%E0&url=newsnew_he&mysubmit=Submit חב"ד אינפו]}} שונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28222 שטורעם נט]}}, בין השאר בחגיגות סיום מחזור לימוד ה[[רמב"ם]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36963שטורעם נט]}}

כאשר שהה אחיו רבי דוד צבי שלמה{{הערת שוליים|נפטר [[תשנ"ב]].}} בבית הרפואה, היה נוהג לשמוע קלטות מהרבי. פעם כאשר בא רבי שמעון לבקרו, שמע אחת מהקלטות בהם אומר הרבי כי "משיח כבר כאן, וצריך רק לחכות לבואו". אמר אחד מהנוכחים כמתגונן: הוא לא מתכוןן לעצמו רק לעניין. אמר רבי שמעון: הוא כן מתכוון לעצמו, הלוואי, רק שלא יפריעו לו...

== ראו גם ==
*[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|רבי שמעון בשיחה עם הרבי]]

== משפחתו ==
*אביו רבי [[משה מרדכי בידרמן מלעלוב]].
*אחיינו הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] [[שליח]] הרבי ב[[וינה]].

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=29 שבועון בית משיח 714]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46765 במעמד סיום [[הרמב"ם]] שנת תשס"ט]. {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב|בידרמן שמעון נתן נטע]]