https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=89.208.5.142חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T14:07:14Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%92%D7%9C%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=816684שמחה פנחס גלדציילר2026-01-01T16:33:45Z<p>89.208.5.142: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''שמחה פנחס גלדציילר''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא ממייסדי קהילת חב"ד ב[[עפולה]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[חיפה]], סוחר אתרוגים, ומפעילי חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחיפה ב[[כ"א כסלו]] [[תשי"ג]] במשפחה חסידית שלא נמנתה על חסידי חב"ד, לאביו ר' שלמה ולאמו מרת בתיה יענטא לבית מיטלמן שעלו מפולין ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה ונשאו בישראל ונולד להם בנם יחידם.<br />
<br />
בילדותו, אמו נפטרה עליו בדמי ימיה מהמחלה הארורה והוא נשלח ללמוד במוסדות סערט ויז'ניץ' בחיפה, ובנערותו למד בישיבת בני עקיבא קרית שמואל (יבק"ש)<br />
<br />
כנער, התקרב לחסידות חב"ד, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פלורה בקיץ תשל"ז.<br />
<br />
כיון שרעייתו שימשה עוד קודם החתונה כמחנכת בבית הספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק בתענך, קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר עפולה הסמוכה בהוראת הרבי, ורעייתו המשיכה לעבוד כמחנכת בבית הספר ברציפות עד פרישתה ל[[גמלאות]].<br />
<br />
נמנה על ראשוני קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ומייסדיה, ובמשך שנים ארוכות החזיק במסירות בחזקה של מסירת שיחה של הרבי בפני הציבור בליל שבת בין תפילת מנחה וערבית, ובתקופה מסויימת מסר שיחה של הרבי גם קודם קריאת התורה בשבת.<br />
<br />
נמנה על המשתתפים הקבועים בשיעורי התורה והחסידות ובפעולות אנ"ש ובמבצעי הרבי ברחבי העיר.<br />
<br />
בתקופות בהן מקווה הטהרה המקומי היה סגור בשבתות, היה היחיד מבני הקהילה שצעד בשבתות במסירות נפש ליישוב אחר כדי לזכות לטבול במקווה טהרה, וכך גם בתקופת [[מגיפת הקורונה]] כיתת רגליו לבית כנסת מרוחק בקצה השני של העיר כדי שיתאפשר לו להמשיך ולהקפיד על טבילה במקווה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כאחד משלוחי הרבי ב[[קרית מוצקין]] ופעל לצד השליח המקומי הרב אוירכמן.<br />
<br />
בתקופת ההוצאה לאור של בטאון 'אהבת ישראל' על ידי מוסדות חב"ד בקרית מוצקין, היה ממונה על פרסום והפצת הגליון.<br />
<br />
מידי שנה לקראת חג הסוכות משווק [[ארבעת המינים]] ו[[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]] לאנ"ש בעפולה והאזור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק גלדציילר - שליח הרבי בגבעת אלה<br />
*בנו, ר' שמואל גלדציילר - עתלית - (מגדים)<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גלדציילר - מגדל העמק<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל גלדציילר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת בתיה, רעיית ר' גיא בנקר - שכונת אחיסמך, לוד<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' דוד דרויאן- שיכון חב"ד, לוד<br />
<br />
{{מיון רגיל:גלדציילד, שמחה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%92%D7%9C%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=816683שמחה פנחס גלדציילר2026-01-01T16:32:32Z<p>89.208.5.142: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''שמחה פנחס גלדציילר''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא ממייסדי קהילת חב"ד ב[[עפולה]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[חיפה]], סוחר אתרוגים, ומפעילי חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחיפה ב[[כ"א כסלו]] [[תשי"ג]] במשפחה חסידית שלא נמנתה על חסידי חב"ד, לאביו ר' שלמה ולאמו מרת בתיה יענטא לבית מיטלמן שעלו מפולין ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה ונשאו בישראל ונולד להם בנם יחידם.<br />
<br />
בילדותו, אמו נפטרה עליו בדמי ימיה מהמחלה הארורה והוא נשלח ללמוד במוסדות סערט ויז'ניץ' בחיפה, ובנערותו למד בישיבת בני עקיבא קרית שמואל (יבק"ש)<br />
<br />
כנער, התקרב לחסידות חב"ד, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פלורה בקיץ תשל"ז.<br />
<br />
כיון שרעייתו שימשה עוד קודם החתונה כמחנכת בבית הספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק בתענך, קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר עפולה הסמוכה בהוראת הרבי, ורעייתו המשיכה לעבוד כמחנכת בבית הספר ברציפות עד פרישתה ל[[גמלאות]].<br />
<br />
נמנה על ראשוני קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ומייסדיה, ובמשך שנים ארוכות החזיק במסירות בחזקה של מסירת שיחה של הרבי בפני הציבור בליל שבת בין תפילת מנחה וערבית, ובתקופה מסויימת מסר שיחה של הרבי גם קודם קריאת התורה בשבת.<br />
<br />
נמנה על המשתתפים הקבועים בשיעורי התורה והחסידות ובפעולות אנ"ש ובמבצעי הרבי ברחבי העיר.<br />
<br />
בתקופות בהן מקווה הטהרה המקומי היה סגור בשבתות, היה היחיד מבני הקהילה שצעד בשבתות במסירות נפש ליישוב אחר כדי לזכות לטבול במקווה טהרה, וכך גם בתקופת [[מגיפת הקורונה]] כיתת רגליו לבית כנסת מרוחק בקצה השני של העיר כדי שיתאפשר לו להמשיך ולהקפיד על טבילה במקווה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כאחד משלוחי הרבי ב[[קרית מוצקין]] ופעל לצד השליח המקומי הרב אוירכמן.<br />
<br />
בתקופת ההוצאה לאור של בטאון 'אהבת ישראל' על ידי מוסדות חב"ד בקרית מוצקין, היה ממונה על פרסום והפצת הגליון.<br />
<br />
מידי שנה לקראת חג הסוכות משווק [[ארבעת המינים]] ו[[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]] לאנ"ש בעפולה והאזור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמואל גלדציילר - עתלית - (מגדים)<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק גלדציילר - שליח הרבי בגבעת אלה<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גלדציילר - מגדל העמק<br />
*בנו, ר' מנחם גלדציילר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת בתיה, רעיית ר' גיא בנקר - שכונת אחיסמך, לוד<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' דוד דרויאן- שיכון חב"ד, לוד<br />
<br />
{{מיון רגיל:גלדציילד, שמחה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%92%D7%9C%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=816681שמחה פנחס גלדציילר2026-01-01T16:20:15Z<p>89.208.5.142: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''שמחה פנחס גלדציילר''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא ממייסדי קהילת חב"ד ב[[עפולה]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[חיפה]], סוחר אתרוגים, ומפעילי חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחיפה ב[[כ"א כסלו]] [[תשי"ג]] במשפחה חסידית שלא נמנתה על חסידי חב"ד, לאביו ר' שלמה ולאמו מרת בתיה יענטא לבית מיטלמן שעלו מפולין ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה ונשאו בישראל ונולד להם בנם יחידם.<br />
<br />
בילדותו, אמו נפטרה עליו בדמי ימיה מהמחלה הארורה והוא נשלח ללמוד במוסדות סערט ויז'ניץ' בחיפה, ובנערותו למד בישיבת בני עקיבא קרית שמואל (יבק"ש)<br />
<br />
כנער, התקרב לחסידות חב"ד, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פלורה בקיץ תשל"ז.<br />
<br />
כיון שרעייתו שימשה עוד קודם החתונה כמחנכת בבית הספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק בתענך, קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר עפולה הסמוכה בהוראת הרבי, ורעייתו המשיכה לעבוד כמחנכת בבית הספר ברציפות עד פרישתה ל[[גמלאות]].<br />
<br />
נמנה על ראשוני קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ומייסדיה, ובמשך שנים ארוכות החזיק במסירות בחזקה של מסירת שיחה של הרבי בפני הציבור בליל שבת בין תפילת מנחה וערבית, ובתקופה מסויימת מסר שיחה של הרבי גם קודם קריאת התורה בשבת.<br />
<br />
נמנה על המשתתפים הקבועים בשיעורי התורה והחסידות ובפעולות אנ"ש ובמבצעי הרבי ברחבי העיר.<br />
<br />
בתקופות בהן מקווה הטהרה המקומי היה סגור בשבתות, היה היחיד מבני הקהילה שצעד בשבתות במסירות נפש ליישוב אחר כדי לזכות לטבול במקווה טהרה, וכך גם בתקופת [[מגיפת הקורונה]] כיתת רגליו לבית כנסת מרוחק בקצה השני של העיר כדי שיתאפשר לו להמשיך ולהקפיד על טבילה במקווה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כאחד משלוחי הרבי ב[[קרית מוצקין]] ופעל לצד השליח המקומי הרב אוירכמן.<br />
<br />
בתקופת ההוצאה לאור של בטאון 'אהבת ישראל' על ידי מוסדות חב"ד בקרית מוצקין, היה ממונה על פרסום והפצת הגליון.<br />
<br />
מידי שנה לקראת חג הסוכות משווק [[ארבעת המינים]] ו[[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]] לאנ"ש בעפולה והאזור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמואל גלדציילר - כפר סיטרין<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק גלדציילר - שליח הרבי בגבעת אלה<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גלדציילר - מגדל העמק<br />
*בנו, ר' מנחם גלדציילר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת בתיה, רעיית ר' גיא בנקר - שכונת אחיסמך, לוד<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' דוד דרויאן- שיכון חב"ד, לוד<br />
<br />
{{מיון רגיל:גלדציילד, שמחה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%92%D7%9C%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=816680שמחה פנחס גלדציילר2026-01-01T16:18:17Z<p>89.208.5.142: קורות חיים</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''שמחה פנחס גלדציילר''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא ממייסדי קהילת חב"ד ב[[עפולה]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[חיפה]], סוחר אתרוגים, ומפעילי חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחיפה ב[[כ"א כסלו]] [[תשי"ג]] במשפחה חסידית שלא נמנתה על חסידי חב"ד, לאביו ר' שלמה ולאמו מרת בתיה יענטא לבית מיטלמן שעלו מפולין ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה ונשאו בישראל ונולד להם בנם יחידם.<br />
<br />
בילדותו, אמו נפטרה עליו בדמי ימיה מהמחלה הארורה והוא נשלח ללמוד במוסדות סערט ויז'ניץ' בחיפה, ובנערותו למד בישיבת בני עקיבא קרית שמואל (יבק"ש)<br />
<br />
כנער, התקרב לחסידות חב"ד, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פלורה בקיץ תשל"ז.<br />
<br />
כיון שרעייתו שימשה עוד קודם החתונה כמחנכת בבית הספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק בתענך, קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר עפולה הסמוכה בהוראת הרבי, ורעייתו המשיכה לעבוד כמחנכת בבית הספר ברציפות עד פרישתה ל[[גמלאות]].<br />
<br />
נמנה על ראשוני קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ומייסדיה, ובמשך שנים ארוכות החזיק במסירות בחזקה של מסירת שיחה של הרבי בפני הציבור בליל שבת בין תפילת מנחה וערבית, ובתקופה מסויימת מסר שיחה של הרבי גם קודם קריאת התורה בשבת.<br />
<br />
נמנה על המשתתפים הקבועים בשיעורי התורה והחסידות ובפעולות אנ"ש ובמבצעי הרבי ברחבי העיר.<br />
<br />
בתקופות בהן מקווה הטהרה המקומי היה סגור בשבתות, היה היחיד מבני הקהילה שצעד בשבתות במסירות נפש ליישוב אחר כדי לזכות לטבול במקווה טהרה, וכך גם בתקופת [[מגיפת הקורונה]] כיתת רגליו לבית כנסת מרוחק בקצה השני של העיר כדי שיתאפשר לו להמשיך ולהקפיד על טבילה במקווה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כאחד משלוחי הרבי ב[[קרית מוצקין]] ופעל לצד השליח המקומי הרב אוירכמן.<br />
<br />
בתקופת ההוצאה לאור של בטאון 'אהבת ישראל' על ידי מוסדות חב"ד בקרית מוצקין, היה ממונה על פרסום והפצת הגליון.<br />
<br />
מידי שנה לקראת חג הסוכות משווק [[ארבעת המינים]] ו[[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]] לאנ"ש בעפולה והאזור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמואל גלדציילר - כפר סיטרין<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק גלדציילר - שליח הרבי בגבעת אלה<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גלדציילר - מגדל העמק<br />
*בנו, ר' מנחם גלדציילר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת בתיה, רעיית ר' גיא בנקר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' דוד דרויאן- שיכון חב"ד, לוד<br />
<br />
{{מיון רגיל:גלדציילד, שמחה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%92%D7%9C%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=816678שמחה פנחס גלדציילר2026-01-01T16:08:42Z<p>89.208.5.142: קורות חיים</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''שמחה פנחס גלדציילר''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא ממייסדי קהילת חב"ד ב[[עפולה]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[חיפה]], סוחר אתרוגים, ומפעילי חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"א כסלו]] [[תשי"ג]] לאביו ר' שלמה ולאמו מרת בתיה יענטא בחיפה, במשפחה חסידית שלא נמנתה על חסידי חב"ד.<br />
<br />
לאחר פטירת אמו מהמחלה הארורה נשלח ללמוד במוסדות סערט ויז'ניץ' בחיפה, ובנערותו למד בישיבת בני עקיבא קרית שמואל (יבק"ש)<br />
<br />
כנער, התקרב לחסידות חב"ד, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פלורה בקיץ תשל"ז.<br />
<br />
כיון שרעייתו שימשה עוד קודם החתונה כמחנכת בבית הספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק בתענך, קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר עפולה הסמוכה בהוראת הרבי, ורעייתו המשיכה לעבוד כמחנכת בבית הספר ברציפות עד פרישתה ל[[גמלאות]].<br />
<br />
נמנה על ראשוני קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ומייסדיה, ובמשך שנים ארוכות החזיק במסירות בחזקה של מסירת שיחה של הרבי בפני הציבור בליל שבת בין תפילת מנחה וערבית, ובתקופה מסויימת מסר שיחה של הרבי גם קודם קריאת התורה בשבת.<br />
<br />
נמנה על המשתתפים הקבועים בשיעורי התורה והחסידות ובפעולות אנ"ש ובמבצעי הרבי ברחבי העיר.<br />
<br />
בתקופות בהן מקווה הטהרה המקומי היה סגור בשבתות, היה היחיד מבני הקהילה שצעד בשבתות במסירות נפש ליישוב אחר כדי לזכות לטבול במקווה טהרה, וכך גם בתקופת [[מגיפת הקורונה]] כיתת רגליו לבית כנסת מרוחק בקצה השני של העיר כדי שיתאפשר לו להמשיך ולהקפיד על טבילה במקווה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כאחד משלוחי הרבי ב[[קרית מוצקין]] ופעל לצד השליח המקומי הרב אוירכמן.<br />
<br />
בתקופת ההוצאה לאור של בטאון 'אהבת ישראל' על ידי מוסדות חב"ד בקרית מוצקין, היה ממונה על פרסום והפצת הגליון.<br />
<br />
מידי שנה לקראת חג הסוכות משווק [[ארבעת המינים]] ו[[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]] לאנ"ש בעפולה והאזור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמואל גלדציילר - כפר סיטרין<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק גלדציילר - שליח הרבי בגבעת אלה<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גלדציילר - מגדל העמק<br />
*בנו, ר' מנחם גלדציילר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת בתיה, רעיית ר' גיא בנקר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' דוד דרויאן- שיכון חב"ד, לוד<br />
<br />
{{מיון רגיל:גלדציילד, שמחה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%92%D7%9C%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=816665שמחה פנחס גלדציילר2026-01-01T15:55:54Z<p>89.208.5.142: הוספתי את אחת מבנותיו</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''שמחה פנחס גלדציילר''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא ממייסדי קהילת חב"ד ב[[עפולה]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[חיפה]], סוחר אתרוגים, ומפעילי חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"א כסלו]] [[תשי"ג]] לאביו ר' שלמה ולאמו מרת בתיה יענטא בחיפה, במשפחה חסידית שלא נמנתה על חסידי חב"ד.<br />
<br />
כנער, התקרב לחסידות חב"ד, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פלורה.<br />
<br />
כיון שרעייתו שימשה עוד קודם החתונה כמחנכת בבית הספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק בתענך, לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר עפולה הסמוכה, ורעייתו המשיכה לעבוד כמחנכת בבית הספר ברציפות עד פרישתה ל[[גמלאות]].<br />
<br />
נמנו על ראשוני קהילת חב"ד ב[[עפולה]], ובמשך שנים ארוכות החזיק במסירות בחזקה של מסירת שיחה של הרבי בליל שבת בין תפילת מנחה וערבית, ובתקופה מסויימת מסר שיחה של הרבי גם קודם קריאת התורה בשבת.<br />
<br />
נמנה על המשתתפים הקבועים בשיעורי התורה ובפעולות אנ"ש ובמבצעי הרבי ברחבי העיר.<br />
<br />
בתקופות בהן מקווה הטהרה המקומי היה סגור בשבתות, היה היחיד מבני הקהילה שצעד בשבתות במסירות נפש ליישוב אחר כדי לזכות לטבול במקווה טהרה, וכך גם בתקופת [[מגיפת הקורונה]] כיתת רגליו לבית כנסת מרוחק בקצה השני של העיר כדי שיתאפשר לו להמשיך ולהקפיד על טבילה במקווה.<br />
<br />
לאורך השנים שימש כאחד משלוחי הרבי ב[[קרית מוצקין]] ופעל לצד השליח המקומי הרב אוירכמן.<br />
<br />
בתקופת ההוצאה לאור של בטאון 'אהבת ישראל' על ידי מוסדות חב"ד בקרית מוצקין, היה ממונה על פרסום והפצת הגליון.<br />
<br />
מידי שנה לקראת חג הסוכות משווק [[ארבעת המינים]] ו[[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]] לאנ"ש בעפולה והאזור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שמואל גלדציילר - כפר סיטרין<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק גלדציילר - שליח הרבי בגבעת אלה<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גלדציילר - מגדל העמק<br />
*בנו, ר' מנחם גלדציילר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת בתיה, רעיית ר' גיא בנקר - פתח תקווה<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' דוד דרויאן- שיכון חב"ד, לוד<br />
<br />
{{מיון רגיל:גלדציילד, שמחה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=742492לוח היום יום2025-02-23T11:09:22Z<p>89.208.5.142: /* עריכת הלוח */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}<br />
[[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]<br />
'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}}, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.<br />
<br />
==עריכת הלוח==<br />
ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחוק יומי השווים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) ליקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, עניינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.<br />
<br />
משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח "היום יום".<br />
<br />
רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."<br />
<br />
הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.<br />
<br />
הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"א]].<br />
<br />
<br />
<br />
==הספר הראשון==<br />
<br />
עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}<br />
<br />
יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.<br />
<br />
ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==<br />
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".<br />
<br />
בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".<br />
<br />
החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".<br />
<br />
הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.<br />
<br />
בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]...{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.<br />
<br />
במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}.<br />
<br />
הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!<br />
<br />
==הלוח מתקבל בעולם==<br />
[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]<br />
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".<br />
<br />
בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...<br />
<br />
==יחודו של הלוח==<br />
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.<br />
<br />
לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.<br />
<br />
==הלוח והקשר למשיח==<br />
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.<br />
<br />
כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".<br />
<br />
בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".<br />
<br />
כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".<br />
<br />
"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".<br />
<br />
בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".<br />
<br />
פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".<br />
<br />
"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.<br />
<br />
"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".<br />
<br />
יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".<br />
<br />
==שלשלת היחס==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}<br />
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.<br />
<br />
הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].<br />
<br />
==היום יום - חלק שני==<br />
היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה"ת]].<br />
כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].<br />
<br />
==מהדורה מורחבת==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.<br />
<br />
==לימוד הלוח כיום==<br />
בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.<br />
ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13]}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].<br />
*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].<br />
*[[לוח כיס יומי לתלמיד]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א<br />
*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''<br />
* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].<br />
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}<br />
*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676<br />
*'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי<br />
*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80<br />
*'''[https://limudtora.co.il/#collapse451 שיעורי הרב ברוך וילהלם על לוח היום יום]''' {{אודיו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:היום יום|*]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=676765פורטל:בית רבי2024-04-30T09:42:05Z<p>89.208.5.142: </p>
<hr />
<div>{{פורטל|צבע=#CEFF99|צבע רקע=#F3FFE5|פורטל=בית רבי|תוכן=[[קובץ:אייקון בית רבי.png|100px|שמאל|בית רבי]]<br />
'''בית [[רבי]]''' הינו שם ערך ומושג להגדרת משפחתם של [[רבותינו נשיאינו]]. בני משפחותיהם של [[רבותינו נשיאינו]] בכל שבעת דורות נשיאי [[ליובאוויטש]] נחשבים כ'בית רבי', כשרבים מבני שלושת הדורות הראשונים מופיעים בספר '[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]' שיצא באותו זמן על בית הרב.<br />
<br />
בין השאר אנו מוצאים התייחסות מיוחדת של [[חסיד]]ים רבים ל'בית הרב', ורבים מקפידים שלא לדבר סרה על אף אחד מבית הרב, גם אם לכאורה נראה שהוא פעל שלא כשיטתו של [[הרבי]], או התנהגות שלא כשורה בעת [[התוועדות]] או פרשייה [[חסיד]]ית סוערת אחרת.<br />
<br />
גם [[הרבי]] עצמו התייחס לענין, ולא פעם אמר הרבי ב[[חלוקת דולרים]]: "אתה הרי שניאורסאהן", או ביטויים אחרים בסגנון זה.<br />
}}<br />
{|<br />
|}<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align=" right;" <br />
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הזקן]]'''<br />
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר האמצעי]]'''<br />
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]]''' <br />
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''<br />
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''<br />
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הריי"צ]]'''<br />
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]''' <br />
|-<br />
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"| <br />
<br />
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הזקן]]<br />
<br />
'''אשתו''': [[הרבנית סטערנא]]<br />
<br />
'''אביו''': [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]]<br />
<br />
'''אמו''': [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]<br />
<br />
'''אחיו''': [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]<br />
אחיו:הרב החסיד רב מרדכי .<br />
אחיו:הרב רב משה .<br />
אחות:שרה.<br />
<br />
<br />
'''בנו''': [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]<br />
<br />
'''בנו''': [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]]<br />
<br />
'''בתו''': [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]<br />
<br />
'''בתו''': [[פרידא (בת אדמו"ר הזקן)|פרידא]] <br />
<br />
• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|לרשימה המלאה]]''' •<br />
<br />
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"|<br />
<br />
[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|100px|קישור=אדמו"ר האמצעי]]<br />
<br />
'''אשתו''': [[הרבנית שיינא]]<br />
<br />
'''אביו''': [[אדמו"ר הזקן]]<br />
<br />
'''אמו''': [[הרבנית סטערנא]]<br />
<br />
'''אחותו''': [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]]<br />
<br />
'''בנו''': [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]]<br />
<br />
'''בתו''': [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|אסתר מרים]]<br />
<br />
'''בתו''': [[ביילא]]<br />
<br />
'''בתו''': [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|שרה]]<br />
<br />
'''חתנו''': [[יעקב ישראל מטשרקאס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל מטשרקאס]]<br />
<br />
• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|לרשימה המלאה]]''' •<br />
<br />
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"|<br />
<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
<br />
'''אשתו''': [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]<br />
<br />
'''אביו''': [[שלום שכנא אלטשולר]]<br />
<br />
'''אמו''': [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]<br />
<br />
'''אחותו''': [[דבורה (אחות אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה]]<br />
<br />
'''בנו''': [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]]<br />
<br />
'''בנו''': [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]<br />
<br />
'''חתנו''': [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]<br />
<br />
'''גיסו''': [[חיים חייקיל (גיס אדמו"ר הצמח צדק)|חיים חייקיל]]<br />
<br />
• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|לרשימה המלאה]]''' •<br />
<br />
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"|<br />
<br />
[[קובץ:מהרש.jpg|120px|קישור=אדמו"ר המהר"ש]]<br />
<br />
'''אשתו''': [[הרבנית רבקה]]<br />
<br />
'''אביו''': [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
<br />
'''אמו''': [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]]<br />
<br />
'''אחיו''': [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]<br />
<br />
'''בנו''': [[אברהם סענדער שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סענדער שניאורסון]]<br />
<br />
'''בנו''': [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]]<br />
<br />
'''בנו''': [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]<br />
<br />
'''בתו''': [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]<br />
<br />
'''בתו''': [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]<br />
<br />
'''חתנו''': [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]]<br />
<br />
'''חתנו''': [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה לייב גינזבורג]]<br />
<br />
• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש|לרשימה המלאה]]''' •<br />
<br />
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"| <br />
<br />
[[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הרש"ב]]<br />
<br />
'''אשתו''': [[הרבנית שטערנא שרה]]<br />
<br />
'''אביו''': [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
<br />
'''אמו''': [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]]<br />
<br />
'''אחיו''': [[רבי אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר"ש)|רבי אברהם סענדער שניאורסון]]<br />
<br />
'''אחיו''': [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]<br />
<br />
'''אחיו''': [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]]<br />
<br />
'''אחותו''': [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]]<br />
<br />
'''אחותו''': [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה גינזבורג]]<br />
<br />
'''בנו''': [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
<br />
• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|לרשימה המלאה]]''' •<br />
<br />
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"|<br />
<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הריי"צ]]<br />
<br />
'''אשתו''': [[הרבנית נחמה דינה]]<br />
<br />
'''אביו''': [[אדמו"ר הרש"ב]]<br />
<br />
'''אמו''': [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]]<br />
<br />
'''בתו''': [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]]<br />
<br />
'''חותנו''': [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]]<br />
<br />
'''חתנו''': [[שמריהו גוראריה|שמריהו גור-ארי']]<br />
<br />
'''חתנו''': [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]]<br />
<br />
'''חתנו''': [[הרבי|הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
<br />
• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|לרשימה המלאה]]''' •<br />
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"|<br />
<br />
[[קובץ:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|100px|קישור=אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
'''אשתו''': [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]<br />
<br />
'''אביו''': [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]]<br />
<br />
'''אמו''': [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה שניאורסון]]<br />
<br />
'''אחיו''': [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]<br />
<br />
'''אחיו''': [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]<br />
<br />
'''סבו''': [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]<br />
<br />
'''סבו''': [[מאיר שלמה ינובסקי (סב אדמו"ר שליט"א)|מאיר שלמה ינובסקי]]<br />
<br />
'''זקנתו''': [[זלדה רחל שניאורסון]]<br />
<br />
'''זקנתו''': [[רחל ינובסקי (זקנת אדמו"ר שליט"א)|רחל ינובסקי]]<br />
<br />
'''דודו''': [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]]<br />
<br />
• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|לרשימה המלאה]]''' •<br />
|}<br />
{|<br />
|}<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"<br />
|-<br />
! style="background-color: #CEFF99;" | קטגוריות נוספות<br />
|-<br />
| align="center" | <br />
<br />
'''[[:קטגוריה:בית רבי|בית רבי]]''' • '''[[:קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|נשות רבותינו נשיאנו]]'''<br />
|}<br />
{|<br />
|}<br />
{{פורטלים|צבע רקע=#CEFF99}}<br />
[[קטגוריה:פורטלים|בית רבי]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=613575שמעון יהודה פיזם2023-07-19T09:57:58Z<p>89.208.5.142: /* עסקנות ציבורית */ ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש פיזם.jpg|ממוזער|הרב שימעל'ה פיזם (משמאל) לצד הרב חיים אברביה (קראון הייטס, תשפ"ג)]]<br />
הרב '''שמעון יהודה פיזם''' (מכונה '''שימעל'ה''', יליד שנת [[תשמ"א]]) הינו המנהל הכללי של מוסדות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], חבר הנהלת האתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]], חבר הנהלת [[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש]] שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
[[קובץ:שימעל'ה_פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שימעל'ה פיזם נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע"ב]]]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב פיזם נולד ב[[ה' אב]] בשנת [[תשמ"א]] ב[[קריית שמואל]], לרב [[יגאל פיזם|יגאל ומרת חנה פיזם]]. <br />
למד ב[[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קריית שמואל]], ובהיותו ילד, זכה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לראשונה יחד עם הוריו ולשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] תשמ"ח. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שב[[ניו-יורק]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], בסיום שנת הקבוצה הקים את מערכת ההוצאה לאור השבועית של [[ועד חיילי בית דוד]], ומחברי הנהלת [[את"ה העולמי]].<br />
עם סיום שנת ה'קבוצה' חזר כ[[שליח]] לישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובסיום השנה סייע בניהול [[ישיבת קיץ|ישיבת הקיץ]] [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|'חיילי בית דוד']], שתחת ארגון [[את"ה העולמי]].<br />
===עסקנות ציבורית===<br />
בחורף [[תשס"ב]] נקרא לדגל עסקנות חב"ד ב[[ארץ הקודש|ארץ]] על ידי יושב ראש [[אגו"ח]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהכניסו רשמית לפעילות במסגרת אגף הפעילות של אגו"ח יחד עם הרב [[יוסי גינזבורג]], הרב [[מענדי בליניצקי]], הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] והרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
ב[[י"ט שבט]] [[תשס"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת איילת לבית צייגר, ולאחר החתונה התיישב ב[[ירושלים]], והקים את ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], בראשו הוא עומד לאחר מכן עבר להתגורר ב[[צפת]] משם כיום הוא מנהל את כל עניניו.<br />
<br />
במקביל לעיסוקיו בניהול הארגון, הוא מכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וחבר הנהלה בכמה מוסדות חב"דיים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] השתתף בהקמת קרן '[[חסדי שלמה ומשה]]' המעניקה ל[[חסידי חב"ד]] הטבות בקניית משקפיים ותכשיטים וקרן מתנות לאביונים. בשנת [[תשס"ח]] התמנה כחבר ועד המארגנים של '[[כנס המנהלים]]' המתקיים מידי שנה על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תש"ע]], עסק בהקמת אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]], והתמנה כחבר הנהלת האתר. בשנת [[תשע"א]], לקראת [[כ"ז אדר]], עסק יחד עם פעילים נוספים בפרוייקט התעוררות ארצי תחת הסיסמא 'איכה?!' <br />
<br />
לרגל [[חג הפורים]], פורסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון משותף שלו ושל העורך הרב [[אהרן דב הלפרין]], כשבתוך הדברים הוא מעורר את קוראי העיתון להפסיק את הפלגנות, ולעסוק בחיות בלימוד ופרסום עניני [[גאולה ומשיח|משיח וגאולה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה באתר חב"ד אינפו י' אדר ב' התשע"א (16.03.2011).}}. הראיון עורר סערה תקשורתית רבה, אך העורך לא הסכים להתנצל על כך שהביא את הראיון.<br />
<br />
בקיץ השתתף בהקמת כנס רבני הישיבות של אגו"ח בראשות יו"ר [[ועדת החינוך החב"די]] הרב [[זושא פוזנר]]. <br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] נבחר בסקר [[חב"ד אינפו]] כ'איש השנה' כאיש של פעילות מתוך חיות חסידית.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] התרחשה שריפה בצפת ברחוב [[הרבי מליובאוויטש]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]] שכילתה את ביתו. מתוך השריפה נמצאו כל מיני פריטים מענינים וביניהם: [[מדליית הרבי]], ספר ה[[תניא]],[[דולר]] שהתקבלו מידיו של הרבי, אלבום משפחתי, ספר [[תהלים]] קטן ועוד.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תש"פ]] עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה, יזם במסגרת שליחותו כמנכ"ל התאחדות החסידים, התוועדויות ושיעורים יומיים באמצעים טכנולוגיים טלפוניים ובמרשתת, והיה פורץ דרך משמעותי לחיזוק אנ"ש והמקורבים בבלבול הרב ששרר בעולם החב"די. בסיום שנת [[תש"פ]] נדבק בקורונה ואושפז בצום גדליה תשפ"א במצב בינוני עד קשה בבית הרפואה מעייני הישועה, תפיליו נבדקו בדחיפות ונמצאו עם בעיות קשות, באופן ניסי מיד עם בדיקת התפילין השתפר מצבו ולחג הסוכות שוחרר לביתו{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/623409/ הרב פיזם שוחרר לביתו].}}. <br />
<br />
בערב חג הסוכות [[תשפ"א]] יצא במבצע ענק לעורר את כל החסידים [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ב[[רוחניות]] למרות המצב המורכב, תחת הכותרת "מקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", המבצע עורר הדים רבים ואלפים למדו את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] במסגרת המבצע.<br />
<br />
לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב 120 שנה להולדת הרבי מלך המשיח הוביל בהצלחה את המתנה הגדולה של מוסדות [[התאחדות החסידים]] - הרחבת מוסד "מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה" ברכישת בית הקבע לפעילות המרכז בשכונת נווה אורנים בצפת שהושלמה בחג הגאולה י"ב תמוז.<br />
<br />
לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשפ"ג לכבוד סיום שנת ה120 להולדת [[נשיא דורנו]] יצר רעש גדול בחב"ד ומחוצה לה בהצגת מתווה האחדות במגזין [[דרך המלך]] כשאירח את השלוחים המהפכנים הרב יוסי גינזבורג והרב משה שילת להתוועדות משותפת לעורר את נקודת האחדות שכולם נדרשים אליה: לחיות עם משיח ולהפיץ את בשורת ונבואת הגאולה של הרבי.<br />
<br />
נודע כמחרחר ריב אשר עושה לילות כימים על מנת לזרוע פילוג ושנאה בין החסידים, מקדיש מהונו אונו ומרצו על מנת לוודא כי חלילה לא תשרור אהבת חסידים אשר כפי שהובטח לנו היא היא הדרך לביאת משיח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=63854 הרב פיזם הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=73079 קרא מכתב כללי והתקרב ליהדות] - ראיון עם הרב שמעון פיזם {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה {{אינפו}} י' אדר ב' התשע"א (16.03.2011) {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78321 הרב פיזם מתארח במגזין הוירטואלי 'לקראת שבת'] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
* [https://chabad.info/in-focus/285362/ השמחה לאחרי השריפה] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/428476/ טור שפירסם לקראת י"ד כסלו 90 שנה] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/643699/ אנחנו מנצחים ומביאים התגלות נאו!] {{וידפו}}<br />
* [https://chabad.info/magazine/647357/ הרב פיזם בראיון לבית משיח:אנחנו – אַנְשֵׁי הַחַיִל – מנצחים!] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/769138 מה הסיפור של הסברת ענינו של משיח?] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/856615/ גלי ישראל: הרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד על 'הקהל' ב770] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/957781/ קול ברמה: הרב פיזם מספר את סיפור ההצלה המדהים של הרבי] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/magazine/928373/ מתווה האחדות המדובר בחב"ד] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פיזם שמעון יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=613574יוסף ישראל בלוי2023-07-19T09:56:10Z<p>89.208.5.142: /* משפחתו */ ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]<br />
הרב '''יוסף ישראל בלוי'''{{הערה| מכונה גם "יוסל"}} ([[תש"ב]]–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.<br />
<br />
ר' יוסף שירת ב[[צה"ל]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.<br />
<br />
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].<br />
<br />
== עסקנותו הציבורית ==<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.<br />
<br />
ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.<br />
<br />
עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וואלף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך), כאשר בשנים אלו (במהלך "התרגיל המסריח"), השתתף בהטעיה כאילו דעתו של הרבי הייתה בעד ממשלה בראשות שמעון פרס.<br />
<br />
==גלריית תמונות==<br />
{{תבנית:גלריה בלוי}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין, לוחם נועז בהוד כ"ק אדמו"ר, והיא לא תצלח.<br />
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]<br />
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}<br />
*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]]<br />
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית<br />
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר<br />
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי<br />
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[כפר חב"ד]]<br />
*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]]<br />
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]<br />
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.<br />
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br />
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=613573יוסף ישראל בלוי2023-07-19T09:55:50Z<p>89.208.5.142: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]<br />
הרב '''יוסף ישראל בלוי'''{{הערה| מכונה גם "יוסל"}} ([[תש"ב]]–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.<br />
<br />
ר' יוסף שירת ב[[צה"ל]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.<br />
<br />
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].<br />
<br />
== עסקנותו הציבורית ==<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}.<br />
<br />
ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.<br />
<br />
עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וואלף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך), כאשר בשנים אלו (במהלך "התרגיל המסריח"), השתתף בהטעיה כאילו דעתו של הרבי הייתה בעד ממשלה בראשות שמעון פרס.<br />
<br />
==גלריית תמונות==<br />
{{תבנית:גלריה בלוי}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין לוחם נועז בהוד כ"ק אדמו"ר, והיא לא תצלח.<br />
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]<br />
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}<br />
*בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]]<br />
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית<br />
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר<br />
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי<br />
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[כפר חב"ד]]<br />
*ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]]<br />
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]]<br />
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.<br />
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br />
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=611533אריה גולדברג2023-07-12T11:24:55Z<p>89.208.5.142: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עוטף בטלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג עוטף ילד שעשה בר מצוה בטלית]]<br />
הרב '''אריה גולדברג''' (יליד שנת תש"כ) הוא מנכ"ל [[מרכז רבני אירופה]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
[[הרב]] אריה גולדברג נולד לאביו הרב [[מרדכי גולדברג]] ב[[י"ד שבט]] [[תש"כ]].<br />
<br />
למד והתחנך ב[[תורת אמת]] [[ירושלים]] ולאחר חתונתו בשנת תשד"מ התגורר ב[[ירושלים]] לצד חמיו הרה"ח ר' [[דובער רבינוביץ']] והיה [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br />
<br />
כעבור מספר שנים מונה לסגן יושב ראש [[מרכז רבני אירופה]] כיום מתגורר ב[[ירושלים]] ובמסגרת עבודתו נוסע רבות לאירופה להקמת מקוואות, בתי כנסיות ועוד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)]] - שליח הרבי בבנגקוק תאילנד<br />
*בנו, ר' שאול ישראל גולדברג - רחובות <br />
*בנו, ר' דוד גולדברג - שליח הרבי בראשון לציון<br />
*חתנו, ר' אריה זאב מנדלסון - שליח בבאטומי גאורגיה<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, אריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&diff=599245אברהם יוסף כהנא2023-06-01T12:11:46Z<p>89.208.5.142: </p>
<hr />
<div>'''הרב אברהם יוסף כהנא'''<br />
<br />
הרב אברהם יוסף הכהן כהנא הוא ר"ם ומשיב בישיבות תות"ל קרית גת קטנה וגדולה ומשפיע בקהילת חב"ד בני ברק.<br />
<br />
הרב כהנא נולד בסמרקנד בשנת תשכ"ד כבן בכור לאביו הרב חונה חיים כהנא ולאמו מרת שרה רבקה נכדת החסיד הרב התמים יוסף ראובן דובקין.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז משפחתו עלתה לארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד שם למד בתלמוד תורה לאחר מכן המשיך לישיבה בלוד ובישיבה בכפר שם למד חסידות מהמשפיעים הרב זושא אלפרוביץ והרב זלמן גופין ולמד בחברותא עם רבי מענדל פוטרפאס ונגלה מהרבנים זעליג פלדמן הגרמי"ל לנדא וראש הישיבה הגר"י גרוסמן בשנת תשמ"ד נסע לשנת הקבוצה אצל הרבי שם התקרב למשפיע הרב יואל כהן ולר"י הרב מענטליק בשנת תשמ"ה היה תלמיד שליח בישיבת בית לוי יצחק בצפת ולאחר מכן חזר ל770.<br />
<br />
בשלהי שנת תשמ"ו התחתן עם אשתו מרת חנה מירל נכדת החסיד הנודע הרב אברהם יצחק גלזמן.<br />
<br />
תקופה קצרה לאחר החתונה נשלח על ידי הרבי כשליח תורה לנהרייה שם כיהן כרב קהילה וכמשפיע קהילת חב"ד וניהל מועדונית נוער עם רעייתו לצד לימוד בכולל של רבי דוד אבוחצירה שחיבבו מאוד.<br />
לאחר מספר שנים עבר לצפת שם כיהן כמשפיע בישיבה לצד פעילות במסגרת הבית חב"ד.<br />
לאחר מכן עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד והחל לעבוד כר"ם בישיבה קטנה תות"ל קרית גת.<br />
כיום מתגורר בבני ברק ומשמש כמשפיע לקהילת חב"ד בעיר בנוסף מוסר שיעורי תניא וחסידות רבים לקהל בני התורה בבתי כנסת ברחבי העיר השיעורים מועברים גם בשידור חי בקול הלשון בשנה האחרונה החל לעבוד גם בישיבה הגדולה בקרית גת במקביל לעבודתו בישיבה הקטנה</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&diff=599244אברהם יוסף כהנא2023-06-01T12:10:00Z<p>89.208.5.142: יצירת דף עם התוכן "'''הרב אברהם יוסף כהנא''' הרב אברהם יוסף הכהן כהנא הוא ר"ם ומשיב בישיבות תות"ל קרית גת קטנה..."</p>
<hr />
<div>'''הרב אברהם יוסף כהנא'''<br />
<br />
הרב אברהם יוסף הכהן כהנא הוא ר"ם ומשיב בישיבות תות"ל קרית גת קטנה וגדולה ומשפיע בקהילת חב"ד בני ברק.<br />
<br />
הרב כהנא נולד בסמרקנד בשנת תשכ"ד כבן בכור לאביו הרב חונה חיים כהנא ולאמו מרת שרה רבקה נכדת החסיד הרב התמים יוסף ראובן דובקין.<br />
<br />
בשנת תשכ"ז משפחתו עלתה לארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד שם למד בתלמוד תורה לאחר מכן המשיך לישיבה בלוד ובישיבה בכפר שם למד חסידות מהמשפיעים הרב זושא אלפרוביץ והרב זלמן גופין ולמד בחברותא עם רבי מענדל פוטרפאס ונגלה מהרבנים זעליג פלדמן הגרמי"ל לנדא וראש הישיבה הגר"י גרוסמן בשנת תשמ"ד נסע לשנת הקבוצה אצל הרבי שם התקרב למשפיע הרב יואל כהן ולר"י הרב מענטליק בשנת תשמ"ה היה תלמיד שליח בישיבת בית לוי יצחק בצפת ולאחר מכן חזר ל770.<br />
<br />
בשלהי שנת תשמ"ו התחתן עם אשתו מרת חנה מירל נכדת החסיד הנודע הרב אברהם יצחק גלזמן.<br />
<br />
תקופה קצרה לאחר החתונה נשלח על ידי הרבי כשליח תורה לנהרייה שם כיהן כרב קהילה וניהל מועדונית נוער עם רעייתו לצד לימוד בכולל של רבי דוד אבוחצירה שחיבבו מאוד.<br />
לאחר מספר שנים עבר לצפת שם כיהן כמשפיע בישיבה לצד פעילות במסגרת הבית חב"ד.<br />
לאחר מכן עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד והחל לעבוד כר"ם בישיבה קטנה תות"ל קרית גת.<br />
כיום מתגורר בבני ברק ומשמש כמשפיע לקהילת חב"ד בעיר בנוסף מוסר שיעורי תניא וחסידות רבים לקהל בני התורה בבתי כנסת ברחבי העיר השיעורים מועברים גם בשידור חי בקול הלשון בשנה האחרונה החל לעבוד גם בישיבה הגדולה בקרית גת במקביל לעבודתו בישיבה הקטנה</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=599242מרדכי גלזמן2023-06-01T11:22:54Z<p>89.208.5.142: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי גלזמן.jpg|ממוזער|הרב גלזמן מקבל עיטור כבוד מנשיא המדינה]]<br />
הרב '''מרדכי גלזמן''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא הרב הראשי ללטביה השליח הראשי למדינות הים הבלטי ויושב ראש ועד הרבנים ומערכת הכשרות של המדינות הבלטיות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ' תמוז]] [[תשכ"ה]] ב[[בני ברק]] לאביו ר' שלום דב בער גלזמן, ולאמו מרת רחל.<br />
הרב גלזמן הוא נכדו של הרב אברהם יצחק גלזמן מגדולי רבני חב"ד בדור השישי<br />
<br />
עם סיום מסלול שנות לימודיו בישיבות חב"ד בארץ הקודש, נסע ללמוד בשנת [[תשמ"ה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ושהה בחצר הרבי עד לשנת [[תשנ"ב]], ולאורך כל השנים כתב לעצמו יומנים המתעדים את ההתרחשויות בבית חיינו ואת הנהגות ודברי הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' שמואל ולאה מרמלשטיין, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] תנש"א מונה לשמש כמזכיר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
לאחר קריסת [[מסך הברזל]], בחורף של שנת [[תשנ"ב]] יצא לפעול בשליחות הרבי בריגא שבלטביה.<br />
הרב גלזמן הינו השליח הראשון של הרבי לברית המועצות שנשלח דרך המרכז לעניני חינוך.<br />
<br />
במשך השנים שיפץ וחידש את בית הכנסת העתיק של הקהילה היהודית בעיר והחזיר אותו לפעילות שוקקת חיים. בית הכנסת ממוקם במרכז העיר ומתקיימים בו מידי יום חול תפילות שחרית וערבית ותפילות שבת חג, ומידי יום לאחר התפילה מוגשת בו ארות בוקר ליהודים המקומיים ולאנשי עסקים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
על מנת להעניק לתושבי העיר אפשרות לרכישת מזון כשר, ייסד בעיר חנות כשרה בה ניתן גם לרכוש מוצרי יודיאקה, כשהחנות מספקת גם ארוחות צהריים לתיירים. לצד זאת המטבח המנוהל על ידי בית חב"ד מספק ארוחות ומצרכי מזון לאלו הזקוקים לכך, ואף דואג לשינוע של המצרכים עד ביתם הפרטי.<br />
<br />
יחד עם הרב שניאור קוט שהגיע לסייע לו במערך השליחות בעיר, הקים בעיר גן ילדים ובית ספר מגיל היסודי ועד התיכון, המשרת את אנשי הקהילה ומעניק חינוך יהודי, ואף מפעיל קייטנות יהדות בחופשות.<br />
<br />
תחת הנהלתו, מתקיים בעיר מערך שיעורי תורה ולימודי יהדות המקיף את כל אנשי הקהילה, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, אנשי עסקים וסטודנטים, ובמגוון רמות המאפשרים לכל יהודי להשתלב בשיעור המתאים לו.<br />
<br />
בשנים האחרונות הצטרף לשליחות חתנו הרב עקיבא קרעמר שאחראי על הפעילות עם הצעירים ודוברי העברית<br />
<br />
בבנין בית חב"ד פועל גמ"ח להשאלת ציוד רפואי<br />
<br />
כמו כן, ייסד בעיר מקווה טהרה מהודר 'מי מנחם'.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] קיבל הרב גלזמן עיטור כבוד מנשיא לטביא על פעולתו ותרומתו לחינוך ולתרבות היהודית במדינה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102426 דיווח באתר שטורעם].}}.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''לטביא ורבניה''', אלול תש"פ{{הערה|1=[https://anash.org/latvias-shliach-authors-book-on-countrys-rabbinic-history/ סקירה אודות הספר באתר אנ"ש] (אנגלית)}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל גלזמן, קראון הייטס<br />
*בתו, מרת חיה מושקא קרמר, ריגא<br />
*בתו, מרת שיינא חאנוויטש, קראון הייטס<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גלזמן מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]</div>89.208.5.142https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=599241מרדכי גלזמן2023-06-01T11:17:27Z<p>89.208.5.142: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי גלזמן.jpg|ממוזער|הרב גלזמן מקבל עיטור כבוד מנשיא המדינה]]<br />
הרב '''מרדכי גלזמן''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא הרב הראשי ללטביה השליח הראשי למדינות הים הבלטי ויושב ראש ועד הרבנים ומערכת הכשרות של המדינות הבלטיות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ' תמוז]] [[תשכ"ה]] ב[[בני ברק]] לאביו ר' שלום דב בער גלזמן, ולאמו מרת רחל.<br />
הרב גלזמן הוא נכדו של הרב אברהם יצחק גלזמן מגדולי רבני חב"ד בדור השישי<br />
<br />
עם סיום מסלול שנות לימודיו בישיבות חב"ד בארץ הקודש, נסע ללמוד בשנת [[תשמ"ה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ושהה בחצר הרבי עד לשנת [[תשנ"ב]], ולאורך כל השנים כתב לעצמו יומנים המתעדים את ההתרחשויות בבית חיינו ואת הנהגות ודברי הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' שמואל ולאה מרמלשטיין, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] תנש"א מונה לשמש כמזכיר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br />
<br />
לאחר קריסת [[מסך הברזל]], בחורף של שנת [[תשנ"ב]] יצא לפעול בשליחות הרבי בריגא שבלטביה.<br />
<br />
במשך השנים שיפץ וחידש את בית הכנסת העתיק של הקהילה היהודית בעיר והחזיר אותו לפעילות שוקקת חיים. בית הכנסת ממוקם במרכז העיר ומתקיימים בו מידי יום חול תפילות שחרית וערבית ותפילות שבת חג, ומידי יום לאחר התפילה מוגשת בו ארות בוקר ליהודים המקומיים ולאנשי עסקים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
על מנת להעניק לתושבי העיר אפשרות לרכישת מזון כשר, ייסד בעיר חנות כשרה בה ניתן גם לרכוש מוצרי יודיאקה, כשהחנות מספקת גם ארוחות צהריים לתיירים. לצד זאת המטבח המנוהל על ידי בית חב"ד מספק ארוחות ומצרכי מזון לאלו הזקוקים לכך, ואף דואג לשינוע של המצרכים עד ביתם הפרטי.<br />
<br />
יחד עם הרב שניאור קוט שהגיע לסייע לו במערך השליחות בעיר, הקים בעיר גן ילדים ובית ספר מגיל היסודי ועד התיכון, המשרת את אנשי הקהילה ומעניק חינוך יהודי, ואף מפעיל קייטנות יהדות בחופשות.<br />
<br />
תחת הנהלתו, מתקיים בעיר מערך שיעורי תורה ולימודי יהדות המקיף את כל אנשי הקהילה, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, אנשי עסקים וסטודנטים, ובמגוון רמות המאפשרים לכל יהודי להשתלב בשיעור המתאים לו.<br />
<br />
בבנין בית חב"ד פועל גמ"ח להשאלת ציוד רפואי<br />
<br />
כמו כן, ייסד בעיר מקווה טהרה מהודר 'מי מנחם'.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] קיבל הרב גלזמן עיטור כבוד מנשיא לטביא על פעולתו ותרומתו לחינוך ולתרבות היהודית במדינה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=102426 דיווח באתר שטורעם].}}.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''לטביא ורבניה''', אלול תש"פ{{הערה|1=[https://anash.org/latvias-shliach-authors-book-on-countrys-rabbinic-history/ סקירה אודות הספר באתר אנ"ש] (אנגלית)}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל גלזמן, קראון הייטס<br />
*בתו, מרת חיה מושקא קרמר, ריגא<br />
*בתו, מרת שיינא חאנוויטש, קראון הייטס<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גלזמן מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]</div>89.208.5.142