https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=8890-8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T07:47:55Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=488978עקיבא גולדשמיד2021-08-07T21:30:47Z<p>8890-8: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עקיבא גולדשמיד.png|ממוזער|200px|הרב גולדשמיד]]<br />
[[קובץ:עקיבא גולדשמיד בזאל.jpg|ממוזער|240px|הרב גולדשמיד עם תלמידים]]<br />
הרב '''עקיבא גולדשמיד''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] ולדוברי שפות זרות, הנקראת גם 'הזאל הקטן'.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[בני ברק]] ב[[י"ב מנחם אב]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ולאמו מרת אסתר.<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]], ב[[ישיבת בית הר"מ]] ב[[נחל'ה]] וב[[תומכי תמימים מגדל העמק]], לקראת שנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] נשא את מרת חיה צביה בת הרב [[אברהם אלעזר סגל]].<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]], שם שימש כאיש צוות בישיבה לבעלי תשובה ולדוברי שפות זרות שפעלה ב'מרכז גוטניק' בעיר, בראשות הרב [[יקותיאל פרקש]].<br />
<br />
לאחר סגירת הישיבה בשנת [[תש"ס]] הוחלט ב[[כולל חב"ד]] לפתוח את הישיבה מחדש בתור מחלקה בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] והרב גולדשמיד מונה לראש המחלקה. המחלקה הפכה במהרה לישיבה פנימית בתוך הישיבה הכללית, והוא הוגדר כראש הישיבה.<br />
<br />
הרב עקיבא משלב את תלמידיו, גם אלה שבאו ממקומות רחוקים, בהוויה של '[[תומכי תמימים]]', על ידי שיעורים משותפים, התוועדויות משותפות, וחברותות עם תלמידי הישיבה הגדולה, עידוד הבחורים לצאת ל[[מבצעים]] ועוד.<br />
<br />
הרב עקיבא והתלמידים מארגנים מדי שנה 'שבת עם חב"ד' בישיבה, המושכת אליה עשרות ומאות בני נוער, זאת לצד פעילויות רבות שמארגן הרב עם תלמידיו.<br />
<br />
הרב עקיבא משמש גם כ[[משפיע]] בישיבתו, ומתוועד עם הבחורים.<br />
<br />
שיעורי 'תניא עם הרב עקיבא' שצולמו על ידי תלמידיו זכו לתפוצה וחלקם מתפרסמים באתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, הרב אברהם גולדשמיד - עורך שותף בספר "תולדות [[משה שניאורי|רבי משה]] בן אדמו"ר הזקן"<ref>בספר 'אהלי ליובאוויטש' וכותרים נוספים</ref>, <br />
* חתנו, הרב מנחם מענדל מנדלזון, מגדל העמק<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://www.yeshivamh.org/ אתר ישיבתו של הרב גולדשמיד]<br />
*[https://chabad.info/tag/הרב-עקיבא-גולדשמיד/ חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/search/news?q=תניא+עם+הרב+עקיבא חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/126036 120 תלמידים מ-27 מדינות בהפתעה מרגשת לרבם האהוב] {{Col}}<br />
*[https://col.org.il/news/119355 "חב"דניקים לא יכולים לחיות בלי הרבי"] {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/115825 התוועדות י' שבט במגדל העמק עם תרגום סימולטני לספרדית] {{Col}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, עקיבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]</div>8890-8https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%96%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%90_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=488977חסידות איזביצא ראדזין2021-08-07T21:26:15Z<p>8890-8: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מרדזין, בעל התפארת יוסף]]<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט [[אייר]] תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
'''חסידות איזביצא-ראדזין''' היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות [[פשיסחא]] ו[[קוצק]], ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.<br />
<br />
מיסד השושלת היה רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים (ביניהם נמנה רבי לייבל איגר, נכד רעק"א), ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם. <br />
<br />
בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים". הוא הנהיג בחסידות את התפילה בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת". בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז [[שבט]] [[תר"פ]]), שלא כיהן כאדמו"ר.<br />
<br />
רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]{{הערה|1=ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוהר הקדוש]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.}} הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.{{הערה|1=מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוהר הקדוש וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור על ידי מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, על ידי חסידי ראדזין בבני ברק.}}<br />
<br />
ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו. <br />
<br />
אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו הייתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.<br />
<br />
אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני [[השואה]] עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר [[השואה]] כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.נפטר ב[[חול המועד סוכות]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[ שלמה אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין.<br />
<br />
===חלם ורדזין ארצות הברית===<br />
לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמו"ר בעירו.<br />
<br />
לאחר [[השואה]] מינו חסידי רדזין בארצות הברית את בנו רבי [[ירוחם ליינר]] לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (ב[[ירושלים]]).<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>8890-8https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=488976נחום גולדשמיד2021-08-07T21:23:07Z<p>8890-8: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע וחבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ובועד [[עזרת אחים]]|אחר=[[שליח]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]] ומעסקני [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]]|ראו=[[נחום גולדשמיד (נתניה)]]}}<br />
[[קובץ:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|שמאל|ממוזער|500px|הרב גולדשמיד]]<br />
[[קובץ:נחום גולדשמיד תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית]]<br />
הרב '''(מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}}) נחום גולדשמיד''' ([[ ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק גולדשמיד, [[שוחט]] בעיר.<br />
<br />
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"צ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים.<br />
<br />
ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.<br />
<br />
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].<br />
<br />
לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].<br />
<br />
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*דודו - הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
*אחיו - הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].<br />
*אחיו - הרב משה גולדשמיד.<br />
*גיסו - הרב [[לוי פרסמן]].<br />
*גיסו - הרב פרנקל.<br />
*בנו - ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].<br />
*חתנו - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].<br />
*חתנו - ר' [[משה נוסבכר]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68240 חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה] {{אינפו}}<br />
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%94_%E2%80%A2_38_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_80400.html סודו של הרב נחום גולדשמיד], {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/26981 ורנ"ג הוא המסביר] שבועון כפר חב"ד {{COL}}<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%20-%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93-2.pdf החוברת השנייה בסדרת [[ביאורי הרנ"ג על התניא]], בהוצאה החדשה, כולל תולדות חייו בהרחבה], תשורה מחתונת גולדשמיד-שיינברגר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]</div>8890-8