https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=8888חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T11:21:11Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=732882מלחמת חרבות ברזל2025-01-16T06:06:32Z<p>8888: /* עסקה והפסקת אש */</p>
<hr />
<div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br />
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br />
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br />
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br />
<br />
'''מלחמת חרבות ברזל''' {{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br />
<br />
בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.<br />
<br />
המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.<br />
<br />
==שלבי המלחמה==<br />
===המתקפה===<br />
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br />
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br />
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br />
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br />
<br />
מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br />
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br />
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br />
<br />
===המלחמה===<br />
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br />
<br />
בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br />
<br />
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br />
<br />
במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br />
<br />
צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br />
<br />
===רפיח===<br />
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br />
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.<br />
<br />
בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.<br />
<br />
טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br />
<br />
כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br />
<br />
במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br />
<br />
כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br />
===הדפסת התניא===<br />
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br />
<br />
==החטופים==<br />
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br />
<br />
בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br />
<br />
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br />
<br />
===חזרת חטופים===<br />
<br />
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br />
<br />
ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br />
<br />
כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br />
<br />
====מבצע ארנון====<br />
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br />
<br />
במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===עסקאות החטופים===<br />
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].<br />
<br />
35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br />
<br />
העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.<br />
<br />
[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br />
<br />
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br />
<br />
כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.<br />
<br />
הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br />
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".<br />
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br />
<br />
לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br />
1425:<br />
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br />
<br />
===פורום תקוה===<br />
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br />
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br />
<br />
===משפחות החטופים===<br />
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br />
<br />
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br />
<br />
בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===<br />
בטבת תשפ"ה הוחלט על [https://chabad.info/news/war/1172290/| עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור מאות מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים.<br />
<br />
ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעיסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעיסקה דומה בשנת תשל"ט.<br />
<br />
צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.<br />
<br />
==חסידי חב"ד שנרצחו==<br />
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br />
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br />
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.<br />
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br />
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.<br />
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].<br />
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.<br />
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br />
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br />
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".<br />
<br />
* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.<br />
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br />
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br />
<br />
== פעילות חסידי חב"ד ==<br />
=== פרסום דעת הרבי ===<br />
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br />
*עמידה בתוקף מול האויב.<br />
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br />
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br />
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br />
<br />
====הרב וולפא====<br />
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br />
<br />
הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br />
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br />
*לחימה במחבלים ללא פשרות<br />
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br />
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br />
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br />
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br />
<br />
כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br />
<br />
ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br />
<br />
כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br />
<br />
====בכלי התקשורת====<br />
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br />
<br />
ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br />
<br />
בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}.<br />
סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.<br />
<br />
====ציור בחורבות עזה====<br />
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br />
<br />
====פעילות בקרב החיילים====<br />
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br />
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br />
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br />
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br />
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.<br />
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.<br />
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.<br />
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br />
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.<br />
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br />
<br />
====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br />
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br />
<br />
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br />
<br />
====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br />
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br />
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br />
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==התעוררות==<br />
<br />
===הודאה על הניסים והנפלאות===<br />
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]<br />
<br />
חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.<br />
<br />
בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br />
<br />
לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.<br />
<br />
===התעוררות לאחדות===<br />
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br />
<br />
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br />
<br />
הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br />
<br />
====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br />
<br />
בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br />
<br />
נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br />
<br />
ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br />
<br />
====התעוררות משיח====<br />
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br />
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".<br />
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br />
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br />
<br />
====מבצע 7.10====<br />
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br />
<br />
==כינוס השלוחים העולמי==<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ד===<br />
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br />
<br />
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br />
<br />
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br />
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br />
<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ה===<br />
====קבלת פני משיח====<br />
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br />
<br />
====הכינוס לע"נ השליח שנרצח==== <br />
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".<br />
<br />
בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br />
<br />
בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br />
<br />
====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br />
<br />
ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br />
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br />
<br />
====עיתונאים בפאנל ניסים====<br />
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br />
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.<br />
<br />
====שר הביטחון מודה על הניסים====<br />
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br />
<br />
==גיזרת הצפון==<br />
{{להשלים}}<br />
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br />
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br />
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br />
<br />
החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br />
<br />
בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br />
<br />
שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br />
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br />
<br />
בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br />
<br />
את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br />
<br />
===ל"ג בעומר תשפ"ד===<br />
<br />
בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br />
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br />
<br />
לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br />
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br />
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.<br />
<br />
לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br />
<br />
רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.<br />
<br />
הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.<br />
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br />
<br />
כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br />
<br />
הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br />
<br />
"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.<br />
<br />
הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br />
<br />
"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.<br />
<br />
מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br />
<br />
בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br />
<br />
מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br />
<br />
באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br />
<br />
===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===<br />
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br />
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br />
<br />
במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br />
<br />
הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br />
<br />
===הפסקת אש===<br />
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br />
<br />
בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br />
<br />
השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br />
<br />
בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br />
<br />
====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br />
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br />
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.<br />
<br />
====כיבוש המורדים בסוריה====<br />
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br />
<br />
ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br />
<br />
[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==איראן==<br />
===התקפת כטב"מים===<br />
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br />
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br />
<br />
במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br />
<br />
שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br />
<br />
גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br />
<br />
בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br />
<br />
===חיסול ראשי הטרור===<br />
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה. <br />
<br />
אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br />
<br />
במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br />
<br />
באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br />
<br />
===חיסולו של יחיא סינואר===<br />
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br />
<br />
===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===<br />
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]<br />
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br />
<br />
נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br />
<br />
===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br />
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br />
<br />
בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br />
<br />
המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br />
<br />
הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br />
<br />
שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br />
<br />
הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".<br />
<br />
===מבצע ימי תשובה===<br />
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br />
<br />
הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br />
<br />
בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br />
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br />
<br />
ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br />
<br />
===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br />
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [(צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br />
<br />
כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.<br />
<br />
חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
<br />
===המתקפה===<br />
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br />
<br />
===מהלך המלחמה===<br />
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br />
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br />
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]<br />
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br />
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
<br />
{{מלחמות ישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=732881מלחמת חרבות ברזל2025-01-16T06:02:17Z<p>8888: /* החטופים */</p>
<hr />
<div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br />
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br />
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br />
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br />
<br />
'''מלחמת חרבות ברזל''' {{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br />
<br />
בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.<br />
<br />
המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.<br />
<br />
==שלבי המלחמה==<br />
===המתקפה===<br />
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br />
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br />
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br />
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br />
<br />
מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br />
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br />
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br />
<br />
===המלחמה===<br />
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br />
<br />
בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br />
<br />
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br />
<br />
במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br />
<br />
צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br />
<br />
===רפיח===<br />
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br />
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.<br />
<br />
בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.<br />
<br />
טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br />
<br />
כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br />
<br />
במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br />
<br />
כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br />
===הדפסת התניא===<br />
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br />
<br />
==החטופים==<br />
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br />
<br />
בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br />
<br />
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br />
<br />
===חזרת חטופים===<br />
<br />
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br />
<br />
ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br />
<br />
כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br />
<br />
====מבצע ארנון====<br />
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br />
<br />
במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===עסקאות החטופים===<br />
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].<br />
<br />
35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br />
<br />
העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.<br />
<br />
[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br />
<br />
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br />
<br />
כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.<br />
<br />
הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br />
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".<br />
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br />
<br />
לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br />
1425:<br />
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br />
<br />
===פורום תקוה===<br />
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br />
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br />
<br />
===משפחות החטופים===<br />
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br />
<br />
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br />
<br />
בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===עסקה והפסקת אש===<br />
בטבת תשפ"ה הוחלט על עסקה להשבת 33 חטופים מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור מאות מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים.<br />
<br />
ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעיסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעיסקה דומה בשנת תשל"ט.<br />
<br />
צביקה מור אביו של אחד החטופים התראיין לבית משיח והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה חרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.<br />
<br />
==חסידי חב"ד שנרצחו==<br />
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br />
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br />
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.<br />
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br />
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.<br />
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].<br />
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.<br />
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br />
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br />
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".<br />
<br />
* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.<br />
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br />
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br />
<br />
== פעילות חסידי חב"ד ==<br />
=== פרסום דעת הרבי ===<br />
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br />
*עמידה בתוקף מול האויב.<br />
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br />
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br />
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br />
<br />
====הרב וולפא====<br />
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br />
<br />
הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br />
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br />
*לחימה במחבלים ללא פשרות<br />
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br />
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br />
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br />
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br />
<br />
כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br />
<br />
ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br />
<br />
כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br />
<br />
====בכלי התקשורת====<br />
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br />
<br />
ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br />
<br />
בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}.<br />
סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.<br />
<br />
====ציור בחורבות עזה====<br />
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br />
<br />
====פעילות בקרב החיילים====<br />
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br />
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br />
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br />
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br />
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.<br />
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.<br />
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.<br />
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br />
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.<br />
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br />
<br />
====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br />
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br />
<br />
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br />
<br />
====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br />
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br />
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br />
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==התעוררות==<br />
<br />
===הודאה על הניסים והנפלאות===<br />
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]<br />
<br />
חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.<br />
<br />
בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br />
<br />
לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.<br />
<br />
===התעוררות לאחדות===<br />
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br />
<br />
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br />
<br />
הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br />
<br />
====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br />
<br />
בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br />
<br />
נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br />
<br />
ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br />
<br />
====התעוררות משיח====<br />
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br />
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".<br />
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br />
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br />
<br />
====מבצע 7.10====<br />
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br />
<br />
==כינוס השלוחים העולמי==<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ד===<br />
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br />
<br />
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br />
<br />
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br />
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br />
<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ה===<br />
====קבלת פני משיח====<br />
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br />
<br />
====הכינוס לע"נ השליח שנרצח==== <br />
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".<br />
<br />
בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br />
<br />
בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br />
<br />
====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br />
<br />
ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br />
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br />
<br />
====עיתונאים בפאנל ניסים====<br />
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br />
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.<br />
<br />
====שר הביטחון מודה על הניסים====<br />
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br />
<br />
==גיזרת הצפון==<br />
{{להשלים}}<br />
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br />
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br />
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br />
<br />
החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br />
<br />
בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br />
<br />
שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br />
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br />
<br />
בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br />
<br />
את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br />
<br />
===ל"ג בעומר תשפ"ד===<br />
<br />
בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br />
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br />
<br />
לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br />
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br />
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.<br />
<br />
לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br />
<br />
רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.<br />
<br />
הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.<br />
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br />
<br />
כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br />
<br />
הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br />
<br />
"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.<br />
<br />
הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br />
<br />
"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.<br />
<br />
מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br />
<br />
בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br />
<br />
מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br />
<br />
באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br />
<br />
===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===<br />
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br />
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br />
<br />
במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br />
<br />
הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br />
<br />
===הפסקת אש===<br />
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br />
<br />
בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br />
<br />
השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br />
<br />
בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br />
<br />
====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br />
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br />
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.<br />
<br />
====כיבוש המורדים בסוריה====<br />
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br />
<br />
ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br />
<br />
[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==איראן==<br />
===התקפת כטב"מים===<br />
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br />
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br />
<br />
במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br />
<br />
שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br />
<br />
גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br />
<br />
בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br />
<br />
===חיסול ראשי הטרור===<br />
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה. <br />
<br />
אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br />
<br />
במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br />
<br />
באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br />
<br />
===חיסולו של יחיא סינואר===<br />
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br />
<br />
===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===<br />
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]<br />
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br />
<br />
נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br />
<br />
===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br />
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br />
<br />
בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br />
<br />
המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br />
<br />
הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br />
<br />
שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br />
<br />
הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".<br />
<br />
===מבצע ימי תשובה===<br />
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br />
<br />
הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br />
<br />
בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br />
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br />
<br />
ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br />
<br />
===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br />
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [(צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br />
<br />
כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.<br />
<br />
חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
<br />
===המתקפה===<br />
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br />
<br />
===מהלך המלחמה===<br />
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br />
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br />
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]<br />
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br />
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
<br />
{{מלחמות ישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=731449בנימין מזרחי2025-01-09T05:03:29Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בנימין מזרחי.png|ממוזער|]]<br />
הרב '''בנימין מזרחי''' ([[א' בניסן|א' ניסן]] [[תש"ב]], 1942 - [[ג' בטבת|ג' טבת]] [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] 2025) היה מוהל חסידי, מזקני קהילת חב"ד ב[[לוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' ניסן]] [[תש"ב]] לאביו הרב [[יעקב מזרחי]] ולמרת חביבה. אביו הרב יעקב מזרחי היה עסקן רב פעלים מיוצאי תימן ומקורב לחב"ד, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל.<br />
<br />
כבחור, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] 'בפרדס', שם נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שחיבב אותו מאוד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאורך תקופת שהותו ב-770, מספר פעמים ביקש הרבי שדווקא הוא יעלה לשמש כשליח ציבור והביע את שביעות רצונו מהתפילה המתונה ובהברה תימנית.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת מרים.<br />
<br />
לאחר החתונה התיישב ברחובות ולאחר מספר שנים עבר לגור ברחוב הצנחנים צמוד לשיכון חב"ד בלוד, והחל לשמש כמוהל, ולאורך השנים זכה למול אלפי ילדים ואת כל עבודתו זו עשה בהתנדבות.<br />
<br />
נודע כאיש חסד, ומלבד שמונת ילדיו הביולוגים, הכניס לביתו ארבעה ילדים נוספים אותם אימץ וגידל במסירות כילדיו, ביניהם המפיק ומייצג האומנים דניאל מזרחי{{הערה|ששינה את שם משפחתו לשם אביו המאמץ.}} הלוקה בשיתוק מוחין.<br />
<br />
נפטר בערב שבת ביום שישי ג' טבת תשפ"ה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שלמה חיים מזרחי - רחובות.<br />
*בנו, ר' שמואל שניאור זלמן מזרחי - אלעד.<br />
*בנו, ר' צמח דוד שלום מזרחי - שליח כ"ק אדמו”ר מה"מ שליט"א ב[[מילנו]], [[איטליה]].<br />
*בתו מרת שטערנא שרה רעיית ר' גאון יוסף מעטוף - ברקת.<br />
*בתו מרת רוחמה רחל.<br />
*בתו מרת נחמה, רעיית ר' אייל צבי - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*בתו, מרת יהודית אביעד.<br />
*בתו, מרת אהובה חנה מדוויל שליחה ב[[רמלה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''נוסטלגיה חב"דית בעין המצלמה''', [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך [[תשע"ו]] גליון 992<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזרחי, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מזרחי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=731073משה ששונקין (מטולה)2025-01-06T17:31:08Z<p>8888: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה ששונקין מטולה.jpg|ממוזער|הרב ששונקין (במרכז)]]<br />
הרב '''משה ששונקין''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו שליח הרבי במושב [[מטולה]] שבצפון ארץ הקודש. בעבר שימש כרב קמפוס תל חי שליד [[קריית שמונה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשכ"ה]], לאביו הרב [[אברהם יצחק ששונקין]] ולאמו מרת שרה רבקה. בהיותו ילד צעיר נשלחו הוריו על ידי הרבי להצטרף לצוות החינוכי של בית הספר ב[[תענך]] תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וכשהגיע לגיל בית ספר נכנס אף הוא ללמוד בבית ספר זה.<br />
<br />
כשסיים את מסלול לימודיו בבית הספר היסודי, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשנת [[תשמ"ב]] עבר ללמוד ב[[קראון הייטס]] שם נותר ללמוד בסמיכות לחצר הרבי כשמונה שנים. לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה לאה, בתו של הרב [[שמואל רודל]], משלוחי הרבי ב[[מילאנו]] שבאיטליה, החל בשנת [[תש"נ]] לפעול בשליחות הרבי במושב מטולה שבצפון הארץ, ובהמשך נכנס לפעול גם במכללת 'תל חי'.(כיום הפעילות במכללה נעשית על ידי הרב מאיר אביטבול שיחי)<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' מנחם מענדל ששונקין, שליח הרבי באינדיו קליפורניה<br />
*בנו ר' בער ששונקין<br />
*חתנו, ר' חיים שאול גליצנשטיין - שליח בבודפשט, הונגריה<br />
*חתנו, ר' יוסף גרייזמן<br />
*חתנו, ר' מנחם פרידמן - שליח הרבי בהויאן ויאטנם<br />
*חתנו, ר' שמואל וייס - שליח הרבי בחבל תענך, ארה"ק<br />
* בנו ר' ישראל אריה לייב ששונקין.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מכתבים מבית חיינו''', הרב משה ששונקין כותב אל הרב [[מרדכי גלזמן]] על הנעשה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ו]], תשורה גלזמן [[תשע"ו]]<br />
*סיפורים מבית חב"ד ע' 40-45, הרב [[יעקב שמולביץ]] שליח הרבי ל[[בית שאן]], '''מאמר פרשנות לתובנת הרב ששונקין על שלושת החלוקות במסירות נפש של שליח הרבי'''.<br />
*'''בין מטולה לאילת''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1962 עמוד 68<br />
*'''"יושבים על הגדר", [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2040 עמוד 42.'''<br />
*'''נס ההצלה שלי''', [[שבועון כפר חב"ד]] 2091 עמוד 44<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|78143|news|קטיושות? תחושה מפחידה; בית-חב"ד? כל חיי|מערכת שטורעם|י"א בשבט תשע"ה}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ששונקין, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=731071משה ששונקין (מטולה)2025-01-06T17:30:29Z<p>8888: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה ששונקין מטולה.jpg|ממוזער|הרב ששונקין (במרכז)]]<br />
הרב '''משה ששונקין''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו שליח הרבי במושב [[מטולה]] שבצפון ארץ הקודש. בעבר שימש כרב קמפוס תל חי שליד [[קריית שמונה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשכ"ה]], לאביו הרב [[אברהם יצחק ששונקין]] ולאמו מרת שרה רבקה. בהיותו ילד צעיר נשלחו הוריו על ידי הרבי להצטרף לצוות החינוכי של בית הספר ב[[תענך]] תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וכשהגיע לגיל בית ספר נכנס אף הוא ללמוד בבית ספר זה.<br />
<br />
כשסיים את מסלול לימודיו בבית הספר היסודי, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשנת [[תשמ"ב]] עבר ללמוד ב[[קראון הייטס]] שם נותר ללמוד בסמיכות לחצר הרבי כשמונה שנים. לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה לאה, בתו של הרב [[שמואל רודל]], משלוחי הרבי ב[[מילאנו]] שבאיטליה, החל בשנת [[תש"נ]] לפעול בשליחות הרבי במושב מטולה שבצפון הארץ, ובהמשך נכנס לפעול גם במכללת 'תל חי'.(כיום הפעילות במכללה נעשית על ידי הרב מאיר אביטבול שיחי)<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' מנחם מענדל ששונקין, שליח הרבי באינדיו קליפורניה<br />
*בנו ר' בער ששונקין<br />
*חתנו, ר' חיים שאול גליצנשטיין - שליח בבודפשט, הונגריה<br />
*חתנו, ר' יוסף גרייזמן<br />
*חתנו, ר' מנחם פרידמן - שליח הרבי בהויאן ויאטנם<br />
*חתנו, ר' שמואל וייס - שליח הרבי בחבל תענך, ארה"ק<br />
* בנו ר' ישראל אריה לייב ששונקין.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מכתבים מבית חיינו, הרב משה ששונקין כותב אל הרב [[מרדכי גלזמן]] על הנעשה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ו]], תשורה גלזמן [[תשע"ו]]<br />
*סיפורים מבית חב"ד ע' 40-45, הרב [[יעקב שמולביץ]] שליח הרבי ל[[בית שאן]], מאמר פרשנות לתובנת הרב ששונקין על שלושת החלוקות במסירות נפש של שליח הרבי.<br />
*'''בין מטולה לאילת''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1962 עמוד 68<br />
*'''"יושבים על הגדר" מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2040 עמוד 42.'''<br />
*'''נס ההצלה שלי''', [[שבועון כפר חב"ד]] 2091 עמוד 44<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|78143|news|קטיושות? תחושה מפחידה; בית-חב"ד? כל חיי|מערכת שטורעם|י"א בשבט תשע"ה}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ששונקין, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=730119שיחה:אוזבקיסטן2024-12-31T06:43:28Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>{{א|אלכסנדר}} הנכבד שליט"א, יישר כח על ההרחבה בערך [[אוזבקיסטן]] אך דומני שמן הראוי לשאול ולקיים דיון כל שהוא לפני שעושים שינוי כה מהותי בערך שמישהו אחר עמל עליו ארוכות. לגופו של עניין, אני חושב שבדיוק כמו שבויקיפדיה בוכרה ואוזבקיסטן הם שני ערכים נפרדים, כך גם כאן אמור להיות. אתה בוודאי יודע לא פחות טוב ממני שלא מדובר בחילוף השם בלבד דוגמת פטרבורג ולנינגרד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:23, ל' בכסלו, ה'תשפ"ה 03:23, 31 בדצמבר 2024 (IST)<br />
:צודק. השטח הגיאוגרפי של בוכרה חולק בין שלוש מדינות: אוזבקיסטן ועוד שתיים. לכן בוכרה ראויה לערך בפני עצמה ואוזבקיסטן לערך שונה. לחלופין אם נותר ערך אחד, אז מתייחסים להווה העדכני והשם הראוי הוא אוזבקיסטן [[משתמש:קאגאן|קאגאן]] - [[שיחת משתמש:קאגאן|שיחה]], 06:44, ל' בכסלו, ה'תשפ"ה 06:44, 31 בדצמבר 2024 (IST)<br />
::שלושה נושאים כלולים בערך: בוכרה, אוזבקיסטן, יהדות בוכרה בעולם. יתכן וכדאי לפצל לשלושה ערכים [[משתמש:8888|8888]] - [[שיחת משתמש:8888|שיחה]], 08:43, ל' בכסלו, ה'תשפ"ה 08:43, 31 בדצמבר 2024 (IST)</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=730118ועד נחלת הר חב"ד2024-12-31T06:37:54Z<p>8888: /* הועד היום */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בלנק ועד נחלת הר חב"ד.jpg|שמאל|ממוזער|בלנק ועד נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קובץ:מרדכי גורודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורודצקי יו"ר ועד נחלת הר חב"ד לשעבר]]<br />
<br />
'''ועד [[נחלת הר חב"ד]]''' נוסד בשנת [[תשל"ב]] ביוזמת הרבי ופועל בנשיאותו ועל פי הוראותיו. הועד פיתח ומנהל את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], בתי כנסת, מקוואות, מוסדות חינוך וארגוני חסד. במשך השנים זכה הועד לקבל הוראות והדרכות פרטניות מהרבי{{הערה|חלק מההוראות פורסמו באגרות קודש ואחרים בפרסומי הועד}} ועל פיהם פעלו ופועלים. עשרות שנים ניהל את הועד - הרב [[מרדכי גורודצקי]] ע"ה ולאחר פטירתו מונה חתנו ויד ימינו בעסקנות - הרב יצחק בליז'ינסקי.<br />
<br />
==רקע להקמת הועד==<br />
<br />
בתקופת ההקמה, ניהלו את הנחלה על פי הוראות הרבי, הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבות תומכי תמימים ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיוע נמרץ של הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[יצחק מענדל ליס]] שהיה ממונה מטעם משרד הקליטה על קליטת העולים בשכונה. עזרה בתחומים הקשורים להקמה והתפתחות העניקו הרב [[בנימין גורודצקי]] בא כח הרבי באירופה צפון אפריקה וארץ הקודש והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר ועד כפר חב"ד ובשנים אחרות יו"ר אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
===הקמת הועד===<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת.<br />
<br />
הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב [[מרדכי קוזלינר]], היו חברים ארבעה:<br />
<br />
*הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר [[ועד כפר חב"ד]])<br />
<br />
*הרב [[מרדכי קוזלינר]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
*הרב [[יצחק מענדל ליס]] מזכיר [[ועד כפר חב"ד]] לשעבר, וממונה על קליטת העולים בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרב [[בערל ריקמן]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] ובנחלת הר חב"ד<br />
<br />
===חברים מוסיפים חברים===<br />
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים.<br />
<br />
ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה:<br />
<br />
*הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
<br />
*ר' מיכאל מיכאלשוילי<br />
<br />
*הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד}}.<br />
<br />
<br />
===הועד בתקופת ההקמה===<br />
====נשיאות הרבי====<br />
ועד נחלת הר חב"ד קיבל את נשיאות הרבי. <br />
<br />
לפי הוראות הרבי, השכונה היא בנשיאות הרבי, הועד בנשיאות הרבי וכלל המוסדות והארגונים הפועלים תחת הועד הם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
====פעולות הועד בשנים ראשונות====<br />
תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, וכולל אברכים.<br />
<br />
ועד נחלת הר חב"ד בראשות הרב [[מרדכי גורודצקי]], דאג לאיכלוס העולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב"ד בהוראת הרבי. ובד בבד דאג להקמת בנייני מגורים נוספים, בתי כנסת ומוסדות חינוך.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] בהמשך להקמת הועד, הוקמה באופן רשמי וכלפי רשויות החוק, עמותת "נחלת הר חב"ד", ואף אושר כחוק תקנון העמותה{{הערה|ב[[חב"ד אינפו]] פורסם תקנון העמותה משנים מאוחרות יותר, ועליו נכתב "שינוי בתקנון" וגם כתובות חברי הועד הם בבניינים שנבנו כנראה בשנות המ'. כללים מתוך תקנון העמותה משנות המ': <br />
העמותה תתנהג תחת נשיאות [[הרבי]]. לארגן את קהל [[חסידי חב"ד]] במסגרת של עמותה אשר תטפל בכל הענינים הפנימיים ותייצגם. לדאוג לצרכיהם הדתיים של חברי העמותה. להקים, להחזיק, ולהפעיל מוסדות דת, [[חינוך]] ו[[צדקה]] עבור חברי העמותה ובני משפחותיהם. לארגן פעילויות חברתיות <br />
לרכוש קרקעות ולהקים עליהם מבנים שישמשו את מטרות העמותה. ועד העמותה מורכב משבעה חברים, וכלול מיושב ראש, סגן יושב ראש וגזבר. פעם בשנה מתקיימת אסיפה כללית של חברי העמותה. עבור שינוי בתקנות העמותה נדרש רוב קולות בהצבעה בין חברי העמותה, ואת הסכמתו של [[הרבי]]. שבעת חברי הועד שייסדו את העמותה היו: הרב [[דב ריקמן]], הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[אברהם אלתר הבר]], ר' [[מיכאל מיכאלשוילי]], הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[לוי פרסמן]] והרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]}} התקנון נשלח לרבי, ותושבי נחלה זכו למכתב מהרבי על הקורת רוח שהדבר גרם לו {{הערה|בשנת 1984 הוקמה עמותה חלופית - אגודת נחלת הר חב"ד ובה חברים חברי ועד נחלת הר חב"ד. ועליהם מפקחים חברי ועדת ביקורת:<br />
ר' [[משה לרנר]] ור' [[מרדכי גורליק]]}}. מלבד המכתב הנזכר, לא היתה כל התיחסות מהרבי לעמותה הזו ותקנותיה, אלא לועד נחלת הר חב"ד בראשות הרב [[מרדכי גורודצקי]], אשר זכה לעידודים פומביים ופרטיים רבים ובמשך עשרות שנים פעל בהתנדבות מליאה לפיתוח ושגשוג נחלת הר חב"ד ומוסדותיה.<br />
<br />
==מינויים ותפקידים בוועד==<br />
בחודש אב [[תשפ"א]] פרש הרב [[אברהם אלתר הבר]] מתפקידו כמזכיר הועד, והעסקן ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב מרדכי גורודצקי בשנת תשפ"ב, הודיע רב הקהילה הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] כי הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] חתנו של הרב גורודצקי, ימלא את מקומו כיו"ר הועד.<br />
<br />
===הועד היום===<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד פועלים מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
<br />
צוות עובדי הועד:<br />
*ר' [[חיים שטיינר]] <br />
*ר' [[יצחק וינטרוב]]<br />
<br />
==מוסדות וארגונים תחת ועד נחלת הר חב"ד==<br />
[[קובץ:קבלת פנים חנוכת הבית ביכ נחל'ה מימין גורודצקי יפה וולפסון זושא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבלת פנים לתורמים שמימנו את הקמת בית הכנסת בית יצחק וכיום בית אליהו, בחגיגת [[חנוכת הבית]]. מימין: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]], מר משה יפה נציגו של מר וולפסון בארץ הקודש, מר אייזיק וולפסון, ור' [[זושא וילימובסקי]]]]<br />
[[קובץ:תלמוד תורה נחלת הר חב"ד.jpeg|250px|שמאל]]<br />
[[קובץ:נחלה בלי מצרים שבת זכור תשפב.jpg|ממוזער|שמאל]]<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
ועד נחלת הר חב"ד ממנה ומנהל את נציגי חב"ד בעירייה. במשך שנים רבות נציגי חב"ד בעירייה רצו בתוך רשימות אחרות ופעלו למען נחלה יחד עם הועד.<br />
<br />
לבחירות תשפ"ד הוצגה רשימה חב"דית בשם 'ואהבת'{{הערה|[https://chabad.info/news/1007726/ "ואהבת": נחשף שם הסיעה החדשה של חב"ד בקרית מלאכי]}} ונבחרו ארבעה נציגים:<br />
*ר' יהודה קריספין<br />
*ר' לוי רסקין<br />
*ר' יוסף סעדי<br />
*ר' חיים שטיינר<br />
<br />
===בתי כנסת===<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'<br />
<br />
===מקוואות===<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
===מוסדות חינוך===<br />
<br />
<br />
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
{{ערך מורחב|תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד}}<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br />
*בית ספר חב"ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.<br />
*בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]]. <br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br />
<br />
===ארגוני חסד===<br />
*שפרה ופועה <br />
*ביקור חולים<br />
*תן יד<br />
====עד בלי די מכירות מוזלות====<br />
עד בלי די -ארגון עד בלי די שעל ידי ועד נחלת הר חב"ד שם לעצמו למטרה להקל על העול הכלכלי בבתי אנ"ש ולתת מענה למוצרי הצריכה במחיר השווה לכל נפש, באמצעות אתר ייעודי. <br />
<br />
המכירות המוזלות מתקיימות לפי קטגוריות ובהתאמה ללוח השנה:<br />
*משקפיים והלבשה לפני החגים <br />
*מכשירי כתיבה- לקראת פתיחת שנת הלימודים<br />
*מוצרי מזון יבשים <br />
*פירות וירקות<br />
*כלים חד פעמים<br />
<br />
מידי שבוע מתקיימת חלוקת פירות וירקות חינם.<br />
<br />
<br />
===עיתון נחלה בלי מצרים===<br />
מספר פעמים בשנה ועד נחלת הר חב"ד מוציא לאור עיתון - נחלה בלי מצרים - ובו כתבות סקירות זכרונות ומאמרים הקשורים לנחלת הר חב"ד בהיסטוריה ובמבט עכשווי{{הערה| [https://chabad.info/news/770160/ במלאות 53 שנה: עלון חגיגי לתושבי נחלת הר חב"ד]}}<br />
==ראו גם==<br />
*[[מרדכי גורודצקי]]<br />
*[[נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://www.vaad-nachle.com/ אתר עד בלי די - ועד נחלת הר חב"ד, מכירות מוזלות]<br />
*ועד נחלת הר חב"ד, [https://chabad.info/news/770160/ במלאות 53 שנה: נחלה בלי מצרים - עלון חגיגי לתושבי נחלת הר חב"ד] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77361 תקנון העמותה משנות המ'] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי]]<br />
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=730117יצחק וינטרוב2024-12-31T06:34:31Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>הרב '''יצחק (איציק) ויינטרוב''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הוא מעסקני קהילת נחלת הר חב"ד ב[[קרית מלאכי]] ועובד בכיר ב[[ועד נחלת הר חב"ד]]. בעבר שימש כמנהל בית חב"ד בשכונת רמה א' ב[[בית שמש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' תמוז]] [[תשכ"ח]] לאביו ר' שלמה ולאמו מרת שולה וינטראוב ב[[בית שמש]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת איילת רחל, בת ר' [[שלום גמליאל]] מנהל צעירי אגודת חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר החתונה נמנה על הגרעין המייסד של קהילת חב"ד ברמה א' בבית שמש ומראשי הפעילים בקהילת חב"ד המקומית, כאשר רעייתו משמשת כמחנכת מובילה בבית הספר החב"די שהוקם לבנות הקהילה בעוד הוא מנהל את הפעילות של בית חב"ד בשכונת מגוריו, לצד סיוע לפעילות החב"דית בכל רחבי העיר, כשהוא עוסק לפרנסתו בהסעות תלמידים.<br />
<br />
בעקבות התמנותה של רעייתו למנהלת בית ספר חב"ד בנות ב[[באר שבע]], עבר בשנת [[תשע"ח]] עם משפחתו להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], כאשר את מקומו בניהול הפעילות בבית שמש ממלא השליח ר' [[אהרן שמידט]].<br />
<br />
עם הגעתו לנחלת הר חב"ד, הצטרף לעסקני חב"ד המקומיים והתמנה לעובד בכיר בועד נחלת הר חב"ד, יוזם פעולות שונות לגיבוש הקהילה והוספה במבצעי הרבי ועוד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:ויינטרוב, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרית מלאכי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=726185שיחה:מאניס פרידמן2024-12-29T09:03:48Z<p>8888: /* ביקורת */</p>
<hr />
<div>==משוב==<br />
כתוב 14 ילדים ובפועל ברשימה 15 ילדים {{אנונימי}}<br />
:הזמר בני פרידמן הופיע פעמיים. תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:05, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
<br />
יש ביקורת על התכנים שלו בתחומים שונים. יש לשקול כיצד ומה לפרסם בערך [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 10:06, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ה 10:06, 29 בדצמבר 2024 (IST)<br />
<br />
:חיפשתי ברשת ואיתרתי רק מכתב רבנים<br />
[[קובץ:רבנים מאניס פרידמן.jpeg]]<br />
[[משתמש:8888|8888]] - [[שיחת משתמש:8888|שיחה]], 11:03, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ה 11:03, 29 בדצמבר 2024 (IST)</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.jpeg&diff=726184קובץ:רבנים מאניס פרידמן.jpeg2024-12-29T09:02:28Z<p>8888: </p>
<hr />
<div></div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=725623אלימלך הרצל2024-12-24T22:23:23Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר'_אלימלך_הרצל.jpeg|ממוזער|150p2|הרב אלימלך הרצל יו"ר ארגון נוער חב"ד]]<br />
הרב '''אלימלך הרצל''' (יליד שנת [[תשט"ו]]) הוא מנהל מוסדות וארגונים חב"דיים, המכהן כיו"ר 'ארגון נוער חב"ד' המאגד תחתיו את פעילויות הנוער של [[הפנסאים]], ילדי המעשים הטובים ו[[בת מלך]] וכן כיו"ר מרכזי 'יד לילד', אחד ממפעלי החינוך והסיוע לילדים הגדולים והמורכבים בישראל. במוסדות החינוך שהקים עברו עד היום 6,000 ילדים ובני נוער מרחבי ישראל{{הערה|1=[http://www.child.co.il/64745.html מכתבו של ח"כ והשר לשעבר יעקב פרי המתאר את פעילות הרב הרצל והעמותה]}}{{הערה|1=[http://www.child.co.il/63561.html מתוך אתר העמותה].}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] ב[[כ' באלול]] [[תשט"ו]] לרב [[פנחס לייבוש הרצל]] [[משפיע]] בירושלים ולאמו מרת שטערנא פריידא לבית חנון.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שב[[ירושלים]], ובישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
עם סיום מסלול הלימודים החב"די, שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]], שם נמנה על תלמידיו של הגאון הרב [[פנחס הירשפרונג]] וה[[משפיע]] הרב [[זאב וולף גרינגלאס]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה יהודית, בתו של החסיד הרב [[אהרן חזן]] והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בתחילה שימש כמחנך במוסדות החב"דיים ב[[קריית מלאכי]], ובשנת [[תשמ"ח]] החל לפעול בעסקנות ציבורית, והקים את מועדוני נוער לילדים ב[[קריית מלאכי]] והסביבה, מה שהפך ברבות השנים לפרוייקט הדגל שלו - רשת "מועדוני נוער חב"ד", המונה כ 120 סניפים בכל הארץ עם פעילות אחר הצהרים לילדים{{הערה|1=[http://www.child.co.il/63574.html מתוך אתר המועדוניות].}}.<br />
<br />
במשך השנים, התרחבה פעילותו והוא הקים מספר מוסדות העוסקים בילדים ובני נוער, ביניהם מרכז יום טיפולי לילדים בעלי צרכים מיוחדים, בית הספר "אור לנוער"{{הערה|1=[http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=1&id=213&defid=-1&page=1&item=4525 בית הספר אור לנוער], באתר מקום מיוחד}}, היחיד בישראל לנערים וילדים בעלי רקע נפשי מהמגזר הדתי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63138 בית הספר היחיד בישראל] לנערים בעלי רקע נפשי מהמגזר הדתי, בו לומדים כ-40 ילדים}},<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הקים את "בית אברהם"{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%90%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%3E_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A_67682.html בית אברהם], באתר חב"ד און ליין}}, מרכז מקצועי לטיפוח והעצמה של ילדים, הפועל בשיטה ייחודית והמסייע בצמיחתם הרגשית והלימודית של כ 200 ילדים. <br />
<br />
אחר פטירתו של הרב [[שלום דובער וולף]] שהיה ידידו האישי, יזם את הקמת מפעלי 'קו ללב' המעניקים תמיכה טלפונית לנשים במצוקה בהכוונתם של רבני חב"ד, תוך שמירה מוקפדת על פרטיות הפונות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28059 קו ללב], באתר שטורעם חב"ד}}, המאויש על ידי 25 נשות מקצוע המסייעות לאלפי פונות מדי שנה. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] מונה כמנהל [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] בו לומדים כ-120 נערים בסיכון מכל רחבי הארץ, ובאותה שנה החל בהקמת מרכז חינוכי לילדי קריית גת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39097 הקמת מרכז] יד לילד בקריית גת}}.<br />
<br />
בין הארגונים והזרועות הפועלים תחת ניהולו:<br />
*'''[[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]'''<br />
*'''מעגלי השנה - מרכז לתרבות ומורשת יהודית-ישראלית''', עשרות צהרונים ומרכז הדרכה<br />
*'''מרכזי יד לילד''', עם סניפי 'בית אברהם' (נחלת הר חב"ד) ו'בית חנה' (קרית גת)<br />
*'''ארגון נוער חב"ד''', הכולל את פעילות [[בת מלך]] ו[[הפנסאים]] לגילאי היסודי ו'בנות חב"ד' לבנות התיכון<br />
<br />
==פרסים ואותות שקיבל ==<br />
* "[[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]" המנוהל על ידו, זכה בפרס מנהל החינוך הדתי של משרד החינוך לשנת תשע"ה{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Hemed/Odot/prasshinoh.htm אתר מנהל החינוך הדתי], זוכי הפרס לשנת תשע"ה}}<br />
* הרב הרצל זכה ב"פרס משרד הרווחה" לפרויקטים מיוחדים<br />
* יקיר העיר קריית מלאכי<br />
* נבחר על ידי ה[[עיתון כפר חב"ד|עיתון כפר חב"ד]] לאחד מ"חלוצים פורצי דרך"{{הערה|שבועון כפר חב"ד, מוסף "החלוצים", סוכות תשע"ה, עמודים 20-21}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו הרב [[ישעיה הרצל]]<br />
*גיסו הרב [[שלום יעקב חזן]]<br />
*גיסו הרב [[מיכאל מישלובין]]<br />
*חתנו, ר' שמואל לוין<br />
*חתנו, ר' [[יאיר בורוכוב]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''264 אבוקות אור''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 4<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* אתר [http://www.child.co.il/ מרכזי יד לילד - לתת באהבה], אתר המוסדות שבניהול הרב הרצל<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הרצל, אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חזן]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=725155יהודה זרחיה סגל2024-12-19T05:05:46Z<p>8888: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ"ד]]-[[תשס"א]]), היה [[רב]] ואב"ד בקריית שלום ב[[תל אביב]]. <br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי [[השל"ה]] הקדוש. <br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נתמנה לרב ואב"ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. <br />
<br />
ניהל קשרים הדוקים עם רבני [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]], הרב [[שאול דבער זיסלין]], והרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי [[תורת החסידות]] בבית הכנסת "פועלי אגודת ישראל" בשכונת קריית שלום ב[[תל אביב]].<br />
<br />
לא זכה לילדים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' אדר]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
<br />
זכה לקבל [[אגרות קודש]] רבות מה[[רבי]] במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות ב[[תל אביב]], ותשובות וביאורים בענייני [[הלכה]] וב[[חסידות]].<br />
<br />
בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א והנה דוגמה אחת מיני רבות:<br />
<br />
ב[[ט' ניסן]] בשנת [[תשל"ב]] כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג [[הרבי שליט"א]] בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים': "דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד."<br />
<br />
"..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן."<br />
<br />
"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו."<br />
<br />
ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".<br />
<br />
ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון אדמו"ר הצמח צדק - בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה."<br />
<br />
"..כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".<br />
<br />
==מכתביו אל הרבי==<br />
מכתבים מאת רבי יהודה זרחיה סגל, ששלח אל הרבי מליובאוויטש נחשפו בשנת תשפ"ה בבית המכירות תפארת. <br />
<br />
הרב סגל כתב כל חייו אל הרבי מליובאוויטש כתלמיד הכותב אל רבו המובהק. הרב סגל היה קשור אל הרבי, בעבותות אהבה, בקשר נשמתי עליון ונשגב.<br />
<br />
התכתבות ענפה הייתה בין הרבי אל הרב סגל. מיעוטה נדפסה בסדרת הכרכים של "אגרות קודש" בהשמטות רבות. ההתכתבות במכתבים היו בעניינים אישיים של הרב סגל, בענייני הרבנות הראשית בכלל ורבנות תל אביב בפרט, בענייני ציבור, ובעיקר בחידושי תורה בהלכה ואגדה, חסידות קבלה ועבודת ה', ומעל הכל בענייני סוד ה' ליראיו מענייני נשמות, עלייתם, תיקונם והתגלותם, וכו', דברים שכמובן לא נדפסו. לפנינו צרור מכתבים שלא נשלחו אל הרבי, וכמה העתקי מכתבים שנשלחו שנשארו בעזבונו של הרב סגל, רובם מוקלדים במכונת כתיבה ומיעוטם בכתיבת-ידו.<br />
<br />
להלן מספר ציטוטים חלקיים מהמכתבים שנחשפו בתפארת, המראים את הקשר הנשמתי שהיה להרב סגל עם הרבי: "היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כ' לאדמו"ר שלי', ובכל שנה כתב אלי: 'לסדר כפי הנצרך באותו יום', ולא ידעתי בכל שנה אל מה ירמזון מליו הק'… ואיני מבין הרמזים בחלומות כו', ואם יש לאדמו"ר שליט"א הרשות להדריך אותי ובצורה שאוכל לקבל" (שושן פורים תשכ"ד); "אתחנן אל כ"ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדרגה… והן כמה וכמה פעמים ראיתי כ"ק מעוררני בחלומותי… ובפרט שהוא מזכה ישראל להיות עטורים במוחין דתפילין… ואימתי יהא הארה הזה שידבקו ישראל בשכינתא" (י' שבט תשכ"ט); "שלום עליך רבי ומורי, ואקוה גם 'אבי אבי', אבי ואמי. אשמח אם אדע כי המכתבים ששלחתי הגיעו, כי יש חששות כבדים, ומשה רעיא מהימנא חס על הצאן" (תמוז תשל"ד ?); "למנהיג דורנו ופארו עמודא דנהורא בכל פנות תבל אדמו"ר מרן הגאון האמיתי כקש"ת בגלוי ובסתר בנגלה ובנסתר שליט"א. כתלמיד זעיר לרבו אברכנהו…<br />
ויזכה להמנות בין שבעה הרועים ושמונה נסיכי אדם… בחבורתם… ומשיח הוא זה שבו בוחר השי"ת ברגע הנחוץ ומשרה עליו פתאום רוח הקודש… ומקויים בו ונחה עליו רוח ד'… " (סיון תשמ"ט). <br />
<br />
לצרור המכתבים שלפנינו מצורף מכתב, משבט תשט"ו, ששלח לידידו רבי ברוך שלמה רבינוביץ, בו מספר בהרחבה על משרת הרבנות שקיבל כבר בשנת תשי"ג. בעמוד האחורי הוא מספר דברים מופלאים על השידוך שלו. בין הדברים הוא מספר לו דבר פלא:<br />
"גם פלא שמרן האדמו"ר מליובאוויטש נ"י כתב לי מכתב מזל טוב תיכף ומיד אחר הארוסין מבלי שהודעתי לו"{{הערה|בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה}}.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''צמח יהודה''' – על הש"ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)<br />
* '''משפטי החן''' – על התורה<br />
* '''דורשי ה' ''' – מוסר<br />
* '''ראשית העבודה''' – מוסר וחסידות<br />
* '''חידושי רבי יהודה זרחיה''' - על הש"ס<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה - מכתבי הרב סגל זצ"ל אל הרבי<br />
* כפר חב"ד 2089 <br />
* מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג' ע' 151-160<br />
* יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260<br />
*אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635<br />
<br />
===מאמרי הרב סגל בפרסומים חב"דיים===<br />
* כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב<br />
*הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=615 למפתח אגרות קודש שקיבל מהרבי שליט"א] באתר [[היברו בוקס]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגל, יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=725154יהודה זרחיה סגל2024-12-19T05:05:10Z<p>8888: /* קשריו עם הרבי */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ"ד]]-[[תשס"א]]), היה [[רב]] ואב"ד בקריית שלום ב[[תל אביב]]. <br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי [[השל"ה]] הקדוש. <br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נתמנה לרב ואב"ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. <br />
<br />
ניהל קשרים הדוקים עם רבני [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]], הרב [[שאול דבער זיסלין]], והרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי [[תורת החסידות]] בבית הכנסת "פועלי אגודת ישראל" בשכונת קריית שלום ב[[תל אביב]].<br />
<br />
לא זכה לילדים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' אדר]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
<br />
זכה לקבל [[אגרות קודש]] רבות מה[[רבי]] במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות ב[[תל אביב]], ותשובות וביאורים בענייני [[הלכה]] וב[[חסידות]].<br />
<br />
בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א והנה דוגמה אחת מיני רבות:<br />
<br />
ב[[ט' ניסן]] בשנת [[תשל"ב]] כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג [[הרבי שליט"א]] בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים': "דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד."<br />
<br />
"..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן."<br />
<br />
"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו."<br />
<br />
ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".<br />
<br />
ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון אדמו"ר הצמח צדק - בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה."<br />
<br />
"..כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".<br />
<br />
==מכתביו אל הרבי==<br />
מכתבים מאת רבי יהודה זרחיה סגל, ששלח אל הרבי מליובאוויטש נחשפו בשנת תשפ"ה בבית המכירות תפארת. <br />
<br />
הרב סגל כתב כל חייו אל הרבי מליובאוויטש כתלמיד הכותב אל רבו המובהק. הרב סגל היה קשור אל הרבי, בעבותות אהבה, בקשר נשמתי עליון ונשגב.<br />
<br />
התכתבות ענפה הייתה בין הרבי אל הרב סגל. מיעוטה נדפסה בסדרת הכרכים של "אגרות קודש" בהשמטות רבות. ההתכתבות במכתבים היו בעניינים אישיים של הרב סגל, בענייני הרבנות הראשית בכלל ורבנות תל אביב בפרט, בענייני ציבור, ובעיקר בחידושי תורה בהלכה ואגדה, חסידות קבלה ועבודת ה', ומעל הכל בענייני סוד ה' ליראיו מענייני נשמות, עלייתם, תיקונם והתגלותם, וכו', דברים שכמובן לא נדפסו. לפנינו צרור מכתבים שלא נשלחו אל הרבי, וכמה העתקי מכתבים שנשלחו שנשארו בעזבונו של הרב סגל, רובם מוקלדים במכונת כתיבה ומיעוטם בכתיבת-ידו.<br />
<br />
להלן מספר ציטוטים חלקיים מהמכתבים שנחשפו בתפארת, המראים את הקשר הנשמתי שהיה להרב סגל עם הרבי: "היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כ' לאדמו"ר שלי', ובכל שנה כתב אלי: 'לסדר כפי הנצרך באותו יום', ולא ידעתי בכל שנה אל מה ירמזון מליו הק'… ואיני מבין הרמזים בחלומות כו', ואם יש לאדמו"ר שליט"א הרשות להדריך אותי ובצורה שאוכל לקבל" (שושן פורים תשכ"ד); "אתחנן אל כ"ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדרגה… והן כמה וכמה פעמים ראיתי כ"ק מעוררני בחלומותי… ובפרט שהוא מזכה ישראל להיות עטורים במוחין דתפילין… ואימתי יהא הארה הזה שידבקו ישראל בשכינתא" (י' שבט תשכ"ט); "שלום עליך רבי ומורי, ואקוה גם 'אבי אבי', אבי ואמי. אשמח אם אדע כי המכתבים ששלחתי הגיעו, כי יש חששות כבדים, ומשה רעיא מהימנא חס על הצאן" (תמוז תשל"ד ?); "למנהיג דורנו ופארו עמודא דנהורא בכל פנות תבל אדמו"ר מרן הגאון האמיתי כקש"ת בגלוי ובסתר בנגלה ובנסתר שליט"א. כתלמיד זעיר לרבו אברכנהו…<br />
ויזכה להמנות בין שבעה הרועים ושמונה נסיכי אדם… בחבורתם… ומשיח הוא זה שבו בוחר השי"ת ברגע הנחוץ ומשרה עליו פתאום רוח הקודש… ומקויים בו ונחה עליו רוח ד'… " (סיון תשמ"ט). <br />
<br />
לצרור המכתבים שלפנינו מצורף מכתב, משבט תשט"ו, ששלח לידידו רבי ברוך שלמה רבינוביץ, בו מספר בהרחבה על משרת הרבנות שקיבל כבר בשנת תשי"ג. בעמוד האחורי הוא מספר דברים מופלאים על השידוך שלו. בין הדברים הוא מספר לו דבר פלא:<br />
"גם פלא שמרן האדמו"ר מליובאוויטש נ"י כתב לי מכתב מזל טוב תיכף ומיד אחר הארוסין מבלי שהודעתי לו"{{הערה|בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה}}.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''צמח יהודה''' – על הש"ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)<br />
* '''משפטי החן''' – על התורה<br />
* '''דורשי ה' ''' – מוסר<br />
* '''ראשית העבודה''' – מוסר וחסידות<br />
* '''חידושי רבי יהודה זרחיה''' - על הש"ס<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* כפר חב"ד 2089<br />
* מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג' ע' 151-160<br />
* יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260<br />
*אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635<br />
<br />
===מאמרי הרב סגל בפרסומים חב"דיים===<br />
* כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב<br />
*הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=615 למפתח אגרות קודש שקיבל מהרבי שליט"א] באתר [[היברו בוקס]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגל, יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=725153יהודה זרחיה סגל2024-12-19T05:03:24Z<p>8888: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ"ד]]-[[תשס"א]]), היה [[רב]] ואב"ד בקריית שלום ב[[תל אביב]]. <br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי [[השל"ה]] הקדוש. <br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נתמנה לרב ואב"ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. <br />
<br />
ניהל קשרים הדוקים עם רבני [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]], הרב [[שאול דבער זיסלין]], והרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי [[תורת החסידות]] בבית הכנסת "פועלי אגודת ישראל" בשכונת קריית שלום ב[[תל אביב]].<br />
<br />
לא זכה לילדים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' אדר]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
<br />
זכה לקבל [[אגרות קודש]] רבות מה[[רבי]] במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות ב[[תל אביב]], ותשובות וביאורים בענייני [[הלכה]] וב[[חסידות]].<br />
<br />
בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א והנה דוגמה אחת מיני רבות:<br />
<br />
ב[[ט' ניסן]] בשנת [[תשל"ב]] כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג [[הרבי שליט"א]] בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים': "דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד."<br />
<br />
"..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן."<br />
<br />
"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו."<br />
<br />
ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".<br />
<br />
ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון אדמו"ר הצמח צדק - בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה."<br />
<br />
"..כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''צמח יהודה''' – על הש"ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)<br />
* '''משפטי החן''' – על התורה<br />
* '''דורשי ה' ''' – מוסר<br />
* '''ראשית העבודה''' – מוסר וחסידות<br />
* '''חידושי רבי יהודה זרחיה''' - על הש"ס<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* כפר חב"ד 2089<br />
* מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג' ע' 151-160<br />
* יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260<br />
*אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635<br />
<br />
===מאמרי הרב סגל בפרסומים חב"דיים===<br />
* כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב<br />
*הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=615 למפתח אגרות קודש שקיבל מהרבי שליט"א] באתר [[היברו בוקס]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגל, יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%22%D7%9C_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=724981אש"ל הכנסת אורחים2024-12-17T06:06:16Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]<br />
{{מפנה|אש"ל|הוצאת ספרים|ספריית אשל (בית הוצאה לאור)}}<br />
ארגון '''אש"ל הכנסת אורחים''' הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים ב[[תשרי]] ובימות השנה את חצר [[הרבי]] מלך המשיח את צרכיהם הגשמיים והרוחניים וכך יעולים המוני חסידים להצטרף ל[[נסיעה לרבי]] לתשרי. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק בתשרי ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לחודש תשרי אצל הרבי מה"מ. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח. <br />
<br />
[[קובץ:מכתב מארלו לאש"ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק של קראון הייטס]] לאש"ל]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
עד הקמת הארגון, צעירי חב"ד בניו יורק נהגו לחלק תלושי מזון לחסידים שהגיעו לחצרות קדשנו, ולא היה להם היכן לסעוד. <br />
<br />
ארגון הכנסת אורחים נוסד לקראת חודש תשרי [[תשל"א]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]] מ[[תל אביב]], שאף שימש כמנהל הארגון במשך 22 שנה, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירות אודות פעילותו של ר' משה ב [[שבועון בית משיח]] גיליון 199 עמודים 34-39 וב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}.<br />
<br />
בשנה הראשונה נפתח חדר אוכל ובשנים הבאות גם דירות אירוח הותאמו עבור האורחים, והכל בעידודו הנמרץ של הרבי{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 199}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] לקראת תשרי [[תשמ"ח]] הוקם וועד הכנסת אורחים על ידי [[ועד הקהל קראון הייטס]] בראשות הרב ירוסלבסקי, בוועד השתתפו אברכים נמרצים מהשכונה שסייעו לרב ירוסלבסקי בארגון מקומות לינה לאורחים{{הערה|[https://jemtv.page.link/Ggha מעמד קבלת פנים לאורחים ע"י ועד הכנסת אורחים אלול תשמ"ז]}}.<br />
<br />
עקב פטירתו של הרב ירוסלבסקי בחודש [[שבט]] [[תשנ"ד]] הארגון לא היה פעיל, עד להתחדשותו בחודש אלול [[תשנ"ד]] לקראת חודש החגים [[תשנ"ה]], על ידי הרב [[שלמה הלפרן]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[מנחם מענדל הנדל]] וזאת בעידודו והסכמתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בן הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 199}}.<br />
<br />
כיום פועל הארגון בחודש [[תשרי]] בהיקף גדול, והוא מנוהל מזה כשלושים שנה על ידי הרב [[מנחם מנדל הנדל]] בסיועם של [[תמים|תמימים]], תחת [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
[[קובץ:יצחק יהודה ירוסלבסקי הכנסת אורחים.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מזכיר בי"ד רבני חב"ד ממליץ לתרום לאש"ל הכנסת אורחים]]<br />
<br />
בחודש אלול תשנ"ד לקראת תשרי תשנ"ה – הרב מנחם מענדל הנדל, הרב שלמה הלפרן והרב שניאור זלמן הרצל, לקחו על עצמם את הזכות לקבל את פני האורחים של הרבי מה"מ. מנהל ארגון 'הכנסת אורחים' הוותיק והנודע הרב משה ירוסלבסקי נפטר שבעה חודשים קודם לכן. בנוסף לכך, תשרי תשנ"ה – זמן קצר לאחר ג' תמוז – אופיין בבלבול עצום לראשונה בליובאוויטש: האם יבואו אורחים? מי בכלל ירצה לבוא כעת כשלא רואים את הרבי? ואם יבואו, מי יארח אותם?!<br />
<br />
ארגון 'הכנסת אורחים' נפתח מחדש בהסכמתו ובברכתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בנו של הרב משה ירוסלבסקי. בשנים הבאות שני חברי ההנהלה עזבו את הניהול, והמנהל הוא הרב מנחם מנדל הנדל והוא שפועל בראש הארגון "אש"ל הכנסת אורחים" במשך עשרות שנים לאלפי אורחים מכל רחבי תבל. הארגון שקיבל את השם המלא: אש"ל הכנסת אורחים, מארגן מידי יום בחודש תשרי - ארוחות בוקר, צהריים וערב וגם סעודות חג ושבת. במקביל דואג להשגת בתים ודירות, מזרונים, כלי מיטה ועוד אלף ואחת פרטים שצריכים לספק לאורחים{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/1132238/ בית משיח 1426]}}.<br />
<br />
===דור דעה===<br />
בקיץ [[תשס"ו]] הודיעה המחלקה הרוחנית של אש"ל הכנסת אורחים, על פתיחת מבצע גדול בשיתוף עם קרן '[[דור דעה]]'. במסגרת המבצע שפעל למשך למעלה מעשור שנים שיננו תלמידי הישיבות החב"דיות משניות, [[מאמר|מאמרים]] ו[[תניא]] בעל-פה, למדו ענייני גאולה ומשיח ותוגמלו במלגות לנסיעה לרבי לחודש תשרי. את המבצע מימן הנגיד החסידי [[שלום בער דרייזין]].<br />
<br />
===התפתחות והתרחבות===<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תשס"ט]] תרם הנגיד [[יוסף פופאק]] מ[[קראון הייטס]] דירת מרתף גדולה שאכלסה לאורך כמה שנים כשמונים מיטות עבור האורחים שהגיעו ב[[חודש תשרי]] וב[[כינוס השלוחים העולמי]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] נפתח 'מלון הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה' (ראו ב[[#מלון הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה|פסקה]]).<br />
<br />
בשנת תשע"ז חל מפנה משמעותי בארגון דירות האירוח; כאשר האחריות לתיאום דירות עבור התמימים עבר להנהלות הישיבות הגובות מהתלמידים הנוסעים לחצרות קדשנו תשלום מסובסד על מקומות הלינה וארגון הכנסת אורחים מספקים מזרונים ומיטות לתמימים ולקראת תשרי תשפ"ה מדובר על הקמת מתחם לינה לתמימים, בתשלום, במבנה שיוקם במגרש בפינת הרחובות טרוי וקרול. <br />
<br />
את אנ"ש מפנה הכנסת אורחים למשרד תיווך ובו דירות מתאימות במחירים נמוכים עבור אורחי תשרי. האורחים מקבלים דירות בלבד, ואילו מיטות וציוד נדרש נלווה, מספק ארגון הכנסת אורחים. <br />
<br />
בחודשי הקיץ של שנת תשפ"ב, לקראת [[חודש תשרי]] ב'[[שנת הקהל]]' [[תשפ"ג]], הודיע הארגון על רכישת בניין נוסף על רחוב 'איסטערן פארקווי' המכיל עשרות סוויטות למשפחות ולקבוצות המוכן לכניסה מיידית, ולצורך הרכישה פתח הארגון בקמפיין התרמה{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/815047/ כל הפרטים על מסלולי התרומות לקמפיין אש"ל], [https://chabad.info/meoravut/814890/ משפיעי קהילות אנ"ש בקריאה של חיבה לסייע לארגון אש"ל] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===תשרי תשפ"ה===<br />
לקראת תשרי תשפ"ה, ההכנות תפסו תאוצה מירבית בגלל גידול האורחים הצפוי: נערכו ישיבות צוות, והרב מנחם מענדל הענדל כינס את ראשי ארגון אש"ל הכנסת אורחים, לערב מיוחד בו מנהלי הארגון העניקו תדריכים מיוחדים, כיצד לנהל את הכל על הצד היותר טוב ולמען האורחים בגשמיות וברוחניות, כדי שיוכלו לחוות תשרי אצל הרבי מלך המשיח ללא דאגות.<br />
<br />
לקראת תשרי תשפ"ה ארגון אש"ל הכנסת אורחים פירסם את היקף הפעילות הצפויה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1428 עמוד 37}}:<br />
* 40 יום של אירוח, ימי חול, שבתות, חגים וגם צומות<br />
* 500,000 סועדים ב-3 חדרי אוכל הפתוחים לכל האורחים מכל המדינות ומכל הישיבות והמוסדות.<br />
* 15,000 חוברות לימוד<br />
* 4500 מיטות<br />
* 150 אנשי צוות גשמי ורוחני<br />
<br />
==סעודות לאלפי אורחים==<br />
[[קובץ:אולם אוכל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מאולמות האוכל של אש"ל הכנסת אורחים]]<br />
<br />
ארגון אש"ל הכנסת אורחים דואג לארוחות ברמה גבוהה ומזינה לאלפי האורחים המגיעים לחצרות קודשנו בחודש החגים <br />
<br />
מידי יום דואגת המחלקה הגשמית לספק אלפי ארוחות עשירות ומזינות כיד המלך, לתלמידי התמימים ובנות התיכון והסמינרים מכל רחבי העולם, במספר אולמות של חדרי אוכל במקביל.<br />
<br />
ומשנת תשע"ח, עם התרחבות התופעה המבורכת בה מגיעים מאות זוגות ומשפחות של אנ"ש מרחבי העולם לשהות בד' אמותיו של הרבי מלך המשיח, פתחו אש"ל הכנסת אורחים ביוזמה חדשה. אולם חדר אוכל ענק, במרחק הליכה מבית חיינו – ייעודי לזוגות אנ"ש. שם מוגשות ארוחות עשירות כיד המלך מידי יום.<br />
<br />
האולם החדש מצטרף לארבע אולמות שהיו בשנים הקודמות: חדר אוכל לתלמידי התמימים מארץ הוקדש (בחדר האוכל המרכזי של ישיבת תומכי תמימים), חדר אוכל לדוברי אנגלית (באולם געצל שול), שני חדרי אוכל לבנות (בבנין אש"ל).<br />
<br />
המערך הלוגיסטי הענק נפרש על מספר מטבחים גדולים המכינים את הארוחות ומהם יוצא מערך השינוע לכל חדרי האוכל.<br />
<br />
מידי שנה צוות נרחב של עשרות טבחים, מלצרים ועובדי לוגיסטיקה ומעל כולם מנהל אש"ל הכנסת אורחים הרב מנחם מנדל הנדל, עומלים חודשים לפני תשרי, על תוכנית קולינרית ייחודית לתשרי בליובאוויטש, בה מגישים במשך למעלה מחודש, אלפי ארוחות ביום, כולל שבתות וחגים.<br />
<br />
==מקומות לינה==<br />
[[קובץ:דירות לאורחים.jpeg|ממוזער|שמאל|דירות אירוח לאורחים]]<br />
<br />
מאות דירות וביסמנדים לאירוח יועדו לאורחים על ידי אש"ל הכנסת אורחים, מידי שנה בשנה. מדובר על מבצע שעלותו אדירה, והיקף הארגון והלוגיסטיקה הגדול, הביא בכל שנה עשרות מאנ"ש והתמימים לעסוק באיתור מקומות אירוח, כאשר את העלות משלם אש"ל הכנסת אורחים.<br />
<br />
עם התרחבות היקף מספר האורחים וזינוק במחירים, וגם ההבנה כי כל אורח והדרישות שלו, וההתאמות שלו לגבי מרחק ותנאים בדירה, אש"ל הכנסת אורחים העבירו את אחריות אירוח התמימים להנהלות הישיבות וממשיכים לדאוג לגברים, נשים, בנות וילדים, לדירות במחירים נמוכים באמצעות חברת התיווך "Crown Guest", העובדת יד ביד עם אש"ל הכנסת אורחים.<br />
<br />
חברת התיווך Crown Guest בשיתוף פעולה עם 'אש"ל – הכנסת אורחים', מציגה את הפיתרון המושלם: סוכני חברת התיווך מצליחים להשיג מלאי של דירות במחירים נוחים.<br />
<br />
בדירות עצמן מארגנים אנשי אש"ל הכנסת אורחים מיטות, מזרנים, מצעים וכל הנדרש לאירוח, וכך נהנים האורחים ממנוחת הנפש ויכולים להיות פנויים לשהות בד' אמות של הרבי מלך המשיח{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/1135157/ ממשיכים בהצלחה: מקומות לינה משודרגים בשיתוף אש"ל]}}.<br />
<br />
==מחלקות הארגון==<br />
הפעילות הגדולה של הארגון ב[[חודש תשרי]] הגודלת משנה לשנה, גרמה לפיצול התפקידים השונים למחלקות. כיום מונה הארגון מחלקות רבות:<br />
===המחלקה הרוחניות - לצרכיהם הרוחניים והלימודים של האורחים.===<br />
[[קובץ:התוועדות סוכות אש"ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש"ל הכנסת אורחים]]<br />
<br />
המחלקה הרוחנית הפועלת בשיתוף עם [[את"ה המרכזי 770]] ומקיים מערך ישיבתי ענק בו מתקיימים סדרי לימוד, בפיקוח משגיחים ומשיבים ושיעורים נפרדים לישיבות השונות. גם את הלילות ינצלו צוות המחלקה לקיום התוועדויות רבות עם טובי המשפיעים המקומיים והאורחים.<br />
<br />
* '''התוועדויות''' - מחלקת התוועדויות של הכנסת אורחים, מארגנת בכל הזדמנות אפשרית [[התוועדות|התוועדויות]] בהשתתפות [[משפיע|משפיעים]] מרחבי העולם. מדובר בארגון מא' ועד ת', מארגון מיקום, פרסום, הזמנת משפיע, ועד סידור שולחנות ורכישת והגשת כיבוד להמוני אורחים מידי לילה<br />
* '''כינוסים והרצאות''' - במהלך החודש נערכים כינוסי התעוררות והרצאות בנושאים מגוונים העומדים על הפרק. כינוס קבלת פנים - נערך ב-770 בימים הסמוכים לראש השנה, בתקופה בה אלפי אורחים מגיעים לבית חיינו, ובנואמים נציגי הישיבות, רבנים ומשפיעים מקראון הייטס, נציג התמימים ועוד.<br />
* '''שיעורי גאולה ומשיח''' - בכל יום לאחר [[תפילת מנחה]] מארגנת המחלקה שיעור מרכזי בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]].<br />
* '''הוצאה לאור''' - את האורחים מלווים סדרות הכוללות עשרות חוברות ובהן חומר לימודים ב[[תורת הנגלה]] ובתורת החסידות לצד חוברות ובהם תחקירים, כתבות, ותיעודים מרתקים אודות הרבי וחודש תשרי אצל הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/415635/ דוגמה לקבצים שיוצאים לאור על ידי אש"ל הכנסת אורחים]}}.<br />
* '''שיעורים''' - בכל יום נערכים שיעורים לכלל התמימים הלומדים ב-770 בחומר הנלמד. השיעורים נמסרים בדרך כלל, על ידי [[ר"מ|רמי"ם]] מישיבות [[תומכי תמימים]].<br />
* '''השגחה''' - את התלמידים מלווה צוות השגחה הדואג למחסורם וצרכיהם וכן להשתתפותם בסדרי הלימודים.<br />
כמו כן מפעיל הארגון '''צוות יקיצה''', '''צוות פיקוח''' ו'''וועד המסדר'''.<br />
<br />
===המחלקה הגשמית - הדואגת לטיפול וסידור הצרכים הטכניים והפיזיים.===<br />
* '''רישום''' - קליטת האורחים, וחלוקתם לדירות השונות.<br />
* '''דירות''' - הכשרת מבנים ודירות בשכונה לשיכון האורחים, ותפעולם התקין במהלך במשך החודש.<br />
* '''מטבח''' - בישול אלפי מנות מידי יום ל3 חדרי אוכל עבור מאות ואלפי האורחים.<br />
* '''מחלקה רפואית''' - הגשת עזרה רפואית ראשונית, ובעת הצורך ליווי תיאום ודאגה בכל המצטרך למתאשפזים וחולים.<br />
* '''צילום ותיעוד''' - תיעוד האירועים ההרצאות והשיעורים המתקיימים במהלך החודש, ופרסומם באמצעי המדיה השונים, לתועלת כלל אנ"ש בארץ ובעולם. <br />
<br />
במשך שנים רבות הפעיל הארגון מסגרת לילדים. המסגרת התקיימה במתכונת [[מחנה קיץ|קעמפ]] תחת השם [[קעמפ מחנה משיח|'מחנה משיח']], אך בשנים האחרונות הקעמפ נסגר.<br />
<br />
==מלון הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה==<br />
בשנת [[תש"ס]] רכש הארגון את הבניין ששוכן ממול [[770]] (על רחוב קינגסטון, אחרי הבנק), בכדי להפכו ל'מלון הכנסת אורחים'. במהלך הבנייה נערכו מספר מבצעי התרמה לקידום הבנייה.<br />
במהלך התרמה שנערכה בשנת [[תשס"ב]] הבטיח הארגון, שכל משפחה שתחתום על הוראת קבע לתרומה בסך כולל של 7700$, תהיה זכאות לקבלת חדר אירוח לשבוע בשנה. בשנת [[תשס"ח]] התקבלה תרומה גדולה להמשך בניית המלון, מהנדיב החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]]. בהמשך לכך הפך שמו של הבניין ל'בית אברהם ושרה' ע"ש הוריו של הרב דרייזין.<br />
<br />
הבנין נפתח לשימוש במהלך שנת [[תשע"א]], וכיום הוא משמש ללינה בעלות סבירה. <br />
<br />
כמו כן בחדרי האוכל שבמלון מוגשים הארוחות לאורחות המלך בחודש תשרי.<br />
<br />
=== אירוח הכינוס ===<br />
ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בניין אש"ל מארח את השלוחים, מהם הלנים בבניין ולכולם מוגשות ארוחות מידי יום.<br />
<br />
בימי הכינוס בבניין נערכות סדנאות ומתקיימים חלק מאירועי כינוס השלוחים העולמי.<br />
[[קובץ:בנין אש"ל הכנסת אורחים.jpg|שמאל|ממוזער|בנין אש"ל הכנסת אורחים]]<br />
[[קובץ:הדמיית הבנין אש''ל החדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית הבנין אש"ל הכנסת אורחים החדש]]<br />
<br />
==צוות אש"ל הכנסת אורחים==<br />
===הנהלה כללית===<br />
*הרב ברוך משולבין.<br />
*הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
*הרב [[שלמה ברוך פרישמן]].<br />
*הרב [[שרגא קרומבי]].<br />
*הרב [[אברהם רייניץ]].<br />
<br />
===מחלקה רוחנית===<br />
* דוד גבריאל<br />
* יוסף יצחק קדם<br />
<br />
===קראון געסט===<br />
*ר' לוי פול.<br />
*גברת ר. סלומון.<br />
<br />
===מטבח===<br />
*ר' [[יוסי כהן (ועד להפצת שיחות)|יוסף יצחק הכהן כהן]] ורעייתו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תשרי]]<br />
*[[נסיעה לרבי]]<br />
*[[כינוס השלוחים]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה רייצעס ל' מנחם אב תשע"ג - צרור מענות קודש מהרבי לרב משה ירולסבסקי בענין אש"ל הכנסת אורחים. {{קישור שבור|כ"ה אייר תשפ"ד}}.<br />
*[https://chabad.info/blogs/817831/ למה אני תורם למוסד שלוקח כסף?] טור מרתק מאת [[שרגא קרומבי]] {{אינפו}}.<br />
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/807.pdf סקירה על פעילות הארגון] - שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', גליון 807, עמ' 24.<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf קירובים ומענות לאש"ל הכנסת אורחים]''', בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 57.<br />
*'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשל"ג<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/629397/ מאחורי הקלעים: הסיפורים והניסים של תשרי 'פלאות אראנו']''' {{שבועון בית משיח}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://eshelcenter.weebly.com/ לאתר של מלון אש"ל]<br />
*[https://chabad.info/category/tishrei/ כל הכתבות על אש"ל באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/category/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/ כל הסרטוני וידאו על אש"ל באתר חב"ד אינפו] {{וידפו}}<br />
<br />
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=50098 הולכת ונשלמת בניית הבנין של אש"ל] {{אינפו}}<br />
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=50887 בנין אש"ל הושלמה: חדר אוכל ועשרות חדרי אירוח] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/542393/ אש"ל הכנסת אורחים: אנשי העשייה של המפעל הגדול] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/crown-heights-video/817060/ הפוך על הפוך: מה גרם לתושב קראון הייטס לעזוב את ביתו?] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/crown_heights/833248/ באירוע מרשים: חנוכת הבית לבנין החדש של אש"ל] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/836015/ צפו: קליפ סיכום ממעמד חנוכת הבית לבנין אש"ל-מוטל החדש] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=724980חודש תשרי2024-12-17T06:02:50Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}<br />
'''חודש תשרי''' הינו החודש הראשון בחודשי השנה.<br />
<br />
חודש זה מכונה גם '''חודש החגים''' בשל היותו החודש המרובה ביותר ב[[חג]]ים: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] (שנחשב חג), [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]. בחודש זה נהוג אצל חסידים להקדיש ל[[נסיעה לרבי]]. אלפי חסידים ותמימים שוהים בתשרי בבית חיינו. ומתפללים ומתוועדים ב-[[770]], ולאירוח דואג ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].<br />
<br />
==ימי חב"ד ==<br />
===אירועים===<br />
*[[א' בתשרי]] [[תק"ז]] (15/09/1746 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[הבעל שם טוב]] עשה [[עליית נשמה]] להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".<br />
*[[י"א בתשרי]] [[תקנ"ג]] (27/09/1792 למניינם) - [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]], על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ט"ז בתשרי]] [[תרמ"ג]] (29/09/1882 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל את ה[[נשיאות]] [[חסידות חב"ד]] ותחל להדריך את [[חסידי חב"ד]] ב[[עבודת ה']].<br />
*[[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]] (14/10/1941 למניינם) - [[אדמו"ר הריי"צ]] הכריז על תחילת כתיבת [[ספר תורה של משיח]].<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תקנ"ט]] (04/10/1798 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסרו הראשון ב[[פטרבורג]] (ממנה שוחרר ב[[י"ט בכסלו]]).<br />
*כ"ד בתשרי [[תקס"א]] (13/10/1800 למניינם) - [[אדמו"ר הזקן]] נסע למאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממנה שוחרר כעבור כחודשיים ב[[כ"ז בכסלו|כ"ז]] (16/10/1800 למניינם) (או לגירסה אחרת ב[[כ"ט בכסלו|כ"ט]] (18/10/1800 למניינם)) ב[[כסלו]]).<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תרפ"ח]] (20/10/1927 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] והתיישב בעיר [[ריגא]] שבלטביא על פי הזמנת הקהילה היהודית.<br />
*[[כ"ח בתשרי]] [[תקפ"ז]] (29/10/1826 למניינם) - [[אדמו"ר האמצעי]] נאסר ב[[ויטבסק]] בעקבות הלשנה (ממנה שוחרר ב[[י' בכסלו]] (10/12/1826 למניינם)).<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[ב' בתשרי]] [[תש"ג]] (13/09/1942 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הובלה לכבשונות במחנה ההשמדה 'טרבלינקה'.<br />
*[[ג' בתשרי]] [[תקנ"ג]] (19/09/1792 למניינם) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]] (13/09/1907 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורב העיר ויטבסק.<br />
*[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12/09/1964 למניינם) - מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], אמו של [[הרבי]].<br />
*[[ח' בתשרי]] [[תקנ"ב]] (06/10/1791 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[י"ב בתשרי]] [[תקל"ז]] (25/09/1776 למניינם) - רבי [[אברהם המלאך]], בנו של [[המגיד ממזריטש]], מנוחתו כבוד בעיר פסטוב.<br />
*[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26/09/1882 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר המהר"ש]] מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
*[[ט"ו בתשרי]] [[תרצ"ה]] (24/09/1934 למניינם) - ר' [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה לייב גינזבורג]], חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
*[[ט"ז בתשרי]] [[תרס"ט]] (11/10/1908 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]], נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[כ"ב בתשרי]] [[תקפ"ט]] (30/09/1828 למניינם) - ר' [[אהרן מסטרשלה]], מגדולי [[חסיד]]י אדמו"ר הזקן, מנחותו כבוד בסטרשלה.<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]] - מרת [[רחל ינובסקי]], סבתו של [[הרבי]] (אם אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]), נרצחה על קידוש השם.<br />
*[[כ"ה בתשרי]] [[תק"ע]] (05/10/1809 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מנוחתו כבוד בברדיטשוב.<br />
*[[ל' בתשרי]] [[תרע"ו]] (08/10/1925 למניינם) - ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]], רב העיר פולטבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[נסיעה לרבי]]<br />
*[[ראש השנה]]<br />
*[[עשרת ימי תשובה]]<br />
*[[יום הכיפורים]]<br />
*[[חג הסוכות]]<br />
*[[שמחת בית השואבה]]<br />
*[[הושענא רבה]]<br />
*[[שמחת תורה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
===הלכות ומנהגים===<br />
* [[שבח המועדים]]<br />
* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]<br />
* [[שמירת המועדים (ספר)]]<br />
<br />
===נסיעה לרבי לתשרי===<br />
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].<br />
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ה]].<br />
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1230 עמוד 40<br />
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], [[שבועון בית משיח]] כ"ב אלול תש"פ עמוד 14<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/נסיעה%20לרבי תגית: נסיעה לרבי וחצרות קודשנו]''' בתשרי ובכל השנה, באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי לתשרי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי לחודש תשרי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=283 מועדי וחגי ישראל - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}<br />
*[http://col.org.il/חדשות_חבד_הספר_שכבש_את_ליובאוויטש_שיחה_מאלפת_עם_העורך_102664.html ספר 'תשרי בליובאוויטש המתעד את חודש החגים בבית חיינו, בעריכת מני יוזביץ ומנחם מענדל קורטס]<br />
*'''[https://col.org.il/news/133577 תשרי ביאת משיח]''', היומנים של חודש תשרי [[תשמ"ב]] נחשפים - בתוך סדרת גליונות תשרי בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] תשרי [[ה'תשפ"ב]]<br />
*[https://col.org.il/news/147933 תשומת לב המיוחדת של הרבי לאורחים שהגיעו ל'תשרי'{{וידאו}}{{jem}}{{col}}]<br />
<br />
{{חודשי השנה}}<br />
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|*]]<br />
[[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=724979חודש תשרי2024-12-17T06:01:10Z<p>8888: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}<br />
'''חודש תשרי''' הינו החודש הראשון בחודשי השנה.<br />
<br />
חודש זה מכונה גם '''חודש החגים''' בשל היותו החודש המרובה ביותר ב[[חג]]ים: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] (שנחשב חג), [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]. בחודש זה נהוג אצל חסידים להקדיש ל[[נסיעה לרבי]]. אלפי חסידים ותמימים שוהים בתשרי בבית חיינו.<br />
<br />
==ימי חב"ד ==<br />
===אירועים===<br />
*[[א' בתשרי]] [[תק"ז]] (15/09/1746 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[הבעל שם טוב]] עשה [[עליית נשמה]] להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".<br />
*[[י"א בתשרי]] [[תקנ"ג]] (27/09/1792 למניינם) - [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]], על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ט"ז בתשרי]] [[תרמ"ג]] (29/09/1882 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל את ה[[נשיאות]] [[חסידות חב"ד]] ותחל להדריך את [[חסידי חב"ד]] ב[[עבודת ה']].<br />
*[[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]] (14/10/1941 למניינם) - [[אדמו"ר הריי"צ]] הכריז על תחילת כתיבת [[ספר תורה של משיח]].<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תקנ"ט]] (04/10/1798 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסרו הראשון ב[[פטרבורג]] (ממנה שוחרר ב[[י"ט בכסלו]]).<br />
*כ"ד בתשרי [[תקס"א]] (13/10/1800 למניינם) - [[אדמו"ר הזקן]] נסע למאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממנה שוחרר כעבור כחודשיים ב[[כ"ז בכסלו|כ"ז]] (16/10/1800 למניינם) (או לגירסה אחרת ב[[כ"ט בכסלו|כ"ט]] (18/10/1800 למניינם)) ב[[כסלו]]).<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תרפ"ח]] (20/10/1927 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] והתיישב בעיר [[ריגא]] שבלטביא על פי הזמנת הקהילה היהודית.<br />
*[[כ"ח בתשרי]] [[תקפ"ז]] (29/10/1826 למניינם) - [[אדמו"ר האמצעי]] נאסר ב[[ויטבסק]] בעקבות הלשנה (ממנה שוחרר ב[[י' בכסלו]] (10/12/1826 למניינם)).<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[ב' בתשרי]] [[תש"ג]] (13/09/1942 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הובלה לכבשונות במחנה ההשמדה 'טרבלינקה'.<br />
*[[ג' בתשרי]] [[תקנ"ג]] (19/09/1792 למניינם) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]] (13/09/1907 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורב העיר ויטבסק.<br />
*[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12/09/1964 למניינם) - מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], אמו של [[הרבי]].<br />
*[[ח' בתשרי]] [[תקנ"ב]] (06/10/1791 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[י"ב בתשרי]] [[תקל"ז]] (25/09/1776 למניינם) - רבי [[אברהם המלאך]], בנו של [[המגיד ממזריטש]], מנוחתו כבוד בעיר פסטוב.<br />
*[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26/09/1882 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר המהר"ש]] מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
*[[ט"ו בתשרי]] [[תרצ"ה]] (24/09/1934 למניינם) - ר' [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה לייב גינזבורג]], חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
*[[ט"ז בתשרי]] [[תרס"ט]] (11/10/1908 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]], נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[כ"ב בתשרי]] [[תקפ"ט]] (30/09/1828 למניינם) - ר' [[אהרן מסטרשלה]], מגדולי [[חסיד]]י אדמו"ר הזקן, מנחותו כבוד בסטרשלה.<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]] - מרת [[רחל ינובסקי]], סבתו של [[הרבי]] (אם אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]), נרצחה על קידוש השם.<br />
*[[כ"ה בתשרי]] [[תק"ע]] (05/10/1809 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מנוחתו כבוד בברדיטשוב.<br />
*[[ל' בתשרי]] [[תרע"ו]] (08/10/1925 למניינם) - ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]], רב העיר פולטבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[נסיעה לרבי]]<br />
*[[ראש השנה]]<br />
*[[עשרת ימי תשובה]]<br />
*[[יום הכיפורים]]<br />
*[[חג הסוכות]]<br />
*[[שמחת בית השואבה]]<br />
*[[הושענא רבה]]<br />
*[[שמחת תורה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
===הלכות ומנהגים===<br />
* [[שבח המועדים]]<br />
* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]<br />
* [[שמירת המועדים (ספר)]]<br />
<br />
===נסיעה לרבי לתשרי===<br />
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].<br />
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ה]].<br />
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1230 עמוד 40<br />
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], [[שבועון בית משיח]] כ"ב אלול תש"פ עמוד 14<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/נסיעה%20לרבי תגית: נסיעה לרבי וחצרות קודשנו]''' בתשרי ובכל השנה, באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי לתשרי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי לחודש תשרי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=283 מועדי וחגי ישראל - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}<br />
*[http://col.org.il/חדשות_חבד_הספר_שכבש_את_ליובאוויטש_שיחה_מאלפת_עם_העורך_102664.html ספר 'תשרי בליובאוויטש המתעד את חודש החגים בבית חיינו, בעריכת מני יוזביץ ומנחם מענדל קורטס]<br />
*'''[https://col.org.il/news/133577 תשרי ביאת משיח]''', היומנים של חודש תשרי [[תשמ"ב]] נחשפים - בתוך סדרת גליונות תשרי בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] תשרי [[ה'תשפ"ב]]<br />
*[https://col.org.il/news/147933 תשומת לב המיוחדת של הרבי לאורחים שהגיעו ל'תשרי'{{וידאו}}{{jem}}{{col}}]<br />
<br />
{{חודשי השנה}}<br />
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|*]]<br />
[[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=724978נסיעה לרבי2024-12-17T05:59:01Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נסיעה_לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]<br />
[[קובץ:טיסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]<br />
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[נשיא הדור|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.<br />
<br />
כל השנים עיקר הנסיעה היתה לחודש תשרי, חודש החגים ובדור השביעי אלפי אורחים שוהים בבית חיינו מידי חודש [[תשרי]] ומתפללים ומתוועדים ב-[[770]], ולאירוח דואג ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].<br />
<br />
==תוכן הנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוסעים לרבי]]<br />
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של [[הבעל שם טוב]], בדור הראשון של התייסדות [[תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_441.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא].}}, כלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[יום טוב|חגי ישראל ובמועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.}}.<br />
<br />
[[הרבי]] אף התבטא כי {{ציטוטון|כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה}}{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}. בהתוועדות במהלך ביקורו של הרבי בפריז בשנת [[תש"ז]], אמר הרבי כי "מי שראה את הרבי כמובן שצריך לנסוע לרבי, אך מי שלא ראה את הרבי הרי זו שאלה של פיקוח נפש"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 47], תשרי [[תשפ"ה]].}}.<br />
<br />
החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] לשנה זו עמוד 465).}} ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|[[פתגם חסידי|פתגם-צחות חסידי]] ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.<br />
<br />
הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם [[איגוד תלמידי התמימים]] ביוזמת והוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.<br />
<br />
===אופן הנסיעה===<br />
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.<br />
<br />
החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.<br />
<br />
==זמני הנסיעה==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.}} שיש שני סוגי [[חסידים]], כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק בעבודת ה', וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם צרה וצריכים [[ברכה]].<br />
<br />
===חודש תשרי===<br />
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br />
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.<br />
<br />
הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהתבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.}}.<br />
====אש"ל הכנסת אורחים====<br />
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]<br />
בדור השביעי, כאשר הנסיעות החלו להתמסד באמצעות הצ'רטר, הוקם ארגון 'הכנסת אורחים' במטרה לאפשר לחסידים רבים להגיע אל הרבי ולקבל תנאי מחיה ניאותים בגשמיות וברוחניות. בתחילה צעירי חב"ד פעלו בתחום והרב משה ירוסלבסקי הקים ארגון של ממש. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לאלפי האורחים המגיעים לבית חיינו לחודש תשרי. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח. <br />
<br />
על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ג}}, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אש"ל מארגן מסגרות שינה, אוכל ולימוד ייעודיות נפרדות לאנשים ונשים ובחלק מהשנים היה גם קעמפ לילדים{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.<br />
<br />
===כינוס השלוחים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}<br />
[[קובץ:שלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]<br />
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].<br />
<br />
יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.<br />
<br />
===י' שבט===<br />
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===כ"ב שבט===<br />
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.<br />
<br />
בזמן זה מתקיים בקראון הייטס [[כינוס השלוחות העולמי]], לשלוחות הרבי ברחבי העולם.<br />
<br />
בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].<br />
<br />
===חג השבועות===<br />
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]<br />
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.<br />
<br />
בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.<br />
<br />
המנהג חודש בדורנו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת [[תשל"ה]] כרב ראשון לאחר מינויו ל[[מורה הוראה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===כ' אב===<br />
במשך כל שנה נוסעים עשרות קעמפים מכל רחבי [[ארצות הברית]] ל-770 ל[[כ' אב]] יום הסתלקותו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, שם מתקיים [[ראלי]] מיוחד עם הרבי.<br />
<br />
בכל הקעמפים ההכנות לנסיעה והנסיעה עצמה תופסים מקום מאוד מיוחד.<br />
<br />
===הנסיעה בשאר מועדי השנה===<br />
תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: י"ט כסלו, חנוכה, ג' תמוז, י"ב תמוז.<br />
<br />
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.<br />
<br />
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלו אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
חסידים מספרים, שכאשר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת ב[[חודש כסלו]], אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת ב[[חודש תמוז]], אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה{{הערה|אבל ראה בספר "ר' מענדל" ספריית אש"ל תשנ"ז עמ' 78.}}.<br />
<br />
==ההכנות לנסיעה==<br />
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]<br />
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.<br />
<br />
לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.<br />
<br />
במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של [[חת"ת|חומש תהלים ותניא]], ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.<br />
<br />
במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.<br />
<br />
==פעולת הנסיעה==<br />
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]<br />
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי ש"אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב [[יוסף גולדשטיין]] ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מ[[הרבי מלך המשיח]] להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).}}. בביטויים נוספים שנאמרו בהקשר לפעולת הנסיעה, אמר הרבי ש"נסיעה זו פועלת בעבודתו במשך כל השנה עד לפעם הבאה שנוסע (בשנה הבאה, או בשנה זו עצמה)"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא [[תשמ"ט]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 431.}} ו"זוהי הנתינת כח להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה, כשנמצאים איש איש במקומו"{{הערה|שיחת שבת פרשת נח [[תש"נ]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 316.}}.<br />
<br />
עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.<br />
<br />
כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא<br />
"שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.}}, יש להתייעץ עם ה[[משפיע]].<br />
<br />
==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]<br />
בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.<br />
<br />
===תקעו בחודש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}<br />
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.<br />
<br />
בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.<br />
[[קובץ:עולים לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ']]<br />
<br />
===טייערע ברידער===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}<br />
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.<br />
<br />
===נייע זשוריצי כלאפצ'י===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}<br />
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}<br />
<br />
===ניע חודיטי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע חודיטי]]}}<br />
ניגון שחובר בימי ראשית התפשטות החסידות, המתאר שיח בין אב [[מתנגד]] לבנו הרוצה ליסוע אל הרבי. האב מציע לבן שיקנה לו נעליים או מעיל חדשים ואף ייתן לו מכות ובלבד שלא ייסע אל הרבי, בעוד הבן עומד איתן ברצונו לנסוע אל הרבי.<br />
<br />
===ניגון השתפכות נפש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון השתפכות הנפש]]}}<br />
ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב"ה. אצל חסידים מקובל שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה, וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי{{הערה|1=ראו דוגמא ל[https://chabad.info/magazine/568478/ תיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה].}}.<br />
<br />
==הוראות והגבלות על הנסיעה==<br />
[[קובץ:נסיעה בהסכמת האשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לבעל שרצה לנסוע לחגוג את חודש תשרי אצל הרבי בעוד אשתו התנגדה לכך: '''בכלל, נסיעת בעל מביתו - צריכה להיות בהסכמתה המלאה של אשתו, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לכמה וכמה מועדים ושבתות, על אחת כמה וכמה כשנותנת כמה טעמים שכליים לסירובה. נוסף על כל זה - כנראה נוגע לבריאותה. ועוד - וגם זה חשוב - שהמדובר ב[[יציאה מארץ הקודש|נסיעה מארץ הקודש]] תבנה ותכונן''']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הגבלות בנסיעה לרבי]]}}<br />
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.<br />
<br />
בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.<br />
<br />
מפי השמועה מסופר, שבעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], לאחר שנענה על ידי החסידים, כי הם נמנעים מנסיעה לרבי, מחוסר רשות מהרבי הריי"צ, אמר הרבי כי "בשביל לנסוע לרבי - אין צריך לשאול רשות"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 37], תשרי [[תשפ"ה]].}}.<br />
<br />
במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.<br />
<br />
=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===<br />
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:<br />
{{ציטוטון|נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר {{מונחון|עה"צ|ראשי תיבות: על הציון}}}}{{הערה|{{קישור שטורעם|29450|news|"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו"|א' שליח|י"א באלול תשס"ח}}}}.<br />
<br />
===קבוצות מקורבים===<br />
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
במענה פרטי כתב הרבי שלא ראוי שאדם שהגיע כחלק מקבוצה יסיים את הביקור ויחזור לפני שהקבוצה מסיימת יחד את הביקור{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/10/5daeb9ffa5ed6_1571731967.pdf כיוון שבאה עם הגרופ יחד- הרי זה עלבון בריחה מהם, ולכן תחזור<br />
לצרפת עם כל הגרופ], ליובאוויטש שבליובאוויטש תש"פ גליון ט"ז.}}.<br />
<br />
===שלוחים===<br />
בהזדמנות מסויימת ניתנה הוראה לקבוצה של שלוחים בנוגע לנסיעה ל-770:<br />
# כשמגיעים, לא להגיע הרבה בבת-אחת.<br />
# לא להגיע לזמן ארוך.<br />
# בזמן שנמצאים אצל הרבי – צריכים להיות עסוקים{{הערה|הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15279&CategoryID=2404 ניצוצי רבי - לא לנטוש]''' התקשרות גיליון 1302.}}.<br />
<br />
===נסיעת ילדים צעירים===<br />
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב [[אברהם דונין]] רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: {{ציטוטון|במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד {{ה|כותל המערבי}} פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת ב[[חול המועד]] [[סוכות]]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_במקום_הנל_יבקרו_אתן_עי_כותל_המערבי_כתביד_קודש_83015.html כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי] {{COL}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014)}}.<br />
<br />
===חברת התעופה===<br />
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.<br />
<br />
במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
===נסיעה על פי חוק===<br />
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.<br />
<br />
===קניית מתנה לאשה===<br />
פעמים רבות התעניין הרבי אצל הנכנסים ליחידות{{הערה|ראו בדוגמאות שבהערות בהמשך הפיסקא, וכן דורש טוב לכל עמו ח"א ע' 41 (לר' לוי יצחק פריידין). התוועדויות-סלבטיצקי עמוד 107 (לר' [[מוטל קוזלינר]]). תשורה נאגל תשנ"ז עמוד 111. בית משיח ז' תשרי תשפ"א (לר' ברגר). ועוד (דוגמת ר' [[מאיר פרידמן]] כפר חב"ד (מעדות גיסו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]) שהרבי גם נתן לו כסף כהשתתפות במתנה, פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]], הרב [[שלמה מטוסוב]] (מעדות בניו, שיקנה תכשיט)).}} האם הספיקו לקנות מתנה לאשה בקשר עם הנסיעה, והיו כאלו שהרבי אף הדריך באופן אישי והציע הצעות שונות בנוגע לבחירת אופי המתנה ואף השתתף בעצמו בסכום מכובד{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי עמוד 440-441, שהרבי העניק לר' ראובן דונין 300$ כדי שירכוש מתנה מכובדת, ואף הציע שהרב דונין ישאל את הרב גרונר שאשתו תעזור בבחירת המתנה.ל [[ועדת ההגרלה|זוכה בגורל]] ר' [[אלעזר ליפש]] בפעם הראשונה שזכה בשנת תש"כ, העניק הרבי ביחידות 10$ כדי שיקנה מתנה לרעייתו, והוא רכש בסכום זה מצלמה.}} על המתנה להיות יקרה ולבטא את ההערכה של הבעל לאשה על התמסרותה לאפשר את הנסיעה, כשלפחות במקרה אחד התבטא הרבי במפורש שהמתנה צריכה להיות מזהב דווקא{{הערה|לרב [[גרשון מענדל גרליק]]. בתבונה בונה ביתה עמוד 176. מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשפ"ב, '''הבית של הרבי במילאנו'''.}} והרבי אף התבטא בנוגע לזה{{הערה|ר' אברהם הערש, עמוד 171.}} בלשון הכתוב: "כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"{{הערה|שמואל א' ל, כד.}}.<br />
<br />
==הגרלות על נסיעה לרבי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}<br />
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.<br />
<br />
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.<br />
<br />
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.<br />
<br />
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.<br />
<br />
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==עידוד הנסיעה==<br />
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]<br />
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה ל770 מקומו של הרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דריזין]].<br />
<br />
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.<br />
<br />
בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.<br />
<br />
[[קובץ:פורקים_החבילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]<br />
כמו כן מארגן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות ב[[חודש תשרי]] ב770, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' [[זלמן יפה]], הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הצ'רטר הראשון]]<br />
*[[ועדת ההגרלה]]<br />
*[[770]]<br />
*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]<br />
*[[מטוס]]<br />
*[[צאתכם לשלום]]<br />
*[[הגבלות בנסיעה לרבי]]<br />
*[[קובץ הכנה]]<br />
*[[הגרופ הצרפתי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/נסיעה%20לרבי תגית: נסיעה לרבי וחצרות קודשנו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}<br />
* ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77983 "כי טיסה" לראש בני ישראל] - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך' {{אינפו}}<br />
*הרב [[מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2855&CategoryID=830 הנסיעות לבית חיינו]''' במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון 610<br />
* הרב יהושע דובראווסקי, {{קישור חבד אינפו ישן|82382|הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז}}, יט [[סיוון]] התשע"ד (17.06.2014)<br />
*{{קישור שטורעם|90685|news|חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|ה' באלול תשע"ו}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf שנתיים, אך לא בדיוק]''', בתוך גליון 'קידמנוך תחילה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד עמוד 58, תשרי תשע"ט<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15281&CategoryID=2404 הלכות והליכות - נסיעה לרבי]''', הנחיות הלכתיות לנסיעה לרבי בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], מאת מוקד הלכה חב"ד שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי<br />
*[[מקהלת צבאות השם]]: '''[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175/ בדרכנו לליובאוויטש]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/134013 השפעה מתמשכת: הוראות הרבי לאורחים בחודש תשרי]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מקור החיוב להקביל פני רבו]''', קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 113<br />
*פודקאסט [[אזניים לשמוע (את"ה העולמי)|אזניים לשמוע]], '''[https://chabad.info/news/995567/ פרק א' - הנסיעה לרבי]''', הרב [[בנימין גנדל]], פרשת כי תצא תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[https://www.chabad.fm/210/8821.html הכי בבית בעולם] טור שכתב הרב [[צבי ונטורה]] על ה[[נסיעה לרבי]] היום באתר {{חב"ד FM}}<br />
*[https://hageula.com/news/view/24965.htm '''הגיע זמן האמת'''] הרב [[בן ציון פרישמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].<br />
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, מוסף שבועון בית משיח, [[תשרי]] [[תשע"ה]].<br />
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/7711995_1664088.pdf 'לבקר בהיכלו'] קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] - COL.<br />
*{{היברובוקס|אור החסידות|זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד|31597|עמוד=235}}<br />
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1230 עמוד 40<br />
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 14<br />
*'''הזמן שנמצא כאן יפעל''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 40.<br />
*'''נסיעה לרבי, באוויר בים וביבשה''' - יומן הרב [[בן ציון ליפסקר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 989 עמוד 64.<br />
*כותרים חב"דיים נוספים{{הערה|ספר 'תומכי תמימים' קה"ת תשע"ב עמ' תרצ"ט ואילך. '''תנאי ר' ניסן נמנוב לנסיעה''' שבועון כפר חב"ד גליון 2022, ראיון עם ראשי הישיבות האחים לבית בלינוב. תנאי ר' [[שלמה חיים קסלמן]] לנסיעה נדפסו בספר 'המשפיע' חלק ב' עמוד 629 והלאה. הוראות הרבי לר' מענדל פוטערפאס נדפסו בספר 'ר' מענדל' ספריית אש"ל תשנ"ז עמוד 78.}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=724977נסיעה לרבי2024-12-17T05:58:18Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נסיעה_לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]<br />
[[קובץ:טיסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]<br />
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[נשיא הדור|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.<br />
<br />
כל השנים עיקר הנסיעה היתה לחודש תשרי, חודש החגים ובדור השביעי אלפי אורחים שוהים בבית חיינו מידי חודש תשרי ומתפללים ומתוועדים ב-770, ולאירוח דואג ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].<br />
<br />
==תוכן הנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוסעים לרבי]]<br />
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של [[הבעל שם טוב]], בדור הראשון של התייסדות [[תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_441.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא].}}, כלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[יום טוב|חגי ישראל ובמועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.}}.<br />
<br />
[[הרבי]] אף התבטא כי {{ציטוטון|כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה}}{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}. בהתוועדות במהלך ביקורו של הרבי בפריז בשנת [[תש"ז]], אמר הרבי כי "מי שראה את הרבי כמובן שצריך לנסוע לרבי, אך מי שלא ראה את הרבי הרי זו שאלה של פיקוח נפש"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 47], תשרי [[תשפ"ה]].}}.<br />
<br />
החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] לשנה זו עמוד 465).}} ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|[[פתגם חסידי|פתגם-צחות חסידי]] ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.<br />
<br />
הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם [[איגוד תלמידי התמימים]] ביוזמת והוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.<br />
<br />
===אופן הנסיעה===<br />
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.<br />
<br />
החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.<br />
<br />
==זמני הנסיעה==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.}} שיש שני סוגי [[חסידים]], כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק בעבודת ה', וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם צרה וצריכים [[ברכה]].<br />
<br />
===חודש תשרי===<br />
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br />
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.<br />
<br />
הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהתבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.}}.<br />
====אש"ל הכנסת אורחים====<br />
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]<br />
בדור השביעי, כאשר הנסיעות החלו להתמסד באמצעות הצ'רטר, הוקם ארגון 'הכנסת אורחים' במטרה לאפשר לחסידים רבים להגיע אל הרבי ולקבל תנאי מחיה ניאותים בגשמיות וברוחניות. בתחילה צעירי חב"ד פעלו בתחום והרב משה ירוסלבסקי הקים ארגון של ממש. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לאלפי האורחים המגיעים לבית חיינו לחודש תשרי. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח. <br />
<br />
על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ג}}, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אש"ל מארגן מסגרות שינה, אוכל ולימוד ייעודיות נפרדות לאנשים ונשים ובחלק מהשנים היה גם קעמפ לילדים{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.<br />
<br />
===כינוס השלוחים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}<br />
[[קובץ:שלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]<br />
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].<br />
<br />
יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.<br />
<br />
===י' שבט===<br />
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===כ"ב שבט===<br />
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.<br />
<br />
בזמן זה מתקיים בקראון הייטס [[כינוס השלוחות העולמי]], לשלוחות הרבי ברחבי העולם.<br />
<br />
בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].<br />
<br />
===חג השבועות===<br />
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]<br />
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.<br />
<br />
בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.<br />
<br />
המנהג חודש בדורנו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת [[תשל"ה]] כרב ראשון לאחר מינויו ל[[מורה הוראה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===כ' אב===<br />
במשך כל שנה נוסעים עשרות קעמפים מכל רחבי [[ארצות הברית]] ל-770 ל[[כ' אב]] יום הסתלקותו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, שם מתקיים [[ראלי]] מיוחד עם הרבי.<br />
<br />
בכל הקעמפים ההכנות לנסיעה והנסיעה עצמה תופסים מקום מאוד מיוחד.<br />
<br />
===הנסיעה בשאר מועדי השנה===<br />
תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: י"ט כסלו, חנוכה, ג' תמוז, י"ב תמוז.<br />
<br />
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.<br />
<br />
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלו אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
חסידים מספרים, שכאשר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת ב[[חודש כסלו]], אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת ב[[חודש תמוז]], אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה{{הערה|אבל ראה בספר "ר' מענדל" ספריית אש"ל תשנ"ז עמ' 78.}}.<br />
<br />
==ההכנות לנסיעה==<br />
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]<br />
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.<br />
<br />
לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.<br />
<br />
במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של [[חת"ת|חומש תהלים ותניא]], ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.<br />
<br />
במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.<br />
<br />
==פעולת הנסיעה==<br />
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]<br />
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי ש"אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב [[יוסף גולדשטיין]] ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מ[[הרבי מלך המשיח]] להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).}}. בביטויים נוספים שנאמרו בהקשר לפעולת הנסיעה, אמר הרבי ש"נסיעה זו פועלת בעבודתו במשך כל השנה עד לפעם הבאה שנוסע (בשנה הבאה, או בשנה זו עצמה)"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא [[תשמ"ט]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 431.}} ו"זוהי הנתינת כח להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה, כשנמצאים איש איש במקומו"{{הערה|שיחת שבת פרשת נח [[תש"נ]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 316.}}.<br />
<br />
עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.<br />
<br />
כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא<br />
"שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.}}, יש להתייעץ עם ה[[משפיע]].<br />
<br />
==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]<br />
בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.<br />
<br />
===תקעו בחודש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}<br />
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.<br />
<br />
בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.<br />
[[קובץ:עולים לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ']]<br />
<br />
===טייערע ברידער===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}<br />
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.<br />
<br />
===נייע זשוריצי כלאפצ'י===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}<br />
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}<br />
<br />
===ניע חודיטי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע חודיטי]]}}<br />
ניגון שחובר בימי ראשית התפשטות החסידות, המתאר שיח בין אב [[מתנגד]] לבנו הרוצה ליסוע אל הרבי. האב מציע לבן שיקנה לו נעליים או מעיל חדשים ואף ייתן לו מכות ובלבד שלא ייסע אל הרבי, בעוד הבן עומד איתן ברצונו לנסוע אל הרבי.<br />
<br />
===ניגון השתפכות נפש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון השתפכות הנפש]]}}<br />
ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב"ה. אצל חסידים מקובל שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה, וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי{{הערה|1=ראו דוגמא ל[https://chabad.info/magazine/568478/ תיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה].}}.<br />
<br />
==הוראות והגבלות על הנסיעה==<br />
[[קובץ:נסיעה בהסכמת האשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לבעל שרצה לנסוע לחגוג את חודש תשרי אצל הרבי בעוד אשתו התנגדה לכך: '''בכלל, נסיעת בעל מביתו - צריכה להיות בהסכמתה המלאה של אשתו, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לכמה וכמה מועדים ושבתות, על אחת כמה וכמה כשנותנת כמה טעמים שכליים לסירובה. נוסף על כל זה - כנראה נוגע לבריאותה. ועוד - וגם זה חשוב - שהמדובר ב[[יציאה מארץ הקודש|נסיעה מארץ הקודש]] תבנה ותכונן''']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הגבלות בנסיעה לרבי]]}}<br />
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.<br />
<br />
בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.<br />
<br />
מפי השמועה מסופר, שבעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], לאחר שנענה על ידי החסידים, כי הם נמנעים מנסיעה לרבי, מחוסר רשות מהרבי הריי"צ, אמר הרבי כי "בשביל לנסוע לרבי - אין צריך לשאול רשות"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 37], תשרי [[תשפ"ה]].}}.<br />
<br />
במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.<br />
<br />
=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===<br />
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:<br />
{{ציטוטון|נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר {{מונחון|עה"צ|ראשי תיבות: על הציון}}}}{{הערה|{{קישור שטורעם|29450|news|"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו"|א' שליח|י"א באלול תשס"ח}}}}.<br />
<br />
===קבוצות מקורבים===<br />
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
במענה פרטי כתב הרבי שלא ראוי שאדם שהגיע כחלק מקבוצה יסיים את הביקור ויחזור לפני שהקבוצה מסיימת יחד את הביקור{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/10/5daeb9ffa5ed6_1571731967.pdf כיוון שבאה עם הגרופ יחד- הרי זה עלבון בריחה מהם, ולכן תחזור<br />
לצרפת עם כל הגרופ], ליובאוויטש שבליובאוויטש תש"פ גליון ט"ז.}}.<br />
<br />
===שלוחים===<br />
בהזדמנות מסויימת ניתנה הוראה לקבוצה של שלוחים בנוגע לנסיעה ל-770:<br />
# כשמגיעים, לא להגיע הרבה בבת-אחת.<br />
# לא להגיע לזמן ארוך.<br />
# בזמן שנמצאים אצל הרבי – צריכים להיות עסוקים{{הערה|הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15279&CategoryID=2404 ניצוצי רבי - לא לנטוש]''' התקשרות גיליון 1302.}}.<br />
<br />
===נסיעת ילדים צעירים===<br />
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב [[אברהם דונין]] רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: {{ציטוטון|במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד {{ה|כותל המערבי}} פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת ב[[חול המועד]] [[סוכות]]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_במקום_הנל_יבקרו_אתן_עי_כותל_המערבי_כתביד_קודש_83015.html כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי] {{COL}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014)}}.<br />
<br />
===חברת התעופה===<br />
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.<br />
<br />
במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
===נסיעה על פי חוק===<br />
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.<br />
<br />
===קניית מתנה לאשה===<br />
פעמים רבות התעניין הרבי אצל הנכנסים ליחידות{{הערה|ראו בדוגמאות שבהערות בהמשך הפיסקא, וכן דורש טוב לכל עמו ח"א ע' 41 (לר' לוי יצחק פריידין). התוועדויות-סלבטיצקי עמוד 107 (לר' [[מוטל קוזלינר]]). תשורה נאגל תשנ"ז עמוד 111. בית משיח ז' תשרי תשפ"א (לר' ברגר). ועוד (דוגמת ר' [[מאיר פרידמן]] כפר חב"ד (מעדות גיסו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]) שהרבי גם נתן לו כסף כהשתתפות במתנה, פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]], הרב [[שלמה מטוסוב]] (מעדות בניו, שיקנה תכשיט)).}} האם הספיקו לקנות מתנה לאשה בקשר עם הנסיעה, והיו כאלו שהרבי אף הדריך באופן אישי והציע הצעות שונות בנוגע לבחירת אופי המתנה ואף השתתף בעצמו בסכום מכובד{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי עמוד 440-441, שהרבי העניק לר' ראובן דונין 300$ כדי שירכוש מתנה מכובדת, ואף הציע שהרב דונין ישאל את הרב גרונר שאשתו תעזור בבחירת המתנה.ל [[ועדת ההגרלה|זוכה בגורל]] ר' [[אלעזר ליפש]] בפעם הראשונה שזכה בשנת תש"כ, העניק הרבי ביחידות 10$ כדי שיקנה מתנה לרעייתו, והוא רכש בסכום זה מצלמה.}} על המתנה להיות יקרה ולבטא את ההערכה של הבעל לאשה על התמסרותה לאפשר את הנסיעה, כשלפחות במקרה אחד התבטא הרבי במפורש שהמתנה צריכה להיות מזהב דווקא{{הערה|לרב [[גרשון מענדל גרליק]]. בתבונה בונה ביתה עמוד 176. מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשפ"ב, '''הבית של הרבי במילאנו'''.}} והרבי אף התבטא בנוגע לזה{{הערה|ר' אברהם הערש, עמוד 171.}} בלשון הכתוב: "כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"{{הערה|שמואל א' ל, כד.}}.<br />
<br />
==הגרלות על נסיעה לרבי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}<br />
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.<br />
<br />
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.<br />
<br />
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.<br />
<br />
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.<br />
<br />
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==עידוד הנסיעה==<br />
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]<br />
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה ל770 מקומו של הרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דריזין]].<br />
<br />
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.<br />
<br />
בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.<br />
<br />
[[קובץ:פורקים_החבילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]<br />
כמו כן מארגן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות ב[[חודש תשרי]] ב770, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' [[זלמן יפה]], הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הצ'רטר הראשון]]<br />
*[[ועדת ההגרלה]]<br />
*[[770]]<br />
*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]<br />
*[[מטוס]]<br />
*[[צאתכם לשלום]]<br />
*[[הגבלות בנסיעה לרבי]]<br />
*[[קובץ הכנה]]<br />
*[[הגרופ הצרפתי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/נסיעה%20לרבי תגית: נסיעה לרבי וחצרות קודשנו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}<br />
* ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77983 "כי טיסה" לראש בני ישראל] - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך' {{אינפו}}<br />
*הרב [[מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2855&CategoryID=830 הנסיעות לבית חיינו]''' במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון 610<br />
* הרב יהושע דובראווסקי, {{קישור חבד אינפו ישן|82382|הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז}}, יט [[סיוון]] התשע"ד (17.06.2014)<br />
*{{קישור שטורעם|90685|news|חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|ה' באלול תשע"ו}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf שנתיים, אך לא בדיוק]''', בתוך גליון 'קידמנוך תחילה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד עמוד 58, תשרי תשע"ט<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15281&CategoryID=2404 הלכות והליכות - נסיעה לרבי]''', הנחיות הלכתיות לנסיעה לרבי בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], מאת מוקד הלכה חב"ד שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי<br />
*[[מקהלת צבאות השם]]: '''[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175/ בדרכנו לליובאוויטש]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/134013 השפעה מתמשכת: הוראות הרבי לאורחים בחודש תשרי]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מקור החיוב להקביל פני רבו]''', קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 113<br />
*פודקאסט [[אזניים לשמוע (את"ה העולמי)|אזניים לשמוע]], '''[https://chabad.info/news/995567/ פרק א' - הנסיעה לרבי]''', הרב [[בנימין גנדל]], פרשת כי תצא תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[https://www.chabad.fm/210/8821.html הכי בבית בעולם] טור שכתב הרב [[צבי ונטורה]] על ה[[נסיעה לרבי]] היום באתר {{חב"ד FM}}<br />
*[https://hageula.com/news/view/24965.htm '''הגיע זמן האמת'''] הרב [[בן ציון פרישמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].<br />
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, מוסף שבועון בית משיח, [[תשרי]] [[תשע"ה]].<br />
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/7711995_1664088.pdf 'לבקר בהיכלו'] קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] - COL.<br />
*{{היברובוקס|אור החסידות|זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד|31597|עמוד=235}}<br />
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1230 עמוד 40<br />
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 14<br />
*'''הזמן שנמצא כאן יפעל''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 40.<br />
*'''נסיעה לרבי, באוויר בים וביבשה''' - יומן הרב [[בן ציון ליפסקר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 989 עמוד 64.<br />
*כותרים חב"דיים נוספים{{הערה|ספר 'תומכי תמימים' קה"ת תשע"ב עמ' תרצ"ט ואילך. '''תנאי ר' ניסן נמנוב לנסיעה''' שבועון כפר חב"ד גליון 2022, ראיון עם ראשי הישיבות האחים לבית בלינוב. תנאי ר' [[שלמה חיים קסלמן]] לנסיעה נדפסו בספר 'המשפיע' חלק ב' עמוד 629 והלאה. הוראות הרבי לר' מענדל פוטערפאס נדפסו בספר 'ר' מענדל' ספריית אש"ל תשנ"ז עמוד 78.}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=724976חודש תשרי2024-12-17T05:53:57Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}<br />
'''חודש תשרי''' הינו החודש הראשון בחודשי השנה.<br />
<br />
חודש זה מכונה גם '''חודש החגים''' בשל היותו החודש המרובה ביותר ב[[חג]]ים: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] (שנחשב חג), [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]. בחודש זה נהוג אצל חסידים להקדיש ל[[נסיעה לרבי]]. אלפי חסידים ותמימים שוהים בתשרי בבית חיינו.<br />
<br />
==ימי חב"ד ==<br />
===אירועים===<br />
*[[א' בתשרי]] [[תק"ז]] (15/09/1746 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[הבעל שם טוב]] עשה [[עליית נשמה]] להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".<br />
*[[י"א בתשרי]] [[תקנ"ג]] (27/09/1792 למניינם) - [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]], על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ט"ז בתשרי]] [[תרמ"ג]] (29/09/1882 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל את ה[[נשיאות]] [[חסידות חב"ד]] ותחל להדריך את [[חסידי חב"ד]] ב[[עבודת ה']].<br />
*[[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]] (14/10/1941 למניינם) - [[אדמו"ר הריי"צ]] הכריז על תחילת כתיבת [[ספר תורה של משיח]].<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תקנ"ט]] (04/10/1798 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסרו הראשון ב[[פטרבורג]] (ממנה שוחרר ב[[י"ט בכסלו]]).<br />
*כ"ד בתשרי [[תקס"א]] (13/10/1800 למניינם) - [[אדמו"ר הזקן]] נסע למאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממנה שוחרר כעבור כחודשיים ב[[כ"ז בכסלו|כ"ז]] (16/10/1800 למניינם) (או לגירסה אחרת ב[[כ"ט בכסלו|כ"ט]] (18/10/1800 למניינם)) ב[[כסלו]]).<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תרפ"ח]] (20/10/1927 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] והתיישב בעיר [[ריגא]] שבלטביא על פי הזמנת הקהילה היהודית.<br />
*[[כ"ח בתשרי]] [[תקפ"ז]] (29/10/1826 למניינם) - [[אדמו"ר האמצעי]] נאסר ב[[ויטבסק]] בעקבות הלשנה (ממנה שוחרר ב[[י' בכסלו]] (10/12/1826 למניינם)).<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[ב' בתשרי]] [[תש"ג]] (13/09/1942 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הובלה לכבשונות במחנה ההשמדה 'טרבלינקה'.<br />
*[[ג' בתשרי]] [[תקנ"ג]] (19/09/1792 למניינם) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]] (13/09/1907 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורב העיר ויטבסק.<br />
*[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12/09/1964 למניינם) - מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], אמו של [[הרבי]].<br />
*[[ח' בתשרי]] [[תקנ"ב]] (06/10/1791 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[י"ב בתשרי]] [[תקל"ז]] (25/09/1776 למניינם) - רבי [[אברהם המלאך]], בנו של [[המגיד ממזריטש]], מנוחתו כבוד בעיר פסטוב.<br />
*[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26/09/1882 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר המהר"ש]] מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
*[[ט"ו בתשרי]] [[תרצ"ה]] (24/09/1934 למניינם) - ר' [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה לייב גינזבורג]], חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
*[[ט"ז בתשרי]] [[תרס"ט]] (11/10/1908 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]], נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[כ"ב בתשרי]] [[תקפ"ט]] (30/09/1828 למניינם) - ר' [[אהרן מסטרשלה]], מגדולי [[חסיד]]י אדמו"ר הזקן, מנחותו כבוד בסטרשלה.<br />
*[[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]] - מרת [[רחל ינובסקי]], סבתו של [[הרבי]] (אם אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]), נרצחה על קידוש השם.<br />
*[[כ"ה בתשרי]] [[תק"ע]] (05/10/1809 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מנוחתו כבוד בברדיטשוב.<br />
*[[ל' בתשרי]] [[תרע"ו]] (08/10/1925 למניינם) - ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]], רב העיר פולטבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[נסיעה לרבי]]<br />
*[[ראש השנה]]<br />
*[[עשרת ימי תשובה]]<br />
*[[יום הכיפורים]]<br />
*[[חג הסוכות]]<br />
*[[שמחת בית השואבה]]<br />
*[[הושענא רבה]]<br />
*[[שמחת תורה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שבח המועדים]]<br />
* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]<br />
* [[שמירת המועדים (ספר)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/נסיעה%20לרבי תגית: נסיעה לרבי וחצרות קודשנו]''' בתשרי ובכל השנה, באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי לתשרי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי לחודש תשרי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=283 מועדי וחגי ישראל - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}<br />
*[http://col.org.il/חדשות_חבד_הספר_שכבש_את_ליובאוויטש_שיחה_מאלפת_עם_העורך_102664.html ספר 'תשרי בליובאוויטש המתעד את חודש החגים בבית חיינו, בעריכת מני יוזביץ ומנחם מענדל קורטס]<br />
*'''[https://col.org.il/news/133577 תשרי ביאת משיח]''', היומנים של חודש תשרי [[תשמ"ב]] נחשפים - בתוך סדרת גליונות תשרי בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] תשרי [[ה'תשפ"ב]]<br />
*[https://col.org.il/news/147933 תשומת לב המיוחדת של הרבי לאורחים שהגיעו ל'תשרי'{{וידאו}}{{jem}}{{col}}]<br />
<br />
{{חודשי השנה}}<br />
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|*]]<br />
[[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=724970נסיעה לרבי2024-12-17T04:27:49Z<p>8888: /* חודש תשרי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נסיעה_לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]<br />
[[קובץ:טיסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]<br />
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[נשיא הדור|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.<br />
<br />
==תוכן הנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוסעים לרבי]]<br />
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של [[הבעל שם טוב]], בדור הראשון של התייסדות [[תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_441.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא].}}, כלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[יום טוב|חגי ישראל ובמועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.}}.<br />
<br />
[[הרבי]] אף התבטא כי {{ציטוטון|כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה}}{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}. בהתוועדות במהלך ביקורו של הרבי בפריז בשנת [[תש"ז]], אמר הרבי כי "מי שראה את הרבי כמובן שצריך לנסוע לרבי, אך מי שלא ראה את הרבי הרי זו שאלה של פיקוח נפש"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 47], תשרי [[תשפ"ה]].}}.<br />
<br />
החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] לשנה זו עמוד 465).}} ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|[[פתגם חסידי|פתגם-צחות חסידי]] ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.<br />
<br />
הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם [[איגוד תלמידי התמימים]] ביוזמת והוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.<br />
<br />
===אופן הנסיעה===<br />
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.<br />
<br />
החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.<br />
<br />
==זמני הנסיעה==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.}} שיש שני סוגי [[חסידים]], כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק בעבודת ה', וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם צרה וצריכים [[ברכה]].<br />
<br />
===חודש תשרי===<br />
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br />
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.<br />
<br />
הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהתבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ג]], על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אש"ל מארגן מסגרות שינה, אוכל ולימוד ייעודיות נפרדות לאנשים ונשים ובחלק מהשנים היה גם קעמפ לילדים{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.<br />
<br />
===כינוס השלוחים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}<br />
[[קובץ:שלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]<br />
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].<br />
<br />
יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.<br />
<br />
===י' שבט===<br />
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===כ"ב שבט===<br />
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.<br />
<br />
בזמן זה מתקיים בקראון הייטס [[כינוס השלוחות העולמי]], לשלוחות הרבי ברחבי העולם.<br />
<br />
בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].<br />
<br />
===חג השבועות===<br />
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]<br />
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.<br />
<br />
בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.<br />
<br />
המנהג חודש בדורנו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת [[תשל"ה]] כרב ראשון לאחר מינויו ל[[מורה הוראה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===כ' אב===<br />
במשך כל שנה נוסעים עשרות קעמפים מכל רחבי [[ארצות הברית]] ל-770 ל[[כ' אב]] יום הסתלקותו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, שם מתקיים [[ראלי]] מיוחד עם הרבי.<br />
<br />
בכל הקעמפים ההכנות לנסיעה והנסיעה עצמה תופסים מקום מאוד מיוחד.<br />
<br />
===הנסיעה בשאר מועדי השנה===<br />
תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: י"ט כסלו, חנוכה, ג' תמוז, י"ב תמוז.<br />
<br />
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.<br />
<br />
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלו אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.<br />
<br />
חסידים מספרים, שכאשר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת ב[[חודש כסלו]], אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת ב[[חודש תמוז]], אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה{{הערה|אבל ראה בספר "ר' מענדל" ספריית אש"ל תשנ"ז עמ' 78.}}.<br />
<br />
==ההכנות לנסיעה==<br />
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]<br />
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.<br />
<br />
לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.<br />
<br />
במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של [[חת"ת|חומש תהלים ותניא]], ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.<br />
<br />
במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.<br />
<br />
==פעולת הנסיעה==<br />
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]<br />
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי ש"אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב [[יוסף גולדשטיין]] ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מ[[הרבי מלך המשיח]] להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).}}. בביטויים נוספים שנאמרו בהקשר לפעולת הנסיעה, אמר הרבי ש"נסיעה זו פועלת בעבודתו במשך כל השנה עד לפעם הבאה שנוסע (בשנה הבאה, או בשנה זו עצמה)"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא [[תשמ"ט]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 431.}} ו"זוהי הנתינת כח להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה, כשנמצאים איש איש במקומו"{{הערה|שיחת שבת פרשת נח [[תש"נ]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 316.}}.<br />
<br />
עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.<br />
<br />
כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא<br />
"שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.}}, יש להתייעץ עם ה[[משפיע]].<br />
<br />
==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==<br />
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]<br />
בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.<br />
<br />
===תקעו בחודש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}<br />
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.<br />
<br />
בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.<br />
[[קובץ:עולים לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ']]<br />
<br />
===טייערע ברידער===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}<br />
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.<br />
<br />
===נייע זשוריצי כלאפצ'י===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}<br />
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}<br />
<br />
===ניע חודיטי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע חודיטי]]}}<br />
ניגון שחובר בימי ראשית התפשטות החסידות, המתאר שיח בין אב [[מתנגד]] לבנו הרוצה ליסוע אל הרבי. האב מציע לבן שיקנה לו נעליים או מעיל חדשים ואף ייתן לו מכות ובלבד שלא ייסע אל הרבי, בעוד הבן עומד איתן ברצונו לנסוע אל הרבי.<br />
<br />
===ניגון השתפכות נפש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון השתפכות הנפש]]}}<br />
ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב"ה. אצל חסידים מקובל שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה, וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי{{הערה|1=ראו דוגמא ל[https://chabad.info/magazine/568478/ תיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה].}}.<br />
<br />
==הוראות והגבלות על הנסיעה==<br />
[[קובץ:נסיעה בהסכמת האשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לבעל שרצה לנסוע לחגוג את חודש תשרי אצל הרבי בעוד אשתו התנגדה לכך: '''בכלל, נסיעת בעל מביתו - צריכה להיות בהסכמתה המלאה של אשתו, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לכמה וכמה מועדים ושבתות, על אחת כמה וכמה כשנותנת כמה טעמים שכליים לסירובה. נוסף על כל זה - כנראה נוגע לבריאותה. ועוד - וגם זה חשוב - שהמדובר ב[[יציאה מארץ הקודש|נסיעה מארץ הקודש]] תבנה ותכונן''']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הגבלות בנסיעה לרבי]]}}<br />
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.<br />
<br />
בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.<br />
<br />
מפי השמועה מסופר, שבעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], לאחר שנענה על ידי החסידים, כי הם נמנעים מנסיעה לרבי, מחוסר רשות מהרבי הריי"צ, אמר הרבי כי "בשביל לנסוע לרבי - אין צריך לשאול רשות"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 37], תשרי [[תשפ"ה]].}}.<br />
<br />
במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.<br />
<br />
=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===<br />
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:<br />
{{ציטוטון|נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר {{מונחון|עה"צ|ראשי תיבות: על הציון}}}}{{הערה|{{קישור שטורעם|29450|news|"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו"|א' שליח|י"א באלול תשס"ח}}}}.<br />
<br />
===קבוצות מקורבים===<br />
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
במענה פרטי כתב הרבי שלא ראוי שאדם שהגיע כחלק מקבוצה יסיים את הביקור ויחזור לפני שהקבוצה מסיימת יחד את הביקור{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/10/5daeb9ffa5ed6_1571731967.pdf כיוון שבאה עם הגרופ יחד- הרי זה עלבון בריחה מהם, ולכן תחזור<br />
לצרפת עם כל הגרופ], ליובאוויטש שבליובאוויטש תש"פ גליון ט"ז.}}.<br />
<br />
===שלוחים===<br />
בהזדמנות מסויימת ניתנה הוראה לקבוצה של שלוחים בנוגע לנסיעה ל-770:<br />
# כשמגיעים, לא להגיע הרבה בבת-אחת.<br />
# לא להגיע לזמן ארוך.<br />
# בזמן שנמצאים אצל הרבי – צריכים להיות עסוקים{{הערה|הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15279&CategoryID=2404 ניצוצי רבי - לא לנטוש]''' התקשרות גיליון 1302.}}.<br />
<br />
===נסיעת ילדים צעירים===<br />
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב [[אברהם דונין]] רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: {{ציטוטון|במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד {{ה|כותל המערבי}} פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת ב[[חול המועד]] [[סוכות]]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_במקום_הנל_יבקרו_אתן_עי_כותל_המערבי_כתביד_קודש_83015.html כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי] {{COL}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014)}}.<br />
<br />
===חברת התעופה===<br />
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.<br />
<br />
במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.<br />
<br />
===נסיעה על פי חוק===<br />
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.<br />
<br />
===קניית מתנה לאשה===<br />
פעמים רבות התעניין הרבי אצל הנכנסים ליחידות{{הערה|ראו בדוגמאות שבהערות בהמשך הפיסקא, וכן דורש טוב לכל עמו ח"א ע' 41 (לר' לוי יצחק פריידין). התוועדויות-סלבטיצקי עמוד 107 (לר' [[מוטל קוזלינר]]). תשורה נאגל תשנ"ז עמוד 111. בית משיח ז' תשרי תשפ"א (לר' ברגר). ועוד (דוגמת ר' [[מאיר פרידמן]] כפר חב"ד (מעדות גיסו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]) שהרבי גם נתן לו כסף כהשתתפות במתנה, פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]], הרב [[שלמה מטוסוב]] (מעדות בניו, שיקנה תכשיט)).}} האם הספיקו לקנות מתנה לאשה בקשר עם הנסיעה, והיו כאלו שהרבי אף הדריך באופן אישי והציע הצעות שונות בנוגע לבחירת אופי המתנה ואף השתתף בעצמו בסכום מכובד{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי עמוד 440-441, שהרבי העניק לר' ראובן דונין 300$ כדי שירכוש מתנה מכובדת, ואף הציע שהרב דונין ישאל את הרב גרונר שאשתו תעזור בבחירת המתנה.ל [[ועדת ההגרלה|זוכה בגורל]] ר' [[אלעזר ליפש]] בפעם הראשונה שזכה בשנת תש"כ, העניק הרבי ביחידות 10$ כדי שיקנה מתנה לרעייתו, והוא רכש בסכום זה מצלמה.}} על המתנה להיות יקרה ולבטא את ההערכה של הבעל לאשה על התמסרותה לאפשר את הנסיעה, כשלפחות במקרה אחד התבטא הרבי במפורש שהמתנה צריכה להיות מזהב דווקא{{הערה|לרב [[גרשון מענדל גרליק]]. בתבונה בונה ביתה עמוד 176. מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשפ"ב, '''הבית של הרבי במילאנו'''.}} והרבי אף התבטא בנוגע לזה{{הערה|ר' אברהם הערש, עמוד 171.}} בלשון הכתוב: "כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"{{הערה|שמואל א' ל, כד.}}.<br />
<br />
==הגרלות על נסיעה לרבי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}<br />
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.<br />
<br />
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.<br />
<br />
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.<br />
<br />
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.<br />
<br />
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==עידוד הנסיעה==<br />
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]<br />
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה ל770 מקומו של הרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דריזין]].<br />
<br />
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.<br />
<br />
בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.<br />
<br />
[[קובץ:פורקים_החבילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]<br />
כמו כן מארגן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות ב[[חודש תשרי]] ב770, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' [[זלמן יפה]], הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הצ'רטר הראשון]]<br />
*[[ועדת ההגרלה]]<br />
*[[770]]<br />
*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]<br />
*[[מטוס]]<br />
*[[צאתכם לשלום]]<br />
*[[הגבלות בנסיעה לרבי]]<br />
*[[קובץ הכנה]]<br />
*[[הגרופ הצרפתי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/נסיעה%20לרבי תגית: נסיעה לרבי וחצרות קודשנו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}<br />
* ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77983 "כי טיסה" לראש בני ישראל] - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך' {{אינפו}}<br />
*הרב [[מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2855&CategoryID=830 הנסיעות לבית חיינו]''' במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון 610<br />
* הרב יהושע דובראווסקי, {{קישור חבד אינפו ישן|82382|הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז}}, יט [[סיוון]] התשע"ד (17.06.2014)<br />
*{{קישור שטורעם|90685|news|חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|ה' באלול תשע"ו}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf שנתיים, אך לא בדיוק]''', בתוך גליון 'קידמנוך תחילה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד עמוד 58, תשרי תשע"ט<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15281&CategoryID=2404 הלכות והליכות - נסיעה לרבי]''', הנחיות הלכתיות לנסיעה לרבי בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], מאת מוקד הלכה חב"ד שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי<br />
*[[מקהלת צבאות השם]]: '''[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175/ בדרכנו לליובאוויטש]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/134013 השפעה מתמשכת: הוראות הרבי לאורחים בחודש תשרי]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מקור החיוב להקביל פני רבו]''', קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 113<br />
*פודקאסט [[אזניים לשמוע (את"ה העולמי)|אזניים לשמוע]], '''[https://chabad.info/news/995567/ פרק א' - הנסיעה לרבי]''', הרב [[בנימין גנדל]], פרשת כי תצא תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}<br />
*[https://www.chabad.fm/210/8821.html הכי בבית בעולם] טור שכתב הרב [[צבי ונטורה]] על ה[[נסיעה לרבי]] היום באתר {{חב"ד FM}}<br />
*[https://hageula.com/news/view/24965.htm '''הגיע זמן האמת'''] הרב [[בן ציון פרישמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].<br />
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, מוסף שבועון בית משיח, [[תשרי]] [[תשע"ה]].<br />
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/7711995_1664088.pdf 'לבקר בהיכלו'] קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] - COL.<br />
*{{היברובוקס|אור החסידות|זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד|31597|עמוד=235}}<br />
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1230 עמוד 40<br />
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 14<br />
*'''הזמן שנמצא כאן יפעל''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 40.<br />
*'''נסיעה לרבי, באוויר בים וביבשה''' - יומן הרב [[בן ציון ליפסקר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 989 עמוד 64.<br />
*כותרים חב"דיים נוספים{{הערה|ספר 'תומכי תמימים' קה"ת תשע"ב עמ' תרצ"ט ואילך. '''תנאי ר' ניסן נמנוב לנסיעה''' שבועון כפר חב"ד גליון 2022, ראיון עם ראשי הישיבות האחים לבית בלינוב. תנאי ר' [[שלמה חיים קסלמן]] לנסיעה נדפסו בספר 'המשפיע' חלק ב' עמוד 629 והלאה. הוראות הרבי לר' מענדל פוטערפאס נדפסו בספר 'ר' מענדל' ספריית אש"ל תשנ"ז עמוד 78.}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מומלץ}}<br />
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=723720מלחמת חרבות ברזל2024-12-09T06:10:44Z<p>8888: /* כיבוש המורדים בסוריה */</p>
<hr />
<div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br />
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br />
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br />
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br />
<br />
'''מלחמת חרבות ברזל''' או '''מלחמת שמחת תורה''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br />
<br />
בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.<br />
<br />
המלחמה של ישראל נגד אירן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
==שלבי המלחמה==<br />
===המתקפה===<br />
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br />
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br />
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br />
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br />
<br />
מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br />
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br />
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br />
<br />
===המלחמה===<br />
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br />
<br />
בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br />
<br />
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br />
<br />
במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br />
<br />
צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br />
<br />
===רפיח===<br />
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br />
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.<br />
<br />
בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.<br />
<br />
טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br />
<br />
כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br />
<br />
במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br />
<br />
כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br />
===הדפסת התניא===<br />
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br />
<br />
==החטופים==<br />
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br />
<br />
בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br />
<br />
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br />
<br />
===חזרת חטופים===<br />
<br />
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br />
<br />
ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט"א מלך המשיח]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br />
<br />
כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br />
<br />
====מבצע ארנון====<br />
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br />
<br />
במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===עסקאות החטופים===<br />
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].<br />
<br />
35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br />
<br />
העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.<br />
<br />
[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br />
<br />
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br />
<br />
כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.<br />
<br />
הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br />
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".<br />
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br />
<br />
לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br />
1425:<br />
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br />
<br />
===פורום תקוה===<br />
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br />
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br />
<br />
===משפחות החטופים===<br />
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br />
<br />
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br />
<br />
בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי שליט"א מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==חסידי חב"ד שנרצחו==<br />
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br />
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br />
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.<br />
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br />
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.<br />
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].<br />
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.<br />
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br />
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br />
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".<br />
<br />
* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.<br />
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br />
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br />
<br />
== פעילות חסידי חב"ד ==<br />
=== פרסום דעת הרבי ===<br />
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br />
*עמידה בתוקף מול האויב.<br />
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br />
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br />
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br />
<br />
====הרב וולפא====<br />
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br />
<br />
הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br />
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br />
*לחימה במחבלים ללא פשרות<br />
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br />
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br />
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br />
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br />
<br />
כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br />
<br />
ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br />
<br />
כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br />
<br />
====בכלי התקשורת====<br />
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br />
<br />
ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br />
<br />
בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}.<br />
סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.<br />
<br />
====ציור בחורבות עזה====<br />
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br />
<br />
====פעילות בקרב החיילים====<br />
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br />
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br />
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br />
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br />
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.<br />
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.<br />
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.<br />
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br />
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.<br />
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br />
<br />
====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br />
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br />
<br />
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br />
<br />
====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br />
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br />
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br />
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==התעוררות==<br />
<br />
===הודאה על הניסים והנפלאות===<br />
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]<br />
<br />
חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.<br />
<br />
בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br />
<br />
לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.<br />
<br />
===התעוררות לאחדות===<br />
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br />
<br />
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br />
<br />
הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br />
<br />
====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br />
<br />
בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br />
<br />
נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br />
<br />
ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br />
<br />
====התעוררות משיח====<br />
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br />
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".<br />
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br />
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br />
<br />
====מבצע 7.10====<br />
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br />
<br />
==כינוס השלוחים העולמי==<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ד===<br />
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br />
<br />
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br />
<br />
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br />
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br />
<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ה===<br />
====קבלת פני משיח====<br />
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br />
<br />
====הכינוס לע"נ השליח שנרצח==== <br />
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".<br />
<br />
בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br />
<br />
בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br />
<br />
====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br />
<br />
ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br />
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br />
<br />
====עיתונאים בפאנל ניסים====<br />
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br />
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.<br />
<br />
====שר הביטחון מודה על הניסים====<br />
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br />
<br />
==גיזרת הצפון==<br />
{{להשלים}}<br />
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br />
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br />
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br />
<br />
החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br />
<br />
בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br />
<br />
שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br />
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br />
<br />
בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br />
<br />
את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br />
<br />
===ל"ג בעומר תשפ"ד===<br />
<br />
בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br />
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br />
<br />
לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br />
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br />
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.<br />
<br />
לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br />
<br />
רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.<br />
<br />
הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.<br />
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br />
<br />
כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br />
<br />
הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br />
<br />
"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.<br />
<br />
הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br />
<br />
"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.<br />
<br />
מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br />
<br />
בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br />
<br />
מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br />
<br />
באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br />
<br />
===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===<br />
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br />
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br />
<br />
במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br />
<br />
הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br />
<br />
===הפסקת אש===<br />
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br />
<br />
בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br />
<br />
השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br />
<br />
בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br />
<br />
====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br />
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br />
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.<br />
<br />
====כיבוש המורדים בסוריה====<br />
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br />
<br />
ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br />
<br />
[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==איראן==<br />
===התקפת כטב"מים===<br />
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br />
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br />
<br />
במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br />
<br />
שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br />
<br />
גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br />
<br />
בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br />
<br />
===חיסול ראשי הטרור===<br />
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה. <br />
<br />
אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br />
<br />
במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br />
<br />
באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br />
<br />
===חיסולו של יחיא סינואר===<br />
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br />
<br />
===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===<br />
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]<br />
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br />
<br />
נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br />
<br />
===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br />
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br />
<br />
בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br />
<br />
המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br />
<br />
הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br />
<br />
שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br />
<br />
הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".<br />
<br />
===מבצע ימי תשובה===<br />
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br />
<br />
הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br />
<br />
בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br />
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br />
<br />
ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br />
<br />
===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br />
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [(צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br />
<br />
כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.<br />
<br />
חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
<br />
===המתקפה===<br />
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br />
<br />
===מהלך המלחמה===<br />
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br />
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br />
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]<br />
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br />
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
<br />
{{מלחמות ישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=723719מלחמת חרבות ברזל2024-12-09T06:05:26Z<p>8888: /* גיזרת הצפון */</p>
<hr />
<div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br />
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br />
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br />
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br />
<br />
'''מלחמת חרבות ברזל''' או '''מלחמת שמחת תורה''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br />
<br />
בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.<br />
<br />
המלחמה של ישראל נגד אירן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
==שלבי המלחמה==<br />
===המתקפה===<br />
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br />
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br />
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br />
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br />
<br />
מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br />
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br />
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br />
<br />
===המלחמה===<br />
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br />
<br />
בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br />
<br />
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br />
<br />
במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br />
<br />
צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br />
<br />
===רפיח===<br />
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br />
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.<br />
<br />
בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.<br />
<br />
טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br />
<br />
כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br />
<br />
במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br />
<br />
כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br />
===הדפסת התניא===<br />
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br />
<br />
==החטופים==<br />
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br />
<br />
בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br />
<br />
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br />
<br />
===חזרת חטופים===<br />
<br />
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br />
<br />
ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט"א מלך המשיח]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br />
<br />
כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br />
<br />
====מבצע ארנון====<br />
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br />
<br />
במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===עסקאות החטופים===<br />
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].<br />
<br />
35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br />
<br />
העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.<br />
<br />
[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br />
<br />
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br />
<br />
כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.<br />
<br />
הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br />
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".<br />
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br />
<br />
לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br />
1425:<br />
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br />
<br />
===פורום תקוה===<br />
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br />
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br />
<br />
===משפחות החטופים===<br />
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br />
<br />
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br />
<br />
בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי שליט"א מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==חסידי חב"ד שנרצחו==<br />
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br />
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br />
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.<br />
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br />
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.<br />
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].<br />
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.<br />
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br />
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br />
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".<br />
<br />
* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.<br />
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br />
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br />
<br />
== פעילות חסידי חב"ד ==<br />
=== פרסום דעת הרבי ===<br />
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br />
*עמידה בתוקף מול האויב.<br />
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br />
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br />
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br />
<br />
====הרב וולפא====<br />
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br />
<br />
הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br />
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br />
*לחימה במחבלים ללא פשרות<br />
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br />
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br />
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br />
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br />
<br />
כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br />
<br />
ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br />
<br />
כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br />
<br />
====בכלי התקשורת====<br />
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br />
<br />
ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br />
<br />
בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}.<br />
סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.<br />
<br />
====ציור בחורבות עזה====<br />
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br />
<br />
====פעילות בקרב החיילים====<br />
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br />
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br />
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br />
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br />
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.<br />
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.<br />
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.<br />
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br />
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.<br />
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br />
<br />
====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br />
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br />
<br />
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br />
<br />
====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br />
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br />
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br />
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==התעוררות==<br />
<br />
===הודאה על הניסים והנפלאות===<br />
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]<br />
<br />
חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.<br />
<br />
בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br />
<br />
לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.<br />
<br />
===התעוררות לאחדות===<br />
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br />
<br />
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br />
<br />
הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br />
<br />
====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br />
<br />
בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br />
<br />
נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br />
<br />
ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br />
<br />
====התעוררות משיח====<br />
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br />
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".<br />
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br />
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br />
<br />
====מבצע 7.10====<br />
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br />
<br />
==כינוס השלוחים העולמי==<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ד===<br />
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br />
<br />
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br />
<br />
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br />
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br />
<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ה===<br />
====קבלת פני משיח====<br />
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br />
<br />
====הכינוס לע"נ השליח שנרצח==== <br />
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".<br />
<br />
בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br />
<br />
בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br />
<br />
====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br />
<br />
ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br />
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br />
<br />
====עיתונאים בפאנל ניסים====<br />
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br />
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.<br />
<br />
====שר הביטחון מודה על הניסים====<br />
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br />
<br />
==גיזרת הצפון==<br />
{{להשלים}}<br />
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br />
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br />
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br />
<br />
החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br />
<br />
בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br />
<br />
שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br />
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br />
<br />
בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br />
<br />
את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br />
<br />
===ל"ג בעומר תשפ"ד===<br />
<br />
בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br />
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br />
<br />
לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br />
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br />
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.<br />
<br />
לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br />
<br />
רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.<br />
<br />
הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.<br />
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br />
<br />
כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br />
<br />
הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br />
<br />
"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.<br />
<br />
הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br />
<br />
"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.<br />
<br />
מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br />
<br />
בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br />
<br />
מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br />
<br />
באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br />
<br />
===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===<br />
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br />
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br />
<br />
במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br />
<br />
הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br />
<br />
===הפסקת אש===<br />
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br />
<br />
בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br />
<br />
השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br />
<br />
בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br />
<br />
====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br />
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br />
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.<br />
<br />
====כיבוש המורדים בסוריה====<br />
בתחילת כסלו תשפ"ה, המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br />
<br />
ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br />
<br />
המטה להצלת העם והארץ פירסמו את דברי הרבי על נחיצות רמת הגולן ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת.<br />
<br />
==איראן==<br />
===התקפת כטב"מים===<br />
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br />
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br />
<br />
במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br />
<br />
שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br />
<br />
גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br />
<br />
בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br />
<br />
===חיסול ראשי הטרור===<br />
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה. <br />
<br />
אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br />
<br />
במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br />
<br />
באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br />
<br />
===חיסולו של יחיא סינואר===<br />
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br />
<br />
===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===<br />
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]<br />
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br />
<br />
נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br />
<br />
===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br />
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br />
<br />
בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br />
<br />
המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br />
<br />
הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br />
<br />
שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br />
<br />
הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".<br />
<br />
===מבצע ימי תשובה===<br />
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br />
<br />
הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br />
<br />
בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br />
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br />
<br />
ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br />
<br />
===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br />
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [(צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br />
<br />
כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.<br />
<br />
חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
<br />
===המתקפה===<br />
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br />
<br />
===מהלך המלחמה===<br />
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br />
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br />
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]<br />
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br />
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
<br />
{{מלחמות ישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=722774מרוקו2024-11-29T06:17:28Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
===התחלת השליחות במקנס=== <br />
הרב ליפסקר ייסד ישיבה בעיר שליחות מקנס ובו בזמן פתח בפעילות רב-תחומית בקרב הקהילה היהודית במקנס. בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות{{הערה|תכתב זאת - זכרונות הרב ליפסקר, תולדות חב"ד במרוקו עמוד 21-24}}. <br />
<br />
===התחלת השליחות בקזבלנקה===<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול [[תש"י]] התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת <br />
שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27}}.<br />
<br />
===קשר עם רבנים=== <br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
===מנהל יחיד בהוראת הרבי===<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב [[שלמה מטוסוב]] כמנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד במרוקו.<br />
<br />
במסגרת מוסדות אלו בערי מרוקו, פעלו שלוחים רבים לצד הרב מטוסוב ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[ניסן פינסון]], הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[סעדיה ליברוב]] ועוד. <br />
<br />
כאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הגיע ראשון לקזבלנקה והוא הניח את יסודות הפעילות, החל את העבודה מול ה[[ג'וינט]] (דהיינו קבלת תקציבים למוסדות), ויצר קשר עם הקהילה המקומית בקזבלנקה ועם ראשי הקהילות בכפרים. ועוד הוסיף הרבי כי הרב מטוסוב צעיר יותר ועבודת השליחות בכלל ובפרט הנסיעה לכפרים (להקים מוסדות בכל מרוקו) דורשת מאמץ גדול ולכן מסביר הרבי מוכרח כי הרב מטוסוב יהיה בראש. ומכיון שאין שני מלכים בכתר אחד ואי אפשרי שבמקום אחד יהיו שני אחראים לכן הרב מטוסוב הוא המנהל והוא בראש בכל ההיבטים: מול הרבי, מול הג'וינט ומול הלשכה בפריז{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1436 עמוד 9 ותולדות חב"ד במרוקו פרק ב}}. <br />
<br />
===מנהל מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים===<br />
הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים.<br />
הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}.<br />
<br />
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:<br />
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו<br />
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות<br />
*רכישת ושכירת מבנים <br />
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה<br />
*הדרכה פדגוגית<br />
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות<br />
<br />
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.<br />
<br />
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדו"חות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר [[מידלט]]<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] ל[[מרקש]]<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] ל[[מרקש]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. <br />
<br />
===חב"ד והבבא סאלי===<br />
בארפוד נוצר הקשר בין חב"ד וה[[בבא סאלי]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==חב"ד במרוקו (ספר)==<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
*[[תוניסיה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=722483גבריאל נח ורבקה הולצברג2024-11-24T15:10:35Z<p>8888: /* אני ממשיך באור */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לווית_הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי|הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאי]] בו נרצחו על קידוש ה'. ובנס מופלא בחסדי ה' ניצל בנם [[משה צבי הולצברג]]<br />
<br />
הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. רבקי הולצברג נולדה ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להם 2 ילדים הראשון בשם מנחם מענדל שנפטר כעבור כמה חודשים, והשני בשם שלום דובער שנפטר פחות מחודש לאחמ"כ.<br />
<br />
===השליחות בהודו===<br />
בשנת [[תשס"ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[מומבאי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר.<br />
<br />
==הפיגוע==<br />
<br />
בכ"ח [[חשוון]] תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד מומבאי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג הי"ד. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.<br />
<br />
ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב"ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.<br />
<br />
==משה צבי הולצברג==<br />
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]<br />
[[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]<br />
'''[[משה צבי הולצברג]]''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב"ד מומבאי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.<br />
<br />
משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס"ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.<br />
<br />
===הצלתו===<br />
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.<br />
<br />
תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.<br />
<br />
לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אזכרה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.<br />
==הנצחה==<br />
לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.<br />
<br />
הבניין מהווה מוקד פעילות חב"דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.<br />
<br />
== בתקשורת ==<br />
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.<br />
<br />
חגיגת הבר מצוה של מוישי הולצברג הפכה לאירוע הודיה לה' על הצלתו, ובו השתתפו שורה ארוכה של זמרים ונשמעו בו ברכות מראשי ממשלת ישראל והודו לצד מנהיגים נוספים{{הערה|[https://chabad.info/simches/552798/ חגיגת בר המצווה לת' מוישי הולצברג • מאה רגעים]}}<br />
<br />
==ספר השליחות האחרונה==<br />
הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]] - סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).<br />
<br />
עורך: ליאור אלפרוביץ<br />
<br />
הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.<br />
<br />
==אני ממשיך באור==<br />
"אני ממשיך באור" – סיפור השליחות במומביי של ההורים הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד, הטרגדיה ונס ההצלה, ההנצחה, חיבוק חם למוישי מראשי ממשלת ישראל והודו ולבסוף דברי אוד מוצל מאש מוישי הולצברג: "אבא ואמא אתם נבחרתם לקדש את ה' ולפרסם את מפעל השליחות של הרבי בכל רחבי תבל… מבטיח לכם: אעשה הכל בעזרת ה', כדי לצאת לשליחות הרבי ואמשיך להפוך את העולם".<br />
<br />
הופק על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג, עורך: הרב שניאור זלמן ברגר, עיצוב: בועז שרון [https://chabad.info/news/553843/ להורדה]<br />
[[קובץ:חידושי גבריאל נח אני ממשיך באור.png|.]]<br />
<br />
==חדושי גבריאל נח==<br />
"חדושי גבריאל נח" – חדושי תורה אשר כתב ופירסם הרב גבריאל נח הי"ד, בקבצי חידושי תורה שיצאו על ידי הישיבות בהן למד בארצות הברית ובארגנטינה. וכהקדמה – תיעוד מיוחד מתקופת טרום השליחות של הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד.<br />
<br />
הופק על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג, עורך: הרב שניאור זלמן ברגר, עיצוב: בועז שרון.<br />
[https://chabad.info/news/553843/ להורדה]<br />
<br />
==האחיין נהרג==<br />
הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח הרבי באבו דאבי, בעל אחיינית של הרב גבי הולצברג, נהרג בפיגוע טרור באבו דאבי בחודש חשון תשפ"ה, כלי התקשורת ציינו כי אחיין של הרב גבי נרצח{{הערה|[https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח]}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]]<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*חני נוסבאוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)] {{קישור שבור}}<br />
*אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1039497 הרב גבי הולצברג מספר על שליחותו במומבאי{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הולצברג}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]<br />
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9A_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A8.png&diff=722481קובץ:חידושי גבריאל נח אני ממשיך באור.png2024-11-24T15:05:21Z<p>8888: חב"ד אינפו</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
חב"ד אינפו</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=722478גבריאל נח ורבקה הולצברג2024-11-24T15:00:11Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:לווית_הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי|הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאי]] בו נרצחו על קידוש ה'. ובנס מופלא בחסדי ה' ניצל בנם [[משה צבי הולצברג]]<br />
<br />
הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. רבקי הולצברג נולדה ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להם 2 ילדים הראשון בשם מנחם מענדל שנפטר כעבור כמה חודשים, והשני בשם שלום דובער שנפטר פחות מחודש לאחמ"כ.<br />
<br />
===השליחות בהודו===<br />
בשנת [[תשס"ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[מומבאי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר.<br />
<br />
==הפיגוע==<br />
<br />
בכ"ח [[חשוון]] תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד מומבאי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג הי"ד. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.<br />
<br />
ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב"ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.<br />
<br />
==משה צבי הולצברג==<br />
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]<br />
[[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]<br />
'''[[משה צבי הולצברג]]''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב"ד מומבאי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.<br />
<br />
משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס"ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.<br />
<br />
===הצלתו===<br />
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.<br />
<br />
תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.<br />
<br />
לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אזכרה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.<br />
==הנצחה==<br />
לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.<br />
<br />
הבניין מהווה מוקד פעילות חב"דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.<br />
<br />
== בתקשורת ==<br />
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.<br />
<br />
חגיגת הבר מצוה של מוישי הולצברג הפכה לאירוע הודיה לה' על הצלתו, ובו השתתפו שורה ארוכה של זמרים ונשמעו בו ברכות מראשי ממשלת ישראל והודו לצד מנהיגים נוספים{{הערה|[https://chabad.info/simches/552798/ חגיגת בר המצווה לת' מוישי הולצברג • מאה רגעים]}}<br />
<br />
==ספר השליחות האחרונה==<br />
הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]] - סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).<br />
<br />
עורך: ליאור אלפרוביץ<br />
<br />
הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.<br />
<br />
==אני ממשיך באור==<br />
"אני ממשיך באור" – סיפור השליחות במומביי של ההורים הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד, הטרגדיה ונס ההצלה, ההנצחה, חיבוק חם למוישי מראשי ממשלת ישראל והודו ולבסוף דברי אוד מוצל מאש מוישי הולצברג: "אבא ואמא אתם נבחרתם לקדש את ה' ולפרסם את מפעל השליחות של הרבי בכל רחבי תבל… מבטיח לכם: אעשה הכל בעזרת ה', כדי לצאת לשליחות הרבי ואמשיך להפוך את העולם".<br />
<br />
הופק על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג, עורך: הרב שניאור זלמן ברגר, עיצוב: בועז שרון [https://chabad.info/news/553843/ להורדה]<br />
<br />
==חדושי גבריאל נח==<br />
"חדושי גבריאל נח" – חדושי תורה אשר כתב ופירסם הרב גבריאל נח הי"ד, בקבצי חידושי תורה שיצאו על ידי הישיבות בהן למד בארצות הברית ובארגנטינה. וכהקדמה – תיעוד מיוחד מתקופת טרום השליחות של הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד.<br />
<br />
הופק על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג, עורך: הרב שניאור זלמן ברגר, עיצוב: בועז שרון.<br />
[https://chabad.info/news/553843/ להורדה]<br />
<br />
==האחיין נהרג==<br />
הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח הרבי באבו דאבי, בעל אחיינית של הרב גבי הולצברג, נהרג בפיגוע טרור באבו דאבי בחודש חשון תשפ"ה, כלי התקשורת ציינו כי אחיין של הרב גבי נרצח{{הערה|[https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח]}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]]<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*חני נוסבאוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)] {{קישור שבור}}<br />
*אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1039497 הרב גבי הולצברג מספר על שליחותו במומבאי{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הולצברג}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]<br />
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=722474גבריאל נח ורבקה הולצברג2024-11-24T14:57:25Z<p>8888: /* ספר השליחות האחרונה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לווית_הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי|הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאי]] בו נרצחו על קידוש ה'. ובנס מופלא בחסדי ה' ניצל בנם [[משה צבי הולצברג]]<br />
<br />
הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. רבקי הולצברג נולדה ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להם 2 ילדים הראשון בשם מנחם מענדל שנפטר כעבור כמה חודשים, והשני בשם שלום דובער שנפטר פחות מחודש לאחמ"כ.<br />
<br />
===השליחות בהודו===<br />
בשנת [[תשס"ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[מומבאי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר.<br />
<br />
==הפיגוע==<br />
<br />
בכ"ח [[חשוון]] תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד מומבאי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג הי"ד. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.<br />
<br />
ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב"ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.<br />
<br />
==משה צבי הולצברג==<br />
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]<br />
[[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]<br />
'''[[משה צבי הולצברג]]''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב"ד מומבאי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.<br />
<br />
משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס"ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.<br />
<br />
===הצלתו===<br />
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.<br />
<br />
תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.<br />
<br />
לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אזכרה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.<br />
==הנצחה==<br />
לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.<br />
<br />
הבניין מהווה מוקד פעילות חב"דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.<br />
<br />
== בתקשורת ==<br />
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.<br />
<br />
חגיגת הבר מצוה של מוישי הולצברג הפכה לאירוע הודיה לה' על הצלתו, ובו השתתפו שורה ארוכה של זמרים ונשמעו בו ברכות מראשי ממשלת ישראל והודו לצד מנהיגים נוספים{{הערה|[https://chabad.info/simches/552798/ חגיגת בר המצווה לת' מוישי הולצברג • מאה רגעים]}}<br />
<br />
==ספר השליחות האחרונה==<br />
הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]] - סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).<br />
<br />
עורך: ליאור אלפרוביץ<br />
<br />
הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.<br />
<br />
==אני ממשיך באור==<br />
"אני ממשיך באור" – סיפור השליחות במומביי של ההורים הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד, הטרגדיה ונס ההצלה, ההנצחה, חיבוק חם למוישי מראשי ממשלת ישראל והודו ולבסוף דברי אוד מוצל מאש מוישי הולצברג: "אבא ואמא אתם נבחרתם לקדש את ה' ולפרסם את מפעל השליחות של הרבי בכל רחבי תבל… מבטיח לכם: אעשה הכל בעזרת ה', כדי לצאת לשליחות הרבי ואמשיך להפוך את העולם".<br />
<br />
הופק על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג, עורך: הרב שניאור זלמן ברגר, עיצוב: בועז שרון.<br />
<br />
==חדושי גבריאל נח==<br />
"חדושי גבריאל נח" – חדושי תורה אשר כתב ופירסם הרב גבריאל נח הי"ד, בקבצי חידושי תורה שיצאו על ידי הישיבות בהן למד בארצות הברית ובארגנטינה. וכהקדמה – תיעוד מיוחד מתקופת טרום השליחות של הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד.<br />
<br />
הופק על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג, עורך: הרב שניאור זלמן ברגר, עיצוב: בועז שרון.<br />
<br />
==האחיין נהרג==<br />
הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח הרבי באבו דאבי, בעל אחיינית של הרב גבי הולצברג, נהרג בפיגוע טרור באבו דאבי בחודש חשון תשפ"ה, כלי התקשורת ציינו כי אחיין של הרב גבי נרצח{{הערה|[https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח]}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]]<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*חני נוסבאוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)] {{קישור שבור}}<br />
*אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1039497 הרב גבי הולצברג מספר על שליחותו במומבאי{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הולצברג}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]<br />
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=722013ישראל צבי גליצנשטיין2024-11-19T12:03:59Z<p>8888: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br />
הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' - שליח [[הרבי]] לאילת במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==שליחות באילת==<br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל"ב]].<br />
<br />
בעודו בחור ב-770, קיבל הוראה מהרבי לנסוע לשליחות ל[[אילת]]. למרות היותו 'תמים' בכל מהותו וללא זיקה כלשהיא לעולם של אילת. אך בזכות היותו חסיד, תיכף התמנה לשליח לעיר אילת. רק לאחר הוראת הרבי אודות הנסיעה לשליחות, הורה לו הרבי להתחיל לשמוע הצעות שידוכים{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג]}}. לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב חיים מרדכי אייזיק [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב [[ישראל לייבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]], ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: ""כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו'"{{מקור}}.<br />
<br />
בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשל"ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ"ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".}}.<br />
<br />
בחודש סיון [[תשל"ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת ר' [[שואל משה קליין]]{{הערה|בנה הרב מנחם מענדל גליצנשטיין סיפר: אמי תחי' לבית קליין, קיבלה חינוך חסידי שורשי ועוד בהיותה ברוסיה, בבת מצוה שלה, אמרה שיחה של הרבי שנלמדה מתוך 'ליקוטי שיחות', שעבר מיד ליד לחסידים שהעתיקו בכתב יד את השיחות. בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]] - [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג]}} ואשתו הצטרפה לשליחות באילת, ושם גידלו את ילדיהם, כאשר הם נשלחים ללמוד במוסדות חינוך במרכז הארץ. <br />
<br />
במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה"ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br />
כמו כן חפץ בפתיחת סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] אך חשש מהשפעה שלילית על הבחורים מצביון העיר שאינו דתי-חרדי. הרב גליצינשטיין כתב על כך לרבי ונענה כי אם החשש הינו ממשי אל לו לפתוח את הישיבה, ואכן כך היה.<br />
<br />
ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], והרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
<br />
===ארכיון מענות===<br />
הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] ב[[שבועון התקשרות]] מסתייעים ברשימותיו{{מקור}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, [[תל אביב]].<br />
*בנו, ר' [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ)|מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי, [[צ'רנוביץ]] אוקראינה. <br />
*בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח ב[[הונגריה]].<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, [[לונדון]], אנגליה. <br />
*בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - [[אנטוורפן]], בלגיה.<br />
*בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, [[מזכרת בתיה]].<br />
*בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br />
*בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, [[נתניה]].<br />
*בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br />
*בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - [[חריש]].<br />
*בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה"ק.<br />
*חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי ב[[פריז]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך] תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין <br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69829 "הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות"]''' {{אינפו}}<br />
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|}}<br />
*'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=722012אילת2024-11-19T12:03:34Z<p>8888: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br />
|כתובית=השליח הרב העכט וראש העיר אילת<br />
|עיר=אילת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב העיר והשליח הראשי=הרב [[יוסף הכט]]<br />
|[[משפיע]] הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים<br />
|שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב"ד), הרב לוי העכט (בית חב"ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ"מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב"ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב"ד לנוער).<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|השלוחים באילת עם הרב [[דוד לאו]]]]<br />
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת [[תש"ט]], שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת [[מצרים]], ולעקבה שבשליטת [[ירדן]]. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}, הכיכר נבנתה ונחנכה.<br />
<br />
השליחות באילת החלה על ידי שליח הרבי הרב [[ישראל גליצנשטיין]], שפעל באילת החל משנת תשל"ו. וכיום השליח הראשי הוא הרב [[יוסף הכט]] ועמו פועלים בשליחות מנהלי בתי חב"ד ומנהלי מוסדות חב"ד. באילת ישנם בניינים מפוארים לבתי חב"ד וגם בניין לבית ספר ומבנים לגני ילדים. <br />
<br />
במשך השנים הרבי שלח הוראות מיוחדות לשלוחים באילת בקשר להתפתחות השליחות והמוסדות, וגם בעניינים הנוגעים ישירות לאופי המקום ופתיחת מוסדות.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.<br />
<br />
בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br />
<br />
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים.<br />
<br />
במהלך השנים נוצרו קשרים חמים בין השלוחים ורבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br />
<br />
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.<br />
<br />
את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.<br />
<br />
==שלוחי הרבי כיום==<br />
[[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב"ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br />
[[קובץ:יוסף_הכט_בן_גביר_בית_חב"ד_אילת.jpeg|ממוזער|שמאל|השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט]]<br />
*הרב [[יוסף הכט]] - שליח הרבי והרב הראשי לאילת.<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]] - שליח הרבי, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.<br />
*הרב [[שמואל מנחם קליין]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - מנהל בית חב"ד בשכונת רובע 9.<br />
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.<br />
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.<br />
*הרב רפאל דב פרידמן - מנהל בית חב"ד חב"ד במלונות.<br />
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br />
*הרב מענדל סלונים - מנהל בית חב"ד לדוברי צרפתית.<br />
*הרב אסי פישמן - מנהל בית חב"ד בקמפוס.<br />
<br />
==בתי חב"ד אילת==<br />
===בית חב"ד המרכזי===<br />
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|ממוזער|שמאל|שלוחי הרבי באילת עם הרב הראשי הרב יצחק יוסף]]<br />
בשנת [[תשמ"ח]] חב"ד באילת קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של בית חב"ד המרכזי באילת שהסתיימה בקיץ [[תשנ"ד]].<br />
<br />
במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.<br />
<br />
בבניין ברחוב רודד מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:<br />
* משרדי בית חב"ד<br />
* בית כנסת המרכזי חב"ד אילת<br />
* ספריה תורנית לילדים<br />
* בית תבשיל המעניק מידי יום מנות חמות לנזקקים<br />
* אולם אירועים ושמחות<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.<br />
<br />
===בית חב"ד שחמון===<br />
<br />
בשנות התש"ס החלה בנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים כיום (תשפ"ג) אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא', הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה.<br />
<br />
בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר לעניני דת, חברי כנסת ומאות מתושבי העיר.<br />
<br />
בבניין בית חב"ד שחמון מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:<br />
* בית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.<br />
* אולם אירועים<br />
* ספרייה<br />
* מקווה טהרה<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב [[לוי הכט]].<br />
<br />
===בית כנסת חב"ד משכן משה===<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי.<br />
<br />
בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל השליח הרב יהודה טייכטל.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד אילת==<br />
[[קובץ:אילת תלמוד תורה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[יוסף הכט]] נואם במסיבת סיום תלמוד תורה אילת]]<br />
<br />
===תלמוד תורה===<br />
תלמוד תורה הוקם על ידי השליח הרב יוסף הכט, ומיועד לילדי אנ"ש ומקורבים המתחזקים ומבקשים שילדיהם ילמדו במתכונת תלמוד תורה על טהרת הקודש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp?ArticleID=66980&CategoryID=61&CityID=-1&txtBranchSearch=%E4%E6%EF+%F2%E9%F8+%E0%E5+%F9%ED+%EE%F0%E4%EC תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד]}}.<br />
<br />
==בית ספר==<br />
בית הספר קיים מזה עשרות שנים, ובו לומדים בנים ובנות בנפרד. בית הספר קם במסגרת רשת אוהלי יוסף יצחק, עבר לאור אבנר, חזר לרשת אוהלי יוסף יצחק וכיום פועל באופן עצמאי תחת גב' אייזנבך.<br />
<br />
===גני ילדים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.<br />
<br />
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br />
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.<br />
<br />
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.<br />
<br />
===ישיבת חב"ד===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br />
<br />
==יחס נדיר מצד הרבי==<br />
===יו"ט שני===<br />
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.<br />
<br />
השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br />
<br />
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br />
<br />
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br />
<br />
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br />
<br />
עוד ציין הרבי בין הדברים:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".<br />
<br />
כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br />
<br />
לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br />
<br />
כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br />
<br />
גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br />
<br />
===יחס הרבי לשליחות באילת===<br />
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".<br />
<br />
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".<br />
<br />
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.<br />
<br />
===שלילת הקמת קריית חב"ד===<br />
בשנת [[תש"מ]], בעקבות עולם השליחות שהתרחב משמעותית, פנה מר אלימלך לנדנר שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)<br />
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך] תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין <br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אילת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=722011אילת2024-11-19T12:01:13Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br />
|כתובית=השליח הרב העכט וראש העיר אילת<br />
|עיר=אילת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב העיר והשליח הראשי=הרב [[יוסף הכט]]<br />
|[[משפיע]] הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים<br />
|שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב"ד), הרב לוי העכט (בית חב"ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ"מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב"ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב"ד לנוער).<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|השלוחים באילת עם הרב [[דוד לאו]]]]<br />
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת [[תש"ט]], שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת [[מצרים]], ולעקבה שבשליטת [[ירדן]]. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}, הכיכר נבנתה ונחנכה.<br />
<br />
השליחות באילת החלה על ידי שליח הרבי הרב [[ישראל גליצנשטיין]], שפעל באילת החל משנת תשל"ו. וכיום השליח הראשי הוא הרב [[יוסף הכט]] ועמו פועלים בשליחות מנהלי בתי חב"ד ומנהלי מוסדות חב"ד. באילת ישנם בניינים מפוארים לבתי חב"ד וגם בניין לבית ספר ומבנים לגני ילדים. <br />
<br />
במשך השנים הרבי שלח הוראות מיוחדות לשלוחים באילת בקשר להתפתחות השליחות והמוסדות, וגם בעניינים הנוגעים ישירות לאופי המקום ופתיחת מוסדות.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.<br />
<br />
בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br />
<br />
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים.<br />
<br />
במהלך השנים נוצרו קשרים חמים בין השלוחים ורבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br />
<br />
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.<br />
<br />
את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.<br />
<br />
==שלוחי הרבי כיום==<br />
[[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב"ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br />
[[קובץ:יוסף_הכט_בן_גביר_בית_חב"ד_אילת.jpeg|ממוזער|שמאל|השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט]]<br />
*הרב [[יוסף הכט]] - שליח הרבי והרב הראשי לאילת.<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]] - שליח הרבי, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.<br />
*הרב [[שמואל מנחם קליין]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - מנהל בית חב"ד בשכונת רובע 9.<br />
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.<br />
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.<br />
*הרב רפאל דב פרידמן - מנהל בית חב"ד חב"ד במלונות.<br />
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br />
*הרב מענדל סלונים - מנהל בית חב"ד לדוברי צרפתית.<br />
*הרב אסי פישמן - מנהל בית חב"ד בקמפוס.<br />
<br />
==בתי חב"ד אילת==<br />
===בית חב"ד המרכזי===<br />
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|ממוזער|שמאל|שלוחי הרבי באילת עם הרב הראשי הרב יצחק יוסף]]<br />
בשנת [[תשמ"ח]] חב"ד באילת קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של בית חב"ד המרכזי באילת שהסתיימה בקיץ [[תשנ"ד]].<br />
<br />
במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.<br />
<br />
בבניין ברחוב רודד מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:<br />
* משרדי בית חב"ד<br />
* בית כנסת המרכזי חב"ד אילת<br />
* ספריה תורנית לילדים<br />
* בית תבשיל המעניק מידי יום מנות חמות לנזקקים<br />
* אולם אירועים ושמחות<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.<br />
<br />
===בית חב"ד שחמון===<br />
<br />
בשנות התש"ס החלה בנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים כיום (תשפ"ג) אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא', הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה.<br />
<br />
בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר לעניני דת, חברי כנסת ומאות מתושבי העיר.<br />
<br />
בבניין בית חב"ד שחמון מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:<br />
* בית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.<br />
* אולם אירועים<br />
* ספרייה<br />
* מקווה טהרה<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב [[לוי הכט]].<br />
<br />
===בית כנסת חב"ד משכן משה===<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי.<br />
<br />
בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל השליח הרב יהודה טייכטל.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד אילת==<br />
[[קובץ:אילת תלמוד תורה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[יוסף הכט]] נואם במסיבת סיום תלמוד תורה אילת]]<br />
<br />
===תלמוד תורה===<br />
תלמוד תורה הוקם על ידי השליח הרב יוסף הכט, ומיועד לילדי אנ"ש ומקורבים המתחזקים ומבקשים שילדיהם ילמדו במתכונת תלמוד תורה על טהרת הקודש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp?ArticleID=66980&CategoryID=61&CityID=-1&txtBranchSearch=%E4%E6%EF+%F2%E9%F8+%E0%E5+%F9%ED+%EE%F0%E4%EC תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד]}}.<br />
<br />
==בית ספר==<br />
בית הספר קיים מזה עשרות שנים, ובו לומדים בנים ובנות בנפרד. בית הספר קם במסגרת רשת אוהלי יוסף יצחק, עבר לאור אבנר, חזר לרשת אוהלי יוסף יצחק וכיום פועל באופן עצמאי תחת גב' אייזנבך.<br />
<br />
===גני ילדים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.<br />
<br />
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br />
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.<br />
<br />
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.<br />
<br />
===ישיבת חב"ד===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br />
<br />
==יחס נדיר מצד הרבי==<br />
===יו"ט שני===<br />
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.<br />
<br />
השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br />
<br />
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br />
<br />
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br />
<br />
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br />
<br />
עוד ציין הרבי בין הדברים:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".<br />
<br />
כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br />
<br />
לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br />
<br />
כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br />
<br />
גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br />
<br />
===יחס הרבי לשליחות באילת===<br />
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".<br />
<br />
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".<br />
<br />
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.<br />
<br />
===שלילת הקמת קריית חב"ד===<br />
בשנת [[תש"מ]], בעקבות עולם השליחות שהתרחב משמעותית, פנה מר אלימלך לנדנר שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)<br />
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אילת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=722010אילת2024-11-19T12:00:40Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br />
|כתובית=השליח הרב העכט וראש העיר אילת<br />
|עיר=אילת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב העיר והשליח הראשי=הרב [[יוסף הכט]]<br />
|[[משפיע]] הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים<br />
|שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב"ד), הרב לוי העכט (בית חב"ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ"מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב"ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב"ד לנוער).<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|השלוחים באילת עם הרב [[דוד לאו]]]]<br />
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת [[תש"ט]], שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת [[מצרים]], ולעקבה שבשליטת [[ירדן]]. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}, הכיכר נבנתה ונחנכה.<br />
<br />
השליחות באילת החלה על ידי שליח הרבי הרב ישראל גליצנשטיין, שפעל באילת החל משנת תשל"ו. וכיום השליח הראשי הוא הרב יוסף הכט ועמו פועלים בשליחות מנהלי בתי חב"ד ומנהלי מוסדות חב"ד. באילת ישנם בניינים מפוארים לבתי חב"ד וגם בניין לבית ספר ומבנים לגני ילדים. <br />
<br />
במשך השנים הרבי שלח הוראות מיוחדות לשלוחים באילת בקשר להתפתחות השליחות והמוסדות, וגם בעניינים הנוגעים ישירות לאופי המקום ופתיחת מוסדות.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.<br />
<br />
בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br />
<br />
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים.<br />
<br />
במהלך השנים נוצרו קשרים חמים בין השלוחים ורבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br />
<br />
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.<br />
<br />
את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.<br />
<br />
==שלוחי הרבי כיום==<br />
[[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב"ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br />
[[קובץ:יוסף_הכט_בן_גביר_בית_חב"ד_אילת.jpeg|ממוזער|שמאל|השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט]]<br />
*הרב [[יוסף הכט]] - שליח הרבי והרב הראשי לאילת.<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]] - שליח הרבי, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.<br />
*הרב [[שמואל מנחם קליין]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - מנהל בית חב"ד בשכונת רובע 9.<br />
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.<br />
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.<br />
*הרב רפאל דב פרידמן - מנהל בית חב"ד חב"ד במלונות.<br />
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br />
*הרב מענדל סלונים - מנהל בית חב"ד לדוברי צרפתית.<br />
*הרב אסי פישמן - מנהל בית חב"ד בקמפוס.<br />
<br />
==בתי חב"ד אילת==<br />
===בית חב"ד המרכזי===<br />
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|ממוזער|שמאל|שלוחי הרבי באילת עם הרב הראשי הרב יצחק יוסף]]<br />
בשנת [[תשמ"ח]] חב"ד באילת קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של בית חב"ד המרכזי באילת שהסתיימה בקיץ [[תשנ"ד]].<br />
<br />
במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.<br />
<br />
בבניין ברחוב רודד מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:<br />
* משרדי בית חב"ד<br />
* בית כנסת המרכזי חב"ד אילת<br />
* ספריה תורנית לילדים<br />
* בית תבשיל המעניק מידי יום מנות חמות לנזקקים<br />
* אולם אירועים ושמחות<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.<br />
<br />
===בית חב"ד שחמון===<br />
<br />
בשנות התש"ס החלה בנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים כיום (תשפ"ג) אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא', הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה.<br />
<br />
בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר לעניני דת, חברי כנסת ומאות מתושבי העיר.<br />
<br />
בבניין בית חב"ד שחמון מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:<br />
* בית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.<br />
* אולם אירועים<br />
* ספרייה<br />
* מקווה טהרה<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב [[לוי הכט]].<br />
<br />
===בית כנסת חב"ד משכן משה===<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי.<br />
<br />
בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל השליח הרב יהודה טייכטל.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד אילת==<br />
[[קובץ:אילת תלמוד תורה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[יוסף הכט]] נואם במסיבת סיום תלמוד תורה אילת]]<br />
<br />
===תלמוד תורה===<br />
תלמוד תורה הוקם על ידי השליח הרב יוסף הכט, ומיועד לילדי אנ"ש ומקורבים המתחזקים ומבקשים שילדיהם ילמדו במתכונת תלמוד תורה על טהרת הקודש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp?ArticleID=66980&CategoryID=61&CityID=-1&txtBranchSearch=%E4%E6%EF+%F2%E9%F8+%E0%E5+%F9%ED+%EE%F0%E4%EC תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד]}}.<br />
<br />
==בית ספר==<br />
בית הספר קיים מזה עשרות שנים, ובו לומדים בנים ובנות בנפרד. בית הספר קם במסגרת רשת אוהלי יוסף יצחק, עבר לאור אבנר, חזר לרשת אוהלי יוסף יצחק וכיום פועל באופן עצמאי תחת גב' אייזנבך.<br />
<br />
===גני ילדים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.<br />
<br />
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br />
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.<br />
<br />
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.<br />
<br />
===ישיבת חב"ד===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br />
<br />
==יחס נדיר מצד הרבי==<br />
===יו"ט שני===<br />
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.<br />
<br />
השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br />
<br />
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br />
<br />
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br />
<br />
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br />
<br />
עוד ציין הרבי בין הדברים:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".<br />
<br />
כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br />
<br />
לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br />
<br />
כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br />
<br />
גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br />
<br />
===יחס הרבי לשליחות באילת===<br />
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".<br />
<br />
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".<br />
<br />
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.<br />
<br />
===שלילת הקמת קריית חב"ד===<br />
בשנת [[תש"מ]], בעקבות עולם השליחות שהתרחב משמעותית, פנה מר אלימלך לנדנר שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)<br />
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אילת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=720986ברק גרוסברג2024-11-17T05:02:21Z<p>8888: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' ברק גרוסברג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ברק בהפקת קליפ לשיר שהוציא]]<br />
[[קובץ:ברק גרוסברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברק גרוסברג נואם במהלך הבאנקאט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשפ"ד]])]]<br />
ר' '''ברק אבינדב גרוסברג''' (נולד בשנת [[תשנ"ב]] 1992) הינו נגן גיטרה, מוזיקאי וזמר חב"די, ומנהל להקת ארבע בבות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד במרכז [[תל אביב]] לאביו שאול, בגיל 12 החל לנגן בגיטרה חשמלית והקים להקת רוק, בגיל 15 הקים להקה מקצועית יותר, עם הלהקות הופיע באירועים עם אמנים מפורסמים.<br />
<br />
גדל בבית שאינו שומר תורה ומצוות. אביו שאול גרוסברג הפעיל מועדון רוק שבאמצעותו הפיק ערבי רוק עם [[אריאל זילבר]], האחים [[יוסי פיאמנטה]] ו[[אבי פיאמנטה]] לפני חזרתם בתשובה, ברי סחרוף ועוד.<br />
<br />
בתחילת שנות הס' בהיותו מוכר בעולם המוזיקה החליט להוסיף [[רוחניות]] לחייו בעקבות תחושת ריקנות שאפפה אותו תמיד. התחיל ב'בודהה' ועזב לאחר מספר חודשים מתוך תחושת ריקנות גם שם. בגיל 21 נקלע להופעה ו[[התוועדות]] של ר' [[אבי פיאמנטה]] שנערכו ב[[י"ט כסלו]] ליד בית הוריו במרכז [[ממעל ממש]], שם נתקל ב[[חסיד חב"ד]] ששוחח עימו במשך כמה שעות, מאז החל לבקר במרכז.<br />
<br />
בחג ה[[פורים]] באותה שנה בעת שהותו במרכז קיבל הזמנה מחסיד בשם ירון לבקר אצלו ב[[שבת]], השבת היתה שבת מקורבים שארגנה [[ישיבת חב"ד רמת אביב]], במהלך השבת התפלל בבניין הישיבה, סעד בביתה של משפחה חב"דית בשם קרסו, ולן בדירה יחד עם החסיד שהזמינו ר' ירון ועוד מקורבים, בעקבות שבת זו החל להתקרב ומאז החל לשהות אחת לחודש בשבתות בישיבה, במקביל התקרב לשלוחים הרב [[עדי אלפנט]] והרב [[יוסף יצחק ביר]], ואף החל להניח תפילין. <br />
<br />
בעת שהותו בישיבה ברמת אביב למד חסידות ובהדרגה חיזק את הקשר שלו ליהדות, תהליך התחזקותו גבר בעקבות מאורע שמימי שהתרחש עמו בעת סיטואציה בה מצא את עצמו משתתף במפגש מוזיקה שחל בעיצומה של שבת, במהלך המפגש הוזמן לנגן על גיטרה, אך לאחר תפילה חרישית שנשא לה' החל לרדת גשם עז והאירוע התפרק, בעקבות נס זה העצים והפנים את החלטתו לחזור בתשובה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] נסע לרבי {{הערה|כחלק ממעמד ה[[הקהל אצל נשיא הדור]]}}, לאחר הנסיעה החל להתלבש כחסיד חב"ד, כולל מגבעת, חליפה, וציצית מבצבצת, ולאחר תקופה אף החל ללמוד כתלמיד במסגרת מלאה בישיבת חב"ד רמת אביב.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] [[נישואין|התחתן]] עם אביגיל תהילה. לאחר נישואיו התגורר ב[[באר שבע]], מאוחר יותר עבר להתגורר ב[[תל אביב]] בשכונת תל כביר. <br />
<br />
מופיע באירועים רבים, ועומד בראש 'להקת ארבע בבות'.<br />
<br />
==דיסקוגרפיה==<br />
* '''Keep The Order''' שבע מצוות בני נח - (תשפ"א).<br />
* '''הכל אתה''' - (תשפ"ב).<br />
* '''לא מאוחר''' - (תשפ"ג).<br />
* '''אתה תמיד כאן''' - (תשפ"ד).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''שליחות מוסיקלית בקדמת הבמה''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1273,תשפ"א<br />
{{כפר|ישראל אלפרוביץ|ברק המבריק|2047|52|תשפ"ד}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/1015397/ גיטרה חשמלית ודוכן תפילין: ברק גרוסברג מחבר בין הרוק לחב"ד] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/shishi-info-magazine/826942/ הסינגל החדש ותורת החסידות: ברק גרוסברג בראיון עומק] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/1100610/ברק גרוסברג בראיון מיוחד לאיש התקשורת הוותיק אברי גלעד] {{אינפו}} <br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%91%d7%a8%d7%a7-%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%a8%d7%92/ תגית ברק גרוסברג] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרוסברג, ברק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב"ד רמת אביב]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=720985שיחה:יהודה צבי סגל2024-11-17T04:58:07Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>שליח ורב שכונה. מתי התמנה ומטעם מי ואיפה המקור לתפקידים אלו [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 20:07, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ה 20:07, 16 בנובמבר 2024 (IST)<br />
: אין תפקידים כאלו. אם אין אינפורמציה נוספת, ראוי לשקול אם זכאי לערך [[משתמש:8888|8888]] - [[שיחת משתמש:8888|שיחה]], 06:58, ט"ז בחשוון, ה'תשפ"ה 06:58, 17 בנובמבר 2024 (IST)</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=720983מוטי זליגסון2024-11-17T04:50:18Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>ר' '''מרדכי (מוטי) זליגסון''' הוא חבר צוות הדוברות של זרועות{{הבהרה}} מרכז חסידות חב"ד, ועורך ראשי של אתר האינטרנט '[[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קראון הייטס]] לאביו הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] -חבר מערכת '[[אוצר החסידים]]', [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]] ובבית רבקה, בשכונת [[קראון הייטס]] בניו יורק. <br />
<br />
ר' מוטי למד במוסדות החינוך החב"דיים ב[[קראון הייטס]] ובישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שב[[ניו ג'רזי]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]], בעודו בחור, החל לעבוד במסגרת אתר בית חב"ד והיה ממונה על הקשר בין אתר האינטרנט לבין כלי התקשורת ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] התחתן עם רעייתו מרת שטערנא-שרה בוקיעט משיקגו, אילינוי, ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס, והוא המשיך לעבוד באתר בית חב"ד.<br />
<br />
במשך השנים קודם לשמש כעורך ראשי של האתר, ובמקביל משמש כדובר של משרדי הזרועות השונים של מרכז חסידות חב"ד בארצות הברית.<br />
<br />
כחלק מתפקידו, ליווה את הביקור המתוקשר של המועמד הרפובליקני ל[[נשיאי ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]], מר [[נשיאי ארצות הברית#דונאלד טראמפ|דונאלד טראמפ]], בביקורו ב[[אוהל]] להעתיר תפילה לקראת הבחירות.<br />
<br />
{{מיון רגיל:זליגסון, מוטי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זליגסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בוקיעט]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=720982מוטי זליגסון2024-11-17T04:48:33Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>ר' '''מרדכי (מוטי) זליגסון''' הוא חבר צוות הדוברות של זרועות{{הבהרה}} מרכז חסידות חב"ד, ועורך ראשי של אתר האינטרנט '[[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קראון הייטס]] לאביו הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]], וגדל בחצר הרבי, ובמוסדות החינוך החב"דיים ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שב[[ניו ג'רזי]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]], בעודו בחור, החל לעבוד במסגרת אתר בית חב"ד והיה ממונה על הקשר בין אתר האינטרנט לבין כלי התקשורת ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] התחתן עם רעייתו מרת שטערנא-שרה בוקיעט משיקגו, אילינוי, ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס, והוא המשיך לעבוד באתר בית חב"ד.<br />
<br />
במשך השנים קודם לשמש כעורך ראשי של האתר, ובמקביל משמש כדובר של משרדי הזרועות השונים של מרכז חסידות חב"ד בארצות הברית.<br />
<br />
כחלק מתפקידו, ליווה את הביקור המתוקשר של המועמד הרפובליקני ל[[נשיאי ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]], מר [[נשיאי ארצות הברית#דונאלד טראמפ|דונאלד טראמפ]], בביקורו ב[[אוהל]] להעתיר תפילה לקראת הבחירות.<br />
<br />
{{מיון רגיל:זליגסון, מוטי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זליגסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בוקיעט]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%90%D7%99&diff=720981יוחנן ספרנאי2024-11-17T04:40:22Z<p>8888: /* ספרו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב ספרנאי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ספרנאי (משמאל) לצד ר' [[עמרם מלכא]]]]<br />
ר' '''יוחנן יהודה ספרנאי''' ([[ט"ו כסלו]] [[תר"צ]] -[[ח' בחשוון]] [[תשפ"ה]]). היה מחנך ותיק תושב [[כפר חב"ד]] ניצול {{ה|שואה}}, מזקני חסידי חב"ד בעולם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ברוטרדם שב[[הולנד]] להוריו קארל ויוהנה{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/15_103.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה היחיד שהצליח לשרוד את השואה.<br />
<br />
בהמלצתו של ר' [[אורי כהן]] ראש הקהילה היהודית ברוטרדם וביצע שליחויות רבות עבור הרבי - עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
ביחידות יוצאת דופן לה זכה, שאל את הרבי מה תפקידו ועבור מה ירדה נשמתו לעולם, והרבי קם ממקומו, הקיף את השולחן והתקרב אליו והביט בו במבט חודר כשאומר לו: "תפקידך ללמד ולחנך את ילדי ישראל, במיוחד יתומים, חסרי כול, ועולים חדשים".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] עלה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת עליזה, בתו של ר' שלום, משפחה יהודית עשירה{{הערה|[https://www.ravdori.co.il/stories/%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/ מטורקיה לכפר חב”ד]}}, שעלתה לארץ הקודש כאשר הילדות היו בגיל צעיר תוך שהם מוותרים על חיי הנוחות שהיו להם.{{הערה|אחות אחרת שלה, מרת יהודית, התחתנה עם ר' [[זושא פוזנר]].}}.<br />
<br />
לאחר הנישואין, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[לוד]], ור' יוחנן החל לעבוד במזכירות [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] במקום, וכעבור תקופה קיבלו הוראה מהרבי לעבור ל[[כפר חב"ד]] ולהשתקע שם.<br />
<br />
==בשדה החינוך==<br />
בהתאם להנחיה שקיבל מהרבי, עסק כל חייו בשדה החינוך: תחילה שימש מורה לחשבון, בהמשך היה למורה מקצועי שלימד מקצועות רבים, לאחר מכן הוסמך להוראה על ידי משרד החינוך, ולימים, הפך למורה בכיר לחינוך מיוחד.<br />
<br />
במשך עשרות השנים בהם שימש כמחנך, שמר על קשר קרוב עם התלמידים ובני משפחותיהם, והמשיך ללוות אותם בתחנות חייהם השונות אף שנים רבות לאחר שסיימו ללמוד אצלו.<br />
<br />
לאורך השנים זכה להצלחות חינוכיות רבות ולהערצה גורפת מהתלמידים שהתחנכו אצלו, דבר שבא לידי ביטוי במספר פרוייקטים של העצמת מורים, כאשר שמו עלה שוב ושוב כסמל ומופת למורה אכפתי ומסור. כך לדוגמא בשנת [[תשע"ח]] הפגישה מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בינו ובין תלמידי כיתתו במסגרת הפרויקט "מורה לחיים"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/109179 דיווח באתר COL]. תיעוד וידאו מהמפגש נמצא ברשת האינטרנט.}}.<br />
<br />
על אף שלימד בבית ספר עליו הגיעו תלמידים ותלמידות ממשפחות קשי יום, משפחות במצוקה, ואף משפחות עם רקע פלילי, הצליח להתחבר עם התלמידים ולהצמיח בהם שאיפות להצליח לסלול לעצמם דרך עצמאית, ורבים מהם הגיעו לעמדות בכירות בענפי המשק והתעסקוה השונים, טייסים, הנדסאים, אנשי חינוך, פרופסורים, מנהלי בנקים, מנהלי בתי ספר, אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים, ועוד.<br />
<br />
גם לאחר שהגיע ל[[גמלאות]], ועל אף גילו המתקדם, ממשיך לעבוד בחינוך בהתנדבות ועוסק עם ילדים שנפלטו ממסגרות החינוך הרגילות, וכן מלמד במוסד פנימייתי במרכז הארץ.<br />
<br />
נפטר בח' מר חשון [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148453/ תושבי כפר חב"ד נפרדו מהמחנך הוותיק הרב יוחנן ספרנאי ע"ה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
תולדותיו פורסמו בעיתונים החב"דיים ושנה לפני פטירתו בספר "ההבטחה" בו פרש את תולדותיו ופועלו.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''ההבטחה''' סיפורם של 16 נערים יהודיים מהעיר רוטרדם בשואה, ובהם יוחנן ספרנאי, עורך: זלמן רודרמן, הוצאת יפה נוף{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/474780/ ראיון עם זלמן רודרמן בקשר עם הספר]}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 59<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 1267 1751<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf '''כך ר' אורי כהן קירב אותי לחב"ד''' - הרב ספרנאי מספר כיצד התקרב לחב"ד], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] גל' 319 - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]], עמוד 98<br />
*{{קישור חבד און ליין|158952|חגג יום הולדת 94 והחברים נזכרו במשהו מלפני 70 שנה...||ט"ז כסלו תשפ"ד}}<br />
*חיים שאול נוישטט, [https://drive.google.com/file/d/1peZDWEoqqQVCBAa2eHpVGKLsyKjUt2xi/view?usp=sharing ראיון לרשת התקשורת עדכוני חב"ד לרגל ג' תמוז תשפ"ד] {{וידאו}} באתר גוגל דרייב<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, ר' [[זושא פוזנר]]<br />
*בתו, מרת רחל (רוחי) ליפסקר - יצרנית ומשווקת פאות, רעיית הרב [[מרדכי ליפסקר]] - מנהל [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקרית מלאכי<br />
*בתו, מרת שרה רבקה, רעיית ר' יהודה לייב בליניצקי - כפר חב"ד<br />
*בתו, מרת עדינה, רעיית ר' צבי הנאו - כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' אלקנה שלום ספרנאי - כפר חב"ד<br />
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[בנימין קרניאל]] - שליח הרבי בגדרה<br />
*בתו מרת נועה, רעיית ר' אלחנן ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ספרנאי, יוחנן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ספרנאי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]<br />
[[קטגוריה:ניצולי שואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=720873ראובן מטוסוב2024-11-15T06:27:11Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שר מטוסוב.jpg|ממוזער|הרב ראובן מטוסוב (מימין) לצד אחיו, הרב [[שמריהו מטוסוב]] (תשפ"ד) מתוועדים בסוכת האורחים ב-770]]<br />
[[קובץ:חבד במרוקו הרב עמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] מקבל את הספר תולדות חב"ד במרוקו מידי הרב ראובן מטוסוב]]<br />
[[קובץ:ראובן מטוסוב 770.jpeg|ממוזער|שמאל|מתוועד ב-770, שבט תש"פ]]<br />
[[קובץ:הרב ראובן מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב נואם במעמד [[משיח בכיכר]]]]<br />
הרב '''ראובן מטוסוב''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] השוכנת ב[[פריז]] [[צרפת]].<br />
ההתוועדויות שלו ידועות כמלאות בתוכן חסידי אוטנטי, ולכן נמשכים אליהם הרבה מתלמידי ה[[תמימים]] ואנ"ש בכל אתר ואתר, מבקר מספר פעמים בשנה בבית חיינו ומרבה להתוועד אל תוך הלילה. ופעמים רבות מוזמן וטס במיוחד להתוועד ביומא דפגרא במסעות מיוחדים בארץ הקודש. מהווה דוגמא אישית להתקשרות אמיתית ומוחלטת לרבי.<br />
<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מסע התקשרות.jpeg|ממוזער|שמאל|מסע פרסום למסע התוועדויות הרב ראובן מטוסוב]]<br />
[[קובץ:השקת חב"ד במרוקו הרב יהודה דרעי הרב זלמן גורליק הרב ראובן מטוסוב.jpeg|ממוזער|שמאל|בהשקת הספר [[תולדות חב"ד במרוקו]] עם הרב [[יהודה דרעי]] רבה הראשי של [[באר שבע]] והרב [[זלמן גורליק]] השליח הראשי ל[[באר שבע]]]]<br />
<br />
נולד ב[[י"ט טבת]] [[תשי"ח]] בעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] לאביו הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ומנהל מוסדות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש במרוקו]]. בילדותו למד בישיבת חב"ד ב[[מרוקו]] וגדל והתחנך בבית שכל כולו שליחות.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]], שם למד במשך שלוש שנים. מפאת המרחק הרב, הוריו לא היו נוכחים במעמד חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו ב-[[770]]. בתקופה זו היה אחד מה[[חוזרים]] על ה[[התוועדויות]] של [[הרבי]]. דבר זה השפיע עליו רבות, ובאופן תדיר משמיע דיוקים בלשונות הרבי ומייקר כל מילה של הרבי.<br />
<br />
==שליח הרבי ללשכה==<br />
בשנת [[תשמ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת ציפורה בתו של הרב הרב [[דניאל אליהו זקס]] מ[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
לפני חתונתו פנה הרבי לרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ואמר לו שבנו של השליח הרב שלמה מטוסוב ממרוקו עומד להתחתן, והיות שהוא בעל מרץ וחיות - ראוי שיעבוד ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. <br />
<br />
מספר חודשים לאחר חתונתו יצא הרב מטוסוב לשליחות ב[[צרפת]] והחל לעבוד בלשכה בה מנהל פעילות עניפה של הפצת המעיינות בצרפת בכלל ובפריז בפרט.<br />
<br />
צוות מיוחד בלשכה בפיקוחו של הרב מטוסוב, מפיקים ספרים חב"דיים בתרגום לצרפתית וספרים אלו כמו גם ספרים חב"דיים אחרים מופצים על ידי הלשכה בצרפת כולה.<br />
<br />
על פי הוראות הרבי, הלשכה מייבאת מצות ממאפיית כפר חב"ד דווקא, ומצות אלו מופצות בצרפת ובמדינות הסמוכות כמו גם במהלך השנים, היו משלוחי מצה למדינות ברית המועצות, ואפריקה{{הערה|[https://chabad.info/tzarchanut/582654/ לאחר חודש של אפיה: המצות יצאו לדרך מכפר חב"ד לצרפת]}}.<br />
<br />
מידי שנה נוסע הרב מטוסוב לקלאבריה להשגיח על קטיף האתרוגים הבלתי מורכבים שעליהם חסידי חב"ד מקפידים לברך. אתרוגים אלו נמכרים בצרפת באירופה ובכל העולם. עבודה זו קיבל מר' [[ישראל נח בליניצקי]] שבערוב ימיו העביר אליו תפקיד זה{{הערה|[https://chabad.info/ad-post/1007729/ הסיפור של אתרוגי מטוסוב החל כבר לפני 40 שנה]}}.<br />
<br />
==מרצה ומגיד שיעור==<br />
בד בבד עם פעולתו בלשכה מתעסק ב[[הפצת המעיינות]], ומסר שיעורים ב[[חסידות]] בישיבה בברינוא ובקרטיי, מתוועד עם [[אנ"ש]] ב[[פריז]] וסביבותיה{{הערה|[https://chabad.info/news/1000015/ צרפת: התוועדות ח"י אלול בפרברי פריז]}}. היה מהפעילים בהפעלת ה[[שידור]] מה[[התוועדויות]] של הרבי שנערכו בימי החול. וארגן התוועדויות ענק לכבוד "ר"ח כסלו" בפריז.<br />
<br />
משנת [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן, החל הרב מטוסוב לשאת הרצאות ב[[הדרך הישרה|ענייני גאולה ומשיח]] ואף מתראיין לכלי תקשורת יהודיים ב[[צרפת]] ובארץ הקודש בנושא הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|[https://chabad.info/news/870927/ רדיו 'קול ברמה': ריאיון מיוחד עם הרב ראובן מטוסוב]}}.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]] הפעיל הרב מטוסוב מרכז "בית משיח" שהתעסק בהפצת והסברת נושא הגאולה ומלך המשיח בפריז. <br />
<br />
"בית משיח" היה מרכז חסידי לתפילות ב[[שבת]] ויום טוב והתוועדויות חסידיות בשבתות וביומא דפגרא שאליהם נשאבו ומהם הושפעה קהילת חב"ד בפריז וגלילותיה. "בית משיח" היה מקור החיות והפעילות בכל נושא משיח גאולה והתקשרות שתוצאותיה מורגשים ופועלים עד היום.<br />
<br />
כיום הרב ראובן מטוסוב בנוסף לפעילותו הברוכה ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] מוסר שיעורי משיח וגאולה בכל רחבי פריז והפרוורים.<br />
<br />
==מתוועד בכל העולם==<br />
ההתוועדויות שלו ידועות כמלאות בתוכן חסידי אוטנטי, ולכן נמשכים אליהם הרבה מתלמידי ה[[תמימים]] ואנ"ש. <br />
<br />
התוועדויותיו מלאות ברגש [[אהבה]] וגעגועים לרבי מלך המשיח כבן לאביו. והתקשרות והתמסרות עד הקצה האחרון לרבי ולרצונותיו הקדושים.<br />
<br />
מבקר מספר פעמים בשנה בבית חיינו ומרבה להתוועד אל תוך הלילה{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/577340/ מוכנים ליו"ד שבט: הרב מטוסוב התוועד עם מאות האורחים]}}. <br />
<br />
התוועדויות של הרב מטוסוב מבוקשות ביותר בכל העולם ופעמים רבות מוזמן וטס במיוחד להתוועד ביומא דפגרא במיוחד עם אנ"ש ותלמידי התמימים{{הערה|[https://chabad.info/news/869511/ 'מסע ההתקשרות' בצפת: הרב מטוסוב התוועד עם אנ"ש]}}{{הערה|[https://chabad.info/news/574307/ שבעים שנה: מסע התקשרות הגיע לביתר עילית]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' מנחם מענדל מטוסוב - שליח בבית חב"ד נוה צדק [[תל אביב]] לדוברי צרפתית.<br />
*ר' לוי יצחק מטוסוב - [[צרפת]].<br />
*הרב שניאור זלמן מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב מנחם מענדל זלצמן - שליח הרבי ב[[טורונטו]] [[קנדה]].<br />
*הרב שניאור זלמן זלצמן - שליח הרבי בנייאגרא פולס [[קנדה]].<br />
*הרב שמואל אלעזר ניסילעוויטש - [[מרכז רבני אירופה]] [[בריסל]] [[בלגיה]].<br />
*הרב [[אליעזר אשכנזי]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''יותר חי, יותר חזק ויותר פעיל''', [[שבועון בית משיח]] ב' [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 14<br />
* '''[https://chabad.info/moshiach/957261/ אין 'הפסקה' של ג' תמוז, ישנו ה'המשך' של כ"ח סיון!]''' {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.lichkalubavitch.org אתר לשכה ליובאוויטש פרצת (אתר)]<br />
* [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91/ תגית:הרב ראובן מטוסוב] באתר {{אינפו}}<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/870927/ קול ברמה: הרב מטוסוב והרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד לכבוד שנת הקהל] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/232545/ רדיו 'קול ברמה' בתכנית על הספר תולדות חב"ד במרוקו, ראיון עם הרב ראובן מטוסוב] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/230800/ השקת הספר "חב"ד במרוקו", עם אורח הכבוד הרב ראובן מטוסוב שליח הרבי ללשכת ליובאוויטש בצרפת, ובנו של הרב שלמה מטוסוב ע"ה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51590 התוועדות עם הרב ראובן מטוסוב בישיבת חב"ד ברמת אביב] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50054 הרב מטוסוב בבחירת אתרוגים עבור חסידי חב"ד בצרפת] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/377677/ נאומו הסוער של הרב ראובן מטוסוב בעצרת משיח בכיכר] {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=720872ירושלים2024-11-15T06:22:46Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ירושלים|ראו=[[ירושלים (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אזור [[הר הבית]] במבט אוירי]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר{{הערה|בכמות אנשים ולא בשטח}} ב[[ארץ הקודש]] ומונה 1,040,972 תושבים{{הערה|נכון לתאריך [[תמוז]] [[תשפ"ב]].}}. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים עוד לפני שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בשכונות שונות.<br />
<br />
==תולדות היישוב החב"די בירושלים==<br />
ראשית ה[[התיישבות החב"דית בארץ הקודש]] החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של [[אדמו"ר הזקן]], והתפתחה בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]], כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית ב[[חברון]], אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת [[תר"ט]] מנתה הקהילה כ-30 משפחות.<br />
<br />
סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים}}.<br />
<br />
בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היו 103 משפחות חב"דיות בירושלים.<br />
<br />
בית הכנסת של החסידים שכן ב[[עיר העתיקה]] ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה. <br />
<br />
====ישיבת תורת אמת ירושלים====<br />
{{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}}<br />
לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br />
<br />
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br />
<br />
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.<br />
<br />
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים וכיום ברחוב ירמיהו.<br />
<br />
=== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ===<br />
{{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש}}<br />
[[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]]<br />
<br />
ביום חמישי [[ב' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.<br />
<br />
אחר הצהרים הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהלים]] ונשק אל אבני הכותל, ובסיום הביקור בכותל, פנה לעיר העתיקה בה ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].<br />
למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.<br />
<br />
ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ובשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.<br />
<br />
על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].<br />
<br />
== קהילות חב"ד בעיר ==<br />
בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" - [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] שכן ב[[עיר העתיקה]].<br />
<br />
כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]].<br />
* [[גילה]].<br />
* [[ירושלים - הר נוף|הר נוף]].<br />
* [[נווה יעקב]].<br />
* [[רמות]].<br />
* [[רמת שלמה]].<br />
* [[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]].<br />
* [[סנהדריה המורחבת]].<br />
* [[שכונת פאג"י]].<br />
* [[שכונת בית ישראל]].<br />
* [[בית וגן]].<br />
===ישוב חב"ד===<br />
{{להשלים}}<br />
לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי {{ציטוטון|לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל}}, בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיה]] בשכונת [[רמות]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/603497/ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים] {{אינפו}}}}, בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'[[תנש"א]], שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.<br />
<br />
==[[חב"ד]] בעירייה==<br />
[[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב [[יעקב שנור]], הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[בנימין זילברשטרום]]]]<br />
[[קובץ:טדי קולק מתנה לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שי ששלח [[טדי קולק]] אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]]]]<br />
בירושלים חסידי חב"ד מצביעים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לעירייה]] למפלגה בה משולב נציג חב"ד. רוב השנים - [[אגודת ישראל]]{{הערה|לאחר מערכת הבחירות המקומיות בשנת תשפ"ד הודיעו גורמים בקהילת חב"ד על ניתוק הקשרים מהמפלגה [https://col.org.il/news/161300 ידיעה באתר] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
נציגי חב"ד בעירייה בעבר:<br />
*הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]] תחילת שנות הל' עד מ' <br />
*הרב [[דב רבינוביץ]] באמצע שנות הנ' <br />
*הרב [[יעקב שנור]] בשנות הס'<br />
*כיום: הרב [[יעקב הלפרין]] מתחילת שנות הע'.<br />
<br />
==רחובות חב"דיים==<br />
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: <br />
*רחוב האדמו"ר מליובאוויטש, בשכונת [[רמת שלמה]]. <br />
*רחוב [[חב"ד]], בעיר העתיקה. <br />
*רחוב הרב [[חיים נאה]] בשכונת מאה שערים<br />
*מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]].<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
[[קובץ:תורת אמת גדולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תורת אמת]]<br />
=== ישיבות ===<br />
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - גדולה.<br />
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - קטנה.<br />
*[[מרכז משיח ירושלים|המלך המשיח]].<br />
*[[עוז מאיר חב"ד]].<br />
*ישיבת חב"ד - [[גבעת חנניה]].<br />
*[[ישיבת חב"ד ליובאוויטש "תפארת מנחם" ירושלים]] - [[נחלאות]].<br />
*ישיבת [[מעינות]].<br />
*[[מאורות חב"ד ירושלים|מאורות חב"ד]].<br />
*ישיבת נרות להאיר.<br />
*ישיבת חב"ד רוממה.<br />
<br />
=== תלמודי תורה ===<br />
*[[תורת אמת]].<br />
*[[נער ישראל]] - [[גילה]].<br />
<br />
=== כוללים ===<br />
*[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].<br />
*כולל "ופרצת קטמון".<br />
*כולל [[אור גבריאל]].<br />
<br />
=== בתי ספר - בנות ===<br />
*[[בית חנה ירושלים|בית חנה]] - תיכון<br />
*בית חנה - על יסודי [[רמת שלמה]].<br />
*[[בית חיה מושקא (גילה)|בית חיה מושקא]] - [[גילה]].<br />
*[[בנות חיה]] - תיכון<br />
*[[עיר גנים]].<br />
<br />
=== מדרשיות לנשים ===<br />
* [[אור חיה ירושלים]].<br />
* בית משיח.<br />
<br />
=== ספריה ===<br />
*[[היכל מנחם ירושלים]].<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]]<br />
{{טורים|* ארמון - הנציב - הרב חיים ניסלביץ' <br />
*ארנונה - הרב מנחם מענדל בריקמן.<br />
*בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי<br />
*בית וגן - הרב מנחם מענדל לאבקובסקי<br />
*בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.<br />
*בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.<br />
*גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.<br />
*[[גבעת שאול]] - הרב משה קטן.<br />
*[[גילה]] - הרב [[הירש פרבר]].<br />
*דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.<br />
*דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.<br />
*דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.<br />
*האוניברסיטה - הרב [[יוסף איברט]].<br />
*הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.<br />
*[[הכותל המערבי]] - הרב [[יוסף הלפרין]].<br />
*העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.<br />
*הר חומה - הרב [[שניאור זלמן כהן (הר חומה)|שניאור זלמן כהן]].<br />
*מלחה - רמת שרת - הרב [[ברוך חדד]].<br />
*[[מרכז חינוכי חסידותי]] - הרב [[נפתלי רוט]].<br />
* [[צעירי חב"ד ירושלים]] - הרב [[נועם רוט]].<br />
*[[מרכז העיר]] - הרב דורון אורן.<br />
*נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134953 נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה]{{COL}}}}<br />
*נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.<br />
*עין כרם - הרב [[יונתן שפיצר]].<br />
*עיר גנים - הרב בגין קלימי.<br />
*פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.<br />
*פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.<br />
*פסגת זאב צפון - הרב [[יצחק קורץ]].<br />
*[[קריית יובל]] - הרב [[יוסף אלגזי]].<br />
*רחביה - הרב [[ישראל גולדברג]].<br />
*מחנה יהודה - הדווידקה - הרב [[צבי הירש רודרמן]].<br />
*רמות - הרב יעקב זוננפלד.<br />
*רמת אשכול - הרב [[ראובן בורושנסקי]].<br />
*תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.<br />
*תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.<br />
*תלפיות-מזרח - הרב חיים גוטליב.<br />
*קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.<br />
*הרב מאיר משי - זהב.<br />
}}<br />
==ועד השלוחים==<br />
ב[[חשון]] [[תשפ"ה]] נבחר ועד השלוחים ביוזמת צעירי חב"ד המרכזי. הועד מייצג את בתי חב"ד בירושלים כלפי העירייה וגורמים נוספים.<br />
<br />
הבחירה בוצעה בניגוד למחאת חלק מהשלוחים ובהם השליח הוותיק הרב [[נפתלי רוט]] מנהל [[צעירי חב"ד ירושלים]] ובניגוד לדעת הרב [[יעקב הלפרין]] נציג חב"ד בעיריית ירושלים.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
{{להשלים}}<br />
לפי החסידות ירושלים שייכת למידת הודיה ו[[נצח]]{{הערה|אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג}}.<br />
כמו״כ מוסבר במקומות רבים בחסידות כי ירושלים קשורה עם שלימות מיוחדת במידת היראה: ירושלים - ״יראה״ שלם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[יום ירושלים]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]<br />
* [[:קטגוריה:אישים בירושלים|קטגוריה קהילת חב"ד ירושלים - אישים]], רשימת חסידי חב"ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודותם ערך בחב"דפדיה<br />
*[[העיר העתיקה]]<br />
*[[הר הבית]]<br />
*[[הכותל המערבי]]<br />
*[[ציון]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]]. פרק יט - ההגירה מ[[חברון]] לירושלים. פרק כז - היישוב החב"די בירושלים. פרק כח - בתי כנסת. פרק כט - רבנים. פרק ל - ישיבות. פרק לא - ישיבת תורת אמת. <br />
* הרב [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב <br />
* '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], [[שניאור זלמן ברגר]]. <br />
* '''[[עבד מלך]]''' - תולדות חייו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].<br />
* '''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].<br />
* '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]''' - תיעודים מחיי הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br />
*'''מגזע ליובאוויטש''' - לתולדותיה של משפחת חנון הירושלמית, אייר תשפ"א<br />
* '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].<br />
*'''התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1217 עמוד 11<br />
*'''פרזות תשב ירושלים''', יחס [[הרבי]] להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' ב[[שבועון כפר חב"ד]] - חלק א', גליון 1909 {{*}} חלק ב', גליון 1910 עמוד 30<br />
*[[דוד זאב רוטנברג]], '''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''', [[תשנ"ט]], פרקים מיוחדים לירושלים וגם מוזכר לרוב בספר<br />
*[[אריה ארליך]], תולדות הרב [[משה וובר]], ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_12.html צריך לברך על חורבן העיר ירושלים בראייתה? הרבי משיב], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
'''הסטוריה חב"דית בירושלים'''<br />
*יקותיאל יהודה גנזל, [https://chabadpedia.co.il/images/6/6e/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf בית כנסת צמח צדק, היסטוריה ואקטואליה] כי קרוב<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47653 הדפסת התניא בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר]<br />
*שלומי גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65497 הודו בירושלים], שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66013 ירושלים מזווית שלא ראיתם מעולם] - סיור ארכיאולוגי מצולם {{תמונה}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132438 ימי הזוהר של עיר הקודש והמקדש • שיעור מהרב סגל]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
'''אתרי [[אינטרנט]] של בתי חב"ד בירושלים'''<br />
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ לאתר חב"ד ירושלים - קטמון] {{קישור שבור|ג' אב תשפ"ב}}<br />
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר חב"ד ירושלים - גילה]<br />
* [http://www.chabadky.co.il/ לאתר חב"ד ירושלים - קריית יובל]<br />
* [http://www.ramot770.com/ לאתר חב"ד ירושלים - רמות]<br />
* [http://www.chabadtalpiot.com/ לאתר חב"ד ירושלים - תלפיות]<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים|*]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=720717משה שלמה סלונים2024-11-14T06:10:49Z<p>8888: /* מנהל הרשת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה סלונים בית משיח 900.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב-[[770]]]]<br />
הרב '''משה שלמה סלונים''' ([[ד' בטבת]] [[תרצ"ח]] - [[כ"ג בחשוון]] [[תשנ"ו]]) - שימש כמנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מנהל לשכת [[עזרת אחים]] ופעל רבות בענייני משיח וגאולה. כמנהל ארגונים מרכזיים בארץ הקודש ובברית המועצות, הקים מוסדות חב"דיים, פעל ליציאת שלוחים לערי ארץ הקודש וברית המועצות ובכל הוראה ומבצע של הרבי היה הוא מהמובילים בראש ליישם הוראות הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:סלונים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב קיצוני מימין באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]]]<br />
הרב משה סלונים נולד ב[[ד' בטבת]] [[תרח"צ]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו"ר [[כולל חב"ד]], ולאימו חיה פייגל. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], לאחר מכן עבר לישיבת חברון בירושלים, ובשנת [[תשי"ב]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים לוד בפרדס]].<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשי"ט]] נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770]] שם למד עד חודש [[ניסן]] [[תשכ"א]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו רחל פערל פנינה בת הרב יעקב יצחק וייסבלום ב[[א' אדר ב']] [[תשכ"ב]], התיישב ב[[קריית גת]], בסוף שנת [[תשכ"ג]] עבר לעבוד בבית ספר של הרשת ב[[תענך]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ל[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
התגייס בשנת [[תשכ"ז]] ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מלחמת ששת הימים]] כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.<br />
<br />
בשנים הבאות החל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] וייסד בתי ספר חב"ד ב[[חולון]], תל כביר ועוד. וכעבור תקופה קצרה {{הבהרה}} הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.<br />
<br />
במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' בוידאו באמצעות לויין במסגרת חברת '[[וידאו חי]]', בד בבד פרסם מאמרים בכתבי עת חב"דיים.<br />
<br />
עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ"ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].<br />
<br />
באותו זמן לבקשת הרב [[משה לברטוב]] החל לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות, ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] והיה שותף בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]], ועוד שורת מוסדות בכל רחבי ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר [[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] הקים את [[המטה העולמי להבאת המשיח]] במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח והיה אחד מפעיליו הנמרצים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] לקח חלק בהקמת [[שבועון בית משיח]] ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] שנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==מנהל הרשת==<br />
שנים רבות שימש כמנהל בבתי ספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] עד שהתמנה למנהל הרשת.<br />
<br />
בעודו מנהל בית ספר חב"ד ב[[כפר סבא]] ר' משה גיבש את בתי הספר של הרשת למטרות משותפות:<br />
*אירגן כינוסי מנהלי בתי הספר<br />
*ערך ימי עיון למורים בימי החופשות<br />
*יצר תוכנית לימודים אחידה<br />
<br />
עבודות אלו ונוספות הקשורות לניהול הרשת, ביצע בהתנדבות מליאה, במקביל לעבודתו כמנהל בית ספר, אך בשנים הבאות התמנה למנהל הרשת.<br />
<br />
כמנהל הרשת פעל בכל דרך לפתוח בתי ספר וגנים נוספים ולדאוג לכל המוסדות בתחומים רבים:<br />
<br />
* פיתוח והרחבת בתי הספר והגנים<br />
* גיוס תקציבים<br />
* ביסוס מערך הסעות רחב ביותר, אשר הגדיל את מספר התלמידים בבתי הספר.<br />
* מינוי מפקח לבתי הספר<br />
* הפקת ביטאון מיוחד לרשת,<br />
<br />
בנוסף לנזכר ביצע עוד פעולות רבות מלבד השגרתיות כמנהל הרשת.<br />
<br />
בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, ומנהל הרשת נאלץ לעזוב את ארץ הקודש ור' משה סיים את תפקידו ברשת.<br />
<br />
סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך ו[[הרבי]] השיב במענה מעודד ומיוחד:<br />
"לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'.<br />
ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]"{{הערה|דב לבנון, [[שבועון בית משיח]] גיליון 900}}.<br />
<br />
==מנהל עזרת אחים==<br />
בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל ארגון [[עזרת אחים]], שפעל עם יהודי ברית המועצות. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב [[יהושע פינסון]] והרב [[גדליה קארף]].<br />
[[קובץ:הרב משה סלונים כינוס שלוחים ברית המועצות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה סלונים נואם בכינוס השלוחים הראשון בברית המועצות]]<br />
ר' משה עסק באיתור שלוחים שיצאו לשליחות ברוסיה וגם אירגן יציאת קבוצות של תמימים לשליחות. הרבי בירך וגם נתן הוראות לר' משה בקשר לפעילות עזרת אחים. וגם כל שליח שיצא לרוסיה קיבל את ברכת הרבי.<br />
<br />
==הקמת מערך השלוחים בברית המועצות==<br />
בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות ב[[ברית המועצות]]:<br />
*הרב [[בערל לאזאר]] - [[מוסקבה]]<br />
*הרב [[משה חיים לוין]] - [[מוסקבה]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל פבזנר (פטרבורג)| מענדל פבזנר]] - [[לנינגרד]]- [[פטרבורג]]<br />
*הרב [[דובער קרסיק]] - [[קייב]]<br />
*הרב [[משה מוסקוביץ]] - [[חרקוב]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ]] - [[טשקנט]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דנייפרופטרובסק]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]] - [[קישינב]]<br />
*הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נוט'קע ברכהן]] - [[ריגא]] <br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]] ל- [[ברדיצ'ב]]<br />
<br />
===השידור הראשון ברוסיה===<br />
ר' משה אירגן את השידור הראשון מ[[הרבי]] ל[[מוסקבה]] - [[רוסיה]]. היה זה בי' [[שבט]] [[תש"נ]] אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה{{הערה|[[דב לבנון]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 900 עמוד 100}}.<br />
<br />
==מאמרי הגות ונאומי התקשרות==<br />
פירסם מאמרי הגות בכתבי עת חב"דיים: [[בטאון חב"ד]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]], קבצים תורניים ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], המתעד את תולדות אביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]. <br />
<br />
בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן [[עזריאל זליג סלונים|זעליג]] (זליגסון).<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר [[פרסום משיח|זהותו של המשיח]]. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין [[חינוך]] שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מ[[אנ"ש]] התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.<br />
<br />
במקביל נשא תדיר נאומים נלהבים בהם המריץ את אנ"ש והתמימים לפעול ליישם את הוראות הרבי. תדירות הנאומים הלכה וגדלה בשנות הנ', כאשר עסק בכל כוחו בענייני משיח וגאולה, וביומני בית חיינו מהשנים ההן, מתועדים נאומים רבים שלו בבית חיינו, ובכולם עסק בעידוד ההתקשרות, שיכנוע החסידים לעשות הכל לבצע את הוראות הרבי בפועל בכלל ובענייני משיח וגאולה בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, [[חסידות טולנא|האדמו"ר מטאלנא]], ירושלים<br />
*בנו, הרב [[חיים סלונים]] - [[שליח]], דיז'ון [[צרפת]].<br />
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] - שליח, לימה [[פרו]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf תולדות הרב משה סלונים], גיליון 900 עמוד 97 {{שבועון בית משיח}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/632056/ החסיד שהתמסר לרבי באופן של "אורות דתהו ב(ו)כלים דתיקון"] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/1100635/ השפויים והבלתי שפויים בליובאוויטש • הרב משה סלונים ע״ה] {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ כתבות עליו באתר] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81901 התקופה הגורלית] - מכתבו לכלל החסידים מחג הגאולה י"ב תמוז [[תשנ"ב]] {{אינפו}} כ"א [[אייר]] [[תשע"ד]] (21.05.2014)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42212 מכתבו משנת תשנ"ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו] - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30996 מאמר מחודש אלול תשנ"ה שפרסם בשבועון בית משיח על חשיבות הנסיעה לרבי] - {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/68022 כשר' משה סלונים ע"ה אמר: "חייבים לעשות משהו שיעורר" {{col}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29506 האמונה במשיח - קצת היסטוריה...] - מאמר מתוך הספר '[[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]]' על פרסום משיח - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61219 עקשנים, המשיכו בעקשנותכם!] להתעקש ולהביא משיח - מאמר שכתב {{PDF}}{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79198 ר' משה מכריז 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח' בריקודי השמחה של ה'דידן נצח' בשנת תשמ"ז] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ffab9fd939c2_1610267133.pdf מכתבי הרבי אליו בקשר לפעולתו בשדה החינוך ועוד]''' {{PDF}} {{COL}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%92.pdf תשורה מנישואי צאצאיו]''', סלונים-לואיס תשפ"ג<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_5.html הרב משה סלונים בנאום מעורר: 'שלא נסטה מהנקודה' • לקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/594035/ כ"ח ניסן: לא לסטות מהנקודה]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/627871/ מיוחד: ר' משה סלונים בכנס 'צאתכם לשלום' תשנ"ו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/blogs/1100635/ השפויים והבלתי שפויים בליובאוויטש • הרב משה סלונים ע״ה]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=[[מאיר פריימן]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= ? - [[תשמ"ו]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: סלונים משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=720715משה שלמה סלונים2024-11-14T06:05:57Z<p>8888: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה סלונים בית משיח 900.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב-[[770]]]]<br />
הרב '''משה שלמה סלונים''' ([[ד' בטבת]] [[תרצ"ח]] - [[כ"ג בחשוון]] [[תשנ"ו]]) - שימש כמנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מנהל לשכת [[עזרת אחים]] ופעל רבות בענייני משיח וגאולה. כמנהל ארגונים מרכזיים בארץ הקודש ובברית המועצות, הקים מוסדות חב"דיים, פעל ליציאת שלוחים לערי ארץ הקודש וברית המועצות ובכל הוראה ומבצע של הרבי היה הוא מהמובילים בראש ליישם הוראות הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:סלונים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב קיצוני מימין באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]]]<br />
הרב משה סלונים נולד ב[[ד' בטבת]] [[תרח"צ]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו"ר [[כולל חב"ד]], ולאימו חיה פייגל. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], לאחר מכן עבר לישיבת חברון בירושלים, ובשנת [[תשי"ב]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים לוד בפרדס]].<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשי"ט]] נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770]] שם למד עד חודש [[ניסן]] [[תשכ"א]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו רחל פערל פנינה בת הרב יעקב יצחק וייסבלום ב[[א' אדר ב']] [[תשכ"ב]], התיישב ב[[קריית גת]], בסוף שנת [[תשכ"ג]] עבר לעבוד בבית ספר של הרשת ב[[תענך]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ל[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
התגייס בשנת [[תשכ"ז]] ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מלחמת ששת הימים]] כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.<br />
<br />
בשנים הבאות החל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] וייסד בתי ספר חב"ד ב[[חולון]], תל כביר ועוד. וכעבור תקופה קצרה {{הבהרה}} הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.<br />
<br />
במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' בוידאו באמצעות לויין במסגרת חברת '[[וידאו חי]]', בד בבד פרסם מאמרים בכתבי עת חב"דיים.<br />
<br />
עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ"ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].<br />
<br />
באותו זמן לבקשת הרב [[משה לברטוב]] החל לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות, ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] והיה שותף בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]], ועוד שורת מוסדות בכל רחבי ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר [[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] הקים את [[המטה העולמי להבאת המשיח]] במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח והיה אחד מפעיליו הנמרצים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] לקח חלק בהקמת [[שבועון בית משיח]] ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] שנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==מנהל הרשת==<br />
שנים רבות שימש כמנהל בבתי ספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] עד שהתמנה למנהל הרשת.<br />
<br />
בעודו מנהל בית ספר חב"ד ב[[כפר סבא]] ר' משה גיבש את בתי הספר של הרשת למטרות משותפות:<br />
*אירגן כינוסי מנהלי בתי הספר<br />
*ערך ימי עיון למורים בימי החופשות<br />
*יצר תוכנית לימודים אחידה<br />
<br />
עבודות אלו ונוספות הקשורות לניהול הרשת, ביצע בהתנדבות מליאה, במקביל לעבודתו כמנהל בית ספר, אך בשנים הבאות התמנה למנהל הרשת.<br />
<br />
כמנהל הרשת פעל לפיתוח והרחבת בתי הספר והגנים, דאג לתקציבים, פעל לביסוס מערך הסעות רחב ביותר, אשר הגדיל את מספר התלמידים בבתי הספר. ר' משה דאג למנות מפקח לבתי הספר, הוציא ביטאון מיוחד לרשת, וביצע עוד פעולות רבות מלבד השגרתיות כמנהל הרשת.<br />
<br />
בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, ומנהל הרשת נאלץ לעזוב את ארץ הקודש ור' משה סיים את תפקידו ברשת.<br />
<br />
סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך ו[[הרבי]] השיב במענה מעודד ומיוחד:<br />
"לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'.<br />
ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]"{{הערה|דב לבנון, [[שבועון בית משיח]] גיליון 900}}.<br />
<br />
==מנהל עזרת אחים==<br />
בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל ארגון [[עזרת אחים]], שפעל עם יהודי ברית המועצות. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב [[יהושע פינסון]] והרב [[גדליה קארף]].<br />
[[קובץ:הרב משה סלונים כינוס שלוחים ברית המועצות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה סלונים נואם בכינוס השלוחים הראשון בברית המועצות]]<br />
ר' משה עסק באיתור שלוחים שיצאו לשליחות ברוסיה וגם אירגן יציאת קבוצות של תמימים לשליחות. הרבי בירך וגם נתן הוראות לר' משה בקשר לפעילות עזרת אחים. וגם כל שליח שיצא לרוסיה קיבל את ברכת הרבי.<br />
<br />
==הקמת מערך השלוחים בברית המועצות==<br />
בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות ב[[ברית המועצות]]:<br />
*הרב [[בערל לאזאר]] - [[מוסקבה]]<br />
*הרב [[משה חיים לוין]] - [[מוסקבה]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל פבזנר (פטרבורג)| מענדל פבזנר]] - [[לנינגרד]]- [[פטרבורג]]<br />
*הרב [[דובער קרסיק]] - [[קייב]]<br />
*הרב [[משה מוסקוביץ]] - [[חרקוב]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ]] - [[טשקנט]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דנייפרופטרובסק]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]] - [[קישינב]]<br />
*הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נוט'קע ברכהן]] - [[ריגא]] <br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]] ל- [[ברדיצ'ב]]<br />
<br />
===השידור הראשון ברוסיה===<br />
ר' משה אירגן את השידור הראשון מ[[הרבי]] ל[[מוסקבה]] - [[רוסיה]]. היה זה בי' [[שבט]] [[תש"נ]] אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה{{הערה|[[דב לבנון]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 900 עמוד 100}}.<br />
<br />
==מאמרי הגות ונאומי התקשרות==<br />
פירסם מאמרי הגות בכתבי עת חב"דיים: [[בטאון חב"ד]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]], קבצים תורניים ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], המתעד את תולדות אביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]. <br />
<br />
בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן [[עזריאל זליג סלונים|זעליג]] (זליגסון).<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר [[פרסום משיח|זהותו של המשיח]]. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין [[חינוך]] שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מ[[אנ"ש]] התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.<br />
<br />
במקביל נשא תדיר נאומים נלהבים בהם המריץ את אנ"ש והתמימים לפעול ליישם את הוראות הרבי. תדירות הנאומים הלכה וגדלה בשנות הנ', כאשר עסק בכל כוחו בענייני משיח וגאולה, וביומני בית חיינו מהשנים ההן, מתועדים נאומים רבים שלו בבית חיינו, ובכולם עסק בעידוד ההתקשרות, שיכנוע החסידים לעשות הכל לבצע את הוראות הרבי בפועל בכלל ובענייני משיח וגאולה בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, [[חסידות טולנא|האדמו"ר מטאלנא]], ירושלים<br />
*בנו, הרב [[חיים סלונים]] - [[שליח]], דיז'ון [[צרפת]].<br />
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] - שליח, לימה [[פרו]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf תולדות הרב משה סלונים], גיליון 900 עמוד 97 {{שבועון בית משיח}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/632056/ החסיד שהתמסר לרבי באופן של "אורות דתהו ב(ו)כלים דתיקון"] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/1100635/ השפויים והבלתי שפויים בליובאוויטש • הרב משה סלונים ע״ה] {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ כתבות עליו באתר] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81901 התקופה הגורלית] - מכתבו לכלל החסידים מחג הגאולה י"ב תמוז [[תשנ"ב]] {{אינפו}} כ"א [[אייר]] [[תשע"ד]] (21.05.2014)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42212 מכתבו משנת תשנ"ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו] - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30996 מאמר מחודש אלול תשנ"ה שפרסם בשבועון בית משיח על חשיבות הנסיעה לרבי] - {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/68022 כשר' משה סלונים ע"ה אמר: "חייבים לעשות משהו שיעורר" {{col}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29506 האמונה במשיח - קצת היסטוריה...] - מאמר מתוך הספר '[[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]]' על פרסום משיח - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61219 עקשנים, המשיכו בעקשנותכם!] להתעקש ולהביא משיח - מאמר שכתב {{PDF}}{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79198 ר' משה מכריז 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח' בריקודי השמחה של ה'דידן נצח' בשנת תשמ"ז] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ffab9fd939c2_1610267133.pdf מכתבי הרבי אליו בקשר לפעולתו בשדה החינוך ועוד]''' {{PDF}} {{COL}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%92.pdf תשורה מנישואי צאצאיו]''', סלונים-לואיס תשפ"ג<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_5.html הרב משה סלונים בנאום מעורר: 'שלא נסטה מהנקודה' • לקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/594035/ כ"ח ניסן: לא לסטות מהנקודה]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/627871/ מיוחד: ר' משה סלונים בכנס 'צאתכם לשלום' תשנ"ו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/blogs/1100635/ השפויים והבלתי שפויים בליובאוויטש • הרב משה סלונים ע״ה]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=[[מאיר פריימן]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= ? - [[תשמ"ו]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: סלונים משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=720714משה שלמה סלונים2024-11-14T06:02:42Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה סלונים בית משיח 900.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סלונים נואם בכנס של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שהתקיים ב-[[770]]]]<br />
הרב '''משה שלמה סלונים''' ([[ד' בטבת]] [[תרצ"ח]] - [[כ"ג בחשוון]] [[תשנ"ו]]) - שימש כמנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מנהל לשכת [[עזרת אחים]] ופעל רבות בענייני משיח וגאולה. כמנהל ארגונים מרכזיים בארץ הקודש ובברית המועצות, הקים מוסדות חב"דיים, פעל ליציאת שלוחים לערי ארץ הקודש וברית המועצות ובכל הוראה ומבצע של הרבי היה הוא מהמובילים בראש ליישם הוראות הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:סלונים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב קיצוני מימין באסיפת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]]]<br />
הרב משה סלונים נולד ב[[ד' בטבת]] [[תרח"צ]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], יו"ר [[כולל חב"ד]], ולאימו חיה פייגל. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], לאחר מכן עבר לישיבת חברון בירושלים, ובשנת [[תשי"ב]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|תומכי תמימים לוד בפרדס]].<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשי"ט]] נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770]] שם למד עד חודש [[ניסן]] [[תשכ"א]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו רחל פערל פנינה בת הרב יעקב יצחק וייסבלום ב[[א' אדר ב']] [[תשכ"ב]], התיישב ב[[קריית גת]], בסוף שנת [[תשכ"ג]] עבר לעבוד בבית ספר של הרשת ב[[תענך]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ל[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
התגייס בשנת [[תשכ"ז]] ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מלחמת ששת הימים]] כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.<br />
<br />
בשנים הבאות החל לנהל את פעילות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] וייסד בתי ספר חב"ד ב[[חולון]], תל כביר ועוד. וכעבור תקופה קצרה {{הבהרה}} הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.<br />
<br />
במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' בוידאו באמצעות לויין במסגרת חברת '[[וידאו חי]]', בד בבד פרסם מאמרים בכתבי עת חב"דיים.<br />
<br />
עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ"ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].<br />
<br />
באותו זמן לבקשת הרב [[משה לברטוב]] החל לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות, ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] והיה שותף בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]], ועוד שורת מוסדות בכל רחבי ברית המועצות.<br />
<br />
לאחר [[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] הקים מטה במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] היה חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והיה אחד מפעיליו הנמרצים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] לקח חלק בהקמת [[שבועון בית משיח]] ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] שנת [[תשנ"ו]].<br />
<br />
==מנהל הרשת==<br />
שנים רבות שימש כמנהל בבתי ספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] עד שהתמנה למנהל הרשת.<br />
<br />
בעודו מנהל בית ספר חב"ד ב[[כפר סבא]] ר' משה גיבש את בתי הספר של הרשת למטרות משותפות:<br />
*אירגן כינוסי מנהלי בתי הספר<br />
*ערך ימי עיון למורים בימי החופשות<br />
*יצר תוכנית לימודים אחידה<br />
<br />
עבודות אלו ונוספות הקשורות לניהול הרשת, ביצע בהתנדבות מליאה, במקביל לעבודתו כמנהל בית ספר, אך בשנים הבאות התמנה למנהל הרשת.<br />
<br />
כמנהל הרשת פעל לפיתוח והרחבת בתי הספר והגנים, דאג לתקציבים, פעל לביסוס מערך הסעות רחב ביותר, אשר הגדיל את מספר התלמידים בבתי הספר. ר' משה דאג למנות מפקח לבתי הספר, הוציא ביטאון מיוחד לרשת, וביצע עוד פעולות רבות מלבד השגרתיות כמנהל הרשת.<br />
<br />
בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, ומנהל הרשת נאלץ לעזוב את ארץ הקודש ור' משה סיים את תפקידו ברשת.<br />
<br />
סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך ו[[הרבי]] השיב במענה מעודד ומיוחד:<br />
"לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'.<br />
ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]"{{הערה|דב לבנון, [[שבועון בית משיח]] גיליון 900}}.<br />
<br />
==מנהל עזרת אחים==<br />
בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל ארגון [[עזרת אחים]], שפעל עם יהודי ברית המועצות. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב [[יהושע פינסון]] והרב [[גדליה קארף]].<br />
[[קובץ:הרב משה סלונים כינוס שלוחים ברית המועצות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה סלונים נואם בכינוס השלוחים הראשון בברית המועצות]]<br />
ר' משה עסק באיתור שלוחים שיצאו לשליחות ברוסיה וגם אירגן יציאת קבוצות של תמימים לשליחות. הרבי בירך וגם נתן הוראות לר' משה בקשר לפעילות עזרת אחים. וגם כל שליח שיצא לרוסיה קיבל את ברכת הרבי.<br />
<br />
==הקמת מערך השלוחים בברית המועצות==<br />
בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות ב[[ברית המועצות]]:<br />
*הרב [[בערל לאזאר]] - [[מוסקבה]]<br />
*הרב [[משה חיים לוין]] - [[מוסקבה]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל פבזנר (פטרבורג)| מענדל פבזנר]] - [[לנינגרד]]- [[פטרבורג]]<br />
*הרב [[דובער קרסיק]] - [[קייב]]<br />
*הרב [[משה מוסקוביץ]] - [[חרקוב]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ]] - [[טשקנט]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דנייפרופטרובסק]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]] - [[קישינב]]<br />
*הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נוט'קע ברכהן]] - [[ריגא]] <br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]] ל- [[ברדיצ'ב]]<br />
<br />
===השידור הראשון ברוסיה===<br />
ר' משה אירגן את השידור הראשון מ[[הרבי]] ל[[מוסקבה]] - [[רוסיה]]. היה זה בי' [[שבט]] [[תש"נ]] אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה{{הערה|[[דב לבנון]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 900 עמוד 100}}.<br />
<br />
==מאמרי הגות ונאומי התקשרות==<br />
פירסם מאמרי הגות בכתבי עת חב"דיים: [[בטאון חב"ד]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]], קבצים תורניים ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], המתעד את תולדות אביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]. <br />
<br />
בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן [[עזריאל זליג סלונים|זעליג]] (זליגסון).<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר [[פרסום משיח|זהותו של המשיח]]. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין [[חינוך]] שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מ[[אנ"ש]] התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.<br />
<br />
במקביל נשא תדיר נאומים נלהבים בהם המריץ את אנ"ש והתמימים לפעול ליישם את הוראות הרבי. תדירות הנאומים הלכה וגדלה בשנות הנ', כאשר עסק בכל כוחו בענייני משיח וגאולה, וביומני בית חיינו מהשנים ההן, מתועדים נאומים רבים שלו בבית חיינו, ובכולם עסק בעידוד ההתקשרות, שיכנוע החסידים לעשות הכל לבצע את הוראות הרבי בפועל בכלל ובענייני משיח וגאולה בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, [[חסידות טולנא|האדמו"ר מטאלנא]], ירושלים<br />
*בנו, הרב [[חיים סלונים]] - [[שליח]], דיז'ון [[צרפת]].<br />
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] - שליח, לימה [[פרו]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf תולדות הרב משה סלונים], גיליון 900 עמוד 97 {{שבועון בית משיח}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/632056/ החסיד שהתמסר לרבי באופן של "אורות דתהו ב(ו)כלים דתיקון"] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/1100635/ השפויים והבלתי שפויים בליובאוויטש • הרב משה סלונים ע״ה] {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ כתבות עליו באתר] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81901 התקופה הגורלית] - מכתבו לכלל החסידים מחג הגאולה י"ב תמוז [[תשנ"ב]] {{אינפו}} כ"א [[אייר]] [[תשע"ד]] (21.05.2014)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42212 מכתבו משנת תשנ"ג לר' אברהם קארף על תפקיד השלוחים בדורנו] - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30996 מאמר מחודש אלול תשנ"ה שפרסם בשבועון בית משיח על חשיבות הנסיעה לרבי] - {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/68022 כשר' משה סלונים ע"ה אמר: "חייבים לעשות משהו שיעורר" {{col}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29506 האמונה במשיח - קצת היסטוריה...] - מאמר מתוך הספר '[[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]]' על פרסום משיח - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61219 עקשנים, המשיכו בעקשנותכם!] להתעקש ולהביא משיח - מאמר שכתב {{PDF}}{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79198 ר' משה מכריז 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח' בריקודי השמחה של ה'דידן נצח' בשנת תשמ"ז] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ffab9fd939c2_1610267133.pdf מכתבי הרבי אליו בקשר לפעולתו בשדה החינוך ועוד]''' {{PDF}} {{COL}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%92.pdf תשורה מנישואי צאצאיו]''', סלונים-לואיס תשפ"ג<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_5.html הרב משה סלונים בנאום מעורר: 'שלא נסטה מהנקודה' • לקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/594035/ כ"ח ניסן: לא לסטות מהנקודה]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/627871/ מיוחד: ר' משה סלונים בכנס 'צאתכם לשלום' תשנ"ו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/blogs/1100635/ השפויים והבלתי שפויים בליובאוויטש • הרב משה סלונים ע״ה]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=[[מאיר פריימן]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= ? - [[תשמ"ו]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: סלונים משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]<br />
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=720315שרגא פייביש ווגל2024-11-11T06:30:55Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br />
[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון]]<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית בית הכנסת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ"ו]]- [[ט' מרחשון]] [[תשפ"ה]]), היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים, מנהל ארגון ידידי ליובאוועטש לונדון, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ"א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ"ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב"ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב [[בן ציון שם טוב]] שהיה עמוד התווך של חב"ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב"ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי"ח]] ועד חודש אלול [[תש"כ]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו"ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br />
<br />
===הרבי מסדר קידושין===<br />
קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט"ז אלול]] [[תש"כ]]ולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br />
<br />
==שליחות בלונדון==<br />
כשהגיע יחד עם זוגתו ל[[לונדון]], הצטרף לפעילות השליח הרב [[נחמן סודק]] שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד"ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br />
<br />
הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.<br />
<br />
כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב"ד בבריטניה המרכז את פעילות [[חסידות חב"ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. מרכז הפעילות הוא ב[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]], בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. <br />
לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב"דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב"ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br />
<br />
בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|המזכירות]]{{הערה|ראה "דידן נצח" לובעצקי עמוד 34}}.<br />
<br />
נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ"ש ברחבי העולם.<br />
<br />
==הקמת המטה העולמי להבאת המשיח==<br />
ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]], בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן "עשו ככל אשר ביכולתכם", ב-770 נערך כינוס גדול בהשתתפות קהל חסידים גדול. במהלכו הודיע הרב [[שמואל בוטמן]], על הקמת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ובו יפעלו ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א'. ביומן 'אראנו נפלאות' מתועד כי רבנים ועסקנים נשאו דברי התעוררות, ונאום מיוחד נשא האורח מלונדון השליח הרב שרגא פייביש וואגעל{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[אליהו ווגל]].<br />
*אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] <br />
*אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br />
*אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br />
*אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br />
*בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br />
*בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מקדש ישראל<br />
*דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה'''] {{אינפו}}<br />
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש' [[תש"פ]]<br />
*שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב"ד}}, קיץ תשפ"ב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_(%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F)&diff=720314בית ליובאוויטש (לונדון)2024-11-11T06:30:26Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם בית ליובאוויטש בלונדון]]<br />
'''בית ליובאוויטש לונדון''' (באנגלית: '''Chabad Lubavitch UK''') מהווה את מרכז חב"ד ב[[אנגליה]]. כמו כן המבנה משמש כבית כנסת לקהילה בעיר, מקווה, ומשרדים לפעילות [[חב"ד]] במקום. המבנה שוכן בשכונת סטמפורד היל ב[[לונדון]]. הוקם על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]], הרב [[נחמן סודק]] והרב [[שרגא פייביש ווגל]]. הרב נחמן סודק שימש כמנהל בית ליובאוויטש, והרב ווגל כמנהל צעירי אגודת חב"ד לונדון, ארגון החולש על כל השליחות והמוסדות באנגליה.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:חב''ד לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מרכז חב"ד [[לונדון]] - ששוכן במבנה]]<br />
המבנה שמשמש את הקהילה החב"דית בלונדון, הוקם לאחר הרבה שנים שלא היה מקום מרכזי לחיים הקהילתיים של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בעיר, עד שנת [[תשי"ט]] היה הרב [[בן ציון שם טוב]] שוכר מבנה קטן בשכונת סטמפורד היל בלונדון, במהלך השנים כאשר גברה פעילות חב"ד באנגליה נוצר צורך בקניית מבנה חדש לקהילה, שיכלול משרדים, מקווה, בית כנסת, ו[[חדר על טהרת הקודש]].<br />
<br />
ואכן בשנת [[תשי"ט]], כאשר פעילות חב"ד ב[[לונדון]] גברה, והקהילה הורחבה. הוחלט על רכישת מבנה בשכונת סטמפורד-היל. המבנה נרכש וניתן לו השם "בית ליובאוויטש". מיד לאחר קניית המבנה נוכחו לדעת שהמבנה לא מתאים להכלת משרדים והוחלט להתחיל במקום שיפוצים נרחבים. השיפוצים הושלמו בשנת [[תשכ"ט]].<br />
<br />
בשנת תש"כ הגיע ללונדון השליח הרב [[נחמן סודק]] שהרחיב וביסס את פעילות חב"ד בבית ליובאוויטש.<br />
<br />
כיום שוכנים במבנה משרדי [[צעירי אגודת חב"ד אנגליה]], ונמצא בו גם בית הכנסת גדול, מקווה, ו[[חדר]] על טהרת הקודש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.org.uk/ האתר של בית ליובאוויטש , לונדון]<br />
*[https://col.org.il/news/141533 כך היה מעורב הרבי בהקמת 'בית ליובאוויטש' בלונדון{{col}}]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית משיח לונדון]]<br />
*[[לונדון]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באנגליה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_(%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F)&diff=720313בית ליובאוויטש (לונדון)2024-11-11T06:30:03Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם בית ליובאוויטש בלונדון]]<br />
'''בית ליובאוויטש לונדון''' (באנגלית: '''Chabad Lubavitch UK''') מהווה את מרכז חב"ד ב[[אנגליה]]. כמו כן המבנה משמש כבית כנסת לקהילה בעיר, מקווה, ומשרדים לפעילות [[חב"ד]] במקום. המבנה שוכן בשכונת סטמפורד היל ב[[לונדון]]. הוקם על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]), הרב [[נחמן סודק]] והרב [[שרגא פייביש ווגל]]. הרב נחמן סודק שימש כמנהל בית ליובאוויטש, והרב ווגל כמנהל צעירי אגודת חב"ד לונדון, ארגון החולש על כל השליחות והמוסדות באנגליה.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:חב''ד לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מרכז חב"ד [[לונדון]] - ששוכן במבנה]]<br />
המבנה שמשמש את הקהילה החב"דית בלונדון, הוקם לאחר הרבה שנים שלא היה מקום מרכזי לחיים הקהילתיים של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בעיר, עד שנת [[תשי"ט]] היה הרב [[בן ציון שם טוב]] שוכר מבנה קטן בשכונת סטמפורד היל בלונדון, במהלך השנים כאשר גברה פעילות חב"ד באנגליה נוצר צורך בקניית מבנה חדש לקהילה, שיכלול משרדים, מקווה, בית כנסת, ו[[חדר על טהרת הקודש]].<br />
<br />
ואכן בשנת [[תשי"ט]], כאשר פעילות חב"ד ב[[לונדון]] גברה, והקהילה הורחבה. הוחלט על רכישת מבנה בשכונת סטמפורד-היל. המבנה נרכש וניתן לו השם "בית ליובאוויטש". מיד לאחר קניית המבנה נוכחו לדעת שהמבנה לא מתאים להכלת משרדים והוחלט להתחיל במקום שיפוצים נרחבים. השיפוצים הושלמו בשנת [[תשכ"ט]].<br />
<br />
בשנת תש"כ הגיע ללונדון השליח הרב [[נחמן סודק]] שהרחיב וביסס את פעילות חב"ד בבית ליובאוויטש.<br />
<br />
כיום שוכנים במבנה משרדי [[צעירי אגודת חב"ד אנגליה]], ונמצא בו גם בית הכנסת גדול, מקווה, ו[[חדר]] על טהרת הקודש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.org.uk/ האתר של בית ליובאוויטש , לונדון]<br />
*[https://col.org.il/news/141533 כך היה מעורב הרבי בהקמת 'בית ליובאוויטש' בלונדון{{col}}]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית משיח לונדון]]<br />
*[[לונדון]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באנגליה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_(%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F)&diff=720308בית ליובאוויטש (לונדון)2024-11-11T06:27:01Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם בית ליובאוויטש בלונדון]]<br />
'''בית ליובאוויטש לונדון''' (באנגלית: '''Chabad Lubavitch UK''') מהווה את מרכז חב"ד ב[[אנגליה]]. כמו כן המבנה משמש כבית כנסת לקהילה בעיר, מקווה, ומשרדים לפעילות [[חב"ד]] במקום. המבנה שוכן בשכונת סטמפורד היל ב[[לונדון]]. הוקם על ידי הרב בן ציון שם טוב, הרב נחמן סודק והרב שרגא פייביש ווגל. הרב נחמן סודק שימש כמנהל בית ליובאוויטש, והרב ווגל כמנהל צעירי אגודת חב"ד לונדון, ארגון החולש על כל השליחות והמוסדות באנגליה.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:חב''ד לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מרכז חב"ד [[לונדון]] - ששוכן במבנה]]<br />
המבנה שמשמש את הקהילה החב"דית בלונדון, הוקם לאחר הרבה שנים שלא היה מקום מרכזי לחיים הקהילתיים של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בעיר, עד שנת [[תשי"ט]] היה הרב [[בן ציון שם טוב]] שוכר מבנה קטן בשכונת סטמפורד היל בלונדון, במהלך השנים כאשר גברה פעילות חב"ד באנגליה נוצר צורך בקניית מבנה חדש לקהילה, שיכלול משרדים, מקווה, בית כנסת, ו[[חדר על טהרת הקודש]].<br />
<br />
ואכן בשנת [[תשי"ט]], כאשר פעילות חב"ד ב[[לונדון]] גברה, והקהילה הורחבה. הוחלט על רכישת מבנה בשכונת סטמפורד-היל. המבנה נרכש וניתן לו השם "בית ליובאוויטש". מיד לאחר קניית המבנה נוכחו לדעת שהמבנה לא מתאים להכלת משרדים והוחלט להתחיל במקום שיפוצים נרחבים. השיפוצים הושלמו בשנת [[תשכ"ט]].<br />
<br />
בשנת תש"כ הגיע ללונדון השליח הרב [[נחמן סודק]] שהרחיב וביסס את פעילות חב"ד בבית ליובאוויטש.<br />
<br />
כיום שוכנים במבנה משרדי [[צעירי אגודת חב"ד אנגליה]], ונמצא בו גם בית הכנסת גדול, מקווה, ו[[חדר]] על טהרת הקודש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.org.uk/ האתר של בית ליובאוויטש , לונדון]<br />
*[https://col.org.il/news/141533 כך היה מעורב הרבי בהקמת 'בית ליובאוויטש' בלונדון{{col}}]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית משיח לונדון]]<br />
*[[לונדון]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באנגליה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=720305שרגא פייביש ווגל2024-11-11T06:20:59Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br />
[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון]]<br />
<br />
הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ"ו]]- [[ט' מרחשון]] [[תשפ"ה]]), היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים, מנהל ארגון ידידי ליובאוועטש לונדון, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ"א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ"ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב"ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב [[בן ציון שם טוב]] שהיה עמוד התווך של חב"ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב"ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי"ח]] ועד חודש אלול [[תש"כ]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו"ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br />
<br />
===הרבי מסדר קידושין===<br />
קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט"ז אלול]] [[תש"כ]]ולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br />
<br />
==שליחות בלונדון==<br />
כשהגיע יחד עם זוגתו ל[[לונדון]], הצטרף לפעילות השליח הרב [[נחמן סודק]] שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד"ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br />
<br />
הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.<br />
<br />
כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב"ד בבריטניה המרכז את פעילות [[חסידות חב"ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. מרכז הפעילות הוא ב[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]], בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. <br />
לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב"דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב"ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br />
<br />
בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|המזכירות]]{{הערה|ראה "דידן נצח" לובעצקי עמוד 34}}.<br />
<br />
נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ"ש ברחבי העולם.<br />
<br />
==הקמת המטה העולמי להבאת המשיח==<br />
ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]], בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן "עשו ככל אשר ביכולתכם", ב-770 נערך כינוס גדול בהשתתפות קהל חסידים גדול. במהלכו הודיע הרב [[שמואל בוטמן]], על הקמת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ובו יפעלו ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א'. ביומן 'אראנו נפלאות' מתועד כי רבנים ועסקנים נשאו דברי התעוררות, ונאום מיוחד נשא האורח מלונדון השליח הרב שרגא פייביש וואגעל{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[אליהו ווגל]].<br />
*אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] <br />
*אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br />
*אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br />
*אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br />
*בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br />
*בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מקדש ישראל<br />
*דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה'''] {{אינפו}}<br />
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש' [[תש"פ]]<br />
*שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב"ד}}, קיץ תשפ"ב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=720303שרגא פייביש ווגל2024-11-11T06:18:33Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br />
[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון]]<br />
<br />
הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ"ו]]- [[ט' מרחשון]] [[תשפ"ה]]), היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים, מנהל ארגון ידידי ליובאוועטש לונדון, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ"א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ"ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב"ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב [[בן ציון שם טוב]] שהיה עמוד התווך של חב"ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב"ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי"ח]] ועד חודש אלול [[תש"כ]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו"ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br />
<br />
===הרבי מסדר קידושין===<br />
קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט"ז אלול]] [[תש"כ]]ולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br />
<br />
==שליחות בלונדון==<br />
כשהגיע יחד עם זוגתו ל[[לונדון]], הצטרף לפעילות השליח הרב [[נחמן סודק]] שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד"ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br />
<br />
הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.<br />
<br />
כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב"ד בבריטניה המרכז את פעילות [[חסידות חב"ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. מרכז הפעילות הוא ב[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]], בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. <br />
לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב"דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב"ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה''']{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br />
<br />
בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|המזכירות]]{{הערה|ראה "דידן נצח" לובעצקי עמוד 34}}.<br />
<br />
נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ"ש ברחבי העולם.<br />
<br />
==הקמת המטה העולמי להבאת המשיח==<br />
ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]], בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן "עשו ככל אשר ביכולתכם", ב-770 נערך כינוס גדול בהשתתפות קהל חסידים גדול. במהלכו הודיע הרב [[שמואל בוטמן]], על הקמת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ובו יפעלו ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א'. ביומן 'אראנו נפלאות' מתועד כי רבנים ועסקנים נשאו דברי התעוררות, ונאום מיוחד נשא האורח מלונדון השליח הרב שרגא פייביש וואגעל{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[אליהו ווגל]].<br />
*אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] <br />
*אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br />
*אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br />
*אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br />
*בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br />
*בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מקדש ישראל<br />
*דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע"ה'''] {{אינפו}}<br />
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש' [[תש"פ]]<br />
*שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב"ד}}, קיץ תשפ"ב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A8&diff=720052ז'יטומיר2024-11-09T18:56:29Z<p>8888: </p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[נחום תמרין]] (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול בז'יטומיר בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]]<br />
'''ז'יטומיר''' (באוקראינית:'''Житомир''') היא עיר מחוז במערב [[אוקראינה]], בה קיימת קהילה יהודית מאות שנים. הרב [[שמואל פלוטקין]] פעל בעיר בשליחות הרבי והביא לעיר את השליח הרב [[שלמה וילהלם]] ובשנים הבאות הגיעו עוד שלוחים. ב[[מלחמת רוסיה אוקראינה]], רוב הקהילה היהודית נמלטה מהעיר. השליח הרב [[נחום תמרין]] נותר לפעול בעיר והשלוחים האחרים מפעילים את בית היתומים מז'יטומיר שנדד ל[[אשקלון]]. הרב וילהלם מבקר מפעם לפעם בעיר{{הערה|[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב"ד]]}}.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת [[תקנ"ד]] במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שב[[רוסיה]].<br />
<br />
במשך תקופה ארוכה, היתה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי נחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ששימש כ[[מגיד מישרים]] בעיר. בעיר שימש ב[[רב]]נות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ור' זאב וולף.<br />
<br />
לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה. <br />
<br />
לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג)]] הוקם בעיר בשנת [[תר"ז]] על ידי ה[[משכילים]] "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת [[תרל"ג]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[תש"א]]. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] וייסודה של [[אוקראינה]] העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי.<br />
<br />
כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/768152/ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר] {{אינפו}}.}} במקום, את העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/137039 "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?"] {{חב"ד און ליין|}}.}}.<br />
<br />
==חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}}<br />
בשנים [[תרי"ז]] - [[תרכ"ו]] שימש כרב העיירה הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
בחורף [[תרצ"ד]] נפתח בעיירה סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב [[אליעזר פינסקי]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]], והמשגיח הרב [[יוסף גולדברג]]. ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה.<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
===הרב שמואל פלוטיקין===<br />
בשנות התפרקות השלטון הקומוניסטי,הגיע הרב [[שמואל פלוטקין]] לעיר בשליחות הרבי ופעל בה במסגרת ארגון עזרת אחים.<br />
<br />
הרב פלוטקין כיהן באותה תקופה כשליח בערים ז'טומיר וברדיצ'ב ופעל בהם להחייאת הקהליות היהודיות,בעזרת תמימים מתחלפים שהגיעו בשליחות הרבי לערים אלו מטעם ארגון עזרת אחים.<br />
<br />
===השליח הרב שלמה וילהלם===<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] הביא הרב פלוטקין את הרב [[שלמה וילהלם]] כ[[שליח]] הרבי לז'יטומיר. <br />
<br />
לאחר מספר שנים הרב פלוטקין מפאת גילו המתקדם סיים את שליחותו.<br />
<br />
===הרב נחום תמרין===<br />
בשנת [[תשנ"ח]] יצא הרב [[נחום תמרין]] בשליחות הרבי לז'יטומיר. משמש גם כמנכ"ל איגוד הקהילות יהודיות במערב אוקראינה, במסגרתו מרכז פעילות יהודית לכל יהודי הכפרים וישובי הסביבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] הותקף על ידי אנטישמיים ליד בית הכנסת המקומי{{הערה|[https://col.org.il/news/31392 ז'יטומיר: השלוחים הוכו מכות עד זוב דם] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ב[[מלחמת רוסיה אוקראינה]] ממשיך לנהל את השליחות והקהילה למרות ההפגזות והסכנה.<br />
<br />
===שלוחים נוספים===<br />
במהלך השנים הצטרפו שלוחים נוספים: הרב נחשון רובין מנהל הבית חבד המרכזי והרב של בית הספר בעיר ובשנת תשס"ב הצטרף השליח ר' שניאור זלמן בוקיעט. <br />
<br />
במקום פעלו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל [[בית כנסת]], [[מקווה]], בית תבשיל ומכללה לבנות. <br />
בנוסף במקום יש גן ילדים, בית ספר יהודי של רשת "[[אור אבנר - חב"ד]]", ובית יתומים בשם "עלומים".<br />
<br />
==תקופת מלחמת רוסיה-אוקראינה==<br />
<br />
===בית היתומים עובר לארץ הקודש===<br />
כאשר פרצה מלחמת רוסיה אוקראינה באדר תשפ"ב, הרב שלמה וילהלם אירגן מסע הימלטות מיוחד ליהודי ז'יטומיר{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/767380/ רגע מרגש בז'יטומיר: בני הקהילה נפרדים מבית הכנסת בריקוד] {{אינפו}}}} ובתוכם ילדי בית היתומים עלומים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1302 עמוד 28-35}}, ויחד עברו ממקום למקום בתוך אוקראינה ומקומות אחרים עד שהתמקמו באופן זמני בעיר [[אשקלון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/827541/ הילדים מז'יטומיר עוברים ללמוד באשקלון] {{אינפו}}}} בארץ הקודש.<br />
<br />
===הקהילה תחת הפגזות===<br />
בתחילת המלחמה רוב בני הקהילה היהודית נמלטו מהעיר. השליח הרב [[נחום תמרין]] נותר לפעול בעיר והשלוחים האחרים מפעילים את בית היתומים מז'יטומיר שנדד ל[[אשקלון]]. הרב וילהלם מבקר מפעם לפעם בעיר{{הערה|[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
<br />
===ביקורי השליח בז'יטומיר===<br />
לאחר מספר חודשים כאשר עוצמת המלחמה פחתה, ההפגזות הפכו לממוקדות, ובז'יטומיר נרשמה רגיעה מסויימת, הרב שלמה וילהלם החל לבקר בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/797194/ מרגש: הרב וילהלם חזר לבני קהילתו בעיר השליחות ז'יטומיר] {{אינפו}}}}, ומאז עורך ביקורים בז'יטומיר ומפעיל יחד עם הרב תמרין את הפעילות עם היהודים שנותרו בעיר, וכאשר שוהה בארץ הקודש פועל עם שלוחי ז'יטומיר עם ילדי בית היתומים השוהים באשקלון.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''נמלטים על נפשם''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1302 ע' 28-35, הרב שלמה וילהלם מספר על הצלת יהודי ז'יטומיר ובית היתומים<br />
* [[שבועון כפר חב"ד]], לך, תשפ"ה<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41357 בנימין קלוגר על המהפכה היהודית בז'יטומיר]''' {{COL}}, בטאון 'המודיע' אלול תשס"ח<br />
{{עיירות באוקראינה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אוקראינה]]</div>8888https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=720051נחום תמרין2024-11-09T18:49:36Z<p>8888: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב נחום תמרין (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול אצלו בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]]<br />
הרב '''נחום תמרין''' ([[תשכ"ו]] - 1966) הוא משלוחי [[הרבי]] ל[[ז'יטומיר]], ומנכ"ל איגוד הקהילות יהודיות במערב אוקראינה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ו]] לאביו ר' [[קלמן מלך תמרין]] בעיירה [[קלימוביץ]] שב[[רוסיה]], תחת הממשל הקומוניסטי. למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מרינה רושצ'ה]]. בעת לימודיו בישיבה, היה מסתובב עם עוד מספר בחורים ברחבי רוסיה, ודואג להפצת היהדות בקהילות היהודיות במקום. בשנת [[תשמ"ט]] השתתף יחד עם שאר תלמידי הישיבה בקניית בית ליובאוויטש בעיירה [[ליובאוויטש]] עבור [[הרבי]], והמקום נקנה על שמו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [https://chabadlibrary.org/books/6802240038 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית; דור ששי; החצר בליובאוויטש].}}. בנוסף היה יד ימינם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסעות השליחות שלהם לרוסיה, וכך התעסק רבות בשיפוץ אוהלי [[רבותינו נשיאנו]] במקום. בשנת [[תש"נ]] נסע לראשונה לקראת [[י' שבט]] לרבי.<br />
<br />
בעת מסעות השליחות של חברי [[אגו"ח רוסיה]] במדינה בשנת [[תנש"א]] ואילך להשבת הספרים שב[[ספריית לנין]] סייע להם בעבודתם, והם מצידם נתנו לו כמה תפקידים ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי מדינות ברית המועצות. ב[[ה' שבט]] תנש"א כתב לרבי בשאלה האם לנסוע ללמוד ב[[תומכי תמימים מוריסטון]], והרבי השיבו: {{ציטוטון|כעצת אגו"ח}}. דעת הרוב נטתה שיסע לכמה חדשים. לאחר כמה ימים התאספו שוב והוחלט שישאר ברוסיה ללמוד ולעסוק בעניני [[הפצת המעיינות]]{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [https://chabadlibrary.org/books/7902490029 יומן השליחות המיוחדת פרק כ"ז].}}.<br />
<br />
לאחר סיום לימודיו בישיבה עלה לארץ, להתחתן עם רעייתו מרת סטישיא ברכה. בשנת [[תשנ"ח]] יצא בשליחות הרבי לעיר [[זיטומיר]] שב[[אוקראינה]]. משמש גם כמנכ"ל איגוד הקהילות יהודיות במערב אוקראינה, במסגרתו מרכז פעילות יהודית לכל יהודי הכפרים וישובי הסביבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] הותקף על ידי אנטישמיים ליד בית הכנסת המקומי{{הערה|[https://col.org.il/news/31392 ז'יטומיר: השלוחים הוכו מכות עד זוב דם] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
בתחילת מלחמת רוסיה ואוקראינה שפרצה בשנת [[תשפ"ב]] נותר במקום השליחות ללא התחשבות במצב, ובמשך תקופת תחילת המלחמה היה השליח היחיד בז'יטומיר. אך בקיץ [[תשפ"ג]] נאלץ לעבור חלקית ל[[צפת]]ובהמשך שב לז'יטומיר בקביעות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל - [[נוף הגליל]], מנהל מחלקת הוצאה לאור של [[התאחדות החסידים]].<br />
*בנו, ר' קלמן מלך - שליח הרבי בשכונת תקומה [[פתח תקווה]].<br />
*בנו, ר' לוי יצחק - [[נתניה]].<br />
*בנו, ר' שלום דובער - [[פתח תקווה]].<br />
<br />
*אחיו, ר' מאיר משה תמרין, שליח בעיירת מאלכאווקא.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום מגידמן]], '''הרבי חייך לעברי חיוך ענק''', בתוך [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 1949, עמ' - 36 - 47.<br />
*[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2616959 ראיון עם אחיו] לשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]<br />
*[[מנחם כהן]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17885&CategoryID=2729 שליחות במלחמה בכפרים הנידחים]''', [[שיחת השבוע]] מדור חיים יהודיים <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144360 שבר שיא: שלח 1000 משלוחי מנות אישיים באמצעות הדואר]''' באתר {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/141362 מרגש: מבצע לולב בכפרים הנידחים באוקראינה]''' באתר {{COL}}<br />
*'''[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/5707757/jewish/Rescuing-an-Elderly-Couple-in-Wartorn-Ukraine.htm הצלת זוג קשישים בוורטורן אוקראינה]''' באתר {{בית חבד}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:תמרין נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוסקבה (גדולה)]]</div>8888