חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:חיים נהר

2012-01-30T00:38:46Z

85.65.248.247:

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

== תגובות באנגלית ==

מישהו מציף אותנו בתגובות סתמיות באנגלית, כמו "וואו! איזה עבודה!" "עבודה נהדרת"! כו'. נראה לי די חשוד (כתובות מתחלפות, אחד מהם בגוף הערך) נעקוב בעניין. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באלול ה'תשע"א, למניינם 22:31, 5 בספטמבר 2011 (UTC)
:זה נראה לי "ספאם ידודותי". מידי פעם הוא שולח כמה הערות. אם זה ימשיך להטריד - נטפל בבעיה. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באלול ה'תשע"א 10:53, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
::הטרול ממשיך והפעם בריקון ערכים. צריך פשוט לחסום את כל הכתובות של שרתי פרדוקסי, על ידי חסימות טווח, כנהוג בויקיפדיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באלול ה'תשע"א, למניינם 18:35, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
:::הבעיה ששרתי הפרוקסי מחליפים את טווחי האייפי שלהם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 13:07, 15 בספטמבר 2011 (UTC)
:::::לא נכון, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97 ראה כאן] ובדף השיחה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באלול ה'תשע"א, למניינם 22:56, 21 בספטמבר 2011 (UTC)

== דבר מלכות ==

בערך על דבר מלכות נכתב שהרב יעקב פלס ז"ל היה זה שהתחיל עם ההוצאה וההפצה של החוברת. מדובר בטעות. מי שהתחיל וממשיך עם זה הוא טוביה פלס {{אנונימי}}
:תודה. תיקנתי בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 08:15, 15 בספטמבר 2011 (UTC)

== בנוגע למחיקת גירסאות קודמות של ערכים ==
האם התקדם משהו בנושא? [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 14:19, 16 בספטמבר 2011 (UTC)
:לא. לדעתי יש דברים נחוצים יותר, כמו למשל - לכתוב ולשכתב ערכים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באלול ה'תשע"א 14:30, 16 בספטמבר 2011 (UTC)

== העלאות ומחיקות ==

יש מצב שתסביר מה זה כל הנסיונות הנועזים האלו? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באלול ה'תשע"א, למניינם 03:26, 20 בספטמבר 2011 (UTC)
:ניסיונות לייבא עמוד ראשי חדש כשלבסוף הסתדר הכי העיצוב של ויקיאידיש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באלול ה'תשע"א 09:57, 20 בספטמבר 2011 (UTC)

== אדמו"ר הזקן ==

למה סימנת טורים=לא? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 14:07, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:בדיקה גרידא ובאופן כללי, אם אין יותר מידי הערות (אולי 50 ומעלה), לא נראה לי שיש צורך בשני טורים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 17:50, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::וזה מפריע לך אם יש טורים ב[[אדמו"ר הריי"צ|17 הערות שוליים]]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:13, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::אם זה לא משבש את הקריאה הרציפה של הערך, זה לא מפריע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:19, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::חמוד אתה. חשבתי כבר לפתוח דיון נוסף יא עקשן. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:21, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::ראיתי. בכל זאת אני חושב שצריך לקבוע גבול תחתון של לא פחות מכך וכך הערות. אחרת לא ישימו לב להערות שבטור השמאלי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:23, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::15 זה סביר אבל לא נראה לי שצריכים לעשות תקנות מדוייקות לכל דבר, וגם קשה לסדר גבול מדוייק (בויקיפדיה למרבה הפלא לא התקיים אף ידון בעניין, וזה נתון לשיקול הדעת של כל אחד, כמו כל עריכה, וכל אחד גם יכול לבטל, ולא נראה שיש שם בעיות בנושא) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:24, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::שים לב לשינוי הזמני שעשיתי בערך [[איוב]]. אגב, בוויקיפדיה התקיין דיון סוער בעניין וגם הצבעה כמדומני. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:26, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::בויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:מזנון/ארכיון_240#.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.A9.D7.A0.D7.99_.D7.98.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D התקיים] דיון שקט (אתה מכיר דיון יותר שקט?). בקשר לדוגמא שלך, אני אצטט משפט מוכר מויקיפדיה, בשינוי קל: [[חב"דפדיה:שיקול דעת]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:29, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::::יש שם ריבוי דעות וגוונים וגם שם כתוב שאין זה הדיון הראשון בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:34, 11 באוקטובר 2011 (UTC)

== שאלה ==

1. איפא יש גישה לקובצים המרכיבים את תיבת העריכה?
2. האם יש דף הסבר על פעולתם? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:32, 12 באוקטובר 2011 (UTC)
:1. לא יודע. חיפשתי פעם ולא מצאתי. אם אתה צריך את האייקונים, תוכל לשמור אותם (לחיצה ימנית בעכבר) ולהעלות אותם כקובץ וכך תוכל לעשות בהם שימוש כתמונה ([[:קובץ:אייקון הוספתמונה.png|דוגמא]]). 2. [[עזרה:איך לערוך דף]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בתשרי ה'תשע"ב 11:13, 12 באוקטובר 2011 (UTC)

== השביל. ==

לא הסברת לי מדוע השביל אינו זכאי לערך, ושוב, תסביר לי בבקשה מהו ערך לא רלוונטי. [אם אפשר להחזיר את הערך לקדמותו ולהוריד את ההודעה שלך]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:11, 19 באוקטובר 2011 (UTC)
:אענה לך בדף השיחה של הערך המדובר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:59, 22 באוקטובר 2011 (UTC)

== בנוגע לחסימה ללא הגבלת זמן ==

שלום וברכה,

אבקשך להפעיל הגנה לזמן בלתי מוגבל על הערך הנ"ל, כי הוא צפוי להשחתות רבות, וכפי שכתבתי לך לפני זמן רב, וחכם עדיף מנביא. ואם תאמר, תמיד יהיה אפשר להפעיל הגנה, אגלה לך שבחיפוש בגוגל על המילים "פאה נכרית" הערך הזה היה בתוצאה השניה! בעמוד הראשון, וכעת בעקבות ההשחתות החוזרות ונשנות, הוא נדחק לעמודים האחרים. וחבל מאוד על כך. מקווה שאתה מבין את המשמעות והחשיבות שבדבר. לאור זאת, אני מקוה שתענה סוף סוף לבקשתי. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 16:21, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:לתשומת לבך בתאריך י"ג בתשרי הפעלתי הגנה על הערך. תיעוד לכך תוכל לראות ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&action=history גרסאות הקודמות של הערך]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 21:01, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::אגב, יש דרך למחוק גרסאות קודמות (מוחקים את הערך, ומשחזרים רק גרסאות טובות) אבל זה באמת לא חשוב. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:52, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::זו פעולה לא חוקית, שלום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:17, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::לא נראה לי שיש חילוק מעשי בין הסתרת השחתה על ידי פעולת הסתרה, לבין מחיקתה כליל על ידי אי שחזורה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:18, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::מחיקה כליל מוחקת גם את בעלי זכויות היוצרים המפורטים בגרסאות הקודמות. שונה הדבר בדף במרחב אישי שנמחק על פי בקשת המשתמש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:35, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::לא. ניתן למחוק את הדף, ולשחזר את כל הגרסאות חוץ מגרסא אחת או שניים למשל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:51, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::צודק. כדאי לבדוק שזה אכן עובד, לפני שמבצעים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 21:02, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::אני בדקתי את זה כבר בעבר, על אחד מהדפים שבמרחב המשתמש שלי. אין לי ספק, ואם יבקשו אוכל לעשות זאת לבקשתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 21:21, 23 באוקטובר 2011 (UTC)

== ארגז חול ==

איך אני עושה לעצמי ארגז חול? בתודה, [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 16:52, 25 באוקטובר 2011 (UTC)
::[[משתמש:ר'ובן/ארגז חול]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:20, 25 באוקטובר 2011 (UTC)

== שעה ==

למה כתוב בסוף כל תגובה שעה לא נכונה? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 08:30, 28 באוקטובר 2011 (UTC)
:זה תלוי בהגדרות השעה בדף [[מיוחד:העדפות]] בלשונית "תאריך ושעה". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 08:22, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::מה בדיוק צריך לעשות שם??? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:28, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
:::להגדיר כאוות נפשך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 12:41, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::::את זה גם אני הבנתי, על מה אני צריך לחוץ שם? [קבלה מהדפדפן -לא עובד לי]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:44, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::הגדר את אזור מגוריך או את ההפרש מהשעון בשרת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 12:47, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::לא עובד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:00, 30 באוקטובר 2011 (UTC)

== משתמש חדש משחית ==

[[משתמש:לייבלה]] נרשם והתחיל לרוקן דפים. צריך חסימה. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. '''תשע"ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב"ה|קב"ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]]. י' בחשוון ה'תשע"ב.
:המשתמש הוזהר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בחשוון ה'תשע"ב 09:28, 8 בנובמבר 2011 (UTC)

== חב"ד רמת שלמה ==

אני מתפלא עליך שעל כתיבת האמת ורק האמת אתה כותב השחתות חוזרות ונשנות? ביכולתך עדיין לברר את האמת ולתקן. {{שכח|אנונימי}}
:עניתי לך בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בחשוון ה'תשע"ב 09:29, 8 בנובמבר 2011 (UTC)

== ערכים מומלצים ==

לאחר שיטוט מסויים ותיקון כמה טעויות במרחב החב"דפדי. הגעתי למסקנא שמאוד כדאי להקים מיזם של ערכים מומלצים.

כמו כן על מנת לייצור ערכים מושלמים יותר. מומלץ לבנות מודל מושלם של ערך שאותו ואת תבניתו יחקו. ז"א לדוגמא רוצים לייצור ערכים מושלמים בתחום אישיים אז בוחרים ערך שעשוי הייטב וכל השאר נבנה ע"פ. מה אתה אומר? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 03:51, 13 בנובמבר 2011 (UTC)

:ראה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 07:02, 13 בנובמבר 2011 (UTC)
::צודק ביותר. אם תמשיך לשוטט גם בדפי השיחה תראה שהיו הרבה דיונים על ערכים מומלצים ואף נפתח מיזם כזה. בינתיים הערך [[שמחה עלברג]] הוכרז כמומלץ ומחפשים משתמשים בעלי כשרון ניסוח ועריכת תוכן לקידום ערכים מומלצים נוספים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 13 בנובמבר 2011 (UTC)

== ברירת מחדל ==

[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אקראית]]
מה פשר הקובץ הזה ומדוע הוא מופיע כברירת מחדל? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 04:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:או.. או.. מדובר בעניין נוסטלגי.. בתחילת דרכה של חב"דפדיה, עדיין לא היה ידוע כיצד מעלים תמונות וחשבתי שצריך להעתיק את הטקסט "פיקצ'ר פייל ניים" לשם התמונה כדי שהיא תופיע וזה מה שהתקבל. התמונה הינה אקראית, מה שהיה על המחשב בו ישבתי בזמנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 08:28, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== בקשת מחיקה ==

נא למחוק אותי מהמשתמשים, בבקשה לא לחסום את האי פי , אני חולק אותו עם משתמשים אחרים, --[[משתמש:יוסף ב,|יוסף ב,]] - [[שיחת משתמש:יוסף ב,|שיחה]] 16:21, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:ניתן לחסום משתמש אבל לא למחוק אותו. חסימה גוררת חסימה אוטומטית חסימת האי פי למשך כיום. בנוסף, אין טעם לחסום את המשתמש שלך ללא סיבה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 23:56, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
::סליחה על ההתערבות אך אני מכיר את המבקש ויודע שיש לו סיבה טובה, באם אין אפשרות, תיצור הפניה למשתמש יא"ב שקידמת בברכת ברוכים הבאים חמימה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 06:45, 23 בנובמבר 2011 (UTC)
:::מחקתי את דף השיחה שלך. לא ידוע לי על אפשרות למחיקת שם משתמש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בחשוון ה'תשע"ב 11:20, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

== המייל בדף המשתמש שלך ==

תוכל להשתמש בתבנית החדשה. אגב בדף שיחתו של משתמש מסויים, היו פרטים אישיים. למעשה, בויקיפדיה ידוע שאסור לפרסם פרטים אישיים, בפרט של מישהו אחר, וכמובן שכך גם ראוי לנהוג אצלינו. מכיוון שעכשיו אין כל תועלת בפרסום הטלפונים והמילים של הרבנים, מחקתי את הדף ושחזרתי את הגרסא האחרונה בלבד. לא היה לי כוח לחפש את הגרסא שבה היו הפרטים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 00:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:אך היה ניתן לבקש מאותו משתמש, למחוק בעצמו את הפרטים האישיים שכתב.--יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 02:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
::אין כאן כל טרוניה כלפי אותו משתמש, שלא עבר על שום כלל כתוב. בסך הכול ניסיתי להסביר את פעולתי (מחיקת הדף ושחזורו). היה רגוע 28 יקר. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 03:46, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:::בינתיים אני לא מקבל ספאמים לכתובת הזו. לגבי הפרטיים האישיים. אם המשתמש עצמו פרסם זאת - אין בכך כל בעיה ואם משתמש אחר פרסם - יש להזהיר את המפרסם באזהרה חמורה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בכסלו ה'תשע"ב 10:12, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
::אני מקווה ש28 לא עוקב אחרי דף השיחה הזה. הוא בסך הכול פרסם מספרי טלפון של הוועד הרוחני של חב"דפדיה לבקשתי, ובכך גרם לנו להתקדם צעד אחד קדימה, כל הכבוד לו. בכל זאת חשבתי שמן הראוי להסתיר את הטלפונים. בכל אופן הצלחה לכולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 17:19, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
:::אני לא חושב שזו בעיה. בערך [[חב"ד אינפו (אתר)|חב"ד אינפו]] וכן באתר "חב"ד בישראל" מתנוססים שמות חברי הוועדה ואת המספר שלהם, ממש לא קשה להשיג. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בכסלו ה'תשע"ב 19:18, 3 בדצמבר 2011 (UTC)

== עיטור החב"דפד העסוק ==

עיטור זה ניתן למשתמש שעל אף שהוא מאוד עסוק, הוא מבקר בחב"דפדיה עקב החשיבות הרבה שהוא מקדיש לה!

[[קובץ:כוכב כחול.png‏]]

'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:44, 7 בדצמבר 2011 (UTC)
:תודה. מעניין מי לחש לך שהנני עסוק.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בכסלו ה'תשע"ב 16:48, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
::מקורות חסויים.. למה מחקת את התבנית המייל בדף המשתמש? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:37, 12 בדצמבר 2011 (UTC)

== שמואל לייב פאריטשער ==

מצטער אבל ב[[שמואל לייב לוין]] הוא לא שמואל לייב מפריטש, בדיוק כמו ש[[בצלאל ווילשאנסקי]] לא נקרא בצלאל מן העיר חרסון אלא צאלקע חרסונער, פשוט כך הוא מכונה, כמו זלמן זזמר וכו', כי אם כך אפשר גם לכתוב '''שמואל אריה מן העירה פאריצ...''' מה שכן אפשר לשנות הכתיב לעברית מודרנית, כ'''שמואל לייב פַּריצֶ'ר''' והדומה [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:21, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:צודק. מה שגרם לעברת הוא הצורך להבהיר את המשמעות. תיקנתי כהערתך והוספתי הבהרה. לדעתי כך ראוי לעשות בכולם. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בכסלו ה'תשע"ב 08:01, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
::אכן, ידידינו הרב חיים לדעתי כך צריך לעשות, ואגב כאן המקום להציע לבנות סוג של שו"ע (בו נגדיר את כללי הכתיבה בחב"ד פדיה) מה אתה אומר? '''כלל ראשון''': שמות כותבים בכתיב עברי ובאם יש כינוי תרגומו לעברית כתובה מצויה.. (בניקוד במידת הצורך וללא אותיות ניקוד "אידישיות"), מה דעתך? אגב הרבה זמן לא שמענו ממנו... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:57, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בכסלו ה'תשע"ב 09:33, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

== פורטל בית רבי ==

בפורטל בית רבי בחלק של האדמו"ר האמצעי מופיעה פעמיים אותה אחת. שרה (השני') בתו, פעם אחת תחת השם שרה ופעם שני' תחת השם (המלא) חנה חיה שרה. לכאו' צריך למחוק את שרה לבד, (כבר יש ערך שרה לבד, זו שנפטרה). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:44, 24 בינואר 2012 (UTC)
:מדובר בשני נשים שונות, חנה חיה שרה נקראה, כפי שכתוב בערך, על שם אחותה שנפטרה בצעירותה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בשבט ה'תשע"ב, למניינם 03:21, 25 בינואר 2012 (UTC)
:: לא הובנתי, בסוף כל ערך מ"בית רבי" יש באקס בית רבי, תחת הרבי האמצעי יש ג' פעמים השם: שרה, שרה וחנה חי' שרה. שרה הא' נפטרה בנעורי' שרה הב' וחנה חיה שרה (הג') זה אותה אחת. וכנראה מכיון שייצרו דף הפני' משרה הב' לחנה חיה שרה, מופיע בבאקס '''פעמיים''' השם שרה ו'''עוד''' פעם א' השם חי' חנה שרה. הפעם אני מקווה שהובנתי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 23:36, 25 בינואר 2012 (UTC)
:::ייש"כ גדול על שימת לב הדקה. תיקנתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בשבט ה'תשע"ב 07:50, 26 בינואר 2012 (UTC)

== תקלה ==

הפתגם היומי מלוח היום יום המופיע בעמוד הראשי, שייך לא' טבת במקום לא' שבט, לטיפולך. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 22:27, 25 בינואר 2012 (UTC)
:טופל מיידית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 13:18, 29 בינואר 2012 (UTC)

==תיקונים==
שלום רב

אני תיקנתי בערך של האדמו"ר שבג' תמוז הוא נפטר.

למה אתם כותבים ומסלפים "נתכסה הרבי מעינינו" ואפילו אם אתם מאמינים שהאדמו"ר עדיין חי לפחות תכתבו בארוכה את הטקסים והאירועים שהיו אז. הרי לא תכחישו שרבבות חסידי חב"ד השתתפו ב"התכסות" הזאת. אז למה אתם מעלימים את זה לגמרי?

ועוד, בערך של הרב יצחק סולובייציק תיקנתי שהרב הגיב בזלזול, שהרבי אומר על עצמו שהוא המשיח. אתם יכולים לזלזל בזלזול של הרב הנ"ל, אבל אל תסלפו את האמת, ותשימו אור לחושך וחושך לאור. {{אנונימי}}
:א. האם אתה טוען שגם לאחר ג' תמוז ניתן לראות את הרבי?! בערך חסרים הרבה פרטים, בין היתר גם השתלשלות האירועים מאותה תקופה. ב. ההוספה שלך לגבי הזלזול צריכה מקור אמין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 13:46, 29 בינואר 2012 (UTC)
::אתה מנסה גם לסלף מה שאני אומר? לדידי הרבי נפטר בג' תמוז. אבל אני טוען שאפילו לדעת אלו שחושבים שהוא לא נפטר, אז צריך לפחות לתאר את מה שהיה אז, ולא לכתוב רק שלושה מילים "נתכסה הרבי מעינינו". {{אנונימי}}
:::לאט לך. סך הכל זה ניסיון להבין אותך ולהגיע להסמכה. היה כתוב בערך שהרבי התכסה מעינינו ואתה מחקת זאת. עכשיו אני שואל אותך: האם לדעתך זה לא נכון (שלכן מחקת זאת)? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 14:42, 29 בינואר 2012 (UTC)
ברור שלדעתי זה לא נכון. לדעתי הוא נפטר ולא שהוא התכסה מעינינו. תאמר לי, על אדמו"ר הריי"ץ או הרש"ב או האדמו"ר הזקן אתה גם תכתוב "התכסה מעינינו" או תכתוב "נפטר"?
תינוק ומשחית ולא זקוק למענה. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 21:48, 29 בינואר 2012 (UTC)
על מי אתה כותב תינוק ומשחית? מה שרבותיך לא קראו במשך כל ימי חייהם, אני כבר שניתי ושלשתי.

שיחת משתמש:חיים נהר

2012-01-29T15:41:41Z

85.65.248.247:

שיחת משתמש:חיים נהר

2012-01-29T14:02:45Z

85.65.248.247:

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

== תגובות באנגלית ==

מישהו מציף אותנו בתגובות סתמיות באנגלית, כמו "וואו! איזה עבודה!" "עבודה נהדרת"! כו'. נראה לי די חשוד (כתובות מתחלפות, אחד מהם בגוף הערך) נעקוב בעניין. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באלול ה'תשע"א, למניינם 22:31, 5 בספטמבר 2011 (UTC)
:זה נראה לי "ספאם ידודותי". מידי פעם הוא שולח כמה הערות. אם זה ימשיך להטריד - נטפל בבעיה. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באלול ה'תשע"א 10:53, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
::הטרול ממשיך והפעם בריקון ערכים. צריך פשוט לחסום את כל הכתובות של שרתי פרדוקסי, על ידי חסימות טווח, כנהוג בויקיפדיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באלול ה'תשע"א, למניינם 18:35, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
:::הבעיה ששרתי הפרוקסי מחליפים את טווחי האייפי שלהם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 13:07, 15 בספטמבר 2011 (UTC)
:::::לא נכון, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97 ראה כאן] ובדף השיחה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באלול ה'תשע"א, למניינם 22:56, 21 בספטמבר 2011 (UTC)

== דבר מלכות ==

בערך על דבר מלכות נכתב שהרב יעקב פלס ז"ל היה זה שהתחיל עם ההוצאה וההפצה של החוברת. מדובר בטעות. מי שהתחיל וממשיך עם זה הוא טוביה פלס {{אנונימי}}
:תודה. תיקנתי בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 08:15, 15 בספטמבר 2011 (UTC)

== בנוגע למחיקת גירסאות קודמות של ערכים ==
האם התקדם משהו בנושא? [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 14:19, 16 בספטמבר 2011 (UTC)
:לא. לדעתי יש דברים נחוצים יותר, כמו למשל - לכתוב ולשכתב ערכים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באלול ה'תשע"א 14:30, 16 בספטמבר 2011 (UTC)

== העלאות ומחיקות ==

יש מצב שתסביר מה זה כל הנסיונות הנועזים האלו? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באלול ה'תשע"א, למניינם 03:26, 20 בספטמבר 2011 (UTC)
:ניסיונות לייבא עמוד ראשי חדש כשלבסוף הסתדר הכי העיצוב של ויקיאידיש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באלול ה'תשע"א 09:57, 20 בספטמבר 2011 (UTC)

== אדמו"ר הזקן ==

למה סימנת טורים=לא? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 14:07, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:בדיקה גרידא ובאופן כללי, אם אין יותר מידי הערות (אולי 50 ומעלה), לא נראה לי שיש צורך בשני טורים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 17:50, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::וזה מפריע לך אם יש טורים ב[[אדמו"ר הריי"צ|17 הערות שוליים]]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:13, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::אם זה לא משבש את הקריאה הרציפה של הערך, זה לא מפריע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:19, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::חמוד אתה. חשבתי כבר לפתוח דיון נוסף יא עקשן. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:21, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::ראיתי. בכל זאת אני חושב שצריך לקבוע גבול תחתון של לא פחות מכך וכך הערות. אחרת לא ישימו לב להערות שבטור השמאלי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:23, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::15 זה סביר אבל לא נראה לי שצריכים לעשות תקנות מדוייקות לכל דבר, וגם קשה לסדר גבול מדוייק (בויקיפדיה למרבה הפלא לא התקיים אף ידון בעניין, וזה נתון לשיקול הדעת של כל אחד, כמו כל עריכה, וכל אחד גם יכול לבטל, ולא נראה שיש שם בעיות בנושא) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:24, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::שים לב לשינוי הזמני שעשיתי בערך [[איוב]]. אגב, בוויקיפדיה התקיין דיון סוער בעניין וגם הצבעה כמדומני. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:26, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::בויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:מזנון/ארכיון_240#.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.A9.D7.A0.D7.99_.D7.98.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D התקיים] דיון שקט (אתה מכיר דיון יותר שקט?). בקשר לדוגמא שלך, אני אצטט משפט מוכר מויקיפדיה, בשינוי קל: [[חב"דפדיה:שיקול דעת]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:29, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::::יש שם ריבוי דעות וגוונים וגם שם כתוב שאין זה הדיון הראשון בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:34, 11 באוקטובר 2011 (UTC)

== שאלה ==

1. איפא יש גישה לקובצים המרכיבים את תיבת העריכה?
2. האם יש דף הסבר על פעולתם? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:32, 12 באוקטובר 2011 (UTC)
:1. לא יודע. חיפשתי פעם ולא מצאתי. אם אתה צריך את האייקונים, תוכל לשמור אותם (לחיצה ימנית בעכבר) ולהעלות אותם כקובץ וכך תוכל לעשות בהם שימוש כתמונה ([[:קובץ:אייקון הוספתמונה.png|דוגמא]]). 2. [[עזרה:איך לערוך דף]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בתשרי ה'תשע"ב 11:13, 12 באוקטובר 2011 (UTC)

== השביל. ==

לא הסברת לי מדוע השביל אינו זכאי לערך, ושוב, תסביר לי בבקשה מהו ערך לא רלוונטי. [אם אפשר להחזיר את הערך לקדמותו ולהוריד את ההודעה שלך]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:11, 19 באוקטובר 2011 (UTC)
:אענה לך בדף השיחה של הערך המדובר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:59, 22 באוקטובר 2011 (UTC)

== בנוגע לחסימה ללא הגבלת זמן ==

שלום וברכה,

אבקשך להפעיל הגנה לזמן בלתי מוגבל על הערך הנ"ל, כי הוא צפוי להשחתות רבות, וכפי שכתבתי לך לפני זמן רב, וחכם עדיף מנביא. ואם תאמר, תמיד יהיה אפשר להפעיל הגנה, אגלה לך שבחיפוש בגוגל על המילים "פאה נכרית" הערך הזה היה בתוצאה השניה! בעמוד הראשון, וכעת בעקבות ההשחתות החוזרות ונשנות, הוא נדחק לעמודים האחרים. וחבל מאוד על כך. מקווה שאתה מבין את המשמעות והחשיבות שבדבר. לאור זאת, אני מקוה שתענה סוף סוף לבקשתי. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 16:21, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:לתשומת לבך בתאריך י"ג בתשרי הפעלתי הגנה על הערך. תיעוד לכך תוכל לראות ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&action=history גרסאות הקודמות של הערך]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 21:01, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::אגב, יש דרך למחוק גרסאות קודמות (מוחקים את הערך, ומשחזרים רק גרסאות טובות) אבל זה באמת לא חשוב. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:52, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::זו פעולה לא חוקית, שלום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:17, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::לא נראה לי שיש חילוק מעשי בין הסתרת השחתה על ידי פעולת הסתרה, לבין מחיקתה כליל על ידי אי שחזורה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:18, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::מחיקה כליל מוחקת גם את בעלי זכויות היוצרים המפורטים בגרסאות הקודמות. שונה הדבר בדף במרחב אישי שנמחק על פי בקשת המשתמש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:35, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::לא. ניתן למחוק את הדף, ולשחזר את כל הגרסאות חוץ מגרסא אחת או שניים למשל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:51, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::צודק. כדאי לבדוק שזה אכן עובד, לפני שמבצעים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 21:02, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::אני בדקתי את זה כבר בעבר, על אחד מהדפים שבמרחב המשתמש שלי. אין לי ספק, ואם יבקשו אוכל לעשות זאת לבקשתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 21:21, 23 באוקטובר 2011 (UTC)

== ארגז חול ==

איך אני עושה לעצמי ארגז חול? בתודה, [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 16:52, 25 באוקטובר 2011 (UTC)
::[[משתמש:ר'ובן/ארגז חול]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:20, 25 באוקטובר 2011 (UTC)

== שעה ==

למה כתוב בסוף כל תגובה שעה לא נכונה? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 08:30, 28 באוקטובר 2011 (UTC)
:זה תלוי בהגדרות השעה בדף [[מיוחד:העדפות]] בלשונית "תאריך ושעה". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 08:22, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::מה בדיוק צריך לעשות שם??? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:28, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
:::להגדיר כאוות נפשך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 12:41, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::::את זה גם אני הבנתי, על מה אני צריך לחוץ שם? [קבלה מהדפדפן -לא עובד לי]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:44, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::הגדר את אזור מגוריך או את ההפרש מהשעון בשרת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 12:47, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::לא עובד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:00, 30 באוקטובר 2011 (UTC)

== משתמש חדש משחית ==

[[משתמש:לייבלה]] נרשם והתחיל לרוקן דפים. צריך חסימה. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. '''תשע"ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב"ה|קב"ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]]. י' בחשוון ה'תשע"ב.
:המשתמש הוזהר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בחשוון ה'תשע"ב 09:28, 8 בנובמבר 2011 (UTC)

== חב"ד רמת שלמה ==

אני מתפלא עליך שעל כתיבת האמת ורק האמת אתה כותב השחתות חוזרות ונשנות? ביכולתך עדיין לברר את האמת ולתקן. {{שכח|אנונימי}}
:עניתי לך בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בחשוון ה'תשע"ב 09:29, 8 בנובמבר 2011 (UTC)

== ערכים מומלצים ==

לאחר שיטוט מסויים ותיקון כמה טעויות במרחב החב"דפדי. הגעתי למסקנא שמאוד כדאי להקים מיזם של ערכים מומלצים.

כמו כן על מנת לייצור ערכים מושלמים יותר. מומלץ לבנות מודל מושלם של ערך שאותו ואת תבניתו יחקו. ז"א לדוגמא רוצים לייצור ערכים מושלמים בתחום אישיים אז בוחרים ערך שעשוי הייטב וכל השאר נבנה ע"פ. מה אתה אומר? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 03:51, 13 בנובמבר 2011 (UTC)

:ראה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 07:02, 13 בנובמבר 2011 (UTC)
::צודק ביותר. אם תמשיך לשוטט גם בדפי השיחה תראה שהיו הרבה דיונים על ערכים מומלצים ואף נפתח מיזם כזה. בינתיים הערך [[שמחה עלברג]] הוכרז כמומלץ ומחפשים משתמשים בעלי כשרון ניסוח ועריכת תוכן לקידום ערכים מומלצים נוספים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 13 בנובמבר 2011 (UTC)

== ברירת מחדל ==

[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אקראית]]
מה פשר הקובץ הזה ומדוע הוא מופיע כברירת מחדל? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 04:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:או.. או.. מדובר בעניין נוסטלגי.. בתחילת דרכה של חב"דפדיה, עדיין לא היה ידוע כיצד מעלים תמונות וחשבתי שצריך להעתיק את הטקסט "פיקצ'ר פייל ניים" לשם התמונה כדי שהיא תופיע וזה מה שהתקבל. התמונה הינה אקראית, מה שהיה על המחשב בו ישבתי בזמנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 08:28, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== בקשת מחיקה ==

נא למחוק אותי מהמשתמשים, בבקשה לא לחסום את האי פי , אני חולק אותו עם משתמשים אחרים, --[[משתמש:יוסף ב,|יוסף ב,]] - [[שיחת משתמש:יוסף ב,|שיחה]] 16:21, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:ניתן לחסום משתמש אבל לא למחוק אותו. חסימה גוררת חסימה אוטומטית חסימת האי פי למשך כיום. בנוסף, אין טעם לחסום את המשתמש שלך ללא סיבה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 23:56, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
::סליחה על ההתערבות אך אני מכיר את המבקש ויודע שיש לו סיבה טובה, באם אין אפשרות, תיצור הפניה למשתמש יא"ב שקידמת בברכת ברוכים הבאים חמימה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 06:45, 23 בנובמבר 2011 (UTC)
:::מחקתי את דף השיחה שלך. לא ידוע לי על אפשרות למחיקת שם משתמש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בחשוון ה'תשע"ב 11:20, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

== המייל בדף המשתמש שלך ==

תוכל להשתמש בתבנית החדשה. אגב בדף שיחתו של משתמש מסויים, היו פרטים אישיים. למעשה, בויקיפדיה ידוע שאסור לפרסם פרטים אישיים, בפרט של מישהו אחר, וכמובן שכך גם ראוי לנהוג אצלינו. מכיוון שעכשיו אין כל תועלת בפרסום הטלפונים והמילים של הרבנים, מחקתי את הדף ושחזרתי את הגרסא האחרונה בלבד. לא היה לי כוח לחפש את הגרסא שבה היו הפרטים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 00:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:אך היה ניתן לבקש מאותו משתמש, למחוק בעצמו את הפרטים האישיים שכתב.--יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 02:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
::אין כאן כל טרוניה כלפי אותו משתמש, שלא עבר על שום כלל כתוב. בסך הכול ניסיתי להסביר את פעולתי (מחיקת הדף ושחזורו). היה רגוע 28 יקר. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 03:46, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:::בינתיים אני לא מקבל ספאמים לכתובת הזו. לגבי הפרטיים האישיים. אם המשתמש עצמו פרסם זאת - אין בכך כל בעיה ואם משתמש אחר פרסם - יש להזהיר את המפרסם באזהרה חמורה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בכסלו ה'תשע"ב 10:12, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
::אני מקווה ש28 לא עוקב אחרי דף השיחה הזה. הוא בסך הכול פרסם מספרי טלפון של הוועד הרוחני של חב"דפדיה לבקשתי, ובכך גרם לנו להתקדם צעד אחד קדימה, כל הכבוד לו. בכל זאת חשבתי שמן הראוי להסתיר את הטלפונים. בכל אופן הצלחה לכולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 17:19, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
:::אני לא חושב שזו בעיה. בערך [[חב"ד אינפו (אתר)|חב"ד אינפו]] וכן באתר "חב"ד בישראל" מתנוססים שמות חברי הוועדה ואת המספר שלהם, ממש לא קשה להשיג. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בכסלו ה'תשע"ב 19:18, 3 בדצמבר 2011 (UTC)

== עיטור החב"דפד העסוק ==

עיטור זה ניתן למשתמש שעל אף שהוא מאוד עסוק, הוא מבקר בחב"דפדיה עקב החשיבות הרבה שהוא מקדיש לה!

[[קובץ:כוכב כחול.png‏]]

'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:44, 7 בדצמבר 2011 (UTC)
:תודה. מעניין מי לחש לך שהנני עסוק.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בכסלו ה'תשע"ב 16:48, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
::מקורות חסויים.. למה מחקת את התבנית המייל בדף המשתמש? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:37, 12 בדצמבר 2011 (UTC)

== שמואל לייב פאריטשער ==

מצטער אבל ב[[שמואל לייב לוין]] הוא לא שמואל לייב מפריטש, בדיוק כמו ש[[בצלאל ווילשאנסקי]] לא נקרא בצלאל מן העיר חרסון אלא צאלקע חרסונער, פשוט כך הוא מכונה, כמו זלמן זזמר וכו', כי אם כך אפשר גם לכתוב '''שמואל אריה מן העירה פאריצ...''' מה שכן אפשר לשנות הכתיב לעברית מודרנית, כ'''שמואל לייב פַּריצֶ'ר''' והדומה [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:21, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:צודק. מה שגרם לעברת הוא הצורך להבהיר את המשמעות. תיקנתי כהערתך והוספתי הבהרה. לדעתי כך ראוי לעשות בכולם. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בכסלו ה'תשע"ב 08:01, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
::אכן, ידידינו הרב חיים לדעתי כך צריך לעשות, ואגב כאן המקום להציע לבנות סוג של שו"ע (בו נגדיר את כללי הכתיבה בחב"ד פדיה) מה אתה אומר? '''כלל ראשון''': שמות כותבים בכתיב עברי ובאם יש כינוי תרגומו לעברית כתובה מצויה.. (בניקוד במידת הצורך וללא אותיות ניקוד "אידישיות"), מה דעתך? אגב הרבה זמן לא שמענו ממנו... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:57, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בכסלו ה'תשע"ב 09:33, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

== פורטל בית רבי ==

בפורטל בית רבי בחלק של האדמו"ר האמצעי מופיעה פעמיים אותה אחת. שרה (השני') בתו, פעם אחת תחת השם שרה ופעם שני' תחת השם (המלא) חנה חיה שרה. לכאו' צריך למחוק את שרה לבד, (כבר יש ערך שרה לבד, זו שנפטרה). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:44, 24 בינואר 2012 (UTC)
:מדובר בשני נשים שונות, חנה חיה שרה נקראה, כפי שכתוב בערך, על שם אחותה שנפטרה בצעירותה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בשבט ה'תשע"ב, למניינם 03:21, 25 בינואר 2012 (UTC)
:: לא הובנתי, בסוף כל ערך מ"בית רבי" יש באקס בית רבי, תחת הרבי האמצעי יש ג' פעמים השם: שרה, שרה וחנה חי' שרה. שרה הא' נפטרה בנעורי' שרה הב' וחנה חיה שרה (הג') זה אותה אחת. וכנראה מכיון שייצרו דף הפני' משרה הב' לחנה חיה שרה, מופיע בבאקס '''פעמיים''' השם שרה ו'''עוד''' פעם א' השם חי' חנה שרה. הפעם אני מקווה שהובנתי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 23:36, 25 בינואר 2012 (UTC)
:::ייש"כ גדול על שימת לב הדקה. תיקנתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בשבט ה'תשע"ב 07:50, 26 בינואר 2012 (UTC)

== תקלה ==

הפתגם היומי מלוח היום יום המופיע בעמוד הראשי, שייך לא' טבת במקום לא' שבט, לטיפולך. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 22:27, 25 בינואר 2012 (UTC)
:טופל מיידית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 13:18, 29 בינואר 2012 (UTC)

==תיקונים==
שלום רב

אני תיקנתי בערך של האדמו"ר שבג' תמוז הוא נפטר.

למה אתם כותבים ומסלפים "נתכסה הרבי מעינינו" ואפילו אם אתם מאמינים שהאדמו"ר עדיין חי לפחות תכתבו בארוכה את הטקסים והאירועים שהיו אז. הרי לא תכחישו שרבבות חסידי חב"ד השתתפו ב"התכסות" הזאת. אז למה אתם מעלימים את זה לגמרי?

ועוד, בערך של הרב יצחק סולובייציק תיקנתי שהרב הגיב בזלזול, שהרבי אומר על עצמו שהוא המשיח. אתם יכולים לזלזל בזלזול של הרב הנ"ל, אבל אל תסלפו את האמת, ותשימו אור לחושך וחושך לאור.
:א. האם אתה טוען שגם לאחר ג' תמוז ניתן לראות את הרבי?! בערך חסרים הרבה פרטים, בין היתר גם השתלשלות האירועים מאותה תקופה. ב. ההוספה שלך לגבי הזלזול צריכה מקור אמין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 13:46, 29 בינואר 2012 (UTC)
אתה מנסה גם לסלף מה שאני אומר? לדידי הרבי נפטר בג' תמוז. אבל אני טוען שאפילו לדעת אלו שחושבים שהוא לא נפטר, אז צריך לפחות לתאר את מה שהיה אז, ולא לכתוב רק שלושה מילים "נתכסה הרבי מעינינו".

שיחת משתמש:חיים נהר

2012-01-29T13:40:07Z

85.65.248.247:

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

== תגובות באנגלית ==

מישהו מציף אותנו בתגובות סתמיות באנגלית, כמו "וואו! איזה עבודה!" "עבודה נהדרת"! כו'. נראה לי די חשוד (כתובות מתחלפות, אחד מהם בגוף הערך) נעקוב בעניין. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באלול ה'תשע"א, למניינם 22:31, 5 בספטמבר 2011 (UTC)
:זה נראה לי "ספאם ידודותי". מידי פעם הוא שולח כמה הערות. אם זה ימשיך להטריד - נטפל בבעיה. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באלול ה'תשע"א 10:53, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
::הטרול ממשיך והפעם בריקון ערכים. צריך פשוט לחסום את כל הכתובות של שרתי פרדוקסי, על ידי חסימות טווח, כנהוג בויקיפדיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באלול ה'תשע"א, למניינם 18:35, 6 בספטמבר 2011 (UTC)
:::הבעיה ששרתי הפרוקסי מחליפים את טווחי האייפי שלהם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 13:07, 15 בספטמבר 2011 (UTC)
:::::לא נכון, [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97 ראה כאן] ובדף השיחה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באלול ה'תשע"א, למניינם 22:56, 21 בספטמבר 2011 (UTC)

== דבר מלכות ==

בערך על דבר מלכות נכתב שהרב יעקב פלס ז"ל היה זה שהתחיל עם ההוצאה וההפצה של החוברת. מדובר בטעות. מי שהתחיל וממשיך עם זה הוא טוביה פלס {{אנונימי}}
:תודה. תיקנתי בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז באלול ה'תשע"א 08:15, 15 בספטמבר 2011 (UTC)

== בנוגע למחיקת גירסאות קודמות של ערכים ==
האם התקדם משהו בנושא? [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 14:19, 16 בספטמבר 2011 (UTC)
:לא. לדעתי יש דברים נחוצים יותר, כמו למשל - לכתוב ולשכתב ערכים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באלול ה'תשע"א 14:30, 16 בספטמבר 2011 (UTC)

== העלאות ומחיקות ==

יש מצב שתסביר מה זה כל הנסיונות הנועזים האלו? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באלול ה'תשע"א, למניינם 03:26, 20 בספטמבר 2011 (UTC)
:ניסיונות לייבא עמוד ראשי חדש כשלבסוף הסתדר הכי העיצוב של ויקיאידיש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באלול ה'תשע"א 09:57, 20 בספטמבר 2011 (UTC)

== אדמו"ר הזקן ==

למה סימנת טורים=לא? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 14:07, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:בדיקה גרידא ובאופן כללי, אם אין יותר מידי הערות (אולי 50 ומעלה), לא נראה לי שיש צורך בשני טורים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 17:50, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::וזה מפריע לך אם יש טורים ב[[אדמו"ר הריי"צ|17 הערות שוליים]]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:13, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::אם זה לא משבש את הקריאה הרציפה של הערך, זה לא מפריע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:19, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::חמוד אתה. חשבתי כבר לפתוח דיון נוסף יא עקשן. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:21, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::ראיתי. בכל זאת אני חושב שצריך לקבוע גבול תחתון של לא פחות מכך וכך הערות. אחרת לא ישימו לב להערות שבטור השמאלי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:23, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::15 זה סביר אבל לא נראה לי שצריכים לעשות תקנות מדוייקות לכל דבר, וגם קשה לסדר גבול מדוייק (בויקיפדיה למרבה הפלא לא התקיים אף ידון בעניין, וזה נתון לשיקול הדעת של כל אחד, כמו כל עריכה, וכל אחד גם יכול לבטל, ולא נראה שיש שם בעיות בנושא) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:24, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::שים לב לשינוי הזמני שעשיתי בערך [[איוב]]. אגב, בוויקיפדיה התקיין דיון סוער בעניין וגם הצבעה כמדומני. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:26, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::::בויקיפדיה [http://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:מזנון/ארכיון_240#.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.A9.D7.A0.D7.99_.D7.98.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D התקיים] דיון שקט (אתה מכיר דיון יותר שקט?). בקשר לדוגמא שלך, אני אצטט משפט מוכר מויקיפדיה, בשינוי קל: [[חב"דפדיה:שיקול דעת]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 18:29, 11 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::::::יש שם ריבוי דעות וגוונים וגם שם כתוב שאין זה הדיון הראשון בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בתשרי ה'תשע"ב 18:34, 11 באוקטובר 2011 (UTC)

== שאלה ==

1. איפא יש גישה לקובצים המרכיבים את תיבת העריכה?
2. האם יש דף הסבר על פעולתם? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:32, 12 באוקטובר 2011 (UTC)
:1. לא יודע. חיפשתי פעם ולא מצאתי. אם אתה צריך את האייקונים, תוכל לשמור אותם (לחיצה ימנית בעכבר) ולהעלות אותם כקובץ וכך תוכל לעשות בהם שימוש כתמונה ([[:קובץ:אייקון הוספתמונה.png|דוגמא]]). 2. [[עזרה:איך לערוך דף]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בתשרי ה'תשע"ב 11:13, 12 באוקטובר 2011 (UTC)

== השביל. ==

לא הסברת לי מדוע השביל אינו זכאי לערך, ושוב, תסביר לי בבקשה מהו ערך לא רלוונטי. [אם אפשר להחזיר את הערך לקדמותו ולהוריד את ההודעה שלך]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:11, 19 באוקטובר 2011 (UTC)
:אענה לך בדף השיחה של הערך המדובר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:59, 22 באוקטובר 2011 (UTC)

== בנוגע לחסימה ללא הגבלת זמן ==

שלום וברכה,

אבקשך להפעיל הגנה לזמן בלתי מוגבל על הערך הנ"ל, כי הוא צפוי להשחתות רבות, וכפי שכתבתי לך לפני זמן רב, וחכם עדיף מנביא. ואם תאמר, תמיד יהיה אפשר להפעיל הגנה, אגלה לך שבחיפוש בגוגל על המילים "פאה נכרית" הערך הזה היה בתוצאה השניה! בעמוד הראשון, וכעת בעקבות ההשחתות החוזרות ונשנות, הוא נדחק לעמודים האחרים. וחבל מאוד על כך. מקווה שאתה מבין את המשמעות והחשיבות שבדבר. לאור זאת, אני מקוה שתענה סוף סוף לבקשתי. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 16:21, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:לתשומת לבך בתאריך י"ג בתשרי הפעלתי הגנה על הערך. תיעוד לכך תוכל לראות ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&action=history גרסאות הקודמות של הערך]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 21:01, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::אגב, יש דרך למחוק גרסאות קודמות (מוחקים את הערך, ומשחזרים רק גרסאות טובות) אבל זה באמת לא חשוב. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 01:52, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::זו פעולה לא חוקית, שלום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:17, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::לא נראה לי שיש חילוק מעשי בין הסתרת השחתה על ידי פעולת הסתרה, לבין מחיקתה כליל על ידי אי שחזורה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:18, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::מחיקה כליל מוחקת גם את בעלי זכויות היוצרים המפורטים בגרסאות הקודמות. שונה הדבר בדף במרחב אישי שנמחק על פי בקשת המשתמש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:35, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::לא. ניתן למחוק את הדף, ולשחזר את כל הגרסאות חוץ מגרסא אחת או שניים למשל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 20:51, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::צודק. כדאי לבדוק שזה אכן עובד, לפני שמבצעים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 21:02, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::::אני בדקתי את זה כבר בעבר, על אחד מהדפים שבמרחב המשתמש שלי. אין לי ספק, ואם יבקשו אוכל לעשות זאת לבקשתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 21:21, 23 באוקטובר 2011 (UTC)

== ארגז חול ==

איך אני עושה לעצמי ארגז חול? בתודה, [[משתמש:"ר'ובן"...|"ר'ובן"...]] - [[שיחת משתמש:"ר'ובן"...|שיחה]] 16:52, 25 באוקטובר 2011 (UTC)
::[[משתמש:ר'ובן/ארגז חול]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 17:20, 25 באוקטובר 2011 (UTC)

== שעה ==

למה כתוב בסוף כל תגובה שעה לא נכונה? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 08:30, 28 באוקטובר 2011 (UTC)
:זה תלוי בהגדרות השעה בדף [[מיוחד:העדפות]] בלשונית "תאריך ושעה". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 08:22, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::מה בדיוק צריך לעשות שם??? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:28, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
:::להגדיר כאוות נפשך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 12:41, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::::את זה גם אני הבנתי, על מה אני צריך לחוץ שם? [קבלה מהדפדפן -לא עובד לי]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:44, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
:::::הגדר את אזור מגוריך או את ההפרש מהשעון בשרת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"ב 12:47, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::::::לא עובד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:00, 30 באוקטובר 2011 (UTC)

== משתמש חדש משחית ==

[[משתמש:לייבלה]] נרשם והתחיל לרוקן דפים. צריך חסימה. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. '''תשע"ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב"ה|קב"ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]]. י' בחשוון ה'תשע"ב.
:המשתמש הוזהר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בחשוון ה'תשע"ב 09:28, 8 בנובמבר 2011 (UTC)

== חב"ד רמת שלמה ==

אני מתפלא עליך שעל כתיבת האמת ורק האמת אתה כותב השחתות חוזרות ונשנות? ביכולתך עדיין לברר את האמת ולתקן. {{שכח|אנונימי}}
:עניתי לך בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בחשוון ה'תשע"ב 09:29, 8 בנובמבר 2011 (UTC)

== ערכים מומלצים ==

לאחר שיטוט מסויים ותיקון כמה טעויות במרחב החב"דפדי. הגעתי למסקנא שמאוד כדאי להקים מיזם של ערכים מומלצים.

כמו כן על מנת לייצור ערכים מושלמים יותר. מומלץ לבנות מודל מושלם של ערך שאותו ואת תבניתו יחקו. ז"א לדוגמא רוצים לייצור ערכים מושלמים בתחום אישיים אז בוחרים ערך שעשוי הייטב וכל השאר נבנה ע"פ. מה אתה אומר? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 03:51, 13 בנובמבר 2011 (UTC)

:ראה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 07:02, 13 בנובמבר 2011 (UTC)
::צודק ביותר. אם תמשיך לשוטט גם בדפי השיחה תראה שהיו הרבה דיונים על ערכים מומלצים ואף נפתח מיזם כזה. בינתיים הערך [[שמחה עלברג]] הוכרז כמומלץ ומחפשים משתמשים בעלי כשרון ניסוח ועריכת תוכן לקידום ערכים מומלצים נוספים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ז בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 13 בנובמבר 2011 (UTC)

== ברירת מחדל ==

[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אקראית]]
מה פשר הקובץ הזה ומדוע הוא מופיע כברירת מחדל? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 04:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:או.. או.. מדובר בעניין נוסטלגי.. בתחילת דרכה של חב"דפדיה, עדיין לא היה ידוע כיצד מעלים תמונות וחשבתי שצריך להעתיק את הטקסט "פיקצ'ר פייל ניים" לשם התמונה כדי שהיא תופיע וזה מה שהתקבל. התמונה הינה אקראית, מה שהיה על המחשב בו ישבתי בזמנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 08:28, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== בקשת מחיקה ==

נא למחוק אותי מהמשתמשים, בבקשה לא לחסום את האי פי , אני חולק אותו עם משתמשים אחרים, --[[משתמש:יוסף ב,|יוסף ב,]] - [[שיחת משתמש:יוסף ב,|שיחה]] 16:21, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:ניתן לחסום משתמש אבל לא למחוק אותו. חסימה גוררת חסימה אוטומטית חסימת האי פי למשך כיום. בנוסף, אין טעם לחסום את המשתמש שלך ללא סיבה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בחשוון ה'תשע"ב, למניינם 23:56, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
::סליחה על ההתערבות אך אני מכיר את המבקש ויודע שיש לו סיבה טובה, באם אין אפשרות, תיצור הפניה למשתמש יא"ב שקידמת בברכת ברוכים הבאים חמימה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 06:45, 23 בנובמבר 2011 (UTC)
:::מחקתי את דף השיחה שלך. לא ידוע לי על אפשרות למחיקת שם משתמש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בחשוון ה'תשע"ב 11:20, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

== המייל בדף המשתמש שלך ==

תוכל להשתמש בתבנית החדשה. אגב בדף שיחתו של משתמש מסויים, היו פרטים אישיים. למעשה, בויקיפדיה ידוע שאסור לפרסם פרטים אישיים, בפרט של מישהו אחר, וכמובן שכך גם ראוי לנהוג אצלינו. מכיוון שעכשיו אין כל תועלת בפרסום הטלפונים והמילים של הרבנים, מחקתי את הדף ושחזרתי את הגרסא האחרונה בלבד. לא היה לי כוח לחפש את הגרסא שבה היו הפרטים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 00:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:אך היה ניתן לבקש מאותו משתמש, למחוק בעצמו את הפרטים האישיים שכתב.--יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 02:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
::אין כאן כל טרוניה כלפי אותו משתמש, שלא עבר על שום כלל כתוב. בסך הכול ניסיתי להסביר את פעולתי (מחיקת הדף ושחזורו). היה רגוע 28 יקר. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 03:46, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:::בינתיים אני לא מקבל ספאמים לכתובת הזו. לגבי הפרטיים האישיים. אם המשתמש עצמו פרסם זאת - אין בכך כל בעיה ואם משתמש אחר פרסם - יש להזהיר את המפרסם באזהרה חמורה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בכסלו ה'תשע"ב 10:12, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
::אני מקווה ש28 לא עוקב אחרי דף השיחה הזה. הוא בסך הכול פרסם מספרי טלפון של הוועד הרוחני של חב"דפדיה לבקשתי, ובכך גרם לנו להתקדם צעד אחד קדימה, כל הכבוד לו. בכל זאת חשבתי שמן הראוי להסתיר את הטלפונים. בכל אופן הצלחה לכולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 17:19, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
:::אני לא חושב שזו בעיה. בערך [[חב"ד אינפו (אתר)|חב"ד אינפו]] וכן באתר "חב"ד בישראל" מתנוססים שמות חברי הוועדה ואת המספר שלהם, ממש לא קשה להשיג. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בכסלו ה'תשע"ב 19:18, 3 בדצמבר 2011 (UTC)

== עיטור החב"דפד העסוק ==

עיטור זה ניתן למשתמש שעל אף שהוא מאוד עסוק, הוא מבקר בחב"דפדיה עקב החשיבות הרבה שהוא מקדיש לה!

[[קובץ:כוכב כחול.png‏]]

'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:44, 7 בדצמבר 2011 (UTC)
:תודה. מעניין מי לחש לך שהנני עסוק.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בכסלו ה'תשע"ב 16:48, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
::מקורות חסויים.. למה מחקת את התבנית המייל בדף המשתמש? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:37, 12 בדצמבר 2011 (UTC)

== שמואל לייב פאריטשער ==

מצטער אבל ב[[שמואל לייב לוין]] הוא לא שמואל לייב מפריטש, בדיוק כמו ש[[בצלאל ווילשאנסקי]] לא נקרא בצלאל מן העיר חרסון אלא צאלקע חרסונער, פשוט כך הוא מכונה, כמו זלמן זזמר וכו', כי אם כך אפשר גם לכתוב '''שמואל אריה מן העירה פאריצ...''' מה שכן אפשר לשנות הכתיב לעברית מודרנית, כ'''שמואל לייב פַּריצֶ'ר''' והדומה [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:21, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:צודק. מה שגרם לעברת הוא הצורך להבהיר את המשמעות. תיקנתי כהערתך והוספתי הבהרה. לדעתי כך ראוי לעשות בכולם. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בכסלו ה'תשע"ב 08:01, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
::אכן, ידידינו הרב חיים לדעתי כך צריך לעשות, ואגב כאן המקום להציע לבנות סוג של שו"ע (בו נגדיר את כללי הכתיבה בחב"ד פדיה) מה אתה אומר? '''כלל ראשון''': שמות כותבים בכתיב עברי ובאם יש כינוי תרגומו לעברית כתובה מצויה.. (בניקוד במידת הצורך וללא אותיות ניקוד "אידישיות"), מה דעתך? אגב הרבה זמן לא שמענו ממנו... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:57, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בכסלו ה'תשע"ב 09:33, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

== פורטל בית רבי ==

בפורטל בית רבי בחלק של האדמו"ר האמצעי מופיעה פעמיים אותה אחת. שרה (השני') בתו, פעם אחת תחת השם שרה ופעם שני' תחת השם (המלא) חנה חיה שרה. לכאו' צריך למחוק את שרה לבד, (כבר יש ערך שרה לבד, זו שנפטרה). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:44, 24 בינואר 2012 (UTC)
:מדובר בשני נשים שונות, חנה חיה שרה נקראה, כפי שכתוב בערך, על שם אחותה שנפטרה בצעירותה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בשבט ה'תשע"ב, למניינם 03:21, 25 בינואר 2012 (UTC)
:: לא הובנתי, בסוף כל ערך מ"בית רבי" יש באקס בית רבי, תחת הרבי האמצעי יש ג' פעמים השם: שרה, שרה וחנה חי' שרה. שרה הא' נפטרה בנעורי' שרה הב' וחנה חיה שרה (הג') זה אותה אחת. וכנראה מכיון שייצרו דף הפני' משרה הב' לחנה חיה שרה, מופיע בבאקס '''פעמיים''' השם שרה ו'''עוד''' פעם א' השם חי' חנה שרה. הפעם אני מקווה שהובנתי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 23:36, 25 בינואר 2012 (UTC)
:::ייש"כ גדול על שימת לב הדקה. תיקנתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בשבט ה'תשע"ב 07:50, 26 בינואר 2012 (UTC)

== תקלה ==

הפתגם היומי מלוח היום יום המופיע בעמוד הראשי, שייך לא' טבת במקום לא' שבט, לטיפולך. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 22:27, 25 בינואר 2012 (UTC)
:טופל מיידית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 13:18, 29 בינואר 2012 (UTC)

שלום רב

אני תיקנתי בערך של האדמו"ר שבג' תמוז הוא נפטר.

למה אתם כותבים ומסלפים "נתכסה הרבי מעינינו" ואפילו אם אתם מאמינים שהאדמו"ר עדיין חי לפחות תכתבו בארוכה את הטקסים והאירועים שהיו אז. הרי לא תכחישו שרבבות חסידי חב"ד השתתפו ב"התכסות" הזאת. אז למה אתם מעלימים את זה לגמרי?

ועוד, בערך של הרב יצחק סולובייציק תיקנתי שהרב הגיב בזלזול, שהרבי אומר על עצמו שהוא המשיח. אתם יכולים לזלזל בזלזול של הרב הנ"ל, אבל אל תסלפו את האמת, ותשימו אור לחושך וחושך לאור.

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2012-01-29T13:02:43Z

85.65.248.247:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' ('''שניאורסאהן''' בכתיב ה[[חב"ד]]י. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נפטר ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

בגיל צעיר כבר נודע בשקידתו ורכש ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית הוא קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם, בבוא היום, את החייאת ה[[יהדות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. באחד ממכתביו כותב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]] ובתקופה זו שימש הרבי כמזכירו הפרטי של חמיו.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי [[התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

==פעולותיו==
מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר [[היום יום]].
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].

===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד שיכון חב"ד [[לוד]].
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה.
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].

===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות.
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===
[[קובץ:הרבי ונער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב-[[770]]]]
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]]]]
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז בחשוון]] תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט בטבת]] [[תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].

ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה [[אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ביום [[ט"ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[ראש השנה]] יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי"ד חשוון היתה הפעם האחרונה שיצא למרפסת. בר"ח כסלו היתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ביחידות ליד חדרו הק'. בחודש אדר נאספו מולו בפתח חדרו ילדי צבאות ה'. בג' בתמוז נפטר.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]], על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך". הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.

==חיבוריו==
===[[שיחה|שיחות]]===
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.
*'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).
*'''קונטרס בין המצרים''' - שלוש שיחות מימי [[בין המצרים]], שהרבי התחיל ב[[מוגה|הגהתם]] אך לא סיימם{{הערה|השיחות הם מהשנים [[תשמ"ג]], [[תשמ"ו]] ו[[תשמ"ז]].}} וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת [[ספר השיחות]], ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]], בעריכת ובהוצאת [[ועד הנחות התמימים]].
*'''[[שיחות קודש תשנ"א - תשנ"ב]]''' - בלתי מוגה.
*'''ביאורים בהז' תורות שאמר הבעש"ט בג"ע'''.
*'''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' (3 כרכים).

===[[מאמר]]ים===
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.

===מכתבים===
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.

===רשימות===
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}, אך לא נתנם להדפסה. חלקם לוקטו ויצאו לאור, אחרי ג' תמוז תשנ"ד).
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]] אחר אחרי ג' תמוז תשנ"ד.

===ליקוטים===
*'''ביאורים לפרש"י עה"ת ונ"ך''' (5 כרכים).
*'''ביאורים לפרקי אבות''' (2 כרכים).
*'''הדרנים על הש"ס''' (2 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בש"ס''' (3 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה'''.
*'''חידושים וביאורים בגאולה ומשיח''' (2 כרכים).
*'''לקוטי שיחות גאולה ומשיח''' (6 כרכים).
*'''ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח'''.
*'''יין מלכות''' - ביאורים על הרמב"ם (2 כרכים).
*'''תורת מנחם - אגרות מלך''' ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).

===שונות===
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] (וביאורים)'''.
*'''מגבעות אשרונו'''.
*'''המלך במסיבו''' (2 כרכים).
*'''בצל החכמה'''.
*'''סדר ברכת החמה''' (2 כרכים).
*'''[[ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש]]'''.
*'''[[הרב רבי הלל מפאריטש]]'''.
*'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח"י באלול]] שנת [[תשל"ו]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאול זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]{{תמונה}}
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]

יצחק זאב סולובייצ'יק

2012-01-29T01:48:01Z

85.65.248.247:

{{דמות
|שם=יצחק זאב סולובייצ'יק
|כינוי= הבריסקר רב
|תמונה=[[תמונה:Yitzchak Zev Soloveitchik (1).jpg|200px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תרמ"ו]]
|מקום לידה=[[וולוז'ין]]
|תאריך פטירה=[[ט' בתשרי]] [[תש"כ]]
|מקום פטירה= [[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[בריסק]] - [[ירושלים]]
|תפקידים נוספים= רבה של העיר בריסק
|רבותיו= אביו [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק
|חיבוריו= חידושי הגרי"ז על הרמב"ם, חידושי הגרי"ז על קידוש החודש, חידושי הגרי"ז על התורה
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
'''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הגרי"ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]''') היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]]. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.

==קורות חייו==
הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע"ח) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.

בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' ב[[תשרי]] ה'[[תש"כ]] (1959) ונקבר בירושלים.

==הקשר עם חב"ד==
===עם אדמו"ר הריי"צ===
כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארה"ב בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שאבצע שליחותו.

כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, "האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני מקווה שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערת שוליים|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.

===עם הרבי===
לאחר ששמע על [[מאמר]]ו הראשון של [[הרבי]] מ[[י' בשבט]] [[תשי"א]], בו הרבי מגדיר את תפקיד דורנו - להוריד את השכינה למטה לארץ ולהביא [[משיח]] - הגיב בזלזול: הרבי אומר על עצמו שהוא [[מלך המשיח]]!{{מקור}}

הרבי העריכו מאוד, ולדוגמא וראיה לכך יש להביא את המעשה הבא: הרבי ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה.

מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז היראת שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.

== ספריו ==
*חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
*חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
*חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
*חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י)
*חידושי הגרי"ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)
*רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק זאב]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2012-01-29T01:36:56Z

85.65.248.247:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' ('''שניאורסאהן''' בכתיב ה[[חב"ד]]י. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נפטר ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] . בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

בגיל צעיר כבר נודע בשקידתו ורכש ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית הוא קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם, בבוא היום, את החייאת ה[[יהדות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. באחד ממכתביו כותב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]] ובתקופה זו שימש הרבי כמזכירו הפרטי של חמיו.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי [[התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

==פעולותיו==
מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר [[היום יום]].
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].

===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד שיכון חב"ד [[לוד]].
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה.
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].

===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות.
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===
[[קובץ:הרבי ונער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב-[[770]]]]
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]]]]
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז בחשוון]] תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט בטבת]] [[תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].

ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה [[אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ביום [[ט"ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[ראש השנה]] יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי"ד חשוון היתה הפעם האחרונה שיצא למרפסת. בר"ח כסלו היתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ביחידות ליד חדרו הק'. בחודש אדר נאספו מולו בפתח חדרו ילדי צבאות ה'. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]], על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך". הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.

==חיבוריו==
===[[שיחה|שיחות]]===
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.
*'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).
*'''קונטרס בין המצרים''' - שלוש שיחות מימי [[בין המצרים]], שהרבי התחיל ב[[מוגה|הגהתם]] אך לא סיימם{{הערה|השיחות הם מהשנים [[תשמ"ג]], [[תשמ"ו]] ו[[תשמ"ז]].}} וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת [[ספר השיחות]], ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]], בעריכת ובהוצאת [[ועד הנחות התמימים]].
*'''[[שיחות קודש תשנ"א - תשנ"ב]]''' - בלתי מוגה.
*'''ביאורים בהז' תורות שאמר הבעש"ט בג"ע'''.
*'''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' (3 כרכים).

===[[מאמר]]ים===
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.

===מכתבים===
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.

===רשימות===
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}, אך לא נתנם להדפסה. חלקם לוקטו ויצאו לאור, אחרי ג' תמוז תשנ"ד).
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]] אחר אחרי ג' תמוז תשנ"ד.

===ליקוטים===
*'''ביאורים לפרש"י עה"ת ונ"ך''' (5 כרכים).
*'''ביאורים לפרקי אבות''' (2 כרכים).
*'''הדרנים על הש"ס''' (2 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בש"ס''' (3 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה'''.
*'''חידושים וביאורים בגאולה ומשיח''' (2 כרכים).
*'''לקוטי שיחות גאולה ומשיח''' (6 כרכים).
*'''ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח'''.
*'''יין מלכות''' - ביאורים על הרמב"ם (2 כרכים).
*'''תורת מנחם - אגרות מלך''' ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).

===שונות===
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] (וביאורים)'''.
*'''מגבעות אשרונו'''.
*'''המלך במסיבו''' (2 כרכים).
*'''בצל החכמה'''.
*'''סדר ברכת החמה''' (2 כרכים).
*'''[[ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש]]'''.
*'''[[הרב רבי הלל מפאריטש]]'''.
*'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח"י באלול]] שנת [[תשל"ו]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאול זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]{{תמונה}}
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]