חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף חיים רוזנבלט

2017-06-02T13:15:59Z

85.250.134.58: /* משפחתו */

הרב '''יוסף חיים רוזנבלט''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הוא שליח הרבי לגליל התחתון, ורב המועצה האזורית גליל תחתון.[[קובץ:08-12-2015-14-33-08-DSC_6253-758x503.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי רוזנבלט]] ולאמו מרת מלכה.

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים, ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חוה בת הרב [[ישעיהו הרצל]] רב העיר [[נצרת עלית]], החל לפעול בשליחות הרבי בישוב גבעת אבני, וכעבור מספר שנים התמנה כשליח אזורי וכרב המועצה האזורית גליל תחתון.

תחת השגחתו, פועל מערך כשרות המעניק השגחה למוצרים המיוצרים במפעלים המצויים בשטח השיפוט של המועצה האזורית בה מכהן כרב ביניהם מפעלים מפורסמים כדוגמת תה ויסוצקי ופרי ניר ועוד.

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב שאול רוזנבלט - רב ומו"צ בקהילת הפריה החסידית בביתר עילית
*אחיו, הרב שלמה רוזנבלט - משפיע בישיבת תו"ת נתניה
*אחיו, הרב אברהם דב רוזנבלט - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת נוה שאנן חיפה
*אחיו, הרב משה דוד אליהו רוזנבלט - מראשי ישיבת תו"ת אור יהודה
*חתנו, הרב מנחם מענדל פרבר - משיב ונו"נ בישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
*חתנו, הרב משה יצחק העכט - משפיע בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]
*חתנו, הרב [[שמואל ליסון]] - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/053507101869.html מתן תורה גם בגליל התחתון]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג השבועות תשע"ז

{{מיון רגיל:רוזנבלט, יוסף חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנבלט]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]

פרשיית הממזרים

2017-06-02T12:58:12Z

85.250.134.58:

'''פרשת הממזרים''' (או '''פסק דין האח והאחות''') הוא כינוי לפולמוס אודות פסק דין שפסק הרב [[שלמה גורן]] ב[[כסליו]] [[תשל"ג]] (פורסם ב-19 בנובמבר 1972). פסק הדין התיימר לטהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, והביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין [[הציבור החרדי]], ו[[הרבנות הראשית]] לישראל.

==רקע היסטורי==

בשנת תרפ"ג, נישאו הזוג בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שב[[עיירה]] הפולנית לוקוב. לבקשתם של הוריה של חוה, שהיו יהודים, הוא עבר גיור אצל רבה של העיר ליקווה בפולין. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בורקובסקי ואשתו, שבינתיים נולד להם ילד. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים, שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להנשא לשום יהודי כשר.

==הדיון בבתי הדין==
בשנת תשט"ז הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים ל[[נישואין]], כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות השישים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בולק בורקובסקי, שהיה ידוע כגר, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, השאלה הייתה האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, ובנוסף, האם הוא מנהל אורח חיים יהודי שכשלעצמו יכול להעמידו בחזקת גר. בורקובסקי טען שהוא מניח [[תפילין]] מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים [[תפילין]] בבוקר, ולא בשבת, אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. בית הדין בירר האם הוא ידוע בציבור כיהודי, ואכן מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. ומכיון שעל פי ההלכה אדם שמוחזק כגר דינו כגר, בית הדין פסק, שמכיוון שבורוקובסקי ידוע ומוחזק בציבור כגר, אין אפשרות לשנות זאת עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.

הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי סבר שיש מקום להקל, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת "שמע ישראל" אך הרב [[יוסף שלום אלישיב]] פסק שאף אם הגר עובר על דברי חז"ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל לעשות כן ולהקפיד רק על דברים יסודיים כמו הליכה לבית כנסת בשבתות ומנוחה מעבודה בשבת: "בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת".

התיק חזר לבית הדין הרבני בפתח תקווה, ששמע עדים נוספים, בין השאר את עדותו של גבאי שסיפר כי תקופה ארוכה היה בורקובסקי מבקר בבית הכנסת בשבתות, ומצד שני עדויות אחרות לפיהן נצפה בתפילה עומד חסר מעש כמו "ניצב", ולבסוף הכריע שבורקובסקי יהודי וקביעת הממזרות תקפה. התיק הושב לדיון נוסף בערכאת הערעור בבית הדין הרבני הגדול. אל הרבנים אלישיב וישראלי הצטרף הרב עובדיה יוסף. בניגוד לפסק דין הביניים, התקבלה הפעם פה אחד החלטה קצרה ולא מנומקת - לא לשנות את פסק הדין של בית הדין בפתח תקווה.

הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים, ניסה להקים בית דין מיוחד שידון בפרשה מחדש, אולם נתקל בהתנגדות הדיינים שטענו שאין מקום לפסול את בית הדין הרבני הגדול מלדון בנושא על פי ההלכה שאסור לבית דין לערער אחרי פסיקותיו של בית דין אחר כי אסור להחזיקם כטועים. בשלהי שנת תשל"א הודיעו שבעת דייני בית הדין הרבני הגדול שהם מוכנים לשוב ולדון בתיק‏.
===הרקע להתערבות הרב גורן===

בעודו הרב הצבאי הראשי כתב הרב גורן פסק שבו מנה יסודות הלכתיים שלדעתו מאפשרים הקלה בבעיה ההלכתית. עם התמשכות הפרשה לאורך שנים ניסה שר הביטחון משה דיין להתערב לטובת השניים. גם ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה אותם לשיחה ומצוקתם נגעה ללבה. בעקבות הפרשה העלתה סיעת הליברלים העצמאיים הצעת חוק שנועדה להתיר [[נישואין]] אזרחיים לפסולי חיתון, והדבר גרם משבר קואליציוני.
מצה"ל עבר הרב גורן לרבנות הראשית בתל אביב, ולאחר מכן התמודד על כס הרב הראשי האשכנזי. מעל מערכת הבחירות לרב הראשי ריחפה הפרשה כעננה. בסופו של דבר הרב גורן נבחר לרב ראשי כמחליפו של הרב איסר יהודה אונטרמן, שהיה בעל השקפה מחמירה בעניין האח והאחות. לצד הרב גורן נבחר הרב עובדיה יוסף כראשון לציון וכמחליפו של הרב ניסים.

==פסיקת בית הדין המיוחד==

הרב גורן החליט כרב ראשי וכינס בית דין רבני מיוחד להכריע בעניין. תשעה רבנים כונסו ורק אחד מהם, הרב גורן עצמו, היה מוכן להזדהות בשמו. כל השאר שמרו על אנונימיות "כדי למנוע מהם וממשפחותיהם איומים, פגיעות והשמצות מצד קבוצות המהלכים אימים וזורעים טרור", לפי טענתו של הרב גורן. בית דין מיוחד זה, שלדברי הרב גורן הורכב מדיינים, מאבות בתי דין ואף מדיין של בית הדין הרבני הגדול, הכריע לטהר את הממזרים, בעיקר בשל ערעור על עצם קיומה של הגירות. מיד עם פרסום ההכרעה השיא הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון, את חנוך לנגר ואת חברתו, ובאותו ערב התקיימה גם חתונתה של מרים לנגר עם בחיר לבה. החתונות נערכו בהשתתפות שר הביטחון, ושני הזוגות החדשים זכו למברק ברכה מראש הממשלה מאיר. מפלגות השמאל הביעו סיפוק ותקווה שהרבנות תמשיך להיענות לצרכיה של "החברה הנאורה והמתקדמת". הרב גורן הושם תחת שמירת המשטרה, וצעירי המפד"ל הודיעו שיסכימו להתגייס להגן עליו. מקום קבורתו של אביו, שיום האזכרה שלו חל בסמוך, נשמר בסוד מחשש שיחולל.

פסק דינו של הרב גורן פורסם בהרחבה בחוברת שהוציא זמן מה לאחר שנודע על מתן פסק הדין. הוא הסתמך על צרור טיעונים, שכולם נועדו להוכיח כביכול כי לא קיימת חזקת גירות על גר זה. כדי לבסס טענתו זו הוא צירף צרור טענות: באחת מהטענות טען מכיוון שלא ידוע בבירור פרטים אודות מעמד הגירות נחשבת זו כ"חזקה שאין עימה טענה", למרות שכמובן שהדין "חזקה שאין עימה טענה" קשור לחזקות משפטיות כמו חזקת שלוש שנים וחזקת ממון ולא לחזקות באיסורים שאינן קשורים לדיני טענות כלל, הוא הסתמך על עדויות של פסולי עדות שלא שמרו על אורח חיים יהודי, ובנוסף הביא הרב גורן דעה יחידה בראשונים שלפיה גם גר שהתגייר כהלכה, אם שב לסורו והפסיק לקיים מצוות - גרותו פוקעת, ולדבריו במקרה זה ניתן לצרף שיטה זו כדי לקבוע שגרות האב אינה תקפה. הוא צירף טענות של ראשונים ועל סמך "פסק" זה "התיר" את שני הממזרים לבוא בקהל.

==תגובת הרבי==
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.

ללא ספק - אמר הרבי - ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי כוהן עם גרושה וכדומה.

הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפדל" הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.

הרבי קרא לרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.

בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש. הרב לנדא הסביר, שכאשר לדיין הפוסק יש אינטרס אישי בפסק, פסק הדין אינו תקף. על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שכתב מכתב חריף, והרב אלישיב על פסק הרב גורן ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע".

בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אבן העזר]]

תרכ"ט

2017-06-01T09:02:29Z

85.250.134.58:

==תורת שמואל תרכ"ט==
בספר המאמרים תרכ"ט ישנו מאמר ד"ה "מי כמוכה" המדבר בעניין [[ביטול העולמות]] לה'.
בספר [[היום יום]] מובא שמאמר זה נאמר ע"י [[הרבי המהר"ש]] ע"מ [[לטהר את אוויר העולם]].

==נפטרו==
*[[ט"ז שבט תרכ"ט]] [[הסתלקות|נסתלק]] הרה"ק [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וסב סבו של [[הרבי]].

==אירועים==

*[[אדמו"ר המהר"ש]] מסדר ועד קבוע ב[[פטרבורג]] שמטרתו להתעניין בעניני הכלל.

{{תר"א תר"נ}}

{{תר"א}}

תרכ"ט

2017-06-01T09:01:37Z

85.250.134.58: /* תורת שמואל תרכ"ט */

==תורת שמואל תרכ"ט==
בספר המאמרים תרכ"ט ישנו מאמר ד"ה "מי כמוכה" המדבר בעניין [[ביטול העולמות]] לה'.
בספר [[היום יום]] מובא שמאמר זה נאמר ע"י [[הרבי המהר"ש]] ע"מ [[לטהר את אויר העולם]].

==נפטרו==
*[[ט"ז שבט תרכ"ט]] [[הסתלקות|נסתלק]] הרה"ק [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וסב סבו של [[הרבי]].

==אירועים==

*[[אדמו"ר המהר"ש]] מסדר ועד קבוע ב[[פטרבורג]] שמטרתו להתעניין בעניני הכלל.

{{תר"א תר"נ}}

{{תר"א}}

אויר

2017-06-01T09:00:12Z

85.250.134.58: /* בעבודה */

'''אויר''' הוא כינוי לחומר שנמצא בחלל העולם הזה, שהוא אחד מ[[ד' יסודות]] שבהם נברא העולם.
==יסוד הרוח==
בספר יצירה מבואר כי העולם נברא באותיות [[אמ"ש]], והם [[מים]] מימין [[אש]] משמאל ואויר בנתיים ו[[עפר]] למטה{{הערה|מגן דוד ערך ש}}.

מסיבה זאת, בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם אויר. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.

אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה]] [[חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.

כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים.

וכמו האויר ([[יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - [[רצון העליון]] - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.

זאת אומרת - בחינת [[אותיות]] המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי{{הערה|סגל, על פי [[תורה אור]] דף מג, עמוד ב.}}.

==האויר התחתון כמשל לאור חוזר שבספירת המלכות==
האויר התחתון שב[[עולם]] חם יותר מהאויר בגבהים - במרחבי החלל, משום שאור השמש כשנופל על הארץ מכה בכח וחוזר ועולה ממטה למעלה.

נמצא, שהארץ התחתונה המקבלת את החום מהשמש שלמעלה, הופכת להיות משפיעה חום מלמטה למעלה. וזה [[משל]] על ירידת והתלבשות ה[[נשמה]] ב[[גוף]] לצורך עליה, שעל-ידי ירידה זו, תחזור ממטה למעלה להתכלל באור ה' ולדבקה בו יתברך - ביתר שאת מדבקותה כפי שהיתה בעולמות העליונים.

כך גם בכללות [[סדר השתלשלות]] העולמות, מאחר שכל ההתהוות והשתלשלות העולמות היא משום שנתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך - [[דירה בתחתונים]], נמצא שהתכלית הוא העולם הזה התחתון - שאין תחתון למטה ממנו, שנברא בשביל שיהיה דירה ומשכן ל[[עצמותו]] יתברך, וכל העולמות העליונים שבסדר ההשלשלות - קיימים בשביל התהוותו וקיומו של העולם הזה הגשמי.

ולפיכך, החיות והקיום של העולמות העליונים הוא בזכות העולם התחתון וכאילו נובע ממנו.

==בעבודה==

חיי ה[[אדם]] תלוי ב[[אוויר]] בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר ל[[חיים|חיות]], ובאיזה אויר שחיים, כך הם החיים. כשחיים באויר של [[תורה]] ו[[מצוות]], אזי החיים בריאים. כשחיים באויר-[[כפירה]], זהו חיים חולניים עם סכנה תמידית לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית הראשונה זהו לטהר את האוויר, העבודה של [[לטהר את אוויר העולם]] רובצת על יודעי ספר ויודעי [[תורה]]. טהרת האוויר הוא על ידי [[אותיות]] התורה. כשנמצאים בחנות, או כשהולכים ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ואומרים אותיות שבתורה, מטהרים בזאת את האוויר. כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה מוכרח שיהיה לו משהו שיודע בעל פה: [[חומש]], [[תהלים]], [[משניות]], [[תניא]], כך, לכל [[זמן]] ובכל [[מקום]], שיוכל [[מחשבה|לחשוב]] ולומר את אותיות התורה ה[[קדוש]]ות{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"א טבת|י"א טבת]]}}.

==ראו גם==
* [[אור חוזר]]
*[[אוירא דחפיא אקרומא דמוחא]]
*[[אוירא דארץ ישראל מחכים]]

==מקורות לעיון:==
*[[תניא]] פל"ו, [[לקוטי תורה]] [[שיר השירים]] יז. ג'.

{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:משלים בחסידות]]

אויר

2017-06-01T08:59:36Z

85.250.134.58: /* בעבודה */

'''אויר''' הוא כינוי לחומר שנמצא בחלל העולם הזה, שהוא אחד מ[[ד' יסודות]] שבהם נברא העולם.
==יסוד הרוח==
בספר יצירה מבואר כי העולם נברא באותיות [[אמ"ש]], והם [[מים]] מימין [[אש]] משמאל ואויר בנתיים ו[[עפר]] למטה{{הערה|מגן דוד ערך ש}}.

מסיבה זאת, בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם אויר. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.

אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה]] [[חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.

כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים.

וכמו האויר ([[יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - [[רצון העליון]] - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.

זאת אומרת - בחינת [[אותיות]] המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי{{הערה|סגל, על פי [[תורה אור]] דף מג, עמוד ב.}}.

==האויר התחתון כמשל לאור חוזר שבספירת המלכות==
האויר התחתון שב[[עולם]] חם יותר מהאויר בגבהים - במרחבי החלל, משום שאור השמש כשנופל על הארץ מכה בכח וחוזר ועולה ממטה למעלה.

נמצא, שהארץ התחתונה המקבלת את החום מהשמש שלמעלה, הופכת להיות משפיעה חום מלמטה למעלה. וזה [[משל]] על ירידת והתלבשות ה[[נשמה]] ב[[גוף]] לצורך עליה, שעל-ידי ירידה זו, תחזור ממטה למעלה להתכלל באור ה' ולדבקה בו יתברך - ביתר שאת מדבקותה כפי שהיתה בעולמות העליונים.

כך גם בכללות [[סדר השתלשלות]] העולמות, מאחר שכל ההתהוות והשתלשלות העולמות היא משום שנתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך - [[דירה בתחתונים]], נמצא שהתכלית הוא העולם הזה התחתון - שאין תחתון למטה ממנו, שנברא בשביל שיהיה דירה ומשכן ל[[עצמותו]] יתברך, וכל העולמות העליונים שבסדר ההשלשלות - קיימים בשביל התהוותו וקיומו של העולם הזה הגשמי.

ולפיכך, החיות והקיום של העולמות העליונים הוא בזכות העולם התחתון וכאילו נובע ממנו.

==בעבודה==

חיי ה[[אדם]] תלוי ב[[אוויר]] בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר ל[[חיים|חיות]], ובאיזה אויר שחיים, כך הם החיים. כשחיים באויר של [[תורה]] ו[[מצוות]], אזי החיים בריאים. כשחיים באויר-[[כפירה]], זהו חיים חולניים עם סכנה תמידית לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית הראשונה זהו לטהר את האוויר, העבודה של [[לטהר את אויר העולם]] רובצת על יודעי ספר ויודעי [[תורה]]. טהרת האוויר הוא על ידי [[אותיות]] התורה. כשנמצאים בחנות, או כשהולכים ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ואומרים אותיות שבתורה, מטהרים בזאת את האוויר. כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה מוכרח שיהיה לו משהו שיודע בעל פה: [[חומש]], [[תהלים]], [[משניות]], [[תניא]], כך, לכל [[זמן]] ובכל [[מקום]], שיוכל [[מחשבה|לחשוב]] ולומר את אותיות התורה ה[[קדוש]]ות{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"א טבת|י"א טבת]]}}.

==ראו גם==
* [[אור חוזר]]
*[[אוירא דחפיא אקרומא דמוחא]]
*[[אוירא דארץ ישראל מחכים]]

==מקורות לעיון:==
*[[תניא]] פל"ו, [[לקוטי תורה]] [[שיר השירים]] יז. ג'.

{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:משלים בחסידות]]

תרכ"ט

2017-06-01T08:41:39Z

85.250.134.58:

לקוטי תורה - תורת שמואל

2017-06-01T08:38:40Z

85.250.134.58: /* חלקי הסדרה */

[[קובץ:תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר 'תורת שמואל' משנת [[תרכ"ו]]]]
לקוטי תורה '''תורת שמואל''' היא סדרת ספרים של [[מאמר]]י [[אדמו"ר מהר"ש]].
[[קובץ:הרבי עם תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את 'תורת שמואל']]
==חלקי הסדרה==
*[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
*תרכ"ו
*תרכ"ז
*תרכ"ח (כתבי יד ר' שמואל הסופר)
*[[תרכ"ט]]
*תר"ל
*תרל"א (ב"כ)
*תרל"ב (ב"כ)
*תרל"ג (ב"כ)
*תרל"ה (ב"כ)
*תרל"ו (ב"כ)
*תרל"ז (המשך 'וככה' נדפס בכרך בפ"ע)
*תרל"ח
*תרל"ט (ב"כ)
*תר"מ (ב"כ)
*תרמ"א
*תרמ"ב
===תורת שמואל - דרושי חתונה===
תורת שמואל - דרושי חתונה מכיל מאמרים דרושים מ[[אדמו"ר המהר"ש]] שנאמרו ונרשמו בזמנים שונים בקשר לחתונות בני משפחה. המאמרים הנדפסים בספר נחלקים לשני סוגים: א) חלק מהמאמרים שנרשמו בגוף כתב יד אדמו"ר המהר"ש, ובלשונו הקדושה ממש. ב) [[הנחה|הנחות]], חלקם הוגהו ותוקנו על ידי אדמו"ר המהר"ש.

הספר נערך על ידי ר' גבריאל שפירא ור' אליהו מטוסוב.

בשנת [[תשע"ג]] הודפסה על ידי [[קה"ת]] חוברת בה מופיעים מאמרים נוספים, שנדפסו ברובם קודם לכן בשבועון חסידי חב"ד העולמי '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].

===תורת שמואל ספר השיחות===
תורת שמואל - ספר השיחות הינו ליקוט של סיפורים ואמרות מספרי [[רבותינו נשיאינו]], בשם אדמו"ר המהר"ש. נערך על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

== קישורים חיצונים ==
===טקסט הספרים באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)]]===
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/627/index.htm ספר המאמרים - תרכ"ז]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/629/index.htm ספר המאמרים - תרכ"ט]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/631a/index.htm ספר המאמרים - תרל"א (חלק א')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/632a/index.htm ספר המאמרים - תרל"ב (חלק א')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/632b/index.htm ספר המאמרים - תרל"ב (חלק ב')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/633a/index.htm ספר המאמרים - תרל"ג (חלק א')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/633b/index.htm ספר המאמרים - תרל"ג (חלק ב')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/635b/index.htm ספר המאמרים - תרל"ה (חלק ב')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/index.htm ספר המאמרים - תרל"ח]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/639a/index.htm ספר המאמרים - תרל"ט (חלק א')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/639b/index.htm ספר המאמרים - תרל"ט (חלק ב')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/640a/index.htm ספר המאמרים - תר"מ (חלק א')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/640b/index.htm ספר המאמרים - תר"מ (חלק ב')]
*[http://chabadlibrary.org/maharash/tsh/641/index.htm ספר המאמרים - תרמ"א (חלק א')]

===הספרים באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]===
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15940&pgnum=1 ספר המאמרים - תרכ"ו]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16012&pgnum=1 ספר המאמרים - תרכ"ז]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15770&pgnum=1 ספר המאמרים - תרכ"ח]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15917&pgnum=1 ספר המאמרים - תרכ"ט]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&pgnum=1 ספר המאמרים - תר"ל]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15796&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"א (חלק א')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15933&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ב (חלק א')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15909&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ב (חלק ב')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15908&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ג (חלק א')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32950&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ג (חלק ב')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15938&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ד]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ה (חלק א')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15858&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ה (חלק ב')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32948&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ו]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32949&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ו (חלק ב')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32947&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ז (וככה)]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ח]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15934&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ט (חלק א')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15894&pgnum=1 ספר המאמרים - תרל"ט (חלק ב')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&pgnum=1 ספר המאמרים - תר"מ (חלק א')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16026&pgnum=1 ספר המאמרים - תר"מ (חלק ב')]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16064&pgnum=1 ספר המאמרים - תרמ"א]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&pgnum=1 ספר השיחות]

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש]]

מכון לראות את מלכנו

2017-06-01T07:46:26Z

85.250.134.58: /* הפקות נוספות */

[[קובץ:לראות.png|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לתכנית]][[קובץ:דיסק לראות תמוז עג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיסק זה צורף למנויי בית משיח לקראת ג' תמוז ה'תשע"ג]][[קובץ:השיחה לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לשיחה השבועית]][[קובץ:מאורעות לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח למאורעות מבית חיינו]][[קובץ:יחי לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המדור החדש - יומנים מתשנ"ג]]
'''מכון לראות את מלכנו''' הינו מכון המתעסק בהפצת קטעי וידאו של [[הרבי מליובאוויטש|הרבי]] ותרגומם לעברית.

משרד המכון נמצא ב[[נחלת הר חב"ד]] ומנהלו הוא הרב [[שמשון גולדשטיין]].

==תכניות קבועות==
===תכנית שבועית===
המכון הוקם בשנת תש"ס כאשר ההפקה המרכזית שלו היא תכנית וידאו שבועית המופצת בדיסקים להקרנות קהילתיות ופרטיות. כל תכנית (עשרים דקות בממוצע) מכילה מדורים שונים ובהם קטעי וידאו של [[הרבי]].

התכנית הינה הראשונה מסוגה, שיצאה בעקבות [[ג' תמוז תשנ"ד]] ונועדה להגברת ה[[התקשרות]] אל הרבי גם כשאין רואים אותו, והיא מוקרנת בעיקר בבתי כנסת או ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם (בעיקר במוצאי שבת), ומנויים פרטיים.

===תוכן התכנית===
בתכנית חמישה מדורים קבועים:
* "השיחה השבועית" - [[שיחה]] של הרבי הקשורה ל[[פרשת השבוע]] או אירועי החודש בלוח היהודי וכדומה.
* "מאורעות בבית חיינו" - רגעים מיוחדים במחיצתו של הרבי, כגון תפילות או אירועים מיוחדים ב[[770]] במשך השנה.
* "חלוקת דולרים" - פגישות של אישים שונים עם הרבי במהלך "[[חלוקת דולרים]]" ב[[יום ראשון|ימי ראשון]] ועוד.
* "הגיע זמן גאולתכם" - שיחה אקטואלית של הרבי בנושא של [[גאולה]] ו[[משיח]], הנוגעת למהות התקופה ועניינה.
*ניגון - ניגון שמחה חבד"י מדי שבוע.

וכן מדורים המתפרסמים לעיתים:
*"מעשה רב" - הנהגות של הרבי בתפילה וכדומה.

בשנת [[תשע"ג]] נוסף מדור חדש:
*"יחי המלך לעולם" - קטעי וידאו מהשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] בהם נראה [[הרבי]] מעודד את שירת [[יחי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 "הרבי יצא אל המרפסת כדי שהחסידים יראו אותו"] מאמר תגובה של המכון בעקבות ביקורת על המדור}}.

===רבי יומי===
ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] יזם המכון הפקה יומית בת כשתי דקות, המכילה לחילופין קטעי שיחות, חלוקת דולרים, התוועדויות וניגונים, ונשלחת ללא תשלום לעשרות אלפי מנויים בארץ ובעולם. התכנית מתורגמת גם ל[[אנגלית]] בשם "My maor" ונשלחת למנויים דוברי שפה זו.

==הפקות נוספות==
*'''הרבי מספר''' - קטעי סיפורים וניגונים של [[רבותינו נשיאנו]].
*'''רואים דא"ח''' - [[מאמר|מאמרים]] של הרבי לפי חודשי השנה בתרגום לעברית.
*'''רבי יומי''' - שני תקליטורים המכילים את השנה הראשונה יוזמת 'רבי יומי'.
*'''התוועדויות''' - שני תקליטורים צפיה של התוועדות שלימה בתרגום לעברית - י"ב תמוז תשד"מ.

==ראו גם==
*[[Jewish Educational Media]]{{כ}} ([[jem]])

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/category/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/ תכניות "רבי יומי"] באתר {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%EC%F8%E0%E5%FA%20%E0%FA%20%EE%EC%EB%F0%E5 עשרות קטעי וידאו מהתוכניות במשך השנים]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62985 תוכנית שבועית של 'לראות את מלכנו' לדוגמא (פרשת מסעי תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]

מכון לראות את מלכנו

2017-06-01T07:46:02Z

85.250.134.58: /* הפקות נוספות */

[[קובץ:לראות.png|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לתכנית]][[קובץ:דיסק לראות תמוז עג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיסק זה צורף למנויי בית משיח לקראת ג' תמוז ה'תשע"ג]][[קובץ:השיחה לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לשיחה השבועית]][[קובץ:מאורעות לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח למאורעות מבית חיינו]][[קובץ:יחי לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המדור החדש - יומנים מתשנ"ג]]
'''מכון לראות את מלכנו''' הינו מכון המתעסק בהפצת קטעי וידאו של [[הרבי מליובאוויטש|הרבי]] ותרגומם לעברית.

משרד המכון נמצא ב[[נחלת הר חב"ד]] ומנהלו הוא הרב [[שמשון גולדשטיין]].

==תכניות קבועות==
===תכנית שבועית===
המכון הוקם בשנת תש"ס כאשר ההפקה המרכזית שלו היא תכנית וידאו שבועית המופצת בדיסקים להקרנות קהילתיות ופרטיות. כל תכנית (עשרים דקות בממוצע) מכילה מדורים שונים ובהם קטעי וידאו של [[הרבי]].

התכנית הינה הראשונה מסוגה, שיצאה בעקבות [[ג' תמוז תשנ"ד]] ונועדה להגברת ה[[התקשרות]] אל הרבי גם כשאין רואים אותו, והיא מוקרנת בעיקר בבתי כנסת או ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם (בעיקר במוצאי שבת), ומנויים פרטיים.

===תוכן התכנית===
בתכנית חמישה מדורים קבועים:
* "השיחה השבועית" - [[שיחה]] של הרבי הקשורה ל[[פרשת השבוע]] או אירועי החודש בלוח היהודי וכדומה.
* "מאורעות בבית חיינו" - רגעים מיוחדים במחיצתו של הרבי, כגון תפילות או אירועים מיוחדים ב[[770]] במשך השנה.
* "חלוקת דולרים" - פגישות של אישים שונים עם הרבי במהלך "[[חלוקת דולרים]]" ב[[יום ראשון|ימי ראשון]] ועוד.
* "הגיע זמן גאולתכם" - שיחה אקטואלית של הרבי בנושא של [[גאולה]] ו[[משיח]], הנוגעת למהות התקופה ועניינה.
*ניגון - ניגון שמחה חבד"י מדי שבוע.

וכן מדורים המתפרסמים לעיתים:
*"מעשה רב" - הנהגות של הרבי בתפילה וכדומה.

בשנת [[תשע"ג]] נוסף מדור חדש:
*"יחי המלך לעולם" - קטעי וידאו מהשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] בהם נראה [[הרבי]] מעודד את שירת [[יחי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 "הרבי יצא אל המרפסת כדי שהחסידים יראו אותו"] מאמר תגובה של המכון בעקבות ביקורת על המדור}}.

===רבי יומי===
ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] יזם המכון הפקה יומית בת כשתי דקות, המכילה לחילופין קטעי שיחות, חלוקת דולרים, התוועדויות וניגונים, ונשלחת ללא תשלום לעשרות אלפי מנויים בארץ ובעולם. התכנית מתורגמת גם ל[[אנגלית]] בשם "My maor" ונשלחת למנויים דוברי שפה זו.

==הפקות נוספות==
*'''הרבי מספר''' - קטעי סיפורים וניגונים של [[רבותינו נשיאנו]].
*'''רואים דא"ח''' - [[מאמר|מאמרים]] של הרבי לפי חודשי השנה בתרגום לעברית.
*'''רבי יומי''' - שני תקליטורים המכילים את השנה הראשונה יוזמת 'רבי יומי'.
*'''התוועדויות''' - תקליטור צפיה של התוועדות שלימה בתרגום לעברית - י"ב תמוז תשד"מ.

==ראו גם==
*[[Jewish Educational Media]]{{כ}} ([[jem]])

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/category/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/ תכניות "רבי יומי"] באתר {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%EC%F8%E0%E5%FA%20%E0%FA%20%EE%EC%EB%F0%E5 עשרות קטעי וידאו מהתוכניות במשך השנים]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62985 תוכנית שבועית של 'לראות את מלכנו' לדוגמא (פרשת מסעי תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]

מכון לראות את מלכנו

2017-06-01T07:43:24Z

85.250.134.58: /* רבי יומי */

[[קובץ:לראות.png|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לתכנית]][[קובץ:דיסק לראות תמוז עג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיסק זה צורף למנויי בית משיח לקראת ג' תמוז ה'תשע"ג]][[קובץ:השיחה לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לשיחה השבועית]][[קובץ:מאורעות לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח למאורעות מבית חיינו]][[קובץ:יחי לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המדור החדש - יומנים מתשנ"ג]]
'''מכון לראות את מלכנו''' הינו מכון המתעסק בהפצת קטעי וידאו של [[הרבי מליובאוויטש|הרבי]] ותרגומם לעברית.

משרד המכון נמצא ב[[נחלת הר חב"ד]] ומנהלו הוא הרב [[שמשון גולדשטיין]].

==תכניות קבועות==
===תכנית שבועית===
המכון הוקם בשנת תש"ס כאשר ההפקה המרכזית שלו היא תכנית וידאו שבועית המופצת בדיסקים להקרנות קהילתיות ופרטיות. כל תכנית (עשרים דקות בממוצע) מכילה מדורים שונים ובהם קטעי וידאו של [[הרבי]].

התכנית הינה הראשונה מסוגה, שיצאה בעקבות [[ג' תמוז תשנ"ד]] ונועדה להגברת ה[[התקשרות]] אל הרבי גם כשאין רואים אותו, והיא מוקרנת בעיקר בבתי כנסת או ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם (בעיקר במוצאי שבת), ומנויים פרטיים.

===תוכן התכנית===
בתכנית חמישה מדורים קבועים:
* "השיחה השבועית" - [[שיחה]] של הרבי הקשורה ל[[פרשת השבוע]] או אירועי החודש בלוח היהודי וכדומה.
* "מאורעות בבית חיינו" - רגעים מיוחדים במחיצתו של הרבי, כגון תפילות או אירועים מיוחדים ב[[770]] במשך השנה.
* "חלוקת דולרים" - פגישות של אישים שונים עם הרבי במהלך "[[חלוקת דולרים]]" ב[[יום ראשון|ימי ראשון]] ועוד.
* "הגיע זמן גאולתכם" - שיחה אקטואלית של הרבי בנושא של [[גאולה]] ו[[משיח]], הנוגעת למהות התקופה ועניינה.
*ניגון - ניגון שמחה חבד"י מדי שבוע.

וכן מדורים המתפרסמים לעיתים:
*"מעשה רב" - הנהגות של הרבי בתפילה וכדומה.

בשנת [[תשע"ג]] נוסף מדור חדש:
*"יחי המלך לעולם" - קטעי וידאו מהשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] בהם נראה [[הרבי]] מעודד את שירת [[יחי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 "הרבי יצא אל המרפסת כדי שהחסידים יראו אותו"] מאמר תגובה של המכון בעקבות ביקורת על המדור}}.

===רבי יומי===
ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] יזם המכון הפקה יומית בת כשתי דקות, המכילה לחילופין קטעי שיחות, חלוקת דולרים, התוועדויות וניגונים, ונשלחת ללא תשלום לעשרות אלפי מנויים בארץ ובעולם. התכנית מתורגמת גם ל[[אנגלית]] בשם "My maor" ונשלחת למנויים דוברי שפה זו.

==הפקות נוספות==
*'''הרבי מספר''' - קטעי סיפורים וניגונים של [[רבותינו נשיאנו]].
*'''רואים דא"ח''' - [[מאמר|מאמרים]] של הרבי לפי חודשי השנה בתרגום לעברית.

==ראו גם==
*[[Jewish Educational Media]]{{כ}} ([[jem]])

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/category/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/ תכניות "רבי יומי"] באתר {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%EC%F8%E0%E5%FA%20%E0%FA%20%EE%EC%EB%F0%E5 עשרות קטעי וידאו מהתוכניות במשך השנים]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62985 תוכנית שבועית של 'לראות את מלכנו' לדוגמא (פרשת מסעי תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]

מכון לראות את מלכנו

2017-06-01T07:42:46Z

85.250.134.58: /* תוכן התכנית */

[[קובץ:לראות.png|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לתכנית]][[קובץ:דיסק לראות תמוז עג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיסק זה צורף למנויי בית משיח לקראת ג' תמוז ה'תשע"ג]][[קובץ:השיחה לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לשיחה השבועית]][[קובץ:מאורעות לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח למאורעות מבית חיינו]][[קובץ:יחי לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המדור החדש - יומנים מתשנ"ג]]
'''מכון לראות את מלכנו''' הינו מכון המתעסק בהפצת קטעי וידאו של [[הרבי מליובאוויטש|הרבי]] ותרגומם לעברית.

משרד המכון נמצא ב[[נחלת הר חב"ד]] ומנהלו הוא הרב [[שמשון גולדשטיין]].

==תכניות קבועות==
===תכנית שבועית===
המכון הוקם בשנת תש"ס כאשר ההפקה המרכזית שלו היא תכנית וידאו שבועית המופצת בדיסקים להקרנות קהילתיות ופרטיות. כל תכנית (עשרים דקות בממוצע) מכילה מדורים שונים ובהם קטעי וידאו של [[הרבי]].

התכנית הינה הראשונה מסוגה, שיצאה בעקבות [[ג' תמוז תשנ"ד]] ונועדה להגברת ה[[התקשרות]] אל הרבי גם כשאין רואים אותו, והיא מוקרנת בעיקר בבתי כנסת או ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם (בעיקר במוצאי שבת), ומנויים פרטיים.

===תוכן התכנית===
בתכנית חמישה מדורים קבועים:
* "השיחה השבועית" - [[שיחה]] של הרבי הקשורה ל[[פרשת השבוע]] או אירועי החודש בלוח היהודי וכדומה.
* "מאורעות בבית חיינו" - רגעים מיוחדים במחיצתו של הרבי, כגון תפילות או אירועים מיוחדים ב[[770]] במשך השנה.
* "חלוקת דולרים" - פגישות של אישים שונים עם הרבי במהלך "[[חלוקת דולרים]]" ב[[יום ראשון|ימי ראשון]] ועוד.
* "הגיע זמן גאולתכם" - שיחה אקטואלית של הרבי בנושא של [[גאולה]] ו[[משיח]], הנוגעת למהות התקופה ועניינה.
*ניגון - ניגון שמחה חבד"י מדי שבוע.

וכן מדורים המתפרסמים לעיתים:
*"מעשה רב" - הנהגות של הרבי בתפילה וכדומה.

בשנת [[תשע"ג]] נוסף מדור חדש:
*"יחי המלך לעולם" - קטעי וידאו מהשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] בהם נראה [[הרבי]] מעודד את שירת [[יחי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 "הרבי יצא אל המרפסת כדי שהחסידים יראו אותו"] מאמר תגובה של המכון בעקבות ביקורת על המדור}}.

===רבי יומי===
ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] יזם המכון הפקה יומית בת כשתי דקות, המכילה לחילופין קטעי שיחות, חלוקת דולרים, התוועדויות וניגונים, ונשלחת ללא תשלום לאלפי מנויים בארץ ובעולם. התכנית מתורגמת גם ל[[אנגלית]] בשם "My maor" ונשלחת למנויים דוברי שפה זו.

==הפקות נוספות==
*'''הרבי מספר''' - קטעי סיפורים וניגונים של [[רבותינו נשיאנו]].
*'''רואים דא"ח''' - [[מאמר|מאמרים]] של הרבי לפי חודשי השנה בתרגום לעברית.

==ראו גם==
*[[Jewish Educational Media]]{{כ}} ([[jem]])

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/category/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/ תכניות "רבי יומי"] באתר {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%EC%F8%E0%E5%FA%20%E0%FA%20%EE%EC%EB%F0%E5 עשרות קטעי וידאו מהתוכניות במשך השנים]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62985 תוכנית שבועית של 'לראות את מלכנו' לדוגמא (פרשת מסעי תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]

תש"ס

2017-06-01T07:40:41Z

85.250.134.58: /* אירועים */

== נפטרו ==
*[[י' חשוון]] - ר' [[דוד שלמה גרשוביץ]] - מראשוני מתיישבי [[כפר חב"ד]]
*[[כ' סיון תש"ס]] - הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] - רבה של שכונת [[קראון הייטס]].

==אירועים==
*הוקם "[[את"ה העולמי]]".
*הוקמה ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הוקמה [[ישיבת דעת רחובות]] ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].
*הוקם אתר החדשות [[חב"ד און ליין]].
*הוקם מכון '[[לראות את מלכנו]]'.

{{תנש"א משיח}}

{{תנש"א}}

אברהם אזדבא

2017-06-01T07:39:32Z

85.250.134.58: /* תולדות חיים */

[[תמונה:הרב אזדבא.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם אזדבא]]
הרב '''אברהם אזדבא''' הוא רב וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשכונת המלך [[קראון הייטס]] - "כאן ציוה ה' את הברכה" ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב שלום זאלע ולאמו מרת זאלע. משפחתו נמנתה על חסידי [[גור]] אך היתה מקורבת לחסידות חב"ד.

בעודו ילד, נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברונקס]] אצל הרב [[מרדכי דוב אלטיין]], ובעקבות לימודיו בישיבה הפך לחסיד חב"ד. בהמשך למד במשך כעשור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר מכן נסע ללמוד במשך תקופה קצרה בארץ הקודש.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה בלומה בת החסיד הרב [[יוסף גולדברג]], נשלח על ידי הרבי לשמש כרב מורה הוראה ב[[דנמרק]], וכאשר הקים הרבי את [[האו"ם החסידי]], מונה על ידי [[הרבי]] כ"בעל הבית" על מדינת דנמרק.

כעבור מספר שנים, נקרא לשמש כחבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ושימש בה במשך שלוש שנים כ[[ר"מ]], ולאחר מכן התמנה כ[[ר"מ]] וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

בבחירות שנערכו בשנת [[תשמ"ו]] לכהונת חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] שנקראו כולם בתואר 'אביר שבאבירים', נבחר לשמש כרב יחד עם הרב [[יהודה קלמן מארלו]], וזכה לעידודו של הרבי שטרח במענות והוראות רבות לחזק את מעמדם של חברי בית הדין בקראון הייטס.

==פסיקות הלכתיות==
*היתר שתית [[מים]] ללא סינון במדינת ניו יורק, למרות דעת רוב רבני האזור וחברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] האוסרים זאת, בעקבות חלקי תולעים הנמצאים במים.
*היתר הסתמכות על זמן [[צאת הכוכבים]] הגדולים, בדינים בהם נדרשת המתנה עד צאת הכוכבים הקטנים, בנימוק שבזמננו מאפשרים השעונים חישוב מדוייק של הזמן.
*לומר את ה'קרבנות' של [[תפילת מנחה]] קודם שתעבור חצי שעה לאחר חצות.
*שאפשר לומר "יקום פורקן" שנאמר בשבת לפני מוסף גם אם לא מתפלל במנין אלא שיש עשרה אנשים לידו.

==ספריו וכתביו==
*'''בשבילי הבבלי והירושלמי''', ניו יורק תשנ"ב

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל אזדבא - [[שליח]] [[הרבי]] בקרדו, [[ירושלים]].
*בנו, הרב שלום זאלע אזדבא - לונדון, אנגליה
*בנו, הרב יעקב קאפיל אזדבא
*בנו, הרב לוי יצחק אזדבא - שליח הרבי בבל הארבור, ניו יורק
*בנו, הרב שניאור זלמן אזדבא
*בנו, הרב ישראל דוד אזדבא
*בתו מרת שרה, רעיית הרב אשר זליג הרסון
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שלמה דב יפה
*בתו מרת דבורה לאה
*בתו מרת רבקה

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:אזדבא, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]

אברהם אזדבא

2017-06-01T07:36:22Z

85.250.134.58: /* פסיקות הלכתיות */

[[תמונה:הרב אזדבא.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם אזדבא]]
הרב '''אברהם אזדבא''' הוא רב וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשכונת המלך [[קראון הייטס]] - "כאן ציוה ה' את הברכה" ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב שלום זאלע ולאמו מרת זאלע. משפחתו נמנתה על חסידי [[גור]] אך היתה מקורבת לחסידות חב"ד.

בעודו ילד, נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברונקס]] אצל הרב [[מרדכי דוב אלטיין]], ובעקבות לימודיו בישיבה הפך לחסיד חב"ד. בהמשך למד במשך כעשור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר מכן נסע ללמוד במשך תקופה קצרה בארץ הקודש.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה בלומה בת החסיד הרב [[יוסף גולדברג]], נשלח על ידי הרבי לשמש כרב מורה הוראה ב[[דנמרק]], וכאשר הקים הרבי את [[האו"ם החסידי]], מונה על ידי [[הרבי]] כ"בעל הבית" על מדינת דנמרק.

כעבור מספר שנים, נקרא לשמש כחבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ושימש בה במשך שלוש שנים כ[[ר"מ]], ולאחר מכן התמנה כ[[ר"מ]] וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

בבחירות שנערכו בשנת [[תשמ"ו]] לכהונת חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]], נבחר לשמש כרב יחד עם הרב [[יהודה קלמן מארלו]], וזכה לעידודו של הרבי שטרח במענות והוראות רבות לחזק את מעמדם של חברי בית הדין בקראון הייטס.

==פסיקות הלכתיות==
*היתר שתית [[מים]] ללא סינון במדינת ניו יורק, למרות דעת רוב רבני האזור וחברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] האוסרים זאת, בעקבות חלקי תולעים הנמצאים במים.
*היתר הסתמכות על זמן [[צאת הכוכבים]] הגדולים, בדינים בהם נדרשת המתנה עד צאת הכוכבים הקטנים, בנימוק שבזמננו מאפשרים השעונים חישוב מדוייק של הזמן.
*לומר את ה'קרבנות' של [[תפילת מנחה]] קודם שתעבור חצי שעה לאחר חצות.
*שאפשר לומר "יקום פורקן" שנאמר בשבת לפני מוסף גם אם לא מתפלל במנין אלא שיש עשרה אנשים לידו.

==ספריו וכתביו==
*'''בשבילי הבבלי והירושלמי''', ניו יורק תשנ"ב

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל אזדבא - [[שליח]] [[הרבי]] בקרדו, [[ירושלים]].
*בנו, הרב שלום זאלע אזדבא - לונדון, אנגליה
*בנו, הרב יעקב קאפיל אזדבא
*בנו, הרב לוי יצחק אזדבא - שליח הרבי בבל הארבור, ניו יורק
*בנו, הרב שניאור זלמן אזדבא
*בנו, הרב ישראל דוד אזדבא
*בתו מרת שרה, רעיית הרב אשר זליג הרסון
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שלמה דב יפה
*בתו מרת דבורה לאה
*בתו מרת רבקה

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:אזדבא, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]

בית רפואה

2017-06-01T07:29:04Z

85.250.134.58: /* מוסדות רפואיים כבקשת הרבי */

'''בית רפואה''' זהו עדכון לכינוי "בית חולים" ששרשו בטעות, ונפוץ בקרב האוכלוסיה. וזאת, בעקבות הוראתו ובקשתו של [[הרבי]] לשנות את שמותיהם של בתי החולים ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם ל"בית רפואה" או "בית רופאים".

==סיבת עדכון השם==
באגרת ששלח הרבי לפרופ' מרדכי שני, שכיהן אז כמנהל בית הרפואה ‘שיבא' בתל השומר, כותב הוא: "בוודאי זוכרני פגישתו שביקר כאן ביחד עם חבריו. ותקוותי שזוכר גם כן הצעתי שבמקום להשתמש בביטוי "בית חולים" יקראו לו "בית רפואה".

"ואף שבהשקפה ראשונה החילוק הוא בתיבות ומילים, אבל עצם השינוי יש בו כדי להביא עידוד.

"ועוד והוא העיקר: שזהו מתאים יותר לאמיתתו של בית זה, שתכליתו ומטרתו להביא רפואה ועד לרפואה שלימה, ולמה ייקרא בשם שאינו הולם יפה את העניין..."

==להחליף את "התואר השגרתי"==
במכתב ל"עובדי המטבח" בבית הרפואה אשקלון מתאריך כ"ז [[סיוון]] תשל"ט, כותב הרבי: "כמדובר כמה פעמים, אין דעתי נוחה כלל מהתואר "בית חולים", שהרי הכוונה והמטרה והתוכן והעיקר של בית כזה לשמש בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפאות. ותקותי שסוף סוף יתקבל התואר "בית רפואה" במקום התואר השגרתי של עתה".

=="בית רופאים"==
בחלוקת הדולרים ל[[צדקה]] שנערכה בתאריך כ"ד [[מנחם אב]] תשמ"ח, כאשר עבר פרופ' [[אבנר חי שאקי]] ואמר לרבי כי נכדו שנולד נמצא בבית החולים וזקוק לברכה, ענה לו הרבי: "אני רגיל לקרוא למוסד זה לא בשם "בית חולים", כי זה לא נכון. האמת - שזהו "בית הרופאים". החולה הרי נחלה בבית, ומפני מה הולך הוא לבית זה? - מפני ששם נמצאים הרופאים. אזי טוב יותר וזכות יותר לקרוא לזה "בית רופאים", והעיקר שתהיה רפואה קרובה ובהצלחה".

==שימוש נכון בכינוי הבית==
גם בשיחה מוגהת של הרבי מ[[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]] אודות הזהירות בשמירת היולדת בבית הרפואה, שולל הרבי את התואר של בית החולים "כמדובר כמה פעמים שלא כדאי להשתמש בשם "בית חולים", אלא אדרבה - "בית רפואה" (או "בית הרופאים") ובפרט שדוקא זה בהתאם לתוכן והמטרה שבית זה - בית רפואה על ידי רופאים, שתפקידם לרפאות".

==מוסדות רפואיים כבקשת הרבי==

שני בתי רפואה בישראל נקראים מזה שנים רבות בתואר "בית רפואה" בעקבות בקשתו הישירה של הרבי מלך המשיח:

*'''"המרכז הרפואי לניאדו"''', קריית צאנז נתניה - שהוקם על ידי האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל.

הרב בנימין ויליגער סיפר בעבר מדוע כך נקרא המרכז הרפואי: "הרבי התעניין בכל פרט ופרט בבית הרפואה ‘לניאדו' ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של האדמו"ר מקלויזנבורג. בהמשך אף ייעץ כמה עצות מועילות שממש הועילו ונתנו פירותיהם לאחר מכן, ואפילו עד עצם היום הזה. הרבי נתן צ'ק על סך 180 דולר, ואגב כך אמר: "בליובאוויטש לא נתנו מכתבי המלצה לחיזוקם של מוסדות אבל נתנו כסף". כשנתן את הצ'ק ביקש שלא יקראו למוסד "בית חולים" אלא "בית רפואה". בסופו של דבר קראנו לו "מרכז רפואי".

*'''"בית הרפואה מעייני הישועה"''', [[בני ברק]] - שהקים ד"ר משה רוטשילד.

ד"ר רוטשילד סיפר פעם, שב[[יחידות]] שהיתה לו אצל הרבי, העניק לו הרבי צ'ק פתוח כתרומה. "שאלתי כמה לרשום בו, והוא השיב: "כמה שאתה רוצה". הרבי אף המליץ לי לקרוא לזה "בית רפואה" ולא "בית חולים", כפי שמוסד זה נקרא בספרות התורנית, כבית שמטרתו לרפא ולא להנציח מחלה" ([[עיתון]] "משפחה").

==תשובות ועידודים מהרבי==
הרב [[אליעזר מזרחי]], מי שכיהן כסגן שר הבריאות ופעל רבות לנושא תיקונים ושיפורים מבחינת ההלכה וגדרי ה[[צניעות]] בבתי רפואה פסיכיאטריים, זכה לתשובות ועידודים רבים מהרבי מלך המשיח בעניינים אלו. הוא גם דחף לעניין של קריאת ‘בתי רפואה'.

==ארגוני הרפואה מעדכנים את השם==
אחד השינויים המופלאים שחלו בשנים האחרונות הוא שינוי גישת ההסתכלות של הנהלות קופות הבריאות בנוגע לשירות שהם נותנים לציבור. אין עוד "חולה" - מעתה אמור "מתרפא"; גם בתי-הרפואה הסבו את שמם, ומעתה הם "בתי רפואה" או "מרכזיים רפואיים". חלק מקופות הבריאות בארץ כבר שינו רשמית את שמם וסמלם. "קופת חולים מכבי" הפכה ל"מכבי שירותי בריאות". גם "קופת חולים הכללית" שינתה את השם, הסמל והלוגו. מעתה היא "שירותי בריאות כללית".

==בתי הרפואה וימות המשיח==
באחת השיחות אמר הרבי כי תפקידם של הרופאים בימות המשיח יהיה לפסוק שהחולים הם בריאים. כנראה שבהתאם לכך, בתי הרפואה אף הם יהיו במתכונת דומה.

כחלק מהטעימה של ימות המשיח, גם השמות משתנים בהתאם ומעתה השם הגלותי נעלם מהאופק, ובתי הרפואה וקופות החולים בעצמם משנים את שמם לשמות המבטאים עניין רפואי.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

בית רפואה

2017-06-01T07:28:21Z

85.250.134.58: /* מוסדות רפואיים כבקשת הרבי */

'''בית רפואה''' זהו עדכון לכינוי "בית חולים" ששרשו בטעות, ונפוץ בקרב האוכלוסיה. וזאת, בעקבות הוראתו ובקשתו של [[הרבי]] לשנות את שמותיהם של בתי החולים ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם ל"בית רפואה" או "בית רופאים".

==סיבת עדכון השם==
באגרת ששלח הרבי לפרופ' מרדכי שני, שכיהן אז כמנהל בית הרפואה ‘שיבא' בתל השומר, כותב הוא: "בוודאי זוכרני פגישתו שביקר כאן ביחד עם חבריו. ותקוותי שזוכר גם כן הצעתי שבמקום להשתמש בביטוי "בית חולים" יקראו לו "בית רפואה".

"ואף שבהשקפה ראשונה החילוק הוא בתיבות ומילים, אבל עצם השינוי יש בו כדי להביא עידוד.

"ועוד והוא העיקר: שזהו מתאים יותר לאמיתתו של בית זה, שתכליתו ומטרתו להביא רפואה ועד לרפואה שלימה, ולמה ייקרא בשם שאינו הולם יפה את העניין..."

==להחליף את "התואר השגרתי"==
במכתב ל"עובדי המטבח" בבית הרפואה אשקלון מתאריך כ"ז [[סיוון]] תשל"ט, כותב הרבי: "כמדובר כמה פעמים, אין דעתי נוחה כלל מהתואר "בית חולים", שהרי הכוונה והמטרה והתוכן והעיקר של בית כזה לשמש בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפאות. ותקותי שסוף סוף יתקבל התואר "בית רפואה" במקום התואר השגרתי של עתה".

=="בית רופאים"==
בחלוקת הדולרים ל[[צדקה]] שנערכה בתאריך כ"ד [[מנחם אב]] תשמ"ח, כאשר עבר פרופ' [[אבנר חי שאקי]] ואמר לרבי כי נכדו שנולד נמצא בבית החולים וזקוק לברכה, ענה לו הרבי: "אני רגיל לקרוא למוסד זה לא בשם "בית חולים", כי זה לא נכון. האמת - שזהו "בית הרופאים". החולה הרי נחלה בבית, ומפני מה הולך הוא לבית זה? - מפני ששם נמצאים הרופאים. אזי טוב יותר וזכות יותר לקרוא לזה "בית רופאים", והעיקר שתהיה רפואה קרובה ובהצלחה".

==שימוש נכון בכינוי הבית==
גם בשיחה מוגהת של הרבי מ[[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]] אודות הזהירות בשמירת היולדת בבית הרפואה, שולל הרבי את התואר של בית החולים "כמדובר כמה פעמים שלא כדאי להשתמש בשם "בית חולים", אלא אדרבה - "בית רפואה" (או "בית הרופאים") ובפרט שדוקא זה בהתאם לתוכן והמטרה שבית זה - בית רפואה על ידי רופאים, שתפקידם לרפאות".

==מוסדות רפואיים כבקשת הרבי==

שני בתי רפואה בישראל נקראים מזה שנים רבות בתואר "בית רפואה" בעקבות בקשתו הישירה של הרבי מלך המשיח:

*'''"המרכז הרפואי לניאדו"''', קריית צאנז נתניה - שהוקם על ידי האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל.

הרב בנימין ויליגער סיפר בעבר מדוע כך נקרא המרכז הרפואי: "הרבי התעניין בכל פרט ופרט בבית הרפואה ‘לניאדו' ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של הרבי מקלויזנבורג. בהמשך אף ייעץ כמה עצות מועילות שממש הועילו ונתנו פירותיהם לאחר מכן, ואפילו עד עצם היום הזה. הרבי נתן צ'ק על סך 180 דולר, ואגב כך אמר: "בליובאוויטש לא נתנו מכתבי המלצה לחיזוקם של מוסדות אבל נתנו כסף". כשנתן את הצ'ק ביקש שלא יקראו למוסד "בית חולים" אלא "בית רפואה". בסופו של דבר קראנו לו "מרכז רפואי".

*'''"בית הרפואה מעייני הישועה"''', [[בני ברק]] - שהקים ד"ר משה רוטשילד.

ד"ר רוטשילד סיפר פעם, שב[[יחידות]] שהיתה לו אצל הרבי, העניק לו הרבי צ'ק פתוח כתרומה. "שאלתי כמה לרשום בו, והוא השיב: "כמה שאתה רוצה". הרבי אף המליץ לי לקרוא לזה "בית רפואה" ולא "בית חולים", כפי שמוסד זה נקרא בספרות התורנית, כבית שמטרתו לרפא ולא להנציח מחלה" ([[עיתון]] "משפחה").

==תשובות ועידודים מהרבי==
הרב [[אליעזר מזרחי]], מי שכיהן כסגן שר הבריאות ופעל רבות לנושא תיקונים ושיפורים מבחינת ההלכה וגדרי ה[[צניעות]] בבתי רפואה פסיכיאטריים, זכה לתשובות ועידודים רבים מהרבי מלך המשיח בעניינים אלו. הוא גם דחף לעניין של קריאת ‘בתי רפואה'.

==ארגוני הרפואה מעדכנים את השם==
אחד השינויים המופלאים שחלו בשנים האחרונות הוא שינוי גישת ההסתכלות של הנהלות קופות הבריאות בנוגע לשירות שהם נותנים לציבור. אין עוד "חולה" - מעתה אמור "מתרפא"; גם בתי-הרפואה הסבו את שמם, ומעתה הם "בתי רפואה" או "מרכזיים רפואיים". חלק מקופות הבריאות בארץ כבר שינו רשמית את שמם וסמלם. "קופת חולים מכבי" הפכה ל"מכבי שירותי בריאות". גם "קופת חולים הכללית" שינתה את השם, הסמל והלוגו. מעתה היא "שירותי בריאות כללית".

==בתי הרפואה וימות המשיח==
באחת השיחות אמר הרבי כי תפקידם של הרופאים בימות המשיח יהיה לפסוק שהחולים הם בריאים. כנראה שבהתאם לכך, בתי הרפואה אף הם יהיו במתכונת דומה.

כחלק מהטעימה של ימות המשיח, גם השמות משתנים בהתאם ומעתה השם הגלותי נעלם מהאופק, ובתי הרפואה וקופות החולים בעצמם משנים את שמם לשמות המבטאים עניין רפואי.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]