https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=84.229.121.60 2026-04-25T07:18:13Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=133484 2013-04-22T11:57:30Z

<p>84.229.121.60: /* קורות חיים */ הוספת מילה</p> <hr /> <div>[[קובץ:זוננפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זוננפלד]]<br /> הרב '''יוסף חיים זוננפלד''' ([[ו' בכסלו]] ה'[[תר&quot;ט]] - [[י&quot;ט אדר]] ה'[[תרצ&quot;ב]]) - גאב&quot;ד ורבה הראשון של [[העדה החרדית]]. היה בקשרי ידידות אמיצה וקשר מכתבים עם [[הרבי הריי&quot;צ]], ופעל למען יהודי רוסיה בשליחותו. בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]] נפגש עמו מספר פעמים.<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> מוצאו היה בעיירה וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר&quot;ט והתחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים &quot;היראים&quot; הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.<br /> <br /> בה'[[תרל&quot;ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת&quot;ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת &quot;בתי אונגרין&quot;. יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל&quot;ח]] (1878) את &quot;בית הדין של החוגים היראים&quot;. השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. <br /> <br /> הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר&quot;פ]], בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי &quot;הועד הכללי כנסת ישראל&quot; שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'[[תר&quot;פ]] ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב&quot;ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] [[תר&quot;פ]] מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים, ובין החותמים היה גם נציג כולל חב&quot;ד, הרב דוב באייוער ליפמן.<br /> <br /> ==קשריו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ== <br /> ===בפעילות למען יהודי רוסיה===<br /> המכתב הראשון שנמצא שכתב רבי יוסף חיים ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]], הוא מחודשי הקיץ בשנת ה'[[תרפ&quot;א]], בתקופה שלאחר היבחרו כרבה הראשי של ירושלים. לא ידוע מה הניע אותו לכתוב את המכתב, וכן מה היה תוכנו. אך תשובתו של הרבי הריי&quot;צ אליו, מיום [[י&quot;א בתמוז]] אותה השנה נדפסה ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ)|אגרות קודש]]{{הערת שוליים|חלק י&quot;ד אגרת ה'נה}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי [[רוסיה]].<br /> <br /> כשהגיעה לאוזנו הבשורה על [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מאסר]] הרבי הריי&quot;צ בחודש [[סיון]] ה'[[תרפ&quot;ז]] פירסם בית הדין בראשותו קריאה להרבות בתפילה בכל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]], וביום [[ו' בתמוז]] נקבע יום תפילה כללי ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].<br /> <br /> לקראת [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ח]], [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חג הגאולה]] הראשון של יציאת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממאסר, פרסם אגרת ברכה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביטאון של '[[אגודת ישראל]]'{{הערת שוליים|האגרת פורסמה בגיליון [[י&quot;א תמוז]] ה'[[תרפ&quot;ח]]}}. על אגרת זו השיב לו הרבי בברכות מאליפות, כפי שרואים בפתיחת המכתב: {{ציטוטון|הרה&quot;ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עה&quot;י פטה&quot;ח כו' וכו'}}. בהמשך המכתב מודה לו הרבי על הברכות, ולאחר מכן מבקש את עזרתו ותמיכתו למען יהודי [[ברית המועצות]], ומפנה אותו להתעניינות מיוחדת אצל העסקנים {{ציטוטון|במדינות הידועים לכת&quot;ר}}{{הערת שוליים|לכאורה הכוונה ל[[צ'כסולובקיה]] ו[[הונגריה]].}}, מי מהם יוכל לעזור. בספר &quot;האיש על העדה&quot;, המשרטט את דמותו של רבי יוסף חיים, מובא שאחרי תחלופת מכתבים זו עמד בקשר מתמיד עם הרבי הריי&quot;צ בקשר לפעולות שונות בחיזוק היהדות.<br /> <br /> ====מבצע מצה תרפ&quot;ט====<br /> למרות שמרבית הפעולות שנעשו בנושא נעשו בחשאיות גמורה, מבצע אחד התפרסם. בחורף של שנת ה'[[תרפ&quot;ט]] דיכאו השלטונות ביד קשה כל ניסיון של אפיית [[מצות]]. בנוסף לזה היה המצב הכלכלי חמור, ומחירי הקמח זינקו, והיה חשש כבד שליהודי רוסיה לא יהיו מצות ב[[חג הפסח]]. הרבי הריי&quot;צ שיצא שנה קודם לכן מרוסיה ל[[לטביה]], החל בגיוס כספים עבור משלוחי מצות ליהודי רוסיה. באגרת ברכה ששלח הרבי הריי&quot;צ לרב זוננפלד, לקראת [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-80, ניצל הרבי את ההזדמנות וביקש את עזרתו בגיוס גדולי מנהיגי היהדות דאז, לעזר ליהודי רוסיה{{הערת שוליים|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ|אגרות קודש]] חלק ב', אגרת תכז}}. בהמשך, ביום [[כ&quot;ג בשבט]] שלח חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]], אגרת נוספת עם בקשות מפורטות יותר. לאגרת צורף 'קול קורא' עליו חתומים הרבי הריי&quot;צ, ה[[חפץ חיים]] והרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. הרש&quot;ג ביקש ממנו להוציא אגרת דומה, ולעורר במיוחד את יהודי סלובקיה והונגריה, האזורים בהם התגורר לפני עלותו לארץ הקודש. הרב זוננפלד נענה לקריאה, והוציא אגרת משלו. המבצע הצליח במיוחד, ועשרים ושמונה קרונות רכבת מלאים במצות נשלחו לברית המועצות. בסיום המבצע שלח אליו הרש&quot;ג דו&quot;ח מפורט ובו השתלשלות המבצע על כל פרטיו.<br /> <br /> ==בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל==<br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר ב[[ארץ הקודש]] הושג לו הרישיון על ידי השתדלותו של רבי יוסף חיים. בעיתון 'קול ישראל' פורסמה ידיעה, ובה ביקורו העתידי של הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל, והשתדלותו המיוחדת של הרב זוננפלד בהשגת הויזה. על הסיוע בהשגת הויזה שלח לו הרבי הריי&quot;צ מכתב תודה.<br /> <br /> לקראת בואו של הרבי הריי&quot;צ, הוציאו ארגונים ומוסדות מחוגים שונים כרוזים הקוראים לציבור להשתתף במעמד 'קבלת הפנים'.<br /> &quot;[[העדה החרדית]]&quot; בראשותו של הרב זוננפלד הוציאה כרוז תחת הכותרת &quot;תנו כבוד לתורה&quot;: {{ציטוטון|עם הרכבת המגיעה בשעה 9.15 ביום חמשי בבוקר [[ב' מנחם אב]], יגיע לשערי ארץ הקודש, הגאון הצדיק, בנש&quot;ק עומד בפרץ מציל ומושיע, עמוד הימני וכו' כקש&quot;ת האדמו&quot;ר מלובאויטש שליט&quot;א. מוקירי תורתנו הק' ומוקירי הפעולות הנשגבות של האדמו&quot;R שליט&quot;א להצלת היהדות והחזקתה מתבקשים לחלוק כבוד לתורה, ולקבל את פני האדמו&quot;ר שליט&quot;א על יד הרכבת בכבוד הראוי לו. העדה החרדית, ועד העיר לקהלת האשכנזים. פעה&quot;ק ירושלים תובב&quot;א}}. הרב זוננפלד לא הסתפק בכרוז, אלא אף שלח נציג אישי מטעמו לקבלת הפנים.<br /> <br /> כשעה וחצי לאחר בוא הרבי הריי&quot;צ ל[[ירושלים]], הגיע לבקרו בבית המלון. הרבי הריי&quot;צ כתב ביומנו על הפגישה, {{ציטוטון|בשעה 11 הגיע הרב הזקן זוננפלד לתת שלום. זה היה כבוד גדול, הגם שהוא שלח כבר את נציגו, ובאמת בכך כבר יצא ידי חובתו, ואז האורח צריך לבוא קודם. אבל הוא עשה את שני הדברים, שלח את נציגו וגם הגיע בעצמו, הוא ישב כמה דקות ויצא.}}. לאחר שהרב זוננפלד יצא מהביקור נסע הרבי הריי&quot;צ ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ומשם נסע להחזיר ביקור בביתו של הרב זוננפלד. כשהרב זוננפלד שמע שהרבי הריי&quot;צ בדרכו אליו יצא לקראתו מלווה בקהל גדול, כפי שתיאר זאת הרבי הריי&quot;צ ביומנו: {{ציטוטון|ערכתי ביקור גומלין אצל הרב זוננפלד. בשומעו שהנני מגיע אליו, הוא יצא עם קהל גדול לקבל את פני, ישבתי אצלו 10 דקות ונסעתי למלון . . ומכניס אותי למעונו והוא הולך משמאל ומושיב אותי על כסאו ואומר דברי תורה בעניין יוסף אשר פרנס כל העולם עם הבר אשר לו}}.<br /> <br /> הפגישה הייתה לבבית מאוד, ועיקר השיחה נסב על דרכי הטיפול בהצלחת יהודים מרוסיה.<br /> <br /> שבוע אחר כך, ביום שישי [[י' במנחם אב]], ביקר הרבי בבית היתומים דיסקין, ובין מקבלי הפנים נכח הרב זוננפלד. ביום ראשון ביקר הרבי שוב אצל הרב זוננפלד, הפעם בלווית הרב הראשי הספרדי, הרב יעקב מאיר. הביקור ארך כ-40 דקות. ביומנו מתאר הרבי הריי&quot;צ את הביקור {{ציטוטון|12 עם 10 מ' (מינוטין=דקות) הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר&quot;ח זאננעפעלד, הוא בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו}}.<br /> <br /> כמו כן היה בקשר טוב, עם רבני חב&quot;ד בירושלים. הרב [[אברהם חיים נאה]] היה יד ימינו כעוזרו האישי וכספרא דדיינא.<br /> <br /> ==הרבי מבקש להדפיס כתביו==<br /> [[הרבי]] ביקש מצאצאיו להדפיס את מכתביו. להלן מתוך אגרת הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אתענין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה&quot;ג והרה&quot;ח כו' מוהרי&quot;ח ע&quot;ה זוננפלד או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יו&quot;ח מתעסקים בזה וכמרז&quot;ל עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו'|מקור=[[אגרות קודש]], חי&quot;א אגרת ג'תמט}}.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ד]] נכנס אחד מנכדיו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי התעניין האם נשארו כתבים מסביו ב[[תורת הקבלה]]. הנכד השיב בחיוב, והרבי ביקש ממנו להדפיסם.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> על צאצאיו של הרב זוננפלד נמנים כמה [[חסידי חב&quot;ד]], ביניהם:<br /> *שמעון זוננפלד - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *יוסף חיים זוננפלד - [[ירושלים]].<br /> *יעקב זוננפלד - ירושלים.<br /> *אלעזר גלבשטיין - ירושלים.<br /> *מרת מרים זיגמן (רעיית ר' אברהם) - ירושלים.<br /> *מרת רבקה דונין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

84.229.121.60 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=133481 2013-04-22T11:53:58Z

<p>84.229.121.60: /* קורות חיים */ פסיק ושינוי קליל</p> <hr /> <div>[[קובץ:זוננפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זוננפלד]]<br /> הרב '''יוסף חיים זוננפלד''' ([[ו' בכסלו]] ה'[[תר&quot;ט]] - [[י&quot;ט אדר]] ה'[[תרצ&quot;ב]]) - גאב&quot;ד ורבה הראשון של [[העדה החרדית]]. היה בקשרי ידידות אמיצה וקשר מכתבים עם [[הרבי הריי&quot;צ]], ופעל למען יהודי רוסיה בשליחותו. בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]] נפגש עמו מספר פעמים.<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> מוצאו היה בעיירה וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר&quot;ט והתחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים &quot;היראים&quot; הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.<br /> <br /> בה'[[תרל&quot;ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת&quot;ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת &quot;בתי אונגרין&quot;. יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל&quot;ח]] (1878) את &quot;בית הדין של החוגים היראים&quot;. השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. <br /> <br /> הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר&quot;פ]], בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי &quot;הועד הכללי כנסת ישראל&quot; שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'[[תר&quot;פ]] ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב&quot;ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] [[תר&quot;פ]] מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים, ובין החותמים היה נציג כולל חב&quot;ד, הרב דוב באייוער ליפמן.<br /> <br /> ==קשריו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ== <br /> ===בפעילות למען יהודי רוסיה===<br /> המכתב הראשון שנמצא שכתב רבי יוסף חיים ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]], הוא מחודשי הקיץ בשנת ה'[[תרפ&quot;א]], בתקופה שלאחר היבחרו כרבה הראשי של ירושלים. לא ידוע מה הניע אותו לכתוב את המכתב, וכן מה היה תוכנו. אך תשובתו של הרבי הריי&quot;צ אליו, מיום [[י&quot;א בתמוז]] אותה השנה נדפסה ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ)|אגרות קודש]]{{הערת שוליים|חלק י&quot;ד אגרת ה'נה}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי [[רוסיה]].<br /> <br /> כשהגיעה לאוזנו הבשורה על [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מאסר]] הרבי הריי&quot;צ בחודש [[סיון]] ה'[[תרפ&quot;ז]] פירסם בית הדין בראשותו קריאה להרבות בתפילה בכל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]], וביום [[ו' בתמוז]] נקבע יום תפילה כללי ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].<br /> <br /> לקראת [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ח]], [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חג הגאולה]] הראשון של יציאת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממאסר, פרסם אגרת ברכה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביטאון של '[[אגודת ישראל]]'{{הערת שוליים|האגרת פורסמה בגיליון [[י&quot;א תמוז]] ה'[[תרפ&quot;ח]]}}. על אגרת זו השיב לו הרבי בברכות מאליפות, כפי שרואים בפתיחת המכתב: {{ציטוטון|הרה&quot;ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עה&quot;י פטה&quot;ח כו' וכו'}}. בהמשך המכתב מודה לו הרבי על הברכות, ולאחר מכן מבקש את עזרתו ותמיכתו למען יהודי [[ברית המועצות]], ומפנה אותו להתעניינות מיוחדת אצל העסקנים {{ציטוטון|במדינות הידועים לכת&quot;ר}}{{הערת שוליים|לכאורה הכוונה ל[[צ'כסולובקיה]] ו[[הונגריה]].}}, מי מהם יוכל לעזור. בספר &quot;האיש על העדה&quot;, המשרטט את דמותו של רבי יוסף חיים, מובא שאחרי תחלופת מכתבים זו עמד בקשר מתמיד עם הרבי הריי&quot;צ בקשר לפעולות שונות בחיזוק היהדות.<br /> <br /> ====מבצע מצה תרפ&quot;ט====<br /> למרות שמרבית הפעולות שנעשו בנושא נעשו בחשאיות גמורה, מבצע אחד התפרסם. בחורף של שנת ה'[[תרפ&quot;ט]] דיכאו השלטונות ביד קשה כל ניסיון של אפיית [[מצות]]. בנוסף לזה היה המצב הכלכלי חמור, ומחירי הקמח זינקו, והיה חשש כבד שליהודי רוסיה לא יהיו מצות ב[[חג הפסח]]. הרבי הריי&quot;צ שיצא שנה קודם לכן מרוסיה ל[[לטביה]], החל בגיוס כספים עבור משלוחי מצות ליהודי רוסיה. באגרת ברכה ששלח הרבי הריי&quot;צ לרב זוננפלד, לקראת [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-80, ניצל הרבי את ההזדמנות וביקש את עזרתו בגיוס גדולי מנהיגי היהדות דאז, לעזר ליהודי רוסיה{{הערת שוליים|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ|אגרות קודש]] חלק ב', אגרת תכז}}. בהמשך, ביום [[כ&quot;ג בשבט]] שלח חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]], אגרת נוספת עם בקשות מפורטות יותר. לאגרת צורף 'קול קורא' עליו חתומים הרבי הריי&quot;צ, ה[[חפץ חיים]] והרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. הרש&quot;ג ביקש ממנו להוציא אגרת דומה, ולעורר במיוחד את יהודי סלובקיה והונגריה, האזורים בהם התגורר לפני עלותו לארץ הקודש. הרב זוננפלד נענה לקריאה, והוציא אגרת משלו. המבצע הצליח במיוחד, ועשרים ושמונה קרונות רכבת מלאים במצות נשלחו לברית המועצות. בסיום המבצע שלח אליו הרש&quot;ג דו&quot;ח מפורט ובו השתלשלות המבצע על כל פרטיו.<br /> <br /> ==בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל==<br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר ב[[ארץ הקודש]] הושג לו הרישיון על ידי השתדלותו של רבי יוסף חיים. בעיתון 'קול ישראל' פורסמה ידיעה, ובה ביקורו העתידי של הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל, והשתדלותו המיוחדת של הרב זוננפלד בהשגת הויזה. על הסיוע בהשגת הויזה שלח לו הרבי הריי&quot;צ מכתב תודה.<br /> <br /> לקראת בואו של הרבי הריי&quot;צ, הוציאו ארגונים ומוסדות מחוגים שונים כרוזים הקוראים לציבור להשתתף במעמד 'קבלת הפנים'.<br /> &quot;[[העדה החרדית]]&quot; בראשותו של הרב זוננפלד הוציאה כרוז תחת הכותרת &quot;תנו כבוד לתורה&quot;: {{ציטוטון|עם הרכבת המגיעה בשעה 9.15 ביום חמשי בבוקר [[ב' מנחם אב]], יגיע לשערי ארץ הקודש, הגאון הצדיק, בנש&quot;ק עומד בפרץ מציל ומושיע, עמוד הימני וכו' כקש&quot;ת האדמו&quot;ר מלובאויטש שליט&quot;א. מוקירי תורתנו הק' ומוקירי הפעולות הנשגבות של האדמו&quot;R שליט&quot;א להצלת היהדות והחזקתה מתבקשים לחלוק כבוד לתורה, ולקבל את פני האדמו&quot;ר שליט&quot;א על יד הרכבת בכבוד הראוי לו. העדה החרדית, ועד העיר לקהלת האשכנזים. פעה&quot;ק ירושלים תובב&quot;א}}. הרב זוננפלד לא הסתפק בכרוז, אלא אף שלח נציג אישי מטעמו לקבלת הפנים.<br /> <br /> כשעה וחצי לאחר בוא הרבי הריי&quot;צ ל[[ירושלים]], הגיע לבקרו בבית המלון. הרבי הריי&quot;צ כתב ביומנו על הפגישה, {{ציטוטון|בשעה 11 הגיע הרב הזקן זוננפלד לתת שלום. זה היה כבוד גדול, הגם שהוא שלח כבר את נציגו, ובאמת בכך כבר יצא ידי חובתו, ואז האורח צריך לבוא קודם. אבל הוא עשה את שני הדברים, שלח את נציגו וגם הגיע בעצמו, הוא ישב כמה דקות ויצא.}}. לאחר שהרב זוננפלד יצא מהביקור נסע הרבי הריי&quot;צ ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ומשם נסע להחזיר ביקור בביתו של הרב זוננפלד. כשהרב זוננפלד שמע שהרבי הריי&quot;צ בדרכו אליו יצא לקראתו מלווה בקהל גדול, כפי שתיאר זאת הרבי הריי&quot;צ ביומנו: {{ציטוטון|ערכתי ביקור גומלין אצל הרב זוננפלד. בשומעו שהנני מגיע אליו, הוא יצא עם קהל גדול לקבל את פני, ישבתי אצלו 10 דקות ונסעתי למלון . . ומכניס אותי למעונו והוא הולך משמאל ומושיב אותי על כסאו ואומר דברי תורה בעניין יוסף אשר פרנס כל העולם עם הבר אשר לו}}.<br /> <br /> הפגישה הייתה לבבית מאוד, ועיקר השיחה נסב על דרכי הטיפול בהצלחת יהודים מרוסיה.<br /> <br /> שבוע אחר כך, ביום שישי [[י' במנחם אב]], ביקר הרבי בבית היתומים דיסקין, ובין מקבלי הפנים נכח הרב זוננפלד. ביום ראשון ביקר הרבי שוב אצל הרב זוננפלד, הפעם בלווית הרב הראשי הספרדי, הרב יעקב מאיר. הביקור ארך כ-40 דקות. ביומנו מתאר הרבי הריי&quot;צ את הביקור {{ציטוטון|12 עם 10 מ' (מינוטין=דקות) הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר&quot;ח זאננעפעלד, הוא בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו}}.<br /> <br /> כמו כן היה בקשר טוב, עם רבני חב&quot;ד בירושלים. הרב [[אברהם חיים נאה]] היה יד ימינו כעוזרו האישי וכספרא דדיינא.<br /> <br /> ==הרבי מבקש להדפיס כתביו==<br /> [[הרבי]] ביקש מצאצאיו להדפיס את מכתביו. להלן מתוך אגרת הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אתענין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה&quot;ג והרה&quot;ח כו' מוהרי&quot;ח ע&quot;ה זוננפלד או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יו&quot;ח מתעסקים בזה וכמרז&quot;ל עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו'|מקור=[[אגרות קודש]], חי&quot;א אגרת ג'תמט}}.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ד]] נכנס אחד מנכדיו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי התעניין האם נשארו כתבים מסביו ב[[תורת הקבלה]]. הנכד השיב בחיוב, והרבי ביקש ממנו להדפיסם.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> על צאצאיו של הרב זוננפלד נמנים כמה [[חסידי חב&quot;ד]], ביניהם:<br /> *שמעון זוננפלד - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *יוסף חיים זוננפלד - [[ירושלים]].<br /> *יעקב זוננפלד - ירושלים.<br /> *אלעזר גלבשטיין - ירושלים.<br /> *מרת מרים זיגמן (רעיית ר' אברהם) - ירושלים.<br /> *מרת רבקה דונין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

84.229.121.60 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=133476 2013-04-22T10:23:55Z

<p>84.229.121.60: /* קורות חיים */ שינוי</p> <hr /> <div>[[קובץ:זוננפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זוננפלד]]<br /> הרב '''יוסף חיים זוננפלד''' ([[ו' בכסלו]] ה'[[תר&quot;ט]] - [[י&quot;ט אדר]] ה'[[תרצ&quot;ב]]) - גאב&quot;ד ורבה הראשון של [[העדה החרדית]]. היה בקשרי ידידות אמיצה וקשר מכתבים עם [[הרבי הריי&quot;צ]], ופעל למען יהודי רוסיה בשליחותו. בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]] נפגש עמו מספר פעמים.<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> מוצאו היה בעיירה וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר&quot;ט והתחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים &quot;היראים&quot; הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.<br /> <br /> בה'[[תרל&quot;ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת&quot;ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת &quot;בתי אונגרין&quot;. יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל&quot;ח]] (1878) את &quot;בית הדין של החוגים היראים&quot;. השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. <br /> <br /> הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר&quot;פ]], בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי &quot;הועד הכללי כנסת ישראל&quot; שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'[[תר&quot;פ]] ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב&quot;ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]] אך מאידך הייתה ב[[י' בכסלו]] ה'[[תר&quot;פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים, ובין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב&quot;ד, הרב דוב באייוער ליפמן.<br /> <br /> ==קשריו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ== <br /> ===בפעילות למען יהודי רוסיה===<br /> המכתב הראשון שנמצא שכתב רבי יוסף חיים ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]], הוא מחודשי הקיץ בשנת ה'[[תרפ&quot;א]], בתקופה שלאחר היבחרו כרבה הראשי של ירושלים. לא ידוע מה הניע אותו לכתוב את המכתב, וכן מה היה תוכנו. אך תשובתו של הרבי הריי&quot;צ אליו, מיום [[י&quot;א בתמוז]] אותה השנה נדפסה ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ)|אגרות קודש]]{{הערת שוליים|חלק י&quot;ד אגרת ה'נה}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי [[רוסיה]].<br /> <br /> כשהגיעה לאוזנו הבשורה על [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מאסר]] הרבי הריי&quot;צ בחודש [[סיון]] ה'[[תרפ&quot;ז]] פירסם בית הדין בראשותו קריאה להרבות בתפילה בכל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]], וביום [[ו' בתמוז]] נקבע יום תפילה כללי ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].<br /> <br /> לקראת [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ח]], [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חג הגאולה]] הראשון של יציאת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממאסר, פרסם אגרת ברכה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביטאון של '[[אגודת ישראל]]'{{הערת שוליים|האגרת פורסמה בגיליון [[י&quot;א תמוז]] ה'[[תרפ&quot;ח]]}}. על אגרת זו השיב לו הרבי בברכות מאליפות, כפי שרואים בפתיחת המכתב: {{ציטוטון|הרה&quot;ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עה&quot;י פטה&quot;ח כו' וכו'}}. בהמשך המכתב מודה לו הרבי על הברכות, ולאחר מכן מבקש את עזרתו ותמיכתו למען יהודי [[ברית המועצות]], ומפנה אותו להתעניינות מיוחדת אצל העסקנים {{ציטוטון|במדינות הידועים לכת&quot;ר}}{{הערת שוליים|לכאורה הכוונה ל[[צ'כסולובקיה]] ו[[הונגריה]].}}, מי מהם יוכל לעזור. בספר &quot;האיש על העדה&quot;, המשרטט את דמותו של רבי יוסף חיים, מובא שאחרי תחלופת מכתבים זו עמד בקשר מתמיד עם הרבי הריי&quot;צ בקשר לפעולות שונות בחיזוק היהדות.<br /> <br /> ====מבצע מצה תרפ&quot;ט====<br /> למרות שמרבית הפעולות שנעשו בנושא נעשו בחשאיות גמורה, מבצע אחד התפרסם. בחורף של שנת ה'[[תרפ&quot;ט]] דיכאו השלטונות ביד קשה כל ניסיון של אפיית [[מצות]]. בנוסף לזה היה המצב הכלכלי חמור, ומחירי הקמח זינקו, והיה חשש כבד שליהודי רוסיה לא יהיו מצות ב[[חג הפסח]]. הרבי הריי&quot;צ שיצא שנה קודם לכן מרוסיה ל[[לטביה]], החל בגיוס כספים עבור משלוחי מצות ליהודי רוסיה. באגרת ברכה ששלח הרבי הריי&quot;צ לרב זוננפלד, לקראת [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-80, ניצל הרבי את ההזדמנות וביקש את עזרתו בגיוס גדולי מנהיגי היהדות דאז, לעזר ליהודי רוסיה{{הערת שוליים|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ|אגרות קודש]] חלק ב', אגרת תכז}}. בהמשך, ביום [[כ&quot;ג בשבט]] שלח חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]], אגרת נוספת עם בקשות מפורטות יותר. לאגרת צורף 'קול קורא' עליו חתומים הרבי הריי&quot;צ, ה[[חפץ חיים]] והרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. הרש&quot;ג ביקש ממנו להוציא אגרת דומה, ולעורר במיוחד את יהודי סלובקיה והונגריה, האזורים בהם התגורר לפני עלותו לארץ הקודש. הרב זוננפלד נענה לקריאה, והוציא אגרת משלו. המבצע הצליח במיוחד, ועשרים ושמונה קרונות רכבת מלאים במצות נשלחו לברית המועצות. בסיום המבצע שלח אליו הרש&quot;ג דו&quot;ח מפורט ובו השתלשלות המבצע על כל פרטיו.<br /> <br /> ==בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל==<br /> כאשר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר ב[[ארץ הקודש]] הושג לו הרישיון על ידי השתדלותו של רבי יוסף חיים. בעיתון 'קול ישראל' פורסמה ידיעה, ובה ביקורו העתידי של הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל, והשתדלותו המיוחדת של הרב זוננפלד בהשגת הויזה. על הסיוע בהשגת הויזה שלח לו הרבי הריי&quot;צ מכתב תודה.<br /> <br /> לקראת בואו של הרבי הריי&quot;צ, הוציאו ארגונים ומוסדות מחוגים שונים כרוזים הקוראים לציבור להשתתף במעמד 'קבלת הפנים'.<br /> &quot;[[העדה החרדית]]&quot; בראשותו של הרב זוננפלד הוציאה כרוז תחת הכותרת &quot;תנו כבוד לתורה&quot;: {{ציטוטון|עם הרכבת המגיעה בשעה 9.15 ביום חמשי בבוקר [[ב' מנחם אב]], יגיע לשערי ארץ הקודש, הגאון הצדיק, בנש&quot;ק עומד בפרץ מציל ומושיע, עמוד הימני וכו' כקש&quot;ת האדמו&quot;ר מלובאויטש שליט&quot;א. מוקירי תורתנו הק' ומוקירי הפעולות הנשגבות של האדמו&quot;R שליט&quot;א להצלת היהדות והחזקתה מתבקשים לחלוק כבוד לתורה, ולקבל את פני האדמו&quot;ר שליט&quot;א על יד הרכבת בכבוד הראוי לו. העדה החרדית, ועד העיר לקהלת האשכנזים. פעה&quot;ק ירושלים תובב&quot;א}}. הרב זוננפלד לא הסתפק בכרוז, אלא אף שלח נציג אישי מטעמו לקבלת הפנים.<br /> <br /> כשעה וחצי לאחר בוא הרבי הריי&quot;צ ל[[ירושלים]], הגיע לבקרו בבית המלון. הרבי הריי&quot;צ כתב ביומנו על הפגישה, {{ציטוטון|בשעה 11 הגיע הרב הזקן זוננפלד לתת שלום. זה היה כבוד גדול, הגם שהוא שלח כבר את נציגו, ובאמת בכך כבר יצא ידי חובתו, ואז האורח צריך לבוא קודם. אבל הוא עשה את שני הדברים, שלח את נציגו וגם הגיע בעצמו, הוא ישב כמה דקות ויצא.}}. לאחר שהרב זוננפלד יצא מהביקור נסע הרבי הריי&quot;צ ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ומשם נסע להחזיר ביקור בביתו של הרב זוננפלד. כשהרב זוננפלד שמע שהרבי הריי&quot;צ בדרכו אליו יצא לקראתו מלווה בקהל גדול, כפי שתיאר זאת הרבי הריי&quot;צ ביומנו: {{ציטוטון|ערכתי ביקור גומלין אצל הרב זוננפלד. בשומעו שהנני מגיע אליו, הוא יצא עם קהל גדול לקבל את פני, ישבתי אצלו 10 דקות ונסעתי למלון . . ומכניס אותי למעונו והוא הולך משמאל ומושיב אותי על כסאו ואומר דברי תורה בעניין יוסף אשר פרנס כל העולם עם הבר אשר לו}}.<br /> <br /> הפגישה הייתה לבבית מאוד, ועיקר השיחה נסב על דרכי הטיפול בהצלחת יהודים מרוסיה.<br /> <br /> שבוע אחר כך, ביום שישי [[י' במנחם אב]], ביקר הרבי בבית היתומים דיסקין, ובין מקבלי הפנים נכח הרב זוננפלד. ביום ראשון ביקר הרבי שוב אצל הרב זוננפלד, הפעם בלווית הרב הראשי הספרדי, הרב יעקב מאיר. הביקור ארך כ-40 דקות. ביומנו מתאר הרבי הריי&quot;צ את הביקור {{ציטוטון|12 עם 10 מ' (מינוטין=דקות) הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר&quot;ח זאננעפעלד, הוא בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו}}.<br /> <br /> כמו כן היה בקשר טוב, עם רבני חב&quot;ד בירושלים. הרב [[אברהם חיים נאה]] היה יד ימינו כעוזרו האישי וכספרא דדיינא.<br /> <br /> ==הרבי מבקש להדפיס כתביו==<br /> [[הרבי]] ביקש מצאצאיו להדפיס את מכתביו. להלן מתוך אגרת הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אתענין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה&quot;ג והרה&quot;ח כו' מוהרי&quot;ח ע&quot;ה זוננפלד או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יו&quot;ח מתעסקים בזה וכמרז&quot;ל עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו'|מקור=[[אגרות קודש]], חי&quot;א אגרת ג'תמט}}.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ד]] נכנס אחד מנכדיו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי התעניין האם נשארו כתבים מסביו ב[[תורת הקבלה]]. הנכד השיב בחיוב, והרבי ביקש ממנו להדפיסם.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> על צאצאיו של הרב זוננפלד נמנים כמה [[חסידי חב&quot;ד]], ביניהם:<br /> *שמעון זוננפלד - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *יוסף חיים זוננפלד - [[ירושלים]].<br /> *יעקב זוננפלד - ירושלים.<br /> *אלעזר גלבשטיין - ירושלים.<br /> *מרת מרים זיגמן (רעיית ר' אברהם) - ירושלים.<br /> *מרת רבקה דונין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

84.229.121.60 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=133475 2013-04-22T10:19:17Z

<p>84.229.121.60: /* הפולמוס */ תיקון</p> <hr /> <div>ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (מכונה גם '''המלאך''') היה [[חסיד]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומלמד ב[[ליובאוויטש]]. בעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]], נסע ל[[ארצות הברית]] והקים [[חסידות הכללית|חסידות]] שכונתה [[המלאכים]].<br /> <br /> ==הפולמוס==<br /> <br /> ר' אברהם דובער הובא לעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מוניסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה, ולהיות שרויים ב[[מרה שחורה]]. מלבד זאת, הוא טען כי אין שום חידוש ב[[תורת החסידות]], וכי הכל כתוב ב[[חקירה]]. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התנגד בחריפות לדרכו והביע את ביקורותו בפניו. בתגובה, התלונן ר' אברהם דובער על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לאחר התוועדות [[י&quot;ט כסלו]] [[תרס&quot;ב]] שבהתוועדות זו הכניס חיות והתלהבות יתרות, אך דבר זה היה ברשות אביו הרש&quot;ב. בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]{{הערה|בין היתר נפגש עם ר' [[חיים מבריסק]]. בפגישתם התעניין 'המלאך' לדעת אם רבי חיים לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ&quot;א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: &quot;איהר זענט אן עילוי&quot; (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו&quot;ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל &quot;איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!}}. <br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[ארצות הברית]] והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה, ניתוק מהעולם, [[עצבות]] ו[[מרירות]] וכו'. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא&quot;ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה, אך לאחר מכן לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> נלב&quot;ע ב[[חג השבועות]] [[תרח&quot;צ]]. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב&quot;ד]] (משפחת צירקינד), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[המלאכים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

84.229.121.60 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=133474 2013-04-22T10:17:44Z

<p>84.229.121.60: /* הפולמוס */ שינוי והוספה קלה</p> <hr /> <div>ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (מכונה גם '''המלאך''') היה [[חסיד]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומלמד ב[[ליובאוויטש]]. בעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]], נסע ל[[ארצות הברית]] והקים [[חסידות הכללית|חסידות]] שכונתה [[המלאכים]].<br /> <br /> ==הפולמוס==<br /> <br /> ר' אברהם דובער הובא לעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מוניסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה, ולהיות שרויים ב[[מרה שחורה]]. מלבד זאת, הוא טען כי אין שום חידוש ב[[תורת החסידות]], וכי הכל כתוב ב[[חקירה]]. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התנגד בחריפות לדרכו והביע את ביקורותו בפניו. בתגובה, התלונן ר' אברהם דובער על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לאחר התוועדות [[י&quot;ט כסלו]] [[תרס&quot;ב]] שבהתוועדות זו הכניס חיות והתלהבות יתרים, אך דבר זה היה ברשות אביו הרש&quot;ב. בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]{{הערה|בין היתר נפגש עם ר' [[חיים מבריסק]]. בפגישתם התעניין 'המלאך' לדעת אם רבי חיים לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ&quot;א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: &quot;איהר זענט אן עילוי&quot; (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו&quot;ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל &quot;איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!}}. <br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[ארצות הברית]] והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה, ניתוק מהעולם, [[עצבות]] ו[[מרירות]] וכו'. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא&quot;ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה, אך לאחר מכן לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> נלב&quot;ע ב[[חג השבועות]] [[תרח&quot;צ]]. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב&quot;ד]] (משפחת צירקינד), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[המלאכים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

84.229.121.60