https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=84.228.237.70 2026-04-23T15:47:57Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=818659 2026-01-14T10:55:55Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שאול יוסף הרשקוביץ.jpg|ממוזער|לצד תלמידיו]]<br /> הרב '''שאול יוסף הרשקוביץ''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1955) הינו מנהלו החינוכי של [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה אהלי תורה]] - חיידר אידיש ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' כסלו]] [[תשט&quot;ז]] לרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] שהיה מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ומזקני חב&quot;ד בארץ הקודש, ולטובה יפה ברכה{{הערה|נפטרה ב[[כ' בסיוון]] [[תשמ&quot;ג]].}}. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אמו.<br /> <br /> בגיל 7 עבר עם משפחתו ל[[בני ברק]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה קטנה נכנס לישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר לישיבה גדולה ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ונשאר שם למשך שנת [[תשל&quot;ו]].<br /> <br /> לאחר חזרתו לארץ, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה רחל ביתו של משפיע קהילת חב&quot;ד ב[[לוד]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]].<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[לוד]] בסמיכות למקום מגורי הורי רעייתו.<br /> <br /> לצד פעילותו החינוכית כמנהל ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|חיידר אידיש כפר חב&quot;ד]] (תחילת דרכו כמחנך), עוסק לאורך כל השנים בפעילות במבצעי הרבי במושב זיתן, וכן נמנה על קבוצת האברכים מ[[שיכון חב&quot;ד בלוד]] שהקימה וביססה את 'בית הכנסת ניסן - חב&quot;ד' עם שלל מערך השיעורים והפעילויות המתקיימות בו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * אחיו, הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי לאופקים, רב הקהילה ויו&quot;ר המוסדות<br /> * אחיו, הרב [[מאיר יחיאל הרשקוביץ]] מביתר עילית - משלוחי הרבי למרכז הפצת המעיינות היכל מנחם בירושלים<br /> * אחיו, הרב [[צבי הרשקוביץ]] – סגן רב 'כללית שירותי בריאות' ומנהל מחלקת דת וכשרות<br /> * גיסו, הרב [[טוביה דורון]] - משלוחי הרבי בבת ים<br /> * גיסו, הרב יעקב רושנבסקי - ירושלים<br /> * גיסו, ר' אביעזר מרינברג - קריית מוצקין<br /> * גיסו, הרב [[שמעון רוזנברג]] - איש חינוך, ומשלוחי הרבי בעפולה.<br /> * גיסו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - משפיע בישיבה קטנה '[[תורת אמת]]' בירושלים.<br /> * גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רב שכונת נחלת הר חב&quot;ד בקריית מלאכי, ומזכיר בית דין רבני חב&quot;ד.<br /> * גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - רב העיר מגדל העמק.<br /> * גיסו, הרב [[נפתלי גרינברג]], לוד.<br /> * גיסו, הרב אברהם רייך, ניו יורק.<br /> '''בניו ובנותיו'''<br /> * בתו מרת נחמה, רעיית השליח הרב [[יצחק קופמן]] - גרודנה, [[בלרוס]]<br /> * בתו, מרת שרה, רעיית הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|ישיבה גדולה בקרית גת]].<br /> * בתו, מרת אסתר, רעיית ר' ישראל ברוך רוחמקין - [[אלעד]]<br /> * בתו, מרת טובה. אשת ר' שמואל אופנר - לוד.<br /> * בתו מרת חיה, רעיית הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד לוד]].<br /> * בתו, מרת פרי. אשת ר' נתנאל דרורי.<br /> * בנו, ר' לוי יצחק הרשקוביץ - רחובות<br /> * בנו, השליח הרב דוב הרשקוביץ - [[ירושלים]]<br /> * בתו מרת רבקה, רעיית ר' שמוליק מוזיקנט<br /> * בנו ר' מנחם מענדל הרשקוביץ, מחנך ב[[חידר אהלי תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://col.org.il/news/62952 חנוכת המשכן החדש של חיידר אידיש] {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/news/707472/ פתיחת שנת הלימודים באהלי תורה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הרשקוביץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=815819 2025-12-25T10:58:40Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר גוטניק.jpg|ממוזער|הרב גוטניק]]<br /> ר' '''מאיר גוטניק''' הוא נגיד חסידי תושב [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת חב&quot;ד במלבורן, ולאמו מרת דבורה.<br /> <br /> בעודו בחור, נסע לפעול בתום תחומי ברית המועצות מטעם '[[עזרת אחים]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שיינדל טעמא, בת ר' [[דוד אריה יארמוש]].<br /> <br /> לאחר החתונה התיישב ב[[קראון הייטס]], למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], ובהמשך נכנס לעולם העסקים ועשה חיל.<br /> <br /> לצד פעילותו העסקית, מוזיל מהונו ותומך בפעילויות חב&quot;דיות רבות, בדגש על תחומי חינוך{{הערה|כך לדוגמה בשנת תש&quot;ס מימן את הדפסת הקובץ 'חינוך למעשה', תרם את אולם הספורט של 'בית רבקה' בקראון הייטס, ועוד.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] הקים את מכון '[[קול מנחם]]' בראשותו של הרב [[חיים מילר]] העוסק בהנגשת תורת הרבי באופן סדור על ספרי יסוד של אוצר הספר היהודי, חומש, תהלים, י&quot;ג עיקרי האמונה, ועוד.<br /> <br /> לאחר פטירת הוריו, תרם מספר מקוואות טהרה לזכרם, בהם מקווה טהרה באחוזה כרמל בחיפה של הרב [[יהודה דונין]], בהאמפי שבהודו אצל הרב מרדכי גרומך, ועוד.<br /> <br /> נמנה על ראשי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שמואל מרדכי זאב גוטניק. אשתו - דינה ב&quot;ר מרדכי קורוליצקי.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל גוטניק. אשתו - רייזל לבית רוזנבלום.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק גוטניק<br /> *בנו, ר' אברהם שלמה גוטניק<br /> *בנו, ר' דוד אריה גוטניק<br /> *בתו מרת חנה. אשת ר' צבי אלימלך (ב&quot;ר גבריאל) שפירא.<br /> *בתו מרת מנוחה רחל. אשת ר' יוסף יצחק ברבר.<br /> *בתו מרת זלדה. אשת ר' מיכאל אליעזר (ב&quot;ר פנחס שמחה) לרנר.<br /> *בתו מרת סימא אסתר<br /> *בתו מרת שפרינצא לאה, רעיית ר' חיים שמואל (ב&quot;ר רחמים) לדיוב.<br /> *בתו מרת חיה בתיה, רעיית ר' יעקב גורקוב.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גוטניק, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוטניק]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92_(%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7)&diff=791531 2025-08-04T09:06:44Z

<p>84.228.237.70: הרחבה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם מענדל גאלדברג''' (נולד בשנת [[תשל&quot;ז]], 1976) הוא שליח [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] לקורם, [[לונג איילנד]] [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[חודש חשוון]] [[תשל&quot;ז]] לרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] וללאה נעמי בת הרב [[אברהם זושא זיסקינד]].<br /> <br /> אביו היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[קול יעקב יהודה - הדר התורה]] לבעלי תשובה ב[[קראון הייטס]] ו[[משיב]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בילדותו למד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> נשלח לשליחות בישיבת '[[אור אלחנן - חב&quot;ד]]' בלוס-אנג'לס ב[[קליפורניה]].<br /> <br /> קיבל סמיכה בסידני [[אוסטרליה]].<br /> <br /> לאחר [[נישואין|נישואיו]] עם רעייתו מרת מנוחה רחל בת הרב יוסף יצחק בוימגארטען שליח מיוהנסבורג ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;א]] מונה כשליח לקורם, [[לונג איילנד]] ניו יורק. <br /> <br /> מייסד בית כנסת [[Lubavitch Of The East End]] בקורם (Coram) [[לונג איילנד]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בתו, מרת חיה מושקא רעיית ר' שלום דובער ליווער משפיע בישבת [[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:גאלדבערג, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%91&diff=751279 2025-03-30T09:56:52Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''רפאל שוואב''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ב]], 1962) הוא מורה צדק בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] ורב בית הכנסת של קהילת הרומנים בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בצרפת ב[[כ&quot;ז טבת]] [[תשכ&quot;ב]] להוריו אליעזר ורחל שוואב.<br /> התקרב לחב&quot;ד בשנות המ'<br /> ונסע לשהות בחצר הרבי [[770]] בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> נישא עם רעייתו מרת צביה, והתיישב בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]], למד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]] בעיר, ולימים התמנה כרב בית הכנסת של קהילת הרומנים בעיר, והחל לשמש כמורה צדק בקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> הרב שוואב משתתף בכתיבת מאמרים לכתבי עת תורניים. בעת הפולמוס ההלכתי סביב [[כתב אדמו&quot;ר הזקן]] בבטאון [[כפר חב&quot;ד]], היה מהתומכים בשימוש בכתב זה בדווקא עבור חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> הגיה חלק מספריו של הרב [[שמעון גדסי]].<br /> <br /> נודע כתלמיד-חבר של הרב [[לוי ביסטריצקי]], ולאחר פטירתו סייע רבות לבנו וממשיך דרכו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]].<br /> <br /> כיום רב בית כנסת משכן נתן בצפת.<br /> <br /> הרב שוואב חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' אברהם יוסף שוואב.<br /> * חתנו, הרב [[שמואל קרץ]] - משפיע קהילת חב&quot;ד [[עפולה]]<br /> * חתנו, הרב מענדל שכטר - שליח לשכונת שפירא, [[תל אביב]]<br /> * חתנו, הרב שניאור זלמן ניאזוב.<br /> <br /> {{מיון רגיל:שוואב, רפאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ב]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%A8&diff=744763 2025-03-04T08:10:26Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יצחק אליהו אופנר''' (נולד ב[[ג' כסלו]] [[תש&quot;ח]]) הוא מנכבדי קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]], וראש משפחת אופנר החב&quot;דית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ג' כסלו]] [[תש&quot;ח]] ב[[פולין]] לר' אברהם ולמרת הענא אופנר.<br /> <br /> כילד בגיל שנתיים עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בגבעתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] התחתן עם רעייתו מרת חנה פסיה בת ר' שמחה ומלכה וינמן, ולאחר החתונה התיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> במשך תקופה שימש כמורה בבית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בקרית גת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[שמחה מאיר אופנר]] – מנהל חסד עזרת אחים בית שמש - ירושלים.<br /> *בנו, ר' דוד ישראל אופנר – [[לוד]].<br /> *בנו, ר' [[יחיאל אופנר]] – צייר ומחנך חסידי.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן אופנר.<br /> *בנו, ר' שמואל אופנר.<br /> *בנו, ר' אברהם אופנר.<br /> *בתו מרת רחל, רעיית ר' נחמן זאב חן.<br /> *חתנו, ר' [[יוסף זליקוביץ]] – [[מירון]].<br /> *חתנו, ר' יחיאל אברהם גולדשמידט – [[בני ברק]].<br /> *בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' אלכסנדר אברהם רייכמסטרובסקי – בני ברק.<br /> *חתנו, ר' [[מיכאל דור]].<br /> *חתנו, ר' צבי אדלר - [[ביתר עילית]].<br /> *חתנו, ר' לוי אוטינסקי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המבחן שהרבי ערך לי ביחידות''', בתוך פרוייקט 'אנא ומלכא בלחודוהי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2003 עמוד 46<br /> <br /> {{מיון רגיל:אופנר, יצחק אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אופנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=741144 2025-02-17T11:15:59Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אליהו חיים אלטהויז<br /> |תמונה=אלטהויז, אליהו חיים (4).jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תר&quot;ל]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[י' כסלו]] [[תש&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה=[[ריגא]]<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> הרב ה[[חסיד]] ר' '''אליהו חיים אלטהויז''' ([[תר&quot;ל]] – [[י' בכסלו]] [[תש&quot;ב]]), היה מהחסידים המקורבים והמקושרים ביותר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מסור ונתון אליו ולמשפחתו בלב ונפש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אליהו חיים אלטהויז.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אלטהויז]]<br /> נולד בשנת [[תר&quot;ל]] לאביו הרב [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|פנחס אלטהויז]] ולאמו מרת רבקה בעיר [[ניקולייב]], ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[עיירה]] פודוברנקה על מנת להפיץ [[יהדות]]. במהלך שהותו ב[[עיירה]], בשנת [[תר&quot;פ]], אירעה [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכאשר נודע לו על כך - התעלף.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[לנינגרד]], ומאז עבד לצידו של [[הרבי הריי&quot;צ]] וסייע בכל פעולותיו ל[[הפצת היהדות]] ולטובת יהודי [[רוסיה]] שנותרו מאחורי [[רוסיה הסובייטית|מסך הברזל]].<br /> <br /> הרב אלטהויז ניהל את רשת ה'חדרים' המחתרתית. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תרפ&quot;ז]] פנה הרבי הריי&quot;צ אליו בזעקות ובבכיות, ונתן לו הוראות להמשך העבודה. ר' אלי' גולל את הדברים ביומן מיוחד, שלימים נחשף ופורסם.<br /> <br /> קירובו למשפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הייתה נדירה וייחודית, והוא זכה להיות השדכן שהתעסק עם נישואי [[הרבי]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב [[חיים ליברמן]], ל[[שמריהו גוראריה|רש&quot;ג]] ול{{ה|רבי}}{{הערה|1=ראו גם בהרחבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15766&amp;st=&amp;pgnum=24&amp;hilite= אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק י&quot;ב עמ' 17].}}.<br /> <br /> כאשר נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[קוסטרומה]], לקח איתו את ר' אלי' חיים, כמה זמן אחר יציאת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את רוסיה, הצליח ר' אלי' חיים לצאת גם כן, וקבע מושבו בסמיכות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ריגא]], ושם נותר עד [[השואה]].<br /> <br /> בריגא היה אחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' של [[אחות התמימים]] ב[[ריגא]].<br /> <br /> ===רציחתו על ידי הנאצים===<br /> <br /> נשרף על קידוש השם ב[[שואה]] ביום [[י' כסלו]] [[תש&quot;ב]] יחד עם ר' [[יצחק הורביץ]], ור' [[יהודה הבר]].<br /> , ר' [[יחזקאל פייגין]], ר' [[רפאל כהן]], ר' [[הלל הורביץ]], ר' [[שניאור זלמן יצחק וואלשאניק]], ור' [[ישעיהו חנוך ברכהן]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=475 חסידים עולים בלהבות {{שטורעם}} {{קישור שבור}}]}}.<br /> <br /> ==יומניו ומכתביו==<br /> את שהותו במחיצת רבינו הריי&quot;צ גולל ביומנים אישיים הכוללים תיאורים ממעמדים היסטוריים בתולדות [[חסידות חב&quot;ד]] כמו ה[[התוועדות]] שנערכה ב[[פורים תרפ&quot;ז]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[חתונת הרבי]], שהות עדת החסידים ב[[ריגא]] ללא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תר&quot;צ]], כאשר שהה ב[[ארצות הברית]], ועוד.<br /> <br /> חלק מהיומנים פורסמו ב[[ספר התולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלקם על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ב[[שבועון בית משיח]], וחלקם נותרו עלומים עד היום.<br /> <br /> רבים ממכתביו פורסמו באופן מוער על ידי מכון גנזיא בסדרת חוברות שבועיות בשנת תשפ&quot;ד{{הערה|1=[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%90%2C%20%D7%90.pdf גנזיא חוברת א'] ואילך.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|פנחס אלטהויז]] - ממנהלי &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.<br /> *אחיותיו, ביילא וגולדה. נולדו בכב תמוז תרל&quot;ח בניקולייב.<br /> *אחותו, לאה. נישאה לזלמן-בר ברוורמן. כ&quot;א אלות תרל&quot;ח. ניקולייב.<br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לר' אליהו חיים אלטהויז (נ&quot;ז)]]<br /> *[[אחות תמימים ריגא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות [[פולין|ובפולין]], בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 219-226.<br /> *&quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/50-Cheshvan-5777-06.pdf Of Heart and Quill&quot; – Reb Eliyahu Chaim Altoiz] בתוך גליון א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור הנהגת הרבי בחתונתו מיומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70028 ניגון געגועים המיוחס למשפחת אלטהויז] בביצוע ועיבוד של [[נדב בכר]]<br /> * [https://col.org.il/news/114536 י' כסלו: החסידים שנרצחו בריגא בידי הנאצים ימ&quot;ש] {{col}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_4.html תיאור קשריו של הרבי הריי&quot;צ לפרופסור שלומד קבלה - מרשימותיו של ר' אליהו חיים אלטהויז]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=739697 2025-02-11T15:34:37Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרה&quot;ג הרב [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל לייב הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' צמח גורביץ' ויבלח&quot;ט ר' שמשון חריטונוב) שרמ&quot;ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר&quot;ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ&quot;ש); ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ&quot;ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב ונקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ&quot;ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ב[[יחידות]] של ר' [[איסר קלובגאנט]], ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור ב[[ארץ הקודש]] ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ&quot;ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ&quot;ש היה לוי].}} ינובסקי]] (? - [[תרמ&quot;ד]]), היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה הלוי ינובסקי]] רבה של העיר ניקולייב - סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> הגאון רבי ישראל לייב ינובסקי שימש ראש ישיבה במושבה [[רומנובקה]] שבפלך [[חרסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב ישראל לייב [[נישואין|נשא]] את הרבנית ביילא רבקה, בתו של הרב [[אברהם דוד לאוואט]] רבה של העיר ניקולייב.<br /> <br /> בשנים תר&quot;ד ותר&quot;ה, הקים אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, אז הוקם כולל במושבה (קולוניה) רומנובקה, ובראשו עמד חותנו הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. וחתנו הרב ישראל לייב ניהל את הישיבה, אשר עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר &quot;קב נקי&quot;: &quot;נהרו אלי'ה תלמידים מקרוב ומרחוק&quot;. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב ינובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט. <br /> <br /> בשנת תרט&quot;ז עבר הרב אברהם דוד לאוואט חותנו לכהן ברבנות בניקולייב, מאז נתמנה הרב ישראל לייב למלאות את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, ואף המשיך לנהל את הישיבה בו זמנית.<br /> <br /> שם גם היה גר בנו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה]] לאחר חתונתו ושם גם נולדה נכדתו [[הרבנית חנה]] בכ&quot;ח טבת תר&quot;מ.<br /> <br /> [[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;;]]<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר‏‏{{הערה|התפרסם ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מס' 948 ומס' 956}} התגלה שו&quot;ת מר' &quot;ישראל ארי' לייב הלוי מראמאנאווקא&quot; מתאריך ח' [[אלול]] תרמ&quot;ג{{הערה|נדפס בקובץ &quot;יגדיל תורה&quot; קונטרס ט' סימן קכה}}, אשר יצא לאור בעיר אודסה.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> הרב ישראל לייב נפטר בשנת תרמ&quot;ד בעיר רומנובקה, לאחר הסתלקותו מילא את מקומו{{הערה|בפטירת חותנו הרא&quot;ד לאוואוט השאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר בנו על מקום אביו בפועל ר' איסר נשאר בניקולייב}} חתנו הרב [[שיימאן איטקין]]. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו התחתנה הרבנית ביילא רבקה שוב בזיווג שני.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של ניקולייב שבאוקראינה.<br /> *הרב מנחם מנדל ינובסקי, [[שו&quot;ב]] בקרמנצ'וג.<br /> *רבי [[איסר ינובסקי]] רבה של קירווי-ראג פלך חרסון שב[[אוקראינה]] ובעל מנגן, אשתו [[דובה]] בת הרב [[אשר גרוסמן]] מניקולייב. בנו הוא הרב [[אברהם דוד ינובסקי]], מרמת גן.<br /> *ר' משה הלוי ינובסקי, סוחר בחרסון.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת פייגא.<br /> *מרת חנה.<br /> *מרת דינה. הייתה נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד&quot;ק אלעכסאנדריה (פלך חרסון).<br /> *מרת מוסיא.<br /> *מרת האדל.<br /> *מרת מינדל/ אשת הרב מנחם מנדל קליובגאנט.<br /> <br /> נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם סבו, וממלא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו לרבה של ראמאנאווקא.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ינובסקי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=739605 2025-02-11T12:06:32Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */ משפתו</p> <hr /> <div>הרב '''איסר ינובסקי''' (תרכ&quot;א-[[תרס&quot;ח]]) היה רב העיירה [[קריבוי רוג]] שבפלך חרסון, בעל מנגן חסידי, ודודו זקנו של הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בניקולייב לאביו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]].<br /> <br /> בה' חשון תר&quot;ם התחתן עם רעייתו, בתו הגדולה של הרב [[אשר גרוסמן]] מניקולייב.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ט קיבל הצעת רבנות בעיירת המרפא יאלטא שבצרפת, ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב שביקר במקום ב[[מסע יאלטא]] המפורסם, השיב שכיון שיש טעמים לחיוב ולשלילה, אינו רוצה לומר דעתו בזה{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ג' אגרת תקסה.}}, ובשל כך ירדה ההצעה מהפרק ובני הזוג נותרו בניקולייב.<br /> <br /> בשנת [[תרנ&quot;ב]] אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הציע מיוזמתו שיסע לקבל משרת רבנות בהאדיטש{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק א' אגרת נו.}}, אך מפני סיבות שונות גם הצעה זו לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר בשנת תרנ&quot;ד התמנה לרבה של האדיטש הרב [[יוסף אליעזר פרידמן]], ואילו ר' איסר עצמו התקבל לשמש ברבנות העיירה [[קריבוי רוג]] שבפלך חרסון, סמוך לניקולייב{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/151.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ו' אגרת א'קנא] ובהערות שם. ראשי פרקים מתולדות המחבר, בראש הספר 'קב נקי' (נכתב על ידי הרבי).}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סיפר שהיה לו 'קול מצלצל' ושר בקול רם, ופעם כשניגן ניגון בפני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, לאחר שסיימו לנגן אמר לו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב: &quot;צריך להיות 'קול דממה דקה', וכשזה ב'דממה', הרי זה במילא 'דקה'{{הערה|ספר השיחות בלשון הקודש תש&quot;ד-תש&quot;ה עמוד יז.}}.<br /> <br /> נודע כבעל מנגן וב'ליקוטי רשימות' שב[[ספר הניגונים]]{{הערה|חלק ג' עמוד לט אות סה.}} מופיע שבליובאוויטש היו חסידים שהיו מביאים תמיד ניגונים חדשים, והוא מוזכר בראש חסידים אלו.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ו]] נפל למשכב{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ד' אגרת תתקלב.}} וכעבור שנתיים נפטר בקיצור ימים בשנת [[תרס&quot;ח]], ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב ביקש מחותנו ר' אשר גרוסמן באם יוכל להעביר אליו את כתבי החסידות שהשתמרו בעזבונו{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ו' אגרת א'רז.}}.<br /> <br /> כממלאי מקומו שימשו הרב [[מנחם מענדל לייב לוקשין]] והרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[אברהם דוד ינובסקי]].<br /> *בתו, גיטל. נולדה כח אייר תרנ&quot;ב, ניקולייב.<br /> *בתו, אלטע. נולדה ה טבת תרמ&quot;ד, ניקולייב.<br /> *בנו, ישראל אריה ליב. נולד כה אייר תרמ&quot;ו, ניקולייב.<br /> *בנו, מנחם מענדל. נולד יב תשרי תרמ&quot;ב, ניקולייב.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ינובסקי, איסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=739604 2025-02-11T12:05:53Z

<p>84.228.237.70: משפחה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הגאון החסיד הרב '''שיימאן (שלמה) איטקין''' היה רב ואב בית דין ב[[עיירה]] רומנובקה שבפלך [[חרסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> היה בן הגאון החסיד הרב יואל [[אב&quot;ד]] אלכסנדריה שבפלך חרסון, בן הגאון החסיד ר' שלמה אב&quot;ד [[סטארדוב]] (אחי ר' [[פסח ממלסטובקה]] ואחי הרב פייוויל אב&quot;ד אסטער) והמה בני הרב ר' יואל שהיה חתן הגאון הרב ר' לייב חריף [[אב&quot;ד]] הומיל ומחבר הספר קול אריה על הש&quot;ס (ירושלים תרכ&quot;ו). <br /> <br /> הרב שיימאן מילא את מקום חותנו הגאון החסיד הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] אב&quot;ד רומנובקה, שהיה חתן הגאון החסיד המפורסם הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] בעל &quot;קב נקי&quot; &quot;שער הכולל''.<br /> <br /> מחותנו של ר' שיימאן היה הגביר ר' פייביש יעקב חפץ מעיר פוצ'פ (פלך [[צ'רניגוב]]).<br /> <br /> לאחר פטירתו נקרא בנו [[ישראל לייב איטקין|ישראל לייב]] אחר כבוד למלאות את מקומו כרב אב&quot;ד רומנובקה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * רעייתו, דינה.<br /> * בנו, [[ישראל לייב איטקין]].<br /> * בנו, פסח. נולד א' טבת תר&quot;ם, ניקולייב.<br /> * בנו, מענדל. נולד יד אב תרמ&quot;א. ניקולייב.<br /> * בנו, [[חיים ליב איטקין]] מאטשאקאוו פלך חערסון. רב, למדן וחסיד{{הערה|מהעומדים לימין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעסקנות הציבורית (ראה ב[[אגרות קודש]] מוהרש&quot;ב ומוהריי&quot;צ לפי מפתח-השמות)}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: איטקין, שיימאן}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת איטקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=739378 2025-02-10T10:36:41Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שלמה זלמן שניאורסון<br /> |תמונה=Magen.jpg|250px<br /> |תיאור=שער הספר מגן אבות<br /> |תואר=אדמו&quot;ר מחב&quot;ד קאפוסט<br /> |חיבורו העיקרי=<br /> |תאריך לידה=[[תק&quot;צ]] - 1830<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]] - 26 במאי 1900<br /> |מקום פטירה=<br /> |סיבת הפטירה=<br /> |מקום קבורה=<br /> |חסידות=[[חב&quot;ד-קאפוסט]]<br /> |מקום מגורים=<br /> |מקום פעילות=<br /> |מספר בשושלת=<br /> |הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]]<br /> |הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]&lt;br /&gt;ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] &lt;br /&gt;(שנהגו אדמו&quot;רות ביחד).<br /> |תחילת כהונה=<br /> |סיום כהונה=<br /> |רבותיו=<br /> |נושאים בהם עסק=<br /> |חיבוריו= מגן אבות<br /> |אב=<br /> |אם=<br /> |בת זוג=<br /> |ילדים=<br /> |השתיכות=[[חסידות חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> }}<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[ליובאוויטש]] בקיץ שנת [[ה'תק&quot;צ]] (1830), ונפטר ב[[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]] (26 במאי 1900).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק&quot;צ]]. נקרא על שם [[אדמו&quot;ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]{{הערה|הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי&quot;ק 'שלמה'.}}. לברית מילה היה [[הצ&quot;צ]] סנדק{{הערה|רשימת היומן עמוד רפה.}}. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. למד יחד עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר&quot;ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש.<br /> <br /> שימש באדמו&quot;רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר&quot;ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ&quot;ז באייר]]. <br /> <br /> ממלאי מקומו אחרי הסתלקותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו&quot;ר הרש&quot;נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו&quot;ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר&quot;ע]].<br /> <br /> ==אדמו&quot;ר לחסידי קאפוסט==<br /> רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]]{{הערה|ארבעה אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואחד אדמו&quot;ר לשושלת טשערנוביל. האדמו&quot;רים החב&quot;דיים: המהרי&quot;ל מקאפוסט, הרחש&quot;ז מליאדי, המהרי&quot;ן מליאדי, וממשיך הדרך בליובאוויטש - המהר&quot;ש. והאדמו&quot;ר מאוורוטש - בתור אדמו&quot;ר לחסידי טשערנוביל. כמו שכותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בהקריאה והקדושה של חשוון תש&quot;ב 'הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;ל וכ&quot;ק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב&quot;ד'. ועל האדמו&quot;ר מאוורוטש כותב הנ&quot;ל שהוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשערנוביל. ועוד כיוצ&quot;ב.}}. כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי&quot;ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר &quot;[[חב&quot;ד-קאפוסט]]&quot;, השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו&quot;רות ואף בחיי אביו נהג באדמו&quot;רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים [[חסידות חב&quot;ד]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה&quot;צמח צדק&quot;, פסק כי הרבי המהר&quot;ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.<br /> <br /> מהרי&quot;ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב&quot;ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ה[[התבוננות]] השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות ו[[ענווה]] מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר &quot;אדמו&quot;ר&quot; היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב&quot;ד היו מחסידיו.<br /> <br /> ==מאמרי החסידות שלו==<br /> השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.<br /> <br /> ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס&quot;ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל &quot;מאמרים&quot; רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם &quot;מגן אבות&quot;, מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] &quot;שלמה זלמן&quot;. ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא &quot;דרושים יקרים&quot;, המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס&quot;ג]]. בנו של ה'מגן אבות', הזהיר צפני השגת הגבול והטעויות שיימצאו בספר הנ&quot;ל (המליץ 27.9.1903).<br /> <br /> שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ&quot;ה [[תשרי]] תש&quot;ל, אמר הרבי לגיסו הרש&quot;ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם &quot;געשמאקע מאמרים&quot;, &quot;כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם&quot;. וב&quot;אגרות קודש&quot; של הריי&quot;צ (חי&quot;ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר &quot;מגן אבות&quot; ש&quot;כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע&quot;. <br /> <br /> הסתלק ב[[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.<br /> <br /> כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם 'אדמו&quot;ר' ונשיא חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|מגן אבות}}<br /> * '''מגן אבות''' - שבעה כרכים{{הערה|בהוצאות האחרונות נצטמצם לב' כרכים.}}.<br /> * '''דרושים יקרים''' - כרך אחד הכולל שני דרושים ארוכים ועמוקים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו (יחידו) '''ר' יהודה לייב'''. אשתו פערל בת ר' אברהם דוב מאגאזאניק מברדיטשוב מגזע ר&quot;מ מטשרנוביל.<br /> * חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער הענלין''' - אב&quot;ד פאלצק.<br /> ** בנו, דובער (בוריס). נישא לחיה-רחל ב&quot;ר וולף וינארוב. 30.9.1919. באודסה. נפטר שם ב-1962.<br /> ** בתו, צפורה. נישאה לגדליה בן הרב יצחק-יואל רפאלוביץ ט&quot;ו סיון תרס&quot;ב (המליץ 17.7.1902).<br /> ** בנו, מנחם מענדל. נישא למושא ב&quot;ר יחזקאל מייזל (המליץ 3.11.1902).<br /> ** בנו, שלום. נפטר תשל&quot;ד, בסט-פטרבורג.<br /> ** בתו, מוסיא.<br /> *חתנו, הגאון ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]]<br /> * בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי<br /> * בתו רבקה, נפטרה בתרצ&quot;ט בפטרבורג (לנינגראד)<br /> <br /> ==מחסידיו המפורסמים==<br /> בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב&quot;ד בשם &quot;[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]&quot;, ורבי [[יוסף רוזין]], ה&quot;רוגאטשובי&quot;. [[בית הכנסת]] חב&quot;ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב&quot;ד-קאפוסט]].<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תק&quot;צ]] - [[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]] מרצ'יצ'יה והאדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק&quot;צ]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=739146 2025-02-09T10:00:46Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''שניאור זלמן שניאורסון''' היה גאון חסידי, נכדו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]], מראשי עדת חב&quot;ד ב[[ירושלים]], מנהל [[כולל חב&quot;ד]] ו[[שד&quot;ר]] מטעמו. בעל מחבר הספר &quot;נמוקי שזבנ&quot;י&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בסביבות שנת [[תקצ&quot;א]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] להוריו [[נחום יוסף שניאורסון|נחום יוסף ושרה רבקה שניאורסון]]{{הערה|במספר ספרים כאשר חותם את שמו ואת שם אביו מופיע 'שניאור זלמן בן מנחם מענדל' או 'בן מנחם יוסף'. אך לדעת החוקרים ראיות רבות מצביעות על כך שמדובר באותו אדם.}} אמו, הייתה בתו של הרב [[משה שניאורי]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ד]] עלה יחד עם הוריו ואחיו הצעיר [[חיים צבי שניאורסון|חיים צבי]] לארץ הקודש. עלייה זו שהייתה בהוראתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הייתה יחד עם בני משפחה נוספים, ומשפחת סלונים המפורסמת. <br /> <br /> בתחילה, התיישבו העולים ב[[חברון]] והצטרפו לקהילה החב&quot;דית המקומית, אך בהמשך עברו להתגורר ב[[ירושלים]]. בירושלים, הכיר את זוגתו טויבה פיגה בתו של הרב אברהם וולפנזון איתה הקים את ביתו. בהקדמה לספרו 'נמוקי שזבנ&quot;י' מספר כי לאחר נישואיו נועץ עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בקשר לרצונו להתעמק בלימוד דברי הראשונים, והצמח צדק חיזק את ידיו אלא שהורה לו להקדיש מידי יום שעה מסויימת ללימוד גמרא למיגרס.<br /> <br /> לפרנסתו, שימש כמגיה ספרים אצל בעל בית הדפוס הידוע ר' ישראל בק, כשמקביל נכנס יותר ויותר לתחום הספרים, ובשלב מסויים רכש את ספרייתו של החיד&quot;א.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] הוציא לאור את ספרו הראשון 'חמדה גנוזה' אותו ערך יחד עם גיסו ר' זאב וולפנזון מתוך כתבי יד עתיקים של הגאונים.<br /> <br /> ===פעילות כשד&quot;ר מטעם כולל חב&quot;ד===<br /> מעמדו בקהילת חסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]] הלך והתחזק, והוא מונה כחבר [[כולל חב&quot;ד]], והפך לאחד הפעילים הבולטים במוסד. הוא נשלח כ[[שד&quot;ר]] לאסוף כספים מקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם.<br /> <br /> עוד בתחילת תפקידו נקלע להודו בזמן שפרץ המרד הגדול בממלכה הבריטית, והוא התייצב לצד הממלכה וחיבר תפילה מיוחדת לשלום המלכה ויקטוריה. תפילה זו הקנתה לו תהודה רבה, ומאוחר יותר פתחה בפניו את שערי ארמון המלוכה בלונדון שם קיבל מכתבי המלצה מיוחדים שסייעו לו לפתוח את ליבם של הנדיבים ברחבי העולם ולשכנע אותם לסייע לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל.<br /> <br /> בנוסף, נודע בכשרון הציור בו ניחן, והיה נוהג בפגישותיו עם נדבנים לצייר בפניהם את המקומות הקדושים בירושלים ואת ציוניהם של הצדיקים הטמונים באדמת ארץ ישראל. ציורים אלו פעלו רבות על הנדיבים, וכך ידוע לנו על משפחת ששון מבומבי שבהודו, שמלבד תרומתם הנדיבה להחזקת לומדי התורה בארץ, תרמו גם את בנייתם של בתי כנסת חב&quot;ד בחברון ובירושלים.<br /> <br /> עם חזרתו ממסעותיו בגולה, פרסם בשנת [[תרל&quot;ו]] את ספרו &quot;זכרון ירושלים&quot; בו כתב בפרוטרוט את המאורעות שעברו עליו בעת נידודיו בדרכים ותיאר את הקהילות היהודיות שפגש. מטרתו של הספר הייתה לשמר ולחזק את הקשר הראשוני שנוצר על ידו בין תושבי ארץ ישראל לבין היהודים ברחבי העולם.<br /> <br /> באותה שנה הוציא לאור את ספרו החשוב ביותר שהביא לפרסומו, בו כלל את חידושי תורתו מתוך מה שהעמיק ולמד בתורתם של רבותינו הראשונים. לספר קרא בשם &quot;נמוקי שזבנ&quot;י&quot;, בו רמז את שמו ושם אביו: '''ש'''ניאור '''ז'''למן '''ב'''ן '''נ'''חום '''י'''וסף (שניאורסון).<br /> <br /> נפטר בן 55 בי&quot;ב שבט [[תרמ&quot;ב]] (חבצלת 10.2.1882), והותיר אחריו בנות בוגרות לא נשואות ומספר יתומים. בהרכב מיוחד של בית דין שהוקם אחר פטירתו אליו צורפו שני אחיו הצעירים, מונה אפוטרופוס על נכסיו שידאג לחלוקת הכספים בשווה בין היתומים לבין הבנות שעמדו באותו פרק בתקופת נישואיהן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו:<br /> *הרב [[חיים צבי שניאורסון]], חסיד חב&quot;ד מאנשי היישוב היהודי בירושלים שנמנה על מבשרי הציונות והיה בין הפועלים להקמת המדינה היהודית.<br /> *הרב פנחס אליהו שניאורסון.<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *העסקן הירושלמי ר' זאב וולפנזון<br /> *הסופר ר' יעקב גולדמן<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> *בנו, ר' [[דוד צבי אריה שניאורסון]] - עו&quot;ד מתושבי ירושלים, וגיסו של הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]].<br /> *בתו, מרת נחמה - אשת ר' ישראל פרלקוורט. <br /> *בתו, מרת מרים.<br /> *בתו, מרת הנדיל.<br /> *בתו, מרת שפרה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1355&amp;pgnum=1 חמדה גנוזה]''' - ליקוט תשובות הגאונים (נערך יחד עם גיסו ר' זאב וולפנזון), דפוס ר' ישראל בק, [[ירושלים]] תרכ&quot;ג<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31351&amp;pgnum=1 זכרון ירושלים]''' - סיפור קורות חייו ומאורעותיו כ[[שד&quot;ר]] מטעם [[כולל חב&quot;ד]] (לספר צורף קונטרס 'אם למסורת' של זקנו, הרב אריה לייב חריף), דפוס ר' ניסן בק, [[ירושלים]] תרל&quot;ו<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7950&amp;pgnum=1 נמוקי שזבנ&quot;י]''' - פירושים וביאורים בדברי הראשונים על הגמרא, דפוס ר' יואל שולמן, [[ירושלים]] תרל&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=739145 2025-02-09T09:53:13Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''דובער שניאורסון''' (? - [[ט&quot;ו בשבט]] [[תרט&quot;ו]]), היה נכדו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרבי [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בשנת תקס&quot;ט התחתן ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר בחתונתו [[מאמר דא&quot;ח]] ד&quot;ה [[מים]] רבים{{הערה|ראה רשימת מאמרי אדמו&quot;ר הזקן בתוך כרם חב&quot;ד מס' 4 עמ' 400 הערה 21.}}.<br /> <br /> היה חשוב בעיני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שחיבב אותו מאוד, עזר רבות בהדפסת ה[[שולחן ערוך]] בהוצאה השנייה וגיייס את הכסף להדפסה.<br /> <br /> התגורר בעיר [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ו בשבט]] [[תרט&quot;ו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[לוי יצחק שניאורסון (ליאדי)|לוי יצחק שניאורסון]] - גביר, נזכר בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *בנו, ר' [[יהושע אבלי שניאורסון]] - גביר, נזכר בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]. נפטר בן 74 בי' סיון תרנ&quot;ג בבויברויסק, שם גר ה' שנים אחרונות כשרוב חייו גר בויטעבסק (המליץ 15.6.1893). אשתו צירל יוכבד נפטרה בת 75 ב-27.4.1895 שם.<br /> **בנו, דובער. נפטר בבוברויסק בן ל&quot;ה שנים. 23.12.1894. <br /> ***בתו, שרה רחל. נישאה בבוברויסק ב-20.5.1901 ליעקב ב&quot;ר הלל ראם מסטראדוב.<br /> <br /> {{בית רבי}}<br /> {{קצרמר|בית רבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, דובער}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאדי]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=739144 2025-02-09T09:48:46Z

<p>84.228.237.70: /* צאצאיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]<br /> האדמו&quot;ר '''שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר&quot;ב]] - [[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמו&quot;ר לשושלת [[חסידות חב&quot;ד - קאפוסט|קאפוסט]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> האדמו&quot;ר שמריהו נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר&quot;ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו&quot;ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]. <br /> <br /> בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ועם אחיו, הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים האדמו&quot;ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{מקור}}.<br /> <br /> הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ן]] מ[[נעז'ין]]. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל&quot;ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. <br /> <br /> לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו&quot;רים בשושלת קאפוסט, רשד&quot;ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;א]] יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].<br /> <br /> ===קשריו עם ליובאוויטש===<br /> במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב&quot;ד]] שנוהל על-ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו&quot;רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר&quot;ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת&quot;ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br /> <br /> שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ&quot;ג]] חלה מאוד וביום [[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.<br /> <br /> כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם 'אדמו&quot;ר' ונשיא חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ממשיכו בבאברויסק==<br /> <br /> בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח&quot;א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב&quot;ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.<br /> <br /> אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב&quot;ד-קאפוסט אל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> *בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע&quot;ט]]), אשתו הינדה ב&quot;ר ליב מרגליות מברדיטשוב. נפטרה באלול תש&quot;א בתל אביב. <br /> **בנו, ישראל יעקב. נפטר בן 4 חודשים. 6.10.1894, בוברויסק.<br /> **בנו, ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].<br /> **בתו, מוסיא פריידא פריבס.<br /> *בנו, דוד. נזכר בתורמי הספר מפענח נעלמות.<br /> *חתנו, מנחם שמואל. שם.<br /> *בתו מוסיה נשאה בה' אלול תר&quot;ם לר' דוד ב&quot;ר יצחק אייזיק ברב&quot;ש{{הערה|ברב&quot;ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ&quot;ח אדר [[תרע&quot;ט]]. בנו ישראל משה, נפטר ט&quot;ו תמוז תשכ&quot;ד בתל אביב.<br /> *בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|שמן למאור}}<br /> *'''שמ&quot;ן{{הערה|ר&quot;ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ&quot;ד]] ו[[תשכ&quot;ו]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה&quot;ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי&quot;ע''', [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כ&quot;ב, [[ניסן]] [[תשס&quot;ח]], עמ' צה-קלא.<br /> *הרב שניאור ברגר, '''אחדות בעולם האמת ובעולם הזה''', האחדות בין חסידות חב&quot;ד בברויסק וליובאוויטש, שבועון בית משיח י' טבת תשפ&quot;א עמוד 40<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר&quot;ב]] - [[ט&quot;ז טבת]] [[תרפ&quot;ד]]|הבא=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=738483 2025-02-06T13:19:38Z

<p>84.228.237.70: /* מאמרי החסידות שלו */ משפחתו</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שלמה זלמן שניאורסון<br /> |תמונה=Magen.jpg|250px<br /> |תיאור=שער הספר מגן אבות<br /> |תואר=אדמו&quot;ר מחב&quot;ד קאפוסט<br /> |חיבורו העיקרי=<br /> |תאריך לידה=[[תק&quot;צ]] - 1830<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]] - 26 במאי 1900<br /> |מקום פטירה=<br /> |סיבת הפטירה=<br /> |מקום קבורה=<br /> |חסידות=[[חב&quot;ד-קאפוסט]]<br /> |מקום מגורים=<br /> |מקום פעילות=<br /> |מספר בשושלת=<br /> |הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]]<br /> |הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]&lt;br /&gt;ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] &lt;br /&gt;(שנהגו אדמו&quot;רות ביחד).<br /> |תחילת כהונה=<br /> |סיום כהונה=<br /> |רבותיו=<br /> |נושאים בהם עסק=<br /> |חיבוריו= מגן אבות<br /> |אב=<br /> |אם=<br /> |בת זוג=<br /> |ילדים=<br /> |השתיכות=[[חסידות חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> }}<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[ליובאוויטש]] בקיץ שנת [[ה'תק&quot;צ]] (1830), ונפטר ב[[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]] (26 במאי 1900).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק&quot;צ]]. נקרא על שם [[אדמו&quot;ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]{{הערה|הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי&quot;ק 'שלמה'.}}. לברית מילה היה [[הצ&quot;צ]] סנדק{{הערה|רשימת היומן עמוד רפה.}}. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. למד יחד עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר&quot;ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש.<br /> <br /> שימש באדמו&quot;רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר&quot;ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ&quot;ז באייר]]. <br /> <br /> ממלאי מקומו אחרי הסתלקותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו&quot;ר הרש&quot;נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו&quot;ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר&quot;ע]].<br /> <br /> ==אדמו&quot;ר לחסידי קאפוסט==<br /> רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]]{{הערה|ארבעה אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואחד אדמו&quot;ר לשושלת טשערנוביל. האדמו&quot;רים החב&quot;דיים: המהרי&quot;ל מקאפוסט, הרחש&quot;ז מליאדי, המהרי&quot;ן מליאדי, וממשיך הדרך בליובאוויטש - המהר&quot;ש. והאדמו&quot;ר מאוורוטש - בתור אדמו&quot;ר לחסידי טשערנוביל. כמו שכותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בהקריאה והקדושה של חשוון תש&quot;ב 'הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;ל וכ&quot;ק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב&quot;ד'. ועל האדמו&quot;ר מאוורוטש כותב הנ&quot;ל שהוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשערנוביל. ועוד כיוצ&quot;ב.}}. כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי&quot;ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר &quot;[[חב&quot;ד-קאפוסט]]&quot;, השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו&quot;רות ואף בחיי אביו נהג באדמו&quot;רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים [[חסידות חב&quot;ד]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה&quot;צמח צדק&quot;, פסק כי הרבי המהר&quot;ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.<br /> <br /> מהרי&quot;ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב&quot;ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ה[[התבוננות]] השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות ו[[ענווה]] מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר &quot;אדמו&quot;ר&quot; היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב&quot;ד היו מחסידיו.<br /> <br /> ==מאמרי החסידות שלו==<br /> השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.<br /> <br /> ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס&quot;ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל &quot;מאמרים&quot; רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם &quot;מגן אבות&quot;, מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] &quot;שלמה זלמן&quot;. ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא &quot;דרושים יקרים&quot;, המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס&quot;ג]]. בנו של ה'מגן אבות', הזהיר צפני השגת הגבול והטעויות שיימצאו בספר הנ&quot;ל (המליץ 27.9.1903).<br /> <br /> שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ&quot;ה [[תשרי]] תש&quot;ל, אמר הרבי לגיסו הרש&quot;ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם &quot;געשמאקע מאמרים&quot;, &quot;כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם&quot;. וב&quot;אגרות קודש&quot; של הריי&quot;צ (חי&quot;ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר &quot;מגן אבות&quot; ש&quot;כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע&quot;. <br /> <br /> הסתלק ב[[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט.<br /> <br /> כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם 'אדמו&quot;ר' ונשיא חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|מגן אבות}}<br /> * '''מגן אבות''' - שבעה כרכים{{הערה|בהוצאות האחרונות נצטמצם לב' כרכים.}}.<br /> * '''דרושים יקרים''' - כרך אחד הכולל שני דרושים ארוכים ועמוקים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו (יחידו) '''ר' יהודה לייב'''.<br /> * חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער הענלין''' - אב&quot;ד פאלצק.<br /> ** בנו, דובער (בוריס). נישא לחיה-רחל ב&quot;ר וולף וינארוב. 30.9.1919. באודסה. נפטר שם ב-1962.<br /> ** בתו, צפורה. נישאה לגדליה בן הרב יצחק-יואל רפאלוביץ ט&quot;ו סיון תרס&quot;ב (המליץ 17.7.1902).<br /> ** בנו, מנחם מענדל. נישא למושא ב&quot;ר יחזקאל מייזל (המליץ 3.11.1902).<br /> *חתנו, הגאון ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]]<br /> * בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי<br /> * בתו רבקה, נפטרה בתרצ&quot;ט בפטרבורג (לנינגראד)<br /> <br /> ==מחסידיו המפורסמים==<br /> בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב&quot;ד בשם &quot;[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]&quot;, ורבי [[יוסף רוזין]], ה&quot;רוגאטשובי&quot;. [[בית הכנסת]] חב&quot;ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב&quot;ד-קאפוסט]].<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תק&quot;צ]] - [[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]] מרצ'יצ'יה והאדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק&quot;צ]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C)&diff=738472 2025-02-06T12:10:49Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מפנה|לוי יצחק שניאורסון}}<br /> הרב '''לוי יצחק שניאורסון''' היה מנכבדי קהילת חב&quot;ד באמציסלאוו שבפלך מוהילוב ברוסיה הלבנה, ונינו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בסביבות שנת תקצ&quot;ג (או תק&quot;ץ, לפי רישום בדווינסק) בעיר [[ויטבסק]] לאביו רבי [[ברוך שמואל שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך שמואל שניאורסון]] מרבני העיר. אביו היה בנו של רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ודרכו הוא מיוחס, כנין לאדמו&quot;ר הזקן{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&amp;st=&amp;pgnum=141 מופיע בספר הצאצאים מספר 67].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בזיווג ראשון עם רעייתו מרת קריינא, ולאחר פטירתה התחתן בזיווג שני עם רעייתו מרת שרה ב&quot;ר הירש.<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[אמציסלאוו]] שבפלך מוהילוב שברוסיה הלבנה. גר גם בדווינסק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שניאור צבי הירש שניאורסון]] - חסיד חב&quot;ד מתקופת הרבי מהר&quot;ש, דור חמישי לאדמו&quot;ר הזקן, וממייסדי המושבה חדרה.<br /> *בנו, ר' [[שמריהו שניאורסון]] - מדפיס ספרים ומוצא תמונת אדמו&quot;ר הזקן.<br /> *בנו, ר' חיים אברהם שניאורסון<br /> *בתו, מרת חיה דובה שניאורסון<br /> *בנו, ר' ברוך שניאורסון<br /> *בנו, ר' לייב שניאורסון<br /> *בנו, ר' יונה שניאורסון<br /> *בנו, ר' משה שניאורסון<br /> *בתו, מרת צילה שניאורסון<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=738448 2025-02-06T10:59:25Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שמריהו שניאורסון מדפיס תמונת אדמו&quot;ר הזקן|אחר=רבי שמריהו נח שניאורסון האדמו&quot;ר מבברויסק|ראו=[[רבי שמריהו נח שניאורסון]]}}<br /> <br /> ר' '''שמריהו שניאורסון''' היה מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]], מדפיס ספרים ומוצא [[תמונת אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|250px|תמונת אדמו&quot;ר הזקן שפרסם, ולאחר מכן יוחסה לו]]<br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> נולד בתר&quot;ט ב[[אמציסלאו]] שבפלך מוהילוב שברוסיה הלבנה, לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון ולאמו קריינה, כדור חמישי{{הערה|הרב שמריהו הוא בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)|לוי יצחק שניאורסון]], בן רבי [[ברוך שמואל שניאורסון|ברוך שמואל]], בן רבי [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[אדמו&quot;ר הזקן]].}} ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]. נישא לגיטל ב&quot;ר דוד ליברמן, ילידת תר&quot;ח.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ח]] מצא את [[תמונת אדמו&quot;ר הזקן]] והפיצה ברבים. סביב התמונה נסוב פולמוס נרחב על אמינותה, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] העיד עליו כי הוא איש נאמן{{הערה|אגרות קודש, כרך יג ע' רנג-ד}}. <br /> עבד כמדפיס ספרים בעיר [[וורשה]], והדפיס בשנת [[תרמ&quot;ו]] את [[סידור עם דא&quot;ח]], ובשנת [[תר&quot;ע]] הדפיס את הספר [[הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/5843 הרב מליאדי ומפלגת חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, חיים אברהם שניאורסון<br /> *אחיו, [[שניאור צבי הירש שניאורסון]] - ממייסדי העיר [[חדרה]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> '''ספר הצאצאים''', עמ' 174<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|בית רבי}}<br /> [[קטגוריה:אישים בוורשה]]<br /> [[קטגוריה:מדפיסי ספרים]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%94)&diff=738447 2025-02-06T10:59:09Z

<p>84.228.237.70: /* בניו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום דובער שניאורסון (מרציצא)|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}<br /> רבי '''שלום דובער שניאורסון''' מ[[רציצא]] ([[תקצ&quot;ד]] - [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרס&quot;ט]]) היה [[אדמו&quot;ר]] ב[[חסידות חב&quot;ד קאפוסט]], השלישי בשושלת זו, ורב בעיר רציצה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקצ&quot;ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] היה מקרבו מאד, והיה לומד איתו שיעור [[תניא]] כל יום.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עבר יחד עם אביו ל[[עיירה]] [[קפוסט]]. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקפוסט והיה מקושר לאחיו אדמו&quot;ר [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], אך למרות זאת החל לנהוג באדמו&quot;רות כבר בחיי אחיו.<br /> <br /> כעבור מספר שנים נתמנה לרב העיר בעיר [[רציצא]]. הרשד&quot;ב היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים. הרשד&quot;ב זכה ללמד תלמידים שמהם היו לאחר מכן מגדולי הרבנים ב[[רוסיה]] ופולין. הוא הסמיך לרבנות את הרב [[שלמה יוסף זוין]], ועוד רבים. גם ההוגה הרב [[הלל צייטלין]] היה מתלמידיו.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אחיו החלו חסידים רבים להגיע אליו וקבלו אותו כ[[אדמו&quot;ר]], גם אחיו רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] נהג כאדמו&quot;ר יחד איתו, אדמו&quot;ר מרציצא היה בקשר הדוק עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> יש המייחסים אליו את תמונת [[הרבי הרש&quot;ב]] שנתגלתה ב[[תש&quot;פ]]{{הערה|[https://chabad.info/special/574192/ לתמונה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> הסתלק ב[[ט&quot;ז תשרי]] [[תרס&quot;ט]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=84&amp;hilite= הערת המו&quot;ל - אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע' תעח].}}. ידיעה על פטירתו בחבצלת 16.11.1908.<br /> <br /> == בניו ==<br /> *רבי '''[[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]]''' רבה של [[סטארדוב]]. לאחר הסתלקות אביו (הרשד&quot;ב), פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שימלא את מקומו ברבנות העיר רצ'יצ'ה. בנו היה הפרופסור [[פישל שניאורסון]].<br /> *רבי '''[[חיים ישעיה שניאורסון]]''' (תרכ&quot;ה - תרפ&quot;ח). נשא את מרת אסתר הנדל בתו של רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]. משנת תרנ&quot;ד רבה של [[פאריטש]]. משנת תרס&quot;א רבה של [[רומני]]. נפטר [[ט&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי ב[[סנקט פטרבורג]], רוסיה{{הערה|אהלי שם, [http://matzevot.net/Shneerson.html תמונת המצבה שלו באתר מצבות נט].}}.<br /> *רבי '''יהודה לייב''', [[נישואין|נשא]] את מרת בילא, בת הרב [[מרדכי שניאורסון]] מויטבסק, נכד הצמח צדק. בזוו&quot;ר נשא את יוכבד ב&quot;ר פנחס גאמערמאן, היא נפטרה חודש לאחר לידת בנם פנחס , בכ&quot;ו אדר תרנ&quot;ג בת 22.<br /> *רבי מנחם מענדל. נפטר בן י&quot;ד שנה בט&quot;ו אייר תרע&quot;ב בוורשה (חלקה 75, שורה 1, קבר 69).<br /> *משה. <br /> *בתו '''חיה''' '''רחל''' שנישאה לר' דוד יהושע העשיל ב&quot;ר [אברהם] דובער מאגאזאניק מקייב. שנספה באנייה סטרומה.<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקצ&quot;ד]] - [[תר&quot;ע]]|הבא=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=738446 2025-02-06T10:58:48Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קבר הרב שניאור צבי הירש שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בחדרה על קברו של הרב שניאור צבי הירש שניאורסאהן]]<br /> הרב '''שניאור צבי הירש שניאורסון''' ([[אייר]] [[תרט&quot;ו]] – [[כ&quot;ב אייר]] [[תרצ&quot;ב]]), היה [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] מתקופת [[הרבי מהר&quot;ש]], דור חמישי ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], וממייסדי המושבה [[חדרה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד ב[[אמציסלאו]] שבפלך מוהילוב שברוסיה הלבנה, בחודש אייר [[תרט&quot;ו]] (1855) לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון ולאמו קריינה, כדור חמישי{{הערה|הרב שניאור צבי הירש הוא בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)|לוי יצחק שניאורסון]], בן רבי [[ברוך שמואל שניאורסון|ברוך שמואל]], בן רבי [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[אדמו&quot;ר הזקן]].}}. ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]. למד בחדרים החסידיים ואח&quot;כ ב[[ליובאוויטש]] יחד עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובשנים שלאחר מכן נמנה על מקורביו הנאמנים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרת אסתר, בתם הבכירה הגביר החב&quot;די ר' [[יעקב הינדין]] (בעל יערות ואחוזות רבות ובתי משרפות יי&quot;ש בפלך פסקוב) ואשתו רייזה-רבקה. לאחר החתונה גר במשך תקופה בסטרי ואח&quot;כ בטורופץ, פלך פסקוב (מחוץ ל&quot;תחום המושב&quot;), עסק במסחר במנופקטורה וחפצי עתיקות ועזר לחותנו בעסקיו שבסביבה ההיא.<br /> <br /> בעקבות הפרעות שהיו בשנת [[תרמ&quot;ב]] החליט להתישב בארץ-ישראל, ובהשפעתו מכר חותנו אחת מאחוזותיו, הצטרף ל&quot;אגודת ריגה&quot; לרכישת קרקע בשטח שנועד ליסוד המושבה חדרה ועמד בראשה, כשהוא מחזיק בבעלות על 2600 דונם מתוך 5000 הדונם שיודעו למושבה.<br /> <br /> בתחילה עלה לארץ לבדו, ובשנת [[תרנ&quot;ו]] חזר ל[[רוסיה]] להביא את בני משפחתו, אך בגלל מצב הבריאות שהורע בחדרה לא נתנוהו קרוביו לחזור ארצה, ונשאר שנים אחדות בדווינסק, פלך ויטבסק, ועבד שם בניהול עסק הספנות של גיסו ר' זלמן הינדין על נהר דווינה. אולם לא יכול שוב להשתרש על אדמת נכר ובתרס&quot;ד חזר לחדרה עם שני בניו הצעירים לוי יצחק ומנדל.<br /> <br /> עם עליתו לארץ קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי הרש&quot;ב]] בו מברך אותו לרגל ההתיישבות במקום.<br /> <br /> לאחר פטירתו חותנו בשנת תרס&quot;ו, שהשאיר אחריו ירושה עצומה של למעלה ממליון רובל, היה צריך לנסוע שוב לרוסיה כדי לטפל בירושה, הפיכתה למזומנים וחלוקתה, והדבר ארך זמן רב, מחמת סכסוך בין יורשים עד שהגיעה מהפכת הבולשביקים שהחרימו את כל הרכוש של העשירים.<br /> <br /> בשנת תרע&quot;א חזר לארץ הקודש, ונותר בה עד לפטירתו.<br /> <br /> הרב שניאור צבי הירש נפטר ב[[כ&quot;ב אייר]] [[תרצ&quot;ב]], ונטמן ב[[בית העלמין]] הישן בעיר חדרה.<br /> <br /> שני בניו, לוי יצחק ומנחם מנדל, היו אנשי מחתרת ניל&quot;י.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:לובה שניאור.png|ממוזער|הכרטיס שכתוב לוי יצחק (לובה) שניאורסון ל&quot;ספר החסידים&quot; בשנת תשכ&quot;ג.]]<br /> <br /> *בתו מרת קריינה, ילידת תרל&quot;ז. אשת משה ב&quot;ר קלמן חסידוב מפולטבה. נישאו בי&quot;ג תשרי תרס&quot;ז בדווינסק.<br /> *בתו מרת רוזה רבקה, אשת ר' צבי יובל.<br /> *בנו, ברוך שניאורסון.<br /> *בתו מרת שושנה, אשת צבי יובל - חדרה.<br /> *בתו מרת חיה דובע (אניוטה), אשת אליהו פרת - רוסיה..<br /> *בנו, [[לוי יצחק (לובה) שניאורסון]] - מאנשי מחתרת ניל&quot;י<br /> *בנו, מנחם מנדל שניאורסון - מאנשי מחתרת ניל&quot;י, חדרה.<br /> *בנו, חיים אברהם שניאורסון - לונדון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[תולדות חב&quot;ד בחדרה]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75928 תגלית: חסיד חב&quot;ד ממייסדי העיר חדרה] - {{אינפו}}<br /> *[il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19977/lot/25426/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A6%D7%91%D7%99?lang=he תצלום ספרי הגמרא שלו עם החותמת שלו וכתב ידו בו רשם את הערותיו]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שניאור צבי הירש}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ב]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%94)&diff=738445 2025-02-06T10:20:24Z

<p>84.228.237.70: /* הסתלקותו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום דובער שניאורסון (מרציצא)|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}<br /> רבי '''שלום דובער שניאורסון''' מ[[רציצא]] ([[תקצ&quot;ד]] - [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרס&quot;ט]]) היה [[אדמו&quot;ר]] ב[[חסידות חב&quot;ד קאפוסט]], השלישי בשושלת זו, ורב בעיר רציצה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקצ&quot;ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] היה מקרבו מאד, והיה לומד איתו שיעור [[תניא]] כל יום.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עבר יחד עם אביו ל[[עיירה]] [[קפוסט]]. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקפוסט והיה מקושר לאחיו אדמו&quot;ר [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], אך למרות זאת החל לנהוג באדמו&quot;רות כבר בחיי אחיו.<br /> <br /> כעבור מספר שנים נתמנה לרב העיר בעיר [[רציצא]]. הרשד&quot;ב היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים. הרשד&quot;ב זכה ללמד תלמידים שמהם היו לאחר מכן מגדולי הרבנים ב[[רוסיה]] ופולין. הוא הסמיך לרבנות את הרב [[שלמה יוסף זוין]], ועוד רבים. גם ההוגה הרב [[הלל צייטלין]] היה מתלמידיו.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אחיו החלו חסידים רבים להגיע אליו וקבלו אותו כ[[אדמו&quot;ר]], גם אחיו רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] נהג כאדמו&quot;ר יחד איתו, אדמו&quot;ר מרציצא היה בקשר הדוק עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> יש המייחסים אליו את תמונת [[הרבי הרש&quot;ב]] שנתגלתה ב[[תש&quot;פ]]{{הערה|[https://chabad.info/special/574192/ לתמונה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> הסתלק ב[[ט&quot;ז תשרי]] [[תרס&quot;ט]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=84&amp;hilite= הערת המו&quot;ל - אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע' תעח].}}. ידיעה על פטירתו בחבצלת 16.11.1908.<br /> <br /> == בניו ==<br /> *רבי '''[[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]]''' רבה של [[סטארדוב]]. לאחר הסתלקות אביו (הרשד&quot;ב), פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שימלא את מקומו ברבנות העיר רצ'יצ'ה. בנו היה הפרופסור [[פישל שניאורסון]].<br /> *רבי '''[[חיים ישעיה שניאורסון]]''' (תרכ&quot;ה - תרפ&quot;ח). נשא את מרת אסתר הנדל בתו של רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]. משנת תרנ&quot;ד רבה של [[פאריטש]]. משנת תרס&quot;א רבה של [[רומני]]. נפטר [[ט&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי ב[[סנקט פטרבורג]], רוסיה{{הערה|אהלי שם, [http://matzevot.net/Shneerson.html תמונת המצבה שלו באתר מצבות נט].}}.<br /> *רבי '''יהודה לייב''', [[נישואין|נשא]] את מרת בילא, בת הרב [[מרדכי שניאורסון]] מויטבסק, נכד הצמח צדק. בזוו&quot;ר נשא את יוכבד ב&quot;ר פנחס גאמערמאן, היא נפטרה חודש לאחר לידת בנם פנחס , בכ&quot;ו אדר תרנ&quot;ג בת 22.<br /> *רבי מנחם מענדל. נפטר בן י&quot;ד שנה בט&quot;ו אייר תרע&quot;ב בוורשה (חלקה 75, שורה 1, קבר 69).. <br /> *בתו '''חיה''' '''רחל''' שנישאה לר' דוד יהושע העשיל ב&quot;ר [אברהם] דובער מאגאזאניק מקייב. שנספה באנייה סטרומה.<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקצ&quot;ד]] - [[תר&quot;ע]]|הבא=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=738444 2025-02-06T10:20:12Z

<p>84.228.237.70: /* תולדותיו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד הרבי האמצעי, הצמח צדק והמהר&quot;ש|אחר=ר&quot;מ בישיבות תומכי תמימים בתקופת הרבי הרש&quot;ב|ראו=שמואל ניסנוביץ}}<br /> <br /> ר' '''שמואל דובער (ליפוב) מבוריסוב''', ([[תקס&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ט|תרמ&quot;ז]]), מגדולי [[חסידי חב&quot;ד]], והיה מקושר לארבעה [[נשיאי חב&quot;ד|נשיאים]]: [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר&quot;ש]] ו[[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב היה קורא לו &quot;הרשד&quot;ם&quot;.<br /> <br /> == תולדותיו ==<br /> <br /> נולד לערך בשנת [[תקס&quot;ח]] (במרשמי בוריסוב - תקע&quot;ז) לביו ר' צבי הירש, וגדל והתחנך בביתו של ה[[משפיע]] ר' [[מרדכי מהורודוק]], ותודות לר' מרדכי נשאר [[חסיד]] ולא נהפך ל[[מתנגד]].<br /> <br /> בגיל 12 שלחוהו ללמוד ב[[מינסק]], ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם ל[[ישיבה]] בקלות רבה, ואף דאגו לו ל[[ימים]] בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.<br /> <br /> במינסק למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך [[צ'אשניק]] והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו. <br /> <br /> נשא לאשה את שפרה בת דודו ר' משה ליפוב (מ[[צ'אשניק]]), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות [[פרנסה]]. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.<br /> <br /> במשך חייו היה שקוע בלימוד ה[[תורה]], ב[[עבודת ה'|עבד את ה']] והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות אמר לו [[הרבי האמצעי]] כי [[חב&quot;ד]] היא השכלה, הבנה והעמקה, {{ציטוטון|הארעווע וועסט דו זיין א חסיד}} (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).<br /> <br /> ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של [[נשיאי חב&quot;ד]], [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי מהר&quot;ש]] ו[[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> נפטר בשנת [[תרמ&quot;ט|תרמ&quot;ז.]] ידיעה על פטירתו &quot;זה כירח ימים&quot; ומעשה מופלא על כספים שהותיר למרות חייו הצנועים מצוי בעתונות. עוד נזכר שם שהיה לו בן יחיד שהתגורר בקוידונוב. המליץ 18.11.1886.<br /> <br /> ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה [[ביכלאך|כתבי יד]], מהם [[הנחה|הנחות]] על [[מאמר|מאמרי]] הרבי הצמח צדק והרבי מהר&quot;ש, אשר שמע בעצמו. <br /> <br /> בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים{{הבהרה}}{{הערה|התמים, חוברת ה, ע' צט}}.<br /> <br /> == אצל הרבי האמצעי ==<br /> <br /> ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לרבי האמצעי, אבל ה[[משפיע]] ר' מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.<br /> <br /> אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את [[ציון]] אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], ונסיעתו תעבור דרך הערים [[זלאבין]] ו[[הומיל]]. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש [[מנחם אב]] עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי.<br /> <br /> הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר [[דא&quot;ח]], ולא קיבל אנשים ל[[יחידות]]. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא [[מים]] וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל [[תפילת ערבית]] בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו.<br /> <br /> == אצל הרבי הצמח צדק ==<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ב]] כשהיה [[הרבי הצמח צדק]] בעיר [[מינסק]] נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק.<br /> בשנת [[תקצ&quot;ד]] נסע בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]], אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את ה[[עיירה]], ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש [[אלול]] שנת [[תקצ&quot;ו]]. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש [[ניסן]] [[תקצ&quot;ז]].<br /> <br /> בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.<br /> <br /> ר' [[חנוך הנדל קוגל]] מספר שבשנת [[תר&quot;ג]], כשבא הרבי הצמח צדק מ[[פטרבורג]] לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.<br /> <br /> === לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון ===<br /> פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה ב[[שמחת תורה]] שנת [[תרי&quot;ד]]. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה&quot;אולם הגדול&quot; של ישיבת &quot;[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]&quot;, ובחצר עמד בית נוסף בו דר [[הרבי מהר&quot;ש]].<br /> <br /> ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי, ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר&quot;ש וקורא לו לבוא אתו, שכן [[אדמו&quot;ר הזקן]] הבטיח ללמוד אתו [[משנה]] ב[[מסכת סוכה]] כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב{{הערה|&quot;[[לקוטי דיבורים]]&quot; כרך א עמוד ט}}.<br /> <br /> == אצל הרבי [[המהר&quot;ש]] ==<br /> <br /> כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' [[שמואל גרונם]]: {{ציטוטון|כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך}}:<br /> <br /> ר' שמואל דובער סיפר שבאחת הפעמים שהיה בליובאוויטש אמר הרבי הצמח צדק [[מאמר דא&quot;ח]], והתעוררה לו קושיא מספר &quot;[[עץ חיים]]&quot;. בסיום ה[[התוועדות]] כשה'חוזרים' חזרו על דברי הרבי מה[[התוועדות]] שאל את השאלה, אך אף אחד לא ידע לענות. הוא ניסה שוב אצל ילדי הרבי הצמח צדק, [[המהרי&quot;ל]] (מ[[קאפוסט]]), [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז]] (מ[[ליאדי]]) ועוד, וכל אחד ענה תשובה אחרת. כשראה שהאור בבית [[הרבי מהר&quot;ש]] עדיין דולק, הסתקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו, ומכיוון שהחלונות היו גבוהים, טיפס על הקיר החיצוני ונכנס פנימה לתוך החדר, שם ראה את הרבי מהר&quot;ש מעיין ב&quot;עץ חיים&quot; באותו מקום המוקשה לו{{הערה|ככל הנראה ר' שמואל דובער רצה להראות בסיפור זה את היות הרבי מהר&quot;ש מיועד להמשך שושלת [[נשיאי חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> הרבי מהר&quot;ש כתב לר' שמואל דובער, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה{{הערה|[[אגרות קודש (ריי&quot;צ)|אגרות קודש הרבי הריי&quot;צ]] חלק ב' ע' קעא}}. כנראה שבנותיו, חיה ושרה, הרשומות במרשם בוריסוב תר&quot;י, נפטרו בילדותן.<br /> <br /> בין תלמידיו המובהקים נמנה החסיד ר' [[מאיר מרדכי טשערנין]].<br /> <br /> == אצל הרבי הרש&quot;ב ==<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 179-188.<br /> *[https://derher.org/wp-content/uploads/16-adar-1-5774-02.pdf Deher Reb Shmuel Ber Borisever (Rashdam)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליפקין שמואל דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלארוס]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=738212 2025-02-05T14:30:41Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>רבי '''לוי יצחק זלמנסון''', ([[תקע&quot;א]] / [[תקע&quot;ב]] - [[כ&quot;ה אדר א']] [[תרל&quot;ב]]), היה נכד [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וחתן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בסוף [[תקע&quot;א]] או בשנת [[תקע&quot;ב]]. אביו היה רבי [[יקותיאל זלמן וואלעס]] חתן אדמו&quot;ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שמחה בונם חתן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] - שהיה ידוע כ[[בעל מנגן]] עצום - את חוש הנגינה.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;st=&amp;pgnum=419 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עמ' שפב.]}}<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה לאה]] בתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ב[[י&quot;ג אלול]] [[תקפ&quot;ו]].<br /> <br /> היה רב העיר [[וועליז']] לראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר ל[[ליובאוויטש]] והיה לראש [[ישיבת ליובאוויטש]]. לפני כן שימש כבוחן בישיבה{{הערה|הרבי, תולדות הצ&quot;צ שב[[דרך מצוותיך]].}}<br /> <br /> היה מחותנו של גיסו, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו שניאור זלמנסון התחתן עם פרלה דבורה, בת ר' ישראל נח. כמו כן הוא היה גיס של ר' ישראל נח מצד נוסף, לאחר שאחותו פריידא הייתה אשתו של ר' ישראל נח (זיווג ראשון שלו מתוך כמה).<br /> <br /> בבית רבי כותב עליו{{הערה|ח&quot;ג פרק ז.}}:<br /> היה אדם גדול בתורה ובחסידות ויראת ה' היא אוצרו. והי' חכם נרול ורם המעלה. רוב ימיו היה סוחר ובסוף ימיו לאחר פטירת רבינו [הצמח צדק] נתקבל לרב בוויליז והי' שם כמה שנים. ואחר כך נחלה ונסע ל[[וויטעבסק]] להתרפאות ונפטר שמה ושם מ&quot;כ.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ כתב עליו{{הערה|נדפס בקיצור תולדות חב&quot;ד עמ' 99.}}: <br /> היה איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים. למדן גדול וחכם מופלא, והשפעתו בתור אדם המעלה הייתה מרובה על כל בני הרבי בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים.<br /> <br /> נפטר ביום שלישי [[כ&quot;ה אדר]] ראשון [[תרל&quot;ב]] ב[[וויטעבסק]] ושם מנוחתו כבוד.{{הערה|ידיעה על פטירתו התפרסמה ב&quot;המגיד&quot;, שנה 16 גליון 12 עמ' 3.}}<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, ר' שניאור זלמנסון, [[נישואין|נשא]] את בת דודו הרבנית פערל דבורה בת ר' [[ישראל נח שניאורסון]] בן [[הצמח צדק]]. בנו, לייב. בתו, נשאה בזוו&quot;ש לר' ישראל אשר ליבא. <br /> *בנו, ר' יוסף חיים זלמנסון. היה [[שליח ציבור|חזן]] ובעל תוקע לפעמים אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15886&amp;hilite=e15c46a1-203b-438d-84e1-228eebd53c63&amp;st=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%A6%22%D7%A6 רשימות, ובהערות שם.]}}. היה חתנו של בעל 'מגן אבות' מקאפוסט.<br /> *בנו, ר' מרדכי דובער. נזכר במרשם ברדיטשוב תרי&quot;ח. אשתו - שרה. במכתב הצ&quot;צ מזכיר אותו כמתגורר באורשע.<br /> *בתו, הרבנית רבקה אשת ר' יהודה לייב קנופף מוויטבסק . נפטרה [[ט&quot;ו אייר]] [[תרצ&quot;ג]].{{הערה|מצבתה באתר בית העלמין בפטרבורג.}}<br /> *בתו, הרבנית פעריל אשת ר' [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי|זלמנוביץ' לוי יצחק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%A1&diff=738201 2025-02-05T13:26:01Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ&quot;נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י&quot;א מגזע יוחסין{{ש}}בנש&quot;ק מוהר&quot;ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז&quot;ל{{ש}}ה&quot;ה בהרב מוה&quot;ריוסף בונים זלה&quot;ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו&quot;ה לוי יצחק אב&quot;ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י&quot;ז חתן{{ש}}אדמו&quot;ר הק' מו&quot;ה{{ש}}דובער נ&quot;ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער&quot;ח ניסן{{ש}}שנת תרכ&quot;ז תנצב&quot;ה]]<br /> הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (תקנ&quot;ה - [[כ&quot;ט אדר ב']] [[תרכ&quot;ז]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם, ונכדו של הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. <br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד לרב יוסף שמחה בונים ב&quot;ר אהרן (שהיה חתן הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]]). שם אשת ר' יוסף בונם במרשמי ברדיטשוב היא ליבא. <br /> <br /> בשבוע [[פרשת בשלח]] [[תקס&quot;ח]] נשא לאשה את בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר [[ליאדי]]. הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע ל[[ליאדי]] להשתתף בחתונה שלהם. [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר &quot;אני ישנה ולבי ער&quot; שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס&quot;ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בזלאבין ב[[פרשת נשא]] [[תקס&quot;ז]] (חתונה זו נקראת בשם &quot;החתונה הגדולה בזלאבין&quot;).}}. <br /> <br /> == שם אשתו ==<br /> יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.<br /> <br /> הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר&quot;נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע&quot;ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר&quot;ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו&quot;ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|רבקה ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד&quot;ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.<br /> <br /> במרשם ברדיטשוב תקצ&quot;ד נזכרת רבקה כאשתו, במרשמי תר&quot;י ותרט&quot;ו אינה נזכרת אבל במרשמי ברדיטשוב תרי&quot;ח מצוין שמה יוכבד. כנראה שנישא לה בשנית. <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ&quot;ט אדר]] ב' שנת [[תרכ&quot;ד]]. ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש&quot;נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי&quot;ש בונם', שעל פי זה נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[לוי יצחק זלמנסון]] - חתנו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נשא לאישה את בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה לאה]]. שימש כאב&quot;ד וראש ישיבה בעיר [[וועליז]]'.<br /> * בנו, הרב [[שניאור זלמנסון]]{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בכ&quot;ד [[טבת]] [[תקע&quot;ג]]; ונקרא על שמו.}}. לו בן לוי יצחק, שהיה נשוי לארליה/ארגליה, ולהם ילדים: משה, נחום, מרים, פערל. מתוך מרשמי Olkhovets 1883/1894.<br /> * בנו, מנחם ישראל, יליד תק&quot;ף. נזכר במרשם ברדיטשוב תקצ&quot;ד.<br /> * בתו, רויזא-שרה. נזכרת במרשם ברדיטשוב תקצ&quot;ד.<br /> * בנו, ר' פנחס אהרן, יליד תקפ&quot;ג. נזכר במרשם ברדיטשוב תקצ&quot;ד/תרי&quot;ח. אשתו צביה ב&quot;ר זליג. בנו: יעקב יצחק.<br /> * בתו, מרת פריידא - אשת אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסאהן]] מ[[ניעז'ין]] - בנו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> * בתו, מרת קיילא, אשת ר' דובער כהן.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.mylubavitch.org/1690-2 יקותיאל זלמן בן יוסף בונים] צילום מצבתו באתר mylubavitch<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ולס, יקותיאל זלמן}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=738199 2025-02-05T12:54:11Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי&quot;ן]]<br /> [[אדמו&quot;ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי&quot;ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ניעזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של רבי ישראל נח שניאורסון בעיירה ניעז'ין כיום (מויקיפדיה)]]<br /> נולד בשנת [[תקע&quot;ה]] לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. <br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו&quot;ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו&quot;ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ&quot;ל ממינסק. <br /> <br /> באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש&quot;ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב&quot;ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו&quot;ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר&quot;א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא&quot;ח]] - בלשון חסידי חב&quot;ד), כשאר בניו של הצמח צדק.<br /> <br /> בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע{{הערה|בלקו&quot;ד ח&quot;א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).}} (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> ===נשיאותו===<br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ&quot;ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו&quot;ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו&quot;ר לחלק מחסידי חב&quot;ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם &quot;חבד&quot; - ניעז'ן&quot;.<br /> <br /> ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.<br /> <br /> הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י&quot;ז ניסן תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו{{הערה| ע&quot;פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש&quot;ט גליון כד, העו&quot;ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.}}:<br /> <br /> מזוו&quot;ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)]]:<br /> * בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ&quot;ד{{הערה|הקריאה והקדושה גליון חשון תש&quot;ב, ובמסמכי אנ&quot;ל (אג&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ&quot;מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר&quot;נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.}}. נפטר אדר תרנ&quot;א בניעזין&lt;ref&gt;הצבי 24.3.1891&lt;/ref&gt;. <br /> * בתו, פרלה דבורה{{הערה|עיין אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר חלק ג אגרת תקפח.}}, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ&quot;ו {{הערה|מסמכי אנ&quot;ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס&quot;ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ&quot;ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר&quot;ח, וא&quot;כ צ&quot;ל שאמו נולדה לכה&quot;פ בשנת תקצ&quot;ד ועצ&quot;ע.}}.<br /> <br /> במסמכי אנ&quot;ל משנת תרי&quot;א כתוב ששם אשתו בזוו&quot;ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:<br /> * הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר&quot;ז.<br /> <br /> לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר{{הערה|עיין בגליון &quot;נחלת צבי&quot; קובץ יו&quot;ד, אלול תשנ&quot;ד}} עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:<br /> * בתו, הרבנית שטערנא{{הערה|בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז&quot;א שנולד בשנת תרי&quot;ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.}} אשת [[הרז&quot;א]] בזוו&quot;ר, נולדה בערך בשנת תר&quot;ך. בשנת תרמ&quot;ז, לאחר גירושיהם, נישאה לר' יוסף אויערבאך (אווערבוך).<br /> * בתו, שיינא רבקה שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק ב&quot;ר בענדט שיינברג (יליד כ&quot;ט תשרי תרי&quot;ז, קישינב), נולדה בערך בשנת תרי&quot;ט{{הערה|חתונתה הייתה בניעזין בט&quot;ו כסלו תרל&quot;ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י&quot;ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל}}.<br /> ** בנם, ברוך בענדיט. יליד י&quot;א כסלו תרל&quot;ח. נישא למלכה ב&quot;ר מברוך-מרדכי קושאנסקי בו' תמוז תרס&quot;ח. לו בן ניסן, נולד י&quot;ב תשרי תרע&quot;א.<br /> ** בנם, מנחם מענדל. נישא בח' אדר ב' תר&quot;ס לשיינדל ב&quot;ר ראובן קבושנסקי. בנו: פאליק, נולד י&quot;ג תמוז תרס&quot;א.<br /> ** בתם, מינדל. נישאה לר' מאיר ב&quot;ר פנסח צ'רנובילסקי. ג' תמוז תרס&quot;ד.<br /> ** בתם, נחמה דינה. נשאה לסענדר ב&quot;ר אליהו געווירץ בי' אלול תרנ&quot;ה. בנם נתן, יליד תרס&quot;ו.<br /> ** בתם, חיה מושקא. נפטרה י&quot;ט אדר תרמ&quot;ד. בת שנה וחצי.<br /> ** בנם, ישראל נח. יליד תרמ&quot;ה.<br /> ** בנם, שניאור זלמן. יליד תר&quot;ז. נישא לסימה. בתם מלבינה, ילידת תר&quot;ף.<br /> ** בתם, דבורה לאה. ילידת ד' טבת תרנ&quot;א.<br /> ** בתם, יוכבד. ילידת תרנ&quot;ד. נפטרה תרס&quot;ה.<br /> ** בנם, דוד, נפטר כ&quot;ז סיון תרנ&quot;ט. בן 5 חודשים.<br /> * בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י&quot;א סיון [[תר&quot;כ]], - ב' חשון [[תרצ&quot;ח]]).<br /> <br /> מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה&quot;ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]]:<br /> * בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ&quot;ט]] -).<br /> * בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל&quot;א]] -).<br /> * בתו, שפרה (ב' דר&quot;ח אייר [[תרל&quot;ב]] -).<br /> * בנו, דוד (ב' סיון [[תרל&quot;ג]] -).<br /> * בתו, מלכה (י&quot;ב מנחם אב [[תרל&quot;ד]] -).<br /> * בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל&quot;ה]] -).<br /> * בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך [[תרל&quot;ט]] - ){{הערה|לא הוזכר בין ילדי מהרי&quot;ן במסמכי העיר ניעזין. בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי&quot;ן בין ר' משה לר' נחום. ובמכתב מאת אחיינו רמ&quot;מ משלהי תר&quot;נ מובא שהיה אז נער בן י&quot;א שנה.}}.<br /> * בנו, זוסיא ([[תרמ&quot;א]] - ו' שבט [[תרמ&quot;ב]]).<br /> * בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע&quot;ה]] - [[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד|שניאורסון ישראל נח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ&quot;ג]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%A1&diff=738198 2025-02-05T12:46:22Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:יקותיאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''הכיתוב על מצבת קברו'''{{ש}}ציון ??? ???{{ש}}פ&quot;נ{{ש}}הרב הנכבד{{ש}}י&quot;א מגזע יוחסין{{ש}}בנש&quot;ק מוהר&quot;ר{{ש}}יקותיא' זלמן ז&quot;ל{{ש}}ה&quot;ה בהרב מוה&quot;ריוסף בונים זלה&quot;ה{{ש}}{{ש}}חתן הקדוש ומפו'{{ש}}מו&quot;ה לוי יצחק אב&quot;ד{{ש}}בעיר הק' ברדיטשו'{{ש}}והוא הרב י&quot;ז חתן{{ש}}אדמו&quot;ר הק' מו&quot;ה{{ש}}דובער נ&quot;ע מליבאוו'{{ש}}נפטר יום ד' ער&quot;ח ניסן{{ש}}שנת תרכ&quot;ז תנצב&quot;ה]]<br /> הרב ה[[חסיד]] '''יקותיאל זלמן וואלעס''' (? - [[כ&quot;ט אדר ב']] [[תרכ&quot;ז]]), היה בנו של הרב יוסף שמחה בונם, ונכדו של הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. <br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד לרב יוסף שמחה בונים (שהיה חתן הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]]). <br /> <br /> בשבוע [[פרשת בשלח]] [[תקס&quot;ח]] נשא לאשה את הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. חתונתם התקיימה בעיר [[ליאדי]]. הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] נסע ל[[ליאדי]] להשתתף בחתונה שלהם. [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר בחתונה את המאמר &quot;אני ישנה ולבי ער&quot; שנדפס בלקוטי תורה [[שיר השירים]] וב[[ספר המאמרים]] [[תקס&quot;ח]]{{הערה|1=הוא היה הנכד השני של הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהתחתן עם בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב [[מאיר מפיקוב]] בן הרה&quot;ק הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ש[[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בזלאבין ב[[פרשת נשא]] [[תקס&quot;ז]] (חתונה זו נקראת בשם &quot;החתונה הגדולה בזלאבין&quot;).}}. <br /> <br /> == שם אשתו ==<br /> יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.<br /> <br /> הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' [[שמריה שניאורסאהן]] משנת [[תר&quot;נ]], וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[חודש סיון]] תקע&quot;ג, ובטיוטה ממכתב ר' [[שניאור זלמן בארדיטשובער]] משנת [[תר&quot;ה]] אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[שלשלת היחס‎‎]] נרשם ברשימת בנות [[אדמו&quot;ר האמצעי]] 'הרבנית [[ביילא וולס|רבקה ביילא]]. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש [[אלול]] תרד&quot;ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.<br /> <br /> במרשם ברדיטשוב תקצ&quot;ד נזכרת רבקה כאשתו, במרשמי תר&quot;י ותרט&quot;ו אינה נזכרת אבל במרשמי ברדיטשוב תרי&quot;ח מצוין שמה יוכבד. כנראה שנישא לה בשנית. <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' [[כ&quot;ט אדר]] ב' שנת [[תרכ&quot;ד]]. ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'{{הערה|1=המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת [[תש&quot;נ]], הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] אוסף התמונות. נזכר בקובץ [[אהלי תורה]] גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.}}. במכתב אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|1=אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הזקן]] חלק א' ע' קמט.}} מוזכר: 'מח' מהרי&quot;ש בונם', שעל פי זה נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[לוי יצחק זלמנסון]] - חתנו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נשא לאישה את בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה לאה]]. שימש כאב&quot;ד וראש ישיבה בעיר [[וועליז]]'.<br /> * בנו, הרב [[שניאור זלמנסון]]{{הערה|1=נולד אחרי פטירת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בכ&quot;ד [[טבת]] [[תקע&quot;ג]]; ונקרא על שמו.}}. לו בן לוי יצחק, שהיה נשוי לארליה/ארגליה, ולהם ילדים: משה, נחום, מרים, פערל. מתוך מרשמי Olkhovets 1883/1894.<br /> * בנו, מנחם ישראל. נזכר במרשם ברדיטשוב תקצ&quot;ד.<br /> * בתו, רויזא-שרה. נזכרת במרשם ברדיטשוב תקצ&quot;ד.<br /> * בנו, ר' פנחס אהרן. נזכר במרשם ברדיטשוב תרי&quot;ח. אשתו צביה ב&quot;ר זליג. בנו: יעקב יצחק <br /> * בתו, מרת פריידא - אשת אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסאהן]] מ[[ניעז'ין]] - בנו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> * בתו, מרת קיילא, אשת [[מנחם שייקין]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.mylubavitch.org/1690-2 יקותיאל זלמן בן יוסף בונים] צילום מצבתו באתר mylubavitch<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ולס, יקותיאל זלמן}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=738152 2025-02-05T09:19:23Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>רבי '''דובער יהודה לייב גינזבורג''' ([[תק&quot;צ]]-[[תרנ&quot;ד]]) היה סוחר חסידי מ[[מוהילוב]], ממשפחת בית הרב ובנו של רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה בירך מדוברובנה]] (שהתחתן בזיווג שני עם נכדתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]). ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר &quot;אמונת חכמים&quot; נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה, שם מזכיר את אדמו&quot;ר הזקן כ&quot;זקני&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[דוברובנה]] בסביבות שנת [[תק&quot;צ]] לאביו ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]].<br /> <br /> כילד, למד ב[[חיידר]] עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ועם רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]], ה'מגן אבות' מקאפוסט, וכמה שהיה מהיר תפיסה, לא הצליח להשיג בידיעותיו ובלימודו את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש{{הערה|פעם אירע שאדמו&quot;ר הצמח צדק בחן גם אותו על לימודו, והוא פרץ בבכי והשיב כי הוא מבקש להצליח בלימוד, וכמענה סיפר לו הצמח צדק מה ששמע מאדמו&quot;ר הזקן ששמע מהמגיד ממעזריטש, שמה שר' זושא מאניפולי יכול לעשות בדמעותיו הקדושות והטהורות - אפילו צדיק וגאון לא יכול להשיג בידיעותיו ובגאונותו&quot;.}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו, שלח ידו בעסקים והתיישב בעיר [[מוהילוב]], ולצד הצלחתו בעסקים נודע כלמדן שהיה בקי בנגלה, בחסידות, ובספרי החקירה.<br /> <br /> נמנה על חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ועל מנהיגי הקהילה החסידית במוהילוב, וניצל את מעמדו וידיעותיו כדי להגן על קהילתו מפני רוחות ההשכלה שהחלו לנשב באותה תקופה.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של אדמו&quot;ר הצמח צדק, התקשר לאדמו&quot;רי חב&quot;ד-קאפוסט, ומספר פעמים אף שימש כנציגו של רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]] בעניני עסקנות הכלל.<br /> <br /> פרסם מאמרי הגנה מפני המשכילים בעיתונות היהודית.<br /> <br /> עסק בין השאר בהדפסת ספרי אביו 'דברי נחמיה', כאשר בספר נכללים גם חידושי תורה שלו.<br /> <br /> נפטר בי&quot;ט אדר א' [[תרנ&quot;ד]]. ברישום הפטירה צוין שהוא בן 77{{הבהרה|איזה רישום? לא מסתדר כלל עם הנכתב למעלה|סיבה=רישומי ספרי הפטירות מוהילוב.}}. הניח כתב יד על מסכת אבות&lt;ref&gt;הצפירה 2.3.1894.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בתו, איידל ביילא. אשת יוזל ב&quot;ר פייביש גלפרין. בנם בנימין נחמיה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-merchant-chossid-who-defended-the-chanukah-miracle/ החסיד הסוחר שהגן על נס חנוכה]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, דובער יהודה לייב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרנ&quot;ד]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=737947 2025-02-04T10:47:04Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]<br /> '''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב&quot;ש''') ([[כ&quot;ב חשוון תקס&quot;ו]] - [[ט&quot;ז שבט תרכ&quot;ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב&quot;ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ&quot;ה, עמ' קסח.}} בכור של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. היה אחד הבנים שלא [[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בכ&quot;ב{{הערה|ברשימת מאמרי [[הריי&quot;צ]] מציין ל&quot;דרוש אדה&quot;ז, א' ערב חנוכה תקס&quot;ו&quot;, ועל כרחך צריך לומר שזה היה מפני שיום השלושים - [[כ&quot;ג כסלו]], חל להיות בשבת פרשת וישב.}} חשון תקס&quot;ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> לרב&quot;ש היה חסר אצבעות ביד ימין. <br /> אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&amp;st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&amp;pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] חיבב מאד את הרב&quot;ש, ובהיותו בן שש לימדו דקדוק, בהיותו בן שבע לימדו את נגינות הטעמים של התנ&quot;ך.<br /> <br /> מיום שנסע [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] היה הרב&quot;ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב&quot;ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו&quot;ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות. <br /> <br /> בהמשך היה מקורב ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ול[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז שבט תרכ&quot;ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ילדיו לפי סדר הולדתם{{הערה|ע&quot;פ הנכתב ב'הערות וביאורים אהלי תורה' גיליון א'קא עמ' 111 ואילך}}:<br /> *הרבנית '''ביילא'''. נולדה בשנת [[תקצ&quot;ב]]<br /> *[[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי '''לוי יצחק''']]. נולד בשנת [[תקצ&quot;ד]].<br /> *הרבנית '''זלאטע'''. נולדה לערך בשנת [[תקצ&quot;ה]]. נישאה, וכשהייתה מעוברת, נפטרה ב[[ו' כסלו]] [[תרי&quot;ב]].<br /> *הרבנית '''גולדא'''. בעלה רבי [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] - חתן הצמח צדק בזיוו&quot;ר.<br /> *[[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי '''מרדכי''']]. נולד בשנת [[תקצ&quot;ח]].<br /> *הרבנית '''לאה שרה'''. נולדה בשנת [[תקצ&quot;ט]]. <br /> *רבי '''יהודה לייב''' מקרמנצוג. נולד בשנת [[תר&quot;ג]].<br /> **בנו, ברוך שלום. נישא לטאיטנה (טויבא-לאה) ב&quot;ר יעקב. בניו: ראיסה (3.10.1903, קייב); יעקב לב (9.8.1909, קייב)<br /> *הרבנית '''ציפע רחל'''.<br /> * הרבנית '''רבקה''' (אשת הר&quot;ר [[משולם רייך|משולם (שילם) רייך]]. נפטר בערך בשנת תרס&quot;ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: &quot;ר' שילם נ&quot;י שד&quot;ר דכולל חב&quot;ד&quot;}}. בנם: הר&quot;ר [[חיים משה דובער רייך|חיים משה דובער (בערל)]]).<br /> <br /> ==יחוס הרבי אליו ==<br /> <br /> *'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]<br /> <br /> *'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור]].<br /> <br /> *'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]<br /> <br /> *'''בן נינו''': [[הרבי]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=125&amp;lang=hebrew מאמר [[דא&quot;ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב&quot;ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס&quot;ג]] <br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=737946 2025-02-04T10:18:44Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''חיים ישעיה שניאורסון''' ([[תרכ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;א]]), היה רב ומו&quot;צ של עדת החסידים בעיר [[פאריטש]] ולאחר מכן בעיר [[ראמען]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים ישעיה שניאורסון נולד ב[[תרכ&quot;ה]] לאביו האדמו&quot;ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום דובער מרצ'יצ'ה]] שהיה בנו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] שהיה בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> נשא את אשתו הרבנית אסתר הענדל בת האדמו&quot;ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב טברסקי]] שהיה נין [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|אמו הרבנית שטערנא רחל הייתה בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] שהיה חתנו של אדמו&quot;ר האמצעי.}}.<br /> <br /> ב[[תרנ&quot;ד]]{{הערה|אוצר הרבנים 136.}} החל לשמש ברבנות בעיר פאריטש וב[[תרס&quot;א]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט - ל. עמוד קפ.}} עבר לעיר ראמען ושם שימש ברבנות עד לפטירתו. הרב חיים ישעיה תמך כלכלית בישיבה שבעירו - [[תומכי תמימים ראמען]].<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב שלמה ברוך שניאורסון.<br /> *בנו הרב [[יעקב יוחנן שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יעקב יוחנן שניאורסון]].<br /> *בנו הרב שניאור זלמן שניאורסון.<br /> *בתו, שיינא. נולדה ט&quot;ו אב תרנ&quot;ח, הוריינסטפול.<br /> *חתנו ר' אלימלך - מוניא פשקוביצקי.<br /> *חתנו הרב [[שניאור זלמן בזפלוב]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפאריטש]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=737945 2025-02-04T10:04:36Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור זלמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> [[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו&quot;ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו&quot;ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהרי&quot;ל מקאפוסט]], בן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא&quot;ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.<br /> <br /> נפטר בכ״ג אדר תרפ״ח.<br /> ==ברבנות רציצ'ה==<br /> כאשר נפטר אביו, האדמו&quot;ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. <br /> <br /> בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את גיטל בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים &quot;הלוקים&quot;.<br /> <br /> לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו&quot;ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.<br /> <br /> באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה [[רב]]. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר ב[[מצווה]] גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.<br /> <br /> לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר [[סטארדוב]], ו[[חסידי חב&quot;ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.<br /> <br /> המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אדמו&quot;ר הרשד&quot;ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב&quot;ש, זקנו של הרבי.<br /> <br /> בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]]{{הערה|ח&quot;ד עמ' קכ&quot;ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.<br /> <br /> == בשנות המהפכה ==<br /> <br /> בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות [[הומיל]]. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת &quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]]&quot;.<br /> <br /> בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. &quot;מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?&quot;, שאל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו: <br /> * פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''.<br /> * ר' [[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק שניאורסון]]. נולד כ&quot;ב ניסן תרמ&quot;ב. קמניץ-פודולסק.<br /> * ר' ד&quot;ר מענדל שניאורסון (נפטר בצעירותו). נולד ו' טבת תרנ&quot;ג, קמניץ-פודולסק.<br /> * מרת אסתר קבקוב, אשת ר' שלמה קבקוב.<br /> * מרת ד&quot;ר פייגא שניאורסון.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהומיל]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=737944 2025-02-04T09:53:35Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> אדמו&quot;ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ&quot;ב]]-[[תרל&quot;ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקפ&quot;ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו&quot;ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו&quot;ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. <br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תרל&quot;ז]] חלה וב[[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br /> <br /> == הנהגתו באדמו&quot;רות ==<br /> לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו&quot;ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו&quot;רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי&quot;ט]] החל לנהוג ב[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע&quot;ג]] אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת&quot;ש [מתורגם ללה&quot;ק], ע' קמט ואילך.}}.<br /> <br /> הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו&quot;רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב&quot;ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br /> <br /> הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר &quot;בית רבי&quot;: {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ&quot;ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו ממלא מקומו הוא האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]].<br /> * בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.<br /> * בנו הרב אהרן משה שניאורסון, נישא לשרה בתיה בת דודו הרב משולם זושא מטלומטש{{הערה|היה חתן זקינו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]], אחיו של אשתו היה רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]] מהורניסטייפול, שלימים נעשה מחותנו על ידי שבנו הרב נחום זלמן נשא את בתו שטערנא פייגא.}} נפטר בן 21 בשושן פורים תרכ&quot;ז.<br /> ** בנו, מרדכי. נולד 7.7.1864, צ'רקאס.<br /> ** בנו, הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה האב&quot;ד בטשרקאס{{הערה|בנו הוא הרב יוסף משה שניאורסון היה אבי רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין.}}. צאצאי ר' נחום זלמן ואשתו שטערנא-פייגא:<br /> *** יעקב ישראל. נולד 10.11.1876, הוריינספול.<br /> *** דבורה. נולדה 6.4.1878 הוריינסטפול.<br /> *** יוסף. נולד 25.10.1880, הורייטנספול.<br /> *** חיים. נישא לפרימה-שרה. בנו אהרן נולד 29.101911, קייב.<br /> *** שלום. נולד 15.1.1897. צ'רקס.<br /> *** חנה. נולדה 7.1.1893, צ'רקס.<br /> *** אהרן-מענדל. נולד 7.7.1885, צ'רקס.<br /> *** זושא-יצחק נולד 18.5.1888, צ'רקס.<br /> *** אלימלך. נולד 22.9.1894, צ'רקס.<br /> *** יחיאל-מיכל. נולד 3.2.1887, צ'רקס.<br /> *** אברהם. נולד 24.5.1891, צ'רקס.<br /> * בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]], אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.<br /> ** בנם, שלום נח, יליד תרמ&quot;ח. מרשם קאוונא תרס&quot;ט. נישא להינדא בת הרה&quot;ח ישראל יעקב ע&quot;ה הורנשטיין.<br /> ** בנם, מרדכי בנציון, יליד תרמ&quot;א. שם. נישא לפסיה ב&quot;ר אהרן פרלמוטר בתרס&quot;ט. ויניצא.<br /> ** ביתם דבורה לאה אשת הרה&quot;ח שלמה ע&quot;ה הורנשטיין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65243 התגלה ציון בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]<br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ&quot;ב]] - [[י&quot;ח כסלו]] [[תרל&quot;ז]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית צ'רקס|שניאורסון יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל|שניאורסון]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%94)&diff=737942 2025-02-04T09:33:13Z

<p>84.228.237.70: /* בניו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שלום דובער שניאורסון (מרציצא)|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}<br /> רבי '''שלום דובער שניאורסון''' מ[[רציצא]] ([[תקצ&quot;ד]] - [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרס&quot;ט]]) היה [[אדמו&quot;ר]] ב[[חסידות חב&quot;ד קאפוסט]], השלישי בשושלת זו, ורב בעיר רציצה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקצ&quot;ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו אדמו&quot;ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] היה מקרבו מאד, והיה לומד איתו שיעור [[תניא]] כל יום.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עבר יחד עם אביו ל[[עיירה]] [[קפוסט]]. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקפוסט והיה מקושר לאחיו אדמו&quot;ר [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], אך למרות זאת החל לנהוג באדמו&quot;רות כבר בחיי אחיו.<br /> <br /> כעבור מספר שנים נתמנה לרב העיר בעיר [[רציצא]]. הרשד&quot;ב היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים. הרשד&quot;ב זכה ללמד תלמידים שמהם היו לאחר מכן מגדולי הרבנים ב[[רוסיה]] ופולין. הוא הסמיך לרבנות את הרב [[שלמה יוסף זוין]], ועוד רבים. גם ההוגה הרב [[הלל צייטלין]] היה מתלמידיו.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אחיו החלו חסידים רבים להגיע אליו וקבלו אותו כ[[אדמו&quot;ר]], גם אחיו רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] נהג כאדמו&quot;ר יחד איתו, אדמו&quot;ר מרציצא היה בקשר הדוק עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> יש המייחסים אליו את תמונת [[הרבי הרש&quot;ב]] שנתגלתה ב[[תש&quot;פ]]{{הערה|[https://chabad.info/special/574192/ לתמונה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> הסתלק בערך ב[[תשרי]] [[תר&quot;ע]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&amp;hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&amp;st=אליהו+חתן+אדמו%22ר+הזקן&amp;pgnum=45 שם ושארית].}}, ולפי גירסא אחרת - [[ט&quot;ז תשרי]] [[תרס&quot;ט]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=84&amp;hilite= הערת המו&quot;ל - אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע' תעח].}}.<br /> <br /> == בניו ==<br /> *רבי '''[[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]]''' רבה של [[סטארדוב]]. לאחר הסתלקות אביו (הרשד&quot;ב), פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שימלא את מקומו ברבנות העיר רצ'יצ'ה. בנו היה הפרופסור [[פישל שניאורסון]].<br /> *רבי '''[[חיים ישעיה שניאורסון]]''' (תרכ&quot;ה - תרפ&quot;ח). נשא את מרת אסתר הנדל בתו של רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]. משנת תרנ&quot;ד רבה של [[פאריטש]]. משנת תרס&quot;א רבה של [[רומני]]. נפטר [[ט&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי ב[[סנקט פטרבורג]], רוסיה{{הערה|אהלי שם, [http://matzevot.net/Shneerson.html תמונת המצבה שלו באתר מצבות נט].}}.<br /> *רבי '''יהודה לייב''', [[נישואין|נשא]] את מרת בילא, בת הרב [[מרדכי שניאורסון]] מויטבסק, נכד הצמח צדק. בזוו&quot;ר נשא את יוכבד ב&quot;ר פנחס גאמערמאן, היא נפטרה חודש לאחר לידת בנם פנחס , בכ&quot;ו אדר תרנ&quot;ג בת 22.<br /> *בתו '''רחל''' שנישאה לר' דוד יהושע העשיל מאגאזאניק שנספה באנייה סטרומה.<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקצ&quot;ד]] - [[תר&quot;ע]]|הבא=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=737941 2025-02-04T09:26:05Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[הרב]] '''שניאור זלמן מרדכי שניאורסאהן''' ([[ת&quot;ר]] - [[כ&quot;ד ניסן]] [[תרכ&quot;ו]]) היה [[רב]] ב[[ז'יטומיר]], מחבר [[קונטרס שם הגדולים]] על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] וכן ספר בשם &quot;הערות וחידושים&quot;{{הערה|1=מוזכר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15976&amp;hilite=88c38b8d-0d8a-4afb-b31b-a1d58a47379f&amp;st=%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94 בחוברת כ&quot;א] ב[[רשימות|רשימות הרבי]], אך לא ידוע לנו עליו.}}.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ל[[אדמו&quot;ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מ[[אוורוטש]] ונכד ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[ת&quot;ר]], אחותו היא [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> בגיל שבע עשרה כבר נתמנה לרב העיר [[ז'יטומיר]].<br /> <br /> נשא לאשה את הרבנית פעריל, בת דודתו הרבנית [[דבורה לאה זלמנסון]] בת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד ניסן תרכ&quot;ו]] נפטר בהיותו והוא בן 26 בלבד. היה זה כשבועיים לאחר פטירת סבו אדמו&quot;ר הצמח צדק. <br /> <br /> תשובות ממנו נדפסו ב[[התמים]] חלק ו', עמוד ל&quot;ט-מ'.<br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, שלום שכנא, נולד בז'יטומיר. 25.1.1863.<br /> * בנו, אהרן. נולד בז'יטומיר. 12.2.1864.<br /> * בנו, נחום. נולד בז'יטומיר. 6.7.1865.<br /> * בתו, מרת רבקה גינזבורג אשת מר [[אשר צבי גינצברג|אשר גינזבורג]] המכונה בשם &quot;אחד העם&quot;.<br /> <br /> * בתו, מרת שרה שיינא אשת רבי משה הלברשטאם מקשאנוב, בנו של רבי דוד האדמו&quot;ר הראשון מקשאנוב, ונכד רבי [[חיים הלברשטאם]] הדברי חיים מצאנז.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בני הצמח צדק, עמ' 210 - 211.<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=737624 2025-02-03T14:28:07Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי&quot;ל'''; [[תק&quot;ט]]/[[תק&quot;י]] - תחילת [[תקפ&quot;ו]]) הינו אחיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה&quot;[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדרים]]&quot; שהקים, ומכותבי ה&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמר|מאמריו]]. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו &quot;[[שארית יהודה]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> === ילדותו ===<br /> המהרי&quot;ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק&quot;ט]] או [[תק&quot;י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&amp;st=&amp;pgnum=173 סה&quot;מ תש&quot;ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו&quot;ר הזקן בן שבע שנים והמהרי&quot;ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו&quot;ר הזקן - [[תק&quot;ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]].<br /> <br /> על ילדותו של המהרי&quot;ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] הינו סיפור &quot;המעין הלבן&quot; הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו&quot;ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}. <br /> <br /> === עם אדמו&quot;ר הזקן ===<br /> המהרי&quot;ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו. <br /> <br /> המהרי&quot;ל היה זה שיעץ לאדמו&quot;ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח&quot;י שעפטיל, [[תרס&quot;ב]], עמ' 3}}.<br /> <br /> אחרי מינוי אדמו&quot;ר הזקן כ[[אדמו&quot;ר]], שימש המהרי&quot;ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו&quot;ר הזקן. המהרי&quot;ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו&quot;ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו &quot;ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים&quot;. קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי&quot;ל.<br /> <br /> המהרי&quot;ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו&quot;ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו&quot;ר הזקן נחתכו על פיו.<br /> <br /> המהרי&quot;ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו&quot;ר הזקן בנגלה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו&quot;ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשו&quot;ת שלו (חו&quot;מ סימן ע): &quot;אדמו&quot;ר נ&quot;ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי&quot;ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים&quot;. מרשימות אלו ערך אדמו&quot;ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br /> <br /> === עם אדמו&quot;ר האמצעי ===<br /> בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב&quot;ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן, כתב המהרי&quot;ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב &quot;יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר&quot;ד שיחיה ימשיך דרכו&quot;.<br /> <br /> המהרי&quot;ל התבטא פעם על אדמו&quot;ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: &quot;לאו כל מוחא סביל דא&quot;.<br /> <br /> === הסתלקותו ===<br /> המהרי&quot;ל חי עד שנת [[תקפ&quot;ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.<br /> <br /> == תורתו ==<br /> כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר&quot;א]], בספר בשם &quot;[[שארית יהודה]]&quot;, על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעיה בנו של המהרי&quot;ל.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] [[הרבי]] ערך והוציא לאור מהדורה שנייה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה, ובחלק שני הוספות שו&quot;ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו&quot;ת הצ&quot;צ).<br /> <br /> מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב [[שלום בער לוין]] והרב [[יצחק וילהלם]] ויצאה לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי&quot;ל].<br /> <br /> הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו&quot;ע. <br /> חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשו&quot;ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי&quot;ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם.<br /> בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם:<br /> * הלכות מליחה. הפנים הוא שו&quot;ע מרן הבית יוסף עם הגהות הרמ&quot;א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי&quot;ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו&quot;ע.<br /> * הלכות [[ציצית]] משו&quot;ע סימן ח ומתחתם &quot;קיצור דברי ראשונים ואחרונים&quot; מהמהרי&quot;ל. <br /> * חידושים על גמרא (ז סימנים).<br /> * הערות לכמה סימנים בשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן.<br /> * שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, רבי ישעיה. נפטר תק&quot;ץ. אשתו מאליא ב&quot;ר שלמה.<br /> **בנו, רבי [[זאב וולף]] שניאורסון, אשר הדפיס את שו&quot;ת &quot;[[שארית יהודה]]&quot;. נפטר בא&quot;י, ו' אלול תרמ&quot;ב. אשתו: איטה ב&quot;ר לייב. בניו: יהודה ליב, שניאור זלמן, ישעיה-משה (אשתו, פייגא ב&quot;ר רפאל. בנותיו: גענא, מירקא), זעליג (אשתו: חנה ב&quot;ר אברהם. בתם שיינא).<br /> **בנו, יוסל שניאורסון. נפטר תר&quot;ה. אשתו תמרה ב&quot;ר משה.<br /> *בנו, רבי [[מנחם מנדל]].<br /> *בתו. נשואה למרדכי-מענדל ב&quot;ר שמואל שניאורסון. ממפקד יאנוביץ' תקצ&quot;ד. ייתכן והוא מענדל, ת&quot;ח ממוהילוב, שעלה עם אשתו גינעסיא לחברון בשנת תר&quot;ו, בן 42. ר' יונה זאב מנדלסון, שמקובל כנכד המהרי&quot;ל, עלה אף הוא בשנה זו לחברון,בן 20, ועשוי להיות בנו.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=126&amp;hilite= בית רבי, ע' נה]'''<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו&quot;ר הזקן, אחיו: המהרי&quot;ל], [באתר עלי ספר]<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=737613 2025-02-03T13:05:57Z

<p>84.228.237.70: משפחתו</p> <hr /> <div>רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי&quot;ל'''; [[תק&quot;ט]]/[[תק&quot;י]] - תחילת [[תקפ&quot;ו]]) הינו אחיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה&quot;[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדרים]]&quot; שהקים, ומכותבי ה&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמר|מאמריו]]. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו &quot;[[שארית יהודה]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> === ילדותו ===<br /> המהרי&quot;ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק&quot;ט]] או [[תק&quot;י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&amp;st=&amp;pgnum=173 סה&quot;מ תש&quot;ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו&quot;ר הזקן בן שבע שנים והמהרי&quot;ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו&quot;ר הזקן - [[תק&quot;ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]].<br /> <br /> על ילדותו של המהרי&quot;ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] הינו סיפור &quot;המעין הלבן&quot; הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו&quot;ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}. <br /> <br /> === עם אדמו&quot;ר הזקן ===<br /> המהרי&quot;ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו. <br /> <br /> המהרי&quot;ל היה זה שיעץ לאדמו&quot;ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח&quot;י שעפטיל, [[תרס&quot;ב]], עמ' 3}}.<br /> <br /> אחרי מינוי אדמו&quot;ר הזקן כ[[אדמו&quot;ר]], שימש המהרי&quot;ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו&quot;ר הזקן. המהרי&quot;ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו&quot;ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו &quot;ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים&quot;. קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי&quot;ל.<br /> <br /> המהרי&quot;ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו&quot;ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו&quot;ר הזקן נחתכו על פיו.<br /> <br /> המהרי&quot;ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו&quot;ר הזקן בנגלה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו&quot;ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשו&quot;ת שלו (חו&quot;מ סימן ע): &quot;אדמו&quot;ר נ&quot;ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי&quot;ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים&quot;. מרשימות אלו ערך אדמו&quot;ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br /> <br /> === עם אדמו&quot;ר האמצעי ===<br /> בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב&quot;ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן, כתב המהרי&quot;ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב &quot;יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר&quot;ד שיחיה ימשיך דרכו&quot;.<br /> <br /> המהרי&quot;ל התבטא פעם על אדמו&quot;ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: &quot;לאו כל מוחא סביל דא&quot;.<br /> <br /> === הסתלקותו ===<br /> המהרי&quot;ל חי עד שנת [[תקפ&quot;ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.<br /> <br /> == תורתו ==<br /> כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר&quot;א]], בספר בשם &quot;[[שארית יהודה]]&quot;, על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעיה בנו של המהרי&quot;ל.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] [[הרבי]] ערך והוציא לאור מהדורה שנייה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה, ובחלק שני הוספות שו&quot;ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו&quot;ת הצ&quot;צ).<br /> <br /> מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב [[שלום בער לוין]] והרב [[יצחק וילהלם]] ויצאה לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי&quot;ל].<br /> <br /> הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו&quot;ע. <br /> חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשו&quot;ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי&quot;ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם.<br /> בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם:<br /> * הלכות מליחה. הפנים הוא שו&quot;ע מרן הבית יוסף עם הגהות הרמ&quot;א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי&quot;ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו&quot;ע.<br /> * הלכות [[ציצית]] משו&quot;ע סימן ח ומתחתם &quot;קיצור דברי ראשונים ואחרונים&quot; מהמהרי&quot;ל. <br /> * חידושים על גמרא (ז סימנים).<br /> * הערות לכמה סימנים בשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן.<br /> * שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, רבי ישעיה. נפטר תק&quot;ץ. אשתו מאליא ב&quot;ר שלמה.<br /> **בנו, רבי [[זאב וולף]] שניאורסון, אשר הדפיס את שו&quot;ת &quot;[[שארית יהודה]]&quot;. אשתו: איטה ב&quot;ר לייב. בניו: יהודה ליב, שניאור זלמן, ישעיה-משה (אשתו, פייגא ב&quot;ר רפאל. בנותיו: גענא, מירקא), זעליג (אשתו: חנה ב&quot;ר אברהם. בתם שיינא). <br /> **בנו, יוסל שניאורסון. נפטר תר&quot;ה. אשתו תמרה ב&quot;ר משה.<br /> *בנו, רבי [[מנחם מנדל]].<br /> *בתו. נשואה למרדכי-מענדל ב&quot;ר שמואל שניאורסון. ממפקד יאנוביץ' תקצ&quot;ד.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=126&amp;hilite= בית רבי, ע' נה]'''<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו&quot;ר הזקן, אחיו: המהרי&quot;ל], [באתר עלי ספר]<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=737601 2025-02-03T12:45:28Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי&quot;ל'''; [[תק&quot;ט]]/[[תק&quot;י]] - תחילת [[תקפ&quot;ו]]) הינו אחיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה&quot;[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדרים]]&quot; שהקים, ומכותבי ה&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמר|מאמריו]]. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו &quot;[[שארית יהודה]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> === ילדותו ===<br /> המהרי&quot;ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק&quot;ט]] או [[תק&quot;י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&amp;st=&amp;pgnum=173 סה&quot;מ תש&quot;ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו&quot;ר הזקן בן שבע שנים והמהרי&quot;ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו&quot;ר הזקן - [[תק&quot;ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]].<br /> <br /> על ילדותו של המהרי&quot;ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] הינו סיפור &quot;המעין הלבן&quot; הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו&quot;ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}. <br /> <br /> === עם אדמו&quot;ר הזקן ===<br /> המהרי&quot;ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו. <br /> <br /> המהרי&quot;ל היה זה שיעץ לאדמו&quot;ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח&quot;י שעפטיל, [[תרס&quot;ב]], עמ' 3}}.<br /> <br /> אחרי מינוי אדמו&quot;ר הזקן כ[[אדמו&quot;ר]], שימש המהרי&quot;ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו&quot;ר הזקן. המהרי&quot;ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו&quot;ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו &quot;ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים&quot;. קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי&quot;ל.<br /> <br /> המהרי&quot;ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו&quot;ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו&quot;ר הזקן נחתכו על פיו.<br /> <br /> המהרי&quot;ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו&quot;ר הזקן בנגלה.<br /> <br /> המהרי&quot;ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו&quot;ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשו&quot;ת שלו (חו&quot;מ סימן ע): &quot;אדמו&quot;ר נ&quot;ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי&quot;ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים&quot;. מרשימות אלו ערך אדמו&quot;ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br /> <br /> === עם אדמו&quot;ר האמצעי ===<br /> בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב&quot;ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן, כתב המהרי&quot;ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב &quot;יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר&quot;ד שיחיה ימשיך דרכו&quot;.<br /> <br /> המהרי&quot;ל התבטא פעם על אדמו&quot;ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: &quot;לאו כל מוחא סביל דא&quot;.<br /> <br /> === הסתלקותו ===<br /> המהרי&quot;ל חי עד תחילת שנת [[תקפ&quot;ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.<br /> <br /> == תורתו ==<br /> כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר&quot;א]], בספר בשם &quot;[[שארית יהודה]]&quot;, על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעיה בנו של המהרי&quot;ל.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] [[הרבי]] ערך והוציא לאור מהדורה שנייה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה, ובחלק שני הוספות שו&quot;ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו&quot;ת הצ&quot;צ).<br /> <br /> מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב [[שלום בער לוין]] והרב [[יצחק וילהלם]] ויצאה לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי&quot;ל].<br /> <br /> הספר כולל תשובות בהלכה בארבעת חלקי השו&quot;ע. <br /> חלק מהשאלות שנשאל הוא לבאר דעת אחיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשו&quot;ע, תקנותיו, וטעמו בנוסח בסידור. בתשובותיו מוסר המהרי&quot;ל שמועות ששמע מרבינו הזקן. תשובות אחדות כתב בכמה מהדורות ונדפסו כולם.<br /> בנוסף לתשובות מופיעים בספר גם:<br /> * הלכות מליחה. הפנים הוא שו&quot;ע מרן הבית יוסף עם הגהות הרמ&quot;א ובאר הגולה. תחתם בא חיבור המהרי&quot;ל בצורת הערות וכולל פירוש, טעמי ההלכות וקיצור הלכות מנושאי כלי השו&quot;ע.<br /> * הלכות [[ציצית]] משו&quot;ע סימן ח ומתחתם &quot;קיצור דברי ראשונים ואחרונים&quot; מהמהרי&quot;ל. <br /> * חידושים על גמרא (ז סימנים).<br /> * הערות לכמה סימנים בשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן.<br /> * שער השמועה - (י סימנים) שמועות ומעשה רב - רובם מאדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, רבי ישעיה<br /> **בנו, רבי [[זאב וולף]] שניאורסון, אשר הדפיס את שו&quot;ת &quot;[[שארית יהודה]]&quot;. אשתו: פייגא ב&quot;ר רפאל. בניו: יהודה ליב, שניאור זלמן, ישעיה, זעליג (אשתו: חנה בת אברהם. בתם שיינא). בנותיו: גענא, מירקא.<br /> **בנו, יוסל. נפטר תר&quot;ה. <br /> *בנו, רבי [[מנחם מנדל]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=126&amp;hilite= בית רבי, ע' נה]'''<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו&quot;ר הזקן, אחיו: המהרי&quot;ל], [באתר עלי ספר]<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=737597 2025-02-03T12:26:43Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''שניאור זלמן יצחק וואלשאניק''' ([[כ&quot;ב אדר]] [[תר&quot;כ]] - [[תש&quot;א]]), היה ממשפחת רבותינו נשיאינו, ומעסקני חב&quot;ד בריגא, שנעקד על קידוש השם בשואה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ויטבסק]] ב[[כ&quot;ב אדר]] [[תר&quot;כ]] לאביו ר' זיסקינד ב&quot;ר ברוך (ב&quot;ר זיסקינד) וואלאשניק מיאנוביץ', ולאמו מרת צביה ב&quot;ר אביגדור.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רוזה בת הרב בנימין צוקרמן ומרת פרומה ממוהילוב, נכדתו של רבי [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] (נכד אדמו&quot;ר האמצעי) והרבנית [[ראדע פריידע (בת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ראדע פריידע]].<br /> <br /> היה גיסו של הגביר החסידי הרב [[ישעיה ברלין]], וגם הוא בעצמו היה איש עסקים, שסייע רבות בעניני עסקנות הכלל של רבותינו נשיאינו, והוא מוזכר במכתבים רבים באגרות הקודש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כאשר הכינוי הנפוץ שלו בכתבי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הוא 'חב&quot;ד הרז&quot;י'{{הערה|'''ח'''תן '''ב'''ן '''ד'''ודי '''הר'''ב '''ז'''למן '''י'''צחק.}}.<br /> <br /> נהרג בשואה בגטו ריגא בסביבות גיל 81 בשנת [[תש&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, אלכסנדר זיסקינד וולושנוק<br /> *בתו מרת מוסיא ברלין<br /> *בתו מרת אידה סימנוב<br /> *בתו מזת זיסלה זמודסקי<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וואלאשניק, שניאור זלמן יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בריגא]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=737596 2025-02-03T12:00:41Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית שיינא, הרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו&quot;ר הזקן]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]<br /> {{מפנה|הרבנית שיינא|בת [[הרבי הריי&quot;צ]]|שיינא הורנשטיין}}<br /> '''הרבנית שיינא''' הייתה רעייתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מ[[חסיד]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] ששימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיירה [[יאנאוויטש]] והיה אב לחמש בנות.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקחה לכלה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לאחר שה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה&quot;ז אמר לו: &quot;אני אשתדך איתך, ועי&quot;ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך&quot;.<br /> <br /> הוא פנה לבנו אדמו&quot;ר האמצעי והציע לו את השידוך, [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שיינא לאישה.<br /> <br /> לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר' ישראל ש&quot;ץ, ור' שמריה ברלין, ועוד{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד.}}.<br /> <br /> הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - [[הרבנית חיה שרה]].<br /> <br /> עם פטירתה של הרבנית [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא]] רעייתו של הרבי המהר&quot;ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.<br /> <br /> לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר&quot;ש ל[[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבנית רבקה]].<br /> <br /> ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים{{הערה|אבל היא חיתנה את [[הרבי המהר&quot;ש]] ב-[[תר&quot;ט]], מכך שהסתלקה מתר&quot;ט והלאה.}}.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *אחותה, אשת ר' שמריה ברלין מיאנוביץ'.<br /> **בנם, מענדל. נפטר תרט&quot;ו. שם. רעייתו פעסיה ב&quot;ר יהודה. <br /> ***בנם, שניאור זלמן. אשתו ביילא ב&quot;ר ישראל. <br /> ****בניהם: דובער (אשתו, פייגא ב&quot;ר יצחק. ילדיהם: מרדכי, מנחם מענדל, ישראל), לייב (אשתו, חנה ב&quot;ר ברוך. ילדיהם: רוניה, סוניה), ישראל (אשתו, ראשע ב&quot;ר הירש), יהודה, <br /> ****בנותיהם: שפרה, זוסיה, פריידא, שיינא, רבקה, תמרה.<br /> ***בנם, ישראל. אשתו עטל ב&quot;ר אברהם. ילדיהם: שמריהו, יהודה, שרה, שיינא, שפרה, חיה.<br /> ***בנם, דוד. אשתו בזוו&quot;ר פיפייסה ב&quot;ר וואלף. בזוו&quot;ש נחמה ב&quot;ר יהודה. בניהם: יהודה, דובער. בנותיהם: ריקה, יילקה, שיינא. <br /> *בנה הרב [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]].<br /> *בנה הרב [[ברוך (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|ברוך שמואל]].<br /> *בתה [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]] - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב [[מאיר מפיקוב]] בן רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> *בתה [[ביילא|הרבנית ביילא וולס]] - נישאה לרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]], בשנת [[תקס&quot;ז]].<br /> *בתה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] - נישאה לאדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], ב[[ה' כסלו]] [[תקס&quot;ד]].<br /> *בתה [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]] - נישאה ל[[יעקב ישראל טברסקי]], ב[[ו' שבט]] [[תקע&quot;א]].<br /> *בתה [[הרבנית ברכה]] - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, ב[[י&quot;ד שבט]] [[תקס&quot;ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].<br /> *בתה [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] - נישאה לרב [[יעקב כולי סלונים]].<br /> *בתה [[אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]] - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|במהלך השנים, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.<br /> *בתה [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]] - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)]], ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ&quot;ד אייר]] [[תקצ&quot;ז]], נישאה בזיווג שני לר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]], בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]], בשנת [[תר&quot;ג]].<br /> *בתה הרבנית שטערנא פריידא{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב&quot;ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|2]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=737592 2025-02-03T11:16:34Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית שיינא, הרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו&quot;ר הזקן]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]<br /> {{מפנה|הרבנית שיינא|בת [[הרבי הריי&quot;צ]]|שיינא הורנשטיין}}<br /> '''הרבנית שיינא''' הייתה רעייתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מ[[חסיד]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] ששימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיירה [[יאנאוויטש]] והיה אב לחמש בנות.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקחה לכלה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לאחר שה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה&quot;ז אמר לו: &quot;אני אשתדך איתך, ועי&quot;ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך&quot;.<br /> <br /> הוא פנה לבנו אדמו&quot;ר האמצעי והציע לו את השידוך, [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שיינא לאישה.<br /> <br /> לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר' ישראל ש&quot;ץ, ור' שמריה ברלין, ועוד{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד.}}.<br /> <br /> הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - [[הרבנית חיה שרה]].<br /> <br /> עם פטירתה של הרבנית [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא]] רעייתו של הרבי המהר&quot;ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.<br /> <br /> לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר&quot;ש ל[[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבנית רבקה]].<br /> <br /> ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;.<br /> <br /> תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים{{הערה|אבל היא חיתנה את [[הרבי המהר&quot;ש]] ב-[[תר&quot;ט]], מכך שהסתלקה מתר&quot;ט והלאה.}}.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *אחותה, אשת ר' שמריה ברלין מיאנוביץ'.<br /> **בנם, מענדל. נפטר תרט&quot;ו. שם. רעייתו פעסיה ב&quot;ר יהודה. <br /> ***בנם, ישראל. אשתו עטל ב&quot;ר אברהם. ילדיהם: שמריהו, יהודה, שרה, שיינא, שפרה, חיה.<br /> *בנה הרב [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]].<br /> *בנה הרב [[ברוך (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|ברוך שמואל]].<br /> *בתה [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]] - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב [[מאיר מפיקוב]] בן רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> *בתה [[ביילא|הרבנית ביילא וולס]] - נישאה לרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]], בשנת [[תקס&quot;ז]].<br /> *בתה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] - נישאה לאדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], ב[[ה' כסלו]] [[תקס&quot;ד]].<br /> *בתה [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]] - נישאה ל[[יעקב ישראל טברסקי]], ב[[ו' שבט]] [[תקע&quot;א]].<br /> *בתה [[הרבנית ברכה]] - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, ב[[י&quot;ד שבט]] [[תקס&quot;ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].<br /> *בתה [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] - נישאה לרב [[יעקב כולי סלונים]].<br /> *בתה [[אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]] - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|במהלך השנים, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.<br /> *בתה [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]] - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)]], ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ&quot;ד אייר]] [[תקצ&quot;ז]], נישאה בזיווג שני לר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]], בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]], בשנת [[תר&quot;ג]].<br /> *בתה הרבנית שטערנא פריידא{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב&quot;ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|2]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=737589 2025-02-03T11:10:08Z

<p>84.228.237.70: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יקותיאל זלמן לנדא''' ([[תקפ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו בטבת]] [[תרנ&quot;ה]]) היה רב חסידי בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שכיהן ברבנות הערים [[וויטבסק]] ו[[פטרבורג]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקפ&quot;ג]] ב[[ווילנא]] לאביו, ר' אברהם יעקב, במשפחה מתנגדית מצאצאי רבי [[יחזקאל לנדא]] ה&quot;נודע ביהודה&quot;.<br /> <br /> התחתן עם בת הגביר ר' בער רפופורט מצ'אשניק שהתגורר בעיר [[רוגצ'וב]] ועבר לגור בעיר זו. הוא הפך לעשיר גדול, אך אחרים עבדו בעסקיו והוא התמסר ללימוד תורה. בתקופה זו התקרב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> אחר כך עבר לגור בעיר [[וויטבסק]], שם פרצה שריפה גדולה שכילתה את נכסיו. בעקבות זאת הוצע לו על ידי רב העיר, הרב [[יצחק אייזיק בהר&quot;ד]], לכהן כר&quot;מ בישיבה שייסד בעיר. בהמשך, בשנת [[תר&quot;כ]], התמנה למורה צדק בעיר, ולאחר פטירת הרב יצחק אייזיק בשנת [[תרכ&quot;ז]]-[[תרכ&quot;ח]] החל לכהן כרב העיר.<br /> <br /> בשנת [[תרל&quot;ח]] עבר לכהן כרב ב[[פטרבורג]] - יש אומרים כרב קהילת החסידים בעיר, ויש אומרים כרב היראים בעיר (בשונה מה[[רב מטעם]] הממשלה).<br /> <br /> היה אהוב ומכובד על ידי כל חצרות חב&quot;ד - הן [[ליובאוויטש]] והן [[חסידות חב&quot;ד קופוסט|קופוסט]] ו[[חסידות חב&quot;ד קופוסט|רציצה]] - וכן על ידי ה[[מתנגדים]] וה[[משכילים]]. נטל חלק בעסקנות ציבורית ופעילות למען יהודי רוסיה, בין השאר באסיפות שנערכו בעקבות הפרעות '[[סופות בנגב]]' בשנת [[תרמ&quot;א]].<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו בטבת]] [[תרנ&quot;ה]] ונקבר בפטרבורג.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בנו, יעקב אברהם. חתן ר' דובער גינצבורג מראהטושוב.<br /> * בתו. אשת ישראל זלטופובסקי מקרעמנטשוג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ספר &quot;וויטבסק&quot;''', ע' 185<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30467&amp;st=&amp;pgnum=7&amp;hilite= הגאון החסיד הרב יקותיאל זלמן לנדא]''', בתוך אהלי ליובאוויטש - ג<br /> *[[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=863 ממסמך יבש לסיפור צבעוני] {{שטורעם}}<br /> {{מיון רגיל:לנדא, יקותיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בויטבסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=737586 2025-02-03T10:27:44Z

<p>84.228.237.70: משפחה</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> הרבנית '''ברכה כהן''', הייתה בתו החמישית של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרבנית ברכה, נולדה בין השנים [[תקנ&quot;ד]] - [[תקנ&quot;ח]]{{הערה|כי [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]], שנולדה לפני הרבנית ברכה, נולדה אחרי הסתלקות הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] - בשנת [[תקנ&quot;ג]], [כי נקראה על שמה], ו[[הרבנית מנוחה רחל]], שנולדה אחרי הרבנית ברכה, נולדה בתחילת שנת [[תקנ&quot;ט]]. ולכן יוצא, שהרבנית ברכה נולדה בין השנים [[תקנ&quot;ד]] - [[תקנ&quot;ח]].}}, לאביה [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ולאמה [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ד בשבט]] [[תקס&quot;ח]] [[נישואין|נישאה]] לרב החסיד ר' יונה הכהן מ[[ז'יטומיר]]. ב[[חתונה|חתונתם]] ובימי ה[[שבע ברכות]], אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] הרבה [[מאמרי חסידות]]{{הערה|ראה [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] [[תקס&quot;ח]].}}.<br /> <br /> כל חייה התגוררה בעיירה [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> עיון במפקדי ז'יטומיר תרע&quot;א, תרע&quot;ו ותקצ&quot;ד מעלה את קיומו של ר' יונה בן ר' [שמואל] זאנוויל (ב&quot;ר יוסף ופסיה ב&quot;ר יעקב) והינדה ב&quot;ר יונה. הןא היה יליד תקס&quot;ב ונישא לביילא ב&quot;ר דובער, ילידת תקס&quot;ד. להם ילדים: יעקב והינדה. <br /> <br /> בהתאם לשם בנו, ברוך-שמואל-זנוויל ניתן לשער שמדובר בו ואם כן היה נשוי לביילא אחותה של ברכה, ונישואיהם היו בשנת תקפ&quot;ב, שבה נישאה אכן בת אדמו&quot;ר האמצעי שטרם נודע שמה עד כה. ראו בקובץ הערות וביאורים תתשעו. <br /> <br /> ===משפחתה===<br /> *בנה, ברוך שמואל זנויל כהן - נפטר [[ו' אלול]] [[תרמ&quot;ו]]. בתו של ברוך שמואל, מרת שיינא - נפטרה [[כ&quot;ד שבט]] [[תרל&quot;א]]{{הערה|ראה [[חב&quot;ד אינפו]] מיום [[כ&quot;ד שבט]] [[תשע&quot;ו]].}}.<br /> *בנה, דובער כהן. מופיע במרשם ז'יטומיר תר&quot;י.<br /> <br /> {{קצרמר|בית רבי}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=737581 2025-02-03T09:40:31Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> הרבנית '''ברכה כהן''', הייתה בתו החמישית של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרבנית ברכה, נולדה בין השנים [[תקנ&quot;ד]] - [[תקנ&quot;ח]]{{הערה|כי [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]], שנולדה לפני הרבנית ברכה, נולדה אחרי הסתלקות הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] - בשנת [[תקנ&quot;ג]], [כי נקראה על שמה], ו[[הרבנית מנוחה רחל]], שנולדה אחרי הרבנית ברכה, נולדה בתחילת שנת [[תקנ&quot;ט]]. ולכן יוצא, שהרבנית ברכה נולדה בין השנים [[תקנ&quot;ד]] - [[תקנ&quot;ח]].}}, לאביה [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ולאמה [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ד בשבט]] [[תקס&quot;ח]] [[נישואין|נישאה]] לרב החסיד ר' יונה הכהן מ[[ז'יטומיר]]. ב[[חתונה|חתונתם]] ובימי ה[[שבע ברכות]], אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] הרבה [[מאמרי חסידות]]{{הערה|ראה [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] [[תקס&quot;ח]].}}.<br /> <br /> כל חייה התגוררה בעיירה [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> עיון במפקדי ז'יטומיר תרע&quot;א ותקצ&quot;ד מעלה את קיומו של ר' יונה ב&quot;ר [שמואל] זאנוויל ב&quot;ר יוסף קאגאן ולפסיה ב&quot;ר יעקב. הןא היה יליד תקס&quot;ב ונישא לביילא ב&quot;ר דובער, ילידת תקס&quot;ד. להם ילדים: יעקב והינדה. <br /> <br /> בהתאם לשם בנו, ברוך-שמואל-זנוויל ניתן לשער שמדובר בו ואם כן היה נשוי לביילא אחותה של ברכה, ונישואיהם היו בשנת תקפ&quot;ב, שבה נישאה אכן בת אדמו&quot;ר האמצעי שטרם נודע שמה עד כה. ראו בקובץ הערות וביאורים תתשעו. <br /> <br /> ===משפחתה===<br /> *בנה, ברוך שמואל זנויל כהן - נפטר [[ו' אלול]] [[תרמ&quot;ו]].<br /> *בתו של ברוך שמואל, מרת שיינא - נפטרה [[כ&quot;ד שבט]] [[תרל&quot;א]]{{הערה|ראה [[חב&quot;ד אינפו]] מיום [[כ&quot;ד שבט]] [[תשע&quot;ו]].}}.<br /> <br /> {{קצרמר|בית רבי}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=737576 2025-02-03T08:43:48Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שמואל אבא דוליצקי''' ([[תרל&quot;ב]] - [[ו' ניסן]] [[תרצ&quot;ח]]) היה גביר חב&quot;די שפעל לחזקת הישיבות המחתרתיות ב[[רוסיה]], נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ב]] (או תרל&quot;ט לפי מרשם ניחאיעווקע תרמ&quot;ח) לר' [[נחמן דוליצקי]] בעיר פוטיבל שבפך בריאנסק שב[[רוסיה]]. לאחר נישואיו התיישב ב[[אודסה]]. באודסה הוא היה אחד מראשי הקהילה החב&quot;דית, וישמש כגזבר בית הכנסת החב&quot;די במקום. לאחר שבית הכנסת נסגר בשנת [[תרפ&quot;ט]], הקים מניין סודי בביתו. לפרנסתו עסק בטקסטיל.<br /> <br /> היה מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. במהלך [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תרע&quot;ג]] התבטא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אודותיו שהוא: &quot;הורתו ולידתו בקדושה&quot;{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/10.htm?q=שמואל%20אבא%20דוליצקי זכרון לבני ישראל], פרק ח'.}}. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי השתתף באחזקת הישיבות במחתרתיות.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז אדר א']] [[תרצ&quot;ח]] הוא נאסר על ידי השלטונות הסובייטים באשמת פעילות &quot;אנטי מהפכנית&quot; ונידון לעונש מוות. ב[[ו' ניסן]] תרצ&quot;ח הוא הורג בירייה. ב[[ד' סיוון]] [[תשמ&quot;ט]] טוהר שמו.<br /> <br /> נישא לעטל-לאה.<br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[נפתלי דוליצקי]] - גביר חב&quot;די מ[[תל אביב]].<br /> *בנו, הת' שלמה דוליצקי, מתלמידי ישיבת תו&quot;ת בליובאוויטש.<br /> *בתו פייגא רחל. ילידת כ&quot;ו אייר תרנ&quot;ט.<br /> *בתו, טריינא. נפטרה בת 10 שבועות כ&quot;ט כסלו תרס&quot;ג. <br /> *בנו, נחמן, יליד תר&quot;ע.<br /> *בנו, אליהו, יליד תרע&quot;ב.<br /> *בתו, ביילא. ילידת תרע&quot;ד.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 72 - 76.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דוליצקי שמואל אבא}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=737575 2025-02-03T08:43:36Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''נחמן דוליצקי''' היה גביר חסידי, אבי משפחת דוליצקי החב&quot;דית, מחותני משפחת בית הרב, אשר מאחוזתו היו קוצרים חיטים למצה שמורה בעבור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. נולד בשנת תרט&quot;ז לאביו ר' חיים ב&quot;ר נחמן דוליצקי ולאמו בתיה ב&quot;ר פייבל. נפטר בה' שבט תרס&quot;ח בקייב בן 61.<br /> ==תולדות חיים==<br /> משפחת דוליצקי הייתה מהמשפחות המפוארות והמיוחסות שבקרב חסידי רוסיה, בני המשפחה היו נגידים מפורסמים ותמכו רבות בחצרות הצדיקים שברוסיה.<br /> <br /> לאחר פטירת ר' ר׳ זלמן מצשערבינא, התחילו לקחת חיטים למצה שמורה עבור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מאחוזתו של ר' נחמן בניחאיעווקע{{הערה|ליקוטי דיבורים ח&quot;א ע' רמא}}.<br /> <br /> בספר &quot;דברי טעם&quot; מאת הרב [[אריה לייב האפט]], מחסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק, הובאה תשובה למדנית אל הגביר החריף ר' נחמן דוליצקי.<br /> <br /> נשא את מרת פייגא רחל.<br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' חנינא ליפא דוליצקי, בן 30 ברישום בניחאיעווקע תרמ&quot;ב. בזוו&quot;ר אשתו פייגא-יענטא, וילדיו: משה, שלמה,רבקה, אסתר-שיינא,שרה והינדה, בזוו&quot;ש נישא לאיידל בת הרה&quot;ק ר' [[ברוך מרדכי פרלוב]] מקוידנוב.<br /> *אחיו, לייב.<br /> *אחיו, דוד. אשתו רבקה. בנם: שמואל-לייב.<br /> *אחיו, משה צבי.<br /> *בנו, ר' [[שמואל אבא דוליצקי]], מחשובי ומקושרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והריי&quot;צ.<br /> *בתו, שיינדל.<br /> *בתו, ברכה. אשת, ר' [[יעקב הורנשטיין]], בן דודו של ר' [[משה הורנשטיין]] חתן [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> *בתו, סוניה.<br /> *אחיו, הגאון ר' נפתלי הערץ דוליצקי, חתן רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] בן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], וגיסו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *קרוב משפחתו, ר' צבי דוליצקי, חתן הרה&quot;ק ר' לוי יצחק מניעזין, נכד [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=737574 2025-02-03T08:41:29Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> אדמו&quot;ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ&quot;ב]]-[[תרל&quot;ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקפ&quot;ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו&quot;ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו&quot;ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. <br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תרל&quot;ז]] חלה וב[[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br /> <br /> == הנהגתו באדמו&quot;רות ==<br /> לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו&quot;ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו&quot;רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי&quot;ט]] החל לנהוג ב[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע&quot;ג]] אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת&quot;ש [מתורגם ללה&quot;ק], ע' קמט ואילך.}}.<br /> <br /> הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו&quot;רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב&quot;ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br /> <br /> הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר &quot;בית רבי&quot;: {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ&quot;ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו ממלא מקומו הוא האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער]].<br /> * בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.<br /> * בנו הרב אהרן משה שניאורסון, חתן דודו הרב משולם זושא מטלומטש{{הערה|היה חתן זקינו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]], אחיו של אשתו היה רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]] מהורניסטייפול, שלימים נעשה מחותנו על ידי שבנו הרב נחום זלמן נשא את בתו שטערנא פייגא.}} נפטר בגיל צעיר, בנו הוא הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה האב&quot;ד בטשרקאס{{הערה|בנו הוא הרב יוסף משה שניאורסון היה אבי רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין.}}.<br /> * בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]], אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.<br /> ** בנם, שלום נח, יליד תרמ&quot;ח. מרשם קאוונא תרס&quot;ט.<br /> ** בנם, מרדכי בנציון, יליד תרמ&quot;א. שם. נישא לפסיה ב&quot;ר אהרן פרלמוטר בתרס&quot;ט. ויניצא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65243 התגלה ציון בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]<br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ&quot;ב]] - [[י&quot;ח כסלו]] [[תרל&quot;ז]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית צ'רקס|שניאורסון יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל|שניאורסון]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=737572 2025-02-03T08:34:43Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''נחמן דוליצקי''' היה גביר חסידי, אבי משפחת דוליצקי החב&quot;דית, מחותני משפחת בית הרב, אשר מאחוזתו היו קוצרים חיטים למצה שמורה בעבור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. נולד בשנת תרט&quot;ז לאביו ר' חיים ב&quot;ר נחמן דוליצקי ולאמו בתיה ב&quot;ר פייבל. נפטר בה' שבט תרס&quot;ח בקייב בן 61.<br /> ==תולדות חיים==<br /> משפחת דוליצקי הייתה מהמשפחות המפוארות והמיוחסות שבקרב חסידי רוסיה, בני המשפחה היו נגידים מפורסמים ותמכו רבות בחצרות הצדיקים שברוסיה.<br /> <br /> לאחר פטירת ר' ר׳ זלמן מצשערבינא, התחילו לקחת חיטים למצה שמורה עבור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מאחוזתו של ר' נחמן בניחאיעווקע{{הערה|ליקוטי דיבורים ח&quot;א ע' רמא}}.<br /> <br /> בספר &quot;דברי טעם&quot; מאת הרב [[אריה לייב האפט]], מחסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק, הובאה תשובה למדנית אל הגביר החריף ר' נחמן דוליצקי.<br /> <br /> נשא את מרת פייגא רחל.<br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' חנינא ליפא דוליצקי, בן 30 ברישום בניחאיעווקע תרמ&quot;ב. בזוו&quot;ר אשתו פייגא, וילדיו: משה והבנות - רבנה, נסתרקה ושרה, בזוו&quot;ש נישא לאיידל בת הרה&quot;ק ר' [[ברוך מרדכי פרלוב]] מקוידנוב.<br /> *אחיו, לייב.<br /> *אחיו, דוד. אשתו רבקה. בנם: שמואל-לייב.<br /> *אחיו, משה צבי.<br /> *בנו, ר' [[שמואל אבא דוליצקי]], מחשובי ומקושרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב והריי&quot;צ.<br /> *בתו, שיינדל.<br /> *בתו, ברכה. אשת, ר' [[יעקב הורנשטיין]], בן דודו של ר' [[משה הורנשטיין]] חתן [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> *בתו, סוניה.<br /> *אחיו, הגאון ר' נפתלי הערץ דוליצקי, חתן רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] בן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], וגיסו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *קרוב משפחתו, ר' צבי דוליצקי, חתן הרה&quot;ק ר' לוי יצחק מניעזין, נכד [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=737568 2025-02-03T08:12:10Z

<p>84.228.237.70: משפחה</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]])]]<br /> הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד לאביו ר' דוד בשנת תרי&quot;ד{{הערה|ירחון שערי ציון תרח&quot;צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח&quot;צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי&quot;ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.<br /> בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם רבקה בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב&quot;ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ&quot;ב{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א&quot;י שעלה בתרצ&quot;ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> בתקופה הראשונה לאחר עלותו על כס הרבנות קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש&quot;ב, והשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]] שם עמד לצידו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] במלחמה על שמירת חומות היהדות.<br /> <br /> הייתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.<br /> <br /> הקהל בעירו נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.<br /> <br /> ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו&quot;ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 28, בלה&quot;ק ס&quot;ע כ}}<br /> <br /> בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרצ&quot;א&lt;ref&gt;באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931&lt;/ref&gt; והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו תמוז]] [[תרצ&quot;ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א&quot;י הנ&quot;ל.}} (כנכתב ע&quot;ג מצבתו ובעתונות התקופה ובתורת T&quot;י חוברת יא-יג). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בנו, גדליה.<br /> <br /> בנו, סענדער.<br /> <br /> בנו, משה מאיר.<br /> <br /> בנו, חיים חייקל (נפטר כ&quot;ז אב תש&quot;ם). <br /> <br /> בתו, מרים-סימא, נישאה לאפרים פישל גאראוויץ. <br /> <br /> בתו, דאבע-שרה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 161-168.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 59-65.<br /> *ספר '''מאורי ישראל''' ע' 151-153.<br /> *שו&quot;ת '''מהר&quot;י תומרקין''' ע' 62-71.<br /> וראה שו&quot;ת נשמת חיים סימן נ.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רפאלוביץ, יצחק יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94)&diff=737564 2025-02-03T07:57:35Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתה */</p> <hr /> <div>הרבנית '''יוכבד שניאורסון''' הייתה בתו של ה[[חסיד]] ר' [[יהושע פאליק שיינברג|אפרים פישל (הנוסח בהקריאה והקדושה - יהושע פאליק) ב&quot;ר משה ליב ב&quot;ר יהושע שיינברג]], מחסידי העיר [[קישינוב]], ומרת לאה לבית קאוושאנסקי. היא נודלה בג' אדר א' תרי&quot;ט בקישינב. <br /> <br /> בשנת [[תרל&quot;ה]] נישאה לרב [[אברהם שניאורסון (חמיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אברהם שניאורסון]] אביה של [[הרבנית נחמה דינה]] והרב [[בן ציון שניאורסון]].<br /> <br /> נפטרה ב[[ט&quot;ז חשוון תר&quot;פ]] ומנוחתה כבודה בקישינב מולדובה.<br /> <br /> == משפחתה ==<br /> ממשפחתה, היה הרב בן ציון ב&quot;ר יהושע-פאליק שיינבערג, שהיה ר&quot;מ בקישינב{{הערה|ראה מוסדות התורה למירסקי, וקובץ ישיבת קישינב}} ולאחר מכן רב בדומברוביץ.<br /> <br /> אחיה, משה ליב, נולד ז' אב תר&quot;ט.<br /> <br /> אחותה, רחל. נולדה ט' כסלו תר&quot;ח.<br /> <br /> אחיה, ישראל, יליד תרי&quot;ב. נפטר י&quot;ד אדר ב' תרנ&quot;ד בקישינב.<br /> <br /> אחותה, דינה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי|שניאורסון יוכבד]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94)&diff=737563 2025-02-03T07:53:53Z

<p>84.228.237.70: קורות חיים / משפחה</p> <hr /> <div>הרבנית '''יוכבד שניאורסון''' הייתה בתו של ה[[חסיד]] ר' [[יהושע פאליק שיינברג|אפרים פישל (הנוסח בהקריאה והקדושה - יהושע פאליק) ב&quot;ר משה ליב ב&quot;ר יהושע שיינברג]], מחסידי העיר [[קישינוב]], ומרת לאה לבית קאוושאנסקי. היא נודלה בג' אדר א' תרי&quot;ט בקישינב. <br /> <br /> בשנת [[תרל&quot;ה]] נישאה לרב [[אברהם שניאורסון (חמיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אברהם שניאורסון]] אביה של [[הרבנית נחמה דינה]] והרב [[בן ציון שניאורסון]].<br /> <br /> נפטרה ב[[ט&quot;ז חשוון תר&quot;פ]] ומנוחתה כבודה בקישינב מולדובה.<br /> <br /> == משפחתה ==<br /> אחיה, היה הרב בן ציון שיינבערג, שהיה ר&quot;מ בקישינב{{הערה|ראה מוסדות התורה למירסקי, וקובץ ישיבת קישינב}} ולאחר מכן רב בדומברוביץ.<br /> <br /> אחיה, משה ליב, נולד ז' אב תר&quot;ט.<br /> <br /> אחותה, רחל. נולדה ט' כסלו תר&quot;ח.<br /> <br /> אחיה, ישראל, יליד תרי&quot;ב. נפטר י&quot;ד אדר ב' תרנ&quot;ד בקישינב.<br /> <br /> אחותה, דינה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי|שניאורסון יוכבד]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%91_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=737298 2025-02-02T09:51:02Z

<p>84.228.237.70: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הגאון והחסיד המפורסם רבי '''אהרן אלכסנדרוב''' (ב[[אידיש]]: '''אלכסנדראוו'''), ([[תקס&quot;ט]] - [[כ&quot;ד באייר]] [[תקצ&quot;ז]]) מ[[שקלוב]], היה חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בעלה של בתו [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|הרבנית חיה שרה]] בזיווג ראשון{{הערה|שם=רשימה|רשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;דברי ימי הרבנית רבקה&quot;. ספר השיחות תרצ&quot;ו ע' 160.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקס&quot;ט]] לאביו ר' משה אלכסנדרוב, כנכד לסבו הגדול רבי [[אלכסנדר סנדר אלכסנדרוב]] מ[[שקלוב]], מחשובי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]].<br /> <br /> נפטר בדמי ימיו בגיל 28 בלבד, בכ&quot;ד [[אייר]] [[תקצ&quot;ז]]{{הערה|שם=רשימה}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו ר' שניאור זלמן{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ו בהערות שם.}}. חתן הגביר ליובינסקי בסאסניצא. בנו - חיים משה אלכסנדרוב.<br /> *בתו מרת שטערנא{{הערה|שם=רשימות|ראה רשימות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שם מביא: ראה &quot;אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו&quot; - אודיסה, תרנ&quot;ב - סימן ה. ולהעיר שבאגרות קודש חלק ב' ע' כו אינה נזכרת בין בנות הרה&quot;ק ר' אהרן אלכסנדראוו והרבנית מרת חי' שרה.}} בעלה: ר' דובער פראדקין מטשעריי{{הערה|שם=רשימות}}. בנם: זלמן.<br /> *בתו מרת ברכה צבי' גיטל. בעלה: ר' זאב וואלף לעמפערט (נפטר בצעירותו). ניעז'ין.<br /> *בתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]].<br /> <br /> {{קצרמר|בית רבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשקלוב]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A1&diff=737286 2025-02-02T09:28:35Z

<p>84.228.237.70: /* אצל אדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>הרב '''שלמה פריידס'''{{הערה|לפעמים מכונה פריידיש פריידין או פרידמן (מאסר וגאולת אדה&quot;א ע כ&quot;א הערה 18).}} מהעיר [[שקלוב]], היה [[חסיד]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> נשא את מארייאשקא בת הרב מרדכי בן הרב אליעזר צייטליש, שהיה חתן הרב צבי הירש צייטליש (אביו של הרב יהושע צייטליש).<br /> <br /> בי&quot;ד מרחשון [[תקפ&quot;ה]] השיא לבתו את הרב [[יהודה לייב (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==אצל אדמו&quot;ר הזקן==<br /> ר' שלמה פריידעס היה מחסידי רבינו [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגדולים. כשנסע רבינו בערי [[פולין]] נסע גם הוא עמו בצוותא עם הר&quot;ר [[פנחס רייזס|פנחס שקלאווער]] והי' עמו אצל הרה&quot;ק הרבי ר' [[ברוך ממז'יבוז|ברוך ממעזבוז]].{{הערה|[[בית רבי]] ח&quot;א פכ&quot;ו.}} <br /> הצטיין בכתיבת המאמרי חסידות ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] בדיוק נמרץ. כתב כארבעים [[ביכלאך]] שכללו אלפי מאמרים. בעת חתונת בתו עם [[יהודה לייב (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ל]], העניק למחותנו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור [[נדוניה‎]] את כל הביכלאך, הצמח צדק הגיה והוסיף על כל המאמרים, וחלקם הודפסו בספרי החסידות{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] דף ע&quot;א ע' א'.}}.<br /> <br /> ==אצל אדמו&quot;ר האמצעי==<br /> ר' שלמה פריידעש היה מסביר נפלא. היה מנגד על [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] אמר שמשלמה לא רצה ליטול כחו בהסברה כדי שיהיה הענין של דקות ההסברה (כי היה מסביר נפלא). <br /> ר' שלמה פריידעש היה גם מראה מופתים, עד ש[[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה אומר: רצונך במופת - לך לשלמה.{{הערה|על פי רשימות היומן, קיץ תרצ&quot;ה עמ' שפג}} <br /> היה כפוף ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ומאוהביו אך לא היה מקושר כל כך.{{הערה|בית רבי ח&quot;א פכ&quot;ו.}}<br /> ===מאסר אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> <br /> לאחר פטירת [[אדמו&quot;ר הזקן]] נשארו 35,000 רובלים, שאספו ל[[דמי מעמד]] למען שיפוץ ושיקום בית הרב שנשרף כליל לאחר בריחת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליון]]. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מינה את החסידים ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[שלמה פריידס]] ור' [[זלמן רייזעס]], שלושתם מ[[שקלוב]], לחלק את הכסף הנותר בין צאצאי אדמו&quot;ר הזקן. בעקבות מעורבתו של ר' שלמה פריידס בכספי המעמד, בעת שנאסר אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שאירע בעקבות הלשנת שווא שגדולי החסידים ובראשם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] סוחטים את חסידיהם בדמי מעמד ומשתלטים על קהילות בכוח הזרוע.}} נאסר גם ר' שלמה.<br /> <br /> ר' שלמה נלקח לחקירה ב[[ה' מר חשוון]] ב[[ויטבסק]] יחד עם ר' [[אהרון מסטרשלא]] ושני החסידים הנוספים, והשתחרר רק ב[[חודש טבת]]{{הערה|מאסר אדה&quot;א ע' ז-ט.}}.<br /> ==מאמרותיו==<br /> הרש&quot;ג סיפר &quot;שראה בענין עסק החסידות מר&quot;ש פריידעס שבחסידות יש ב' ענינים: הא' ביאור סודות ורזין דאורייתא שזה יש בקבלה, והב' ענין אחדות הוי' שלא נזכר מזה בקבלה&quot;.{{הערה|תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.}}<br /> <br /> ==אצל אדמו&quot;ר הצמח צדק==<br /> <br /> ר' שלמה פנה לאדמו&quot;ר הצמח צדק בשאלה אודות פחדים והמרה שחורה שיש לו. הרבי השיב לו באריכות על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות שעליו להסיח דעתו מזה, אך אם ירצה לקיים מצות הדאגה יתן לה מקומה הראוי לה - בלימוד התורה כמו שנאמר &quot;אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו&quot;, ובנתינת [[צדקה]] יסיר מעליו כל הקטרוגים.{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הצמח צדק, אגרות טו, טז.}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו:'''<br /> * ר' מרדכי אידל. רב בסעווינשאק.<br /> * ר' לוי יצחק. בארה&quot;ק. לוי יצחק פראדקן משקלוב, בן 50 בתרכ&quot;ו, נמנה על חסידי חב&quot;ד בחברון.<br /> * בנו ר' יוסף אליעזר. חתן הרב אהרן ליפשיץ אב&quot;ד בעליניץ{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש בעריכת הרבי עמ' 64 אודות ר' אהרן בעליניצער. ובהערות המהדיר מהדורת קה&quot;ת תשנ&quot;ז בסוף הספר.}}.<br /> :* בנו הרב שלמה פריידעש, רב ב[[לאדי]], ובשנת תרנ&quot;ט בערך התקבל כרב ב[[עיירה]] בעליניץ פלך מוהילוב{{הערה|ראה מכתבו להרב משה נחום ירושלימסקי נדפס בבאר משה חלק ב, מכון [[ירושלים]] [[תשס&quot;ג]] עמ' יב.}}, ולאחר מכן כיהן כרב ב[[וויטבסק]]. מחבר ספרי &quot;כרם חמד&quot;. (נדפסו בחייו ב[[וילנא]] תרכ&quot;ז-תרל&quot;א). מביא בספרו כרם חמד ח&quot;ב בסופו מלקו&quot;ת לאדמו&quot;ר הזקן. בנו הא הנגיד ר' מיכל פריידעש מסורעז.<br /> :* בנו הגביר ר' שמואל גר בדווינסק. בנו הנגיד ר' יוסף אליעזר מחאלאפעניץ.<br /> :* בתו, מרים, אשת ר' שמואל בנציון רש&quot;ל אב&quot;ד סענא.<br /> '''חתניו:'''<br /> *מירל. אשת ר' משה בן הגביר ר' דובער גינצבורג. מראגאטשאוו. ילדיהם: חיה, בתיה, חנה, מרדכי.<br /> *פייגל. אשת ר' גרשון בפאנדעלי.<br /> *אשת ר' בנימין גינצבורג מנעוול. בניו: יעקב, פייוול.<br /> *אשת [[יהודה לייב שניאורסון]] בנו השני של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *אשת ר' [[נחום טוביה מפירטין]].<br /> *ר' [[שלמה זלמן פאפירין]] רב של [[וליז']], [[ליעפלי]] ו[[קריסלבה]].<br /> <br /> '''נכדיו:'''<br /> *ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה שניאור זלמן מקאפוסט]]{{הערה|קרוי על שמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] וסביו.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אהלי שם (גוטליב) עמ' 41.<br /> *הרב ישראל גוטמן, &quot;מעט אודות החסיד ר' שלמה פריידס&quot;, בתוך '''[[הערות וביאורים]]''', גליון א'קצח (ש&quot;פ בהעלותך תשפ&quot;א), עמ' 71-80 ([http://www.haoros.com/download.asp?kovetzID=1198&amp;ext=pdf להורדה])<br /> *ילקוט משפחות, בלינסון.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשקלוב]]</div>

84.228.237.70 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=737262 2025-02-02T08:33:33Z

<p>84.228.237.70: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן תומרקין.jpg|שמאל|ממוזער|אהרן תומרקין]]<br /> הרב '''אהרן תומארקין''' ([[תרמ&quot;ו]]-[[י&quot;ז תשרי]] [[תרצ&quot;ז]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כיהן כרב ואב&quot;ד הקהילה החב&quot;דית ב[[חרקוב]], לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ב[[רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שברוסיה לאביו ר' בנימין ב&quot;ר מאיר תומרקין{{הערה|אחיינו של החסיד ר' [[יוסף זלמן תומרקין]] רבה של [[קרמנצ'וג]].}}, במשפחה המתייחסת לחסיד ר' [[בנימין קלצקר]].<br /> <br /> זכה להימנות על התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> קיבל סמיכה מ[[רגצ'ובי|הגאון הרגצ'ובי]]. <br /> <br /> בשנת תרס&quot;ט כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ לר' ברוך חיים פאגאלאוויטש &quot;שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו&quot;ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ&quot;י השגחת כ&quot;ק אאמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;. <br /> <br /> לאחר נישואיו ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], שימש כרב בעיירה באביניטש שבמחוז ויטבסק, וכן שימש תקופה מסויימת כרב הקהילה החב&quot;דית ב[[שוונציאן]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] נשלח בהוראתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לשמש ברבנות בעיר חאטימיסק שבפלך מוהילוב, שם ייסד ישיבה שקנתה לעצמה שם טוב, וכאשר פרצו מהומות האזרחים בשנת תרע&quot;ח עם סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח מאימת הכנופיות שהיו נוהגות לקחת את הרב ככופר ומשכון, ונמלט לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב שם שהה כשנה עד שנשלח בשנת תרע&quot;ט על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לשמש כרב הקהילה החב&quot;דית בחרקוב.<br /> <br /> הלך לעולמו ביום ראשון של חול המועד סוכות, [[י&quot;ז תשרי]] [[תרצ&quot;ז]] בגיל 51.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו - 'התמים' [[מאיר תומארקין]] - נהרג במלחמת העולם השנייה, ב[[י&quot;א ניסן]] [[תש&quot;ד]].<br /> *בתו - מרת קיילא - אשת הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> *בתו - מרת חיה - אשת הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].<br /> *בתו - מרת שרה - אשת הרב [[שלמה שימאנאוויטש]].<br /> *בתו - מרת ריבא - אשת הרב [[צמח גורעוויטש]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''רשימות דברים''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf תולדות חייו וזכרונות ממנו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:תומרקין, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחרקוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשווינציאן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת תומרקין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

84.228.237.70