חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ניגון הרבי שליט"א

2022-06-19T20:36:17Z

84.109.248.242: /* מקור הניגון */

[[קובץ:פתק ניגון הרבי שליטא.jpeg|ממוזער|250px|צילום הדף המקורי שעליו כתב אבשלום קיל את מילות הניגון 'הרבי שליט"א']]
'''הרבי שליט"א''' הן המילים הפותחות של ניגון חב"די שחוברו בשנת [[תש"מ]] למנגינה שמקורה מחוץ לחסידות. הניגון חובר במקור לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ונפוץ בקייטנות חב"ד. בשנת [[תשמ"ג]] הושר הניגון לראשונה בנוכחות [[הרבי]] ובהמשך הושר מול הרבי פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון של השיר במילים נתגבר על ה-ע-ו-ל-ם . . .

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי שליט"א]], הרבי שליט"א (או לחילופין: הרבי שליט"א מלך המשיח), אין כמוך בעולם.{{ש}}
הרבי שליט"א, הרבי שליט"א, אוהבים אותך [[יהודי|כולם]].{{ש}}
והשיב לב אבות על בנים, [[שליחות|בקירובם של כל היהודים]],{{ש}}
[[מבצע אהבת ישראל|באהבת ישראל]] ו[[שנים עשר הפסוקים]],{{ש}}
נביא במהרה את ה[[מלך המשיח|גואל]].{{ש|}}
[[אחדות ישראל|יחד]] [[אהבת ישראל|בלב אחד]], וכולנו פה אחד - {{ש}}
על ידי [[הרבי|הרמטכ"ל]] הגדול מכולם - [[הגאולה האמיתית והשלימה|נתגבר על העולם]]}}

בשנת [[תשנ"ג]], כששרו ניגון זה לפני הרבי, הוסיפו במשפט הראשון את המילים "מלך המשיח" ושרו: "הרבי שליט"א, מלך המשיח, אין כמוך בעולם"{{הערה|יומן קבלת המלכות.}}.

==מקור הניגון==
בשנת [[תש"מ]], לקראת [[תהלוכות ל"ג בעומר#ההוראות מהרבי|תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה]] ב[[ארץ הקודש]], חיבר התמים אבשלום קיל (בסיוע התמים אליעזר יקונט) מילים המביעות הערכה ל[[הרבי|רבי שליט"א]] למנגינת שיר שהיה מוכר בציבור שאינו שומר תורה ומצוות{{הערה|השיר במקור מתחיל במילים "בראבה אבא - אין כמוך בעולם", והוא הולחן על ידי נורית הירש, ובוצע במקור ע"י ציפי שביט.}}.

השיר התפשט בישיבת [[הדר התמימים]] בבת ים בה למד ובתהלוכות ברחבי הארץ ואומץ בחום גם בקייטנות החב"דיות. כמו בקייטנת [[חב"ד]] שהתקיימה ב[[צפת]] בשנת [[תשמ"א]] על ידי ר' [[רמי אנטיאן]].

==שירה בנוכחות הרבי==
ב[[חג הסוכות]] [[תשמ"א]] עמדו ילדיו של הרב [[דוד נחשון]], שלום דובער ואחותו דינה ב[[770]] על יד החדר של הרבי וכשיצא לסוכה הם שרו את הניגון בהתלהבות גדולה והרבי עשה להם עידוד חזק בידיו הק' עם חיוך רחב וכך בשובו מהסוכה. כמו כן שרו את הניגון במהלך [[שמחת בית השואבה]] תשמ"א.

ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] שהה ב[[770]] ר' [[משה דיקשטיין]], שאירגן את התהלוכה המרכזית ב[[תל אביב]] ולאחר מכן נטל חלק בהפצת השיר בקייטנות, וביקש מהחזן ר' [[משה טלישבסקי]] שיתחיל יחד איתו את הניגון בחלוקת [[כוס של ברכה]]. בפועל, מסיבה כלשהי, הר' טלישבסקי לא התחיל את הניגון, וכשהגיע הר' דיקשטיין למול הרבי שליט"א נאחז בשולחן הרבי והחל לשיר את השיר הנ"ל בפעם הראשונה בנוכחות הרבי, כשר' רמי אנטיאן עומד מאחוריו ומסייע לו להתגבר על הלחץ והדחיפות ששררו באזור. כשהגיע לתנועה הסופית (שאחרי המילים 'נתגבר על העולם') הניח הרבי את כוסו על השולחן באורח נדיר והחל לעודד בחוזקה את הניגון בשתי ידיו...

ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]], בעת שעבר עם [[ספר התורה]] מארון הקודש לבימה ב[[770]] החל ר' [[ישראל דוכמן]] לנגן את הניגון, בנוכחות [[הרבי]], והרבי עודדו. מאז החלו לנגן את הניגון לפני [[הרבי]] והרבי עודדו מאד, במיוחד את ה'תנועה' האחרונה ("עולם").

ניגון זה מושר באופן קבוע במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]. כמו כן בשנים האחרונות מנגנים את הניגון במהלך ההתוועדויות המתקיימות ב-770 בראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח ומוצאי שבועות.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/18/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90_%D7%91%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A5.mp3 הניגון להאזנה] בביצוע ר' [[אלעזר פרץ]]
* [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/הרבי-שליטא-אין-כמוך-בעולם/ שירת הניגון בפני הרבי] {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

דוד פישר

2022-05-05T09:12:55Z

84.109.248.242: /* החזרה לקראון הייטס */

[[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוד פישר]]
ר' '''שמואל חיים דוד פישר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הינו רב בית כנסת בשכונת קראון הייטס ואיש עסקים חב"די.

בעבר היה מראשי העסקנים לביסוס והרחבת שכונת [[קראון הייטס]] ופוטר מתפקידו בשל אי-סדר בכספים שהיו תחת ידיו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו תשרי ]] [[תש"ח]] לאביו ר' שמשון פישר{{הערה|נפטר ב[[כ"ה סיון]] [[תשכ"ט]].}} ולאמו מרת חיה שרה, ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.

בשנת [[תשל"א]] היה יחד עם ר' [[שלום דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.

===עסקנות ונידוי===
בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בניני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]].

לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד.

אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר, ובשנת [[תשמ"ו]] תושבים ממורמרים פנו אל חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. כאשר נמנע מלהתייחס לקריאות בית הדין, התייחס לכך הרבי ברבים, ואמר ש"כספים כאלו [שניתנים לטובת הציבור, כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של בעל הכסף] אינם אפילו מקליפת נוגה (ופשיטא שאינם מצד הקדושה), ובמילא, '''אסור להשתמש בכספים אלו עבור ענייני קדושה!'''"{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. לאחר-מכן הוטל עליו נידוי ע"י [[בית דין צדק קראון הייטס|בי"ד צדק קראון הייטס]]{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}}, הוא פוטר מראשות הועד, ונאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].

===החזרה לקראון הייטס===
בשנת [[תשס"ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל ב[[קראון הייטס]] הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ"ד סיון תשס"ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי"ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}}.

לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבה, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת בו משמש כרב.

כיום מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת קרן חסדי שמשון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים ותורם ל[[וועד הנחות בלה"ק]].

==משפחתו==
בניו:
*בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]]
*בנו, ר' שלמה פישר
*בנו, הרב [[אברהם מאיר פישר]] - שליח הרבי ורב העיר [[טילאטי]], [[רוסיה]]
*בנו, ר' מנחם מענדל פישר, [[מיאמי]].
*בנו, ר' שניאור זלמן פישר
*בנו, ר' צבי הירש פישר
*בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב [[שמואל רבינוביץ']] רב הכותל והמקומות הקדושים, [[ירושלים]].
*בנו, ר' עמרם פישר, [[ירושלים]].

בנותיו:
*בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי ב[[ירושלים]].בשכונת [[ארנונה]]
*בתו, מרת ברכה, אשת ר' [[מנחם וולף]].
*בתו, מרת שולמית
*בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
*בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[רוסיה הלבנה]]
*בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.
*בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]].
*בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ.
*בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

ניגון הרבי שליט"א

2022-03-23T01:04:18Z

84.109.248.242: /* שירה בנוכחות הרבי */הוספתי עדות של הרב דוד נחשון

[[קובץ:פתק ניגון הרבי שליטא.jpeg|ממוזער|צילום הדף המקורי שעליו כתב אבשלום קיל את מילות הניגון 'הרבי שליט"א']]
'''הרבי שליט"א''' הן המילים הפותחות של ניגון חב"די שחוברו בשנת [[תש"מ]] למנגינה שמקורה מחוץ לחסידות. הניגון חובר במקור לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ונפוץ בקייטנות חב"ד. בשנת [[תשמ"ג]] הושר הניגון לראשונה בנוכחות [[הרבי]] ובהמשך הושר מול הרבי פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון של השיר במילים נתגבר על ה-ע-ו-ל-ם . . .

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי שליט"א]], הרבי שליט"א (או לחילופין: הרבי שליט"א מלך המשיח), אין כמוך בעולם.

הרבי שליט"א, הרבי שליט"א, אוהבים אותך [[יהודי|כולם]].

והשיב לב אבות על בנים, [[שליחות|בקירובם של כל היהודים]],{{ש}}
[[מבצע אהבת ישראל|באהבת ישראל]] ו[[שנים עשר הפסוקים]],{{ש}}
נביא במהרה את ה[[מלך המשיח|גואל]].{{ש|}}
[[אחדות ישראל|יחד]] [[אהבת ישראל|בלב אחד]], וכולנו פה אחד - {{ש}}על ידי [[הרבי|הרמטכ"ל]] הגדול מכולם - [[הגאולה האמיתית והשלימה|נתגבר על העולם]]}}

בשנת [[תשנ"ג]], כששרו ניגון זה לפני הרבי, הוסיפו במשפט הראשון את המילים "מלך המשיח" ושרו: "הרבי שליט"א, מלך המשיח, אין כמוך בעולם"{{הערה|יומן קבלת המלכות.}}.

==מקור הניגון==
בשנת [[תש"מ]], לקראת [[תהלוכות ל"ג בעומר#ההוראות מהרבי|תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה]] ב[[ארץ הקודש]], חיבר התמים אבשלום קיל (בסיוע התמים אליעזר יקונט) מילים המביעות הערכה ל[[הרבי|רבי שליט"א]] למנגינת שיר שהיה מוכר בציבור שאינו שומר תורה ומצוות{{הערה|השיר במקור מתחיל במילים "בראבה אבא - אין כמוך בעולם", והוא הולחן על ידי נורית הירש.}}.

השיר התפשט בישיבת [[הדר התמימים]] בבת ים בה למד ובתהלוכות ברחבי הארץ ואומץ בחום גם בקייטנות החב"דיות. כמו בקייטנת [[חב"ד]] שהתקיימה ב[[צפת]] בשנת [[תשמ"א]] על ידי ר' [[רמי אנטיאן]].

==שירה בנוכחות הרבי==
ב[[חג הסוכות]] [[תשמ"א]] עמדו ילדיו של הרב [[דוד נחשון]], שלום דובער ואחותו דינה ב[[770]] על יד החדר של הרבי וכשיצא לסוכה הם שרו את הניגון הרבי שליט"א בהתלהבות גדולה והרבי עשה להם חזק עם הידיים עם חיוך רחב וכך בשובו מהסוכה. כמו כן שרו את הניגון במהלך שמחת בית השואבה תשמ"א.

ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] שהה ב[[770]] ר' [[משה דיקשטיין]], שאירגן את התהלוכה המרכזית ב[[תל אביב]] ולאחר מכן נטל חלק בהפצת השיר בקייטנות, וביקש מהחזן ר' [[משה טלישבסקי]] שיתחיל יחד איתו את הניגון בחלוקת [[כוס של ברכה]]. בפועל, מסיבה כלשהי, הר' טלישבסקי לא התחיל את הניגון, וכשהגיע הר' דיקשטיין למול הרבי שליט"א נאחז בשולחן הרבי והחל לשיר את השיר הנ"ל בפעם הראשונה בנוכחות הרבי, כשר' רמי אנטיאן עומד מאחוריו ומסייע לו להתגבר על הלחץ והדחיפות ששררו באזור. כשהגיע לתנועה הסופית (שאחרי המילים 'נתגבר על העולם') הניח הרבי את כוסו על השולחן באורח נדיר והחל לעודד בחוזקה את הניגון בשתי ידיו...

ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]], בעת שעבר עם [[ספר התורה]] מארון הקודש לבימה ב[[770]] החל ר' [[ישראל דוכמן]] לנגן את הניגון, בנוכחות [[הרבי]], והרבי עודדו. מאז החלו לנגן את הניגון לפני [[הרבי]] והרבי עודדו מאד, במיוחד את ה'תנועה' האחרונה ("עולם").

ניגון זה מושר באופן קבוע במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]. כמו כן בשנים האחרונות מנגנים את הניגון במהלך ההתוועדויות המתקיימות ב-770 בראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח ומוצאי שבועות.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2079 הניגון להאזנה] בביצוע ר' [[אלעזר פרץ]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%9A-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/ שירת הניגון בפני הרבי] {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

ניגון הרבי שליט"א

2022-03-23T00:52:35Z

84.109.248.242: /* מקור הניגון */

[[קובץ:פתק ניגון הרבי שליטא.jpeg|ממוזער|צילום הדף המקורי שעליו כתב אבשלום קיל את מילות הניגון 'הרבי שליט"א']]
'''הרבי שליט"א''' הן המילים הפותחות של ניגון חב"די שחוברו בשנת [[תש"מ]] למנגינה שמקורה מחוץ לחסידות. הניגון חובר במקור לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ונפוץ בקייטנות חב"ד. בשנת [[תשמ"ג]] הושר הניגון לראשונה בנוכחות [[הרבי]] ובהמשך הושר מול הרבי פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון של השיר במילים נתגבר על ה-ע-ו-ל-ם . . .

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי שליט"א]], הרבי שליט"א (או לחילופין: הרבי שליט"א מלך המשיח), אין כמוך בעולם.

הרבי שליט"א, הרבי שליט"א, אוהבים אותך [[יהודי|כולם]].

והשיב לב אבות על בנים, [[שליחות|בקירובם של כל היהודים]],{{ש}}
[[מבצע אהבת ישראל|באהבת ישראל]] ו[[שנים עשר הפסוקים]],{{ש}}
נביא במהרה את ה[[מלך המשיח|גואל]].{{ש|}}
[[אחדות ישראל|יחד]] [[אהבת ישראל|בלב אחד]], וכולנו פה אחד - {{ש}}על ידי [[הרבי|הרמטכ"ל]] הגדול מכולם - [[הגאולה האמיתית והשלימה|נתגבר על העולם]]}}

בשנת [[תשנ"ג]], כששרו ניגון זה לפני הרבי, הוסיפו במשפט הראשון את המילים "מלך המשיח" ושרו: "הרבי שליט"א, מלך המשיח, אין כמוך בעולם"{{הערה|יומן קבלת המלכות.}}.

==מקור הניגון==
בשנת [[תש"מ]], לקראת [[תהלוכות ל"ג בעומר#ההוראות מהרבי|תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה]] ב[[ארץ הקודש]], חיבר התמים אבשלום קיל (בסיוע התמים אליעזר יקונט) מילים המביעות הערכה ל[[הרבי|רבי שליט"א]] למנגינת שיר שהיה מוכר בציבור שאינו שומר תורה ומצוות{{הערה|השיר במקור מתחיל במילים "בראבה אבא - אין כמוך בעולם", והוא הולחן על ידי נורית הירש.}}.

השיר התפשט בישיבת [[הדר התמימים]] בבת ים בה למד ובתהלוכות ברחבי הארץ ואומץ בחום גם בקייטנות החב"דיות. כמו בקייטנת [[חב"ד]] שהתקיימה ב[[צפת]] בשנת [[תשמ"א]] על ידי ר' [[רמי אנטיאן]].

==שירה בנוכחות הרבי==
ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] שהה ב[[770]] ר' [[משה דיקשטיין]], שאירגן את התהלוכה המרכזית ב[[תל אביב]] ולאחר מכן נטל חלק בהפצת השיר בקייטנות, וביקש מהחזן ר' [[משה טלישבסקי]] שיתחיל יחד איתו את הניגון בחלוקת [[כוס של ברכה]]. בפועל, מסיבה כלשהי, הר' טלישבסקי לא התחיל את הניגון, וכשהגיע הר' דיקשטיין למול הרבי שליט"א נאחז בשולחן הרבי והחל לשיר את השיר הנ"ל בפעם הראשונה בנוכחות הרבי, כשר' רמי אנטיאן עומד מאחוריו ומסייע לו להתגבר על הלחץ והדחיפות ששררו באזור. כשהגיע לתנועה הסופית (שאחרי המילים 'נתגבר על העולם') הניח הרבי את כוסו על השולחן באורח נדיר והחל לעודד בחוזקה את הניגון בשתי ידיו...

ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]], בעת שעבר עם [[ספר התורה]] מארון הקודש לבימה ב[[770]] החל ר' [[ישראל דוכמן]] לנגן את הניגון, בנוכחות [[הרבי]], והרבי עודדו. מאז החלו לנגן את הניגון לפני [[הרבי]] והרבי עודדו מאד, במיוחד את ה'תנועה' האחרונה ("עולם").

ניגון זה מושר באופן קבוע במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]. כמו כן בשנים האחרונות מנגנים את הניגון במהלך ההתוועדויות המתקיימות ב-770 בראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח ומוצאי שבועות.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2079 הניגון להאזנה] בביצוע ר' [[אלעזר פרץ]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%9A-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/ שירת הניגון בפני הרבי] {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

ניגון הרבי שליט"א

2022-03-23T00:52:18Z

84.109.248.242: /* מקור הניגון */

[[קובץ:פתק ניגון הרבי שליטא.jpeg|ממוזער|צילום הדף המקורי שעליו כתב אבשלום קיל את מילות הניגון 'הרבי שליט"א']]
'''הרבי שליט"א''' הן המילים הפותחות של ניגון חב"די שחוברו בשנת [[תש"מ]] למנגינה שמקורה מחוץ לחסידות. הניגון חובר במקור לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ונפוץ בקייטנות חב"ד. בשנת [[תשמ"ג]] הושר הניגון לראשונה בנוכחות [[הרבי]] ובהמשך הושר מול הרבי פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון של השיר במילים נתגבר על ה-ע-ו-ל-ם . . .

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי שליט"א]], הרבי שליט"א (או לחילופין: הרבי שליט"א מלך המשיח), אין כמוך בעולם.

הרבי שליט"א, הרבי שליט"א, אוהבים אותך [[יהודי|כולם]].

והשיב לב אבות על בנים, [[שליחות|בקירובם של כל היהודים]],{{ש}}
[[מבצע אהבת ישראל|באהבת ישראל]] ו[[שנים עשר הפסוקים]],{{ש}}
נביא במהרה את ה[[מלך המשיח|גואל]].{{ש|}}
[[אחדות ישראל|יחד]] [[אהבת ישראל|בלב אחד]], וכולנו פה אחד - {{ש}}על ידי [[הרבי|הרמטכ"ל]] הגדול מכולם - [[הגאולה האמיתית והשלימה|נתגבר על העולם]]}}

בשנת [[תשנ"ג]], כששרו ניגון זה לפני הרבי, הוסיפו במשפט הראשון את המילים "מלך המשיח" ושרו: "הרבי שליט"א, מלך המשיח, אין כמוך בעולם"{{הערה|יומן קבלת המלכות.}}.

==מקור הניגון==
בשנת [[תש"מ]], לקראת [[תהלוכות ל"ג בעומר#ההוראות מהרבי|תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה]] ב[[ארץ הקודש]], חיבר התמים אבשלום קיל (בסיוע התמים אליעזר יקונט) מילים המביעות הערכה ל[[הרבי|רבי שליט"א]] למנגינת שיר שהיה מוכר בציבור שאינו שומר תורה ומצוות{{הערה|השיר במקור מתחיל במילים "בראבה אבא - אין כמוך בעולם", והוא הולחן על ידי נורית הירש.}}.

השיר התפשט בישיבת "[[הדר התמימים]]" בבת ים בה למד ובתהלוכות ברחבי הארץ ואומץ בחום גם בקייטנות החב"דיות. כמו בקייטנת [[חב"ד]] שהתקיימה ב[[צפת]] בשנת [[תשמ"א]] על ידי ר' [[רמי אנטיאן]].

==שירה בנוכחות הרבי==
ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] שהה ב[[770]] ר' [[משה דיקשטיין]], שאירגן את התהלוכה המרכזית ב[[תל אביב]] ולאחר מכן נטל חלק בהפצת השיר בקייטנות, וביקש מהחזן ר' [[משה טלישבסקי]] שיתחיל יחד איתו את הניגון בחלוקת [[כוס של ברכה]]. בפועל, מסיבה כלשהי, הר' טלישבסקי לא התחיל את הניגון, וכשהגיע הר' דיקשטיין למול הרבי שליט"א נאחז בשולחן הרבי והחל לשיר את השיר הנ"ל בפעם הראשונה בנוכחות הרבי, כשר' רמי אנטיאן עומד מאחוריו ומסייע לו להתגבר על הלחץ והדחיפות ששררו באזור. כשהגיע לתנועה הסופית (שאחרי המילים 'נתגבר על העולם') הניח הרבי את כוסו על השולחן באורח נדיר והחל לעודד בחוזקה את הניגון בשתי ידיו...

ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]], בעת שעבר עם [[ספר התורה]] מארון הקודש לבימה ב[[770]] החל ר' [[ישראל דוכמן]] לנגן את הניגון, בנוכחות [[הרבי]], והרבי עודדו. מאז החלו לנגן את הניגון לפני [[הרבי]] והרבי עודדו מאד, במיוחד את ה'תנועה' האחרונה ("עולם").

ניגון זה מושר באופן קבוע במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]. כמו כן בשנים האחרונות מנגנים את הניגון במהלך ההתוועדויות המתקיימות ב-770 בראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח ומוצאי שבועות.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2079 הניגון להאזנה] בביצוע ר' [[אלעזר פרץ]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%9A-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/ שירת הניגון בפני הרבי] {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

זלמן נוטיק

2022-01-13T21:16:11Z

84.109.248.242: /* פעילות חינוכית וציבורית */

[[קובץ:הרב זלמן נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן נוטיק]]
הרב '''זלמן ניסן פנחס נוטיק''' ([[כ' טבת]] [[תשכ"ט]], 1969 - [[ז' בחשוון]] [[תשפ"א]], 2020) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים [[תורת אמת]] ו[[ראשון לציון]] ומוסר שיעורים בבתי חב"ד ב[[ירושלים]]. הרב זלמן נודע כבעל חסדים רבים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:זלמן נוטיק ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נוטיק מוסר שיעור ב[[770]]]]
נולד לאביו הרב [[יעקב נוטיק]] ולאמו חנה ב[[כ' טבת]] [[תשכ"ט]] ב[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטאן שהייתה אז חלק מ[[ברית המועצות]]. באותם שנים הייתה רדיפת הדת ברוסיה בעיצומה, והחינוך היהודי חסידי התנהל במחתרת.

כשהיה בן שנתיים עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], ובצעירותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבל ממשפיעי הישיבה שהחדירו בו להט חסידי של התקשרות עמוקה לרבי.

לאחר מכן המשיך לישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת]] אצל הרב [[זושא אלפרוביץ]], ממנו קיבל דרך בלימוד החסידות בהעמקה.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע יחד עם חבריו ל-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. בשנת [[תש"נ]] שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]].

==פעילות חינוכית וציבורית==
[[קובץ:זלמן נוטיק מתוועד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נוטיק מתוועד עם הרב [[עופר מיידובניק]]]]
לאחר [[חתונה|נישואיו]] עם מרת נחמה בת הרב [[מאיר פריימן]], החל לשמש בשנת [[תנש"א]] כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים על פי הוראתו של [[הרבי]] אליו. בשנת [[תשנ"ג]] כאשר נסגרה הישיבה החל לעבוד כמגיד שיעור במרכז גוטניק ב[[ירושלים]] לדוברי [[רוסית]], אך באלול [[תשנ"ו]] כשנפתחה הישיבה מחדש, חזר לשמש כמשפיע בישיבה.

היה לוחם גדול בנושא שלימות הארץ, בתשס"ה השתתף במחאות שנערכו כנגד תוכנית ההתנתקות, הגיע במיוחד לגוש קטיף בתוקפת הגירוש כדי לחזק את התושבים ואף גורש בכח מהמקום.

בסוף שנת [[תשע"א]] עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תשע"ט]], לאחר פטירת ה[[משפיע]] הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], מונה למלא את מקומו כמשפיע ראשי בישיבה וכיהן כחבר הנהלה לצידו של הרב [[שמעון וייצהנדלר]].

דעותיו בעניני גאולה ומשיח ופרסום זהותו של משיח התפרסמו במאמרי דיעות והשקפה שכתב בביטאון [[בית משיח]], בביטאון [[דרך המלך]] ועוד. גם [[התוועדות|התוועדויותיו]] ניכרו בהשפעה גדולה והוא התפרסם כנואם מבוקש.

במאמריו ובהתוועדויותיו הדגיש הרב נוטיק את החשיבות האישית בענייני הקשר של חסיד לרבי, יחד עם האמונה הפשוטה בנבואת הגאולה הקרובה ויישום כל זה בחיי היום יום של כל חסיד.

הרב נוטיק ניהל קרנות צדקה גדולות והתעסק בייעוץ נישואין ומשפחות רבות מאנ"ש נעזרו על ידו.

היה חבר [[ועדת החינוך החב"די]] וחבר הוועדה הרוחנית של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

נהג למסור שיעור שבועי ב[[שיחות]] הרבי, שהועבר בדרכים שונות בטכנולגיה.

כמו כן הרב נוטיק מסר שיעורי [[חסידות]] ב[[בתי חב"ד]] ומוסדות חב"דיים המפוזרים ב[[ירושלים]].

===מחלתו ופטירתו===
בסוף שנת [[תשע"ח]],לא הרגיש טוב, אך לא הובן מדוע.
בתחילת שנת [[תשע"ט]], התגלה כי הרב נוטיק חלה במחלה הידועה. הוא אושפז מדי פעם ב[[בית הרפואה]].

לרפואתו נערכו התוועדויות, תפילות, פעילויות ומבצעים לקבלת החלטות טובות.

לאחר שמצבו הרפואי התדרדר, נפטר ביום ראשון [[ז' חשוון]] [[תשפ"א]] בגיל 51 בלבד. הלוויתו נערכה בירושלים והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב '''מנחם מענדל נוטיק''' - קריית גת, אחראי שיעורים ב[[בית חב"ד]] [[קריית גת]]. אשתו אסתר נוטיק.
*בנו, הרב '''ברוך נוטיק''' - ביתר עלית, [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] 'תפארת מנחם' בביתר עילית. אשתו חיה מושקא נוטיק.
*בתו, גיסי אשת הרב '''הילו מנחם סקולניק''' - משגיח ומשיב ב[[ישיבה גדולה]] ב[[חיפה]].
*בנו, הרב '''שמואל נוטיק''' - עפולה, מנהל גשמי ב[[ישיבה גדולה]] [[נוף הגליל]]. אשתו מושקא נוטיק.
*בנו, הרב '''מאיר נוטיק''' - תל ציון, ר"מ וחבר הנהלה ב[[ישיבה קטנה]] '[[תורת אמת]]' [[ירושלים]]. אשתו חני נוטיק.
*בתו, מושקא אשת הרב '''מנחם מענדל ויינר''' - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]], מחנך בתלמוד תורה תורת אמת ירושלים, וחבר מערכת [[מכון הלכה - חב"ד]].
*בתו, שטערנא שרה אשת הרב '''אריה לייב דוב בער דהאן'''.

==לקריאה נוספת==
*חיים גיל, '''המשפיע שכולם אהבו''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1881, פרשת לך לך תשפ"א
*'''הרב נוטיק שהכרתי''', שבועון בית משיח י"ט חשון תשפ"א עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/folderview?id=0B2k04CfIOmXwZjQ2c25ENk5uSFE&tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U חשיבה גאולתית - טיפים לחיים מאושרים בימות המשיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}.
*{{קישור VOD|zalmennotik}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80263 סוד ההצלחה בחיים הגשמיים והרוחניים], מגזין דרך המלך - {{אינפו|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%98%D7%9C.pdf אגרת השמחה]''', חוברת הגות והדרכה על חשיבות השמחה בעבודת השם בדור הגאולה {{PDF}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%96%d7%9c%d7%9e%d7%9f-%d7%a0%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a7/ הרב זלמן נוטיק] {{אינפו}}

{{מיון רגיל:נוטיק, זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]

תוכנית ההתנתקות

2022-01-13T21:12:50Z

84.109.248.242: /* אישים בולטים הקשורים להתנתקות */

[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]
'''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה בשנת קיץ [[תשס"ה]] (2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.

התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.

למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה"ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.

מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב"ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[יוסף גרליצקי]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[קותי ראפ]], הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[דוד נחשון]].

==הרקע לתכנית==
בשנת [[תשס"ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה שום ישוב והצהיר "דין נצרים כדין תל אביב".

למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.

בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.

לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.

עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.

== המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ==
המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים ב[[י"א אייר]] [[תשס"ד]].

לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית ב[[י"א חשון]] [[תשס"ה]], התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.

המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.

==פעולות מחאה נגד התוכנית==
===שרשרת אנושית===
ב[[ז' אב]] [[תשס"ד]] נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם [[ירושלים]], ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.

השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.

בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.

===התנגדות הרבנים===
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד תוכנית ההתנתקות ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]
[[קובץ:מי לה' אליי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום דובער וולפא]] (ימין) והרב [[גדליה אקסלרוד]] (אמצעי) לבושים שק ותוקעים בשופר, בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות]]
במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.

אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ב[[חודש טבת]] [[תשס"ה]], בארגון שליח הרבי ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]], האדמו"ר מסדיגורא הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], רבה של [[קריית ארבע]] ו[[חברון]] הרב [[דב ליאור]], והרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רבה של [[קריית מוצקין]].

בנוסף, ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר א']] התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב [[שלום דב וולפא]] והרב [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת "מי לה' אלי", וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.

כחודש וחצי לאחר מכן בכ"ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.

===תומכי תמימים===
בזמן ההכנות להתנתקות נפתחה ישיבת תומכי תמימים לבחורים אמריקאים בגוש קטיף.

הישיבה נפתחה בנווה דקלים בגוש קטיף וכראש הישיבה כיהן הרב [[אלי פולטרק]].

ב[[תשעה באב]] [[תשס"ה]] במסגרת התוכנית, גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.

===פולסא דנורא===
ב[[י"ב תמוז]] [[תשס"ה]], נערך ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ראש פינה]] טקס [[פולסא דנורא]] בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מ[[ספר הזוהר]].

למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.

===כפר מיימון===
באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מ[[נתיבות]] לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב"צעדת התחברות". עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.

===העצרת בכותל===
ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס"ה]] עצרת תפילה המונית בארגון ה[[מטה לשלום העם והארץ]] שתחת אגודת [[צעירי חב"ד ארץ הקודש]].

מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת [[הכותל המערבי]] למעלה מחצי מיליון איש.

בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], אדמו"רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13401 תמונות מהעצרת] {{תמונה}} {{COL}}}}.

===קמפיין אוטובוסים===
המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: "תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל", ו"הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים". במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.

==תוצאות ההתנתקות==
{{ערך חסר}}
===התמקמות המפונים===
{{ערך חסר}}

===יש דין ויש דיין===
זמן קצר לאחר ש[[אריאל שרון]] יזם את התוכנית לקה באירוע מוחי{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}}. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}}. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע"ד]].

‏{{ערך חסר}}

==אישים בולטים הקשורים להתנתקות==
*הרב [[שלום בער וולפא]]
*הרב [[יקותיאל ראפ]]
*הרב [[זמרוני ציק]]
*הרב [[דוד נחשון]]
*הרב [[זלמן נוטיק]]
*הרב [[יוסף גרליצקי]]
*[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה
*[[אריאל שרון]] - יוזם התכנית

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4598 לקראת הכרעה בדיני נפשות] מאמר מאת הרב [[טוביה בלוי]] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

ניגון ר' מנדל

2022-01-05T20:35:24Z

84.109.248.242: תיקון אות

'''ניגון ר' מענדל''' הוא כינוי ל[[ניגון שמחה]] עליז, שהחסיד המפורסם ר' [[מענדל מרוזוב]] ניגנו לעיתים תכופות בהתוועדויות ובהזדמנויות שונות.

הוא שמע את הניגון מאביו, ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], שנרצח ב[[ברית המועצות]] על קידוש השם בשל עבודתו להפצת יהדות.

יש אומרים שהניגון במקור מחסידות [[קרלין]] בשם "ניגון ריקוד" שם מנגנים אותו בגירסה מעט שונה. {{הערה|מופיע באלבום "ניגונים עתיקים מחצר הקודש קרלין" של חסידות [[קרלין סטולין]] שיר מס' 10 באלבום.}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025652 לשמיעת הניגון] בביצועו של [[אברהם פריד]] מתוך אלבום "יענקל יענקל"
*[https://chabad.info/musicnews/443945/ לשמיעת הניגון] מפיו של ר' מענדל מרוזוב (הניגון החמישי) {{אינפו}}

[[קטגוריה:ניגונים שונים]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2021-04-11T17:17:38Z

84.109.248.242: /* הפסק הראשון */

[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
====הפסק הראשון====
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] , נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה ע"י הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]]. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].

הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בניגוד לפסקי הדין הקודמים, המבוססים על [[הלכות מלך המשיח]], מבוסס פסק דין זה על 'דין נביא' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==התייחסויות הרבי==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ"ז]] הגישו רבני חב"ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ב.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
|תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא".. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}

==רבנים שחתמו על פסק הדין==

ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

{{טורים|מספר=4|תוכן=
*הרב דוד אבוחצירא
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים איזמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב דוד רפאל באנון
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב יוסף בוימגרטן
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב יהונתן בורגן
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב מאיר בורנשטיין
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב יוסף חיים ביטון
*הרב שמעון ביטון
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב יעקב בלומנפלד
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב רחמים בנין
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
*הרב נח גנזבורג
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב יחיאל גברא
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]]
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב [[יהושע הכט]]
*הרב יצחק הכט
*הרב שגיא הר שפר
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב מנשה זכריהו
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב אשר זמל
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב זלמן יפה
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצחקי
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב חנן כוחונוסבקי
*הרב יגאל כספי
*הרב זכריה כספי
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב שלמה לוי
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב אברהם חיים מזרחי
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב חיים מילר
*הרב מרדכי מלובני
*הרב חיים מלול
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב מנחם נוימן
*הרב דוד נוסבאום
*הרב פרץ ניסים
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב יוסף יצחק נקי
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב שניאור זלמן סלונים
*הרב יוסף שמעון סמיערק
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב נחום ערנטרוי
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב פנחס פשטר
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב יהודה קובלקין
*הרב [[יצחק קוגן]]
*הרב אברהם קוט
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב נטע קופרמן
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב אבשלום קיל
*הרב מאיר קירש
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב מאיר שמחה קלמנסון
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב יוסף יצחק קסלמן
*הרב יוסף יצחק קפלן
*הרב שאול יצחק קצין
*הרב מכלוף עמינדב קריספין
*הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
*הרב מרדכי אברהם ראדאל
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב ליאור רוזנבוים
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב יצחק רויטמן
*הרב ניסן מענדל רופו
*הרב יהושע רסקין
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*הרב יאשיהו שאמע
*הרב שמעון שאער
*הרב דניאל שהינו
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב אברהם לייב שוחט
*הרב דוד שועדיק
*הרב שלום דובער שטעק
*הרב אליהו שטרן
*הרב ישראל שטרן מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב יעקב דוד שככטר
*הרב נחמיה שמרלינג
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב ישי שרעבי
*הרב אבינועם תעיזי
*הרב יוסף יצחק תעיזי
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://psakdin.net/psak_large.pdf פסק הדין] {{PDF}} באתר [http://psakdin.net 'פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי ה'תש"פ

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]