https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=84.108.183.77חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-22T02:24:56Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=204806ראובן דונין2015-12-14T19:12:17Z<p>84.108.183.77: /* שהרבי יחייך */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br />
הרב '''ראובן דונין''' ([[תרצ"ד]]-[[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]<br />
הרב דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".<br />
<br />
כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב"ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה לכפר חב"ד, <br />
לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת"ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br />
<br />
כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br />
<br />
ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב"[[אתערותא דלעילא]]". ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br />
<br />
==נסיעה לרבי==<br />
בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br />
<br />
בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|מיום [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן<br />
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
|תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי.. עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העיניים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא הייתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והייתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br />
}}<br />
<br />
===היחידות הראשונה===<br />
חצי שנה שהה ר' ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br />
<br />
"ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה", הוא תיאר לימים.<br />
<br />
אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: "ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה.. גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br />
<br />
"הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטיפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר' שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב"יחידות" הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו'. הרבי התבונן בי ואמר: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה" והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: "אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר".<br />
<br />
"הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br />
<br />
"הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".<br />
<br />
"לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב"יחידות" שהייתי בשנת תשמ"ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...".<br />
<br />
===אהבת אב לבנו===<br />
<br />
זו הייתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות'. באותה תקופה, בשנת [[תשח"י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. "איך ידעתי שאני יכול להיכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להיכנס אליו עכשיו. למרות שזו הייתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...".<br />
<br />
לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br />
<br />
===שליח הרבי בחיפה===<br />
[[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]<br />
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים".<br />
<br />
מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br />
<br />
ברבות הימים למד כי דמותו של חב"דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו הייתה אטרקציה אמתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br />
<br />
בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br />
<br />
ביתו היה "[[בית חב"ד]]" אמתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה ע"ה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br />
<br />
בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br />
<br />
ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br />
<br />
מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו". <br />
<br />
בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br />
<br />
כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br />
<br />
===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br />
[[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br />
<br />
ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br />
<br />
בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].<br />
<br />
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"{{יחי}}". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".<br />
<br />
בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך [[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל. <br />
<br />
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br />
<br />
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br />
<br />
==ספרים==<br />
===שהרבי יחייך===<br />
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br />
הספר "שהרבי יחייך" הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין "ללא מסכות" כפי שנגעה בליבם של המונים מחב"ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br />
<br />
בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br />
<br />
הספר נכתב ונערך על ידי חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א. מהדורה שנייה בה' טבת ה'תשס"ו<br />
כרך שני יצא לאור אי"ה לכבוד ה' טבת ה'תשע"ו.<br />
<br />
===הטרקטוריסט של הרבי===<br />
'''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]] ע"ה. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו"ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
<br />
הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br />
*הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br />
*הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.<br />
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br />
*הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br />
*הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br />
*הרב שניאור זלמן דונין - [[נהריה]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' ירון בר זוהר - סמנכ"ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br />
*ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br />
*ר' שמואל ספיר.<br />
<br />
==מקורביו==<br />
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br />
* [[חנוך שחר]] - [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].<br />
*חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].<br />
*'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש"ל]] [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', בכ"ה אדר א' תשנ"ה בהיכל הסינרמה בתל אביב.<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=101368&cat=$cat לרכישת הספר].<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=104007 לרכישת הספר].<br />
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101368&lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>84.108.183.77https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9C&diff=180231ניגון שאמיל2014-05-28T18:56:20Z<p>84.108.183.77: </p>
<hr />
<div>'''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]:<br />
<br />
"לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כציפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות.<br />
<br />
כשהצאר החל להרחיב את מלכותו, רצה לכבוש גם הרי קווקז אלה. אך למרות שהיו לו חיילים רבים ומצוידים בנשק טוב יותר, ואנשי השבטים היו מעטים, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים. <br />
<br />
בסופו של דבר, פעלו הרוסים בערמה. הם אמרו לאנשי השבטים שברצונם לעשות עמם שלום ואף יעניקו להם הטבות שונות. לאחר שאנשי השבטים התפרקו מנשקם, תפשו הרוסים את מנהיגם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה.<br />
<br />
בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של התרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו [[געגועים]] וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו.<br />
<br />
כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופרשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה הייתה חצובה מתחת [[כיסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלוקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצילות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצימאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי.<br />
<br />
הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העליה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם בעצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצוות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרוש כנפיו כדרך הנשר בשמיים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף.<br />
<br />
וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שורש הנשמה, בעומדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הגבוהים שלפני הצימצום. זהו תחילתו של הניגון - הצימאון והגעגועים.<br />
<br />
התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקווה שהוא בטוח שלא יידח ממנו נידח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחוז חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העליה, הוא יגיע ויתאחד עם העצמות עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבי מנגן 'שאמיל'] {{שמע}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67879 הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת הרבי על הניגון] <br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחה נוספת של הרבי על ניגון זה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]] <br />
<br />
{{ניגוני רבו"נ}}</div>84.108.183.77https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=180222ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)2014-05-28T18:43:48Z<p>84.108.183.77: </p>
<hr />
<div>'''אנעים זמירות''' הינו ניגון מלא רגשי געגועים וכוסף ה[[נשמה]] לדבקותה ב[[אלוקים]] חיים.<br />
<br />
מילות הניגון (מתוך פיוט "[[שיר הכבוד]]" הנהוג בקהילות אשכנז): "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך".<br />
<br />
[[הרבי]] לימד ניגון זה בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[יום טוב]] - לפנות<br />
בוקר בשנת [[תשכ"ב]]{{הערה|{{היברובוקס דף||שיחות קודש תשכ"ב|4589||70}}}}. לאחר ההקפות אמר הרבי שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: אדמו"ר הזקן לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת ה[[קבלה]]. והסיפור{{הערה|תרגום מדברי הרבי באידיש, לא מוגה}}: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. בעיירה אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו [[חסידי פולין|חסיד פולין]], רוקד מסביב ל'{{מונחון|עמוד|עמוד התפילה}} את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום.<br />
<br />
אגדה חסידית אחרת מוסיפה רקע לסיפור<REF>מפי [[ר' ראובן דונין]] ששאל את [[הרבי]] ב[[יחידות]] אודות הניגון. הרבי הוסיף וסיפר לו את הסיפור על פדיון שבויים (מהספר 'שהרבי יחייך').</REF>: היו היה יהודי עשיר מאוד בעל ממון ונכסים מרובים. הוא היה נוהג בשבתות ללכת לטייל בנחלתו. שבת אחת הגיע מתוך פיזור נפש לקצה הנחלה, שגבלה בנחלת פריץ גוי. הוא ראה מהעבר השני של הנחל, בית מט לנפול שנראה בית יהודי, ומתוכו שמע בכי. הוא נכנס לבית וראה אישה וילדים רכים יושבים על הרצפה. לשאלתו, ענתה לו האישה שבעלה הושלך לבור על ידי הפריץ בגלל חוב. היהודי החליט לשלם את החוב כי רצה לקיים מצוות פדיון שבויים. אך היות ומחיר הפדיון היה למעלה מהמשוער נאלץ העשיר למכור את כל נכסיו המרובים והיקרים עבור מצוות הפדיון. למחרת, הלך היהודי העשיר (לשעבר) ושכר דירה בעיר הגדולה. בלילה בא אליו היהודי שאותו שחרר, בחלום, ואמר לו: אני נפטרתי מן העולם, בחיי בעולם הזה הייתי צדיק נסתר, וכשהגעתי לעולם האמת, לא נתנו לי להיכנס, כי נשארתי בעל חוב לך על הטובה שעשית לי. אנא בקש דבר מה ומשמיים ימלאו את מבוקשך. העשיר ענה לו: אני רוצה לשמוע את הניגון שמנגנים בגן עדן, ביום הכיפורים. ענה לו הצדיק הנסתר: אמנם גדולות ונצורות בקשת, אבל בקשתך תמולא. <br />
העשיר שכח מהחלום. כשהגיע ערב יום כיפור, הלך מוקדם לבית הכנסת והתיישב בספסל אחורי. הוא שקע בניגון והתעורר ממנו רק בצאת הצום. זה הניגון ששמע, שהובטח לו בחלום.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון רכ"ג ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
;זמרים<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/64293_he_2.mp3 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של מרדכי בן דוד]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=731 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של אברהם פריד]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/52242_he_1.mp3 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של בריו חקשור]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1174 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של יוני שלמה]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2176 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של חיים צבי הירש קוניקוב]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2765 הניגון 'אנעים זמירות ' בביצוע הזמרים אבי פיאמנטה וארכדי דוכין]{{וידאו}}<br />
;להקות ומקהלות<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2398 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע להקת "המדרגות"]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2463 הניגון 'אנעים זמירות ' בביצוע מקהלת "נעימות" - ווקאלי]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2039 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע להקת 'קולמוס הנפש']{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1124 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע להקת 'תפארת הנעלם']{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=30 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע מקהלת ניחו"ח]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=784 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע התזמורת הפילהרמונית]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=684 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע "ניגוני הרבי"]{{שמע}}<br />
<br />
;שונות<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2160 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע פסנתר]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=936 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע ווקאלי]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68710 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע ווקאלי של הזמר חיים בלומנפלד בדיסק "ספירה'יש"]{{שמע}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ניגוני רבו"נ}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>84.108.183.77https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=180220ראובן דונין2014-05-28T18:08:41Z<p>84.108.183.77: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br />
הרב '''ראובן דונין''' ([[תרצ"ד]]-[[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]<br />
הרב דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".<br />
<br />
כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב"ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה לכפר חב"ד, <br />
לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת"ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br />
<br />
כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br />
<br />
ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב"[[אתערותא דלעילא]]". ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br />
<br />
==נסיעה לרבי==<br />
בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br />
<br />
בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|מיום [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן<br />
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
|תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי.. עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העיניים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא הייתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והייתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br />
}}<br />
<br />
===היחידות הראשונה===<br />
חצי שנה שהה ר' ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br />
<br />
"ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה", הוא תיאר לימים.<br />
<br />
אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: "ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה.. גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br />
<br />
"הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטיפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר' שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב"יחידות" הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו'. הרבי התבונן בי ואמר: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה" והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: "אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר".<br />
<br />
"הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br />
<br />
"הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".<br />
<br />
"לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב"יחידות" שהייתי בשנת תשמ"ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...".<br />
<br />
===אהבת אב לבנו===<br />
<br />
זו הייתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות'. באותה תקופה, בשנת [[תשח"י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. "איך ידעתי שאני יכול להיכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להיכנס אליו עכשיו. למרות שזו הייתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...".<br />
<br />
לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br />
<br />
===שליח הרבי בחיפה===<br />
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים".<br />
<br />
מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br />
<br />
ברבות הימים למד כי דמותו של חב"דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו הייתה אטרקציה אמתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br />
<br />
בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br />
<br />
ביתו היה "[[בית חב"ד]]" אמתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה ע"ה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br />
<br />
בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br />
<br />
ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br />
<br />
מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו". <br />
<br />
בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br />
<br />
כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br />
<br />
===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br />
[[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br />
<br />
ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br />
<br />
בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].<br />
<br />
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"{{יחי}}". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".<br />
<br />
בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך י"א [[מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל. <br />
<br />
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br />
<br />
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br />
<br />
==ספרים==<br />
===שהרבי יחייך===<br />
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br />
הספר "שהרבי יחייך" הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין "ללא מסכות" כפי שנגעה בליבם של המונים מחב"ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br />
<br />
בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br />
<br />
הספר נכתב ונערך על ידי חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א. כרך שני יצא בעתיד הקרוב.<br />
<br />
===הטרקטוריסט של הרבי===<br />
'''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]] ע"ה. יצא לאור על ידי הוצאת [[מ. סופר הו"ל]] ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
<br />
הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br />
*הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br />
*הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.<br />
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br />
*הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br />
*הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br />
*הרב שניאור זלמן דונין - [[נהריה]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' ירון בר זוהר - סמנכ"ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br />
*ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br />
*ר' שמואל ספיר.<br />
<br />
==מקורביו==<br />
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br />
* [[חנוך שחר]] - [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].<br />
*חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].<br />
*'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש"ל]] [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', בכ"ה אדר א' תשנ"ה בהיכל הסינרמה בתל אביב.<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=101368&cat=$cat לרכישת הספר].<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=104007 לרכישת הספר].<br />
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101368&lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>84.108.183.77https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=158162ראובן דונין2014-02-10T17:23:25Z<p>84.108.183.77: /* קורות חייו */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br />
הרב '''ראובן דונין''' ([[תרצ"ד]]-[[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב עשרות יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]<br />
הרב דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".<br />
<br />
כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה ע"מ לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב"ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה לכפר חב"ד, <br />
לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת"ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br />
<br />
כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br />
<br />
ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב"[[אתערותא דלעילא]]". ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br />
<br />
==נסיעה לרבי==<br />
בשלב מסויים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br />
<br />
בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|מיום [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן<br />
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
|תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי . . עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br />
}}<br />
<br />
===היחידות הראשונה===<br />
חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br />
<br />
“ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא תיאר לימים.<br />
<br />
אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br />
<br />
“הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.<br />
<br />
“הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br />
<br />
“הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה”.<br />
<br />
“לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.<br />
<br />
===אהבת אב לבנו===<br />
<br />
זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח"י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.<br />
<br />
לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br />
<br />
===שליח הרבי בחיפה===<br />
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.<br />
<br />
מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br />
<br />
ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br />
<br />
בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br />
<br />
ביתו היה “[[בית חב"ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br />
<br />
בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br />
<br />
ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br />
<br />
מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”. <br />
<br />
בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br />
<br />
כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br />
<br />
===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br />
[[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br />
<br />
ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br />
<br />
בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].<br />
<br />
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}”. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".<br />
<br />
בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך י"א [[מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל. <br />
<br />
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br />
<br />
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br />
<br />
==ספרים==<br />
===שהרבי יחייך===<br />
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br />
הספר "שהרבי יחייך" הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין "ללא מסכות" כפי שנגעה בליבם של המונים מחב"ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br />
<br />
בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br />
<br />
הספר נכתב ונערך ע"י חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א. כרך שני יצא בעתיד הקרוב.<br />
<br />
===הטרקטוריסט של הרבי===<br />
'''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]] ע"ה. יצא לאור על ידי הוצאת [[מ. סופר הו"ל]] ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
<br />
הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br />
*הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br />
*הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.<br />
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br />
*הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br />
*הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br />
*הרב שניאור זלמן דונין - [[נהריה]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' ירון בר זוהר - סמנכ"ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br />
*ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br />
*ר' שמואל ספיר.<br />
<br />
==מקורביו==<br />
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br />
* [[חנוך שחר]] - [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].<br />
*חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].<br />
*'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש"ל]] [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]', בכ"ה אדר א' תשנ"ה בהיכל הסינרמה בתל אביב.<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=101368&cat=$cat לרכישת הספר].<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=104007 לרכישת הספר].<br />
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101368&lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]</div>84.108.183.77https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=158160ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)2014-02-10T17:17:47Z<p>84.108.183.77: </p>
<hr />
<div>'''אנעים זמירות''' הינו ניגון מלא רגשי געגועים וכוסף ה[[נשמה]] לדבקותה ב[[אלוקים]] חיים.<br />
<br />
מילות הניגון (מתוך פיוט "[[שיר הכבוד]]" הנהוג בקהילות אשכנז): "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך".<br />
<br />
כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] לימד ניגון זה בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[יום טוב]] - לפנות<br />
בוקר בשנת [[תשכ"ב]]{{הערה|{{היברובוקס דף||שיחות קודש תשכ"ב|4589||70}}}}. לאחר ההקפות אמר הרבי שליט"א שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: אדמו"ר הזקן לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת ה[[קבלה]]. והסיפור{{הערה|תרגום מדברי הרבי באידיש, לא מוגה}}: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. בעיירה אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו [[חסידי פולין|חסיד פולין]], רוקד מסביב ל'{{מונחון|עמוד|עמוד התפילה}} את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום.<br />
<br />
אגדה חסידית אחרת מוסיפה רקע לסיפור<REF>מפי [[ר' ראובן דונין]] ששאל את [[הרבי]] ב[[יחידות]] אודות הניגון. הרבי הוסיף וסיפר לו את הסיפור על פדיון שבויים (מהספר 'שהרבי יחייך').</REF>: היו היה יהודי עשיר מאוד בעל ממון ונכסים מרובים. הוא היה נוהג בשבתות ללכת לטייל בנחלתו. שבת אחת הגיע מתוך פיזור נפש לקצה הנחלה, שגבלה בנחלת פריץ גוי. הוא ראה מהעבר השני של הנחל, בית מט לנפול שנאה בית יהודי, ומתוכו שמע בכי. הוא נכנס לבית וראה אישה וילדים רכים יושבים על הרצפה. לשאלתו, ענתה לו האישה שבעלה נלקח לכלא על ידי הפריץ בגלל חוב. היהודי החליט לשלם את החוב כי רצה לקיים מצוות פדיון שבויים. אך היות ומחיר הפדיון היה למעלה מהמשוער נאלץ העשיר למכור את כל נכסיו המרובים והיקרים עבור מצוות הפדיון. למחרת, הלך היהודי העשיר (לשעבר) ושכר דירה בעיר הגדולה. בלילה בא אליו היהודי שאותו שחרר, בחלום, ואמר לו: אני נפטרתי מן העולם, בחיי בעולם הזה הייתי צדיק נסתר, וכשהגעתי לעולם האמת, לא נתנו לי להיכנס, כי נשארתי בעל חוב לך על הטובה שעשית לי. אנא בקש דבר מה ומשמיים ימלאו את מבוקשך. העשיר ענה לו: אני רוצה לשמוע את הניגון שמנגנים בגן עדן, ביום הכיפורים. ענה לו הצדיק הנסתר: אמנם גדולות ונצורות בקשת, אבל בקשתך תמולא. <br />
העשיר שכח מהחלום. כשהגיע ערב יום כיפור, הלך מוקדם לבית הכנסת והתיישב בספסל אחורי. הוא שקע בניגון והתעורר ממנו רק בצאת הצום. זה הניגון ששמע, שהובטח לו בחלום.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון רכ"ג ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
;זמרים<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/64293_he_2.mp3 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של מרדכי בן דוד]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=731 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של אברהם פריד]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/52242_he_1.mp3 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של בריו חקשור]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1174 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של יוני שלמה]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2176 הניגון 'אנעים זמירות' בביצועו של חיים צבי הירש קוניקוב]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2765 הניגון 'אנעים זמירות ' בביצוע הזמרים אבי פיאמנטה וארכדי דוכין]{{וידאו}}<br />
;להקות ומקהלות<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2398 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע להקת "המדרגות"]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2463 הניגון 'אנעים זמירות ' בביצוע מקהלת "נעימות" - ווקאלי]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2039 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע להקת 'קולמוס הנפש']{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1124 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע להקת 'תפארת הנעלם']{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=30 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע מקהלת ניחו"ח]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=784 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע התזמורת הפילהרמונית]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=684 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע "ניגוני הרבי"]{{שמע}}<br />
<br />
;שונות<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2160 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע פסנתר]{{שמע}}<br />
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=936 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע ווקאלי]{{שמע}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68710 הניגון 'אנעים זמירות' בביצוע ווקאלי של הזמר חיים בלומנפלד בדיסק "ספירה'יש"]{{שמע}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ניגוני רבו"נ}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>84.108.183.77https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=153346ראובן דונין2013-12-16T22:01:11Z<p>84.108.183.77: /* מקורביו */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br />
הרב '''ראובן דונין''' ([[תרצ"ד]]-[[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב עשרות יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]<br />
הרב דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב"ד וחתנו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר הנוער' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".<br />
<br />
כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה ע"מ לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב"ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה לכפר חב"ד, <br />
לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת"ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br />
<br />
כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br />
<br />
ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהשגיו כיון שאין זה אלא ב"[[אתערותא דלעילא]]". ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br />
<br />
==נסיעה לרבי==<br />
בשלב מסויים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br />
<br />
בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|מיום [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן<br />
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
|תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי . . עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br />
}}<br />
<br />
===היחידות הראשונה===<br />
חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br />
<br />
“ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא תיאר לימים.<br />
<br />
אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br />
<br />
“הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.<br />
<br />
“הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br />
<br />
“הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה”.<br />
<br />
“לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.<br />
<br />
===אהבת אב לבנו===<br />
<br />
זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח"י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.<br />
<br />
לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br />
<br />
===שליח הרבי בחיפה===<br />
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.<br />
<br />
מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br />
<br />
ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br />
<br />
בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br />
<br />
ביתו היה “[[בית חב"ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br />
<br />
בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br />
<br />
ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br />
<br />
מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”. <br />
<br />
בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br />
<br />
כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br />
<br />
===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br />
[[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br />
<br />
ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br />
<br />
בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].<br />
<br />
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}”. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".<br />
<br />
בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך י"א [[מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל. <br />
<br />
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br />
<br />
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br />
<br />
==ספרים==<br />
===שהרבי יחייך===<br />
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br />
הספר "שהרבי יחייך" הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין "ללא מסכות" כפי שנגעה בליבם של המונים מחב"ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br />
<br />
בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br />
<br />
הספר נכתב ונערך ע"י חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א. כרך שני יצא בעתיד הקרוב.<br />
<br />
===הטרקטוריסט של הרבי===<br />
'''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]] ע"ה. יצא לאור על ידי הוצאת [[מ. סופר הו"ל]] ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
<br />
הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br />
*הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br />
*הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.<br />
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br />
*הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br />
*הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br />
*הרב שניאור זלמן דונין - [[נהריה]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' ירון בר זוהר - סמנכ"ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br />
*ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br />
*ר' שמואל ספיר.<br />
<br />
==מקורביו==<br />
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br />
* [[חנוך שחר]] - [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].<br />
*חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].<br />
*'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש"ל]] [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]', בכ"ה אדר א' תשנ"ה בהיכל הסינרמה בתל אביב.<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=101368&cat=$cat לרכישת הספר].<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&prod_id=104007 לרכישת הספר].<br />
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101368&lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]</div>84.108.183.77