https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=84.108.15.18 2026-04-18T17:08:01Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=300126 2017-08-21T18:53:37Z

<p>84.108.15.18: /* המשך (סוף טוב הכל טוב) */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>י&quot;א תשרי תש&quot;ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס&quot;ד.<br /> <br /> :כך הוא חותם בכ&quot;מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?<br /> <br /> ::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::בעברית כותבים &quot;פייביש&quot; ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> [[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> :אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> :: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)<br /> :::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה &quot;קישורים חיצוניים&quot;{{אנונימי}}<br /> <br /> == מקור ==<br /> <br /> מה המקור לעידוד ל&quot;ברוך הגבר&quot;? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == ספריו ==<br /> סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע&amp;quot;א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> :הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב&quot;ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.<br /> :ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו &quot;רב חב&quot;די חשוב&quot;. ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר&quot;ל ב&quot;דור השמיני&quot;''') לוקים ר&quot;ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם &quot;תלמידי יצחק גינזבורג&quot; במקום &quot;תלמידי הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> :'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו&quot;מספיק&quot; בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.<br /> :אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו &quot;חב&quot;די&quot; מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == תנועת דרך חיים ==<br /> <br /> שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}<br /> : גם נשיא, גם ראש (ב&quot;י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד&quot;ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: darkgoldenrod&quot;&gt;ד. שטרן &amp;lowast;&lt;/span&gt;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: goldenrod&quot;&gt;השמים מספרים&lt;/span&gt;]]''' • 17:59, כ&quot;ב בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br /> <br /> == הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==<br /> <br /> הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> --[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> :מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב&quot;ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הגנה ==<br /> <br /> {{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ&quot;פ מפני משתמשים אנונימיים). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תיקון ל&quot;ביקורת&quot; ==<br /> <br /> &quot;סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב&quot;ד.&quot; - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב &quot;חיבור התורה לנפש&quot; ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?<br /> <br /> &quot;בעקבות זאת, רבים מחסידי חב&quot;ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו&quot; - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש&quot;רבים מחסידי חב&quot;ד&quot; וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב&quot;ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..<br /> <br /> &quot;טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה.&quot; - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..<br /> <br /> הערה 4 - &quot; לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו&quot;ר.&quot; - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו <br /> <br /> לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע&quot;י הרבה שמועות רחוקות. {{אנונימי}}<br /> :1. גם סגנונו אינו מקובל בקרב חסידי חב&quot;ד. ניתן לבדוק זאת בצורה פשוטה, תבחר קטע, כל קטע מספריו, ותערבב אותו אם קטעים מספרי משפיעים ורבנים בחב&quot;ד. והפלא ופלא, את הקטע שלו יהיה הכי קל לזהות כי יש לו סגנון מאוד שונה מהמקובל בחב&quot;ד. 2. דרוש מקור, אבל זאת העובדה, כפי שתוכל להיווכח אם תכנס לכל ישיבה או בית כנסת חב&quot;דיים באזורך, וכל עוד יש עובדה מאומתת היא נכתבת כאן גם לפני שהובא לה מקור מקובל. . 3. לא מגיעים, כי הוא גר בכפר חב&quot;ד, אך אם תיכנס להתוועדות או שיעור שהוא מוסר, תגלה שיש שם שתיים שלוש מהכפר ועשרות או אפילו מאות מחוצה לו, שמבט חטוף עליהם מבהיר שלבושיהם שונה מהמקובל בחב&quot;ד. 4. שאולוזון עצמו אינו מקור, אך העניין הנ&quot;ל הוא עובדה מפורסמת לכל מי שלא אוטם עיניו ואוזניו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ז 15:21, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == לשון הרע.!? ==<br /> <br /> א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: &quot;לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים&quot; לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...<br /> ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!<br /> אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.<br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :מדובר בביקורת הנוגעת למעשה, חשוב לנו שאנשים לא יטעו ויגיעו למקום שהוא בעייתי מבחינת ההתקשרות לרבי. במקרה כזה מותר לכתוב דברים שבמצב אחר יחשבו ללשון הרע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ז 15:23, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == תגובה על התגובה על ה''לשון הרע'' ==<br /> <br /> בנוגע לתשובה שעניתם לי שמותר את הלשון הרע הזה וכו'- &quot; היצר הרע מתחפש לפעמים לארון קודש&quot;- טומאה טומאה טומאה... עכשיו אני אשאל אותך מלב אל לב- אתה באמת מוכן להסתכן בהתחייבות נפשך ע''י שלושת העבירות החמורות- על סמך היתר שלא קשור בכלל? (אני לא חושב שמי שיקרא ש&quot;מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי, ואף מחשיבים אותו כנשיא הדור וכמשיח[4], והוא אינו מוחה בהם.&quot; יתקשר יותר לרבי...<br /> <br /> == המשך (סוף טוב הכל טוב) ==<br /> <br /> בזה תם הדיון, אני מבקש באמת סליחה עם פגעתי בכם, ואני עדיין מאד מודה לכם על התוכן העשיר והחסידי שאתם מספקים לכולם.<br /> תכתבו ותחתמו לשנה טובה ומתוקה.</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=300125 2017-08-21T18:49:46Z

<p>84.108.15.18: /* תגובה על התגובה על הלשון הרע */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>י&quot;א תשרי תש&quot;ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס&quot;ד.<br /> <br /> :כך הוא חותם בכ&quot;מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?<br /> <br /> ::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::בעברית כותבים &quot;פייביש&quot; ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> [[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> :אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> :: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)<br /> :::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה &quot;קישורים חיצוניים&quot;{{אנונימי}}<br /> <br /> == מקור ==<br /> <br /> מה המקור לעידוד ל&quot;ברוך הגבר&quot;? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == ספריו ==<br /> סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע&amp;quot;א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> :הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב&quot;ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.<br /> :ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו &quot;רב חב&quot;די חשוב&quot;. ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר&quot;ל ב&quot;דור השמיני&quot;''') לוקים ר&quot;ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם &quot;תלמידי יצחק גינזבורג&quot; במקום &quot;תלמידי הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> :'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו&quot;מספיק&quot; בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.<br /> :אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו &quot;חב&quot;די&quot; מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == תנועת דרך חיים ==<br /> <br /> שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}<br /> : גם נשיא, גם ראש (ב&quot;י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד&quot;ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: darkgoldenrod&quot;&gt;ד. שטרן &amp;lowast;&lt;/span&gt;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: goldenrod&quot;&gt;השמים מספרים&lt;/span&gt;]]''' • 17:59, כ&quot;ב בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br /> <br /> == הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==<br /> <br /> הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> --[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> :מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב&quot;ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הגנה ==<br /> <br /> {{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ&quot;פ מפני משתמשים אנונימיים). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תיקון ל&quot;ביקורת&quot; ==<br /> <br /> &quot;סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב&quot;ד.&quot; - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב &quot;חיבור התורה לנפש&quot; ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?<br /> <br /> &quot;בעקבות זאת, רבים מחסידי חב&quot;ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו&quot; - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש&quot;רבים מחסידי חב&quot;ד&quot; וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב&quot;ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..<br /> <br /> &quot;טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה.&quot; - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..<br /> <br /> הערה 4 - &quot; לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו&quot;ר.&quot; - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו <br /> <br /> לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע&quot;י הרבה שמועות רחוקות. {{אנונימי}}<br /> :1. גם סגנונו אינו מקובל בקרב חסידי חב&quot;ד. ניתן לבדוק זאת בצורה פשוטה, תבחר קטע, כל קטע מספריו, ותערבב אותו אם קטעים מספרי משפיעים ורבנים בחב&quot;ד. והפלא ופלא, את הקטע שלו יהיה הכי קל לזהות כי יש לו סגנון מאוד שונה מהמקובל בחב&quot;ד. 2. דרוש מקור, אבל זאת העובדה, כפי שתוכל להיווכח אם תכנס לכל ישיבה או בית כנסת חב&quot;דיים באזורך, וכל עוד יש עובדה מאומתת היא נכתבת כאן גם לפני שהובא לה מקור מקובל. . 3. לא מגיעים, כי הוא גר בכפר חב&quot;ד, אך אם תיכנס להתוועדות או שיעור שהוא מוסר, תגלה שיש שם שתיים שלוש מהכפר ועשרות או אפילו מאות מחוצה לו, שמבט חטוף עליהם מבהיר שלבושיהם שונה מהמקובל בחב&quot;ד. 4. שאולוזון עצמו אינו מקור, אך העניין הנ&quot;ל הוא עובדה מפורסמת לכל מי שלא אוטם עיניו ואוזניו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ז 15:21, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == לשון הרע.!? ==<br /> <br /> א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: &quot;לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים&quot; לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...<br /> ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!<br /> אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.<br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :מדובר בביקורת הנוגעת למעשה, חשוב לנו שאנשים לא יטעו ויגיעו למקום שהוא בעייתי מבחינת ההתקשרות לרבי. במקרה כזה מותר לכתוב דברים שבמצב אחר יחשבו ללשון הרע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ז 15:23, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == תגובה על התגובה על ה''לשון הרע'' ==<br /> <br /> בנוגע לתשובה שעניתם לי שמותר את הלשון הרע הזה וכו'- &quot; היצר הרע מתחפש לפעמים לארון קודש&quot;- טומאה טומאה טומאה... עכשיו אני אשאל אותך מלב אל לב- אתה באמת מוכן להסתכן בהתחייבות נפשך ע''י שלושת העבירות החמורות- על סמך היתר שלא קשור בכלל? (אני לא חושב שמי שיקרא ש&quot;מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי, ואף מחשיבים אותו כנשיא הדור וכמשיח[4], והוא אינו מוחה בהם.&quot; יתקשר יותר לרבי...</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=300075 2017-08-21T09:29:37Z

<p>84.108.15.18: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי&quot;ב]]]]<br /> הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]) הוא צדיק עליון שנשמתו היא בבחינות חכמה עילאה שנתלבשה בספירת החסד- הוא היה אדם שלא היה אכפת לו מעצמו כלל ועיקר והיה מפזר את כל כספו לעניים. הוא היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו&quot;ר|אדמורי&quot;ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב הצדיק נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ&quot;ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בראשית שנות היו&quot;דים נשלח על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.<br /> <br /> לשון הרע עליו: (מי שחש לנפשו לא יקרא) <br /> אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב&quot;ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.<br /> קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הקימו נאמניו את היישוב &quot;מבוא מודיעים&quot;{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל&quot;מאור מודיעים&quot;, אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.<br /> <br /> [[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;א]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי אמר להם &quot;שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]&quot;, [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, &quot;Practical wisdom from Shlomo Carlebach&quot;, Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], עם הגעתו של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי&quot;צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש&quot;יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה&quot;}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;י]] ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב&quot;ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש&quot;ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש&quot;ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, &quot;Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977,&quot; Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי&quot;א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br /> <br /> הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. &quot;הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי&quot; אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם (תורת מנחם תשי&quot;ד). <br /> <br /> קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: &quot;כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!&quot;<br /> <br /> &quot;הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו&quot;... סיים קרליבך.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} &quot;אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''&quot;. רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים &quot;קטנים&quot; כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי&quot;ג איברין ושס&quot;ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי &quot;מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות&quot;...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br /> <br /> ===יחס הרבי אליו===<br /> {{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}<br /> באגרות קודש מופיע מכתב מהרבי בו כותב ליהודי ששאל על יחס הרבי אליו: &quot;לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י&quot;ט אגרת ז'ר].}}.<br /> <br /> ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ&quot;ו מרחשוון [[תשנ&quot;ב]] מופיע כך:<br /> אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.<br /> הרבי: איפה הוא עכשיו?<br /> הנ&quot;ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.<br /> הרבי: מה השייכות שלך איתו?<br /> הנ&quot;ל: אני חלק מבית הכנסת שלו &quot;קהילת יעקב&quot;.<br /> הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.<br /> <br /> ===יחסו לליובאוויטש===<br /> לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: &quot;מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן&quot; (חב&quot;ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ&quot;א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&amp;highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ&quot;ש].}}{{הערה|פעם התבטא: &quot;אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.<br /> <br /> הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב&quot;ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב&quot;ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב&quot;ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב&quot;ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: &quot;אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב&quot;ד כבר היה שם?&quot;...}}.<br /> <br /> בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br /> <br /> פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;]]<br /> קרליבך נפטר ב[[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב&quot;ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.<br /> <br /> במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.<br /> <br /> נטמן (למחרת, [[י&quot;ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;.<br /> <br /> ==שירת קרליבך==<br /> שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ&quot;נוסח קרליבך&quot;.<br /> <br /> ===ההסתייגות משמיעת שיריו===<br /> כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=300074 2017-08-21T09:28:50Z

<p>84.108.15.18: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי&quot;ב]]]]<br /> הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו&quot;ר|אדמורי&quot;ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב הצדיק נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ&quot;ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בראשית שנות היו&quot;דים נשלח על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.<br /> <br /> לשון הרע עליו: (מי שחש לנפשו לא יקרא) <br /> אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב&quot;ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.<br /> קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הקימו נאמניו את היישוב &quot;מבוא מודיעים&quot;{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל&quot;מאור מודיעים&quot;, אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.<br /> <br /> [[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;א]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי אמר להם &quot;שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]&quot;, [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, &quot;Practical wisdom from Shlomo Carlebach&quot;, Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], עם הגעתו של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי&quot;צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש&quot;יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה&quot;}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;י]] ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב&quot;ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש&quot;ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש&quot;ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, &quot;Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977,&quot; Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי&quot;א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br /> <br /> הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. &quot;הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי&quot; אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם (תורת מנחם תשי&quot;ד). <br /> <br /> קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: &quot;כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!&quot;<br /> <br /> &quot;הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו&quot;... סיים קרליבך.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} &quot;אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''&quot;. רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים &quot;קטנים&quot; כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי&quot;ג איברין ושס&quot;ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי &quot;מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות&quot;...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br /> <br /> ===יחס הרבי אליו===<br /> {{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}<br /> באגרות קודש מופיע מכתב מהרבי בו כותב ליהודי ששאל על יחס הרבי אליו: &quot;לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י&quot;ט אגרת ז'ר].}}.<br /> <br /> ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ&quot;ו מרחשוון [[תשנ&quot;ב]] מופיע כך:<br /> אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.<br /> הרבי: איפה הוא עכשיו?<br /> הנ&quot;ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.<br /> הרבי: מה השייכות שלך איתו?<br /> הנ&quot;ל: אני חלק מבית הכנסת שלו &quot;קהילת יעקב&quot;.<br /> הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.<br /> <br /> ===יחסו לליובאוויטש===<br /> לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: &quot;מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן&quot; (חב&quot;ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ&quot;א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&amp;highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ&quot;ש].}}{{הערה|פעם התבטא: &quot;אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.<br /> <br /> הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב&quot;ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב&quot;ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב&quot;ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב&quot;ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: &quot;אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב&quot;ד כבר היה שם?&quot;...}}.<br /> <br /> בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br /> <br /> פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;]]<br /> קרליבך נפטר ב[[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב&quot;ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.<br /> <br /> במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.<br /> <br /> נטמן (למחרת, [[י&quot;ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;.<br /> <br /> ==שירת קרליבך==<br /> שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ&quot;נוסח קרליבך&quot;.<br /> <br /> ===ההסתייגות משמיעת שיריו===<br /> כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=300073 2017-08-21T09:28:35Z

<p>84.108.15.18: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי&quot;ב]]]]<br /> הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו&quot;ר|אדמורי&quot;ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב צדיק נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ&quot;ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בראשית שנות היו&quot;דים נשלח על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.<br /> <br /> לשון הרע עליו: (מי שחש לנפשו לא יקרא) <br /> אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב&quot;ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.<br /> קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הקימו נאמניו את היישוב &quot;מבוא מודיעים&quot;{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל&quot;מאור מודיעים&quot;, אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.<br /> <br /> [[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;א]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי אמר להם &quot;שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]&quot;, [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, &quot;Practical wisdom from Shlomo Carlebach&quot;, Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], עם הגעתו של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי&quot;צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש&quot;יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה&quot;}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;י]] ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב&quot;ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש&quot;ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש&quot;ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, &quot;Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977,&quot; Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי&quot;א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br /> <br /> הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. &quot;הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי&quot; אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם (תורת מנחם תשי&quot;ד). <br /> <br /> קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: &quot;כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!&quot;<br /> <br /> &quot;הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו&quot;... סיים קרליבך.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} &quot;אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''&quot;. רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים &quot;קטנים&quot; כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי&quot;ג איברין ושס&quot;ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי &quot;מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות&quot;...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br /> <br /> ===יחס הרבי אליו===<br /> {{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}<br /> באגרות קודש מופיע מכתב מהרבי בו כותב ליהודי ששאל על יחס הרבי אליו: &quot;לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י&quot;ט אגרת ז'ר].}}.<br /> <br /> ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ&quot;ו מרחשוון [[תשנ&quot;ב]] מופיע כך:<br /> אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.<br /> הרבי: איפה הוא עכשיו?<br /> הנ&quot;ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.<br /> הרבי: מה השייכות שלך איתו?<br /> הנ&quot;ל: אני חלק מבית הכנסת שלו &quot;קהילת יעקב&quot;.<br /> הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.<br /> <br /> ===יחסו לליובאוויטש===<br /> לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: &quot;מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן&quot; (חב&quot;ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ&quot;א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&amp;highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ&quot;ש].}}{{הערה|פעם התבטא: &quot;אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.<br /> <br /> הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב&quot;ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב&quot;ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב&quot;ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב&quot;ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: &quot;אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב&quot;ד כבר היה שם?&quot;...}}.<br /> <br /> בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br /> <br /> פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;]]<br /> קרליבך נפטר ב[[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב&quot;ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.<br /> <br /> במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.<br /> <br /> נטמן (למחרת, [[י&quot;ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;.<br /> <br /> ==שירת קרליבך==<br /> שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ&quot;נוסח קרליבך&quot;.<br /> <br /> ===ההסתייגות משמיעת שיריו===<br /> כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=300072 2017-08-21T09:27:37Z

<p>84.108.15.18: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי&quot;ב]]]]<br /> הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו&quot;ר|אדמורי&quot;ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שלמה קרליבך הוא צדיק עליון שנשמתו היא בבחינות חכמה עילאה שנתלבשה בספירת החסד- הוא החי אדם שלא היה אכפת לו מעצמו כלל ועיקר והיה מפזר את כל כספו לעניים. נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ&quot;ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בראשית שנות היו&quot;דים נשלח על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.<br /> <br /> לשון הרע עליו: (מי שחש לנפשו לא יקרא) <br /> אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב&quot;ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.<br /> קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הקימו נאמניו את היישוב &quot;מבוא מודיעים&quot;{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל&quot;מאור מודיעים&quot;, אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.<br /> <br /> [[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;א]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי אמר להם &quot;שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]&quot;, [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, &quot;Practical wisdom from Shlomo Carlebach&quot;, Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], עם הגעתו של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי&quot;צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש&quot;יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה&quot;}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;י]] ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב&quot;ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש&quot;ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש&quot;ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, &quot;Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977,&quot; Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי&quot;א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br /> <br /> הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. &quot;הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי&quot; אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם (תורת מנחם תשי&quot;ד). <br /> <br /> קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: &quot;כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!&quot;<br /> <br /> &quot;הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו&quot;... סיים קרליבך.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} &quot;אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''&quot;. רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים &quot;קטנים&quot; כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי&quot;ג איברין ושס&quot;ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי &quot;מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות&quot;...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br /> <br /> ===יחס הרבי אליו===<br /> {{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}<br /> באגרות קודש מופיע מכתב מהרבי בו כותב ליהודי ששאל על יחס הרבי אליו: &quot;לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י&quot;ט אגרת ז'ר].}}.<br /> <br /> ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ&quot;ו מרחשוון [[תשנ&quot;ב]] מופיע כך:<br /> אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.<br /> הרבי: איפה הוא עכשיו?<br /> הנ&quot;ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.<br /> הרבי: מה השייכות שלך איתו?<br /> הנ&quot;ל: אני חלק מבית הכנסת שלו &quot;קהילת יעקב&quot;.<br /> הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.<br /> <br /> ===יחסו לליובאוויטש===<br /> לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: &quot;מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן&quot; (חב&quot;ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ&quot;א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&amp;highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ&quot;ש].}}{{הערה|פעם התבטא: &quot;אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.<br /> <br /> הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב&quot;ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב&quot;ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב&quot;ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב&quot;ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: &quot;אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב&quot;ד כבר היה שם?&quot;...}}.<br /> <br /> בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br /> <br /> פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;]]<br /> קרליבך נפטר ב[[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב&quot;ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.<br /> <br /> במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.<br /> <br /> נטמן (למחרת, [[י&quot;ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;.<br /> <br /> ==שירת קרליבך==<br /> שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ&quot;נוסח קרליבך&quot;.<br /> <br /> ===ההסתייגות משמיעת שיריו===<br /> כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=300071 2017-08-21T09:08:59Z

<p>84.108.15.18: /* לשון הרע.!? */</p> <hr /> <div>י&quot;א תשרי תש&quot;ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס&quot;ד.<br /> <br /> :כך הוא חותם בכ&quot;מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?<br /> <br /> ::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::בעברית כותבים &quot;פייביש&quot; ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> [[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> :אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> :: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)<br /> :::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה &quot;קישורים חיצוניים&quot;{{אנונימי}}<br /> <br /> == מקור ==<br /> <br /> מה המקור לעידוד ל&quot;ברוך הגבר&quot;? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == ספריו ==<br /> סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע&amp;quot;א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> :הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב&quot;ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.<br /> :ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו &quot;רב חב&quot;די חשוב&quot;. ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר&quot;ל ב&quot;דור השמיני&quot;''') לוקים ר&quot;ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם &quot;תלמידי יצחק גינזבורג&quot; במקום &quot;תלמידי הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> :'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו&quot;מספיק&quot; בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.<br /> :אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו &quot;חב&quot;די&quot; מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == תנועת דרך חיים ==<br /> <br /> שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}<br /> : גם נשיא, גם ראש (ב&quot;י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד&quot;ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: darkgoldenrod&quot;&gt;ד. שטרן &amp;lowast;&lt;/span&gt;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: goldenrod&quot;&gt;השמים מספרים&lt;/span&gt;]]''' • 17:59, כ&quot;ב בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br /> <br /> == הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==<br /> <br /> הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> --[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> :מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב&quot;ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הגנה ==<br /> <br /> {{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ&quot;פ מפני משתמשים אנונימיים). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תיקון ל&quot;ביקורת&quot; ==<br /> <br /> &quot;סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב&quot;ד.&quot; - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב &quot;חיבור התורה לנפש&quot; ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?<br /> <br /> &quot;בעקבות זאת, רבים מחסידי חב&quot;ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו&quot; - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש&quot;רבים מחסידי חב&quot;ד&quot; וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב&quot;ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..<br /> <br /> &quot;טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה.&quot; - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..<br /> <br /> הערה 4 - &quot; לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו&quot;ר.&quot; - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו <br /> <br /> לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע&quot;י הרבה שמועות רחוקות.<br /> <br /> == לשון הרע.!? ==<br /> <br /> א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: &quot;לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים&quot; לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...<br /> ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!<br /> אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.<br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=300070 2017-08-21T09:08:02Z

<p>84.108.15.18: </p> <hr /> <div>י&quot;א תשרי תש&quot;ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס&quot;ד.<br /> <br /> :כך הוא חותם בכ&quot;מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?<br /> <br /> ::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::בעברית כותבים &quot;פייביש&quot; ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> [[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> :אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> :: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)<br /> :::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה &quot;קישורים חיצוניים&quot;{{אנונימי}}<br /> <br /> == מקור ==<br /> <br /> מה המקור לעידוד ל&quot;ברוך הגבר&quot;? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == ספריו ==<br /> סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע&amp;quot;א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> :הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב&quot;ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.<br /> :ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו &quot;רב חב&quot;די חשוב&quot;. ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר&quot;ל ב&quot;דור השמיני&quot;''') לוקים ר&quot;ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם &quot;תלמידי יצחק גינזבורג&quot; במקום &quot;תלמידי הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> :'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו&quot;מספיק&quot; בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.<br /> :אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו &quot;חב&quot;די&quot; מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == תנועת דרך חיים ==<br /> <br /> שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}<br /> : גם נשיא, גם ראש (ב&quot;י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד&quot;ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: darkgoldenrod&quot;&gt;ד. שטרן &amp;lowast;&lt;/span&gt;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: goldenrod&quot;&gt;השמים מספרים&lt;/span&gt;]]''' • 17:59, כ&quot;ב בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br /> <br /> == הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==<br /> <br /> הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> --[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> :מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב&quot;ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הגנה ==<br /> <br /> {{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ&quot;פ מפני משתמשים אנונימיים). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תיקון ל&quot;ביקורת&quot; ==<br /> <br /> &quot;סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב&quot;ד.&quot; - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב &quot;חיבור התורה לנפש&quot; ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?<br /> <br /> &quot;בעקבות זאת, רבים מחסידי חב&quot;ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו&quot; - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש&quot;רבים מחסידי חב&quot;ד&quot; וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב&quot;ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..<br /> <br /> &quot;טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה.&quot; - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..<br /> <br /> הערה 4 - &quot; לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו&quot;ר.&quot; - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו <br /> <br /> לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע&quot;י הרבה שמועות רחוקות.<br /> <br /> == לשון הרע.!? ==<br /> <br /> א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: &quot;לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים&quot; לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...<br /> ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!<br /> אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.<br /> ברשותכם, אני משנה את העריכה. <br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=300069 2017-08-21T09:07:40Z

<p>84.108.15.18: /* משוב */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>י&quot;א תשרי תש&quot;ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס&quot;ד.<br /> <br /> :כך הוא חותם בכ&quot;מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?<br /> <br /> ::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::בעברית כותבים &quot;פייביש&quot; ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> [[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> :אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> :: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)<br /> :::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה &quot;קישורים חיצוניים&quot;{{אנונימי}}<br /> <br /> == מקור ==<br /> <br /> מה המקור לעידוד ל&quot;ברוך הגבר&quot;? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == ספריו ==<br /> סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע&amp;quot;א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> :הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב&quot;ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.<br /> :ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו &quot;רב חב&quot;די חשוב&quot;. ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר&quot;ל ב&quot;דור השמיני&quot;''') לוקים ר&quot;ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם &quot;תלמידי יצחק גינזבורג&quot; במקום &quot;תלמידי הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> :'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו&quot;מספיק&quot; בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.<br /> :אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו &quot;חב&quot;די&quot; מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == תנועת דרך חיים ==<br /> <br /> שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}<br /> : גם נשיא, גם ראש (ב&quot;י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד&quot;ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: darkgoldenrod&quot;&gt;ד. שטרן &amp;lowast;&lt;/span&gt;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: goldenrod&quot;&gt;השמים מספרים&lt;/span&gt;]]''' • 17:59, כ&quot;ב בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br /> <br /> == הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==<br /> <br /> הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> --[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> :מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב&quot;ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הגנה ==<br /> <br /> {{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ&quot;פ מפני משתמשים אנונימיים). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תיקון ל&quot;ביקורת&quot; ==<br /> <br /> &quot;סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב&quot;ד.&quot; - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב &quot;חיבור התורה לנפש&quot; ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?<br /> <br /> &quot;בעקבות זאת, רבים מחסידי חב&quot;ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו&quot; - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש&quot;רבים מחסידי חב&quot;ד&quot; וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב&quot;ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..<br /> <br /> &quot;טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה.&quot; - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..<br /> <br /> הערה 4 - &quot; לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו&quot;ר.&quot; - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו <br /> <br /> לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע&quot;י הרבה שמועות רחוקות.<br /> <br /> == לשון הרע.!? ==<br /> <br /> א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: &quot;לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים&quot; לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...<br /> ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!<br /> אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.<br /> ברשותכם, אני משנה את העריכה. <br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: &quot;לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים&quot; לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...<br /> ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!<br /> אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.<br /> ברשותכם, אני משנה את העריכה. <br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:07, 21 באוגוסט 2017 (UTC)</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=300068 2017-08-21T09:04:48Z

<p>84.108.15.18: /* לשון הרע.!? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>י&quot;א תשרי תש&quot;ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס&quot;ד.<br /> <br /> :כך הוא חותם בכ&quot;מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?<br /> <br /> ::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::בעברית כותבים &quot;פייביש&quot; ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ==השחתה==<br /> [[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> :אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)<br /> :: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)<br /> :::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה &quot;קישורים חיצוניים&quot;{{אנונימי}}<br /> <br /> == מקור ==<br /> <br /> מה המקור לעידוד ל&quot;ברוך הגבר&quot;? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == ספריו ==<br /> סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע&amp;quot;א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> :הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב&quot;ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.<br /> :ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו &quot;רב חב&quot;די חשוב&quot;. ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר&quot;ל ב&quot;דור השמיני&quot;''') לוקים ר&quot;ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם &quot;תלמידי יצחק גינזבורג&quot; במקום &quot;תלמידי הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> :'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו&quot;מספיק&quot; בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.<br /> :אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו &quot;חב&quot;די&quot; מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == תנועת דרך חיים ==<br /> <br /> שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}<br /> : גם נשיא, גם ראש (ב&quot;י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד&quot;ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: darkgoldenrod&quot;&gt;ד. שטרן &amp;lowast;&lt;/span&gt;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|&lt;span style=&quot;color: goldenrod&quot;&gt;השמים מספרים&lt;/span&gt;]]''' • 17:59, כ&quot;ב בשבט, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''<br /> <br /> == הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==<br /> <br /> הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> --[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> :מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב&quot;ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == הגנה ==<br /> <br /> {{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ&quot;פ מפני משתמשים אנונימיים). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == תיקון ל&quot;ביקורת&quot; ==<br /> <br /> &quot;סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב&quot;ד.&quot; - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב &quot;חיבור התורה לנפש&quot; ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?<br /> <br /> &quot;בעקבות זאת, רבים מחסידי חב&quot;ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו&quot; - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש&quot;רבים מחסידי חב&quot;ד&quot; וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב&quot;ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..<br /> <br /> &quot;טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה.&quot; - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..<br /> <br /> הערה 4 - &quot; לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו&quot;ר.&quot; - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו <br /> <br /> לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע&quot;י הרבה שמועות רחוקות.<br /> <br /> == לשון הרע.!? ==<br /> <br /> א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: &quot;לדוגמה, לקראת י&quot;ט כסלו ה'תשע&quot;ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים&quot; לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...<br /> ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!<br /> אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.<br /> ברשותכם, אני משנה את העריכה. <br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=300064 2017-08-21T08:41:02Z

<p>84.108.15.18: /* הרבי כמלך המשיח */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ נשא תנש&quot;א, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג; וראה גם שיחת ש&quot;פ וירא תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, ולפי דעתם הכוזבת הרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br /> <br /> אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; מודעות ענק עם תמונתו בכותרת &quot;יחי המלך המשיח&quot;. אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר &quot;[[והוא יגאלנו]]&quot;, ברוקלין תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ בא תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

84.108.15.18 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=300063 2017-08-21T08:38:02Z

<p>84.108.15.18: /* הרבי כמלך המשיח */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. }}‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]].<br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי לא מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. אך כמובן שכל טענותיהם מופרכות.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ נשא תנש&quot;א, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג; וראה גם שיחת ש&quot;פ וירא תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br /> <br /> אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; מודעות ענק עם תמונתו בכותרת &quot;יחי המלך המשיח&quot;. אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר &quot;[[והוא יגאלנו]]&quot;, ברוקלין תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ בא תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

84.108.15.18