חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:81.218.140.41

2025-07-29T15:42:11Z

81.218.140.41: סיכום ועדכון

ערכתי עד היום כ-120 עריכות ויצרתי 2 ערכים חדשים. סיימתי לערוך במצב אנונימי.

מעתה - שם המשתמש החדש שלי הוא 'שולם ס.'

משתמש:שולם ס.

2025-07-29T01:43:28Z

81.218.140.41: בקשה לעורכים אחרים

כבר ערכתי מהמחשב הזה יותר ממאה עריכות. איך אני יכול לייחס אותם למשתמש שלי?

אם אי אפשר, אבקש למחוק את המשתמש. תודה רבה.

שיחת משתמש:שולם ס.

2025-07-29T01:42:39Z

81.218.140.41:

כבר ערכתי מהמחשב הזה יותר ממאה עריכות. איך אני יכול לייחס אותם למשתמש שלי? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:27, ד' באב, ה'תשפ"ה 04:27, 29 ביולי 2025 (IDT)

אם אי אפשר, אבקש למחוק את המשתמש [[מיוחד:תרומות/81.218.140.41|81.218.140.41]] 04:42, 29 ביולי 2025 (IDT)

שיחת משתמש:שולם ס.

2025-07-29T01:42:15Z

81.218.140.41:

כבר ערכתי מהמחשב הזה יותר ממאה עריכות. איך אני יכול לייחס אותם למשתמש שלי? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:27, ד' באב, ה'תשפ"ה 04:27, 29 ביולי 2025 (IDT)

אם אי אפשר, אבקש למחוק אותו [[מיוחד:תרומות/81.218.140.41|81.218.140.41]] 04:42, 29 ביולי 2025 (IDT)

איראן

2025-07-29T01:15:46Z

81.218.140.41: מחיקת פרט לא נכון והוספת פרט אחר

[[קובץ:ארמון אירני.jpg|שמאל|ממוזער|ארמון בטהרן ששימש בעבר את השאה של איראן]]
'''איראן''' היא מדינה איסלאמית-שיעית הנמצאת במערב אסיה, על שטחה של פרס העתיקה. באיראן נכחה קהילה [[יהודי]]ת גדולה במשך אלפי שנים, ששרידיה קיימים עד היום.

שטחה של המדינה הוא כ-1,650,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-92 מיליון תושבים, מתוכם כ-10,000 [[בני ישראל|יהודים]].

לפני המהפכה פקדו [[שלוחי הרבי]] את איראן כמה פעמים, ולאחריה פתחו השלוחים במבצע מסועף להציל נערים ונערות מהמדינה.

==היסטוריה==
עדויות על הקהילה היהודית באיראן קיימות כבר מתקופת גלות בבל, ומאז ועד היום התקיימה שם קהילה יהודית מפוארת שמרכזה בעיר הבירה טהרן ובערים נוספות כמו משהד, איספהן, שיראז ועוד. במהלך הדורות סבלו יהודי איראן מרדיפות שונות.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ובמקביל להתגברות הרדיפות עלו רובם של יהודי איראן לארץ. מצבה של הקהילה שנשארה הדרדר ורמתם הרוחנית ירדה.

בשנת [[תשל"ט]] התרחשה באיראן מהפכה שהדיחה את השליט - השאה מוחמד רזה-פהלווי והעלתה במקומו את האייתולה רוחאללה חומייני. שלטונו של השאה היה חופשי ופתוח יותר, בעל נטיות מערביות ואוהד ישראל, ובהתאם לכך הקהילה היהודית נהנתה מרווחה יחסית תחת שלטונו. חומייני לעומתו היה מוסלמי קיצוני, ובהנהגתו הפכה איראן לאוייבת של ישראל ו[[ארצות הברית]], וכן משטר פנימי קפדני שהקשה על החיים היהודיים. רבים מהם גם הוצאו להורג בעקבות המהפכה.

מאז המהפכה עזבו רובם המוחלט של היהודים שנכחו בה לפניה וכיום מונה הקהילה כ-10,000 יהודים.

בחודש [[סיוון]] [[תשפ"ה]] תקפה ישראל במסגרת מבצע "עם כלביא" את מתקני הגרעין של איראן ומטרות חשובות נוספות ופגעה בהם קשות. במהלך המבצע, בתחילת חודש [[חודש תמוז|תמוז]], הצטרפה גם ארצות הברית ותקפה גם היא את מתקני הגרעין של איראן, תקיפה שהביאה להשמדתם הכמעט מוחלטת.

==פעילות חב"דית==
===פעילות ליוצאי פרס===
כבר בשנת [[תשי"א]] הורה [[הרבי]] לארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] לארגן על תכנית פעולה ליוצאי פרס{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1184 אגרות קודש חלק ד, א'קפד].}}.

בשנת [[תשכ"ג]] כתב הרבי למר [[אריה אליאב]], שביקר אז באיראן, על [[הוצאה לאור]] שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשפה הפרסית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8570 אגרות קודש חלק כב, ח'תקע].}}.

כיום ישנה [[הוצאה לאור]] חב"דית בשפה הפרסית ב[[ניו יורק]]. כמו כן מכהן הרב [[משה אנטיזדה]], חסיד חב"ד, כרב הקהילה הפרסית ב[[נתניה]].

===פעילות באיראן===
[[שליח|שלוחי]] הרבי הגיעו לאיראן כמה פעמים במסגרת '[[מרכז שליחות]]' בחודשי הקיץ. בשנת [[תשל"ו]], עברו שם השלוחים [[יוסף יצחק רייטשיק]] ו[[יוסף שמואל גרליצקי]], למשך כמה שבועות כחלק משליחותם למזרח הרחוק.

בשנת [[תשל"ח]], כשנה לפני המהפכה, הגיעו לאיראן הרב [[הרצל אילוליאן]] והרב [[שלום דובער הכט]]. השלוחים חוללו מהפכה רוחנית גדולה בקהילה היהודית שהייתה אז שוקעת, בנושאי [[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. עיקר פעילותם הייתה בתחום ה[[חינוך]] היהודי - הם אספו רשימות של נערים שיהיו מוכנים ללמוד בישיבה (רשימות שלמפרע התבררו כרשימות להצלת נערים והוצאתם מאיראן, כדלהלן). דובר אז אפילו על שליח קבוע שיישלח לאיראן.

באותה תקופה ארגנו השלוחים [[הדפסת התניא]] בעיר טהרן, שהייתה המהדורה הקי"ט של [[ספר התניא]]. לצורך ההדפסה הגיע לשם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].

מאוחר יותר סיפר הרב ידידיה אזרחיאן, רב הקהילה, שספר התניא הציל את קהילתו: לאחר המהפכה, יצא חוק שיש להשמיד כל פריט או מסמך שיש עליו זכר לבית המלוכה ולשאה. בארכיון הקהילה היו אלפי פריטים היסטוריים שאיש לא העז להשמיד, ואז הגיעו פקחי השלטונות והסכנה הייתה חמורה. הפקח נטל את הספר הראשון שנקלע לידיו - התניא, וביקש מהרב לתרגם לו קטע מהספר. לאחר ששמע קטע מהתניא הודיע: "במקום שיש בו ספרים כאלה - לא צריך לבדוק יותר", ויצא בלי לגעת בארכיון המסוכן{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/623412 שליחות לאירן]}}.

===השליחות לקונסוליה האמריקאית===
בתחילת [[תשל"ט]], במהלך המהפכה, שרפו מפגינים אירנים את הקונסוליה האמריקאית ורבים מעובדי הקונסוליה נמלטו. כמה עשרות מהעובדים הוחזקו בקונסוליה כבני ערובה. בלחץ [[האו"ם]], הסכימו האירנים לאפשר הגעתם של שני כמרים עבור בני הערובה, ולאחר לחץ הוסכם להכניס גם [[רב]] עבור היהודים שביניהם. הרב הנבחר היה הרב [[אברהם מרדכי הרשברג]] מ[[מקסיקו]].

לפני שליחותו, הרב הרשברג נכנס לרבי, והרבי הורה לו [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות חנוכה]] עם היהודים. הרב הרשברג התפלא כיון שהיה זה חודשיים לפני [[חנוכה]], אך לבסוף נדחתה הנסיעה עד יומיים לפני חג החנוכה. ואכן, הרב הרשברג הדליק נרות חנוכה עם היהודים הנצורים וחיזק את רוחם{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60536 כסלו ה'תשל"ט: 6 יהודים זכו לאור החנוכה בזכות הרבי] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{ש}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48013 שליחות מהרבי באירן: הרב שלא השתחווה ● סיפור] {{COL}}}}.

==הצלת ילדי איראן==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי איראן]]}}
===ההברחה מאיראן===
בקיץ [[תשל"ח]] בו פעלו שלוחי הרבי באיראן החלו הפגנות שהיו ההקדמה למהפכה. היהודים הרגישו שהקרקע בוערת, ורבים רצו להוציא את ילדיהם במהירות מאיראן כל עוד הגבולות פתוחים - לפני שייסגרו. היהודים פנו לשלוחי הרבי ששהו במקום וביקשו מהם להתגייס למבצע. ואכן, שלושת השלוחים: הרב אילוליאן, הרב הכט והרב רייטשיק לקחו על עצמם את המשימה להוציא מאיראן כמה שיותר נערים. טווח הגילאים היה 8-30.

הנערים הראשונים שנרשמו קיבלו ויזות אמריקאיות באמצעות הקונסוליה באיראן. בהמשך - כשהתחממו המהומות, והקונסוליה האריקאית נשרפה - החלו לבקש עבור הנערים ויזה איטלקית. קבוצות הנערים היו יוצאות ל[[רומא]], [[איטליה]], ושם היו ממתינים לויזה אמריקאית ולהמשך טיסתם ל[[ארצות הברית]].

הקבוצה הראשונה יצאה מטהרן לרומא בשלהי שנת תשל"ח ומנתה 250 נערים ונערות. בא כוחו של הרבי באירופה, הרב [[בנימין גורודצקי]], הגיע בהוראת הרבי לרומא על מנת לסייע לנערים בצרכיהם בימי שהותם ברומא. הקונסול האמריקאי ברומא הבין את מצבם הקשה של הנערים והגמיש את הנהלים עבורם: הוא כינס קבוצות גדולות מהם, חילק להם את הטפסים הנדרשים וחתם להם על הויזות תוך שעתיים.

לאחר יציאתה של הקבוצה הראשונה המצב באיראן החמיר והרב אילוליאן חשש לחזור לשם על מנת להביא קבוצות נוספות, אבל הרבי הורה לו לחזור ולהציל כמה שיותר. בחול המועד סוכות [[תשל"ט]] חזר לאיראן, והבקשות שקיבל אז היו רבות יותר ובהולות יותר.

===הקליטה בניו יורק===
ב[[ניו יורק]], התגייס הרב [[יעקב יהודה הכט]], אביו של הרב שלום דובער לקליטת הכמות הגדולה של הנערים. בברכת הרבי, הכין עבורם כיתות לימוד נוספות במוסדות החינוך של [[קראון הייטס]]: [[הדר התורה]] לבנים, ו[[מכון חנה]] לבנות.

עם הזמן גדל זרם הנערים ועבר את האלף, והרב הכט קנה עוד ועוד בניינים עבור קליטתם. חלק מהילדים נאלצו לשהות באופן זמני אצל משפחות חסידי חב"ד בשכונה שהכניסו אותם לביתם. לכל אורך הדרך, הרב הכט עמד בקשר צמוד עם הרבי שנתן לו הוראות מפורטות בכל הקשור לטיפול בנערים. בין השאר הורה הרבי לא להתערב במנהגיהם, ולתת להם לאכול [[קטניות]] ב[[פסח]] כפי שנהגו - למרות שב[[חב"ד]] אין זה נהוג.

הרב הכט צבר חובות גדולים במהירות על מנת לממן את אחזקת הנערים, והרבי בירך אותו שיצא מהם.

הילדים שהו במוסדות החינוך החב"דיים משך שנה אחת, ולאחר מכן המשיכו ללמוד במקום שליבם חפץ.

===התייחסויות הרבי===
הרבי ליווה את המבצע לכל אורך הדרך וגם עודד מאוד את הנערים ואת הפעילים.

בהתוועדות [[פורים]] תשל"ט, אמר הרבי: {{ציטוטון|כיון שנוכחים כאן כאלה שלא מכבר הגיעו מפרס – יאמרו אפוא כולם ביחד '[[לחיים]]', והקהל מסתמא יסייע להם, ובניגון של שמחה}}. הרבי ביקש לתרגם זאת לפרסית עבור הנערים שאינם דוברי [[אידיש]]. הנערים אמרו לחיים לרבי, והרבי הורה שישירו ניגון שלהם. הפרסיים שרו את הניגון "יגדל אלקים חי וישתבח", ולאחר מכן הורה להם הרבי לומר שוב לחיים והחל לנגן את הניגון '[[ממצרים גאלתנו]]'.

באותו פורים שלח הרבי לכל אחד מהנערים [[משלוח מנות]] בשמו.

ב[[ערב פסח]], כאשר ניגש הרב יעקב יהודה הכט לקבל מהרבי [[מצה|מצות]] ב[[חלוקת המצות]] עבור [[ליל הסדר]] של הנערים, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מה[[מרור]] של הנערים הפרסיים דווקא!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=772&hilite= שיחות קודש תשל"ט חלק ב' ע' 758].}}.
הרבי הודיע לו גם שיבקר באולמות שבהם ערכו יוצאי פרס את הסדר שלהם (בנוסף למוסדות בהם נהג אז לבקר מדי שנה, [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ו[[מכון חנה]]). הרבי השמיע להם ברכה וביקש שיתרגמו אותה לפרסית. הנערים ענו "כן יהי רצון", והרבי ענה אחריהם "אמן כן יהי רצון" בהברה ספרדית{{הערה|1=הברכות, לנערים ונערות, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&st=&pgnum=471&hilite= לקוטי שיחות חלק יז ע' 460].}}.

בהתוועדות [[אחרון של פסח]] התייחס הרבי ב[[שיחה]] לקליטת הנערים, ואמר שהצלתם מאיראן בוודאי הייתה על מנת שיוסיפו בעניני תורה ומצוות. הרבי ביקש שיתרגמו את דבריו אלה לפרסית. הרבי הורה אז לרב הכט לומר לחיים, ובירכו.

גם בפסח [[תשמ"א]] ביקר הרבי בסדרים של יוצאי פרס ובירך אותם.

==קליטת ילדי איראן בארץ==
ב[[חודש טבת]] תשל"ט קיבל הרב [[אפרים וולף]] הוראה מ[[מזכירות]] הרבי לקלוט כמה שיותר מילדי איראן המגיעים ל[[ארץ ישראל]] במוסדות חב"ד. במהלך אותה השנה עמד בקשר מכתבים עם המזכירות וקיבל הוראות מהרבי לפעול בנושא{{הערה|ימי תמימים כרך ז, ע' 286-7; 297; 300; 318. כרך ח' ע' 118.}}. עם זאת, ניהל הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר יד לאחים, מאבק עז מול הרשויות הלא-דתיות ובהן הסוכנות היהודית ועליית הנוער - אשר גזלו מאות ילדים דתיים והעבירו אותם לחינוך לא דתי.

בשיחותיו באותה שנה תקף הרבי את אוזלת ידם של עסקנים מסויימים, שמוכנים 'למכור' את הילדים ולוותר על חינוכם הדתי עבור תקציבים. הרבי ראו בכך חזרה על פרשת [[ילדי טהרן]] שנלקחו לחינוך לא דתי 36 שנה קודם לכן{{הערה|1=התוועדות פורים ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ט חלק ב, ע' 290]). מוצאי ש"פ ויקהל פקודי ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=404&hilite= שם ע' 387]). חג השבועות ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=&pgnum=105 שם חלק ג, ע' 83]).}}.

==האיום הביטחוני מאיראן==
[[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]
ב[[כ"ח תשרי]] [[תשנ"ב]], אמר הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] למר [[רון נחמן]] להסביר לאמריקאים שעליהם לחזק את ארץ ישראל, כמשקל נגדי לערבים שלהם יש אינטרסים מנוגדים מ[[ארצות הברית]] - והם רוצים בהתחזקותה של איראן{{הערה|1=[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95/ הרבי מסביר כיצד לשכנע את האמריקאים ביחס לאיראן] {{וידפו}}}}.

== לקריאה נוספת ==
{{בית|אברהם יעקובסון|הרבי על קו הטלפון לאיראן|235|18-23|תשנ"ט}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5410553/jewish/10-Facts-About-Persian-Jews.htm 10 עובדות על יהודי פרס]''' {{*}} '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1442787/jewish/The-Jews-of-Iran.htm יהודי איראן]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7398&CategoryID=1462 הצלת ילדי טהרן – תשל"ט]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 858; '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7415&CategoryID=1464 לנצל ההפיכה באירן לחיזוק ענייני היהדות]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 859
*[[מנחם זיגלבוים]], '''שלוחי הרבי חילצו אלף ילדים מתוך המהפכה המוסלמית קיצונית''', בתוך [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/667.pdf שבועון בית משיח גליון 667], ע' 85
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/9/19/519189337080.html ילדות טהראן]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F דעת הרבי על הסכנה מאיראן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

איראן

2025-07-29T01:12:17Z

81.218.140.41: סדר נכון

[[קובץ:ארמון אירני.jpg|שמאל|ממוזער|ארמון בטהרן ששימש בעבר את השאה של איראן]]
'''איראן''' היא מדינה איסלאמית-ערבית הנמצאת במערב אסיה, על שטחה של פרס העתיקה. באיראן נכחה קהילה [[יהודי]]ת גדולה במשך אלפי שנים, ששרידיה קיימים עד היום.

שטחה של המדינה הוא כ-1,650,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-92 מיליון תושבים, מתוכם כ-10,000 [[בני ישראל|יהודים]].

לפני המהפכה פקדו [[שלוחי הרבי]] את איראן כמה פעמים, ולאחריה פתחו השלוחים במבצע מסועף להציל נערים ונערות מהמדינה.

==היסטוריה==
עדויות על הקהילה היהודית באיראן קיימות כבר מתקופת גלות בבל, ומאז ועד היום התקיימה שם קהילה יהודית מפוארת שמרכזה בעיר הבירה טהרן ובערים נוספות כמו משהד, איספהן, שיראז ועוד. במהלך הדורות סבלו יהודי איראן מרדיפות שונות.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ובמקביל להתגברות הרדיפות עלו רובם של יהודי איראן לארץ. מצבה של הקהילה שנשארה הדרדר ורמתם הרוחנית ירדה.

בשנת [[תשל"ט]] התרחשה באיראן מהפכה שהדיחה את השליט - השאה מוחמד רזה-פהלווי והעלתה במקומו את האייתולה רוחאללה חומייני. שלטונו של השאה היה חופשי ופתוח יותר, בעל נטיות מערביות ואוהד ישראל, ובהתאם לכך הקהילה היהודית נהנתה מרווחה יחסית תחת שלטונו. חומייני לעומתו היה מוסלמי קיצוני, ובהנהגתו הפכה איראן לאוייבת של ישראל ו[[ארצות הברית]], וכן משטר פנימי קפדני שהקשה על החיים היהודיים. רבים מהם גם הוצאו להורג בעקבות המהפכה.

מאז המהפכה עזבו רובם המוחלט של היהודים שנכחו בה לפניה וכיום מונה הקהילה כ-10,000 יהודים.

בחודש [[סיוון]] [[תשפ"ה]] תקפה ישראל במסגרת מבצע "עם כלביא" את מתקני הגרעין של איראן ומטרות חשובות נוספות ופגעה בהם קשות. במהלך המבצע, בתחילת חודש [[חודש תמוז|תמוז]], הצטרפה גם ארצות הברית ותקפה גם היא את מתקני הגרעין של איראן, תקיפה שהביאה להשמדתם הכמעט מוחלטת.

==פעילות חב"דית==
===פעילות ליוצאי פרס===
כבר בשנת [[תשי"א]] הורה [[הרבי]] לארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] לארגן על תכנית פעולה ליוצאי פרס{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1184 אגרות קודש חלק ד, א'קפד].}}.

בשנת [[תשכ"ג]] כתב הרבי למר [[אריה אליאב]], שביקר אז באיראן, על [[הוצאה לאור]] שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשפה הפרסית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8570 אגרות קודש חלק כב, ח'תקע].}}.

כיום ישנה [[הוצאה לאור]] חב"דית בשפה הפרסית ב[[ניו יורק]]. כמו כן מכהן הרב [[משה אנטיזדה]], חסיד חב"ד, כרב הקהילה הפרסית ב[[נתניה]].

===פעילות באיראן===
[[שליח|שלוחי]] הרבי הגיעו לאיראן כמה פעמים במסגרת '[[מרכז שליחות]]' בחודשי הקיץ. בשנת [[תשל"ו]], עברו שם השלוחים [[יוסף יצחק רייטשיק]] ו[[יוסף שמואל גרליצקי]], למשך כמה שבועות כחלק משליחותם למזרח הרחוק.

בשנת [[תשל"ח]], כשנה לפני המהפכה, הגיעו לאיראן הרב [[הרצל אילוליאן]] והרב [[שלום דובער הכט]]. השלוחים חוללו מהפכה רוחנית גדולה בקהילה היהודית שהייתה אז שוקעת, בנושאי [[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. עיקר פעילותם הייתה בתחום ה[[חינוך]] היהודי - הם אספו רשימות של נערים שיהיו מוכנים ללמוד בישיבה (רשימות שלמפרע התבררו כרשימות להצלת נערים והוצאתם מאיראן, כדלהלן). דובר אז אפילו על שליח קבוע שיישלח לאיראן.

באותה תקופה ארגנו השלוחים [[הדפסת התניא]] בעיר טהרן, שהייתה המהדורה הקי"ט של [[ספר התניא]]. לצורך ההדפסה הגיע לשם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].

מאוחר יותר סיפר הרב ידידיה אזרחיאן, רב הקהילה, שספר התניא הציל את קהילתו: לאחר המהפכה, יצא חוק שיש להשמיד כל פריט או מסמך שיש עליו זכר לבית המלוכה ולשאה. בארכיון הקהילה היו אלפי פריטים היסטוריים שאיש לא העז להשמיד, ואז הגיעו פקחי השלטונות והסכנה הייתה חמורה. הפקח נטל את הספר הראשון שנקלע לידיו - התניא, וביקש מהרב לתרגם לו קטע מהספר. לאחר ששמע קטע מהתניא הודיע: "במקום שיש בו ספרים כאלה - לא צריך לבדוק יותר", ויצא בלי לגעת בארכיון המסוכן{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/623412 שליחות לאירן]}}.

===השליחות לקונסוליה האמריקאית===
בתחילת [[תשל"ט]], במהלך המהפכה, שרפו מפגינים אירנים את הקונסוליה האמריקאית ורבים מעובדי הקונסוליה נמלטו. כמה עשרות מהעובדים הוחזקו בקונסוליה כבני ערובה. בלחץ [[האו"ם]], הסכימו האירנים לאפשר הגעתם של שני כמרים עבור בני הערובה, ולאחר לחץ הוסכם להכניס גם [[רב]] עבור היהודים שביניהם. הרב הנבחר היה הרב [[אברהם מרדכי הרשברג]] מ[[מקסיקו]].

לפני שליחותו, הרב הרשברג נכנס לרבי, והרבי הורה לו [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות חנוכה]] עם היהודים. הרב הרשברג התפלא כיון שהיה זה חודשיים לפני [[חנוכה]], אך לבסוף נדחתה הנסיעה עד יומיים לפני חג החנוכה. ואכן, הרב הרשברג הדליק נרות חנוכה עם היהודים הנצורים וחיזק את רוחם{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60536 כסלו ה'תשל"ט: 6 יהודים זכו לאור החנוכה בזכות הרבי] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{ש}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48013 שליחות מהרבי באירן: הרב שלא השתחווה ● סיפור] {{COL}}}}.

==הצלת ילדי איראן==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי איראן]]}}
===ההברחה מאיראן===
בקיץ [[תשל"ח]] בו פעלו שלוחי הרבי באיראן החלו הפגנות שהיו ההקדמה למהפכה. היהודים הרגישו שהקרקע בוערת, ורבים רצו להוציא את ילדיהם במהירות מאיראן כל עוד הגבולות פתוחים - לפני שייסגרו. היהודים פנו לשלוחי הרבי ששהו במקום וביקשו מהם להתגייס למבצע. ואכן, שלושת השלוחים: הרב אילוליאן, הרב הכט והרב רייטשיק לקחו על עצמם את המשימה להוציא מאיראן כמה שיותר נערים. טווח הגילאים היה 8-30.

הנערים הראשונים שנרשמו קיבלו ויזות אמריקאיות באמצעות הקונסוליה באיראן. בהמשך - כשהתחממו המהומות, והקונסוליה האריקאית נשרפה - החלו לבקש עבור הנערים ויזה איטלקית. קבוצות הנערים היו יוצאות ל[[רומא]], [[איטליה]], ושם היו ממתינים לויזה אמריקאית ולהמשך טיסתם ל[[ארצות הברית]].

הקבוצה הראשונה יצאה מטהרן לרומא בשלהי שנת תשל"ח ומנתה 250 נערים ונערות. בא כוחו של הרבי באירופה, הרב [[בנימין גורודצקי]], הגיע בהוראת הרבי לרומא על מנת לסייע לנערים בצרכיהם בימי שהותם ברומא. הקונסול האמריקאי ברומא הבין את מצבם הקשה של הנערים והגמיש את הנהלים עבורם: הוא כינס קבוצות גדולות מהם, חילק להם את הטפסים הנדרשים וחתם להם על הויזות תוך שעתיים.

לאחר יציאתה של הקבוצה הראשונה המצב באיראן החמיר והרב אילוליאן חשש לחזור לשם על מנת להביא קבוצות נוספות, אבל הרבי הורה לו לחזור ולהציל כמה שיותר. בחול המועד סוכות [[תשל"ט]] חזר לאיראן, והבקשות שקיבל אז היו רבות יותר ובהולות יותר.

===הקליטה בניו יורק===
ב[[ניו יורק]], התגייס הרב [[יעקב יהודה הכט]], אביו של הרב שלום דובער לקליטת הכמות הגדולה של הנערים. בברכת הרבי, הכין עבורם כיתות לימוד נוספות במוסדות החינוך של [[קראון הייטס]]: [[הדר התורה]] לבנים, ו[[מכון חנה]] לבנות.

עם הזמן גדל זרם הנערים ועבר את האלף, והרב הכט קנה עוד ועוד בניינים עבור קליטתם. חלק מהילדים נאלצו לשהות באופן זמני אצל משפחות חסידי חב"ד בשכונה שהכניסו אותם לביתם. לכל אורך הדרך, הרב הכט עמד בקשר צמוד עם הרבי שנתן לו הוראות מפורטות בכל הקשור לטיפול בנערים. בין השאר הורה הרבי לא להתערב במנהגיהם, ולתת להם לאכול [[קטניות]] ב[[פסח]] כפי שנהגו - למרות שב[[חב"ד]] אין זה נהוג.

הרב הכט צבר חובות גדולים במהירות על מנת לממן את אחזקת הנערים, והרבי בירך אותו שיצא מהם.

הילדים שהו במוסדות החינוך החב"דיים משך שנה אחת, ולאחר מכן המשיכו ללמוד במקום שליבם חפץ.

===התייחסויות הרבי===
הרבי ליווה את המבצע לכל אורך הדרך וגם עודד מאוד את הנערים ואת הפעילים.

בהתוועדות [[פורים]] תשל"ט, אמר הרבי: {{ציטוטון|כיון שנוכחים כאן כאלה שלא מכבר הגיעו מפרס – יאמרו אפוא כולם ביחד '[[לחיים]]', והקהל מסתמא יסייע להם, ובניגון של שמחה}}. הרבי ביקש לתרגם זאת לפרסית עבור הנערים שאינם דוברי [[אידיש]]. הנערים אמרו לחיים לרבי, והרבי הורה שישירו ניגון שלהם. הפרסיים שרו את הניגון "יגדל אלקים חי וישתבח", ולאחר מכן הורה להם הרבי לומר שוב לחיים והחל לנגן את הניגון '[[ממצרים גאלתנו]]'.

באותו פורים שלח הרבי לכל אחד מהנערים [[משלוח מנות]] בשמו.

ב[[ערב פסח]], כאשר ניגש הרב יעקב יהודה הכט לקבל מהרבי [[מצה|מצות]] ב[[חלוקת המצות]] עבור [[ליל הסדר]] של הנערים, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מה[[מרור]] של הנערים הפרסיים דווקא!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=772&hilite= שיחות קודש תשל"ט חלק ב' ע' 758].}}.
הרבי הודיע לו גם שיבקר באולמות שבהם ערכו יוצאי פרס את הסדר שלהם (בנוסף למוסדות בהם נהג אז לבקר מדי שנה, [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ו[[מכון חנה]]). הרבי השמיע להם ברכה וביקש שיתרגמו אותה לפרסית. הנערים ענו "כן יהי רצון", והרבי ענה אחריהם "אמן כן יהי רצון" בהברה ספרדית{{הערה|1=הברכות, לנערים ונערות, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&st=&pgnum=471&hilite= לקוטי שיחות חלק יז ע' 460].}}.

בהתוועדות [[אחרון של פסח]] התייחס הרבי ב[[שיחה]] לקליטת הנערים, ואמר שהצלתם מאיראן בוודאי הייתה על מנת שיוסיפו בעניני תורה ומצוות. הרבי ביקש שיתרגמו את דבריו אלה לפרסית. הרבי הורה אז לרב הכט לומר לחיים, ובירכו.

גם בפסח [[תשמ"א]] ביקר הרבי בסדרים של יוצאי פרס ובירך אותם.

==קליטת ילדי איראן בארץ==
ב[[חודש טבת]] תשל"ט קיבל הרב [[אפרים וולף]] הוראה מ[[מזכירות]] הרבי לקלוט כמה שיותר מילדי איראן המגיעים ל[[ארץ ישראל]] במוסדות חב"ד. במהלך אותה השנה עמד בקשר מכתבים עם המזכירות וקיבל הוראות מהרבי לפעול בנושא{{הערה|ימי תמימים כרך ז, ע' 286-7; 297; 300; 318. כרך ח' ע' 118.}}. עם זאת, ניהל הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר יד לאחים, מאבק עז מול הרשויות הלא-דתיות ובהן הסוכנות היהודית ועליית הנוער - אשר גזלו מאות ילדים דתיים והעבירו אותם לחינוך לא דתי.

בשיחותיו באותה שנה תקף הרבי את אוזלת ידם של עסקנים מסויימים, שמוכנים 'למכור' את הילדים ולוותר על חינוכם הדתי עבור תקציבים. הרבי ראו בכך חזרה על פרשת [[ילדי טהרן]] שנלקחו לחינוך לא דתי 36 שנה קודם לכן{{הערה|1=התוועדות פורים ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ט חלק ב, ע' 290]). מוצאי ש"פ ויקהל פקודי ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=404&hilite= שם ע' 387]). חג השבועות ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=&pgnum=105 שם חלק ג, ע' 83]).}}.

==האיום הביטחוני מאיראן==
[[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]
ב[[כ"ח תשרי]] [[תשנ"ב]], אמר הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] למר [[רון נחמן]] להסביר לאמריקאים שעליהם לחזק את ארץ ישראל, כמשקל נגדי לערבים שלהם יש אינטרסים מנוגדים מ[[ארצות הברית]] - והם רוצים בהתחזקותה של איראן{{הערה|1=[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95/ הרבי מסביר כיצד לשכנע את האמריקאים ביחס לאיראן] {{וידפו}}}}.

== לקריאה נוספת ==
{{בית|אברהם יעקובסון|הרבי על קו הטלפון לאיראן|235|18-23|תשנ"ט}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5410553/jewish/10-Facts-About-Persian-Jews.htm 10 עובדות על יהודי פרס]''' {{*}} '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1442787/jewish/The-Jews-of-Iran.htm יהודי איראן]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7398&CategoryID=1462 הצלת ילדי טהרן – תשל"ט]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 858; '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7415&CategoryID=1464 לנצל ההפיכה באירן לחיזוק ענייני היהדות]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 859
*[[מנחם זיגלבוים]], '''שלוחי הרבי חילצו אלף ילדים מתוך המהפכה המוסלמית קיצונית''', בתוך [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/667.pdf שבועון בית משיח גליון 667], ע' 85
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/9/19/519189337080.html ילדות טהראן]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F דעת הרבי על הסכנה מאיראן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

איראן

2025-07-29T01:11:38Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

[[קובץ:ארמון אירני.jpg|שמאל|ממוזער|ארמון בטהרן ששימש בעבר את השאה של איראן]]
'''איראן''' היא מדינה איסלאמית-ערבית הנמצאת במערב אסיה, על שטחה של פרס העתיקה. באיראן נכחה קהילה [[יהודי]]ת גדולה במשך אלפי שנים, ששרידיה קיימים עד היום.

שטחה של המדינה הוא כ-1,650,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-92 מיליון תושבים, מתוכם כ-10,000 [[בני ישראל|יהודים]].

לפני המהפכה פקדו [[שלוחי הרבי]] את איראן כמה פעמים, ולאחריה פתחו השלוחים במבצע מסועף להציל נערים ונערות מהמדינה.

==היסטוריה==
עדויות על הקהילה היהודית באיראן קיימות כבר מתקופת גלות בבל, ומאז ועד היום התקיימה שם קהילה יהודית מפוארת שמרכזה בעיר הבירה טהרן ובערים נוספות כמו משהד, איספהן, שיראז ועוד. במהלך הדורות סבלו יהודי איראן מרדיפות שונות.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ובמקביל להתגברות הרדיפות עלו רובם של יהודי איראן לארץ. מצבה של הקהילה שנשארה הדרדר ורמתם הרוחנית ירדה.

בשנת [[תשל"ט]] התרחשה באיראן מהפכה שהדיחה את השליט - השאה מוחמד רזה-פהלווי והעלתה במקומו את האייתולה רוחאללה חומייני. שלטונו של השאה היה חופשי ופתוח יותר, בעל נטיות מערביות ואוהד ישראל, ובהתאם לכך הקהילה היהודית נהנתה מרווחה יחסית תחת שלטונו. חומייני לעומתו היה מוסלמי קיצוני, ובהנהגתו הפכה איראן לאוייבת של ישראל ו[[ארצות הברית]], וכן משטר פנימי קפדני שהקשה על החיים היהודיים. רבים מהם גם הוצאו להורג בעקבות המהפכה.

בחודש [[סיוון]] [[תשפ"ה]] תקפה ישראל במסגרת מבצע "עם כלביא" את מתקני הגרעין של איראן ומטרות חשובות נוספות ופגעה בהם קשות. במהלך המבצע, בתחילת חודש [[חודש תמוז|תמוז]], הצטרפה גם ארצות הברית ותקפה גם היא את מתקני הגרעין של איראן, תקיפה שהביאה להשמדתם הכמעט מוחלטת.

מאז המהפכה עזבו רובם המוחלט של היהודים שנכחו בה לפניה וכיום מונה הקהילה כ-10,000 יהודים.

==פעילות חב"דית==
===פעילות ליוצאי פרס===
כבר בשנת [[תשי"א]] הורה [[הרבי]] לארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] לארגן על תכנית פעולה ליוצאי פרס{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1184 אגרות קודש חלק ד, א'קפד].}}.

בשנת [[תשכ"ג]] כתב הרבי למר [[אריה אליאב]], שביקר אז באיראן, על [[הוצאה לאור]] שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשפה הפרסית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8570 אגרות קודש חלק כב, ח'תקע].}}.

כיום ישנה [[הוצאה לאור]] חב"דית בשפה הפרסית ב[[ניו יורק]]. כמו כן מכהן הרב [[משה אנטיזדה]], חסיד חב"ד, כרב הקהילה הפרסית ב[[נתניה]].

===פעילות באיראן===
[[שליח|שלוחי]] הרבי הגיעו לאיראן כמה פעמים במסגרת '[[מרכז שליחות]]' בחודשי הקיץ. בשנת [[תשל"ו]], עברו שם השלוחים [[יוסף יצחק רייטשיק]] ו[[יוסף שמואל גרליצקי]], למשך כמה שבועות כחלק משליחותם למזרח הרחוק.

בשנת [[תשל"ח]], כשנה לפני המהפכה, הגיעו לאיראן הרב [[הרצל אילוליאן]] והרב [[שלום דובער הכט]]. השלוחים חוללו מהפכה רוחנית גדולה בקהילה היהודית שהייתה אז שוקעת, בנושאי [[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. עיקר פעילותם הייתה בתחום ה[[חינוך]] היהודי - הם אספו רשימות של נערים שיהיו מוכנים ללמוד בישיבה (רשימות שלמפרע התבררו כרשימות להצלת נערים והוצאתם מאיראן, כדלהלן). דובר אז אפילו על שליח קבוע שיישלח לאיראן.

באותה תקופה ארגנו השלוחים [[הדפסת התניא]] בעיר טהרן, שהייתה המהדורה הקי"ט של [[ספר התניא]]. לצורך ההדפסה הגיע לשם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].

מאוחר יותר סיפר הרב ידידיה אזרחיאן, רב הקהילה, שספר התניא הציל את קהילתו: לאחר המהפכה, יצא חוק שיש להשמיד כל פריט או מסמך שיש עליו זכר לבית המלוכה ולשאה. בארכיון הקהילה היו אלפי פריטים היסטוריים שאיש לא העז להשמיד, ואז הגיעו פקחי השלטונות והסכנה הייתה חמורה. הפקח נטל את הספר הראשון שנקלע לידיו - התניא, וביקש מהרב לתרגם לו קטע מהספר. לאחר ששמע קטע מהתניא הודיע: "במקום שיש בו ספרים כאלה - לא צריך לבדוק יותר", ויצא בלי לגעת בארכיון המסוכן{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/623412 שליחות לאירן]}}.

===השליחות לקונסוליה האמריקאית===
בתחילת [[תשל"ט]], במהלך המהפכה, שרפו מפגינים אירנים את הקונסוליה האמריקאית ורבים מעובדי הקונסוליה נמלטו. כמה עשרות מהעובדים הוחזקו בקונסוליה כבני ערובה. בלחץ [[האו"ם]], הסכימו האירנים לאפשר הגעתם של שני כמרים עבור בני הערובה, ולאחר לחץ הוסכם להכניס גם [[רב]] עבור היהודים שביניהם. הרב הנבחר היה הרב [[אברהם מרדכי הרשברג]] מ[[מקסיקו]].

לפני שליחותו, הרב הרשברג נכנס לרבי, והרבי הורה לו [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות חנוכה]] עם היהודים. הרב הרשברג התפלא כיון שהיה זה חודשיים לפני [[חנוכה]], אך לבסוף נדחתה הנסיעה עד יומיים לפני חג החנוכה. ואכן, הרב הרשברג הדליק נרות חנוכה עם היהודים הנצורים וחיזק את רוחם{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60536 כסלו ה'תשל"ט: 6 יהודים זכו לאור החנוכה בזכות הרבי] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{ש}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48013 שליחות מהרבי באירן: הרב שלא השתחווה ● סיפור] {{COL}}}}.

==הצלת ילדי איראן==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי איראן]]}}
===ההברחה מאיראן===
בקיץ [[תשל"ח]] בו פעלו שלוחי הרבי באיראן החלו הפגנות שהיו ההקדמה למהפכה. היהודים הרגישו שהקרקע בוערת, ורבים רצו להוציא את ילדיהם במהירות מאיראן כל עוד הגבולות פתוחים - לפני שייסגרו. היהודים פנו לשלוחי הרבי ששהו במקום וביקשו מהם להתגייס למבצע. ואכן, שלושת השלוחים: הרב אילוליאן, הרב הכט והרב רייטשיק לקחו על עצמם את המשימה להוציא מאיראן כמה שיותר נערים. טווח הגילאים היה 8-30.

הנערים הראשונים שנרשמו קיבלו ויזות אמריקאיות באמצעות הקונסוליה באיראן. בהמשך - כשהתחממו המהומות, והקונסוליה האריקאית נשרפה - החלו לבקש עבור הנערים ויזה איטלקית. קבוצות הנערים היו יוצאות ל[[רומא]], [[איטליה]], ושם היו ממתינים לויזה אמריקאית ולהמשך טיסתם ל[[ארצות הברית]].

הקבוצה הראשונה יצאה מטהרן לרומא בשלהי שנת תשל"ח ומנתה 250 נערים ונערות. בא כוחו של הרבי באירופה, הרב [[בנימין גורודצקי]], הגיע בהוראת הרבי לרומא על מנת לסייע לנערים בצרכיהם בימי שהותם ברומא. הקונסול האמריקאי ברומא הבין את מצבם הקשה של הנערים והגמיש את הנהלים עבורם: הוא כינס קבוצות גדולות מהם, חילק להם את הטפסים הנדרשים וחתם להם על הויזות תוך שעתיים.

לאחר יציאתה של הקבוצה הראשונה המצב באיראן החמיר והרב אילוליאן חשש לחזור לשם על מנת להביא קבוצות נוספות, אבל הרבי הורה לו לחזור ולהציל כמה שיותר. בחול המועד סוכות [[תשל"ט]] חזר לאיראן, והבקשות שקיבל אז היו רבות יותר ובהולות יותר.

===הקליטה בניו יורק===
ב[[ניו יורק]], התגייס הרב [[יעקב יהודה הכט]], אביו של הרב שלום דובער לקליטת הכמות הגדולה של הנערים. בברכת הרבי, הכין עבורם כיתות לימוד נוספות במוסדות החינוך של [[קראון הייטס]]: [[הדר התורה]] לבנים, ו[[מכון חנה]] לבנות.

עם הזמן גדל זרם הנערים ועבר את האלף, והרב הכט קנה עוד ועוד בניינים עבור קליטתם. חלק מהילדים נאלצו לשהות באופן זמני אצל משפחות חסידי חב"ד בשכונה שהכניסו אותם לביתם. לכל אורך הדרך, הרב הכט עמד בקשר צמוד עם הרבי שנתן לו הוראות מפורטות בכל הקשור לטיפול בנערים. בין השאר הורה הרבי לא להתערב במנהגיהם, ולתת להם לאכול [[קטניות]] ב[[פסח]] כפי שנהגו - למרות שב[[חב"ד]] אין זה נהוג.

הרב הכט צבר חובות גדולים במהירות על מנת לממן את אחזקת הנערים, והרבי בירך אותו שיצא מהם.

הילדים שהו במוסדות החינוך החב"דיים משך שנה אחת, ולאחר מכן המשיכו ללמוד במקום שליבם חפץ.

===התייחסויות הרבי===
הרבי ליווה את המבצע לכל אורך הדרך וגם עודד מאוד את הנערים ואת הפעילים.

בהתוועדות [[פורים]] תשל"ט, אמר הרבי: {{ציטוטון|כיון שנוכחים כאן כאלה שלא מכבר הגיעו מפרס – יאמרו אפוא כולם ביחד '[[לחיים]]', והקהל מסתמא יסייע להם, ובניגון של שמחה}}. הרבי ביקש לתרגם זאת לפרסית עבור הנערים שאינם דוברי [[אידיש]]. הנערים אמרו לחיים לרבי, והרבי הורה שישירו ניגון שלהם. הפרסיים שרו את הניגון "יגדל אלקים חי וישתבח", ולאחר מכן הורה להם הרבי לומר שוב לחיים והחל לנגן את הניגון '[[ממצרים גאלתנו]]'.

באותו פורים שלח הרבי לכל אחד מהנערים [[משלוח מנות]] בשמו.

ב[[ערב פסח]], כאשר ניגש הרב יעקב יהודה הכט לקבל מהרבי [[מצה|מצות]] ב[[חלוקת המצות]] עבור [[ליל הסדר]] של הנערים, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מה[[מרור]] של הנערים הפרסיים דווקא!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=772&hilite= שיחות קודש תשל"ט חלק ב' ע' 758].}}.
הרבי הודיע לו גם שיבקר באולמות שבהם ערכו יוצאי פרס את הסדר שלהם (בנוסף למוסדות בהם נהג אז לבקר מדי שנה, [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ו[[מכון חנה]]). הרבי השמיע להם ברכה וביקש שיתרגמו אותה לפרסית. הנערים ענו "כן יהי רצון", והרבי ענה אחריהם "אמן כן יהי רצון" בהברה ספרדית{{הערה|1=הברכות, לנערים ונערות, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&st=&pgnum=471&hilite= לקוטי שיחות חלק יז ע' 460].}}.

בהתוועדות [[אחרון של פסח]] התייחס הרבי ב[[שיחה]] לקליטת הנערים, ואמר שהצלתם מאיראן בוודאי הייתה על מנת שיוסיפו בעניני תורה ומצוות. הרבי ביקש שיתרגמו את דבריו אלה לפרסית. הרבי הורה אז לרב הכט לומר לחיים, ובירכו.

גם בפסח [[תשמ"א]] ביקר הרבי בסדרים של יוצאי פרס ובירך אותם.

==קליטת ילדי איראן בארץ==
ב[[חודש טבת]] תשל"ט קיבל הרב [[אפרים וולף]] הוראה מ[[מזכירות]] הרבי לקלוט כמה שיותר מילדי איראן המגיעים ל[[ארץ ישראל]] במוסדות חב"ד. במהלך אותה השנה עמד בקשר מכתבים עם המזכירות וקיבל הוראות מהרבי לפעול בנושא{{הערה|ימי תמימים כרך ז, ע' 286-7; 297; 300; 318. כרך ח' ע' 118.}}. עם זאת, ניהל הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר יד לאחים, מאבק עז מול הרשויות הלא-דתיות ובהן הסוכנות היהודית ועליית הנוער - אשר גזלו מאות ילדים דתיים והעבירו אותם לחינוך לא דתי.

בשיחותיו באותה שנה תקף הרבי את אוזלת ידם של עסקנים מסויימים, שמוכנים 'למכור' את הילדים ולוותר על חינוכם הדתי עבור תקציבים. הרבי ראו בכך חזרה על פרשת [[ילדי טהרן]] שנלקחו לחינוך לא דתי 36 שנה קודם לכן{{הערה|1=התוועדות פורים ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ט חלק ב, ע' 290]). מוצאי ש"פ ויקהל פקודי ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=404&hilite= שם ע' 387]). חג השבועות ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=&pgnum=105 שם חלק ג, ע' 83]).}}.

==האיום הביטחוני מאיראן==
[[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]
ב[[כ"ח תשרי]] [[תשנ"ב]], אמר הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] למר [[רון נחמן]] להסביר לאמריקאים שעליהם לחזק את ארץ ישראל, כמשקל נגדי לערבים שלהם יש אינטרסים מנוגדים מ[[ארצות הברית]] - והם רוצים בהתחזקותה של איראן{{הערה|1=[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95/ הרבי מסביר כיצד לשכנע את האמריקאים ביחס לאיראן] {{וידפו}}}}.

== לקריאה נוספת ==
{{בית|אברהם יעקובסון|הרבי על קו הטלפון לאיראן|235|18-23|תשנ"ט}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5410553/jewish/10-Facts-About-Persian-Jews.htm 10 עובדות על יהודי פרס]''' {{*}} '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1442787/jewish/The-Jews-of-Iran.htm יהודי איראן]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7398&CategoryID=1462 הצלת ילדי טהרן – תשל"ט]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 858; '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7415&CategoryID=1464 לנצל ההפיכה באירן לחיזוק ענייני היהדות]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 859
*[[מנחם זיגלבוים]], '''שלוחי הרבי חילצו אלף ילדים מתוך המהפכה המוסלמית קיצונית''', בתוך [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/667.pdf שבועון בית משיח גליון 667], ע' 85
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/9/19/519189337080.html ילדות טהראן]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F דעת הרבי על הסכנה מאיראן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

משתמש:יוסף יצחק קעניג/פורטוגל

2025-07-29T00:57:01Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

'''פורטוגל''' היא מדינה בדרום-מערב [[אירופה]], הגובלת ב[[ספרד]], ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.

שטחה של המדינה הוא כ-90,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-10 מיליון תושבים, מתוכם כ-3,500 [[בני ישראל|יהודים]].

==בתי חב"ד==

{{הערות שוליים}}
{{מדינות באירופה}}

שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר/ספרד

2025-07-29T00:54:15Z

81.218.140.41: יצירת דף עם התוכן "למה אתה צריך לכתוב ערך על ספרד, אם כבר יש עליה ערך? ~~~~"

למה אתה צריך לכתוב ערך על ספרד, אם כבר יש עליה ערך? [[מיוחד:תרומות/81.218.140.41|81.218.140.41]] 03:54, 29 ביולי 2025 (IDT)

אוסטרליה

2025-07-29T00:51:02Z

81.218.140.41: הוספת פרטים ואחידות

[[קובץ:שלוחים אוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס [[התלמידים השלוחים]] בישיבות ברחבי אוסטרליה בשנת [[תשע"ב]]]]
'''אוסטרליה''' (ב[[אנגלית]]: '''Australia'''), או '''הקהילייה של אוסטרליה''' (באנגלית: '''Commonwealth of Australia''') היא פדרציה שמונה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, כששלוש מהן הן חלק מ[[אוסטרליה (יבשת)|היבשת עצמה]]. המדינות: ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות: "הטריטוריה הצפונית", "טריטוריית מפרץ ג'רוויס" ו"טריטוריית הבירה האוסטרלית".

שטחה של המדינה הוא כ-7,700,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-27 מיליון תושבים, מתוכם כ-120,000 [[בני ישראל|יהודים]].

רוב היהודים מתגוררים בעיקר ב[[סידני]] וב[[מלבורן]]. יהודי [[מלבורן]] היגרו למקום ברובם אחרי [[השואה]] מ[[פולין]] ויהודי סידני נמנים ברובם על יוצאי [[בריטניה]]. בשונה מקהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם, הזיקה היהודית של תושבי אוסטרליה נחשבת לגבוהה במיוחד, ואחוזים רבים מתוכם מתחנכים במוסדות יהודיים ורק אחוזים בודדים נכשלים בנישואי תערובת.

הרב [[שניאור חיים גוטניק]] היה נחשב כרבה הראשי הלא רשמי של המדינה כולה.

==חב"ד באוסטרליה==
חסיד חב"ד הראשון שהגיע להתגורר באוסטרליה, היה הרב [[משה זלמן פייגלין]] שנמנה על חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] והתיישב ב[[עיירה]] שפרטון שם הקים סביבו קהילה חב"דית קטנה. באותו זמן מצב היהדות במדינה היה גרוע ביותר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא על פעילות של הרב פייגלין: "[[הקדוש ברוך הוא]] שלח את האנגלים לאוסטרליה כדי ליישב אותה, ואת הרב פייגלין על מנת שיביא לשם אידישקייט". הרב פייגלין פעל במקום לבדו במשך עשרות שנים, עד שבשנת [[תרצ"ט]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפתח גם הוא מוסדות חב"דיים במדינה.

לפני כן ביקר רבי [[חיים צבי שניאורסון]] באוסטרליה בשנת תרכ"א כדי לאסוף כספים עבור יהודי ארץ ישראל. בהיותו במלבורן התפרסם נאומו, "ישועת ישראל", כעלון באנגלית.{{הערה|Haym Zvee Sneersohn (1862) The Salvation of Israel: An address delivered at the Mechanics Institute.}}

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]], הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לשישה חסידים נוספים להגר לאוסטרליה, והם היו אלו שהביאו להתפתחותה והתעצמותה של הקהילה החב"דית במדינה. על חברי הקבוצה נמנו: הרב [[בצלאל וילישנסקי]], הרב [[איסר קלובגנט]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], הרב [[נחום זלמן גורביץ]], הרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] והרב [[ישראל אבא פליסקין]]. חלק מחברי הקבוצה היגרו במשך השנים למדינות אחרות באישורם של רבותינו נשיאינו והשליח העיקרי מקבוצה זו שפעל במקום להקמת המוסדות היה הרב סרברנסקי.

בשנת [[תשט"ז]] הוקמו מוסדות חב"ד לבנות "[[בית רבקה מלבורן|בית רבקה]]" ו"בית שרה", וב[[התוועדות]] שהתקיימה בסמוך למעמד הנחת אבן הפינה הורה הרבי לנוכחים לומר מזל טוב לרגל המאורע.

בשנת [[תשי"ט]] צירף הרבי לשלוחים המקומיים את הרב [[יצחק דוד גרונר]], שהביא איתו תנופה חדשה בכל הפעילות המקומית{{הערה|הרב גרונר כבר הגיע למקום ב[[חודש חשון]] [[תש"ח]] בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים, אך רק בשנת [[תשי"ט]] הגיע לאחר חתונתו על מנת להתיישב במקום ולפעול שם בקביעות.}}.

מלבד חסידים אלו, הגיעו למקום חסידי חב"ד נוספים שסייעו גם הם בהתפתחות החב"דית באוסטרליה, ובראשם הרב [[חיים גוטניק]] ואחיו הרב [[שלום דובער גוטניק]] שהקימו ב[[י"א שבט]] [[תשכ"ו]] את ישיבת חב"ד המקומית בעיר מלבורן, והרב [[אשר אברמסון]].

בשנת [[תשכ"ח]] שלח הרבי את הרב [[פנחס פלדמן]] על מנת שיתיישב ב[[סידני]] ויקים גם בה מרכז קהילתי חב"די.

הרב פייגלין האריך ימים וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי יחד בנו ר' [[דוד פייגלין]], ובעת שנכנס הרבי קם לכבודו והודה לו על פעילותיו להחייאת היהדות ביבשת. מאוחר יותר בעת ה[[התוועדות]] הרבי גם דיבר ברבים על המהפכה היהודית שחולל באוסטרליה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/17/18 שיחת שבת פרשת עקב [[תשט"ז]] סעיף יג].}}.

בשנת [[תשל"ט]] ייסד הרבי [[כולל אברכים]] במלבורן.

חסידי חב"ד תפסו עמדות בולטות במדינה, ביניהם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] שכיהן במשך שנים רבות כרב הראשי של צבא אוסטרליה, ונחשב כרבה הראשי הלא רשמי של המדינה כולה{{הערה|כך הכתיר אותו העיתון היהודי האוסטרלי 'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' כאשר הודיע על פרישתו מהנהגת קהילת 'אלווד' במלבורן.}}.

הפעילות החב"דית בעיר זכתה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובמשך שנים רבות הרבי אף שלח לישיבת חב"ד במלבורן קבוצת תמימים מבחירי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].

==אישים באוסטרליה==
{{ערך מורחב|ערך=[[:קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]}}
*הרב [[יצחק דוד גרונר]] - השליח הראשי במלבורן
*הרב [[פייטל לוין (מלבורן)|פייטל לוין]] - ראש מכון הסמיכה "מכון חיים" במלבורן
*הרב לוי מרוזוב - מנהל במתיבתא מלבורן
*הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - [[שו"ב]], משלוחי הרבי במלבורן
*הרב [[צבי טלזנר]] - חתנו של הרב [[יצחק דוד גרונר]] כרב קהילת ליובוויטש ב[[מלבורן]]
*הרב שלום דובער הכהן פלדמן - משלוחי הרבי בסידני
*הרב משולם זוסיא שטילרמן - [[משפיע]] באוסטרליה
*הרב [[שניאור זלמן גפני]] - יליד המדינה
*הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] - משלוחי הרבי במלבורן
*הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] - נגיד חסידי יליד אוסטרליה שתרם רבות להתפתחותה של הקהילה החב"דית המקומית
*הרב [[יעקב אליעזר הרצוג]] - ראש הישיבה במשך עשרות שנים
*הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] - [[משפיע]] בישיבת חב"ד במלבורן
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - כיהן בעבר כרב קהילת צמח צדק בסידני, וכיום מכהן כרבה של [[קראון הייטס]]
*הרב [[פנחס פלדמן]] - רב קהילת 'ישיבה סנטר' בסידני
*הרב [[יוסף יצחק גורדון]] - שליח בטזמניה
*הרב [[יוסף יצחק יהושע הכט]] - משלוחי הרבי במלבורן, כולל האברכים וביהכנ"ס 'אוהל דבורה'
*הרב [[אהרן סרברנסקי]] - משלוחי הרבי במלבורן
*הרב [[דוד ברוך לידר]] - מנהל בית חב"ד למטיילים הישראלים במלבורן
*ר' [[שניאור זלמן נחום הסופר]] - יליד המדינה ומוזיקאי מפורסם
* הרב [[ניר גורביץ]] - שליח, ורב קהילת 'גולד קוסט העברית' בחוף הזהב, מומחה לכתבי יד עתיקים, ומחבר תורני.

==לקריאה נוספת==
*[[אברהם ישעיה רייניץ]], '''[[ונכבשה הארץ]]''' - סקירת פעילות התמימים השלוחים לאוסטרליה וההוראות שהתקבלו מהרבי בקשר לכך, במלאת ארבעים שנה לשליחותם, מלבורן תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5427166/jewish/17-Facts-About-Australian-Jews.htm 17 עובדות על יהודי אוסטרליה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://col.org.il/news/124840 סרט היסטורי: תקופת החלוץ בפעילות השלוחים באוסטרליה {{col}}]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוסטרליה]]
[[en:Australia]]

שווייץ

2025-07-29T00:44:45Z

81.218.140.41: הוספת פרטים ואחידות

[[קובץ:כינוס השלוחים שווייץ.jpeg|ממוזער|כינוס השלוחים בשווייץ]]
'''שווייץ''' (בגרמנית: Schweiz. בצרפתית: Suisse. באיטלקית: Svizzera) היא מדינה במרכז [[אירופה]]. היא גובלת ב[[גרמניה]] בצפון, ב[[צרפת]] במערב, ב[[איטליה]] בדרום וב[[אוסטריה]] וליכטנשטיין במזרח. בירתה (הלא רשמית) היא ברן והעיר הגדולה בה היא ציריך.

שטחה של המדינה הוא כ-41,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-9 מיליון תושבים, מתוכם כ-20,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==היסטוריה יהודית בשווייץ==
הקהילה היהודית בשווייץ היא בעלת היסטוריה ארוכה ועשירה, המתועדת כבר מימי הביניים. לאורך הדורות, הקהילות היהודיות בשווייץ התמודדו עם אתגרים שונים, אך גם זכו לתקופות של שגשוג. במאות השנים ה'ת"ר עד ה'תש"ס בערך, עם התפתחות המדינה, הקהילות היהודיות התבססו והקימו מוסדות קהילתיים, בתי כנסת ובתי ספר. לאחר השואה, שווייץ שימשה מקלט לפליטים יהודים רבים, והקהילות המשיכו לצמוח ולהתפתח.

==יהדות שווייץ כיום==
כיום, יהדות שווייץ היא קהילה מגוונת ותוססת. לצד הקהילות הוותיקות, קמו קהילות חדשות ופעילויות מגוונות שמחזקות את הזהות היהודית. הקהילה היהודית פעילה בתחומים רבים, כולל חינוך, רווחה, תרבות ודת.

==פעילות חב"ד בשווייץ==
פעילות שלוחי הרבי בשווייץ החלה לפני עשרות שנים, והיא מתרחבת בהתמדה ומשרתת את כלל האוכלוסייה היהודית במדינה, תושבים מקומיים ותיירים כאחד. בתי חב"ד בשווייץ מהווים מרכזים תוססים לפעילות יהודית, ומציעים מגוון רחב של שירותים: שיעורי תורה, תפילות, אירועי חגים, סעודות שבת, פעילויות לילדים ונוער, סיוע הומניטרי ועוד. השלוחים פועלים להפצת מעיינות החסידות וקירוב לבבות לאבינו שבשמיים.

בשנת [[תשפ"ג]] התקבצו כל שלוחי הרבי בשווייץ לכינוס שלוחים{{הערה|[https://col.org.il/news/145721 כינוס השלוחים בשווייץ] באתר {{COL}}.}}.

===בתי חב"ד ומרכזי פעילות===
'''ציריך'''
* הרב [[מנחם מענדל רוזנפלד]] - שליח וראש מוסדות חב"ד בציריך.
* הרב שלום דובער רוזנפלד - משמש כשליח במקום.
* הרב נחום ברנשטיין - שליח במקום.

'''לוצרן'''
* הרב חיים דרוקמן - שליח וראש מוסדות חב"ד בלוצרן.

'''לוגאנו'''
* הרב יעקב צבי קנטור - שליח וראש מוסדות חב"ד בלוגאנו.

'''באזל'''
* הרב [[שניאור זלמן וישצקי]] - שליח וראש מוסדות חב"ד בבאזל.
* הרב [[מרדכי גרוזמן (שווייץ)|מרדכי גרוזמן]] - שליח במקום.

'''ברן'''
* הרב [[אלימלך מרילוס]] - שליח וראש מוסדות חב"ד בברן.

'''ז'נבה'''
* הרב מנחם מענדל פבזנר - שליח וראש מוסדות חב"ד בז'נבה.
* הרב אברהם פסח שוורצבורד - שליח במקום.
* הרב דוד שמואל - שליח במקום.
* הרב לוי יצחק פבזנר - שליח במקום.

==קישורים חיצוניים==
* [www.chabadswitzerland.com אתר בית חב"ד שווייץ]

{{מדינות באירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שווייץ]]

רוסיה

2025-07-29T00:40:35Z

81.218.140.41: שינוי ניסוח

{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה הגדולה בעולם שנוסדה בשנת [[ה'תשנ"ב]]|אחר=שלטון הקומוניסטי ברוסיה |ראו=[[ברית המועצות]]}}
[[קובץ:לאזאר ופוטין.jpg|שמאל|ממוזער|רבה הראשי של רוסיה הרב [[בערל לאזאר|שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]]
'''רוסיה''' היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני [[מזרח]] [[אירופה]] ו[[צפון]] [[אסיה]]. זוהי המדינה הגדולה בעולם לפי שטח, המשתרעת על פני כ-17 מיליון קמ"ר (מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר ב[[אסיה]] וכ-4 מיליון קמ"ר ב[[אירופה]]), ומקיפה שמינית משטח היבשה של [[כדור הארץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-145 מיליון תושבים.

ברוסיה נוסדה [[חסידות חב"ד]], ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף [[תרפ"ח]]. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ו[[חסידים]] רבים [[מסירות נפש|מסרו בה את נפשם]] על [[קידוש ה']]. כיום משגשג שם מפעל ה[[שליחות]]. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב [[בערל לאזאר]].

ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מינה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] את ר' [[יהודה בוטרשווילי]] כנציג של רוסיה ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].

==האימפריה הרוסית==
[[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|ממוזער|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}}
המדינה נקראה מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ"ד]] החלה חלוקת [[פולין]] בין המעצמות שמסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין. בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "[[תחום המושב]]".

בתקופה ההיא החל [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ "אופן התייסדות [[חסידות חב"ד]] דור ראשון דור שני" (חוברת ו').}}. כמו כן אדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.

בשנת [[תקנ"ט]] נאסר אדמו"ר הזקן עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך מחזק את השלטון הטורקי האויב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", ולבסוף שוחרר ב[[י"ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב"ד. ב[[תקס"א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה לפיה [[תורת החסידות]] מכילה תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן אדמו"ר הזקן במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.

בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תיאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בניצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כמו כן אדמו"ר הזקן עזר לרוסיה במלחמה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי. מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה בנו של אדמו"ר הזקן]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר{{הערה|דבר ימי חיי אדמוה"ז, עמ' מ"ט - נ"א.}}. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.

לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84–86.}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.

האדמו"ר [[הצמח צדק]] נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות, כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, הקמת ארגון בשם "חברה תחיית המתים" שדאג לשחרור הילדים החטופים בכל צורה שהיא, החל משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנטוניסטים.

בנוסף לכך, [[אדמו"ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&st=&pgnum=4 קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות. כמו כן, הוא נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים ב[[ועידת פטרבורג (תר"ג)|ועידה שהתקיימה בפטרבורג]] ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, מכיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.

לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בניסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, ומיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.

[[הרבי הרש"ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו מ[[מוסקבה]] ב[[תרנ"ב]] למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. הוא נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים, וכן נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את ה[[נישואין]] ופעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. הממשלה רצתה אז לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון ב[[ועידת הרבנים עת"ר|ועידת הרבנים]] ב[[תר"ע]], בוסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.

===משפט בייליס===
[[קובץ:בייליס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]
{{ערך מורחב|משפט בייליס}}
בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע"א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני [[קבלה]] וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.

במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס"ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב[[תרע"ד]] ייסד וועד בפטרוגרד שדאג לצורכי היהודים שנמלטו מהחזית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ד.}} לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ו.}} והשו"בים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' שי"א.}}. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת [[תומכי תמימים]] את ה[[עיירה]] ועברו לעיר [[רוסטוב]] על נהר הדון.

==ברית המועצות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המהפכה הקומוניסטית]], [[ברית המועצות]]}}
ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת על שהתקיימה מ[[י"א טבת]], [[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח [[אירופה]], וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם.

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.

===ההגבלות על הדת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}}

בשנת [[תרע"ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה.

לאחר ההפיכה השנייה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו"ר הרש"ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות.

עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]] : הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סגרו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השירותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים בשל הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כמו כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.

בעקבות פעולותיו [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן הריי"צ טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו.ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

===בתקופת מלחמת העולם השנייה===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נ, עמ' רכה.}}.

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

במהלך ה[[השואה|שואה]] רצחו הנאצים יותר ממיליון מיהודי [[ברית המועצות]].

===בדור השביעי===
[[קובץ:שלוחים חשאים.png|ממוזער|ר' [[בערל ליווי]] אחד מהשלוחים החשאים שנשלחו על ידי הרבי לרוסיה, עם הקהילה החב"דית במקום]]
[[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי [[שלוחים חשאים לרוסיה|רשת של סוכנים שנכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים]], ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות. הרבי הקים גם את [[לשכת עזרת אחים]] שנועדה לעזור ליהודי רוסיה.

בשנת [[תשט"ז]] הוקם על ידי מספר בחורים חב"דיים ברוסיה, הארגון "[[חמ"ה]]", שדאג על שמירת הגחלת היהודית, ו[[הפצת יהדות]] במקום.

ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|דיעדושקה, עמ' 445 ואילך.}}.

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר]. [https://col.org.il/news/133505 הרבי נכנס לחדרו ואמר לרב הכט: "המרגלים היו כאן!"] {{חב"ד און ליין|}}.}}.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת [[תנש"א]] חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס"א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך [[התוועדות]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש"פ [[שופטים]] תנש"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}.

בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, יחד עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד ה[[גאולה]] - קיבוץ גלויות{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]].}}.

==הפדרציה הרוסית==
[[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד העברת ספרי '[[אוסף שניאורסון]]' ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:כינוס השלוחים לרוסיה הראשון.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|[[כינוס השלוחים]] הראשון לרוסיה לאחר התפרקות [[ברית המועצות]]. [[תש"נ]]]]
[[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|שלוחים על רקע הקרמלין]]

בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי והקמת הפדרציה הרוסית כישות מדינית יורשת לברית המועצות, הוקם ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם, קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומוניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים ונתוני מרשם האוכלוסין הרוסי משנת תש"ע רשומים במדינה כ-158,000 יהודים אם כי מומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. כמו כן פועל ברוסיה הארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].

ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.

במקביל ניהלה מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תנש"א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים. בתמוז [[תשע"ג]] החלה התפתחות מסקרנת בפרשה, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינס מסיבת עיתונאים ב[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות ה[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון]], תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב"ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 אגו"ח העברת הספרים ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון היהודי]] איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לוין_תוקף_דעת_הרבי_נגד_השארת_הספרים_ברוסיה_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב"ד און ליין.}}.

''' מלחמת רוסיה - אוקריאנה '''
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת רוסיה אוקראינה]]}}
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לחודש תמוז תשפ"ה}} וגובה חללים רבים. השלוחים באוקראינה נשארו במדינה לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם אל מחוץ לגבולות המדינה באזור [[חג הפורים]].

==ראו גם==
* [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[קה"ת]], [[תש"ע]].
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', קה"ת, [[תשנ"ט]].
*שלום דובער לוין, '''ארגון חב"ד ברוסיה''' - תולדות אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים מאז הקמתה ועד שנת תשנ"ט, [[תש"ס]].
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].
*'''מוטציות של עשיה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 18

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה], סקירה מתוך שבועון בית משיח, תשע"א {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/10/15-10-2020-12-00-05-קובץ-ד-שמחת-תורה.pdf כימי צאתך אראנו נפלאות]''', סקירה על יהדות רוסיה בדור השביעי [[נבואות הרבי]] ופעולותיו והשלוחים שנשלחו להאיר את המדינה, בתוך תשורה של [[ועד חיילי בית דוד]], סיום חודש החגים תשפ"א
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הרבי ויהדות רוסיה]''', תשורה מחתונת בן השליח הרב לזר, תמוז תשע"ז

{{מדינות אסיה}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רוסיה|*]]
[[en:Russia]]

רוסיה

2025-07-29T00:39:50Z

81.218.140.41: הוספת פרט חשוב

{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה הגדולה בעולם שנוסדה בשנת [[ה'תשנ"ב]]|אחר=שלטון הקומוניסטי ברוסיה |ראו=[[ברית המועצות]]}}
[[קובץ:לאזאר ופוטין.jpg|שמאל|ממוזער|רבה הראשי של רוסיה הרב [[בערל לאזאר|שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]]
'''רוסיה''' היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני [[מזרח]] [[אירופה]] ו[[צפון]] [[אסיה]]. זוהי המדינה הגדולה בעולם לפי שטח, המשתרעת על פני כ-17 מיליון קמ"ר (מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר ב[[אסיה]] וכ-4 מיליון קמ"ר ב[[אירופה]]), ומקיפה שמינית משטח היבשה של [[כדור הארץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-145 מיליון תושבים.

ברוסיה נוסדה [[חסידות חב"ד]], ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף [[תרפ"ח]]. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ו[[חסידים]] רבים [[מסירות נפש|מסרו בה את נפשם]] על [[קידוש ה']]. כיום משגשג שם מפעל ה[[שליחות]]. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב [[בערל לאזאר]].

ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מינה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] את ר' [[יהודה בוטרשווילי]] כנציג של רוסיה ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].

==האימפריה הרוסית==
[[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|ממוזער|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}}
המדינה נקראה מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ"ד]] החלה חלוקת [[פולין]] בין המעצמות שמסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין. בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "[[תחום המושב]]".

בתקופה ההיא החל [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ "אופן התייסדות [[חסידות חב"ד]] דור ראשון דור שני" (חוברת ו').}}. כמו כן אדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.

בשנת [[תקנ"ט]] נאסר אדמו"ר הזקן עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך מחזק את השלטון הטורקי האויב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", ולבסוף שוחרר ב[[י"ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב"ד. ב[[תקס"א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה לפיה [[תורת החסידות]] מכילה תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן אדמו"ר הזקן במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.

בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תיאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בניצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כמו כן אדמו"ר הזקן עזר לרוסיה במלחמה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי. מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה בנו של אדמו"ר הזקן]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר{{הערה|דבר ימי חיי אדמוה"ז, עמ' מ"ט - נ"א.}}. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.

לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84–86.}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.

האדמו"ר [[הצמח צדק]] נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות, כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, הקמת ארגון בשם "חברה תחיית המתים" שדאג לשחרור הילדים החטופים בכל צורה שהיא, החל משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנטוניסטים.

בנוסף לכך, [[אדמו"ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&st=&pgnum=4 קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות. כמו כן, הוא נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים ב[[ועידת פטרבורג (תר"ג)|ועידה שהתקיימה בפטרבורג]] ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, מכיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.

לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בניסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, ומיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.

[[הרבי הרש"ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו מ[[מוסקבה]] ב[[תרנ"ב]] למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. הוא נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים, וכן נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את ה[[נישואין]] ופעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. הממשלה רצתה אז לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון ב[[ועידת הרבנים עת"ר|ועידת הרבנים]] ב[[תר"ע]], בוסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.

===משפט בייליס===
[[קובץ:בייליס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]
{{ערך מורחב|משפט בייליס}}
בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע"א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני [[קבלה]] וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.

במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס"ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב[[תרע"ד]] ייסד וועד בפטרוגרד שדאג לצורכי היהודים שנמלטו מהחזית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ד.}} לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ו.}} והשו"בים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' שי"א.}}. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת [[תומכי תמימים]] את ה[[עיירה]] ועברו לעיר [[רוסטוב]] על נהר הדון.

==ברית המועצות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המהפכה הקומוניסטית]], [[ברית המועצות]]}}
ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת על שהתקיימה מ[[י"א טבת]], [[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח [[אירופה]], וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם.

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.

===ההגבלות על הדת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}}

בשנת [[תרע"ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה.

לאחר ההפיכה השנייה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו"ר הרש"ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות.

עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]] : הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סגרו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השירותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים בשל הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כמו כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.

בעקבות פעולותיו [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן הריי"צ טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו.ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

===בתקופת מלחמת העולם השנייה===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נ, עמ' רכה.}}.

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

במהלך ה[[השואה|שואה]] רצחו הנאצים למעלה ממיליון מיהודי [[ברית המועצות]].

===בדור השביעי===
[[קובץ:שלוחים חשאים.png|ממוזער|ר' [[בערל ליווי]] אחד מהשלוחים החשאים שנשלחו על ידי הרבי לרוסיה, עם הקהילה החב"דית במקום]]
[[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי [[שלוחים חשאים לרוסיה|רשת של סוכנים שנכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים]], ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות. הרבי הקים גם את [[לשכת עזרת אחים]] שנועדה לעזור ליהודי רוסיה.

בשנת [[תשט"ז]] הוקם על ידי מספר בחורים חב"דיים ברוסיה, הארגון "[[חמ"ה]]", שדאג על שמירת הגחלת היהודית, ו[[הפצת יהדות]] במקום.

ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|דיעדושקה, עמ' 445 ואילך.}}.

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר]. [https://col.org.il/news/133505 הרבי נכנס לחדרו ואמר לרב הכט: "המרגלים היו כאן!"] {{חב"ד און ליין|}}.}}.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת [[תנש"א]] חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס"א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך [[התוועדות]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש"פ [[שופטים]] תנש"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}.

בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, יחד עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד ה[[גאולה]] - קיבוץ גלויות{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]].}}.

==הפדרציה הרוסית==
[[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד העברת ספרי '[[אוסף שניאורסון]]' ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:כינוס השלוחים לרוסיה הראשון.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|[[כינוס השלוחים]] הראשון לרוסיה לאחר התפרקות [[ברית המועצות]]. [[תש"נ]]]]
[[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|שלוחים על רקע הקרמלין]]

בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי והקמת הפדרציה הרוסית כישות מדינית יורשת לברית המועצות, הוקם ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם, קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומוניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים ונתוני מרשם האוכלוסין הרוסי משנת תש"ע רשומים במדינה כ-158,000 יהודים אם כי מומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. כמו כן פועל ברוסיה הארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].

ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.

במקביל ניהלה מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תנש"א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים. בתמוז [[תשע"ג]] החלה התפתחות מסקרנת בפרשה, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינס מסיבת עיתונאים ב[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות ה[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון]], תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב"ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 אגו"ח העברת הספרים ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון היהודי]] איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לוין_תוקף_דעת_הרבי_נגד_השארת_הספרים_ברוסיה_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב"ד און ליין.}}.

''' מלחמת רוסיה - אוקריאנה '''
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת רוסיה אוקראינה]]}}
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לחודש תמוז תשפ"ה}} וגובה חללים רבים. השלוחים באוקראינה נשארו במדינה לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם אל מחוץ לגבולות המדינה באזור [[חג הפורים]].

==ראו גם==
* [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[קה"ת]], [[תש"ע]].
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', קה"ת, [[תשנ"ט]].
*שלום דובער לוין, '''ארגון חב"ד ברוסיה''' - תולדות אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים מאז הקמתה ועד שנת תשנ"ט, [[תש"ס]].
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].
*'''מוטציות של עשיה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 18

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה], סקירה מתוך שבועון בית משיח, תשע"א {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/10/15-10-2020-12-00-05-קובץ-ד-שמחת-תורה.pdf כימי צאתך אראנו נפלאות]''', סקירה על יהדות רוסיה בדור השביעי [[נבואות הרבי]] ופעולותיו והשלוחים שנשלחו להאיר את המדינה, בתוך תשורה של [[ועד חיילי בית דוד]], סיום חודש החגים תשפ"א
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הרבי ויהדות רוסיה]''', תשורה מחתונת בן השליח הרב לזר, תמוז תשע"ז

{{מדינות אסיה}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רוסיה|*]]
[[en:Russia]]

רומניה

2025-07-29T00:35:45Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

{{לעריכה}}
'''רומניה''' היא מדינה הנמצאת בדרום-מזרח [[אירופה]]. היא גובלת ב[[אוקראינה]] מצפון, ב[[מולדובה]] ממזרח, בבולגריה מדרום ובסרביה וב[[הונגריה]] ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-240,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-19 מיליון תושבים, מתוכם כ-10,000 [[בני ישראל|יהודים]].

לפני [[השואה]] התגוררו ברומניה כ-600,000 [[יהדות|יהודים]] במהלך המלחמה נרצחו כ-290,000 מתוכם.

==התייסדות קהילת חב"ד ברומניה==
יש הסוברים{{הערה|שיטתו של הרב יעקב נימירובר, הרב הראשי של יהדות רומניה}} ש[[הבעל שם טוב]] נולד ברומניה, או שהתגורר שם תקופה קצרה.

בעיר [[יאסי]] שברומניה כיהן כרב העיר הרב [[יצחק משה מיאשי]] חסיד חב"ד, שהוא קירב רבים ל[[חב"ד]]. באחת הפעמים פרצה בינו לבין האדמו"ר מאפטא. חסיד חב"ד ב[[מולדובה]]{{הערה|שהייתה אז חלק מרומניה}} נודעו באדיקותם, עד שהכינוי "חב"דניק" באותו מקום נהפך לאדם אדוק.

באותו העת רוב חסידי חב"ד התרכזו באזור של סרביה (שהיה אז חלק מרומניה).

מרומניה צמחו רוב החסידויות כגון [[ויז'ניץ']], [[סאטמר]], [[סדיגורה]] ועוד.

ב[[שואה]] נהרגו רוב יהודי המדינה. בשנת [[תש"ט]] הצטרפה רומניה לגוש ה[[קומוניסטי]] דבר שהקשה על שמירת היהדות במדינה.

בשנת ה'תש"ח הגיע בשליחות אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, מני אז תדיר כותב לו הרבי כי רומניה היא מדינתו מלפנים. וכך גם בשגרירי המדינות מינה הרבי את הרב זלמן אבעלסקי לשגריר הרבי לרומניה.

בשנת [[תשל"ג]] הגיע למדינה הרב [[ישראל צבי הבר]] למשך זמן קצר, בשנת [[תשמ"ד]] הדפיס הרב הבר את ה[[תניא]] במקום.

בשנת [[תשמ"ט]] הגיע הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] למדינת [[מולדובה]] השליח הראשי של המדינה, והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב
===יאסי===
{{ערך מורחב|יאסי}}
'''יאסי''' (ברומנית: IASI - יאַש. ב[[אידיש]] - יאַס) היא עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה".

ה[[חסיד]] דובער, בנו של החסיד [[יצחק משה מיאסי]], סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ששמע מאביו כי בעת המאסר הידוע של [[אדמו"ר הזקן]] נודע הדבר ביאסי רק שבועיים לאחר מכן, ואילו על השחרור שהיה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]] נודע רק בנר שני של [[חנוכה]].

למרות שהיה ביאסי רק מניין מצומצם של חסידי [[אדמו"ר הזקן]], השמחה הייתה גדולה עד כדי כך שכל בני העיר עשו [[קולע'ס]] ברחוב. מכך, אומר [[אדמו"ר הריי"צ]], אפשר ללמוד כי תמיד יהיו כאלה שיעזרו לחסידים.

[[הרבי]] אמר על כך, שהחידוש הוא לא שעוזרים לחסידים תמורת כמה דולרים ובזה הסתיימה העזרה, אלא עושים [[קולע'ס]] ברחוב יחד עם החסידים בגלל שהרבי השתחרר{{מקור}}.

==בתי חב"ד ברומניה==
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]].
*קלוז-נאפוקה (קלויזענבורג) - הרב [[דוב בער אורגד]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/news/1071619/ רומניה: תיעוד הקהילה היהודית בבוקרשט] {{אינפו}} {{תמונה}}

{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רומניה]]

קפריסין

2025-07-29T00:25:49Z

81.218.140.41: הוספת פרטים ודיוק

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קפריסין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמחת [[הכנסת ספר תורה]] בקפריסין]]
'''קפריסין''' היא מדינת אי בים התיכון, הממוקמת דרומית לטורקיה ומערבית לסוריה וללבנון. מבחינה גאוגרפית היא נחשבת כחלק מאסיה, אך מבחינה מדינית היא נחשבת כחלק מ[[אירופה]].

שטחה של המדינה הוא כ-9,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-1.4 מיליון תושבים, מתוכם כ-6,000 [[בני ישראל|יהודים]] (רובם ישראלים).

במשך השנים התיישבו באי יהודים רבים. ב[[תש"ז]] הוגלו לאי אוניות המעפילים והרב יהושע מנחם אהרנברג התיישב במקום וכיהן כרבם.

בחלוף השנים הפך האי קפריסין למוקד תיירות ונופש לישראלים רבים, כמו גם כבסיס לעסקים. אך לא הייתה במקום שום מסגרת יהודית דתית.

==פעילות חב"ד בקפריסין==
בשנת [[תשס"ב]] התיישב במקום [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[אריה זאב רסקין]] ופתח את [[בית חב"ד]] קפריסין.

ב[[תשס"ד]] זוכה הקהילה היהודית, המונה קרוב ל-1500 נפשות, להתחדשות: חנוכת בית כנסת והכנסת ספר תורה, פתיחת [[מקווה]] טהרה והקמת מרכז יהודי. בחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] מונה [[שליח]] [[הרבי]] הרב אריה זאב רסקין לרבה הראשי של קפריסין. בימים אלו (2009) שוקדים במרכז הקהילה בקפריסין על פתיחת מרכז ללימודי יהדות שיכלול גם גן ילדים ובית ספר יסודי.

ב[[קיץ]] [[תשע"ד]] יצא הרב [[יאיר בייטש]], לשליחות בעיר [[לימסול]].

במקום פועל מערך כשרות, קעמפ, גן ילדים - "גן מנחם" ומערך מקיף של שיעורי תורה.

בעיר המטיילים [[פאפוס]] פועל השליח הרב [[יצחק אייזנבך]].

בנוסף פועלים בתי חבד בניקוסיה ואיה נאפה.

ב[[י"א ניסן]] [[תשפ"ה]] נחנך בית כנסת באזור אורוקליני שבפאתי העיר לרנקה.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.jewishcyprus.com אתר הקהילה היהודית - חב"ד בקפריסין]
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3220128 45 דקות מישראל - חב"ד פורחת בקפריסין]''' באתר {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/746303/jewish/A-Jewish-Detective-in-Cyprus.htm בלש יהודי בקפריסין]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות אירופה}}
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]

קפריסין

2025-07-29T00:23:31Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קפריסין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמחת [[הכנסת ספר תורה]] בקפריסין]]
'''קפריסין''' היא מדינת אי בים התיכון, הממוקמת דרומית לטורקיה ומערבית לסוריה וללבנון.

שטחה של המדינה הוא כ-9,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-1.4 מיליון תושבים, מתוכם כ-10,000 [[בני ישראל|יהודים]] (רובם ישראלים).

הקהילה היהודית כיום מונה כ6000 נפשות.

במשך השנים התיישבו באי יהודים רבים. ב[[תש"ז]] הוגלו לאי אוניות המעפילים והרב יהושע מנחם אהרנברג התיישב במקום וכיהן כרבם.

בחלוף השנים הפך האי קפריסין למוקד תיירות ונופש לישראלים רבים, כמו גם כבסיס לעסקים. אך לא הייתה במקום שום מסגרת יהודית דתית.

==פעילות חב"ד בקפריסין==
בשנת [[תשס"ב]] התיישב במקום [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[אריה זאב רסקין]] ופתח את [[בית חב"ד]] קפריסין.

ב[[תשס"ד]] זוכה הקהילה היהודית, המונה קרוב ל-1500 נפשות, להתחדשות: חנוכת בית כנסת והכנסת ספר תורה, פתיחת [[מקווה]] טהרה והקמת מרכז יהודי. בחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] מונה [[שליח]] [[הרבי]] הרב אריה זאב רסקין לרבה הראשי של קפריסין. בימים אלו (2009) שוקדים במרכז הקהילה בקפריסין על פתיחת מרכז ללימודי יהדות שיכלול גם גן ילדים ובית ספר יסודי.

ב[[קיץ]] [[תשע"ד]] יצא הרב [[יאיר בייטש]], לשליחות בעיר [[לימסול]].

במקום פועל מערך כשרות, קעמפ, גן ילדים - "גן מנחם" ומערך מקיף של שיעורי תורה.

בעיר המטיילים [[פאפוס]] פועל השליח הרב [[יצחק אייזנבך]].

בנוסף פועלים בתי חבד בניקוסיה ואיה נאפה.

ב[[י"א ניסן]] [[תשפ"ה]] נחנך בית כנסת באזור אורוקליני שבפאתי העיר לרנקה.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.jewishcyprus.com אתר הקהילה היהודית - חב"ד בקפריסין]
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3220128 45 דקות מישראל - חב"ד פורחת בקפריסין]''' באתר {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/746303/jewish/A-Jewish-Detective-in-Cyprus.htm בלש יהודי בקפריסין]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות אירופה}}
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]

קזחסטן

2025-07-29T00:17:37Z

81.218.140.41: דיוק

[[קובץ:שלוחים קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שמונה שלוחים מקזחסטן שהגיעו להשתתף בכינוס השלוחים העולמי בתמונה משותפת בחזית בית חיינו]]
'''קזחסטן''' היא מדינה השוכנת בעיקרה במרכז אסיה, כשחלקה הקטן נמצא ב[[אירופה]]. היא גובלת ברוסיה מצפון וממערב, בסין ממזרח ובקירגיזסטן ובאוזבקיסטן מדרום.

שטחה של המדינה הוא כ-2,700,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-21 מיליון תושבים, מתוכם כ-5,000 [[בני ישראל|יהודים]].

קזחסטן הייתה אחת מתוך חמש עשרה הרפובליקות שהרכיבו את [[ברית המועצות]] לשעבר. בשנת [[תנש"א]], עם פירוקה של ברית המועצות הייתה קזחסטן לאחת המדינות הראשונות שהכריזה על עצמאותה. זמן קצר לאחר מכן הגיע לעיר הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליחו של [[הרבי מליובאוויטש]] שהקים את המרכז היהודי בקזחסטן, מרכז הכולל רשת של מוסדות הנותנים מענה לכל הצרכים היהודיים במדינה, צרכים פיזיים וצרכים רוחניים ודתיים.

בעיר [[אלמא אטא]] (אלמטי) שבקזחסטן נמצא ציונו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

==היסטוריה==
בשל מיקומה של המדינה על נתיב הסוחרים העתיק המכונה 'דרך המשי', סוחרים יהודים שהובילו סחורה בין רוסיה וסין דרך מרכז אסיה התיישבו במשך השנים באזורים המיושבים של קזחסטן ונהנו ממסחר ער שהתנהל במקום, ולפי ההשערות ראשית ההתיישבות היהודית במדינה החלה כבר בתקופת גלות בבל.

בתקופת הצאר, התגבשה במדינה קבוצה משמעותית של קהילת ה[[קנטוניסטים]] שהורשו להתיישב בערים המרכזיות ואף קיבלו אישור להקים בית כנסת עבור הקהילה שלהם.

בהמשך התגבשו במדינה גם קהילות נוספות של יוצאי [[בוכרה]] ואיראן. לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו למדינה פליטי המלחמה מאירופה. בזמן זה הוקם בית כנסת חב"די שפעל עד שנות הנו"נים. כמו כן בביתו של הרב [[יוסף נימוטין]] - שומר האוהל של רבי לוי יצחק - פעל מקווה כשר.

===רבי לוי יצחק===
בזמן עליית השלטון הקומוניסטי ב[[רוסיה הסובייטית]], שימשו ערבות קזחסטן להגליית אישים שהיו לצנינים בעיני השלטון, ובשל כך הוגלה הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של הרבי מליובאוויטש, לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ'יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר [[דנייפרופטרובסק]] בה כיהן כרב עד מאסרו בשנת [[תרצ"ט]]. בראשית שנת [[תש"ד]] הגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן ושם נפטר חודשים ספורים לאחר מכן.

בתקופה הקצרה בה פעל רבי לוי יצחק בעיר, הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים שסבלו עד אז מניתוק מכל גורם דתי, וראו ברבי לוי יצחק מנהיג רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו, שימשה דמותו מקור של השראה רוחנית ליהודים המקומיים בקשר שלהם ליהדותם.

[[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]]

===פריחת היהדות במדינה===
[[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]]
כיובל שנים לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק, באביב של שנת [[תשנ"ד]] הגיע לפעול בעיר שליח הרבי הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שהחל בתנופת פעילות שזכתה להיענות מצד הקהילה היהודית בעיר, והצליח לרתום את ראשי השלטונות במדינה ולהקים רשת עניפה של מוסדות יהודיים; בתי כנסת, מקוואות, מערכת שחיטה ופיקוח על כשרות ושירותי דת לכל מעגל החיים היהודי החל מברית מילה, בר-מצוה ו[[נישואין]] וכלה בשירותי קבורה יהודית שעד אז סבלה מהזנחה חמורה.

עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים.
מספר היהודים כיום בקזחסטאן הוא 20000

==שלוחים בקזחסטן==
* הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] - השליח הראשון של הרבי למדינה, והרב הראשי.
* הרב אלחנן הכהן - [[אלמא אטא]].
* הרב מרדכי הכהן - [[אלמא אטא]].
* הרב סעדי' ליברוב - [[אלמא אטא]].
* הרב שמואל קרנאוך - אסטנה.
* הרב שמעון אש - פבלדאר.
* הרב אסף פיינשטיין - אוסט קמינגורסק.
* הרב אשר תומרקין - קרגנדה.
* הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - קוסטנאי.
* הרב מרדכי מרוזוב - צ'ימקנט.

==לקריאה נוספת==
*'''ממלכת הרבי בקזחסטן''', שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 50

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.kz/index.asp?siteLang=3 אתר חב"ד קזחסטן]
*[http://chabad.info/news/%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%9F/ נחתם בהצלחה כינוס השלוחים בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ שיירת האור של קזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ מהפיכת כשרות בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/822227/ קזחסטאן: למעלה מ-1,000 אורחים בהתוועדות כ' אב המרכזית] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/822426/ בו ביום: משפחת שלוחים חדשה הגיעה לקזחסטאן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/548830/ השלוחים למדינת קזחסטן נעמדו לתמונה משותפת לרגלי ביית חיינו – 770] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/696338/ "חמש מאות פעמים ככה": גליון לכבוד כ"ף מנחם אב] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/650150/ ערוץ 20 על חיי הקהילה היהודית בקזחסטן] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/821098/ קזחסטן: תות"ל אור יהודה בהכנות לרגל יום ההילולא] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:קזחסטן|*]]

קזחסטן

2025-07-29T00:16:33Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

[[קובץ:שלוחים קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שמונה שלוחים מקזחסטן שהגיעו להשתתף בכינוס השלוחים העולמי בתמונה משותפת בחזית בית חיינו]]
'''קזחסטן''' היא מדינה במרכז אסיה. היא גובלת ברוסיה מצפון וממערב, בסין ממזרח ובקירגיזסטן ובאוזבקיסטן מדרום.

שטחה של המדינה הוא כ-2,700,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-21 מיליון תושבים, מתוכם כ-5,000 [[בני ישראל|יהודים]].

קזחסטן הייתה אחת מתוך חמש עשרה הרפובליקות שהרכיבו את [[ברית המועצות]] לשעבר. בשנת [[תנש"א]], עם פירוקה של ברית המועצות הייתה קזחסטן לאחת המדינות הראשונות שהכריזה על עצמאותה. זמן קצר לאחר מכן הגיע לעיר הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליחו של [[הרבי מליובאוויטש]] שהקים את המרכז היהודי בקזחסטן, מרכז הכולל רשת של מוסדות הנותנים מענה לכל הצרכים היהודיים במדינה, צרכים פיזיים וצרכים רוחניים ודתיים.

בעיר [[אלמא אטא]] (אלמטי) שבקזחסטן נמצא ציונו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

==היסטוריה==
בשל מיקומה של המדינה על נתיב הסוחרים העתיק המכונה 'דרך המשי', סוחרים יהודים שהובילו סחורה בין רוסיה וסין דרך מרכז אסיה התיישבו במשך השנים באזורים המיושבים של קזחסטן ונהנו ממסחר ער שהתנהל במקום, ולפי ההשערות ראשית ההתיישבות היהודית במדינה החלה כבר בתקופת גלות בבל.

בתקופת הצאר, התגבשה במדינה קבוצה משמעותית של קהילת ה[[קנטוניסטים]] שהורשו להתיישב בערים המרכזיות ואף קיבלו אישור להקים בית כנסת עבור הקהילה שלהם.

בהמשך התגבשו במדינה גם קהילות נוספות של יוצאי [[בוכרה]] ואיראן. לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו למדינה פליטי המלחמה מאירופה. בזמן זה הוקם בית כנסת חב"די שפעל עד שנות הנו"נים. כמו כן בביתו של הרב [[יוסף נימוטין]] - שומר האוהל של רבי לוי יצחק - פעל מקווה כשר.

===רבי לוי יצחק===
בזמן עליית השלטון הקומוניסטי ב[[רוסיה הסובייטית]], שימשו ערבות קזחסטן להגליית אישים שהיו לצנינים בעיני השלטון, ובשל כך הוגלה הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של הרבי מליובאוויטש, לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ'יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר [[דנייפרופטרובסק]] בה כיהן כרב עד מאסרו בשנת [[תרצ"ט]]. בראשית שנת [[תש"ד]] הגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן ושם נפטר חודשים ספורים לאחר מכן.

בתקופה הקצרה בה פעל רבי לוי יצחק בעיר, הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים שסבלו עד אז מניתוק מכל גורם דתי, וראו ברבי לוי יצחק מנהיג רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו, שימשה דמותו מקור של השראה רוחנית ליהודים המקומיים בקשר שלהם ליהדותם.

[[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]]

===פריחת היהדות במדינה===
[[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]]
כיובל שנים לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק, באביב של שנת [[תשנ"ד]] הגיע לפעול בעיר שליח הרבי הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שהחל בתנופת פעילות שזכתה להיענות מצד הקהילה היהודית בעיר, והצליח לרתום את ראשי השלטונות במדינה ולהקים רשת עניפה של מוסדות יהודיים; בתי כנסת, מקוואות, מערכת שחיטה ופיקוח על כשרות ושירותי דת לכל מעגל החיים היהודי החל מברית מילה, בר-מצוה ו[[נישואין]] וכלה בשירותי קבורה יהודית שעד אז סבלה מהזנחה חמורה.

עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים.
מספר היהודים כיום בקזחסטאן הוא 20000

==שלוחים בקזחסטן==
* הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] - השליח הראשון של הרבי למדינה, והרב הראשי.
* הרב אלחנן הכהן - [[אלמא אטא]].
* הרב מרדכי הכהן - [[אלמא אטא]].
* הרב סעדי' ליברוב - [[אלמא אטא]].
* הרב שמואל קרנאוך - אסטנה.
* הרב שמעון אש - פבלדאר.
* הרב אסף פיינשטיין - אוסט קמינגורסק.
* הרב אשר תומרקין - קרגנדה.
* הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - קוסטנאי.
* הרב מרדכי מרוזוב - צ'ימקנט.

==לקריאה נוספת==
*'''ממלכת הרבי בקזחסטן''', שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 50

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.kz/index.asp?siteLang=3 אתר חב"ד קזחסטן]
*[http://chabad.info/news/%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%9F/ נחתם בהצלחה כינוס השלוחים בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ שיירת האור של קזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ מהפיכת כשרות בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/822227/ קזחסטאן: למעלה מ-1,000 אורחים בהתוועדות כ' אב המרכזית] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/822426/ בו ביום: משפחת שלוחים חדשה הגיעה לקזחסטאן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/548830/ השלוחים למדינת קזחסטן נעמדו לתמונה משותפת לרגלי ביית חיינו – 770] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/696338/ "חמש מאות פעמים ככה": גליון לכבוד כ"ף מנחם אב] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/650150/ ערוץ 20 על חיי הקהילה היהודית בקזחסטן] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/821098/ קזחסטן: תות"ל אור יהודה בהכנות לרגל יום ההילולא] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:קזחסטן|*]]

צרפת

2025-07-29T00:05:35Z

81.218.140.41: הוספת פרטים, סדר ושינוי ניסוח

{{שכתוב}}
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]
'''צרפת''' היא מדינה במערב אירופה. היא גובלת בבלגיה, בלוקסמבורג ובגרמניה מצפון, בשוויץ ובאיטליה ממזרח ובספרד מדרום.

שטחה של המדינה הוא כ-640,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-67 מיליון תושבים.

[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]

בצרפת חיים כיום כ-550,000 יהודים, והיא ריכוז היהודים השני בגודלו בתפוצות (אחרי [[ארצות הברית]]). למרבית הקהילה זיקה חזקה ליהדות ולישראל{{הערה|הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם}}.

צרפת מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.

ברחבי המדינה בתי חב"ד רבים, ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר "סיני" אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים.

בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]].

==צרפת בתנ"ך==
===השם צרפת===
המקום היחיד שבו נזכרת המילה "צרפת" במפורש בתנ"ך הוא בנבואת עובדיה:
* {{ציטוטון|וְגָלוּת הַחֵיל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד '''צָרְפַת''', וְגָלוּת יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב}}. {{הערה|עובדיה א', כ'}}
פרשני המקרא מסבירים שאכן מדובר במדינת צרפת של היום, רש"י על הפסוק מסביר : ''"צָרְפַת – מדינה רחוקה שגלו לשם מבני ישראל"'', ובתרגום יונתן בן עוזיאל : ''"עַד צָרְפַת – עד מדינת צרפתי שבמערב"''.

יש עוד מקום בתנ"ך - בספר מלכים א, בו מוזכרת המילה "צרפתה" אולם לא מדובר על מדינת צרפת של היום:
* {{ציטוטון|קוּם לֵךְ '''צָרְפַתָה''' אֲשֶׁר לְצִידוֹן, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, לְכַלְכְּלֶךָ}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק ט'}}.
* {{ציטוטון|וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ '''צָרְפַתָה''', וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר, וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, קְחִי-נָא לִי מְעַט-מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק י'}}.

ופרשני המקרא מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון שבספר מלכים לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה, והעיר זו ממוקמת בין הערים צור וצידון שבלבנון של ימינו, כיום נקראת העיר בערבית "סַרַפַנְד".

==יהדות צרפת==
{{להשלים}}

== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].

== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==

שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.

אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.

== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.

ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."

אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):

[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .

[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].

[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.

[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.

[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.

[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.

את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".

[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.

באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.

אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].

[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.

[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.

לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.

== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את משפחות אנ"ש הנמצאים שם, ולצורכי עסקנות הכלל.

ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):

[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי

[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.

ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.

כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.

[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).

יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".

[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.

[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).

[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".

תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.

תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.

בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

== צרפת ו[[הרבי]] ==
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.

בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].

== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
{{פסקה חסרה}}

=== מהפכת צרפת ===
{{פסקה חסרה}}

=== יחס [[הרבי]] ===
ב[[דבר מלכות וישב|דבר מלכות פרשת וישב]] התשנ"ב, [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.

== מוסדות חב"ד במדינה ==
{{פסקה חסרה}}
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]
ברחבי המדינה בתי חב"ד רבים, עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.

בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה. שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה.

ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, בתי ספר וסמינר "בית רבקה" בעיירה ייער, בבתי ספר "סיני" אלפי תלמידים, אימפריית [[בית ליובאוויטש פריז]] ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים, קהילת "שניאור" ומוסדותיה.
.

=== פריז ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
{{ערך מורחב|פריז}}
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]

=== ברינוא ===
{{הפניה לערך מורחב|ברינוא}}
{{להשלים}}
פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.

=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).

בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.

=== ליאון ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ']].

=== מרסיי ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]].

==ראו גם==
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]
* [[תומכי תמימים ברינוא]]
* [[בית ליובאוויטש פריז]]
* [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)]]
* [[הגרופ הצרפתי]]
* [[פריז]]
* [[ליאון]]
* [[הרב שמואל אזימוב]]
* [[מארש נפוליאון]]
* [[מענטאן]]
* [[דבר מלכות וישב]]

==לקריאה נוספת==
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - מפוקינג לצרפת
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}

==קישורים חיצונים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6829515/jewish/15-Facts-You-Should-Know-About-the-Jews-of-France.htm 15 עובדות שכדאי לדעת על יהודי צרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם
* המהפכה הצרפתית למעליותא - [https://teshura.com/Erentroy%20-%20Azimov%207B.pdf תשורה מנישואין ערנטרוי אזימוב].
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם
* [[שמואל לובצקי]] [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? ] - אתר שטורעם
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}

{{מדינות אירופה}}
{{עיירות בצרפת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צרפת|*]]

פולין

2025-07-29T00:01:07Z

81.218.140.41: שינוי ניסוח

[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|310px|גטו בעיר [[לודז']] שבפולין]]
'''פולין''' היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובליטא מצפון, בבלארוס ובאוקראינה ממזרח, בסלובקיה ובצ'כיה מדרום ובגרמניה ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-310,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-38 מיליון תושבים, מתוכם כ-7,000 [[בני ישראל|יהודים]].

לפני [[השואה]] התגוררו בפולין כ-3.3 מיליון [[יהדות|יהודים]]{{הערה|והייתה הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם}} במהלך המלחמה נרצחו כ-3 מיליון מתוכם.
[[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבנים]]]]

==מלכות פולין==

ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י"ט בסיוון]] [[תנש"א]]{{הערה|1=(התוועדויות תנש"א, כרך ג,
עמוד 345 ואילך).}} דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.

כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא,
שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי
זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי [[הקב"ה]] עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.{{הערה|1=ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.}}ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

==חסידויות פולין==
בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם [[גור]], [[ויז'ניץ|ויז'ניץ,]] [[צאנז|צאנז,]] [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]], [[חסידות זוויהל|זוויהל,]] [[חסידות לעלוב|לעלוב,]] [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב,]] [[חסידות ראדזין|ראדזין]], [[חסידות ביאלא|ביאלא,]] [[חסידות פשיסחא|פשיסחא,]] [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב,]] [[חסידות בעלז|בעלז]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ועוד...

==[[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין==
{{ערך מורחב|ערך=[[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה]]}}
ב[[כ"ח שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לביקור ב[[פולין]] לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.

ב[[התוועדות]] [[תשל"ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}

זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות [[הרבי הריי"צ]] בפולין,
הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין.

ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה
ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות [[תורת החסידות]] בווארשה על ידי הרבי [[הריי"צ]] (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם זמבא]].}} גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.

עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.

==חוש הריח==

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקחה את חוש הריח.{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח [[תשכ"ג]] אות ה'.}}

==התייסדות קהילת חב"ד בפולין==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בפולין}}
'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.

==בתי חב"ד בפולין==
* '''[[וורשא]]''' - [[בית חב"ד]] המפעיל [[בית כנסת]], [[מקווה]], כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]. הרב [[נחמיה סגל]] שימש בעברו כשליח בוורשא.
* '''[[קראקוב]]''' - בהנהלת הרב [[אליעזר גוראריה]].
* '''קטוביץ'''' - בית חב"ד לסטודנטים לרפואה, בהנהלת הרב רפאל פופאק.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66026 '''תחיית היהדות בפולין''' - הרב מנחם יוסקוביץ רבה הראשי של פולין בחלוקת דולרים אצל הרבי] ● וידאו - {{אינפו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf '''סקירה אודות התייחסויות רבותינו נשיאינו לפולין ופעילות חב"דית במדינה''', מתוך תשורה מחתונת שלום דובער ונחמה דינה סטמבלר.]
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3508267 מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61028 נשיא פולין ריגש את הרבנים]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%a9%d7%81%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%94-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b4%d7%99%d7%9f/ רבי לילדים: שלוה בפולין]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_81.html הרבי הריי"צ מסביר: לזלזל בצדיקים אחרים? היפך מנהג חסידי חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]] [[תשע"א]].

{{מדינות אירופה}}
{{ערים בפולין}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פולין|*]]

פולין

2025-07-28T23:52:25Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים ושינוי ניסוח

[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|310px|גטו בעיר [[לודז']] שבפולין]]
'''פולין''' היא מדינה במזרח [[אירופה]]. המדינה גובלת מצפון ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובליטא, ממזרח בבלארוס ובאוקראינה, מדרום בסלובקיה ובצ'כיה וממערב בגרמניה.

שטחה של המדינה הוא כ-310,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-38 מיליון תושבים, מתוכם כ-7,000 [[בני ישראל|יהודים]].

לפני [[השואה]] התגוררו בפולין כ-3.3 מיליון [[יהדות|יהודים]]{{הערה|והייתה הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם}} במהלך המלחמה נרצחו כ-3 מיליון מתוכם.
[[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבנים]]]]

==מלכות פולין==

ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י"ט בסיוון]] [[תנש"א]]{{הערה|1=(התוועדויות תנש"א, כרך ג,
עמוד 345 ואילך).}} דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.

כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא,
שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי
זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי [[הקב"ה]] עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.{{הערה|1=ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.}}ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

==חסידויות פולין==
בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם [[גור]], [[ויז'ניץ|ויז'ניץ,]] [[צאנז|צאנז,]] [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]], [[חסידות זוויהל|זוויהל,]] [[חסידות לעלוב|לעלוב,]] [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב,]] [[חסידות ראדזין|ראדזין]], [[חסידות ביאלא|ביאלא,]] [[חסידות פשיסחא|פשיסחא,]] [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב,]] [[חסידות בעלז|בעלז]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ועוד...

==[[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין==
{{ערך מורחב|ערך=[[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה]]}}
ב[[כ"ח שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לביקור ב[[פולין]] לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.

ב[[התוועדות]] [[תשל"ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}

זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות [[הרבי הריי"צ]] בפולין,
הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין.

ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה
ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות [[תורת החסידות]] בווארשה על ידי הרבי [[הריי"צ]] (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם זמבא]].}} גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.

עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.

==חוש הריח==

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקחה את חוש הריח.{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח [[תשכ"ג]] אות ה'.}}

==התייסדות קהילת חב"ד בפולין==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בפולין}}
'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.

==בתי חב"ד בפולין==
* '''[[וורשא]]''' - [[בית חב"ד]] המפעיל [[בית כנסת]], [[מקווה]], כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]. הרב [[נחמיה סגל]] שימש בעברו כשליח בוורשא.
* '''[[קראקוב]]''' - בהנהלת הרב [[אליעזר גוראריה]].
* '''קטוביץ'''' - בית חב"ד לסטודנטים לרפואה, בהנהלת הרב רפאל פופאק.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66026 '''תחיית היהדות בפולין''' - הרב מנחם יוסקוביץ רבה הראשי של פולין בחלוקת דולרים אצל הרבי] ● וידאו - {{אינפו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf '''סקירה אודות התייחסויות רבותינו נשיאינו לפולין ופעילות חב"דית במדינה''', מתוך תשורה מחתונת שלום דובער ונחמה דינה סטמבלר.]
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3508267 מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61028 נשיא פולין ריגש את הרבנים]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%a9%d7%81%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%94-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b4%d7%99%d7%9f/ רבי לילדים: שלוה בפולין]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_81.html הרבי הריי"צ מסביר: לזלזל בצדיקים אחרים? היפך מנהג חסידי חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]] [[תשע"א]].

{{מדינות אירופה}}
{{ערים בפולין}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פולין|*]]

ספרד

2025-07-28T23:40:00Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

[[קובץ:Toledo-big1.jpg|שמאל|ממוזער|ספרד]]
'''ספרד''' היא מדינה ב[[אירופה]] בה חיו אלפי יהודים עוד מזמן [[בית המקדש]].

שטחה של המדינה הוא כ-500,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-48 מיליון תושבים, מתוכם כ-20,000 [[בני ישראל|יהודים]].

'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה של יהודי ספרד ופורטוגל בשנת [[ה'רנ"ב]], הגירוש גרם ליהודים לעבור למדינות במערב אירופה כמו [[רוסיה]], [[גרמניה]], [[פולין]] ועוד.

==מקור השם ספרד==
שמה היהודי של היספניה, '''ספרד''' לקוח מה[[תנ"ך]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} {{הערה|עובדיה,א,כ}}. ההגייה המקורית של השם נשמרה, כנראה, ב[[תרגום השבעים]]: סְפַרְד (Sfard) - שמה הלידי של בירת ממלכת לידיה שבמערב אסיה הקטנה (במערב טורקיה של ימינו), ששמה היווני היה סרדיס ושמה הפרסי היה ספרדה. בנוסח המסורה מופיע הניקוד: סְפָרַד.אין מניעה שהנביא עובדיה התכוון לאספמיא מכיוון שהפיניקים (השם היווני לכנענים) הגיעו אליה כבר בתקופה לפני הספירה. והנביא עובדיה כוונתו היתה לתאר את כוחו של אלוהים בקיבוץ גלויות ולכן לתאר דוקא את המקומות הכי רחוקים שהיו ידועים. אלא שכבר תרגום [[יונתן בן עוזיאל]] לפסוק בעובדיה מזהה את ספרד עם '[[אספמיא]]', וכך המשיכו היהודים לזהותה בימי הביניים (ראה המפרשים לעובדיה, שם).
[[חז"ל]] קראו לארץ 'אספמיא' כשמה, כדוגמת הביטוי "חלום באספמיא" {{הערה|בבלי,נידה,ל,ב}}, ובדומה לזה ניתן למצוא גם ב[[ימי הביניים]].

==היסטוריית יהדות ספרד==
===היסטוריה מוקדמת===
המסורת על יישוב יהודי ב[[חצי האי האיברי]], מספרת כי כבר בתחילת ימי [[בית המקדש הראשון]] התיישבו יהודים בספרד. היהודים בספרד נהגו להראות את קברו של [[אדנירם]], גובה ה[[מס]] של [[שלמה המלך]] שלפי האגדה נהרג בספרד, בעיר סגונט{{מקור|סיבה=העם רגם את אדנירם באבנים והוא מת בארץ (מלכים א, י"ב, י"ח)}}. המסורת מספרת גם כי העיר [[טולדו]], שכינויה הערבי היה "טוליטולא", נבנתה בידי גולי [[גלות בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. [[משפחת אברבנאל]], מהמשפחות המיוחסות והוותיקות בספרד, מיוחסת לשושלת [[דוד המלך]]. על פי מסורת משפחתית, היא הגיעה לספרד עוד קודם [[חורבן בית שני]].

המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי רבי [[אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: {{ציטוטון|"כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת המשי, ואחד מהם שמו היה ברוך, והם נשארו במרידה"}}.<ref>'''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד''', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>

{{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}}
'''יהדות ספרד''' היא קהילה יהודית, שהתקיימה ב[[חצי האי האיברי]] החל מתקופת [[בית המקדש השני]] - האימפריה הרומית בספרד דרך התקופה המוסלמית ולאחר מכן בממלכה הנוצרית, עד [[גירוש ספרד]] בשנת [[ה'רנ"ב]]([[1492]]). יהדות ספרד הגיעה לשיא תפארתה תחת השלטון המוסלמי. תקופה זו נקראת '''תור הזהב''', והיא מצטיינת בפריחה תרבותית וכלכלית אשר במהלכה היוותה ספרד את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם.

המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפס רבי [[שמואל הנגיד]] עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף ב[[קורדובה]] והתבסס ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[משה אבן עזרא]], רבי שמואל הנגיד, רבי [[מנחם בן סרוק]], רבי ובמיוחד [[הרמב"ם]], שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת.

יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את [[נוסח ספרד]] ומסורת [[פסיקת הלכה]] דומיננטית.<ref>הגיית [[לשון הקודש]] המכונה "[[הברה ספרדית]]" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד.</ref> מסורת זו החלה לכל המאוחר עם [[רבנו חננאל]], וידעה שיא ב'תור הזהב' ובימי רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, הנמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות.

בעקבות "גירוש ספרד" בשנת [[ה'רנ"ב]] (1492) נאלצו היהודים שלא-התנצרו להגר ל[[פורטוגל]] הסמוכה. ממנה הם גורשו לאחר מכן ל[[צפון אפריקה]], ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], ל[[מערב אירופה]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק א}}}}, ליתר [[המזרח התיכון]] ולאיטליה. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות [[יהודי ארצות האסלאם]], על ה[[מוסתערבים]] ועל ה[[רומניוטים]]. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת אשר בגינה כונו "ספרדים" -וזאת בערך למן [[המאה ה-19]].

===הגירוש===
{{ערך מורחב|גירוש ספרד}}
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]]) של יהודי ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו להתנצר. הגירוש היה שונ בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת [[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב[[ה'רנ"ח]] גורשו גם יהודי ממלכת נווארה.

==שלוחים בספרד==
[[קובץ:תמונה לערך ספרד.png|250px|שמאל|ממוזער|הרב דוד מנחם מענדל ליברזון מתראיין לתקשורת הספרדית במהלך הכנסת ספר תורה]]קיימת מסורת שלאחר גלות היהודים מספרד גזרו חרם שלא להתיישב יותר במקום<ref>ראה קובץ 'הדואר', יא טבת תשל"א</ref>, אולם רבים מפוסקי דורנו התירו זאת, בניהם הרב [[עובדיה יוסף]].
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]
* '''מדריד''' - הרב [[יצחק גולדשטיין]] ע"ה, כיום בנו הרב [[שניאור זלמן גולדשטיין (מדריד)|שניאור זלמן גולדשטיין]].
* '''ולנסיה''' - הרב שלום דובער בינשטוק
* '''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן
* '''מרבלה{{הערה|נהגה מַרְבֵּהַ}}''' - הרב מנחם מענדל אטל
* '''טנריף''' - הרב נועם רוזן

==ראו גם==
* [[הגירוש מספרד]]
* [[יהדות ספרד]] - עדות המזרח

==לקריאה נוספת==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/534004 נקודת מפנה בתולדות יהודי ספרד{{בית חב"ד}}]
*[https://chabad.info/tzarchanut/425045/ כל מה שלא ידעתם על הקהילה היהודית בספרד {{אינפו}}]

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]

מלטה

2025-07-28T23:36:18Z

81.218.140.41: הוספת פרטים

'''מלטה''' הינה מדינה קטנה המורכבת מקבוצת איים קטנים הנמצאת ליד [[איטליה]].

שטחה של המדינה הוא כ-300 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כחצי מיליון תושבים, מתוכם כ-250 [[בני ישראל|יהודים]].

==הקהילה היהודית==
הקהילה היהודית במלטה עתיקה מאוד, ויש סימנים לכך שהייתה עוד לפני חורבן [[בית המקדש השני]] ואף [[בית המקדש הראשון]].
מיקומם האסטרטגי של האיים גרם להם להיות מקור מלחמה לשלטונות שונים, כך שהשלטון המקומי הוחלף מספר פעמים רב. בתקופה בה שלטה ממלכת סיציליה התרבו היהודים עד לכ-850 איש.

בהמשך כאשר התאחדה ממלכת סיציליה עם ממלכת ארגון, הגיע זמנו של [[גירוש ספרד]], אז ניסו המלטזים להתנגד, אך ללא הועיל והיהודים גורשו כליל, ונוסף להם חיוב בתשלום מס על ההפסד שהם גורמים למדינה כשהם ממוטטים אותה בעזיבת מחצית מתושביה.

בהמשך החלו להגיע למלטה שבויים יהודיים שנפדו שם, היהודים הורשו לצאת ולהיכנס רק דרך שער אחד שזכה לכינוי "שער היהודים". עם [[מלחמת נפוליאון|כיבוש נפוליאון]] את האי הורשו היהודים להתיישב במקום, אך לא נשארו זמן רב במקום.

לאחר כיבוש הבריטים את האי החלו להגיע משפחות יהודיות נוספות ולהתיישב במדינה; בשנת [[תקצ"ה]] נמצאו בה חמש משפחות יהודיות, בהמשך נוספו עוד, אך מעולם לא היו יותר מכמה עשרות משפחות בודדות. לערך בשנת [[תר"ה]] הוזמן לקהילה [[רב]], ונפתח [[בית כנסת]] שנאלץ לעבור ממקום למקום. לפני כ-80 שנה היו במקום כ-50 משפחות יהודיות, לעיתים היה רב מקומי, ולעיתים לא.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] היה תכנון לבצע [[שואה]] גם ביהודי מלטה, אך התכנון לא יצא מעולם לפועל, ופליטים יהודיים שהצליחו לברוח מ[[גרמניה]] מצאו מחסה באי.

בעשרות שנים האחרונות התדלדלה הקהילה בעקבות עזיבת הצעירים. [[בית הכנסת]] הישן נהרס (בשנת [[תשל"ט]]), וכמעט לא נותרו חיי קהילה יהודית.

בחורף [[תש"ס]] נחנך בית כנסת חדש בעיר תשביש. כיום הקהילה מונה כ-250 יהודים ובראש הקהילה עומד מר אברהם אוחיון יחד עם בנו ר' ראובן.

כמו כן קיים במלטה [[מקווה טהרה]] כשר. [[בית עלמין]] יהודי בעיר טאל בראחג'ה, אך הוא מוזנח מאד.

==פעילות חב"דית==
[[קובץ:בית חב''ד מלטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב חיים שלום סגל עם ראש הקהילה הר' ראובן אוחיון בקריאת המגילה במסעדת "לחיים"]]
בחודש [[כסלו]] ה'[[תשע"ג]] הגיע למקום [[שליח]] [[הרבי]] - הרב חיים שלום הלוי סגל ופתח [[בית חב"ד]] ומסעדה [[כשרות|כשרה]].

הבית חב"ד נמצא בעיר סלמה, שם נמצאת המסעדה "לחיים", במסעדה קיימת ספריה יהודית.

פעילות הבית חב"ד סובבת סביב מעגל השנה בנוסף לשיעורי תורה השונים. פעילות מיוחדת מתקיימת עם נשות הקהילה בערבים. ב[[חנוכה]] נערכת הדלקת [[חנוכיה]] מרכזית מול בנין העירייה של ולטה בהשתתפות ראש העיר ואנשי ממשל{{הערה|אירוע שזוכה לסקריה תקשורתית נרחבת}}, ב[[פורים]] נערכת [[סעודת פורים|סעודה רבת משתתפים]], וב[[חג הפסח]] עורך הבית חב"ד שני [[ליל הסדר|סדרים]] ציבוריים, אחד בשפה ה[[עברית]] ואחד בשפה ה[[אנגלית]] על ידי בחורים מ[[מרכז שליחות]].

==לקריאה נוספת==
*'''היהודים במלטה''' - אלין פנינה תייר באתר בית התפוצות.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=74730 שליח הרבי פתח מסעדה כשרה במלטה] {{אינפו}}
*[http://www.jewishmalta.com/templates/articlecco_cdo/lang/he/aid/2051490 אתר בית חב"ד מלטה].

{{הערות שוליים}}

{{מדינות אירופה}}

שיחה:מולדובה

2025-07-28T23:33:36Z

81.218.140.41:

== כפילות ==

יש נושא "מוסדות בעיר" ומיד אח"כ "מוסדות חב"ד ליובאוויטש במולדובה" ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 21:22, 11 בדצמבר 2019 (UTC)
:עשיתי סדר ראשוני בערך. יש עוד הרבה דברים לתקן ולעדכן. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:29, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 06:29, 21 ביוני 2020 (IST)
::ישר כח! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:29 • כ"ט בסיוון ה'תש"ף

==עדכון==
פנה אליי הרב [[זושא אבלסקי]] בטענה שהערך דרוש עדכון וחלקו מיושן, מי שיש מידע בידו לעדכן, יבורך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:10, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)

אשמח לערוך, אבל בשביל זה צריכים לפתוח את הערך לעריכה [[מיוחד:תרומות/81.218.140.41|81.218.140.41]] 02:33, 29 ביולי 2025 (IDT)

שיחה:מולדובה

2025-07-28T23:33:23Z

81.218.140.41:

== כפילות ==

יש נושא "מוסדות בעיר" ומיד אח"כ "מוסדות חב"ד ליובאוויטש במולדובה" ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 21:22, 11 בדצמבר 2019 (UTC)
:עשיתי סדר ראשוני בערך. יש עוד הרבה דברים לתקן ולעדכן. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:29, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 06:29, 21 ביוני 2020 (IST)
::ישר כח! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:29 • כ"ט בסיוון ה'תש"ף

==עדכון==
פנה אליי הרב [[זושא אבלסקי]] בטענה שהערך דרוש עדכון וחלקו מיושן, מי שיש מידע בידו לעדכן, יבורך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:10, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)
אשמח לערוך, אבל בשביל זה צריכים לפתוח את הערך לעריכה [[מיוחד:תרומות/81.218.140.41|81.218.140.41]] 02:33, 29 ביולי 2025 (IDT)

הונגריה

2025-07-28T23:30:36Z

81.218.140.41: אחידות

[[קובץ:עם מנהיגי הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם מנהיגי הונגריה בארמון הנשיאותי. מימין לשמאל: ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של הונגריה מר פל שמיט, המשנה לראש הממשלה מר ז'ולט שמיין, הרב אריה גולדברג סמנכ"ל [[מרכז רבני אירופה]], הרב [[ברוך אוברלנדר]] שליח הרבי להונגריה, [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יונה מצגר]], והרב [[שלמה כובש]]]]
'''הוּנְגַרְיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''Magyarország'''.}} היא מדינה במרכז יבשת [[אירופה]] בעלת גבול משותף עם [[אוסטריה]], [[אוקראינה]], ו[[רומניה]]. את המדינה חוצים שני נהרות גדולים - נהר הדנובה ונהר הטיסה.

שטחה של המדינה הוא כ-90,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-10 מיליון תושבים, מתוכם כ-75,000 [[בני ישראל|יהודים]].

במדינה פועלים שלוחי הרבי המכהנים אף בתפקידים בכירים מטעם הממשל, ומפיצים יהדות וחסידות בקרב האוכלוסיה היהודית במדינה המתגוררת ברובה בעיר הבירה בודפשט.

==היסטוריה==
[[קובץ:פורום רבנים צעירים הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פורום הרבנים הצעירים של אירופה על רקע [[בית הכנסת]] של הרב [[שלמה כובש]]]]
למדינה היסטוריה עשירה, כשפעמים רבות השליטה בה עברה בין המעצמות העולמיות, ובתקופת השיא שלה היתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ועם ההפסד ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה למדינה עצמאית. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נשלטה הונגריה על ידי הנאצים, שרצחו למעלה מחצי מיליון יהודים, מתוך 750,000 היהודים שחיו במדינה עד למלחמה. בסיום המלחמה נשלטה המדינה בידי צבא [[ברית המועצות]] שהשליטה במדינה משטר קומוניסטי שנלחם בעניני יהדות, דבר שנמשך עד לקריסת ברית המועצות בשנת [[תש"נ]].

כיום כלולה הונגריה בברית נאט"ו ומשתייכת לאיחוד האירופי, אך עם זאת לא נחשבת למדינה דמוקרטית לחלוטין.

==יהדות הונגריה==
לאורך ההיסטוריה, נחשבה יהדות הונגריה לאחת הקהילות הגדולות והמפוארות, ובכתבי ימי הביניים כונתה המדינה בשם 'ארץ הגר'. במדינה פעלו גדולי ישראל שהשפעתם הגיעה לכל רחבי העולם היהודי, דוגמת רבי אייזיק מטירנא, [[החתם סופר]], צאצאיו ותלמידיו דוגמת המהר"ם שיק, וכן דמויות בולטות בעולם החסידות, דוגמת רבי יצחק אייזיק טויב - מייסד חסידות קאליב, ה'ישמח משה' רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)|משה טייטלבוים מאוהעל]] אבי שושלת [[חסידות סאטמר]], ועוד.

במדינה מצויים גם מבנים יהודיים היסטוריים בעלי חשיבות, דוגמת בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט שהוא השלישי בגודלו בעולם.

לאחר [[השואה]] בה הושמדו כשני שלישי מהתושבים היהודים במדינה, דוכאה הקהילה היהודית בידי השלטון הקומוניסטי במשך קרוב לחמישים שנה. בזמן הקמת [[האו"ם החסידי]], מינה הרבי את יליד המדינה הרב [[שמואל חפר]] לייצג את המדינה.

עם נפילת [[מסך הברזל]] שיגר הרבי מספר שלוחים למדינה, שהפיחו רוח בחיים בקהילה היהודית, החזירו לפעילות את בתי הכנסת העתיקים, וקיבלו יחס של כבוד מצד השלטונות.

הקהילה המשמעותית ביותר בהונגריה, היא '''הקהילה היהודית המאוחדת של הונגריה'''{{הערה|EMIH – Egységes Magyarországi Izraelita Hitközség.}} בראשה עומדים שלוחי הרבי, הרב [[שלמה כובש]] והרב [[ברוך אוברלנדר]].

==דמויות במדינה==
*הרב [[ברוך אוברלנדר]] - [[שליח]] הראשי של [[הרבי]] להונגריה, [[אב בית דין]] ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות [[תנועת החסידות]], ומרצה למשפטים ב[[אוניברסיטה]] הלאומית של הונגריה.
*הרב [[שלמה כובש]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הונגריה]], רב [[בית הכנסת]] העתיק ביותר בהונגריה, רב הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת (עמי"ך) והרב הצבאי הראשי של ממשלת הונגריה.
*הרב יוסף יצחק פלדמן - משלוחי הרבי בהונגריה.
*הרב נחמן אוברלנדר - משלוחי הרבי בבודפשט.
*הרב [[חיים בנימיני]]- רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה.
*הרב [[שמואל רסקין (בודפסט)|שמואל רסקין]] - שליח [[הרבי]], ורב ומנהיג הקהילה הישראלית בבודפשט שבהונגריה. משמש כמרצה באוניברסיטת סלמויז לרפואה, ומתמחה בקורסים באתיקה יהודית. מרצה למחשבת ישראל, [[קבלה|קבלה]] ו[[חסידות]], [[תנ"ך]], [[גמרא]] ופוסקים.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5416744/jewish/13-Facts-About-Hungarian-Jews.htm 13 עובדות על יהודי הונגריה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2460497/jewish/A-Task-for-the-Ages-Bringing-Jewish-Life-Back-to-Budapest.htm משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט - חלק ראשון]
* [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2472148/jewish/Discovering-Debrecen-Israeli-Couple-Aims-to-Bridge-the-Ages.htm לגלות את דברצן: זוג ישראלי שואף לגשר על העידנים - חלק שני]
* [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2478673/jewish/Budapest-Synagogue-Sees-Long-Lost-Minyans-and-Newfound-Members.htm בית הכנסת בבודפשט רואה מניינים אבודים וחברים חדשים - חלק שלישי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אירופה]]
[[קטגוריה:הונגריה|*]]

הונגריה

2025-07-28T23:29:32Z

81.218.140.41: הוספת פרטים, דיוק, סדר ושינוי הניסוח

[[קובץ:עם מנהיגי הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם מנהיגי הונגריה בארמון הנשיאותי. מימין לשמאל: ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של הונגריה מר פל שמיט, המשנה לראש הממשלה מר ז'ולט שמיין, הרב אריה גולדברג סמנכ"ל [[מרכז רבני אירופה]], הרב [[ברוך אוברלנדר]] שליח הרבי להונגריה, [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יונה מצגר]], והרב [[שלמה כובש]]]]
'''הוּנְגַרְיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''Magyarország'''.}} היא מדינה במרכז יבשת [[אירופה]] בעלת גבול משותף עם [[אוסטריה]], [[אוקראינה]], ו[[רומניה]]. את המדינה חוצים שני נהרות גדולים - נהר הדנובה ונהר הטיסה.

שטחה של המדינה הוא כ-90,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-10 מיליון תושבים, מתוכם כ-75,000 [[בני ישראל|יהודים]].

במדינה פועלים שלוחי הרבי המכהנים אף בתפקידים בכירים מטעם הממשל, ומפיצים יהדות וחסידות בקרב האוכלוסיה היהודית במדינה הכוללת כ-10,000 איש המתגוררים ברובם בעיר הבירה בודפשט.

==היסטוריה==
[[קובץ:פורום רבנים צעירים הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פורום הרבנים הצעירים של אירופה על רקע [[בית הכנסת]] של הרב [[שלמה כובש]]]]
למדינה היסטוריה עשירה, כשפעמים רבות השליטה בה עברה בין המעצמות העולמיות, ובתקופת השיא שלה היתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ועם ההפסד ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה למדינה עצמאית. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נשלטה הונגריה על ידי הנאצים, שרצחו למעלה מחצי מיליון יהודים, מתוך 750,000 היהודים שחיו במדינה עד למלחמה. בסיום המלחמה נשלטה המדינה בידי צבא [[ברית המועצות]] שהשליטה במדינה משטר קומוניסטי שנלחם בעניני יהדות, דבר שנמשך עד לקריסת ברית המועצות בשנת [[תש"נ]].

כיום כלולה הונגריה בברית נאט"ו ומשתייכת לאיחוד האירופי, אך עם זאת לא נחשבת למדינה דמוקרטית לחלוטין.

==יהדות הונגריה==
לאורך ההיסטוריה, נחשבה יהדות הונגריה לאחת הקהילות הגדולות והמפוארות, ובכתבי ימי הביניים כונתה המדינה בשם 'ארץ הגר'. במדינה פעלו גדולי ישראל שהשפעתם הגיעה לכל רחבי העולם היהודי, דוגמת רבי אייזיק מטירנא, [[החתם סופר]], צאצאיו ותלמידיו דוגמת המהר"ם שיק, וכן דמויות בולטות בעולם החסידות, דוגמת רבי יצחק אייזיק טויב - מייסד חסידות קאליב, ה'ישמח משה' רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)|משה טייטלבוים מאוהעל]] אבי שושלת [[חסידות סאטמר]], ועוד.

במדינה מצויים גם מבנים יהודיים היסטוריים בעלי חשיבות, דוגמת בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט שהוא השלישי בגודלו בעולם.

לאחר [[השואה]] בה הושמדו כשני שלישי מהתושבים היהודים במדינה, דוכאה הקהילה היהודית בידי השלטון הקומוניסטי במשך קרוב לחמישים שנה. בזמן הקמת [[האו"ם החסידי]], מינה הרבי את יליד המדינה הרב [[שמואל חפר]] לייצג את המדינה.

עם נפילת [[מסך הברזל]] שיגר הרבי מספר שלוחים למדינה, שהפיחו רוח בחיים בקהילה היהודית, החזירו לפעילות את בתי הכנסת העתיקים, וקיבלו יחס של כבוד מצד השלטונות.

הקהילה המשמעותית ביותר בהונגריה, היא '''הקהילה היהודית המאוחדת של הונגריה'''{{הערה|EMIH – Egységes Magyarországi Izraelita Hitközség.}} בראשה עומדים שלוחי הרבי, הרב [[שלמה כובש]] והרב [[ברוך אוברלנדר]].

==דמויות במדינה==
*הרב [[ברוך אוברלנדר]] - [[שליח]] הראשי של [[הרבי]] להונגריה, [[אב בית דין]] ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות [[תנועת החסידות]], ומרצה למשפטים ב[[אוניברסיטה]] הלאומית של הונגריה.
*הרב [[שלמה כובש]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הונגריה]], רב [[בית הכנסת]] העתיק ביותר בהונגריה, רב הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת (עמי"ך) והרב הצבאי הראשי של ממשלת הונגריה.
*הרב יוסף יצחק פלדמן - משלוחי הרבי בהונגריה.
*הרב נחמן אוברלנדר - משלוחי הרבי בבודפשט.
*הרב [[חיים בנימיני]]- רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה.
*הרב [[שמואל רסקין (בודפסט)|שמואל רסקין]] - שליח [[הרבי]], ורב ומנהיג הקהילה הישראלית בבודפשט שבהונגריה. משמש כמרצה באוניברסיטת סלמויז לרפואה, ומתמחה בקורסים באתיקה יהודית. מרצה למחשבת ישראל, [[קבלה|קבלה]] ו[[חסידות]], [[תנ"ך]], [[גמרא]] ופוסקים.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5416744/jewish/13-Facts-About-Hungarian-Jews.htm 13 עובדות על יהודי הונגריה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2460497/jewish/A-Task-for-the-Ages-Bringing-Jewish-Life-Back-to-Budapest.htm משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט - חלק ראשון]
* [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2472148/jewish/Discovering-Debrecen-Israeli-Couple-Aims-to-Bridge-the-Ages.htm לגלות את דברצן: זוג ישראלי שואף לגשר על העידנים - חלק שני]
* [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2478673/jewish/Budapest-Synagogue-Sees-Long-Lost-Minyans-and-Newfound-Members.htm בית הכנסת בבודפשט רואה מניינים אבודים וחברים חדשים - חלק שלישי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אירופה]]
[[קטגוריה:הונגריה|*]]

הולנד

2025-07-28T23:22:27Z

81.218.140.41: אחידות וסדר

'''הולנד''' (בהולנדית: '''Nederland''') היא מדינה במערב [[אירופה]], אחת המדינות הצפופות והמתקדמות בעולם. היא גובלת ב[[בלגיה]] מדרום, [[גרמניה]] ממזרח והים הצפוני ממערב וצפון. הולנד היא חלק מארצות השפלה, הכוללת גם את האיים הקריביים של ארובה, קוראסאו, וסינט מארטן. הולנד מפורסמת בשטחה השטוח, בתעלות המים שלה, בטחנות הרוח, ובשטחים נרחבים שנכבשו מהים בעזרת סכרים. חלק ניכר מהמדינה הוא נמוך מגובה פני הים. בירתה היא אמסטרדם, אך מרכז השלטון נמצא בהאג.

שטחה של המדינה הוא כ-40,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-18 מיליון תושבים, מתוכם כ-43,000 [[בני ישראל|יהודים]].

== היסטוריה ==
הולנד הייתה במאה ה-17 מעצמה ימית וכלכלית עולמית. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה הולנד על ידי [[גרמניה]] הנאצית, ורוב התושבים היהודים הושמדו בשואה. לאחר המלחמה שוקמה המדינה, והפכה לחברה מייסדת באיחוד האירופי, בנאט"ו ובגופים בינלאומיים נוספים.

הקהילה היהודית בהולנד היא מהוותיקות באירופה. יהודים ספרדים הגיעו להולנד כבר במאה ה-16, ולאחריהם גם יהודים אשכנזים ממזרח אירופה.

לפני השואה מנתה הקהילה היהודית בהולנד כ-140,000 נפש. בשואה נרצחו רוב יהודי הולנד, כ-100,000 יהודים.

לאחר המלחמה הוקמה הקהילה מחדש, ובאמסטרדם קיימות כיום קהילות יהודיות פעילות.

== חב"ד בהולנד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]]}}
עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]] פעל אדמו"ר הריי"צ להצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד במהלך המלחמה אצל משפחות גויות, והשבתם למשפחות יהודיות. רובם של הילדים הועברו לבסוף למשפחות יהודיות, למעט כמות קטנה של ילדים שנשארו אצל המשפחות הגויות.

בין השנים [[תש"ז]]-[[תשי"ב]] שימש הרב [[דב יהודה שוחט]] כרב הקהילה היהודית בהאג.

בשנות תשל"ה הוקם באמסטרדם [[תלמוד תורה]] ביוזמת המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] שהשפיע על ר' [[אורי יהודה כהן]] לקחת על עצמו את הקמתו{{הערה|לסיפור המלא ראה [[אורי יהודה כהן#הקמת ה"חדר" בהולנד|כאן]]}}.

באותן שנים גם החלה פעילות שלוחי הרבי במדינה, תחילה על ידי הרב [[אליעזר דניאל מיירס]], ובהמשך הצטרף גם הרב [[משה יצחק פורסט]], וכעבור זמן קצר הצטרף אליו גם הרב [[בנימין יעקובס]] שמונה לימים לשמש כרב הראשי להולנד.

לאורך השנים, התרחבה הפעילות החב"דית במדינה, ונכון לשנת תשפ"ה פועלים בה מעל ל-30 זוגות של משפחות חב"דיות בכ-15 בתי חב"ד הפזורים במדינה, ופועלים סביב מעגל לשנה לצד הפעלת מוסדות חינוך{{הערה|1=[https://he.chabad.org/jewish-centers/country/Netherlands רשימת מרכזי חב"ד במדינה] באתר בית חב"ד.}}.

==שלוחי הרבי במדינה==
*הרב יהודה לייב פורסט - רוטרדם
*הרב שמואל כצמן - האג
*הרב אברהם כהן - שליח הרבי במאסטריכט ורב מחוז לימבוך, הולנד.
*הרב שמואל עמאר- אוטראכט
*הרב עקיבא קמיסר והרב דובי פינקוביץ - בית חב"ד לישראלים, אמסטרדם

==ראו גם==
*[[תנ"ך אמסטרדם]]

== קישורים חיצוניים ==
* [www.chabad.nl אתר חב"ד הולנד (בהולנדית ובאנגלית)]
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6660092/jewish/14-Facts-About-Jewish-Amsterdam.htm 14 עובדות על אמסטרדם היהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות באירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אירופה]]

הולנד

2025-07-28T23:17:45Z

81.218.140.41: שינוי הניסוח ומחיקת פרט

'''הולנד''' (בהולנדית: '''Nederland''') היא מדינה במערב [[אירופה]], אחת המדינות הצפופות והמתקדמות בעולם. היא גובלת ב[[בלגיה]] מדרום, [[גרמניה]] ממזרח והים הצפוני ממערב וצפון. הולנד היא חלק מארצות השפלה, הכוללת גם את האיים הקריביים של ארובה, קוראסאו, וסינט מארטן.

== גאוגרפיה ואוכלוסייה ==
הולנד מפורסמת בשטחה השטוח, בתעלות המים שלה, בטחנות הרוח, ובשטחים נרחבים שנכבשו מהים בעזרת סכרים. חלק ניכר מהמדינה הוא נמוך מגובה פני הים.

נכון לשנת ה'תשפ"ה (2025) הולנד מונה כ-17.5 מיליון תושבים. בירתה היא [[אמסטרדם]], אך מרכז השלטון נמצא ב[[האג]].

== היסטוריה ==
הולנד הייתה במאה ה-17 מעצמה ימית וכלכלית עולמית. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה הולנד על ידי [[גרמניה]] הנאצית, ורוב התושבים היהודים הושמדו בשואה. לאחר המלחמה שוקמה המדינה, והפכה לחברה מייסדת באיחוד האירופי, בנאט"ו ובגופים בינלאומיים נוספים.

הקהילה היהודית בהולנד היא מהוותיקות באירופה. יהודים ספרדים הגיעו להולנד כבר במאה ה-16, ולאחריהם גם יהודים אשכנזים ממזרח אירופה.

לפני השואה מנתה הקהילה היהודית בהולנד כ-140,000 נפש. בשואה נרצחו רוב יהודי הולנד, כ-100,000 יהודים.

לאחר המלחמה הוקמה הקהילה מחדש, ובאמסטרדם קיימות כיום קהילות יהודיות פעילות.

== חב"ד בהולנד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]]}}
עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]] פעל אדמו"ר הריי"צ להצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד במהלך המלחמה אצל משפחות גויות, והשבתם למשפחות יהודיות. רובם של הילדים הועברו לבסוף למשפחות יהודיות, למעט כמות קטנה של ילדים שנשארו אצל המשפחות הגויות.

בין השנים [[תש"ז]]-[[תשי"ב]] שימש הרב [[דב יהודה שוחט]] כרב הקהילה היהודית בהאג.

בשנות תשל"ה הוקם באמסטרדם [[תלמוד תורה]] ביוזמת המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] שהשפיע על ר' [[אורי יהודה כהן]] לקחת על עצמו את הקמתו{{הערה|לסיפור המלא ראה [[אורי יהודה כהן#הקמת ה"חדר" בהולנד|כאן]]}}.

באותן שנים גם החלה פעילות שלוחי הרבי במדינה, תחילה על ידי הרב [[אליעזר דניאל מיירס]], ובהמשך הצטרף גם הרב [[משה יצחק פורסט]], וכעבור זמן קצר הצטרף אליו גם הרב [[בנימין יעקובס]] שמונה לימים לשמש כרב הראשי להולנד.

לאורך השנים, התרחבה הפעילות החב"דית במדינה, ונכון לשנת תשפ"ה פועלים בה מעל ל-30 זוגות של משפחות חב"דיות בכ-15 בתי חב"ד הפזורים במדינה, ופועלים סביב מעגל לשנה לצד הפעלת מוסדות חינוך{{הערה|1=[https://he.chabad.org/jewish-centers/country/Netherlands רשימת מרכזי חב"ד במדינה] באתר בית חב"ד.}}.

==שלוחי הרבי במדינה==
*הרב יהודה לייב פורסט - רוטרדם
*הרב שמואל כצמן - האג
*הרב אברהם כהן - שליח הרבי במאסטריכט ורב מחוז לימבוך, הולנד.
*הרב שמואל עמאר- אוטראכט
*הרב עקיבא קמיסר והרב דובי פינקוביץ - בית חב"ד לישראלים, אמסטרדם

==ראו גם==
*[[תנ"ך אמסטרדם]]

== קישורים חיצוניים ==
* [www.chabad.nl אתר חב"ד הולנד (בהולנדית ובאנגלית)]
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6660092/jewish/14-Facts-About-Jewish-Amsterdam.htm 14 עובדות על אמסטרדם היהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות באירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אירופה]]

בריטניה

2025-07-28T23:14:31Z

81.218.140.41: הוספת פרטים, אחידות וסדר

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם [[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]] בלונדון, אנגליה]]
'''בריטניה''' (לרוב: הממלכה המאוחדת) היא מדינה השוכנת במערב אירופה, עם 70 מיליון תושבים, המדינה מורכבת מארבע אומות שבעבר התקיימו כמדינות נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד, בירת בריטניה היא [[לונדון]].
בראש בריטניה וב-14 מדינות נוספות עומד מלכה והיא המדינה המרכזית מתוכם{{הערה|על 15 מדינות שמוגדרות כממלכות חבר העמים הבריטי עומדת מלך או מלכה אחת לכל המדינות.
המדינות המרכזיות: אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד, קנדה ועוד..}}.

שטחה של המדינה הוא כ-240,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-70 מיליון תושבים, מתוכם כ-330,000 [[בני ישראל|יהודים]].

במדינה קיימת פעילות חב"דית עניפה כבר במשך שלושה דורות.

==מנצ'סטר==
{{ערך מורחב|ערך=[[מנצ'סטר]]}}
העיר מנצ'סטר היא העיר בעלת הריכוז הגדול ביותר במדינה לאחר לונדון, הכוללת מעל ל-35,000 יהודים.

התיישבות חסידי חב"ד בעיר החלה כבר בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], וחסידי חב"ד בולטים התגוררו בה, דוגמת הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] והרב [[מנחם צבי ריבקין]] שאף כיהן בה ברבנות.

דמויות חב"דיות בולטות נוספות בעיר היו הרב [[זלמן יפה]] שזכה לקירובים רבים מהרבי, והרב [[יצחק דובוב]] שקירב צעירים רבים לדרכי החסידות.

בשנת תשל"א שלח הרבי לעיר את הרב [[חיים פארו]] שיפעל בה בהפצת יהדות, ובשנת תשמ"ב נוסדה בעיר [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר|ישיבת תומכי תמימים]] בראשותו של הרב [[יוסף עקיבא כהן]] והרב [[יצחק קליין]].

כיום מונה הקהילה החב"דית בעיר מעל ל-100 משפחות, והפעילים הבולטים בה הם שליח הרבי ומנהל המרכז התורני ג'ואיש סנטר הרב פרץ חן, ומנהל התלמוד תורה הרב מנחם מענדל כהן.

==פעילות חב"ד בבריטניה==
צעירי אגודת חב"ד בבריטניה מרכז את פעילות [[חסידות חב"ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. הארגון הוקם על ידי הרב [[שלום בער בוטמן]] בשנת [[תשי"ז]], בשליחותו הישירה של [[הרבי]]{{מקור}}.

הרב [[בן ציון שם טוב]] כינס את כל [[אנ"ש]] ב[[לונדון]], ויחד עם הרב [[שלום בער בוטמן]] הקימו ובחרו הנהלה לארגון. המנהל הנבחר הראשון היה הרב [[שמואל מנחם מענדל ליברוב]].

במשך השנים סייע מאד לפעילות, ותיפעל את הארגון הרב [[זלמן יפה]], בסיוע חתנו הרב [[שמואל לו]], והשליח הראשי הרב [[נחמן סודק]].

מרכז הארגון הוא ב[[לונדון]], ומכונה "[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]". את הסניף מנהל הרב פייביש וואגעל. לארגון זרועות בכל רחבי אנגליה. בראש הארגון עומד כיום ה[[שליח]] הראשי, הרב [[שמואל לו]].

נציגה של בריטניה ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הינו הרב [[בן ציון שם טוב]].

==שלוחים בבריטניה==
*הרב [[נחמן סודק]]
*הרב [[שמואל לו]]
{{פסקה חסרה}}

==מוסדות חב"ד בבריטניה==
*[[בית ליובאוויטש לונדון]]
*[[בית משיח לונדון]]

===בתי חב"ד בבריטניה===
*'''בית חב"ד [[לונדון]]''' - הרב השליח [[שמואל לו]]
*'''בית חב"ד מנצ'סתר'''
*'''בית חב"ד שפילד'''
{{פסקה חסרה}}

==חב"ד ומלכי בריטניה==
המלכה אליזבט העריכה את חב"ד ושלוחי הרבי באופן מיוחד ומספר פעמים העניקה אותות והוקרה לשלוחים{{הערה|שבועון בית משיח 1359 עמוד 23}}.

*השליח לבריטניה, הרב [[נחמן סודק]] קיבל מהמלכה אות כבוד מיוחד.
*שליח הרבי הרב [[חיים מנדלסון]], הוזמן למסיבת גן מיוחדת עם מלכת אנגליה מטעם הפדרציה הקנדית של חב"ד.
*בשנת תשס"ט, לקראת החגיגות שהתקיימו באנגליה ליום הולדתה של המלכה פורסמה רשימת אזרחים שצויינו לשבח בגין תרומתם לציבור ובהם שני חסידי חב"ד ר' דוד שמעון סגלמן ור' אריה סופרין{{הערה|שבועון בית משיח 1359 עמוד 23. [https://www.bhol.co.il/news/111586 הרב סופרין מקבל אות מהמלכה]}}.

המלך צ'ארלס מעריך את השלוחים והעשיה שלהם{{הערה|שבועון בית משיח 1359 עמוד 23}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%A4%D7%91.pdf גיוס 'שותפים' לעבוד חב"ד באנגליה]''', תיעוד יחידויות ומענות הרבי בקשר לתומכים במוסדות חב"ד במדינה, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות מסעי תשפ"ב, 1459
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6857588/jewish/12-Facts-About-the-Jews-of-England.htm 12 עובדות על יהודי אנגליה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות באירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אירופה]]
[[en:Great Britain]]

בלגיה

2025-07-28T23:08:32Z

81.218.140.41: דיוק וקישורים

[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שליח הרבי לבלגיה]]
'''בֶּלְגִיָּה''' (ב[[צרפתית]]: '''Belgique''') היא מדינה ביבשת [[אירופה]] השוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי, צפונית ל[[צרפת]] ומערבית ל[[גרמניה]], כאשר רצועת ים מפרידה בינה לבין [[בריטניה]], הממוקמת מערבית אליה, ונחשבת לאחת מ'ארצות השפלה' שעברה לאורך השנים בין שלטונות שונים.

עיר הבירה של המדינה היא בריסל, ואוכלוסיית המדינה מורכבת ברובה מדוברי הולנדית (פלמים) ודוברי צרפתית (ואלונים) לצד אוכלוסיה קטנה יותר של דוברי גרמנית.

שטחה של המדינה הוא כ-30,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-12 מיליון תושבים, מתוכם כ-35,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==היסטוריה==
על ארצות המדינה שכנו בעבר שבטים שונים, שנכבשו בתקופה הרומית על ידי יוליוס קיסר, וכארבע מאות שנה מאוחר יותר נמסרו לידי הפרנקים.

בסביבות שנת ד'ת, התנצרו תושבי האזור ובמהלך ימי הביניים עבר חבל ארץ זה בין שלטונות שונים.

בסביבות שנת ה'ר, פרחו הכלכלה והאומנות המקומית תחת שליטת הדוכסות הצרפתית, ובעקבות כך הפכה [[אנטוורפן]] לעיר הנמל המרכזית דרכה עברו הסחורות שיוצרו במדינה לכל אירופה, וכמאה שנה לאחר מכן שקע שוב המצב המדיני באזור, תחת שלטון ספרד, דבר שגרר מאבק ציבורי נגד השלטון שפרץ בשנת ה'שכח ונמשך 80 שנה לבסוף הצליחו תושבי הולנד לגרש את השלטון הספרדי, בעוד בלגיה עצמה נותרה תחת השלטון הספרדי-קתולי.

בשנת ה'תע"ג עברה המדינה לשליטת אוסטריה במסגרת 'חוזה אוטרכט', ועם המהפכה הצרפתית נכבשה על ידי צבא נפוליון, ולאחר תבוסת נפוליון בשנת [[תקע"ה]] שוחררו משליטת צרפת, ובשנת תק"צ זכו בעצמאות, כאשר המלך הראשון ששלט במדינה היה נסיך גרמני בשם לאופולד.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] פלשו הגרמנים לבלגיה וביצעו בה פשעי מלחמה, דבר שזירז את הצטרפותה של בריטניה למלחמה, כאשר חלק מהקרבות הקשים ביותר במלחמה התרחשו על אדמת בלגיה.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה בלגיה כולה תוך 18, ועם סיום המלחמה בתבוסת גרמניה, שוחחר רוב שטחה של המדינה, והיא שגשגה מבחינת כלכלית, ובשל היותה מדינה נייטרלית התיישבו בה לאורך השנים מטות האיחוד האירופי, נאט"ו, ועוד, והדבר סייע עוד יותר בהתפחותה.

==יהדות בלגיה==
התיעוד הראשון של יהודים בבלגיה הוא מימי הביניים, אך הקהילה שהתהוותה במקום הושמדה ונכחדה בתקופת המגפה השחורה והפרעות שנלוו לה.

בתקופת שלטון האינקוויזיציה, נמלטו למדינה אנוסים מספרד ופורטוגל, ובהמשך התיישבו בה גם יהודים מגרמניה והאזור.

עם הכרזת העצמאות של בלגיה בשנת ה'תק"צ, חיו בה כ-1,000 יהודים, ועיקר פריחת הקהילה היהודית במקום החלה ערב מלחמת העולם הראשונה, עם גלי הגירה ממזרח אירופה.

בתקופת השואה נכבשה בלגיה על ידי הנאצים ובתהליך הדרגתי נשלחה מחצית האוכלוסיה היהודית למחנות המוות, מתוכם נרצחו כ-28,900 יהודים, כ-44% מכלל הקהילה, כאשר רבים מהתושבים הגויים סייעו להסתרת והצלת היהודים ולהילמטותם מהמדינה.

לאחר סיום המלחמה קמו מחדש קהילות יהודיות ב[[בריסל]] ו[[אנטוורפן]] ונכון לשנת [[תשפ"ה]], חיים בבלגיה כ-35,000 יהודים.

==חסידות חב"ד==
לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] התאספה בבלגיה קבוצת נערים שהסתופפו בצילו של הרב [[זלמן שניאורסון]], בהם הרב [[חיים אריה זילברשטיין]], הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב [[חיים מנחם טייכטל]] והרב [[נחום יעקובוביץ]].

חלק מאותם נערים, קבעו את מגוריהם לאחר חתונתם בבלגיה, בהם האחים הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] והרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]] שעסקו לפרנסתם ביהלומים, ולצד זאת עסקו בהפצת המעיינות בקרב הקהילה היהודית בעיר ונמנו על מקימי הקהילה החב"דית המקומית.

בקשר עם עסקנותו של ר' שמואל מאיר לחיזוק וביסוס עניני חב"ד בעירו, זכה לקבל מכתבי עידוד מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4558.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקנח].}}, ואף השתתף בסכומי כסף בפעולות השונות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=990&ArticleID=4015 השלוחים והשליחות], התקשרות גליון 674.}}, וכך גם רעייתו שזכתה בקשר לפעולותיה ליחידויות רבות עם הרבי, חלקן התקיימו אף לאחר שהרבי סיים את הנוהג לקבל ליחידות פרטית.

באותה תקופה התיישב במקום גם הרב [[יהודה חיטריק]] ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה ויחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}, ובחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

בשנים שלאחר מכן, בעקבות רעידת אדמה גדולה שפקדה את [[מרוקו]], עבר הרב [[סעדיה ליברוב]] לפעול בשליחות הרבי בבלגיה, ולאחר נישואיו של בנו הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] התיישב אף הוא באנטוורפן שבבלגיה בסמיכות לאביו.

בשנת [[תשכ"ח]] מונה הרב [[עזריאל חייקין]] לשמש כראב"ד [[בריסל]] ובמסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה. בשנת תש"נ, בודואן מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי, ובשנת תשנ"ב מונה לרבה הראשי של בלגיה.

בשנת [[תשל"א]] בהתוועדות שמחת תורה, מינה הרבי את חברי [[האו"ם החסידי]], ומינה את הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] ל'בעל הבית' על המדינה{{הערה|כאשר בחר הרבי ברב זילברשטיין שיהיה 'הבעל הבית' של מדינת בלגיה, אמר שאינו ראוי לכך כיון שאינו רב, והרבי הורה לו שאם כך - שיהפוך לרב, והוא מתכוון לכך ברצינות, ואכן מייד לאחר החג ניגש ללימוד [[סמיכה לרבנות]] ונבחן והוכשר לרב. ימים טובים עם הרבי - סוכות, עמוד 35.}}.

לאחר נישואיו של הרב [[שבתי סלבטיצקי]] עם בת משפחת זילברשטיין מאנטוורפן, החל לשמש בשליחות [[הרבי]] בעיר, והפך עד מהרה ל[[משפיע]] הקהילה.

בשנת [[תשנ"ג]] יצא הרב [[מנחם חדאד]] לפעול בשליחות הרבי ב[[בריסל]] שב[[בלגיה]], שימש כרב קהילת 'בית יצחק' הספרדית, והקים את קהילת 'מעיין חי' הפועלת בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים בעיר. במקביל, החל בשנת [[תשנ"ג]] לעסוק בכשרות כהמשך לפעולותיו של אביו בתחום זה, ובמשך השנים צבר נסיון רב בתחום והקים את ארגון הכשרות 1K Kosher שהעניק כשרות בכל רחבי אירופה על מגוון רב של מוצרי מזון. לאחר עשר שנים רצופות של פעילות לחיזוק היהדות בעיר, נבחר על ידי מועצת המנהלים של קהילת 'שומרי הדת' ברוב מוחלט לכהן כרבה של בריסל, וב[[ח' כסלו]] [[תשס"ה]] התקיים טקס הכתרתו לרבה הראשי של בריסל בנוכחות [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], שר הפנים הבלגי, נשיא הקהילה היהודית, שלוחי הרבי ואישי ציבור וממשל נוספים.

בשנת [[תשע"ד]] נוסדה [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת תומכי תמימים]] באנטוורפן.

{{הערות שוליים}}
{{מדינות אירופה}}

בלגיה

2025-07-28T23:07:44Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים, אחידות ומחיקת פרט לא כ"כ חשוב

[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שליח הרבי לבלגיה]]
'''בֶּלְגִיָּה''' (ב[[צרפתית]]: '''Belgique''') היא מדינה ביבשת [[אירופה]] השוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי, צפונית לצרפת ומערבית לגרמניה, כאשר רצועת ים מפרידה בינה לבין אנגליה, הממוקמת מערבית אליה, ונחשבת לאחת מ'ארצות השפלה' שעברה לאורך השנים בין שלטונות שונים.

עיר הבירה של המדינה היא בריסל, ואוכלוסיית המדינה מורכבת ברובה מדוברי הולנדית (פלמים) ודוברי צרפתית (ואלונים) לצד אוכלוסיה קטנה יותר של דוברי גרמנית.

שטחה של המדינה הוא כ-30,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-12 מיליון תושבים, מתוכם כ-35,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==היסטוריה==
על ארצות המדינה שכנו בעבר שבטים שונים, שנכבשו בתקופה הרומית על ידי יוליוס קיסר, וכארבע מאות שנה מאוחר יותר נמסרו לידי הפרנקים.

בסביבות שנת ד'ת, התנצרו תושבי האזור ובמהלך ימי הביניים עבר חבל ארץ זה בין שלטונות שונים.

בסביבות שנת ה'ר, פרחו הכלכלה והאומנות המקומית תחת שליטת הדוכסות הצרפתית, ובעקבות כך הפכה [[אנטוורפן]] לעיר הנמל המרכזית דרכה עברו הסחורות שיוצרו במדינה לכל אירופה, וכמאה שנה לאחר מכן שקע שוב המצב המדיני באזור, תחת שלטון ספרד, דבר שגרר מאבק ציבורי נגד השלטון שפרץ בשנת ה'שכח ונמשך 80 שנה לבסוף הצליחו תושבי הולנד לגרש את השלטון הספרדי, בעוד בלגיה עצמה נותרה תחת השלטון הספרדי-קתולי.

בשנת ה'תע"ג עברה המדינה לשליטת אוסטריה במסגרת 'חוזה אוטרכט', ועם המהפכה הצרפתית נכבשה על ידי צבא נפוליון, ולאחר תבוסת נפוליון בשנת [[תקע"ה]] שוחררו משליטת צרפת, ובשנת תק"צ זכו בעצמאות, כאשר המלך הראשון ששלט במדינה היה נסיך גרמני בשם לאופולד.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] פלשו הגרמנים לבלגיה וביצעו בה פשעי מלחמה, דבר שזירז את הצטרפותה של בריטניה למלחמה, כאשר חלק מהקרבות הקשים ביותר במלחמה התרחשו על אדמת בלגיה.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה בלגיה כולה תוך 18, ועם סיום המלחמה בתבוסת גרמניה, שוחחר רוב שטחה של המדינה, והיא שגשגה מבחינת כלכלית, ובשל היותה מדינה נייטרלית התיישבו בה לאורך השנים מטות האיחוד האירופי, נאט"ו, ועוד, והדבר סייע עוד יותר בהתפחותה.

==יהדות בלגיה==
התיעוד הראשון של יהודים בבלגיה הוא מימי הביניים, אך הקהילה שהתהוותה במקום הושמדה ונכחדה בתקופת המגפה השחורה והפרעות שנלוו לה.

בתקופת שלטון האינקוויזיציה, נמלטו למדינה אנוסים מספרד ופורטוגל, ובהמשך התיישבו בה גם יהודים מגרמניה והאזור.

עם הכרזת העצמאות של בלגיה בשנת ה'תק"צ, חיו בה כ-1,000 יהודים, ועיקר פריחת הקהילה היהודית במקום החלה ערב מלחמת העולם הראשונה, עם גלי הגירה ממזרח אירופה.

בתקופת השואה נכבשה בלגיה על ידי הנאצים ובתהליך הדרגתי נשלחה מחצית האוכלוסיה היהודית למחנות המוות, מתוכם נרצחו כ-28,900 יהודים, כ-44% מכלל הקהילה, כאשר רבים מהתושבים הגויים סייעו להסתרת והצלת היהודים ולהילמטותם מהמדינה.

לאחר סיום המלחמה קמו מחדש קהילות יהודיות ב[[בריסל]] ו[[אנטוורפן]] ונכון לשנת [[תשפ"ה]], חיים בבלגיה כ-35,000 יהודים.

==חסידות חב"ד==
לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] התאספה בבלגיה קבוצת נערים שהסתופפו בצילו של הרב [[זלמן שניאורסון]], בהם הרב [[חיים אריה זילברשטיין]], הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב [[חיים מנחם טייכטל]] והרב [[נחום יעקובוביץ]].

חלק מאותם נערים, קבעו את מגוריהם לאחר חתונתם בבלגיה, בהם האחים הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] והרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]] שעסקו לפרנסתם ביהלומים, ולצד זאת עסקו בהפצת המעיינות בקרב הקהילה היהודית בעיר ונמנו על מקימי הקהילה החב"דית המקומית.

בקשר עם עסקנותו של ר' שמואל מאיר לחיזוק וביסוס עניני חב"ד בעירו, זכה לקבל מכתבי עידוד מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4558.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקנח].}}, ואף השתתף בסכומי כסף בפעולות השונות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=990&ArticleID=4015 השלוחים והשליחות], התקשרות גליון 674.}}, וכך גם רעייתו שזכתה בקשר לפעולותיה ליחידויות רבות עם הרבי, חלקן התקיימו אף לאחר שהרבי סיים את הנוהג לקבל ליחידות פרטית.

באותה תקופה התיישב במקום גם הרב [[יהודה חיטריק]] ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה ויחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}, ובחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

בשנים שלאחר מכן, בעקבות רעידת אדמה גדולה שפקדה את [[מרוקו]], עבר הרב [[סעדיה ליברוב]] לפעול בשליחות הרבי בבלגיה, ולאחר נישואיו של בנו הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] התיישב אף הוא באנטוורפן שבבלגיה בסמיכות לאביו.

בשנת [[תשכ"ח]] מונה הרב [[עזריאל חייקין]] לשמש כראב"ד [[בריסל]] ובמסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה. בשנת תש"נ, בודואן מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי, ובשנת תשנ"ב מונה לרבה הראשי של בלגיה.

בשנת [[תשל"א]] בהתוועדות שמחת תורה, מינה הרבי את חברי [[האו"ם החסידי]], ומינה את הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] ל'בעל הבית' על המדינה{{הערה|כאשר בחר הרבי ברב זילברשטיין שיהיה 'הבעל הבית' של מדינת בלגיה, אמר שאינו ראוי לכך כיון שאינו רב, והרבי הורה לו שאם כך - שיהפוך לרב, והוא מתכוון לכך ברצינות, ואכן מייד לאחר החג ניגש ללימוד [[סמיכה לרבנות]] ונבחן והוכשר לרב. ימים טובים עם הרבי - סוכות, עמוד 35.}}.

לאחר נישואיו של הרב [[שבתי סלבטיצקי]] עם בת משפחת זילברשטיין מאנטוורפן, החל לשמש בשליחות [[הרבי]] בעיר, והפך עד מהרה ל[[משפיע]] הקהילה.

בשנת [[תשנ"ג]] יצא הרב [[מנחם חדאד]] לפעול בשליחות הרבי ב[[בריסל]] שב[[בלגיה]], שימש כרב קהילת 'בית יצחק' הספרדית, והקים את קהילת 'מעיין חי' הפועלת בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים בעיר. במקביל, החל בשנת [[תשנ"ג]] לעסוק בכשרות כהמשך לפעולותיו של אביו בתחום זה, ובמשך השנים צבר נסיון רב בתחום והקים את ארגון הכשרות 1K Kosher שהעניק כשרות בכל רחבי אירופה על מגוון רב של מוצרי מזון. לאחר עשר שנים רצופות של פעילות לחיזוק היהדות בעיר, נבחר על ידי מועצת המנהלים של קהילת 'שומרי הדת' ברוב מוחלט לכהן כרבה של בריסל, וב[[ח' כסלו]] [[תשס"ה]] התקיים טקס הכתרתו לרבה הראשי של בריסל בנוכחות [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], שר הפנים הבלגי, נשיא הקהילה היהודית, שלוחי הרבי ואישי ציבור וממשל נוספים.

בשנת [[תשע"ד]] נוסדה [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת תומכי תמימים]] באנטוורפן.

{{הערות שוליים}}
{{מדינות אירופה}}

בלארוס

2025-07-28T23:03:51Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

'''בֵּלָארוּס'''{{הערה|בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד'''}} או '''רוסיה הלבנה''', היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון.

שטחה של המדינה הוא כ-200,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-9 מיליון תושבים, מתוכם כ-13,500 [[בני ישראל|יהודים]].

בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השנייה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים.

== יהודי בלארוס ==
היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת [[פולין]]. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומי של הקוזקים הפולניים.

ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו [[רב]]נים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] חוסלה הפעילות לחלוטין.

האוכלוסייה היהודית מונה נכון לשנת [[תשפ"ה]] כ-13,500 יהודים וקיימים במקום בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים.

==החסידות בבלארוס==
{{ערך חסר}}
לאחר עליית ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] הם מינו את [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מנהיג]] ה[[חסידים]] ברייסין ו[[ליטא]]. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין הייתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי [[רבותינו נשיאנו]]) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין".

== אישים בבלארוס==

{{טורים|
=== רבנים במדינה ===
====רבני [[קורניץ]]====
*הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא")
*הרב משה יהודה לייב לנדא
*הרב [[יעקב לנדא]]
*רבי [[שלמה אליהו אושפאל]]

====רבני [[שצעדרין]]====
*הרב [[יהודה לייב אסתרין]]
*הרב [[רפאל כהן]].
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]
*הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]]

====רבני [[באברויסק]]====
*הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]]
*רבי [[נחמיה מדוברובנה]]
*רבי [[הלל מפאריטש]]
*הרב [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] האדמו"ר מבאברויסק
*הרב [[שמואל בזפלוב]]

====רבני [[ליאדי]]====
*הרב [[אליהו יעקב דב שור]]

====רבני [[ליאזנא]]====
*[[אדמו"ר הזקן]]
*הרב [[אהרון לוין]]
*הרב [[אברהם הירץ קלאצקין]]

====רבני [[שקלוב]]====
*הרב [[חיים דון יחיא]]

====רבני [[רציצא]]====
*הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] האדמו"ר מרציצא
====רבני [[ז'לובין]]====
*הרב שלמה אפריים
*הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]
*הרב [[משה אקסלרוד]]
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*הרב [[שלום יהודה גריבוב]]
}}

==[[שלוחי הרבי]]==
* [[מינסק]] עיר הבירה - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]{{הערה|בן ר' מענדל דייטש}}.
* [[בריסק]] - הרב חיים רבינוביץ'.
* [[גרודנא]] הרב [[יצחק קופמן]].
* [[מוגילוב]] הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ (מוהילב)|מנחם מענדל אלפרוביץ]]'.
* [[בברויסק]] הרב שאול חבבו.

==לקריאה נוספת==
*'''ממלכת הרבי בבלרוס''', שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 110

{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בלארוס|*]]

אירופה

2025-07-28T22:58:50Z

81.218.140.41: קישורים

[[קובץ:04-12-2023-08-30-59-IMGS6043-758x505.jpg|שמאל|ממוזער|קונגרס משיח האירופאי ה-24, בבית משיח בית מנחם שב[[לונדון]], [[אנגליה]]]]
'''אירופה''' היא יבשת השוכנת מערבית ליבשת אסיה, שבחצי הכדור העליון. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה – באוקיינוס האטלנטי; במזרחה – בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה – בים התיכון ובים השחור. אירופה מורכבת מכ-50 מדינות, כש[[רוסיה]] היא הגדולה ביותר, הן בשטח והן בתושבים. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא בין היבשות הקטנות בעולם (אחרי [[אוסטרליה]]). ומנגד, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (אחרי אסיה ואפריקה), ומונה כ-750 מיליון תושבים (נכון לשנת [[תשפ"ה]]), המהווים כ-9% מכלל האנושות.

אוכלוסיית היהודים באירופה מונה כמיליון וחצי יהודים.

יבשת אירופה היא ערש הולדת ה[[חסידות]] בכלל וחסידות [[חב"ד]] בפרט, ועד לשנת [[ת"ש]] מרכז חסידות חב"ד שכן ביבשת זו.

עד ל[[שואה]] שבה נרצחו כ-6,000,000 יהודים הי"ד ברחבי אירופה ע"י הנאצים ימ"ש ועוזריהם – יהדות אירופה מנתה למעלה מ-9,000,000 יהודים.

אדמו"ר הריי"צ הקים את [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ומינה למנהל את הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], ([[כסלו]] [[תרס"ח]] - [[ה' באב]] [[תשנ"ה]]), והוא שימש כנציג [[אדמו"ר הריי"צ]] באירופה{{הערה|ראו לדוגמה אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד אגרת ה'שמח: '''"הרב בנימין גורודצקי הוא האחראי על הענינים קשורים עם אירופה"''', ושם אגרת ה'שכא: '''"נציגי באירופה, הרב בנימין גורודצקי"'''.}}, ואף מונה על ידי [[הרבי]] בשמיני עצרת [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]].}} על מדינות יבשת אירופה.
כיום באירופה מאות שלוחים בכל מדינות אירופה ורובם בצרפת. וכל מדינה מתנהלת באופן עצמאי.

== לשכת ליובאוויטש האירופאית ==

{{ערך מורחב|ערך=[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]}}

'''"לשכת ליובאוויטש האירופאית"''' הינה ההמשך של [[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]. בשנת [[תש"ו]] נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר [[יציאת רוסיה תש"ו|ניתנה הרשות]] לאזרחי [[פולין]] שברחו לרוסיה לחזור למדינת מולדתם, נוצרה במילא אפשריות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיה, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיה, כחמש מאות מאנ"ש.

בהמשך השנים ניהלה הלשכה משלוח שלוחים לארצות אפריקא בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, [[חיידר|חדרים]] וכו'.

בתחילה עמד בראש הלשכה הרב [[שמואל זלמנוב]] ובהמשך עמד בראשה הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] עד פטירתו.

לאחר פטירתו של הרב בנימין ממשיך הרב [[ראובן מטוסוב]] לנהל את הלשכה ביד רמה.

== ידידי פליטי מזרח אירופה ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]}}

בשנת [[תשכ"ח]] הקים הרבי את ארגון '''"ידידי פליטי מזרח אירופה"''' (המכונה "פר"י") במטרה לעורר את נקודת היהדות בקרב יוצאי מזרח-אירופה בכלל, ויהודי חבר-העמים בפרט.

המוסד נמצא ברחוב 'פרזידנט' שבשכונת קראון הייטס. הרבי היה מבקר במוסד זה אחת לשנה.

== מרכז רבני אירופה ==

{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז רבני אירופה]]}}

בשנת [[תש"ס]] הוקם '''"מרכז רבני אירופה"''' על ידי קבוצה של רבני ושלוחי חב"ד באירופה, תחת השם "מרכז רבני אירופה - חב"ד ליובאוויטש". בראש הארגון עמדו אז הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - רב ב[[מילאנו]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] - רבה של רוסיה, הרב [[עזריאל חייקין]] - רב ב[[בריסל]], והרב [[דוד משה ליברמן]] - רב ב[[אנטוורפן]]. לאחר ארבע שנות פעילות, בעקבות פניות של רבנים שאינם משויכים לחב"ד, הוחלט בארגון לצאת מהמסגרת הרשמית של חב"ד ולהכניס לארגון רבנים נוספים והשם שונה ל"מרכז רבני אירופה".

המרכז מאגד כ-800 מהרבנים האורתודוקסים באירופה{{הערה|[https://chabad.info/news/418346/ היהדות פורחת בקהילות ברחבי אירופה].}}, ומארגן כינוסי רבנים, מפקח על בתי עלמין עתיקים ביבשת, מפקח על עריכת גיורים מסייע בבירור יהדותם של מועמדים להצטרף לקהילות, מסייע בבניית מקוואות ומוציא לאור ספרים וקבצים תורניים.

לארגון גוף כשרות בשם [[כשרות EK]].

==קונגרס משיח האירופאי==

החל משנת [[תש"ס]] מתקיים מידי שנה קונגרס משיח האירופאי ב[[בית משיח לונדון]], בו משתתפים משפיעים רבנים ושלוחים מרחבי העולם ומארץ הקודש שמתוועדים במהלך שבוע. הקונגרס מתקיים בסוף השבוע הסמוך לי"ט כסלו - חג הגאולה וננעל בסעודת מלווה מלכה חגיגית{{הערה|1=[https://chabad.info/news/1034293/ קונגרס משיח האירופאי ה-24 בבית משיח לונדון אנגליה י"ט כסלו] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ראו גם==
*[[אנגליה]]
*[[צרפת]]
*[[גרמניה]]
*[[אוסטריה]]
*[[איטליה]]
*[[ברית המועצות]]
*[[רוסיה]]
*[[בנימין אליהו גורודצקי]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94 ידיעות וחדשות חב"ד על אירופה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{מדינות אירופה}}
{{יבשות בעולם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשות]]

אירופה

2025-07-28T22:53:21Z

81.218.140.41: עדכון והוספת םרט חשוב

[[קובץ:04-12-2023-08-30-59-IMGS6043-758x505.jpg|שמאל|ממוזער|קונגרס משיח האירופאי ה-24, בבית משיח בית מנחם שבלונדון, אנגליה]]
'''אירופה''' היא יבשת השוכנת מערבית ליבשת אסיה, שבחצי הכדור העליון. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה – באוקיינוס האטלנטי; במזרחה – בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה – בים התיכון ובים השחור. אירופה מורכבת מכ-50 מדינות, כש[[רוסיה]] היא הגדולה ביותר, הן בשטח והן בתושבים. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא בין היבשות הקטנות בעולם (אחרי [[אוסטרליה]]). ומנגד, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (אחרי אסיה ואפריקה), ומונה כ-750 מיליון תושבים (נכון לשנת [[תשפ"ה]]), המהווים כ-9% מכלל האנושות.

אוכלוסיית היהודים באירופה מונה כמיליון וחצי יהודים.

יבשת אירופה היא ערש הולדת ה[[חסידות]] בכלל וחסידות [[חב"ד]] בפרט, ועד לשנת [[ת"ש]] מרכז חסידות חב"ד שכן ביבשת זו.

עד ל[[שואה]] שבה נרצחו כ-6,000,000 יהודים הי"ד ברחבי אירופה ע"י הנאצים ימ"ש ועוזריהם – יהדות אירופה מנתה למעלה מ-9,000,000 יהודים.

אדמו"ר הריי"צ הקים את [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ומינה למנהל את הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], ([[כסלו]] [[תרס"ח]] - [[ה' באב]] [[תשנ"ה]]), והוא שימש כנציג [[אדמו"ר הריי"צ]] באירופה{{הערה|ראו לדוגמה אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד אגרת ה'שמח: '''"הרב בנימין גורודצקי הוא האחראי על הענינים קשורים עם אירופה"''', ושם אגרת ה'שכא: '''"נציגי באירופה, הרב בנימין גורודצקי"'''.}}, ואף מונה על ידי [[הרבי]] בשמיני עצרת [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]].}} על מדינות יבשת אירופה.
כיום באירופה מאות שלוחים בכל מדינות אירופה ורובם בצרפת. וכל מדינה מתנהלת באופן עצמאי.

== לשכת ליובאוויטש האירופאית ==

{{ערך מורחב|ערך=[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]}}

'''"לשכת ליובאוויטש האירופאית"''' הינה ההמשך של [[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]. בשנת [[תש"ו]] נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר [[יציאת רוסיה תש"ו|ניתנה הרשות]] לאזרחי [[פולין]] שברחו לרוסיה לחזור למדינת מולדתם, נוצרה במילא אפשריות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיה, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיה, כחמש מאות מאנ"ש.

בהמשך השנים ניהלה הלשכה משלוח שלוחים לארצות אפריקא בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, [[חיידר|חדרים]] וכו'.

בתחילה עמד בראש הלשכה הרב [[שמואל זלמנוב]] ובהמשך עמד בראשה הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] עד פטירתו.

לאחר פטירתו של הרב בנימין ממשיך הרב [[ראובן מטוסוב]] לנהל את הלשכה ביד רמה.

== ידידי פליטי מזרח אירופה ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]}}

בשנת [[תשכ"ח]] הקים הרבי את ארגון '''"ידידי פליטי מזרח אירופה"''' (המכונה "פר"י") במטרה לעורר את נקודת היהדות בקרב יוצאי מזרח-אירופה בכלל, ויהודי חבר-העמים בפרט.

המוסד נמצא ברחוב 'פרזידנט' שבשכונת קראון הייטס. הרבי היה מבקר במוסד זה אחת לשנה.

== מרכז רבני אירופה ==

{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז רבני אירופה]]}}

בשנת [[תש"ס]] הוקם '''"מרכז רבני אירופה"''' על ידי קבוצה של רבני ושלוחי חב"ד באירופה, תחת השם "מרכז רבני אירופה - חב"ד ליובאוויטש". בראש הארגון עמדו אז הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - רב ב[[מילאנו]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] - רבה של רוסיה, הרב [[עזריאל חייקין]] - רב ב[[בריסל]], והרב [[דוד משה ליברמן]] - רב ב[[אנטוורפן]]. לאחר ארבע שנות פעילות, בעקבות פניות של רבנים שאינם משויכים לחב"ד, הוחלט בארגון לצאת מהמסגרת הרשמית של חב"ד ולהכניס לארגון רבנים נוספים והשם שונה ל"מרכז רבני אירופה".

המרכז מאגד כ-800 מהרבנים האורתודוקסים באירופה{{הערה|[https://chabad.info/news/418346/ היהדות פורחת בקהילות ברחבי אירופה].}}, ומארגן כינוסי רבנים, מפקח על בתי עלמין עתיקים ביבשת, מפקח על עריכת גיורים מסייע בבירור יהדותם של מועמדים להצטרף לקהילות, מסייע בבניית מקוואות ומוציא לאור ספרים וקבצים תורניים.

לארגון גוף כשרות בשם [[כשרות EK]].

==קונגרס משיח האירופאי==

החל משנת [[תש"ס]] מתקיים מידי שנה קונגרס משיח האירופאי ב[[בית משיח לונדון]], בו משתתפים משפיעים רבנים ושלוחים מרחבי העולם ומארץ הקודש שמתוועדים במהלך שבוע. הקונגרס מתקיים בסוף השבוע הסמוך לי"ט כסלו - חג הגאולה וננעל בסעודת מלווה מלכה חגיגית{{הערה|1=[https://chabad.info/news/1034293/ קונגרס משיח האירופאי ה-24 בבית משיח לונדון אנגליה י"ט כסלו] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ראו גם==
*[[אנגליה]]
*[[צרפת]]
*[[גרמניה]]
*[[אוסטריה]]
*[[איטליה]]
*[[ברית המועצות]]
*[[רוסיה]]
*[[בנימין אליהו גורודצקי]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94 ידיעות וחדשות חב"ד על אירופה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{מדינות אירופה}}
{{יבשות בעולם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשות]]

ונציה

2025-07-28T22:47:37Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

[[קובץ:ונציה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבצע חנוכה בונציה]]
'''ונציה''' היא [[עיר קטנה|עיר]] הממוקמת בצפון-מזרח [[איטליה]]. העיר ידועה כעיר על ה[[מים]], והמעבר בחלק מרחובותיה נעשה על ידי גשרים [[אוניה|וסירות]].

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-250,000 תושבים, מתוכם כ-600 [[בני ישראל|יהודים]].

==חב"ד בעיר==
===[[בית חב"ד]]===
מתוך כעשרים [[יחידות עשרות מאות אלפים רבבות|מיליון]] תיירים הפוקדים את העיר בכל שנה - כ-300 [[1000|אלף]] מהם [[יהודים]], מרביתם נפגשים לפחות עם אחת מהתוכניות והפעילויות העניפות של ה[[בית חב"ד]]. המנוהל על ידי ה[[שליח]] לונציה הרב [[רחמים בנין]], ועוזרו הרב עמיחי ריבר. הבית חב"ד ממוקם במרכז ה[[גטו ליובאוויטש|גטו]] היהודי, ונותן מענה וסיוע לאלפי המטיילים, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. לתועלת הקהילה והמטיילים.

===מסעדה===
ה[[בית חב"ד]] מפעיל שתי מסעדות [[כשרות]], [[חלב]]ית [[בשר וחלב|ובשרית]], [[שבת|ובשבתות]] נערכות במקום [[סעודת שבת|סעודות שבת]] [[100|למאות]] מטיילים ללא [[כסף (ממון)|תשלום]]. המסעדות עומדות תחת פיקוח של הרב [[גרשון מענדל גרליק]], השליח הראשי רב קהילת [[חב"ד]] באיטליה.

===[[מקווה|מקווה טהרה]]===
במסגרת פעילות ה[[בית חב"ד]] פועל [[מקווה]] טהרה [[איש (תואר)|לגברים]], ו[[מקווה]] נוסף ל[[אשה|נשים]].

===[[ישיבה]] ו[[סמיכה לרבנות|מכון סמיכה]]===
ה[[בית חב"ד]] מפעיל [[ישיבה]] ו[[סמיכה|מכון הסמכה לרבנות]] ל[[תמימים|תלמידי התמימים]]. מידי [[שנה]] [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] קבוצת בחורים.

[[תמים|תלמידי הישיבה]] מסייעים ל[[בית חב"ד]] בפעילות סביב [[לוח השנה העברי|מעגל השנה]], ב[[חג|מועדי ישראל]] וב[[שבת]]ות.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.jewishvenice.org אתר הבית של בית חב"ד]
* [https://chabad.info/news/959291/ תיעוד מאיטליה: הצלם החב"די תיעד את ונציה שעל המים] {{אינפו}} {{תמונה}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/3893451/jewish/In-Venice-Witnessing-Extraordinary-Activities-by-Not-So-Ordinary-People.htm בוונציה, עדים לפעילויות יוצאות דופן של אנשים (לא כל כך) רגילים]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

[[קטגוריה:איטליה]]

מילאנו

2025-07-28T22:45:24Z

81.218.140.41: הוספת פרט ואחידות - ביחס לערכים אחרים

[[קובץ:770 איטליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד במילאנו בדמות [[770]]]]'''מילאנו''' היא העיר השניה בגודלה ב[[איטליה]], והעיר הגדולה ביותר בצפון איטליה.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-1.5 מיליון תושבים, מתוכם כ-7,000 [[בני ישראל|יהודים]].

== שלוחים במילאנו ==
רשימה חלקית
{{טורים|תוכן=
*דובר חב"ד בתקשורת הישראלית : ר׳ עמוס דור
*הרב שלמה בכור.
*הרב [[יצחק בלינוב]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]].
*הרב יוסף חדאד.
*הרב יוסף יצחק חדאד.
*הרב משה חדאד.
*הרב אברהם חזן.
*הרב אפרים חדאד
*הרב יגאל חזן.
*הרב לוי חזן.
*הרב שולם חזן.
*הרב שמואל חזקיה.
*הרב [[משה לאזאר]].
*הרב צמח מזרחי.
*הרב דוד מרטינטי
*הרב [[מיכאל נזרולאי]].
*הרב מנחם מענדל קידר.
*הרב מנחם מענדל קפלן.
*הרב ישראל מאיר רודל.
*הרב זלמן שייקביץ.
*הרב לוי שייקביץ.
*הרב מענדל שפרינגר.
===שלוחים בעבר===
*הרב [[יעקב גנזבורג]].
*הרב [[משה שייקביץ]].
*הרב [[ישועה חדאד]].
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[גרשון מנדל גרליק]] - [[שליח]] ראשי ל[[איטליה]].
*הרב שלום אלמליח.
*הרב [[לוי חזקיה]].
*הרב [[שמואל רודל]].
}}

==מוסדות חב"ד במילאנו==
בעיר בית ספר יהודי, [[ישיבה גדולה]] ומכון סמיכה - אליו נשלחים מידי שנה מספר 'תלמידים השלוחים' מתות"ל המרכזית - 770 וסמינר לבנות בהנהלת הגברת גרליק והגברת ווילישנסקי.כמו כן תרגום ספרי חסידות לאיטלקית ע"י מכון ממש בניהולו של השליח הרב שלמה בכור.

{{קצרמר}}
[[קטגוריה:איטליה]]

רומא

2025-07-28T22:42:55Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

העיר '''רומא''' הינה בירתה של [[איטליה]]. בעבר פעלה במקום קהילה יהודית מפוארת בעלת חשיבות שהייתה המרכז היהודי הראשון באירופה. במקביל, התבסס מעמדה של העיר כמרכזה של הנצרות הקתולית.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-3 מיליון תושבים, מתוכם כ-15,000 [[בני ישראל|יהודים]].

כיום, פועלים בעיר שלוחי הרבי בראשותו של הרב [[יצחק חזן]], החולשים על פעילות כוללת המגיעה אל כל תושביה היהודיים של רומא.

==ההיסטוריה יהודית של רומא==
בשנת ג' אלפים ת"ר החלה ההתיישבות היהודית במקום כאשר שלוחי ה[[חשמונאים]] הגיעו לרומא והחלו לבסס שם קהילה יהודית. במשך מעל לחמש מאות שנה תססו במקום חיים יהודים פורחים ומשגשגים, אך עם שקיעתה של האימפרייה הרומית ועליית קרנה של הכנסייה הנוצרית במקום, החלו השלטונות להצר את צעדיהם של היהודים.

מצב זה נמשך זמן ארוך עד שבשנת ה' אלפים שט"ו קיבלו ההתנכלויות ליהודים מסגרת רשמית והאפיפיור פאולוס הרביעי גזר שליהודים יותר להתגורר רק בתחומי גטו קטן שכלל מספר רחובות מועטים.

לאחר קרוב למאתיים שנה של דיכוי, עם הכרזת עצמאותה של איטליה, קיבלו היהודים מעמד שווה ותפסו עמדות ממשל בכירות.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נחקקו באיטליה חוקי גזע שהשפיעו לרעה על מצבה של הקהילה היהודית ברומא, ובשנת [[תש"ג]] נכנס צבא גרמניה לעיר והחל במשלוח יהודים אל מחנות ההשמדה. תוך כדי ביצוע המשלוחים לאחר שהנאצים הספיקו להוציא להורג כאלפיים מתושביה היהודים של העיר, שחררו צבאות בעלות הברית את העיר מעול הכיבוש הנאצי, ושאר התושבים ניצלו.

==הקהילה היהודית כיום==
נכון לשנת [[תשע"ד]] הקהילה היהודית בעיר מונה מעל ל-15,000 תושבים, והיא מהווה את הקהילה היהודית הגדולה ביותר באיטליה, ובתחומי העיר מרוכזים רוב המוסדות העיקריים של יהדות איטליה.

[[שליח]] [[הרבי]] בעיר הרב [[יצחק חזן]], החל לפעול במקום בשנת [[תשל"ז]], והיה הראשון שפתח [[תלמוד תורה]] במקום לתושבי העיר.

במשך השנים, הביא הרב חזן לעיר חמישה זוגות נוספים של שלוחים שיפעלו תחתיו, ויחדיו הם מגיעים לכל שכבות האוכלוסייה היהודית של העיר, ודואגים לקיים איתם פעילות יהודית סביב מעגל השנה.

תחת הנהלת בית חב"ד פועל [[מכון בר מצווה]], בית ספר יהודי לימי ראשון, ספרייה יהודית, גנים ומעונות יום, ומוסדות נוספים.

===השלוחים בעיר===
*הרב יצחק חזן - שליח ראשי, ורב [[בית הכנסת]] 'אגודת אשכנזים' בעיר
*הרב שלום דובער חזן - מנהל בית חב"ד מונטוורדה
*הרב אהרן לאוטרדי - מנהל בית חב"ד בגטו היהודי של רומא
*הרב [[מנחם מענדל לזר]] - מנהל בית חב"ד פיאזה בולוניה
*הרב [[רוני קנרוטו]] - מנהל בית חב"ד ויאל ליביה
*הרב מאיר שלמה שייקביץ.
==לקריאה נוספת==
הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], מבוא לחוברת '''[https://drive.google.com/file/d/1T9zDkn4FPxbm7sLiwVqd-ov86mBo1Gmo/view?usp=drive_link שער רומי]'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/in-focus/551781/ סיור וירטואלי: בית חב"ד והקהילה היהודית ברומא] {{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5600622/jewish/23-Facts-About-the-Jews-of-Rome.htm 23 עובדות על יהודי רומא]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

[[קטגוריה:איטליה]]

איטליה

2025-07-28T22:40:25Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

[[קובץ:770 איטליה.jpg|שמאל|ממוזער|בית חב"ד במילאנו בדמות [[770]]]]
'''איטליה''' היא מדינה בדרום אירופה, מצפון תחומה על ידי הרי האלפים, והיא גובלת ב[[צרפת]], ב[[שווייץ]], וב[[אוסטריה]]. בצפון מרכז המדינה נמצאת המדינה הזעירה סן מרינו, ובמרכז המדינה, בירתה [[רומא]].

שטחה של המדינה הוא כ-300,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-60 מיליון תושבים, מתוכם כ-35,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==שלוחים ובתי חב"ד במדינה==
במדינה עשרות שלוחים, הפועלים במספר ערים. להלן רשימה חלקית:

*'''[[מילאנו]]:''' לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים.
*'''[[רומא]]''': השליח הראשי הרב [[יצחק חזן]] ולצידו שלוחים נוספים.
*'''[[ונציה]]''': השלוחים: הרב [[רחמים בנין]], הרב עמיחי ריבר, בעיר קיימת ישיבה ומכון סמיכה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות.
*'''בולוניה''': השליח הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]].
*'''פירנצה''': השליח הרב לוי וולובסקי.
*'''טריאסטה''': השליח הרב אריאל יצחק חדד.
*'''ג'נובה''': השליח הרב אליעזר חזן.
*'''ורונה''': השליח הרב יוסף יצחק לביא.

==הרבי על איטליה==
באחד ממכתביו {{הערה|אג"ק חלק יו"ד עמ' צ"ד}} ציין הרבי שמדינת איטליה לא הייתה בזמן האבות הקדושים, אלא רק מאוחר יותר בזמן שלמה המלך.
בהתוועדות קודש {{הערה| ש"פ תבוא ח"י אלול תשי"ג}} סיפר הרבי על הבטלנות ששררה באיטליה בשנים ההם: {{ציטוטון| יש צורך להבהיר ולהבטיח דבר אחד, ובהקדים, מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהיו אומרים על מדינת איטליא שהאמת היא שהיא מדינה ככל המדינות, יש בה רכבות, ישנו הקטר ישנם הקרונות ישנו הקטר והאדים, ישנה הצפירה וכל הענינים; חסר רק דבר אחד: שכחו לחבר את הקטר אל הקרונות...}}
==לקריאה נוספת==
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], מבוא לחוברת '''[https://drive.google.com/file/d/1T9zDkn4FPxbm7sLiwVqd-ov86mBo1Gmo/view?usp=drive_link שער רומי]'''
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]], '''איטליא של (יון) רומי''', בתוך [https://drive.google.com/file/d/1uCCaJC6NSh6qJlenTfEQ6b9fBn3PQ7iw/view?usp=drive_link קובץ ויהי בישורון מלך], [[תשמ"ב]]
{{מדינות אירופה}}
[[קטגוריה:איטליה|*]]
{{הערות שוליים}}

גרמניה

2025-07-28T22:36:47Z

81.218.140.41: הפרדת פסקאות

[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]]
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה ב[[פולין]] ובצ'כיה; בדרומה ב[[אוסטריה]] וב[[שווייץ]] ובמערבה היא גובלת ב[[צרפת]], בלוקסמבורג, ב[[בלגיה]] וב[[הולנד]].

שטחה של המדינה הוא כ-360,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-84 מיליון תושבים, מתוכם כ-150,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==תנועת ההשכלה==
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה [[תנועת ההשכלה]] היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי.

אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], ובאריכות בערך [[תנועת ההשכלה]].}}.

==תחת השלטון הנאצי==

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג (בית הנבחרים הגרמני), הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה.

בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין.

ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס אס (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש נערכו מספר פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה.

עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי.

באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם של המגורשים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים.

על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט.

בתגובה להתנקשות נערך ב-ט"ז חשון תרצ"ט פוגרום נקמה של אנשי המשטרה הפוליטית ביהודי ברלין, ולראשונה נחשפו יהודי גרמניה לאלימות ולסכנת חיים. במהלך הפוגרום התנפלו הפורעים על בתי יהודים, הכו אלפי יהודים, הרגו 92 יהודים, שרפו מאות בתי-כנסת, בתי-ספר וחנויות, הרסו כ–7,500 בתי-עסק ואסרו 30 אלף יהודים במחנות ריכוז. הפוגרום כונה "ליל הבדולח", על-שם שברי הזכוכיות של חלונות-הראווה בחנויות היהודים. מ–1938, לאחר "ליל הבדולח", היגרו מגרמניה כ–150 אלף יהודים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית.

תשומת לבם של הגרמנים הייתה נתונה, בראש ובראשונה, לטיפול במיליוני היהודים בשטחים החדשים שנכבשו במזרח אירופה. בשלב הראשון רוכזו יהודי פולין בגטאות, ובהמשך התחילו לפעול יחידות איינזצגרופן לחיסול קהילות יהודיות שלמות בשטחים שנכבשו מברית המועצות. בערי גרמניה עצמה לא הוקמו גטאות לריכוז היהודים, ולא פעלו בעיירותיה ובכפריה יחידות איינזצגרופן, אלא הלכה והתגבשה התפיסה שאת שארית יהודי גרמניה יש לגרש לשטחים במזרח, שם יזכו לטיפול דומה לזה של היהודים המקומיים. באוקטובר 1941 התחיל גירושם של יהודי גרמניה ואוסטריה לגטאות לודז', מינסק, קובנה וריגה.

בוועידת ואנזה שהתקיימה בברלין בינואר 1942 נתקבלו ההחלטות על המנגנון לביצועו של הפתרון הסופי. בפרוטוקול הוועידה צוין מספר היהודים בשטחי גרמניה "הישנה" כ-131,800, ובאוסטריה עוד 43,700. לאלה יועד גורל דומה לזה של כלל יהודי אירופה, 11 מיליון במספר. במהלך כשנה לאחר הוועידה קיבלו יהודי גרמניה הנותרים צווי גירוש בהם נדרשו להתייצב בתחנות הרכבת של ערי גרמניה השונות, שם הועלו על רכבות ונשלחו אל מחנות ההשמדה.

ב-19 במאי 1943 הוכרזה גרמניה "יודנריין" (Judenrein - נקייה מיהודים). יוצאי דופן אחדים שניצלו מן ההשמדה היו חלק מאלה שנישאו ב"נישואי תערובת" לארים, בני תערובת, וקומץ יהודים ששרדו במחבוא בסיוע חסידי אומות העולם. רק בודדים מבין יהודי גרמניה ששרדו את המלחמה מחוץ לגבולות גרמניה שבו אליה לאחר המלחמה.

==הרבי בגרמניה==
[[קובץ:הרבי ברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]
בחודש [[חשון]] [[תרפ"ח]] עזב [[הרבי]] את גבולות ברית המועצות, והצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה ב[[ריגא]] ושימש כמזכירו האישי. מאוחר יותר, בחודש [[טבת]] עבר לברלין בירת גרמניה. שם נרשם על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ללימודים אקדמיים סדירים באוניברסיטת הומבולט.

לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ט]], חודשים אחדים לאחר חתונת הרבי עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו]] חזר הרבי יחד עם הרבנית והתגוררו בברלין. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[י"ב טבת]] [[תרצ"ג]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לברלין עקב סיבות רפואיות, שם שהה במשך למעלה מחודשיים בבית הבראה.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] תרצ"ג.

בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ה, סיפר הרבי אודות אותם ימים בגרמניה: "כאשר העסק בגמילות חסדים אינו ע"פ התורה אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו'. וכפי שראו אלו שהיו בגרמני' - גם אָנוכי, כאשר נזדמן לי לשהות שם תקופה מסוימת - שהיו כמה וכמה אגודות של "צער בעלי חיים" אשר לא יכלו לסבול שמצערים חתול או כלב על ידי זה שלא נותנים להם את מזונם בעתו ובזמנו, ועשו את כל התלוי בהם להעמיד לדין את אלו שאינם נוהגים כראוי עם החתול או הכלב, לקחת מהם את הבע"ח שברשותם ולדאוג להם מכספי הממשלה, וביחד עם זה באותה שעה התנהגו עם '''בני אדם''' באופן '''הפכי''' לגמרי - '''להמיתם במיתות משונות''', רחמנא ליצלן, ולא עוד אלא שעשו זאת באופן של '''עסק''', לא רק בהיותם במשרד, במשטרה וכיו"ב, אלא במשך כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות למי שאינו משתייך למפלגה שלהם, ועאכו"כ אם הוא יהודי... בזה הי' כל מעיינם במשך כל היום כולו. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהיה בנוי ומיוסד על שכל אנושי (שאז אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו' עד להנהגה באופן האמור רחמנא ליצלן), כי אם ע"פ '''התורה''', "העוסק בתורה ובגמ"ח", שאז בטוחים שגם העסק בגמ"ח יהיה באופן המתאים - גמילות חסדים '''לאמיתתה'''". {{הערה| התוועדויות תשמ"ה, ח"ב, עמ' 860.}}.

==מחנה פליטים פוקינג==
{{ערך מורחב|פוקינג}}
פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]].

במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]].

==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע בשמחת תורה תרע"ו מהרבי הרש"ב:
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז (גרמניה) ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד... האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}.

הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}.
בחודש חשוון תרע"ו הרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב (ראו ערך "רוסטוב").

בשיחת י"ט כסלו תשי"ד אמר הרבי:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שהמגיד ממעזריטש מסר לתלמידיו "ייחודים" עבור כל המדינות, מלבד על מדינת אשכנז.

– במשך כל השנים לא הבינו את פשר הדברים: מה רוצים ממדינת אשכנז?!... אמנם, ריבוי שנים לאח"ז – למעלה ממאה וחמישים שנה לאחרי זמנו של המגיד – תופסים ("כאַפּט מען זיך") עד כמה גדולה ראייתו של צדיק, שרואה בעיני בשר למרחק של כמה וכמה שנים ודורות לאח"ז!...

ובכל אופן, בנוגע לכל שאר המדינות נמסרו "יחודים" כו', שעל ידם נקל יותר לבנ"י לעסוק בעבודת הבירורים בכל אותם מקומות גם בימינו אלה. – ולהעיר, שכתוצאה מזה, לא מופרך שבימינו אלה יהי' ענין של בירורים גם במדינת אשכנז".{{הערה|תורת מנחם חלק י, ע' 256.}}.

ובשיחה מסוכות תשכ"ג: "כידוע שאצל המגיד הי' מספר התלמידים "פי שניים" מאשר אצל הבעש"ט, ולכל תלמיד מסר המגיד "יחודים" כדי שכל אחד יפעל בעבודת הבירורים במדינה שלו (מלבד מדינת אשכנז, שהיתה באופן של תכלית הרע)"... ובהערה שם: "כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר נ"ע בנוגע למלחמה שהתחילה בשנת תרע"ד (ראה מגדל עוז (כפ"ח תש"מ) ריש ע' תנח), אלא שבשעתו לא הבינו כוונת הדברים, אבל בימינו, לאחרי שיודעים אודות הגזירות ושמדות כו', מובנים הדברים".{{הערה|תורת מנחם, חלק לה, ע' 62, ובהערה 61.}}.

על אופיים של יהודי גרמניה, סיפר הרבי: "פעם כשהי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בווינא, באו אנ"ש ללוותו, וכרגיל אצל אנ"ש, באו משך זמן קודם זמן נסיעתה של הרכבת. בשעת מעשה עמד שם א' מיהודי אשכנז ("אַ דייטש"), ואמר שעדיין יש "איינע מינוטע". נענה הרבי ואמר: אכן, רגע אחד הוא זמן רב, שהרי "בשעתא חדא וברגעא חדא" אפשר לעשות תשובה, ועד ש"זדונות נעשים לו כזכיות"".{{הערה|תורת מנחם חלק יח, ע' 95.}}.

עוד סיפר הרבי {{הערה|תורת מנחם חלק ט, ע' 114.}}: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר אודות אחת מנסיעותיו עם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע למקום מרפא ("קוראָרט") במדינת גרמניא, אשר, למרות טבעם של תושבי המקום שכל עניניהם מחושבים במדידה והגבלה ביותר, למד הרבי עמהם חסידות, וכמה מהם נתקרבו לתורת החסידות, ואחד מהם נתקשר ביותר עד שהתחיל ללמוד חסידות ולהתנהג בדרכי החסידות, והתחיל לעסוק גם בעבודה דמס"נ בק"ש (שזהו זמן העבודה דמס"נ, שצריך לצייר לעצמו מס"נ בפועל או בכח), אע"פ שזהו נגד טבעו, וסיפר שמשך זמן התעסקותו בעבודת המס"נ בק"ש הוא "באַלד איינע מינוטע"... – כנראה שהי' מונח לידו שעון, ובאמצע ה"מסירת נפש" הביט בשעון לראות כמה זמן נמשכת המס"נ..." {{הערה|וראה גם תורת מנחם חלק לב, ע' 59 ושם: "ידוע הסיפור שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות נסיעתו הראשונה למדינת אשכנז ("דייטשלאַנד"),
– לאחרי שכבר הגיע שם ענין לימוד החסידות מכמה שנים לפנ"ז, ובמילא ידעו גם שצריכה להיות התבוננות בתפלה, ובפרט ההתבוננות באמירת שמע ישראל וברוך שם כו', וכבר היו בין יהודי אשכנז כאלו שלמדו והתחילו להתנהג לפי הלימוד שלמדו בתורת החסידות –

שפגש שם יהודי אחד (כ"ק מו"ח אדמו"ר הזכירו בשמו), והי' בידידות עמו, והלה סיפר לו שלמד מאמרי חסידות, ספרים או קונטרסים, ונעשה אצלו גם לימוד המביא לידי מעשה, וראי' לדבר – כפי שהמשיך לספר לכ"ק מו"ח אדמו"ר עד כמה פעל אצלו ("אויף ווי ווייט איז באַ אים דערגאַנגען") לימוד החסידות – שלימוד החסידות שצריך להאריך באחד עד כדי מסירות נפש, פעל אצלו, שכאשר מגיע לק"ש, נמשכת אצלו האריכות באחד "פאַסט איינע מינוטע", כלומר, שמאריך באחד כמעט במשך דקה אחת!...

כמה זמן לוקח לאדם מדוד ומוגבל לומר תיבת "אחד"? – הרי זה ענין של רגעים; אלא, כיון שלמד חסידות, והמשיך הענין בעבודתו לקונו גם בעבודת התפלה, ועד לק"ש – הנה אצלו נמשכת האריכות באחד כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע"); הוא אמנם לא הגיע עדיין לאריכות של של דקה שלימה, אבל כבר יצא מכלל רגעים!

ובכן: הן אמת שעד כמה שיהודי יאריך באחד, יכול הזולת למדוד לפי השעון כמה זמן נמשכת האריכות באחד (שהרי יש לו עבודה גם לאחרי ק"ש – אמירת שמונה-עשרה, ולאח"ז גם הענינים שנקראים בשם "שארית התפלה"); אבל, כאשר הוא בעצמו מודד את האריכות שלו באחד, ויודע שנמשכת כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע") – אין זה הענין ד"בכל מאדך", למעלה ממדידה והגבלה.".}}.

על קהילת פרנקפורט סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר {{הערה| אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג ע' תקכד. וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"א ריש ע' שמב.}}, כיצד קרה הדבר שבפראַנקפורט היו יהודים אדוקים ביותר בתומ"צ, ששמם התפרסם ("זיי האָבן גע'שם'ט") בכל גרמניא באדיקותם, אף שבתחילה היו שם כל ה"משכילים" הגדולים.

דבר זה קרה על-ידי שלוש נשים מישראל, שהתעקשו אז בתוקף על חבישת "פאה נכרית", על טהרת המשפחה ועל חינוך הכשר לילדיהן, והדבר פעל גם על אנשים ונשים אחרים, ובמשך הזמן עדה שלמה מישראל בפראַנקפורט נשתנתה לטוב".{{הערה|תורת מנחם חלק יב, ע' 190.}}.

על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר:
"כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדוּלה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות)".{{הערה|תורת מנחם חלק ב, ע' 246.}}.

==גרמניה היום==
בשנת [[תש"נ]] מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ-150,000 יהודים, מתוכם כ-130,000 איש רשומים כחברים בקהילות היהודיות. כמו כן, מתגוררים בגרמניה כ-14,000 ישראלים.

===בתי חב"ד בגרמניה===
* '''בית חב"ד פרנקפורט''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן גורביץ]].
* '''בית חב"ד אופנבך''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (אופנבך)|מנחם מענדל גורביץ']].
* '''בית חב"ד ברלין''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[יהודה טייכטל]].
* '''בית חב"ד דוסלדורף''' - תחת הנהלתו של השליח הרב חיים ברכהן.
* '''בית חב"ד דרזדן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן הבלין]].
* '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שלמה ביסטריצקי]].
* '''בית חב"ד הנובר''' - ניהל השליח הרב [[בנימין וולף]] נפטר בשנת [[תש"פ]]. כיום תחת השליחה מרת וולף מכהן כשליח הרב [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]].
* '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור טרבניק.
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[חיים אליעזר חיטריק]].
* '''בית חב"ד פוטדם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[נחום פרסמן]].
* '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל שטראקס.
* '''בית חב"ד אאכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גרוזמן.
* '''בית חב"ד קרלסרוהה''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מרדכי מנדלסון]].
* '''בית חב"ד פרייבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גיטלר.
* '''בית חב"ד דורטמונד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל וילנקין]].
* '''בית חב"ד אסן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב אהרונוב.
* '''בית חב"ד באד-הומבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב רבינוביץ.
* '''בית חב"ד קרפלד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב ווגנר.
* '''בית חב"ד מיינץ''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שלום דובער אשכנזי.

===ישיבת חב"ד בגרמניה===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים פרנקפורט}}
=== פרשת [[ברית המילה]] ===
{{פסקה חסרה}}
בשנת [[תשע"ב]] עלתה הצעת חוק לאסור את קיום מצוות ברית מילה. לאחר מאבקים ממושכים העביר הפרלמנט בגרמניה חוק המתיר את קיום המצווה על כל פרטיה.

בשנת [[תשע"ג]] נפתחה חקירה נגד ה[[שליח]] ב[[ברלין]], הרב [[יהודה טייכטל]] בעקבות עריכת ברית לבנו. בתביעה מוזכרים גם ה[[מוהל]] [[מנחם פליישמן]] מ[[ארץ ישראל]] וסב התינוק הרב [[יוחנן גוראריה]] רב העיר [[חולון]]{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75549 הידיעה באתר חב"ד אינפו]}}.

בעקבות התביעה הוציאו ועד הקהילה ו[[מרכז רבני אירופה]] הודעה לתקשורת בה מביעים תמיכה מלאה בקיום המצווה על כל פרטיה.

==היחס לגרמניה אחר השואה==
=== קניית מוצרים מתוצרת המדינה ===
בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר {{שטורעם}}.}} ליהודי ששאל האם להיות סוכן של סחורה המיוצרת בגרמניה, "ישאל בזה דעת רב מורה הוראה בעירו (הידוע הנוהג בזה בין בני ישראל וכו')"

בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם נכון להימנע מלרכוש מוצרים מגרמניה, או שהמנעות כזו היא "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה". במכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 לצילום ותוכן המכתב] באתר {{אינפו}}.}} הרבי השיב לו כי שאלה כזו היא יותר עניין של [[רגש]] מאשר [[הלכה]] ו[[מנהג]]. הרבי שולל שמעשה זה מראה על "הפגנת חולשה" כי אם להפך, ובטח שלא "הנהגה שלא כשורה" כי התנהגות זו מבוססת על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק", והעם הגרמני של זמן השואה אינו שונה מהעם הגרמני של שני עשורים לאחריה, ושרצח העם היהודי היה בהסכמתם ובהשתתפותם הפעילה.

מסופר כי בבית הדפוס של הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], הוצרכו פעם לקנות מכונת דפוס חדשה מתוצרת גרמניה. בשל כך שאלו את הרבי, האם אפשר לקנות מכונה חדשה כזו - מפני שהיא טובה באיכותה, וגם זולה יחסית למכונות דפוס אחרות. הרבי ענה כי אם אין מכונה אחרת דומה לזו שמתוצרת גרמניה באיכותה, אזי באין ברירה, יקנו את המכונה שמתוצרת גרמניה{{הערה|[https://col.org.il/news/135335 האם הרבי התנגד להשתמש בתוצרת גרמנית?] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]'''- תיעוד קהילות חב"ד במחנות העקורים [[פוקינג]] ואחרים בגרמניה.
*[[זושא וולף]], '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''', הוצאת [[היכל מנחם ירושלים]] לרגל חנוכת הבית של בית חב"ד ברלין, [[אלול]], [[תשס"ח]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]'''
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/10/6538e2f3a9b11_1698226931.pdf שליחות קדושה]'''

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadgermany.com האתר של חב"ד גרמניה]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64869 הרב שלמה ביסטריצקי נבחר לרבה של המבורג]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65655 נר ראשון בברלין: לנצח את היטלר]{{וידאו}} {{אינפו}}
*מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}}
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/746287/jewish/Munich-Metamorphosis.htm המטמורפוזה של מינכן]''' (אנגלית) {{בית חבד}}

;קניית מוצרים מגרמניה
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 מענה הרבי משנת [[תשכ"ו]] לסוחר ביבוא מוצרים מגרמניה] "ישאל רב מורה הוראה". {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 מענה הרבי משנת [[תש"ל]] על קניית מוצרים מגרמניה] {{אינפו}}

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גרמניה|*]]
[[en:Germany]]

רוסיה

2025-07-28T22:32:48Z

81.218.140.41: עדכון

{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה הגדולה בעולם שנוסדה בשנת [[ה'תשנ"ב]]|אחר=שלטון הקומוניסטי ברוסיה |ראו=[[ברית המועצות]]}}
[[קובץ:לאזאר ופוטין.jpg|שמאל|ממוזער|רבה הראשי של רוסיה הרב [[בערל לאזאר|שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]]
'''רוסיה''' היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני [[מזרח]] [[אירופה]] ו[[צפון]] [[אסיה]]. זוהי המדינה הגדולה בעולם לפי שטח, המשתרעת על פני כ-17 מיליון קמ"ר (מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר ב[[אסיה]] וכ-4 מיליון קמ"ר ב[[אירופה]]), ומקיפה שמינית משטח היבשה של [[כדור הארץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-145 מיליון תושבים.

ברוסיה נוסדה [[חסידות חב"ד]], ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף [[תרפ"ח]]. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ו[[חסידים]] רבים [[מסירות נפש|מסרו בה את נפשם]] על [[קידוש ה']]. כיום משגשג שם מפעל ה[[שליחות]]. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב [[בערל לאזאר]].

ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מינה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] את ר' [[יהודה בוטרשווילי]] כנציג של רוסיה ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].

==האימפריה הרוסית==
[[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|ממוזער|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}}
המדינה נקראה מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ"ד]] החלה חלוקת [[פולין]] בין המעצמות שמסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין. בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "[[תחום המושב]]".

בתקופה ההיא החל [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ "אופן התייסדות [[חסידות חב"ד]] דור ראשון דור שני" (חוברת ו').}}. כמו כן אדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.

בשנת [[תקנ"ט]] נאסר אדמו"ר הזקן עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך מחזק את השלטון הטורקי האויב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", ולבסוף שוחרר ב[[י"ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב"ד. ב[[תקס"א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה לפיה [[תורת החסידות]] מכילה תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן אדמו"ר הזקן במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.

בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תיאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בניצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כמו כן אדמו"ר הזקן עזר לרוסיה במלחמה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי. מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה בנו של אדמו"ר הזקן]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר{{הערה|דבר ימי חיי אדמוה"ז, עמ' מ"ט - נ"א.}}. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.

לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84–86.}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.

האדמו"ר [[הצמח צדק]] נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות, כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, הקמת ארגון בשם "חברה תחיית המתים" שדאג לשחרור הילדים החטופים בכל צורה שהיא, החל משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנטוניסטים.

בנוסף לכך, [[אדמו"ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&st=&pgnum=4 קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות. כמו כן, הוא נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים ב[[ועידת פטרבורג (תר"ג)|ועידה שהתקיימה בפטרבורג]] ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, מכיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.

לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בניסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, ומיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.

[[הרבי הרש"ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו מ[[מוסקבה]] ב[[תרנ"ב]] למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. הוא נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים, וכן נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את ה[[נישואין]] ופעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. הממשלה רצתה אז לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון ב[[ועידת הרבנים עת"ר|ועידת הרבנים]] ב[[תר"ע]], בוסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.

===משפט בייליס===
[[קובץ:בייליס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]
{{ערך מורחב|משפט בייליס}}
בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע"א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני [[קבלה]] וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.

במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס"ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב[[תרע"ד]] ייסד וועד בפטרוגרד שדאג לצורכי היהודים שנמלטו מהחזית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ד.}} לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ו.}} והשו"בים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' שי"א.}}. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת [[תומכי תמימים]] את ה[[עיירה]] ועברו לעיר [[רוסטוב]] על נהר הדון.

==ברית המועצות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המהפכה הקומוניסטית]], [[ברית המועצות]]}}
ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת על שהתקיימה מ[[י"א טבת]], [[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח [[אירופה]], וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם.

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.

===ההגבלות על הדת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}}

בשנת [[תרע"ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה.

לאחר ההפיכה השנייה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו"ר הרש"ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות.

עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]] : הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סגרו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השירותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים בשל הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כמו כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.

בעקבות פעולותיו [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן הריי"צ טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו.ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

===בתקופת מלחמת העולם השנייה===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נ, עמ' רכה.}}.

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

===בדור השביעי===
[[קובץ:שלוחים חשאים.png|ממוזער|ר' [[בערל ליווי]] אחד מהשלוחים החשאים שנשלחו על ידי הרבי לרוסיה, עם הקהילה החב"דית במקום]]
[[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי [[שלוחים חשאים לרוסיה|רשת של סוכנים שנכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים]], ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות. הרבי הקים גם את [[לשכת עזרת אחים]] שנועדה לעזור ליהודי רוסיה.

בשנת [[תשט"ז]] הוקם על ידי מספר בחורים חב"דיים ברוסיה, הארגון "[[חמ"ה]]", שדאג על שמירת הגחלת היהודית, ו[[הפצת יהדות]] במקום.

ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|דיעדושקה, עמ' 445 ואילך.}}.

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר]. [https://col.org.il/news/133505 הרבי נכנס לחדרו ואמר לרב הכט: "המרגלים היו כאן!"] {{חב"ד און ליין|}}.}}.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת [[תנש"א]] חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס"א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך [[התוועדות]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש"פ [[שופטים]] תנש"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}.

בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, יחד עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד ה[[גאולה]] - קיבוץ גלויות{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]].}}.

==הפדרציה הרוסית==
[[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד העברת ספרי '[[אוסף שניאורסון]]' ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:כינוס השלוחים לרוסיה הראשון.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|[[כינוס השלוחים]] הראשון לרוסיה לאחר התפרקות [[ברית המועצות]]. [[תש"נ]]]]
[[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|שלוחים על רקע הקרמלין]]

בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי והקמת הפדרציה הרוסית כישות מדינית יורשת לברית המועצות, הוקם ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם, קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומוניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים ונתוני מרשם האוכלוסין הרוסי משנת תש"ע רשומים במדינה כ-158,000 יהודים אם כי מומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. כמו כן פועל ברוסיה הארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].

ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.

במקביל ניהלה מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תנש"א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים. בתמוז [[תשע"ג]] החלה התפתחות מסקרנת בפרשה, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינס מסיבת עיתונאים ב[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות ה[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון]], תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב"ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 אגו"ח העברת הספרים ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון היהודי]] איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לוין_תוקף_דעת_הרבי_נגד_השארת_הספרים_ברוסיה_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב"ד און ליין.}}.

''' מלחמת רוסיה - אוקריאנה '''
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת רוסיה אוקראינה]]}}
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לחודש תמוז תשפ"ה}} וגובה חללים רבים. השלוחים באוקראינה נשארו במדינה לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם אל מחוץ לגבולות המדינה באזור [[חג הפורים]].

==ראו גם==
* [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[קה"ת]], [[תש"ע]].
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', קה"ת, [[תשנ"ט]].
*שלום דובער לוין, '''ארגון חב"ד ברוסיה''' - תולדות אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים מאז הקמתה ועד שנת תשנ"ט, [[תש"ס]].
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].
*'''מוטציות של עשיה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 18

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה], סקירה מתוך שבועון בית משיח, תשע"א {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/10/15-10-2020-12-00-05-קובץ-ד-שמחת-תורה.pdf כימי צאתך אראנו נפלאות]''', סקירה על יהדות רוסיה בדור השביעי [[נבואות הרבי]] ופעולותיו והשלוחים שנשלחו להאיר את המדינה, בתוך תשורה של [[ועד חיילי בית דוד]], סיום חודש החגים תשפ"א
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הרבי ויהדות רוסיה]''', תשורה מחתונת בן השליח הרב לזר, תמוז תשע"ז

{{מדינות אסיה}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רוסיה|*]]
[[en:Russia]]

גרמניה

2025-07-28T22:30:48Z

81.218.140.41: דיוק ואחידות

[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]]
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה ב[[פולין]] ובצ'כיה; בדרומה ב[[אוסטריה]] וב[[שווייץ]] ובמערבה היא גובלת ב[[צרפת]], בלוקסמבורג, ב[[בלגיה]] וב[[הולנד]]. שטחה של המדינה הוא כ-360,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-84 מיליון תושבים, מתוכם כ-150,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==תנועת ההשכלה==
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה [[תנועת ההשכלה]] היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי.

אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], ובאריכות בערך [[תנועת ההשכלה]].}}.

==תחת השלטון הנאצי==

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג (בית הנבחרים הגרמני), הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה.

בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין.

ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס אס (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש נערכו מספר פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה.

עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי.

באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם של המגורשים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים.

על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט.

בתגובה להתנקשות נערך ב-ט"ז חשון תרצ"ט פוגרום נקמה של אנשי המשטרה הפוליטית ביהודי ברלין, ולראשונה נחשפו יהודי גרמניה לאלימות ולסכנת חיים. במהלך הפוגרום התנפלו הפורעים על בתי יהודים, הכו אלפי יהודים, הרגו 92 יהודים, שרפו מאות בתי-כנסת, בתי-ספר וחנויות, הרסו כ–7,500 בתי-עסק ואסרו 30 אלף יהודים במחנות ריכוז. הפוגרום כונה "ליל הבדולח", על-שם שברי הזכוכיות של חלונות-הראווה בחנויות היהודים. מ–1938, לאחר "ליל הבדולח", היגרו מגרמניה כ–150 אלף יהודים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית.

תשומת לבם של הגרמנים הייתה נתונה, בראש ובראשונה, לטיפול במיליוני היהודים בשטחים החדשים שנכבשו במזרח אירופה. בשלב הראשון רוכזו יהודי פולין בגטאות, ובהמשך התחילו לפעול יחידות איינזצגרופן לחיסול קהילות יהודיות שלמות בשטחים שנכבשו מברית המועצות. בערי גרמניה עצמה לא הוקמו גטאות לריכוז היהודים, ולא פעלו בעיירותיה ובכפריה יחידות איינזצגרופן, אלא הלכה והתגבשה התפיסה שאת שארית יהודי גרמניה יש לגרש לשטחים במזרח, שם יזכו לטיפול דומה לזה של היהודים המקומיים. באוקטובר 1941 התחיל גירושם של יהודי גרמניה ואוסטריה לגטאות לודז', מינסק, קובנה וריגה.

בוועידת ואנזה שהתקיימה בברלין בינואר 1942 נתקבלו ההחלטות על המנגנון לביצועו של הפתרון הסופי. בפרוטוקול הוועידה צוין מספר היהודים בשטחי גרמניה "הישנה" כ-131,800, ובאוסטריה עוד 43,700. לאלה יועד גורל דומה לזה של כלל יהודי אירופה, 11 מיליון במספר. במהלך כשנה לאחר הוועידה קיבלו יהודי גרמניה הנותרים צווי גירוש בהם נדרשו להתייצב בתחנות הרכבת של ערי גרמניה השונות, שם הועלו על רכבות ונשלחו אל מחנות ההשמדה.

ב-19 במאי 1943 הוכרזה גרמניה "יודנריין" (Judenrein - נקייה מיהודים). יוצאי דופן אחדים שניצלו מן ההשמדה היו חלק מאלה שנישאו ב"נישואי תערובת" לארים, בני תערובת, וקומץ יהודים ששרדו במחבוא בסיוע חסידי אומות העולם. רק בודדים מבין יהודי גרמניה ששרדו את המלחמה מחוץ לגבולות גרמניה שבו אליה לאחר המלחמה.

==הרבי בגרמניה==
[[קובץ:הרבי ברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]
בחודש [[חשון]] [[תרפ"ח]] עזב [[הרבי]] את גבולות ברית המועצות, והצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה ב[[ריגא]] ושימש כמזכירו האישי. מאוחר יותר, בחודש [[טבת]] עבר לברלין בירת גרמניה. שם נרשם על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ללימודים אקדמיים סדירים באוניברסיטת הומבולט.

לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ט]], חודשים אחדים לאחר חתונת הרבי עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו]] חזר הרבי יחד עם הרבנית והתגוררו בברלין. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[י"ב טבת]] [[תרצ"ג]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לברלין עקב סיבות רפואיות, שם שהה במשך למעלה מחודשיים בבית הבראה.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] תרצ"ג.

בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ה, סיפר הרבי אודות אותם ימים בגרמניה: "כאשר העסק בגמילות חסדים אינו ע"פ התורה אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו'. וכפי שראו אלו שהיו בגרמני' - גם אָנוכי, כאשר נזדמן לי לשהות שם תקופה מסוימת - שהיו כמה וכמה אגודות של "צער בעלי חיים" אשר לא יכלו לסבול שמצערים חתול או כלב על ידי זה שלא נותנים להם את מזונם בעתו ובזמנו, ועשו את כל התלוי בהם להעמיד לדין את אלו שאינם נוהגים כראוי עם החתול או הכלב, לקחת מהם את הבע"ח שברשותם ולדאוג להם מכספי הממשלה, וביחד עם זה באותה שעה התנהגו עם '''בני אדם''' באופן '''הפכי''' לגמרי - '''להמיתם במיתות משונות''', רחמנא ליצלן, ולא עוד אלא שעשו זאת באופן של '''עסק''', לא רק בהיותם במשרד, במשטרה וכיו"ב, אלא במשך כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות למי שאינו משתייך למפלגה שלהם, ועאכו"כ אם הוא יהודי... בזה הי' כל מעיינם במשך כל היום כולו. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהיה בנוי ומיוסד על שכל אנושי (שאז אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו' עד להנהגה באופן האמור רחמנא ליצלן), כי אם ע"פ '''התורה''', "העוסק בתורה ובגמ"ח", שאז בטוחים שגם העסק בגמ"ח יהיה באופן המתאים - גמילות חסדים '''לאמיתתה'''". {{הערה| התוועדויות תשמ"ה, ח"ב, עמ' 860.}}.

==מחנה פליטים פוקינג==
{{ערך מורחב|פוקינג}}
פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]].

במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]].

==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע בשמחת תורה תרע"ו מהרבי הרש"ב:
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז (גרמניה) ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד... האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}.

הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}.
בחודש חשוון תרע"ו הרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב (ראו ערך "רוסטוב").

בשיחת י"ט כסלו תשי"ד אמר הרבי:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שהמגיד ממעזריטש מסר לתלמידיו "ייחודים" עבור כל המדינות, מלבד על מדינת אשכנז.

– במשך כל השנים לא הבינו את פשר הדברים: מה רוצים ממדינת אשכנז?!... אמנם, ריבוי שנים לאח"ז – למעלה ממאה וחמישים שנה לאחרי זמנו של המגיד – תופסים ("כאַפּט מען זיך") עד כמה גדולה ראייתו של צדיק, שרואה בעיני בשר למרחק של כמה וכמה שנים ודורות לאח"ז!...

ובכל אופן, בנוגע לכל שאר המדינות נמסרו "יחודים" כו', שעל ידם נקל יותר לבנ"י לעסוק בעבודת הבירורים בכל אותם מקומות גם בימינו אלה. – ולהעיר, שכתוצאה מזה, לא מופרך שבימינו אלה יהי' ענין של בירורים גם במדינת אשכנז".{{הערה|תורת מנחם חלק י, ע' 256.}}.

ובשיחה מסוכות תשכ"ג: "כידוע שאצל המגיד הי' מספר התלמידים "פי שניים" מאשר אצל הבעש"ט, ולכל תלמיד מסר המגיד "יחודים" כדי שכל אחד יפעל בעבודת הבירורים במדינה שלו (מלבד מדינת אשכנז, שהיתה באופן של תכלית הרע)"... ובהערה שם: "כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר נ"ע בנוגע למלחמה שהתחילה בשנת תרע"ד (ראה מגדל עוז (כפ"ח תש"מ) ריש ע' תנח), אלא שבשעתו לא הבינו כוונת הדברים, אבל בימינו, לאחרי שיודעים אודות הגזירות ושמדות כו', מובנים הדברים".{{הערה|תורת מנחם, חלק לה, ע' 62, ובהערה 61.}}.

על אופיים של יהודי גרמניה, סיפר הרבי: "פעם כשהי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בווינא, באו אנ"ש ללוותו, וכרגיל אצל אנ"ש, באו משך זמן קודם זמן נסיעתה של הרכבת. בשעת מעשה עמד שם א' מיהודי אשכנז ("אַ דייטש"), ואמר שעדיין יש "איינע מינוטע". נענה הרבי ואמר: אכן, רגע אחד הוא זמן רב, שהרי "בשעתא חדא וברגעא חדא" אפשר לעשות תשובה, ועד ש"זדונות נעשים לו כזכיות"".{{הערה|תורת מנחם חלק יח, ע' 95.}}.

עוד סיפר הרבי {{הערה|תורת מנחם חלק ט, ע' 114.}}: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר אודות אחת מנסיעותיו עם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע למקום מרפא ("קוראָרט") במדינת גרמניא, אשר, למרות טבעם של תושבי המקום שכל עניניהם מחושבים במדידה והגבלה ביותר, למד הרבי עמהם חסידות, וכמה מהם נתקרבו לתורת החסידות, ואחד מהם נתקשר ביותר עד שהתחיל ללמוד חסידות ולהתנהג בדרכי החסידות, והתחיל לעסוק גם בעבודה דמס"נ בק"ש (שזהו זמן העבודה דמס"נ, שצריך לצייר לעצמו מס"נ בפועל או בכח), אע"פ שזהו נגד טבעו, וסיפר שמשך זמן התעסקותו בעבודת המס"נ בק"ש הוא "באַלד איינע מינוטע"... – כנראה שהי' מונח לידו שעון, ובאמצע ה"מסירת נפש" הביט בשעון לראות כמה זמן נמשכת המס"נ..." {{הערה|וראה גם תורת מנחם חלק לב, ע' 59 ושם: "ידוע הסיפור שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות נסיעתו הראשונה למדינת אשכנז ("דייטשלאַנד"),
– לאחרי שכבר הגיע שם ענין לימוד החסידות מכמה שנים לפנ"ז, ובמילא ידעו גם שצריכה להיות התבוננות בתפלה, ובפרט ההתבוננות באמירת שמע ישראל וברוך שם כו', וכבר היו בין יהודי אשכנז כאלו שלמדו והתחילו להתנהג לפי הלימוד שלמדו בתורת החסידות –

שפגש שם יהודי אחד (כ"ק מו"ח אדמו"ר הזכירו בשמו), והי' בידידות עמו, והלה סיפר לו שלמד מאמרי חסידות, ספרים או קונטרסים, ונעשה אצלו גם לימוד המביא לידי מעשה, וראי' לדבר – כפי שהמשיך לספר לכ"ק מו"ח אדמו"ר עד כמה פעל אצלו ("אויף ווי ווייט איז באַ אים דערגאַנגען") לימוד החסידות – שלימוד החסידות שצריך להאריך באחד עד כדי מסירות נפש, פעל אצלו, שכאשר מגיע לק"ש, נמשכת אצלו האריכות באחד "פאַסט איינע מינוטע", כלומר, שמאריך באחד כמעט במשך דקה אחת!...

כמה זמן לוקח לאדם מדוד ומוגבל לומר תיבת "אחד"? – הרי זה ענין של רגעים; אלא, כיון שלמד חסידות, והמשיך הענין בעבודתו לקונו גם בעבודת התפלה, ועד לק"ש – הנה אצלו נמשכת האריכות באחד כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע"); הוא אמנם לא הגיע עדיין לאריכות של של דקה שלימה, אבל כבר יצא מכלל רגעים!

ובכן: הן אמת שעד כמה שיהודי יאריך באחד, יכול הזולת למדוד לפי השעון כמה זמן נמשכת האריכות באחד (שהרי יש לו עבודה גם לאחרי ק"ש – אמירת שמונה-עשרה, ולאח"ז גם הענינים שנקראים בשם "שארית התפלה"); אבל, כאשר הוא בעצמו מודד את האריכות שלו באחד, ויודע שנמשכת כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע") – אין זה הענין ד"בכל מאדך", למעלה ממדידה והגבלה.".}}.

על קהילת פרנקפורט סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר {{הערה| אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג ע' תקכד. וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"א ריש ע' שמב.}}, כיצד קרה הדבר שבפראַנקפורט היו יהודים אדוקים ביותר בתומ"צ, ששמם התפרסם ("זיי האָבן גע'שם'ט") בכל גרמניא באדיקותם, אף שבתחילה היו שם כל ה"משכילים" הגדולים.

דבר זה קרה על-ידי שלוש נשים מישראל, שהתעקשו אז בתוקף על חבישת "פאה נכרית", על טהרת המשפחה ועל חינוך הכשר לילדיהן, והדבר פעל גם על אנשים ונשים אחרים, ובמשך הזמן עדה שלמה מישראל בפראַנקפורט נשתנתה לטוב".{{הערה|תורת מנחם חלק יב, ע' 190.}}.

על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר:
"כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדוּלה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות)".{{הערה|תורת מנחם חלק ב, ע' 246.}}.

==גרמניה היום==
בשנת [[תש"נ]] מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ-150,000 יהודים, מתוכם כ-130,000 איש רשומים כחברים בקהילות היהודיות. כמו כן, מתגוררים בגרמניה כ-14,000 ישראלים.

===בתי חב"ד בגרמניה===
* '''בית חב"ד פרנקפורט''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן גורביץ]].
* '''בית חב"ד אופנבך''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (אופנבך)|מנחם מענדל גורביץ']].
* '''בית חב"ד ברלין''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[יהודה טייכטל]].
* '''בית חב"ד דוסלדורף''' - תחת הנהלתו של השליח הרב חיים ברכהן.
* '''בית חב"ד דרזדן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן הבלין]].
* '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שלמה ביסטריצקי]].
* '''בית חב"ד הנובר''' - ניהל השליח הרב [[בנימין וולף]] נפטר בשנת [[תש"פ]]. כיום תחת השליחה מרת וולף מכהן כשליח הרב [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]].
* '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור טרבניק.
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[חיים אליעזר חיטריק]].
* '''בית חב"ד פוטדם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[נחום פרסמן]].
* '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל שטראקס.
* '''בית חב"ד אאכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גרוזמן.
* '''בית חב"ד קרלסרוהה''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מרדכי מנדלסון]].
* '''בית חב"ד פרייבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גיטלר.
* '''בית חב"ד דורטמונד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל וילנקין]].
* '''בית חב"ד אסן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב אהרונוב.
* '''בית חב"ד באד-הומבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב רבינוביץ.
* '''בית חב"ד קרפלד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב ווגנר.
* '''בית חב"ד מיינץ''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שלום דובער אשכנזי.

===ישיבת חב"ד בגרמניה===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים פרנקפורט}}
=== פרשת [[ברית המילה]] ===
{{פסקה חסרה}}
בשנת [[תשע"ב]] עלתה הצעת חוק לאסור את קיום מצוות ברית מילה. לאחר מאבקים ממושכים העביר הפרלמנט בגרמניה חוק המתיר את קיום המצווה על כל פרטיה.

בשנת [[תשע"ג]] נפתחה חקירה נגד ה[[שליח]] ב[[ברלין]], הרב [[יהודה טייכטל]] בעקבות עריכת ברית לבנו. בתביעה מוזכרים גם ה[[מוהל]] [[מנחם פליישמן]] מ[[ארץ ישראל]] וסב התינוק הרב [[יוחנן גוראריה]] רב העיר [[חולון]]{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75549 הידיעה באתר חב"ד אינפו]}}.

בעקבות התביעה הוציאו ועד הקהילה ו[[מרכז רבני אירופה]] הודעה לתקשורת בה מביעים תמיכה מלאה בקיום המצווה על כל פרטיה.

==היחס לגרמניה אחר השואה==
=== קניית מוצרים מתוצרת המדינה ===
בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר {{שטורעם}}.}} ליהודי ששאל האם להיות סוכן של סחורה המיוצרת בגרמניה, "ישאל בזה דעת רב מורה הוראה בעירו (הידוע הנוהג בזה בין בני ישראל וכו')"

בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם נכון להימנע מלרכוש מוצרים מגרמניה, או שהמנעות כזו היא "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה". במכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 לצילום ותוכן המכתב] באתר {{אינפו}}.}} הרבי השיב לו כי שאלה כזו היא יותר עניין של [[רגש]] מאשר [[הלכה]] ו[[מנהג]]. הרבי שולל שמעשה זה מראה על "הפגנת חולשה" כי אם להפך, ובטח שלא "הנהגה שלא כשורה" כי התנהגות זו מבוססת על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק", והעם הגרמני של זמן השואה אינו שונה מהעם הגרמני של שני עשורים לאחריה, ושרצח העם היהודי היה בהסכמתם ובהשתתפותם הפעילה.

מסופר כי בבית הדפוס של הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], הוצרכו פעם לקנות מכונת דפוס חדשה מתוצרת גרמניה. בשל כך שאלו את הרבי, האם אפשר לקנות מכונה חדשה כזו - מפני שהיא טובה באיכותה, וגם זולה יחסית למכונות דפוס אחרות. הרבי ענה כי אם אין מכונה אחרת דומה לזו שמתוצרת גרמניה באיכותה, אזי באין ברירה, יקנו את המכונה שמתוצרת גרמניה{{הערה|[https://col.org.il/news/135335 האם הרבי התנגד להשתמש בתוצרת גרמנית?] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]'''- תיעוד קהילות חב"ד במחנות העקורים [[פוקינג]] ואחרים בגרמניה.
*[[זושא וולף]], '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''', הוצאת [[היכל מנחם ירושלים]] לרגל חנוכת הבית של בית חב"ד ברלין, [[אלול]], [[תשס"ח]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]'''
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/10/6538e2f3a9b11_1698226931.pdf שליחות קדושה]'''

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadgermany.com האתר של חב"ד גרמניה]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64869 הרב שלמה ביסטריצקי נבחר לרבה של המבורג]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65655 נר ראשון בברלין: לנצח את היטלר]{{וידאו}} {{אינפו}}
*מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}}
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/746287/jewish/Munich-Metamorphosis.htm המטמורפוזה של מינכן]''' (אנגלית) {{בית חבד}}

;קניית מוצרים מגרמניה
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 מענה הרבי משנת [[תשכ"ו]] לסוחר ביבוא מוצרים מגרמניה] "ישאל רב מורה הוראה". {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 מענה הרבי משנת [[תש"ל]] על קניית מוצרים מגרמניה] {{אינפו}}

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גרמניה|*]]
[[en:Germany]]

אוסטריה

2025-07-28T22:28:43Z

81.218.140.41: אחידות

{{עריכה}}
'''אוסטריה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]], רפובליקה המורכבת מ-9 מדינות{{הערה|בורגנלנדה, קרינתיה, אוסטריה תחתית, אוסטריה עילית, זלצבורג, שטיריה, טירול, פורארלברג, [[וינה]].}}, הגובלת בליכטנשטיין וב[[שווייץ]] במערב, ב[[איטליה]] ובסלובקיה בדרום, ב[[הונגריה]] ובסלובקיה במזרח וב[[גרמניה]] ובצ'כיה בצפון. שטחה של המדינה הוא כ-84,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-9 מיליון תושבים, מתוכם כ-14,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==היסטוריה==
כבר לפני 3000 שנה התקיימו במקום שבטים נוודים שונים, ובזמן שלטון הרומאים חולקה המדינה לשלושה אזורי שליטה, ועם שקיעתה של רומא, התיישבו במקום גם שבטים סלאביים וגרמניים.

מקור השם אוסטריה הגיע מהשליט האירופי 'קרל הגדול' שהקים באזור את "רוזנות הסְפָר המזרחי", ובהמשך לזה נקראה המדינה בשם 'אוסטריה' שמשמעותה בגרמנית היא "ממלכת המזרח".

לפני כשמונה מאות שנה החליף שלטון בית הבסבורג את שלטונם של בית באבנברג ששלטו בה קודם לכן, ובית הבסבורג שלט במדינה עד סוף [[מלחמת העולם הראשונה]]. במהלך שנים אלו הדפה אוסטריה נסיונות השלטות וכיבוש של האימפריה העות'מאנית, השתתפו במלחמת 30 השנה, ושימרו את המדינה כמדניצה נוצרית-קתולית.

כאשר העותמאנים הובסו באירופה ונחתם הסכם קרלוביץ, נמסרו לידי אוסטריה שטחים רבים, בהם רוב שטחה של הונגריה, טרנסילבניה וסלובניה, ובהמשך לכך אוסטריה הגדילה את השטחים המסופחים אליה וכבשה את שלזיה ובוהמיה, ובהמשך התרחבה אף יותר כאשר במחצית השנייה של המאה ה-18 במסגרת חלוקת פולין סיפחה לשטחה את גליציה.

אף שהשלטון במדינה נחשב ליברלי, ושם דגש על סובלנות, חינוך, צבא וכלכלה, סבלו היהודים מגזירות שונות שנועדו 'לחנך' אותם.

בתקופת [[הבעל שם טוב]] השתתפה אוסטריה ב[[מלחמת שבע השנים]], והובסה באחד הקרבות על ידי פרוסיה, בתחבולה ממנה למד הבעל שם טוב דרך בעבודת השם.

בזמן [[מלחמת נפוליון]] השתתפה אוסטריה נגד צרפת, ולאחר תבוסת נפוליאון אירחה את קונגרס וינה שנועד להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה.

לאחר דיכוי המהפכה בשנת [[תר"ח]], הוקמה "האימפריה האוסטרו-הונגרית" תחת שלטונו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, שהתקיימה קרוב לשבעים שנה, עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]], שפרצה בעקבות הרצח של יורש העצר האוסטרי.

בשנת [[תר"פ]] הפכה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית, ובמשך שלוש עשרה שנה סבלה ממצוקות שונות, ובשנת [[תרצ"ג]] הפך אותה הקנצלר אנגלברט דולפוס לדיקטטורה בראשותו.

חמש שנים מאוחר יותר סופחה אוסטריה במהלך ה'אנשלוס' על ידי הנאצים (כאשר השליט הנאצי [[ימח שמו]] היה בעצמו יליד אוסטריה), ולאורך [[מלחמת העולם השניה]] היו האוסטרים שותפים מלאים לפעולותיה של גרמניה, מעשי המלחמה והרצח ההמוני, כאשר אוסטרים רבים נמנו על מנהיגי המשטר הנאצי.

עם התבוסה במלחמת העולם השניה, חולקה אוסטריה ל-4 אזורים עליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית.

בשנת [[תשט"ו]] עזבו הכוחות הזרים את המדינה, ובשנת [[תשנ"ה]] הצטרפה אוסטריה לאיחוד האירופי.

לאורך השנים, שימשה אוסטריה כמדינת מעבר ליהודים רבים שיצאו מברית המועצות בדרכם לישראל, ונציגי הממשל תמכו בפורומים בין לאומיים במדינה ישראל.

המדינה נחשבת לאחת המדינות המתויירות ביותר, עם כ-20 מיליון תיירים בשנה, המבקרים בהרי האלפים הנמצאים בשטחה, במוזיאונים ואוצרות האומנות ומבנים אדריכליים עתיקים, בעלי חיים, ועוד.

אוכלוסיית המדינה מונה כ-9 מיליון איש, רובם דוברי גרמנית.

==יהדות אוסטריה==
הקהילה היהודית באוסטריה היא אחת הקהילות העתיקות ביותר, שככל הנראה שרשיה כבר בזמן הכיבוש הרומי, כאשר ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על התיישבות יהודית במדינה לפחות מתחילת האלף החמישי לבריאת העולם.

בשלהי תקופת ימי הביניים שימשה אוסטריה כמרכז תורני חשוב, היהודים נהנו מאוטונומיה מסויימת, עסקו במסחר וגביית מס והגיעו לתפקידי מפתח, וגדולי ישראל שנודעו בשם "חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" התיישבו במדינה וייסדו בווינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז באותם ימים.
בין רבני הקבוצה נמנים ר' טוביה מווינה, ר' יונתן מווינה ור' יצחק בן משה שהיה רבו של המהר"ם מרוטנבורג. יצחק בן משה כתב בווינה את פירושו המפורסם לגמרא "אור זרוע". בתקופה זו גם נבנה בית הכנסת העתיק ביותר שנמצא עד היום בחפירות הארכיאולוגיות.

פריחת הקהילה היהודית באוסטריה נמשכה פחות ממאה שנה, ודעכה עם העברת השלטון לדוכסי בית הבסבורג שהיו נוצרים אדוקים והחלו לדחוק את רגלי היהודים ולגזור עליהם גזרות אנטישמיות.

בשנת ה'ק"פ הועלו למוקד 270 יהודים בשל עלילת שווא, והשאר גורשו בחוסר כל, כאשר היתה זו המדינה הראשונה באירופה שגירשה את תושביה היהודים, ובעקבות כך כונתה אוסטריה באותו הזמן בשם "ארץ הדמים".

בשנת ה'רכ"ט ביטל הקיסר פרידריך השלישי שנודע בחיבתו ליהודים (ובשל כך כונה "מלך היהודים") את צו הגירוש, אך כעבור כמה עשרות שנים בשנת ה'שט"ז עלה לשלטון המלך פרדיננד הראשון, שהחל להטיל מיסים כבדים וגזר על היהודים לשאת אות קלון, ומשם ואילך הלך והחמיר בהדרגה מצבם של היהודים, ובהמשך אף נחקקו חוקים מיוחדים שהגבילו את מספר היהודים במדינה, וביניהם הגזירה שרק לבן הבכור מותר להתחתן. עם זאת, יהודים בודדים כן זכו לתפקידי מפתח, כשאחד הבולטים בהם היה שמשון ורטהיימר, ששימש כיועץ כלכלי והיה לאחד היהודים המשפיעים ביותר באירופה.

עם עלייתו של הקיסר פרנץ יוזף לשלטון בשנת [[תר"ח]], הוא שיפר את מצב היהודים במדינה, ובשל כך זכה לכינויי הערצה "הקיסר ירום הודו" (הקיר"ה) וחיברו עבורו תפילות ושירים שהודפסו בסידורי התפילה.

במקביל, באותה תקופה פרחה [[תנועת ההשכלה]] ורבים מבני יהדות אוסטריה נסחפו אחריה, כשחלקם הופך לחלק אינטגרלי מאושיות התרבות האוסטרית ותרם בצורה משמעותית לחיי הספרות, התיאטרון והמדע. בין הידועים שבהם היו הפסיכולוגים [[זיגמונד פרויד]] ו[[ויקטור פרנקל]].

אוסטריה זכתה לארח מספר קונגרסים משמעותיים, כשהנודע ביותר מביניהם היתה הכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשנת תרפ"ג, במהלכה הכריז הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין על יוזמת [[הדף היומי]].

בזמן פלישת גרמניה הנאצית לאוסטריה בשנת [[תרצ"ח]] היו בה 200,000 יהודים, כ-70,000 מהם נספו בשואה ועוד רבים התבוללו ונטמעו בין הגויים. רבים מבני הקהילה הצליחו לברוח מהמדינה ערב הסיפוח, בעקבות עלייתם של אנשי שלטון אנטישמיים לתפקידי מפתח, ואף לאחר הסיפוח, באמצעות חסידי אומות העולם דוגמת הקונסול הסיני חה פנגשאן שסיכן את חייו ואת מעמדו כאשר הציל אלפי יהודים באמצעות הנפקת אלפי ויזות.

לאחר סיום המלחמה, החלה לפרוח במדינה קהילת עקורים שהקימו מחדש את חיי הקהילה היהודית המקומית.

בשנת [[תש"ל]] נבחר בפעם הראשונה בתולדות אוסטריה יהודי לתפקיד הקנצלר (מקביל לתפקיד ראש הממשלה במדינת ישראל), מר ברונו קרייסקי, אשר שימש בתפקיד במשך שלוש קדנציות רצופות עד שנת [[תשמ"ג]] וזכה לפופולריות גדולה.

בשנת [[תשנ"א]] הכירה הממשלה האוסטרית על אחריותה בפשעי השואה, וכחלק מכך החל בשחזור בית הכנסת באינסברוק שנהרס בליל הבדולח, ובהמשך פתחה מחדש את הספרייה היהודית בווינה והחל משנת [[תשס"ה]] העבירה פיצויים לעשרות אלפי ניצולי שואה אוסטרים-יהודים.

מרכז היהדות הגדול ביותר באוסטריה הוא בעיר הבירה וינה, בה פועלים בתי כנסת, בית אבות יהודי, מוזיאון יהודי, ועוד.

בין יהודי אוסטריה יש מספר קהילות חרדיות מבוססות, קהילות של יוצאי בוכרה וגיאורגיה, קהילה גדולה של חסידי חב"ד ומקורבים (ראו לקמן), קהילות חסידיות וליטאיות, חרדים-מודרנים, ועוד.

נכון לשנת [[תשפ"ה]], מתגוררים באוסטריה כולה כ-14,000 יהודים, רובם המוחלט בוינה.

==חסידות חב"ד==
מקובל בשם [[אדמו"ר הזקן]] שכאשר הקדושה היא לא לפי ערך הדור, גם הצד של ה'לעומת זה' הוא לא לפי ערך הדור, והדוגמה לכך מ[[המגיד ממעזריטש]] שהיה לא לפי ערך הדור, ובימיו הקיסר באוסטריה היה יוזעף השני, שהיה קליפה קשה מאוד שלא לפי ערך הדור{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב. ואכן יש שמועה לא מבוססת שהמגיד ממעזריטש בצעירותו שהה באוסטריה פרק זמן כל שהוא ולמד בישיבת מטרסדורף.}}.

בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בווינה בשנת [[תרי"ח]].

בשלהי שנת [[תרמ"א]] בחזרתו ממעיינות מרפא, עבר [[אדמו"ר המהר"ש]] דרך אוסטריה{{הערה|אגרת ח"י אלול תרמ"א. אגרות קודש שלו אגרת יז עמוד כד.}}. כאשר בידינו נמצא תיעוד נוסף משיחה של אדמו"ר המהר"ש בקארלסבאד בינו ובין המשנה למלך אוסטריה{{מקור}}.

===בתקופת אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=[[המסע לוינה (תרס"ג)]]}}
בשנת [[תרמ"ה]] ביקר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[וינה]] לצרכי בריאותו{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ג.}}, שככל הנראה{{הבהרה}} היתה שהות קצרה בדרכו ל[[פריז]] שם התעכב משך זמן ממושך יותר לצרכי בריאותו.

בשנת [[תרמ"ח]] נסע אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת אל עיירת המרפא 'באד הא-ל', ושהה שם כחודשיים החל משלהי תמוז ועד שבוע לפני ראש השנה{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב ה' מנחם אב תרמ"ח. וראו גם אגרת י"ח מנחם אב, ואגרת ט"ו אלול אל ידידו הרב יעקב מרדכי בזפלוב.}}. עם סיום הביקור בעיירת המרפא חזר אדמו"ר הרש"ב לוינה לדרוש ברופאים, והם המליצו לו לשהות בחודשי החורף בארצות חמות יותר, והוא נסע ל[[מענטאן]] שבצרפת{{הערה|אגרת י' טבת תרמ"ט.}}.

ב[[ח' כסלו]] [[תרס"א]] ביקר אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת בווינה, ושהה בה זמן קצר על מנת להצטייד בבשר כשר בדרכו לעיירת המרפא וואריסהאפן שבגרמניה{{הערה|אגרת ג' כסלו תרס"א לר' ישעיהו ברלין, ואגרת ח' כסלו לאדמו"ר הריי"צ. אגרות קודש חלק ג' עמודין קנו-קנח.}}.

בשנת [[תרס"ג]] שהה הרבי באוסטריה מ[[י"ד שבט]]{{הערה|במלון 'סטפני' שבוינה. וראה שיחת ב' ניסן תש"א שכותב שהגיע ביום שלישי ז' טבת.}} ועד [[ח' ניסן]] יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כחודשיים, לצורך טיפול בידו השמאלית{{הערה|אגרת לר' ישעיה ברלין, ד' כסלו תרס"ג. ו' טבת תרס"ג. י"א שבט תרס"ג.}}. אדמו"ר הרש"ב ראו בנסיעה זו גם מעין 'גלות'{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ג.}}, ואדמו"ר הריי"צ התבטא על תקופה זו שהיתה לו את הזכות הגדולה והעונג הרוחני לשהות עמו תקופה ממושכת במהלכה מידי יום נועדו ללימוד משותף ואביו סיפר לו סיפורים שונים, כשהוא מסכם כי "מה שראיתי באותה השנה מאבי - אין לשער".

אדמו"ר הרש"ב נפגש בנסיעה זו לצורך רפואתו בדוקטור [[זיגמונד פרויד]]{{הערה|הרחבה אודות המפגש ויחס רבותינו נשיאינו לשיטתו, ראו בספר אדמו"ר חב"ד ויהדות אוסטריה, עמוד 80.}}, וכן בנסיעה זו הניח את היסודות ל[[המשך תער"ב]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 275. תורת מנחם חלק כ' עמוד 52. רשימת י"א סיון תרצ"א. רשימת סוכות תרצ"ג.}}.

גם בשנה שלאחר מכן, בה נסע אדמו"ר הרש"ב לצורכי רפואה בפריז, עבר בוינה ושהה בה ימים ספורים במלון 'רוססא' מיום שני ה' ניסן בערב ועד ליום רביעי בבוקר{{הערה|אגרת תתסה, לבנו אדמו"ר הריי"צ (חלק ד' עמוד נד).}}.

בשלהי שנת [[תרס"ו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לצרכי רפואת זוגתו הרבנית נחמה דינה ושהו בה מתחילת חודש מנחם אב, ועד לאמצע חודש אלול{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמודים קנד-קסד.}}.

גם בשנת תרע"ב שהה אדמו"ר הריי"צ בוינה, אך לזמן קצר, בשבת פרשת משפטים{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב לשמואל מיכל טריינין, חלק ו' עמוד קנד.}}.

בשנת [[תרע"ד]], כעשר שנים לאחר ביקורו הקודם של אדמו"ר הרש"ב בוינה, נסע שוב לצורך טיפול רפואי בשיניו, והגיע אליה בעיצומו של [[כ' חשון]] יום ההולדת החמישים ושלושה שלו, ושהה בה במלון 'ניו יורק' כשבועיים עד ליום חמישי ה' כסלו{{הערה|אגרת לאימו מכ"א חשון תרע"ד, אגרות קודש חלק ב' אגרת שפח עמוד תשכד. שם עמוד תשכה. חלק ו' אגרת א'רסב.}}.

===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] במשחק [[שחמט]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (תרצ"ז)]]
בקיץ של שנת [[תרפ"ט]], זמן קצר לפני [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו המפורסם לארץ הקודש]], עבר הרבי הריי"צ מ[[ריגה]] ל[[ברלין]] עבר דרך וינה, ממנה המשיך לטריעסט.

בשנים הבאות נסע הרבי מספר פעמים למקומות המרפא על יד וינה, כאשר מי שסייע לו היה [[האדמו"ר מקופיטשניץ]], ממנהיגי היהדות החרדית בוינה לו היה קשרים קרובים ואישיים עם טובי הרופאים בעיר, ומלבד סיוע ביצירת קשר עם הרופאים, סייע לרבי באספקת ארוחות כשרות, מניינים לתפילה ועוד.

בחורף של שנת [[תרצ"ה]] נסע אדמו"ר הריי"צ לוינה כדי לדרוש ברופאים בקשר לחלישות הדיבור שלו ומצב בריאותו, ובאמצע חודש כסלו נסע לבית המרפא 'וועסט ענד' בפורקדסקוף שעל יד וינה. לנסיעה זו התלווה אליו הרבי ששמע ממנו ענינים רבים בחסידות והעלה אותם על גבי הכתב ב[[רשימות]]יו. נסיעה זו נמשכה כארבעה וחצי חודשים{{הערה|שנה זו היתה שנה מעוברת.}}, עם סיומם בתחילת חודש ניסן נסע הרבי הריי"צ לוינה וקיים שורת פגישות ואף קיבל אנשים ליחידות, ובי"ב ניסן חזר לביתו בוורשה. אחד האברכים הצעירים שנפגש עם אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים בתקופה זו, היה הרב [[שמואל ווזנר]] שהפך לימים לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר.

ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ו]] אדמו"ר הריי"צ נסע שוב לפורקרסדורף לצורכי בריאותו, יחד עם בתו שיינא, ושהה בה כחמשה שבועות עד לכ"ד שבט{{הערה|כדי לחגוג באוטבוצק את חגיגת הבר מצווה של נכדו בכ"ה שבט.}}, ובחודשים תמוז-אלול של אותה שנה, בדרכו לטיפולים אצל ד"ר גערזאן בפריז, התעכב שוב מספר ימים בסנטוריום וועסט ענד בהליכתו ובחזרתו, אז הצטרף אליו הרבי בדרכם יחד לאוטבוצק שם שהו בחודש החגים. בדרך, עצר אדמו"ר הרי"צ לשהות קצרה בוינה עצמה והתאכסן במלון קונטיננטל, בו אמר בכ"א אלול את מאמר החסידות ד"ה 'לך אמר ליבי'.

בי"ג טבת [[תרצ"ז]] נסע שוב אדמו"ר הריי"צ לשבוע בבית המרפא 'וואלד סענטאריום' בפרכטלדסדורף, משם המשיך לפריז, ובז' אדר חזר לפרכטלדסדורף ושהה בו חודש נוסף עד לי"א ניסן אז חזר לאוטבוצק, גם בביקור זה הצטרף הרבי אל אדמו"ר הריי"צ.

לאחר [[השואה]], חלק מחסידי חב"ד הגיעו למחנות העקורים הרבים שהוקמו על אדמת אוסטריה, ביניהם הרב [[נפתלי גלוסקין]] ששהה במחנה המעבר וועגשייד שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'.

===תחת נשיאות הרבי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים וינה]]}}
בשנת [[תש"מ]], שלח הרבי לאוסטריה את הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], ובאופן חריג הורה שילוו אותו בנסיעתו ואוטובוס של [[חסיד]]ים ליוה אותו ואת רעייתו ל[[שדה התעופה קנדי]].

שנים ספורות לאחר הגעתו, ייסד את מוסדות החינוך 'קמפוס לאודר חב"ד' בשנת [[תשמ"ד]], תחילה כחטיבת ביניים ובהמשך נפתח גם בית ספר יסודי.

בשנת [[תש"ס]] נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות "חיידר" לילדי אנ"ש, ובשנת [[תשס"ג]] הוקמה האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול", כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=54732 הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה] - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]], עמוד 13.}}. בהמשך הוקם בצמוד אליה "מרכז למורשת היהדות"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב"ד און ליין.}}.

עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים [[זלצבורג]], [[בודפשט]] ועוד.

באמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד] - אתר חב"ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]], נוסדה בעיר [[וינה]] [[תומכי תמימים וינה|ישיבת תומכי תמימים]] בסיוע השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] והרב ישראל נתנאלוב רב קהילת "בית הלוי" בעיר ובראשות הרב [[חיים פילדסטיל]].

==שלוחי הרבי במדינה==
*[[וינה]] - הרב [[דב גרוזמן]], הרב שניאור פלאץ, הרב ניאזוב, הרב [[אהרן קטורזה]] והרב [[בנימין סופייב]].
*זלצבורג - הרב דוד נוסבאום.
{{להשלים}}

==לקריאה נוספת==
{{בית|שניאור זלמן ברגר|שמחה וחששות במחנות הפליטים באוסטריה|624|44 - 50|י"ג כסלו תשס"ח}}
*[[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה'''
*[[אדלייד (אוסטרליה)]] - בית משיח גיליון 877

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1388659/jewish/Jews-in-the-Land-of-the-Waltz.htm יהודים בארץ הוואלס - וינה היהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]

אוסטריה

2025-07-28T22:27:04Z

81.218.140.41: הוספת פרטים חשובים

{{עריכה}}
'''אוסטריה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]], רפובליקה המורכבת מ-9 מדינות{{הערה|בורגנלנדה, קרינתיה, אוסטריה תחתית, אוסטריה עילית, זלצבורג, שטיריה, טירול, פורארלברג, [[וינה]].}}, הגובלת בליכטנשטיין וב[[שווייץ]] במערב, ב[[איטליה]] ובסלובקיה בדרום, ב[[הונגריה]] ובסלובקיה במזרח וב[[גרמניה]] ובצ'כיה בצפון. שטחה של המדינה הוא כ-84,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-9 מיליון תושבים, מתוכם כ-12,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==היסטוריה==
כבר לפני 3000 שנה התקיימו במקום שבטים נוודים שונים, ובזמן שלטון הרומאים חולקה המדינה לשלושה אזורי שליטה, ועם שקיעתה של רומא, התיישבו במקום גם שבטים סלאביים וגרמניים.

מקור השם אוסטריה הגיע מהשליט האירופי 'קרל הגדול' שהקים באזור את "רוזנות הסְפָר המזרחי", ובהמשך לזה נקראה המדינה בשם 'אוסטריה' שמשמעותה בגרמנית היא "ממלכת המזרח".

לפני כשמונה מאות שנה החליף שלטון בית הבסבורג את שלטונם של בית באבנברג ששלטו בה קודם לכן, ובית הבסבורג שלט במדינה עד סוף [[מלחמת העולם הראשונה]]. במהלך שנים אלו הדפה אוסטריה נסיונות השלטות וכיבוש של האימפריה העות'מאנית, השתתפו במלחמת 30 השנה, ושימרו את המדינה כמדניצה נוצרית-קתולית.

כאשר העותמאנים הובסו באירופה ונחתם הסכם קרלוביץ, נמסרו לידי אוסטריה שטחים רבים, בהם רוב שטחה של הונגריה, טרנסילבניה וסלובניה, ובהמשך לכך אוסטריה הגדילה את השטחים המסופחים אליה וכבשה את שלזיה ובוהמיה, ובהמשך התרחבה אף יותר כאשר במחצית השנייה של המאה ה-18 במסגרת חלוקת פולין סיפחה לשטחה את גליציה.

אף שהשלטון במדינה נחשב ליברלי, ושם דגש על סובלנות, חינוך, צבא וכלכלה, סבלו היהודים מגזירות שונות שנועדו 'לחנך' אותם.

בתקופת [[הבעל שם טוב]] השתתפה אוסטריה ב[[מלחמת שבע השנים]], והובסה באחד הקרבות על ידי פרוסיה, בתחבולה ממנה למד הבעל שם טוב דרך בעבודת השם.

בזמן [[מלחמת נפוליון]] השתתפה אוסטריה נגד צרפת, ולאחר תבוסת נפוליאון אירחה את קונגרס וינה שנועד להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה.

לאחר דיכוי המהפכה בשנת [[תר"ח]], הוקמה "האימפריה האוסטרו-הונגרית" תחת שלטונו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, שהתקיימה קרוב לשבעים שנה, עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]], שפרצה בעקבות הרצח של יורש העצר האוסטרי.

בשנת [[תר"פ]] הפכה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית, ובמשך שלוש עשרה שנה סבלה ממצוקות שונות, ובשנת [[תרצ"ג]] הפך אותה הקנצלר אנגלברט דולפוס לדיקטטורה בראשותו.

חמש שנים מאוחר יותר סופחה אוסטריה במהלך ה'אנשלוס' על ידי הנאצים (כאשר השליט הנאצי [[ימח שמו]] היה בעצמו יליד אוסטריה), ולאורך [[מלחמת העולם השניה]] היו האוסטרים שותפים מלאים לפעולותיה של גרמניה, מעשי המלחמה והרצח ההמוני, כאשר אוסטרים רבים נמנו על מנהיגי המשטר הנאצי.

עם התבוסה במלחמת העולם השניה, חולקה אוסטריה ל-4 אזורים עליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית.

בשנת [[תשט"ו]] עזבו הכוחות הזרים את המדינה, ובשנת [[תשנ"ה]] הצטרפה אוסטריה לאיחוד האירופי.

לאורך השנים, שימשה אוסטריה כמדינת מעבר ליהודים רבים שיצאו מברית המועצות בדרכם לישראל, ונציגי הממשל תמכו בפורומים בין לאומיים במדינה ישראל.

המדינה נחשבת לאחת המדינות המתויירות ביותר, עם כ-20 מיליון תיירים בשנה, המבקרים בהרי האלפים הנמצאים בשטחה, במוזיאונים ואוצרות האומנות ומבנים אדריכליים עתיקים, בעלי חיים, ועוד.

אוכלוסיית המדינה מונה מעל ל-9 מיליון איש, רובם דוברי גרמנית.

==יהדות אוסטריה==
הקהילה היהודית באוסטריה היא אחת הקהילות העתיקות ביותר, שככל הנראה שרשיה כבר בזמן הכיבוש הרומי, כאשר ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על התיישבות יהודית במדינה לפחות מתחילת האלף החמישי לבריאת העולם.

בשלהי תקופת ימי הביניים שימשה אוסטריה כמרכז תורני חשוב, היהודים נהנו מאוטונומיה מסויימת, עסקו במסחר וגביית מס והגיעו לתפקידי מפתח, וגדולי ישראל שנודעו בשם "חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" התיישבו במדינה וייסדו בווינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז באותם ימים.
בין רבני הקבוצה נמנים ר' טוביה מווינה, ר' יונתן מווינה ור' יצחק בן משה שהיה רבו של המהר"ם מרוטנבורג. יצחק בן משה כתב בווינה את פירושו המפורסם לגמרא "אור זרוע". בתקופה זו גם נבנה בית הכנסת העתיק ביותר שנמצא עד היום בחפירות הארכיאולוגיות.

פריחת הקהילה היהודית באוסטריה נמשכה פחות ממאה שנה, ודעכה עם העברת השלטון לדוכסי בית הבסבורג שהיו נוצרים אדוקים והחלו לדחוק את רגלי היהודים ולגזור עליהם גזרות אנטישמיות.

בשנת ה'ק"פ הועלו למוקד 270 יהודים בשל עלילת שווא, והשאר גורשו בחוסר כל, כאשר היתה זו המדינה הראשונה באירופה שגירשה את תושביה היהודים, ובעקבות כך כונתה אוסטריה באותו הזמן בשם "ארץ הדמים".

בשנת ה'רכ"ט ביטל הקיסר פרידריך השלישי שנודע בחיבתו ליהודים (ובשל כך כונה "מלך היהודים") את צו הגירוש, אך כעבור כמה עשרות שנים בשנת ה'שט"ז עלה לשלטון המלך פרדיננד הראשון, שהחל להטיל מיסים כבדים וגזר על היהודים לשאת אות קלון, ומשם ואילך הלך והחמיר בהדרגה מצבם של היהודים, ובהמשך אף נחקקו חוקים מיוחדים שהגבילו את מספר היהודים במדינה, וביניהם הגזירה שרק לבן הבכור מותר להתחתן. עם זאת, יהודים בודדים כן זכו לתפקידי מפתח, כשאחד הבולטים בהם היה שמשון ורטהיימר, ששימש כיועץ כלכלי והיה לאחד היהודים המשפיעים ביותר באירופה.

עם עלייתו של הקיסר פרנץ יוזף לשלטון בשנת [[תר"ח]], הוא שיפר את מצב היהודים במדינה, ובשל כך זכה לכינויי הערצה "הקיסר ירום הודו" (הקיר"ה) וחיברו עבורו תפילות ושירים שהודפסו בסידורי התפילה.

במקביל, באותה תקופה פרחה [[תנועת ההשכלה]] ורבים מבני יהדות אוסטריה נסחפו אחריה, כשחלקם הופך לחלק אינטגרלי מאושיות התרבות האוסטרית ותרם בצורה משמעותית לחיי הספרות, התיאטרון והמדע. בין הידועים שבהם היו הפסיכולוגים [[זיגמונד פרויד]] ו[[ויקטור פרנקל]].

אוסטריה זכתה לארח מספר קונגרסים משמעותיים, כשהנודע ביותר מביניהם היתה הכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשנת תרפ"ג, במהלכה הכריז הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין על יוזמת [[הדף היומי]].

בזמן פלישת גרמניה הנאצית לאוסטריה בשנת [[תרצ"ח]] היו בה 200,000 יהודים, כ-70,000 מהם נספו בשואה ועוד רבים התבוללו ונטמעו בין הגויים. רבים מבני הקהילה הצליחו לברוח מהמדינה ערב הסיפוח, בעקבות עלייתם של אנשי שלטון אנטישמיים לתפקידי מפתח, ואף לאחר הסיפוח, באמצעות חסידי אומות העולם דוגמת הקונסול הסיני חה פנגשאן שסיכן את חייו ואת מעמדו כאשר הציל אלפי יהודים באמצעות הנפקת אלפי ויזות.

לאחר סיום המלחמה, החלה לפרוח במדינה קהילת עקורים שהקימו מחדש את חיי הקהילה היהודית המקומית.

בשנת [[תש"ל]] נבחר בפעם הראשונה בתולדות אוסטריה יהודי לתפקיד הקנצלר (מקביל לתפקיד ראש הממשלה במדינת ישראל), מר ברונו קרייסקי, אשר שימש בתפקיד במשך שלוש קדנציות רצופות עד שנת [[תשמ"ג]] וזכה לפופולריות גדולה.

בשנת [[תשנ"א]] הכירה הממשלה האוסטרית על אחריותה בפשעי השואה, וכחלק מכך החל בשחזור בית הכנסת באינסברוק שנהרס בליל הבדולח, ובהמשך פתחה מחדש את הספרייה היהודית בווינה והחל משנת [[תשס"ה]] העבירה פיצויים לעשרות אלפי ניצולי שואה אוסטרים-יהודים.

מרכז היהדות הגדול ביותר באוסטריה הוא בעיר הבירה וינה, בה פועלים בתי כנסת, בית אבות יהודי, מוזיאון יהודי, ועוד.

בין יהודי אוסטריה יש מספר קהילות חרדיות מבוססות, קהילות של יוצאי בוכרה וגיאורגיה, קהילה גדולה של חסידי חב"ד ומקורבים (ראו לקמן), קהילות חסידיות וליטאיות, חרדים-מודרנים, ועוד.

נכון לשנת [[תשפ"ג]], מתגוררים באוסטריה כולה כ-14,000 יהודים, רובם המוחלט בוינה.

==חסידות חב"ד==
מקובל בשם [[אדמו"ר הזקן]] שכאשר הקדושה היא לא לפי ערך הדור, גם הצד של ה'לעומת זה' הוא לא לפי ערך הדור, והדוגמה לכך מ[[המגיד ממעזריטש]] שהיה לא לפי ערך הדור, ובימיו הקיסר באוסטריה היה יוזעף השני, שהיה קליפה קשה מאוד שלא לפי ערך הדור{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב. ואכן יש שמועה לא מבוססת שהמגיד ממעזריטש בצעירותו שהה באוסטריה פרק זמן כל שהוא ולמד בישיבת מטרסדורף.}}.

בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בווינה בשנת [[תרי"ח]].

בשלהי שנת [[תרמ"א]] בחזרתו ממעיינות מרפא, עבר [[אדמו"ר המהר"ש]] דרך אוסטריה{{הערה|אגרת ח"י אלול תרמ"א. אגרות קודש שלו אגרת יז עמוד כד.}}. כאשר בידינו נמצא תיעוד נוסף משיחה של אדמו"ר המהר"ש בקארלסבאד בינו ובין המשנה למלך אוסטריה{{מקור}}.

===בתקופת אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=[[המסע לוינה (תרס"ג)]]}}
בשנת [[תרמ"ה]] ביקר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[וינה]] לצרכי בריאותו{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ג.}}, שככל הנראה{{הבהרה}} היתה שהות קצרה בדרכו ל[[פריז]] שם התעכב משך זמן ממושך יותר לצרכי בריאותו.

בשנת [[תרמ"ח]] נסע אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת אל עיירת המרפא 'באד הא-ל', ושהה שם כחודשיים החל משלהי תמוז ועד שבוע לפני ראש השנה{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב ה' מנחם אב תרמ"ח. וראו גם אגרת י"ח מנחם אב, ואגרת ט"ו אלול אל ידידו הרב יעקב מרדכי בזפלוב.}}. עם סיום הביקור בעיירת המרפא חזר אדמו"ר הרש"ב לוינה לדרוש ברופאים, והם המליצו לו לשהות בחודשי החורף בארצות חמות יותר, והוא נסע ל[[מענטאן]] שבצרפת{{הערה|אגרת י' טבת תרמ"ט.}}.

ב[[ח' כסלו]] [[תרס"א]] ביקר אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת בווינה, ושהה בה זמן קצר על מנת להצטייד בבשר כשר בדרכו לעיירת המרפא וואריסהאפן שבגרמניה{{הערה|אגרת ג' כסלו תרס"א לר' ישעיהו ברלין, ואגרת ח' כסלו לאדמו"ר הריי"צ. אגרות קודש חלק ג' עמודין קנו-קנח.}}.

בשנת [[תרס"ג]] שהה הרבי באוסטריה מ[[י"ד שבט]]{{הערה|במלון 'סטפני' שבוינה. וראה שיחת ב' ניסן תש"א שכותב שהגיע ביום שלישי ז' טבת.}} ועד [[ח' ניסן]] יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כחודשיים, לצורך טיפול בידו השמאלית{{הערה|אגרת לר' ישעיה ברלין, ד' כסלו תרס"ג. ו' טבת תרס"ג. י"א שבט תרס"ג.}}. אדמו"ר הרש"ב ראו בנסיעה זו גם מעין 'גלות'{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ג.}}, ואדמו"ר הריי"צ התבטא על תקופה זו שהיתה לו את הזכות הגדולה והעונג הרוחני לשהות עמו תקופה ממושכת במהלכה מידי יום נועדו ללימוד משותף ואביו סיפר לו סיפורים שונים, כשהוא מסכם כי "מה שראיתי באותה השנה מאבי - אין לשער".

אדמו"ר הרש"ב נפגש בנסיעה זו לצורך רפואתו בדוקטור [[זיגמונד פרויד]]{{הערה|הרחבה אודות המפגש ויחס רבותינו נשיאינו לשיטתו, ראו בספר אדמו"ר חב"ד ויהדות אוסטריה, עמוד 80.}}, וכן בנסיעה זו הניח את היסודות ל[[המשך תער"ב]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 275. תורת מנחם חלק כ' עמוד 52. רשימת י"א סיון תרצ"א. רשימת סוכות תרצ"ג.}}.

גם בשנה שלאחר מכן, בה נסע אדמו"ר הרש"ב לצורכי רפואה בפריז, עבר בוינה ושהה בה ימים ספורים במלון 'רוססא' מיום שני ה' ניסן בערב ועד ליום רביעי בבוקר{{הערה|אגרת תתסה, לבנו אדמו"ר הריי"צ (חלק ד' עמוד נד).}}.

בשלהי שנת [[תרס"ו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לצרכי רפואת זוגתו הרבנית נחמה דינה ושהו בה מתחילת חודש מנחם אב, ועד לאמצע חודש אלול{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמודים קנד-קסד.}}.

גם בשנת תרע"ב שהה אדמו"ר הריי"צ בוינה, אך לזמן קצר, בשבת פרשת משפטים{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב לשמואל מיכל טריינין, חלק ו' עמוד קנד.}}.

בשנת [[תרע"ד]], כעשר שנים לאחר ביקורו הקודם של אדמו"ר הרש"ב בוינה, נסע שוב לצורך טיפול רפואי בשיניו, והגיע אליה בעיצומו של [[כ' חשון]] יום ההולדת החמישים ושלושה שלו, ושהה בה במלון 'ניו יורק' כשבועיים עד ליום חמישי ה' כסלו{{הערה|אגרת לאימו מכ"א חשון תרע"ד, אגרות קודש חלק ב' אגרת שפח עמוד תשכד. שם עמוד תשכה. חלק ו' אגרת א'רסב.}}.

===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] במשחק [[שחמט]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (תרצ"ז)]]
בקיץ של שנת [[תרפ"ט]], זמן קצר לפני [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו המפורסם לארץ הקודש]], עבר הרבי הריי"צ מ[[ריגה]] ל[[ברלין]] עבר דרך וינה, ממנה המשיך לטריעסט.

בשנים הבאות נסע הרבי מספר פעמים למקומות המרפא על יד וינה, כאשר מי שסייע לו היה [[האדמו"ר מקופיטשניץ]], ממנהיגי היהדות החרדית בוינה לו היה קשרים קרובים ואישיים עם טובי הרופאים בעיר, ומלבד סיוע ביצירת קשר עם הרופאים, סייע לרבי באספקת ארוחות כשרות, מניינים לתפילה ועוד.

בחורף של שנת [[תרצ"ה]] נסע אדמו"ר הריי"צ לוינה כדי לדרוש ברופאים בקשר לחלישות הדיבור שלו ומצב בריאותו, ובאמצע חודש כסלו נסע לבית המרפא 'וועסט ענד' בפורקדסקוף שעל יד וינה. לנסיעה זו התלווה אליו הרבי ששמע ממנו ענינים רבים בחסידות והעלה אותם על גבי הכתב ב[[רשימות]]יו. נסיעה זו נמשכה כארבעה וחצי חודשים{{הערה|שנה זו היתה שנה מעוברת.}}, עם סיומם בתחילת חודש ניסן נסע הרבי הריי"צ לוינה וקיים שורת פגישות ואף קיבל אנשים ליחידות, ובי"ב ניסן חזר לביתו בוורשה. אחד האברכים הצעירים שנפגש עם אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים בתקופה זו, היה הרב [[שמואל ווזנר]] שהפך לימים לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר.

ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ו]] אדמו"ר הריי"צ נסע שוב לפורקרסדורף לצורכי בריאותו, יחד עם בתו שיינא, ושהה בה כחמשה שבועות עד לכ"ד שבט{{הערה|כדי לחגוג באוטבוצק את חגיגת הבר מצווה של נכדו בכ"ה שבט.}}, ובחודשים תמוז-אלול של אותה שנה, בדרכו לטיפולים אצל ד"ר גערזאן בפריז, התעכב שוב מספר ימים בסנטוריום וועסט ענד בהליכתו ובחזרתו, אז הצטרף אליו הרבי בדרכם יחד לאוטבוצק שם שהו בחודש החגים. בדרך, עצר אדמו"ר הרי"צ לשהות קצרה בוינה עצמה והתאכסן במלון קונטיננטל, בו אמר בכ"א אלול את מאמר החסידות ד"ה 'לך אמר ליבי'.

בי"ג טבת [[תרצ"ז]] נסע שוב אדמו"ר הריי"צ לשבוע בבית המרפא 'וואלד סענטאריום' בפרכטלדסדורף, משם המשיך לפריז, ובז' אדר חזר לפרכטלדסדורף ושהה בו חודש נוסף עד לי"א ניסן אז חזר לאוטבוצק, גם בביקור זה הצטרף הרבי אל אדמו"ר הריי"צ.

לאחר [[השואה]], חלק מחסידי חב"ד הגיעו למחנות העקורים הרבים שהוקמו על אדמת אוסטריה, ביניהם הרב [[נפתלי גלוסקין]] ששהה במחנה המעבר וועגשייד שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'.

===תחת נשיאות הרבי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים וינה]]}}
בשנת [[תש"מ]], שלח הרבי לאוסטריה את הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], ובאופן חריג הורה שילוו אותו בנסיעתו ואוטובוס של [[חסיד]]ים ליוה אותו ואת רעייתו ל[[שדה התעופה קנדי]].

שנים ספורות לאחר הגעתו, ייסד את מוסדות החינוך 'קמפוס לאודר חב"ד' בשנת [[תשמ"ד]], תחילה כחטיבת ביניים ובהמשך נפתח גם בית ספר יסודי.

בשנת [[תש"ס]] נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות "חיידר" לילדי אנ"ש, ובשנת [[תשס"ג]] הוקמה האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול", כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=54732 הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה] - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]], עמוד 13.}}. בהמשך הוקם בצמוד אליה "מרכז למורשת היהדות"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב"ד און ליין.}}.

עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים [[זלצבורג]], [[בודפשט]] ועוד.

באמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד] - אתר חב"ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]], נוסדה בעיר [[וינה]] [[תומכי תמימים וינה|ישיבת תומכי תמימים]] בסיוע השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] והרב ישראל נתנאלוב רב קהילת "בית הלוי" בעיר ובראשות הרב [[חיים פילדסטיל]].

==שלוחי הרבי במדינה==
*[[וינה]] - הרב [[דב גרוזמן]], הרב שניאור פלאץ, הרב ניאזוב, הרב [[אהרן קטורזה]] והרב [[בנימין סופייב]].
*זלצבורג - הרב דוד נוסבאום.
{{להשלים}}

==לקריאה נוספת==
{{בית|שניאור זלמן ברגר|שמחה וחששות במחנות הפליטים באוסטריה|624|44 - 50|י"ג כסלו תשס"ח}}
*[[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה'''
*[[אדלייד (אוסטרליה)]] - בית משיח גיליון 877

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1388659/jewish/Jews-in-the-Land-of-the-Waltz.htm יהודים בארץ הוואלס - וינה היהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]

השואה

2025-07-28T22:19:34Z

81.218.140.41: פירוט נוסף בטבלה

{{לעריכה}}
[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]
[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]
'''השואה''' היא רצח [[העם היהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים ועוזריהם, בו נרצחו כשישה מיליון יהודים על [[קידוש השם]]. השואה החלה בחודש [[אלול]] [[תרצ"ט]], עם פלישת [[גרמניה]] הנאצית ל[[פולין]], והסתיימה בחודש [[חודש אייר|אייר]] [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה לבעלות הברית ([[ארצות הברית|ארצות הברית,]] [[ברית המועצות]] ו[[בריטניה]]).

== השואה במדינות שונות ==
המדינות העיקריות בהן התחוללה השואה הן [[פולין]], [[ברית המועצות]], [[הונגריה]], [[רומניה]], [[ליטא]], [[גרמניה]], [[הולנד]], צ'כיה, [[צרפת]], [[לטביה]], סלובקיה, [[יוון]], יוגוסלביה ו[[אוסטריה]].
{| class="wikitable sortable mw-collapsible"
|+
!מדינה
!אוכלוסיית היהודים לפני המלחמה
!מספר היהודים שנרצחו
|-
|פולין
|3,300,000
|3,000,000
|-
|ברית המועצות
|3,020,000
|1,100,000
|-
|הונגריה
|825,000
|569,000
|-
|רומניה
|609,000
|287,000
|-
|ליטא
|168,000
|143,000
|-
|גרמניה
|566,000
|141,500
|-
|הולנד
|140,000
|100,000
|-
|צ'כיה
|118,310
|78,150
|-
|צרפת
|350,000
|77,320
|-
|לטביה
|91,500
|71,500
|-
|סלובקיה
|88,950
|71,000
|-
|יוון
|77,380
|67,000
|-
|יוגוסלביה
|78,000
|63,300
|-
|אוסטריה
|185,000
|50,000
|}

== תקופת השואה ==
אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:

טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו ב[[ברית המועצות]]. וקהילות חשובות היו ב[[פולין]], [[ליטא|ליטא,]] [[לטביה|לטביה,]] [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]].

לאחר השואה והיציאה מ[[רוסיה]] - ב[[ברית המועצות]] נותרו מעט חסידים, ב[[פולין]] הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם ל[[ארץ הקודש]], [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

החוקר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעסק בתיעוד קורות [[חב"ד בשואה (סדרה)]], תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה:
"רוב מניין חסידי חב"ד ב[[פולין]], ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד ב[[ברית המועצות]]. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81529 סיכום סדרה חב"ד בשואה], [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]}}.

==[[אדמו"ר הריי"צ]] בשואה==
בשנת [[תרצ"ג]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]].

באלול [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].

באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

===ההצלה===
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.

ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים יהודים, דרך [[ברלין]] ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו ל[[שטוקהולם]] (שבדיה).

ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]], בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם בראשות הרב [[יעקב ישראל זובער]].

===הצלת יהודים===
לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.

*פעל והצליח לחלץ את חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]],

*ניסה לחלץ את חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) הי"ד

*עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מ[[אירופה]] הבוערת.

*דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמו"ר רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].

*פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.

*פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר [[חסדי ישראל]] בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[אגרות קודש]] בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, [[ימי מלך]] כרך ב, [[חסדי ישראל]], [[שמן ששון מחבריך]] בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז}}.

*בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו"ר הריי"צ לעורר לתשובה את יהודי [[ארצות הברית]] לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר [[תפילה מאדמו"ר הריי"צ (חוברת)|תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל]], ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.

==[[הרבי]] בתקופת השואה==
כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].

בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה{{הערה|[[ימי מלך]] כרך ב}}.

==חסידי חב"ד בשואה==
אלפי חסידי חב"ד נספו בשואה ואחריה רוב החסידים יצאו מ[[ברית המועצות]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה מרוסיה]] והגיעו למחנות העקורים ברחבי אירופה, רוב החסידים שהו במחנה [[פוקינג]] בגרמניה ומשם בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו ל[[ארץ הקודש]], [[ארה"ב]] ועוד.
רבים מחסידי חב"ד ב[[פולין]], [[ליטא]] ו[[לטביה]] - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.

*[[פולין]] - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה ב[[ורשה]] וב[[אוטווצק]]. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו ב[[לודז']]. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם ל[[שנחאי]] ב[[סין]]. שם היו בתקופת השואה.

*[[ליטא]] - ב[[וילנה]] ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.

*[[לטביה]] - ב[[ריגה]] היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.

*[[ברית המועצות]] - חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ב[[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[רוסיה הלבנה]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
בקיץ [[תש"א]] גרמניה הנאצית פלשה ל[[ברית המועצות]] ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] ב[[אוזבקיסטן]] וכך ניצלו מהשואה.

*[[רוסיה]] - הקהילות המרכזיות של חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[לנינגרד]] ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.

*[[אוקראינה]] - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.

לסיכום: רוב יהודי [[ברית המועצות]] וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט. [[יהדות הדממה]]}}.

===היציאה מרוסיה===
לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]].

מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים [[פוקינג]] בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.

היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שדאגו כי [[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.

[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שלחו להם ספרים ותשמישי קדושה, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.

הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו {{הערה| ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

===עידוד לניצולי השואה===
בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

את העובדה שהאומה הגרמנית שנחשבה לאומה הכי מתורבתת הפכה לאכזרית וביצעה רצח עם בשם והמדע הביא הרבי כראיה לכך שמוסריות וצדק חברתי הינם תוצאה של דת ואמונה בה' ולא של התקדמות תרבותית{{הערה|מכתב מימי הספירה תשל"ו, הודפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2010 עמ' 14 מדור מכתבים מתורגמים מאנגלית.}}.

==המחלקה לעובדים בצבא==
{{ערך מורחב|המחלקה לעובדים בצבא}}
בתקופת השואה, נוסדה על ידי ה[[מרכז לענייני חינוך]] בשיתוף ארגון '[[מחנה ישראל]]' '''המחלקה לעובדים בצבא'''. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק מהרבי הריי"צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. [[הרבי]] מה"מ עמד בראש כל הפעולות הללו{{הערה| בית משיח 652}}.

===מסרים לחיילים- מעסעדזש===

המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות מאדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות '[[קובץ ליובאוויטש]]'.

חוברת "מעסעדזש" מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי"צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהלים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי"צ על החובה להניח תפילין{{הערה| בית משיח 652}}.

===סקירות ופרסום===
סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] ו[[ימי מלך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, [[קובץ ליובאוויטש]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי מלך]] חלק ב, [[שבועון בית משיח]] - [[חב"ד בשואה]] - גיליון 652. [[שבועון כפר חב"ד]] וירא תשפ"ד}}.

בספר [[ימי בראשית]] מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת [[תש"י]] על החוברות לחיילים{{הערה|ימי בראשית עמודים 230-231}}.

==יחס הרבי לקדושי השואה==
מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.

[[בין המצרים (חוברת)|בחוברת על ימי בין המיצרים]] שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא
עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם [[חבלי משיח]] וכהד לקריאתו [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]{{הערה|1=ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.}}.

==סדרה 'חב"ד בשואה'==
{{ערך מורחב|חב"ד בשואה (סדרה)}}
'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו במהלך מספר שנים ב[[שבועון בית משיח]].

הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] פורסמה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] בשנים תשס"ה-תשס"ט
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[אלה תולדות פרץ]] - חב"ד ב[[לנינגרד]] ו[[טשקנט]] בשואה
*[[מנחם זיגלבוים]], [[זכרונות ר' מולע]] - זכרונות שואה- מצור [[לנינגרד]], נדודים, [[טשקנט]], גלות
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] - ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[דוד גרשוביץ]] - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
*[[הלל זלצמן]], [[סמרקנד]] - פליטים חב"דיים ב[[סמרקנד]]
*[[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]], פרקי חיים חסידיים תחת דיכוי הקומוניסטים והנאצים

==ראו גם==
* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]
* [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]
* [[יציאת רוסיה תש"ו]]
* [[שואת יהודי ליובאוויטש]]
* [[גטו קובנה]]
* [[יום השואה]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''גזרה היא מלפני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א [[טבת]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של [[הרבי]] - באתר [[צעירי חב"ד]] {{קישור שבור}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|[[מרדכי מנשה לאופר]]}}
* [[מנחם זיגלבוים]], {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
* {{קישור חבד אינפו|1171167|חב"ד והשואה – שאלות ותשובות|יוסי סולומון מראיין את ר' שניאור זלמן ברגר|י׳ בטבת ה׳תשפ״ה}}
* {{קישור חבד אינפו|261985|הילד ששרד את השואה והפך לרב בית כנסת חב"די|הרב שלום יעקב חזן ואברהם רייניץ|כ״ד בניסן ה׳תשע״ז}}
* '''[https://col.org.il/news/146945 תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן]''' {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_58.html מה יש ללמוד מהשואה וכיצד לנקום בהיטלר? • מכתב מעורר השראה של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]

השואה

2025-07-28T22:03:29Z

81.218.140.41: פירוט מינימלי

{{לעריכה}}
[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]
[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]
'''השואה''' היא רצח [[העם היהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים ועוזריהם, בו נרצחו כשישה מיליון יהודים על [[קידוש השם]]. השואה החלה בחודש [[אלול]] [[תרצ"ט]], עם פלישת [[גרמניה]] הנאצית ל[[פולין]], והסתיימה בחודש [[חודש אייר|אייר]] [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה לבעלות הברית ([[ארצות הברית|ארצות הברית,]] [[ברית המועצות]] ו[[בריטניה]]).

== השואה במדינות שונות ==
המדינות העיקריות בהן התחוללה השואה הן [[פולין]], [[ברית המועצות]], [[הונגריה]], [[רומניה]], [[ליטא]], [[גרמניה]], [[הולנד]], צ'כיה, [[צרפת]], [[לטביה]], סלובקיה, [[יוון]], יוגוסלביה ו[[אוסטריה]].

== תקופת השואה ==
אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:

טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו ב[[ברית המועצות]]. וקהילות חשובות היו ב[[פולין]], [[ליטא|ליטא,]] [[לטביה|לטביה,]] [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]].

לאחר השואה והיציאה מרוסיה- ב[[ברית המועצות]] נותרו מעט חסידים, ב[[פולין]] הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם ל[[ארץ הקודש]], [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

החוקר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעסק בתיעוד קורות [[חב"ד בשואה (סדרה)]], תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה:
"רוב מניין חסידי חב"ד ב[[פולין]], ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד ב[[ברית המועצות]]. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81529 סיכום סדרה חב"ד בשואה], [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]}}.

==[[אדמו"ר הריי"צ]] בשואה==
בשנת [[תרצ"ג]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]].

באלול [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].

באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

===ההצלה===
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.

ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים יהודים, דרך [[ברלין]] ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו ל[[שטוקהולם]] (שבדיה).

ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]], בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם בראשות הרב [[יעקב ישראל זובער]].

===הצלת יהודים===
לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.

*פעל והצליח לחלץ את חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]],

*ניסה לחלץ את חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) הי"ד

*עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מ[[אירופה]] הבוערת.

*דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמו"ר רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].

*פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.

*פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר [[חסדי ישראל]] בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[אגרות קודש]] בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, [[ימי מלך]] כרך ב, [[חסדי ישראל]], [[שמן ששון מחבריך]] בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז}}.

*בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו"ר הריי"צ לעורר לתשובה את יהודי [[ארצות הברית]] לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר [[תפילה מאדמו"ר הריי"צ (חוברת)|תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל]], ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.

==[[הרבי]] בתקופת השואה==
כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].

בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה{{הערה|[[ימי מלך]] כרך ב}}.

==חסידי חב"ד בשואה==
אלפי חסידי חב"ד נספו בשואה ואחריה רוב החסידים יצאו מ[[ברית המועצות]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה מרוסיה]] והגיעו למחנות העקורים ברחבי אירופה, רוב החסידים שהו במחנה [[פוקינג]] בגרמניה ומשם בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו ל[[ארץ הקודש]], [[ארה"ב]] ועוד.
רבים מחסידי חב"ד ב[[פולין]], [[ליטא]] ו[[לטביה]] - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.

*[[פולין]] - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה ב[[ורשה]] וב[[אוטווצק]]. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו ב[[לודז']]. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם ל[[שנחאי]] ב[[סין]]. שם היו בתקופת השואה.

*[[ליטא]] - ב[[וילנה]] ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.

*[[לטביה]] - ב[[ריגה]] היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.

*[[ברית המועצות]] - חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ב[[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[רוסיה הלבנה]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
בקיץ [[תש"א]] גרמניה הנאצית פלשה ל[[ברית המועצות]] ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] ב[[אוזבקיסטן]] וכך ניצלו מהשואה.

*[[רוסיה]] - הקהילות המרכזיות של חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[לנינגרד]] ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.

*[[אוקראינה]] - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.

לסיכום: רוב יהודי [[ברית המועצות]] וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט. [[יהדות הדממה]]}}.

===היציאה מרוסיה===
לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]].

מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים [[פוקינג]] בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.

היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שדאגו כי [[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.

[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שלחו להם ספרים ותשמישי קדושה, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.

הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו {{הערה| ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

===עידוד לניצולי השואה===
בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

את העובדה שהאומה הגרמנית שנחשבה לאומה הכי מתורבתת הפכה לאכזרית וביצעה רצח עם בשם והמדע הביא הרבי כראיה לכך שמוסריות וצדק חברתי הינם תוצאה של דת ואמונה בה' ולא של התקדמות תרבותית{{הערה|מכתב מימי הספירה תשל"ו, הודפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2010 עמ' 14 מדור מכתבים מתורגמים מאנגלית.}}.

==המחלקה לעובדים בצבא==
{{ערך מורחב|המחלקה לעובדים בצבא}}
בתקופת השואה, נוסדה על ידי ה[[מרכז לענייני חינוך]] בשיתוף ארגון '[[מחנה ישראל]]' '''המחלקה לעובדים בצבא'''. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק מהרבי הריי"צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. [[הרבי]] מה"מ עמד בראש כל הפעולות הללו{{הערה| בית משיח 652}}.

===מסרים לחיילים- מעסעדזש===

המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות מאדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות '[[קובץ ליובאוויטש]]'.

חוברת "מעסעדזש" מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי"צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהלים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי"צ על החובה להניח תפילין{{הערה| בית משיח 652}}.

===סקירות ופרסום===
סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] ו[[ימי מלך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, [[קובץ ליובאוויטש]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי מלך]] חלק ב, [[שבועון בית משיח]] - [[חב"ד בשואה]] - גיליון 652. [[שבועון כפר חב"ד]] וירא תשפ"ד}}.

בספר [[ימי בראשית]] מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת [[תש"י]] על החוברות לחיילים{{הערה|ימי בראשית עמודים 230-231}}.

==יחס הרבי לקדושי השואה==
מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.

[[בין המצרים (חוברת)|בחוברת על ימי בין המיצרים]] שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא
עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם [[חבלי משיח]] וכהד לקריאתו [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]{{הערה|1=ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.}}.

==סדרה 'חב"ד בשואה'==
{{ערך מורחב|חב"ד בשואה (סדרה)}}
'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו במהלך מספר שנים ב[[שבועון בית משיח]].

הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] פורסמה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] בשנים תשס"ה-תשס"ט
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[אלה תולדות פרץ]] - חב"ד ב[[לנינגרד]] ו[[טשקנט]] בשואה
*[[מנחם זיגלבוים]], [[זכרונות ר' מולע]] - זכרונות שואה- מצור [[לנינגרד]], נדודים, [[טשקנט]], גלות
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] - ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[דוד גרשוביץ]] - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
*[[הלל זלצמן]], [[סמרקנד]] - פליטים חב"דיים ב[[סמרקנד]]
*[[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]], פרקי חיים חסידיים תחת דיכוי הקומוניסטים והנאצים

==ראו גם==
* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]
* [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]
* [[יציאת רוסיה תש"ו]]
* [[שואת יהודי ליובאוויטש]]
* [[גטו קובנה]]
* [[יום השואה]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''גזרה היא מלפני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א [[טבת]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של [[הרבי]] - באתר [[צעירי חב"ד]] {{קישור שבור}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|[[מרדכי מנשה לאופר]]}}
* [[מנחם זיגלבוים]], {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
* {{קישור חבד אינפו|1171167|חב"ד והשואה – שאלות ותשובות|יוסי סולומון מראיין את ר' שניאור זלמן ברגר|י׳ בטבת ה׳תשפ״ה}}
* {{קישור חבד אינפו|261985|הילד ששרד את השואה והפך לרב בית כנסת חב"די|הרב שלום יעקב חזן ואברהם רייניץ|כ״ד בניסן ה׳תשע״ז}}
* '''[https://col.org.il/news/146945 תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן]''' {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_58.html מה יש ללמוד מהשואה וכיצד לנקום בהיטלר? • מכתב מעורר השראה של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]

מלחמת העולם השנייה

2025-07-28T21:47:37Z

81.218.140.41: הוספת פרט חשוב

{{פירוש נוסף|נוכחי=השפעה ישירה של המלחמה|אחר=חב"ד בשואה|ראו=[[שואה]]}}

'''מלחמת העולם השנייה''' היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה הייתה בין צבא גרמניה הנאצית למדינות רבות בעולם. מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. בזירה ה[[אירופה|אירופית]] החלה המלחמה ב-[[י"ז באלול]] [[תרצ"ט]], עם פלישת גרמניה הנאצית ל[[פולין]], והסתיימה ב-[[כ"ה באייר]] [[ה'תש"ה]], עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.

במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם '''[[השואה]]''', בה רצחו הנאצים ועוזריהם כשישה מיליון יהודים. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים,פגיעה פיזית ביהודים ובמבנים יהודיים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות דיכוי, התעללות ורצח-עם כלפי היהודים באמצעות ריכוזם בגטאות ובמחנות, והוצאה להורג במחנות השמדה ובבורות ההריגה.

== השפעת המלחמה בחב"ד ==
{{ערך מורחב|חב"ד בשואה (סדרה)}}
=== מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטית ===

בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ב[[רוסיה הסובייטית]], כי הממשלה מצדה הייתה עסוקה מדי בכדי לטפל בחסידים.

סיבה נוספת למיתון הרדיפות נעוצה בבריחת אנ"ש לרוסיה האסייתית שם מלכתחילה האווירה לדת הייתה עויינת פחות בשל האוכלוסייה המוסלמית המקומית.

=== הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתית ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בוכרה]], [[גיאורגיה]]}}
בעוד שלפני המלחמה התרכזו [[חסידי חב"ד|אנ"ש]] במרכז רוסיה בערים כמו [[מוסקבה]], [[מלחובקה]] ו[[לנינגרד]], הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו ל[[אוזבקיסטן]] והתרכזו בעיקר בערים [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]], וחלקם ל[[קזחסטן]] ול[[גרוזיה]]. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה.

מלבד המשמעות שהייתה לזה על קהילת חב"ד הוותיקה, הרי שהייתה לזה השפעה עצומה על הקהילות ה[[בוכרים|בוכאריות]] בערים ההם, ורבים מהם הפכו ל[[חסידי חב"ד]].

===הפצת המעיינות===
אנשים רבים שלפני המלחמה גרו בפולין ובארצות אחרות נדדו בזמן המלחמה (עקב בריחה, הגליה לסיביר, הצטרפות לצבא האדום ועוד) בגבולות רוסיה, גם אנשים שגרו ברוסיה עצמה נדדו רבות בזמן המלחמה. ההימצאות בקרבת מקום לחסידי חב"ד (והעובדה שהם היחידים שהציעו שירותי דת, ישיבות, ו[[תלמוד תורה|חדרים]] לילדים) גילתה בפניהם את עולם [[חסידות חב"ד|החסידות]] ומהם אשר הפכו לחסידי חב"ד. בין אלה ניתן למנות את ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ר' [[יצחק שפרינגר]], [[אברהם רויטבלט|משפחת האדמו"ר משדליץ]] ורבים אחרים.

=== יציאת רוסיה תש"ו ===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}

בסיום המלחמה, חסידים רבים יצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה]]. מכיון שמחמת המלחמה נותרו אלפי אזרחים פולניים ברוסיה, ולכן אישרה הממשלה הרוסית לכל אזרחי פולין לצאת את רוסיה, הרבה מחסידי חב"ד ניצלו את ההזדמנות וזייפו דרכונים פולניים כדי לצאת את רוסיה.

==== השפעה לטווח ארוך ====

עד יציאת רוסיה בשנים תש"ו-ז היו רוב חסידי חב"ד ברוסיה. מאז, בעצם נהייתה אפשרות להניח את היסוד להרבה קהילות חב"ד ברחבי העולם. חב"ד ב[[צרפת]] נבנתה מפליטים אלו שהגיעו לצרפת אחרי שהותם במחנה הפליטים '[[פוקינג]]'. הרבי ייסד עבורם אז את ה'[[לשכת ליובאוויטש האירופאית|לשכה]]'. בארץ ישראל הייתה קהילת חב"ד כבר לפני זה, אולם ייסוד כפר חב"ד הייתה על בסיס פליטים אלו.

בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת [[תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית|תומכי-תמימים ברוסיה]], ועברה בהתחלה למחנה [[פוקינג]] ומאוחר יותר ל[[ברינוא]] שב[[צרפת]].

כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות [[תומכי תמימים]]) מ[[רוסיה]] ל[[צרפת]], ומשם התפשטה היא לשאר העולם.

== פעילות הרבי הריי"צ במלחמה ==

מלבד פעולות הצלה ותמיכה ביהודים בזמן השואה, היו פעולות הקשורות למלחמה: בזמן המלחמה חיבר [[הרבי הריי"צ]] תפילה{{הערה|נדפס ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] עמוד שכו.}} מיוחדת "לשלום המדינה" (ארצות הברית) לומר ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]] (כן נקראה באירועים רשמיים אחרים{{הערה|[[הקריאה והקדושה]] גליון 25.}}) לאחר קריאת התורה עבור ניצחון צבאות בנות הברית. כן שלח מכתבים לנשיא ארצות הברית בשעתו בה הוא מברך אותו שינצחו במלחמה{{הערה|המכתב, וכן מכתב תשובתו של הנשיא נדפסו ב[[הקריאה והקדושה]].}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[השואה|סדרה חב"ד בשואה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}

{{שואה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:שואה]]

השואה

2025-07-28T21:45:40Z

81.218.140.41: קישורים ודיוק

{{לעריכה}}
[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]
[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]
'''השואה''' היא רצח [[העם היהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בו נרצחו כששה מליון יהודים על [[קידוש השם]], השואה החלה בחודש [[אלול]] [[תרצ"ט]] והסתיימה בתחילת אביב [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה.
(ע"י [[ארצות הברית]] [[רוסיה]] ו[[בריטניה]])

==תקופת השואה==
אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:

טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו ב[[ברית המועצות]]. וקהילות חשובות היו ב[[פולין]] [[ליטא]] [[לטביה]] [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]].

לאחר השואה והיציאה מרוסיה- ב[[ברית המועצות]] נותרו מעט חסידים, ב[[פולין]] הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם ל[[ארץ הקודש]], [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

החוקר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעסק בתיעוד קורות [[חב"ד בשואה (סדרה)]], תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה:
"רוב מניין חסידי חב"ד ב[[פולין]], ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד ב[[ברית המועצות]]. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81529 סיכום סדרה חב"ד בשואה], [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]}}.

==[[אדמו"ר הריי"צ]] בשואה==
בשנת [[תרצ"ג]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]].

באלול [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].

באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

===ההצלה===
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.

ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים יהודים, דרך [[ברלין]] ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו ל[[שטוקהולם]] (שבדיה).

ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]], בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם בראשות הרב [[יעקב ישראל זובער]].

===הצלת יהודים===
לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.

*פעל והצליח לחלץ את חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]],

*ניסה לחלץ את חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) הי"ד

*עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מ[[אירופה]] הבוערת.

*דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמו"ר רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].

*פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.

*פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר [[חסדי ישראל]] בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[אגרות קודש]] בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, [[ימי מלך]] כרך ב, [[חסדי ישראל]], [[שמן ששון מחבריך]] בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז}}.

*בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו"ר הריי"צ לעורר לתשובה את יהודי [[ארצות הברית]] לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר [[תפילה מאדמו"ר הריי"צ (חוברת)|תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל]], ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.

==[[הרבי]] בתקופת השואה==
כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].

בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו [[יהודי]]. כפי שסיפרה [[הרבנית חיה מושקא]] שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש לאזרחי [[צרפת]], לא נכחו הרבי בביתן. כשחזר, סיפרה לו, שענתה לשאלת הנציג לאיזה דת משתייכים הדיירים - "אורתודוקסים" ("דתיים"; תשובה שיכולה להתפרש כאילו מדובר לאו דווקא ביהודים). כששמע זאת הרבי, הלך מיד ב[[מסירות נפש]] למשרד האחראי על הרישומים ודאג שיירשמו דווקא כיהודים ולא רק כ"אורתודוקסים". כל זה בעיצומה של המלחמה{{הערה|[[ימי מלך]] כרך ב}}.

==חסידי חב"ד בשואה==
אלפי חסידי חב"ד נספו בשואה ואחריה רוב החסידים יצאו מ[[ברית המועצות]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה מרוסיה]] והגיעו למחנות העקורים ברחבי אירופה, רוב החסידים שהו במחנה [[פוקינג]] בגרמניה ומשם בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו ל[[ארץ הקודש]], [[ארה"ב]] ועוד.
רבים מחסידי חב"ד ב[[פולין]], [[ליטא]] ו[[לטביה]] - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.

*[[פולין]] - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה ב[[ורשה]] וב[[אוטווצק]]. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו ב[[לודז']]. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם ל[[שנחאי]] ב[[סין]]. שם היו בתקופת השואה.

*[[ליטא]] - ב[[וילנה]] ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.

*[[לטביה]] - ב[[ריגה]] היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.

*[[ברית המועצות]] - חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ב[[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[רוסיה הלבנה]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
בקיץ [[תש"א]] גרמניה הנאצית פלשה ל[[ברית המועצות]] ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] ב[[אוזבקיסטן]] וכך ניצלו מהשואה.

*[[רוסיה]] - הקהילות המרכזיות של חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[לנינגרד]] ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.

*[[אוקראינה]] - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.

לסיכום: רוב יהודי [[ברית המועצות]] וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט. [[יהדות הדממה]]}}.

===היציאה מרוסיה===
לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]].

מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים [[פוקינג]] בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.

היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שדאגו כי [[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.

[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שלחו להם ספרים ותשמישי קדושה, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.

הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו {{הערה| ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

===עידוד לניצולי השואה===
בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות, לא עלינו.

תשובתו של [[הרבי]] לאנשים אלו ידועה במשל, לאדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרופאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

את העובדה שהאומה הגרמנית שנחשבה לאומה הכי מתורבתת הפכה לאכזרית וביצעה רצח עם בשם והמדע הביא הרבי כראיה לכך שמוסריות וצדק חברתי הינם תוצאה של דת ואמונה בה' ולא של התקדמות תרבותית{{הערה|מכתב מימי הספירה תשל"ו, הודפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2010 עמ' 14 מדור מכתבים מתורגמים מאנגלית.}}.

==המחלקה לעובדים בצבא==
{{ערך מורחב|המחלקה לעובדים בצבא}}
בתקופת השואה, נוסדה על ידי ה[[מרכז לענייני חינוך]] בשיתוף ארגון '[[מחנה ישראל]]' '''המחלקה לעובדים בצבא'''. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק מהרבי הריי"צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. [[הרבי]] מה"מ עמד בראש כל הפעולות הללו{{הערה| בית משיח 652}}.

===מסרים לחיילים- מעסעדזש===

המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות מאדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות '[[קובץ ליובאוויטש]]'.

חוברת "מעסעדזש" מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי"צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהלים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי"צ על החובה להניח תפילין{{הערה| בית משיח 652}}.

===סקירות ופרסום===
סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] ו[[ימי מלך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, [[קובץ ליובאוויטש]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי מלך]] חלק ב, [[שבועון בית משיח]] - [[חב"ד בשואה]] - גיליון 652. [[שבועון כפר חב"ד]] וירא תשפ"ד}}.

בספר [[ימי בראשית]] מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת [[תש"י]] על החוברות לחיילים{{הערה|ימי בראשית עמודים 230-231}}.

==יחס הרבי לקדושי השואה==
מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד,בהם נתן מבט עמוק על קדושי השואה{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.

גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.

[[בין המצרים (חוברת)|בחוברת על ימי בין המיצרים]] שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא
עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם [[חבלי משיח]] וכהד לקריאתו [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]{{הערה|1=ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.}}.

==סדרה 'חב"ד בשואה'==
{{ערך מורחב|חב"ד בשואה (סדרה)}}
'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו במהלך מספר שנים ב[[שבועון בית משיח]].

הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] פורסמה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] בשנים תשס"ה-תשס"ט
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[אלה תולדות פרץ]] - חב"ד ב[[לנינגרד]] ו[[טשקנט]] בשואה
*[[מנחם זיגלבוים]], [[זכרונות ר' מולע]] - זכרונות שואה- מצור [[לנינגרד]], נדודים, [[טשקנט]], גלות
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] - ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[דוד גרשוביץ]] - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
*[[הלל זלצמן]], [[סמרקנד]] - פליטים חב"דיים ב[[סמרקנד]]
*[[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]], פרקי חיים חסידיים תחת דיכוי הקומוניסטים והנאצים

==ראו גם==
* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]
* [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]
* [[יציאת רוסיה תש"ו]]
* [[שואת יהודי ליובאוויטש]]
* [[גטו קובנה]]
* [[יום השואה]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''גזרה היא מלפני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א [[טבת]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1852&CategoryID=1081 השואה ומשמעותה]''' - לקט מקיף ממשנתו של [[הרבי]] - באתר [[צעירי חב"ד]] {{קישור שבור}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1128981 סיפורים על השואה]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|[[מרדכי מנשה לאופר]]}}
* [[מנחם זיגלבוים]], {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
* {{קישור חבד אינפו|1171167|חב"ד והשואה – שאלות ותשובות|יוסי סולומון מראיין את ר' שניאור זלמן ברגר|י׳ בטבת ה׳תשפ״ה}}
* {{קישור חבד אינפו|261985|הילד ששרד את השואה והפך לרב בית כנסת חב"די|הרב שלום יעקב חזן ואברהם רייניץ|כ״ד בניסן ה׳תשע״ז}}
* '''[https://col.org.il/news/146945 תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן]''' {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_58.html מה יש ללמוד מהשואה וכיצד לנקום בהיטלר? • מכתב מעורר השראה של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]

גרמניה

2025-07-28T21:43:44Z

81.218.140.41: הוספת פרט חשוב

[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]]
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה ב[[פולין]] ובצ'כיה; בדרומה ב[[אוסטריה]] וב[[שווייץ]] ובמערבה היא גובלת ב[[צרפת]], בלוקסמבורג, ב[[בלגיה]] וב[[הולנד]]. שטחה של המדינה הוא כ-360,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-84 מיליון תושבים, מתוכם כ-120,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==תנועת ההשכלה==
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה [[תנועת ההשכלה]] היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי.

אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], ובאריכות בערך [[תנועת ההשכלה]].}}.

==תחת השלטון הנאצי==

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג (בית הנבחרים הגרמני), הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה.

בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין.

ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס אס (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש נערכו מספר פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה.

עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי.

באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם של המגורשים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים.

על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט.

בתגובה להתנקשות נערך ב-ט"ז חשון תרצ"ט פוגרום נקמה של אנשי המשטרה הפוליטית ביהודי ברלין, ולראשונה נחשפו יהודי גרמניה לאלימות ולסכנת חיים. במהלך הפוגרום התנפלו הפורעים על בתי יהודים, הכו אלפי יהודים, הרגו 92 יהודים, שרפו מאות בתי-כנסת, בתי-ספר וחנויות, הרסו כ–7,500 בתי-עסק ואסרו 30 אלף יהודים במחנות ריכוז. הפוגרום כונה "ליל הבדולח", על-שם שברי הזכוכיות של חלונות-הראווה בחנויות היהודים. מ–1938, לאחר "ליל הבדולח", היגרו מגרמניה כ–150 אלף יהודים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית.

תשומת לבם של הגרמנים הייתה נתונה, בראש ובראשונה, לטיפול במיליוני היהודים בשטחים החדשים שנכבשו במזרח אירופה. בשלב הראשון רוכזו יהודי פולין בגטאות, ובהמשך התחילו לפעול יחידות איינזצגרופן לחיסול קהילות יהודיות שלמות בשטחים שנכבשו מברית המועצות. בערי גרמניה עצמה לא הוקמו גטאות לריכוז היהודים, ולא פעלו בעיירותיה ובכפריה יחידות איינזצגרופן, אלא הלכה והתגבשה התפיסה שאת שארית יהודי גרמניה יש לגרש לשטחים במזרח, שם יזכו לטיפול דומה לזה של היהודים המקומיים. באוקטובר 1941 התחיל גירושם של יהודי גרמניה ואוסטריה לגטאות לודז', מינסק, קובנה וריגה.

בוועידת ואנזה שהתקיימה בברלין בינואר 1942 נתקבלו ההחלטות על המנגנון לביצועו של הפתרון הסופי. בפרוטוקול הוועידה צוין מספר היהודים בשטחי גרמניה "הישנה" כ-131,800, ובאוסטריה עוד 43,700. לאלה יועד גורל דומה לזה של כלל יהודי אירופה, 11 מיליון במספר. במהלך כשנה לאחר הוועידה קיבלו יהודי גרמניה הנותרים צווי גירוש בהם נדרשו להתייצב בתחנות הרכבת של ערי גרמניה השונות, שם הועלו על רכבות ונשלחו אל מחנות ההשמדה.

ב-19 במאי 1943 הוכרזה גרמניה "יודנריין" (Judenrein - נקייה מיהודים). יוצאי דופן אחדים שניצלו מן ההשמדה היו חלק מאלה שנישאו ב"נישואי תערובת" לארים, בני תערובת, וקומץ יהודים ששרדו במחבוא בסיוע חסידי אומות העולם. רק בודדים מבין יהודי גרמניה ששרדו את המלחמה מחוץ לגבולות גרמניה שבו אליה לאחר המלחמה.

==הרבי בגרמניה==
[[קובץ:הרבי ברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]
בחודש [[חשון]] [[תרפ"ח]] עזב [[הרבי]] את גבולות ברית המועצות, והצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה ב[[ריגא]] ושימש כמזכירו האישי. מאוחר יותר, בחודש [[טבת]] עבר לברלין בירת גרמניה. שם נרשם על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ללימודים אקדמיים סדירים באוניברסיטת הומבולט.

לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ט]], חודשים אחדים לאחר חתונת הרבי עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו]] חזר הרבי יחד עם הרבנית והתגוררו בברלין. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[י"ב טבת]] [[תרצ"ג]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לברלין עקב סיבות רפואיות, שם שהה במשך למעלה מחודשיים בבית הבראה.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] תרצ"ג.

בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ה, סיפר הרבי אודות אותם ימים בגרמניה: "כאשר העסק בגמילות חסדים אינו ע"פ התורה אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו'. וכפי שראו אלו שהיו בגרמני' - גם אָנוכי, כאשר נזדמן לי לשהות שם תקופה מסוימת - שהיו כמה וכמה אגודות של "צער בעלי חיים" אשר לא יכלו לסבול שמצערים חתול או כלב על ידי זה שלא נותנים להם את מזונם בעתו ובזמנו, ועשו את כל התלוי בהם להעמיד לדין את אלו שאינם נוהגים כראוי עם החתול או הכלב, לקחת מהם את הבע"ח שברשותם ולדאוג להם מכספי הממשלה, וביחד עם זה באותה שעה התנהגו עם '''בני אדם''' באופן '''הפכי''' לגמרי - '''להמיתם במיתות משונות''', רחמנא ליצלן, ולא עוד אלא שעשו זאת באופן של '''עסק''', לא רק בהיותם במשרד, במשטרה וכיו"ב, אלא במשך כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות למי שאינו משתייך למפלגה שלהם, ועאכו"כ אם הוא יהודי... בזה הי' כל מעיינם במשך כל היום כולו. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהיה בנוי ומיוסד על שכל אנושי (שאז אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו' עד להנהגה באופן האמור רחמנא ליצלן), כי אם ע"פ '''התורה''', "העוסק בתורה ובגמ"ח", שאז בטוחים שגם העסק בגמ"ח יהיה באופן המתאים - גמילות חסדים '''לאמיתתה'''". {{הערה| התוועדויות תשמ"ה, ח"ב, עמ' 860.}}.

==מחנה פליטים פוקינג==
{{ערך מורחב|פוקינג}}
פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]].

במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]].

==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע בשמחת תורה תרע"ו מהרבי הרש"ב:
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז (גרמניה) ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד... האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}.

הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}.
בחודש חשוון תרע"ו הרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב (ראו ערך "רוסטוב").

בשיחת י"ט כסלו תשי"ד אמר הרבי:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שהמגיד ממעזריטש מסר לתלמידיו "ייחודים" עבור כל המדינות, מלבד על מדינת אשכנז.

– במשך כל השנים לא הבינו את פשר הדברים: מה רוצים ממדינת אשכנז?!... אמנם, ריבוי שנים לאח"ז – למעלה ממאה וחמישים שנה לאחרי זמנו של המגיד – תופסים ("כאַפּט מען זיך") עד כמה גדולה ראייתו של צדיק, שרואה בעיני בשר למרחק של כמה וכמה שנים ודורות לאח"ז!...

ובכל אופן, בנוגע לכל שאר המדינות נמסרו "יחודים" כו', שעל ידם נקל יותר לבנ"י לעסוק בעבודת הבירורים בכל אותם מקומות גם בימינו אלה. – ולהעיר, שכתוצאה מזה, לא מופרך שבימינו אלה יהי' ענין של בירורים גם במדינת אשכנז".{{הערה|תורת מנחם חלק י, ע' 256.}}.

ובשיחה מסוכות תשכ"ג: "כידוע שאצל המגיד הי' מספר התלמידים "פי שניים" מאשר אצל הבעש"ט, ולכל תלמיד מסר המגיד "יחודים" כדי שכל אחד יפעל בעבודת הבירורים במדינה שלו (מלבד מדינת אשכנז, שהיתה באופן של תכלית הרע)"... ובהערה שם: "כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר נ"ע בנוגע למלחמה שהתחילה בשנת תרע"ד (ראה מגדל עוז (כפ"ח תש"מ) ריש ע' תנח), אלא שבשעתו לא הבינו כוונת הדברים, אבל בימינו, לאחרי שיודעים אודות הגזירות ושמדות כו', מובנים הדברים".{{הערה|תורת מנחם, חלק לה, ע' 62, ובהערה 61.}}.

על אופיים של יהודי גרמניה, סיפר הרבי: "פעם כשהי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בווינא, באו אנ"ש ללוותו, וכרגיל אצל אנ"ש, באו משך זמן קודם זמן נסיעתה של הרכבת. בשעת מעשה עמד שם א' מיהודי אשכנז ("אַ דייטש"), ואמר שעדיין יש "איינע מינוטע". נענה הרבי ואמר: אכן, רגע אחד הוא זמן רב, שהרי "בשעתא חדא וברגעא חדא" אפשר לעשות תשובה, ועד ש"זדונות נעשים לו כזכיות"".{{הערה|תורת מנחם חלק יח, ע' 95.}}.

עוד סיפר הרבי {{הערה|תורת מנחם חלק ט, ע' 114.}}: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר אודות אחת מנסיעותיו עם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע למקום מרפא ("קוראָרט") במדינת גרמניא, אשר, למרות טבעם של תושבי המקום שכל עניניהם מחושבים במדידה והגבלה ביותר, למד הרבי עמהם חסידות, וכמה מהם נתקרבו לתורת החסידות, ואחד מהם נתקשר ביותר עד שהתחיל ללמוד חסידות ולהתנהג בדרכי החסידות, והתחיל לעסוק גם בעבודה דמס"נ בק"ש (שזהו זמן העבודה דמס"נ, שצריך לצייר לעצמו מס"נ בפועל או בכח), אע"פ שזהו נגד טבעו, וסיפר שמשך זמן התעסקותו בעבודת המס"נ בק"ש הוא "באַלד איינע מינוטע"... – כנראה שהי' מונח לידו שעון, ובאמצע ה"מסירת נפש" הביט בשעון לראות כמה זמן נמשכת המס"נ..." {{הערה|וראה גם תורת מנחם חלק לב, ע' 59 ושם: "ידוע הסיפור שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות נסיעתו הראשונה למדינת אשכנז ("דייטשלאַנד"),
– לאחרי שכבר הגיע שם ענין לימוד החסידות מכמה שנים לפנ"ז, ובמילא ידעו גם שצריכה להיות התבוננות בתפלה, ובפרט ההתבוננות באמירת שמע ישראל וברוך שם כו', וכבר היו בין יהודי אשכנז כאלו שלמדו והתחילו להתנהג לפי הלימוד שלמדו בתורת החסידות –

שפגש שם יהודי אחד (כ"ק מו"ח אדמו"ר הזכירו בשמו), והי' בידידות עמו, והלה סיפר לו שלמד מאמרי חסידות, ספרים או קונטרסים, ונעשה אצלו גם לימוד המביא לידי מעשה, וראי' לדבר – כפי שהמשיך לספר לכ"ק מו"ח אדמו"ר עד כמה פעל אצלו ("אויף ווי ווייט איז באַ אים דערגאַנגען") לימוד החסידות – שלימוד החסידות שצריך להאריך באחד עד כדי מסירות נפש, פעל אצלו, שכאשר מגיע לק"ש, נמשכת אצלו האריכות באחד "פאַסט איינע מינוטע", כלומר, שמאריך באחד כמעט במשך דקה אחת!...

כמה זמן לוקח לאדם מדוד ומוגבל לומר תיבת "אחד"? – הרי זה ענין של רגעים; אלא, כיון שלמד חסידות, והמשיך הענין בעבודתו לקונו גם בעבודת התפלה, ועד לק"ש – הנה אצלו נמשכת האריכות באחד כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע"); הוא אמנם לא הגיע עדיין לאריכות של של דקה שלימה, אבל כבר יצא מכלל רגעים!

ובכן: הן אמת שעד כמה שיהודי יאריך באחד, יכול הזולת למדוד לפי השעון כמה זמן נמשכת האריכות באחד (שהרי יש לו עבודה גם לאחרי ק"ש – אמירת שמונה-עשרה, ולאח"ז גם הענינים שנקראים בשם "שארית התפלה"); אבל, כאשר הוא בעצמו מודד את האריכות שלו באחד, ויודע שנמשכת כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע") – אין זה הענין ד"בכל מאדך", למעלה ממדידה והגבלה.".}}.

על קהילת פרנקפורט סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר {{הערה| אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג ע' תקכד. וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"א ריש ע' שמב.}}, כיצד קרה הדבר שבפראַנקפורט היו יהודים אדוקים ביותר בתומ"צ, ששמם התפרסם ("זיי האָבן גע'שם'ט") בכל גרמניא באדיקותם, אף שבתחילה היו שם כל ה"משכילים" הגדולים.

דבר זה קרה על-ידי שלוש נשים מישראל, שהתעקשו אז בתוקף על חבישת "פאה נכרית", על טהרת המשפחה ועל חינוך הכשר לילדיהן, והדבר פעל גם על אנשים ונשים אחרים, ובמשך הזמן עדה שלמה מישראל בפראַנקפורט נשתנתה לטוב".{{הערה|תורת מנחם חלק יב, ע' 190.}}.

על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר:
"כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדוּלה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות)".{{הערה|תורת מנחם חלק ב, ע' 246.}}.

==גרמניה היום==
בשנת [[תש"נ]] מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ-250,000 יהודים, מתוכם כ-130,000 איש רשומים כחברים בקהילות היהודיות. כמו כן, מתגוררים בגרמניה כ-10,000 ישראלים.

===בתי חב"ד בגרמניה===
* '''בית חב"ד פרנקפורט''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן גורביץ]].
* '''בית חב"ד אופנבך''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (אופנבך)|מנחם מענדל גורביץ']].
* '''בית חב"ד ברלין''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[יהודה טייכטל]].
* '''בית חב"ד דוסלדורף''' - תחת הנהלתו של השליח הרב חיים ברכהן.
* '''בית חב"ד דרזדן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן הבלין]].
* '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שלמה ביסטריצקי]].
* '''בית חב"ד הנובר''' - ניהל השליח הרב [[בנימין וולף]] נפטר בשנת [[תש"פ]]. כיום תחת השליחה מרת וולף מכהן כשליח הרב [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]].
* '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור טרבניק.
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[חיים אליעזר חיטריק]].
* '''בית חב"ד פוטדם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[נחום פרסמן]].
* '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל שטראקס.
* '''בית חב"ד אאכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גרוזמן.
* '''בית חב"ד קרלסרוהה''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מרדכי מנדלסון]].
* '''בית חב"ד פרייבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גיטלר.
* '''בית חב"ד דורטמונד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל וילנקין]].
* '''בית חב"ד אסן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב אהרונוב.
* '''בית חב"ד באד-הומבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב רבינוביץ.
* '''בית חב"ד קרפלד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב ווגנר.
* '''בית חב"ד מיינץ''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שלום דובער אשכנזי.

===ישיבת חב"ד בגרמניה===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים פרנקפורט}}
=== פרשת [[ברית המילה]] ===
{{פסקה חסרה}}
בשנת [[תשע"ב]] עלתה הצעת חוק לאסור את קיום מצוות ברית מילה. לאחר מאבקים ממושכים העביר הפרלמנט בגרמניה חוק המתיר את קיום המצווה על כל פרטיה.

בשנת [[תשע"ג]] נפתחה חקירה נגד ה[[שליח]] ב[[ברלין]], הרב [[יהודה טייכטל]] בעקבות עריכת ברית לבנו. בתביעה מוזכרים גם ה[[מוהל]] [[מנחם פליישמן]] מ[[ארץ ישראל]] וסב התינוק הרב [[יוחנן גוראריה]] רב העיר [[חולון]]{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75549 הידיעה באתר חב"ד אינפו]}}.

בעקבות התביעה הוציאו ועד הקהילה ו[[מרכז רבני אירופה]] הודעה לתקשורת בה מביעים תמיכה מלאה בקיום המצווה על כל פרטיה.

==היחס לגרמניה אחר השואה==
=== קניית מוצרים מתוצרת המדינה ===
בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר {{שטורעם}}.}} ליהודי ששאל האם להיות סוכן של סחורה המיוצרת בגרמניה, "ישאל בזה דעת רב מורה הוראה בעירו (הידוע הנוהג בזה בין בני ישראל וכו')"

בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם נכון להימנע מלרכוש מוצרים מגרמניה, או שהמנעות כזו היא "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה". במכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 לצילום ותוכן המכתב] באתר {{אינפו}}.}} הרבי השיב לו כי שאלה כזו היא יותר עניין של [[רגש]] מאשר [[הלכה]] ו[[מנהג]]. הרבי שולל שמעשה זה מראה על "הפגנת חולשה" כי אם להפך, ובטח שלא "הנהגה שלא כשורה" כי התנהגות זו מבוססת על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק", והעם הגרמני של זמן השואה אינו שונה מהעם הגרמני של שני עשורים לאחריה, ושרצח העם היהודי היה בהסכמתם ובהשתתפותם הפעילה.

מסופר כי בבית הדפוס של הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], הוצרכו פעם לקנות מכונת דפוס חדשה מתוצרת גרמניה. בשל כך שאלו את הרבי, האם אפשר לקנות מכונה חדשה כזו - מפני שהיא טובה באיכותה, וגם זולה יחסית למכונות דפוס אחרות. הרבי ענה כי אם אין מכונה אחרת דומה לזו שמתוצרת גרמניה באיכותה, אזי באין ברירה, יקנו את המכונה שמתוצרת גרמניה{{הערה|[https://col.org.il/news/135335 האם הרבי התנגד להשתמש בתוצרת גרמנית?] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]'''- תיעוד קהילות חב"ד במחנות העקורים [[פוקינג]] ואחרים בגרמניה.
*[[זושא וולף]], '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''', הוצאת [[היכל מנחם ירושלים]] לרגל חנוכת הבית של בית חב"ד ברלין, [[אלול]], [[תשס"ח]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]'''
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/10/6538e2f3a9b11_1698226931.pdf שליחות קדושה]'''

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadgermany.com האתר של חב"ד גרמניה]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64869 הרב שלמה ביסטריצקי נבחר לרבה של המבורג]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65655 נר ראשון בברלין: לנצח את היטלר]{{וידאו}} {{אינפו}}
*מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}}
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/746287/jewish/Munich-Metamorphosis.htm המטמורפוזה של מינכן]''' (אנגלית) {{בית חבד}}

;קניית מוצרים מגרמניה
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 מענה הרבי משנת [[תשכ"ו]] לסוחר ביבוא מוצרים מגרמניה] "ישאל רב מורה הוראה". {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 מענה הרבי משנת [[תש"ל]] על קניית מוצרים מגרמניה] {{אינפו}}

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גרמניה|*]]
[[en:Germany]]

ויקטור עטיה

2025-07-28T21:39:55Z

81.218.140.41: קישור

[[קובץ:הרב ויקטור עטיה.jpeg|ממוזער|250px|במופע קסמים ב[[חיפה]]]]
[[קובץ:ויקטור עטיה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב ויקטור עטיה]]
[[קובץ:ויקטור עטיה קוסם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מופיע כקוסם בפני ילדים בפעילות של בית חב"ד פסגת זאב ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:ויקטור עטיה חיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם קבוצת חיילים ב[[חברון]]]]
הרב '''אביגדור ויקטור עטיה''' (נולד ב[[כ"ח שבט]] [[תשכ"ג]], 1963) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קריית ארבע]]-[[חברון]], בעל קשר קרוב עם אוגדות ה[[צבא הגנה לישראל|צבא]] המשרתות בעיר, מארח מידי ליל שבת בביתו עשרות חיילים, ומופיע בפעילויות של בתי חב"ד ברחבי הארץ כ'קוסם' דבר המאפשר לו להסיר מחיצות ודעות קדומות, ולהעביר את המסרים של הרבי בצורה קלילה וחוייתית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[בת ים]] ב[[כ"ח שבט]] [[תשכ"ג]] לחיים ולאסתר עטיה כילד במשפחה מסורתית יוצאי לוב ברוכת ילדים, ובצעירותו היה ספורטאי מצטיין.

בזמן שירותו ב[[צה"ל]] [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והתקרב לחסידות חב"ד, ובעקבותיו התקרבו גם הוריו ושאר אחיו.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]], נשא את דבורה נחמה, בתו של הצייר החב"די ר' [[ברוך נחשון]], התיישב בסמוך לחותנו ב[[קריית ארבע]] והחל לשמש כשליח הרבי במקום.

במהלך שליחותו, גילה בעצמו כשרון של זריזות ידיים, והחליט לנסות ללמוד קסמים ואחיזת עיניים על מנת להופיע בקייטנות חב"ד בראשם הוא עומד. לאחר שהתמחה בתחום, החל לקבל בקשות רבות משלוחי הרבי ברחבי הארץ שיבוא להופיע גם בעירם בפעולות שמקיימים מטעם בית חב"ד, כשלהופעות אלו יש ערך מוסף המאפשר להעביר מסרים בצורה קלילה וחוייתית יותר על ידי הקוסם בעצמו.

בשנת [[תשס"ו]] פרצה [[שריפה]] בביתו, והאש נתפסה בבגדיה של בתו חיה מושקא בת השמונה שלא הצליחה להינצל מהשריפה ונפטרה. לזכרה, הקים הרב נחשון את 'בית חיה מושקא' הפועל כמרכז חב"ד בעיר. הבנין נפתח לפעילות עוד קודם השלמת חזית המבנה, ביום בת המצווה של חיה מושקא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60827 ביום הבת-מצווה: בית חיה מושקא עטיה נפתח לפעילות] {{אינפו}} ד' [[ניסן]] [[תשע"א]] (08.04.2011)}}, ונחנך בכנס חגיגי בי"ט אב תשע"ב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70957 חנוכת בית חב"ד בקריית ארבע] {{וידאו}} {{אינפו}} כ"ד אב [[תשע"ב]] (12.08.2012)}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' יהונתן עטיה שליח הרבי ב[[מערת המכפלה]] - חרסינה.
*בנו, ר' שניאור עטיה - [[פתח תקווה]].
*בנו, ר' מנחם מענדל עטיה - [[ערד]].
*חתנו, ר' שמואל לביא - [[ערד]].
*חתנו, ר' פנחס אשר יעקובוב.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82055 בחר בחיים: קסמים בחברון על פצע פעור]''' - מתוך אתר ה[[אינטרנט]] Ynet {{אינפו}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=43981 סיפורו המופלא של הרב ויקטור עטיה]''' - מתוך עיתון 'מעריב' {{שטורעם}} כ"ה תמוז תש"ע {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57836 רב קֶסֶם]''' - כתבת פרופיל על הרב עטיה במגזין 'עאדא' של יוצאי לוב {{אינפו}} כ"ג חשון [[תשע"א]] (31.10.2010) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3099 השליח הקוסם עם משימת שליחות באולפן]''' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:עטיה, ויקטור}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:משפחת נחשון]]