https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=81.2.149.61חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T17:14:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=522240מרדכי צבי אלפנביין2022-02-16T12:36:58Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]<br />
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]<br />
<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.<br />
<br />
לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.<br />
<br />
הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בשיכון חב"ד לוד על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.<br />
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.<br />
<br />
==הפטירה==<br />
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בנים<br />
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].<br />
*ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]].<br />
*ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]].<br />
<br />
;בנות<br />
*הגב' חיה יעקובוביץ', [[ביתר עלית]]<br />
*הגב' רבקה יעקוביץ', [[נתיבות]]<br />
*הגב' ציפורה שטרסברג, [[כפר חב"ד]]<br />
*הגב' אסתר קיי, [[קרית גת]]<br />
;חתנים<br />
*ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עילית]].<br />
*ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]].<br />
*ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמוס קיי, [[קריית גת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''העקשן ינצח''', שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 65<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=522238מרדכי צבי אלפנביין2022-02-16T12:34:52Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]<br />
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]<br />
<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.<br />
<br />
לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.<br />
<br />
הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בשיכון חב"ד לוד על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.<br />
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.<br />
<br />
==הפטירה==<br />
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בנים<br />
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].<br />
*ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]].<br />
*ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]].<br />
<br />
;בנות<br />
*הגב' חיה טובה יעקובוביץ', [[ביתר עלית]]<br />
;חתנים<br />
*ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עילית]].<br />
*ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]].<br />
*ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמוס קיי, [[קריית גת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''העקשן ינצח''', שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 65<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=522236מרדכי צבי אלפנביין2022-02-16T12:33:10Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]<br />
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]<br />
<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.<br />
<br />
לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.<br />
<br />
הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בשיכון חב"ד לוד על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.<br />
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.<br />
<br />
==הפטירה==<br />
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בנים<br />
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].<br />
*ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]].<br />
*ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]].<br />
<br />
;חתנים<br />
*ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עילית]].<br />
*ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]].<br />
*ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמוס קיי, [[קריית גת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''העקשן ינצח''', שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 65<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=519517תומכי תמימים בית שמש (קטנה)2022-02-05T22:46:46Z<p>81.2.149.61: /* התוועדויות ומבצעים מיוחדים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=תומכי תמימים בית שמש (פירושונים)}}<br />
{{ישיבה<br />
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)<br />
|תמונה=תמונה קבוצתית בית שמש.png<br />
|כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי ה[[ישיבה]] [[י"ג תמוז]] ה'[[תש"פ]].<br />
|אפיון= ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=בן עזאי 4, [[בית שמש]]<br />
|ראש הישיבה=[[מוסא לידר]]<br />
|מנהל גשמי=הרב שניאור זלמן לידר<br />
|מספר תלמידים= כ-125 תמימים<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]]<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[א' באלול]] [[תשע"ו]].]]<br />
[[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|250px|זאל הישיבה החדש]]<br />
[[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועד]]<br />
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בישיבה]]<br />
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב שניאור זלמן אודרמן בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]].<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר ראשון לציון על ידי [[מוסא לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.<br />
<br />
לאחר המעבר למתחם בבית שמש חידשה ההנהלה את צוות ורבני הישיבה והצטרפו אליה כמה מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את [[ג'וני אנקווה]] ואף למשך שנתיים המשפיע הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] עד שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".}}. למשך כמה חודשים היה הרב [[זושא פויזנר]] משפיע{{הערה|הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר}} וגם הרב [[משה קורנוויץ]]{{הערה|במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה}}{{הערה|לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח}}{{הערה|היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א}} וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]{{הערה|משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ב}}, אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר{{הערה|הרב פויזנר, הרב קורנוויץ ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא}}.<br />
<br />
הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה הייתה נמצאת גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.<br />
<br />
בנוסף, בימים אלו נבנה מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמת בית שמש ד' והישיבה צפויה להיכנס אליו לקראת שנת הלימודים תשפ"ג הבעל"ט{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה}}.<br />
<br />
בשנים [[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.<br />
<br />
בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י"ד אלול]] [[תנש"א]] מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כ-125 [[תמימים]].<br />
<br />
==הוועד המנהל==<br />
<br />
זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת תשע"ו, עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו מוסא לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר [[בית שמש]] והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה{{הערה|ההנהלה הרוחנית בראשות מוסא לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו"ר הוועד}} וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"ט החליט הוועד על הקמת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הישיבה הגדולה]] והוסיף כ-10 חברים לוועד{{הערה|עד אותו זמן בוועד היו מוסא לידר, ג'וני אנקווה והרבנים ישראל זלמנוב, ושניאור לידר}} בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד{{הערה|מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'}}.<br />
<br />
הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא [[ג'וני אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[מוסא לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], ישראל גדסי, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.<br />
<br />
בשנת תש"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועוד.<br />
<br />
==הנהגות מיוחדות==<br />
=== התוועדויות ומבצעים מיוחדים ===<br />
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה. גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.<br />
<br />
עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי, לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.<br />
<br />
מדי שבוע מתקיימים שני שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[מוסא לידר]] ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית [[סאלם מישולובין]]. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה ושיעור רמב"ם, וסדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע.<br />
<br />
בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:<br />
* ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום}} המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם.<br />
* מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על מסכת שבת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות.<br />
<br />
=== שיטה לימודית ===<br />
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.<br />
<br />
בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
=== הנהלת הישיבה ===<br />
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - מנהל רוחני<br />
*הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - [[משפיע|משפיע ראשי]]<br />
*הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א'<br />
*הרב ישראל גדסי - משגיח שיעור ב'<br />
*הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] - [[משגיח]] שיעור ג' ומשגיח ראשי<br />
<br />
===[[ר"מ|ר"מים]] בגמרא עיונא ===<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - רמה א'<br />
*הרב אליהו קטורזה - רמה ב'<br />
*הרב שלום דובער מפעי - רמה ג'<br />
*הרב חנניה כהן - רמה ד'<br />
*הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ה'<br />
*הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'<br />
*הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'<br />
<br />
'''כיתת העשרה בגמרא עיונא'''<br />
*הרב [[שלום דובער מישולובין]] - ר"מ שיעור ב' וג'<br />
*הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ שיעור א'<br />
<br />
===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר"מ|ר"מים]] לפי שיעורים===<br />
'''שיעור א':'''<br />
*הרב שלום בער קטורזה - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב [[שלום דובער מישולובין]] - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב יוסף יצחק דהאן - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש<br />
*הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש<br />
*הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה<br />
*הרב אליהו קטורזה - משיב בהלכה<br />
'''שיעור ב':'''<br />
*הרב [[משה לידר]] - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב אלון סרוסי - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב נועם בן חמו - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש<br />
*הרב ישראל בר כוכבא - ר"מ בגיסא ובגאומ"ש<br />
*הרב [[שי שמעון כהן]] - משיב בהלכה<br />
*הרב שלום דובער מפעי - משיב בהלכה<br />
'''שיעור ג':'''<br />
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב מנחם ישראלי - משפיע ור"מ בגירסא ובחסידות<br />
*הרב [[משה קורנוויץ]] - ר"מ בגאומ"ש ובהלכה<br />
*הרב שניאור זלמן גליס - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש<br />
*הרב יוסף מיכלשווילי - משיב בהלכה<br />
<br />
===הנהלה גשמית===<br />
*ר' שניאור זלמן לידר - מנהל כללי<br />
*ר' חיים שארף - מנהל גשמי<br />
*ר' רפאל דרמון - חבר הנהלה גשמית<br />
*ר' נחמיה קירשנזפט - חבר הנהלה גשמית<br />
*ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי<br />
*ר' שניאור זלמן גרינברג - מזכיר משנה<br />
*ר' שמואל גרומן - מנהל מטבח<br />
<br />
===יועצים===<br />
*ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי<br />
*ר' [[זאב רייניץ (בית שמש)|זאב רייניץ]] - יועץ<br />
<br />
===רבני הישיבה בעבר===<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ<br />
*הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - תש"פ<br />
*הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט<br />
*הרב עידו דגן - ר"מ ומשפיע - תשע"ז - תש"פ<br />
}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - בלוג הישיבה<br />
*[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=519516תומכי תמימים בית שמש (קטנה)2022-02-05T22:44:45Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=תומכי תמימים בית שמש (פירושונים)}}<br />
{{ישיבה<br />
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)<br />
|תמונה=תמונה קבוצתית בית שמש.png<br />
|כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי ה[[ישיבה]] [[י"ג תמוז]] ה'[[תש"פ]].<br />
|אפיון= ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ו]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=בן עזאי 4, [[בית שמש]]<br />
|ראש הישיבה=[[מוסא לידר]]<br />
|מנהל גשמי=הרב שניאור זלמן לידר<br />
|מספר תלמידים= כ-125 תמימים<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]]<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[א' באלול]] [[תשע"ו]].]]<br />
[[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|250px|זאל הישיבה החדש]]<br />
[[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועד]]<br />
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בישיבה]]<br />
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב שניאור זלמן אודרמן בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]].<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר ראשון לציון על ידי [[מוסא לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.<br />
<br />
לאחר המעבר למתחם בבית שמש חידשה ההנהלה את צוות ורבני הישיבה והצטרפו אליה כמה מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את [[ג'וני אנקווה]] ואף למשך שנתיים המשפיע הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] עד שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".}}. למשך כמה חודשים היה הרב [[זושא פויזנר]] משפיע{{הערה|הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר}} וגם הרב [[משה קורנוויץ]]{{הערה|במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה}}{{הערה|לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח}}{{הערה|היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א}} וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]{{הערה|משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ב}}, אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר{{הערה|הרב פויזנר, הרב קורנוויץ ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא}}.<br />
<br />
הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה הייתה נמצאת גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.<br />
<br />
בנוסף, בימים אלו נבנה מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמת בית שמש ד' והישיבה צפויה להיכנס אליו לקראת שנת הלימודים תשפ"ג הבעל"ט{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה}}.<br />
<br />
בשנים [[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.<br />
<br />
בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י"ד אלול]] [[תנש"א]] מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כ-125 [[תמימים]].<br />
<br />
==הוועד המנהל==<br />
<br />
זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת תשע"ו, עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו מוסא לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר [[בית שמש]] והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה{{הערה|ההנהלה הרוחנית בראשות מוסא לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו"ר הוועד}} וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"ט החליט הוועד על הקמת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הישיבה הגדולה]] והוסיף כ-10 חברים לוועד{{הערה|עד אותו זמן בוועד היו מוסא לידר, ג'וני אנקווה והרבנים ישראל זלמנוב, ושניאור לידר}} בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד{{הערה|מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'}}.<br />
<br />
הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא [[ג'וני אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[מוסא לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], ישראל גדסי, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.<br />
<br />
בשנת תש"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועוד.<br />
<br />
==הנהגות מיוחדות==<br />
=== התוועדויות ומבצעים מיוחדים ===<br />
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה. גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.<br />
<br />
עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי, לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.<br />
<br />
מדי שבוע מתקיימים שני שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[משה לידר|הרב לידר]] ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית [[שלום דובער מישולובין|הרב מישולובין]]. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה ושיעור רמב"ם, וסדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע.<br />
<br />
בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:<br />
* ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום}} המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם.<br />
* מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על מסכת שבת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות.<br />
<br />
=== שיטה לימודית ===<br />
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.<br />
<br />
בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
=== הנהלת הישיבה ===<br />
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - מנהל רוחני<br />
*הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - [[משפיע|משפיע ראשי]]<br />
*הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א'<br />
*הרב ישראל גדסי - משגיח שיעור ב'<br />
*הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] - [[משגיח]] שיעור ג' ומשגיח ראשי<br />
<br />
===[[ר"מ|ר"מים]] בגמרא עיונא ===<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - רמה א'<br />
*הרב אליהו קטורזה - רמה ב'<br />
*הרב שלום דובער מפעי - רמה ג'<br />
*הרב חנניה כהן - רמה ד'<br />
*הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ה'<br />
*הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'<br />
*הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'<br />
<br />
'''כיתת העשרה בגמרא עיונא'''<br />
*הרב [[שלום דובער מישולובין]] - ר"מ שיעור ב' וג'<br />
*הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ שיעור א'<br />
<br />
===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר"מ|ר"מים]] לפי שיעורים===<br />
'''שיעור א':'''<br />
*הרב שלום בער קטורזה - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב [[שלום דובער מישולובין]] - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב יוסף יצחק דהאן - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש<br />
*הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש<br />
*הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה<br />
*הרב אליהו קטורזה - משיב בהלכה<br />
'''שיעור ב':'''<br />
*הרב [[משה לידר]] - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב אלון סרוסי - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב נועם בן חמו - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש<br />
*הרב ישראל בר כוכבא - ר"מ בגיסא ובגאומ"ש<br />
*הרב [[שי שמעון כהן]] - משיב בהלכה<br />
*הרב שלום דובער מפעי - משיב בהלכה<br />
'''שיעור ג':'''<br />
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - משפיע ור"מ בחסידות<br />
*הרב מנחם ישראלי - משפיע ור"מ בגירסא ובחסידות<br />
*הרב [[משה קורנוויץ]] - ר"מ בגאומ"ש ובהלכה<br />
*הרב שניאור זלמן גליס - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש<br />
*הרב יוסף מיכלשווילי - משיב בהלכה<br />
<br />
===הנהלה גשמית===<br />
*ר' שניאור זלמן לידר - מנהל כללי<br />
*ר' חיים שארף - מנהל גשמי<br />
*ר' רפאל דרמון - חבר הנהלה גשמית<br />
*ר' נחמיה קירשנזפט - חבר הנהלה גשמית<br />
*ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי<br />
*ר' שניאור זלמן גרינברג - מזכיר משנה<br />
*ר' שמואל גרומן - מנהל מטבח<br />
<br />
===יועצים===<br />
*ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי<br />
*ר' [[זאב רייניץ (בית שמש)|זאב רייניץ]] - יועץ<br />
<br />
===רבני הישיבה בעבר===<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ<br />
*הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - תש"פ<br />
*הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט<br />
*הרב עידו דגן - ר"מ ומשפיע - תשע"ז - תש"פ<br />
}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - בלוג הישיבה<br />
*[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99&diff=505844ניגון פעם ביער הלכתי2021-11-15T17:47:59Z<p>81.2.149.61: /* תחילת השיר */</p>
<hr />
<div>'''ניגון פעם ביער הלכתי''' הינו ניגון רגש המשולב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]], המושר על ידי הרב [[חיים צבי הירש קוניקוב]].<br />
<br />
הניגון הינו על הפזמון אדיר איום ונורא המושר ב[[מוצאי שבת]], חרוז אחד ב[[לשון הקודש]] וחרוז שני ב[[אידיש]], וחוזר חלילה. בגירסאות נוספות{{הערה|מקורו של הניגון הוא שיר עממי שהיה מקובל בגרסאות שונות בכל רחבי אירופה. סוג אחד של גירסאות בנוי על הפיוט "אדיר איום ונורא" של מוצאי שבת. סוג שני, בנוי על הפסוקים הראשונים שב"שיר של יום", והסוג השלישי שהיה נפוץ בעיקר באיטליה, הוא שיר חופשי, שבו נבחרו הפסוקים באקראיות, ובחלקם אף משתנה המקום שבו נשמעים הקולות (ביער הלכתי, בשדה הלכתי, בעיר הלכתי וכו'), וכן גם מפיקי הקול (צפורים, חמור, כלבים, וכו').}} החרוזים הבאים מופיעים גם ברוסית ובפולנית.<br />
<br />
==תחילת השיר==<br />
שני החרוזים הראשונים הינם ב[[עברית]] וב[[אידיש]]:<br />
{{טורים|תוכן={{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פעם ביער הלכתי <br />
<br />
קול ציפורים שמעתי<br />
<br />
אחד מצפצף רא רא רא<br />
<br />
אדיר איום ונורא<br />
<br />
בצר לי לך אקרא<br />
<br />
השם לי לא אירא<br />
<br />
רא רא רא...<br />
<br />
(פזמון - גוט וואך, מזל טוב)<br />
<br />
איך בין געגאנגען אין דער וואלד<br />
<br />
זינגען פייגעלעך יונג און אלט<br />
<br />
איינער זינגט: לי לי לי<br />
<br />
גדור פרצת היכלי<br />
<br />
דגול מהר חכלילי<br />
<br />
השם יהיה עוזר לי<br />
<br />
לי לי לי<br />
<br />
(פזמון)}}}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2185 לשמיעת הניגון מפי הרב קוניקוב]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים שונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=493020חיים שאול ברוק (קראון הייטס)2021-09-09T11:45:15Z<p>81.2.149.61: /* משפחתו */הוספתי</p>
<hr />
<div>{{קובץ|ח ש ברוק|הרב ברוק}}<br />
[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית]]<br />
הרב '''חיים שאול ברוק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הוא מנהל [[ועד הנחות בלשון הקודש]] ועוסק רבות בהוצאה לאור של תורת הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:חש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק על ציון [[ר' לויק|אביו של הרבי]]]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד תמוז]] [[תשכ"ז]] לאביו הרב [[מנחם מענדל ברוק]] ולאימו מרת חנה, כנכד ל[[משפיע]] ורב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] הרב [[חיים שאול ברוק]], וכצאצא (מצד אימו) לרבה של ירושלים, הגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]]{{הערה|סביו מצד אמו היה הרב מנחם מאניש שיינברגר, שהיה נשוי עםנכדת הגרי"ח זוננפלד. בנוסף, הוא נחשב לצאצא ישיר של בעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יהוסף שלזינגר.}}.<br />
<br />
את שנות לימודיו הראשונות עשה במוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ובגיל צעיר נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br />
<br />
בעודו בחור היה מהקרובים ביותר ל[[חוזר]] הראשי הרב [[יואל כהן]], והחל לעסוק בעזרה למכון [[ועד הנחות בלה"ק]], בהדפסת וההדרת ספריו של הרבי. בשנת [[תשמ"ו]] הדפיס במסגרת [[ועד כתבי קודש]] שהקים יחד עם חברו גרשון אייכהורן, את סדרת הספרים [[שיחות קודש]] הכוללת את השיחות שנאמרו על ידי הרבי בין השנים תש"י-תשמ"א.<br />
<br />
בשנים תשמ"ז-תשנ"ב עסק יחד עם הרב [[צבי הירש נוטיק]] בהכנת מאמרים שנמסרו לרבי ל[[הגהה]] ויצאו לאור בקונטרסים לקראת חגים ומועדים, ולאחר מכן בסדרת הספרים '[[ספר המאמרים מלוקט]]'.<br />
<br />
ב[[חודש חשון]] [[תשנ"ב]] התמנה בהוראת הרבי{{דרוש מקור}} לנהל את 'ועד הנחות בלה"ק', תפקיד בו הוא ממשיך לעסוק עד היום.<br />
<br />
בחודשי הקיץ של אותה שנה, יזם את הוצאת קבצי [[צדי"ק למלך]] שפירסמה בשבעה קבצים סיפורים רשימות יחידויות ומענות הקשורים לרבי, מתוך ארכיוניים פרטיים של חסידי חב"ד.<br />
<br />
כמו כן, עסק הרב ברוק במערכת [[פאקס א שיחה]] בכתיבת קיצורים מ[[שיחה|שיחות]] שנאמרו על ידי הרבי ומאמרותיו של הרבי בשעת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] ושליחתם בפקס לכל רחבי העולם, על מנת שהחסידים יהיו מעודכנים במהרה בדברי הרבי.<br />
<br />
כאשר הרבי החל להעלות את רף העיסוק במשיח ולדבר עליו באופן מוחשי ועכשווי, היה מראשי החסידים שלקחו את העניין במלוא הרצינות, והיה הראשון שחבש לראשו [[כיפת 'יחי']], אך לאחר ג' תמוז התמתן בדעותיו בהדרגתיות.<br />
<br />
עם מציאתם של [[רשימות (ספר)|הרשימות הפרטיות]] של הרבי, נמסרו לידיו הכתבים והוא מונה לעמוד בראש צוות העריכה וההוצאה לאור.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] חשף לציבור את זכרונותיה של [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] אימו של הרבי{{הערה|חלק מהזכרונות פורסמו קודם לכן, אך בשנת [[תשע"א]] הגיעו לידיו החוברות המקוריות הכוללות את הזכרונות בשלימותם.}}.<br />
<br />
כיום במקביל לעבודתו בהוצאה לאור של סדרת ספרי [[תורת מנחם - התוועדויות]] (נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור שבעים ואחת ספרים ה'תש"י - תשל"ג ועוד ארבעים ושלוש ספרים תשמ"ב - תשנ"ב), עוסק הרב ברוק בפרסום מכתבים ומענות של הרבי, והינו מחברי המערכת של סדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]].<br />
<br />
הרב ברוק נשוי עם בלומא גיטל (משמשת כמחנכת ב[[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]]) לבית משפחת רובינשטיין, ומתגורר ליד בית חיינו בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==ספרים וחוברות בעריכתו==<br />
*[[תורת מנחם]]<br />
*[[רשימות (ספר)|רשימות]]<br />
*[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] - חלקים כ"ט ואילך<br />
*[[צדי"ק למלך]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, שניאור זלמן ברוק - [[קראון הייטס]].<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל בעגון - טשולאַ וויסטאַ, [[קליפורניה]]. <br />
*בנו, הרב יוסף יצחק ברוק - [[קראון הייטס]].<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל (בן הרב דוד) מונדשיין - [[מוסקבה]].<br />
*בנו, התמים שמואל ברוק - [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=1587 סקירה על ההוצאה לאור של תורת הרבי לאורך השנים] {{אודיו}} {{חב"ד און ליין|}} י"ב [[תשרי]] תשס"ד<br />
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=30757 הרב ברוק חוגג את יום הולדת ה-40] {{שטורעם}} כ"ה תמוז תשס"ז<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=72682 אנא נפשי כתבית יהבית {{*}} ההיסטוריה של תורת הרבי]''' - הרצאה בכנס 'יום תמים' של [[ועד תלמידי התמימים]] י"א [[ניסן]] [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ד סיון [[תשע"ד]] (12.06.2014)<br />
*{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=493017חיים שאול ברוק2021-09-09T11:38:36Z<p>81.2.149.61: /* תולדות חיים */תיקנתי</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|אחר=מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|ראו=חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}<br />
[[קובץ:חיים שאול ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק]]<br />
ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' שאול נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, (לימים כשחלה הוסיפו לשמו את השם 'חיים') נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.<br />
<br />
[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".<br />
<br />
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. <br />
[[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]]<br />
<br />
בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את צביה בת ר' מנחם מענדל הכהן קרסניק שהיה מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].<br />
<br />
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].<br />
<br />
===הישיבה בזוויהל===<br />
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. <br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. <br />
<br />
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br />
<br />
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br />
<br />
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br />
<br />
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.<br />
<br />
===העברת מיקומה של הישיבה===<br />
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]<br />
<br />
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. <br />
<br />
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].<br />
<br />
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.<br />
<br />
בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול.<br />
<br />
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.<br />
<br />
===רב בראשון לציון===<br />
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]<br />
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].<br />
<br />
===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===<br />
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== <br />
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].<br />
<br />
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.<br />
<br />
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. <br />
<br />
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].<br />
<br />
==ספר לזכרו==<br />
הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא '''מעשה חשב''' שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצו'ב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי [[אגו"ח בארצות הברית]]; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' [[אהרון ירוסלבסקי]] ור' [[ישראל נעוולער]]; תמונה נדירה בעת החופה של הרב [אברהם חנוך גליצנשטיין]]; על גורל חתנו הראשון ר' [[יעקב ש"ץ]] וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר] יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
העורך הראשי הרב מנחם מענדל קסטל ובני המשפחה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;ילדיו<br />
*מרת ריבה שהייתה נשואה להרה"ת [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.<br />
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]].<br />
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.<br />
*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).<br />
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].<br />
*מרת אסתר שרגאי אשת מנחם שרגאי. בין נכדיהם, תלמידי חכמים בוגרי ישיבות גבוהות. ביניהם שאול מויאל, הנושא ב[[גאווה]] את שמו ומילדות ראה חובה להיות ראוי לשם שהוא נושא. שאול ורעייתו מגדלים בקרני שומרון משפחה רחבה, לתפארת הרב חיים שאול זצ"ל.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
*הרב [[אברהם אבא ברוק]]-שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מורה בבית ספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]] ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
*בדרכי החסידים לר' [[יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=493016חיים שאול ברוק2021-09-09T11:37:57Z<p>81.2.149.61: /* תולדות חיים */הוספתי</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|אחר=מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|ראו=חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}<br />
[[קובץ:חיים שאול ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק]]<br />
ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' שאול נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, (לימים כשחלה הוסיפו לשמו את השם 'חיים') נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.<br />
<br />
[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".<br />
<br />
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. <br />
[[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]]<br />
<br />
בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את צביה בת מלמד ר' מנחם מענדל הכהן קרסניק שהיה מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].<br />
<br />
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].<br />
<br />
===הישיבה בזוויהל===<br />
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. <br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. <br />
<br />
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br />
<br />
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br />
<br />
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br />
<br />
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.<br />
<br />
===העברת מיקומה של הישיבה===<br />
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]<br />
<br />
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. <br />
<br />
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].<br />
<br />
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.<br />
<br />
בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול.<br />
<br />
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.<br />
<br />
===רב בראשון לציון===<br />
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]<br />
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].<br />
<br />
===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===<br />
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== <br />
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].<br />
<br />
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.<br />
<br />
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. <br />
<br />
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].<br />
<br />
==ספר לזכרו==<br />
הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא '''מעשה חשב''' שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצו'ב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי [[אגו"ח בארצות הברית]]; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' [[אהרון ירוסלבסקי]] ור' [[ישראל נעוולער]]; תמונה נדירה בעת החופה של הרב [אברהם חנוך גליצנשטיין]]; על גורל חתנו הראשון ר' [[יעקב ש"ץ]] וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר] יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
העורך הראשי הרב מנחם מענדל קסטל ובני המשפחה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;ילדיו<br />
*מרת ריבה שהייתה נשואה להרה"ת [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.<br />
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]].<br />
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.<br />
*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).<br />
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].<br />
*מרת אסתר שרגאי אשת מנחם שרגאי. בין נכדיהם, תלמידי חכמים בוגרי ישיבות גבוהות. ביניהם שאול מויאל, הנושא ב[[גאווה]] את שמו ומילדות ראה חובה להיות ראוי לשם שהוא נושא. שאול ורעייתו מגדלים בקרני שומרון משפחה רחבה, לתפארת הרב חיים שאול זצ"ל.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
*הרב [[אברהם אבא ברוק]]-שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מורה בבית ספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]] ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
*בדרכי החסידים לר' [[יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=493015חיים שאול ברוק2021-09-09T11:36:31Z<p>81.2.149.61: /* תולדות חיים */תיקנתי</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|אחר=מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|ראו=חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}<br />
[[קובץ:חיים שאול ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק]]<br />
ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' שאול נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, (לימים כשחלה הוסיפו לשמו את השם 'חיים') נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.<br />
<br />
[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".<br />
<br />
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. <br />
[[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]]<br />
<br />
בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את צביה בת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].<br />
<br />
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].<br />
<br />
===הישיבה בזוויהל===<br />
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. <br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. <br />
<br />
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br />
<br />
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br />
<br />
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br />
<br />
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.<br />
<br />
===העברת מיקומה של הישיבה===<br />
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]<br />
<br />
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. <br />
<br />
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].<br />
<br />
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.<br />
<br />
בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול.<br />
<br />
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.<br />
<br />
===רב בראשון לציון===<br />
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]<br />
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].<br />
<br />
===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===<br />
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== <br />
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].<br />
<br />
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.<br />
<br />
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. <br />
<br />
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].<br />
<br />
==ספר לזכרו==<br />
הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא '''מעשה חשב''' שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצו'ב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי [[אגו"ח בארצות הברית]]; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' [[אהרון ירוסלבסקי]] ור' [[ישראל נעוולער]]; תמונה נדירה בעת החופה של הרב [אברהם חנוך גליצנשטיין]]; על גורל חתנו הראשון ר' [[יעקב ש"ץ]] וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר] יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
העורך הראשי הרב מנחם מענדל קסטל ובני המשפחה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;ילדיו<br />
*מרת ריבה שהייתה נשואה להרה"ת [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.<br />
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]].<br />
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.<br />
*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).<br />
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].<br />
*מרת אסתר שרגאי אשת מנחם שרגאי. בין נכדיהם, תלמידי חכמים בוגרי ישיבות גבוהות. ביניהם שאול מויאל, הנושא ב[[גאווה]] את שמו ומילדות ראה חובה להיות ראוי לשם שהוא נושא. שאול ורעייתו מגדלים בקרני שומרון משפחה רחבה, לתפארת הרב חיים שאול זצ"ל.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
*הרב [[אברהם אבא ברוק]]-שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מורה בבית ספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]] ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
*בדרכי החסידים לר' [[יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=493014חיים שאול ברוק2021-09-09T11:36:04Z<p>81.2.149.61: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|אחר=מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|ראו=חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}<br />
[[קובץ:חיים שאול ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק]]<br />
ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר'שאול נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, (לימים כשחלה הוסיפו לשמו את השם 'חיים') נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.<br />
<br />
[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".<br />
<br />
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. <br />
[[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]]<br />
<br />
בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את צביה בת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].<br />
<br />
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].<br />
<br />
===הישיבה בזוויהל===<br />
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. <br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. <br />
<br />
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br />
<br />
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br />
<br />
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br />
<br />
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.<br />
<br />
===העברת מיקומה של הישיבה===<br />
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]<br />
<br />
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. <br />
<br />
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].<br />
<br />
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.<br />
<br />
בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול.<br />
<br />
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.<br />
<br />
===רב בראשון לציון===<br />
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]<br />
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].<br />
<br />
===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===<br />
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== <br />
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].<br />
<br />
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.<br />
<br />
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. <br />
<br />
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].<br />
<br />
==ספר לזכרו==<br />
הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא '''מעשה חשב''' שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצו'ב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי [[אגו"ח בארצות הברית]]; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' [[אהרון ירוסלבסקי]] ור' [[ישראל נעוולער]]; תמונה נדירה בעת החופה של הרב [אברהם חנוך גליצנשטיין]]; על גורל חתנו הראשון ר' [[יעקב ש"ץ]] וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר] יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
העורך הראשי הרב מנחם מענדל קסטל ובני המשפחה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;ילדיו<br />
*מרת ריבה שהייתה נשואה להרה"ת [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.<br />
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]].<br />
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.<br />
*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).<br />
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].<br />
*מרת אסתר שרגאי אשת מנחם שרגאי. בין נכדיהם, תלמידי חכמים בוגרי ישיבות גבוהות. ביניהם שאול מויאל, הנושא ב[[גאווה]] את שמו ומילדות ראה חובה להיות ראוי לשם שהוא נושא. שאול ורעייתו מגדלים בקרני שומרון משפחה רחבה, לתפארת הרב חיים שאול זצ"ל.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
*הרב [[אברהם אבא ברוק]]-שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מורה בבית ספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]] ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
*בדרכי החסידים לר' [[יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=493012חיים שאול ברוק2021-09-09T11:34:22Z<p>81.2.149.61: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|אחר=מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|ראו=חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}<br />
[[קובץ:חיים שאול ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק]]<br />
ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) (מכונה 'שאול סנאווסקער') מתלמידי התמימים בליובאוויטש, כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן כראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.<br />
<br />
[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".<br />
<br />
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. <br />
[[קובץ:ברוק, חיים שאול (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק עם תלמיד]]<br />
<br />
בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את צביה בת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].<br />
<br />
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].<br />
<br />
===הישיבה בזוויהל===<br />
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. <br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. <br />
<br />
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br />
<br />
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br />
<br />
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br />
<br />
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.<br />
<br />
===העברת מיקומה של הישיבה===<br />
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]<br />
<br />
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. <br />
<br />
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].<br />
<br />
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו הייתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.<br />
<br />
בתקופה זו חלה במעיים ונותח. כשמצבו הוחמר הוסיפו לו את השם "חיים". ומאז היה חותם את שמו חיים שאול.<br />
<br />
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.<br />
<br />
===רב בראשון לציון===<br />
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]<br />
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].<br />
<br />
===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===<br />
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== <br />
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].<br />
<br />
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.<br />
<br />
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. <br />
<br />
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].<br />
<br />
==ספר לזכרו==<br />
הספר המקיף על תולדות ימי חייו ופועלו הנקרא '''מעשה חשב''' שנכתב ונערך על ידי המשפחה הסוקרת: ימי הגלות בברדיצו'ב והקמת הישיבה במקום לפני 80 שנה; חילופי המכתבים של 'ר' שאול סנאווסקער' עם ראשי [[אגו"ח בארצות הברית]]; המפגש עם יהודים חסידיים מחצרות אחרים; הדמויות אליהם נקשר: ר' [[אהרון ירוסלבסקי]] ור' [[ישראל נעוולער]]; תמונה נדירה בעת החופה של הרב [אברהם חנוך גליצנשטיין]]; על גורל חתנו הראשון ר' [[יעקב ש"ץ]] וקשרי המכתבים עם הבת והנכד ועוד{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=79261 שני פרקים מהספר] יצאו ב'תשורה' לנישואי נינו החתן שלום ישעי ברוק (ב"ר שמואל) עם מרת עטקא חיה מושקא גורביץ (ב"ר חיים) ביום שני ג' ניסן תשע"ה בקראון הייטס.}}.<br />
<br />
העורך הראשי הרב מנחם מענדל קסטל ובני המשפחה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;ילדיו<br />
*מרת ריבה שהייתה נשואה להרה"ת [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.<br />
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]].<br />
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.<br />
*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).<br />
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].<br />
*מרת אסתר שרגאי אשת מנחם שרגאי. בין נכדיהם, תלמידי חכמים בוגרי ישיבות גבוהות. ביניהם שאול מויאל, הנושא ב[[גאווה]] את שמו ומילדות ראה חובה להיות ראוי לשם שהוא נושא. שאול ורעייתו מגדלים בקרני שומרון משפחה רחבה, לתפארת הרב חיים שאול זצ"ל.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
*הרב [[אברהם אבא ברוק]]-שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מורה בבית ספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]] ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
*בדרכי החסידים לר' [[יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=476000דליה רוטמן2021-05-15T22:11:55Z<p>81.2.149.61: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת דליה רוטמן (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל).]][[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה (מימין) בשיחה עם מר [[שז"ר]] (משמאל) ור' [[שלמה מיידנצ'יק]] (באמצע), מאחורי שז"ר מוסתר חלקית, עומד הרב [[דובער בוימגארטען|בערל בוימגארטען]]]]<br />
'''דליה רוטמן''' היא אחיינית של [[הרבי]] (בתו של [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]] ו[[גניה שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]]).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה דליה, בתם היחידה של ר' [[ישראל אריה לייב]] וגניה שניאורסון. בבגרותה נישאה לאבנר רוטמן ובמשך מספר שנים עבדה במכון וייצמן למדע ברחובות, והתגוררה באיזור זה. לזוג נולדו שני ילדים: הבכור, אריאל, נולד [[כ"ד באלול]] שנת [[תשל"ה]] והשני, דניאל יהושע, נולד ב[[ז' באדר]] שנת [[תשל"ח]]. את הברית שלו ערך המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]].<br />
<br />
מרת דליה הייתה בקשר מתמיד עם דודה, [[הרבי]]. בשנת [[תשל"ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון והרבי ארגן, באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]], שיעבירו לה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]]. היא הייתה מבקרת עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. במהלך הביקורים אצל הדודים הייתה ישנה בבית הרבי והרבנית בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה. בעלה, אבנר רוטמן, עסק בפיתוח תרופות. פעם, נסע ל[[ניו יורק]], וישן בביתו של הרבי. הוא סיפר לאחמ"כ כי הרבי היה יושב עד שעות הבוקר המוקדמות בחדרו ועובד, ישן שעות ספורות, וקם מוקדם בבוקר ליום חדש. הוא סיפר גם כי היה מתייעץ עם [[הרבי]] בעניינים מקצועיים, פיתוח תרופות ועוד{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}. באחד מביקוריה הביאה את [[הרבי]] ל-[[770]] במכונית-ספורט (Porsche) אדומה שהייתה ברשותה{{הערה|נראה על ידי חסידים מזדמנים שציפו מחוץ ל-770 לרבי. כמו כן מרת דליה גם סיפרה זאת לרב שמחה בונים סילבר.}}.<br />
<br />
כשנולד בנה הבכור אריאל{{הערה|נקרא על שם סבו ר' ישראל ארי' ליב}} שהתה בוושיגטון די סי, והרבי דאג לשלוח מוהל, ולאחר שלושים יום לרגל פדיון הבן הרבי שלח את הרב [[נחום רפאל כהן]] ועוד על מנת לערוך פדיון הבן. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מ[[הרבי]]) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רוטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.<br />
<br />
הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] והרב [[אלימלך שחר]], מבקרים את גב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניקים לה סט [[ארבעת המינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב גלוכובסקי מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ"ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164}}.<br />
<br />
בשטר "מכירת חמץ" מציין הרבי למכירה גם את ה"חמץ" שבביתה (לצד נכסים שונים של הרבי){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164]}}.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
*'''אביה''': הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br />
* '''אמה''': גב' גניה רוטמן-שניאורסון (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).<br />
*'''ילדיהם''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אריה לייב שניאורסון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בנות בית רבי|רויטמן דליה]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=475999תומכי תמימים נתניה (קטנה)2021-05-15T22:08:03Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים נתניה<br />
|תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים נתניה.jpg|250px]]<br />
|כתובית=זאל הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[נתניה]] <br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br />
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.<br />
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.<br />
|מספר תלמידים=120<br />
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך<br />
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך,<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]], היא מישיבות חב"ד הבודדות (או אפילו הישיבה היחידה) שלא לומדים ליב"ה, לומדים כל יום שלוש שעות חסידות (כמו בישיבה גדולה), ומכאן הכינוי - "תות"ל היחידה".<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br />
<br />
== מבנה הישיבה ==<br />
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br />
"עשר גליות" גלתה נתניה:<br />
<br />
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br />
<br />
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br />
<br />
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br />
<br />
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br />
<br />
=== המבנה החדש ===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים. <br />
<br />
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.<br />
<br />
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מבצע תורה==<br />
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br />
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br />
<br />
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==ספרי הערות ופלפולים==<br />
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br />
<br />
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br />
*[[משגיח]]ים: הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל רוחני ש"א וש"ב, הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.<br />
* [[משפיע]] ראשי: הרב ששון גבאי<br />
* מנהל גשמי: ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
<br />
;[[משפיע|משפיעים]]<br />
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג<br />
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[משפיע]] שיעור ב'<br />
*הרב [[ששון גבאי]] - [[משפיע]] שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג<br />
;[[ר"מ|ר"מים]]<br />
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'<br />
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'<br />
<br />
;צוות [[גשמי]]<br />
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן<br />
<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).<br />
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).<br />
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.<br />
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).<br />
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94/=ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=475997חנן לוין2021-05-15T21:10:27Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חנן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין בצרפת]]<br />
הרב '''חנן (אלחנן) לוין''' ([[ו' טבת]] [[תרע"א]] - [[ל' ניסן]] [[תשנ"ו]]) היה [[שד"ר]] ו[[ר"מ]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' טבת]] [[תרע"א]] בפריסלב, לאביו הרב [[אברהם לוין]]. בילדותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו".<br />
<br />
בקייב למד ב[[תומכי תמימים קייב]]. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך רבי חנן לא ויתר.<br />
<br />
ב[[תשרי]] [[תרצ"ט]] בא בקשרי השידוכין עם זוגתו בת ר' [[אליהו שמואל האפט]]. הוא התחתן בי' [[אלול]] [[תרצ"ט]].<br />
<br />
=== בחזית ===<br />
<br />
שבוע לאחר חתונתו פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והוא גוייס לחזית.<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]] שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שב[[תש"א]] פלשו הנאצים ל[[רוסיה]] והוא גוייס שוב, מיד לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד, במאמצים רבים.<br />
<br />
במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה.<br />
<br />
במשך שירותו כתב יומן המתאר את מסירות נפשו במלחמה{{הערה|חלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], ראו בפסקה [[#קישורים חיצוניים]]}}.<br />
<br />
לאחר שירותו הוצע לו "לחתום קבע" ולהשאר בצבא, אך הוא התחמק בתואנות שונות.<br />
<br />
באחת מהשנים הוא ואחיו שינו את שם המשפחה ל"אריול" (נשר בשפה הרוסית) מפאת השלטונות הרוסים, אך לבסוף (הוא ורוב משפחתו) חזרו ללוין.<br />
<br />
הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו וכי אשתו ובתו ב[[סמרקנד]]. הוא נסע מיד ל[[סמרקנד]] ונפגש עם אשתו. בתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר.<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
<br />
בבריחה הידועה ('[[יציאת רוסיה תש"ו]]') ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה ב[[אלול]] [[תש"ו]].<br />
<br />
הוא רצה מיד לנסוע לאדמו"ר ה[[ריי"צ]] אך ר' [[ניסן נעמנוב]] ביקשו להישאר ב[[צרפת]] להיות [[שד"ר]] ל[[תומכי תמימים ברינואה]]. געגועיו העזים לרבי לא נתנו לו מנוח, אלא שאז הגיע ההוראה - להישאר בצרפת, ור' חנן נשאר.<br />
<br />
במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב [[יוחנן גורדון]] לעבור כ[[שליח ציבור]] במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום [[ל' ניסן]] אמר ו[[וידוי]], הכריז {{יחי}} והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אחר כך הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך".<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו הרב אברהם מרדכי, מתגורר בלוד ישראל.<br />
*בנו הרב יוסף יצחק, מתגורר בסרסל צרפת.<br />
*בנו הרב מנחם מענדל, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.<br />
*חתנו הרב [[מרדכי בלינוב]], מתגורר בצרפת.<br />
*חתנו הרב [[ישראל לבקובסקי]], מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.<br />
* חתנו הרב [[לוי פאריז]], מתגורר בלונדון, אנגליה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של נכדו, ר' שמואל לוין, ראש [[חודש ניסן]] תשס"ו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/616.pdf#page=39 מי יחיה ומי ימות מי במים ומי באש]''', כתבה ובה ציטוטים מיומניו של הרב חנן, בית משיח גליון 616 עמ' 48 ואילך {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, חנן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=475996חנן לוין2021-05-15T21:07:56Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חנן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין בצרפת]]<br />
הרב '''חנן (אלחנן) לוין''' ([[ו' טבת]] [[תרע"א]] - [[ל' ניסן]] [[תשנ"ו]]) היה [[שד"ר]] ו[[ר"מ]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' טבת]] [[תרע"א]] בפריסלב, לאביו הרב [[אברהם לוין]]. בילדותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו".<br />
<br />
בקייב למד ב[[תומכי תמימים קייב]]. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך רבי חנן לא ויתר.<br />
<br />
ב[[תשרי]] [[תרצ"ט]] בא בקשרי השידוכין עם זוגתו בת ר' [[אליהו שמואל האפט]]. הוא התחתן בי' [[אלול]] [[תרצ"ט]].<br />
<br />
=== בחזית ===<br />
<br />
שבוע לאחר חתונתו פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והוא גוייס לחזית.<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]] שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שב[[תש"א]] פלשו הנאצים ל[[רוסיה]] והוא גוייס שוב, מיד לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד, במאמצים רבים.<br />
<br />
במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה.<br />
<br />
במשך שירותו כתב יומן המתאר את מסירות נפשו במלחמה{{הערה|חלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], ראו בפסקה [[#קישורים חיצוניים]]}}.<br />
<br />
לאחר שירותו הוצע לו "לחתום קבע" ולהשאר בצבא, אך הוא התחמק בתואנות שונות.<br />
<br />
באחת מהשנים הוא ואחיו שינו את שם המשפחה ל"אריול" (נשר בשפה הרוסית) מפאת השלטונות הרוסים, אך לבסוף חזרו ללוין.<br />
<br />
הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו וכי אשתו ובתו ב[[סמרקנד]]. הוא נסע מיד ל[[סמרקנד]] ונפגש עם אשתו. בתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר.<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
<br />
בבריחה הידועה ('[[יציאת רוסיה תש"ו]]') ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה ב[[אלול]] [[תש"ו]].<br />
<br />
הוא רצה מיד לנסוע לאדמו"ר ה[[ריי"צ]] אך ר' [[ניסן נעמנוב]] ביקשו להישאר ב[[צרפת]] להיות [[שד"ר]] ל[[תומכי תמימים ברינואה]]. געגועיו העזים לרבי לא נתנו לו מנוח, אלא שאז הגיע ההוראה - להישאר בצרפת, ור' חנן נשאר.<br />
<br />
במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב [[יוחנן גורדון]] לעבור כ[[שליח ציבור]] במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום [[ל' ניסן]] אמר ו[[וידוי]], הכריז {{יחי}} והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אחר כך הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך".<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו הרב אברהם מרדכי, מתגורר בלוד ישראל.<br />
*בנו הרב יוסף יצחק, מתגורר בסרסל צרפת.<br />
*בנו הרב מנחם מענדל, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.<br />
*חתנו הרב [[מרדכי בלינוב]], מתגורר בצרפת.<br />
*חתנו הרב [[ישראל לבקובסקי]], מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.<br />
* חתנו הרב [[לוי פאריז]], מתגורר בלונדון, אנגליה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של נכדו, ר' שמואל לוין, ראש [[חודש ניסן]] תשס"ו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/616.pdf#page=39 מי יחיה ומי ימות מי במים ומי באש]''', כתבה ובה ציטוטים מיומניו של הרב חנן, בית משיח גליון 616 עמ' 48 ואילך {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, חנן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=475995משה שלמה לויטין2021-05-15T20:37:41Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>הרב '''משה שלמה לויטין''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1945) הינו [[משפיע]] בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[י"ד אדר]] [[תש"ה]] לאביו ר' דב ולאמו מרת בריינא. בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש, ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע לשהות בקרבת הרבי במסגרת שנת הקבוצה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מלכה בת ר' משה שמחה, התיישב בעיר [[לוד]] והצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המקומית]].<br />
<br />
לאחר ששימש במשך שנים ארוכות כמדריך, מונה לשמש כמשפיע לתלמידי שיעור א', וכך משמש שנים רבות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל לויטין – שליח ראשי הרבי בגבעת עדה<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק לויטין – לוד<br />
*בנו, ר' דובער לויטין – לוד<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן לויטין -שליח הרבי בקפריסין<br />
*חתנו, ר' טוביה חבקין – מנהל ת"ת חב"ד קריית גת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*{{קישור שטורעם|518|multimedia|לחיים עם הרב לויטין/ וידאו|מערכת שטורעם בניו יורק|ד' בתמוז תשס"ז}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לויטין, משה שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=475989משה אורנשטיין2021-05-15T20:29:58Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]<br />
[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]<br />
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלושת התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. <br />
<br />
באותה שנה אף הדפיס ספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. הספר זכה לברכתו מהרבי. <br />
<br />
עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].<br />
<br />
עם נפילת מסך הברזל, נשלחו תמימים ושלוחים לברית המועצות. הוא היה אחד מהם, ובהיותו שם פעל לשחרור מכתבי הגניזה החרסונית, שכפי הידוע לא היתה בשלימותה לפני זה (למרות האוצרות הגדולים שכן נמצאו ונתפרסמו בשעתו בקובץ "התמים"), וכן חשף עשרות רבות של כתי"קים ובאיכלאך שאת כולם הוא שולח לספריית הרבי.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה. <br />
<br />
שיעוריו מפורסמים בעומקם, בדקותם ובמקוריותם. כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. בנוסף לכך, מוסר הרב אורנשטיין באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]]. חולל מהפכה חשיבתית בהנחלת דרכי הלימוד כשבמבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה, לא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.<br />
<br />
נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן היא ההתוועדות הגדולה ב[[ה' טבת]] אליה מגיעים בוגרים רבים. מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.<br />
<br />
הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה על שלוש שעות [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] מידי יום בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו ב[[תומכי תמימים בליובאוויטש]], מעולם לא התחיל היום ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה יב פרקי [[תניא]] עם הקדמת המלקט על בורים, במהלך שיעור ב'. שבת חופשה לעולם לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר נוסעים לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].<br />
<br />
יזם פרויקטים חינוכיים מקוריים. המפורסם מביניהם הוא ה'מבצע תורה' המיוחד בו ניתן דגש מיוחד על עיון וחשיבה. התגמול על כך, משתתפי המבצע משתתפים במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי פלפולים. כמו כן, לפני כל תחילת סוגיה מוציאה הישיבה דף עזר ומראי מקומות, על מנת להקל על התלמיד בהכנת הסוגיה.<br />
<br />
לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש. ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד קודש, ספרים וחפצים לרבי. משקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. זכה, עוד בימי בחרותו להתייחסויות נדירות והדרכות מהרבי בנושא. <br />
<br />
משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.<br />
<br />
במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.<br />
<br />
===משפחתו===<br />
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]<br />
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]<br />
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]<br />
* בנו, ר' אהרון ישראל - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]<br />
<br />
===ספריו===<br />
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה עם הערות ופלפולים על השיחות<br />
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].<br />
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].<br />
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
'''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=475988שלמה רוזנבלט2021-05-15T20:26:18Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רוזנבלט שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנבלט, מעיין ב[[770]] בקונטרס [[עניינה של תורת החסידות]]]]<br />
הרב '''שלמה רוזנבלט''' (יליד [[תשל"ד]]), הינו משפיע בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[תשל"ד]] לאביו הרב מרדכי רוזנבלט ולאמו מרת מלכה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בלוד ולאחר מכן בכפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה בת הרב [[ישעיהו הרצל]] רב העיר [[נצרת עלית]]. בשנת [[תשנ"ו]] הצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בתור משפיע בשיעור א', זאת בעקבות היחס האישי שהוא נותן לבחורים.<br />
<br />
הרב ידוע כאיש חינוך תקיף מחד אך מאיר פנים מאידך, התובע רבות מתלמידיו להתפלל באריכות גם בגילם הצעיר, בהתוועדויותיו מעורר ומחנך בעומק וחן חסידי רב, ועסוק ב'[[קאך]]' בענייני [[גאולה ומשיח]].<br />
<br />
הרב רוזנבלט הינו יהודי רציני, משפיע על עשרות אם לא מאות תמימים השואבים ממנו דליים של תורת החסידות ודרך החסידות. שיטתו בחינוך תמימים ידועה לכל, וכל בוגרי הישיבה בנתניה, כמו גם מכלל הישיבות מכירים את סגנונו המיוחד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/594297/תמימים, לחיים: התוועדויות מחיות ומעוררות במיוחד]''' {{חב"ד אינפו}}, התוועדות עם הרב רוזנבלט לרגל כ"ח ניסן תש"פ<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנבלט, שלמה}}<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=475987שלמה רוזנבלט2021-05-15T20:25:35Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רוזנבלט שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנבלט, מעיין ב[[770]] בקונטרס [[עניינה של תורת החסידות]]]]<br />
הרב '''שלמה רוזנבלט''' (יליד [[תשל"ד]]), הינו משפיע בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[תשל"ד]] לאביו הרב מרדכי רוזנבלט ולאמו מרת מלכה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בלוד ולאחר מכן בכפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה בת הרב [[ישעיהו הרצל]] רב העיר [[נצרת עלית]]. בשנת [[תשנ"ו]] הצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בתור משפיע בשיעור א', זאת בעקבות היחס האישי שהוא נותן לבחורים.<br />
<br />
הרב ידוע כאיש חינוך תקיף מחד אך מאיר פנים מאידך, התובע רבות מתלמידיו להתפלל באריכות גם בגילם הצעיר, ובהתוועדויות מעורר ומחנך בעומק וחן חסידי רב, ועסוק ב'[[קאך]]' בענייני [[גאולה ומשיח]].<br />
<br />
הרב רוזנבלט הינו יהודי רציני, משפיע על עשרות אם לא מאות תמימים השואבים ממנו דליים של תורת החסידות ודרך החסידות. שיטתו בחינוך תמימים ידועה לכל, וכל בוגרי הישיבה בנתניה, כמו גם מכלל הישיבות מכירים את סגנונו המיוחד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/594297/תמימים, לחיים: התוועדויות מחיות ומעוררות במיוחד]''' {{חב"ד אינפו}}, התוועדות עם הרב רוזנבלט לרגל כ"ח ניסן תש"פ<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנבלט, שלמה}}<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=475984תומכי תמימים נתניה (קטנה)2021-05-15T20:12:30Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים נתניה<br />
|תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים נתניה.jpg|250px]]<br />
|כתובית=זאל הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[נתניה]] <br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br />
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.<br />
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.<br />
|מספר תלמידים=120<br />
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך<br />
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך,<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]], היא מישיבות חב"ד הבודדות (או אפילו הישיבה היחידה) שלא לומדים ליב"ה, ומכאן הכינוי - "תות"ל היחידה".<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br />
<br />
== מבנה הישיבה ==<br />
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br />
"עשר גליות" גלתה נתניה:<br />
<br />
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br />
<br />
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br />
<br />
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br />
<br />
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br />
<br />
=== המבנה החדש ===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים. <br />
<br />
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.<br />
<br />
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מבצע תורה==<br />
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br />
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br />
<br />
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==ספרי הערות ופלפולים==<br />
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br />
<br />
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br />
*[[משגיח]]ים: הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל רוחני ש"א וש"ב, הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.<br />
* [[משפיע]] ראשי: הרב ששון גבאי<br />
* מנהל גשמי: ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
<br />
;[[משפיע|משפיעים]]<br />
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג<br />
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[משפיע]] שיעור ב'<br />
*הרב [[ששון גבאי]] - [[משפיע]] שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג<br />
;[[ר"מ|ר"מים]]<br />
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'<br />
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'<br />
<br />
;צוות [[גשמי]]<br />
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן<br />
<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).<br />
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).<br />
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.<br />
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).<br />
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94/=ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=475980תומכי תמימים נתניה (קטנה)2021-05-15T20:03:26Z<p>81.2.149.61: /* מבנה הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים נתניה<br />
|תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים נתניה.jpg|250px]]<br />
|כתובית=זאל הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[נתניה]] <br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br />
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.<br />
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.<br />
|מספר תלמידים=120<br />
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך, מנחת מלך<br />
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br />
<br />
== מבנה הישיבה ==<br />
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br />
"עשר גליות" גלתה נתניה:<br />
<br />
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br />
<br />
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br />
<br />
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br />
<br />
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br />
<br />
=== המבנה החדש ===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים. <br />
<br />
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.<br />
<br />
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מבצע תורה==<br />
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br />
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br />
<br />
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==ספרי הערות ופלפולים==<br />
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br />
<br />
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br />
*[[משגיח]]ים: הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל רוחני ש"א וש"ב, הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.<br />
* [[משפיע]] ראשי: הרב ששון גבאי<br />
* מנהל גשמי: ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
<br />
;[[משפיע|משפיעים]]<br />
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג<br />
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[משפיע]] שיעור ב'<br />
*הרב [[ששון גבאי]] - [[משפיע]] שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג<br />
;[[ר"מ|ר"מים]]<br />
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'<br />
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'<br />
<br />
;צוות [[גשמי]]<br />
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן<br />
<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).<br />
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).<br />
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.<br />
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).<br />
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94/=ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=475979תומכי תמימים נתניה (קטנה)2021-05-15T20:03:08Z<p>81.2.149.61: /* מבנה הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים נתניה<br />
|תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים נתניה.jpg|250px]]<br />
|כתובית=זאל הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[נתניה]] <br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br />
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.<br />
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.<br />
|מספר תלמידים=120<br />
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך, מנחת מלך<br />
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br />
<br />
== מבנה הישיבה ==<br />
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br />
"עשר גליות" גלתה נתניה:<br />
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br />
<br />
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br />
<br />
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br />
<br />
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br />
<br />
=== המבנה החדש ===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים. <br />
<br />
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.<br />
<br />
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מבצע תורה==<br />
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br />
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br />
<br />
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==ספרי הערות ופלפולים==<br />
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br />
<br />
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br />
*[[משגיח]]ים: הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל רוחני ש"א וש"ב, הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.<br />
* [[משפיע]] ראשי: הרב ששון גבאי<br />
* מנהל גשמי: ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
<br />
;[[משפיע|משפיעים]]<br />
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג<br />
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[משפיע]] שיעור ב'<br />
*הרב [[ששון גבאי]] - [[משפיע]] שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג<br />
;[[ר"מ|ר"מים]]<br />
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'<br />
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'<br />
<br />
;צוות [[גשמי]]<br />
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן<br />
<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).<br />
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).<br />
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.<br />
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).<br />
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94/=ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=475969תומכי תמימים נתניה (קטנה)2021-05-15T19:58:04Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים נתניה<br />
|תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים נתניה.jpg|250px]]<br />
|כתובית=זאל הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[נתניה]] <br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br />
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.<br />
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.<br />
|מספר תלמידים=120<br />
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך, מנחת מלך<br />
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br />
<br />
== מבנה הישיבה ==<br />
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br />
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br />
<br />
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br />
<br />
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br />
<br />
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br />
<br />
=== המבנה החדש ===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים. <br />
<br />
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.<br />
<br />
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מבצע תורה==<br />
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br />
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br />
<br />
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==ספרי הערות ופלפולים==<br />
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br />
<br />
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br />
*[[משגיח]]ים: הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל רוחני ש"א וש"ב, הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.<br />
* [[משפיע]] ראשי: הרב ששון גבאי<br />
* מנהל גשמי: ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
<br />
;[[משפיע|משפיעים]]<br />
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג<br />
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[משפיע]] שיעור ב'<br />
*הרב [[ששון גבאי]] - [[משפיע]] שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג<br />
;[[ר"מ|ר"מים]]<br />
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'<br />
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'<br />
<br />
;צוות [[גשמי]]<br />
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן<br />
<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).<br />
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).<br />
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.<br />
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).<br />
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94/=ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=475959תומכי תמימים נתניה (קטנה)2021-05-15T19:54:57Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים נתניה<br />
|תמונה=[[קובץ:תומכי תמימים נתניה.jpg|250px]]<br />
|כתובית=זאל הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[נתניה]] <br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל<br />
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.<br />
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.<br />
|מספר תלמידים=120<br />
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, תפארת מלך, מנחת מלך<br />
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].<br />
<br />
לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.<br />
<br />
== מבנה הישיבה ==<br />
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]<br />
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].<br />
<br />
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של [[בית הכנסת]] הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.<br />
<br />
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.<br />
<br />
כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.<br />
<br />
=== המבנה החדש ===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים. <br />
<br />
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.<br />
<br />
בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מבצע תורה==<br />
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]<br />
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.<br />
<br />
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==ספרי הערות ופלפולים==<br />
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.''' <br />
<br />
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.<br />
<br />
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].<br />
*[[משגיח]]ים: הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ש"א וש"ב, הרב יצחק גנדל - משגיח ש"ג.<br />
* [[משפיע]] ראשי: הרב ששון גבאי<br />
* מנהל גשמי: ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
<br />
;[[משפיע|משפיעים]]<br />
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] שיעור א' ומשיב בהלכה<br />
*הרב [[לוי סגל]] - [[משפיע]] שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[משפיע]] שיעור ב'<br />
*הרב [[ששון גבאי]] - [[משפיע]] שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג<br />
;[[ר"מ|ר"מים]]<br />
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'<br />
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'<br />
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'<br />
;[[ר"מ]] בגירסא ו[[הלכה]] לשיעור א'<br />
*הרב דניאל קהלני<br />
;צוות [[גשמי]]<br />
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין<br />
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן<br />
<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).<br />
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).<br />
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.<br />
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).<br />
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94/=ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471348תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:43:04Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה וגדולה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה לפני שנים רבות<br />
|אפיון=ישיבה קטנה וישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[אליהו הנביא 5 קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=כ500<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט= ישיבת חב"ד קרית גת<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471347תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:42:23Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה לפני שנים רבות<br />
|אפיון=ישיבה קטנה וישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[אליהו הנביא 5 קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=כ500<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט= ישיבת חב"ד קרית גת<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471346תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:42:02Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה וישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[אליהו הנביא 5 קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=כ500<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט= ישיבת חב"ד קרית גת<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471345תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:41:34Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה וישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[אליהו הנביא 5 קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט= ישיבת חב"ד קרית גת<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471344תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:39:45Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה וישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471343תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:39:16Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=הישיבה לפני שנים רבות<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471342תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:34:35Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471341תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:33:54Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471340תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:32:40Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] והרב [[יחיאל אלפנביין]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471339תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:31:16Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471338תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:29:59Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] <br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471337תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:29:19Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק ואלף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] <br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471336תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:28:44Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק ואלף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב לוי יצחק גרונר]] <br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471335תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:27:46Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק ואלף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]]<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=471334תומכי תמימים קריית גת (גדולה)2021-04-21T19:26:45Z<p>81.2.149.61: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריית גת<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br />
|כתובית=מבנה הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]<br />
|מיקום=[[קריית גת]]<br />
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br />
|מספר תלמידים=240<br />
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br />
|קובץ הערות= קריית מלך רב<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br />
<br />
==רקע==<br />
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br />
<br />
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".<br />
<br />
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br />
<br />
בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br />
<br />
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br />
<br />
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br />
<br />
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br />
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).<br />
<br />
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br />
<br />
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].<br />
<br />
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br />
<br />
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. <br />
<br />
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br />
<br />
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].<br />
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br />
*'''[[משגיח|משגיחים]]''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br />
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק ואלף. <br />
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב נפתלי מרינובסקי, הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br />
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br />
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר.<br />
*'''[[צוות גשמי]]''': <br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]<br />
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]<br />
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן<br />
<br />
==מתיבתא==<br />
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br />
המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br />
במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=465840770 כפר חב"ד2021-03-17T14:50:42Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ: 770 בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנית 770, במרכז הרב [[זושא וילמובסקי]] משמאלו הרב [[מנחם לרר]]]]<br />
'''בית אגודת חסידי חב"ד - 770, כפר חב"ד''' הוא העתק מדוייק של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] שהוקם - בהוראתו הישירה של הרבי - בשנת [[תשמ"ו]]. לאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק של [[חדר הרבי]] הנמצא בבניין.<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]].<br />
<br />
==הקמת הבניין==<br />
[[קובץ:בונים את 770.jpg|ממוזער|מהלך הבניה]]<br />
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]], הודיע [[הרבי]] על בקשתו כי יבנה ב[[ארץ הקודש]] בנין של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] - ושהבנין יבנה ב[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
הבניה התקדמה בעצלתיים, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שהתחילו את הבניה אך עוד לא סיימו. באותה הזדמנות הרבי אף הורה לסיים את כל הבנין עד [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ו]]. הבקשה התקבלה בארץ הקודש ללא כל הכנה מוקדמת, ולאחר שסיימו רק את בניית השלד, כאשר אף אחד מהעוסקים בבניה אינו מאמין שהדבר אכן אפשרי לגמור את עבודות הבניה תוך פחות מחודשיים את כל הבניה, ובפרט כשמדובר בהעתק מדוייק של בנין מרוחק מעבר לים, ובשימוש בחומרים שאינם בנמצא{{הערה|את אבני הבנין ייצרו במפעל על פי הזמנה מיוחדת, וכן חומרים נוספים שהיו נצרכים לבניה הוזמנו באופן מיוחד.}}.<br />
<br />
למרות התחזיות השליליות, החלו עשרות עובדים להשתתף בבניית הבניין מסביב לשעון במשך כל שעות היממה{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]] שלמד ב[[תומכי תמימים לוד]] באותה שנה, מספר כי בדרך חזרה מ[[מבצע תפילין]] היו התמימים עוברים דרך כפר חב"ד, ומסייעים בבניית הבנין}}, כשלצורך העניין התגייס האדריכל הראשי של הבניה הרב [[מרדכי גורליק]] שהתמסר לענין בכל נפשו, קבלן העבודה מר דוד מררי, מנהל המפעל החסיד ר' גרשון סודקביץ, וקבלן עבודות האלומיניום מר רמי בונה.<br />
<br />
נגד כל התחזיות, הפלא אירע וסיימו את הבניה בזמן. [[חנוכת הבית]] התקיימה באור ל[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]]. באור לט"ו תמוז ובמוצאי ט"ו תמוז התקיימה [[יחידות לאורחים]] לאלו שהגיעו לבקר בחצר הרבי בימים הסמוכים לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, ובמהלך היחידות הרבי דיבר על חגיגת חנוכת הבית המתקיימת בכפר חב"ד.<br />
<br />
החגיגה עצמה שולבה במסיבת השנתית ה-19 של בר המצווה לילדי גיבורי צה"ל שנפלו במערכה על הגנת ארץ ישראל, ועל פי הערכות המשטרה השתתפו בחגיגה בכפר חב"ד למעלה מעשרים וחמישה אלף איש. מנחה האירוע היה הרב [[נפתלי רוט]], והנואמים היו הרב [[ישראל לייבוב]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צא"ח]] שהקריא את מברקו של הרבי לחוגגים, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבו של כפר חב"ד, יו"ר הועד הרב [[מנחם לרר]], תת אלוף בני דקל, שגריר ארצות הברית בישראל מר תומס פיקרינג, ראש הממשלה ושר החוץ מר [[יצחק שמיר]], השר אברהם ורדיגר ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[מרדכי אליהו]] שאף כובד בקביעת המזוזה.<br />
<br />
==התוכניות==<br />
כשהתחילו בהכנות לבניין גילו כי התוכניות של הבניין המקורי בניו יורק - נעלמו. או אז החליטו לשלוח את ה"אדריכל החסידי מנחל'ה" לניו יורק כדי שיראה את הבניין ויפיק תוכניות חדשות, הרבי הסכים לאדריכל - ([[מרדכי מנשה גורליק]]) להסתובב בכל פינה ב-[[770]], לצלם ולהפיק תוכניות חדשות, ואכן בעזרת אחיינו - הת' [[זלמן גורליק]]{{הערה|כיום כמנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]].}} ששהה אז ב'קבוצה', הסתובב בכל פינה ב-[[770]] והפיק תוכניות חדשות ומדויקות של המבנה.<br />
<br />
==הבניין כיום==<br />
[[קובץ:ישראליק מיידנציק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|, ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] על רקע 770]]<br />
<br />
בניין זה מהווה חלק אינטגרלי מהסיור ב[[כפר חב"ד]], ולאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק חדר ה[[יחידות]] של הרבי הנמצא בבניין. <br />
<br />
בבניין מתקיים כל [[ליל שישי]] [[התוועדות חסידית]] עד לאור הבוקר עם משפיעים ושלוחים מכל רחבי העולם, מארגן ההתוועדות הוא ר' יוסק'ה לידר מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן יש מחסידי חב"ד שנוהגים לערוך בחצר הבניין את טקס החופה, ולעיתים נערך טקס החופה במקום על אף שסעודת ה[[נישואין]] מתקיימת במקום מרוחק יותר כגון ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום 'כולל אברכים' בראשות הרב [[שלום דובער לבקובסקי]], משרדי מכון אוצרו של משיח, [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]].<br />
<br />
מנהל הבניין שהתמנה בברכתו של הרבי וכפי פס"ד הרבנים מתשס"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 פסק הבי"ד באתר COL]}} הוא הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]. [[יוסף יצחק אהרונוב|אהרונוב]] הכריז שהמנהל הוא ר' מנחם לאטר, אך ההכרזה לא זכתה להכרה מטעם רבני חב"ד, ואף בקושי לתוקף רשמי. האחראי על הסיורים בבנין הוא הרב דניאל רוזנטל.<br />
<br />
===פארק 770===<br />
[[קובץ:פארק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארק 770 בסמוך לבית אגו"ח ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62370 כך נבנה 770 בכפר חב"ד]{{תמונה}} {{אינפו}} <br />
*[https://chabad.info/in-focus/164336/ כך נערכו המדידות ב-770]{{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21884 הסיפורים שמאחורי בנין אגו"ח בארץ - ראיון] {{אינפו|}}<br />
*[https://chabad.info/news/164593/ התוועדות לציון 30 שנה לחנוכת בית אגו"ח בכפר חב"ד] {{אינפו|}}<br />
*[http://www.chabadonweb.com/files/56/770/1.doc קטעים משיחות הרבי אודות '770' בכפר חב"ד]<br />
*[https://col.org.il/news/122652 הילדים של אז משחזרים: כך הנחנו אבן פינה ל-770 בכפר חב"ד], כ"ו טבת תש"פ {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:770]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=465686רשימת תלמידי הקבוצה2021-03-16T19:03:32Z<p>81.2.149.61: /* קבוצה תש"נ */</p>
<hr />
<div>{{תוכן שמאל}}<br />
דף זה מרכז את '''שמות ה[[תמים|תמימים]] שנסעו כקבוצה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'''', החל מהשנה הראשונה ב[[חג הפסח]] [[תש"כ]]. זוהי רשימה '''חלקית''' בלבד.<br />
<br />
'''"קְבוּצֶה"''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.<br />
<br />
בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד "שנה תמימה" - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".<br />
<br />
בעוד והקבוצות הראשונות מנו כעשרים עד ארבעים תלמידים בלבד, בחלוף השנים הלך וגדל מספר התלמידים בהתמדה, בהתאם לגדילת [[האוכלוסיה החב"דית]] בארץ הקודש, וכיום מונים תלמידי ה'קבוצה' מעל 300 תלמידים בכל שנה.<br />
<br />
==שנת הלימודים==<br />
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל"ז]]-[[תשל"ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] [[תשל"ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" לשהות ב[[חצרות קודשינו]] מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כשנה וחצי התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל"קבוצה", וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' אפרים וולף (מנהל תומכי תמימים כפר חב"ד דאז) שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.<br />
<br />
כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט"ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ב==<br />
יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן|אשר לעמיל הכהן כהן]] | [[משה ליפש]] | בנימין מזרחי | [[אלימלך צוויבל]] | [[יעקב צירקוס]] | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ד==<br />
שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין <small>(מלמד בת"ת כפר חב"ד)</small> | [[שלום דובער וולף (קריית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | [[חיים אשר זעליג סלומון]] | מאיר פרידמן (חצור) | [[אליהו קוק]] | ברוך קפלן | שמעון שאער | שלום שירום<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ה==<br />
חנניה יוסף אייזנבך | יהודה אלחרר | עמנואל אלטהויז | נתן אשכנזי | שמואל יחזקאל הכהן | [[ישעיהו הרצל]] | [[מנחם מענדל (מני) וולף]] | צבי ויגלר | [[משה שלמה לויטין]] | משה מזרחי | [[חיים יהודה רבינוביץ]]<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ו==<br />
אברהם אייזנבך | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[אברהם אלתר הבר]] | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | [[נחום זוין]] | [[רפאל נחום כהן]] | [[ישראל רפאל ליפסקר]] | [[עמרם מלכא]] | שרגא פייטל סודקביץ<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ז==<br />
יצחק אופנר | [[גרשון בורקיס]] | מנחם חבקוק בלוי | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[אלעזר גלבשטיין]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יעקב הורוביץ]] | שלום דובער כהן | [[יהושע מונדשיין]] | [[אליעזר מזרחי]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]] | יששכר דוב קלויזנר<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ח==<br />
[[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] | נטע שלמה וילהלם | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]]<br />
<br />
==קבוצה תשכ"ט==<br />
[[מאיר אהרן]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | [[אברהם גד דרוק]] | אברהם יהושע העשיל הגר | [[מני מנחם מענדל וולף]] | [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | שלמה רוזנברג | שמואל ריבקין<br />
<br />
==קבוצה תש"ל==<br />
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | משה בלוי | חיים אברהם בליניצקי | חיים גדסי | [[יחיאל גולדברג]] | ברוך שלמה גולדשטיין | זושא גולדשטיין | [[ישראל יוסף הנדל]] | שלמה ויגלר | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | מנשה חדד | [[מנחם מענדל טננבוים]] | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[ברוך לשס]] | [[שלמה זלמן מנדלסון]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] | תנחום פינסון (כפר חב"ד) | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | [[קלונימוס קופצ'יק]] | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | רחמים קריספין | שלמה רוזנברג | מרדכי שטיינברג | שמואל שטרן (רחובות) | מנחם שמח<br />
<br />
==קבוצה תשל"א==<br />
[[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[זמרוני זליג ציק]]<br />
<br />
==קבוצה תשל"ב==<br />
[[אהרון גולד]] | [[ישראל צבי גליצנשטיין]] | [[משה דיקשטיין]] | [[מנחם וולפא]] | [[דובער וילנקין]] | [[צבי לידר]]<br />
<br />
==קבוצה תשל"ג==<br />
[[יצחק גולדברג]] | [[אהרון דוב הלפרין]] | מרדכי דוד הלפרין | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | סעדיה מעטוף | ישי קלעצ'י<br />
<br />
==קבוצה תשל"ד==<br />
[[יוסף יצחק זלמנוב]] | [[אברהם מנחם כהן]] | עזרא ערד<br />
<br />
==קבוצה תשל"ה==<br />
יקותיאל אלפרוביץ' | יצחק יהודה הולצמן | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | יואל ימיני | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | חיים מרדכי עקשטיין | זאב פרידמן | יהודה קליין<br />
<br />
==קבוצה תשל"ו==<br />
[[דוד אולידורט]] | [[אלעזר צבי בקשי]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | נח מעטוף | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר<br />
<br />
==קבוצה תשל"ז==<br />
יעקב יהודה | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | אברהם סטינסלבסקי | [[הירש פרבר]] | [[יהודה פרידמן]]<br />
<br />
==קבוצה תשל"ט==<br />
[[יצחק אלישביץ]] | יוסף ליפא אלפרוביץ | שלמה אלפרוביץ | [[ישראל ברוך בוטמן]] | יעקב מאיר בלוי | ישכר דב בן שחר | משולם גדסי | אליעזר שלמה חסקינד | יקונט | ישראל מרדכי לישנר | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | יעקב מנדלזון | שמחה בונם פאביאן | משה שניאור | שלמה תעיזי<br />
<br />
==קבוצה תש"מ==<br />
[[אריה גולדברג]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[יצחק גרוזמן]] | [[חיים שלמה דיסקין]] | צבי הלל | [[שמשון הלפרין]] | בני זכריה | אברהם כהן | אליהו כהן | [[ברוך לבקיבקר]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | דוד מפעי | אברהם משה | חנוך משה | [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] | אברהם משה קוק | משה קלמן רייניץ<br />
<br />
==קבוצה תשמ"א==<br />
[[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] | יוסף אראבוב | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל מנחם מענדל גרוזמן | [[ישראל הרשקוביץ]] | אליעזר זלמנוב | [[משה זלמנוב]] | אוריאל לויוב | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | טוב מעטוף | יחזקאל מרקוביץ' | אריה פרקש | נתן נטע ציבין | אהרן קנייבסקי | מרדכי ריבקין<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ב==<br />
אליצור אפרתי | מנחם מענדל גליצנשטיין | יצחק מאיר הלפרין | [[אליהו וילהלם]] | טוביה יעקובוביץ | [[ישראל מיידנצ'יק]] | יוסף סט | [[יעקב סינגאוי]] | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק | [[יוסף יצחק קירש]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]]<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ג==<br />
<br />
שבתאי אושקי (הרצליה) | אשר אייזנבך (כפר חב"ד) | [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] | [[פרץ אוריאל בלוי]] | גולדשמיד (צפת) | שמעון גורליק (נהריה) | [[משה דב גינזבורג]] | שלום דוב גרוזמן (שליח בוינא) | צבי מאיר וינפלד | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] | אלתר דובער חסקינד | [[יעקב לנצ'נר]] | משה מיידנצ'יק (כפר חב"ד) | [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)|יחיאל יוסף ריבקין]] | [[חיים פרוס]] | דוד פרידמן | יוסף קוביטשעק | [[אליהו שדמי]]<br />
<br />
==קבוצה תשד"מ==<br />
<br />
פנחס טודרוס אלטהויז | [[שאול משה אליטוב]] | אברהם אלשווילי | [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]] | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | זלמן ברקוביץ | יצחק יעקב גלבשטיין | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | [[בנימין נחום זילברשטרום]] | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | שמואל ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[מאיר סויסא]] | [[יהושע סגל]] | [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]] | דוד משה ערנטריי | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | משה קורנט (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | [[יוסף אריה שימענוביץ]] | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]]<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ה==<br />
חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | [[אריה צבי גרינברג]] | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | שלום הלל | צבי העניג | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | משה וייס | [[ברוך וילהלם]] |חיים ויצמן| דוד ולס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ"ץ | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | חננאל מיפעי | ישראל מפעי | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | [[מנחם נוימן]] | יוסף יצחק נפרסטק | יצחק סבג | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | [[אליעזר פרסיה]] | יוסף יצחק קפלן | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | [[אליעזר שמולביץ]] | יוסף שמח | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ו==<br />
יוסף אולידורט | דוד אזולאי | [[בנימין אקסלרוד]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | יצחק גולדשמיד | [[שניאור זלמן גורליק]] | משולם זוסיא גרינברג | עזרא כפיף | מרדכי מישולובין | [[ברוך מרגליות]] | אברהם דובער מרדכי מיכאלשווילי | [[יגאל ציפורי]] | יעקב קורנט | מנחם רייניץ | [[יעקב שוויכה]] | ברוך מרדכי סבאג<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ז==<br />
[[ישעיה זושא אבלסקי]] | יצחק אברמי | שלמה איזנבך | שמעון אייזנבך | מאיר אליטוב | [[שאול אקסלרוד]] | רפאל בכר | מנחם מענדל בלוי | יוסי בקרמן | [[דוד גבאי]] | [[אשר דייטש]] | משה הלל | אברהם הרשקופ | חיים וולף | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | מנחם וייספיש | אליהו וייספיש | [[אליעזר צבי וייספיש]] | שניאור וילהלם | [[צפריר ולנר]] | שמואל זוהר | מנחם זכריה | יהודה חלילי | יעקב טורנהיים | שמואל טייכמן | [[מנחם טל]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | יוסי ליפקין | [[אורי מרדכי ליפש]] | אברהם לוי | שמואל לוין | [[בנימין ליפשיץ]] | פנחס לנדאו | שמואל לנדאו | בנימין לרר | רפאל מוריאל | מנחם מייזליש | חיים מנדלסון | [[יעקב משה מנדלסון]] | משה אהרן משי זהב | דובער סגל | מאיר סגל | נחום ערנטרי | יוסף ערנטרי | יעקב ערנטרי | חיים סלונים | שלום פוזילוב | [[שמשון פיזם]] | יונה פרוס | בנציון פרידמן | [[יוסף צבי צירקוס]] | שמואל קוט | יוסף קורנט | [[אלישיב קפלון]] | זאב קפלן | [[שמואל קראוס]] | דניאל קריאף | [[שאול רוזנבלט]] | ישראל ריבר | חיים שאלט | [[יעקב שוויכה]] | דורון שוורץ | יצחק שטיינמיץ | מנחם שיינגרטן | יוסי תמם<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ח==<br />
יוסף יצחק הכהן אייזנברג | דוד אלמליח | יקותיאל אלנקווה | [[יוחנן בוטמן]] | יהודה בוטמן | ברוך יוסף בורושנסקי | שלום דובער בלוי | שאול בן שחר | שלמה בנישתי | [[שלום דובער גוטליב]] | יצחק גולדשמיד | שמואל גלבשטיין | בנימין גרין | מנחם מענדל דהן | אוריאל דונל | משה דובער הלוי הבר | משה הלל | שניאור זלמן וולף | [[פנחס וישצקי]] | שחר ולנר | חיים זבדי | נחשון זכריה | יוסף משי זהב | מרדכי זיגלבוים | אהרון חנונו | בניהו חסין | מנחם מענדל הלוי חפר | שניאור זלמן יוזביץ | אביעזר רפאל מור יוסף | [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] | [[חנן כוחונובסקי]] | [[יגאל כספי]] | גדליה הכהן כץ | ישראל לייב ליפש | שלמה ליפש | שלמה הכהן לרר | שבתאי מיכאלשווילי | אלחנן ישראל מישולובין | גד מישלי | משה מעטוף | יעקב נקי | מיכאל סויסא | [[יוסף יצחק סלונים]] | אלעזר סלמן | פנחס סלפושניק | שמואל סננס | מנחם הכהן ערנטרוי | שמואל ערנרטוי | יואל פורסט | אברהם אבא קורנט | שמואל מנחם קליין | מיכאל קריספין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | אריה רחמים | אליעזר שניאורסאהן<br />
<br />
==קבוצה תשמ"ט==<br />
זאב אופנהיימר | שמחה אופנר | [[משה אורנשטיין]] | שלמה אלפרוביץ | איתן אמיתי | יוסף אמיתי | [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | יגאל יצחק אצרף | יצחק בחור | אשר ביטון | בנימין ביטון | ינאם בן ארוש | אברהם בקרמן | ראובן בראל (אלאשווילי) | מתתיהו בראנדוויין | משה ברלין | [[יעקב גולדשמיד]] | אהרון גליס | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | פנחס גרוס | חזי גרין | ליפא גרינברג | שלמה דואק | יוסף יצחק הלוי הבר | מאיר הולצברג (אלעד) | ישראל הלפרין | שניאור הניג | שגיא הר שפר | צבי הרשקוביץ | שניאור זלמן וובר | שלמה וילהלם | שחר ולנר | מנחם זוהר | יעקב זילברמן | יוסף יצחק חנזין | יוסף חרבי | שמשון טל | ישראל ניסן מור יוסף | יצחק אריה לייב יעקובוביץ | יוסף יצחק יפרח | אריה כהן | פנחס כהן | מנחם מענדל לבקיבקר | צבי ליפסקר | ישראל ליפסקר | יוסף ליפש (חיפה) | ישראל ליפש | מנחם ליפש | משיח מוריאל | [[שבתאי מיכאלשווילי]] | מנחם מינסקי | זאב מינצברג | אברהם דוד מנדלזון | [[זלמן נוטיק]] | חיים שאול נוישטט | ניסים נחמיאס | [[ברוך סלונים]] | שמעון עמר | אריאל פז | דוד פינסקי | מרדכי פינקוביץ | עוזרי צהלון | [[חיים ציק]] | [[עוזי קפלון]] | יוסף רבינוביץ | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | מאיר רוחמקין | [[שלום בער רייכמן]] | דורון שאער | זלמן שיינברג | יוסף שיף | דובי שניאורסון<br />
<br />
==קבוצה תש"נ==<br />
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל (מיקי) אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | [[עקיבא גולדשמיד]] | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | ישראל הולצברג | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער (ברל'ה) לויטין | [[ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | [[שי סוקניק]] | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | יוסף יצחק פינקוביץ | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי | שמעון רבינוביץ | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי (ימ"ש שר"י)<br />
<br />
==קבוצה תשנ"א==<br />
נתנאל אביעד | ירון אברהם | מנחם אדרעי | צבי אהרונוב | אבינועם אהרוני | דוד אופנר | שמעון אלמליח | [[ישראל אלפנביין]] | מאיר אלפרוביץ | אסף אמיתי | [[הוד דוד אריה]] | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | [[משה גרוזמן]] | צבי גרינברג | שלום גרינוולד | שלמה דייטש | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | יעקב הבר | לוי הענדל | פישל העניג | שמעון ויינר | מענדל וילהלם | עמנואל חביב | מרדכי יהושע יעקובוביץ | נריה ישעיהו | [[ישעיה אלעזר כהן]] | יעקב כהנא | ברק כוכבי | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו | [[שמריהו לרנר]] | יעקב מויאל | בצלאל מזרחי | מלכיאל מחפוץ | שלום מישולובין | מנחם מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיכאלשוילי | מרדכי מינצברג | אהרון מנגמי | שמואל גדליה מנדלזון | יוסי מרקוביץ | יוסי נחשון | יוסף יצחק ניסילעוויטש | שלום דובער ניסילביץ' | אלחנן סגל | נחמן סגל | צבי פינסקי | [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]] | מנשה צורף | אברהם קדוש | יעקב יוסף קופרמן | יצחק קורץ | מנחם מענדל קליין | נחמיה קפלון | מנחם מענדל קפלן | אהרן קרניאל | נועם רוט | נחום רוקח | אוריאל שחר | מרדכי שיינר | שלום שיינר<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ב==<br />
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | [[לוי יצחק אדרעי]] | שלמה חיים אדרעי | יצחק אלפסי |מנחם מענדל אלחרר | גלעד ברטוב | סימן טוב באטשווילי | מנחם בר כוכבא | שלמה חיים ברונשטיין | שלום גולדשמיד | [[זושא גורליק]] | דוד גליס | שרון ג'מיל | אפרים יהושע גרינברג | אפרים גרינברג | מנחם גרינברג | [[יעקב גרנשטט]] | נפתלי דייטש | מרדכי דרחי | [[יהודה דונין]] | מרדכי הגר | אלחנן ישראל הכהן | דב בעריש כהן הלפרין | [[מנחם מענדל הנדל]] | משה לייב ובר | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | [[נחמיה וילהלם]] | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | שניאור זלמן וינפלד | מרדכי ויסברג | יהודה לייב זילברשטרום | רענן זיו | זאב זיילר | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | יוסף לוי | אברהמי ליפסקר | צבי מנשה ליפשיץ | יעקב לנדאו | שלום לפקיבקר (ערד) | אברהם לרר | מענדי לויטין | בן ציון לרמן | שלום בער מושקוביץ |שלומי מזרחי | שלום מנחם מעטוף | דובער מקובצקי | יקיר מלכה | צבי סלונים | מתי סעידוב | לוי יצחק ספרנוביץ | יניב עזריאל | נחמן עקשטיין | יחיאל פריצקר | [[שלמה חיים פלדמן]] | [[נחום פרסמן]] | [[שלום פש]] | אבי קדוש | [[יחיאל קוצר]] | דובער קעניג | אברהם קרביצקי | שלמה רסקין | שלום שיינר | אהוד שמח | אשר אביעד<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ג==<br />
שמואל אייזנברג | [[יוסף יצחק אליטוב]] | ניסים אלמליח | זליג אשכנזי | משה בלוי (ערבה) | נחום ברגר | אליהו ברדוגו | שמעון גופין | דובער גורביץ | שניאור זלמן גורביץ | אשר גליס | [[דניאל גראבסקי]] | [[מענדי ג'רופי]] | מאיר יחזקאל הולצברג | יצחק אלחנן הכהן | [[זושא וולף]] | אלעזר וילהלם | [[נחמיה וילהלם]] | יוסף אורי וענונו | מנחם מענדל משי זהב | יהודה אריה זוהר | [[מנחם זיגלבוים]] | זאב טביב | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | [[עמוס כהן]] | ישראל לבקובסקי | חנניה הלוי לויוב | יעקב לוי | עמיחי ליאני | דורון לינדמן | שלמה חיים ליסון | יוסף יצחק ליפסקר | בנימין לפקיבקר | אריאל מדר | משה מישולובין | שניאור זלמן ניימרק | יצחק נפתלין | איצ'ה סגל | גיל סודרי | מענדי ג'רופימאיר סמדז'ה | שמואל הכהן סעידוב | [[יוסף יצחק פריימן]] | יואל פרידמן | נחשון פקטור | מנחם מענדל קוטנר | משה קוק (כפר-חב"ד) | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | יוסף יצחק קרישבסקי | משה אריאל הכהן רוט | מאיר רוטר | אביחי רוטשילד | איתמר שיינר<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ד==<br />
דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | [[דב אקסלרוד]] | שלום גופין | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | [[לוי יצחק הבלין]] | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | זאב דוב הלפרין | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף |משה זלמן וילנקין | [[אריה לייב כהן]] (ר"מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]) | מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח) | חיים דוד לאופר | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | [[בנימין מנשה ליפקין]] | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | מאיר מור יוסף | יוסף יצחק מחפוץ | שמואל מינסקי | [[יוסף יצחק סילברמן]] | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | [[שלמה רוזנבלט]] | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ה==<br />
חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | רפאל בטשוילי | [[מרדכי ביסטריצקי]] | [[אריה ברוך בלוך]] | [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | אייל ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | מנחם דאהן | אביעד דישראלי | [[יוסף יצחק דרוק]] | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | ישראל ימיני | אברהם סנדר כהן | אהרן כהן | אלירם כהן | אליהו לאסקר | לוי יצחק ליפש | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | [[נפתלי צבי מינצברג]] | [[אריה יצחק מלכיאלי]] | יואל שמחה מן | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | [[ראובן קופצ'יק]] | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | גרשון שנור | [[שניאור שניאורסון]]<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ו==<br />
לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | [[שמשון גולדשטיין]] | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | [[יוסף ירחמיאל הבלין]] | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | יוסף מיירס | לייזר מישולובין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | אליסף שגיב | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ז==<br />
[[גבריאל אביכזר]] | אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | אהרן דרוק | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה)]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | אליהו טאקטוק | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה יהודה ליצמן | גבריאל מדר | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל]] | יעקב ניימרק | נח סוליש | לוי יצחק צירקוס | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דוב בער קניג | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ח==<br />
מנחם אברהם | עדי אדלר | אליהו דוד אדרי | [[בנימין יחזקאל אדרעי]] | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס | חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | [[משה זילברשטרום]] | יוסף זליקוביץ' | [[שניאור זלמן חביב]] | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | [[מרדכי מנדלסון]] | מרדכי אריה לייב מנדלסון | לוי יצחק מעטוף | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | [[שניאור זלמן קעניג]] | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון<br />
<br />
==קבוצה תשנ"ט==<br />
חיים מאיר בורגן | יעקב צבי בורובסקי | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] | שלום שמחה זילברשטרום | איתמר חייקין | יהודה טויטו | יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דן אלצפן מעטוף | מיכאל מאיר מעטוף | דוד עידה | נחום פינסון | יוסף יצחק פרידמן | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן]] | חיים אלימלך רבינוביץ | ניסן מענדל רופו | משה שארף | יהודה שלג | ישראל תעיזי<br />
<br />
==קבוצה תש"ס==<br />
שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גרליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | מנחם מענדל שטיינברגר | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי<br />
<br />
==קבוצה תשס"א==<br />
אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי אייזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהר | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמיה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימין שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | יצחק קעניג | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה דוד אליהו רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצס | הראל שער | אסף שלמה שעתל<br />
<br />
==קבוצה תשס"ב==<br />
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | יונה מרדכי איידעלקאפף | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | [[שי שמעון כהן (תל ציון)|שי שמעון כהן]] | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | [[אהרן מושקוביץ]] | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | [[נחום סטולין]] | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק (כפ"ח) | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | [[יוסף יצחק רוך]] | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]<br />
<br />
==קבוצה תשס"ג==<br />
אריאל אביעד | ישראל אדלר | שמואל מנחם מענדל אוליבר | אייל אונגר | שמואל אופן (ב"ר יצחק) | שמואל אופן (ב"ר דוד) | שמואל אופנר | שמואל אזיזה | דוד אסרף | לוי יצחק ארנשטיין | דניאל אש | יוסף יצחק בוארון | מנחם מענדל בורגן | מנחם מענדל בייזר | שמואל ביסטריצקי | יואל בליניצקי | מנחם מענדל בקשי | גיא ברגר | מנחם מענדל גבאי | שמואל גבירץ | אליהו גוילי | אברהם משה גולדברג | יוסף יצחק ג'ייקובס | יוסף יצחק דגן | משה מרדכי דהן | מרדכי דוקטורוביץ' | משה דרוקמן | יוסף היימן עורב | מנחם מענדל הלפרין | שלום הורביץ | יניב הרשקוביץ | נחשון | יוסף יצחק ויינר | מתן לוי ויצמן | מנחם מענדל ועקנין | חיים יהושע זקלס | מנחם מענדל חרבי | יהודה טויטו | יוסף יצחק טורקוב | חנן דניאל טרכטנברג | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כהן (רחובות) | חנוך כהן | רונן לגטיוי | יפתח יעקב לוזיה | מנחם לוי | יוסף יצחק לוי | [[יוסף יצחק לוי]] (פילפינים) | אביאל לוי | שניאור זלמן ליברמן | מנחם מענדל ליברמן | מנחם מענדל לייכטער | אליהו לנדו | אליעד לנקין | שמעון מאייר | יעקב ישראל מזרחי | יואל מיפעי | שלום ממו | מתתיהו מעטוף | חגי מפעי | מנחם מענדל מרגולין | שרגא מרזל | ישעיה מרנץ | יוסף מרקוביץ | אליהו נחום | ישראל נחמני | לוי יצחק נחשון | דוד ניימרק | שלמה יהודה סגל | זאב סנדרוי | מאיר שמואל סעיד | מנחם עקיבא | בנימין ערד | דוד שלמה פיין | דניאל פיש | דובער פרבר | אברהם יצחק פרודנשטסקי | ראובן פרידמן | [[בן ציון פרישמן]] | דוד פרקש | אברהם פרקש | אהוד מרדכי צייזלר | שלום דובער קארף | יוסף יצחק קדוש | דוד יהודה קולטיניוק | [[שניאור זלמן קופצ'יק]] | שי דוד קורס | אריה לייב קישון | ישי קלי | יהושע קעניג | מנחם מענדל קעניג | יצחק קרומבי | שניאור רבינוביץ | אברהם רבינשטיין | לירון רחמים רווח | הראל רחימי | שמואל שארף | מנחם ניסים שהינו | יהושע שוורצבורויט | אריה לייב שור | אוהד שחר | שמעון שניאורסון | צמח צדק תעיזי<br />
<br />
==קבוצה תשס"ד==<br />
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן | נתנאל בן מעש | שאול בן שחר | שלום דובער בנימיני | צבי בס | מרדכי בק | ישראל מאיר בקשי | יאיר בר | עזריאל ברגר | שלום דוב בער ברוד | דוד גבירץ | מנחם מענדל גודמן | יוסף גולדברג | שניאור זלמן גולדמיץ | יוסף יצחק גולשטיין | מ. גולשמיד | אהרון גופין | חנוך גכטמן | יוסף יצחק פיקל | ברוך שלום גרוזמן | מנחם מענדל גלויברמן | גרשון גרצמן | מאיר יהודה דוד | יעקב דן | יחזקאל דערען | מנחם מענדל דקל | דורון הגי | לוי הנאו | מנחם מענדל הרשקוביץ | יוסף ווגובסקי | שלום דוב בער ויינר | לוי יצחק וילנקין | חיים ווייס | חנניה זהר | יהושע זיגמן | [[שמחה יצחק זאיאנץ]] | פנחס זכרי | משה חדד | צבי חדד | מנחם מענדל חיות | שלמה טביב | רועי טולדנו | דוד טורנהיים | נחום טננבוים | דוד טרעגער | מנחם מענדל יהושע | מנחם ישעיהו | ישראל כהן | יצחק כהן | אלעד כהן | מאור כהן | [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] | דניאל כלב | [[יואל כפלין]] | דוד כץ | אסף כרמי | שמעיה לוי | זבולון לויוב | שאול לוין | יהושע ליפשיץ | חיים ליפשיץ | שניאור זלמן לישנר | ברוך זאב לנקין | עידן מגור | נריה מזרחי | שמואל ג. מנדלזון | שמואל גרונם מנדלזון | ישראל מנדלזון | שמואל מנדלסון | דוד מעטוף | מנחם מעטוף | ישראל מעטוף | אברהם מקוביצקי | אליעזר מקובצקי | ישראל נתנאלוב | אהרון סגל | נתן סורגובט | שמואל סיטבון | מנחם מענדל סמדר | מנחם עומר | מנחם עמרם | מנחם מענדל עמרן | לוי ערנטרוי |מנחם מנדל עזאדווי דוד פולק | יצחק פורש | דב בער פנחס פיזם | אברהם שמחה פיין | אהרן פינסאן | אייל פלג | מנחם מענדל פלדמן | משה פלס | שמחה פרידמן | שמחה פרידמן (צפת) | שלמה פרישמן | ראובן קוניק | יוסף יצחק קורנט | יחזקאל קירשנבוים | דוד קירשנזפט | הישל קליין | דובער קלמן קליין | ארנון דוד קם | יעקב צפריר קם | גרשון רובין | נתן רוז | שניאור זלמן רוזן | ישראל רוחמקין | זאב רויטמן | שניאור זלמן ריינץ | צבי שוקטי | לוי יצחק שמואלי | מנחם מענדל שפירו | ינון ששון<br />
<br />
==קבוצה תשס"ה==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br />
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון | [[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | [[שניאור זלמן ברנשטיין]] | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | [[חיים אליהו גלוכובסקי]] | שלמה חיים גרוזמן | [[מוטי גרומך]] | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמציה הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | אריה ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן אריה מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק נחשון]] | [[לוי יצחק ניסילביץ']] | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מנחם מענדל פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | אריה קירשנזפט | [[גיא קנטור]] | אריה לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל אריה רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון ישראל שוורץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | [[מנחם ישראל שרון]] <br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב <br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם דוד קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ <br />
<br />
;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br />
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש <br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים]]<br />
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד <br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר <br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב<br />
<br />
;בני ברק<br />
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני<br />
<br />
==קבוצה תשס"ו==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br />
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | [[שניאור גורפינקל]] | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | [[חיים דוד וילהלם]] | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | שמואל אהרן הגר | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישולובין | אמיתי יוסף מעטוף | חיים אברהם מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | [[מאיר קבקוב]] | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | [[ישראל שפרינגר]] | שניאור ניסים תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
אליהו זאב קעניג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן<br />
<br />
==קבוצה תשס"ז==<br />
אולי אבוטבול | נתאי אבל | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | שניאור זלמן אהרן הכהן אוריאן | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | [[נטע זאב גרליצקי]] | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | בצלאל ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | [[יהושע ליפש]] | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | [[יעקב לנדא (צפת)]] | שמואל לרנר | [[בנימין מאירי]] | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | ישראל אלעזר מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | חיים שמריהו הלוי סגל | [[עקיבא סודרי]] | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | שניאור זלמן פרקש | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | אברהם יעקב קרוגליאק | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | [[בנימין גנדל]] | עזריאל פייגין | נחום לוין | אפרים בלוי | מנחם מענדל פעווזנער<br />
<br />
==קבוצה תשס"ח==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br />
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצ'ניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג'ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | [[אליהו חביב]] | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | [[דוד כפלין]] | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | [[שמואל מרדכי נוטיק]] | אשר יהונתן נוי | [[מנחם מענדל ניסלביץ']] | ברוך מרדכי ניר | [[יחזקאל נפרסטק]] | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מענדי גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג <br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין<br />
<br />
==קבוצה תשס"ט==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ויינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | אברהם זקלס | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | [[ישראל נחמן לרנר]] | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | [[רועי מרילי]] | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
שמואל זלמנוב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק<br />
<br />
==קבוצה תש"ע==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br />
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | [[מנחם מענדל זלמנוב]] | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | משה זקלס | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ע'ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]<br />
יהונתן עמוס | מרדכי סגל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה<br />
<br />
;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br />
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב <br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br />
אברהם חי אליאס | [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br />
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג<br />
<br />
==קבוצה תשע"א==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br />
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | [[משה לידר]] | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצס | שמחה שטיינברג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שמואל אדרעי | חיים זליג אלטהויז | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך <br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br />
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב<br />
<br />
==קבוצה תשע"ב==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br />
חיים אביטן | תום אדלשטיין | דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי | מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי | [[נחום נפתלי בורביץ]] | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי | עמיחי בריח | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] | בנימין גרונברג | יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי | יוחאי ברוך וולמאן | מנדי ולס | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו | חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן | מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | נריה מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | [[אליהו דוד סנגאוי]] | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית <br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן <br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br />
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br />
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך <br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר <br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ <br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן <br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
אהרן אביוב | שלמה אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ | חיים שאול ריבקין<br />
<br />
==קבוצה תשע"ג==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br />
לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | מנחם מענדל אייזנבך | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | אפרים חיים בטאשוילי | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | שמואל קירש | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי <br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין <br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ <br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br />
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ <br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br />
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה <br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי <br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה"ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי <br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל |[[מנחם מענדל מישולובין]] | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה<br />
<br />
==קבוצה תשע"ד==<br />
<br />
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br />
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | מאיר מחפוץ | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר"ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br />
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון<br />
<br />
;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]<br />
בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין<br />
<br />
;קריות<br />
יוסף יצחק פודורובסקי<br />
<br />
;בריסל<br />
שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר<br />
<br />
==קבוצה תשע"ה==<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br />
אוריאל משה אזולאי | דוד אזולאי | מנחם מענדל אלקיים | מנחם מענדל אקסלרוד | יוסף יצחק בוטבול | יוסף חיים בורוכוב | מרדכי חיים ביגיו | מנחם מענדל בן זכרי'ה | מ"מ בן חורין | פינחס בר-מוחא | לוי"צ ברדוגו | שד"ב ברוצקי | ישעיהו בריל | מנחם מענדל ברנשטיין | שמואל גינזבורג | מרדכי גרוזמן | מנחם מענדל גרומך | עידו דאוס | מנחם מענדל דודאוויץ | מנחם מענדל דרורי | אליעזר דרמון | מנחם מענדל הלוי | יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הלפרין | שמעון הרשקוביץ | יהוסף וולפא | שמואל זלמנוב | ישראל אריה לייב זלצמן | שבתי זקהיים | שמואל ברוך חביב | עזרא ינון חיים | מנחם מענדל חלק | דניאל יהונתן חממי | יוחאי טוויטו | יעקב שלום טויטו | מנחם מענדל טולידנו | מנחם מענדל טיישידלער | מנחם מענדל טל | משה יהודה | אברהם צבי כהן | יונתן כהן | מנחם מענדל כהן (ירושלים) | מנחם מענדל כהן (תפוח) | שלום דב כהן | לוי"צ כוחונובסקי | דוד כלפון | מנחם מענדל כספי | אברהם לוי | בועז לוי | דוד ינון לנג | שנ"ז לרנר | חיים מאירי | יצחק איתן מזרחי | מנחם מענדל מיידנציק | שי שמואל י. מרקוביץ | דב ברק משה | ישראל נבון | צמח דוד נוטיק | ברוך נתנוב | מאור עמר | משה פוגאטש | לוי פורט | מנחם מענדל פישר | ישראל פרוס | יחימלך פרידמן | שרגא פייבל פרידמן | מנחם מענדל פש | אבשלום צוברי | מנחם מענדל קורנט | יעקב יוסף קריאף | אוריאל רוזנבאום | מנחם מענדל רוזנפלד | לוי"צ רוחמקין | מנשה רוכוורגר | מנחם מענדל רחימי | לוי שארף | יוסף יצחק שושן | יונה שיפרין | מנחם מענדל שיקלי |שולם שניאור <br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
שד"ב אלימי | לוי מימון טובול | מענדל דוד טובול | לוי יצחק כהן | מנחם מענדל כהן | אליהו לדיוב | אביחי משה סעיד | שמואל חיים סיימון | אברהם יוסף שוואב | יי"צ שמלה<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
מנחם מענדל אמיתי (ירושלים) | רפא' חנני' שרגא הירץ | יוסף לייבמן | שמואל נוטיק | שניאור זלמן ציק | נרי' רידי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
חביב חיים בן-אריה<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
אריאל אוהב ציון | מנחם מענדל אייזנבאך | מנחם מענדל יוזביץ | מנחם מענדל נאבול<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל אמיר | נועם אברהם בן-חמו | מנחם מענדל גבאי | יוסף יצחק גרינברג | מנחם מענדל טייכמן | אליהו יצחקוב | מנחם מענדל ממן | דניאל סימן טוב | שמואל ערד | יצחק קורנט | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוואב<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br />
מנחם מענדל אלגריסי | ישראל אלמליח | סעדיה הלל | מנחם מענדל יוסף | יוסף יצחק לנדאו | שלמה סויסה | נתנאל קטנוב<br />
<br />
;מכון סמיכה בריסל<br />
מנחם מענדל אג'יאשוילי | לוי"צ מיפעי<br />
<br />
;מכון סמיכה ביתר<br />
ירחמיאל בנסעיד | דן זרדון | לוי יצחק קטן<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br />
רפאל בן לולו | אוהד זכריה | מיכאל לסטר | צבי שמעון ריבק<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אורנשטיין | עמנואל אלדין | לוי אלפרוביץ | מנחם מענדל אנגלסמן | נהוראי ביטון | נחמן ביטון | יעקב ביינדמן | מענדי ביר | שמחה בונים בירנהאק | שניאור זלמן ברוד | אשר ברוצקי | יוסף יצחק דוברוסקין | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרשקוביץ | מנחם מענדל ב"ר צבי הרשקוביץ | אלחנן וובר | שד"ב ווייספיש | יחיאל מיכל וולס | שמעון וולס | אשר וילהלם | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל וינקרט | מנחם מענדל ב"ר י"ד זהר | מנחם מענדל ב"ר יי"צ זהר | לוי"צ זילברשטרום | לוי יצחק זלמנוביץ | מנחם מענדל חנונו | יהושע העשיל יארמוש | לוי"צ כהנא | שד"ב ליפסקער | שמואל לפקיבקר | שניאור מוזס | ארי' מייערס | אברהם אליעזר מרינובסקי | שמעיה יהודא ליב מרינובסקי | אליסף נזירי | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סויסא | מנחם סוסובר | מנחם מענדל סלפושניק | יוסף יצחק עידה | מנחם מענדל ערנטרוי | לוי פלדמן | מרדכי אהרן פרידמן | מנחם מענדל פריימן | שנ"ז ציקוושוילי | מנחם מענדל קולסקי | מנחם מענדל קעניג | יחיאל מיכל רודרמן | מאיר רוזנברג | שמואל שצקי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
'''שיעור ד' - טבריה'''<br />
ישראל אלבז | מנחם מענדל אשכנזי | אליעזר בורובסקי | ראובן בטקין | מאיר בליזינסקי | יוסף חנניה ברוד | אוריה ג'ורי | דוד אבא זלמנוב | לוי חדד | מנחם מענדל חמו | מנחם מענדל חסין | יוחאי מדלי'ה | יהודה מורי | שניאור זלמן מקמל | מנחם מענדל פילדסטיל | דוד לייב ריינהולד | ישראל שוחט | לוי יצחק שכטר<br />
<br />
'''שיעור ג' - מגדל העמק''' <br />
אורן בן-עמר | יעקב הלוי | משה צבי הלפרין | אלון יעקובוביץ | ברוך יעקובוביץ | לוי יצחק לאטר | משה זאב ליפשיץ | ישראל מדר | לוי מושקוביץ | אביחי סקעת | מנחם מענדל קופרמן | יהושע תנחום קסטל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
נריה אבל | שנ"ז אופנר | שד"ב אלפרוביץ | חיים אורי בלוי | מנחם מענדל בליא | חיים בנימין ברוד | בנימין גולדשמיד | מנחם מענדל גולדשמיד | שד"ב גורביץ | נחום גרליצקי | מנחם מענדל גרינברג | אברהם מנחם גרשוני | יעקב דוברבסקי | לוי יצחק הניג | משה שמחה וואלף | שמעון וינפלד | יונה אלימלך זילברשטרום | יוסף טייטלבוים | חנניה יוסף יעקובוביץ | אברהם ליב כהן | שניאור זלמן כהן | שנ"ז כהנא | יוסף יצחק סוסול | מנחם מענדל פרידמן | משה אהרן קוט | לוי"צ רבינוביץ | מנחם רודרמן | נפתלי רייניץ | מנחם מענדל שייקביץ<br />
<br />
==קבוצה תשע"ו==<br />
<br />
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br />
לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ"ז ארבוב | אברהם מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער ווישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | מנחם מענדל חרמ"ץ | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | שנ"ז מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי"צ נאמן | משה נבון | שנ"ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | יוסף יצחק צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם רום | יוסף רחימי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שד"ב תמרי<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יי"צ עסיס | לוי"צ פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יי"צ שאער<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br />
יוסף יצחק אלון | שניאור זלמן מוריס | דניאל יצחקי | מנחם מענדל חמו | מנחם זטלוף <br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br />
אביעד אליהו | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל חורי | שמעון סויסה | מנחם מענדל מאור | יוסף קלימיאן | אהרון אברהם קעניג | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יי"צ טורין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צ"צ מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br />
מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
פנחס אלימלך | שמואל מישולובין | חיים קוט | מנחם מענדל אברהם (ינוב)|יעקב קנייבסקי |מנחם מענדל פינסקי|אברהם דוד קליין|אליעזר קליין|מנחם מענדל קופרמן |ברוך קרסיק| שמואל פינסון|מנחם מענדל מלכא|אליהו לוין|מנחם מענדל רבינוביץ |אריה רבינוביץ | יעקב בק| עמנואל ווייספיש<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br />
שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון <br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
לוי הבר | מענדי הבר | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מענדי צירקוס | מנחם מענדל לויוב | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר"א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב |מנחם מענדל סוקניק | הרשקופ | מנחם מרוזוב | רפאל שמואל שדמי | מענדי טנג'י | שמואל לרנר | חיים בן | גרינפלד<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br />
שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער<br />
<br />
==קבוצה תשע"ז==<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br />
הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל ארי' לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכרי'ה | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | ישראל ברדה | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב"ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | מנחם מענדל מרגליות | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל ארי' סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי<br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]<br />
יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נרי' תם<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
קובי פרנקו<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדי' | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום | פיני ריבקין <br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br />
מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br />
נועם אלימלך בנימין | ישראל ארי' לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעי' שיינברגר | דובער דרמנקוב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br />
שניאור זלמן גוזלי<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br />
יצחק לובאשבסקי<br />
<br />
;כפר סבא<br />
דוד שוגר<br />
<br />
;פרנקפורט<br />
שניאור זלמן שטראקס<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעי' בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שאול וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | ארי' זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעי' ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף ארי' שולמן | מנחם מענדל שטרסברג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרון גליס |שניאור זלמן גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br />
אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דובער ברונשטיין | ארי' גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | רפאל נחמן לבנוני | גור ארי' יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון<br />
<br />
==קבוצה תשע"ח==<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]<br />
יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br />
שלו משה גלילי | מנחם מענדל שפירא<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br />
לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | אברהם גולדשמיד | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גרליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | ארי'ה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | מנחם מענדל קורטס | ישראל ארי'ה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | אהרן יואל בייטש | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br />
לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br />
יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז <br />
<br />
;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br />
מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר <br />
<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | שלום דובער אלישביץ | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | בניהו בן דוד | אייל ברגיל | יוסף יצחק ג. | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | טוביה גינזבורג | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה בר הלוי | אריה זאב הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | שלמה יעקב וילהלם | חיים מאיר זלמנוב | חיים חלילי | עמרם חמו | מנחם מענדל חסקינד | רפאל נחמן טייכמן | שלום טל | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש | דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל שאול מור - יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק ניסלביץ' | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן אליהו רחימי | חיים דוד נטע רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליעזר אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | מנחם מענדל שכטר | חיים שלום שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי יצחק תמרין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ"ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פעלדמאן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br />
יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין <br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן <br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
דן גולן | מיכאל גורביץ | מנחם מענדל זכריהו | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון<br />
<br />
==קבוצה תשע"ט==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
מנחם מענדל אביעד | אלחנן אביעד | יוסף יצחק אברביה | ישראל אוריאן | שמעון לוי יצחק איבערט | שניאור זלמן איתן | יצחק ישראל אכטר | שלום דובער אליאס | שניאור זלמן אלפנביין | יוסף יצחק אמיר | שמואל אמיתי | מנחם אסולין | שמואל אסולין | משה בורושנסקי | מנחם מענדל בן אפריים | יוסף יצחק בן שמואל | דוד ברדה | מנחם מענדל ברדוגו | יהודה ברוד | מרדכי גבאי | מנחם מענדל גולדשטיין | רפאל דרמון | דוד הינדי | חנוך העניך העכט | יוסף יצחק וובר | שמואל ויינטראוב | אליעזר מאיר ווישנפסקי | יעקב וועקנין | שמואל חבבו | יוסף יצחק חבר | דוד נתנאל חיימוב | שניאור זלמן ידגר | אליה יוסף | מנחם מענדל חיים כהן | משה כהן | שלום דוב כהן | שלום דובער כוחונובסקי | יוסף יצחק ליאני | מנחם מענדל ליפש | מנחם מענדל מאור | מנחם מענדל מיכאלשווילי | שלמה חיים מיפעי | לוי מיפעי | שמחה מירוב | שמואל מישולובין | מנחם מענדל מלכה | שניאור זלמן מעודה | יאיר מעטוף | מנחם מענדל מקלר | חיים אליעזר מרטון | מנחם מענדל (בר"צ) מרנץ | מנחם מענדל (ברנ"צ) מרנץ | אברהם מרקוביץ' | ינון משה | משה כדורי משען | מנחם מענדל נאמן | לוי יצחק נחשון | מנחם מענדל נימץ | חיים יצחק סאמינסקי | ינון סויסה | מנחם מענדל סילברמן | אברהם חיים סנגאוי | יוסף עמירם | חיים יהודה עמרמי | מנחם מענדל פויגל | יוסף יצחק פורטל | יצחק פיזם | שניאור זלמן פיזם | יואל פרצ'ובסקי | משה חננאל פרידמן | ישראל פרלשטיין | שמואל חיים פש | שמואל צדוק | ישראל צבי קאיקוב | יוסף קוביטשעק | יגאל יא"ל קופצ'יק | יששכר דוב קאליש | שניאור זלמן קלפמן | שלום זאב קרוגליאק | משה רבינוביץ | ראובן ברוך רהב | אהרון מאיר רוטמן | ישראל ריבק | יוסף יצחק שושני | ינון שיטרית | לוי יצחק שניאורסון | צבי שפינדלר | לוי יצחק שפיצר | אלירן תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי | ישראל ג'רופי | אליה דהן | יוסף יצחק הכטמן | אהרון יעקובוביץ | יהונתן רחמן פור | יוסף יצחק לוי<br />
<br />
;[[אור שמחה]]<br />
ברוך בקרמן | יהודה לירן | אריאל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | מרדכי סויסה | יוסי קולט<br />
<br />
;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br />
מרדכי זאב ברנד | יהושע גבירץ | שלום דובער ג'ובני | מנחם מענדל וענונו | אהרון ואסקובסקי | ליאור טוריאל | שמעון הכהן כהן | מנחם מענדל לוי | יוסף יצחק לוי | בנימין מור | אלעזר ערנטריי<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br />
אהרון אברהם | דוד חי אטון | אברהם אלחי | רפאל אמיתי | דניאל דהן | מנחם מענדל הלל | מאיר כנף | יוסף יהודה ליפש<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br />
דודי אורן | יוסף גיטלמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br />
דניאל עמר | שלום מורדכייב<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]]<br />
בנימין הכהן סוחייק | מאיר שלמה גוטליב<br />
<br />
;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
מתיתיהו זאב אדרעי | מוישי גולדשמיד | מאיר שלום גלבשטיין | בנימין בורקיס | רפאל נחמן הניג | מנחם מענדל אדרי | מענדי פרוס | אהרן בלינוב | חנן בלינוב | אמיתי מימון | יועז קמפבל | משה קרסיק | אריה לייב פרידמן | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | ישראל מארק | שמעון אדג'יאשוילי | מיכאל טנג'י | מיכאל זאיאנץ | דובי סלפושניק | יודי ויינברגר | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | מוטי לפקיבקר | פרץ ריבקין | יחזקאל יהודה מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון | שמואל דמיחובסקי | משל צדק איבגי | מנחם מענדל גולדשמיד | מנחם מענדל אופן | יוסי בק | חנניה יוסף רודרמן | מאיר רדזינר | נתי גרשוני | שרגא אורגד | אברימי ליפקין | אלקנה בית יעקב | לוי יצחק נקי | יונה פרוס | משה זאב בלינוב | שלום דב בער בלוי | מנחם מענדל הכהן כהן | מאיר כהן | מנחם מענדל נפתלין | דניאל נוי | מנחם מענדל סלונים | שניאור זלמן אליעזר גורביץ | אברימי בק | מענדל גופין | מנחם מענדל טירנואר | מענדי קלויזנר | שניאור זלמן רבינוביץ | יואל ביר | שלום דובער אשכנזי | שמואל מרוזוב | מרדכי בק | יהודה לוינגר | חיים וייס | שמואל לוי דברוסקין | אברהם הכהן דערען | שניאור זלמן לויטין | מנחם מענדל הלפרין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבאום | מנחם מענדל מלכיאלי | יוסף מדליה | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג | שלמה בורקיס | משה כהן | אלעזר וובר | שילה בצלאל | אהרון בק | ישראל חנונו | אדיר בר | צבי מונוסוב | יהודה כהאן | ארי שליו<br />
<br />
;[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
בנימין אבישיד | שניאור זלמן אפשטיין | מנחם מענדל הלפרין | ניצן גת | אריה יונתן חדד | שמעון מנדלזון | צבי הירש פינקוביץ | שניאור זלמן סגל | מנחם מענדל דוד שרייבר | משה קלמן רייכמן | מנחם מענדל זוהר | מנחם מענדל לאופר | ניסים מנחם יצחק | רחמיאל ליברזון | יקותיאל יהודה פישר | מנחם אליאב ויצמן | איתי יעקבי | שלום דובער קעניג | ישראל רוזן | מאיר שלמה קלמן | מאיר שמחה זאיאנץ | לוי יצחק כהן | יוסף יצחק סופר | יעקב בורשטיין<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
מנחם מענדל בן הרא"ש | שניאור זלמן בן הרא"ש | מאיר מנדלזון | מנחם מענדל אליטוב | שניאור זלמן מור יוסף | שניאור זלמן רייניץ | אברהם למברוזו | מענדל לפידות | בנימין ברדה | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל גולדברג | שלום דובער בראך | מנחם מענדל זייבלד | יובל אביעד שר שלום חיון | אליהו מלכי | יוסף בטשוילי | דוד חסין | אליעזר ג'ייקובס | שמואל בלום | יהודה רבינוביץ<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]] <br />
שלום דובער אצרף | שניאור זלמן בונין | רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | שלמה חיים מיפעי | מנחם מענדל פרידמן | שלום דובער קראוס | ישראל יצחק רייכמן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br />
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אלימלך | יוסף יצחק אלמליח | נתאי אריאל | שמואל בוטמן | אלעזר ביטון | אהרון יואל בייטש | מאיר נחמיה גולדינג | ישעיהו גלינסקי | דובער דייטש | לוי יצחק וולף | אליעזר ידידיה טייטלבוים | נעם בנימין הכהן טראובה | מנחם מענדל יפרח | יצחק לוריא | ינון ליפשיץ | מאיר שניאור מן | יצחק שמחה מקוביצקי | זושא מרגולין | יוסף יצחק סוקניק | יהושע העשיל יששכר קעניג<br />
<br />
==קבוצה תש"פ==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
מנחם מענדל אברמוב | יאיר שלום אדר | משיח מנחם מענדל אדרעי | לוי יצחק אוחנה | אברהם משה אורן | שמואל אושקי | מנחם מענדל אלגזי | לוי יחזקאל הכהן אלורו | יוסף יצחק אלחרר | יוסף יצחק אקסלרוד | שניאור זלמן אקסלרוד | דניאל בייטמן | מנחם מענדל בלוך | רפאל יצחק בלניצקי | אליסף אשר בן חורין | מנחם מענדל בן הרוש | מנחם מענדל אברהם ברוך | שניאור זלמן ברוצקי | אוריאל גבאי | מנחם מענדל גבאי | מנחם מענדל גדסי | אשר נתן גולדברג | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל גוצל | משה גרינוולד | שניאור זלמן דביר | מנחם מענדל דונין | יוסף יצחק דיין | מנחם מענדל דישראלי | דוד משה הלוי הורוויץ | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרטמן | מנחם מענדל יהושע זעליג הרפז | עזרא הר שושן | שלום דובער הערשקאפ | יהודה אריה הרשקוביץ | יעקב קאפיל וואגעל | מנחם מענדל וילהלם | שניאור זלמן ויספיש | משה זכותא | דובער זלמנוב | מנחם מענדל חדד | דוד חכימיאן | מנחם מענדל כהן (נתניה) | מנחם מענדל כהן (כפ"ח) | ניסים כהן אזוג | שלמה כהן | שלום דובער כלפון | אברהם כץ | שלום דובער כץ | שלום דובער ליפש | מנחם מענדל מדר | יוסף יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי (איטליה) | מנחם מענדל מזרחי (גבעתי) | זאב מיידנצ'יק | לוי יצחק מיכאלשווילי | שניאור זלמן מעטוף | מנחם מענדל נביאי | שניאור זלמן ניסילעוויטש | מנחם מענדל סבא | לוי יצחק סבג |יוסף סגל | יונתן עטיה | שלום בער עידה | מנחם מענדל עמית | יוסף חיים ערד | מנחם מענדל פלדיני | בנצי פרידמן | מאיר פריימן | לוי יצחק צנעני | מנחם מענדל קדם | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל שרגא קידר | נתנאל מנחם מענדל קימיאגרוב | יצחק משה קרלנשטיין | דובער רוזנבלט | לוי רחימי | שמואל רייניץ | שניאור זלמן רמות | יצחק אהרון שארף | לירון שוורץ | שלום דובער שכטר | יוסף יצחק שמולביץ | יוסף שניאור | מנחם מענדל שפרינגר | יוסף יצחק שרמן | יצחק שרעבי | מנחם מענדל ששון <br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
שלמה בן עמי| מנחם מענדל רבינוביץ | אברהם ראס| יוסף יצחק עמר | יצחק פרץ אולידורט | חננאל טייטלבוים| אריה גלבשטיין| מנחם מענדל מרטון| שמואל הלפרין | יוסף יצחק נפתלין | מנחם מענדל לסאוו | אהרון רוט | שלום בער בורקיס | מאיר דונל | יוסף יצחק מעודה | שניאור זלמן אדרעי | לוי מלוב | מנחם סופר | ישראל בלוי | מנחם שמערלינג | שלום ליפקין | לוי יצחק שם טוב| יחיאל מיכל מרוזוב | זאב רבינוביץ' | חיים שמעון זאב גרינוולד | יוסף יצחק כהן | ישראל בינונסקי | דוד אנקרי | ישראל אייגרמן | לוי אמיתי | מורדכי אלימלך מקובצקי | זעליג פלדמן | שמואל קופרמן | יעקב סטמבלר | בן ציון ישעיהו בטקין | שלמה בלשניקוב | אלון שמעון חכמון | ינון פרידמן | יהונתן חימי | מנחם מענדל בקרמן | נתן ווגנר | מרדכי וולף | אלעזר רבינוביץ' | אהרון זילבר | מנחם מענדל חזן | משה מנחם אלפי | שולם קנייבסקי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
אליה בן עזרא | יוסף יצחק ליבשיץ | יהודה מיפעי | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל רוזנטל | ברוך שמואל קירשנזפט<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
משה אמוזיג | ישראל ניר אשכנזי | דניאל חיים ביטון | סימון יוסף ג'אנשוילי | מנחם מענדל ולס | יאיר זאוי | ברוך לביאני | שמעון מנחם עזיזא | יוסף קרוגליאק<br />
<br />
;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]<br />
אברהם אלקבץ | פנחס נהורני | דוד בועז קאשי | יונתן ששון<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
אהרן אלפרוביץ | דוד אשר ארנבייב | מנחם מענדל בלפר | מנחם מענדל גורליק | מאיר כהן | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק לוי | סימנטוב מיכאלי | אוריאל יפת מעטוף | שלום דב בער סיימון | מרדכי סגל | ליאור קווה | יהונתן עטיה | יהודה אריה קורנט | חיים יעקב קירש | שמואל עובדיה תעיזי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
יוסף יצחק אליאס | אברהם מרדכי אליטוב | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל רפאל אריה | יוסף ישראל ויינר | איתמר חכימון | מנחם מענדל לוי (מנחמיה) | מנחם מענדל לוי (ראשל"צ) | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל מקוביצקי | אברהם חיים נוטיק | מנחם מענדל קלמן | זאב וואלף קמינשטיין | חנוך העניך רפופורט<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br />
איתיאל אהרוני | יוסף יצחק אלטבוים | שניאור זלמן אליטוב | ברוך בוטמאן | אלעזר ביטון | מנחם מענדל בלוי | יוסף חיים גלבשטיין | משה גרוזמן | יוסף יצחק ג'רופי | שלום אליהו דוברוסקין | משה חיים דובראווסקי | מנחם מענדל דקל | מנחם מענדל וועבער | מנחם מענדל ולנר | לוי יצחק וועג | מנחם מענדל זילברשטרום | משה נח מיכאל זלאטאפלאסקי | אברהם צבי כהן | אלעזר כהן | אברהם לבנוני | דוד חי לוי | שניאור זלמן ליפשיץ | יהונתן סאידוב | שמעון סוויסא | יוסף יצחק פישר | יוסף יצחק שלמה פעווזנער | מנחם מענדל פקטור | אברהם פרידמן | מרדכי יואל קוביטשעק | מנחם מענדל קסלמן | יעקב יהודה רובינשטיין | בן ציון שיימוס | אורי יפת שרעבי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]<br />
מרדכי דובקין | אפרים דרוקמן | אריאל חביב | מנחם מענדל כהן | אריאל מעטוף | מנחם מנדל מעטוף | יוסף יצחק נחשון | מנחם מענדל סלמן | שלום דובער פינצ'בסקי | מנחם מענדל צופין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
יעקב סירוטה | מנחם מענדל וישצקי | דובער ירוסלבסקי | שמואל עמאר | אברהם רסקין | עקיבא שינברגר | נתנאל עטון | פינחס אברהם צבי בלוי | לוי יצחק גרינפלד | חיים עוזר בוטמאן | מנחם מענדל מינצברג | יוסף יצחק הכהן בליזובסקי | יוסף יצחק בוגוסלבסקי | ישראל לביוב | ישראל זהר | משה יעקובוביץ | חיים יוסף סלונים | יוסף חיים פינקוביץ | שניאור זלמן קורטס | ארי' ליב קרמר | מנחם מענדל הלפרין | שלום סלאוין | מנחם מענדל כהן| שניאור זהר | מנחם מענדל מזרחי | מנחם מענדל קופרמן | איתן אריה ליטמנוביץ | צבי לרנר | יהודה וולף | מנחם מענדל יעקובוביץ | איתמר וולף | דב שטיינברגר | מנחם מענדל רובין | אהרן הבר | אהרן גרוזמן | לוי יצחק סטמבלר | מאיר הבר | משה פקטור | שמואל וייס<br />
<br />
;[[ישיבת דעת רחובות|דעת]]<br />
אבינעם אהרון | שמואל בצלאל בוהדנה | שלמה ג'ינו | ארז גלילי | אביאל ניסים כהן | מנחם אביאל כהן | שלמה חיים כיסלו | מאור פנחס מימון | יוסף עזרא משען | שמואל נצח נאבול | שמואל שלום פקטור | מנחם מנדל ריבקין | לוי יצחק שוואב | יוסף יצחק שמי<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]<br />
שמואל קסטיאל<br />
<br />
==קבוצה תשפ"א==<br />
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]<br />
חיים שלום אביעד | ישראל אילן | מנחם מענדל אדרי | מנחם מענדל אוריאן | יואל איידלמן | מנחם מענדל איתן | מנחם מענדל אלטבוים | דוד אלפנביין | מנחם מענדל אנוש | שניאור זלמן אנקווה | שמואל ארבוב | מאיר שחר ארזואן | שמואל יעקב בטשוילי | יוסף יצחק ביטון | לוי בלניצקי | מנחם מענדל בן אור | יוסף יצחק בן אפרים | שניאור זלמן בן שמואל | לוי ינון בן שמואל | שמואל ברדה | מאור מנחם בצלאל | יעקב יהודה ברוצקי | ישראל ברנדלר | לוי יצחק ברנס | יוסף יצחק ברנשטיין | יהודה עילאי ברעם | יוסף יצחק שמחה ג'יאן | מנחם מענדל גולדין | לוי יצחק גולדשמיד | גרשון שלום גורביץ' | מנחם מענדל גורן | מנחם מענדל גינדי | שמואל ישראל גינדי | זאב שמעון גינדס | אפרים איתמר גלזומיצקי | דניאל גלנט | אהרון אברהם גרינוולד | ישראל גרנשטט | שמואל דורון | יהונתן דינוביץ' | יוסף אליה דמארי | סעדיה משה דרורי | נהוראי היימן | שניאור זלמן הלל | לוי יצחק הלמן | לוי יצחק הלפרין | לוי יצחק הרטמן | יצחק מנחם וופנר | שלום דובער וילהלם | שמואל ווישנפסקי | לוי זלמנוב | יונה זיו | יוסף יצחק זלוף | בנימין אברהם חבר | אברהם חזן | מנחם מענדל חמילבסקי | יוסף יצחק חרמץ | יהושע טל | מנחם מענדל יעיש | יהודה לייב כהן | ישראל כהן | ישראל שם טוב כהן | שניאור זלמן כלפון | משה לוי | ישראל אריה לייב ליפש | אפרים פישל מישולובין | מנחם מענדל מגור | דובער מור יוסף | יוסף יצחק מזרחי | לוי יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי | לוי יצחק מחפוץ | מנחם מענדל מחפוץ | אליהו דוד מיכאל | מנחם מענדל מיפעי | אברהם אביחי מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שמואל מרנץ | אחיה מאיר נגר | מנחם מענדל נחשון | מנחם מענדל נמירובסקי | מנחם מענדל סגל | אברהם ניסים סילם | שמואל סימן טוב | יהודה לייב עבאדי | משה מרדכי עמרמי | שניאור זלמן פויגל | שמואל פיזם | שניאור זלמן פינטו | יעקב פרידמן | יוסף יצחק פש | משה יהודה קבקוב | יחיאל אלתר קדם | מנחם מענדל קובלקין | יהודה אריה קורנט | אברימי קיי | שלום בער קיי | ליאור קליין | מנחם מענדל קמינסקי | מנחם מענדל קנטרוביץ' | יוסף יצחק קפלן | שמואל קפלן | מנחם מענדל קרוגליאק | שמשון רויטמן | שניאור זלמן רחמים | נפתלי רייכמן | שניאור זלמן שגיב | לוי יצחק שקולניק | איתן שרגורדסקי | דוד שרעבי | יוסף יצחק ששון | שלום דובער תמרין<br />
<br />
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]<br />
מנחם מענדל אלהרר | עמרי רחמים בכר | לוי יצחק גרינברג | מנחם מענדל דונין | מנחם מענדל וייס | יהודה לייב ישראלי | שניאור זלמן פרקש | דובער ציק | גרשון רוטשילד | שניאור זלמן פרלשטיין | שלום דובער גנדל | יהותן לביאני<br />
<br />
;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]<br />
שמעון גליצנשטיין | שלום דובער שרמן | לוי פארסט<br />
<br />
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
דוד אלמליח | מנחם מענדל בוטמן | יהודה מזרחי | ישראל ספרונביץ | בריימן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br />
יצחק ויברמן | מנחם מענדל ויינטראוב | רפאל כהן | שלום דובער מלכיאלי | יוסף נאג'ר | נהוראי נאג'ר |ישראל בן ציון |שניאור יוסף פרטוש |מנחם מנדל קוטלר | מנחם מענדל גרוסמן | מנחם מענדל רחמים |<br />
<br />
;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]<br />
ישראל אסולין | שמואל בורש | מנחם מענדל ברטוב | מנחם מענדל דוידזון | שלמה וילהלם | בנימין וילנקין | יהודה זלמנוביץ' | שילה חורש | מנחם מענדל יפרח | חיים רחמים כהן | מנחם מענדל לחיאני | שמואל מורי | מנחם מענדל מן | שמעון סטאריק | גרשון צבי פלדמן | שלום דובער פרנק | שלמה פרידמן | שניאור זלמן קעניג | מנחם מענדל קפלן<br />
<br />
;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]<br />
מנחם מענדל אוסטון | חיים אורנשטיין | נתן אייברהמס | ישראל אלבוים | מנחם מענדל אלחרר | יוסף יצחק אליהו | שלום דובער בורנשטיין | מנחם יששכר בירנהאק | לוי יצחק בן שחר | שמואל גולדמן | ישראל יצחק זליג גורליק | אלימלך גלבשטיין | יניב גלילי | ישראל יוסף גרוזמן | יוסף גרונר | יוסף יצחק דהאן | יוסף חיים דוד | אפרים פישל הניג | שניאור זלמן וייס | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן זוהר | יוסף יצחק חנונו | אלעזר חפר | מנחם מענדל חרסונסקי | מנחם מענדל טנג'י | יוסף יצחק יעקובוביץ' | שניאור זלמן כהנא | יוחאי כרמי | מנחם מענדל לוי | יעקב לוין | חנן ליפש | דביר שמואל לסרי | מנחם מענדל מוזיקנט | אהרון מינצברג | יוסף יצחק משי זהב | משה אריאל נזירי | יונתן ניאזוב | מנחם מענדל ניימרק | אהרון סגל | פנחס סוסובר | יהודה אריה לייב סלונים | מנחם מענדל ספקטור | מנחם מענדל פישר | שניאור זלמן פלדמן | יעקב יוחנן פרידקיס | מנחם מענדל פרסמו | משה קורנט | נפתלי קרביצקי | מנחם מענדל קרמר | אריה שוקרון<br />
<br />
;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br />
מנחם מענדל בש | שמעון אהרון מנדלבוים | יהודה מרדכי סעיד<br />
<br />
;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]<br />
לוי יצחק גרוזמן | לוי יצחק ידגר<br />
<br />
;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]<br />
ישראל אדרעי | דב אייזנבך | מנחם מנדל אייזנבך | שמואל אלטהויז | מנחם מנדל אנגלמן | מנחם מענדל אשכנזי | יעקב בטקין | שמואל ביטון | מנחם מענדל בייטש | שניאור בלינוב | איתמר בקרמן | לוי יצחק ברוד | מענדל גולדשמיד| יוסף משה גופין | מענדל גופין | יהושע גלויברמן | ישראל גרובסקי | יוסף דמיכובסקי | יעקב הורביץ |הגר מנחם מענדל| שאול הרשקוביץ | משה ווינפלד | מענדל וינקלר | מנחם מענדל זילבר | איתמר זילברשטרום | ישעיהו זילברשטרום | שמריה זלמנוב | דב חבקין | יוסף חיים חדד | שלום דוב בער טייכטל | רפאל טירנואר | שניאור יעקובוביץ' | אריאל כהן סעידוב | חיים ליפקין | מענדל לפידות | מענדל לרנר | יעקב יקיר מיראלשווילי | יוסף לרר | שניאור משי זהב | שלום ניבין | מענדל סודקביץ' |שמשון עיני | יוסי עקשטיין | מאיר פיינטוך | מנחם מענדל פלדמן (חולון) | מנחם מענדל פלדמן (כפר חב"ד) | לוי פרידמן | שניאור פרידמן | שלמה זלמן צבי פרוס | אברהם חיים פרנקל | שמואל פרנקל | שמואל קוביטשעק | דב בעריש קוק | אברהם דוד קוק | שואל משה קליין | אריה קרמר | דב רבינוביץ' | שלום דובער רבינוביץ'| מענדל רוזנברג | יהושע שטרסברג | אלעזר שדמי<br />
<br />
;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]<br />
יוסף יצחק אוסטוניאזוב | מנחם מענדל אלפרוביץ' | לוי יצחק בלאנק | אשר זליג ברנד | מנחם מענדל ברנד | גרשון יענקוביץ' | לוי יצחק לפידות | אלחנן לרר | מנחם מענדל משי זהב | שמואל פז<br />
<br />
;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br />
מענדל דין בקשי | ישראל הרשמן | אליהו ליכשטיין | דין שרון <br />
<br />
;[[מכון ר"ן]]<br />
בער חיים ארקוסין | יוסף חיים פרץ| מנחם מענדל שיטרית | ברוך משה שמאילוב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770|*]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=465674קבוצה2021-03-16T18:44:51Z<p>81.2.149.61: /* מסגרת הלימודים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבוצה סג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי קבוצה [[תשס"ג]] בתמונה הקבוצתית על רקע [[770]]]]<br />
'''"קְבוּצֶה"''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], לאחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד במשך שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".<br />
<br />
== מבט הסטורי ==<br />
מסלול זה החל בשנת [[תשכ"ב]] בעקבות רצונו הקדוש של [[הרבי]], שבחורי חב"ד יחוו שנה שלימה בצל קדשו, באוירה החסידית של "[[ליובאוויטש שבליובאוויטש]]" ולימוד התורה ב-[[770]], בין השאר בכדי שיראו כיצד מתנהגים בימים הטובים השונים אצל הרבי, ועל פי זה יתנהגו כל ימי חייהם, בכל מקום ומקום.<br />
<br />
בעקבות הקמת מסגרת זו הופחה רוח חיים בקרב חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]], אם באמצעות מכתבים ששיגרו התלמידים למשפחותיהם ולחבריהם בישיבות, ואם בשובם של התלמידים בשנה שלאחר מכן לארץ הקודש.<br />
<br />
במשך השנים, בעיקר הראשונות, דאג הרבי באופן אישי שהתמימים יקבלו "היתרי יציאה" משלטונות [[צה"ל]] בכדי לשהות ב"קבוצה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 הרבי מבקש: היתר מיוחד ליציאת הבחורים לקבוצה]}}.<br />
<br />
לקראת שנת הקבוצה [[תשע"ב]] החלו מגעים עם [[צה"ל]] לאפשר לבחורים לצאת עם אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאשר נסיעה לשנת הקבוצה]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] היציאה אל [[הרבי]] הוסדר הסכם עם הצבא וכיום ה[[תמימים]] יכולים לטוס למשך שנה או שנתיים לקבוצה באישור מ[[צה"ל]].<br />
<br />
== שנת הלימודים ==<br />
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל"ז]]-[[תשל"ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] [[תשל"ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" לשהות ב[[חצרות קודשינו]] מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כמה שנים התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל"קבוצה", וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' אפרים וולף שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.<br />
<br />
כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט"ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.<br />
<br />
== מקום הלימודים ==<br />
מקום הלימודים של תלמידי הקבוצה השתנה והתחלף במשך השנים. בתחילה למדו בחורי ה"קבוצה" ב-770, לאחר מכן עברו ללמוד בקומה התחתונה שבבניין ישיבת [[חובבי תורה]] [[קראון הייטס]] והיו באים ל-770 לתפילות עם [[הרבי]]. החל מ[[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] החלו להיות שעות לא קבועות לתפילות, ומאז ועד עצם היום הזה נשארו הבחורים ללמוד ב-770 בכדי להשתתף בכל התפילות. <br />
<br />
בשנים האחרונות תיכנן ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] לבנות עוד קומה בתחתית 770 עבור תלמידי הקבוצה כדי שלא יופרעו עם המתפללים, אך תכנית זאת התעכבה עקב המשפט על הבניין.<br />
<br />
== מסגרת הלימודים ==<br />
מסגרת הלימודים בשנת ה'קבוצה' זהה למסגרת הלימודים בישיבה. הבחורים לומדים [[חסידות]] בבוקר, [[נגלה]] במשך היום ושוב חסידות בערב. <br />
<br />
מידי שבוע מוסר ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שיעור כללי לתמימים במסכת גמרא הנלמדת באותה שנה.<br />
<br />
לאחר שנת הקבוצה, נשארים אצל הרבי עוד כמה וכמה שנים.<br />
<br />
== הנהלת הישיבה ==<br />
מסגרת ה"קבוצה" הינה תחת הנהלתה הרוחנית והגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* מענדי ערד, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/688822399124.html קבוצי מעלה - סיפור נסיעתה של הקבוצה הראשונה לחצר הרבי]''' {{שבועון בית משיח}}<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15862 התמונות הקבוצתיות] של התלמידים מהשנים [[תשנ"ו]]-[[תשס"ו]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_83047.html סקירה: מ'קבוצה' לא נפרדים] {{COL}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)<br />
*'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A8_%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%91_%E2%80%A2_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95_117290.html מאמר שנשא הרבי בעת 'יחידות כללית' עם חזרת ה'קבוצה' הראשונה לארץ הקודש, י"ז אדר תשכ"ב (המאמר הראשון שנאמר במעמד של 'יחידות כללית')]''' {{אודיו}} {{COL}} <br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
[[קטגוריה: ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=464896שרגא מלך קפלן2021-03-10T18:18:25Z<p>81.2.149.61: /* תולדות חיים */תיקנתי טקסט שיהיה כתוב בצורה יותר יפה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מלך קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|400px|הרב שרגא מלך קפלן בהתוועדות]]<br />
הרב '''שרגא מלך קפלן''', ( מכונה: ר' '''מיילך דער שווארצער'''; [[י"ח אדר|י"ח באדר שני]] [[תרע"ג]] - [[כ"ד חשוון]] [[תשמ"א]]), שימש בתפקידים שונים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכ[[משפיע]] לקהילת חב"ד בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:קפלן קסברוב.jpg|שמאל|ממוזער|180px||אביו הרב אריה לייב קפלן]]<br />
נולד ב[[י"ח אדר|י"ח באדר שני]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[מלאט]] שב[[פולין]], לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי [[ברית המועצות]], ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. בילדותוו נדדה משפחתו בין הערים [[פטרובסק]], [[גראדישץ]], [[קרליב]] ועוד בעקבות המלחמה.<br />
<br />
כשהגיע לגיל ישיבה. שלחו אביו ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ונבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], בישיבה נדבק הנער במחלת הקדחת ושב לביתו, אולם לאחר הפצרות מראש היישבה חזר לאחר זמן ל[[ישיבה]].<br />
<br />
בישיבה סירב הנער ללמוד [[חסידות]], אולם לאחר מכן בהשפעת חבריו הוא החל ללמוד [[חסידות]] ולנהוג במנהגי חב"ד.<br />
<br />
לקראת [[חודש ניסן]] חזר הרב קפלן לביתו, שם נפל למשכב, הרופא אצלו ביקר הזהיר את אביו כי יש לשמור על בריאותו, ואסר לשלוח אותו ללימודים מחוץ לעיר הרחק מהבית. תחת זאת הורה לנער לנפוש בנאות דשא. <br />
<br />
לאחר הקיץ המשיך הרב קפלן את לימודיו ב[[תומכי תמימים פולוצק]], אליה עברו תלמידי הישיבה מקרמנצ'וג.<br />
<br />
מפולוצק עבר לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], שם שמע שיעורים מראש הישיבה הרב [[יהודה הבר]]. במשך זמן היה תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב החסיד ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה מבוגר ממנו רק בשנים אחדות. <br />
<br />
בחורף [[תרפ"ט]] נסגרה הישיבה בנעוול, והתמימים התפזרו בערים השונות ברחבי ברית המועצות. הרב קפלן יחד עם חבריו עבר ליקטרינוסלב. בתקופת שהותו ביקטרינוסלב, זכה להיות מקורב ביותר לרבי לוי יצחק, ופעמים רבות אף זכה לשמוע ממנו דברי חסידות. מיקטרינוסלב המשיך הרב קפלן בנדודיו לגרוזיה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. אולם אותו מבריח הפיל אותם במלכודת והרב קפלן נשלח לכלא יחד עם חבריו.בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. לאחר מאמצים רבים שוחררה הקבוצה.<br />
<br />
כאשר הרב קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. הרב קפלן למד בישיבה של אביו.<br />
<br />
חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות. אביו נסע ל[[חרקוב]] שם פעל על הנשיא לשחרר שיחון את בנו, הנשיא אישר את החנינה, והרב קפלן חזר ללמוד בישיבה בקייב. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. הרב קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות. פעמים אחדות הוא נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת יהודית סיגלוב, בת הרב יהודה לייב ממשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב.<br />
<br />
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא.,לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות. <br />
<br />
לאחר פטירתו של אביו, נסע הרב קפלן עם משפחתו ל[[סמרקנד]] לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב"ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים. <br />
<br />
עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום [[תלמוד תורה]] חב"די והוא מונה ל'מלמד'. <br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] עלה הרב קפלן עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב"דיות.<br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[חודש שבט]] תש"ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה הרב קפלן למגיד שיעור הראשון בישיבה. במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא גם יזם את הקמת ה[[תלמוד תורה]] בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ד]] כשחזר מחתונה חסידית ב[[ירושלים]] נפצע ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת דרכים]] בה נהרגו ארבעה מחסידי חב"ד בהם הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבה של [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון. <br />
<br />
ביום שני כ"ד במר - חשוון ה'תשמ"א נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל מנחה בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. ר' מיילך נעמד לתפילת שמונה - עשרה<br />
ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש.<br />
<br />
כך השיב את נשמתו לבוראה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[נחום קפלן]], [[משפיע]] שיכון חב"ד [[לוד]].<br />
*בנו, הרב ברוך קפלן, ירושלים.<br />
*בנו, הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], קנדה<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]].<br />
*חתנו, הרב [[משה צבי יודלביץ]] (נשוי לביתו טובה).<br />
*גיסו (אח אשתו) ר' מאניע סיגלוב (חסיד סקווער) (- גיס זה, נשוי היה למ' חייקה לבית גרינברג אחות ר' משה ויוסף ז"ל)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קפלן, שרגא אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=464836נחום קפלן2021-03-10T16:11:15Z<p>81.2.149.61: הוספתי אותיות חסירות במילים</p>
<hr />
<div>{{מפנה|נחום קפלן|מנהל ועד רבני ליובאוויטש הכללי|נחום יצחק קפלן}}<br />
[[קובץ:הרב נחום קפלן .JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום קפלן בביתו שבלוד (תשס"ט)]]<br />
<br />
הרב '''נחום קפלן''' (יליד שנת [[תש"א]], 1940) הינו משפיע [[לוד#בשיכון חב"ד|שיכון חב"ד בלוד]], איש חינוך ופעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעיו]] הקדושים של [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב קפלן בכינוס ילדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קפלן מנחה כינוס ילדים]]<br />
נולד בברית המוצעות ב[[ר"ח סיון]] [[תש"א]], לאביו הרב [[שרגא מלך קפלן]].<br />
<br />
בצעירותו, נמנה על תלמידיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ונמנה על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הראשונה - 'קבוצה' [[תשכ"ב]].<br />
<br />
בעבר שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד, ובמשך שנים רבות ניהל את קופת "שמחת שבת ויום טוב" בשיכון חב"ד בלוד.<br />
<br />
כיום הינו ראש [[כולל תפארת זקנים]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת 'בית אריה']] בשיכון חב"ד בלוד, ונמנה בין המשפיעים שעונים ומייעצים ב[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח#מוקד עשה לך רב|מוקד עשה לך רב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אביו הרב [[שרגא מלך קפלן]].<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק קפלן]].<br />
* בנו הרב [[זאב קפלן]].<br />
*בנו הרב [[דוד קפלן]].<br />
* חתנו הרב [[משה ריבקין]].<br />
* חתנו הרב [[יוסף יצחק בקרמן]].<br />
*חתנו הרב [[מנחם מרדכי קעניג]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ש. מלאכי, '''[http://chabadpedia.co.il/images/0/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F.pdf פנסיה חסידית]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 679, {{PDF}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קפלן, נחום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=464751ישראל יהודה אלפנביין2021-03-10T07:53:10Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br />
[[קובץ:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]]. <br />
<br />
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.<br />
<br />
בעבר כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". <br />
<br />
החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]<br />
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br />
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br />
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.<br />
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.<br />
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).<br />
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].<br />
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].<br />
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br />
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].<br />
*'''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).<br />
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=464750ישראל יהודה אלפנביין2021-03-10T07:49:58Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br />
[[קובץ:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]]. <br />
<br />
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.<br />
<br />
כתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". <br />
<br />
החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]<br />
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br />
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br />
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.<br />
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.<br />
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).<br />
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].<br />
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].<br />
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br />
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].<br />
*'''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).<br />
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=464749ישראל יהודה אלפנביין2021-03-10T07:49:26Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br />
[[קובץ:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]]. <br />
<br />
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.<br />
<br />
כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". <br />
<br />
החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]<br />
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br />
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br />
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.<br />
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.<br />
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).<br />
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].<br />
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].<br />
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br />
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].<br />
*'''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).<br />
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=464747מרדכי צבי אלפנביין2021-03-10T06:59:54Z<p>81.2.149.61: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]<br />
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]<br />
<br />
הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
בהיותו בישיבה התקשה הרב אלפנביין לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל הרב אלפנביין ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.<br />
<br />
לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע הרב אלפנביין ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.<br />
<br />
הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בשיכון חב"ד לוד על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.<br />
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.<br />
<br />
במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בנים<br />
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].<br />
*ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]].<br />
*ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]].<br />
<br />
;חתנים<br />
*ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עילית]].<br />
*ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]].<br />
*ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמוס קיי, [[קריית גת]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]</div>81.2.149.61https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1&diff=446935בנימין יעקובס2021-01-16T20:05:36Z<p>81.2.149.61: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''בנימין יעקובס''' ('''יאקאבס''', יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא שליח הרבי ורבה הראשי של [[הולנד]], חבר [[מועצת רבני אירופה]], ויו"ר מועצת הרבנים בהולנד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בהולנד של אחרי [[השואה]] לאביו ר' אהרן שלמה במשפחה מסורתית, והתחנך במוסדות העממיים בהולנד מחוסר מוסדות חינוך יהודיים מתאימים.<br />
<br />
בשנות התיכון יצא למחנה קיץ, שם פגש בשליח הרבי בהולנד הרב [[יצחק פורסט]], שהציע לו להניח להניח תפילין, ובהמשך עמד איתו בקשר רציף והשקיע בן שעות רבות של לימוד משותף.<br />
<br />
בעקבות קשר זה התקרב ליהדות והפך לחסיד חב"ד, ובהמשך עמד בקשר קרוב גם עם הפרופסור החב"דניק ר' דניאל מאיירס שהיה פרופסור מפורסם בהולנד לאנתרופולוגיה, ולמד איתו יהדות וחסידות.<br />
<br />
בסיום לימודי התיכון, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר נישואיו עם רעייתו למשפחת רסקין מאנגליה, נכנס ללמוד בכולל האברכים שהוקם ב[[נחלת הר חב"ד]] אצל הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], וכעבור שנת לימודים הצטרף בשנת [[תשל"ג]] בעקבות הוראה ישירה מהרבי לשליח הרבי בהולנד הרב יצחק פורסט, והחל לשמש כרב קהילה באמסטרדם, וכרב [[בית רפואה|בית הרפואה]] לחולי נפש בעיר.<br />
<br />
לאורך כל השנים שימש כיד ימינו של הרב הראשי להולנד הרב אליעזר ברלינגער, שאף ביטא את רצונו שלאחר פטירתו ימלא את מקומו הרב יעקובס. לאחר פטירתו בשנת [[תשמ"ה]] החל תהליך בחירות שנמשך כעשרים שנה, ובשנת [[תשס"ח]] מונה כמחליפו וירש את מקומו כרבה הראשי של המדינה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוענק לו תואר קצין במסדר בית המלוכה ההולנדי 'אורנז'-נאסאו', הנחשב לאחד מתארי האצולה הגבוהים ביותר במדינה, והיה בכך לרב הראשון שזכה בתואר זה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68497 כבוד רב: מלכת הולנד העניקה תואר יוקרתי לשליח] {{אינפו}} ה' [[אייר]] התשע"ב (27.04.2012)}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], מחבר סדרת 'טעמי השולחן' על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ומורה צדק בקהילת חב"ד בעיר<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75994 רבה של הולנד בראיון לבית משיח], תשע"ג<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יעקובס, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהולנד]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]</div>81.2.149.61