חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תורה

2024-12-12T07:15:09Z

81.199.22.182:

[[קובץ:חברותא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים לומדים תורה ב[[חברותא]]]]
'''''' היא שם כללי לכל כתבי הקודש של היהדות, החל מ[[חמשה חומשי תורה]] ועד לאחרון המחדשים בה היא עליונה, אשר באמצעותה ברא [[הקב"ה]] את העולם ודרכו יכולים בנם להבין ולקיים את רצונו ובכך להתקשר איתו. ני רבדים עיקריים: חיצוניות התורה - תורת הנגלה ו[[פנימיות התורה]] - [[תורת החסידות]].

בתורת הנגלה ישנה התורה שבכתב וה[[תורה שבעל פה]]. התורה שבכתב הם [[אותיות]] התורה הכתובים על הקלף. ו[[תורה שבעל פה]] הם המסורות אשר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. ב[[תורת החסידות]] מתייחסים ל[[ספר התניא]] כ"תורה שבכתב" של פנימיות התורה. שאר ספרי [[תורת החסידות]] הם כ"תורה שבעל פה".

התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד (ראשי תיבות [[פרד"ס]]).

==מקורה ושרשה==
שורש התורה הוא ב[[אור הקו]]. [[הקב"ה]] מצד עצמו אינו בערך ל[[עולמות]] ובכדי לברוא את העולמות [[צמצום|צמצם]] [[הקב"ה]] את עצמו והמשיך ממנו את אור ה[[קו]]. המשכה זו היא התורה, וכפי שמרומז בכך שהמשכה זו נקראת גם צנור (כמו צינור גשמי שבו ממשיכים נוזל ממקום למקום), שצנור [[אותיות]] רצון שרומז על התורה - רצונו של הקב"ה.

ולכן התורה היא מקור החיות לכל העולמות וממנה מתחלק החיות ונשפע לכל נברא לפי ענינו, ודוגמא לזה מנהר גדול שכדי שיימשך לצינורות קטנים מנהר זה, צריך קודם צינור גדול שדרכו יושפע לצינורות הקטנים, כך התורה היא רצון (צינור) כללי לאור הנשפע לעולמות וממנה נמשכים הצינורות הפרטיים.

אמנם, עם היות שהמשכת הרצון פירושה שאור אין סוף הצטמצם והוגבל לפי ערך העולמות, אף על פי כן צמצום והגבלה זו היא בכמות בלבד, אך מהות האור הנשפע דרך צמצום זה הוא אותו [[אור אין סוף]] הבלתי מוגבל, רק שמושפע בהגבלה, וכמשל מי הנהר שנמשכים בצינור, שמהות המים אינה משתנה, ומשתנה רק כמות המים, כך התורה גם כפי שנצטמצמה היא חכמתו של [[הקב"ה]] ([[חכמה דא"ק]]), אשר באמצעותה נקבע אופן ההמשכה לכל דרגה בפרטיות.

==מתן תורה==
מתן תורה בה ניתנה התורה ל[[ישראל]] היה ב[[מעמד הר סיני]]. מבואר וכן פשוט כי גם ה[[אבות]], שהיו לפני מעמד הר סיני קיימו את התורה, אלא שהם קיימו אותה בבחינה רוחנית (כמו שלומדים אותו ב[[מתיבתא דרקיעא]]), וכן לא קיימו אותה בבחינה של ציווי אלא לפנים משורת הדין, ולאחר מתן תורה נמשכה התורה גם בגשמיות. לפיכך מעלת קיום המצוות שלאחר מתן תורה גדולה יותר.

==חלקי התורה==
שני החלקים המרכזיים של התורה הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב היא החלקים הכתובים של התורה, שהם עשרים וארבעה ספרי המקרא, ובייחוד הכוונה לחמישה חומשי תורה. תורה שבעל פה כוללת את המסורת שבעל פה שהגיעה במעמד הר סיני, יחד עם סייגי חכמים ותקנותיהם במשך הדורות. עיקרי תורה שבעל פה מסורים בשישה בסדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]].

===נגלה===
[[קובץ:נגלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עצמי של ר' [[זלמן קליינמן]], כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה']]
המונח '''נגלה דאורייתא''' מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה.

חלק ה"נגלה" מקורו בחיצוניות ה[[קו]], שהוא ה[[גבול]] שב[[אור הקו]], כלומר [[אור הקו]] כפי שמתייחס לעולמות (שהוא המקור להם). ועל כן חלק הנגלה הוא האמצעי המרכזי באמצעותו מתקשר העולם עם הקב"ה, ועל זה הוא מאמר הזוהר: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא".

'''תורה שבכתב''' הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם [[תורה שבעל פה]] מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. '''תורה שבעל פה''' הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן ה[[גלות]] כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]].

מבואר כי תורה שבכתב הוא בחינת [[שמים]], לעומת תורה שבעל פה שהוא בחינת ארץ. שענין ארץ שהוא תורה שבעל פה הוא בחינת רצון. שעיקר השגת תכלית הרצון, לידע את פרטי ההלכה וביאורי המצוות הוא דווקא בתורה שבעל פה. מה שאין כן בתורה שבכתב שהוא רק בחינת האותיות להיות כדמותן וצלמן שהן שמותיו של הקב"ה. משום כך מבואר כי תורה שבכתב ענינו הוא מלמעלה למטה, כמו קורא בשם, שקורא בשמו של הקב"ה, אבל תורה שבעל פה עיקרה הוא מלמטה למעלה על ידי השגת הרצון בנפש.

===נסתר===
חלק ה"נסתר" בתורה הוא ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] העוסקים בסיבות הפנימיות לכל האיסורים וההיתרים, וההסברים הפנימיים של סיפורי התורה הנמצאים בתורת [[הקבלה]] ומוסברים ביתר שאת עם הוראות ליישום בחיי היום-יום בתורת החסידות.

שורש פנימיות התורה הוא בבחינה נעלית ביותר - בבחינה נעלית משורש העולמות, כמו שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שהתורה נקניתה עוד קודם לעולם, שהיא בחינת [[שעשועי המלך בעצמותו]] שעל זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה '''אצלו''' שעשועים".
דרגה זו היא הפנימיות של [[אור הקו]], שהוא [[אור אין סוף]] שב[[קו]].

== שלש בחינות בתורה ==
בתורה ישנם ד' בחינות{{הערה|ברוב הדרושים מובא שיש בתורה ג' מדריגות, אבל בהמשך דתרל"ז מחלק ומבאר ד' בחינות.}}.

==== ירושה ====
כתוב "תורה צוה לנו משה מורשה" שהתורה ניתנה לנו בירושה, שלשון מורשה הוא ג"כ לשון ירושה.

ענין הירושה הוא דבר שבא בהכרח שהרי המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל שמצות ירושה היא ע"פ ההכרח כו'.

==== מתנה ====
ופעם מצינו בדברי רז"ל שהתורה ניתנה לנו במתנה.

ענין מתנה הוא מדעת הנותן דאם הנותן רוצה ליתן המתנה ה"ז טוב ובא"ל ה"ה אינו של המקבל כלל.

===== החילוק בין ירושה ומתנה =====
וענין ירושה ומתנה הוא דהנה כל ענין מעשה המצוות [דגדול לימוד שמביא לידי מעשה] שנתלבשו בדברים גשמיים הוא בכדי לברר ניצוצות דתוהו שנפלו בשבה"כ [שהם אורות מרובים, בכמות ובאיכות], וע"י בחינת בירור זה עי"ז יורשים כח"ב דתהו, ומפני כי זהו לא לפי ערך הבירור כו' [וכידוע דהבירור דעתה הוא רק בז"ת דתהו ועי"ז יורשים בדרך ממילא גם כח"ב דתהו, כמבואר בהמשך ד"ה אל תצר את מואב לאדמו"ר האמצעי] לכן נקרא ירושה. וכאשר זוכה לבוא לידי ירושה זו אז נותנים במתנה היינו שנמשך מאוא"ס בחינה שלמעלה מתהו שזה בחינת מתנה היינו מה שא"א כלל להגיע כ"א בדרך מתנה לבד. והיינו שזהו למעלה מירושה שהגם שגם ירושה אינו מה שמרויח ע"י יגיעתו עכ"ז יש לו שייכות שהרי מפני מה הבן יורש את אביו מפני כי בא ממנו כו'. הרי שענין הירושה בא למי שיש לו קישור וחיבור ושייכות עמו כו'. ועד"ז יובן בנמשל שלפי שמברר ניצוצים דתהו [נעשה בחינת אח לטובה לעשו] ולכן נותנים לו בדרך ירושה בחי' אורות כח"ב דתהו כו'.

ואמנם ענין המתנה הוא מה שלא בא ע"י פעולתו כלל כו'. ובנמשל הוא כו' מה שאין אתעדל"ת מגיע לשם א"כ ההמשכה משם זהו מתנה.

וזהו משארז"ל117 ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, ולכאורה צלה"ב הלא ארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וע"כ לא ימצא בעולם שעה א' פנוי' שלא ילמדו באותו זמן כלל, שיש מי שאין לו פנאי ביום ולומד בלילה, ועיקר הלימוד הוא ביום כמאמר118 אנן פועלי דיממא אנן, ומ"מ אמרו ג"כ118 לא אברי לילה אלא לגירסא, ונמצא כי כל היום וכל הלילה לא ימצא שעה א' פנוי' שלא ימצא א' מישראל שלא ילמד בעת ההיא, וא"כ הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ומה"ע מה שג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו'. גם לשון יושב ועוסק בתורה מהו כו'. אך הענין הוא כנ"ל דמ"ש כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, היינו שנמשך לפי"ע יגיעתו ועבודתו, שזהו דיוק הלשון כנגדו, והיינו שהוא בחינה שבמדוה"ג. משא"כ מ"ש ג' שעות ראשונות קאי על ההמשכה [שלמעלה ממדוה"ג לגמרי] שנמשך בבחינת מתנה מלמעלה גם שלא ע"י אתעדל"ת כו' ולכן נאמר ע"ז יושב, בדוגמת השפלת היושב [שבעת ישיבתו נשפל ''ראשו'' למטה], ועוסק בתורה. וג' ראשונות קאי על בחינה שלמעלה ממדוה"ג בדוגמא להג"ר שמובא בספרי קבלה בכ"מ.

==== יגיעה ====
ארז"ל התקן עצמך ללמוד תורה ''שאינה'' ירושה לך, וה"ז היפך הדרש מורשה לשון ירושה.

ענין התקן עצמך ה"ז ע"י עבודה דוקא שכאשר יעבוד בטוב, אזי טיב עבודתו אשר עבד בה יגיע לו וכשאין העבודה כ"כ לא יש אצלו, שז"ע מה שמזרז לומר התקן עצמך ללמוד לפי שאינה ירושה הבאה בהכרח, וגם אינו מתנה שנותנים גם אם לא עבד כ"כ, כ"א התקן עצמך ליגע את עצמך בלימוד התורה שעי"ז יצליח לו כו'.

קיום התורה א"א כ"א ע"י יגיעה עצומה כו' וכמארז"ל יגעת ומצאת תאמין, לא יגעת ומצאת אל תאמין כי בלתי היגיעה א"א למצוא דברי תורה, וכענין אמרם התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך שתאמר שתבוא גם בלתי יגיעה כלל כו' ולפי"ע העבודה אשר יעבוד בלימוד התורה לפי"ע זה יגדל בהבנת התורה והמשכת אלקות שנמשך ע"י לימודו ויגיעתו בתורה כו' וע"ז הוא שארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שממשיך המשכת אלקות בתורה, ובבחינת המשכה זו נקראים נשמות ישראל בשם חתן והתורה נקראת כלה כו' ומה שהקב"ה קורא ושונה זהו כנגדו דוקא, היינו ע"י שהאדם קורא ושונה.

==== כלה ====
ופעם מצינו שהתורה נקראת בשם כלה כדרשת חז"ל [עה"כ דתורה צוה לנו וגו'] אל תיקרי מורשה אלא מאורסה שהתורה היא כלה מאורסה לאיש הם נש"י כו'.

ענין מה שהתורה נקראת כלה זהו ג"כ ענין אחר כו'{{הערה|ד"ה באתי לגני תשל"ז. וש"נ.}}.

==לימוד התורה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מצות לימוד התורה]]}}
{{ציטוט צף|[[מסירת נפש]] הראויה לבני תורה הוא כדרשת [[רז"ל]] "אדם כי ימות באהל", להמית את כל ה[[תענוג]]ים בעניני [[עולם הזה|עולם]]. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה.|[[תבנית:היום יום/א' בתמוז|היום יום, א' בתמוז]]}}

לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד '''בפה''' - באופן שזה אפשרי.

על [[לימוד התורה]] נאמר במשנה ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי{{הערה|1=פרק א', א'}} בפירוש המשנה, דעה אחת אומרת כי הכוונה שהיא שקולה כנגד כל חפצי העולם הזה, ודעה שנייה אומרת כי "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לאות אחת מהתורה".

מעלתה העצומה של [[לימוד התורה]] השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=פרק ה'.}} בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, כיון שזו היא רצונו של [[הקדוש ברוך הוא]] שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך [[משל]] - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, וחכמתו של [[הקדוש ברוך הוא]] הם אחד, כמאמר [[הזוהר]] הקדוש [[אורייתא]] ו[[קודשא בריך הוא]] חד, ולכן על אף ש[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כידוע, הרי על ידי [[לימוד התורה]] מחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

==ראו גם==
* [[תפילה]]
*[[תורת החסידות]]
*[[חכמות חיצוניות]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50712 רבני חב"ד בקריאה לחיזוק בלימוד התורה] {{אינפו}}
*ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76392 11 כיצד נוכל להאהיב את [[לימוד התורה]] על ילדינו], דרך המלך - המגזין להעצמת המשפחה החסידית, כח [[סיוון]] התשע"ג (06.06.2013) {{אינפו}}
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Torah.pdf לימוד התורה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא לימוד התורה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]'
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5807337/jewish/Torah.htm תורה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

ארץ ישראל

2024-12-12T06:29:31Z

81.199.22.182:

[[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום לוין משטח ארץ ישראל]]
[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
'''ארץ ישראל''' הינה הארץ אשר הובטחה על ידי [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.

בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.
{{ציטוט|תוכן=
"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" |מקור=רש"י הראשון על התורה | מרכאות=כן}}
אני חב"ד כןככןכ לא לדאוג

[[אדם קדמון|אדם דר]] מכוער.

==הישיבה בארץ הקודש==

מלבד ה[[מצוות]] התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל,
משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי ש[[הקב"ה]] מתגלה בו בגלוי.

בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל ה[[מצוות]] באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ ישראל ו[[עבודת השם]] בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן [[הקב"ה]] לבני ישראל.

משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' ל[[אהבה]] אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.

==מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל==

יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:

על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".
על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".
וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות".
וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם ה[[שכינה]] חונה".

נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:
# ארץ הבחירה
# ארץ הקודש

===הבחירה===
ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא הייתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

===ארץ הקודש===

הענין השני שבארץ ישראל היא קדושתה של הארץ, שבזה היא שונה ומיוחדת מכל ארצות תבל במהותה ומדריגתה העצמית. וזו כבר סיבה הגיונית לחשיבותה של הארץ.

קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא.
וכפי שמבאר [[הרבי]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.

==השם "ארץ ישראל"==

"ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה.
ישראל - [[אותיות]] לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.
ובלא חיי תורה ומצוות, הרי ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

==שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל ==

ארץ ישראל הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י]] דברי רב יצחק "... כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.

מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, [[בחירה חופשית|ובבחירתם החופשית]] ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.

== קדושת ארץ ישראל ==

קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהייתה מנעולה של ארץ ישראל{{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.}} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).}}

הרבי התבטא, שהוא דורש מתושבי ארץ הקודש יותר ממה שהוא תובע מתושבי חוץ-לארץ כיון שיש ציפיות גדולות יותר ממי שמתגורר בארמונו של המלך מאשר מי שמתגורר מחוץ אליו{{הערה|ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.}}.

=== קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ ===
{{ערך מורחב|עשה כאן ארץ ישראל}}
סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}} ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

===היציאה מהארץ===
[[קובץ:יציאה מהארץ קליין.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר להשתתפות אביו (שהתגורר ב[[ירושלים]]) לחתונתו (שהתקיימה ב[[ניו יורק]]): '''המצא היתר בזה (ליציאה מארץ הקודש תבנה ותכונן) על פי [[שולחן ערוך]]?''']]
על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ{{הערה|על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.}}, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה{{הערה|משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. [https://olamot.net/shiur/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות']).}}, כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם{{הערה|בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.}} ו[[הרמב"ן]]{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות.}} האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל{{הערה|מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.}}.

הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]' הוא במטרה '''להוסיף''' בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.

כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}.

==עליה לארץ==
{{ערך מורחב|עלייה לארץ ישראל}}
===עליה של מנהיגים רוחניים===
לאורך השנים תבע הרבי מרבנים ומנהיגים קהילות שלא לנטוש את הקהילה ולעלות לארץ כשהם מפקירים מאחוריהם את בני הקהילה.

===עליית הרבי לארץ הקודש===
{{ערך מורחב|הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל}}
נושא שהעסיק רבים שנחשפו להגותו ומשנתו של הרבי, הוא הימנעותו של הרבי מעלייה לארץ ואפילו ביקור בארץ, בעוד שהרבי מעורה לפרטי פרטים בנעשה בארץ וקשור אליה בצורה עזה ומודגשת.

הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|1=[[שלמה גורן#למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?|שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש]].}}, עם מרת גאולה כהן, הרב [[שאר ישוב הכהן]]{{הערה|'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.}}, במכתב לנער צעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ולאישים נוספים{{הערה|1=שניאור אשכנזי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898137 למה הרבי לא עלה לארץ]. הרב לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד].}}.

למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ פעם אחת בלבד]], אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

===ביקור בארץ===
לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם{{הערה|לדוגמא, מענה הרבי לרב [[מאיר הרליג]].}}, וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, ועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם{{הערה|ראו לדוגמה מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.}}.

===מדינת ישראל===

{{ערך מורחב|מדינת ישראל}}

מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.

דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה.

==התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}
הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]]. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים ב[[כפר חב"ד]], [[צפת]], [[ביתר]], [[לוד]], [[נחלת הר חב"ד]], ועוד, ומעל 1,000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

==ארץ ישראל בגאולה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ארץ ישראל בגאולה]]}}
הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.

בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל [[ארץ ישראל]] ([[לקוטי תורה]] פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ ([[תורת חיים]] פר' שמות).
ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה [[ירושלים]] שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".

[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל|בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל]].

==ראו גם==
*[[מדינת ישראל]]
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש, 8 כרכים, [[תשס"ד]], [[תשע"ב]].

{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

ארץ ישראל

2024-12-12T06:29:16Z

81.199.22.182:

[[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום לוין משטח ארץ ישראל]]
[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
'''ארץ ישראל''' הינה הארץ אשר הובטחה על ידי [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.

בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.
{{ציטוט|תוכן=
"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" |מקור=רש"י הראשון על התורה | מרכאות=כן}}
אני חב"ד כןככןכ לא לדאוג

[[אדם קדמון|אדם דר]] מכוער

==הישיבה בארץ הקודש==

מלבד ה[[מצוות]] התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל,
משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי ש[[הקב"ה]] מתגלה בו בגלוי.

בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל ה[[מצוות]] באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ ישראל ו[[עבודת השם]] בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן [[הקב"ה]] לבני ישראל.

משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' ל[[אהבה]] אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.

==מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל==

יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:

על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".
על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".
וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות".
וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם ה[[שכינה]] חונה".

נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:
# ארץ הבחירה
# ארץ הקודש

===הבחירה===
ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא הייתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

===ארץ הקודש===

הענין השני שבארץ ישראל היא קדושתה של הארץ, שבזה היא שונה ומיוחדת מכל ארצות תבל במהותה ומדריגתה העצמית. וזו כבר סיבה הגיונית לחשיבותה של הארץ.

קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא.
וכפי שמבאר [[הרבי]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.

==השם "ארץ ישראל"==

"ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה.
ישראל - [[אותיות]] לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.
ובלא חיי תורה ומצוות, הרי ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

==שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל ==

ארץ ישראל הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י]] דברי רב יצחק "... כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.

מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, [[בחירה חופשית|ובבחירתם החופשית]] ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.

== קדושת ארץ ישראל ==

קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהייתה מנעולה של ארץ ישראל{{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.}} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).}}

הרבי התבטא, שהוא דורש מתושבי ארץ הקודש יותר ממה שהוא תובע מתושבי חוץ-לארץ כיון שיש ציפיות גדולות יותר ממי שמתגורר בארמונו של המלך מאשר מי שמתגורר מחוץ אליו{{הערה|ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.}}.

=== קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ ===
{{ערך מורחב|עשה כאן ארץ ישראל}}
סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}} ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

===היציאה מהארץ===
[[קובץ:יציאה מהארץ קליין.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר להשתתפות אביו (שהתגורר ב[[ירושלים]]) לחתונתו (שהתקיימה ב[[ניו יורק]]): '''המצא היתר בזה (ליציאה מארץ הקודש תבנה ותכונן) על פי [[שולחן ערוך]]?''']]
על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ{{הערה|על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.}}, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה{{הערה|משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. [https://olamot.net/shiur/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות']).}}, כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם{{הערה|בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.}} ו[[הרמב"ן]]{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות.}} האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל{{הערה|מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.}}.

הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]' הוא במטרה '''להוסיף''' בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.

כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}.

==עליה לארץ==
{{ערך מורחב|עלייה לארץ ישראל}}
===עליה של מנהיגים רוחניים===
לאורך השנים תבע הרבי מרבנים ומנהיגים קהילות שלא לנטוש את הקהילה ולעלות לארץ כשהם מפקירים מאחוריהם את בני הקהילה.

===עליית הרבי לארץ הקודש===
{{ערך מורחב|הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל}}
נושא שהעסיק רבים שנחשפו להגותו ומשנתו של הרבי, הוא הימנעותו של הרבי מעלייה לארץ ואפילו ביקור בארץ, בעוד שהרבי מעורה לפרטי פרטים בנעשה בארץ וקשור אליה בצורה עזה ומודגשת.

הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|1=[[שלמה גורן#למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?|שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש]].}}, עם מרת גאולה כהן, הרב [[שאר ישוב הכהן]]{{הערה|'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.}}, במכתב לנער צעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ולאישים נוספים{{הערה|1=שניאור אשכנזי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898137 למה הרבי לא עלה לארץ]. הרב לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד].}}.

למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ פעם אחת בלבד]], אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

===ביקור בארץ===
לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם{{הערה|לדוגמא, מענה הרבי לרב [[מאיר הרליג]].}}, וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, ועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם{{הערה|ראו לדוגמה מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.}}.

===מדינת ישראל===

{{ערך מורחב|מדינת ישראל}}

מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.

דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה.

==התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}
הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]]. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים ב[[כפר חב"ד]], [[צפת]], [[ביתר]], [[לוד]], [[נחלת הר חב"ד]], ועוד, ומעל 1,000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

==ארץ ישראל בגאולה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ארץ ישראל בגאולה]]}}
הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.

בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל [[ארץ ישראל]] ([[לקוטי תורה]] פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ ([[תורת חיים]] פר' שמות).
ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה [[ירושלים]] שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".

[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל|בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל]].

==ראו גם==
*[[מדינת ישראל]]
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש, 8 כרכים, [[תשס"ד]], [[תשע"ב]].

{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

ארץ ישראל

2024-12-12T06:26:30Z

81.199.22.182:

[[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום לוין משטח ארץ ישראל]]
[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
'''ארץ ישראל''' הינה הארץ אשר הובטחה על ידי [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.

בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.
{{ציטוט|תוכן=
"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" |מקור=רש"י הראשון על התורה | מרכאות=כן}}
אני שונא את גיא רם
אני שונא אותך אדם דר❤️
דיי להיות כושי

==הישיבה בארץ הקודש==

מלבד ה[[מצוות]] התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל,
משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי ש[[הקב"ה]] מתגלה בו בגלוי.

בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל ה[[מצוות]] באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ ישראל ו[[עבודת השם]] בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן [[הקב"ה]] לבני ישראל.

משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' ל[[אהבה]] אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.

==מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל==

יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:

על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".
על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".
וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות".
וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם ה[[שכינה]] חונה".

נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:
# ארץ הבחירה
# ארץ הקודש

===הבחירה===
ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא הייתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

===ארץ הקודש===

הענין השני שבארץ ישראל היא קדושתה של הארץ, שבזה היא שונה ומיוחדת מכל ארצות תבל במהותה ומדריגתה העצמית. וזו כבר סיבה הגיונית לחשיבותה של הארץ.

קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא.
וכפי שמבאר [[הרבי]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.

==השם "ארץ ישראל"==

"ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה.
ישראל - [[אותיות]] לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.
ובלא חיי תורה ומצוות, הרי ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

==שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל ==

ארץ ישראל הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י]] דברי רב יצחק "... כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.

מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, [[בחירה חופשית|ובבחירתם החופשית]] ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.

== קדושת ארץ ישראל ==

קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהייתה מנעולה של ארץ ישראל{{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.}} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).}}

הרבי התבטא, שהוא דורש מתושבי ארץ הקודש יותר ממה שהוא תובע מתושבי חוץ-לארץ כיון שיש ציפיות גדולות יותר ממי שמתגורר בארמונו של המלך מאשר מי שמתגורר מחוץ אליו{{הערה|ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.}}.

=== קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ ===
{{ערך מורחב|עשה כאן ארץ ישראל}}
סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}} ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

===היציאה מהארץ===
[[קובץ:יציאה מהארץ קליין.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר להשתתפות אביו (שהתגורר ב[[ירושלים]]) לחתונתו (שהתקיימה ב[[ניו יורק]]): '''המצא היתר בזה (ליציאה מארץ הקודש תבנה ותכונן) על פי [[שולחן ערוך]]?''']]
על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ{{הערה|על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.}}, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה{{הערה|משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. [https://olamot.net/shiur/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות']).}}, כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם{{הערה|בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.}} ו[[הרמב"ן]]{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות.}} האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל{{הערה|מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.}}.

הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]' הוא במטרה '''להוסיף''' בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.

כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}.

==עליה לארץ==
{{ערך מורחב|עלייה לארץ ישראל}}
===עליה של מנהיגים רוחניים===
לאורך השנים תבע הרבי מרבנים ומנהיגים קהילות שלא לנטוש את הקהילה ולעלות לארץ כשהם מפקירים מאחוריהם את בני הקהילה.

===עליית הרבי לארץ הקודש===
{{ערך מורחב|הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל}}
נושא שהעסיק רבים שנחשפו להגותו ומשנתו של הרבי, הוא הימנעותו של הרבי מעלייה לארץ ואפילו ביקור בארץ, בעוד שהרבי מעורה לפרטי פרטים בנעשה בארץ וקשור אליה בצורה עזה ומודגשת.

הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|1=[[שלמה גורן#למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?|שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש]].}}, עם מרת גאולה כהן, הרב [[שאר ישוב הכהן]]{{הערה|'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.}}, במכתב לנער צעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ולאישים נוספים{{הערה|1=שניאור אשכנזי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898137 למה הרבי לא עלה לארץ]. הרב לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד].}}.

למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ פעם אחת בלבד]], אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

===ביקור בארץ===
לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם{{הערה|לדוגמא, מענה הרבי לרב [[מאיר הרליג]].}}, וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, ועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם{{הערה|ראו לדוגמה מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.}}.

===מדינת ישראל===

{{ערך מורחב|מדינת ישראל}}

מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.

דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה.

==התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}
הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]]. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים ב[[כפר חב"ד]], [[צפת]], [[ביתר]], [[לוד]], [[נחלת הר חב"ד]], ועוד, ומעל 1,000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

==ארץ ישראל בגאולה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ארץ ישראל בגאולה]]}}
הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.

בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל [[ארץ ישראל]] ([[לקוטי תורה]] פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ ([[תורת חיים]] פר' שמות).
ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה [[ירושלים]] שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".

[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל|בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל]].

==ראו גם==
*[[מדינת ישראל]]
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש, 8 כרכים, [[תשס"ד]], [[תשע"ב]].

{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

ארץ ישראל

2024-12-12T06:25:16Z

81.199.22.182:

[[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום לוין משטח ארץ ישראל]]
[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
'''ארץ ישראל''' הינה הארץ אשר הובטחה על ידי [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.

בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.
{{ציטוט|תוכן=
"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" |מקור=רש"י הראשון על התורה | מרכאות=כן}}
אני שונא את גיא רם
אני שונא אותך אדם דר❤️

==הישיבה בארץ הקודש==

מלבד ה[[מצוות]] התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל,
משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי ש[[הקב"ה]] מתגלה בו בגלוי.

בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל ה[[מצוות]] באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ ישראל ו[[עבודת השם]] בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן [[הקב"ה]] לבני ישראל.

משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' ל[[אהבה]] אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.

==מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל==

יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:

על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".
על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".
וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות".
וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם ה[[שכינה]] חונה".

נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:
# ארץ הבחירה
# ארץ הקודש

===הבחירה===
ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא הייתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

===ארץ הקודש===

הענין השני שבארץ ישראל היא קדושתה של הארץ, שבזה היא שונה ומיוחדת מכל ארצות תבל במהותה ומדריגתה העצמית. וזו כבר סיבה הגיונית לחשיבותה של הארץ.

קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא.
וכפי שמבאר [[הרבי]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.

==השם "ארץ ישראל"==

"ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה.
ישראל - [[אותיות]] לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.
ובלא חיי תורה ומצוות, הרי ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

==שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל ==

ארץ ישראל הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י]] דברי רב יצחק "... כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.

מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, [[בחירה חופשית|ובבחירתם החופשית]] ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.

== קדושת ארץ ישראל ==

קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהייתה מנעולה של ארץ ישראל{{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.}} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).}}

הרבי התבטא, שהוא דורש מתושבי ארץ הקודש יותר ממה שהוא תובע מתושבי חוץ-לארץ כיון שיש ציפיות גדולות יותר ממי שמתגורר בארמונו של המלך מאשר מי שמתגורר מחוץ אליו{{הערה|ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.}}.

=== קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ ===
{{ערך מורחב|עשה כאן ארץ ישראל}}
סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}} ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

===היציאה מהארץ===
[[קובץ:יציאה מהארץ קליין.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר להשתתפות אביו (שהתגורר ב[[ירושלים]]) לחתונתו (שהתקיימה ב[[ניו יורק]]): '''המצא היתר בזה (ליציאה מארץ הקודש תבנה ותכונן) על פי [[שולחן ערוך]]?''']]
על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ{{הערה|על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.}}, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה{{הערה|משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. [https://olamot.net/shiur/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות']).}}, כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם{{הערה|בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.}} ו[[הרמב"ן]]{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות.}} האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל{{הערה|מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.}}.

הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]' הוא במטרה '''להוסיף''' בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.

כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}.

==עליה לארץ==
{{ערך מורחב|עלייה לארץ ישראל}}
===עליה של מנהיגים רוחניים===
לאורך השנים תבע הרבי מרבנים ומנהיגים קהילות שלא לנטוש את הקהילה ולעלות לארץ כשהם מפקירים מאחוריהם את בני הקהילה.

===עליית הרבי לארץ הקודש===
{{ערך מורחב|הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל}}
נושא שהעסיק רבים שנחשפו להגותו ומשנתו של הרבי, הוא הימנעותו של הרבי מעלייה לארץ ואפילו ביקור בארץ, בעוד שהרבי מעורה לפרטי פרטים בנעשה בארץ וקשור אליה בצורה עזה ומודגשת.

הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|1=[[שלמה גורן#למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?|שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש]].}}, עם מרת גאולה כהן, הרב [[שאר ישוב הכהן]]{{הערה|'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.}}, במכתב לנער צעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ולאישים נוספים{{הערה|1=שניאור אשכנזי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898137 למה הרבי לא עלה לארץ]. הרב לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד].}}.

למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ פעם אחת בלבד]], אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

===ביקור בארץ===
לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם{{הערה|לדוגמא, מענה הרבי לרב [[מאיר הרליג]].}}, וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, ועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם{{הערה|ראו לדוגמה מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.}}.

===מדינת ישראל===

{{ערך מורחב|מדינת ישראל}}

מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.

דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה.

==התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}
הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]]. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים ב[[כפר חב"ד]], [[צפת]], [[ביתר]], [[לוד]], [[נחלת הר חב"ד]], ועוד, ומעל 1,000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

==ארץ ישראל בגאולה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ארץ ישראל בגאולה]]}}
הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.

בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל [[ארץ ישראל]] ([[לקוטי תורה]] פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ ([[תורת חיים]] פר' שמות).
ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה [[ירושלים]] שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".

[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל|בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל]].

==ראו גם==
*[[מדינת ישראל]]
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש, 8 כרכים, [[תשס"ד]], [[תשע"ב]].

{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

חנוכה

2024-12-10T08:36:51Z

81.199.22.182: הוספתי

[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסבא רבא שלי הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]
'''חג החנוכה''' נקבע על ידי [[חז"ל]] בזמן [[בית המקדש השני]], לזכר הניסים והישועות שעשה ה' בתקופת מלכות [[יוון]]: ניצחונם של החשמונאים ב[[מרד החשמונאים|מרד נגד היוונים]], חנוכתו מחדש של [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]]. החג מצוין באמירת [[הלל]] והודאה וכן ב[[הדלקת נרות חנוכה]].

החג נחוג בשמונת הימים מ[[כ"ה בכסלו]] עד [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|בהתאם לקביעותה של השנה: כאשר חודש כסלו הוא בן עשרים ותשעה ימים - מסתיים החג בג' בטבת, וכאשר הוא בן שלושים ימים - מסתיים בב' בטבת.}}.

==רקע==
סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]]{{הערה|התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה [[#האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג]].}} בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי.

==קביעת החג==
הגמרא אומרת ש"לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}.

הרבי מבאר{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשט"ז (התוועדויות חי"ז עמ' 48-50).}} בכמה אפשרויות את הסיבה שחכמים חיכו לשנה הבאה בכדי לקבוע את היום טוב:

א. מכיוון שבפורים בני ישראל לא קיבלו על עצמם לחגוג אותו כמו שמרדכי (והסנהדרין) ביקש - שיהיה אסור גם בעשיית מלאכה, ולשנה הבאה שראו שבני ישראל קבלו על עצמם לחגוג "בהלל והודאה", הם קבעו את זה ליום טוב בזה.

ב. מכיוון שמדובר על נצחון רוחני (ולא גשמי כבפורים), הם לא יכלו לקבוע יום טוב עד שתחלוף שנה והם יראו שהגזירה חלפה לגמרי, והאור שהאיר מהשמן פעל והחזיק מעמד בכל הציבור, אזי הם קבעו יום טוב "עד מלך המשיח".

על הטעם שחג חנוכה מוזכר במשנה רק בדרך אגב ואילו עיקר המקור שלו הוא בגמרא דווקא{{הערה|למרות שבאופן ודאי הוא כבר נידון והוזכר בבתי המדרש של התנאים, שהרי רוב דברי המגרא מבוססים על ברייתות המובאות בגמרא במסכת שבת.}}, מופיעים מספר טעמים.

הטעם העיקרי הוא שלדעת רבי יהודה הנשיא שהיה מסדר המשנה ומצאצאי מלכי בית דוד, מלכי בית חשמונאי נהגו שלא כהוגן בכך שהמשיכו להחזיק את המלוכה בידיהם לאחר הניצחון למרות שהמלוכה שייכת לזרע בית דוד, ולכן השמיט אותם.

הסיבה הרוחנית לכך היא שהיוונים נלחמו דווקא נגד תורה שבעל פה, והיות שהגמרא היא עיקר תורה שבעל פה, לכן דווקא בה מופיע הניצחון על היוונים, ולכן גם הרגיל בנר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים - שיהיו בקיאים ב-36 המסכתות של הגמרא, כנגד 36 הנרות של נר חנוכה{{הערה|ליקוטי לוי יצחק - ליקוטים ואגרות עמוד תיח.}}.

==מצוות החג==
===הדלקת נרות===
{{ערך מורחב|הדלקת נרות חנוכה}}
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת [[חנוכיה ציבורית]] למרגלות מגדל אייפל]]

המצוה העיקרית בחג היא הדלקת נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר [[שקיעת החמה]] (למעט ב[[ערב שבת]] בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.

מצות ההדלקה מתוארת בגמרא{{הערה|שם=שבת}} כך:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''מצות חנוכה''': נר איש וביתו.

'''והמהדרין''': נר לכל אחד ואחד.

'''והמהדרין מן המהדרין''': [[בית שמאי]] אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ו[[בית הלל]] אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.}}

המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי ה[[רמ"א]], מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|1=באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת [[הרמב"ם]] - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת [[בעלי התוספות]] הצרפתיים. ראה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=174&hilite= בשולי הגליון להערה 113].}}.

===הלל והודאה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]}}
*בכל התפילות בימי חנוכה מוסיפים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]". וכן בברכה השניה ב[[ברכת המזון]], לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'".
*בכל יום מימי החנוכה לאחר [[תפילת שחרית]] אומרים [[הלל]] בברכה לפניו ולאחריו.

====סעודות ושמחה בחג====
פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו"{{מקור}}.

אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.
[[קובץ:סופגניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופגניית ענק בבייקרי [[כפר חב"ד]]]]

==מנהגי החג==
* '''[[דמי חנוכה]]''': דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי מחלק מעות לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה"ל]] בישראל. כמו כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.

* '''צדקה''': בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו"ע יש להרחיב לפי"ז}}.

*'''[[אכילת מאכלי חלב ושמן בחנוכה|אכילת מאכלי חלב ושמן]]''': מנהג ישראל לאכול מאכלים עשויים בשמן, לזכר [[נס פך השמן]]{{הערה|הובא ב[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ מקץ תשנ"ב הערה 26.}}. וכן מאכלי חלב וגבינה לזכר הנס שנעשה על ידי יהודית שהשקתה את המצביא היווני חלב{{הערה|1=ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_25611.html אכילת מאכלי חלב בחנוכה / מאמר תורני] {{COL|}}}}.

==זאת חנוכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[זאת חנוכה]]}}
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}}.

===שבת חנוכה===
*כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב חנוכה שהוא [[ערב שבת]], יש להוסיף ב[[צדקה]] כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה{{הערה|שם=ערב נ|שיחת ליל ערב חנוכה תש"נ.}}.

*גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות){{הערה|שם=ערב נ}}.

*כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשמ"ט.}}.

*כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי [[שבת קודש]] הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה{{הערה|שם=כג מט|שיחת ליל כ"ג כסלו תשמ"ט.}}.

*כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם ב[[שבת]] (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת{{הערה|שם=כג מט}}.

==מבצע חנוכה והדלקות פומביות==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]], [[חנוכיה ציבורית]]}}
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע חנוכה עם חיילי [[צה"ל]] באיזור תעלת סואץ, בזמן [[מלחמת יום כיפור]]]]
[[מבצע חנוכה]] הינו [[עשרת המבצעים|מבצע]] שתיקן [[הרבי]] על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק [[חנוכיה]]. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק [[חנוכיה ציבורית|מנורות חנוכה מרכזיות]] בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי [[צה"ל]], מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.

על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים, החלה היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]]. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, והיא נעשית למטרת פרסום הנס. החנוכיות הציבוריות התפשטו בעידוד הרבי לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו במדשאות הבית הלבן, במנהטן, כיכר האדומה למרגלות הקרמלין, ליד מגדל אייפל ועוד.

יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה, וכן שיירות רכבים נושאי חנוכיות, שהבולטת ביניהם היא שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]'.

==אצל רבותינו נשיאינו==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאטקעס אווענט]]}}
אצל רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר ה'צמח צדק']] נהוג היה לערוך [[התוועדות]] באחד מלילי חנוכה עם בני הבית, שהיה נקרא "[[לאטקעס אווענט]]" ([[ערב לביבות]]). בין ה[[סיפור חסידי|סיפורים]] שהיו מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר סיפרו אותם בשנה העברה{{הערה|שם=יום יום|[[תבנית:היום יום/כ"ח בכסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}}.

===אצל אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] נגאל מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]] בחג החנוכה: לגירסא אחת, בנר שלישי - [[כ"ז בכסלו]]{{הערה|ספר התולדות - אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 746.}}; ולגירסא שניה, בנר חמישי - [[כ"ט בכסלו]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 84.}}. במענה לסתירה הסביר הרבי: "בשניהם היו ענייני גאולה (גם כפשוטם)"{{הערה|לקוטי שיחות כרך כה עמ' 399 הערה 44.}}.

===אצל אדמו"ר הרש"ב===
בנר שני של חנוכה, [[כ"ו בכסלו]], נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[הרבי הרש"ב]] לאחר שנדחתה.

מנהגיו ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]], כפי שהביא בנו [[הרבי הריי"צ]]: היה מדליק נרות חנוכה בביתה של אמו, [[הרבנית רבקה]]. וגם ב[[ערב שבת קודש]] היה מדליק שם נרות חנוכה, למרות שלא אכל ולא ישן שם{{הערה|שיחת ליל ש"ק פ' וישב כ"ו כסלו שבת חנוכה תש"ו, סעיף ב.}}. היה מדליק נרות חנוכה בין [[מנחה]] ל[[מעריב]], ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. את נוסח "[[הנרות הללו]]" - היה אומר אחר הדלקת כל הנרות. היה יושב בסמוך לנרות חצי שעה - מלבד ערב שבת קודש, שבו לא היה מתעכב חצי שעה. היה מדייק שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה בכסלו|היום יום כ"ה כסלו]].}}. היה נוהג [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] על יד נרות חנוכה (מבלי להשתמש באור הנרות עצמם, כמובן){{הערה|שיחת ליל ב' דחנוכה תשמ"ב.}}.

נהג לתת [[דמי חנוכה]] בלילה הרביעי או החמישי{{הערה|שם=יום יום}}. נתן דמי חנוכה גם לנכדותיו{{הערה|שיחת נר ה' דחנוכה תש"ל (בלתי מוגה) בסופה.}}.

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
בקונטרס חנוכה תשי"א, כתב הרבי שלעת עתה לא הצליח לברר את מנהגו בהדלקת הנרות - האם לקח פתילות חדשות מידי יום להדלקה, או שהשתמש בישנות. עם זאת, כמה שנים אחר כך{{הערה|שיחת שבת חנוכה תשט"ז.}} סיפר שמנהגו היה לקחת פתילות ישנות, וביאר זאת.

היה נותן [[דמי חנוכה]] גם לבנותיו אחרי הנישואין, וגם לחתניו{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 163.}}.

===אצל [[הרבי מלך המשיח]]===
בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות עם הרבי]] בחנוכה בימות החול דלקה החנוכיה{{הערה|ראו למשל [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144785 התוועדות כ"ט כסלו תשל"ו{{בית חבד}}{{וידאו}}]}}.
====הדלקת הנרות====
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה#חנוכיית הרבי]]}}
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בה משתמש בדרך כלל הרבי]]

הרבי נהג לערוך את [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]] לבדו, ולא בנוכחות קהל. ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תשמ"ט החל הרבי להדליק את החנוכיה ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] ב[[770]], הרבי פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, מוצב כסא עליו מונחת החנוכיה, בה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]].}}.

הרבי נכח בשעת ההדלקה ב-770, אז בדרך כלל מאזין בסבר רציני להדלקה ולשירת [[ניגון הנרות הללו]], ובסיומו הוא מעודד את השירה בחלק השמח "על ניסיך".
====דמי חנוכה====
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה#אצל הרבי|דמי חנוכה אצל הרבי]]}}
החל מהשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לחלק דמי חנוכה ל[[תמים|תלמידי]] [[הישיבה המרכזית 770|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ש[[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]]. הרבי לא אישר בשום אופן לתת לבחור שלא עמד בתנאים. כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]].

בשנים מאוחרות יותר החל הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי [[צה"ל]], באמצעות חסידי חב"ד שנסעו ל[[מבצע חנוכה]] בבסיסים הצבאיים.

החל משנת [[תשמ"א]], כאשר מתקיימים [[ראלי|כינוסים]] לחיילי [[צבאות ה']] ב-[[770]], מחלק הרבי דמי חנוכה למדריכים על מנת שיחלקו לילדים.

בחלק מהשנים{{הערה|[[תשל"ח]], [[תשמ"ח]], [[תנש"א]], [[תשנ"ב]]{{הבהרה|האם היו עוד שנים?}}}} חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.

====כינוס ילדים וסאטלייט====
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ראלי]], [[סאטלייט]]}}
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של חנוכה, [[תנש"א]]]]

מאז הקמתו של ארגון [[צבאות ה']] בשנת [[תשמ"א]], מתקיים מידי שנה [[כינוס ילדים]] ב-[[770]] בהשתתפותו של הרבי מלך המשיח שליט"א. החל משנת [[תש"נ]] מתקיים במהלך הכינוס [[סאטלייט]] - שידור לוויני שהתקיים בכמה מוקדים ברחבי העולם, כשבכל אחד מהם נעשית [[הדלקת נרות חנוכה]] וכולם זוכים להשתתף בכינוס עם הרבי ולשמוע את שיחתו.

====כינוס זקנים====
{{ערך מורחב|ערך=[[תפארת זקנים לוי יצחק#כינוס עם הרבי|תפארת זקנים לוי יצחק]]}}
מידי שנה בחג החנוכה מתקיים כינוס לזקנים וזקנות המשתתפים בכוללים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]' ו'[[חכמת נשים]]', בהשתתפות הרבי שנושא שיחה עבורם. בשנת [[תשמ"ו]] התקיים הכינוס במשותף עם הילדים, והרבי התייחס בדבריו להוראה שיש ללמוד מכינוס משותף של ילדים עם זקנים.

==חנוכה בתורת החסידות==
=== מלחמת היוונים===
המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.

תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.
ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.

באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.
אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.

דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}

===חג החנוכה===
*'''דרגתו''': מבואר בספרי [[הקבלה]] שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]], ועל ידי [[הדלקת נרות חנוכה]] מאירים אורות עליונים ביותר מ[[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]]{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}.

*'''קביעות ימי החג''': החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|ראה לקו"ש חלק טו שיחת טבת. שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}}.

{{פסקה חסרה}}
===הוראות החג בעבודת ה'===
*'''כוחות מיוחדים לחנך''': בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.

* ''''הכנה להגאולה'''': הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}

*''''פעולה נמשכת'''': בימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.

== חנוכה בתורת הנגלה ==
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.

במצווה זו ישנם שני חיובים:{{הערה|ב"ח בהלכות חנוכה.}}
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.

ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".

מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה{{הערה|שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}.

=== האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג ===

החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא [[שמן]] ליום אחד{{הערה|שבת כא, ב.}}.

ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:

א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת [[הרמב"ם]] המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.

ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}{{הערה|ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}}

[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד{{הערה|מאירי שבת כא, ב.}}, אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסלו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''".

אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה{{הערה|רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.}}, שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה{{הערה|1שם ה"ג.}} גשמית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]}}.

למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון [[אדמו"ר הזקן]] שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.

== ראה גם ==
*[[מבצע חנוכה]]

===ניגוני חב"ד לחג===
*[[ניגון הנרות הללו]]
*[[ניגון יוונים נקבצו]]

==לקריאה נוספת==

====סיפורים לחג====
*[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/chanukah לקוטי שיחות מועדים - חנוכה] {{מפתח}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Jacobs%20-%20Kislev%2022%2C%205778.pdf חנוכה בליובאוויטש]''', יומני ושיחות חג החנוכה בליובאוויטש בשנים תשמ"ח-תשנ"ג {{PDF|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/640765/ מכתבים כלליים מהרבי לחג החנוכה]''', בתוך אפליקציית 'מפתח' {{אינפו|}} {{מפתח|}}
====הלכות ומנהגים====
*'''[https://www.torah4blind.org/hebrew/hhh4-5.htm המעשה הוא העיקר]''' - הוראות הרבי לחג החנוכה (טקסט)
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/14-12-2020-18-46-47-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D.pdf ספר המנהגים חנוכה - עם פיענוחים]''', הוצאת מכון פיענוחים שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]], חג החנוכה תשפ"א {{PDF|}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב"ד - חנוכה {{חב"ד|}}
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%97-2/ בד"צ קראון הייטס] {{PDF|}} {{אינפו|}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות {{היברובוקס|}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/10-12-2017-13-44-12-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf הלכות חנוכה]''', תשע"ח {{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב"ד אורג {{בית חב"ד|}}

====בחסידות====
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/17-12-2017-14-18-12-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.pdf ליקוט כתבי יד קודש בעניני חג החנוכה מאת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות. ספרית חב"ד ליובאוויטש.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] {{היברובוקס|}}
*[[מנחם ברונפמן]] [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%92-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/ '''יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש'''] - [http://www.alysefer.com/ '''באתר עלי-ספר'''] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[פעילי חב"ד]], '''[http://www.col.org.il/files/0.18650025002_568053.pdf קובץ נקודות ערוכות משיחות הרבי על חג החנוכה]''', חנוכה תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}

====מולטימדיה====
*'''[https://chabad.info/news/640292/ מאגר קטעי וידאו עם הרבי בחג החנוכה]''' {{רבי דרייב|}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''"איך מדליקים נרות חנוכה"'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב"ד אורג]] {{בית חב"ד|}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3233|"הנרות הללו" אצל הרבי ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ"ב ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/128189 לקט מאורעות מחג החנוכה תש"נ אצל הרבי]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_80.html תמונה נדירה של הרבי הריי"צ בהדלקת נרות חנוכה]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{חנוכה}}
{{חגים ומועדים}}
{{הלכה}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חנוכה|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

יום הולדת

2024-12-10T08:33:38Z

81.199.22.182: הוספתי קצת

[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה מכוערת שהכינו ליום ההולדת שלי שהוכנה לרגל יום הולדת]]
'''יום הולדתו''' של אדם הוא היום בו אדם מציין את תאריך ה[[לידה]] שלו מידי שנה, וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.

==במקורות==
מצויים מקורות רבים למשמעות המעשית של ימי הולדת שונים, כאשר הדינים לא תלויים בבגרות נפשית או בתנאים אחרים, אלא ביום ההולדת בלבד, ביניהם: הפיכתו של הילד לבוגר וחייב במצוות ביום ההולדת ה-13, נערה בגיל 12, ועוד.

ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"{{הערה|שם=חי אלול כב}}.

ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] ו[[דוד המלך]] שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.

כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".}}, ועל דרך זה [[בית המקדש הראשון]] לא הוקם עד חודש תשרי בו נולדו אברהם ויעקב{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א קפד.}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"{{הערה|מגילה יג, ב.}}.

אדמו"ר הזקן כותב בלקוטי תורה: "נשמת אדם הראשון מתחדש בכל ראש השנה, כי ראש השנה יום ברוא אדם הראשון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/50b.htm שיר השירים נ, ב].}}, דברים דומים כותב רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס דברי חלומות, שהיום שהאדם נולד בו אין לו יראה משום דבר בכל דבר, והחיד"א כתב על הפסוק במשלי "עת ללדת" שעת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד.

===ציון יום ההולדת===
המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.}}, ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.

בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי' שכתב: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו"{{הערה|שנה ראשונה, [[פרשת ראה]], סעיף יז. ועיי' שו"ת גנזי יוסף ס"ד. דברי הבן איש חי והגנזי יוסף הובאו בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח, הערה 81.}}.

כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}.

אצל חסידים ישנו נוסח ברכה מ[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך בה את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יאהרין בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות). [אדמו"ר הזקן קיבל נוסח ברכה זה של הבעש"ט בהיותו במעזריטש]. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק י, עמ' נג}}.

רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}.

הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".

יהודי הבלקן שעלו לירושלים נהגו ביום ההולדת השישים לערוך 'טקס מדידת תכריכים', ובכך היו מציינים את דברי חז"ל ב[[מסכת אבות]]: "בן שישים לזקנה".

רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'צדקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה{{הערה|מערכת ה-ע' סעיף תקנ"ה.}}, ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'{{הערה|הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו"ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.}}, ושהוא יום של חשבון נפש{{הערה|הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.}}, ושהוא יום של תענית ותשובה{{הערה|רבי משה כלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.}}, והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.

עם זאת, היו כאלו{{הערה|ביניהם: דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר"ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו"ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או"ח סימן רטו, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן כא.}} שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות{{הערה|1=כתב עת זיכרון שלמה, תשנ"ד, עמ' קצה-רכז. [https://hitbonenut.net/archives/444 סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת], מאת ד"ר יחיאל הררי.}}, ואף טענו שזהו מנהג גויים{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.}} ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה{{הערה|1= שיחת שבת פרשת בראשית תשכ"א, תורת מנחם חלק כט, עמ' 141 ואילך. התוועדויות תשמ"ח חלק ב, עמ' 480, סי"ד. ועיי' גם שם עמ' 176. עיי' גם התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1221.}}.

==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע יום הולדת|מבצע יום הולדת/מנהגי יום הולדת]]
בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם{{הערה|באגרות קודש חלק ט"ז עמוד מה, כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.}}.

[[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] אף פתח ב[[מבצע יום הולדת]].

בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]]{{הערה|בדומה לכך מסופר על הכתב סופר שביום הולדתו ה-54 ראוהו תלמידיו בוכה, וכששאלוהו לסיבת הבכי, השיב שזה משום שעשה חשבון נפש.}}.

ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]]{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת] בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]}}, חלקם תוקנו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. מהם: [[התבוננות]] וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ח]]}}

הרבי מסביר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות [[תשמ"ב]] עמ' 2182]}} כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}}.

מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את ה[[גאולה]], השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

בנוסף לכך מציין הרבי, שכיון וביום הבר מצוה צריכה להיות שמחה גדולה כמו ביום החופה, ובכל שנה ההמשכות של אותו יום חוזרות ונעורות, צריכה להיות שמחה ביום ההולדת מצד השמחה שחוזרות ונעורות ההמשכות של יום הבר מצווה{{הערה|שם=חי אלול כב|שיחת ח"י אלול תשכ"ב בתחילתה.}}.

בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.

אצל הרבי היו כמה וכמה חסידים שנכנסו ליחידות והרבי תיקן אותם בנוגע ליום הולדתם, וכאשר ביררו זאת בתעודת הלידה, גילו שאכן הרבי צדק וכל השנים חגגו את יום הולדתם בתאריך הלא נכון{{הערה|ראו לדוגמא 'קוראים כותבים', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21 (ר' [[יצחק ליברמן]]), ועוד.}}.

===יחידות לכבוד יום ההולדת===
במשך שנים ארוכות, נהגו החסידים להיכנס אל הרבי בקשר עם יום ההולדת. באופן כללי, בשונה מאברכים שלעיתים היו נכנסים ליחידות פעמים נוספות, בחורי הישיבות היו נכנסים רק פעם אחת בשנה, בסמיכות ליום ההולדת.

הרבי מצידו העניק קדימות לחסידים שהיו מעוניינים להיכנס ליחידות לכבוד יום ההולדת, והם היו נכנסים בלי להמתין לפי התור. המזכיר היה רושם את שמותיהם בנפרד משאר הרשימה, כיון שהרבי התנה זאת בכך שהיחידויות שלהם יוקדשו לקבלת ברכה ליום הולדת בלבד, ולא יעסקו בדברים נוספים.

נוהג זה נמשך עד לחודש תשרי תשל"ה, אז הכריז הרבי בהתוועדות של שבת בראשית{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&st=&pgnum=12&hilite= מפתח עניינים לשיחות קודש], ר' יצחק מאיר סוסובר [http://yomanim.com/images/8/8c/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf ביומן עמוד 30].}} שמעתה ואילך יפסק נוהג זה, והסביר שלמעשה ענין זה לא היה נהוג בדורות קודמים אצל נשיאי חסידות חב"ד, והחשבון היה שיקדישו לכך זמן במטרה שזה יפעל גדולות ונצורות, אך משהתברר שלא כך הם פני הדברים, הרבי החליט לבטל נוהג זה{{הערה|שבועון בית משיח ה' שבט תש"פ עמוד 42.}}.

===מזלו גובר===
התגברות המזל ביום הולדת, משמעותה שיש תוספת כח ממקור הנשמה שמשפיעה לו ביתר תוקף ביום ההולדת{{הערה|כלומר ש'מזל' הוא בדומה ללשון הפסוק 'ונוזלים מן לבנון', ש'נוזלים' לו כוחות מרובים יותר.}}.

ההשפעה המיוחדת שיש לאדם ביום ההולדת, אינה רק בנוגע אליו בעצמו, אלא גם בנוגע לבני משפחתו, ילדיו ונכדיו{{הערה|אגרות קודש חלק לו אגרת יב'רלה, מתאריך כ' חשון תשד"מ.}}.

===עוגת יום הולדת===
באחת השנים פנה הרבי למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] ביום הולדתו ט"ו כסלו ושאלו: "היום הוא יום ההולדת שלך, הכינו עבורך עוגת יום הולדת?"... הרב קרינסקי סימן בכתפיו כאומר "איני יודע", והרבי אמר: "צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת". למחרת, כשפגש אותו הרבי, שאלו שוב בחיוך באם אכן הייתה עוגת יום הולדת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=512 סיפורים מהרבי בפרסום ראשון] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

בהזדמנות אחרת כאשר עברו ילד ואמו ב[[חלוקת דולרים]] בסמיכות לחג הפסח, והילד אמר לרבי שיום הולדתו יחול בשבוע הבא, ב[[חול המועד פסח]], התעניין הרבי מה עם העוגה, וכאשר הילד לא ידע מה להשיב, פנה הרבי לאמא ואמר "שתהיה עוגה - לפני או אחרי יום ההולדת"{{הערה|תשורה 'מפי השמועה', ישיבה לצעירים בית שמש חנוכה ה'תש"פ.}}.

== יום הולדת חסידי ==

היום בו מגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי". ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מספר פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת{{הערה|אראנו נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש"י: "בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת".}}.

הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}, ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.

==ראו גם==
* [[מבצע יום הולדת]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[נטעי גבריאל]] - יום הולדת'''. הנהגות מיוחדות ומנהגי יום הולדת. מאת הרב [[גבריאל ציננער]]. תשע"ח.
*'''מבצע יום הולדת''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 42

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/60th%20Birthday.pdf יום הולדת השישים] - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון [[JLI]] לקראת יום הולדתו השישים של הרב [[משה קוטלרסקי]]
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו
*'''[http://teshura.com/תשורה%20ברית%20מנחם%20מענדל%20נוטיק.pdf ברכת המלך]''', ברכות הרבי לבעלי ימי הולדת, לפי סדר השנים {{PDF}}
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf מזלו גובר]''', סקירה תורנית אודות מהותו של 'יום הולדת', בתוך קובץ 'שבענו מטובך', טבת תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/657599/ רבי לילדים: יוֹם הֻלֶּדֶת שָׁמֵחַ! • מיוחד]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129752 מבצע יום הולדת: ברכות והוראות של הרבי בחלוקת הדולרים • לקט]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604644b7b10bc_1615217847.pdf משמעות יום הולדת ה-120]''', לקט מתורת רבותינו נשיאינו, לרגל 120 שנה להולדת [[הרבנית חיה מושקא]] {{PDF}}{{COL}}
*'''[https://anash.org/take-your-birthday-bash-up-a-notch/ למה חוגגים יום הולדת כל החיים?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/667478/ לקט מיוחד: ברכות, איחולים, הוראות לימי הולדת]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/135853 מה עושים ב'יום הולדת'? • צפו בסרטון החדש בהפקת 'יהדותון']''' {{וידאו}}{{COL}}
*הרב בכור יוחנוב, [https://drive.google.com/drive/folders/1fKIsD3QF9xj8R4IlhHT-xbxUmLdtNdrn חגיגת יום הולדת במנהגי ישראל?] בתוך קובץ הארות מבית המדרש של קהילת חב"ד לוד, גליון 13, אדר שני תשע"ט

{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]