חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חודש אלול

2019-08-27T16:34:16Z

80.70.77.150: /* קישורים חיצונים */

{{חודש אלול}}

[[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]].
עשרים ותשעת ימי חודש אלול הם ימים בהם "המלך בשדה" - [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], [[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].

==מעלת החודש ועניינו==
===המלך בשדה===
{{ערך מורחב|ערך=[[המלך בשדה]]}}
[[אדמו"ר הזקן]] מביא משל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}
משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].

===חודש הרחמים===
ב[[ספר המנהגים]] מובא:

{{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.

==רמזים בשמו של החודש==

ריבוי [[ראשי תיבות]] הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
{{ערך מורחב|ערך=[[אני לדודי ודודי לי]]}}

ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:

'''תשובה''': היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב '''ז'''רעך".

שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:

'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שוליים|שמות כא, יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שוליים|בבלי, מכות י, א}} "דברי תורה קולטין".

'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שוליים|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".

'''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערת שוליים|שמות טו, א}}.
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.

חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא '''אהבת ישראל''': "'''א'''ני '''ל'''ו '''ו'''הוא '''ל'''י".

[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]]

==הנהגות ומנהגי החודש==
===איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.

הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.

===אמירת "לדוד ה' אורי"===
מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.

ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}.

אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}.

===הוספה באמירת תהילים===
מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהילים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}.

נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום.

לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}.

===תקיעות===
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.

התקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ת{{הערה|ספר המנהגים.}}.

ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}.

===בדיקת [[תפילין]] [[מזוזה|ומזוזות]]===
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]] ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.}}.

הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ף [[מנחם אב]] תשל"ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

===הפטרת [[ראש חודש]]===
כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

===[[ניגון ד' בבות]]===

זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[פורים]] [[תרפ"ח]].}}.

בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[[לקוטי דיבורים]], עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[יחידות]] באריכות).}}.

ידוע בשם [[אדמו"ר הצמח-צדק]], שאת ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...{{הערה|ספר השיחות [[תש"א]] עמ' 85.}}

===נישואין===
בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 76.}}.

בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[נישואין]] במשך כל החודש, כי חודש ה[[רחמים]] ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' דש.}}.

על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, עמ' שיג-שיד.}}.

=== סליחות ===
{{ערך מורחב|סליחות}}
ב[[חודש אלול]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.

סדר הסליחות לקודם [[ראש השנה]] - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[ליטא]] רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.

===הנהגת תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]]===

בשני ימי [[ראש חודש אלול|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל-רוחני]] את סדר לימוד ה[[חסידות]] בחודש אלול, כי ב[[חודש אלול]] מוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש [[פארבריינגען|מתוועדים]] - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חודש אלול]] ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[יראת שמים]].

במשך [[חודש אלול]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ראש חודש]] [[טבת]] [[תש"א]]}}.

אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[אלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד, עמ' קלא}}.

הרבי הורה לתלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך החיים]]{{הערה| ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[אגרות-קודש]] [[אדמו"ר מה"מ]], יא, עמ' ת)}}, [[שער התשובה]] ו[[שער התפילה]], [[לקוטי תורה]]{{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה]].}} [[עטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}.

הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[המלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[אני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת-התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך החיים]] (לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}.

במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.
==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.
*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].
*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.
*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].
*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|נשא]] את מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]].
*[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת החתונה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.
*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].
*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.
*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.
*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].
*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].
*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].
*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].
*[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזני]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[הבעל שם טוב]] - נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה.
*[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], .
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], .
*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.

== קישורים חיצונים ==
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15450&CategoryID=2421 "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|*]]

שיחת משתמש:80.70.77.150

2019-08-22T23:14:45Z

80.70.77.150: הסרת כל התוכן מהדף

הרבנית חיה מושקא שניאורסון

2019-08-22T17:08:03Z

80.70.77.150: /* קישורים חיצוניים */ תיקון

{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}
[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ"ה אדר תרס"א]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדותיה==
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]] ואחר כך ב[[רוסטוב]], [[לנינגרד]] וב[[ריגא]]. בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]], ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]].

בשנת [[תרפ"ז]] כשגלה אביה נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, והיתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].

ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.

אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ - 5,000 איש.

השושבינים היו: [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב - [[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
[[תמונה:הרעבעצין.jpg|left|thumb|250px|הרבי והרבנית]]
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית ל[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].

ב[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארה"ב - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.

כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.

בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.

==אישיותה==

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה -הרבי. ידוע שגם היתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

===משמעות שמה===
{{להשלים|פסקה=כן}}
"חיה" (מלשון חיים) מרמז על כללות חיי ה[[נשמה]], קשור (בעיקר) לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת; "מושקא" הוא "מין [[ריח]] בשמים", כוונתו ל[[מקיף]] הנשמה, כידוע שריח הוא ענין של מקיף{{הערה|משיחת כ"ב שבט תשנ"ב}}.

[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]

==הסתלקותה==
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית]]
ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.

הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו"ר הריי"צ]].

מספרים, שבעת קבורתה התקרב [[הרבי]] לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו ש[[הרבי]] אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[הרבנית שיינא]] הי"ד, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה
מאחותה הי"ד. ובעת קבורתה ביקש [[הרבי]] מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].

באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ"ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[החי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה"ק בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ"ה אדר תרס"א|כ"ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] עם החלטות טובות.

אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מציין יום זה שבו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".

==קרן חמ"ש==
בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם '''קרן חמ"ש''' שיעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת [[מחנה ישראל]] ותחת הנהלת ר' [[דוד צ'ייס]].

== מוסדות שהוקמו על שמה ==
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]
*מכללת [[אור חיה]] ירושלים
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]
*סמינר חיה מושקא צפת
*בית חיה חב"ד - ביה"ס יסודי ותיכון חיפה והקריות
*מוסדות מרכז "[[נפש חיה]]" חב"ד ליובאוויטש הקריות
*בי"ס יסודי לבנות [[בית חיה]] חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית
*מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי כולל חב"ד
*בית חיה מושקא גילה
==לקריאה נוספת==
[[תמונה:בך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]

*הספר '''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי [[מלכה שוורץ]]. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמא [[קונטרס בך יברך ישראל - תש"נ]], ועוד.}} של [[הרבי]] על תאריך פטירת הרבנית - [[כ"ב שבט תשמ"ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]].{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.
==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|[[הרבי הריי"צ]]|'''אגרות קודש - חלק טו'''|58795|ברוקלין תשע"א}} - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה [[הרבי]]
;וידאו
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט] {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ"ב שבט תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח] - אתר הגאולה
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69279 כ"ב שבט ה'תשמ"ח: המילים. הקולות. התמונות. לצפייה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
*[http://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%94 דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}
;קבצים
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])
*{{קישור שטורעם|94012|news|כ"ב שבט: מבט מהרבי להסתלקות הרבנית ● להורדה|מערכת שטורעם|י"ח בשבט תשע"ז}}

'''סיפורים אודות הרבנית'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9192/ "מזג האויר השתנה"] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}
* נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט שבט ה'תשע"ב - {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע||י"ז שבט תשע"ה}}
*'''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf הרבנית, הצדקנית]''' לקט סיפורים על הרבנית בתוך [[גליון 'החייל']], חדר מנחם מוסקבה פרשת משפטים תשע"ז

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון חיה מושקא]]

הרבנית חיה מושקא שניאורסון

2019-08-22T17:06:51Z

80.70.77.150: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה

{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}
[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ"ה אדר תרס"א]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדותיה==
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]] ואחר כך ב[[רוסטוב]], [[לנינגרד]] וב[[ריגא]]. בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]], ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]].

בשנת [[תרפ"ז]] כשגלה אביה נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, והיתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].

ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.

אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ - 5,000 איש.

השושבינים היו: [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב - [[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
[[תמונה:הרעבעצין.jpg|left|thumb|250px|הרבי והרבנית]]
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית ל[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].

ב[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארה"ב - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.

כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.

בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.

==אישיותה==

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה -הרבי. ידוע שגם היתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

===משמעות שמה===
{{להשלים|פסקה=כן}}
"חיה" (מלשון חיים) מרמז על כללות חיי ה[[נשמה]], קשור (בעיקר) לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת; "מושקא" הוא "מין [[ריח]] בשמים", כוונתו ל[[מקיף]] הנשמה, כידוע שריח הוא ענין של מקיף{{הערה|משיחת כ"ב שבט תשנ"ב}}.

[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]

==הסתלקותה==
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית]]
ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.

הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו"ר הריי"צ]].

מספרים, שבעת קבורתה התקרב [[הרבי]] לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו ש[[הרבי]] אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[הרבנית שיינא]] הי"ד, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה
מאחותה הי"ד. ובעת קבורתה ביקש [[הרבי]] מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].

באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ"ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[החי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה"ק בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ"ה אדר תרס"א|כ"ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] עם החלטות טובות.

אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מציין יום זה שבו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".

==קרן חמ"ש==
בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם '''קרן חמ"ש''' שיעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת [[מחנה ישראל]] ותחת הנהלת ר' [[דוד צ'ייס]].

== מוסדות שהוקמו על שמה ==
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]
*מכללת [[אור חיה]] ירושלים
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]
*סמינר חיה מושקא צפת
*בית חיה חב"ד - ביה"ס יסודי ותיכון חיפה והקריות
*מוסדות מרכז "[[נפש חיה]]" חב"ד ליובאוויטש הקריות
*בי"ס יסודי לבנות [[בית חיה]] חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית
*מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי כולל חב"ד
*בית חיה מושקא גילה
==לקריאה נוספת==
[[תמונה:בך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]

*הספר '''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי [[מלכה שוורץ]]. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמא [[קונטרס בך יברך ישראל - תש"נ]], ועוד.}} של [[הרבי]] על תאריך פטירת הרבנית - [[כ"ב שבט תשמ"ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]].{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.
==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|[[הרבי הריי"צ]]|58795|'''אגרות קודש - חלק טו'''|ברוקלין תשע"א}} - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבניתולבעלה [[הרבי]]
;וידאו
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט] {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ"ב שבט תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח] - אתר הגאולה
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69279 כ"ב שבט ה'תשמ"ח: המילים. הקולות. התמונות. לצפייה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
*[http://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%94 דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}
;קבצים
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])
*{{קישור שטורעם|94012|news|כ"ב שבט: מבט מהרבי להסתלקות הרבנית ● להורדה|מערכת שטורעם|י"ח בשבט תשע"ז}}

'''סיפורים אודות הרבנית'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9192/ "מזג האויר השתנה"] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}
* נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט שבט ה'תשע"ב - {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע||י"ז שבט תשע"ה}}
*'''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf הרבנית, הצדקנית]''' לקט סיפורים על הרבנית בתוך [[גליון 'החייל']], חדר מנחם מוסקבה פרשת משפטים תשע"ז

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון חיה מושקא]]

משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות

2019-08-21T12:15:28Z

80.70.77.150: /* תורת הנגלה */ ההכרזה נולדה לפני אמירת השיחה

תנועת החסידות האירה את תורת השם באור פנימי, ולפי תורתה מקבלים פסוקים רבים משמעות נוספת, כפי הכלל הידוע שבעים פנים לתורה. פסוקים ומאמרי חז"ל אלו מתבארים ב[[מאמר#סוגי מאמרים|מאמרי דרוש]].

==תפלה==
*"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]].
*"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}.
*"לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" על פי [[תורת החסידות]]. "בשנותו את טעמו" - העבודה בבחינת אתהפכא טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי "לפני אבימלך", כי [[אבימלך (כתר מלכות)]] הוא המקיפים דמלכות - [[כתר]]. ו"לפני אבימלך" היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף. אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.
*"לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה" ופירש [[אדמו"ר הזקן]]: "לעולם" - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר "יהא אדם זהיר" שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר. '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל.

==תורת הנגלה==
*"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"{{הערה|[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.}}, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה{{הערה|"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]}}.
*"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - [[לימוד התורה]] אינו כמו [[ירושה]] שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא על ידי קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו.
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה ש[[הקב"ה]] כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית ה[[נשמה]] מהלך.
*"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה.
*"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא ה[[גוף]] שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה.
*"ואהבת את הגר לתת לו [[לחם]] ושמלה" - גר היינו ה[[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]], [[לחם]] - תורה, שמלה - מצוות.
*"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכתוב במקרא המצווה על מצוות [[אהבת ישראל]]. מבואר בכתוב זה, שענינו הוא כמו שאין אדם רואה חוב לעצמו, שאף שיודע פחיתותו, אין הדבר תופס מקום אצלו מחמת ה[[אהבה]] שאוהב את עצמו, כך צריכה להיות [[אהבה]] זו לזולת מישראל.
*"וחיי צער" היינו הניצוצות של קדושה שנפלו לתוך הקליפות, שהם נתונים בצער גדול '''תחיה''' עליך לחיות ניצוצות אלו, להעלותם ל[[קדושה]] (תחייה אל תקרי אלא בח' פתוחה).
*"ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" מפרש [[הרבי]]: בכל [[יהודי]] ישנו "באר מים חיים" אלא שלפעמים מכוסה הוא בטיט. הכתוב מלמדינו, יש לחפור בטיט, ולהתעסק עם הזולת עד שמגלים "מים חיים".
*"ויישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (פרשת וישלח). מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]: '''[[רחל אימנו]]''' היא [[כנסת ישראל]], מקור כל ה[[נשמה|נשמות]]. '''[[יעקב אבינו]]''' שמידתו היא מידת הרחמים, נושא את קולו למעלה, אל מקור הרחמים, ובאמצעות '''בכיו''' מעורר [[רחמים]] על [[נשמה|נשמות]] ישראל הנמצאים ב[[גלות]], שיתעלו חזרה לשורשם וידבקו בחזרה עם [[הקדוש ברוך הוא]] בבחינת '''נשיקין''', כמו שכתוב "[[ישקני מנשיקות פיהו]]".
*"וירא יעקב כי יש שבר במצרים" אומר [[המגיד ממעזריטש]]: יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו [[ניצוצות]] ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות.
*"זכור ימות עולם", ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]]: הדורות של [[חסיד]]ים הראשונים הם בבחינת "ימות עולם" - ימים נצחיים, ואותם יש לזכור תמיד.
* "רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם" - ישנו כלל שכאשר נאמר "רבי אומר" הכוונה היא שבא לחלוק על התנא הקודם. ומדוע כאן נאמר לשון זה, כאשר אין כל מחלוקת. והסביר הרבי: במאמרו "כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם, והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" חולק רבי על כל 'הנחות' העולם! היינו, שכאשר רבי כתב את המשנה הוא הפך להיות בר-פלוגתא של ה[[עולם]] לכן מובן הלשון. מפי הרב [[שלום בער בוטמן]] שב[[פריז]] אמר זאת [[הרבי]].
*"ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" - וביאר [[אדמו"ר המהר"ש]]: ה[[תפילה]], הרי, צריכה להיות בחיות, ועל ידי שנותנים [[צדקה]] לעני קודם התפלה ומחיים אותו - מתווספת חיות רבה לנותן ה[[צדקה]] בתפילתו האישית. מספרים, כי [[אדמו"ר הרש"ב]] היה תר אחרי [[עני]] קודם התפילה, על מנת לתת לו צדקה.
*"צו את בני ישראל" (במבדבר כ"ח, ב'). מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: צו הוא ציווי המלך, וגם לשון צוותא וחיבור. ושני הפירושים אחד הם, כי על-ידי ציווי המלך אל העם, יש התחברות העם אל המלך במה שבטלים אליו ומקיימים ציוויו ופקודותיו. וכמו כן למעלה - ה[[מצוות]] הם ציווי המלך, ועל ידי קיום המצוות יש התחברות של המקיימים - [[עם ישראל]] עם [[אלוקות]]. אותו פסוק עוסק בקרבנות, אך כיוון שאמרו חז"ל "כלמקום שנאמר צוו - זהו לדורות", הרי שגם כיום כאשר חרב [[בית המקדש]] יש דרך להתחבר עם אלוקות על-דרך ה"צו" הנוכחי - וזה [[תפילין]]. ([[אור התורה]] פרשת פנחס עמ' א'תתק"כ)
*"מצות יאכל את שבעת הימים" (בא יג, ז). [[אדמו"ר הזקן]] פירש: להאכיל [[מצה]] שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם ז' [[מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' ה[[מדות]]{{הערה|1=[[אור התורה]] בא ע' שמג.}}.
*"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. [[רמב"ן]] ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד). [[הרבי]] הרבה לצטט אמרה זו, והדגיש את פירוש ספרי [[המוסר]] על אמרה זו: [[השמח בחלקו]] ב[[רוחניות]] אינו דבר טוב, על כל אחד לרצות לשאוף קדימה, גבוה, למעלה יותר. במכתב ל[[שבועון כפר חב"ד]] לרגל גליון החמש מאות, מצטט הרבי מאמר זה, וכותב "וממספר חמש מאות - ייזכו למספר אלף וכו'", כי גליונות של [[הפצת המעיינות]], אף בהם צריך לשאוף למעלה יותר. הרבי גם הדגיש כי האדם "אינו מסתפק במנה כמקודם". ככל שיש יותר אוכל - התיאבון גובר, ואם נתעלה בדרגתו, קפיצתו צריכה להיות יותר גבוהה. יש להכפיל את ההישגים ברוחניות, ולעלות בקודש - במספר התוספת.
*"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" זהו הפסוק הראשון ב[[פרשת לך לך]]. משמעות הפסוק על פי חסידות: "לך לך מארצך" עליך לצאת מענייניך הארציים (רצונותיך), "ממולדתך" מידות הטבועות אצלך מלידתך, "ומבית אביך" מהנהגות לא רצוייות שראית בבית אבא - "אל הארץ אשר אראך" הפוך את רצונותיך לטהורים.
*"כרע שכב כארי" (פרשת בלק). ומבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כרע שכב" - גם כש[[יהודי]] שרוי במצב של שכיבת ותרדמת הגלות והקליפות. "כארי" - ליבו ער ל[[קדוש ברוך הוא]] ול[[תורה|תורתו]]".
*"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ופירש [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] - אגרת הקודש סימן כ"ז: מדוע הכועס עבודה זרה - כי אין בו אמונה שהדבר המכעיסו מה', לכן הוא כועס.
*ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ"ב]] ביאר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], שההכרזה '''יחי אדוני המלך דוד לעולם''' היא התגלות עצם מציאות [[משיח]], ועל ידי זה באה ההתגלות לעיני כל. יש מבארים על פי זה את ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
*"כולם בחכמה עשית" הוא לשון ספר [[תהלים]] (קד, כד) המבואר בכמה אופנים ב[[תורת החסידות]]. הביאור הראשון בפסוק הוא שכל יצירת העולמות התחתונים, וכל השתלשלות עולמות [[אבי"ע]] הוא מן ספירת ה[[חכמה]] שהיא ראשית הגילוי. הביאור השני בפסוק זה הוא כי כל הדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר, ואפילו [[חכמה עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]], נחשב אצל [[הקב"ה]] כ[[עולם העשיה הגשמי|עשיה גשמית]].

==תורת הנסתר==
*"שכר מצוה מצוה" - ביאר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ה]]: ה[[מצוה]] בעצמה היא השכר. התגלות עצמות המצווה - תהיה רק [[לעתיד לבוא]], אבל זהו ה"קרן" הקיימת של המצוה. אמנם, גם את "פירותיה" של המצוה אדם אוכל בעולם הזה, ובכל מצוה ומצוה הוא לפי ענינה, שכאשר היהודי זקוק לדבר הקשור למצווה עליה מקפיד (לדוגמא: אוכל, בשכר הקפדה על כשרות) - הוא נענה מן השמיים.
*איתא ב[[זהר]] חלק ג' דף ק"ח: "עשייה לעילא", ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] - עשייה מוסיפה ב"לעילא", על ידי ירידת ה[[נשמה]] לעולם הזה וקיום מצוות, נפעלת גם עלייה וחיות ב[[אצילות]]. הסיבה לכך היא, מכיון שבריאת כל העולמות, היא מפני רצון ה' שתהיה לו [[דירה בתחתונים]], לפיכך כשרצון זה בא לידי פועל, הרי נוסף חיות וגילוי אור בכל העולמות.

==קישורים חיצונייים==
*[http://chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=11%2f12&searchText=%d7%9e%d7%99+%d7%a9%d7%99%d7%a9+%d7%9c%d7%95+%d7%9e%d7%a0%d7%94 "מי שיש לו מנה וכו'" באגרות קודש]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:מאמרי חז"ל במבט החסידות|*]]

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2019-08-20T10:45:07Z

80.70.77.150: /* ספאם */

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==שמות מוטעים==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}


==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}

הנני מעיר על דבר "יצירת" ערך חדש בשם [[מנחם זיידה|"מנחם זיידה"]] (אשר ניכר ממנו מכל צד ופינה שהוא מעותק ממקום אחר כגון וויקיפ' לבד מהוספה של שורה אחת בו "מבואר" התי' ליצירתו של ערך זה כביכול), שלענ"ד אין שום הצדקה לערך זה (כאן המקום לשאול מדוע נגזר שיצירת דף חדש יכול להיעשות ע"י כל מאן דבעי אך מחיקת דף אינו? ובפרט דאיפכא מסתברא שכן כתיבת דברים שאינם שייכים או מתאימים גרוע יותר ממחיקה (בטעות או שלא) של ענין משהו שכן צ"ל וכנדוע מתורתינו מכלל שב ואל תעשה). [[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשע"ט •

== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}


*www.alysefer.com

* וולפא - לגבי הספר של הרב וולפא חובה להציג אישור שלו לפרסום הספר לפני שמפיצים אותו בצורה כזו, זה עניין של זכויות יוצרים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר א' ה'תשע"ט 07:55, 10 בפברואר 2019 (UTC)
:הגירסה הזאת קיימת שנים רבות באינטרנט, לפי מיטב זכרוני הרב וולפא נשאל וענה שאין בעיה, הוא גם מציע את הספר שלו במחיר עלות עבור הפצה, מטרתו בכתיבת הספר היא לזכות את הרבים עד כמה שניתן. [[משתמש:חבדבד|חבדבד]] - [[שיחת משתמש:חבדבד|שיחה]] 09:15, 10 בפברואר 2019 (UTC)
:צריך יותר מזה... אבל היות שהספר מופיע כבר באתר שאליו מקושר בערך הנ"ל הוספתי שם כיתוב המציין שהספר מופיע באתר הנ"ל . [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ט 00:31, 6 במרץ 2019 (UTC)

*בית שמש - לגבי הישיבה בבית שמש יש קישור לאתר שלהם והוא: tmimim.com ואם אפשר לפתוח אותו [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:30, 14 בפברואר 2019 (UTC)
:בוצע [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ט 00:31, 6 במרץ 2019 (UTC)

*torasmoshiach.com - נא לפתוח את הקישור: torasmoshiach.com ואם אפשר להתייחס גם להודעה הקודמת. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 23:02, 28 בפברואר 2019 (UTC)
:בוצע [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ט 00:31, 6 במרץ 2019 (UTC)

*נא להוסיף לרשימה הלבנה את אתר chassidutbehirah.com
:בוצע [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ט 00:31, 6 במרץ 2019 (UTC)

*נא להוסיף לרשימה הלבנה את אתר hamichlol.org.il, בברכה, [[משתמש:שרגא|שרגא]] - [[שיחת משתמש:שרגא|שיחה]], 14:45, ו' בתמוז, ה'תשע"ט 14:45, 9 ביולי 2019 (IST)
:{{בוצע}} '''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ו' בתמוז ה'תשע"ט, 16:51 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

* sites.google.com/site/bokss2 . בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 15:11, י"ח בתמוז, ה'תשע"ט 15:11, 21 ביולי 2019 (IST){{ש}}נ.ב. יכאורה יש למחוק את הבקשות הישנות. הנ"ל
*chumashquestions.org [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 21:20, 29 ביולי 2019 (IST)

* נא להוסיף לרשימה הלבנה אתר זה ganisrael.co.il יחי המלך! [[משתמש:שלום דוב|שלום דוב]] - [[שיחת משתמש:שלום דוב|שיחה]], 14:48, א' באב, ה'תשע"ט 14:48, 2 באוגוסט 2019 (IST)

* נא להוסיף: s3.wasabisys.com . בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 20:20, י"ח באב, ה'תשע"ט 20:20, 19 באוגוסט 2019 (UTC)
:{{א|Men770}}? {{א|שיע.ק}}?

== בקשת הרשאות ==
יש לי תמונות להעלות ואשמח באם אכל לקבל הרשאה להעלות אותם. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 02:25, 15 בפברואר 2019 (UTC)
:יש לך כבר אוטומטית. למידע על דרך ההעלאה ראה [[עזרה:העלאת קובץ מדיה|כאן]]--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]. כעת,י' באדר א' ה'תשע"ט, 06:55 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 04:55, 15 בפברואר 2019 (UTC)

אשמח אם אני יוכל לקבל אפשרות של בודקים, צופי גרסאות מוסתרות ומפעילי מערכת, או חלק מהם [[משתמש:דידן נצח|דידן נצח]] - [[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]], 22:01, י"ח בניסן, ה'תשע"ט 22:01, 23 באפריל 2019 (IST)

==תקלות==

==החלפת טקסט==

==שונות==
אבקש להוסיף לערך [[חיים ששון]] מקור לאחר המילים "הרב ברוך שפירא"
מיוטיוב יש סרטון ששמו: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא זצ"ל
תודה.
אשמח אם תזהו לי מספר תמונות נדירות ביותר מבית רבי ותמונות נדירות של רבניותלהיכן ניתן לשלוח תמונות מסוג זה?
תודה

ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)

2019-08-20T10:39:15Z

80.70.77.150: /* קישורים חיצונים */

[[תמונה:ספרי הרבי רייצ.jpg|left|thumb|250px|ספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ]]
'''ספר המאמרים - [[אדמו"ר הריי"צ]]''' היא סדרת ספרים של ה[[מאמר]]ים שאמר אדמו"ר הריי"צ במהלך שנות נשיאותו

==ספרי הסדרה==
*ספר המאמרים תר"פ-תפר"א
*ספר המאמרים [[תרפ"ב]] - כולל בתוכו 38 מאמרים שאמר (או כתב) [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ב]]. כאשר רובם של המאמרים הודפסו לראשונה.

שבעה מאמרים הודפסו ב"ספר המאמרים [[תרפ"ב]] - פ"ג" שיו"ל בשנת [[תשמ"ו]], שש שנים לאחר מכן חילק [[הרבי]] "קונטרס מאמרים [[תרפ"ב]] ובו ג' מאמרים נוספים מאותה שנה.

מאז, הגיעו לידי העורכים כשלושים מאמרים חדשים, שנכללו במהדורה השלימה של הספר.

הספר נערך על ידי הרה"ת ר' [[אהרון לייב רסקין]].

יצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בחודש [[סיון]] [[תש"ע]].

*ספר המאמרים [[תרפ"ג]]
*ספר המאמרים [[תרפ"ד]]
*ספר המאמרים תרפ"ה
*ספר המאמרים תרפ"ו
*ספר המאמרים תרפ"ז
*ספר המאמרים [[תרפ"ח]] - כולל חלק גדול מהמאמרים שאמרם (או כתבם) אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"ח]]. בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ח]] יצא אדמו"ר הריי"צ את [[רוסיא]] ועבר להתגורר ב[[ריגא]] שב[[לטביה]], ועל כן רוב המאמרים משנה זו נאמרו בלטביה, ומיעוטם ב[[רוסיה]] או ב[[ורשה]] (שם ביקר אדמו"ר הריי"צ באותה שנה). חלק מן המאמרים לא הגיעו לידי [[קה"ת]], ועל כן לא נדפסו בספר (ד"ה "צהר תעשה", "קטנתי", "אין עומדים להתפלל", "ועתה שמע", "ועשו לי מקדש" ו"זכור").

בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם חלק מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|מכתבים]] משנת [[תרפ"ח]], וסקירות קצרות ותיאורים שונים על אירועים שהתרחשו עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ח]].

הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] בר"ח [[סיון]] [[תשל"ח]], ובמהדורה שנייה (ללא שינוים) על ידי [[קה"ת]] - בשנת [[תשמ"ו]], ב"[[דפוס עזרא]]" על ידי הרב [[מרדכי שוסטרמן]].
*ספר המאמרים תרפ"ט
*ספר המאמרים תרצ"א
*ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ג
*ספר המאמרים תרצ"ו-תרצ"ז
*ספר המאמרים תרח"ץ
*ספר המאמרים תרצ"ט
*ספר המאמרים ש"ת
*ספר המאמרים תש"א
*ספר המאמרים תש"ב
*ספר המאמרים תש"ג
*ספר המאמרים תש"ד
*ספר המאמרים תש"ה
*ספר המאמרים תש"ו-תש"ז
*ספר המאמרים תש"ח
*ספר המאמרים תש"ט
*ספר המאמרים תש"י
*ספר המאמרים מלוקט - תשי"א
*קונטרס מאמרים - [[ת"ש]] - אידיש
===ספר המאמרים - אידיש===
[[תמונה:אידיש.jpg|left|thumb|150px|ספר המאמרים - אידיש]]
ספר המאמרים - [[אידיש]] כולל את המאמרים שנאמרו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] ופורסמו כשהם מתורגמים ל[[אידיש]], בירחון [[הקריאה והקדושה]], במדור "ילמדנו רבינו". הספר כולל חמישים ושלוש מאמרים. תרגומם של המאמרים נועדו עבור הציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]] ששפתו העיקרית הייתה [[אידיש]]. על תרגום המאמרים היו אחראים צוותי [[קה"ת]] ו[[הקריאה והקדושה]], בראשות [[הרבי]]. המתרגם הראשי היה העיתונאי אהרן לעוויט-הירש, אשר ידוע בשם "י. סגל".

הספר יצא לאור לראשונה על-ידי הוצאת [[קה"ת]] בחורף [[תש"ו]], לכבוד חגיגות יובל השישים וחמש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ה]]. בתחילת הספר הופיע הקדמה מיו"ר [[קה"ת]] (בתקופה ההיא) - [[הרבי]]. לאחר שנתיים בשנת [[תש"ח]], הדפיסה הוצאת [[קה"ת]] ב[[מינכן]], בראשות הרב [[דוד ברוומן]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]] את הספר עבור היהודים שהתגוררו באותה עת במחנות הפליטים בגרמניה. בשנים [[תשט"ז]], [[תשכ"ח]] ו[[תשמ"ו]] הדפיסה הוצאת [[קה"ת]] ב[[קראון הייטס]] שלוש מהדורות צילום של הספר. בשנת [[תשס"ד]] הדפיסה קה"ת מהדורת צילום של הספר, אך הוסיפה לה מפתח עניינים בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]].

בשנת [[תשע"ג]] תורגם הספר כולו ללשון הקודש על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] ור' אברהם וואלף. ונערך על ידי ר' שלמה מאיר מארק.

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

===ספר המאמרים - קונטרסים===
סדרת 'ספר המאמרים קונטרסים' כוללת שלשה חלקים, בהם אוגדו המאמרים שיצאו לאור בקונטרסים על ידי האדמו"ר הריי"צ (מאז היציאה מ[[רוסיה]]) בין השנים [[תרפ"ח]]-[[תשי"א]]. בספר, הקונטרסים נדפסו באופן כללי במתכונתם המקורית, וצורפו אליהם גם ההוספות שנלוו אליהם בהוצאה לאור המקורית, בהן ליקוטי הנהגות וקטעי שיחות של אדמו"ר הריי"צ, שנערכו על ידי [[הרבי]].

מהקונטרסים, הושמטו שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ שכבר נדפסו בסדרת [[לקוטי דיבורים]], ומסיבה זו לא הודפסו בסדרה זו הקונטרסים שכללו שיחות בלבד.

הסדרה החלה לצאת לאור בשנת [[תשכ"ב]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - באתר היברו-בוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - באתר היברו-בוקס
*{{היברובוקס||ספר המאמרים - ה'תרצ"ט-ה'ש"ת|58835}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

היכל הבעש"ט (גיליון)

2019-08-15T15:05:50Z

80.70.77.150: עידכון

[[קובץ:היכל הבעל שם טוב.jpg|left|thumb|250px|שער גליון ל"ו, [[כסלו]] [[תשע"ה]]]]
'''היכל ה[[בעל שם טוב]]''' הינו כתב עת "מאסף למשנת החסידות, תולדותיה וגנזיה"; עד לשנת [[תשע"ה]] יצא לאור על ידי [[היכל מנחם (בורו פארק)]], ובשנת [[תשע"ט]] התחדשה הופעתו על ידי "מכון הבעש"ט".

הגליון הראשון יצא לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]].

בתוכן ישנם המדורים הקבועים: מגנזי ההיכל; מעיין החסידות; אגרות הצדיקים; אור בהיכל; אלה תולדות; דרכי החסידים; משולחן הספרים; תגובות וזוטות.

במהלך השנים התפרסמו בו חשיפות רבות שהכו גלים בעולם החסידות. מביניהם יש לציין [[בית רבי]] במהדורא קמא, "יסוד העבודה" ([[חסידות סלונים]]) במהדורא קמא ועוד. כמו כן התפרסמו סדרות מאמרים המבארים נושאים יסודיים בחסידות (מאת הרב [[יואל כהן]] והרב נחום גרינוואלד), מאמרים רבים של בירור מנהגי החסידים, וסדרה מיוחדת מאת הרב [[עמרם בלוי]] על תולדות בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובניהם.

אחר גיליון ל"ו (כסלו תשע"ה) הופסקה הופעתו, והתחדשה בשנת [[תשע"ט]] על ידי "מכון הבעש"ט", כשעל הכריכה נכתב "היכל הבעש"ט - המחודש"; מאז יצאו גליונות ל"ז (חורף תשע"ט) ול"ח (קיץ תשע"ט).

==חברי המערכת==

יושב ראש - הרב [[יעקב לייב אלטיין]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]]

עורך אחראי - הרב [[גדליה אוברלנדר]] רב דביהמ"ד "היכל מנחם" - מאנסי,

עורך כללי - הרב [[נחום גרינוולד]].

יועץ למערכת - [[דוד אולידורט]]

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

החיינו א-ל (ניגון)

2019-08-08T22:02:46Z

80.70.77.150: ראה בצילום מהקוה"ק

[[קובץ:שיר הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום השיר כפי שהופיע בגליון הראשון של [[בטאון הקריאה והקדושה]], בראשו כנתב: "ערב [[ראש השנה]] ה'תש"א; ערב יום הכפורים; ערב חג הסוכות; ואיה"ש ערב גאולת ישראל"]]
הניגון '''החיינו א-ל''' הוא שיר העוסק ב{{ה|גאולה העתידה}} שפורסם בגליון הראשון של בטאון [[הקריאה והקדושה]] שיצא לאור בהוראת והכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]].

באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: "ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה".

הלחן המקובל כיום לניגון זה, הולחן על ידי [[ישראל דוד רוזנברג]] שהיה אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]]. הלחן של הניגון הושר אצל [[הרבי הריי"ץ]] ב[[התוועדות הרבי|התוועדות]], אולם לא נהנה מכך{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]].}}.

==מילות השיר==
{{ציטוט|תוכן=
'''ה'''חיינו א-ל עד מועד{{ש}}
'''י'''תגלה עוזר וסועד{{ש}}{{ש}}
'''א'''ריאל יקום כלביא{{ש}}
'''ג'''אולתך לנו להביא{{ש}}
'''ש'''בותנו להשיב לארץ{{ש}}
'''ת'''ולדתו מבני פרץ{{ש}}{{ש}}
'''ה'''וא מלך והוא משוח{{ש}}
'''ב'''על זרוע וגם איש רוח{{ש}}
'''ו'''הוא בא ועד קט יתעלה{{ש}}
'''נ'''צחונו חיש יתגלה{{ש}}{{ש}}
'''ח'''זקנו א-ל עד בואו{{ש}}
'''י'''ום יחשוף גואל זרועו{{ש}}
'''ש'''נזכה וכן נשיח{{ש}}
'''מ'''חבלי המשיח{{ש}}{{ש}}
'''ת'''קיפים ירדו דומה{{ש}}
'''א'''ותנו השאיר לאומה{{ש}}
'''י'''חיינו מיומיים{{ש}}
'''ב'''שלישי נמצא חיים
}}

==ביאור השיר עם מקורות{{הערה|הביאור נועד להבנת מילות השיר, וייתכן ונפלו בו שגיאות, או שניתן להבין אותו גם באופנים נוספים.}}==
'''החיינו א-ל עד מועד''' - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד{{הערה|תהלים קב, יד: "כי עת לחננה כי בא מועד".}},
:כאשר '''יתגלה עוזר וסועד''' הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר{{הערה|בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) "ועזר מצריו תהיה". ובפירוש אור החיים על הפסוק: "פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) "כשלו ואין עוזר".}},

'''אריאל יקום כלביא''' - [[הקב"ה]] המכונה אריאל{{הערה|כמאמר חז"ל (פסיקתא רבתי, כז) שהחורבן הגיע על "שבטלו דבריו של אריאל".}}, יקום כאריה ויושיע אותנו{{הערה|על דרך לשון הפסוק: "הן עם כלביא יקום".}},
:'''גאולתך לנו להביא''',

'''שבותנו להשיב לארץ''' את גלותנו{{הערה|ראו במפרשי המקרא לתהלים (קכו, ד): "שובה ה' את שבותנו", שהוא מלשון שבי (מצודת ציון) וגלות (רד"ק).}} תשיב לארץ הקודש,
:על ידי מלך המשיח ש'''תולדתו מבני פרץ''' בן יהודה{{הערה|כמאמר חז"ל שבשונה מכל התנ"ך שמופיע 'תולדת' בכתיב חסר, נאמר בפרץ "אלה תולדות פרץ" היות שממנו יצא מלך המשיח, וכן דרשו על הפסוק "עלה הפורץ לפניהם" שמלך המשיח מכונה בשם פורץ היות והוא מתולדותיו (פסיקתא זוטרתא, בראשית לח).}}

'''הוא מלך והוא משוח''' שלכן הגואל נקרא בשם 'משיח', על שם המשיחה בשמן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=212&hilite= לקו"ש חכ"ג ע' 197 הערה 59], שהשם "משיח" הוא על שם המשיחה.}}
:'''בעל זרוע''' - חלק מפעולותיו נעשות בכוח ובכפיה{{הערה|כלשון הרמב"ם (הל' מלך המשיח פי"א ה"ד) "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה". ובדומה לזה כתב לגבי מלך בכלל (שם פ"ד ה"י) שמגמתו ומחשבתו "לשבור זרוע הרשעים".}} '''וגם איש רוח''' - משיח יעסוק גם בהרמת מצבם הרוחני של ישראל{{הערה|בלשון הכתוב (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] רוח דעת ויראת ה'".}}

ומכיון שמלך המשיח פועל עוד קודם התגלותו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ח פרשת בלק (ב), פרשת תזריע מצורע [[תנש"א]] ס"ח. ועוד. וראה בהרחבה ב'קונטרס התגלות משיח' לרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].}} '''והוא בא''' כבר בלשון עבר, '''ועד קט יתעלה''' ועוד זמן קצר יתעלה ממדרגת '[[חזקת משיח]]' למדרגת '[[משיח ודאי]]',
:וזה יקרה כאשר '''נצחונו חיש יתגלה''', שהרי התגלותו כמשיח תלויה בכך שינצח כל האומות{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד': "אם עשה והצליח, ונצח כל האומות.. הרי זה משיח ודאי".}}

אלא שהיות ויתכן והדבר יארך זמן, אנו מבקשים: '''חזקנו א-ל עד בואו''' של משיח
:עד אשר יגיע היום בו '''יום יחשוף גואל זרועו'''{{הערה|מטבע לשון זו שאולה מהפסוק שנאמר בנבואת הגאולה (ישעיה נב, י): "חשף ה' את זרוע קודשו".}}.

וכאשר תקוים בקשתנו זו, ונזכה לחזות בבוא גואל, אזי '''שנזכה וכן נשיח''' - לשוחח על חלק מהמאורעות שיתרחשו
:ונזכה לספר על חלק ממה שיארע '''מחבלי המשיח'''{{הערה|גאולת עם ישראל משולה ללידה, וכמו שהאשה סובלת [[יסורים]] נוראיים בחבלי הלידה ברגעים האחרונים שקודם יציאת התינוק לאויר העולם, כך גם בני ישראל יעברו טלטלות קשות ונוראות בערב הגאולה, המכונים בספרות התורנית בשם 'חבלי משיח', על יסוד הפסוק בישעיה העוסק בנבואות הגאולה (כו, יז): "כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה".}}, וכמו שמפרט בסיום השיר, שנזכה לספר כיצד

אומות העולם המכונים '''תקיפים'''{{הערה|ראה ברד"ק על תהלים (כב, יג): "סבבוני פרים - והוא [[משל]] לאויבים הדשנים והתקיפים והרשעים".}}, יאבדו מהעולם ו'''ירדו דומה'''{{הערה|וכמו שכתוב בתהלים (קטו, יז): "לא המתים יהללו.. ולא כל יורדי דומה", וכמו שפירשו מפרשי המקרא שהוא "מקום כריתות וארץ גזירה" (אבן עזרא), וכן "הקבר שהגוף בו כמו אבן" (רד"ק).}}.
: ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק '''אותנו השאיר לאומה'''

וכאשר תבוא הגאולה '''יחיינו מיומיים'''{{הערה|כלשון הפסוק (הושע ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".}}, שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו{{הערה|כפירוש רש"י על הפסוק.}}
:ודווקא '''בשלישי''' שהיא הגאולה השלישית, '''נמצא חיים''' חיים אמיתיים וחיים נצחיים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/musicnews/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6/ שיר הגאולה להאזנה] {{אודיו}}{{אינפו}} מתוך מחזמר "להט החרב המתהפכת" של [[תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל]]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=753 מנגינת 'החיינו א-ל' בביצועו של ירון גרשובסקי] {{אודיו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]

תבנית:אוצר החכמה

2019-04-12T11:35:13Z

80.70.77.150: עדכון מוויקיפדיה

<includeonly>{{#if:{{{1|}}}|{{{1}}}, ‏|}}[https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1&book={{{3}}}{{#if:{{{עמוד|}}}|&pagenum={{{עמוד}}}}} {{{2}}}]{{#if:{{{4|}}}|, {{{4}}}}}{{#if:{{{5|}}}||, באתר [[אוצר החכמה]]}}{{#if:{{{עמוד|}}}|{{#חשב תנאי:{{{עמוד|}}}>40|{{רווח קל}}<small>(הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)</small>}}}}</includeonly><noinclude>
זוהי תבנית קישור לספר באתר [[אוצר החכמה]], המכיל מהדורות סרוקות של ספרי יהדות.

האתר פתוח למנויים, ומי שאינם מנויים יכולים לעיין ב-40 עמודים ראשונים של כל ספר. בכל מקרה שבו הספר מופיע באתר [[HebrewBooks]], הפתוח לכל, יש להעדיף את [[תבנית:HebrewBooks|הקישור לאתר HebrewBooks]].

==פרמטרים==
הפרמטרים מבוססי מיקום, כלומר חובה להשאיר סימן "|" במקרה דילוג
*פרמטר 1: שם המחבר (אופציונלי, כגון ברשימת ספרים שחיבר נשוא הערך)
*פרמטר 2: שם הספר
*פרמטר 3: מספר ספר סידורי (כפי שמופיע ב-URL)
*פרמטר 4: מלל נוסף (למשל תאריך פרסום) (אופציונלי)
*פרמטר 5: הערך "ללא" יגרום לכך שהקישור יוצג ללא הסיומת "באתר אוצר החכמה" (אופציונלי, ובדרך כלל מיותר)
*הפרמטר "עמוד=" הוא פרמטר אופציונלי המשמש לקישור לעמוד מסוים בספר. מספר העמוד שיינתן כאן הוא זה המוצג ב-URL ולא זה המודפס בספר.

==דוגמאות==
{| class="wikitable" border="1"
! קוד ויקי
! תוצאה
|-
| <nowiki>{{אוצר החכמה|אברהם אהרן יודעלאָוויץ|אב בחכמה|103967}}</nowiki>
| {{אוצר החכמה|אברהם אהרן יודעלאָוויץ|אב בחכמה|103967}}
|-
| <nowiki>{{אוצר החכמה|הרב [[משה פיינשטיין]]|מכתב אודות הישיבה|157156|בתוך קובץ "קול התורה", ע, לונדון תשעא, עמ' 12|עמוד=12}}</nowiki>
| {{אוצר החכמה|הרב [[משה פיינשטיין]]|מכתב אודות הישיבה|157156|בתוך קובץ "קול התורה", ע, לונדון תשעא, עמ' 12|עמוד=12}}
|-
| <nowiki>{{אוצר החכמה|אברהם אהרן יודעלאָוויץ|אב בחכמה|103967||ללא}}</nowiki>
| {{אוצר החכמה|אברהם אהרן יודעלאָוויץ|אב בחכמה|103967||ללא}}
|-
| <nowiki>{{אוצר החכמה|אבא מרדכי ברמן|מועד לאדם ומועד לבהמה|157156|בתוך קובץ "קול התורה", ע, לונדון תשעא, עמ' מ"א|עמוד=41}}</nowiki>
| {{אוצר החכמה|אבא מרדכי ברמן|מועד לאדם ומועד לבהמה|157156|בתוך קובץ "קול התורה", ע, לונדון תשעא, עמ' מ"א|עמוד=41}}
|}

[[קטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - יהדות|אוצר החכמה]]<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"suggested": true,
"label": "שם המחבר"
},
"2": {
"type": "string",
"required": true,
"label": "שם הספר"
},
"3": {
"type": "number",
"required": true,
"label": "זיהוי הספר"
},
"4": {
"label": "מלל נוסף (למשל תאריך פרסום)"
},
"5": {
"label": "ללא"
},
"עמוד": {
"type": "number",
"label": "מספר עמוד"
}
},
"format": "inline"
}
</templatedata>
</noinclude>

דב מנחם דוברוסקין

2019-04-12T10:56:09Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 320144 של 84.118.209.53 (שיחה) השחתה

[[קובץ:דברוסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דברוסקין ([[תשע"ג]])]]
הרב '''דוב מנחם דוברוסקין''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1972) הינו [[משפיע]] [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש בכל רחבי הארץ. שימש כאחד ה'[[חוזר|חוזרים]]' וה'[[הנחה|מניחים]]' של שיחותיו של הרבי.

==תולדות חיים==
הרב דוב נולד ב[[חיפה]] ל[[חיים אהרון דוברוסקין|חיים אהרון]] וביילא דוברוסקין ב[[י"ב כסלו]] [[תשל"ב]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז), ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבארה"ב, ובחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-770.

בעקבות כשרונותיו הברוכים, שותף בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[הנחה|מניחים]] של [[שיחה|שיחותיו של הרבי]], בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]].

בקיץ של שנת [[תשנ"א]] כאשר הרבי עורר על החשיבות ב[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני גאולה ומשיח]], ערך דף מקורות בו ציין את שיחותיו של הרבי בעניני גאולה ומשיח שנדפסו בסדרת הספרים [[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=דף זה היווה את הבסיס לעריכת הסדרה [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}.

בשנת [[תשנ"ה]] [[נשא את]] מרת לאה שיינא, בתו של ר' [[דובער וילנקין]] מ[[כפר חב"ד]] במשך מספר שנים שימש כ[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. ובסוף שנות הנו"נים התיישב ב[[מגדל העמק]] שם הצטרף לצוות ה[[משפיע|משפיעים]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה גדולה]].

==פעילות ציבורית==
הרב דוברוסקין ניחן בשפה רהוטה, ובכשרון הסברה מרתק, והוא מוסר בקביעות בביתו שבמגדל העמק שיעורים בחסידות למקורבים, ופעם בשבוע מוסר שיעור ב[[בית הכנסת]] חב"ד ב[[קרית אתא]], ובמקביל, חבר בארגון המרצים החב"דיים [[פרדס (ארגון הסברה)|פרדס]] ומוסר הרצאות ומתוועד במועדים חסידיים בכל רחבי הארץ.

במהלך השנים התמנה לרב ה[[תלמוד תורה]] ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|מגדל העמק]], ומידי מספר חודשים הוא בוחן בעל פה את תלמידי הכיתות הגבוהות במקצועות הקודש.

עם הקמתו של [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק#בית כנסת לצעירים|בית הכנסת לצעירים]] בבנין התלמוד תורה בשנת [[תשע"ג]], התמנה כ[[משפיע]] בית הכנסת.

הרב מוסר שיעורים קבועים בספר התניא במספר מקומות בארץ ובתוכם השיעור המרכזי בחיפה בכולל חסידות שהוקם ע"י שליח הרבי הרב משה מנחם מענדל פבזנר, השיעור סוחף אנשים רבים מציבורים מגוונים המתגוררים בשכונת הדר ובסמיכות לה.

שיעורי הרב מוקלטים בקו טלפון ייחודי להאזנה בשעות הפנאי ובנהיגה ברכב מספר הטלפון להאזנה הוא: 0772611166 הרב רואה בקו הטלפון שליחות מיוחדת בהגעה לציבורים שאינם משתמשים באופציה המקוונת, מדי חודש נרשמות עשרות אלפי דקות האזנה לקו.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור VOD|budru}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52696 "מה עושים כשיש קושיות מדוע משיח לא בא?"] {{וידאו}} - אתר COL.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3511 מגילת איכה בראייה חיובית] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://teima.co.il/ אתר המרכז מעל 450 שיעורים של הרב]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דוברוסקין דוב מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:חוזרים]]

שיחת משתמש:80.70.77.150

2019-04-07T14:46:07Z

80.70.77.150: הפניה לדף שיחת משתמש:א.ב. קיסר

#הפניה [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר]]

גזירות ת"ח ות"ט

2019-04-07T14:43:07Z

80.70.77.150: שחזור השחתות

[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים ל[[קייב]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]]
'''גזירות ת"ח ות"ט''' (נקראות גם בשם '''פרעות חמיילנצקי''') היו סדרת פוגרומים אכזריים שנערכו ב[[יהודי]] [[אוקראינה]] כחלק מהתקוממות כללית של ה[[קוזאקים]] על פגיעה בזכויות שהובטחו להם, כאשר היהודים שנקלעו למלחמה לא להם נטבחו ועונו על ידי הצדדים הלוחמים השונים. למרות שרובם של הפרעות התרכזו בין [[חג הפורים]] של שנת [[ת"ח]] ל[[חודש אב]] [[ת"ט]], נמשכו הפוגרומים גם לאחר מכן, ועד שנת [[תי"ז]] עדיין אירעו מידי מספר חודשים פוגרומים ומעשי ביזה בקהילות היהודיות ברחבי [[אוקראינה]] ו[[פולין]].

במהלך הפרעות מאות אלפי יהודים יהודים נרצחו במיתות משונות או מתו במגיפות, ואחרים שהצליחו להימלט, נותרו ללא פרנסה, וללא רכוש. אלו שנתפסו אולצו להמיר את דתם, או שנמכרו לעבדים.

==הרקע לפרעות==
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי [[קוזאקים]]. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

==מהלך ההתרחשויות==
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]].

בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה.

בעיצומם של הפרעות החלה פעילותו של משיח השקר [[שבתאי צבי]] שטען שהפרעות המבוצעות ביהודים הם [[חבלי משיח]], ובהמשך גם החל לטעון כי הוא מלך המשיח. ההמון נהה אחריו מתוך ציפיה חזקה להתגלות, אך גדולי הרבנים של אותה תקופה התנגדו לו והתייחסו אליו כאל שקרן ואוחז עיניים, דבר שהוכח באופן ודאי לאחר שהמיר את דתו והתאסלם.

בספרות התורנית קיבלו הפרעות התייחסות רחבה, ואחד מהטעמים למנהגי האבילות בימי [[ספירת העומר]] לאחר [[ל"ג בעומר]] הוא מכיון שב[[חודש אייר]] אירעו עיקר הפרעות והרציחות.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]

גזירות ת"ח ות"ט

2019-04-07T14:41:57Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 317894 של כתית למאור (שיחה)

'''גזירות ת"ח-ת"ט''' היו פרעות המוניות בקהילות ישראל במזרח פולין בשנים 1649-1648. (שנת ת"ח-ת"ט) שערכו קוזאקים ואיכרים אוקראינים. בתקופה זו התפשט היישוב היהודי בפולין ורבתה חשיבותו בפיתוח הערים ובאיוש תפקידי מנהל וכלכלה בכפרים. היהודים היוו מעמד ביניים, בין האצילים הפולנים ובין האוקראינים המשועבדים. האוקראינים ראו ביהודים נציגי האדון הפולני נוספה למתיחות חברתית זו שנאתם הדתית ליהודים. האוקראינים, ובראשם בוגדאן חמיילניצקי, כרתו ברית עם הטאטארים שישבו בדרום אוקראינה ומרדו בפולנים. תוך כדי המרד פרעו הקוזאקים והטאטארים ביהודים באכזריות רבה. רכושם נשדד, קודשים חוללו, יהודים נשחטו,נשים נאנסו וילדים נהרגו בזרועות אמותיהם. רבים נמכרו לעבדות, יהודים רבים נהרגו על קידוש השם ורבים אחרים המירו דתם על מנת להינצל. גל הפרעות החל ביישובי היהודים שממזרח לנהר דניפר והתפשטו למערב הנהר, לגבול ביילורוסיה, וולין ולבוב. בעיר נמירוב נטבחו היהודים לאחר שסירבו להמיר דתם, בעיר טולצין בגדו חיילי המשמר הפולנים ביהודים, שעל שלומם הופקדו, והסגירו את היהודים בתמורה להצלת חייהם. בלבוב לקחו היהודים חלק פעיל בהגנת העיר. הפרעות הביאו עמם מכלול בעיות שזמן רב עוד עסקה יהדות פולין בפתרונן: התרת עגונות, שאלת ילדי הנשים שנאנסו, פדיון יהודים שנמכרו לעבדות, החזרת אנוסים לחיק היהדות וגורל אלפי הפליטים. קהילות ישראל כולן, ובייחוד קהילת קושטא, נתנו יד למבצע פדיון השבויים. מבצע זה הגביר את הסולידריות הכלל יהודית ואת השותפות בין קהילות הספרדים לקהילות האשכנזים. על פי תעודות התקופה נהרגו בפרעות כ-100,000 יהודים ונהרסו כ-300 יישובים. ההיסטוריונים חלוקים בדיעותיהם בדבר השפעת גזירות ת"ח-ת"ט על התפתחותה והתפשטותה של התנועה השבתאית כ-16 שנה לאחר מכן (ראה שבתאי צבי). אך הכל מסכימים שהגזירות הביאו לעיסוק בתחום המוסרי בספרות התקופה והכשירו את הקרקע להלכי-רוח משיחיים חזקים.

כרגע באתר 145 מבקרים

==הרקע לפרעות==
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי [[קוזאקים]]. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

==מהלך ההתרחשויות==
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]].

בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה.

בעיצומם של הפרעות החלה פעילותו של משיח השקר [[שבתאי צבי]] שטען שהפרעות המבוצעות ביהודים הם [[חבלי משיח]], ובהמשך גם החל לטעון כי הוא מלך המשיח. ההמון נהה אחריו מתוך ציפיה חזקה להתגלות, אך גדולי הרבנים של אותה תקופה התנגדו לו והתייחסו אליו כאל שקרן ואוחז עיניים, דבר שהוכח באופן ודאי לאחר שהמיר את דתו והתאסלם.

בספרות התורנית קיבלו הפרעות התייחסות רחבה, ואחד מהטעמים למנהגי האבילות בימי [[ספירת העומר]] לאחר [[ל"ג בעומר]] הוא מכיון שב[[חודש אייר]] אירעו עיקר הפרעות והרציחות.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]

גזירות ת"ח ות"ט

2019-04-07T14:40:44Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 319977 של 2.55.157.242 (שיחה)

'''גזירות ת"ח-ת"ט''' היו פרעות המוניות בקהילות ישראל במזרח פולין בשנים 1649-1648. (שנת ת"ח-ת"ט) שערכו קוזאקים ואיכרים אוקראינים. בתקופה זו התפשט היישוב היהודי בפולין ורבתה חשיבותו בפיתוח הערים ובאיוש תפקידי מנהל וכלכלה בכפרים. היהודים היוו מעמד ביניים, בין האצילים הפולנים ובין האוקראינים המשועבדים. האוקראינים ראו ביהודים נציגי האדון הפולני נוספה למתיחות חברתית זו שנאתם הדתית ליהודים. האוקראינים, ובראשם בוגדאן חמיילניצקי, כרתו ברית עם הטאטארים שישבו בדרום אוקראינה ומרדו בפולנים. תוך כדי המרד פרעו הקוזאקים והטאטארים ביהודים באכזריות רבה. רכושם נשדד, קודשים חוללו, יהודים נשחטו,נשים נאנסו וילדים נהרגו בזרועות אמותיהם. רבים נמכרו לעבדות, יהודים רבים נהרגו על קידוש השם ורבים אחרים המירו דתם על מנת להינצל. גל הפרעות החל ביישובי היהודים שממזרח לנהר דניפר והתפשטו למערב הנהר, לגבול ביילורוסיה, וולין ולבוב. בעיר נמירוב נטבחו היהודים לאחר שסירבו להמיר דתם, בעיר טולצין בגדו חיילי המשמר הפולנים ביהודים, שעל שלומם הופקדו, והסגירו את היהודים בתמורה להצלת חייהם. בלבוב לקחו היהודים חלק פעיל בהגנת העיר. הפרעות הביאו עמם מכלול בעיות שזמן רב עוד עסקה יהדות פולין בפתרונן: התרת עגונות, שאלת ילדי הנשים שנאנסו, פדיון יהודים שנמכרו לעבדות, החזרת אנוסים לחיק היהדות וגורל אלפי הפליטים. קהילות ישראל כולן, ובייחוד קהילת קושטא, נתנו יד למבצע פדיון השבויים. מבצע זה הגביר את הסולידריות הכלל יהודית ואת השותפות בין קהילות הספרדים לקהילות האשכנזים. על פי תעודות התקופה נהרגו בפרעות כ-100,000 יהודים ונהרסו כ-300 יישובים. ההיסטוריונים חלוקים בדיעותיהם בדבר השפעת גזירות ת"ח-ת"ט על התפתחותה והתפשטותה של התנועה השבתאית כ-16 שנה לאחר מכן (ראה שבתאי צבי). אך הכל מסכימים שהגזירות הביאו לעיסוק בתחום המוסרי בספרות התקופה והכשירו את הקרקע להלכי-רוח משיחיים חזקים.

==הרקע לפרעות==
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי [[קוזאקים]]. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

==מהלך ההתרחשויות==
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]].

בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה.

בעיצומם של הפרעות החלה פעילותו של משיח השקר [[שבתאי צבי]] שטען שהפרעות המבוצעות ביהודים הם [[חבלי משיח]], ובהמשך גם החל לטעון כי הוא מלך המשיח. ההמון נהה אחריו מתוך ציפיה חזקה להתגלות, אך גדולי הרבנים של אותה תקופה התנגדו לו והתייחסו אליו כאל שקרן ואוחז עיניים, דבר שהוכח באופן ודאי לאחר שהמיר את דתו והתאסלם.

בספרות התורנית קיבלו הפרעות התייחסות רחבה, ואחד מהטעמים למנהגי האבילות בימי [[ספירת העומר]] לאחר [[ל"ג בעומר]] הוא מכיון שב[[חודש אייר]] אירעו עיקר הפרעות והרציחות.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]

גזירות ת"ח ות"ט

2019-04-07T14:40:07Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 319978 של 2.55.157.242 (שיחה)

בכפרים. היהודים היוו מעמד ביניים, בין האצילים הפולנים ובין האוקראינים המשועבדים. האוקראינים ראו ביהודים נציגי האדון הפולני נוספה למתיחות חברתית זו שנאתם הדתית ליהודים. האוקראינים, ובראשם בוגדאן חמיילניצקי, כרתו ברית עם הטאטארים שישבו בדרום אוקראינה ומרדו בפולנים. תוך כדי המרד פרעו הקוזאקים והטאטארים ביהודים באכזריות רבה. רכושם נשדד, קודשים חוללו, יהודים נשחטו,נשים נאנסו וילדים נהרגו בזרועות אמותיהם. רבים נמכרו לעבדות, יהודים רבים נהרגו על קידוש השם ורבים אחרים המירו דתם על מנת להינצל. גל הפרעות החל ביישובי היהודים שממזרח לנהר דניפר והתפשטו למערב הנהר, לגבול ביילורוסיה, וולין ולבוב. בעיר נמירוב נטבחו היהודים לאחר שסירבו להמיר דתם, בעיר טולצין בגדו חיילי המשמר הפולנים ביהודים, שעל שלומם הופקדו, והסגירו את היהודים בתמורה להצלת חייהם. בלבוב לקחו היהודים חלק פעיל בהגנת העיר. הפרעות הביאו עמם מכלול בעיות שזמן רב עוד עסקה יהדות פולין בפתרונן: התרת עגונות, שאלת ילדי הנשים שנאנסו, פדיון יהודים שנמכרו לעבדות, החזרת אנוסים לחיק היהדות וגורל אלפי הפליטים. קהילות ישראל כולן, ובייחוד קהילת קושטא, נתנו יד למבצע פדיון השבויים. מבצע זה הגביר את הסולידריות הכלל יהודית ואת השותפות בין קהילות הספרדים לקהילות האשכנזים. על פי תעודות התקופה נהרגו בפרעות כ-100,000 יהודים ונהרסו כ-300 יישובים. ההיסטוריונים חלוקים בדיעותיהם בדבר השפעת גזירות ת"ח-ת"ט על התפתחותה והתפשטותה של התנועה השבתאית כ-16 שנה לאחר מכן (ראה שבתאי צבי). אך הכל מסכימים שהגזירות הביאו לעיסוק בתחום המוסרי בספרות התקופה והכשירו את הקרקע להלכי-רוח משיחיים חזקים.

==הרקע לפרעות==
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי [[קוזאקים]]. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

==מהלך ההתרחשויות==
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]].

בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה.

בעיצומם של הפרעות החלה פעילותו של משיח השקר [[שבתאי צבי]] שטען שהפרעות המבוצעות ביהודים הם [[חבלי משיח]], ובהמשך גם החל לטעון כי הוא מלך המשיח. ההמון נהה אחריו מתוך ציפיה חזקה להתגלות, אך גדולי הרבנים של אותה תקופה התנגדו לו והתייחסו אליו כאל שקרן ואוחז עיניים, דבר שהוכח באופן ודאי לאחר שהמיר את דתו והתאסלם.

בספרות התורנית קיבלו הפרעות התייחסות רחבה, ואחד מהטעמים למנהגי האבילות בימי [[ספירת העומר]] לאחר [[ל"ג בעומר]] הוא מכיון שב[[חודש אייר]] אירעו עיקר הפרעות והרציחות.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]

גזירות ת"ח ות"ט

2019-04-07T14:39:51Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 319979 של 2.55.157.242 (שיחה)

בכפרים. היהודים היוו מעמד ביניים, בין האצילים הפולנים ובין האוקראינים המשועבדים. האוקראינים נשחטו,נשים נאנסו וילדים נהרגו בזרועות אמותיהם. רבים נמכרו לעבדות, יהודים רבים נהרגו על קידוש השם ורבים אחרים המירו דתם על מנת להינצל. גל הפרעות החל ביישובי היהודים שממזרח לנהר דניפר והתפשטו למערב הנהר, לגבול ביילורוסיה, וולין ולבוב. בעיר נמירוב נטבחו היהודים לאחר שסירבו להמיר דתם, בעיר טולצין בגדו חיילי המשמר הפולנים ביהודים, שעל שלומם הופקדו, והסגירו את היהודים בתמורה להצלת חייהם. בלבוב לקחו היהודים חלק פעיל בהגנת העיר. הפרעות הביאו עמם מכלול בעיות שזמן רב עוד עסקה יהדות פולין בפתרונן: התרת עגונות, שאלת ילדי הנשים שנאנסו, פדיון יהודים שנמכרו לעבדות, החזרת אנוסים לחיק היהדות וגורל אלפי הפליטים. קהילות ישראל כולן, ובייחוד קהילת קושטא, נתנו יד למבצע פדיון השבויים. מבצע זה הגביר את הסולידריות הכלל יהודית ואת השותפות בין קהילות הספרדים לקהילות האשכנזים. על פי תעודות התקופה נהרגו בפרעות כ-100,000 יהודים ונהרסו כ-300 יישובים. ההיסטוריונים חלוקים בדיעותיהם בדבר השפעת גזירות ת"ח-ת"ט על התפתחותה והתפשטותה של התנועה השבתאית כ-16 שנה לאחר מכן (ראה שבתאי צבי). אך הכל מסכימים שהגזירות הביאו לעיסוק בתחום המוסרי בספרות התקופה והכשירו את הקרקע להלכי-רוח משיחיים חזקים.

==הרקע לפרעות==
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי [[קוזאקים]]. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

==מהלך ההתרחשויות==
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]].

בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה.

בעיצומם של הפרעות החלה פעילותו של משיח השקר [[שבתאי צבי]] שטען שהפרעות המבוצעות ביהודים הם [[חבלי משיח]], ובהמשך גם החל לטעון כי הוא מלך המשיח. ההמון נהה אחריו מתוך ציפיה חזקה להתגלות, אך גדולי הרבנים של אותה תקופה התנגדו לו והתייחסו אליו כאל שקרן ואוחז עיניים, דבר שהוכח באופן ודאי לאחר שהמיר את דתו והתאסלם.

בספרות התורנית קיבלו הפרעות התייחסות רחבה, ואחד מהטעמים למנהגי האבילות בימי [[ספירת העומר]] לאחר [[ל"ג בעומר]] הוא מכיון שב[[חודש אייר]] אירעו עיקר הפרעות והרציחות.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]

גזירות ת"ח ות"ט

2019-04-07T14:39:35Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 319980 של 2.53.43.11 (שיחה)

דתם על מנת להינצל. גל הפרעות החל ביישובי הנהר, לגבול ביילורוסיה, וולין ולבוב. בעיר נמירוב נטבחו היהודים לאחר שסירבו להמיר דתם, בעיר טולצין בגדו חיילי המשמר הפולנים ביהודים, שעל שלומם הופקדו, והסגירו את היהודים בתמורה להצלת חייהם. בלבוב לקחו היהודים חלק פעיל בהגנת העיר. הפרעות הביאו עמם מכלול בעיות שזמן רב עוד עסקה יהדות פולין בפתרונן: התרת עגונות, שאלת ילדי הנשים שנאנסו, פדיון יהודים שנמכרו לעבדות, החזרת אנוסים לחיק היהדות וגורל אלפי הפליטים. קהילות ישראל כולן, ובייחוד קהילת קושטא, נתנו יד למבצע פדיון השבויים. מבצע זה הגביר את הסולידריות הכלל יהודית ואת השותפות בין קהילות הספרדים לקהילות האשכנזים. על פי תעודות התקופה נהרגו בפרעות כ-100,000 יהודים ונהרסו כ-300 יישובים. ההיסטוריונים חלוקים בדיעותיהם בדבר השפעת גזירות ת"ח-ת"ט על התפתחותה והתפשטותה של התנועה השבתאית כ-16 שנה לאחר מכן (ראה שבתאי צבי). אך הכל מסכימים שהגזירות הביאו לעיסוק בתחום המוסרי בספרות התקופה והכשירו את הקרקע להלכי-רוח משיחיים חזקים.

==הרקע לפרעות==
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי [[קוזאקים]]. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

==מהלך ההתרחשויות==
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]].

בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה.

בעיצומם של הפרעות החלה פעילותו של משיח השקר [[שבתאי צבי]] שטען שהפרעות המבוצעות ביהודים הם [[חבלי משיח]], ובהמשך גם החל לטעון כי הוא מלך המשיח. ההמון נהה אחריו מתוך ציפיה חזקה להתגלות, אך גדולי הרבנים של אותה תקופה התנגדו לו והתייחסו אליו כאל שקרן ואוחז עיניים, דבר שהוכח באופן ודאי לאחר שהמיר את דתו והתאסלם.

בספרות התורנית קיבלו הפרעות התייחסות רחבה, ואחד מהטעמים למנהגי האבילות בימי [[ספירת העומר]] לאחר [[ל"ג בעומר]] הוא מכיון שב[[חודש אייר]] אירעו עיקר הפרעות והרציחות.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]

שיחה:השמטות

2018-07-31T11:29:38Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 314687 של ליובאוויטשער (שיחה)

העתקה מגוף הערך, במצב כזה לא שייך להכניס לערך עצמו

'''השמטות''' הוא כינוי בקרב [[חסידי חב"ד]] לדברים שנשמטו מספרים שנדפסו למרות היותם בכתבי יד שמהם הודפסו הספרים.

ההשמטות נבעו מסיבות שונות, כגון ביטויים חריפים שנועדו ליחידי סגולה, או מפני היותם משנה ראשונה ועוד.

בין ההשמטות המפורסמות הם ה[[השמטות לתורת שלום]], שהושמטו על ידי [[הרבי]].

;;;יש המון השמטות, כל תורת מנחם מלא השמטות, כיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט,

;;;יש השמטות, שהם נשמטו בטעות, או שלא היה בידי המדפסים כאשר הדפסיו ספרים, לדעתי להחזיר הערך ולערוך אותו - כאשר אין ערך לא שייך לערוך אותו
תחזיר הערך יהי אפשר לערוך אותו, ואף להוסיף בו הרבה.[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]] 03:48, 12 ביולי 2018 (IST)

קטגוריה:מושגים בחסידות

שיחה:השמטות

2018-07-31T11:29:21Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 314688 של 80.70.77.150 (שיחה)

העתקה מגוף הערך, במצב כזה לא שייך להכניס לערך עצמו

'''השמטות''' הוא כינוי בקרב [[חסידי חב"ד]] לדברים שנשמטו מספרים שנדפסו למרות היותם בכתבי יד שמהם הודפסו הספרים.

ההשמטות נבעו מסיבות שונות, כגון ביטויים חריפים שנועדו ליחידי סגולה, או מפני היותם משנה ראשונה ועוד.{{שכח|שיע.ק}}

בין ההשמטות המפורסמות הם ה[[השמטות לתורת שלום]], שהושמטו על ידי [[הרבי]].

קטגוריה:מושגים בחסידות

:::יש המון השמטות, כל תורת מנחם מלא השמטות, כיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט,

:::יש השמטות, שהם נשמטו בטעות, או שלא היה בידי המדפסים כאשר הדפסיו ספרים, לדעתי להחזיר הערך ולערוך אותו - כאשר אין ערך לא שייך לערוך אותו
תחזיר הערך יהי אפשר לערוך אותו, ואף להוסיף בו הרבה.[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]] 03:48, 12 ביולי 2018 (IST)

שיחה:השמטות

2018-07-31T11:28:53Z

80.70.77.150:

העתקה מגוף הערך, במצב כזה לא שייך להכניס לערך עצמו

'''השמטות''' הוא כינוי בקרב [[חסידי חב"ד]] לדברים שנשמטו מספרים שנדפסו למרות היותם בכתבי יד שמהם הודפסו הספרים.

ההשמטות נבעו מסיבות שונות, כגון ביטויים חריפים שנועדו ליחידי סגולה, או מפני היותם משנה ראשונה ועוד.

בין ההשמטות המפורסמות הם ה[[השמטות לתורת שלום]], שהושמטו על ידי [[הרבי]].

קטגוריה:מושגים בחסידות {{שכח|שיע.ק}}

:::יש המון השמטות, כל תורת מנחם מלא השמטות, כיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט,

:::יש השמטות, שהם נשמטו בטעות, או שלא היה בידי המדפסים כאשר הדפסיו ספרים, לדעתי להחזיר הערך ולערוך אותו - כאשר אין ערך לא שייך לערוך אותו
תחזיר הערך יהי אפשר לערוך אותו, ואף להוסיף בו הרבה.[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]] 03:48, 12 ביולי 2018 (IST)

תימן

2018-07-25T17:54:41Z

80.70.77.150: ביטול גרסה 314291 של יעקב בן שמואל (שיחה), שים לב! המקור נמצא בפנים הערך בסופו

'''תימן''' היא מדינה בחצי האי ערב. במדינה חיה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בהיסטוריה היהודית.

==היסטוריה==

הקהילה היהודית בתימן מתקיימת, על פי המסורת, מאז חורבן [[בית ראשון]], ובני הקהילה מיוחסים לשבטי [[יהודה]] ו[[לוי]].

לאחר ש[[הרמב"ם]] עזר לביטול גזירות שהוטלו עליהם, נקשרו יהודי תימן לרמב"ם, התכתבו עמו, ואף קיבלוהו עליהם כמעין "מרא דאתרא". זרמים רבים ביהדות תימן הושפעו מ[[תורת הקבלה]], ונהגו על פיה, אך זרם קטן אחר, המכונה 'הדרדעים', הסתייג לחלוטין ממנה.

מנהגי ונוסחי תימן מתחלקים לשני זרמים מרכזיים: השאמי, אשר מבוסס על מנהגי ארץ ישראל, והבלדי, אשר נערך על ידי רבי יחיא צאלח, מחכמי תימן. נוסח הוא הנוסח המופיע בספר משנה תורה לרמב"ם.

==עליית יהודי תימן לארץ ישראל==

בשנת [[תרמ"ב]] עלתה קבוצה גדולה של יהודים מתימן ל[[ארץ ישראל]], העליה נקראה 'אעלה בתמ"ר', על שם הפסוק מ[[שיר השירים]] (בתמ"ר, בהיפוך אותיות = תרמ"ב).

עד לשנת [[תש"ח]], עלו כ-35,000 יהודים לארץ ישראל, שהיוו כ-40 % מיהודי תימן.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] החלו פרעות ביהודי תימן, ובעקבות כך עלו לארץ למעלה מ-50,000 יהודים נוספים.

===פעילות חב"דית בקרב העולים===

לאחר העליה לארץ ישראל, היו שניסו להעביר על דתם רבים מילדי עולי תימן, ולהעבירם לקיבוצים שאינם שומרי תורה ומצוות.

במכתב להנהלת [[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], הורה הרבי כיצד לפעול בקרב העולים, כדי לחזק בתורה ומצוות:

{{ציטוט|מקור=אגרות קודש ח”ד אגרת תתקמט|תוכן=ואם ישנם מקומות אשר על ידי גזירות בגלוי או בתחבולות מרמה רוצים ‘לאחוז בתי כנסיות ובתי מדרשות’ ל’השכיח חס ושלום את תורת הוי’ ומצוותיו ולהדיחם חס ושלום מאלוקות’ הנה צריך לדעת אשר בזמן הגזירה דוקא, כאשר רבו ההעלמות וההסתרים, עד אשר שמים אור לחושך […] אז דווקא נותנים כח מלמעלה להפוך את החושך לאור כי טוב”. וכאשר נשמור - עד למסירת נפש - על הקטנים והקטנות, הרי על פי לשון המדרש, כשיש קטנים, יש גדולים, יש חכמים, יש זקנים, יש תורה, יש בתי כנסיות ובתי מדרשות}}

כחלק מהחברה זו, נקלטו בישיבה בלוד שמונים תלמידים יוצאי תימן. הישיבה אף נקראה באופן רשמי 'ישיבה לעולי רוסיה ותימן'.

ארגון '[[יד לאחים|חבר הפעילים]]', שהורכב ברובו מחסידי חב"ד, פעל רבות למען העולים, ודאג להביא תלמידים נוספים לישיבה בלוד. בשלב מסוים סירבה הנהלת הישיבה בלוד להמשיך לקבל את ילדי העולים, מצד מחסור בתקציב, אך הרבי הורה לקבלם למרות זאת.

הרבי עכב מקרוב אחר חינוכם של העולים. במכתב להנהלת הישיבה כתב הרבי כי "תשומת לב מיוחדה בכל הנזכר לעיל דורשים אחינו בני תימן . . אשר מצד אחד אין להם לעת עתה שום ידיעה מתנועת החסידות, תורתה ודרכיה, ומצד שני מוכשרים הם ביותר, מצד היראת–שמים שבהם והתקשרותם בתורת הקבלה ואמונת צדיקים, לקבל כל דבר אמת שיורו אותם בתורת דא”ח שנחלו לנו כבוד כ”ק נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע”.

===פרשת ילדי תימן===

בשנים שלאחר עליית יהודי תימן לארץ ישראל, נחטפו לפחות 350 (מספר שננקב ע״י הרבי) מילדי עולי תימן. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, ולהוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו.

במהלך השנים הוקמו מספר וועדות חקירה לבדיקת הפרשה, אך כולן לא הצליחו לרדת לחקר האמת.

הרבי התייחס לפרשה זו במספר הזדמנויות. בכ' חשון תשמ"ז אמר הרבי :

{{ציטוט|מקור=שיחת כ' מר-חשון תשמ"ז|תוכן=ידוע ומפורסם לכל מה שאירע לפני שלושים־ארבעים שנה בעליית ילדי תימן וילדי טהרן לארץ הקודש: ילדים קטנים שעלו עם הוריהם לארץ הקודש - העלימו אותם מהוריהם, תוך כדי תירוצים שונים ומשונים חסרי שחר, שהילדים זקוקים לטיפול רפואי ומצבם קשה וכו’, עד שהודיעו להם שהילדים נפטרו… וכל זה למה - מכיוון שלא רצו שיתחנכו אצל הוריהם שהיו שומרי תורה ומצוות, כי אם, שיוכלו לחנכם כרצונם, תוך כדי ניתוק מוחלט ממורשת היהדות! . . חוב קדוש על כל מי שיש ביכולתו לעשות כל התלוי בו, למנוע ולעצור את גזלת הילדים המתרחשת בהווה, ונוסף לזה, להשתדל לתקן גם מה שנעשה בעבר. אלו שאין ביכולתם לפעול בעניין זה - יגבירו את הפעילות בעניין החינוך, כאמור, להשתדל שילדי ישראל יקבלו חינוך יהודי ברוח התורה, ולא לחסוך כל מאמץ והשתדלות כו’ (כפי שניתן ללמוד מהצד שכנגד…), שהרי מדובר אודות פיקוח נפשות!}}

ביחידות לעיתונאי [[שמואל אבידור הכהן]], אמר לו הרבי:

{{ציטוט|מקור=ספר ’הרבי’ כרך א’ עמ’ 94|תוכן=הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו. הרי דבר כזה חייב היה להרעיד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיוברר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של ילדים אלה. אבל באיזה שוויון–נפש מתייחסים לפרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל’ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו. ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה אז בארץ ישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנעלמו שלוש מאות וחמישים ‘יוסל’אך’ ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך}}

בין המשפחות שילדיהן נחטפו נמצאות גם משפחות חב"דיות.

==קישורים חיצוניים==

[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/29/954352037539.html וְנֶעֱלַם בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן] {{בית משיח}}

[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/29/967512074060.html "תשומת לב מיוחדה דורשים אחינו בני תימן"] {{בית משיח}}
[[קטגוריה:יבשת אסיה]]

יוסף רוזין

2018-07-24T12:21:02Z

80.70.77.150: /* עם הרבי */

{{דמות
|שם=רבי יוסף רוזין
|תמונה=[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|250px]]
|כינוי=הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר או כלשון הרבי הרוגוצו'בי)
|תיאור=
|תאריך לידה=שנת [[תרי"ח]]
|מקום לידה=רגצ'וב, בלארוס
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]
|מקום פטירה=[[וינה]]
|מקום פעילות=דווינסק
|תפקידים נוספים=רב ומשיב
|רבותיו=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב יהושע לייב דיסקין
|תלמידיו=
|חיבוריו="צפנת פענח", "מכתבי תורה" [[יוסף רוזין#חיבוריו|ועוד]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''יוסף'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.}}''' רוז'ין''' (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר''') היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום [[י"א באדר]] שנת [[תרצ"ו]] בהיותו ב[[וינה]]. מנוחתו כבוד בעיר רבנותו - דווינסק.

==קורות חייו==
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו.
כאשר היה אצל אדמו"ר הצ"צ הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר, ומזה הבין שעליו לנהוג בנזירות, וכן נהג כל חייו.
(אף כי בענינים מסויימים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים).
כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייצ'יק "הבית לוי", ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם נהיה לחסיד [[חסידות חב"ד]] ([[ליובאוויטש]]).

בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו [[נישואין|נשא]] את בתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מלה במילה" (מגדל עוז פענח רזא).}}. ספריו "צפנת פענח" על התורה, ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. למען פענוח ספריו הוקם ב[[ארצות הברית]] על ידי ישיבת יצחק אלחנן, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.

וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}

פעם, בעת הולכו עם בתו ברחוב, ראו שלט הכתוב בשפה זרה, ואז אמר לבתו שהוא יכול ללמוד כל שפה ב-8 שעות.

ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.

==הקשר עם חב"ד==
===על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי===
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]
הרב רוזין העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]]. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי{{הערת שוליים|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על "קונטרס אחרון" של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך ב[[גידים]] כאלה{{הערת שוליים|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[לקוטי סיפורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערת שוליים|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} הוא רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערת שוליים|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערת שוליים|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}

באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=ר' [[אליעזר ננס]] שמע מהרב רוזין.
|תוכן=מאז חתימת ה[[ש"ס]] היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]]
}}

בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]].

===עם אדמו"ר הצמח צדק===
ביקר אותו בילדותו וקיבל ברכה, ראו לעיל בפסקה [[#קורות חייו.

===עם אדמו"ר הרש"ב===
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]

הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו ([[אדמו"ר הרש"ב]], אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לנינגרד]] והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".

באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו
}}

לעומתו השיב הרב רוזין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור="מגדל עוז"
|תוכן=כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..
}}

הרב רוזין גם נפגש עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד [[נגלה]]. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] עניין בתורת [[הקבלה]] בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.

כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו [[אדמו"ר הרש"ב]] עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה [[לחם]] מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.

בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערת שוליים|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48.}}.

בשנת [[תר"פ]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נימוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.

ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[שמואל מיכל טריינין]] אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי [[עישון]] ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}.

בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, ש[[אדמו"ר הרש"ב]] גידלם להיות בעלי מסירות נפש.

===עם אדמו"ר הריי"צ===
הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("[[פדיון נפש]]") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בגוף המכתב הוא מבאר של[[אדמו"ר הזקן]] היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".

באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.

בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.

ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נימוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס [[חלב]]. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".

כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.

בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן ה[[סוכה]] ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד ב'חברותא' עם הרב [[מנחם מנדל גולומבוביץ]] שהיה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].

כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}}, שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון ומה לנו להשתוות אליו}}.

===עם הרבי===
[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]
ע"פ עדותה של הרבנית חנה מתחילים קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר כבר מגיל 16 (!)

בשנת [[תרפ"ב]] כש[[הרבי]] היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. בהמשך אף נתן הרב רוזין לרבי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]]. בקביל הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|אמו של הרבי]] העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]]" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום [[כ"א באדר]] שנת [[תרפ"ח]] בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 704). מכתב נוסף מיום [[ז' באב]] [[תרצ"ב]] בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש ה[[משניות]] לרמב"ם ב[[מסכת נדה]] (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום [[כ"ז באב]] שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.}}.

חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא{{הערת שוליים|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

המכתב הראשון ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין.

ב[[התוועדות]] הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר.

==הרבי ושיטת הרגצ'ובר==
הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערת שוליים|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין.

בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערת שוליים|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת זקעא.}}.

בקשר ליחסו של הרב מרוזין לציונות יש לציין, בתחילה התבטא הרב נגד הציונות, אך לאחר ששמע שבשל כך מאיימים על בתו שגרה בארץ, הפסיק לפרסם את דעתו באומרו: "הם (הציונים) חשודים על 3 העברות של יהרג ובל יעבור" - וממילא עלולים לרצוח את בתו.

את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של [[הרמב"ם]] כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}.

שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}.

הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר בין [[נגלה]] ופנימיות אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}.

הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.
{{פסקה חסרה}}

==חיבוריו==
[[תמונה:הרוגוצ'ובי.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]]
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
*חיבור על מורה נבוכים.
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]]
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]]

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].
* ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק
#ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).
#ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).
#ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).
#ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).

===חיבורים על חיבוריו===
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).

==משפחתו==
*חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין
*חתנו, רבי ישראל אבא ציטרן

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''אישים ושיטות''', עמודים 71-132.
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 169-187.
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]).
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.
*[[יאיר בורוכוב]], '''הרוגוצ'ובי''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, הוצאת המחבר, [[רחובות]] [[תשס"ד]] (מהדורה שניה עם הוספות - תשע"ד).
*יהושע מנחם נויהויזר, '''הצפנת פענח במשנת הרבי''', [[ועד להפצת שיחות]], [[תשס"ג]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tenenbaum-Shatz%20-%20Tammuz%201,%205774.pdf רב החובל החב"די בים התלמוד]''', סקירת הפן החב"די באישיותו של הרוגוצ'ובר, בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת טננבוים (כפר חב"ד תמוז תשע"ד)

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] - מאמר שפורסם ב[[עיתון]] "שעה טובה" מאת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59704 בנו העלום של הרוגצ'ובער] - יעקב ב. פרידמן, עיתון בקהילה {{אינפו}}
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של הרבי מליובאוויטש]''', בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, באתר אסיף {{PDF|}}
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mathless-Landau%20-%20RC%20Adar%20Beis%2C%205776.pdf חקירות והתבוננויות חסידיות בחידושים של הגאון הרוגוצ'ובי בסוגיות קידושין ונישואין]''', תשורה מחתונתו, תשע"ו

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

יוסיפון (ספר)

2018-07-22T21:27:46Z

80.70.77.150: /* סמכות הספר */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

[[הרבי]] כתב ש{{ציטוטון|ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע}}{{הערה|אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]].}}.

הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

==דעת רבותינו נשיאינו==
===הקריאה בו===
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

===סמכותו===
במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב [[הרבי]]:
{{ציטוט|תוכן="ובענין ספר היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו, ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות [[חז"ל]]: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (= גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים. [[מסכת שבת]] קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא..." |מקור= הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך ל' בהוספות לפרשת בראשית (עמוד 277)}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

הצמח צדק{{הערה|ספר הליקוטים אות מ"ם, עמוד א'תקסה.}}, מביא את העובדה שסיפר כל מיני סיפורי מופתים כראיה לכך שמקובל היה אצלם ש"הקורא בתורה ה' מדבר עמו".

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

יוסיפון (ספר)

2018-07-22T21:26:16Z

80.70.77.150:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]] {{הערה|[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

[[הרבי]] כתב ש{{ציטוטון|ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע}}{{הערה|אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]].}}.

הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

==דעת רבותינו נשיאינו==
===הקריאה בו===
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

===סמכותו===
במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב [[הרבי]]:
{{ציטוט|תוכן="ובענין ספר היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו, ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות [[חז"ל]]: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (= גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים. [[מסכת שבת]] קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא..." |מקור= הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך ל' בהוספות לפרשת בראשית (עמוד 277)}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

הצמח צדק{{הערה|ספר הליקוטים אות מ"ם, עמוד א'תקסה.}}, מביא את העובדה שסיפר כל מיני סיפורי מופתים כראיה לכך שמקובל היה אצלם ש"הקורא בתורה ה' מדבר עמו".

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]