חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם יצחק קוק

2022-07-18T08:11:42Z

79.177.188.152: /* תולדות חיים */השלמת הקודם

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|250px]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, בויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].

==תולדות חיים==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] ובישיבת וולוז'ין. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].

בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט לא קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות{{הערה|הרבי האמרי אמת מגור בנכתבו המפורסם מהאוניה כותב ש"רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו" של הרב קוק.}}, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. עם זאת על מכתב של נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים המייצגים את הרוב הגדול של קהילת ירושלים שבו מזמינים את הראי"ה לכהן כרבה של ירושלים חתום גם נציג כולל חב"ד הרב דב באייער ליפמן.

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}.

ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}.

בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק{{הערה|ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.}}.

===עם אדמו"ר הריי"צ===
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}.

לקראת י"ב תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".

לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי הר' שמריהו גוראריה וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - בכתבי עיתונות, ניתן לראות בעיתון הארץ ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}.

האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

בקיץ של שנת [[תרצ"ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}.

מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה 469-470.}}, מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."

באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה. (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.) לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"... (לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך).

===עם הרבי===
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"{{הערה|אגרות הראיה עמ' צב}}.
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל (אג"ק ח"ג, איגרת תכח). כמו כן, ישנה איגרת בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק, שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק (אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז).

==ביקורת==
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'. הרב אברהם יצחק קוק כינה את הרצל בהספדו עליו כ"עקבא דמשיח בן יוסף". ראה [[מדינת ישראל|[[מדינת ישראל]]

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/129162 המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן]'''{{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו
*[[הרבי הריי"צ]], [http://machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&id=1390 "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו"], '''המעין''', 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]]

אברהם יצחק קוק

2022-07-18T08:10:29Z

79.177.188.152: /* תולדות חיים */תעקון הקודם

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|250px]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, בויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].

==תולדות חיים==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] ובישיבת וולוז'ין. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].

בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט לא קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות{{הערה|הרבי האמרי אמת מגור בנכתבו המפורסם מהאוניה כותב ש"רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו" של הרב קוק.}}, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. עם זאת על מכתב של נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים המייצגים את הרוב הגדול של קהילת ירושלים שבו מזמינים את הראי"ה לכהן כרבה של ירושלים חתום גם נציג כולל חב"ד הרב דב באייער.

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}.

ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}.

בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק{{הערה|ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.}}.

===עם אדמו"ר הריי"צ===
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}.

לקראת י"ב תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".

לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי הר' שמריהו גוראריה וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - בכתבי עיתונות, ניתן לראות בעיתון הארץ ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}.

האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

בקיץ של שנת [[תרצ"ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}.

מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה 469-470.}}, מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."

באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה. (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.) לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"... (לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך).

===עם הרבי===
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"{{הערה|אגרות הראיה עמ' צב}}.
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל (אג"ק ח"ג, איגרת תכח). כמו כן, ישנה איגרת בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק, שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק (אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז).

==ביקורת==
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'. הרב אברהם יצחק קוק כינה את הרצל בהספדו עליו כ"עקבא דמשיח בן יוסף". ראה [[מדינת ישראל|[[מדינת ישראל]]

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/129162 המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן]'''{{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו
*[[הרבי הריי"צ]], [http://machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&id=1390 "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו"], '''המעין''', 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]]

אברהם יצחק קוק

2022-07-18T08:06:12Z

79.177.188.152: /* תולדות חיים */תיקוני עובדות

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|250px]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, בויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].

==תולדות חיים==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] ובישיבת וולוז'ין. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].

בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט לא קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות{{הערה|הרבי האמרי אמת מגור בנכתבו המפורסם מהאוניה כותב ש"רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו" של הרב קוק.}}, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. עם זאת על כתב מינויו של הראי"ה כרבה של ירושלים חתום גם נציג של כולל חב"ד.

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}.

ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}.

בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק{{הערה|ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.}}.

===עם אדמו"ר הריי"צ===
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}.

לקראת י"ב תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".

לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי הר' שמריהו גוראריה וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - בכתבי עיתונות, ניתן לראות בעיתון הארץ ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}.

האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

בקיץ של שנת [[תרצ"ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}.

מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה 469-470.}}, מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."

באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה. (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.) לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"... (לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך).

===עם הרבי===
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"{{הערה|אגרות הראיה עמ' צב}}.
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל (אג"ק ח"ג, איגרת תכח). כמו כן, ישנה איגרת בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק, שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק (אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז).

==ביקורת==
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'. הרב אברהם יצחק קוק כינה את הרצל בהספדו עליו כ"עקבא דמשיח בן יוסף". ראה [[מדינת ישראל|[[מדינת ישראל]]

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/129162 המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן]'''{{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו
*[[הרבי הריי"צ]], [http://machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&id=1390 "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו"], '''המעין''', 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]]