חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג

2025-03-18T15:59:11Z

79.177.168.44: /* ביקורת??? */

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}

== פסקת "בקורת" ==

לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד. רבים-רבים מחסידי חב"ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב"ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת "תורת חיים" בירושלים (אחת מהקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י"א בכסלו, ה'תשפ"ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
:[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב"דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]?
::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב"א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב"דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב"דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש"הוועדה הרוחנית של חב"דפדיה" מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה.
:::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב"ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב"ד 'במובן המצומצם' - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי"ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם
:::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה "מחוללי הנפלאות" נמנים על קהל חסידי חב"ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ"ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט"א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי "הנכתב בערך '''מדוייק בהחלט'''" היא ההגדרה המילונית למושג "מחלוקת במציאות". אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ"ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת"ר שליט"א – "מסתייגים" אנ"ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב"דפדיה?!
:::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::גוט יום טוב. אני מסכים איתך, אכן רבים וטובים בציבור החב"די על כל רבדיו לא יסתייגו ממנו לא בגלל שמסכימים עם האישיות הדמות והתופעה, ובטח לא בגלל שמאמינים במה שתלמידים שונים סביבו מאמינים (מה שהוא עצמו ככל הנראה לא מאמין, לפחות אני רוצה לדון אותו לכף זכות ולחשוב שהוא לא מאמין בשטויות האלו בעצמו...), אלא סתם מחוסר ידיעה. אבל האמת שכל הדיון הזה הוא סתם דמגוגיה, כי האמת לא נקבעת לפי הרוב. לא כל מי שקורא בחוברות הנפלאות (ואני מעת לעת בתוכם, ומה בכך?!...) מסכים עמהם. רוב מוחלט של חסידי חב"ד, ובטח ובטח בין רבני ומשפיעי חב"ד - מוקיעים באופן מוחלט את כל הסגנון המוזר של "הקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג", אם הוא חסיד - הוא צריך להיות בביטול מוחלט כלפי הרבי, והקהילות הם של הרבי ולא 'שלו', ואם היחס אליו מצד התלמידים הוא לצערנו כביכול ההשפעה עוברת דרכו, אזי רחמנא לישזבן מהאי דעתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ' בכסלו, ה'תשפ"ד 20:59, 3 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::מה שכתבת באופן כללי – יתכן וזכאי לדיון בפני עצמו. אך אחד הדברים שכתבת – בודאי לא נכון לגופו של דיון. הנאמר בתגובתך כי "אמת לא נקבעת לפי הרוב" – יתכן והוא נכון, אך הדיון בשיחה זו הוא על הרוב ולא על האמת. דווקא משום כך, ובפרט אחרי מה שכתבת – יש לשנות את מה שכתוב בפנים הערך. בברכת א פריילאכען חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:39, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ד 15:39, 11 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}{{א|נפלאות}} היקר, '''א':''' חסידיו של הרב גינזבורג משווים אותו לנשיא הדור, ובטוחים שהם נמצאים בדור השמיני, ומשווים את ספריו לספרי רבותינו נשיאנו עפ"ל - זה עובדה, מציאות. ואת המציאות הזאת צריך לשקול להוסיף לביקורת בערך. '''ב':''' צר לי לאכזב אותך אבל אם נלך לפי הרוב - הביקורת בערך תהיה מהגדולות בחב"דפדיה, ולא ההפך. ניכר מדברך שאתה לא חי אתנו אבל אם תקשיב קצת ליחס של אנ"ש (אנ"ש = מקושרים לרבי, לא לרבנים למיניהם וסוגיהם) כלפי הרב גינזבורג תגלה במקרה הטוב אדישות כלפיו ובמקרה הפחות טוב ביקורת, ונוקבת, מאוד.. מצחיק שצריך לכתוב את זה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:39, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
: ר' [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] היקר, כפי שכבר נכתב קודם על ידי [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] – הדבר נתון במחלוקת במציאות. הדברים שכתבת מתעלמים לחלוטין ממה שכתב [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]]. כדאי לא לחזור על דברים בדיון מספר פעמים.
:ולגופו של ענין – הדברים שכתבת בסעיף ב' בדבריך – לא הובררו בשום צורה שהיא. בשביל לכתוב את הנכתב בפסקת "בקורת" צריך מקורות מהימנים, שכן כך עובדת אנציקלופדיה. להחליט דברים מסוימים, ואחר כך להשתמש באותה החלטה נטולת-סימוכין כטיעון בשיחת הערך – זהו דבר מופרך מיסודו. צריך לשנות את פני הדברים: או שכותבים דברים עם סימוכין ומקורות (עריכת סקר וכו' כפי שהציע [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] יכולה להיות אולי אופציה אם תתנהל עם חוקים מהוגנים), או שלא כותבים אותם. כפי שזה כעת – זה לא בסדר. בברכת א פריילעכן חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:29, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:29, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
::בהשגחה פרטית שוחחתי כעת על הרב עם כמה ידידים מאנ"ש ומסקנת הדברים הייתה שהיחס עליו בקרב המיינסטרים של חב"ד נע בין התעלמות לבין ויכוח עם הדעות שלו, אבל בשום אופן לא זלזול. [[מיוחד:תרומות/109.253.163.5|109.253.163.5]] 23:38, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
:::כפי שכתבתי לעיל, כדאי להבדיל בין הרב גינזבורג עצמו, שרובם ככולם של חסידי חב"ד לא מזלזלים בו ולא מתנגדים אליו, לבין היחס לתופעה המופרכת שקמה סביבו, שממנה כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה - באם הוא אכן חסיד '''חב"ד''', ובתנאי שהוא אכן יודע את הדברים - מסתייג, חולק, מזלזל, וכל רגש וחניכה המתלווים להנ"ל... עצם זה שרבים מתלמידיו של גינזבורג מסתירים את דעותיהם במפגש עם חסידי חב"ד, יכול להוכיח מה הם עצמם חושבים על הצורה בה דעה זו נתפסת בעיני חסידי חב"ד... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 09:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::אכן כנראה לא הובנתי, לא כתבתי שמזלזלים בו, כתבתי שמבקרים את חסידיו, ואותו עצמו מבקרים על ההתעלמות מהתופעה ההזויה. ו{{א|נפלאות מתורתך}} האם אתה חולק עליי שחסידיו מאמינים בו שהוא ה"דור השמיני"? שספריו הם (ה"י!) שווי ערך ללקוטי שיחות מאמרים של הרבי? שהוא עצמו שווה ערך לכל רבותינו נשיאנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:57, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::עורכים יקרים – אתם לא שמים לב על מה הדיון. הדיון הוא על מה שנכתב בערך כי "סגנונו ושיטתו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד", ודבר זה הוא אכן מופרך מיסודו ומעיקרו, וכפי שרואים מהתגובות של כולם כאן. ובנוגע לתלמידיו – אכן יתכן כי שיטת רבים מהם לא מקובלת אצלכם, אך גם לא נכון ש'''כל''' חסיד חב"ד סולד ומזלזל בשיטתם. ובנוגע למה שכתב ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] שי' – עד מתי אתה הופך את כל אלו שפגשת ל"רבים מתלמידיו"?! רבים-רבים מתלמידיו של הרב גינזבורג (ואני משער שאף רובם) ישמחו לפרש לפניך שיחתם ושיגם, ואין פה שום דבר להסתיר. העובדות פשוטות וברורות, ותלמידי הרב גינזבורג לא מנסים להסתיר אותם. בברכת חנוכה שמח, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 15:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::{{א|נפלאות}} אשמח אם גם אתה תענה על שאלתי הקודמת. בדרך אגב אני מסכים {{א|נפלאות|אתך}} בנושא שתלמידיו (לפחות חלקם) לא מסתירים את הדעות שלהם, רק לציין שרמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס כך שמצחיק שיש להם דעות בכלל בעניינים כאלה אבל זה כבר נושא לפורום ולא לחב"דפדיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 16:44, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::בשמחה רבה אענה לשאלותיך, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]: אכן רבים מחסידיו מגדירים את דורנו כ"דור השמיני", ויתכן שאף מחשיבים את כתביו (לא דברים שערכו מתורתו) ככתבי רבותינו נשיאנו.
:::::::::רק שאלה קטנה לי אליך: מאיפה הציון שלך ש"רמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס"?! אלו דברים שאינם נכונים כלל וכלל, ומוכיחים שאתה בכלל לא מכיר את תלמידיו וחסידיו של הרב גינזבורג. במקרה הטוב אתה מכיר כמה מתלמידיו שלומדים בישיבותיו שביצהר או המשתייכים לקהילות הדתיות-לאומיות שלו. לרב גינזבורג תלמידים וחסידים '''רבים''' שהינם חסידי חב"ד ללא ספק, ובקיאים היטב בתורת חב"ד (וכן, גם בהיסטוריה הענפה שלה; ולא אחטא לאמת אם אציין שיש כמה מתוכם שאף בקיאים בפרטים רבים שרבים-רבים מחסידים חב"ד ה"אמיתיים" לא יודעים אותם...). בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 19:00, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:00, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::הצדק עמך, לא טרחתי לקרוא את הערך ואת כל ההתפלספות. יש לי דברים חשובים ומועילים יותר. תתפלא לשמוע, אבל אני מכיר רבים רבים מתלמידיו. מבחינתי כשמדברים על האדם ועל שיטתו, לא מתכוונים למה שהוא חושב מצד האמת בסתר ליבו, אלא לשיטה כפי שהיא מתנהלת בפועל וכפי שמתייחסים אליה בציבור. ולאמיתו של דבר, הלימוד זכות היחיד על הרב גינזבורג, שהוא לא חושב שזה יעזור למחות בתלמידיו, אך אבוי לכזה לימוד זכות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:26, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:26, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|נפלאות}} אני מודה לך שהבהרת את העניין (המזעזע יש לציין) ואין צורך בהמשך. לאלה שלא מבינים מה נחיצות הביקורת - שיקראו את תגובתו.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:36, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::ובנוגע לשאלך: מי שחושב שאדם - ולא משנה עד כמה הוא מיוחד (לדוגמה: הרב גינזבורג) הוא "רבי" (ראש בני ישראל, משה רבנו שבדור) לא רק שהוא לא בקי בתורת חב"ד, הוא לא מתחיל אפילו להבין מה זה בכלל המושג [[ראש בני ישראל]] שזה כל העניין של חב"ד. אז מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות. ואופק ידעתם מסתכם במינוס - לא אפס - כי מינוס זה אומר שהם חושבים שהם יודעים משהו אבל הם רק מתרחקים מהאפס כלפי מטה. זו תשובתי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:46, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::'''א.''' לאחר הדיון – מדוע מה שכתוב בביקורת נכון? להיפך: יצא שמה שכתוב הוא לא נכון, וכל המחלוקת היא רק על אוהדיו וחסידיו.
::::::::::::::'''ב.''' {{א|חסיד של הרבי}} מדוע אתה כותב בצורה כה לא עניינית?! "מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות" – מה הקשר בין הסתכלות שונה (או לא שונה) על המושג התקשרות, לבין בקיאות בתורת חב"ד ובהיסטוריה שלה?! אז נכון שיש כאלו שיש להם אובססיה בכל מה שקשור להתקשרות, ושמבחינתם כל מי שהוא לא מקושר כמוהם הוא בכלל מינוס – אבל זה לא צריך להשפריץ בדיון ענייני... בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 23:16, א' בטבת, ה'תשפ"ד 23:16, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::{{ציטוטון|ידיעת המחלה - חצי תרופה}}. ניכר עליך שאתה בכלל לא מבין את הנקודה ועל כך רחמיי המרובים. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 23:23, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::אכן צדקו דבריך. רבים מתלמידיו רואים עין בעין את המושג התקשרות כמו חסידי חב"ד, אך אינם מקושרים לאותו רבי שחסידי חב"ד מקושרים, אלא לאחד מחסידיו, ומשכך, אינם חסידי חב"ד, אלא חסידי גינזבורג. וברי לכל בר (חכמה בינה ו)דעת ששיטת גינזבורג אינה שיטת חב"ד בשום צורה שמסתכלים עליה, ובוודאי שלא ניתן חס ושלום להשוות אותו כ'דור שמיני' (כפי שהוא עצמו יאמר לכל מי שיהיה מוכן להקשיב...), ומה תלונותיך על כך שבאנציקלופדיה חב"דית מסרבים להסכים לקבל אותו בשוויון נפש כחב"ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:17, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 06:17, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::אכן צדקו דבריכם כי יתכן שרבים מחסידות חב"ד מתנגדים לאמירה כי אנו בדור השמיני. אמנם - שוב אתם כותבים דברים שאינם קשורים לדיון על הערך. הערך הוא על הרב גינזבורג בעצמו (לא על החסידים שלו) – ומה שכתוב בערך לא נכון כלל וכלל. רבים-רבים מחסידי חב"ד מעריכים ומוקירים את הרב גינזבורג ואת פועליו בהפצת המעיינות חוצה שאין חוצה הימנו. אי לכך ובהתאם לזאת, יש לשנות את מה שכתוב בפיסתק הביקורת בערך. בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:18, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 10:18, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::::לא רבים אלא '''כלל''' כמו שניסו להסביר לך אבל עזוב את זה עכשיו. בנוגע לביקורת: הביקורת היא על אופן (אי) תגובתו לתופעה, למרות שהוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו ואפשר בהחלט להוסיף את זה לביקורת. ובנוגע לדרכו - חשוב להדגיש שהיא אינה דרך חב"ד שאנשים לא יטעו, יש לו דרך ייחודית אך לאו דווקא של חב"ד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 12:41, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::::מנין האמירה כי "הוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו"? איפה טען כך? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 14:53, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 14:53, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}כך אומרת השמועה, ואי ואבוי אם זה לא כך, ואז בהחלט יש מקום לביקורת עליו ולא רק על חסידיו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:34, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
==פסקת ביקורת על תלמידיו==
מתוך הערה בערך - {{ציטוטון|ראה לדוגמה סרטון 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' (בתחילת הסרטון) בו נצפית בתו הקטנה של אחד מתלמידי הרב גינזבורג שואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב (ה"י).}} - זו אמירה חמורה מאוד, אבל היא לא מפיו של הרב גינזבורג עצמו, אלא מפיו של אחד מתלמידיו, מה ממעורר אצלי תמיהה אם זה יכול לשמש כמקור (אם יוכרע שגם התבטאות של תלמיד יכולה לשמש מקור לדעת הרב, מן הראוי לתת לכל הפחות קישור לאותו סרטון). בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 00:11, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד 00:11, 29 בינואר 2024 (UTC)

:א"א לתת קישור ליוטיוב, (אולי לשים את כתובת הסרטון ביוטיוב ללא קישור), בדיונים הקודמים פה בערך דיברו על זה אם ביקורת היא עליו או על תלמידיו - וכך ערכו את זה, המקור היא לתאוריות של תלמידיו - ולא כמו שהיה כתוב לפני כן שתלמידיו חושבים עליו שהוא נשיא הדור בלי מקור, (לענ"ד ברור שזו לא דעתו של הרב גינזבורג, והמקור הוא לדעות תלמידיו). --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|<span style="color: blue;;">מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!</span>]] 10:02, 29 בינואר 2024 (UTC)

::שלום וברכה, הערה בנוגע לנאמר המסוים כאן: יואילו נא המשתמשים היקרים להיכנס לסרטון המדובר ביוטיוב, להגביר את הסאונד עד המקסימום ולהיווכח כי התלמידה שואלת את אביה האם "זה *הרב*" ולא הרבי. מצפה מהוועדה העורכת שתסיר את ההערה המדוברת מהערך באשר היא פשוט שקרית! בברכה, [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 19:39, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 19:39, 6 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] שומעים במפורש שהיא אומרת הרבי, אינך שומע בקולה את סיומת ה'אי' הצמודה למילה הרב? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:10, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 00:10, 7 ביוני 2024 (IDT)

::::בעקבות דברי ברכת הגאולה כאן, נמנעתי מלכתוב את מה כתב לעיל נפלאות מתורתך. פשוט שהיא אומרת רב ולא רבי. מדובר שם באדם שאין שיחו ושיגו בענייני רבי (לכל הפחות כפי במציירים זאת היום בחב"ד); מה ההיגיון שהבת שלו בגיל כה צעיר תשתמש בביטוי זה?! אך שוב, שיוון שתשובת ברכת הגאולה הייתה צפויה מראש – נמנעתי מלכתוב זאת... [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 22:21, 13 ביוני 2024 (IDT)

::::: תשובתי לא היתה צפויה מראש מכיוון שאין לי אינטרס להשחיר יהודים מסויימים ובשביל זאת להכניס להם מילים לפה וכדומה, במקרה זה אחרי הפעלות מרובות של הסרטון אני בטוח שהיא אומרת את המילה 'הרבי'! אינני מכיר את אביה של הנ"ל ואת ידיעותיהם ברבי, ובכלל: הטענה על החב"דיות של האב אינה נוגעת לנשמע בהקלטה משום שלא צריך להיות משכיל גדול, מספיק שכמה תלמידים מחליטים שהרב גינזבורג הוא רבי ומחדירים זאת בילדיהם... לגופו של עניין אדרבה, שמתמשים נוספים ישמעו את הנאמר בסרטון ויכתבו פה את מה ששומעות אזניהם.

אני מכירה את המשפחה.. הילדה היא לא ביתו של התלמיד (והוריה לא תלמידים של הרב יצחק גינזבורג) כך שאין לו קשר לזה שהיא לא ידעה להבדיל בין הרבי לרב יצחק גינזבורג, היא הפריעה למהלך השיעור אז התלמיד רצה להשתיק אותה והוא שמע שהיא שואלת האם זה הרב אז הוא ענה לה בחיוב וכדי להקשיב לשיעור לא התעמק בשאלתה.. כיום הילדה וילדיו יודעים טוב שהרב יצחק הוא לא הרבי.. מותר לדון לכף זכות!

::::: מדאתינן להכי, בהשגחה פרטית מצאתי מקור אחר (בפתיחה אקראית, אינני מחפש בנרות לפסול יהודים כנ"ל): יש וידאו אחר של אחד מתלמידיו של הרב גינזבורג (הפעם מדובר באברך בעל חזות חב"דית כך שאין כל ניסיון לסנגר עליו שאינו מכיר ואינו חב"דניק), הוא מוסר שיעור בשיחה של הרבי ומתבטא לפני כן: {{ציטוטון|ניצלתי את ההזדמנות לתת איזה שיעור קצר באחד הדברים המענינים ביותר שקראתי אולי בשנה אחרונה מהרבי, '''והפלא הוא שכשלומדים את זה בלי ההסברים שהרב יצחק נתן במשך השנים באמת מרגישים שמשהו שם חסר'''...}}, אם אתם מעוניינים אתן פה את כתובת הסרטון ברשת.--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:35, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 23:35, 13 ביוני 2024 (IDT)
::::::{{א|ברכת הגאולה}} אני מעוניין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:51, 13 ביוני 2024 (IDT)
:::::::א. מצטרף לבקשת {{א|חב"ד בדרך לגאולה}}. ב. מה כזה גרוע באמירה הנ"ל? קשה להבין שהסברים של משפיע מועילים להבנת דברי הרבי? אתמהה! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 11:53, ח' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:53, 14 ביוני 2024 (IDT)

== תיקון פסקת הביקורת ==

הביקורת בערך מסתובבת סביב זוטות במקום לגעת בדברים באמת מהותיים, אפרט;
* סגנונו ושיטתו אינם מקובלים - זו טענה חסרת מקור, והערך גם לא מסביר במה הוא שונה ולא מקובל, בלבוש? בנוסח התפילה?
* מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום לרבי - מקור? סרטון של ילד קטן ששואל את אבא שלו (יהודי שעם כל הכבוד הוא עדיין לא חב"די) לא יכול לשמש מקור לכזה רעיון, יש מספיק ביקורת עניינית על הרב ולא צריך להיזקק ל"בן חמש למקרא".
* "תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו" - תמונה בסלון היא לא "התקשרות", אבוי לנו אם נסתפק בתליית תמונת הרבי ונחשוב שבזה אנו מקושרים... קריאה בשמו - זה פשוט לא נכון, ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר איניש, המשפט הזה מוריד את אמינות האתר כולו. הפצת תורתו ולימוד ניגוניו - נו שוין.
לדעתי ביקורת ענייינית היא משהו בסגנון אחר לגמרי;
* תלמידיו הולכים עם פאות ארוכות, שלא כדברי האריז"ל ([[פיאות הראש#אורך הפיאות]]), כמובן יש למצוא סימוכין לכך שתלמידיו נוהגים כך בעקבות הוראתו, אחרת הביקורת הזו נכונה, אבל לא לערך זה.
* שינוי נוסח חב"ד - הוא מורה לשיר זמירות שבת בנוסף למה שנדפס ע"י אדמוה"ז, ובהגדה של פסח שהדפיס ע"פ נוסח ההגדה של הרבי הדפיס בסוף פיוטים שמנהג חב"ד לא לאומרם (חד גדיא, אחד מי יודע, ויהי בחצי הלילה)
* לימוד ספרי אדמו"רי החסידות הכללית - בכל שנה הוא ותלמידיו נוהגים ללמוד ע"פ סדר הפרשיות ספר שהוא בדווקא לא ע"ד חב"ד (שנה שעברה קול שמחה, השנה אהבת שלום), כמו כן הוא מנגן בהתוועדויות שלו ניגונים של חסידויות אחרות, שלא כמנהג חסידים ללמוד רק בספרי רבותינו נשיאינו ולנגן רק ניגונים שחוברו ע"י רבותינו נשיאינו או חסידיהם.
יבואו היודעים ויוסיפו כאן דברים שהם עניניים ומהותיים ומגובים במקורות.
{{ש}}הוספות:{{ש}}
* ויכוחים מרומזים עם הרבי - כמה פעמים הוא ביאר דברים באופן קצת שונה מהרבי יש דוגמה משיעור שלו בפורים לפני כמה שנים ([pnimi.org.il/wp-content/uploads/2024/03/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf קישור]) ראו עמ' 18 הערה מט.
* כמובן שלצד הביקורת השלילית יש להדגיש גם את העניינים המופלאים שיש בו לטובה, כמו היחס של הרבי אליו, והפצת המעיינות בהפלגה, וע"כ שמוסדותיו הם מהמוסדות היחידים שהרבי לא הסיר מהם את הנשיאות, ועל מסירותו לרבי (הוא כנראה מהחסידים היחידים בזמננו שישבו במאסר על דבוקתם ברבי...)
מתייג גם את {{א|נפלאות}}. בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 16:12, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 16:12, 29 במאי 2024 (IDT)

:*פשיטא שהסגנון והשיטה שונים ואף מוזרים ביחס לשאר חסידי חב"ד (אם כי כדבריך זו לא הוכחה כי הם לא מקובלים ומושללים בקרב חסידי חב"ד), התופעה של תלמידים הרואים ברב גינזבורג כרבי הינה תופעה קיימת, (לא כל תלמידי הרב גינזבורג אלא '''חלק''', אך זו עובדה מספיקה כדי לקומם חסידי חב"ד מן המניין), הסרטון בהערה הינו דוגמה בלבד - כזו שתועדה בוידאו, מלבדה יש בשטח כאלו שטוענים זאת,

:הטענה כלפי הניסוח (לענ"ד) היא שהביקורת בפרט זה היא על התלמידים אך לא כלפי הרב,

:אפשר לשאול מדוע הרב גינזבורג אינו מוחה בתופעות שכאלו, הטעם להנהגתו לפי הבנתי הוא משום שהוא סובר שהם אומרים זאת רק מן השפה ולחוץ (ניתן ללמוד זאת מהסיפור הבא: בסעודת משיח (כמדומני) באחת מן השנים האחרונות הגישו תלמידים דרך אחד מנכדי הרב שני פתקים בהם היו כתובים השאלות הבאות: האם הרבי חי? האם אתה המשיח? הרב גינזבורג התייחס לפתקים בביטול ואמר לנכדו: "הם לא באמת מאמינים במה שהם אומרים"), ומשום טעם נוסף - אישיותו של הרב גינזבורג כאדם, שונה ומוזרה משאר האנשים ולא אכפת לו כלל מה אנשים אחרים אומרים עליו.

:כלפי הרב גינזבורג התגבשה קהילת תלמידים, דבר שמקומם חב"דניקים שהרי על התלמידים להפוך לחב"דניקים ולא להקהל סביבו, מה גם שנראה שהוא נותן לכך מקום (ואולי אף עידוד),

:יש להבהיר שהרב גינזבורג אומר בשיעוריו רבות שחייבים להתקשר לרבי, (אף כשלומד קטעים מספרי החסידות של רבותינו נשיאנו ושל החסידות הכללית הוא מלמד זאת בגישה חב"דית - (צריך להיות שוטה כדי לא להבין ממנו שהעיקר אצלו זה גישתה של חסידות חב"ד בעבודת ה'...))

:מקור אפשרי לביקורת הוא ממספר משפיעים (חלקם כבר לא בין החיים) (לכאורה לא כדאי לכתוב את שמותם ואת דבריהם במלואם פה...) הביעו הסתייגות מהרב גינזבורג, בזה גופא יש מקום לפרשנויות וייתכן שהם טענו זאת בשל סגנונו, ייתכן בשל הלימוד הכולל והחידושים שלו בלימוד, לענ"ד ההסתייגות היתה נקודתית למקרים מסויימים (כגון - המלצה של משפיע מסויים לא ללמוד עם/את שיעוריו של הרב גינזבורג, ולהתמקד בלימוד תורת הרבי), אך לא התנגדות עקרונית ופסילת הרב גינזבורג.

:אף לתלמידים הנורמלים שלא מחזיקים מהרב גינזבורג כאדמו"ר, הרי שהוא עצמו מתנהג בצורה המזכירה הנהגות אדמו"ריות, מאפשר שיכרכרו סביבו, בתמליל שיעוריו כתוב 'בלתי מוגה' או 'מוגה', מהשיעור עורכים חזרה, וכו' וכו'. אם כי ייתכן שהוא רואה בכך את קיום דברי הרבי 'נכון שיכתוב '''בצורת ספר''' השיעורים שלומד.

:חשוב גם להדגיש שהוא מצידו פועל על פי הוראות הרבי, הרבי הורה לו 'לפעול לא בשם חב"ד'{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה, פסקה פעילות לא בשם חב " ד]}} שבל כך הוא פתח את עמותת גל עיני, (את השם לעמותה בחר הרבי), הרבי הורה לו לפעול בריש גלי, שכל מוסדותיו עומדים בנשיאות{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}} , לא לחכות להוראות מפורשות (מצד הרבי), ביחידות בה אמר שהוא לומד לבד, אמר הרבי שבכלל הרי נאמר חרב אל הבדים, אך יש יוצא מן הכלל{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה}} (הואל לומד מכך יסוד מעבר לשאלה על החברותא), על חינוך (מוסדותיו) התבטא הרבי 'צביון ומטרה', הוא לומד מזאת לפעול בדרכו שלו ולא כחיקוי למוסדות חב"דיים{{הערה|שיעור ג' אב תשע"ו - יום הערכות צות יעלת-חן פסקה צביון ומטרה (פסקה אחת לפני אחרונה) [galeinai.org.il/lessons/toc_1_12_76/toc_h1_0], וראו גם בשיעור כ"א טבת תשע"ב, ובר מצוה ז"ך כסלו תשע"ז}} ועוד ועוד.

:*בקשר לדברי משתמש שמיה רבא בפסקה ביקורת עניינית:

:'''זמירות שבת''' [[משתמש:שמיה רבה]] אתה בטוח שהרב גינזבורג מורה לשיר [[זמירות שבת]]? למיטב ידיעתי הוא עושה זאת לפני שיעור וכיו"ב (כדרכו לנגן לפני כל שיעור), ייתגן שדברי אדמו"ר הזקן שלא לשיר זמירות שבת מוסבים דווקא על שעת הסעודה ולא על זמנים אחרים בשבת.

:'''לימוד ספרי החסידות הכללית''' - לענ"ד אין בדברים האמורים טעם לפסול מצד הטיעון שהבאת שחסידים לא נוהגים כך , שאדרבה הרב גינזבורג אינו היחיד שהוגה ומלמד את ספריהם, בראש ובראשונה הצ"צ מצטט באור התורה פעמים רבות מספרי פולין, מבין משפיעי חב"ד ניתן למנות את הרב פיצ'ע אופן שמרבה להביא בקובצי הלימוד שלו מקדושת לוי ומספרים נוספים של חסידי פולין, על ר' [[בעריש רוזנברג]] מסופר שלמד בשבתות את הספרים נועם אלימלך ותפארת שלמה רדומסק, הרב מענדל וועכטער מצטט רבות בשיעוריו מספרו של הדברי חיים מצאנז ומספרים נוספים. אם כבר טעם לפגם בהנהגותיהם של '''כל''' הנ"ל (השאלה אינה רק על הרב גינזבורג (אם כי עליו ביקר משום שהוא מייחד שיעורים לספרי החסידות הכללית)) הוא משיחת הרבי ש"פ ויחי תש"נ [https://drive.google.com/file/d/1aJdjLaP21lwongZaczfobRjyi-6r3a_j/view תו"מ התוועדויות 140],[https://drive.google.com/file/d/1ZoaN6VBoMBWsAEHdg0ZHBFu6cpc9wOpg/view שיחו"ק], דברי משיח ח"ב עמ' 144, ממנה משמע שחסידים לומדים את דברי רבותינו נשיאנו ומסתפקים בלימוד כל התורה כולה על ידי הרמב"ם (אמנם יל"ע מלשונו הק' "שכל העניינים שבספר זה השייכים ל'''עבודתם''' היום יומית (או לעבודה בזמנים מיוחדים), וב[[דבר מלכות לך לך]] מובא שיש ללמוד לשם מוחין בעצם ומצד לימוד זה ייתכן שכן יש ללמוד את שאר הספרים, ותן לחכם ויחכם עוד),

:ועוד וג"ז עיקר: 1. ייתכן שהרב גינזבורג לומד בצורה זאת כדי לקרב את המזרוחניקעס, כשהם רואים גם לימוד בספרי החסידות הכללית הם פחות נרתעים. 2. אף שהוא מלמד את החסידות הכללית הוא לומד זאת בגישה חב"דית ולעיתים מדגיש את המעלה שבספרי חסידות חב", עיין לדוגמה בדברי הרב גינזבורג מתוך הספר מבחר שיעורי התבוננות: "המדרגה הגבוהה ביותר שכנגד ה"יחידה" נקראת "הפצת המעינות". כאשר לומד התורה רוצה להיות "טופח על להטפיח" ו"נחל נובע מקור חכמה", שזאת בחינת משיח – '''יעסוק בעיקר בספרי חסידות חב"ד דוקא''', שיש בהם כדי לבנות אצלו כלים מדוע. הדבר היחיד שיש בספרות חב"ד, מאדמו"ר הזקן והלאה – זאת המסוגלות לבנות אצלך כלים להיות "נחל נובע מקור חכמה" המגלה רזין דאוריתא. ושוב, '''זהו הלימוד היחיד שבאמת בונה כלים בנפש כדי לאפשר כל הזמן ללומד להיות מפיץ המעינות'''." וראו גם: "כמו הם הזכרנו, אפילו בין גדולי הצדיקים של החסידות ישנו הבדל בין כל הצדיקים על חב"ד. כל הצדיקים הגדולים אמרו תורה מן השמים, אמרו בדרך מעבר – צינור פתוח, האור עובר דרכם. והנה '''חב"ד, החל מאדמו"ר הזקן. , היא דרך התלבשות בשכל – התלבשות בשכל שלו, וכך לימד את הכל כתוב שהגאולה תלויה בהפצת רזי תורה – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה"[קפז] – דווקא של "יתפרנסון מיניה"[קפח], שהדברים דווקא בדרך ההתלבשות נזכה כולם להיות נביאים וחוזים ולהתגייס את חזון הגאולה'''." שיעור "משה מפי עצמו", ז' אב תשע"ט.
:אם כבר צ"ע בנושא זה מהניגונים של חסידי פולין שהוא מנגן.

:נ.ב. משתמש:שמיה רבה, אל תשכח שהניסוח בערךך נקבע על ידי הבירוקרט, ייתכן שכל הדיון ובקשת מקורות לא תעזור במאומה... לי אישית הדברים גם צורמים (לזה כיוונתי בין היתר [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94#.D7.94.D7.91.D7.94.D7.A8.D7.94: בפסקה הבהרה בדף המשתמש שלי]). אשמח להתכתב איתך במייל. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 02:35, כ"ב באייר, ה'תשפ"ד 02:35, 30 במאי 2024 (IDT)

::אקדים כי שיחה זו מעט חסרת־סדר אך אשתדל לכתוב על ראשון – ראשון, ככל יכולתי.
::*'''סגנונו ושיטתו אינם מקובלים בקרב חסידי חב"ד.''' זהו ניסוח שכבר קבלתי עליו בעבר, ואף ערכתי בניסוח שהוסכם בשיחה למעלה – אך הניסוח הקודם חזר, ואין עם מי לדבר. כפי שכתב לי אחד מבחירי העורכים בדף השיחה, כאשר כתבתי לו שהאתר מחפש את מה שהקוראים מחפשים, ולא את מה שהעורכים מחפשים – "האינטואיציה שלי פועלת לפי חב"דפדיה".
::*'''ההתקשרות אליו.''' יתכן שזו ביקורת הראויה להיכנס לערך, שכן אכן יש המתקשרים אליו בריש גלי, אך בשביל כך יתכן וצריך מקור אמין ואיכותי.
::*'''סממני התקשרות.''' כפשוט, בדומה למה שכתב {{א|שמיה רבה}} אין שום משמעות לכך שתולים את תמונתו או מנגנים את נידונים בתור התקשרות. זו אינה ביקורת עניינית בשום צורה שהיא. קריאה בשמו – רחוקה מהמציאות (מלבד כך ששמו הראשון הוא '''יצחק''', שם שנפוץ מאוד בקרב חסידי חב"ד, ואף אחד לא טועה לחשוב שיש קשר כלשהו אליו...).
::*'''פאות ארוכות.''' לא מכיר שום הוראה מפורשת שלו ללכת עם פיאות ארוכות. הוא עצמו, כמובן, בעל חזות חב"דית מובהקת, ובעקבותיו הולכים כמובן רבים מתלמידיו (אל רבים מהם אף הורה לקצר את הפאות). אלו שלא – אין בכך כל הכרח שזה בגללו (הסבר שכלי מאוד מסתבר לכך הוא היותו בעל דעות פוליטיות המתדמות/מתקרבות לאלו של הציבור מתגורר־יו"ש, שם הנוהג אצל רבים הוא חזות חיצונית בעלת פאות).
::*'''נוסח חב"ד.''' זו אולי הביקורת העניינית הראשונה, והיא אכן יכולה להיות ביקורת מוכחת. הרב גינזבורג אכן מזמר את זמירות השבת בסעודות השבת, וגם אם את זה אין להוכיח כי אם בעזרת סיפורים – הרי שניתן לראות את התבטויותיו בנוגע לכך בכמה שיעורים (ראו שיעור ו' תשרי תש"פ ושבת בא תשפ"ג. בשיעור כ"ג אדר תש"ע (וכן בשיעור ב' מנחם־אב תשס"ז במקומות נוספים) אף התבטא [גם בהקשר של פיוטי ליל הסדר] כי הזמירות לא נכנסו לסידור משום שידעו אותם בעל פה).
::עוד בענין זה, בודאי שבנוסח חב"ד זמירות השבת לא 'נמחקו'. ישנם תיעודים על סעודות של רבותינו נשיאינו (עד כ"ק אדמו"ר) בהם ניגנו מזמירות השבת בפירוש. כמו כן, ובהקשר למה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} יש לחני חב"ד על כמה מזמירות השבת (מנוחה ושמחה, צמאה נפשי לאלקים, אמר ה' ליעקב) – כך שבודאי שאין איסור לנגן במהלך השנה זמירות שבת...
::*'''החסידות הכללית.''' העובדות נכונות ונכוחות. אם יש מה לבקר אותו בזה – יתכן ויש מה להסתפק. על כל פנים, מה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} בתחילת המשך דבריו בענין זה – אינו נכון כלל. הרב גינזבורג אינו עושה זאת כדי לקרב את המיזרוחניקעס בושם צורה שהיא. הוא לומד זאת לשמה, והוא רואה בכך תועלת גדולה. כך כתב באחד ממכתביו: "שנים רבות ההדרכה במוסדות שלנו היא שכדי לקבל נכון את האור והחיות שהנחיל לנו מורנו הבעל שם טוב, הלב החי של החסידות, יש לשלב באופן נכון בין הדרכים של כל תלמידיו... בזכות ההעמקה בחסידות חב"ד ניתן להבין לעומק את הכתוב בשאר ספרי הצדיקים, וגם אצל חסיד חב"ד האור המקיף שבספרים האלה מלהיב את הלב לעבוד את השי"ת בשמחה ובענוה".{{הערה|ממכתב ברכה שכתב לתלמידו הרב [[אפרים ארנברג]], ראש ישיבת תום ודעת, שכתב ספר הגות "חב"דית" על פרשיות השבוע בהשראת תורותיו של בעל "מי השלוח".}}
::*'''ויכוחים עם הרבי.''' לא מכיר כאלו. צריך מקורות. המקור אליו הפנה {{א|שמיה רבה}} לא אומר כלום, לענ"ד. להבנתי, המדובר שם הוא על טענה אודותיה התייחס הרבי בצורה שונה ממה שכתב שם הרב גינזבורג, אך כפי שכתב שם עורך מראי המקומות – '''אכמ"ל'''; שככל הנראה פירושו – צריך ליישב את הנאמר שם וכאן, אך אין המקום גרמא.
::*'''ביקורת חיובית.''' מסכים בנוגע למה שכתב בענין זה {{א|שמיה רבה}}. לא חסר דברים כאלו.
::בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 00:32, כ"ו באייר, ה'תשפ"ד 00:32, 3 ביוני 2024 (IDT)

::: הערה כללית (ללא קשר לפסקה זו דווקא אלא לכללות הדיון בדף שיחה זה), [https://bshch.blogspot.com/2014/03/blog-post_13.html באדר תשע"ד] הוציא הרב גינזבורג מכתב הבהרה נגד התנהגות התלמידים המתייחסים אליו כרבי --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:16, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 01:16, 7 ביוני 2024 (IDT)

{{הערות שוליים}}

לא נכון לכתוב:
"מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי"
אין אף אחד שמתקשר אליו במקום לרבי, אולי בנוסף אבל לא במקום

== ביקורת??? ==

האם "ביקורת ללא מקור היא כביקורת אישית של הכותב"? וע"כ בפסקאות ביקורת מוכרח להי' מקור. את זה אני מצטט מתוך הכללים של חב"דפדיה.{{אנונימי}}

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג

2025-03-18T15:58:42Z

79.177.168.44: /* ביקורת??? */ פסקה חדשה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}

== פסקת "בקורת" ==

לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד. רבים-רבים מחסידי חב"ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב"ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת "תורת חיים" בירושלים (אחת מהקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י"א בכסלו, ה'תשפ"ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
:[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב"דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]?
::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב"א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב"דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב"דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש"הוועדה הרוחנית של חב"דפדיה" מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה.
:::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב"ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב"ד 'במובן המצומצם' - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי"ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם
:::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה "מחוללי הנפלאות" נמנים על קהל חסידי חב"ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ"ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט"א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי "הנכתב בערך '''מדוייק בהחלט'''" היא ההגדרה המילונית למושג "מחלוקת במציאות". אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ"ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת"ר שליט"א – "מסתייגים" אנ"ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב"דפדיה?!
:::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::גוט יום טוב. אני מסכים איתך, אכן רבים וטובים בציבור החב"די על כל רבדיו לא יסתייגו ממנו לא בגלל שמסכימים עם האישיות הדמות והתופעה, ובטח לא בגלל שמאמינים במה שתלמידים שונים סביבו מאמינים (מה שהוא עצמו ככל הנראה לא מאמין, לפחות אני רוצה לדון אותו לכף זכות ולחשוב שהוא לא מאמין בשטויות האלו בעצמו...), אלא סתם מחוסר ידיעה. אבל האמת שכל הדיון הזה הוא סתם דמגוגיה, כי האמת לא נקבעת לפי הרוב. לא כל מי שקורא בחוברות הנפלאות (ואני מעת לעת בתוכם, ומה בכך?!...) מסכים עמהם. רוב מוחלט של חסידי חב"ד, ובטח ובטח בין רבני ומשפיעי חב"ד - מוקיעים באופן מוחלט את כל הסגנון המוזר של "הקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג", אם הוא חסיד - הוא צריך להיות בביטול מוחלט כלפי הרבי, והקהילות הם של הרבי ולא 'שלו', ואם היחס אליו מצד התלמידים הוא לצערנו כביכול ההשפעה עוברת דרכו, אזי רחמנא לישזבן מהאי דעתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ' בכסלו, ה'תשפ"ד 20:59, 3 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::מה שכתבת באופן כללי – יתכן וזכאי לדיון בפני עצמו. אך אחד הדברים שכתבת – בודאי לא נכון לגופו של דיון. הנאמר בתגובתך כי "אמת לא נקבעת לפי הרוב" – יתכן והוא נכון, אך הדיון בשיחה זו הוא על הרוב ולא על האמת. דווקא משום כך, ובפרט אחרי מה שכתבת – יש לשנות את מה שכתוב בפנים הערך. בברכת א פריילאכען חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:39, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ד 15:39, 11 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}{{א|נפלאות}} היקר, '''א':''' חסידיו של הרב גינזבורג משווים אותו לנשיא הדור, ובטוחים שהם נמצאים בדור השמיני, ומשווים את ספריו לספרי רבותינו נשיאנו עפ"ל - זה עובדה, מציאות. ואת המציאות הזאת צריך לשקול להוסיף לביקורת בערך. '''ב':''' צר לי לאכזב אותך אבל אם נלך לפי הרוב - הביקורת בערך תהיה מהגדולות בחב"דפדיה, ולא ההפך. ניכר מדברך שאתה לא חי אתנו אבל אם תקשיב קצת ליחס של אנ"ש (אנ"ש = מקושרים לרבי, לא לרבנים למיניהם וסוגיהם) כלפי הרב גינזבורג תגלה במקרה הטוב אדישות כלפיו ובמקרה הפחות טוב ביקורת, ונוקבת, מאוד.. מצחיק שצריך לכתוב את זה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:39, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
: ר' [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] היקר, כפי שכבר נכתב קודם על ידי [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] – הדבר נתון במחלוקת במציאות. הדברים שכתבת מתעלמים לחלוטין ממה שכתב [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]]. כדאי לא לחזור על דברים בדיון מספר פעמים.
:ולגופו של ענין – הדברים שכתבת בסעיף ב' בדבריך – לא הובררו בשום צורה שהיא. בשביל לכתוב את הנכתב בפסקת "בקורת" צריך מקורות מהימנים, שכן כך עובדת אנציקלופדיה. להחליט דברים מסוימים, ואחר כך להשתמש באותה החלטה נטולת-סימוכין כטיעון בשיחת הערך – זהו דבר מופרך מיסודו. צריך לשנות את פני הדברים: או שכותבים דברים עם סימוכין ומקורות (עריכת סקר וכו' כפי שהציע [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] יכולה להיות אולי אופציה אם תתנהל עם חוקים מהוגנים), או שלא כותבים אותם. כפי שזה כעת – זה לא בסדר. בברכת א פריילעכן חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:29, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:29, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
::בהשגחה פרטית שוחחתי כעת על הרב עם כמה ידידים מאנ"ש ומסקנת הדברים הייתה שהיחס עליו בקרב המיינסטרים של חב"ד נע בין התעלמות לבין ויכוח עם הדעות שלו, אבל בשום אופן לא זלזול. [[מיוחד:תרומות/109.253.163.5|109.253.163.5]] 23:38, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
:::כפי שכתבתי לעיל, כדאי להבדיל בין הרב גינזבורג עצמו, שרובם ככולם של חסידי חב"ד לא מזלזלים בו ולא מתנגדים אליו, לבין היחס לתופעה המופרכת שקמה סביבו, שממנה כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה - באם הוא אכן חסיד '''חב"ד''', ובתנאי שהוא אכן יודע את הדברים - מסתייג, חולק, מזלזל, וכל רגש וחניכה המתלווים להנ"ל... עצם זה שרבים מתלמידיו של גינזבורג מסתירים את דעותיהם במפגש עם חסידי חב"ד, יכול להוכיח מה הם עצמם חושבים על הצורה בה דעה זו נתפסת בעיני חסידי חב"ד... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 09:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::אכן כנראה לא הובנתי, לא כתבתי שמזלזלים בו, כתבתי שמבקרים את חסידיו, ואותו עצמו מבקרים על ההתעלמות מהתופעה ההזויה. ו{{א|נפלאות מתורתך}} האם אתה חולק עליי שחסידיו מאמינים בו שהוא ה"דור השמיני"? שספריו הם (ה"י!) שווי ערך ללקוטי שיחות מאמרים של הרבי? שהוא עצמו שווה ערך לכל רבותינו נשיאנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:57, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::עורכים יקרים – אתם לא שמים לב על מה הדיון. הדיון הוא על מה שנכתב בערך כי "סגנונו ושיטתו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד", ודבר זה הוא אכן מופרך מיסודו ומעיקרו, וכפי שרואים מהתגובות של כולם כאן. ובנוגע לתלמידיו – אכן יתכן כי שיטת רבים מהם לא מקובלת אצלכם, אך גם לא נכון ש'''כל''' חסיד חב"ד סולד ומזלזל בשיטתם. ובנוגע למה שכתב ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] שי' – עד מתי אתה הופך את כל אלו שפגשת ל"רבים מתלמידיו"?! רבים-רבים מתלמידיו של הרב גינזבורג (ואני משער שאף רובם) ישמחו לפרש לפניך שיחתם ושיגם, ואין פה שום דבר להסתיר. העובדות פשוטות וברורות, ותלמידי הרב גינזבורג לא מנסים להסתיר אותם. בברכת חנוכה שמח, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 15:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::{{א|נפלאות}} אשמח אם גם אתה תענה על שאלתי הקודמת. בדרך אגב אני מסכים {{א|נפלאות|אתך}} בנושא שתלמידיו (לפחות חלקם) לא מסתירים את הדעות שלהם, רק לציין שרמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס כך שמצחיק שיש להם דעות בכלל בעניינים כאלה אבל זה כבר נושא לפורום ולא לחב"דפדיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 16:44, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::בשמחה רבה אענה לשאלותיך, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]: אכן רבים מחסידיו מגדירים את דורנו כ"דור השמיני", ויתכן שאף מחשיבים את כתביו (לא דברים שערכו מתורתו) ככתבי רבותינו נשיאנו.
:::::::::רק שאלה קטנה לי אליך: מאיפה הציון שלך ש"רמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס"?! אלו דברים שאינם נכונים כלל וכלל, ומוכיחים שאתה בכלל לא מכיר את תלמידיו וחסידיו של הרב גינזבורג. במקרה הטוב אתה מכיר כמה מתלמידיו שלומדים בישיבותיו שביצהר או המשתייכים לקהילות הדתיות-לאומיות שלו. לרב גינזבורג תלמידים וחסידים '''רבים''' שהינם חסידי חב"ד ללא ספק, ובקיאים היטב בתורת חב"ד (וכן, גם בהיסטוריה הענפה שלה; ולא אחטא לאמת אם אציין שיש כמה מתוכם שאף בקיאים בפרטים רבים שרבים-רבים מחסידים חב"ד ה"אמיתיים" לא יודעים אותם...). בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 19:00, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:00, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::הצדק עמך, לא טרחתי לקרוא את הערך ואת כל ההתפלספות. יש לי דברים חשובים ומועילים יותר. תתפלא לשמוע, אבל אני מכיר רבים רבים מתלמידיו. מבחינתי כשמדברים על האדם ועל שיטתו, לא מתכוונים למה שהוא חושב מצד האמת בסתר ליבו, אלא לשיטה כפי שהיא מתנהלת בפועל וכפי שמתייחסים אליה בציבור. ולאמיתו של דבר, הלימוד זכות היחיד על הרב גינזבורג, שהוא לא חושב שזה יעזור למחות בתלמידיו, אך אבוי לכזה לימוד זכות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:26, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:26, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|נפלאות}} אני מודה לך שהבהרת את העניין (המזעזע יש לציין) ואין צורך בהמשך. לאלה שלא מבינים מה נחיצות הביקורת - שיקראו את תגובתו.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:36, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::ובנוגע לשאלך: מי שחושב שאדם - ולא משנה עד כמה הוא מיוחד (לדוגמה: הרב גינזבורג) הוא "רבי" (ראש בני ישראל, משה רבנו שבדור) לא רק שהוא לא בקי בתורת חב"ד, הוא לא מתחיל אפילו להבין מה זה בכלל המושג [[ראש בני ישראל]] שזה כל העניין של חב"ד. אז מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות. ואופק ידעתם מסתכם במינוס - לא אפס - כי מינוס זה אומר שהם חושבים שהם יודעים משהו אבל הם רק מתרחקים מהאפס כלפי מטה. זו תשובתי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:46, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::'''א.''' לאחר הדיון – מדוע מה שכתוב בביקורת נכון? להיפך: יצא שמה שכתוב הוא לא נכון, וכל המחלוקת היא רק על אוהדיו וחסידיו.
::::::::::::::'''ב.''' {{א|חסיד של הרבי}} מדוע אתה כותב בצורה כה לא עניינית?! "מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות" – מה הקשר בין הסתכלות שונה (או לא שונה) על המושג התקשרות, לבין בקיאות בתורת חב"ד ובהיסטוריה שלה?! אז נכון שיש כאלו שיש להם אובססיה בכל מה שקשור להתקשרות, ושמבחינתם כל מי שהוא לא מקושר כמוהם הוא בכלל מינוס – אבל זה לא צריך להשפריץ בדיון ענייני... בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 23:16, א' בטבת, ה'תשפ"ד 23:16, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::{{ציטוטון|ידיעת המחלה - חצי תרופה}}. ניכר עליך שאתה בכלל לא מבין את הנקודה ועל כך רחמיי המרובים. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 23:23, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::אכן צדקו דבריך. רבים מתלמידיו רואים עין בעין את המושג התקשרות כמו חסידי חב"ד, אך אינם מקושרים לאותו רבי שחסידי חב"ד מקושרים, אלא לאחד מחסידיו, ומשכך, אינם חסידי חב"ד, אלא חסידי גינזבורג. וברי לכל בר (חכמה בינה ו)דעת ששיטת גינזבורג אינה שיטת חב"ד בשום צורה שמסתכלים עליה, ובוודאי שלא ניתן חס ושלום להשוות אותו כ'דור שמיני' (כפי שהוא עצמו יאמר לכל מי שיהיה מוכן להקשיב...), ומה תלונותיך על כך שבאנציקלופדיה חב"דית מסרבים להסכים לקבל אותו בשוויון נפש כחב"ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:17, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 06:17, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::אכן צדקו דבריכם כי יתכן שרבים מחסידות חב"ד מתנגדים לאמירה כי אנו בדור השמיני. אמנם - שוב אתם כותבים דברים שאינם קשורים לדיון על הערך. הערך הוא על הרב גינזבורג בעצמו (לא על החסידים שלו) – ומה שכתוב בערך לא נכון כלל וכלל. רבים-רבים מחסידי חב"ד מעריכים ומוקירים את הרב גינזבורג ואת פועליו בהפצת המעיינות חוצה שאין חוצה הימנו. אי לכך ובהתאם לזאת, יש לשנות את מה שכתוב בפיסתק הביקורת בערך. בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:18, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 10:18, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::::לא רבים אלא '''כלל''' כמו שניסו להסביר לך אבל עזוב את זה עכשיו. בנוגע לביקורת: הביקורת היא על אופן (אי) תגובתו לתופעה, למרות שהוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו ואפשר בהחלט להוסיף את זה לביקורת. ובנוגע לדרכו - חשוב להדגיש שהיא אינה דרך חב"ד שאנשים לא יטעו, יש לו דרך ייחודית אך לאו דווקא של חב"ד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 12:41, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::::מנין האמירה כי "הוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו"? איפה טען כך? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 14:53, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 14:53, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}כך אומרת השמועה, ואי ואבוי אם זה לא כך, ואז בהחלט יש מקום לביקורת עליו ולא רק על חסידיו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:34, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
==פסקת ביקורת על תלמידיו==
מתוך הערה בערך - {{ציטוטון|ראה לדוגמה סרטון 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' (בתחילת הסרטון) בו נצפית בתו הקטנה של אחד מתלמידי הרב גינזבורג שואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב (ה"י).}} - זו אמירה חמורה מאוד, אבל היא לא מפיו של הרב גינזבורג עצמו, אלא מפיו של אחד מתלמידיו, מה ממעורר אצלי תמיהה אם זה יכול לשמש כמקור (אם יוכרע שגם התבטאות של תלמיד יכולה לשמש מקור לדעת הרב, מן הראוי לתת לכל הפחות קישור לאותו סרטון). בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 00:11, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד 00:11, 29 בינואר 2024 (UTC)

:א"א לתת קישור ליוטיוב, (אולי לשים את כתובת הסרטון ביוטיוב ללא קישור), בדיונים הקודמים פה בערך דיברו על זה אם ביקורת היא עליו או על תלמידיו - וכך ערכו את זה, המקור היא לתאוריות של תלמידיו - ולא כמו שהיה כתוב לפני כן שתלמידיו חושבים עליו שהוא נשיא הדור בלי מקור, (לענ"ד ברור שזו לא דעתו של הרב גינזבורג, והמקור הוא לדעות תלמידיו). --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|<span style="color: blue;;">מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!</span>]] 10:02, 29 בינואר 2024 (UTC)

::שלום וברכה, הערה בנוגע לנאמר המסוים כאן: יואילו נא המשתמשים היקרים להיכנס לסרטון המדובר ביוטיוב, להגביר את הסאונד עד המקסימום ולהיווכח כי התלמידה שואלת את אביה האם "זה *הרב*" ולא הרבי. מצפה מהוועדה העורכת שתסיר את ההערה המדוברת מהערך באשר היא פשוט שקרית! בברכה, [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 19:39, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 19:39, 6 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] שומעים במפורש שהיא אומרת הרבי, אינך שומע בקולה את סיומת ה'אי' הצמודה למילה הרב? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:10, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 00:10, 7 ביוני 2024 (IDT)

::::בעקבות דברי ברכת הגאולה כאן, נמנעתי מלכתוב את מה כתב לעיל נפלאות מתורתך. פשוט שהיא אומרת רב ולא רבי. מדובר שם באדם שאין שיחו ושיגו בענייני רבי (לכל הפחות כפי במציירים זאת היום בחב"ד); מה ההיגיון שהבת שלו בגיל כה צעיר תשתמש בביטוי זה?! אך שוב, שיוון שתשובת ברכת הגאולה הייתה צפויה מראש – נמנעתי מלכתוב זאת... [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 22:21, 13 ביוני 2024 (IDT)

::::: תשובתי לא היתה צפויה מראש מכיוון שאין לי אינטרס להשחיר יהודים מסויימים ובשביל זאת להכניס להם מילים לפה וכדומה, במקרה זה אחרי הפעלות מרובות של הסרטון אני בטוח שהיא אומרת את המילה 'הרבי'! אינני מכיר את אביה של הנ"ל ואת ידיעותיהם ברבי, ובכלל: הטענה על החב"דיות של האב אינה נוגעת לנשמע בהקלטה משום שלא צריך להיות משכיל גדול, מספיק שכמה תלמידים מחליטים שהרב גינזבורג הוא רבי ומחדירים זאת בילדיהם... לגופו של עניין אדרבה, שמתמשים נוספים ישמעו את הנאמר בסרטון ויכתבו פה את מה ששומעות אזניהם.

אני מכירה את המשפחה.. הילדה היא לא ביתו של התלמיד (והוריה לא תלמידים של הרב יצחק גינזבורג) כך שאין לו קשר לזה שהיא לא ידעה להבדיל בין הרבי לרב יצחק גינזבורג, היא הפריעה למהלך השיעור אז התלמיד רצה להשתיק אותה והוא שמע שהיא שואלת האם זה הרב אז הוא ענה לה בחיוב וכדי להקשיב לשיעור לא התעמק בשאלתה.. כיום הילדה וילדיו יודעים טוב שהרב יצחק הוא לא הרבי.. מותר לדון לכף זכות!

::::: מדאתינן להכי, בהשגחה פרטית מצאתי מקור אחר (בפתיחה אקראית, אינני מחפש בנרות לפסול יהודים כנ"ל): יש וידאו אחר של אחד מתלמידיו של הרב גינזבורג (הפעם מדובר באברך בעל חזות חב"דית כך שאין כל ניסיון לסנגר עליו שאינו מכיר ואינו חב"דניק), הוא מוסר שיעור בשיחה של הרבי ומתבטא לפני כן: {{ציטוטון|ניצלתי את ההזדמנות לתת איזה שיעור קצר באחד הדברים המענינים ביותר שקראתי אולי בשנה אחרונה מהרבי, '''והפלא הוא שכשלומדים את זה בלי ההסברים שהרב יצחק נתן במשך השנים באמת מרגישים שמשהו שם חסר'''...}}, אם אתם מעוניינים אתן פה את כתובת הסרטון ברשת.--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:35, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 23:35, 13 ביוני 2024 (IDT)
::::::{{א|ברכת הגאולה}} אני מעוניין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:51, 13 ביוני 2024 (IDT)
:::::::א. מצטרף לבקשת {{א|חב"ד בדרך לגאולה}}. ב. מה כזה גרוע באמירה הנ"ל? קשה להבין שהסברים של משפיע מועילים להבנת דברי הרבי? אתמהה! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 11:53, ח' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:53, 14 ביוני 2024 (IDT)

== תיקון פסקת הביקורת ==

הביקורת בערך מסתובבת סביב זוטות במקום לגעת בדברים באמת מהותיים, אפרט;
* סגנונו ושיטתו אינם מקובלים - זו טענה חסרת מקור, והערך גם לא מסביר במה הוא שונה ולא מקובל, בלבוש? בנוסח התפילה?
* מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום לרבי - מקור? סרטון של ילד קטן ששואל את אבא שלו (יהודי שעם כל הכבוד הוא עדיין לא חב"די) לא יכול לשמש מקור לכזה רעיון, יש מספיק ביקורת עניינית על הרב ולא צריך להיזקק ל"בן חמש למקרא".
* "תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו" - תמונה בסלון היא לא "התקשרות", אבוי לנו אם נסתפק בתליית תמונת הרבי ונחשוב שבזה אנו מקושרים... קריאה בשמו - זה פשוט לא נכון, ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר איניש, המשפט הזה מוריד את אמינות האתר כולו. הפצת תורתו ולימוד ניגוניו - נו שוין.
לדעתי ביקורת ענייינית היא משהו בסגנון אחר לגמרי;
* תלמידיו הולכים עם פאות ארוכות, שלא כדברי האריז"ל ([[פיאות הראש#אורך הפיאות]]), כמובן יש למצוא סימוכין לכך שתלמידיו נוהגים כך בעקבות הוראתו, אחרת הביקורת הזו נכונה, אבל לא לערך זה.
* שינוי נוסח חב"ד - הוא מורה לשיר זמירות שבת בנוסף למה שנדפס ע"י אדמוה"ז, ובהגדה של פסח שהדפיס ע"פ נוסח ההגדה של הרבי הדפיס בסוף פיוטים שמנהג חב"ד לא לאומרם (חד גדיא, אחד מי יודע, ויהי בחצי הלילה)
* לימוד ספרי אדמו"רי החסידות הכללית - בכל שנה הוא ותלמידיו נוהגים ללמוד ע"פ סדר הפרשיות ספר שהוא בדווקא לא ע"ד חב"ד (שנה שעברה קול שמחה, השנה אהבת שלום), כמו כן הוא מנגן בהתוועדויות שלו ניגונים של חסידויות אחרות, שלא כמנהג חסידים ללמוד רק בספרי רבותינו נשיאינו ולנגן רק ניגונים שחוברו ע"י רבותינו נשיאינו או חסידיהם.
יבואו היודעים ויוסיפו כאן דברים שהם עניניים ומהותיים ומגובים במקורות.
{{ש}}הוספות:{{ש}}
* ויכוחים מרומזים עם הרבי - כמה פעמים הוא ביאר דברים באופן קצת שונה מהרבי יש דוגמה משיעור שלו בפורים לפני כמה שנים ([pnimi.org.il/wp-content/uploads/2024/03/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf קישור]) ראו עמ' 18 הערה מט.
* כמובן שלצד הביקורת השלילית יש להדגיש גם את העניינים המופלאים שיש בו לטובה, כמו היחס של הרבי אליו, והפצת המעיינות בהפלגה, וע"כ שמוסדותיו הם מהמוסדות היחידים שהרבי לא הסיר מהם את הנשיאות, ועל מסירותו לרבי (הוא כנראה מהחסידים היחידים בזמננו שישבו במאסר על דבוקתם ברבי...)
מתייג גם את {{א|נפלאות}}. בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 16:12, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 16:12, 29 במאי 2024 (IDT)

:*פשיטא שהסגנון והשיטה שונים ואף מוזרים ביחס לשאר חסידי חב"ד (אם כי כדבריך זו לא הוכחה כי הם לא מקובלים ומושללים בקרב חסידי חב"ד), התופעה של תלמידים הרואים ברב גינזבורג כרבי הינה תופעה קיימת, (לא כל תלמידי הרב גינזבורג אלא '''חלק''', אך זו עובדה מספיקה כדי לקומם חסידי חב"ד מן המניין), הסרטון בהערה הינו דוגמה בלבד - כזו שתועדה בוידאו, מלבדה יש בשטח כאלו שטוענים זאת,

:הטענה כלפי הניסוח (לענ"ד) היא שהביקורת בפרט זה היא על התלמידים אך לא כלפי הרב,

:אפשר לשאול מדוע הרב גינזבורג אינו מוחה בתופעות שכאלו, הטעם להנהגתו לפי הבנתי הוא משום שהוא סובר שהם אומרים זאת רק מן השפה ולחוץ (ניתן ללמוד זאת מהסיפור הבא: בסעודת משיח (כמדומני) באחת מן השנים האחרונות הגישו תלמידים דרך אחד מנכדי הרב שני פתקים בהם היו כתובים השאלות הבאות: האם הרבי חי? האם אתה המשיח? הרב גינזבורג התייחס לפתקים בביטול ואמר לנכדו: "הם לא באמת מאמינים במה שהם אומרים"), ומשום טעם נוסף - אישיותו של הרב גינזבורג כאדם, שונה ומוזרה משאר האנשים ולא אכפת לו כלל מה אנשים אחרים אומרים עליו.

:כלפי הרב גינזבורג התגבשה קהילת תלמידים, דבר שמקומם חב"דניקים שהרי על התלמידים להפוך לחב"דניקים ולא להקהל סביבו, מה גם שנראה שהוא נותן לכך מקום (ואולי אף עידוד),

:יש להבהיר שהרב גינזבורג אומר בשיעוריו רבות שחייבים להתקשר לרבי, (אף כשלומד קטעים מספרי החסידות של רבותינו נשיאנו ושל החסידות הכללית הוא מלמד זאת בגישה חב"דית - (צריך להיות שוטה כדי לא להבין ממנו שהעיקר אצלו זה גישתה של חסידות חב"ד בעבודת ה'...))

:מקור אפשרי לביקורת הוא ממספר משפיעים (חלקם כבר לא בין החיים) (לכאורה לא כדאי לכתוב את שמותם ואת דבריהם במלואם פה...) הביעו הסתייגות מהרב גינזבורג, בזה גופא יש מקום לפרשנויות וייתכן שהם טענו זאת בשל סגנונו, ייתכן בשל הלימוד הכולל והחידושים שלו בלימוד, לענ"ד ההסתייגות היתה נקודתית למקרים מסויימים (כגון - המלצה של משפיע מסויים לא ללמוד עם/את שיעוריו של הרב גינזבורג, ולהתמקד בלימוד תורת הרבי), אך לא התנגדות עקרונית ופסילת הרב גינזבורג.

:אף לתלמידים הנורמלים שלא מחזיקים מהרב גינזבורג כאדמו"ר, הרי שהוא עצמו מתנהג בצורה המזכירה הנהגות אדמו"ריות, מאפשר שיכרכרו סביבו, בתמליל שיעוריו כתוב 'בלתי מוגה' או 'מוגה', מהשיעור עורכים חזרה, וכו' וכו'. אם כי ייתכן שהוא רואה בכך את קיום דברי הרבי 'נכון שיכתוב '''בצורת ספר''' השיעורים שלומד.

:חשוב גם להדגיש שהוא מצידו פועל על פי הוראות הרבי, הרבי הורה לו 'לפעול לא בשם חב"ד'{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה, פסקה פעילות לא בשם חב " ד]}} שבל כך הוא פתח את עמותת גל עיני, (את השם לעמותה בחר הרבי), הרבי הורה לו לפעול בריש גלי, שכל מוסדותיו עומדים בנשיאות{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}} , לא לחכות להוראות מפורשות (מצד הרבי), ביחידות בה אמר שהוא לומד לבד, אמר הרבי שבכלל הרי נאמר חרב אל הבדים, אך יש יוצא מן הכלל{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה}} (הואל לומד מכך יסוד מעבר לשאלה על החברותא), על חינוך (מוסדותיו) התבטא הרבי 'צביון ומטרה', הוא לומד מזאת לפעול בדרכו שלו ולא כחיקוי למוסדות חב"דיים{{הערה|שיעור ג' אב תשע"ו - יום הערכות צות יעלת-חן פסקה צביון ומטרה (פסקה אחת לפני אחרונה) [galeinai.org.il/lessons/toc_1_12_76/toc_h1_0], וראו גם בשיעור כ"א טבת תשע"ב, ובר מצוה ז"ך כסלו תשע"ז}} ועוד ועוד.

:*בקשר לדברי משתמש שמיה רבא בפסקה ביקורת עניינית:

:'''זמירות שבת''' [[משתמש:שמיה רבה]] אתה בטוח שהרב גינזבורג מורה לשיר [[זמירות שבת]]? למיטב ידיעתי הוא עושה זאת לפני שיעור וכיו"ב (כדרכו לנגן לפני כל שיעור), ייתגן שדברי אדמו"ר הזקן שלא לשיר זמירות שבת מוסבים דווקא על שעת הסעודה ולא על זמנים אחרים בשבת.

:'''לימוד ספרי החסידות הכללית''' - לענ"ד אין בדברים האמורים טעם לפסול מצד הטיעון שהבאת שחסידים לא נוהגים כך , שאדרבה הרב גינזבורג אינו היחיד שהוגה ומלמד את ספריהם, בראש ובראשונה הצ"צ מצטט באור התורה פעמים רבות מספרי פולין, מבין משפיעי חב"ד ניתן למנות את הרב פיצ'ע אופן שמרבה להביא בקובצי הלימוד שלו מקדושת לוי ומספרים נוספים של חסידי פולין, על ר' [[בעריש רוזנברג]] מסופר שלמד בשבתות את הספרים נועם אלימלך ותפארת שלמה רדומסק, הרב מענדל וועכטער מצטט רבות בשיעוריו מספרו של הדברי חיים מצאנז ומספרים נוספים. אם כבר טעם לפגם בהנהגותיהם של '''כל''' הנ"ל (השאלה אינה רק על הרב גינזבורג (אם כי עליו ביקר משום שהוא מייחד שיעורים לספרי החסידות הכללית)) הוא משיחת הרבי ש"פ ויחי תש"נ [https://drive.google.com/file/d/1aJdjLaP21lwongZaczfobRjyi-6r3a_j/view תו"מ התוועדויות 140],[https://drive.google.com/file/d/1ZoaN6VBoMBWsAEHdg0ZHBFu6cpc9wOpg/view שיחו"ק], דברי משיח ח"ב עמ' 144, ממנה משמע שחסידים לומדים את דברי רבותינו נשיאנו ומסתפקים בלימוד כל התורה כולה על ידי הרמב"ם (אמנם יל"ע מלשונו הק' "שכל העניינים שבספר זה השייכים ל'''עבודתם''' היום יומית (או לעבודה בזמנים מיוחדים), וב[[דבר מלכות לך לך]] מובא שיש ללמוד לשם מוחין בעצם ומצד לימוד זה ייתכן שכן יש ללמוד את שאר הספרים, ותן לחכם ויחכם עוד),

:ועוד וג"ז עיקר: 1. ייתכן שהרב גינזבורג לומד בצורה זאת כדי לקרב את המזרוחניקעס, כשהם רואים גם לימוד בספרי החסידות הכללית הם פחות נרתעים. 2. אף שהוא מלמד את החסידות הכללית הוא לומד זאת בגישה חב"דית ולעיתים מדגיש את המעלה שבספרי חסידות חב", עיין לדוגמה בדברי הרב גינזבורג מתוך הספר מבחר שיעורי התבוננות: "המדרגה הגבוהה ביותר שכנגד ה"יחידה" נקראת "הפצת המעינות". כאשר לומד התורה רוצה להיות "טופח על להטפיח" ו"נחל נובע מקור חכמה", שזאת בחינת משיח – '''יעסוק בעיקר בספרי חסידות חב"ד דוקא''', שיש בהם כדי לבנות אצלו כלים מדוע. הדבר היחיד שיש בספרות חב"ד, מאדמו"ר הזקן והלאה – זאת המסוגלות לבנות אצלך כלים להיות "נחל נובע מקור חכמה" המגלה רזין דאוריתא. ושוב, '''זהו הלימוד היחיד שבאמת בונה כלים בנפש כדי לאפשר כל הזמן ללומד להיות מפיץ המעינות'''." וראו גם: "כמו הם הזכרנו, אפילו בין גדולי הצדיקים של החסידות ישנו הבדל בין כל הצדיקים על חב"ד. כל הצדיקים הגדולים אמרו תורה מן השמים, אמרו בדרך מעבר – צינור פתוח, האור עובר דרכם. והנה '''חב"ד, החל מאדמו"ר הזקן. , היא דרך התלבשות בשכל – התלבשות בשכל שלו, וכך לימד את הכל כתוב שהגאולה תלויה בהפצת רזי תורה – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה"[קפז] – דווקא של "יתפרנסון מיניה"[קפח], שהדברים דווקא בדרך ההתלבשות נזכה כולם להיות נביאים וחוזים ולהתגייס את חזון הגאולה'''." שיעור "משה מפי עצמו", ז' אב תשע"ט.
:אם כבר צ"ע בנושא זה מהניגונים של חסידי פולין שהוא מנגן.

:נ.ב. משתמש:שמיה רבה, אל תשכח שהניסוח בערךך נקבע על ידי הבירוקרט, ייתכן שכל הדיון ובקשת מקורות לא תעזור במאומה... לי אישית הדברים גם צורמים (לזה כיוונתי בין היתר [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94#.D7.94.D7.91.D7.94.D7.A8.D7.94: בפסקה הבהרה בדף המשתמש שלי]). אשמח להתכתב איתך במייל. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 02:35, כ"ב באייר, ה'תשפ"ד 02:35, 30 במאי 2024 (IDT)

::אקדים כי שיחה זו מעט חסרת־סדר אך אשתדל לכתוב על ראשון – ראשון, ככל יכולתי.
::*'''סגנונו ושיטתו אינם מקובלים בקרב חסידי חב"ד.''' זהו ניסוח שכבר קבלתי עליו בעבר, ואף ערכתי בניסוח שהוסכם בשיחה למעלה – אך הניסוח הקודם חזר, ואין עם מי לדבר. כפי שכתב לי אחד מבחירי העורכים בדף השיחה, כאשר כתבתי לו שהאתר מחפש את מה שהקוראים מחפשים, ולא את מה שהעורכים מחפשים – "האינטואיציה שלי פועלת לפי חב"דפדיה".
::*'''ההתקשרות אליו.''' יתכן שזו ביקורת הראויה להיכנס לערך, שכן אכן יש המתקשרים אליו בריש גלי, אך בשביל כך יתכן וצריך מקור אמין ואיכותי.
::*'''סממני התקשרות.''' כפשוט, בדומה למה שכתב {{א|שמיה רבה}} אין שום משמעות לכך שתולים את תמונתו או מנגנים את נידונים בתור התקשרות. זו אינה ביקורת עניינית בשום צורה שהיא. קריאה בשמו – רחוקה מהמציאות (מלבד כך ששמו הראשון הוא '''יצחק''', שם שנפוץ מאוד בקרב חסידי חב"ד, ואף אחד לא טועה לחשוב שיש קשר כלשהו אליו...).
::*'''פאות ארוכות.''' לא מכיר שום הוראה מפורשת שלו ללכת עם פיאות ארוכות. הוא עצמו, כמובן, בעל חזות חב"דית מובהקת, ובעקבותיו הולכים כמובן רבים מתלמידיו (אל רבים מהם אף הורה לקצר את הפאות). אלו שלא – אין בכך כל הכרח שזה בגללו (הסבר שכלי מאוד מסתבר לכך הוא היותו בעל דעות פוליטיות המתדמות/מתקרבות לאלו של הציבור מתגורר־יו"ש, שם הנוהג אצל רבים הוא חזות חיצונית בעלת פאות).
::*'''נוסח חב"ד.''' זו אולי הביקורת העניינית הראשונה, והיא אכן יכולה להיות ביקורת מוכחת. הרב גינזבורג אכן מזמר את זמירות השבת בסעודות השבת, וגם אם את זה אין להוכיח כי אם בעזרת סיפורים – הרי שניתן לראות את התבטויותיו בנוגע לכך בכמה שיעורים (ראו שיעור ו' תשרי תש"פ ושבת בא תשפ"ג. בשיעור כ"ג אדר תש"ע (וכן בשיעור ב' מנחם־אב תשס"ז במקומות נוספים) אף התבטא [גם בהקשר של פיוטי ליל הסדר] כי הזמירות לא נכנסו לסידור משום שידעו אותם בעל פה).
::עוד בענין זה, בודאי שבנוסח חב"ד זמירות השבת לא 'נמחקו'. ישנם תיעודים על סעודות של רבותינו נשיאינו (עד כ"ק אדמו"ר) בהם ניגנו מזמירות השבת בפירוש. כמו כן, ובהקשר למה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} יש לחני חב"ד על כמה מזמירות השבת (מנוחה ושמחה, צמאה נפשי לאלקים, אמר ה' ליעקב) – כך שבודאי שאין איסור לנגן במהלך השנה זמירות שבת...
::*'''החסידות הכללית.''' העובדות נכונות ונכוחות. אם יש מה לבקר אותו בזה – יתכן ויש מה להסתפק. על כל פנים, מה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} בתחילת המשך דבריו בענין זה – אינו נכון כלל. הרב גינזבורג אינו עושה זאת כדי לקרב את המיזרוחניקעס בושם צורה שהיא. הוא לומד זאת לשמה, והוא רואה בכך תועלת גדולה. כך כתב באחד ממכתביו: "שנים רבות ההדרכה במוסדות שלנו היא שכדי לקבל נכון את האור והחיות שהנחיל לנו מורנו הבעל שם טוב, הלב החי של החסידות, יש לשלב באופן נכון בין הדרכים של כל תלמידיו... בזכות ההעמקה בחסידות חב"ד ניתן להבין לעומק את הכתוב בשאר ספרי הצדיקים, וגם אצל חסיד חב"ד האור המקיף שבספרים האלה מלהיב את הלב לעבוד את השי"ת בשמחה ובענוה".{{הערה|ממכתב ברכה שכתב לתלמידו הרב [[אפרים ארנברג]], ראש ישיבת תום ודעת, שכתב ספר הגות "חב"דית" על פרשיות השבוע בהשראת תורותיו של בעל "מי השלוח".}}
::*'''ויכוחים עם הרבי.''' לא מכיר כאלו. צריך מקורות. המקור אליו הפנה {{א|שמיה רבה}} לא אומר כלום, לענ"ד. להבנתי, המדובר שם הוא על טענה אודותיה התייחס הרבי בצורה שונה ממה שכתב שם הרב גינזבורג, אך כפי שכתב שם עורך מראי המקומות – '''אכמ"ל'''; שככל הנראה פירושו – צריך ליישב את הנאמר שם וכאן, אך אין המקום גרמא.
::*'''ביקורת חיובית.''' מסכים בנוגע למה שכתב בענין זה {{א|שמיה רבה}}. לא חסר דברים כאלו.
::בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 00:32, כ"ו באייר, ה'תשפ"ד 00:32, 3 ביוני 2024 (IDT)

::: הערה כללית (ללא קשר לפסקה זו דווקא אלא לכללות הדיון בדף שיחה זה), [https://bshch.blogspot.com/2014/03/blog-post_13.html באדר תשע"ד] הוציא הרב גינזבורג מכתב הבהרה נגד התנהגות התלמידים המתייחסים אליו כרבי --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:16, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 01:16, 7 ביוני 2024 (IDT)

{{הערות שוליים}}

לא נכון לכתוב:
"מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי"
אין אף אחד שמתקשר אליו במקום לרבי, אולי בנוסף אבל לא במקום

== ביקורת??? ==

האם "ביקורת ללא מקור היא כביקורת אישית של הכותב"? את זה אני מצטט מתוך הכללים של חב"דפדיה.{{אנונימי}}

שיחת משתמש:79.177.168.44

2025-03-16T13:11:34Z

79.177.168.44: /* בירור */ פסקה חדשה

{{כתב מחוק|{{אזהרה 1|יהודה לייב מפיסטין}}}}. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 15 במרץ 2025 (IST)
:{{א|מ. רובין}} רק אשמח לדעת על איזה כלל עברתי?{{אנונימי}}
::אתה העמדת את הדף למחיקה סתם וזה עבירה על הכללים. נשמח שתירשם לחב"דפדיה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:01, 15 במרץ 2025 (IST)
:::סתם?{{אנונימי}}
::::תוכל להירשם לחב"דפדיה? נוכל להתכתב באופן יותר מסודר. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:17, 15 במרץ 2025 (IST)
:::::לא מעוניין. רק לא כדאי לסטות מהנושא, אשמח להבין מדוע הערך הזה לא ראוי למחיקה? {{אנונימי}}
:::::אתה רוצה למחוק ערך של תלמיד הבעש"ט? מה נסגר איתך? על מה ולמה??[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:28, 15 במרץ 2025 (IST)
::::::כי אין סיבה שהוא ישאר במרחב הערכים במצבו הדל. זה שהדבר שאתם מתיימרים שיקרא "אנציקלופדי'" או "חנות חרסינה" נמצא ברמה שבה הוא נמצא - ואתם כבר התרגלתם שאין בעיה בערכים במצב כזה - זה בעי' חמורה. ידיעת המחלה חצי תרופה. {{אנונימי}}
:::::::מילא אם הייתם רוצים למתן אותי ולהחליף את התבנית ל"תבנית חשיבות", אבל במצב כזה, אני מצטט מ[[חב"דפדיה:מדיניות המחיקה]] סעיף "סיבות למחיקה '''מהירה'''": "דף קצר מאד שתוכנו דורש שכתוב או ערך שכתוב בצורה חסרת תקנה." הלקוחות בחנות החרסינה לא קוראים את התקנון?{{אנונימי}}
::::::::לא משנה מה, רק מפעילים יכולים להשאיר אזהרה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:55, ט"ו באדר, ה'תשפ"ה 23:55, 15 במרץ 2025 (IST)

==בקשה==
בבקשה חדל מהשארת תבנית למ בערכים רבים, לוקח לי הרבה זמן לבטל את העריכות הללו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:03, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה)
::אא"כ תקנון חנות החרסינה שלכם דורש את מחיקתם, כנ"ל.{{אנונימי}}
:::גם לא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:58, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה)
::::מדוע לא? התקנון אינו תקף כשזה לא נוח?{{אנונימי}}

== בירור ==

{{א|יוסף בן מלמד}}, אשמח לדעת מדוע חשבוני נחסם?{{אנונימי}}

שיחת משתמש:79.177.168.44

2025-03-16T13:10:06Z

79.177.168.44: /* בקשה */

שיחת משתמש:79.177.168.44

2025-03-16T11:48:08Z

79.177.168.44: /* בקשה */

שיחת משתמש:79.177.168.44

2025-03-16T11:47:45Z

79.177.168.44: /* בקשה */

{{כתב מחוק|{{אזהרה 1|יהודה לייב מפיסטין}}}}. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 15 במרץ 2025 (IST)
:{{א|מ. רובין}} רק אשמח לדעת על איזה כלל עברתי?{{אנונימי}}
::אתה העמדת את הדף למחיקה סתם וזה עבירה על הכללים. נשמח שתירשם לחב"דפדיה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:01, 15 במרץ 2025 (IST)
:::סתם?{{אנונימי}}
::::תוכל להירשם לחב"דפדיה? נוכל להתכתב באופן יותר מסודר. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:17, 15 במרץ 2025 (IST)
:::::לא מעוניין. רק לא כדאי לסטות מהנושא, אשמח להבין מדוע הערך הזה לא ראוי למחיקה? {{אנונימי}}
:::::אתה רוצה למחוק ערך של תלמיד הבעש"ט? מה נסגר איתך? על מה ולמה??[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:28, 15 במרץ 2025 (IST)
::::::כי אין סיבה שהוא ישאר במרחב הערכים במצבו הדל. זה שהדבר שאתם מתיימרים שיקרא "אנציקלופדי'" או "חנות חרסינה" נמצא ברמה שבה הוא נמצא - ואתם כבר התרגלתם שאין בעיה בערכים במצב כזה - זה בעי' חמורה. ידיעת המחלה חצי תרופה. {{אנונימי}}
:::::::מילא אם הייתם רוצים למתן אותי ולהחליף את התבנית ל"תבנית חשיבות", אבל במצב כזה, אני מצטט מ[[חב"דפדיה:מדיניות המחיקה]] סעיף "סיבות למחיקה '''מהירה'''": "דף קצר מאד שתוכנו דורש שכתוב או ערך שכתוב בצורה חסרת תקנה." הלקוחות בחנות החרסינה לא קוראים את התקנון?{{אנונימי}}
::::::::לא משנה מה, רק מפעילים יכולים להשאיר אזהרה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:55, ט"ו באדר, ה'תשפ"ה 23:55, 15 במרץ 2025 (IST)

==בקשה==
בבקשה חדל מהשארת תבנית למ בערכים רבים, לוקח לי הרבה זמן לבטל את העריכות הללו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:03, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה)
:צודק, יש להחליף לתבנית חשיבות.{{אנונימי}}
::אא"כ תקנון חנות החרסינה שלכם דורש את מחיקתם, כנ"ל.{{אנונימי}}

יהודה לייב מפיסטין

2025-03-16T11:46:53Z

79.177.168.44:

{{למ}}
רבי '''יהודה לייב מפיסטין''' היה מבני חבורת [[הבעל שם טוב]], וזכה למדריגות נעלות ביותר.

בספר תולדות יעקב יוסף{{הערה|פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' [[ירושלים]] תשכ"ב.}} מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום:

''"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו ב[[חלום]] ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח."

הוא נסתלק בג' [[אייר]] תק"ה. רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] הספידו, ואמר בתוך הדברים "שהיה מגין בעד כמה אלפים מישראל"{{הערה|מובא בספרו פרשת קדושים עמ' שמה שמו.}}.
{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

יהודה לייב מפיסטין

2025-03-16T11:46:43Z

79.177.168.44:

{{לעריכה}}
רבי '''יהודה לייב מפיסטין''' היה מבני חבורת [[הבעל שם טוב]], וזכה למדריגות נעלות ביותר.

בספר תולדות יעקב יוסף{{הערה|פרשת בראשית, עמ' כה במהדו' [[ירושלים]] תשכ"ב.}} מוזכר על גילויים שהיו לו בחלום:

''"על דרך שביאר החסיד מוהרי"ל פוסטנר פסוק "הושיעה ה' כי גמר חסיד - לפי שפסו אמונים מבני אדם", ובאו ב[[חלום]] ואמרו לו: דילמא לאידך גיסא, לפי שגמר חסיד - לפיכך פסו אמונים וכו', ודפח"ח."

הוא נסתלק בג' [[אייר]] תק"ה. רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] הספידו, ואמר בתוך הדברים "שהיה מגין בעד כמה אלפים מישראל"{{הערה|מובא בספרו פרשת קדושים עמ' שמה שמו.}}.
{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

שיחה:חיים אלתר בן ציון פרישמן

2025-03-16T11:45:58Z

79.177.168.44: /* ביקורת - נא להוסיף */ (בוצע)

שיחת משתמש:79.177.168.44

2025-03-16T11:42:44Z

79.177.168.44: /* בקשה */

{{כתב מחוק|{{אזהרה 1|יהודה לייב מפיסטין}}}}. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 15 במרץ 2025 (IST)
:{{א|מ. רובין}} רק אשמח לדעת על איזה כלל עברתי?{{אנונימי}}
::אתה העמדת את הדף למחיקה סתם וזה עבירה על הכללים. נשמח שתירשם לחב"דפדיה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:01, 15 במרץ 2025 (IST)
:::סתם?{{אנונימי}}
::::תוכל להירשם לחב"דפדיה? נוכל להתכתב באופן יותר מסודר. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:17, 15 במרץ 2025 (IST)
:::::לא מעוניין. רק לא כדאי לסטות מהנושא, אשמח להבין מדוע הערך הזה לא ראוי למחיקה? {{אנונימי}}
:::::אתה רוצה למחוק ערך של תלמיד הבעש"ט? מה נסגר איתך? על מה ולמה??[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:28, 15 במרץ 2025 (IST)
::::::כי אין סיבה שהוא ישאר במרחב הערכים במצבו הדל. זה שהדבר שאתם מתיימרים שיקרא "אנציקלופדי'" או "חנות חרסינה" נמצא ברמה שבה הוא נמצא - ואתם כבר התרגלתם שאין בעיה בערכים במצב כזה - זה בעי' חמורה. ידיעת המחלה חצי תרופה. {{אנונימי}}
:::::::מילא אם הייתם רוצים למתן אותי ולהחליף את התבנית ל"תבנית חשיבות", אבל במצב כזה, אני מצטט מ[[חב"דפדיה:מדיניות המחיקה]] סעיף "סיבות למחיקה '''מהירה'''": "דף קצר מאד שתוכנו דורש שכתוב או ערך שכתוב בצורה חסרת תקנה." הלקוחות בחנות החרסינה לא קוראים את התקנון?{{אנונימי}}
::::::::לא משנה מה, רק מפעילים יכולים להשאיר אזהרה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:55, ט"ו באדר, ה'תשפ"ה 23:55, 15 במרץ 2025 (IST)

==בקשה==
בבקשה חדל מהשארת תבנית למ בערכים רבים, לוקח לי הרבה זמן לבטל את העריכות הללו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:03, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה)
:צודק, יש להחליף לתבנית חשיבות.{{אנונימי}}

חיים אלתר בן ציון פרישמן

2025-03-16T11:40:22Z

79.177.168.44:

[[קובץ:בן ציון פרישמן1.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב פרישמן ב[[עצרת גאולה ומשיח]] ([[תשפ"ד]])]]
הרב '''חיים אלתר בן ציון פרישמן''' (מכונה '''בנצי''') (נולד ב[[כ"ה בטבת]] [[תשמ"ג]], 1982) הינו מנהל מוסדות חינוך [[חב"ד]] בעיר [[בת ים]], חבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], עורך [[שיחת הגאולה]] ו[[עיתון הגאולה]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. בעבר כיהן כחבר ב[[ועד המסדר]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[ישראל יצחק פרישמן]] מעסקני אנ"ש בירושלים ולמרת חנה הדס.

ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]], בישיבה גדולה בתחילה בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|בה שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]}}, ובישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר [[נישואיו]] עם רעייתו מרת שיינא ביתו של הרב גרשון זאב שוורץ מ[[בני ברק]] התיישב בבני ברק. לאחר כמה שנים יצא בשליחות [[הרבי]] לעיר [[בת ים]], וכיום משמש בתפקיד מנהל מוסדות חינוך חב"ד בעיר.
[[קובץ:Image.png|ממוזער|250px|הרב פרישמן בתהלוכה בבת ים]]
הרב פרישמן נמנה כחבר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומשמש גם כדובר האגודה. כמו כן, ברבים מהכינוסים שמקיימת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה|האגודה]] משמש כמנחה הכינוס.

בנוסף, הרב פרישמן חבר מערכת העלון [[שיחת הגאולה]] ועורך את [[עיתון הגאולה]] שיוצא לאור על ידי האגודה.

בשנת [[תשע"ח]], סביב סערת אירוע [[משיח בכיכר]], רואיין הרב פרישמן בכלי תקשורת רבים עורר ענין רב סביב [[בשורת הגאולה]], [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] ופעולותיו של [[הרבי|מלך המשיח]] ופעל קידוש ה' גדול.

בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כ[[משפיע]] שיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

הרב פרישמן מרבה לעורר על העבודה הנדרשת ב[[התקשרות]] לרבי ובפרט ב[[ביטול]] הנדרש מ[[חסיד]], ועל הנחיצות ביציאה ל[[שליחות]] ובהפצת [[בשורת הגאולה]].
==ביקורת==
בהיותו בחור ב[[קבוצה]] ביצע הרב פרישמן מספר פעולות וונדליזם, כגון עקירת לוח השיש של [[אבן הפינה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/7935 וונדליזם באצטלא משיחית], באתר COL}}, וכהנה רבות.

לאחר זמן נעצר הרב פרישמן בידי כוחות ה[[שוטר|משטרה]] וגרם לחילול ה'{{הערה|[https://col.org.il/news/7935 משליטים סדר בליובאוויטש], באתר COL}}.
==משפחתו==
*אחיו, ר' [[שלמה ברוך פרישמן]] - מנהל גשמי [[חיידר]] [[אור מנחם (קראון הייטס)|אור מנחם]], [[קראון הייטס]] ומנהל גשמי של [[אש"ל הכנסת אורחים]].
*אחיו, ר' יוסי פרישמן - [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק שוורץ]], נו"נ בישיבת תות"ל אור יהודה
*גיסו, ר' יוסי פלדמן - כפר חב"ד
*גיסו, ר' מנחם יהודה - ביתר עלית
*גיסו, ר' שניאור שטיינברג עסקן ציבורי בביתר עילית

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%99%20%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F '''תגית: הרב בן ציון פרישמן'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/news/view/24965.htm הגיע רגע האמת] בענין הנסיעה לרבי שליט"א מלך המשיח באתר הגאולה {{הגאולה}}.
*[https://hageula.com/geula_moshiach/study/23937.htm חי וקיים: שאלות ותשובות עם הרב פרישמן] באתר הגאולה {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/vid/kinusim/18294.htm הרב בנצי "ברוכים הבאים" פרישמן כ' חשון] באתר {{הגאולה}}
*[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/377110/ חי וקים: ראיון מורחב על 'משיח בכיכר'] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76885 בדידי הווא עובדא עם הרב פרישמן] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/378960/ נאומו הסוחף של הרב בנצי פרישמן] בעצרת "משיח בכיכר" תשע"ח {{וידפו}}
*[https://www.chabad.fm/144/13569.html הרב בנצי פרישמן התוועד בישיבה בבאר שבע] באתר {{חב"ד FM}}
*[https://www.hageula.com/vid/dm/20407.htm שיעור בדבר מלכות שמות] עם הרב [[בנצי פרישמן]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] באתר {{הגאולה}}
*[https://drive.google.com/drive/folders/1ZA6O9kyguTMk0sHiDGoU_BUh9U9L6Q36 תיקיית דרייב עם שיעורי חסידות שמסר בישיבה בראשון לציון]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:פרישמן, בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת פרישמן]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:חברי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:כתבים בעתון הגאולה]]
[[קטגוריה:כותבים בשיחת הגאולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בבת ים]]

שיחה:חיים אלתר בן ציון פרישמן

2025-03-16T11:38:53Z

79.177.168.44: /* ביקורת - נא להוסיף */ פסקה חדשה

== כדאי להוסיף את הקטע הזה? ==

הרב פרישמן הינו '[[עובד]]' השם ובהתוועדויותיו מרבה לעורר על העבודה הנדרשת ב[[התקשרות]] לרבי ובפרט ב[[ביטול]] הנדרש מ[[חסיד]] בעמדו ב[[התוועדות של הרבי]], ועל הנחיצות בהפצת [[בשורת הגאולה]] ויציאה ל[[שליחות]].
או משהו בסגנון? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] - [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]], 22:12, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"ד 22:12, 9 בנובמבר 2023 (UTC)
:[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] בוודאי!, תוכל להוסיף את זה בעצמך. [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח}}]] ~ 22:41, 9 בנובמבר 2023 (UTC)

== ביקורת - נא להוסיף ==

בהיותו בחור ב[[קבוצה]] ביצע הרב פרישמן מספר פעולות וונדליזם, כגון עקירת לוח השיש של [[אבן הפינה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/7935 וונדליזם באצטלא משיחית], באתר COL}}, וכהנה רבות.

לאחר זמן נעצר הרב פרישמן בידי כוחות ה[[שוטר|משטרה]] וגרם לחילול ה'{{הערה|[https://col.org.il/news/7935 משליטים סדר בליובאוויטש], באתר COL}}.

ארבע מאות עלמין דכיסופין

2025-03-15T20:15:02Z

79.177.168.44:

{{לפשט}}
'''[[ארבע מאות|ארבע מאה]] עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים [[צחצחות]], הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק{{הערה|ח"א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.

==שמם==
עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז לאהבה (מלשון נכסוף נכספת לבית אביך{{הערה|בראשית ל"א ל'.}}), לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'.

==עניינם{{הערה|שם=מקורות|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}==
עניינם הוא אור הכתר שהוא תענוג העליון. כעת נמשך ומתגלה ממנו הארה בלבד וגם זה רק בעולמות העליונים – בגן עדן העליון והתחתון, אך לעתיד לבוא יתגלה הוא עצמו - ובעולם הזה.

במקורו גדול תענוג זה גדול לאין שיעור מכוחן של הנשמות, וכדי שיוכלו ליהנות ממנו (אפילו בגן עדן) הוא חייב להתצמצם.

'''בתענוג זה שני אופנים''': תענוג הנמשך על ידי לימוד התורה (ומתגלה בגן עדן העליון - עולם הבריאה), ותענוג הנמשך על ידי גמילות חסדים (וכן קיום שאר המצוות, שמתגלה בעדן התחתון - עולמות יצירה ועשיה).

שני סוגי התענוג אינם מתצמצמים באותו אופן: התענוג שבמידות העליונות (אריך אנפין, שורש המצוות) מתצמצם על ידי הגולגלתא, והחכמה העליונה (מוחא סתימאה) מתצמצמת על ידי השערות היוצאות מהגולגולת.

אכן, לעתיד לבוא יתגלה – ולא בגן עדן בלבד אלא בעולם הזה – עצם תענוג הכתר. וגילוי זה לא יהיה על ידי צמצום אלא כפי שהוא במקורו בחיוורתא (לבנונית הגולגולת הנראית ברווחים שבין השערות) ובחד ארחא דבפלגותא דשערי (השביל הלבן שמתגלה כשמסדרים את השערות לימין ולשמאל), והוא טל שעתיד להחיות בו את המתים.

במדרש רמוז עניין זה במאמר שלושה כתרים... אחד שם בראשו ושנים בראש בניו: הכתר שבראשו הוא עניין הקרבנות (תפילה, העלאה ממטה למעלה) ושני הכתרים שבראש בניו הם עתיק ואריך שמתגלים לבניו על ידי תורה וגמ"ח.

==מספרם{{הערה|שם=מקורות}}==
[[קובץ:400 עלמין.jpg|400px|לא ממוסגר|שמאל]]

מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]):

:• כ' רומז לדרגת הכתר, שתי בחינות שבכתר (עתיק ואריך) הם שני כפי"ן, וכשהם כלולים מעשר הרי ארבע מאות.
:• בשם ע"ב (ש"מקומו" חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד' יודי"ן (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.
:• עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.

===בספרי אדמו"ר הזקן===
באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ"ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו"ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של "עלמין דכסופין" - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.

בתחילה מבאר ומקדים אדמו"ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - "מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף]] ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה' מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים ב[[אדרא רבה]] בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו'".

לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".

לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק]]ייא - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן.

===בספרי אדמו"ר הצמח צדק===
ב[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]{{הערה|משפטים ח' ג'ל.}} מסביר אדמו"ר הצ"צ שארבע מאות עולמות אלו הם המשכה וגילוי של בחינת [[חסד]] מ[[כתר]] ל[[עולמות]], וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש [[גן עדן]] העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין.

===בספרי אדמו"ר האמצעי===
ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני תענוג יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]".

הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.

הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.

שתי בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.
בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=נשמה+יתירה קצט, ב]}}

==ראו גם==
*[[ארבע מאות]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אריך אנפין]]

מנשה שטרנפלד

2025-03-15T20:06:17Z

79.177.168.44:

[[קובץ:מנשה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב שטרנפלד ב[[מבצע מצה]]]]
הרב '''מנשה הלוי שטרנפלד''' (יליד [[תש"מ]]) הוא שליח חב"ד בקרית יערים טלז סטון.

==תולדות חיים==
הרב מנשה נולד ב[[ד' טבת]] [[תש"מ]], להוריו הרב נחמן הלוי שטרנפלד ומרת גולדה רייזל שטרנפלד/גוטליב ע"ה.

בילדותו, בשנת [[תשמ"ח]], התחיל להתקרב לחסידות חב"ד דרך המשפיע, הרב [[משה וובר]].

בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים תורת אמת בירושלים.

בשנת [[תשנ"ז]] החל ללמוד בישיבה גדולה תומכי תמימים בבני ברק במחזור הראשון, שם הכיר את המשפיע הרב [[זלמן לנדא]]. ב[[י' שבט]] עבר ללמוד בישיבת חב"ד בצפת.

בשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת הקבוצה. בימי בין הזמנים שימש בשליחויות שונות באיטליה, סלובניה, אוקראינה והודו.

ב[[כ"א אלול]] [[תשס"ג]], נשא את רעייתו שרה בת הרב שלמה זלמן לוין.

ב[[אדר]] שנת [[תשע"ג]] יצא לשליחות בקרית יערים טלז-סטון.
{{קצרמר|אישים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93/ תגית: מנשה שטרנפלד באתר {{אינפו}}]

{{מיון רגיל:שטרנפלד, מנשה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

מנשה שטרנפלד

2025-03-15T20:06:06Z

79.177.168.44:

{{חשיבות}}
[[קובץ:מנשה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב שטרנפלד ב[[מבצע מצה]]]]
הרב '''מנשה הלוי שטרנפלד''' (יליד [[תש"מ]]) הוא שליח חב"ד בקרית יערים טלז סטון.

==תולדות חיים==
הרב מנשה נולד ב[[ד' טבת]] [[תש"מ]], להוריו הרב נחמן הלוי שטרנפלד ומרת גולדה רייזל שטרנפלד/גוטליב ע"ה.

בילדותו, בשנת [[תשמ"ח]], התחיל להתקרב לחסידות חב"ד דרך המשפיע, הרב [[משה וובר]].

בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים תורת אמת בירושלים.

בשנת [[תשנ"ז]] החל ללמוד בישיבה גדולה תומכי תמימים בבני ברק במחזור הראשון, שם הכיר את המשפיע הרב [[זלמן לנדא]]. ב[[י' שבט]] עבר ללמוד בישיבת חב"ד בצפת.

בשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת הקבוצה. בימי בין הזמנים שימש בשליחויות שונות באיטליה, סלובניה, אוקראינה והודו.

ב[[כ"א אלול]] [[תשס"ג]], נשא את רעייתו שרה בת הרב שלמה זלמן לוין.

ב[[אדר]] שנת [[תשע"ג]] יצא לשליחות בקרית יערים טלז-סטון.
{{קצרמר|אישים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93/ תגית: מנשה שטרנפלד באתר {{אינפו}}]

{{מיון רגיל:שטרנפלד, מנשה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

חנוך כהן

2025-03-15T20:05:24Z

79.177.168.44:

[[קובץ:חנוך כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנוך כהן]]
הרב '''חנוך כהן''' (יליד שנת [[תשמ"ג]]), הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] מטעם [[איגוד תלמידי הקבוצה]], [[מלמד תינוקות|מלמד]] בתלמוד תורה ו[[מדריך חתנים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' טבת]] [[תשמ"ג]] וגדל בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חב"ד בצפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. המשיך ללמוד ב-[[770]] במשך כמה שנים שבמהלכם יצא ל[[שליחות]] כ[[התלמידים השלוחים|תמים שליח]] בבתי חב"ד ב[[הודו]].

בשנת [[תש"ע]] התחתן ועבר לגור בשכונת [[קראון הייטס]] שם החל לעבוד כמלמד בתלמוד תורה, כשבנוסף החל לשמש כ[[מדריך חתנים]]{{הערה|[https://yesodot.smslarav.co.il/guides/63075d742cc6acdd2d0bb6d9 הרב חנוך כהן] באתר [[מכון הלכה חב"ד]]}}.

עם הקמת [[איגוד תלמידי הקבוצה]] בשנת [[תשע"ח]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] מטעמם עבור תלמידי הישיבה הישראלים, שחיפשו רב צעיר ודובר עברית שיבין לליבם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12536.html המסגרת החדשה של קבוצה ע"ט באסיפה פתיחה] {{חב"ד אף אם}}}}.
==משפחתו==

אחיו הרב בצלאל כהן מנחלת הר חב"ד.
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, חנוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מדריכי חתנים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:צוות איגוד תלמידי הקבוצה]]

שלמה זלמן פאפירין

2025-03-15T20:03:12Z

79.177.168.44:

{{חשיבות}}
הרב '''שלמה זלמן פאפירין''' (?-[[תרל"ה]]) היה רב ומורה צדק בעיירות החסידיות [[וליז']], [[ליעפלי]] ו[[קריסלבה]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדות חיים==
בן ר' הלל. חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]] מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. גיסו של [[המהרי"ל מקאפוסט]].

שלמה זלמן היה גדול בתורה ויראה וחסידות, מקושר מאוד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו [[המהרי"ל מקאפוסט]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=273 בית רבי ח"ג פרק י.]}}. היה רב ב[[וליז']] וב[[ליעפלי]]. בהיותו ברבנות בליעפלי היתה פעם אחת מחלוקת בינו לבין רב אחר ושלחו הדבר לאדמו"ר הצמח צדק והסכים עמו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/202/3.htm שו"ת צמח צדק אבה"ע סימן קצט].}}.

הסכמה ממנו הדפסה בספר [[לקוטי תורה]] זיטאמיר תר"ח{{הערה|גביית עדות ממנו נדפסה ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13480&st=&pgnum=41 קובץ יגדיל תורה נ.י. חמ"ג עמ' שסד.]}}.

אחר כך היה רב ב[[קריסלבה]]. נפטר בשנת [[תרל"ה]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1613&st=&pgnum=171 מפתחות לצמח צדק עמ' קסט.]}} ושם מנוחתו כבוד.
{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים בליעפלי]]

אברהם מליעפלא

2025-03-15T19:44:35Z

79.177.168.44:

החסיד ר' '''אברהם מ[[לפל|ליפעלא]] (ליעפלער)''' היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ששימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] עבור בנו [[אדמו"ר האמצעי]].

==אודותיו==
[[אדמו"ר הזקן]] לקח את ר' אברהם מליעפלא שישמש כמלמד עבור בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בילדותו. אדמו"ר הזקן בירך את ר' אברהם שיראה נכדיו וניניו של תלמידו, ואכן ר' אברהם האריך ימים יותר ממאה שנה.

היה [[נסיעה לרבי|הולך רגלי]] ל[[ליובאוויטש]], ורק בזקנותו נאלץ לנסוע בעגלה. הפעם האחרונה שהגיע לליובאוויטש הייתה ב[[חג השבועות]] [[תרל"ב]].

אודות לימודו עם האדמו"ר האמצעי סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמ' קכח.}} שכשלימדו את מאמר הגמרא במסכת שבת{{הערה|שבת קיח, ב.}} "אבוך במאי הוה זהיר טפי, אמר ליה ב[[ציצית]]" פירש לו כפשוטו שבמצווה זו היה זהיר יותר משאר המצוות, התחיל לשחוק אדמו"ר האמצעי וכי אפשר הדבר שרבה לא היה זהיר בשאר המצוות. וביאר ש"זהיר" הוא מלשון זוהר ואור, והוא גילוי אור הנשמה שהאיר אצלו במצווה זו, ומצווה זו הוסיפה אצלו חיות בכל המצוות שקיים.
{{קצרמר|אישים}}
==משפחתו==
*בנו, ר' [[ביינוש מלמד]]. היה דודו זקנו של החסיד ר' [[פרץ חן]] מ[[ביישנקוביץ']].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 20-21.
{{מיון רגיל:אברהם מליעפלא}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:אישים בליעפלי]]

אגדה

2025-03-15T19:44:07Z

79.177.168.44:

{{למ}}
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.

לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/6/2/1.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ב הלכה א'] לפרטי חיוב זה.}}, נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5c.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 לקוטי תורה ויקרא ה, ג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/3c.htm לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג]. וראה הלכות תלמוד תורה שם. [https://drive.google.com/file/d/1guNJG-rz-NmeSBvC-90z7Xjh8m50-i1U/view?pli=1 לקוטי שיחות חלק לו עמוד 22].}}.

האגדות נחשבות חשבת היא ל[[בחינת אחוריים]] (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/42d.htm?q=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%AA%D7%90%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D לקוטי תורה מקץ מב, ד].}}.

ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא{{הערה|אבות דרבי נתן כ״ט:א.}}. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] ברוך הוא ש[[שטות דקדושה|למעלה מטעם ודעת]] - בחינת אמונה.

אגדה שבספר [[עין יעקב]] - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.}}. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

אגדה

2025-03-15T19:43:56Z

79.177.168.44:

{{קשר חב"די}}
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.

לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/6/2/1.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ב הלכה א'] לפרטי חיוב זה.}}, נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5c.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 לקוטי תורה ויקרא ה, ג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/3c.htm לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג]. וראה הלכות תלמוד תורה שם. [https://drive.google.com/file/d/1guNJG-rz-NmeSBvC-90z7Xjh8m50-i1U/view?pli=1 לקוטי שיחות חלק לו עמוד 22].}}.

האגדות נחשבות חשבת היא ל[[בחינת אחוריים]] (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/42d.htm?q=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%AA%D7%90%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D לקוטי תורה מקץ מב, ד].}}.

ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא{{הערה|אבות דרבי נתן כ״ט:א.}}. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] ברוך הוא ש[[שטות דקדושה|למעלה מטעם ודעת]] - בחינת אמונה.

אגדה שבספר [[עין יעקב]] - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.}}. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

מנחם יעקב צבי אבן ישראל

2025-03-15T19:43:24Z

79.177.168.44:

{{חשיבות}}
{{דמות
|שם=הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל
|תמונה=מני אבן ישראל.jpg
|תאריך לידה=א' טבת תשל"ה
|מקום לידה=ירושלים
|כינוי=הרב מני אבן ישראל
|מקום מגורים=ירושלים
|תפקידים נוספים=רב בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים
|אב=הרב [[עדין אבן ישראל]] - שטיינזלץ
|אם=חיה שרה אזימוב|מדינה=ישראל
|תחומי עיסוק=מנכ"ל מרכז שטיינזלץ|
בת זוג=ליזה אורית פירשט
}}
הרב '''מני (מנחם יעקב צבי) אבן ישראל''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הוא המנכ"ל של מרכז שטיינזלץ מערכת ההוצאה לאור והמוביל של מרכז שטיינזלץ. וכן משמש כרב [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[א' טבת]] [[תשל"ה]] לאביו הרב [[עדין אבן ישראל]] ולאמו מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]].

למד בגן אומן והמשיך לבית הספר חורב עד לסיום בית הספר היסודי, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן המשיך לישיבת חב"ד במגדל העמק.

לאחר לימודיו בישיבת חב"ד במגדל העמק עבר ללמוד בערד ומאוחר יותר נסע לשליחות בג'נבה.

בשנת תשס"ה חזר לארץ, ובשלהי תשס"ח מונה למנכ"ל 'מרכז שטיינזלץ'.

בהגיעו לתקופת שידוכין נשא את רעייתו מרת ליזה אורית בת ר' דוד וציפורה פירשט.

בין השנים [[תשנ"ז]]-[[תשנ"ט]] שימש כעוזר שליח בריצ'מונד שבווירג'יניה.

לאחר מכן עבר לשמש כרב קמפוס בארגון הלל בסטוני ברוק שבניו יורק עד שנת [[תשס"ה]] ובהמשך לכך עבר לשמש כרב הקמפוס באוניברסיטת מרילנד עד לשנת תשס"ה.

לאחר כשמונה שנים של שליחות בארצות הברית, חזר לארץ לפי בקשת אביו בשנת תשס"ה ונכנס לעבוד בהדרגה במערכת ההוצאה לאור של ספרי אביו, ובמשך השנים התעסקותו בזה הפכה למשמעותית יותר מונה למנכל בשנת [[תשס"ט]] ומשמש כמנכ"ל המערכת מאז והמוביל האדמיניסטרטיבי, לצד אחיו [[אמחי"ה אבן ישראל]] המשמש כעורך ראשי בפרוייקטים השונים של מפעל ההוצאה לאור.

מאז נכנס לניהול המערכת, פיקח על השלמת הביאור לתלמוד בבלי בעברית, ויזם את שיתוף הפעולה עם הוצאת קורן להדפסת תנ"ך עם ביאור שטיינזלץ בעברית ובאנגלית, ופרוייקטים נוספים רבים, הכוללים קרוב ל-200 כותרים בשפות שונות (כולל ביאור על הרמב"ם והמשנה).

תחת ניהולו, מכר מרכז שטיינזלץ קרוב ל-2 מיליון ספרים, לצד פרויקטים של דיגיטציה והנגשה, ועוד.

בשנת [[תשפ"ג]] השיק את האפליקציה ופורטל שטיינזלץ כמנכ"ל, מוזמן להרצאות ופאנלים ברחבי העולם, ומפקח על צוות של 40-70 עובדים{{הבהרה}}, לצד גיוס משאבים למוסדות החינוך הפועלים תחת המרכז.

לאחר פטירת אביו התמנה לרב [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק']] שבעיר העתיקה של ירושלים.

הרב אבן ישראל יוזם ומאיץ פרויקטים פדגוגיים שונים, ומפתח כלים ותוכנות לעידוד עיסוק יצירתי והגנת עולם הידע היהודי{{מקור}}.

{{מיון רגיל:אבן ישראל, מנחם יעקב צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]

שמן המשחה

2025-03-15T19:42:56Z

79.177.168.44:

{{קשר חב"די|סיבה=הקשר החב"די לערך אינו מבואר דיו}}
'''שמן המשחה''' - [[הקב"ה]] ציוה ל[[משה רבינו]] לעשות שמן מיוחד שבו היה עליו למשוח את המשכן וכליו, וכן מושחים בו את הכהנים הגדולים ואת מלכי בית דוד (וכן את הכהן ה"משוח מלחמה").

== אופן העשייה ==
הציווי בתורה על עשיית שמן המשחה מופיע בפרשת [[כי תשא]]:

{{ציטוט|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה|מקור=שמות, ל, כב-כה.}}

המינים שהיה שמן המשחה מורכב מהם היו: מור, קנמון, קידה, קנה בושם ושמן זית, כל אחד במשקל מסוים שהתורה קבעה. יצירת השמן ממינים אלו הייתה על ידי תהליך של שרייה במים ובישול.

ישנו מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר. דעת רבי מאיר היא שבישלו את הסממנים בשמן זית שמידתו מפורשת בתורה - הין (י"ב לוג.) אך רבי יהודה הקשה עליו שלפי מספר הסממנים (1750) שהיו, אין זה אפשרי במציאות. לכן דעת רבי יהודה היא ששרו את הסממנים תחילה במים כדי שהשמן לא יספג בתוכם, לאחר מכן שרואותם בשמן זית, ואחר כך הוציאו את השמן זית משם.

== דיני שמן המשחה ==
התורה מצווה במעשה השמן ובשימוש בו מצוות שונות:

{{ציטוט|וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.|מקור=שמות ל, כו-לג.}}

איסור חמור הוא לעשות שמן זה במתכונתו ובמשקלו על מנת להמשח בו, אך העושה לצורך הציבור פטור.

וכן אסור לסוך בשמן המשחה שעשה משה, והעושה את השמן או הסך בשמן המשחה במזיד חייב "כרת".

כשמושחים את הכהן הגדול יוצקים השמן על ראשו וסכים על גבי עיניו בצורת האות X. את מלכי בית דוד מושחין על הראש בצורת נזר.

כלי המקדש שעשה משה במדבר נתקדשו על ידי משיחתם בשמן המשחה, אבל את כלי המקדש שעשו במשך הדורות אין צורך למשוח.

במסגרת [[מינוי מלך המשיח]] תיתכן גם משיחתו בשמן המשחה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, עמוד 197 הערה 59}}.

==בחסידות==
שמן המשחה הנקרא שמן משחת קודש הוא ה[[שמן]] דהיינו שהוא מקור החכמה הנקרא קודש
במילא הוא למעלה מ[[ספירת החכמה]] דהיינו [[חכמה סתימאה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/5/8a&search=%D7%A9%D7%9E%D7%9F ליקוטי תורה פרשה צו]}}.

{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:כלי המקדש]]

חוש הציור

2025-03-15T19:41:02Z

79.177.168.44:

{{לעריכה}}
'''חוש הציור''' הוא חוש מיוחד שאדם שניחן בו באפשרותו לצייר לנגד עיניו מאורע או מחזה מסויים וכך להפנימו ולבוא לידי רגש כתוצאה מכך.

במובן הרחב יותר, חוש הציור קיים בשלושת לבושי הנפש, [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]]. חוש הציור שבמחשבה הוא היכולת לצייר לנגד עיניו עניינים שונים, חוש הציור בדיבור הוא היכולת לדבר ולספר אודות עניין מסויים עד שהדבר יעמוד חי לעיני המאזין. הציור במעשה הוא מעשה הציור הפיזי. חוש הציור הפיזי מכונה "כישרון".

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא ש"הציור הוא אחד החושים הנעלים ביותר, ומי שיש לו כשרון זה, יקל לו להבין גם השכלה עיונית ביותר"{{הערה|מכתב מג' תמוז תרצ"ה (נדפס בסה"מ תשי"א עמ' 125)}}.

==עניינו==
חוש הציור כאמור מתחלק לשלושת לבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה. הציור שבמחשבה הוא המעולה שביניהם והוא ביכולתו "להעמיד את האדם בגובה רום הנפלא במינו. וכל אשר יעמיק דעתו ביותר בציור המחשבתי, יתדבק יותר ויותר בעניין המצויר, עד שיבא לכלל הרגש". חוש הציור הופך את הדבר אודותיו האדם מתבונן לדבר חי, ולכן, כשהדמיון והמחשבה מתחברים בצורה כזאת יוכל לבוא לידי רגש אמיתי.

חוש הציור בדיבור הוא האפשרות לדבר ולספר אודות מאורע או עניין מסויים עד שהוא הופך להיות חי לנגד עיני המאזינים. באופן זה של חוש הציור בדיבור, הדבר לא נשאר רק אצל בעל החוש אלא עובר גם לשומעים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] העיד שלאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חוש הציור באופן נפלא אף בדיבורו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/4/351.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"י עמוד 345]}}.

בלבוש המעשה הציור פחות שייך להגדרת ה"חוש" אלא יותר להגדרת ה"כישרון". הצייר שמצייר ציור פיזי אם הוא מוכשר יותר הציור יהיה "חי", עד אשר המתבונן בציור יוכל לבוא לידי רגש מכך. אדמו"ר הרש"ב סיפר אודות פעם אחת שביקר בתערוכת ציורים ושם ראה כמה ציורים שהיו ממש "חיים" והדבר הביא אותו לידי רגש ועשה עליו רושם עז, עד אשר נצרך לשבת על כסא{{הערה|מכתב מג' תמוז תרצ"ה (נדפס בסה"מ תשי"א עמ' 125)}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר, כי מי שיש לו חוש בציור – יכול להגיע ל[[תשובה]] ביתר קלות{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק א עמוד קנז.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שעוד משחר ילדותו הוא החל לצייר במחשבתו העניינים והסיפורים ששמע וראה "עד שיש כמה דברים שהנני זוכר שאינני יודע אם ראיתי בעצמי הדבר או שזהו מה שציירתי לעצמי ממה ששמעתי". כך נהג על פי ציווי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] עוד בהיות הרבי בגיל 3, שאף התבטא באזניו שחוש הציור "הציל אותו"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/15/41.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 41]}}.

ב[[רשימת המאסר]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מספר על כך שבהיותו במאסר הוא השתמש בחוש הציור והתחזק כך באמונה ובטחון בה' וכך צייר במחשבתו את מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] ומסיים: "מה איתן היא המחשבה וחושי הציור המעמידים את האדם במצב מדומה כאמת גמור ובשעה ההיא הנהו כולו מורם מעל אשפות הגשם והחומר, עיניו טרודות, רעיונותיו רוקדים כאלו עולה ומטפס בחיי הנפש והנשמה. ובשרו הכאוב לזרא לו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/2/270.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרפ"ז רשימת המאסר]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] עודד את ה[[חסידים]] בכל עת לצייר במחשבתם ו"לחיות מחדש" את ה'[[יחידות]]' לה זכו, ואף התבטא: "אצל חסידים בעלי [[עבודה]], כל זיכרון הינו הווה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/4/352.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 352]}}.

[[הרבי]] דיבר פעם אודות היציאה ל[[שליחות]] שצריכה להיות בפועל ממש ולא להסתפק בדמיונות ומחשבות ובהזדמנות זו הזכיר אודות חוש הציור{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/240.htm התוועדויות תשי"א חלק ה' עמ' 240]}}:

"יכול הוא לישב בד' אמותיו ולחשוב אודות התקשרותו אל הרבי, ונכונותו לילך במס"נ למלא שליחותו של הרבי, ולשלימות הענין יוסיף ויצייר לעצמו כל פרטי הנסיעה: כאן אינו יכול להשיג חלב ישראל, כאן לא מקבלים אותו בסבר פנים יפות, וכאן לועגים למראהו של בחור-ישיבה עם זקן ופיאות וכו' – שאז יסיים את ה"נסיעה" (בציור המחשבה) במשך זמן קצר ביותר, חצי שעה או שעה – בהתאם לטיב חוש הציור,

[ושתי אופנים בזה: מי שחוש הציור שלו טוב יותר – יעשה זאת במחצית השעה; או להיפך, מי שחוש הציור שלו טוב יותר – יעמיק ויפליג בציור המחשבה שעה שלימה, ומי שחוש הציור שלו מפותח ביותר ("ער האָט גאָר אַ גוטן חוש הציור") – יעמיק ויפליג בציור המחשבה עד שיתעלף...],

אבל, בשביל להשיג את ה"סחורה" – מוכרחים לנסוע ולמלא את השליחות בפועל ממש!"

==ראו גם==
*[[ציור פני הרב]]

==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], '''[[לקוטי דיבורים]]''' ליקוט ה, [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/66682_he_1.pdf ליקוט ז], ליקוט ח
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&st=&pgnum=132 כשאדמו"ר הרש"ב התעמק ב-3 הציורים]''', ספר המאמרים תשי"א עמוד 129

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/118146 חוש הציור בטיפול, על פי גישתו של האדמו"ר הריי"צ] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

שמעון מאיר פרבר

2025-03-15T19:39:39Z

79.177.168.44:

[[קובץ:שמעון מאיר פרבר.jpg|PX250px|ממוזער|שמאל|הרב פרבר מוסר שיעור]]
הרב '''שמעון מאיר פרבר''' הוא מרצה במכון לימודי הסמיכה [[למען ילמדו]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[הירש לייב פרבר]] שליח [[הרבי]] ב[[שכונת גילה]] ב[[ירושלים]], ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית]] ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת מנוחה ביתו של הרב [[פנחס שוורץ]] מ[[פתח תקווה]] קבעו את מגוריהם בעיר. במהלך הזמן למד ושימש חכמים. בשנים תשע"ג–תשע"ה שימש כרב בכלא הצבאי. בהמשך התמנה ל[[נו"נ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]] ובמקביל החל לשמש מרצה במסגרת תוכנית לימודי הסמיכה '[[למען ילמדו]]' בפתח תקווה, ב[[ירושלים]] וב[[ראשון לציון]] והכשיר שלוחים ו[[אנ"ש]] רבים בלימוד חופה וקידושין, בהלכות שבת ובלימודי '[[סמיכה]]'- איסור והיתר.

במהלך הזמן צורף על ידי הרב מנחם כלפון, אחד משלוחי הרבי בפתח תקווה (תחת הנהגתו של השליח הרב [[אשר דייטש]]) לבית הכנסת "אהבת ציון" שם שימש כרב בית הכנסת והקהילה. בנוסף, שימש כ[[מו"צ]] בקהילת חב"ד הדר גנים בהכוונתו ובעידודו של רב הקהילה הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]].

בהמשך עבר ל[[מגדל העמק]] שימש כמחנך ב[[ת"ת חב"ד רשב"י חיפה]], והיום משמש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד במגדל העמק.
{{קצרמר|אישים}}
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-שמעון-פרבר/ הרב שמעון פרבר]''' באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[https://vod.smslarav.co.il/?rabbi=60577a2762c8a442b9e9a4bc שיעורי וידיאו מאת הרב פרבר]''' באתר מדיה הלכה
*'''[https://col.org.il/news/117551 מעמד ההסמכה בפתח תקווה ע"י הרב שמעון פרבר]''' {{Col}}

{{מיון רגיל:פרבר, שמעון מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי חח"ל נצרת עילית]]
[[קטגוריה:משפחת פרבר]]

שמעון הצדיק

2025-03-15T19:38:05Z

79.177.168.44:

{{קשר חב"די}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=שמעון הצדיק, כהן גדול בתחילת בית שני|אחר=רב שמעון פרידמן המכונה 'שמעון הצדיק'|ראו=[[שמעון פרידמן]]}}
[[קובץ:שמעון_הצדיק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של שמעון הצדיק]]
'''שמעון הצדיק''' היה [[כהן גדול]] בתחילת ימי [[בית המקדש השני]], מאחרוני אנשי [[כנסת הגדולה]] וממעבירי מסורת ה[[תורה שבעל פה]] לדורות הבאים. מתלמידו [[אנטיגנוס איש סוכו]] ואילך החלה תקופת [[הזוגות]] שהקדימה את תקופת ה[[תנאים]].

==תולדות חיים==
שמעון הצדיק היה ממשפחת [[כהן גדול|כהנים גדולים]], וצאצא ל[[יהושע בן יהוצדק]] הכהן הגדול בזמן [[שיבת ציון]]. כמה אפשרויות ישנן לייחוסו ליהושע הכהן: שהיה בנו{{הערה|הראב"ד בספר הקבלה.}}, שהיה דור שביעי לו - בנו של ידוע הכהן, נכד נכדו של יהושע{{הערה|מלבי"ם נחמיה י, יב. ע"ש באריכות.}}, או דור שמיני לו{{הערה|סדר הדורות ג"א תמ"ח.}}.

===כהונתו===
הוא שימש בכהונה גדולה במשך ארבעים שנה. תקופת כהונתו הייתה רצופה ב[[נס|ניסים]]: בשעת הגורל של [[שעירי יום הכיפורים]], היה עולה תמיד "לה'" בצד ימין"; לשון הזהורית שהייתה תלויה בכניסה להיכל בעת כניסתו ל[[קודש הקדשים]] הייתה תמיד מלבינה; הנר המערבי שב[[מנורה]] היה דולק תמיד, ואש ה[[מזבח]] דלקה מעצמה ללא צורך בעצים; וכן הייתה ברכה ב[[קרבן העומר|עומר]], ב[[שתי הלחם]] וב[[לחם הפנים]]{{הערה|יומא לט, א.}}.

שמעון היה ממעבירי ה[[תורה שבעל פה]] - הוא קיבל אותה מ[[עזרא הסופר]] ומסרה ל[[אנטיגנוס איש סוכו]]{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר הי"ד.}}.

שמעון עשה שתי [[פרה אדומה|פרות אדומות]], שהיו הפרה השלישית והרביעית בהיסטוריה (מתוך תשע פרות שנעשו עד היום){{הערה|משנה פרה פרק ג משנה ה.}}.

שמעון הציל את [[בית המקדש]] מחורבן, כאשר בימי המלך [[אלכסנדר מוקדון]] הלשינו ה[[כותים]] על היהודים במטרה להחריב את בית המקדש. שמעון הצדיק יצא לקראת אלכסנדר ב[[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]], ואלכסנדר ירד והשתחווה לשמעון, ולפליאת אנשי פמלייתו הסביר שהוא רואה את דמותו של שמעון לפניו במלחמותיו מסייעת לו לנצח. המלך השתכנע שלא להחריב את בית המקדש, ובמקום זאת העניק ליהודים רשות להחריב את מקדשם של הכותים ב[[הר גריזים]]{{הערה|יומא סט, א.}}.

יום התרחשות המאורע נקבע ל"יום הר גריזים" - ב[[כ"א בכסלו]] (לגירסת [[מגילת תענית]]), או ב[[כ"ה בטבת]] (לגירסת הגמרא). [[הרבי]] הכריע שגירסת מגילת תענית עדיפה. כמו כן האריך הרבי בהוראה שיש ללמוד ממאורע זה, על התוקף היהודי שפועל לנצח את החששות מהגויים מסביב{{הערה|שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו תשמ"ה (התוועדויות ח"ב ע' 905 ואילך).}}.

===פטירתו===
לפני פטירתו מסופר: "אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק, אמר להם: בשנה זו הוא מת. אמרו לו: מניין אתה יודע? אמר להם: בכל [[יום הכפורים]] היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים, נכנס עמי ויצא עמי. והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים, נכנס עמי ולא יצא עמי. אחר הרגל חלה שבעה ימים ומת"{{הערה|שם=לט|יומא לט, ב.}}.

[[יום הילולא|יום ההילולא]] של שמעון הצדיק נקבע ל[[כ"ט תשרי]] (על פי דברי חז"ל, שמת שבוע אחר [[חג הסוכות]]).ציונו נמצא ב[[ירושלים]] בין המושבה האמעריקאנית לשייח ג'ראח, ליד מלון אמעריקן קולוני.

לאחר פטירתו נמנעו הכהנים לערוך [[ברכת כהנים]] ב[[שם המפורש]]{{הערה|שם=לט}}.

שמעון הצדיק השאיר אחריו שני בנים: שמעי, הבכור, וחוניו, שהיה חכם יותר. שמעון הוריש את הכהונה לחוניו, אך הוא ויתר עליה ומסרה לאחיו הבכור, אלא שאחר כך התחרט וביקש להרגו. בסופו של דבר התגלתה מזימתו של חוניו והוא נאלץ לברוח ל[[מצרים]], שם הקים ברשיון תלמי המלך בית מקדש לשם ה' בו שימש ככהן. מקדש זה, שנקרא [[בית חוניו]], התקיים עד אחר חורבן הבית השני{{הערה|מנחות קט, ב - מחלוקת תנאים בפרטי הסיפור, וההכרעה כדעת רבי יהודה - לפי דברי הרמב"ם בפירוש המשנה מנחות פרק יג משנה י.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הזוגות]]

שמעון הצדיק

2025-03-15T19:37:57Z

79.177.168.44:

{{הקשר חב"די}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=שמעון הצדיק, כהן גדול בתחילת בית שני|אחר=רב שמעון פרידמן המכונה 'שמעון הצדיק'|ראו=[[שמעון פרידמן]]}}
[[קובץ:שמעון_הצדיק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של שמעון הצדיק]]
'''שמעון הצדיק''' היה [[כהן גדול]] בתחילת ימי [[בית המקדש השני]], מאחרוני אנשי [[כנסת הגדולה]] וממעבירי מסורת ה[[תורה שבעל פה]] לדורות הבאים. מתלמידו [[אנטיגנוס איש סוכו]] ואילך החלה תקופת [[הזוגות]] שהקדימה את תקופת ה[[תנאים]].

==תולדות חיים==
שמעון הצדיק היה ממשפחת [[כהן גדול|כהנים גדולים]], וצאצא ל[[יהושע בן יהוצדק]] הכהן הגדול בזמן [[שיבת ציון]]. כמה אפשרויות ישנן לייחוסו ליהושע הכהן: שהיה בנו{{הערה|הראב"ד בספר הקבלה.}}, שהיה דור שביעי לו - בנו של ידוע הכהן, נכד נכדו של יהושע{{הערה|מלבי"ם נחמיה י, יב. ע"ש באריכות.}}, או דור שמיני לו{{הערה|סדר הדורות ג"א תמ"ח.}}.

===כהונתו===
הוא שימש בכהונה גדולה במשך ארבעים שנה. תקופת כהונתו הייתה רצופה ב[[נס|ניסים]]: בשעת הגורל של [[שעירי יום הכיפורים]], היה עולה תמיד "לה'" בצד ימין"; לשון הזהורית שהייתה תלויה בכניסה להיכל בעת כניסתו ל[[קודש הקדשים]] הייתה תמיד מלבינה; הנר המערבי שב[[מנורה]] היה דולק תמיד, ואש ה[[מזבח]] דלקה מעצמה ללא צורך בעצים; וכן הייתה ברכה ב[[קרבן העומר|עומר]], ב[[שתי הלחם]] וב[[לחם הפנים]]{{הערה|יומא לט, א.}}.

שמעון היה ממעבירי ה[[תורה שבעל פה]] - הוא קיבל אותה מ[[עזרא הסופר]] ומסרה ל[[אנטיגנוס איש סוכו]]{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר הי"ד.}}.

שמעון עשה שתי [[פרה אדומה|פרות אדומות]], שהיו הפרה השלישית והרביעית בהיסטוריה (מתוך תשע פרות שנעשו עד היום){{הערה|משנה פרה פרק ג משנה ה.}}.

שמעון הציל את [[בית המקדש]] מחורבן, כאשר בימי המלך [[אלכסנדר מוקדון]] הלשינו ה[[כותים]] על היהודים במטרה להחריב את בית המקדש. שמעון הצדיק יצא לקראת אלכסנדר ב[[בגדי כהונה|בגדי הכהונה]], ואלכסנדר ירד והשתחווה לשמעון, ולפליאת אנשי פמלייתו הסביר שהוא רואה את דמותו של שמעון לפניו במלחמותיו מסייעת לו לנצח. המלך השתכנע שלא להחריב את בית המקדש, ובמקום זאת העניק ליהודים רשות להחריב את מקדשם של הכותים ב[[הר גריזים]]{{הערה|יומא סט, א.}}.

יום התרחשות המאורע נקבע ל"יום הר גריזים" - ב[[כ"א בכסלו]] (לגירסת [[מגילת תענית]]), או ב[[כ"ה בטבת]] (לגירסת הגמרא). [[הרבי]] הכריע שגירסת מגילת תענית עדיפה. כמו כן האריך הרבי בהוראה שיש ללמוד ממאורע זה, על התוקף היהודי שפועל לנצח את החששות מהגויים מסביב{{הערה|שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו תשמ"ה (התוועדויות ח"ב ע' 905 ואילך).}}.

===פטירתו===
לפני פטירתו מסופר: "אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק, אמר להם: בשנה זו הוא מת. אמרו לו: מניין אתה יודע? אמר להם: בכל [[יום הכפורים]] היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים, נכנס עמי ויצא עמי. והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים, נכנס עמי ולא יצא עמי. אחר הרגל חלה שבעה ימים ומת"{{הערה|שם=לט|יומא לט, ב.}}.

[[יום הילולא|יום ההילולא]] של שמעון הצדיק נקבע ל[[כ"ט תשרי]] (על פי דברי חז"ל, שמת שבוע אחר [[חג הסוכות]]).ציונו נמצא ב[[ירושלים]] בין המושבה האמעריקאנית לשייח ג'ראח, ליד מלון אמעריקן קולוני.

לאחר פטירתו נמנעו הכהנים לערוך [[ברכת כהנים]] ב[[שם המפורש]]{{הערה|שם=לט}}.

שמעון הצדיק השאיר אחריו שני בנים: שמעי, הבכור, וחוניו, שהיה חכם יותר. שמעון הוריש את הכהונה לחוניו, אך הוא ויתר עליה ומסרה לאחיו הבכור, אלא שאחר כך התחרט וביקש להרגו. בסופו של דבר התגלתה מזימתו של חוניו והוא נאלץ לברוח ל[[מצרים]], שם הקים ברשיון תלמי המלך בית מקדש לשם ה' בו שימש ככהן. מקדש זה, שנקרא [[בית חוניו]], התקיים עד אחר חורבן הבית השני{{הערה|מנחות קט, ב - מחלוקת תנאים בפרטי הסיפור, וההכרעה כדעת רבי יהודה - לפי דברי הרמב"ם בפירוש המשנה מנחות פרק יג משנה י.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הזוגות]]

אשר ליצמן

2025-03-15T19:37:19Z

79.177.168.44:

[[קובץ:אשר ליצמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליצמן (ימין) מדבר עם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]]]]
הרב '''אשר הלוי ליצמן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בסיאול, בירת קוריאה הדרומית.

==תולדות חיים==
הרב אשר נולד לרב [[טוביה ליצמן]] ול מרת זלטה ב[[נחלת הר חב"ד]]. התחנך במוסדות חב"ד במקום וב[[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בבחרותו היה בין חברי המערכת של אתר [[חב"ד און ליין]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מוסי למשפחת הרב [[אהרן דב הלפרין]] התגוררו שנה ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ח]] יצאו בשליחות הרבי וייסדו [[בית חב"ד]] בסיאול, בירת קוריאה הדרומית. הבית חב"ד פועל בקרב היהודים הרבים שמתגוררים במקום לרגל עיסקיהם.

בשנת [[תשע"ט]] השלים את בניית [[מקווה]] הטהרה הראשון במדינה. המקווה שנבנה בסגנון מפואר נחנך בטקס מכובד בהשתתפות רבנים ואורחים מרחבי העולם{{הערה|[https://chabad.info/news/453328/ לראשונה בהיסטוריה: מקווה טהרה הוקם בקוריאה] כתבה בעתון ישראל היום {{אינפו}}}}.
{{קצרמר|אישים}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/103914 הכי קרוב לטירוף הצפון-קוריאני: כך מתנהלים חיי השליח] {{col}}
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=29929 ברית חב"דית, לראשונה בקוריאה] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליצמן, אשר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]

בחירות תשמ"ט

2025-03-15T19:36:37Z

79.177.168.44:

{{לעריכה}}
[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]
'''בחירות תשמ"ט''' הוא כינוייו של מסע [[הבחירות לכנסת]] השתים עשרה שנערכו ב[[כ"א בחשוון]] [[תשמ"ט]] (1 בנובמבר 1988 למניינם). היו אלו הבחירות היחידות בהן נקט [[הרבי]] בשמה של [[מפלגה]] שיש להצביע עבורה, [[אגודת ישראל]], ואף הורה לפעול שכמה שיותר יצביעו בעדה - לאחר שה[[התנגדות לתורת החסידות|ליטאים]] פרשו ממנה והקימו את מפלגת דגל התורה, והיה חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה.

==רקע==
[[קובץ:חב''ד לקחה עמדה בבחירות.png|ממוזער|הגהת הרבי על דבריו ב[[יחידות]] לועד [[אגודת חסידי חב"ד]] שהתקיימה כשבועיים לפני הבחירות ובה התבטא שבניגוד לבעבר לקחה כעת חב"ד עמדה בענין הבחירות בארץ הקודש מצד ריבוי טעמים]]
בשנת [[תשמ"ח]] החליט אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, על רקע טענות שונות - ביניהן כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי השליטה המרבית של החסידים על המפלגה הוא שלא כהוגן, על רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד{{הערה|כמו פירסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע שהיה ביטאונה הרשמי של אגודת ישראל, ובאותם ימים העיתון היחיד של הציבור החרדי באה"ק.}} מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]], אופי [[ציפייה לגאולה|הצפייה הנכון לביאת המשיח]] ועוד}} , וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש ישיבת פוניבז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להקים מפלגה חדשה. עוד קודם לכן, לקראת הבחירות של שנת [[תשד"מ]] הורה להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, וכן בשנת [[תשמ"ה]] הקים עיתון חדש בשם "יתד נאמן" שיתחרה בעיתון "המודיע".

בעקבות כך לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה (תשמ"ט) ייסד את מפלגת "דגל התורה", כשאליו מצטרפים מנהיגים ליטאים נוספים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]] (שהצטרפה לליטאים משיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים נגד דעת כל האדמו"רים, ובשל כך הוחרם ההכשר של בעלז. ראו בערך: חסידות בעלז).

צעד זה העמיד בסיכון את ייצוג הציבורי החרדי בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה היה כארבעה מנדטים, ובבחירות הקודמות לכך קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה אותו מנהיג לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שבמקרה של פיצול המפלגה, קיים חשש סביר שאף מפלגה משניהם לא תעבור את [[אחוז החסימה]], וכך תישאר הכנסת ללא ייצוג של ציבורי שומרי התורה והמצוות כהלכתו, וזאת על רקע המצב הרגיש באותם ימים בנושאים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].

==מערכת הבחירות==
בעקבות החשש כי אף מפלגה תעבור, ומצד ריבוי טעמים{{הערה|כ[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=915 דברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות]}}, לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי ב[[חול המועד]] [[סוכות]] תשמ"ט באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'{{הערה|1="כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[אפרים וולף]] (ששהה אז ב[[770]]) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad-il.org/hit/hit095.htm#4 גליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"]}}.

שני מענות קודש נפלאים, מערב הבחירות בשנת תשמ"ט, בהם מקשר הרבי את עניין הבחירות בארץ הקודש, דווקא עם יום ז' מרחשון, המסוגל לברכה בארץ הקודש.
המענה הראשון, ניתן על דו"ח שכתב ר' יוסף יצחק אהרונוב מפעולות המטה להצלחת רשימת אגודת ישראל, והוסיף בקשת ברכה להשגת אמצעים למימון הקמפיין, הרבי הואיל לענות לו: {{ציטוטון| הזכרתי על הציון ביום מסוגל דארץ הקודש (ז' מרחשון) להצלחה רבה}}

המענה השני, מעניין לא פחות, ניתן לחכם [[רפאל אלאשוילי]], רב קהילות יוצאי גרוזיא ברחבי תבל, שיצא לסיבוב בקהילות יוצאי גרוזיה בארצה"ב, ושמע שרצונו הק' של הרבי הוא שיצביעו למען "אגודת ישראל" ("ג'"), ושאל אם לעזוב את המסע שלו, ולנסוע לארץ על מנת להשתתף בבחירות, או להמשיך להסתובב למען הקהילות בחו"ל והתרמת כסף למען מוסדותיו, הרבי ענה לו: {{ציטוטון| ומגיע לאה"ק ביום בו מתחילין לשאול על גשמי ברכה, ואחז"ל ד-לחכם די ברמיזא, מצו"ב לצדקה באה"ק ועיין (תניא) אגה"ק. מצו"ב 180 ש"ח}}

בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד במסגרת [[צא"ח]], שבראשו עמדו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]], שיצא בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים ב[[טלוויזיה]]{{הערה|לחץ הזמן היה אדיר, ומכיוון ש[[הרב אשכנזי]], [[הרב אהרונוב]] ור' [[ישראל הלפרין]] - שניהל את המטה, נדרשו להשתתף בכינוס תמיכה באגודת-ישראל, שארגן רבי ברוך אבוחצירה בעיר [[נתיבות]], טסו השלושה עם מסוק מהכפר לנתיבות ובחזרה{{מקור}}}} ובכינוסים אזוריים. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] {{חב"ד און ליין}}}}.
[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[שמואל הלפרט]] עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]

בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים{{הערה|כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי}}, בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.
==אחרית דבר==
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "[[מפלגת יהדות התורה]]". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}}}.

==ראו גם==
*[[בחירות]]
*[[בחירות לכנסת]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] תקציר פעילות חסידות חב"ד בפרשיית הבחירות {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42579 20 שנה לניצחון החסידים בתשמ"ט ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73492 כשחב"ד הרימה קמפיין למען 'יהדות התורה' ● צפו בוידאו] ■ [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18685 "חב"ד אף פעם לא שוכחים אותנו"] חלק מתשדירי הבחירות של שנת תשמ"ט {{חב"ד און ליין}}
*[https://col.org.il/news/141723 בחירות תשמ"ט בכפר חב"ד] {{חב"ד און ליין}}
*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/853355/ המתח והניצחון ב-770] {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)] {{כתב קטן|אינו פעיל}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי [[גור]] מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)] {{כתב קטן|אינו פעיל}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

יוסף שמוטקין

2025-03-15T19:34:58Z

79.177.168.44:

[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|נואם במעמד חנוכת הבית לבניין ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]
[[קובץ:יוסף שמוטקין.PNG|ממוזער|ר' יוסף שמוטקין]]
ר' '''יוסף שמוטקין''' ([[תרנ"ב]] - [[תשל"ט]]) גביר ועסקן חסידי, ממייסדי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] ומהתומכים הגדולים של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר.

==תולדות חיים==
ר' יוסף נולד לר' [[דובער משה שמוטקין|דובער משה]] ומרת ראשקע בשנת [[תרנ"ב]].

בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], כחמש שנים{{הערה|לפי אלבום משפחות - ראשון לציון אביו עלה בשנת [[תרנ"ד]] ולא [[תר"נ]]}} לאחר שעלו הוריו, התיישב במושבה [[ראשון לציון]] וייסד את קהילת חב"ד בעיר.

התחתן עם מרת רודניא דבורה, ילידת פולין.

לר' יוסף היו עסקים מסועפים, ביניהם פרדסים שקיבל ב[[ירושה]] מאביו ומשרד תיווך, להם קיבל ברכות והדרכות מיוחדות מהרבי.

היה מהעסקנים הבולטים של [[חסידות חב"ד]] באותה תקופה, ותמך כלכלית במוסדות חב"ד.

בשנת [[תרצ"ו]] נבחר לועד המושבה כראש סיעה חרדית בראשון לציון{{הערה|שבועון קול ישראל}}.

יזם ובנה את [[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר ושימש כ[[גבאי]] במשך שנות חייו.

בזמן ביקור [[הרבי הריי"צ]] ב{{ה|כותל המערבי}} עלה ר' יוסף כ[[שליח ציבור]] לתפילת [[מנחה]], ומאוחר יותר כתב [[הרבי הריי"צ]] ביומנו על התפילה שהייתה ב"התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".

כשנסע [[הרבי הריי"צ]] ברכבת מהתחנה ב[[לוד]] ל[[רחובות]] בדרכו חזרה, היה מהבודדים שהורשו להצטרף למסע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/3/12[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]] - תרצ"א].}}, ומאחרוני המלווים של הרבי בארץ.

נפטר בשנת [[תשל"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין]] שיכון גורדון בראשון לציון.
{{קצרמר|אישים}}
==לקריאה נוספת==
'''עסקן חב"די במושבה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1337.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמוטקין, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]

דובער גרינפרס

2025-03-15T19:34:16Z

79.177.168.44:

הרב '''דוב (דובער, בערקה) גרינפרס''' ([[תרל"ג]] - [[כ"ד תמוז]] [[תרח"צ]]) היה חסיד חב"ד ששימש כרבה של [[פולטבה]], [[אוקראינה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ג]] בעיר רמן לאביו ר' [[יחזקאל גרינפערס]] ולאמו מרת ליבא פרל. אביו היה איש אמיד, שהחזיק את הישיבה המקומית.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כשבגר נישא ליוכבד, ובהמשך התמנה כרבה של [[פולטבה]] כממלא מקומו של הרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]].

בשנת [[תרפ"ב]] הקים בעיר ועד לתקנת עגונות, עבור עגונות [[מלחמת העולם הראשונה]] והפוגרומים שאחריה, ועמד בראש הוועד.

עם התחזקות השלטון הקומוניסטי, החלו אנשי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] להצר את צעדיו, עד שבשנת [[תרח"צ]] נאסר והוצא להורג.

אשתו יוכבד נרצחה בידי הנאצים בשנת ה'[[תש"ב]]{{הערה|שערי ציון שנה ב, חוברת ג-ד, דף יז.}}.
{{קצרמר|אישים}}
==לקריאה נוספת==
*'''נסיונות בריחה ברגע האחרון''', שבועון בית משיח, גליון 1100 עמוד 46
==קישורים חיצוניים==
*ראו עמ' 62 בקובץ '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf הרוגי מלכות]''', מפרסומיו של הרב [[ברוך גורין]], תורגם על ידי מיכאל אוישי {{PDF}}.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרינפרס, דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]

אהרן קרניאל

2025-03-15T19:33:42Z

79.177.168.44:

[[קובץ:27-06-2024-19-15-44-WhatsApp-Image-2024-06-27-at-3.07.39-PM.jpg|ממוזער|הרב קרניאל (תשפ"ד,משמאל)]]
הרב '''אהרון''' (ארק'ה) '''קרניאל''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא שליח הרבי ומייסד ומנהל בית חב"ד הבני עי"ש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אייר]] [[תש"ל]] בכפר מימון לאביו [[עמוס קרניאל]]. בשנת [[תשל"ה]] עברה משפחתו לגור בכפר חב"ד. למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ קריית מלאכי]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

נישא לרעיה בתו של הרב [[אליעזר גלט]]. בשנת [[תשנ"ג]] יצא לשליחות בבני עי"ש. פעילותו מקיפה את מגוון אוכלוסיית הישוב, החל מהעולים החדשים מרוסיה ועד היהודים הוותיקים העולים מתימן. עשרות אנשים מתפללים בבית חב"ד בכל שבת, שיעורים לגברים ונשים במשך ימי השבוע, כמה פעמים יצאו קבוצות של מקורבים בנסיעה מאורגנת לחצרות קודשנו, פעילות בבתי ספר במשך השנה בסביבות חגים יהודיים ועוד.

בשנת [[תשס"ג]] המועצה העניקה לו את התואר יקיר בני עי"ש.

בשנת [[תשע"ח]] השתתף בפאנל וואס געדיינקסטו ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]

ידוע כמתוועד מוכר והתארח בהתוועדות [[ג' תמוז]] [[תש"פ]] של [[ארגון הפנסאים]].

מידי שנה מתוועד עם מסע בר המצווה של הפנסאים לפני צאתם לרבי.

בשנת [[תשפ"ד]] הביא לשמש כשליח באזור התעשייה כנות את הרב מנחם מענדל משי זהב.
{{קצרמר|אישים}}
==משפחתו==
*חתנו, ר' [[שלמה אזימוב]] - שליח הרבי בשכונת אליעזר בכפר סבא וממנהלי [[ארגון הפנסאים]]
*חתנו,ר' יוסי ריניץ - רחובות.
*חתנו, ר' מאיר הבר - נחלת הר חב”ד.

{{מיון רגיל:קרניאל, אהרון}}
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת גלט]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:משפחת קרניאל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]

יוסף אליעזר פרידמן

2025-03-15T19:28:52Z

79.177.168.44:

{{למ}}
{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף אליעזר פרידמן''' ([[תרט"ז]]-?) היה רבה של [[האדיטש]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרט"ז]] במשפחה עתירת יחס לאביו 'המופלג בתורה ויראה' הרב שמואל פרידמן, בן הגאון ר' יוסף אליעזר פרידמן, בן הרב הצדיק ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב - חותנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] וחתנו של הרב מרדכי בן ר' אליעזר צייטליש, גיסו של הגאון רבי יהושע צייטלין מחבר הביאור על הסמ"ק. מצד אמו היה נכד הרב הצדיק ר' אהרון ליפשיץ אב"ד בעליניץ, ואחיין של ר' [[נחום טוביה מפיראטין]], ועוד.

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשר]] לממשיכי דרכו מחסידות חב"ד-קאפוסט.

בשנת [[תרנ"ד]] התמנה לשמש כרבה של [[האדיטש]]{{הערה|אהלי שם פינסק תער"ב, עמוד 41.}}.

נפטר לאחר שנת [[תער"ב]]{{הערה|בספר 'אהלי שם' (גוטליב) שיצא לאור בשנת תרע"ב, מופיעים הפרטים אודותיו, כשהוא עדיין בין החיים.}}.
{{קצרמר|אישים}}
== משפחתו ==
* אחיו, שלמה. בדווינסק.
* בתו, חנה פרידה. נשאה לר' יצחק אייזיק ב"ר דוב קראסילקוב. י' סיון תרע"ד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, יוסף אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בהאדיטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרט"ז]]

דובי הניג

2025-03-15T19:28:21Z

79.177.168.44:

הרב '''דובי (דב בעריש) הניג''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989), הוא שליח הרבי בצ'אנגדו, סין.
{{אין תמונה}}
==תולדות חיים==
נולד בשבת פרשת תרומה, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]] ב[[מגדל העמק]] לאביו ר' שמואל הניג ולאמו מרת חיה רבקה, בתו של רב העיר מגדל העמק הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].

אף שמשפחתו נמנתה על חסידי לעלוב, גדל במשפחה עם זיקה עמוקה לחסידות חב"ד.

כנער, למד בישיבת 'חזון נחום' ב[[בני ברק]], והושפע משיעוריו הרב [[חיים שלום דייטש]] אליהם נסע במיוחד, ובעקבות כך עבד ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת חב"ד הסמוכה לבית העלמין על שם מונטיפיורי, סמוך לאוהל הק׳.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, ובשנת תשע"ב נענו להצעתו של הרב [[מרדכי אבצן]] ויצאו לפעול בשליחות הרבי והקימו בית חב"ד במחוז [[צ'נגדו]] שבסין, במקום שנחשב תיירותי מאוד בשל דובי הפנדה הרבים המצויים בו, וכן מהווה מרכז להייטק וייצור טכנולוגיה.

עם פרוץ [[נגיף הקורונה]], התעקש להישאר ולפעול בקרב יהודי המקום, עד שלבסוף נאלץ לעזוב את המדינה מוכת הקורונה והקשיים והטלטולים שעבר הביאה לחשיפה רבה במדיה לפעילותם ומסירותם של שלוחי הרבי, וכעבור תשעה חודשים בלבד חזרו להפעיל את המרכז החב"די שהקימו בסין.

לרב הניג קשר קרוב עם סבו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שתומך בפעילותו ואף הגיע לבקר במקום השליחות ולסייע בדרכים רבות.

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.chabadchengdu.com/ אתר מרכז חב"ד בצנגדו]'''
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92/ תגית: דובי הניג]''' {{אינפו}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/12/Ki-Karov-79-E-1.pdf להוציא יקר מזולל]''', גליון 'כי קרוב' 79 עמוד 4

{{מיון רגיל:הניג, דובי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בסין]]

חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)

2025-03-15T19:27:56Z

79.177.168.44:

{{למחיקה}}
'''חיים שניאור זלמן איטקין''' היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], סוחר, תושב ה[[עיירה]] [[נעוול]].
==תולדות חיים==
נולד בתרמ"ד לאביו ר' פנחס זאב וואלף המכונה "וועלוועל דער מלמד" ואימו קריינא איטקין. היה נשוי לשיינא בת ר' חיים משה רכמן.

ביום [[כ"ט באדר]] [[ה'תר"פ]] בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית,
הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן [[תר"פ]].

הלוויתו נערכה במוצאי שבת, באותו לילה אשתו חלמה שהוא בא אליה ומבקש את הקפוטה שלו והיא שואלת אותו למה, אז הוא אומר לה שהייתי בשמים זמן קצר מאד וראיתי הרבה נשמות רצים למקום אחד, וכששאל אותם לאן הם רצים הם אמרו לו שהרבי [[הרש"ב]] מגיע. למחרת היא שאלה להחסידים הזקנים ב[[נעוועל]] לפשר החלום והם לא ידעו מה לענות לה. לאחרי כמה שבועות נודע שהרבי [[הרש"ב]] הסתלק באותו מוצאי שבת ב' ניסן [[תר"פ]], ובגלל שהיה זמן של מלחמות נודע רק לאחרי כמה זמן.

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' חיים שניאור זלמן נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.
{{קצרמר|אישים}}
==משפחתו==
*אחותו אלטע שור אשת ר' [[מאיר שור]].
*בנו הרב [[מאיר איטקין]].
*בתו צייטא אשת ר' [[דוד לייב מרוזוב]].
*בתו פריידא גורקוב.
*בתו מינדא שרייבר.
*בנו ר בערל איטקין.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:איטקין, חיים שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]

אלכסנדר סנדר פרידמן

2025-03-15T19:27:31Z

79.177.168.44:

[[קובץ:אלכסנדר סענדר פרידמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' אלכסנדר סענדר פרידמן (מימין)]]
הרב החסיד ר' '''אלכסנדר סענדער פרידמן''' היה מחסידי חב"ד ב[[לנינגרד]], מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש.

==תולדות חיים==
נולד בפעטריקוב ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה דבורה התגוררו בעיירה [[רציצא]] שב[[בלרוס]] שם נולדו ילדיהם. רעייתו כונתה "חיה דער מלאך" כיון שהיתה גומלת חסדים לכל נצרך הסבר פנים יפות. נפטרה בדמי ימיה בהשאירה את בעלה עם יתומים רכים.

בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר עם ילדיו ב[[לנינגרד]] שם התגוררו בביתו של רב העיר הרב אפשטיין. בביתו היו 3 קומות ומשפחת פרידמן התגוררו בקומת הקרקע. את החינוך החב"די השורשי שקיבל בתומכי תמימים העביר לילדיו. בביתם התקיימו מנייני תפילה חשאיים והתוועדויות חסידיות למרות הסכנה שבדבר. אנשי הנ.ק.וו.ד. עקבו אחריו כל העת ומדי פעם ערכו בביתו חיפושים.

ר' סענדר היה בן בית אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה לקירובים רבים. המרחק מביתו עד למקום מגוריו של הרבי הריי"צ מנע ממנו להתפלל יחד עם הרבי בימי חול ובשבתות, אך בחגים התאמץ וצעד רגלי מרחק גדול כדי להשתתף בתפילות עם הרבי.

כדי שלא יצטרך לעבוד בשבת ייצר כובעי ברט בביתו וכך התפרנס בדוחק. בביתו הדפיס מאמרי חסידות בשיטת ה"קופיר" ועסק בחלוקתם לאנ"ש כדי שיוכלו ללמוד דא"ח. את בניו שאול ושניאור זלמן שלח ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול]]. התעקש על שמירת השבת של בתו חסיה שלמדה בבית הספר הממשלתי.

לאחר גל המעצרים בו נעצרו עשרות חסידי חב"ד בלנינגרד, ברח מהעיר ובמשך שנתיים הסתתר בעיר קורסק.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהה בלנינגרד שם נהרג עם רבבות שנהרגו מהפגזות ומרעב על קידוש ה'.
{{קצרמר|אישים}}
==משפחתו==
*בנו ר' [[שאול פרידמן]]
*בנו ר' [[שניאור זלמן פרידמן]]
*בתו מרת מיכלא - נהרגה במלחמת העולם השנייה בלנינגרד
*בתו מרת חסיה תוּך

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1vsoAFQDMaDDlDhqxFHds_adDxRAUA7Qj/view?usp=drivesdk בלילה שלפני החתונה]''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 301 עמ' 28

{{מיון רגיל:פרידמן, אלכסנדר סענדר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]

גדליה קארף חריטונוב

2025-03-15T19:26:33Z

79.177.168.44:

{{למחיקה}}
{{אין תמונה}}
ר' '''גדליה חריטונוב - קארף''' (? - [[י"א בתמוז]] [[תרפ"ב]]) היה [[שו"ב]] ב[[קרמנצ'וג]], [[בעל מנגן]], אחיהם של השו"בים הבעלי מנגנים ממשפחת חריטונוב. שינה את שמו מ'חריטונוב' ל'קארף' על מנת להימנע מגיוס לצבא הרוסי.

==אודותיו==
נולד לר' [[אברהם חריטונוב]].

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}.

התחתן עם רעייתו מרת בת שבע, שנפטרה בצעירותה באופן טראגי.

אומרים עליו שהיה גם כן מנגן, אף על פי שאין אנו יודעים אם חיבר ניגונים. שינה את שמו בדרכון מ'חריטונוב' ל'קארף' על מנת להימנע מגיוס לצבא הרוסי, ומאז מוכר כגדליה קארף.

נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרפ"ב]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[יהושע קארף]] - היה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[חוזר]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית, ואחד מ[[שלושת הרועים]] של שכונת [[קראון הייטס]].

{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]
[[קטגוריה:משפחת קארף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]

מסכת תמורה

2025-03-15T19:25:56Z

79.177.168.44:

{{לעריכה}}
ב'''מסכת תמורה''' יש 7 פרקים, ו32.5 דפים.

על פי מצוות ה[[תורה]], כאשר אדם מקדיש [[בהמה]] להקריבה על ה[[מזבח]], יש איסור עליו להמיר את קדושת ה[[בהמה]] ב[[בהמה]] אחרת, ואם המיר הוא לוקה מלקות, ויש להקריב את שני הבהמות על המזבח, המסכת עוסקת בהלכות השונות הקשורות בדינין אלו.

== ביאורי הרבי ==

במסכת מובא{{הערה|טז א.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשעה שהתלמיד הולך אצל [[רב]]ו ואומר לו למדני [[תורה]], אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'}}.

וב[[רש"י]] שם: "שאף ה[[רב]] צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".

[[הרבי]] מסביר, כי גם מי שהוא "[[עשיר]]" ב[[תורה]], אין לו לחשוב שעיניו כבר מאירות, ואם כן למה לו לטפל בה"{{מונחון|רש|עני}}"?, אלא אדרבה: "אם מלמדו, מאיר עיני שניהם ה'", היינו, ש"מאיר" לא רק את "עיני הרש", אלא "מאיר עיני שניהם", בשוה.

כשם שה"רש" - דקאי על מי שהוא [[עני]] בידיעת התורה בתכלית, שהרי התואר "רש" קאי על מי שאין לו מאומה, כמו שכתוב{{הערה|שמואל-ב יב, ג.}} "ולרש אין כל" - זקוק ל[[הקב"ה]] שיאיר את עיניו, כך ממש גם מי שלפי מצבו עתה הוא "עשיר", שגם הוא זקוק להארת עיניו של הקב"ה.

הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש":

ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל{{הערה|ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. [[רמב"ן]] ורבינו בחיי ס"פ חיי שרה. שערי תשובה לרבינו יונה ב, כז. מנוה"מ להר"י אלנקווה חלק ד' פי"ד ע' 250.}}. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" - שעפ"ז נמצא, שתאוותו של מי ש"יש לו מאתיים" (ש"רוצה ארבע מאות", מאתיים יותר על מה שיש לו) היא כפולה מתאוותו של מי ש"יש לו מנה" (שאינו רוצה אלא מאתיים, מאה יותר על מה שיש לו).

על דרך זה מצינו בנוגע ללימוד התורה ולעניני [[קדושה]] בכלל, ובלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תניא [[אגרת הקודש - סימן ב]] (קג, ב).}} - "וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה", כמו שכתוב{{הערה|וישלח לב, יא.}} "קטנתי מכל החסדים".

ובנוגע לעניננו: כיון ש[[הקב"ה]] קירב יותר את ה"עשיר", ויודע הוא יותר יוקר התורה - אזי מרגיש יותר מה שעדיין חסר לו בזה, ומרגיש שעל ידי "כחו ועוצם ידו"{{הערה|על פיעקב ח, יז.}} לא יוכל להגיע לכך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/89&search=%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94 תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89].}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=34&daf=2&format=pdf מסכת תמורה] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

יצחק אלחנן שגלוב

2025-03-15T19:25:03Z

79.177.168.44:

הרב '''יצחק אלחנן שגלוב''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]]) היה [[מוהל]] חסידי שנמנה על אנשי קהילת חב"ד ב[[הומיל]] ונרצח על קידוש ה' במרתפי ה[[ק.ג.ב.]] על התעקשותו למול ילדים.
{{אין תמונה}}
==תולדות חיים==
נולד לר' [[יהודה לייב שגלוב]] בשנת [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] וויעטקא [[נישואין|נשא]] את מרת [[מרייאשא שגלוב|מרייאשא]] בת ר' [[בן ציון גורליק]], והזוג קבע את מגוריו ב[[הומיל]] שם עבד כ[[מוהל]].

על אף הגבלות המשטר הסובייטי, מסר את נפשו למול את ילדי ישראל תחת עינם הפקוחה של ה[[ק.ג.ב.]] כשלעיתים אף היה עושה זאת בשיתוף פעולה עם הסבים והסבתות בניגוד לרצונם של הורי התינוק.

בסופו של דבר בשנת [[תרצ"ז]] עלו ה[[ק.ג.ב.]] על עקבותיו. למשך שנים רבות לא ידעו מה איתו{{הערה|עיין אגרות קודש חלק י"ג עמוד כ"ז בהערה, אלא שלא ברור אם אכן זה כוונת המכתב}}, ובשנת [[תשכ"ז]] "הודיעו" להם שנפטר במאסרו ב[[כ"א טבת]] [[תש"ו]]. ב[[תשנ"ג]] התגלה תיק החקירה שלו, ושם כתוב ששלושה חודשים לאחר שתפסו אותו הוצא למוות בירייה ב[[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]].

רעייתו נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיהם וזכתה לאריכות ימים. בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה ב[[קראון הייטס]] והייתה חלק מהנוף של [[770]], והייתה עומדת שעות ארוכות ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי. וכן הייתה מהעסקניות שאספה כספים עבור מוסדות [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]. נפטרה בגיל 106 כ' טבת [[תשס"ז]] וזכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים (זכתה לראות נכדי נינים). הלוייתה התקיימה בו ביום והיא נטמנה בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*בתו מרת רוזה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן שגלוב]] - מחשובי העסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], פעיל נמרץ עם יוצאי יהדות [[רוסיה]], ומראשי ארגון F.R.E.E. ('''F'''riends of '''R'''efugees of '''E'''astern '''E'''urope - '[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]').
*בנו, הרב [[בן ציון שגלוב]], [[ירושלים]]
*בתו מרת שולה שפרה, רעיית הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שלוחי הרבי בקליולנד אוהיו
*בתו מרת רחל לוין - לונדון, אנגליה
*בנו, ר' יעקב שגלוב

==ראו גם==
*[[מרייאשא שגלוב]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' חלק שני עמ' 12-46

==קישורים חיצוניים==
**[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shagalow%20-%20Tammuz%207%2C%205772.pdf תולדותיו, חידושיו, כמה ממכתביו ומכתבי הרבי ריי"צ אליו]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - בריקמן, תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שגלוב, יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]

יצחק אלחנן שגלוב

2025-03-15T19:24:56Z

79.177.168.44:

הרב '''יצחק אלחנן שגלוב''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]]) היה [[מוהל]] חסידי שנמנה על אנשי קהילת חב"ד ב[[הומיל]] ונרצח על קידוש ה' במרתפי ה[[ק.ג.ב.]] על התעקשותו למול ילדים.
{אין תמונה}}
==תולדות חיים==
נולד לר' [[יהודה לייב שגלוב]] בשנת [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] וויעטקא [[נישואין|נשא]] את מרת [[מרייאשא שגלוב|מרייאשא]] בת ר' [[בן ציון גורליק]], והזוג קבע את מגוריו ב[[הומיל]] שם עבד כ[[מוהל]].

על אף הגבלות המשטר הסובייטי, מסר את נפשו למול את ילדי ישראל תחת עינם הפקוחה של ה[[ק.ג.ב.]] כשלעיתים אף היה עושה זאת בשיתוף פעולה עם הסבים והסבתות בניגוד לרצונם של הורי התינוק.

בסופו של דבר בשנת [[תרצ"ז]] עלו ה[[ק.ג.ב.]] על עקבותיו. למשך שנים רבות לא ידעו מה איתו{{הערה|עיין אגרות קודש חלק י"ג עמוד כ"ז בהערה, אלא שלא ברור אם אכן זה כוונת המכתב}}, ובשנת [[תשכ"ז]] "הודיעו" להם שנפטר במאסרו ב[[כ"א טבת]] [[תש"ו]]. ב[[תשנ"ג]] התגלה תיק החקירה שלו, ושם כתוב ששלושה חודשים לאחר שתפסו אותו הוצא למוות בירייה ב[[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]].

רעייתו נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיהם וזכתה לאריכות ימים. בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה ב[[קראון הייטס]] והייתה חלק מהנוף של [[770]], והייתה עומדת שעות ארוכות ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי. וכן הייתה מהעסקניות שאספה כספים עבור מוסדות [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]. נפטרה בגיל 106 כ' טבת [[תשס"ז]] וזכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים (זכתה לראות נכדי נינים). הלוייתה התקיימה בו ביום והיא נטמנה בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*בתו מרת רוזה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן שגלוב]] - מחשובי העסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], פעיל נמרץ עם יוצאי יהדות [[רוסיה]], ומראשי ארגון F.R.E.E. ('''F'''riends of '''R'''efugees of '''E'''astern '''E'''urope - '[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]').
*בנו, הרב [[בן ציון שגלוב]], [[ירושלים]]
*בתו מרת שולה שפרה, רעיית הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שלוחי הרבי בקליולנד אוהיו
*בתו מרת רחל לוין - לונדון, אנגליה
*בנו, ר' יעקב שגלוב

==ראו גם==
*[[מרייאשא שגלוב]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' חלק שני עמ' 12-46

==קישורים חיצוניים==
**[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shagalow%20-%20Tammuz%207%2C%205772.pdf תולדותיו, חידושיו, כמה ממכתביו ומכתבי הרבי ריי"צ אליו]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - בריקמן, תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שגלוב, יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]

שמעון פלמן

2025-03-15T19:24:16Z

79.177.168.44:

הרב '''שמעון אפרים פלמן''' הוא שליח הרבי ומייסד בית חב"ד ברפובליקה הדומיקנית.
{{אין תמונה}}
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א מנחם אב]] [[תשמ"ב]] ב[[רמת גן]] להוריו אלברטו ומרטה דיאנה פלמן.

כבחור, סייע בניהול פעילות בית חב"ד ב[[גואטמלה]], שם משמש כשליח ראשי אחיו הגדול הרב [[שלום פלמן]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מיכל, בתו של איש החינוך הרב [[אברהם קוט]] מ[[ירושלים]].

בקיץ של שנת [[תשס"ח]] יצא יחד עם אשתו לפעול בשליחות הרבי, וייסד את בית חב"ד ברפובליקה הדומיקנית, תחת השליח הראשי באיים הקאריביים, הרב [[מענדל זרחי]].

הוא הקים את בית חב"ד בעיר הבירה סנטו דומינגו,והוא פועל עם כ-100 המשפחות המתגוררות ברפובליקה, רובם צאצאים של כ-10,000 הפליטים היהודים שהיגרו לעיר סוסואה לפני מלחמת העולם השנייה.

לאחר רעידת האדמה ההרסנית בהאיטי הסמוכה בחודש טבת תש"ע, שגבתה את חייהם של מאות בני אדם והביאה מאות אלפי תושבים לנדוד מבתיהם, פעל בקרב משלחות החילוץ והסיוע והעניק יד תומכת, מידע, ומזון כשר לחברי המשלחות היהודים, דבר שהביא את פעילותו לחשיפה עולמית.

בהוריקן שפקד את האיים הקאריביים בשנת תשע"ז, הוא ומשפחתו סירבו להיענות להצעות לעזוב את המדינה ונותרו במסירות נפש לסייע בכל הנדרש, כשהוא ומשפחתו ניצלו בנס{{הערה|1=[https://www.chabad.fm/files/VlpsUUU2UWpzNERGVVJzRg.pdf עיתון 'הגאולה' 1162].}}.
{{קצרמר|אישים}}
==קישורים חיצוניים==
*'''[www.chabadominican.com/templates/articlecco_cdo/aid/703502/jewish/About-Us.htm חב"ד ברפובליקה הדומיקנית]''', אתר בית חב"ד שבראשותו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלמן, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת קוט]]
[[קטגוריה:משפחת פלמן]]
[[קטגוריה:שלוחים באיים הקאריביים]]

אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש דטרויט

2025-03-15T19:23:45Z

79.177.168.44:

{{למחיקה}}
'''מתיבתא אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אוק פארק''' היא [[ישיבה]] ב[[מישיגן]] שנוסדה בשנת [[תשמ"ג]] על מנת לשמש כישיבה לבני הקהילה החב"דית באוק פארק, בתור המשך ל[[חיידר]] שקיים. הישיבה נוסדה על ידי הרב שלום דובער שמטוב, [[שליח]] [[הרבי]] למישיגן.

חלק מתלמידי הישיבה הם בוגרי ה[[תלמוד תורה]] המקומי המשרת את ילדי תושבי העיר. לתלמידים שבאים מחוץ לעיר, ישנם תנאי פנימיה ואשל מלאים.

==צוות הישיבה==
*'''מנהל כללי''' - הרב מנחם מענדל שם-טוב.
*'''מנהל רוחני ו[[משגיח]]''' - הרב שמעיה שמוטקין.
*'''[[משגיח]]''' - הרב [[לוי קפלן]].
*מנהל כספי - הרב [[בן ציון שטיין]]. מנהל גם את התלמוד תורה המקומי.
*'''[[משפיע]] ראשי''' - הרב [[יוסף יצחק גוראריה]].
*'''[[ראש ישיבה|ראש ישיבה]]''' - הרב [[חיים גרשון שטיינמץ]].
*'''[[משפיע]]''' - הרב [[מנחם מענדל שארף]].
*'''[[משפיע]] ו[[מגיד שיעור]]''' - הרב ישראל סלבטיצקי.
*'''[[מגיד שיעור]]''' - הרב לוי גורדון.
*'''[[מגיד שיעור]]''' - הרב לייבל הכהן כ"ץ.

== צוות הישיבה לשעבר ==
* הרב [[יצחק מאיר קגן]].
* הרב [[עקיבא כהן]] - [[ראש הישיבה]].
* הרב [[בן ציון שטיין]] - מנהל.
לאחר זמן:
* הרב [[שאול וילהלם]] - [[משגיח]]
* הרב מרדכי ירחמיאל [[לימא וילהלם]] - משפיע-מנהל.

{{תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית|אוק פארק, מישיגן]]

אב (מידת הרחמים)

2025-03-15T19:23:18Z

79.177.168.44:

{{למ}}
בנוסף ל[[אור אין סוף]] ברוך הוא שהוא מקור למדת ה[[רחמים]], ולכן נקרא "אב הרחמים" - האב והמקור לרחמים, הנה, עוד זאת גם מדת הרחמים עצמה נקראת אב. והיינו, כש[[הקב"ה]] מתלבש במדת הרחמים ב[[עולם האצילות]] נקרא בשם 'אב'.

והמשמעות היא - 'אב שהוא רחמן' ("כרחם אב על בנים", "אבינו אב הרחמן"), והוא כינוי למדת הרחמים שבאצילות, שהם רחמים המוגדרים ומלובשים ב[[כלים]], ומתהווים מה[[שכל]] אשר מחייב לרחם.

ומכיון שהשכל הוא מציאות מוגדרת ומוגבלת - הנה גם הרחמים הנולדים מהשכל - מוגבלים, שאם חטא וביקש מחילה - וחזר וחטא, וכך כמה פעמים, הרי מצד מדת הרחמים המוגבלת - לא יסלח לו עוד.

ונקרא "אב" - כי יש לו תולדות, שתולדות הרחמנות הוא בחינת [[צדקה]] ו[[ספירת החסד|חסד]] להחיות רוח שפלים.

{{סגל}}

[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

אב (מידת הרחמים)

2025-03-15T19:23:04Z

79.177.168.44:

{{חשיבות}}
בנוסף ל[[אור אין סוף]] ברוך הוא שהוא מקור למדת ה[[רחמים]], ולכן נקרא "אב הרחמים" - האב והמקור לרחמים, הנה, עוד זאת גם מדת הרחמים עצמה נקראת אב. והיינו, כש[[הקב"ה]] מתלבש במדת הרחמים ב[[עולם האצילות]] נקרא בשם 'אב'.

והמשמעות היא - 'אב שהוא רחמן' ("כרחם אב על בנים", "אבינו אב הרחמן"), והוא כינוי למדת הרחמים שבאצילות, שהם רחמים המוגדרים ומלובשים ב[[כלים]], ומתהווים מה[[שכל]] אשר מחייב לרחם.

ומכיון שהשכל הוא מציאות מוגדרת ומוגבלת - הנה גם הרחמים הנולדים מהשכל - מוגבלים, שאם חטא וביקש מחילה - וחזר וחטא, וכך כמה פעמים, הרי מצד מדת הרחמים המוגבלת - לא יסלח לו עוד.

ונקרא "אב" - כי יש לו תולדות, שתולדות הרחמנות הוא בחינת [[צדקה]] ו[[ספירת החסד|חסד]] להחיות רוח שפלים.

{{סגל}}

[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:מאיר לרר

2025-03-15T19:21:52Z

79.177.168.44:

מתלבט איזה תבנית יש להשאיר, חשיבות או לעריכה.{{אנונימי}}
:הסתפקתי בתבנית קצרמר{{אנונימי}}

מאיר לרר

2025-03-15T19:21:34Z

79.177.168.44:

ר' '''מאיר''' הכהן '''לרר''' ([[כ"א חשון]] [[תש"ה]]-[[ז' כסלו]] [[תש"פ]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[קרית מלאכי]] ומגדולי אנשי החסד, שנמנה על ראשוני המתיישבים בשכונה החב"דית 'נחלת הר חב"ד' ומעסקניה הבולטים.
{{אין תמונה}}

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"א חשון]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[אפרים לרר]] שנמנה על אנשי הסוכנות היהודית, ולאמו מרת חיה דשא, בת הרב [[אברהם פריז]].

זמן קצר לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דובה בת ר' [[בנימין לוין]], הקים הרבי את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, והוא נמנה על ראשוני המתיישבים בשכונה, והפך לאחד ממייסדיה ומראשי העסקנים בה, ומאנשי החסד הבולטים בעיר.

כאשר הקים וייסד את מפעל הברזל 'סגנון' באזור התעשייה בעיר, העניק עדיפות לקבל לעבודה בעלי תפקיד מאנשי הקהילה דווקא, על מנת לחזק את ההתיישבות החב"דית ולהעניק להם פרנסה בכבוד.

נפטר בגיל 75 ב[[ז' כסלו]] [[תש"פ]], ונטמן בירושלים.

זמן קצר לאחר פטירתו חנכו בניו על שמו את 'כיכר מאיר' המפארת את השכונה החב"דית בה התגורר רוב ימיו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/741085/ דיווח מאירוע שנערך בכיכר] {{אינפו}}}}.

בשנת תשפ״ד יזמו נכדיו את ארגון ״מאירים את העולם״ לקידום יוזמות ברוח מורשתו הייחודית להפצת אור וטוב בעולם.

באור ל[[י' אדר ב']] [[תשפ"ד]] התקיימה ברחובות [[נחלת הר חב"ד]] [[הכנסת ספר תורה]] לעילוי נשמתו{{הערה|[https://chabad.info/news/1065334/ נחל׳ה: הכנסת ספר תורה חגיגית ברחובה של עיר] {{אינפו}}}}{{הבהרה|להיכן הספר נכנס?}}.
{{קצרמר|אישים}}
==משפחתו==
*הרב [[בנימין לרר]] - ביתר עלית
*בנו, ר' [[אברהם לרר]] - אשקלון
*בנו, ר' יוסף יצחק לרר - קרית מלאכי
*בתו, מרת חנה וילנקין - אשקלון
*בנו, ר' מנחם מענדל לרר - קרית מלאכי

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לרר, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת לרר]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]

שיחה:מאיר לרר

2025-03-15T19:19:28Z

79.177.168.44: יצירת דף עם התוכן "מתלבט איזה תבנית יש להשאיר, חשיבות או לעריכה.{{אנונימי}}"

מתלבט איזה תבנית יש להשאיר, חשיבות או לעריכה.{{אנונימי}}

תולדות חב"ד ברוסיא הצארית

2025-03-15T19:18:08Z

79.177.168.44:

{{לעריכה}}
[[קובץ:תולדות חב"ד ברוסיה הצארית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר]]
'''תולדות חב"ד ברוסיא הצארית''' הינו ספר המתאר את התפתחות [[חסידות חב"ד]] ב[[רוסיה]] בשנים [[תק"ל]] - [[תר"פ]], על פי מכתבים, מסמכים וזכרונות, אשר לוקט ונערך על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] ספרן ראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[תמוז]] [[תש"ע]].

==תוכן הספר==
הספר הינו ליקוט ממאמרים שנכתבו על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] ופורסמו בשעתם בבמות שונות: קובץ [[יגדיל תורה]]; [[הערות התמימים ואנ"ש]]; הערות ובאורים; [[עיתון כפר חב"ד]]; [[פרדס חב"ד]] ועוד. ובספר לוקטו מאמרים אלו, בעיבוד מחודש.
הספר מחולק לעשרות פרקים ובהם סקירות היסטוריות אודות אדמו"רי חב"ד בתקופת רוסיה הצארית. ואלו הנושאים המרכזיים בהם עוסק הספר:

*'''[[אדמו"ר הזקן]]'''

*צור מחצבתו ומשפחתו – אביו רבי ברוך, משפחת הרבנית סטערנא, אחיו הרב יהודה לייב מיאנאוויטש

*אצל [[המגיד ממעזריטש]] – לימוד הלכה אצל המגיד, עם תלמידי המגיד, עם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]].

*תקופת הנשיאות – לאזניא, המאסר והגאולה, ייסוד תנועת חב"ד

*השולחן ערוך, שלבים בעריכתו

*הסידור – פירסום והדפסת הסידור, לוח ברכת הנהנין

*ספר ה[[תניא]] – עריכה, הדפסה, הוצאת [[תר"ס]]

*המאמרים

*ספרים וכתבים

*'''[[אדמו"ר האמצעי]]'''

*משפחת בית הרב

*ההתיישבות ב[[ליובאוויטש]]

*ספרים וכתבים

*המאסר והגאולה

*'''[[אדמו"ר הצמח צדק]]'''

*החצר בליובאוויטש

*סדרת צמח צדק

*ספרים וכתבים

*ועידת הרבנים בפטרבורג תר"ג

*'''[[אדמו"ר המהר"ש]]'''

*העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר המהר"ש

*ספרים וכתבים

*משפחת בית הרב

*תולדות כמה מחסידיו – הרב [[חיים בער ווילנסקי]], הרב [[משולם זלמן ניימרק]], חסידי פלעשצעניץ

*'''[[אדמו"ר הרש"ב]]'''

*בית אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש

*בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]

*ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש

*חיזוק היהדות ברוסיה, אדמו"ר הרש"ב ותנועת ההשכלה

*הטבת חוקי היהודים ברוסיה

*אסיפות הרבנים ברוסיה, ועידת הרבנים בשנת עת"ר בפטרבורג

*פעילות בימי המלחמה

*אוסף ספריו וכתביו

*'''[[אדמו"ר הריי"צ]]'''

*תקופת אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, רוסטוב

===סדרת תולדות חב"ד===

תולדות חב"ד ברוסיה הצארית הוא חלק מסדרה בת חמשה ספרים: תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, [[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[תולדות חב"ד באה"ק]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] ו[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]].

==ראו גם==
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]].
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]].
* [[תולדות חב"ד בארצות הברית]].
* [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]''', גירסת טקסט, באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]''', ברוקלין, תש"ע {{PDF}}
[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער לוין]]

תומר רטהאוז

2025-03-15T19:17:43Z

79.177.168.44:

[[קובץ:תומר רטהאוז.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תומר רטהאוז בהדפסת התניא בחניון]]
'''תומר רטהאוז''' (יליד שנת [[תשל"ה]]) הוא חסיד חב"ד [[חוזר בתשובה]], מחנך, מחזאי, שחקן ומפיק.

==תולדות חיים==
תומר רטהאוז נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשל"ה]] ב[[אבן יהודה]], למד בתיכון ושירת ב[[צה"ל]] כלוחם קרבי בנח"ל בקיבוצי [[השומר הצעיר]] בגליל.

לאחר סיום שירותו ב[[צבא]] החל ללמוד משחק בסטודיו 'ניסן נתיב' הנחשב למוביל בתחום. לאחר שלוש שנים של לימודים החליט לנסוע ל[[הודו]] שם ביקר בסעודת [[ראש השנה]] ו[[הדלקת נרות חנוכה]] אצל הרב [[שמשון גולדשטיין]] [[שליח הרבי]] לפושקר שב[[הודו]], והחל להתעניין ב[[יהדות]].

לאחר חזרתו מהודו, [[נישואין|נשא]] את מרת הילה רטהאוז, פסיכולוגית מומחית. והחל להתחזק ביהדות ולהתקרב ל[[חסידות חב"ד]].

גם לאחר התקרבותו המשיך תומר לשמש כשחקן המשלב מאמרי חז"ל יחד עם תוכן מקצועי ואיכותי המותאם לכל המגזרים. הוא שיחק בעברו בערוץ ניצוצות בסדרת 'הגן הקסום', היה רכז בתנועת 'הצופים' ובשנת [[תשס"ה]] הקים את 'תיאטרון מעיין' הרומז בשמו על [[הפצת המעיינות]], אשר מפעיל אלפי הפקות בשנה. כשחקן הוא זכה בפרסים יוקרתיים. מאז התקרבותו הוא מרבה להציג בבמות חב"דיות ובכינוסים שונים של שליחי [[הרבי]].

כיום מתגורר בעיר [[נתניה]].
{{קצרמר|אישים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8502&CategoryID=1613 החיים זה לא משחק], באתר חב"ד {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* אביאל הלוי, [https://www.qarov.org/מנפץ-את-תקרת-הזכוכית מנפץ את תקרת הזכוכית], באתר כי קרוב {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [https://chabad.info/?s=תומר+רטהאוז כתבות אודות תומר רטהאוז] {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שחקנים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]

תומר רטהאוז

2025-03-15T19:17:33Z

79.177.168.44:

[[קובץ:תומר רטהאוז.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תומר רטהאוז בהדפסת התניא בחניון]]
'''תומר רטהאוז''' (יליד שנת [[תשל"ה]]) הוא חסיד חב"ד [[חוזר בתשובה]], מחנך, מחזאי, שחקן ומפיק.

==תולדות חיים==
תומר רטהאוז נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תשל"ה]] ב[[אבן יהודה]], למד בתיכון ושירת ב[[צה"ל]] כלוחם קרבי בנח"ל בקיבוצי [[השומר הצעיר]] בגליל.

לאחר סיום שירותו ב[[צבא]] החל ללמוד משחק בסטודיו 'ניסן נתיב' הנחשב למוביל בתחום. לאחר שלוש שנים של לימודים החליט לנסוע ל[[הודו]] שם ביקר בסעודת [[ראש השנה]] ו[[הדלקת נרות חנוכה]] אצל הרב [[שמשון גולדשטיין]] [[שליח הרבי]] לפושקר שב[[הודו]], והחל להתעניין ב[[יהדות]].

לאחר חזרתו מהודו, [[נישואין|נשא]] את מרת הילה רטהאוז, פסיכולוגית מומחית. והחל להתחזק ביהדות ולהתקרב ל[[חסידות חב"ד]].

גם לאחר התקרבותו המשיך תומר לשמש כשחקן המשלב מאמרי חז"ל יחד עם תוכן מקצועי ואיכותי המותאם לכל המגזרים. הוא שיחק בעברו בערוץ ניצוצות בסדרת 'הגן הקסום', היה רכז בתנועת 'הצופים' ובשנת [[תשס"ה]] הקים את 'תיאטרון מעיין' הרומז בשמו על [[הפצת המעיינות]], אשר מפעיל אלפי הפקות בשנה. כשחקן הוא זכה בפרסים יוקרתיים. מאז התקרבותו הוא מרבה להציג בבמות חב"דיות ובכינוסים שונים של שליחי [[הרבי]].

כיום מתגורר בעיר [[נתניה]].
{{קצרמר}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8502&CategoryID=1613 החיים זה לא משחק], באתר חב"ד {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* אביאל הלוי, [https://www.qarov.org/מנפץ-את-תקרת-הזכוכית מנפץ את תקרת הזכוכית], באתר כי קרוב {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [https://chabad.info/?s=תומר+רטהאוז כתבות אודות תומר רטהאוז] {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שחקנים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]

אהרן משה שיינר

2025-03-15T19:16:42Z

79.177.168.44: קיים בגוף הערך

[[קובץ:משה שיינר.jpg|ממוזער| הרב משה שיינר ]]
הרב '''אהרן משה שיינר''' (יליד שנת [[תרצ"ז]]) הוא חסיד חב"ד, בעל מסירות נפש, המתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרצ"ז]], בעיר [[צ'רנוביץ']] שבמחוז בוקובינה, רומניה, לרב אפרים מנשה ולמרת פרומא.

בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], בעקבות פקודת השלטון הרומני-נאצי, גורשה משפחתו יחד עם כל יהודי גטו צ'רנוביץ' לטרנסניסטריה, רבים מבני משפחתו [[מוות על קידוש השם|נרצחו על קידוש ה']]. בהגיעו לגיל שמונה עשרה, גוייס לשורות הצבא הרוסי ושמר ב[[מסירות נפש]] על קיום תורה ומצוות, ובמשך כל שנות שירותו לא בא [[בשר]] טרף אל פיו.

הביא את שני ספרי התורה שנמצאים ב[[בית מנחם]] במסירות נפש מרוסיה.

ב[[חודש אדר]] של שנת [[תש"כ]] נשא את חיה שרה גולדה, בתו של הרב [[אהרן חזן]]. לאחר עלייתו של חמיו לארץ ישראל, בשנת [[תשכ"ו]], המשיך יחד עם גיסו ר' [[משה גרינברג]] להחזיק את המניין הקבוע שקיים חמיו בשבתות.

בשנת [[תשכ"ז]], לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] נסע לראשונה ל[[חצרות קדשנו]], יחד עם גיסו, הרב [[משה גרינברג]] מ[[בני-ברק]], שם זכה ל[[יחידות]] ארוכה בקודש פנימה.

יחד עם מספר תושבים נוספים בכפר חב"ד, נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהיישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של היישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. במשך שנים ארוכות היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו" וכיום מתגורר בכפר חב"ד, בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.

הרב שיינר מנהל הכי הרבה שנים את [[מרכז האתרוגים בכפר חב"ד]] וקיבל על כך את מכתבו של המרא דאתרא הקודם של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שפרסם מכתב שבו הוא תומך רק במרכז ארבעת המינים של הרב שיינר, והורה שלא להתחרות בו כלל.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב שלמה שיינר - [[כפר חב"ד]].
*הרב יצחק שיינר - מחנך ותיק בתלמוד תורה חב"ד ב[[ביתר עילית]], מרצה ויועץ בענייני הוראה, ממנהלי היכל מנחם בביתר עילית.
*הרב מרדכי שיינר - מורה בבית הספר הוירטואלי לילדי השלוחים [[בית ספר-נט]], בעבר שימש כשליח [[הרבי]] בעיר בירוביג'אן [[רוסיה]] וכיום רב [[בית כנסת]] ב[[ביתר עילית]].
*הרב שלום דב בער שיינר - עסקן ציבורי בקהילת חב"ד ב[[לוד]].
*הרב שניאור זלמן שיינר - [[כפר חב"ד]].
*הרב יוסף מאיר שיינר - בעבר שימש כשליח הרבי ב[[קזחסטן]], כיום מנהל גשמי בישיבת "[[אהלי תמימים]]" בכפר חב"ד.
;חתניו
*הרב [[שמואל יעקב קעניג]] - סופר סת"ם, [[משפיע]] בכפר חב"ד, ובעל תפילה נודע.
*הרב יוסף יצחק הניג - [[סופר סת"ם]] ידוע שכותב גם את [[ספר התורה של ילדי ישראל]] - [[ירושלים]].
*הרב [[משה קורנט]] - שליח ראשי של הרבי בנשר.
*הרב משה משי זהב - ממנהלי היכל מנחם בירושלים.
*הרב בן ציון שיינברגר - חבר [[וועד כפר חב"ד]].
*הרב מאיר הולצברג - שליח הרבי בעיר בליא-צרקוב, [[אוקראינה]].
*הרב דניאל גורדון - מארגון "אור אבנר", - [[פתח תקווה]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שיינר, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]