חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

צפת

2026-04-12T09:11:53Z

79.177.158.228: /* ועד אברכי אנ"ש */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=קרית חבד צפת.jpg
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]
|רבני בתי הכנסת: הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]], הרב [[איסר שפרינגר]], הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]]
|משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, הרב [[חיים חייקל קפלן]], הרב [[יוסף יצחק שהינו]], הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]], [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ישיבת צעירי השלוחים לדוברי עברית, ישיבה גדולה בית מנחם מענדל, ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב ברוך לבקיבקר הרב אפרים ברנשטיין, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[חיים חייקל קפלן]]
|מספר שלוחים=10
|מספר בתי חב"ד=10
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|ממוזער|סמל המוסדות של צפת]]
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] (עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]) המונה מעל ל-1000 משפחות.

בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]

==היסטוריה==
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.

לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.

בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.

רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].

ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.

עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.

לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.

רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.

ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.

===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.

אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
===הקהילה הראשונה===
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.

===רעיון שנדחה===
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".

===הרבי מקים קריה===
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד).

הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.

על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]], בזמן בו נמסרו לרבי קובצי פלפולים של [[כולל]]ים חב"דיים מרחבי העולם, כשקיבל הרבי את הקובץ שיצא על ידי הכולל בצפת התבטא הרבי: "צפת זאל ווערן א מקור אויף תורה פאר דער גאנצער ארום" [= צפת צריכה להפוך למקור תורה לכל הסביבה]{{הערה|{{כפר|חיים צבי כץ|כל תלמיד הוא תכלית הכוונה|2108|56|תשפ"ה}}}}.

בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===בית כנסת היכל לוי יצחק===
[[קובץ:צפת שלג.jpg|ממוזער|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בית הכנסת הוא בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].

כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.

==ריכוזי חב"ד בעיר==
===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב"ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הם חסידי חב"ד.

===מרום כנען===
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.

===שכונת מנחם בגין===
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ:צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|ממוזער|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|ממוזער|מערת חכמי צפת]]
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב שלום שמחה זילברשטרום. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, סמנכ"ל הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]].
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}
* '''ישיבה גדולה 'בית מנחם מענדל -''' נפתחה בשנה<nowiki>''</nowiki>ל תשפ<nowiki>''</nowiki>ו ומונה נכון לשנה הראשונה כ30 תלמידים כ<nowiki>''</nowiki>י. ראש הישיבה: [[שניאור זלמן קפלן|הרב זלמן קפלן]], משגיח ראשי: [[איתמר זילברשטרום|הרב איתמר זילברשטרום.]]
ערך מורחב - [[בית מנחם מענדל צפת|'''ישיבה גדולה בית מנחם מענדל''']]
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-60 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב [[שלום דובער הרצל]], וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-200 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[ישראל ווילשאנסקי]].
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]].
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-100 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
בשנים תשל"ו-תשל"ח נשלחו ע"י הרבי קבוצות של שלוחים, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.

מנהל צעירי חב"ד צפת הוא הרב [[יצחק ליפש]], שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס.
*חב"ד במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]].

===פעילות התמימים===
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה - לעיתים שלא <nowiki>''</nowiki>באופן המתקבל<nowiki>''</nowiki>.

==צבאות השם==
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשפ"ו]] יש בארגון זה למעלה מ-600 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח צדקינו]] ולימוד ה[[דבר מלכות]] התנש"א-תשנ"ב.

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|ממוזער|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.

לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.

בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון.

לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.

==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|ממוזער|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] ור' מנחם מענדל קרץ.

== בית העלמין העתיק==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|ממוזער|עליה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב]] אחיו של [[הרבי]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

==הערות שוליים==
<references responsive="1"></references>
{{ניווטים
| רוחב = 100%
| יישור = ימין
| כותרת = צפת - תבניות ניווט
| יישור טקסט = ימין
| תוכן =
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}
{{ארבע ערי הקודש}}
{{מחוז הצפון}}
}}
[[קטגוריה:צפת|*]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

התפילה ב-770

2026-04-12T09:09:49Z

79.177.158.228: /* שחרית ומוסף */

[[קובץ:הרבי עולה כשליח ציבור.jpeg|ממוזער|הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה ב-770]]
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

==מעלת התפילות במקום==
[[קובץ:תפילה מיוחדת ב770 בערב עם חבד.jpg|ממוזער|תפילה מיוחדת ב-770 עם מקורבים ב[[ערב עם חב"ד 770]]]]
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.

כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: {{ציטוטון|יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק}} (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|יום א' [[ניצבים]] ה'ש"ת [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}.

[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל{{הערה|הגמרא ([[מסכת ראש השנה]] טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.}}.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. }} לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

==סדר התפילה ב-770==
סדר התפילה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפילה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]].

החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראו בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}.

==מנהג 770==
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג [[770]]. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים.

כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], רצו לשנות את מנהג [[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]. ההדגשות אינם במקור.}}:

{{ציטוט|תוכן={{מונחון|במ"ש|במה שכתב}} אודות מנהגי [[הגבהת התורה|הגבה]] וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם ל[[אה"ק]] ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ה[[התקשרות]] של מי שהוא ל[[רבותינו נשיאינו]]''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}

כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה בפרד"ס חב"ד גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.

==השתתפות הרבי בתפילות==
[[קובץ:תשמה.jpg|ממוזער|הרבי, [[תשמ"ה]]. ב[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]]
[[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.

עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה הרבי היה מגיע לתפילות מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה.

ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] עד [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל הרבי מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן.

בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת]]ות, ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת תפילות מנחה וערבית בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. גם בזה היו שינויים רבים עד שבהמשך נקבע המניין המרכזי של הרבי לכל התפילות במשך השנה בזאל הגדול (למעט פעמים בודדות בשנה בהם מתפלל הרבי בזאל הקטן).

בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]].

===מקום הרבי בתפילה===
[[קובץ:הרבי שליטא מלך המשיח בתפילה (סיוון תשפד).png|ממוזער|מקומו של הרבי בשעת התפילה, [[סיוון]] [[תשפ"ד]]]]
מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}.

בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן למשך מספר שנים).

בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי [[התוועדות עם הרבי#לאחר כ"ב שבט תשמ"ח|להתוועד מדי שבת]] בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות.

במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת [[תש"נ]] והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.

===הרבי [[שליח ציבור|עובר לפני העמוד]]===
בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}.

בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.}} בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.

בשנת [[תשמ"ח]], בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום לחזן משמאל ל[[ארון הקודש]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]] למשך מספר שנים).

ימים שהרבי עובר לפני העמוד:
*[[ו' תשרי]]: יום ההילולא של [[הרבנית חנה]].
*[[יו"ד שבט]]: יום ההילולא של [[הרבי הריי"צ]].
*[[כ"ב שבט]]: יום ההילולא של [[הרבנית חיה מושקא]]
*[[כ' מנחם אב]]: יום ההילולא של אביו [[לוי יצחק שניאורסון|הרב לוי יצחק]]

גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל ב[[זאל הגדול]], בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.

===הרבי אומר [[קדיש]]===
ימים שהרבי נוהג לומר [[קדיש]] ממקומו:
* יום שני של [[ראש השנה]]: על גיסתו [[הרבנית שיינא]] וגיסו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]].
* [[כ"ד תשרי]]: על סבתו הרבנית [[רחל ינובסקי]].
* [[י' כסלו]]: על דודו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]].
* [[י"ט כסלו]]: על דודתו מרת [[מרים גיטל שניאורסון]].
* [[י"ג אייר]]: על אחיו ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
* [[כ"ג אלול]]: על סבו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
* [[כ"ה אלול]]: לא ידוע על מי{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] גיליון 303 עמוד 63 שכנראה אומר על אחיו הרב [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].}}.

עד [[תשמ"ח]], שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]] במנין, היה הרבי מסיים פרקי [[משניות]] לפני התפילה ואומר אחריהם [[קדיש]].

===הזכות להתפלל במחיצת הרבי===
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמה להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים{{הערה|מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]].}} שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות ב[[אמונה]], אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

==תפילה בימי חול==
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.

- השביל מתחיל 5 דק' לפני תפילה ובו שרים יחי במנגינת [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|חיילי אדוננו]]
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
:לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]].
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה.
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת [[חודש טבת]] [[תשפ"ד]] '''לפני''' הודעת סוף זמן התפילה הבאה.
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30.
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]].
- לאחר התפילה בשביל יציאה שרים יחי במנגינת [[ישישו וישמחו (ניגון)|ישישו וישמחו]]

==תפילת שבת==
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.
===קבלת שבת===
[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ־25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].

הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], כיום בלכה דודי ב־770 מושר הפיוט עם מנגינת [[והוא גואלנו]] ובלא תבושי מוחלף למנגינת "יחי אדונינו" (חילי אדונינו).

לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה.

החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. [משנים את המנגינה מהקטע לא תבושי] כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.

ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי]]ם {{ציטוטון|גוט שבת}}.

===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]===
התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת התהלים מתחילה ב-8:30 והתפילה ב-10:30.

נוהגים לנגן ב:
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי.
*א-ל אדון נהוג לנגן את הניגון של ר' [[זלמן זלטפולסקי]]{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}}
*בקדושה ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]].

אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום.

===תפילת המנחה===
התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם ה[[שקיעה]].

בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי התפילה אומרים [[פרקי אבות]], הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפילה מתקיים [[סדר ניגונים]] ולאחריו [[חזרת דא"ח]] עד זמן [[מוצאי שבת|צאת השבת]], שאז מתפללים ערבית.

===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]===
*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] וכן ב[[תפילת גשם]] וב[[תפילת טל]]{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}.
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט).
*הרב לוי גייער.
*הרב מנחם מענדל קארען.
*הרב מנחם מענדל שמוקלער.
*הרב שאול זוהר.
*הרב מנחם מענדל עמאר.
*הרב שמעון ריבקין.

==בימים נוראים==
בהנהגת [[הרבי]]{{מקור}}, כל תפילה ב[[ימים הנוראים]] מתחילה בניגון [[אבינו מלכנו]]. לבד אם חל בשבת.

קודם [[תפילת ערבית]] של [[ראש השנה]] אחרי [[ערב ראש השנה (מנהגים)#אמירת תהלים קודם ערבית דראש השנה|אמירת תהלים]] היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום.

קודם תפילה [[כל נדרי]] נוהג הרבי לומר [[תהלים]] בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהלים]] מתחילתו ועד סופו.

קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.

בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}. בשנת [[תשנ"ה]] הכריז זאת בבכיות הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], אך לפני התפילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1DoS2xOHg7fXNFRSYke8yeOyY4Wn9buO6/view?usp=sharing גיליון מספר 7] עמוד 32.}}. החל משנת תשנ"ה, מידי שנה{{הערה|מלבד שנות [[תשנ"ה]] ו[[תשפ"א]] בהן הכריז הרב [[נחמן שפירא]], ושנות [[תשנ"ח]] ו[[תשנ"ט]] שהכריז הרב ליפסקר.}} הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] מקריא בקול רם מתוך שיחת [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב]]{{הערה|ההקראה היא מהשיחה במקורה ב[[אידיש]], כאן ב[[תרגום]] ל[[עברית]].}}: {{ציטוטון|שייכות של יום הדין ד[[ראש השנה]] עם [[הגאולה]] ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה ד[[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|קבלת מלכותו]] יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא ב[[תלמוד בבלי]], שקשור עם [[גלות]], "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]] (שענינו [[ספירת המלכות]])}}, ומסיים בהכרזת [[יחי אדוננו]], שמהותה [[קבלת המלכות]] של [[מלך המשיח]].

===בעלי תפילה בימים נוראים===
*הרב זלמן גולדשטיין.
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]].
*הרב [[יוסף וינברג]], במוצאי [[שבת סליחות]], וב[[ימים נוראים]].
*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]].
*הרב [[אלעזר קעניג]]{{הערה|ב[[תשרי]] בשנות ה[[תש"ס]] וה[[תש"ע]]}}.
*הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]]. חיבר את מנגינת [[ניגון הקפות|ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]].
*הרב [[משה לברטוב]].
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]].
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
*הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}.
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]].
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}.
*הרב [[נחום יצחק קפלן]]. התפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר שחרית [[ראש השנה]] עד שנת [[תשנ"ד]]

==בעלי תקיעה==
בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב [[דוד רסקין]].

לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] להיות בעל תוקע.

בשנה הראשונה תקע בשופר גם ב[[תקיעות מיושב]], ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה.

לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים.

ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}}

==בחג הסוכות==
בעלי תפילה:
*הרב [[יוסף חיים גלבשטיין]]
*הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]
*בהושענא רבה היה עולה הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], והחל משנת [[תשפ"ב]] מחליפו הרב [[מאיר ווילשאנסקי]]

{{להשלים}}

==בשמיני עצרת שמחת תורה==
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]].

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]].

מנהגים שונים במהלך [[שמחת תורה]]:
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]".

===בעלי תפילה===
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.
*הרב [[ישראל דוכמן]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.

==[[קריאת התורה]]==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד.

כדי לחסוך מזמן ציבור המתפללים, פסקו רבני [[בית דין צדק קראון הייטס]] שכל מתפלל ראשי לערוך בעצמו אמירת [[מי שברך לרפואה]] על יד בימת הקריאה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70175 770 כל אחד יכול לערוך בעצמו "מי שברך] כ תמוז התשע"ב (10.07.2012) {{אינפו}}}}.

==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==
המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ב[[יום טוב]] שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים ב[[תפילת מוסף|מוסף]] אפילו חל ב[[שבת]] וכן [[יום הכיפורים]]"{{הערה|ב[[ראש השנה]] גם.}}.

בשעת [[נשיאת כפיים]] נוהג [[הרבי]] לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|יישר כח כהן}}.

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]], ולא כשאר בני ארץ ישראל.

===חשיבות נשיאת כפיים ב-770===
במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרבי לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים {{מונחון|"במדינה"|בשאר העולם}}, מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_60.html מזכירו האישי של הרבי: כך רצה הרבי שיתפללו ב-770 • וידאו בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

כי אלוקים יושיע ציון

2026-04-12T09:06:03Z

79.177.158.228: מנהג 770 בית משיח

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ה[[ניגון]] '''כי אלוקים יושיע ציון''' במקורו הוא ניגון קס"ו ב[[ספר הניגונים]], [[ניגון ריקוד]], ללא מילים.

==אודות הניגון==
לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מה[[הגדה של פסח]] ("אילו הוציאנו . . דיינו").

בשנת [[תש"ל]] - לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]], [[י"א בניסן]], הותאם הניגון על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]] למילים שבפרק [[תהלים ס"ט]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

{{ציטוט|כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.

וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
|מקור=[[תהלים ס"ט]], לו; לז}}

באותה שנה שרו את הניגון הזה בסעודות חג הפסח בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כשעל פניו של הרבי ניכרה שביעות רצון. היה זה חידוש מיוחד שניגון שמחובר לכבוד יום הולדתו של הרבי מושר במקום ובמעמד קדוש זה.

ניגון זה נוגן פעמים רבות בסיום [[תפילת מנחה]] ב[[כינוסי צבאות ה']] בנוכחות הרבי כהמשך לאותו ניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

בשבת פרשת בלק [[תנש"א]] ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה{{הערה|הערת המו"ל בשיחה המוגהת. [[דבר מלכות בלק|ש"פ בלק תנש"א]].}}. זו הפעם האחרונה, לעת-עתה, בה ראינו את הרבי עומד ורוקד מלוא קומתו בהתוועדות{{הערה|למעט שמחת תורה תשנ"ב.}}.

==ניגון עם המילים 'ופרצת'==
{{ערך מורחב|ופרצת}}
בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשח"י]] החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/151.htm שיחת י"ב תמוז תשח"י].}}. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/21/249.htm שיחת כ' מנחם אב תשח"י].}}.

בהמשך ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון זה, ניגון קס"ו בספר הניגונין (המכונה 'דינו') וכך שרו זאת כמה פעמים. בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לנגן "ופרצת" וניגנו בניגון זה. ב[[י"ג תמוז]] באותה שנה החל הרבי בעצמו לנגן "ופרצת" בניגון זה. אמנם, הניגון לא נקלט היטב בקהל.

==בסדר התפילה==
ב[[ראלי|כינוסי ילדים]] מנגנים לאחר [[אל תירא]] את הניגון

ב[[זמן]] [[מלחמה]] ב[[ארץ ישראל|ארה"ק]], נהוג [[770 - מרכז חב"ד העולמי|בבית משיח]] לנגן את הניגון לאחר [[אל תירא]] [[ארבע|4]] פעמים

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] יחד עם מספר ניגונים נוספים באתר {{בית חב"ד}}
*[https://drive.google.com/file/d/1kYIH4E-hpO0KsX2bY5xKDpxzuS3jiBSw/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] בקולו הק' של הרבי
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQTUxTNmZCR0dnbkU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] (ללא מילים) מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום "אבינו מלכנו" מאת [[אברהם פריד]]
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=89530 ניגון "כי אלוקים יושיע ציון"] בהתוועדות י"ט כסלו תשל"א אצל הרבי. {{שטורעם}}{{וידאו}}
*[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/687933/ רבי לילדים: כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיוֹן • לנגן ביחד] {{וידפו}}

{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהלים]]

ניגון אך לאלוקים

2026-04-12T08:59:36Z

79.177.158.228: הוספה

[[קובץ:אך לאלוקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון אך לאלוקים. מתוך ספר הניגונים]]
'''אך לאלוקים''' הינו [[ניגון]] שמצא חן אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל [[התוועדות]] של יום טוב ו[[יומא דפגרא]]. "תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את ה[[אדם]] מ[[גשמי]]ותו וענייניו ל[[אויר]]ה מעולה וסביבה של [[קדושה]]. מבבא לבבא מתגבר ה[[רגש]], שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם ה[[נשמה]] ב[[געגועים]] של מעלה"{{הערה|[[ספר הניגונים]]}}.

יש אומרים שניגון זה מקורו מחסידי [[אדמו"ר הזקן]].

בראש השנה תשכ"ד הורה הרבי לנגן את הניגון בתור של ניגון של [[הצמח צדק]]{{הערה|תו"מ התוועדויות כרך לח ע' 13 (ע"פ המובא [[באוצר הניגונים]])}}

בהקלטות מהתוועדויות [[הרבי]], שומעים שבחלק השני של הניגון הרבי שר את המנגינה בלבד, ללא המילים "אך הוא צורי וישועתי".

ניגון זה הוא ניגון ק' ב[[ספר הניגונים]].

נהוג לנגנו בי"ג אייר על קברו של אחיו של הרבי

==מילות הניגון==
{{ציטוט||מקור=תהלים פרק ס"ב פסוקים ו'-ז'| תוכן=אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקותי, אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט.}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/04-17-Ach-L-Elkim-Domi-Nafshi-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQmF3aVhWUm1UQ2s/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140685/jewish/Ach-Leilokim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 1#{{בית חב"ד (אתר)}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254251/jewish/Ach-Lailokim.htm לשמיעת הניגון] בביצוע ר' [[אברהם פריד]], מתוך אלבום "האפ קאזאק"{{בית חב"ד (אתר)}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|279|אך לאלקים|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #5}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|518|אך לאלוקים|ולנר - דיסק #5}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|934|אך לאלוקים|[[התוועדות]] חסידית #1}}
* {{קישור שטורעם|1066|multimedia|נדיר: הרבי מנגן בי' שבט [[תשכ"ד]] "אך לאלוקים"|מערכת שטורעם|ט' בשבט תש"ע}}
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/14/156657933177.html סיפורו של ניגון הצמח צדק שכולו כמיהה לאלוקות]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_36.html הקלטה של התוועדות הרבי הריי"צ שמנגנים את הניגון 'אך לאלוקים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהלים]]