חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אליהו חיים קרליבך

2026-03-20T19:48:41Z

79.177.151.209: /* חיים אישיים ומשפחה */

{{מפנה|קרליבך}}[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין: הרב [[אליהו חיים קרליבך]] (חתן) אחיו התאום של הר' [[שלמה קרליבך]], [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|הרש"ז שניאורסאן]], [[הרש"ג]], [[יוסף שלמה כהנמן|ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן "הרב מפוניבז'"]] [[בני ברק]], [[הרבי]], הג"ר [[אליעזר סילבר]]]]
[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]]
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי [[שלמה קרליבך]] (שמאל) ורבי [[אליהו חיים קרליבך]] (ימין) ב[[שכונת גאולה]] [[כרם אברהם]] ב[[ירושלים]]]]
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' (מכונה במכתבי [[הרבי]]; מחותננו, [[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה [[תלמיד חכם]], רב [[בית הכנסת]] "קהילת יעקב" (קרליבך שול) ונשיא "מכון זכר נפתלי".

==תולדות חיים==
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה ב{{ה|כותל המערבי}}]]
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו הרב ד"ר הרטוויג [[נפתלי הרץ הלוי]] קרליבך – בנו של הרב [[שלמה קרליבך (מהעיר ליבק)]], ולאמו פסיה פאולה – בתו של הרב [[ד"ר]] [[אשר מיכאל (ארתור) כהן]], שהיה רב ו[[אב בית דין]] בעיר [[בזל]] ב[[שווייץ]]. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה.

נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)| שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]].

לאחר פטירת אביו ר' נפתלי ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ח]], החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות [[בית הכנסת]]{{הערה|באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.}}.

בשנת [[תשל"ב]] הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.

בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.

ב[[כ"ו אדר]] [[תש"נ]] לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות ב[[ירושלים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]]
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה זו באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב, עיי"ש. וראו גם בערך שלמה קרליבך, הערה 4 באריכות.}}. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]].

תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא [[ליקר]] [[וודקה]] ו[[יין]] ושאר מיני משקה להתוועדות.

במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}.

באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי [[אמריקה]] אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".

זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבנית נחמה דינה]]{{הערה|ראה את תמונת הרבי בסעודת החתונה בערך על הרב שלמה יוסף כהנמן.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=117&lang=hebrew הרבי החב"די השישי]''' {{*}} '''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=120&lang=hebrew גדול המצפים לישועה]''', מאמרי הערכה שכתב על אדמו"ר הריי"צ, בתוך ביטאון 'כרם החסידות'

==חיים אישיים ומשפחה==
*בתו, שטערנא, רעיית הרב חיים סיטרון - לוס אנג'לס{{הערה|בנם, נפתלי, הוא הרב בהקרליבך שול במנהטן.}}
*בתו, שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה{{הערה|אמו של אשתו של [[איצי הורוביץ]].}}
*בתו, ביילא דיין
*בתו, פריידא לאופר, רעיית מרדכי לאופר [[קראון הייטס]]
*בתו, אסתר קוגל - ברוקלין, רעיית משה קוגל
*נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת
*נכדו, הרב [[איצי הורביץ]] - שליח הרבי בטמקולה, קליפורניה
*הרב מנחם מנדל קרליבך
*הרב יוסף צבי קרליבך
*הרב נפתלי קרליבך
*צאצאים נוספים רבים בשם המשפחה קרליבך

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

אליהו חיים קרליבך

2026-03-20T19:47:59Z

79.177.151.209: /* חיים אישיים ומשפחה */

{{מפנה|קרליבך}}[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין: הרב [[אליהו חיים קרליבך]] (חתן) אחיו התאום של הר' [[שלמה קרליבך]], [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|הרש"ז שניאורסאן]], [[הרש"ג]], [[יוסף שלמה כהנמן|ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן "הרב מפוניבז'"]] [[בני ברק]], [[הרבי]], הג"ר [[אליעזר סילבר]]]]
[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]]
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי [[שלמה קרליבך]] (שמאל) ורבי [[אליהו חיים קרליבך]] (ימין) ב[[שכונת גאולה]] [[כרם אברהם]] ב[[ירושלים]]]]
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' (מכונה במכתבי [[הרבי]]; מחותננו, [[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה [[תלמיד חכם]], רב [[בית הכנסת]] "קהילת יעקב" (קרליבך שול) ונשיא "מכון זכר נפתלי".

==תולדות חיים==
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה ב{{ה|כותל המערבי}}]]
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו הרב ד"ר הרטוויג [[נפתלי הרץ הלוי]] קרליבך – בנו של הרב [[שלמה קרליבך (מהעיר ליבק)]], ולאמו פסיה פאולה – בתו של הרב [[ד"ר]] [[אשר מיכאל (ארתור) כהן]], שהיה רב ו[[אב בית דין]] בעיר [[בזל]] ב[[שווייץ]]. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה.

נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)| שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]].

לאחר פטירת אביו ר' נפתלי ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ח]], החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות [[בית הכנסת]]{{הערה|באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.}}.

בשנת [[תשל"ב]] הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.

בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.

ב[[כ"ו אדר]] [[תש"נ]] לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות ב[[ירושלים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]]
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה זו באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב, עיי"ש. וראו גם בערך שלמה קרליבך, הערה 4 באריכות.}}. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]].

תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא [[ליקר]] [[וודקה]] ו[[יין]] ושאר מיני משקה להתוועדות.

במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}.

באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי [[אמריקה]] אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".

זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבנית נחמה דינה]]{{הערה|ראה את תמונת הרבי בסעודת החתונה בערך על הרב שלמה יוסף כהנמן.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=117&lang=hebrew הרבי החב"די השישי]''' {{*}} '''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=120&lang=hebrew גדול המצפים לישועה]''', מאמרי הערכה שכתב על אדמו"ר הריי"צ, בתוך ביטאון 'כרם החסידות'

==חיים אישיים ומשפחה==
*בתו, שטערנא, רעיית הרב חיים סיטרון - לוס אנג'לס{{הערה|בנם, נפתלי, הוא הרב בהקרליבך שול במנהטן.}}
*בתו, שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה{{הערה|אמו של אשתו של [[איצי הורוביץ]].}}
*בתו, ביילא דיין
*בתו, פריידא לאופר, רעיית מרדכי לאופר [[קראון הייטס]]
*בתו, אסתר קוגל - ברוקלין, רעיית משה קוגל
*נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת
*נכדו, הרב [[איצי הורביץ]] - שליח הרבי בטמקולה, קליפורניה
*הרב מנחם מנדל קרליבך
*הרב יסף צבי קרליבך
*הרב נפתלי קרליבך
*צאצאים נוספים רבים בשם המשפחה קרליבך

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)

2026-03-20T19:38:26Z

79.177.151.209:

{{דמות
|שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן
|תמונה=לוי יצחק שניאורסון.jpg
|כינוי=ר' לוי'ק
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]]
|מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)
|תאריך פטירה=[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]]
|מקום פטירה=[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]]
|מקום פעילות=[[אוקראינה]], [[ברית המועצות]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] הרב [[יואל חייקין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[ליקוטי לוי יצחק]], [[תורת לוי יצחק]], פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה
|השתייכות=
|אם=זלדה רחל
|אב=ברוך שניאור שניאורסון
}}

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}
הרב '''לוי יצחק שניאורסון''' (מכונה גם '''ר' לויק'''; [[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] (1878) – [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944)) אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] בגלות.

==צעירותו==
נולד ביום ראשון [[י"ח ניסן]] [[תרל"ח]] (21 באפריל 1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה השוכנת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה"ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]].

בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מהעיר יפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.}}.

יש הגורסים כי למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו. אך אדמו"רי ליובאוויטש לא ציינו זאת{{הערה|תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.

==נישואין==
[[קובץ:245465.jpg|ממוזער|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו"ר הרש"ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי{{הערה|"בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו{{אינפו}}]}},

בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י"א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל"ד ול"ה].}}{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view מתי היתה חתונת כ"ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 91.}}.

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.

החל משנת [[תרס"ב]] השתתף באסיפות ציבוריות בהן גיבשו פעולות למען כלל יהודי רוסיה. חלק מאסיפות אלו ארגן אדמו"ר הרש"ב. בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[עלילת בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע שנכתבו ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, ונדפסו ב[[קובץ ליובאוויטש]] חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.}}.

==ברבנות העיר יקטרינוסלב==
בשנת [[תרס"ח]] נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה"אשכנזי" של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.

אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.

בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב{{הערה| ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים}}. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:

"וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו".

לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:

"הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן".

המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.

למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.

מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה.

וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס"ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט.

במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.

אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".

דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש.
(ראו בערך "דנייפרו" פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).

==ניסיון עליה לאה"ק==
[[קובץ:עליה לוי יצחק שניאורסון הרבי.jpeg|ממוזער|הגילאים במסמכי הויזה לפי מכתב הרבי]]

הרב ניסה לעלות לארץ הקודש, זמן קצר אחרי שאחיו הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] עלה לאה"ק.
מסמכים מתאימים הוגשו לרבנות הראשית לישראל ודרכה אושרו הויזות לרב ולרבנית. על כך בישרה הרבנות הראשית לישראל במכתב ששיגרה לרבי לוי יצחק ביקטרינוסלב:

"א' לחדש כסלו תרפ"ו

לכבוד הרב הגאון המפורסם, כקש"ת מוה"ר לוי יצחק שניאורסון שליט"א,

רב ואב"ד יקטרינוסלב יע"א

שלום וברכה,

יקבל כבוד תורתו, רצוף בזה מכתבו של המושל המחוזי, בתשובה על דרישתנו בעד ויזה עבור כת"ר ובני ביתו שי', שלפיו נתבקש בא כח הענינים הבריטיים במוסקבה לתת ויזה עבור כת"ר ובני ביתו לבוא לארץ ישראל.

מעתה על כת"ר לפנות ישר לשם ויקבל את הויזה בלי דיחוי עוד בעז"ה יתברך.

הננו להעיר בזה את תשומת לב כת"ר, שזמן הויזות נתקצר בזמן האחרון, ועל כן צריכים למהר ולעשותן, בג' החודשים הראשונים אחרי צאת ההודעה עליהן.

והננו דורשים שלומם וטובתם, ומחכים לראותו פנים אל פנים בארץ הקודש, בקרוב אי"ה".

העליה של רבי לוי יצחק ומשפחתו, לא יצאה בסוף אל הפועל, מסיבה שאינה ידועה לנו כיום{{הערה|
[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ח. {{אינפו}} '''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}}}.

==מאסרו==
[[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|ממוזער|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]
לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.
פעילותו למען היהדות, היתה ידועה לכולם ולא פעם היו חיכוכים קשים עם השלטונות עד שהוחלט לאוסרו.

בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראו בהקדמה ללקוטי לוי"צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד. וכן כתבה הרבנית חנה, בריש רשימתה.}} (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש.

כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.

לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].

אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

==גלותו==
בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

בהגיעם ל[[אלמא אטא]] ניתן לאסירים כללים מגבילים לשהותם במקום. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י"ט שבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לצ'יאלי.

גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].

==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|ממוזער|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]

למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]], גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.
על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.

[[הרבי]] הסביר{{הערה|לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[בית המקדש|מזבח]] של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.

עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהווה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב[[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.}}.

===שיפוץ הציון===
במשך כל השנים, מאז הסתלקות הרב לוי יצחק, התעניין הרבי רבות אודות ציונו של אביו, ודאג לשימור המקום וקדושתו. במהלך השנים אף שלח הרבי כספים לשימור המקום והוראות מדוייקות לשיפוץ וחידוש{{הערה|ר' [[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]] 472 עמוד 27}}.

בשנת [[תשל"ב]], לאחר שהרב [[מרדכי מנשה גורליק]] מסר לרבי ב[[יחידות]] תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב [[חיים אלעזר גורליק (מלבורן)|חיים אלעזר גורליק]]. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי]. הסיפור שלי גליון 425.}}.

מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132339 הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי].}}
{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/612283/ לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא] {{אינפו}}}}.

==האוהל==
[[קובץ:דוד נחשון הקמת אוהל אלמא אטא.jpg|ממוזער|שמאל|הרב דוד נחשון בהקמת האוהל באלמא אטא]]

בשנת תשמ"ט, הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] הקימו אוהל סביב המציבה. ההכנות ארכו זמן, והשניים ביקרו מספר פעמים בציון, עד שהקימו את האוהל בפועל בחודש אלול תשמ"ט.

ימים ספורים לאחר הקמת האוהל הגיעו לבית חיינו וטרם יציאתם מסרו את מפתח האוהל למזכירות על מנת להעבירו לרבי, אלא כאשר התכוונו לצאת לשדה התעופה, טילפנו מהמזכירות והורו להם בבהילות להגיע ל-770 כי הרבי מבקש שהם ימסרו את המפתח. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הוכנסו לחדר ה'יחידות', ומסרו את המפתח ודו"ח על הקמת האוהל. הרבי החזיק היטב את המפתח, הביט לרגע על מחזיק המפתח, שם רשם הרב נחשון על פתק שזהו המפתח של האוהל באלמא אטא, והרבי שאל: מה זה? והרב נחשון אמר: זה המפתח של האוהל באלמא אטא. הרבי הביט כלפי מעלה ואמר ברגש: "זה המפתח של האוהל". ואז בירך את השניים:

"אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]], 472 עמוד 27}}.
[[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|ממוזער|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]

בשנים האחרונות שיפצו השלוחים בעיר את הציון והגישה אליו ונתנו לו מראה מחודש כיאה למקום קדוש זה.

מידי שנה ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]], נוהרים חסידים רבים מכל רחבי תבל אל האוהל ונהנים ממנייני תפילה, שיעורי לימוד והתוועדויות המאורגנות על ידי שלוחי הרבי בעיירה, המאוגדים תחת חב"ד-ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה בראשות רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]]. לא הרחק מבית החיים, עומד לשירות הבאים להתפלל על הציון, המרכז היהודי של קזחסטן הנקרא בשם "[[בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן]]" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק".

===הנצחתו===
במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:
*רשת [[כולל]]ים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'
*[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה
*קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 11}}
*קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - "[[קרן לוי יצחק]]"
*[[ירחי כלה]] - כינוס תורני שנתי לזכרו של רבי לוי יצחק המתקיים מידי שנה בקיץ בשטחו של [[קעמפ גן ישראל|מחנה גן ישראל]] בארה"ב

====זכרונות ר' יוסף נימוטין====
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}.
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.

זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_התמים_מוסף_בית_משיח_1431_סוכות_פה.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה]

==לקוטי לוי יצחק==
[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|ממוזער||שער החלק הראשון]]
[[קובץ:לקוטי לוי"צ הוצאה חדשה.jpg|ממוזער|ההוצאה החדשה]]
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].

במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]].

בבית משיח בגיליון 1423 שהוקדש ליום ההילולא ה-80, פורסמו לראשונה אגרות הרבי אל העסקן הרב [[פנחס אלטהויז]], בקשר להוצאת ספרי הזוהר מ[[ברית המועצות]].

צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.

==תמונתו==
[[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]
[[קובץ:ב.jpg|ממוזער|התמונה השניה מתחילת המאסר]]
===התמונה הראשונה===
כשהוציאו בשנת [[תש"ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "[[ליקוטי לוי יצחק]]" על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז"ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.}}. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.

===התמונה השנייה===
כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש"א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין [https://col.org.il/news/105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=265 עמוד רס"ד ואילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משתי זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב י"ג תמוז [[תשי"א]] – [[תורת מנחם]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז [[תשכ"א]] – תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", [[יומן השליחות המיוחדת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=266 עמוד רס"ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש"א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''"קוקט אויס ניט געזונט"''' [={{כתב קטן|"הוא נראה לא בריא"}}].

לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שעומד לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=27250 כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&ArticleID=2265 כאן]. התמונה השנייה של רבי לוי"צ מתיק החקירה צולמה בפרופיל, ולא פורסמה ע"י הרבי. היא מופיעה באינטרנט באתרים מסוימים. תחת התמונה המקורית כתוב ברוסית שמו של רלוי"צ ושם אביו.}}.

==הנהגותיו הק'==
בשנת [[תשע"ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה"ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש לוד]] גליון צדי"ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] [[תשע"א]].

==מספריו==
* [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה"ת]], [[תש"ל]] ואילך; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ"ב]].
* [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש"ס משנה וגמרא, קה"ת, [[תשל"א]]; הוצאה חדשה ומתוקנת - תשפ"ב.
* פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, [[קה"ת]], [[תש"נ]]; הוצאה חדשה [[תש"פ]] - 5 כרכים.
* [[ילקוט לוי יצחק]] - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור 4 כרכים.
* טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].
* [https://www.kehot.org/Content/kuntreisim/8/20/2019 ליקוטי לוי יצחק רשימת רבי לוי יצחק] עם ליקוט ביאורים והערות בדרך אפשר - תשע"ט

==משפחתו==
* '''אשתו''': הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]
*'''בניו''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].
* '''נכדתו''': מרת [[דליה רוטמן]].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', שלושה כרכים בהוצאת [[קה"ת]], יצא במספר מהדורות, ומהדורה אחרונה מחודשת עם תוספות מאת הרב [[אלי וולף]].
*[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
*[[מנחם זיגלבוים]] (עורך), '''הרבי מוקיר תודה''', מאמרים וכתבות אודות הרב לוי יצחק שניאורסאהן, מסירות נפש, גלות, אוהל, מופתים באוהל ושליחות היום בקזחסטן. כותבים: הרב [[ישעיה כהן]] השליח הראשי קזחסטן, מנחם זיגלבוים, [[שרגא קרומבי]], הזמר [[בני פרידמן]] ועוד. אב תשפ"ג.
*'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871 עמוד 73
*'''אדוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 40
*'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 44
*'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 47
*'''אבא של המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף לשבועון בית משיח ערב כ' מנחם אב תש"פ
*'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 25
*'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 32
*'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 40
*'''המלאך גבריאל''', אודות שיפוץ המצבה וזהותו של היהודי שזכה לעסוק בכך, שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 23
*[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 67–84.

== קישורים חיצוניים ==
;תולדות חיים:
* [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2977537/jewish/page.htm זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה"ק.
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]''' {{COL|}} {{PDF|}}
* ועד חיילי בית דוד, [https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/70946_he_1.pdf תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}.
* [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר [[חב"ד אינפו]].{{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045 במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חייו באתר בית חב"ד {{בית חב"ד|}}
;תורתו
* [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע"ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב [[דוד דובוב (ניו גר'זי)|דוד דובוב]], '''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}
*הרב [[משה קורנוויץ]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/07/06-07-2024-20-04-53-התמים-גיליון-נ״ג-גירסת-קריאה-1.pdf ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד]''' גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] נ"ג עמ' 42
*הרב [[יהודה לייב וייסגלס]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/07/06-07-2024-20-04-53-התמים-גיליון-נ״ג-גירסת-קריאה-1.pdf בן יכבד אב]''', גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] נ"ג עמ' 50
*הרב [[אשר פרקש]], '''[https://sinun770.org/כ-אב-סקירה-כללית-על-תורת-הרב-לוי-יצחק-עם/ כ' אב – סקירה כללית על תורת הרב לוי יצחק ]''', {{צליל}} באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
*''' [https://sinun770.org/דרך-הלימוד-בנגלה-וחסידות-אמונה-הטהורה/ דרך הלימוד בנגלה וחסידות , אמונה הטהורה, מסי"נ של הגאון המקובל ר' לוי יצחק זצ"ל ר' משה גורארי תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
;סיפורים
* [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב"ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח"י ניסן]]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*''' [https://sinun770.org/ידיעות-וסיפורים-על-הגאון-המקובל-ר-לוי-י/ ידיעות וסיפורים על הגאון המקובל ר' לוי יצחק זצ"ל ,לרגל כ' אב ראיון עם הרב דוד דובאוו שנת תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
;תמונתו
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?]''' {{אינפו}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 "אדוני אבי מורי ורבי ז"ל?"]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב"ד און ליין}}
;שונות
*[https://chabad.info/news/935711/ גט שנכתב בבי"ד של הרלוי"צ שניאורסון] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ח {{אינפו}}
* [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ב]].{{PDF}} {{קישור שבור|י"ח מנחם אב תשפ"א}}.
* מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], [[שבועון בית משיח]], י"ט אב התשע"ג (26.07.2013) {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/news/696338/ 500 פעמים ככה]''', גליון מיוחד לכבוד יום ההילולא תשפ"א, יצא לאור על ידי חב"ד-ליובאוויטש קזחסטן {{אינפו}} {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_71.html חשיפת מכתב נדיר של ר' לוי יצחק שניאורסהון]''', באתר {{לחלוחית|}}
;מדיה:
*'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ"ף מנחם אב תש"פ, פליישמן וקמינצקי
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל"ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ז בשבט תשע"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של {{jem}} {{בית חבד}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}

{{עץ משפחת חייקין}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}
[[en:Levi Yitzchak Schneerson]]
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בדנייפרופטרובסק]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]

אליהו חיים קרליבך

2026-03-20T19:37:26Z

79.177.151.209:

{{מפנה|קרליבך}}[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין: הרב [[אליהו חיים קרליבך]] (חתן) אחיו התאום של הר' [[שלמה קרליבך]], [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|הרש"ז שניאורסאן]], [[הרש"ג]], [[יוסף שלמה כהנמן|ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן "הרב מפוניבז'"]] [[בני ברק]], [[הרבי]], הג"ר [[אליעזר סילבר]]]]
[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]]
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי [[שלמה קרליבך]] (שמאל) ורבי [[אליהו חיים קרליבך]] (ימין) ב[[שכונת גאולה]] [[כרם אברהם]] ב[[ירושלים]]]]
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' (מכונה במכתבי [[הרבי]]; מחותננו, [[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה [[תלמיד חכם]], רב [[בית הכנסת]] "קהילת יעקב" (קרליבך שול) ונשיא "מכון זכר נפתלי".

==תולדות חיים==
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה ב{{ה|כותל המערבי}}]]
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו הרב ד"ר הרטוויג [[נפתלי הרץ הלוי]] קרליבך – בנו של הרב [[שלמה קרליבך (מהעיר ליבק)]], ולאמו פסיה פאולה – בתו של הרב [[ד"ר]] [[אשר מיכאל (ארתור) כהן]], שהיה רב ו[[אב בית דין]] בעיר [[בזל]] ב[[שווייץ]]. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה.

נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)| שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]].

לאחר פטירת אביו ר' נפתלי ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ח]], החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות [[בית הכנסת]]{{הערה|באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.}}.

בשנת [[תשל"ב]] הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.

בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.

ב[[כ"ו אדר]] [[תש"נ]] לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות ב[[ירושלים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]]
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה זו באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב, עיי"ש. וראו גם בערך שלמה קרליבך, הערה 4 באריכות.}}. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]].

תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא [[ליקר]] [[וודקה]] ו[[יין]] ושאר מיני משקה להתוועדות.

במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}.

באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי [[אמריקה]] אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".

זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבנית נחמה דינה]]{{הערה|ראה את תמונת הרבי בסעודת החתונה בערך על הרב שלמה יוסף כהנמן.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=117&lang=hebrew הרבי החב"די השישי]''' {{*}} '''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=120&lang=hebrew גדול המצפים לישועה]''', מאמרי הערכה שכתב על אדמו"ר הריי"צ, בתוך ביטאון 'כרם החסידות'

==חיים אישיים ומשפחה==
*בתו, שטערנא, רעיית הרב חיים סיטרון - לוס אנג'לס{{הערה|בנם, נפתלי, הוא הרב בהקרליבך שול במנהטן.}}
*בתו, שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה{{הערה|אמו של אשתו של [[איצי הורוביץ]].}}
*בתו, ביילא דיין
*בתו, פריידא לאופר, רעיית מרדכי לאופר [[קראון הייטס]]
*בתו, אסתר קוגל - ברוקלין, רעיית משה קוגל
*נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת
*נכדו, הרב [[איצי הורביץ]] - שליח הרבי בטמקולה, קליפורניה
*מנחם מנדל קרליבך
*יוסף צבי קרליבך
*צאצאים נוספים רבים בשם המשפחה קרליבך

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

שניאור זלמן שניאורסון (פריז)

2026-03-20T19:36:07Z

79.177.151.209:

[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין: הרב [[אליהו חיים קרליבך]] חתנו ואחיו התאום של ר' [[שלמה קרליבך]] ב[[שבע ברכות]], [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|הרש"ז שניאורסאן]], [[הרש"ג]], [[יוסף שלמה כהנמן|ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן "הרב מפוניבז'"]] [[בני ברק]], [[הרבי]], הג"ר [[אליעזר סילבר]]]]
[[קובץ:שניאור זלמן שניאורסון פריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאורסון בתקופת מגוריו בארצות הברית]]

הרב '''שניאור זלמן שניאורסון''' ([[ט"ו אלול]] [[תרנ"ח]] - [[י"ח בתמוז]] [[תש"מ]]) היה רב חסידי, מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]], שהיה גם עסקן שניהל פעילות מסועפת להצלת אלפי ילדים יהודים בזמן [[השואה]] ודאג לחינוכם בשנים שלאחריה. בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק, ועמד בראש ישיבת 'שבט יהודה'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:Shneur-zalman-schneerson.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום מצבתו ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]]]
נולד בהומיל בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]] שכיהן כרב ברעפקא, ולאימו מרת ליבע לאה{{הערה|נכדת רבי [[לוי יצחק מרדיצ'וב]].}}. מצד אביו, הוא דור רביעי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בן אחר בן{{הערה|אביו הרב מנחם מענדל, היה בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}.

למד בגימנסיה ועבר משם בשנת [[תרע"ד]] על מנת ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. התגורר מספר שנים ב[[פולטבה]] ושימש כגזבר [[ועד רבני רוחני]]. לאחר מכן עבר ל[[חרקוב]] והתגורר שם במשך חצי שנה. ב[[תרפ"ג]] שימש כ[[מזכיר]] זמני של [[הרבי הריי"צ]]. ב[[תרפ"ד]] עבר ל[[רוסטוב]] ומשם ל[[לנינגרד]] ומשם ל[[מוסקבה]].

לאחר שהרבי הריי"צ יצא את רוסיה, היה שולח דרכו כספי תמיכה ליהודי רוסיה. היה מתעסק בייסוד [[חדר]]ים ו[[מקוה|מקוואות]] ונאסר כמה פעמים בגין פעולות אלו.

שימש כ[[רב]] בלוקניע.

בשנת [[תרצ"ה]] קיבל היתר יציאה מרוסיה וכוונתו היתה להמשיך אל ארצות הברית, כעבור זמן עבר בהוראת [[הרבי הריי"צ]] קבע מושבו ב[[פריז]] שם התמנה כרב. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] דאג להצלת אלפי ילדים באמצעות הסתרתם במנזרים ובבתי יתומים, כשבמקביל הוא דואג לשמור על יהדותם. בין אלו שנעזרו בפעולותיו הייתה גם קבוצה של [[תמימים]].

כאשר ניצל את כל אפשרויות ההסתרה במקומות מסתור, החליט לפתוח מחנה חשאי בפרבר 'עראני' הסמוך לפריז, שם התנהלה קבוצה נוספת של נערים שהייתה צריכה להתחבא לעיתים קרובות ביערות הסמוכים{{הערה|'''איש החינוך''' עמ' 47 ואילך.}}.

באותה תקופה ניהל ישיבה במחנה פליטים בסמוך ל[[מרסיי]] בה למדו תלמידים שחלקם היו פליטים מישיבת "עץ חיים" שהוקמה בכפר הבלגי "היידע". ביניהם היו האחים הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] והרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]], הרב [[חיים מנחם טייכטל]], הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]].

עם סיום המלחמה, דאג להוצאת הילדים מבתי המחסה והמנזרים ונלחם לצורך השבתם לחיק העם היהודי. במסגרת פעולות אלו אף דאג להעניק חינם זוג [[תפילין]] חדשות לכל נער יהודי שחפץ בכך.

על מנת לדאוג לחינוך יהודי כשר לנערים ששרדו את השואה, הקים רשת מוסדות עניפה, כשבניהולם סייעו התמימים הבוגרים שנמנו על חברי הקבוצה, הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[חיים מנחם טייכטל]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לביקור בפריז סר הרבי לביקור במוסדותיו ודיבר בפני הילדות שעה ארוכה כשמעיניו זולגות דמעות.

כאשר הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] הצליחה לצאת את גבולות ברית המועצות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' ונתקעה בדרך לפריז עקב מחסור באשרת כניסה, ביקשו ממנו הרבי ו[[אדמו"ר הריי"צ]] להפעיל את קשריו ולהחלץ לעזרתה, ופעולותיו נשאו פרי. לכשהגיעה לפריז, השתכנה בביתו שם נשארה עד להגעתו של הרבי, ועם הגעתו של הרבי נערכה בביתו מסיבת קבלת פנים חגיגית.

גם לאחר סיום פעולותיו עם ילדי השואה, נותר לכהן כרב בפריז, ובשנת [[תש"כ]] היגר לניו יורק שם עמד בראשות ישיבת 'שבט יהודה'.

ב[[י"ח תמוז|ח"י תמוז]] [[תש"מ]] נפטר, וזכה שהרבי יצטרף למסע הלוויה. בתחילה, יצא הרבי מחדרו הקדוש וליווה את המיטה עד פינת [[רחוב קינגסטון]], ואז בצעד חריג פנה למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] וביקש להצטרף למסע הלוויה ולהמשיך ללוות את המיטה עד ל[[בית העלמין מונטיפיורי]] שם נטמן. בנוסף, הורה הרבי לדאוג שתלמידי המוסדות יצטרפו גם הם למסע הלוויה.

==כתביו==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36389&st=&pgnum=1&hilite= וועגען פריינקרייך, וועגען מאראקא, וועגען תורת הבעל שם טוב]
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=3 מכתב תשובה הלכתי פרי עטו שנתפרסם ב'המאור'] - תמוז תשכ"ו

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[שניאור זלמן בוטמן]].
*גיסו, הרב [[יהודה הבר]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], [[תומכי תמימים ורשה]] ו[[תומכי תמימים אטווצק]].
*בנו, הרב [[שלום בער שניאורסון]], רב בית כנסת שני-אור בשכונת פלטבוש, נפטר בד' בתשרי תשע"ז בגיל 84
*בתו, מרת הדסה קרליבך אשת הרב [[אליהו חיים קרליבך]] (אחיו של [[שלמה קרליבך]]).

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.85727662766_7221266.pdf אור התורה בעיר האורות]''', בתוך מוסף 'יתד נאמן' ח' טבת תשע"ז, עמוד 20

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
‏[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]