חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חיים זושא וילימובסקי

2025-11-06T21:10:03Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

{{דמות
| שם=חיים זושא וילימובסקי
| תמונה=זושא_וילימובסקי.jpg
| תיאור=בתנועת עידוד אופיינת ב[[מטוס]] בעיצומה של [[נסיעה לרבי]]
| כינוי=הפרטיזן
| תאריך לידה=[[ג' בניסן]] [[תרפ"ה]]
| מקום לידה=איזיום שב[[רוסיה]]
| תאריך פטירה=[[ט"ז בתשרי]] [[תשמ"ז]]
| מקום פטירה=בסוכה של [[אש"ל הכנסת אורחים]] שליד [[770]]
}}
ר' '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה "'''הפרטיזן'''" [[ג' בניסן]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בתשרי]] [[תשמ"ז]]) - היה מראשי עסקני חב"ד, החל משנת [[תש"ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ"ז]].

[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: פעל ביעילות ובחכמה להקמת מוסדות - [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], ובד בבד היה פועל בכל שיטה נדרשת, בתיחכום ולעיתים בסגנון עצמאי, בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כיהן כמזכיר ועד כפר חב"ד ומבקר מוסדות חב"ד.

==תולדות חיים==
===צעירותו===
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה ל[[פולין]], שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק א}}.

בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]]. כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה מהקהילה היהודית. כעבור זמן הגיעה ידיעה לר' זושא שהנאצים מתקרבים לעיר, ר' זושא דאג שהמידע הזה יגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא, וכך הציל רבים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ב}}.

===פרטיזן===
בימי המלחמה נדד ל[[ביילורוסיה]], שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ידידו ר' [[דוד גרשוביץ]], וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים בראשות המפקד טוביה ביילסקי. יחידת ביילסקי, הייתה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, וכללה גם משפחות רבות כי מטרת ביילסקי הייתה הצלת נפשות{{הערה|[https://col.org.il/news/19567 זושא פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת השואה]}}.

ר' זושא, השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון ואף היה נכנס אל הגטו, והבריח משם יהודים והביאם ליער אל יחידת ביילסקי. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. בתקופת שהותו עם הפרטיזנים, שמר במסירות נפש על אורח חיים חרדי. מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו, אך לא סיפר מעולם כיצד נפצע{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ג}}.

===התקרבותו לחב"ד===
לאחר מסע תלאות הגיע למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד.

לאחר שעלה ארצה{{הערה|תיעוד עלייתו ארצה באוניית מעפילים באתר בנתיבי העפלה}} ב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]], נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ללמוד [[שחיטה]], לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.

בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]] שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ו}}.

בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], כפי שמפורט להלן.

הקים את ביתו עם גב' פייגא{{הערה|נפטרה ב[[י' סיוון]] [[תשנ"ח]]{{הערה|תולדות רעייתו ב-הפרטיזן תשס"ה, פרק יב}}}} לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם ב[[כפר חב"ד]] ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.

==עסקנות ציבורית==
===מקים [[תומכי תמימים לוד]]===
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], שלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מאירופה. יום אחד הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הוא נכנס לבניין נעל במנעול את הדלת הראשית וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת "תומכי תמימים"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה עמודים 64-66. וראה [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===מייסד [[רשת אהלי יוסף יצחק]]===

ר' זושא פעל בקרב העולים החדשים וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי וביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי"א]] השיב לו [[הרבי]] על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את "[[רשת אהלי יוסף יצחק באה"ק]]":

{{ציטוטון|כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו ב[[מרוקו]] ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה}}.

הרבי העריך כל השנים את פעילותו הברוכה והנמרצת. אבל עסקנים ותיקים חששו מכך שבחור צעיר יעמוד בראש מוסדות חדשים שזה עתה קמים, למרות שחסידי חב"ד בארץ הקודש היוו ציבור קטן יחסית והמצב הכספי היה קשה, אך הרבי כתב לאחד העסקנים, כי ר' זושא כנראה בעל מרץ ועומד בקשר מכתבים עם הרבי וכבר התקבלו ממנו הצעות אודות הקמת מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש{{הערה|בטח ידוע לכת"ר שהנני עומד בקישור מכתבים עם הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ…. וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בעניין מוסדות חינוך בשם אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}. בהמשך המכתב כותב הרבי כי כדאי לנצל את מרצו הרב{{הערה|ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים}}.

ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים.

הרבי דרש בתוקף מכל עסקני חב"ד ובהם ר' זושא, להשיג אישור ממשלתי לשייך את מוסדות הרשת ל"זרם בלתי זרמי". באותם ימים היו בתי ספר שהשתייכו לזרם הממלכתי והיו לממלכתי דתי, והרבי ביקש שבתי ספר חב"ד יוכרו כזרם בלתי זרמי, אלא שבמשרדים הנוגעים בדבר, שללו את הרעיון, עד שר' זושא בתיחכום רב, הצליח לקבל את האישורים המתאימים. כך נפרצה הדרך להקמת בתי הספר של הרשת ובפתיחת שנת הלימודים תשי"ג, ארבע המחלקות של הרשת, הפכו לבתי ספר של ממש ובשנים הבאות הוקמו ברחבי ארץ הקודש עשרות בתי ספר וגנים{{הערה|הפרטיזן תשס"ה, פרק ט}}.

בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת.

===מייסד [[נשי חב"ד]]===
הרבי הורה לר' זושא לעסוק בהקמת ארגון [[נשי חב"ד|נשי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'רא, ותוך זמן קצר אירגן כינוס נשים, ופעילות של נשי חב"ד}}.

הרבי שלח לר' זושא הוראות מפורטות לגבי פעילות נשי חב"ד וגם הורה לפרסם את הפעילות באופן מתאים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'שפב: נהניתי לקרות בהמצורפים למכ' מכ"ב חשון, ע"ד מה שהי' בהעתון בנוגע להתועדות דשמחת בית השואבה, וכן בנוגע להתועדות דנשי חב"ד והשייכות אליהן, ובטח גם להבא יתאמצו בכגון זה, ונוסף על העבודה עצמה, להשתדל בפרסום, ובאופן המתאים דוקא, היינו בלא פרסום זולה, וכידוע מתשובת הרשב"א שמצוה לפרסם עושי מצוה כיון שעי"ז אפשר להמשיך עוד אחרים וכהענין דקנאת סופרים תרבה חכמה}}

בתקופה הבאה הרבי הורה לו{{הערה|[[לוי וילימובסקי]], תשורה, [[תשע"ב]], עמוד 13,אגרת ב שבט [[תשט"ו]]}} שנשים ינהלו את הארגון, ור' זושא העביר את הניהול לרבנית [[דבורה אשכנזי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יא}}.

===מפיץ ספרי [[קה"ת]]===
בעידוד [[הרבי]], הפיץ ספרי חסידות מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש.

אלפי ספרי חסידות הגיעו מ[[קה"ת]] ב[[ניו יורק]] ל[[כפר חב"ד]] והיו תחת אחריות [[מרכז לענייני חינוך]] סניף [[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], פורסמו מודעות שישנם ספרים למכירה, אך הרכישות היו מעטות, והרבי עודד והפציר לעסוק בהפצת הספרים, עד שר' זושא החל להפיץ את ספרי החסידות בישיבות מכל החוגים והעדות בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1360}}

היה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]], והכול בהכוונת ובעידוד [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יג. בגיליונות [[ביטאון חב"ד]] ישנם דיווחים רבים על העשיה של ר' זושא בפעילות צא"ח}}.

===מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]===

ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית במוסדות הרשת ובמעורבות בפיתוח כפר חב"ד ומוסדותיו, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב"ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יט}}.

הוראות רבות קיבל מהרבי אודות כפר חב"ד, מוסדותיו והתנהלות הועד והתושבים. לדוגמה - ר' זושא הוא שקיבל את ההוראה הידועה לא לבנות בתים פרטיים גבוהים משתי קומות{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת ר"ח סיון תשכ"ב]}}.

ר' זושא פעל למען פיתוח והרחבת כפר חב"ד ומוסדותיו, לפי הוראות שקיבל מהרבי וכפי שהסביר בראיון לקול ישראל:
"בדרך כלל, כל העניינים שאתה רואה בכפר זה לפי ההוראות של הרבי. אבל יש לפעמים שהצעה הייתה מהתושבים והרבי הסכים לזה. הפירוש של הדבר: כל דבר עובר דרך הרבי, או בדרך ישר – שהרבי אומר לעשות דבר כזה, או שזה בא ביוזמה של המשתתפים ושואלים את דעתו של הרבי והרבי נותן הסכמתו. בכל אופן, בלי הסכמתו של הרבי – אין דבר כזה. לא רק בכפר חב"ד, בכל מקום שנמצאים חסידי חב"ד – בלי הסכמתו של הרבי אין דבר כזה"{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב"ד]]}}.

פעל רבות להקמת כפר חב"ד ב' ובכללו מוסדות [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]], על פגישות של ר' זושא עם אישי ציבור במסגרת שתדלנות להקמת כפר חב"ד ב', סיפר מנהל בית רבקה, הרב [[שמואל חפר]] בספר [[הקטר של הרבי]]{{הערה|שלומי חסקי, [[הקטר של הרבי]], עמוד 82}}

=='מבקר'==
החל משלהי שנת [[תשי"א]], ביקש הרבי מר' זושא הפרטיזן לכתוב על הנעשה במוסדות חב"ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב בהרחבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות כ"ז תמוז תשט"ו, כ' כסלו תשט"ז]}}, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות היישוב כפר חב"ד. יותר מ-25 שנה היה ר' זושא [[כתיבה לרבי|מדווח לרבי]] על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק יד}}.

===מבקר רשמי===
מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל"ז]], בעת כינוס של חסידי חב"ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב"ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה.

בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, ובשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: "סוד צבאי!". היו אז שהתבטאו עליו כי הוא "מרגל" של הרבי-הרמטכ"ל, והדוחו"ת היו דוחו"ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כו}}.

===הרבי והדו"חות של ר' זושא===
ר' זושא היה כותב כמעט מידי יום ביומו מכתבים ודו"חות לרבי, מה שהיה גורם נחת רוח רב לרבי, כי הרבי ביקש מכמה עסקנים חשובים שיכתבו לו על הנעשה בארץ הקודש, כך שירגיש כאילו הוא נמצא שם, והיחיד שהצליח לעשות זאת היה ר' זושא.
סיפר מזכיר הרבי הרב [[בנימין קליין]]: "כאשר עברו כמה ימים ולא הגיע מכתב מר' זושא, הרבי התעניין אצל המזכירים מה קרה שלא כתב מכתב"{{הערה|הפרטיזן פרק המבקר עמוד 253}}.

==לימין השלוחים==

"ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה,פרק כז}}. ר' זושא היה באופן טבעי וכמעט אוטומטי לחבר הנהלות רוב או כל מוסדות ומפעלי חב"ד והתאמץ תמיד ליצור קשר עם כל פעיל חב"די, עם כל בית חב"ד עם כל מוסד חב"די עם כל סניף של צא"ח לעודד לחזק לדרבן ולסייע ולעזור לכל מקום הגיע והביא אתו את הניחוח החסידי של חיוניות והתלהבות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

==חלוקת מצות הרבי==
מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח' עמוד 76 - הרב [[אפרים וולף]] מדווח לרבי על חלוקת המצות בשנת תשמ"א, על ידי ר' זושא וילימובסקי: "המצות מכ"ק אד"ש לאנ"ש באה"ק נתקבלו ביום א' יחלק רח"ז שי וילימובסקי המצות בכל ריכוזי אנ"ש. ביום ג' בערב או ביום ד' יקיימו התוועדויות בבתי הכנסת ויחלקו המצות לכאו"א"}}.

==מינוי רבני ערים==
הרבי הורה לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.

קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב [[שלמה גורן]], שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כט}}.

ר' זושא ליווה וסייע לשלוחי הרבי לארץ הקודש{{הערה|על חלקו בקבלת פנים לשלוחי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו ראה: [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ז' עמוד 13}} ולקבוצות התמימים השלוחים שהיו מגיעים לארץ הקודש או עוברים דרך ארץ הקודש{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק כח}}

===חבר [[ארגון הגג]]===
ר' זושא כיהן כחבר הנהלת [[ארגון הגג]] של מוסדות חב"ד. הארגון בו היו חברים ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הוקם על ידי הרבי בשנת [[תשל"ג]] והיה למעשה הגוף שניווט ותיאם את כלל פעולות מוסדות חב"ד בארץ הקודש, כאשר תחומי פעילותו כללו את כל ענפי העסקנות הציבורית החב"דית. ארגון הגג עסק בין השאר בתיאום בין המוסדות ייצוג כלפי הממשלה לצורך השגת תקציבים ועוד, שתדלנות למינוי רבנים חב"דיים למשרות רבני שכונות ורבני ערים, החלטה ותיאום על הקמת מוסדות חדשים הקמת בתי כנסת ובתי חב"ד, קשר עם חוגים חרדיים שונים, ארגון אירועים ארציים ועוד.

חברי הנהלת ארגון הגג היו ראשי המוסדות המרכזיים של חב"ד בארץ באותם ימים הרב [[אפרים וולף]] כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[וועד כפר חב"ד]] הרב [[אריה לייב קפלן]] כשליח ל[[צפת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר, הרב [[שמואל חפר]] כמנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]]. ארבעה עסקנים אלו היו מתאספים לעתים קבועות בדרך כלל במשרד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ודנים בנושאים העומדים על הפרק.

בי"ח טבת תשמ"ב, צורף ר' זושא וילימובסקי להנהלת הארגון וזאת לאחר שקיבל מענה מ[[הרבי]] שיכול לעבוד באופן חלקי בארגון גג (היינו במשרה חלקית, בעודו עובד גם בתפקידים אחרים).
תפקידו של ר' זושא וילימובסקי בארגון הגג – תיאום בין הארגון למוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח, עמוד 38}}.

==הפרטיזן של הרבי==
ר' זושא היה סמל להתקשרות לרבי, וכל שיחו וסיגו היו בנושא אחד: כיצד לבצע הוראות הרבי וכפי שהסביר בראיון לרדיו קול ישראל:

"אני מאמין באמונה שלימה, שהנשמה שלי שירדה לעולם – אי אפשר למלאות את השליחות שלה בעולם הזה, בלי הוראתו של הרבי. שורש הנשמה של כל חסיד קשור לרבי, מה שהרבי אומר לו הוא צריך לקיים וזה השליחות של נשמתו"{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב"ד]]}},
[[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]
במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה ב[[חודש תשרי]] מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו וכאשר הרבי לא ראהו, חיפשו ומצאו ואז עודדו להתחיל ניגון{{הערה|רישומה של שנה תשד"מ: "חול המועד סוכות תשד"מ... טרם צאתו חיפש הרבי במבטו את ר"ז וילימובסקי הנוהג בדרך כלל להתחיל לשיר עם סיום התפילות והשיחות והפעם בגלל שינוי הסדר כתוצאה מחלוקת הדולרים לצדקה לא נמצא במקומו הקבוע לאחר שהרבי מצא אותו והוא התחיל ושמחת יצא הרבי את ביהכנ"ס כשהוא מניף ידו בעוז להגברת השירה"}}. [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים.

אל הרבי הגיע לראשונה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"א. ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום "פרטיזן", בבארו את עבודת הפרטיזן:

''"ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה".

באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות [[לימוד התורה]] בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב.

הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: "תלך ישר, אני שומר עליך". זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל "וואו איז מיין פרטיזן?" [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן.

דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. במקומות רבים הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב"ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם.

מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרקים טו-טז}}.

==פרסום משיח==
[[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]]
ר' זושא היה מתבטא כלפי הרבי תדיר במושגי מלכות, ובמכתביו לרבי היה פותח "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א".

ב[[י' שבט תש"ל]], לקראת מעמד סיום [[ספר התורה של משיח]], ניסח מכתב מיוחד עליו החתים את גדולי החסידים, בו כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] וכופה כל ישראל לחזק בדקה ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}

פעם התבטא: {{ציטוטון|למה צריכים משיח, והרי יש לנו רבי? אלא שהרבי רוצה משיח!... כשיבוא משיח, לא כולם יבינו בפעם אחת שמשיח בא, אלא בהדרגה. יהיו חלק שיכירו בשלב מסויים, ואחר כך עוד חלק, עד שכל העולם יכירו כי משיח בא. יש כאלו שכבר מכירים כי הרבי משיח, וזה חלק מהתגלותו של המשיח}}{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, עמ' 329}}.

==פטירתו==

במוצאי-שבת, ליל [[ט"ז תשרי|יום טוב שני של חג הסוכות]] [[תשמ"ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש"ל הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]], לאחר חזרתו המוקדמת משמחת בית השואבה. בקשר למקום פטירתו, הזכירו החסידים את התבטאותו ביחס לרב [[חיים שמריהו גוראריה#פטירתו|שמריהו גוראריה]] שנפטר בתוך [[בית הכנסת]] בשעת כל נדרי ב770, ליד [[הרבי]]: "אני לא אהיה מפונק כמוהו... אסתפק בחצר המלוכה".
מעניין לציין שבימיו האחרונים, בערב חג הסוכות עבר ר' זושא הפרטיזן אצל הרבי עם ד' מינים שקיבל מהרבי, והרבי - למרות מנהגו לברך כל אחד בברכה (בתרגום מיידיש) "שתמשיך את כל ההמשכות על כל השנה" - התעלם ממנו ולא בירך אותו כלל{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק לד}}, ואכן הוא לא זכה באותה השנה לברך על ארבעת המינים!

==הנצחתו==
*הפרטיזן - לקט מאמרים - יצא אחרי פטירתו על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בעריכת הרב [[אורי בן שחר]].
*בשנת [[תשפ"א]] יצא קומיקס [https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A8-%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F 'מעבר לקוי האויב'] ע"י הוצאת [[אורות]] ובו פועלו של ר' זושא הפרטיזן בתקופת הפרטיזנים.
*במאמרים שפורסמו בכתבי עת חב"דיים וכלי תקשורת חב"דיים וגם בתשורות משפחתיות שיצאו במשך השנים, התפרסמו סיפורים ואגרות הקשורים לתולדותיו ועסקנותו.

==ספר הפרטיזן==
ספר הפרטיזן - תולדות ר' זושא וילימובסקי - בשנת [[תשס"ה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/10986 ספר הפרטיזן ירד לדפוס]}} ראה אור ספר תולדותיו בעריכת ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ויצא לאור על ידי הרב [[לוי וילימובסקי]], בנו של ר' זושא.
[[קובץ:הפרטיזן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר הפרטיזן]] בספר 384 עמודים המכילים תיאורים וזכרונות לצד אגרות מענות יחידויות, מסמכים ומאות תמונות, חלקם הגדול התפרסמו לראשונה בספר. הספר יצא עד כה בשתי מהדורות.
בספר יש תיאורים מפורטים כולל חומר רב בפרסום ראשון אודות ראשית דרכו תחנות חייו ותפקידיו:

*פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת ה[[שואה]]

*מתקרב לחב"ד במחנות העקורים על ידי הרב [[שניאור זלמן לוין]]

*מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]

*מייסד ומנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]]

*מייסד ומנהל ארגון [[נשי ובנות חב"ד]]

*מפיץ ספרי חב"ד מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש

*מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]

*חבר מטה [[ע"א מוסדות]]

*מבקר חב"ד ב[[ארץ הקודש]]

*עסקנות משותפת עם ר' [[יונה איידלקופ]]

*שתדלנות לשחרור - [[שלום שטרקס]] שנאסר בגין [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].

*הקמת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|בית שזר]]

*שתדלנות למינוי רבני חב"ד{{הערה|וביניהם הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יוחנן גוראריה]]}} כרבני שכונות וערים בארץ הקודש

*מעודד שירה ושמחה ב[[770]]

*פטירתו בסוכת האורחים בחצר [[770]]

*חי עם [[משיח]]

*אגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] אל ר' זושא וילימובסקי

*אגרות [[הרבי]] אל ר' זושא וילימובסקי

===תוכנית ר' זושא להוצאת תולדותיו===

ר' זושא שקל להוציא ספר אודות תקופת המסירות-נפש בימי השואה, ופעילותו הרב גונית לאור הוראות הרבי כדי שיהיה דוגמה לצעירים, את תוכניתו פרש בפני הרבי:

"זה כמה שנים שאנשים מעוררים אותי לכתוב ספר קורות חיים, ומהעניינים שאני יודע שנעשו בשטחים שונים. כגון:

*א) מזמני המלחמה והפרטיזנים, מחנה ריכוז ועבודה והמסירות נפש שהייתה אז בקשר לזה.

*ב) ארגון והתפתחות ענייני חב"ד בארץ הקודש

*ג) עניינים שונים הקשורים לזה והוראות שונות.

חשבתי לעצמי מאחר וצריך אני להשקיע עמל רב, ומאמץ וארגון וכן להיזכר בכל, וכן להשקיע סכומים, ואין הזמן והיכולת לדבר כזה, ובפרט שיש עבודה ממשית לפי דרישת השעה ושכ"ק אדמו"ר שליט"א מעורר וכו' לפעול ולהפעיל לאחרים. ומצד שני מאחר וכעת יכולים ויש אנשים שאפשר לברר אצלם מהעניינים הנ"ל, יש לנצל הזמן. וכן אולי תהיה גם תועלת הרבים בזה, לכן אמרתי לעצמי שאברר זה לעצם העניין אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, מבוא}}

===הפרטיזן באנגלית===
בשנת תשע"ט יצא לאור ספר הפרטיזן מתורגם לאנגלית על ידי נכדתו חיה וילימובסקי.
הספר מכיל 335 עמודים, הכוללים זכרונות, אגרות קודש, מסמכים ותמונות.

==משפחתו==
* בנו, ר' יעקב וילימובסקי (נפטר בתאונת דרכים בפולרידה ב[[ט"ו חשוון]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1264341/
טרגדיה בפלורידה: הרב יעקב וילימובסקי ע"ה] {{אינפו}}.}})
* בנו, ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]] - מהצוות הגשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] לשעבר, ומשפיע הראשי בבית כנסת געצל שול.
* בנו, ר' [[לוי וילימובסקי]] - [[כפר חב"ד]]. מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* בתו, מרת מרים אשת ר' [[גרשון פריז]] ( בנו של הרב נתן נטע פריז ע"ה) - נפטר ח' תמוז תשע"ח - , [[לוד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות הרבי לר' זושא וילימובסקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/215502/ ר' זושא משמח. גלריית תמונות] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82581 פרטיזן במשימה להבאת הגאולה]''' - פרק מהספר הפרטיזן באתר {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23562 האדמו"ר מנדבורנא מספר על 'הפרטיזן'] באתר {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח] {{קישור שבור|כ"א שבט תשפ"ה}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי] {{לפ|, ג' סיוון ה'תשפ"ב}}
*[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב"ד בנס ציונה] {{קישור שבור|כ"א שבט תשפ"ה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24308 יוזם כינוסי השלוחים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=13649 הצופה על הספר "הפרטיזן"] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64399 הפרטיזן] {{תמונה}} {{אינפו}}
*הרב חיים וישצקי [https://col.org.il/news/167502 סרט תיעודי על דמותו של החסיד ר' זושא פרטיזן] {{וידאו}}

{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דוד חנזין]]|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק]]|שנה= מייסד - תשי"א}}
{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דבורה אשכנזי]]|רשימה=[[יו"ר נשי חב"ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וילימובסקי זושא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
[[קטגוריה:יו"רי נשי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו בחצרות קדשנו]]

יעקב אלחנן סגל

2025-11-04T16:18:53Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:אלחנן סגל.png|ממוזער|הרב סגל (ראשון משמאל, על יד שז"ר) במעמד העלייה לתורה של [[שז"ר]] ב[[בית הכנסת צמח צדק]] לרגל יום הולדתו ה80.]]
הרב '''יעקב אלחנן הלוי סגל''' ([[תר"פ]] - [[כ' אלול]] [[תשנ"ב]]) היה גבאי בית הכנסת המרכזי בשיכון חב"ד ירושלים.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]], מתלמידי ישיבת [[תורת אמת חברון]] ולאמו הרבנית יוכבד דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו ר' משה, בעיר [[חברון]] בשנת [[תר"פ]].

כאשר ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], לקחה אמו אותו ואת אחיו לראות את הרבי, שבירך את אמו שתרווה מהילדים נחת.

זכה שבמכתבים שהרבי שלח אליו כינה אותו הרבי "ש"ב ומחותני" {{מקור}}.

בשנת [[תשכ"א]] עבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] והיה מדייריו הראשונים של השיכון.

לאחר הגעתו לשיכון מינה אותו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ל[[גבאי]] [[בית הכנסת]] של השיכון, תפקיד אותו ביצע עד לפטירתו.

בשנת [[תשל"ו]] [[נס מבצע פורים תשל"ו|כשהשתתף במבצע פורים]] ניסו ערבים למנוע את מעבר הרכב. למרות זאת המשיכה הקבוצה לשכם. מאוחר יותר הזכיר הרבי את אומץ ליבם של חברי הקבוצה.

ב[[כ' אלול]] [[תשנ"ב]] נפטר ונטמן בבית העלמין ב[[הר המנוחות]].

==משפחתו==
* בנו, הת' ברוך ראובן שמעון סגל - נפטר י"ב סיון תשס"א.
* בנו, הרב שלום דוד סגל
* בנו, הרב נחמן יוסף צבי סגל
* בנו, משה
* בתו, שרה שפרה סגל
* בתו, פנינה פרל בלך
* בתו, מירל ברכה מורוזוב

==לקריאה נוספת==
*בנימין ליפקין, '''הגבאי''', בתוך שבועון כפר חב"ד ערב ראש השנה תשע"ח
*[[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]] עלילות שיכון חב"ד: כשהתמימים הלהוטים החליטו לנקום בפולשים [https://col.org.il/news/164517]

{{קצרמר|אישים}}

{{מיון רגיל:סגל, יעקב אלחנן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

שניאור זלמן לבקובסקי

2025-11-04T06:54:44Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:הרב לבקובסקי.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן הלוי לבקובסקי (תשס"ט)]]
[[קובץ:לאבקובסקי מים שלנו.jpeg|ממוזער|במעמד שאיבת [[מים שלנו]]]]
[[קובץ:שניאור זלמן לבקובסקי.jpg|ממוזער|בקצירת חיטים למצות של הרבי יחד עם אחיו הרב ישראל לבקובסקי.]]
הרב '''שניאור זלמן הלוי לבקובסקי''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], מנהל מסלול [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]] וחבר ב"הנהלה המרכזית" של ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בעולם ומייסד מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770]].

מנהל את הכינוס תורה של 770 באסרו חג דשלש רגלים (לאחר פטירת הרב מענטליק) מתשמ"ח. הרבי היה משתתף עם שיחה מיוחדת בשביל הכינוס וקורא לו בסוף ההתוועדות של מוצאי החג ונותן לו שארית החלות (בפסח: מצה) והמים שבכוסו לכינוס תורה ומבקש ממנו להכריז ולהזמין את כל אנ"ש לכינוס תורה.

זכה להיות אחראי על המצות של הרבי מתשמ"ח בב' ניסן (להחלוקה) ובערב חגה"פ (שהרבי אכל בפסח ובשאר ימות השנה) כשעבר על ידי הרבי אחרי האפייה נתן לו הרבי מצה שלימה באמרו "יישר כח".

==תולדות חיים==
נולד בתאריך ח' טבת תש"ו - בטשקנט להרב [[נחום לבקובסקי]] ולאיטא לבית לבקיבקר.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הבריחה משפחתו את גבולות ברית המועצות בבריחה הידועה, ולאחר נדודים שונים התיישבה בברינואה והוא נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים שנוסד במקום, בעוד אביו מתמנה כמשגיח ראשי בישיבה.

היו אחד משלשה תלמידים שניהלו את המבצעים בעיר פריז. הוא, יעקב גולדברג ושמואל אזימוב. הם קבלו הרבה מענות מהרבי בתקופה זו.

כשהגיע לתשרי תשכ"ד ביקש מהרבי לעבור ללמוד בישיבה תו"ת בניו יורק אמר לו הרבי ביחידות "יש לי אחד או שנים שעושים בפריז, גם אלו רוצים לעזוב?".

באלול [[תשכ"ט]] [[נישואין|התחתן]] עם [[שרה לבקובסקי]] בת הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]{{הערה|מעניין לציין שבאופן די נדיר, הרבי אישר לזוג לדחות את החתונה כשנה לאחר השידוך, על מנת שהכלה תסיים את לימודיה.}}.

לאחר נישואיו רצו הרב לבקובסקי ורעייתו לצאת לשליחות, אך הרבי אמר להם ביחידות שהשליחות שלהם זה בניו יורק.

התמנה לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ולאחר פטירתו של הרב [[מרדכי מענטליק]] בשנת [[תשמ"ח]] התמנה כחבר הנהלה המרכזית של תומכי תמימים ולאחר פטירתו של הרב פיקארסקי ראש הישיבה התמנה בשנת [[תשנ"ב]] כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

מתוך התחשבות בקהל תלמידיו המגוון מוסר הרב את שיעוריו הן בלשון הקודש והן באידיש.

[[קובץ:הרב לאבקובסקי בשדה התעופה.jpg|ממוזער|הרב לבקובסקי ב[[מבצע תפילין]] בבית חב"ד נתב"ג]]

במקביל לתפקידו כראש הישיבה, משמש גם כראש מכון ה[[סמיכה לרבנות]] המיועד לבחורים מבוגרים ופועל במסגרת ישיבת תומכי תמימים המרכזית. מידי שנה נסמכים על ידו לרבנות למעלה ממאה בחורים.

רעייתו שרה היא מייסדת ומנהלת [[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].

==משפחתו==
*בנו, הרב חיים אליעזר הלוי לבקובסקי - [[שליח הרבי]], דיין ומו"צ דק"ק בופולו, ניו יורק וחתנו של הרב [[אליהו קוק]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב [[עקיבא גרשון וגנר]] - ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]], ומשפיע אנ"ש במרכז טורונטו קנדה
*חתנו, הרב [[קלמן ויינפלד|קלמן וויינפלד]] - רב בית הכנסת 'אליעזר יצחק' [[קראון הייטס]] ומראשי ארגון הכשרות [[OK]] וראש מחלקת המסעדות, בתי מלון וקייטרינג
*בנו, מנחם מענדל הלוי
*חתנו, הרב לוי יצחק שטרן - מראשי הישיבה ב[[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]]
*בנו, הרב יוסף יצחק הלוי לבקובסקי - שליח הרבי לעיר קייפ קורל בפלורידה, ורב ומשפיע בקהילת אנ"ש
*בנו, הרב דוד הלוי לבקובסקי - שליח הרבי בעיר אוקלנד בקליפורניה
*בנו, הרב נחום הלוי לבקובסקי - משמש כיו"ר מכון חנה בקראון הייטס ורב ומשפיע ראשי בקהילת ה"בינוני" בקראון הייטס
*חתנו, הרב שמעון שניאור זלמן גרוזמן - [[שליח הרבי]] לעיר קסטרו וואלי בקליפורניה
*בנו, הרב שמריהו הלוי לבקובסקי - משמש כראש ישיבה ומשפיע ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]]
*בנו, הרב ישראל הלוי לבקובסקי - שליח הרבי בלאפייעט קליפורניה.
*חתנו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ב[[יוהנסבורג]], דרום אפריקה

==לקריאה נוספת==
* '''מוכרחים להעביר שנה אצל הרבי'''. [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_LR.pdf '''קבוצה'''. מוסף פסח תשפ"ד], ראיון עם הרב זלמן לבקובסקי

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת ה[[נישואין]] של משפחות ליברמן-וגנר]''', ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_10.html התוועדות מיוחדת של הרב לבקובסקי על עבודת התפילה]''' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבקובסקי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר

2025-11-04T06:51:48Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

{{מפנה|ברוך לבקיבקר}}
[[קובץ:ברוך לבקיבקר2.jpg|ממוזער|הרב לבקיבקר בתקופת יציאתו מרוסיה]]
[[קובץ:ברוך לבקיבקר11.jpg|ממוזער|220px|מצבתו]]
הרב '''עזריאל שלום חיים ברוך לפקיבקר''' (סביבות [[תרנ"ב]]-[[י"א תשרי]] [[תשי"ז]]) שוחט מוהל וחזן בווזניסנסק שברוסיה, בבאטום שבגרוזיה, ובאחרית ימיו בארץ הקודש. ראש משפחת לבקיבקר החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תרנ"ב]] לאביו ר' שלמה זלמן לפקיבקר ולאמו מרת חנה שרה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לאה בת אברהם ואסתר מינא שוורץ.

קבע את מגוריו באוקראינה בעיר ווזניסנסק ושימש בה כשוחט כמוהל וכחזן.

בעקבות רדיפות הנ.ק.וו.ד. נאלץ לברוח למקום נידח ולאחר נדודים התיישב עם משפחתו בעיר באטום שבגרוזיה, שם פגש בחסידי חב"ד ו[[התקשרות|התקשר]] לאדמו"ר הריי"צ והפך לחסיד נלהב.

לאחר פטירת רעייתו בכ"ז כסלו תרצ"ט, עברה המשפחה להתגורר בכותאיס.

עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] ניצל את ההזדמנות להבריח את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף, ויחד עם חסידים רבים הצטרף לבריחה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' יחד עם רוב ילדיו, ומפולין המשיכו לגרמניה והשתכנו במחנה המעבר ב[[פוקינג]] ומשם המשיכו לארץ הקודש.

נפטר ב[[י"א תשרי]] [[תשי"ז]] ונטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

==משפחתו==
*בתו מרת איטא, רעיית הרב [[נחום לבקובסקי]] - משגיח בישיבות תומכי תמימים בוויטבסק, יקטרינוסלב וברינואה.
*בתו מרת [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר]], רעיית ר' [[יעקב ליפסקר]] - משב"ק הרבי בפריז, גבאי ראשי ויו"ר ועד הבנין של 770, אמן יד
*בנו, ר' [[אברהם לבקיבקר]] - בני ברק, ממייסדי ומקימי בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י בעיר
*בנו, ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] - בני ברק, ששימש במשך 17 שנה כשליח הרבי בתחנה המרכזית בתל אביב
*בתו מרת חנה, רעיית ר' גוטמן באראש - ניו יורק
*בתו מרת בתיה - נפטרה כ"ט מנחם אב תשנ"א - , רעיית ר' [[אהרן אופן]] - ממשפיעי אנ"ש ברמת גן
*בתו מרת פרידה אורנשטיין רעיית הרב יעקב אורנשטיין.

{{מיון רגיל:לביקבקר, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים בכותאיס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

אהרון אופן

2025-11-04T06:49:25Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:אהרון אופן 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אהרון אופן]]
[[קובץ:אהרון אופן אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אופן אצל הרבי]]
הרב '''אהרון אופן''' ([[תרע"ג]] - [[י"ג בטבת]] [[תשנ"ב]]) היה חסיד '[[עובד]]', ממשפיעי הקהילה החב"דית ב[[רמת גן]] ושימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת "סוכת שלום" בעיר.

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תרע"ג]] ב[[פולין]] לאביו הרב מאיר אופן, שהיה תלמידו וחוזר תורותיו של האדמו"ר מדז'יקוב רבי [[אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ]] הי"ד ולאימו בילא. בבחרותו למד בישיבת [[כוכב מיעקב]] של הגאון רבי [[דב בעריש ווידנפלד]] הידוע בכינוי 'הגאון מטשעבין' ואף הוסמך על ידו לרבנות.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], עם התקרבות הצבא הנאצי ימ"ש וכיבוש פולין, נמלט ל[[רוסיה]] שם התקרב ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] והיה מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ו]], בבריחה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' עשה שימוש באזרחותו הפולנית ובניירות שהיו ברשותו והצליח במסירות נפש להוציא מרוסיה לפולין כמה מחסידי חב"ד ובהם את גיטל פרידמן ובניה ר' [[ישראל פרידמן]] ור' [[מאיר פרידמן]]. מפולין המשיך ל[[גרמניה]] והשתכן במחנה המעבר ב[[פוקינג]] שם נשא את רעייתו בתיה, בתו של החסיד הרב [[עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר]], ומשם עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] והתיישבו בעיר [[רמת גן]].

לאחר [[י' שבט]] [[תש"י]] היה מהראשונים לקרוא שם לבנו על שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מקושר ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], והיה מקבל באופן קבוע את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר|מאמרים]] שיצאו והיה בקי בהם. לאחר מכן בתקופה שהיה [[שידור|שידורים]] מהרבי היה משתתף בהם בהתמדה.

[[קובץ:אהרון אופן ספר החסידים 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הכרטיס של הרב אהרון אופן שמילא בכתב ידו ב[[ספר החסידים]]]]

שימש כ[[בעל תפילה]] וכ[[משפיע]] בבית כנסת "סוכת שלום" שעל שם [[אדמו"ר הרש"ב]] ברמת גן. מדי שבת בשבתו היה טובל ב[[מקווה]], דבר שלא היה מקובל כל כך בין אנ"ש שם, לומד שעות ארוכות חסידות ולאחר מכן מתפלל בעבודה ב'[[חדר שני]]' של בית הכנסת.

ילדיו מספרים שמדי שבת היה חוזר לביתו לעשות [[קידוש]] רק לפני השעה ארבע בצהריים, זאת בעקבות [[עבודת התפילה|עבודתו בתפילה]].

ר' אהרון היה הרוח החיה בבית הכנסת. ב[[ימים הנוראים]] היה עובר לפני התיבה מדי שנה בשנה בקטע "המלך" והיה עושה זאת באופן מיוחד מאוד.

[[הרבי]] אמר פעם לאחד מהמתפללים בבית כנסת חב"ד ברמת גן, שהגיע ל'[[יחידות]]': "האם הקהל יודע להעריך את ר' אהרן אופן?"...

נפטר ב[[י"ג בטבת]] [[תשנ"ב]].

== משפחתו ==
רעייתו, מרת בתיה אופן - נפטרה כ"ט מנחם אב תשנ"א.
*בנו, הרב [[מאיר אופן]] - [[בני ברק]]
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אופן]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ועומד בראש [[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות]]
*בתו, בלה רוזנברג - [[בני ברק]]
*בנו, הרב [[יעקב אופן]]<ref>נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשפ"ב]]</ref> - [[רמת שלמה]], [[ירושלים]]
*בנו, הרב [[דוד לייב אופן]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[ביתר עלית]], ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]
* גיסו הרב [[נחום לבקובסקי]] - משגיח בישיבות תומכי תמימים ב[[ויטבסק]], [[דנייפרו|יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]
* גיסו ר' [[יעקב ליפסקר]] - משב"ק הרבי ב[[פריז]], גבאי ראשי ויו"ר ועד הבנין של [[770]], אמן יד
* גיסו ר' [[אברהם לבקיבקר]] - [[בני ברק]], ממייסדי ומקימי בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י בעיר
* גיסו ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] - [[בני ברק]], ששימש במשך 17 שנה כשליח הרבי בתחנה המרכזית ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]
* גיסו ר' גוטמן באראש - [[ניו יורק סיטי|ניו יורק]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אופן, אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]
[[קטגוריה:משפחת אופן]]
[[קטגוריה:גבאים]]

יצחק פרץ ליפשיץ

2025-10-29T21:13:54Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:יצחק פרץ ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק פרץ ליפשיץ]]
הרב '''יצחק פרץ ליפשיץ''' ([[י"א באייר]] [[תרס"ז]] – [[ה' בחשוון]] [[תשנ"ז]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מייסד [[תלמוד תורה]]{{הבהרה|סיבה=איזה תלמוד תורה?}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א באייר]] [[תרס"ז]] ב[[עיירה]] קוטין שב[[פולין]], לאביו הרב צבי-מנשה, מחשובי חסידי סוכטשוב. בגיל שלוש שנים נתייתם מאביו והתחנך אצל דודו.

למד בישיבת "עמק הלכה" אצל הגאון המפורסם רבי נתן שפיגלגלאס ונתחבב על גדולי התורה וההוראה.

בשנת [[תרפ"ה]], כשהיה בגיל 17 עלה לבדו ל[[ארץ הקודש]], ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תורת אמת]] הזמינוהו לבוא וללמוד בישיבה, שם השתלם בתורה וחסידות.

הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בחר בו לחתן לבתו מוסיא, וה[[משפיע]] הרב [[אלתר שמחוביץ]], קירבו והדריכו לתורה ועבודה פנימית. כמו כן קנה אז תורה וחסידות מפי זקני חב"ד בירושלים. הוא היה בין אלו שליוו את [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל מסעותיו ברחבי ארץ הקודש, בשנת [[תרפ"ט]].

בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] השתקע ב[[חדרה]], שם היו לו הוראות מהרבי הריי"צ, ביניהם להחזיר את קרובת הרבי שגרה שם לדרך היהדות.

לפרנסתו נתמנה ל[[שו"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מופיעים מספר מכתבים אליו, באחד המכתבים מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|ותלמידנו הכי נעלה ידידי וו"ח אי"א יצחק שיחי' ליפשיץ}}.

הרב ליפשיץ ייסד [[תלמוד תורה]] בעיר, ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו במכתביו להרחיב את שערי התלמוד תורה. במכתבים רבים שואל אותו הרבי אודות שלום "קרובי משפחתנו יחיו הדרים בחדרה.. יפרוש בשלומם וימסור להם את ברכתי בגשם וברוח".

כמו כן קיבל מ[[הרבי]] עידודים והוראות בקשר לעבודת הק' שלו בחדרה.

בשנת [[תשמ"ב]] עבר להתגורר בשיכון חב"ד [[ירושלים]], שם ישב ולמד תורה. ברוב שעות היממה עסק בעיון התורה והיה מוסר שיעורי תורה לרבים בקביעות בבית כנסת חב"ד בשיכון.

ב[[ה' בחשוון]] [[תשנ"ז]] נהרג בתאונת דרכים סמוך לביתו בשכונת אונסדורף בירושלים, בדרכו לשיעורו הקבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד.

נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], סמוך לקבר חותנו הרב [[שלמה זלמן הבלין]].
רעייתו הראשונה, מוסיא מרים{{הערה|נפטרה ב' שבט תשכ"א, בשנת 51 לחייה, ונטמנה בעיר חדרה - בית עלמין ישן}}.
רעייתו השניה, איטה{{הערה|נפטרה כ אדר א' תשס"ה}}.

==צאצאיו==
* בתו, רבקה בן מנחם - נפטרה י"ד אייר תשע"ט - חדרה.
* בתו, מלכה פריד - נתניה.
* בנו, צבי מנשה ליפשיץ ז"ל - בני ברק.
* בתו, יפה שיינדל שמעון ז"ל - ירושלים.
* בנו, שלמה זלמן ליפשיץ - כפר חב"ד.
* בתו, עדה רעיית [[פייטל סודקביץ']] - כפר חב"ד.
*נכדתו מרת רחל, אשת הרב [[אהרן דב הלפרין]] - מייסד ועורך [[שבועון כפר חב"ד]]
*נכדו הרב [[חזקי ליפשיץ]] - שליח הרבי בקטמנדו, נפאל
*נינתו מרת מוסי, אשת הרב [[אשר ליצמן]] - שלוחי הרבי בסיאול, קוריאה הדרומית
*נכדו ר' [[בנימין ליפשיץ]] - סגן יו"ר במועצה האזורית עמק לוד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפשיץ יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בחדרה]]

מאיר אליהו אהרון

2025-10-29T10:07:54Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

{{דמות|
שם=הרב מאיר אליהו אהרון
|תמונה= מאיר אהרון.png
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ח' טבת]] [[תשי"א]]
|מקום לידה= [[כפר סבא]]
|מקום פעילות=[[רחובות]]
|רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו כסלו]] [[תשפ"ב]]}}

הרב '''מאיר אליהו אהרן''' ([[ח' טבת]] [[תשי"א]] – [[ט"ו בכסלו]] [[ה'תשפ"ב]]) היה ראש [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] וראש [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]], וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד לרב שלום ולאמו מרת גליה ב[[ח' טבת]] [[תשי"א]]. אביו שימש כרב קהילת 'תפארת ישראל' ב[[כפר סבא]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

לקראת שנת [[תשכ"ט]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את רעייתו מרת דינה - בתו של הרב ניסים ומזל ימיני ע"ה.

אחר נישואיו למד לימודי רבנות ב[[כולל]] אברכים בראשות הרב [[אליהו בקשי דורון]] ב[[חיפה]], עימו נמשך הקשר גם לאחר מכן.{{הערה|מתוך ראיון שנערך עימו במגזין [[כפר חב"ד]] [[ראש השנה]] [[תשע"ט]], ע"י מנחם ברונפמן}}.

עם הקמתו מחדש של היישוב החב"די ב[[צפת]] ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'.

בשנות הממי"ם שימש כמנהל של [[בית חב"ד]] הראשון ב[[בני ברק]].

בשנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"א]] עמד בראשות [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ברחוב 'יד התשעה' ב[[הרצליה]].

בשנת [[תש"נ]] החל לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל דיינות]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] ב[[רחובות]] שנוסד על ידי משפחת מזרחי. הכולל נודע בשמו הטוב, ורבים מרבני [[חב"ד]] הצעירים ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לרבנות]] בעשור האחרון ומשמשים בתפקידי רבנות והוראה בפועל למדו במכון זה.

בשנת [[תשע"ג]] החל לשמש גם כבוחן להסמכה של [[מכון תורה שלמה]] של [[כולל חב"ד]] ושל מכון רן ב[[מוסקבה]].

ב[[ט"ו בכסלו]] [[תשפ"ב]] נפטר בגיל 70, לאחר שסבל במשך שנים ממחלה קשה.

==חיבוריו==
ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]] שלח הרב אהרן ל[[רבי]] פלפול שכתב בהלכות [[סוכה]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] והרבי שלח את הפלפול למערכת [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] והורה לפרסם את זה בקובץ{{הערה|נדפס בקובץ יגדיל תורה אייר [[תשל"ז]] עם הערה מיוחדת שזה נשלח על ידי הרבי.}}.
*'''משא מאיר''' - שו"ת וחקרי הלכות ב[[תלמוד|ש"ס]] ופוסקים, [[תשנ"ד]]-[[תש"ס]].
*'''ברכי נפשי''' - חקירות במדע הבריאה על פי [[תהלים ק"ד|פרק ק"ד]] ב[[תהלים]], [[רחובות]] [[תש"ע]]
*'''משחקי ילדים בשבת''' - בהוצאת מרכז ההשתלמויות של [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]]
*'''שו"ת נהרי מאיר''' - שאלות ותשובות וחקרי הלכה, [[רחובות]] [[תשע"ט]]
*'''נטפי המור''' - דרשות על התורה והמועדים, רחובות
*'''זיו השבת''' - הלכות שבת על סדר פרשיות התורה.
*'''זיו ישראל''' - הליכות והלכות [[אהבת ישראל]] על סדר פרשיות התורה

==משפחתו==
אביו, הרב שלום אהרן<ref>נפטר ב[[י"ט באייר|י"ט אייר]] [[תשפ"א]]</ref>

אמו, מרת גליה אהרן<ref>נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשפ"ב]]</ref>
*אחיו, הרב [[חיים אהרון]]
*בנו, הרב [[דניאל שאול אהרון]]
*בתו, רחל
*בנו, הרב [[לוי יצחק אהרון]]
*בנו, הרב [[שמואל אהרון]]
*בתו, לאה
*בתו, שרה
*בנו, הרב [[ישראל אהרון]]
*בנו, הרב [[מרדכי אהרון]]
*בנו, הרב [[דוד אהרון]]
*בתו, חיה מושקא
*בתו, רבקה
*בנו, הרב [[משה אהרון]]
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק תעיזי]], שליח הרבי ורב הישוב [[מועצה אזורית לב השרון#עזריאל|עזריאל]]

==לקריאה נוספת==
*'''העמיד דור של תורה והלכה''', נתן אברהם ושניאור זלמן לוין, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1287 ע' 24-30.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-מוסף-זמן-אחים.pdf כי מרחובות תצא תורה והלכה]''' בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] [[חג הסוכות]] [[תשע"ז]] {{PDF}} {{בית משיח}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://chabad.info/news/הכולל-ברחובות-פנינת-ההלכה-של-ליובאווי/ הכולל ברחובות - פנינת ההלכה של ליובאוויטש]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אהרון, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אהרון]]

[[קטגוריה:צוות ישיבת מאור מנחם רחובות]]
[[קטגוריה:צוות כולל אור זרוע]]

צבי יהודה פוגלמן

2025-10-29T03:26:04Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:צבי פוגלמן.jpg|ממוזער|הרב פוגלמן]]
הרב '''צבי (הירש) יהודה פוגלמן''' ([[תרפ"א]]-[[א' תמוז]] [[תשע"ג]]) היה שליח הרבי לווסטר, נשלח עוד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר|'אחי תמימים' במקום]], ובמשך למעלה מיובל שנים כיהן כשליח ראשי בעיר ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.

כמו כן כיהן כחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"א]] בכפר מדיניצ'י שבגליציה להוריו ר' משה יעקב ובת שבע פוגלמן. אביו נמנה על חסידי צ'ורטקוב, ואמרו עליו שהיה בקי בכל הגמרא.

למד בישיבת [[תורה ודעת]]. בשנת [[תרצ"ט]] החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], התארח רבות בביתו של הרב [[אליהו סימפסון]] והשתתף בהתוועדויות ובשיעורי החסידות שהיה לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] עם תלמידי ישיבות שהתקרבו לעולמה של [[חסידות חב"ד]]{{הערה|עיין בספר תולדות התמימים בארצות הברית ע' 14-15 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' יג), ששמע מהתמימים אודות התוועדות לכבוד יו"ד כסלו תרצ"ט, ורצה להצטרף וקיבל רשות מר' [[מרדכי אלטיין]] והשתתף ומאז השתתף בכל עניני קבוצת אחי תמימים בניהולו של ר' ישראל ג'ייקובסון. ועיין מקורות שם תיאור מהתוועדות ראשונה שבה השתתף.}}. באותה תקופה למד חסידות גם עם ר' [[אברהם פאריז]]{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 16 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כג).}}. בכל שבת, בזמן [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעוא דרעוין]], הלך, ביחד עם התלמידים שגרו ב[[ווילאמסבורג]]{{הערה|שם גרה משפחתו.}}, לביתו של [[אברהם זיסקינד|ר' אברהם זיסקינד]] לשיר ניגונים ולשמוע מאמר מר' אברהם.{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 17 (מספרו תן לחכם (תשס"ב) ע' כה).}} בסופו של דבר עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שם היה מראשוני התמימים שהפיחו את השממה היהודית בארצות הברית, בתחילה במסגרת [[מסיבות שבת]], ובהמשך בשליחויות שונות שביצע עבור רבותינו נשיאינו.

בחורף [[תש"ג]] נשלח לייסד את ישיבת תומכי תמימים בבוסטון, כשאת ניהול הישיבה הותיר בידיו של הרב [[אברהם דב הכט]], בעוד הוא עצמו חוזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770 ומייסד [[חיידר]] בשכונת וילמסבורג, כשגם את ניהולו הוא מותיר בידי אחרים.

בכ"ג אב תש"ג החל לנהל את ישיבת תומכי תמימים בבופולו, ונותר שם כשלוש שנים, ובשלהי שנת תש"ו נשלח לנהל את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] שב[[מסצ'וסטס]] בה כבר שהה תקופה קצרה בשנת תש"ב, ובכך החליף את הרב [[משה יצחק הכט]] (שנסע לנהל את הישיבה בניו הייבן).

בי"ג תמוז תש"ז [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל (למשפחת מגנס) בסארעטאנא מענאר בברוקלין, והרבי השתתף ב[[חתונה]] וכובד ב[[מסדר קידושין|סידור חופה וקידושין]] ובאמירת כל ה[[שבע ברכות]]. בשעת ה[[קבלת פנים]] ישב הרבי לימינו, וכאשר הפסיקו אותו בסיום האות הראשונה של המאמר, סימן הרבי בידו לאות פליאה מדוע מפסיקים את החתן, ולאחר החופה המתין הרבי מחוץ ל[[חדר ייחוד]], וכשיצאו שאל אותו מהו המקור לשהות זמן ארוך כל כך בחדר ייחוד, והעניק לו המחאה בסך 9 דולר.

בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.

לאחר חתונתו חזר עם זוגתו לווסטר, והשקיע רבות בפיתוח הישיבה ובייסוד מוסדות חב"דיים נוספים.

ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ט, קרא הרבי לשלוחים מערי השדה, ואמר את שמו וקרא לו לגשת.

בראשית שנות הל' כשהוקל מסך ה[[ברזל]] נסע בשליחות הרבי ל[[רוסיה]] במסווה של תייר עם מטען אישי כבד של תשמישי קדושה אותם השאיר לטובת הקהילה היהודית המחתרתית{{הערה|כששאלו אותו פקידי המכס מדוע הוא לוקח עמו ארבעה זוגות תפילין, ענה ששתיים עבורו ושתיים עבור אשתו.}}.

שימש כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].

נפטר בגיל 91 ב[[א' תמוז]] [[תשע"ג]].

==משפחתו ==
רעייתו, מרת רחל פוגלמן - נפטרה ז' מרחשון תשפ"ו בגיל 98.
*בנו, ר' מנחם מענדל פוגלמן - ווסטר, מסצ'וסטס
*בנו, ר לוי יצחק פוגלמן - נאטיק, מסצ'וסטס
*בנו, ר' שמואל בנימין פוגלמן - לוס אנג'לס, קליפורניה
*בנו, ר' מרדכי פוגלמן - קראון הייטס
*בתו מרת בתיה, אלמנת ר' יהודה לייב לוין - ווסטר, מסצ'וסטס
*בתו מרת בת שבע, רעיית ר' אברהם לוי ליברוב - ווסטר, מסצ'וסטס

==לקריאה נוספת==
*'''בואו ונחשוב חשבונו של עולם''' הגיגים מאת הרב פוגלמן ב[[שבועון בית משיח]] גליון 218 עמוד 40
* ספרו, '''תן לחכם''' (Articles and Letters Authored and Arranged by Rabbi Hershel Fogelman) חלק בלה"ק ואידיש וחלק באנגלית

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2261879/jewish/Rabbi-Hershel-Fogelman-Trailblazing-Educator-Builder-of-Communities.htm מחנך, פורץ דרך, בונה קהילות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוגלמן, צבי יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים במסצ'וסטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

שי סוקניק

2025-10-28T13:54:04Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:הרב שי סוקניק תשפ"ה.03-08-2025-23-35-38-WhatsApp-Image-2025-08-03-at-14.36.35-2-1536x1024.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב שי סוקניק. תשפ"ה]]
[[קובץ:שי סוקניק עם ארז בנדטוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שי סוקניק לצד הרב [[ארז בנדטוביץ]]. תשפ"ה]]
[[קובץ:שי סוקניק.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שי סוקניק (באמצע) מדבר ב[[התוועדות חסידית]]]]
הרב '''שי סוקניק''' הוא משפיע בישיבת הבוכרים, מוסר שיעור קבוע ב[[בית מנחם]], ומחנך ב[[תלמוד תורה בני מנחם חולון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]], ב[[י' ניסן]] [[תשכ"ט]] להוריו משה ושרה{{הערה|נפטרה תשע"ד, בת הרה"ח ר' גרשון אלפרוביץ נכדת הרב [[חיים משה אלפרוביץ]].}}.

לקראת שנת הלימודים [[תש"נ]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב770 במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אביגיל שרה בת ר' משה ונעמי ארנון וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

ר' [[מענדל פוטרפס]] חיבבו מאוד, והרב שי היה ממושפעיו ומתלמידיו.

בשנת [[תשס"ג]], קיבל את פרס 'מפקד זרועות יבשה', באתר השריון בלטרון. הטקס היה במעמד סגן שר הביטחון מר זאב בוים והאלוף יפתח רונטל. בנימוקים הכתובים בתעודת ההוקרה נכתב בין היתר: {{ציטוטון|רב טוראי שי סוקניק הינו חייל מילואים, רציני אחראי ויוזם, אב לשמונה ילדים ומתנדב, ממלא את תפקידו ומתייצב תוך גילוי מסירות אכפתיות ורצון לתרום}}{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1275 אברך מכפר חב"ד קיבל פרס מפקד זרועות יבשה] {{אינפו}}}}.

משמש כמשפיע בישיבת הבוכרים, וכמחנך בכיתה ד'2 ב[[תלמוד תורה בני מנחם חולון]].

במשך שנים היה מוסר שיעורים בחסידות ב[[תלמוד תורה צמח צדק]] ב[[פתח תקוה]].

מוסר שיעור קבוע בחסידות, המתקיים בכל יום בשעה 6.25 בבוקר בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.

השיעור צבר במשך הזמן משתתפים רבים, ומתקיים משנת [[תשס"ז]].
לרגל [[כ' חשוון]] השיעור מתקיים בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, על פי הוראת הרבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים ביום זה.

==משפחתו==
חמותו, מרת נעמי בת - שבע ארנון - נפטרה ו' מרחשון תשפ"ו.
* בתו, גב' חיה מושקא, אשת ר' מרדכי גרוזמן - שלוחי הרבי בשכונת בית"ר, [[חדרה]].
* בנו, ר' מנחם מענדל סוקניק - משלוחי הרבי ב[[אור עקיבא]].
* בתו, גב' דבורה לאה, אשת ר' שמעון וינפלד.
* בנו, ר' יוסף יצחק סוקניק.
* בתו, גב' ציפורה פייגא{{הערה|נפטרה בשנת [[תשפ"ד]].}}, אשת ר' מוטי קוט.
* בתו, גב' חנה מקובצקי.
* בתו, גב' רבקה, אשת ר' חננאל טייטלבאום.
* בתו נחמה, אשת ר' מוטי קוט
* בתו, גב' יוכבד, אשת הרב לוי יצחק קעניג.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/162087 הרב שי נפרד בכאב מבתו: "פייגי גילתה תעצומות נפש, 'קנתה' את כולם"] {{חב"ד און ליין}}
*{{קישור חבד און ליין|32953|משכימים קום בכפר-חב"ד ללימוד חסידות||ד' חשוון תשס"ח}}
* [https://col.org.il/news/93069 השיעור הקבוע בחסידות, עבר לישיבת תו"ת המרכזית] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: סוקניק, שי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]

מנחם שמואל דוד רייטשיק

2025-10-23T16:24:37Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:ריי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל דוד ריישטיק]]
[[קובץ:ספר רייטשיק.jpg|ממוזער|ספר ביוגרפיה על תולדות חייו של הרב רייטשיק]]
הרב '''מנחם שמואל דוד הלוי רייטשיק''' (בר"ת '''שד"ר''') ([[ב' ניסן]] [[תרע"ח]] - [[ח' שבט]] [[תשנ"ח]]) חבר הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[אגודת חסידי חב"ד]] והשליח הראשון ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].

== תולדות חיים ==
הרב רייטשיק נולד בב' [[ניסן]] [[תרע"ח]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק, ב[[עיירה]] [[מלווה]] שב[[פולין]]. בשנת [[תרצ"ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]], נרשם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבוקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא [[קריאת שמע]] על המטה, לעיתים קרובות היה שקוע ב[[התבוננות]] פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום ייגע את מוחו בלימוד הגמרא.

בישיבה התקרב הרב רייטשיק ל[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], ובתוך זמן קצר הפך לאחד מקבוצת ה"[[חוזר]]ים" שתפקידם היה לזכור את מהלך [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי, לחזור עליהם לאחר מכן על מנת לשחזרם ולבסוף אף להכינם לדפוס.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בסוף [[תרצ"ו]], נאלצו התמימים בישיבה להימלט מאוטווצק. זמן קצר לפני חג ה[[חנוכה]], הגיעו ל[[ורשה]], שבפולין, שם הדריך אותם הרבי ונתן להם כסף על מנת לברוח ל[[ווילנה]] שב[[ליטא]].

לאחר שהגיע לליטא, עמל הרב רייטשיק ללא לאות על מנת להציל את חבריו התלמידים מ[[פולין]] הכבושה. למרות שנלכד פעם על ידי משטרת הגבולות, הוא ארגן פעולות הברחה - הבאת פליטים רבים אל מעבר לגבול לשטחים בטוחים יותר.

כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר הרב רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ויהודים נוספים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב"ד. ובנוסף שימש כדמות אבהית לתלמידים הצעירים. למרות האפשרויות הרבות שניתנו לו לעזוב, בחר הרב רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו.

במשך כל אותה תקופה הרב רייטשיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבי עבור מאמצי ההצלה של יהודים משטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.

[[קובץ:רייטשיק וקרזנובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטשיק מתוועד ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770]] עם הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]]]
כאשר הגיע לארצות הברית, מינה אותו הרבי לנסוע ברחבי צפון אמריקה כדי לחפש יהודים, בקבוצות וביחידים, כדי לזהות צרכים קהיליתיים מקומיים ולחזק את זהותם היהודית.
במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג, על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל סלל את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.

בגלל אופיו העדין, אנשים רחשו חיבה מיידית לרב רייטשיק. ניתן לייחס את מרבית התשתית היהודית שלאחר המלחמה בערים רבות ברחבי [[ארצות הברית]] תודות למאמציו הבלתי נלאים.

לאחר נישואיו בשנת [[תש"ט]] ללאה רפופורט (ילידת העיירה קולנה בפולין), ניצולת [[שואה]] בעצמה, נשלחו הרב רייטשיק וכלתו הטרייה ל[[לוס אנג'לס]] שב[[קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי ה[[ריי"צ]].

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב"ד, שהפצירו בחתנו של הרבי הריי"צ, הרבי, לקבל את הנשיאות. [[הרבי]], אשר הצעתו הייתה שהרב רייטשיק יישלח ללוס אנג'לס, כתב לרב רייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא "אשר את מצודתו יש לפרוס על כל העיר וסביבתה."

בנוסף לעבודתו בתור [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיו ברחבי [[ארצות הברית]] במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נודד של הרבי הייתה לאסוף כספים (המכונים: "[[מעמד]]"), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה מכילים סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב"ד.

כשבאביב [[תשכ"ז]], הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הרב רייטשיק הפך למעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניחו עדיין [[תפילין]] באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום פטירתו.

בשנת [[תש"ן]], הרב רייטשיק מונה להנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ול[[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]].

לקראת סוף חייו סבל ממחלה קשה, אך סירב לאפשר לה לשבש את לוח הזמנים העמוס שלו.

נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תשנ"ח]] בהלוויותו שהחלה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך [[מרכז חב"ד העולמי]] והמשיך אל בית העלמין מונטיפיורי שב[[קווינס]].

הותיר אחריו עשרה ילדים ובני משפחותיהם, רבים מהם משמשים רבנים ברחבי העולם. אשתו לאה נפטרה כ"ד מנחם אב תשס"ז.

== משפחתו ==
רעייתו, מרת לאה רייטשיק - נפטרה כ"ד מנחם אב תשס"ז.
* הרב אברהם אבא רייטשיק.
* הרב [[שמעון רייטשיק]] ע"ה - היה מרא דאתרא דקהילת חב"ד לאס אנדזעלעס.
* הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ע"ה. כפר חב"ד
* הרב [[אלעזר רייטשיק]] - מומחה עולמי למקוואות.
* בתו, ליבא דבורה ווילהלם. אשת הרב משה ווילהלם. [[ שלוחים ]] ב [[ פורטלאנד ]] [[ אורגן ]]
* בתו, שטערנא שרה קליין. אשת ר' אברהם קליין.
* הרב לוי רייטשיק. הגבאי דביהכ"נ חב"ד לוס אנג'לס (בשכונת 'לה - בריאה' La Brea)
* הרב שלום דובער רייטשיק. [[ שליח ]] ב [[ גייטיסבורג ]] [[ מרילנד ]]
* הרב יעקב יוחנן רייטשיק.
* בתו, חנה חנוכה. אשת ר' חיים חנוכה [[ שלוחים ]] בפסדינה [[ קליפורניה ]]

==לקריאה נוספת==
*[[דוד זקליקובסקי (קראון הייטס)|דוד זקליקובסקי]], '''שד"ר - תולדות חייו של הרב רייטשיק''', ניו יורק תשע"ח (אנגלית)
*יעקב יוסף קופרמן, '''מיט אן אמת''', בתוך מדור 'איתני ארץ', קובץ 'בני היכלא' גליון ב' כסלו-טבת תשפ"ה, עמוד 122

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadofla.com/media/pdf/380/NVqp3806096.pdf התכתבות בין הרב רייטשיק ואדמו"ר הריי"צ]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raichik-Lerman%20-%20Elul%201%2C%205765.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו]'''
*'''[http://theantitzemach.blogspot.com/2018/11/book-review-shadar-by-dovid-zaklikowski.html השליח שנעלם ביום חתונת בתו]''', כתבה מעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ותמונות מתולדות חייו

{{מיון רגיל:רייטשיק, שמואל מנחם דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בלוס אנג'לס]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת רייטשיק]]
[[en:Menachem Shmuel Dovid Raichik]]

מנחם שמואל דוד רייטשיק

2025-10-23T16:23:40Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:ריי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל דוד ריישטיק]]
[[קובץ:ספר רייטשיק.jpg|ממוזער|ספר ביוגרפיה על תולדות חייו של הרב רייטשיק]]
הרב '''מנחם שמואל דוד הלוי רייטשיק''' (בר"ת '''שד"ר''') ([[ב' ניסן]] [[תרע"ח]] - [[ח' שבט]] [[תשנ"ח]]) חבר הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[אגודת חסידי חב"ד]] והשליח הראשון ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].

== תולדות חיים ==
הרב רייטשיק נולד בב' [[ניסן]] [[תרע"ח]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק, ב[[עיירה]] [[מלווה]] שב[[פולין]]. בשנת [[תרצ"ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]], נרשם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבוקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא [[קריאת שמע]] על המטה, לעיתים קרובות היה שקוע ב[[התבוננות]] פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום ייגע את מוחו בלימוד הגמרא.

בישיבה התקרב הרב רייטשיק ל[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], ובתוך זמן קצר הפך לאחד מקבוצת ה"[[חוזר]]ים" שתפקידם היה לזכור את מהלך [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי, לחזור עליהם לאחר מכן על מנת לשחזרם ולבסוף אף להכינם לדפוס.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בסוף [[תרצ"ו]], נאלצו התמימים בישיבה להימלט מאוטווצק. זמן קצר לפני חג ה[[חנוכה]], הגיעו ל[[ורשה]], שבפולין, שם הדריך אותם הרבי ונתן להם כסף על מנת לברוח ל[[ווילנה]] שב[[ליטא]].

לאחר שהגיע לליטא, עמל הרב רייטשיק ללא לאות על מנת להציל את חבריו התלמידים מ[[פולין]] הכבושה. למרות שנלכד פעם על ידי משטרת הגבולות, הוא ארגן פעולות הברחה - הבאת פליטים רבים אל מעבר לגבול לשטחים בטוחים יותר.

כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר הרב רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ויהודים נוספים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב"ד. ובנוסף שימש כדמות אבהית לתלמידים הצעירים. למרות האפשרויות הרבות שניתנו לו לעזוב, בחר הרב רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו.

במשך כל אותה תקופה הרב רייטשיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבי עבור מאמצי ההצלה של יהודים משטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.

[[קובץ:רייטשיק וקרזנובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטשיק מתוועד ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770]] עם הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]]]
כאשר הגיע לארצות הברית, מינה אותו הרבי לנסוע ברחבי צפון אמריקה כדי לחפש יהודים, בקבוצות וביחידים, כדי לזהות צרכים קהיליתיים מקומיים ולחזק את זהותם היהודית.
במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג, על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל סלל את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.

בגלל אופיו העדין, אנשים רחשו חיבה מיידית לרב רייטשיק. ניתן לייחס את מרבית התשתית היהודית שלאחר המלחמה בערים רבות ברחבי [[ארצות הברית]] תודות למאמציו הבלתי נלאים.

לאחר נישואיו בשנת [[תש"ט]] ללאה רפופורט (ילידת העיירה קולנה בפולין), ניצולת [[שואה]] בעצמה, נשלחו הרב רייטשיק וכלתו הטרייה ל[[לוס אנג'לס]] שב[[קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי ה[[ריי"צ]].

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב"ד, שהפצירו בחתנו של הרבי הריי"צ, הרבי, לקבל את הנשיאות. [[הרבי]], אשר הצעתו הייתה שהרב רייטשיק יישלח ללוס אנג'לס, כתב לרב רייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא "אשר את מצודתו יש לפרוס על כל העיר וסביבתה."

בנוסף לעבודתו בתור [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיו ברחבי [[ארצות הברית]] במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נודד של הרבי הייתה לאסוף כספים (המכונים: "[[מעמד]]"), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה מכילים סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב"ד.

כשבאביב [[תשכ"ז]], הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הרב רייטשיק הפך למעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניחו עדיין [[תפילין]] באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום פטירתו.

בשנת [[תש"ן]], הרב רייטשיק מונה להנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ול[[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]].

לקראת סוף חייו סבל ממחלה קשה, אך סירב לאפשר לה לשבש את לוח הזמנים העמוס שלו.

נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תשנ"ח]] בהלוויותו שהחלה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך [[מרכז חב"ד העולמי]] והמשיך אל בית העלמין מונטיפיורי שב[[קווינס]].

הותיר אחריו עשרה ילדים ובני משפחותיהם, רבים מהם משמשים רבנים ברחבי העולם. אשתו לאה נפטרה כ"ד מנחם אב תשס"ז.

== משפחתו ==
* הרב אברהם אבא רייטשיק.
* הרב [[שמעון רייטשיק]] ע"ה - היה מרא דאתרא דקהילת חב"ד לאס אנדזעלעס.
* הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ע"ה. כפר חב"ד
* הרב [[אלעזר רייטשיק]] - מומחה עולמי למקוואות.
* בתו, ליבא דבורה ווילהלם. אשת הרב משה ווילהלם. [[ שלוחים ]] ב [[ פורטלאנד ]] [[ אורגן ]]
* בתו, שטערנא שרה קליין. אשת ר' אברהם קליין.
* הרב לוי רייטשיק. הגבאי דביהכ"נ חב"ד לוס אנג'לס (בשכונת 'לה - בריאה' La Brea)
* הרב שלום דובער רייטשיק. [[ שליח ]] ב [[ גייטיסבורג ]] [[ מרילנד ]]
* הרב יעקב יוחנן רייטשיק.
* בתו, חנה חנוכה. אשת ר' חיים חנוכה [[ שלוחים ]] בפסדינה [[ קליפורניה ]]

==לקריאה נוספת==
*[[דוד זקליקובסקי (קראון הייטס)|דוד זקליקובסקי]], '''שד"ר - תולדות חייו של הרב רייטשיק''', ניו יורק תשע"ח (אנגלית)
*יעקב יוסף קופרמן, '''מיט אן אמת''', בתוך מדור 'איתני ארץ', קובץ 'בני היכלא' גליון ב' כסלו-טבת תשפ"ה, עמוד 122

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadofla.com/media/pdf/380/NVqp3806096.pdf התכתבות בין הרב רייטשיק ואדמו"ר הריי"צ]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raichik-Lerman%20-%20Elul%201%2C%205765.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו]'''
*'''[http://theantitzemach.blogspot.com/2018/11/book-review-shadar-by-dovid-zaklikowski.html השליח שנעלם ביום חתונת בתו]''', כתבה מעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ותמונות מתולדות חייו

{{מיון רגיל:רייטשיק, שמואל מנחם דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בלוס אנג'לס]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת רייטשיק]]
[[en:Menachem Shmuel Dovid Raichik]]

יעקב אורנשטיין

2025-10-23T10:34:43Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

{{אין תמונה}}
הרב '''יעקב אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא נושא ונותן וחבר ההנהלה הרוחנית ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] ירושלים. בעבר כיהן כמשגיח בישיבה.

==תולדות חיים==
נולד בבני ברק ב[[כ' סיון]] [[תשכ"ה]] לר' [[מאיר אורנשטיין]] ולאמו מרת רחל לאה, ונקרא על שם סבו, הגאון רבי יעקב אורנשטיין, שהיה רבו המובהק של הגאון רבי [[חיים נאה]].

אף שמשפחתו נמנתה על חסידי חב"ד, למד בתלמוד התורה הליטאי "תורת אמת" בבני ברק.

בשנת תשל"ט נסע לקראת ה[[בר מצווה]] לחודש תשרי אצל הרבי ונכנס יחד עם אביו ל[[יחידות]], הרבי החל לברך באידיש והאבא ציין שהבן מבין רק [[לשון הקודש]], והרבי בירך אותו שיהיה חסיד ירא שמים ולמדן ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] וילך בדרכי החסידות.

זמן קצר לאחר מכן נכנס לישיבת חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פעשא הדסה בת ר' [[יצחק צבי אייזנבך]] מירושלים, התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]], ובהמשך התמנה כמשגיח בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], תפקיד בו שימש עד סוף שנת [[תשע"ח]], לצד תפקידו

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.

==משפחתו==
אמו, מרת רחל לאה אורנשטיין - נפטרה ט"ז כסלו תשע"ז.

אביו, הרב מאיר אורנשטיין - נפטר א מרחשון תשפ"ו.
* אחיו, הרב [[משה אורנשטיין]], ראש [[ישיבת תומכי תמימים נתניה]].
*בנו, ר' שמעון בן ציון אורנשטיין - חדרה
*בתו מרת יהודית חיה מושקא, רעיית ר' שניאור זלמן גלוכובסקי - שליח הרבי בשכונת קרית הלאום בראשון לציון.
*בנו, ר' מנחם מענדל אורנשטיין - כפר חב"ד, ר"מ בישיבת תומכי תמימים נתניה.
*בתו מרת חנה רעכיל, רעיית ר' לוי פלדמן - שליח הרבי בראשון לציון.
*בתו מרת ברכה צירה, רעיית ר' [[שמואל מרוזוב (לוד)|שמואל מרוזוב]]- משגיח ומשפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד.
*בנו ר' שלום אורנשטיין ר"מ לכיתה קטנה בשיעור ג' תות"ל נתניה (החל משנת תשפ"ה) .

==לקריאה נוספת==
*'''איזה אורנשטיין אתה''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 50

{{מיון רגיל:אורנשטיין, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]

ניסן גורדון

2025-10-23T04:06:49Z

79.177.144.174: הוספתי תוכן

[[קובץ:שזר טב תשכג כפח.jpg|ממוזער|ר' ניסן גורדון (שני משמאל, ללא זקן) יושב לצד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שז"ר]] בעת ביקורו ב[[כפר חב"ד]] בליל תשעה באב תשכ"ג בכפר חב"ד. מימין לשמאל: הרב [[נחום טרבניק]], ר' [[יונה איידלקופ]] הפרזידנט שז"ר, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] השליש הצבאי אריה רייז, ר' ניסן, ר' [[ישראל לייבוב]]]]
ר' '''ניסן גורדון''' ([[תרע"ח]]-[[ל' כסלו]] [[תש"נ]]) היה סופר אידי מוערך, ומבכירי מערכת העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] וכן פרסם כתבות קבועות בעיתונים יהודים נוספים שיצאו לאור בשפת האידיש.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[יוחנן גורדון]] ולאמו מרת זישע.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]] וב[[ישיבת תורה ודעת]] בברוקלין.

בעודו בגיל 19 בלבד, בשנת תרצ"ז, שלח רשימה ארוכה למערכת העיתון היומי הנחשב 'טאג בלאט' בקשר עם הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, ומערכת העיתון שהתפעלה מרהיטות הכתיבה פירסמה את הרשימה במיקום מרכזי אף שלא היתה ידועה להם זהות הכותב, ואף לאחר שנודע להם שמדובר בבחור ישיבה, המשיכו מאז ואילך לפרסם באופן קבוע טורים פרי עטו, דבר שנמשך עד כיבוש פולין על ידי גרמניה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה רייזל בת ר' אהרון ברגר וחיה מלכה.

לאחר החתונה קבע את מגוריו בניו יורק ועסק לאורך עשרות שנים בכתיבה עיתונאית, כשהוא מפרסם את טוריו בבטאונים ועיתונים היוצאים לאור בשפת ה[[אידיש]], ומנצל את כשרונותיו להפצת רעיונות החסידות ולהגנה על כבוד החסידות, ועל פי רוב משתמש בשם העט נ. בן יוחנן.

כתב בעיתונים: [[דער טאג — מארגען זשורנאל]]{{הערה|התקבל כחבר רישמי במערכת בשנת תש"ה, בתפקיד סיקור כללי של החיים היהודיים בארצות הברית.}}, דאס אידישע ווארט, [[די אידישע היים]], [[אלגמיינער זשורנאל]], ועוד.

חיבר ספר בשם: "אלט און ניי אין ישראל: בילדער און איינדרוקן פון א רייזע אין הייליגן לאנד".

[[הרבנית חנה]], מסרה לר' ניסן את המחברת של זכרונתיה משנות הילדות של הרבי, על מנת לכתוב הסיפור בעיתון [[די אידישע היים]], לאחר עריכה.

נפטר בנר שישי של חנוכה, [[ל' כסלו]] [[תש"נ]], וכאשר מסע הלוויה שלו יצא לכיוון ארץ הקודש, יצא הרבי מחדרו להשתתף בלוויה{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/12/13-12-2019-02-23-05-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9.pdf מכתבי מימוש עמוד 33].}}, והוא נטמן בבית העלמין 'ארץ החיים' הסמוך למושב נחם שעל יד בית שמש.

על מצבתו נכתב: "חסיד חב"ד ליובאוויטש. הגן בעטו על כבוד התורה והחסידות יותר מיובל שנים.
בהרה"ח התמים ר' יוחנן שו"ב מדוקשיץ. נפטר נר ו' דחנוכה בברוקלין, נ.י. והובא למנוחות למחרתו עש"ק באה"ק תובב"א אותה אהב בכל לבבו".

==משפחתו==
*בנו, ר' יונתן בנימין גורדון - נפטר ל' תשרי תשפ"ו.
*בתו, מרת לאה פעשע בלאנדער
*בנו, ר' אריה לייב גורדון
*בנו, ר' יוסף יצחק גורדון

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] מאת ניסן גורדון. שטורעם
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3035 הסיפור המופלא של התגלות כתבי הרוגצ'ובי ■ מיוחד] מאת ניסן גורדון. שטורעם

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורדון, ניסן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]