חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ספר המאמרים - מלוקט

2023-02-07T18:29:32Z

78: /* ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג */

[[קובץ:מלוקט.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את מאות המאמרים ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

==עריכת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תשמ"ו]], הוכנס להגהה מאמר "להבין ענין סיום ספר תורה" מסיום [[ספר תורה של משיח]] בשל [[הכנסת ספר תורה|הכנסת]] [[ספר תורה הכללי]] של [[בית רבקה]]; ב"פתח דבר", שינה הרבי שהמאמר יוצא לאור "בסמיכות לחג השבועות זמן מתן תורה", מה שגרם להבנה שהרבי מתחיל להוציא מאמרים מוגהים לקראת החגים, כנוהג שהיה בימי [[הרבי הריי"צ]], ו[[ועד הנחות בלשון הקודש]] החל למסור מאמרים משנים קודמות להגהה, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.

==ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג==

בשנת תשע"ב הוציאה לאור [[מערכת אוצר החסידים]] ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] את קובץ: '''"ספר המאמרים מלוקט קונטרסים-תשנ"ג"''', והוא כולל בתוכו את ארבעת המאמרים אותם הגיה הרבי מלך המשיח שליט"א בשנת תשנ"ג, שנכללו בשלשה קונטרסים.באלול תשפ"ב יצא עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים מטעם מערכת פענוח מראי מקומות.

==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליקט כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
[[קובץ:דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות.jpg|ממוזער|דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י [[בד"צ קראון הייטס]].]]

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ב]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב החל להוציא [[מכון פענוחים]] שע"י ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספר המאמרים מלוקט כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מפוענחים בגוף הספר - כשבתור התחלה הוציא את חלק ג' בשתי כרכים.

העבודה נעשית ע"י בחורי ישיבה ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] ועוברת הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]] והרב [[ישראל נחמן לרנר]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/780107/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות] {{אינפו}}.}}.

יחד עם זאת הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את חלק ו' עם פענוחים באישור [[ועד להפצת שיחות]]. העבודה נעשתה על ידי הת' שניאור זלמן גדסי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ מתנה לרבי: 'ספר המאמרים מלוקט' עם פיענוח מראי מקומות] {{אינפו}}.}}.

בי' אלול תשפ"ב הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את הספר "ספר המאמרים קונטרסים תשנ"ג עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים".

==ראו גם==
* [[מוגה]]
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2022-11-15T13:27:19Z

78: /* התוועדויות ויומא דפגרא */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים נתניה
|תמונה=תומכי תמימים נתניה.jpg
|כתובית=זאל הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
|מספר תלמידים=125
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-125 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]], היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה.

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.

[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]

נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] בעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|מכתב שהתקבל מהרבי באמצעות האגרות קודש]], החלה הישיבה בהקמת פארק הכולל מרחבי דשא ומזרקות בחצר הישיבה, וכן מקווה מהודר.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (עוסק ב[[לקוטי שיחות]])

==צוות הישיבה==

*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]

;;[[משגיח]]ים- מנהלי שיעורים
* הרב יצחק גנדל - משגיח ומנהל ש"ב.
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א.
* הרב [[ישראל אלפנביין]] - מנהל ש"ג.

;[[משפיע]]ים
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג
*הרב [[לוי סגל]] - משפיע שיעור א'
*הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע שיעור ב'
*הרב [[ששון גבאי]] - משפיע שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[נפתלי מינצברג]] - ר"מ שיעור א'
*הרב [[אריה לייב כהן]] - ר"מ שיעור ב'
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'

;צוות [[גשמי]]
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - משפיע בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - משפיע החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
*הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
*'''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

משה אורנשטיין

2022-11-15T13:25:46Z

78: /* פעילות ציבורית */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
==משפחתו==
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' אהרון ישראל - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2022-11-15T13:24:23Z

78: /* מבצע תורה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים נתניה
|תמונה=תומכי תמימים נתניה.jpg
|כתובית=זאל הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
|מספר תלמידים=125
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-125 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]], היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה.

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.

[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]

נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] בעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|מכתב שהתקבל מהרבי באמצעות האגרות קודש]], החלה הישיבה בהקמת פארק הכולל מרחבי דשא ומזרקות בחצר הישיבה, וכן מקווה מהודר.

==התוועדויות ויומא דפגרא==
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]

כמו כן מקפידים בהנהלת הישיבה בימי ההולדת של הרבנית ע"ה, נשות רבותינו נשיאנו, לארוחות בוקר צהריים וערב משובחות וכיד המלך מתוך דגש על שפע ורמה גבוהה בגשמיות, כיאה ל'יום האם' - מושג הוא הטמיע הרב אורנשטיין בישיבה, ואף יצא מעבר לכותלי הישיבה.

בנוסף, ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]] ידוע כאחד מהחסידים שמתעסקים ביותר עם ספרי רבותינו נשיאנו וחשף עשרות כתבי יד קודש של רבותינו נשיאנו וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. בשנים האחרונות בכל פעם שהצליח לשים ידו על כתי"ק, מגיע לישיבה עם הכתב-יד המקורי ונותן לתמימים ללמוד מתוכו או להתוועד על הנכתב בכתב שנחשף.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (עוסק ב[[לקוטי שיחות]])

==צוות הישיבה==

*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]

;;[[משגיח]]ים- מנהלי שיעורים
* הרב יצחק גנדל - משגיח ומנהל ש"ב.
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א.
* הרב [[ישראל אלפנביין]] - מנהל ש"ג.

;[[משפיע]]ים
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע שיעור א' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג
*הרב [[לוי סגל]] - משפיע שיעור א'
*הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע שיעור ב'
*הרב [[ששון גבאי]] - משפיע שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[נפתלי מינצברג]] - ר"מ שיעור א'
*הרב [[אריה לייב כהן]] - ר"מ שיעור ב'
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'

;צוות [[גשמי]]
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - משפיע בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - משפיע החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
*הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
*'''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

ספר המאמרים - מלוקט

2022-09-11T09:13:33Z

78: /* ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג */

[[קובץ:מלוקט.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את מאות המאמרים ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

==עריכת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

==ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג==

בשנת תשע"ב הוציאה לאור [[מערכת אוצר החסידים]] ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] את קובץ: '''"ספר המאמרים מלוקט קונטרסים-תשנ"ג"''', והוא כולל בתוכו את ארבעת המאמרים אותם הגיה הרבי מלך המשיח שליט"א בשנת תשנ"ג, שנכללו בשלשה קונטרסים.באלול תשפ"ב יצא עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.

==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליקט כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
[[קובץ:דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות.jpg|ממוזער|דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י [[בד"צ קראון הייטס]].]]

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב החל להוציא [[מכון פענוחים]] שע"י ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספר המאמרים מלוקט כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מפוענחים בגוף הספר - כשבתור התחלה הוציא את חלק ג' בשתי כרכים.

העבודה נעשית ע"י בחורי ישיבה ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] ועוברת הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]] והרב [[ישראל נחמן לרנר]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/780107/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות] {{אינפו}}.}}.

יחד עם זאת הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את חלק ו' עם פענוחים באישור [[ועד להפצת שיחות]]. העבודה נעשתה על ידי הת' שניאור זלמן גדסי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ מתנה לרבי: 'ספר המאמרים מלוקט' עם פיענוח מראי מקומות] {{אינפו}}.}}.

בי' אלול תשפ"ב הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את הספר "ספר המאמרים קונטרסים תשנ"ג עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים".

==ראו גם==
* [[מוגה]]
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

משתמש:78/טיוטה

2022-09-10T20:12:17Z

78: הסרת כל התוכן מהדף

משתמש:78/טיוטה

2022-09-10T20:00:52Z

78: יצירת דף עם התוכן "==ספר המאמרים קונטרסים תשנ"ג == הספר מכיל את ארבעת המאמרים שיצאו בקונטרסים בשנת תשנ"ג עם פע..."

==ספר המאמרים קונטרסים תשנ"ג ==
הספר מכיל את ארבעת המאמרים שיצאו בקונטרסים בשנת תשנ"ג עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים על המאמר יצא לאור ע"י מערכת ====="פענוח מראי מקומות"=====

===קונטרס שמיני עצרת שמחת תורה===
בשעות הצהרים נכנס המזכיר הרב ח.י.ק. אל הקודש פנימה וביחד עם המכתבים הביא גם מאמר (בדפים גדולים) לשמח"ת להגהה, המזכיר הודיע ע"כ לרבי והניח את המאמר על השולחן, כשסיים להקריא את המכתבים והתכונן לצאת, רמז לו כ"ק אד"ש שיתקרב, וסימן שברצונו לראות את המאמר. כ"ק אד"ש הרכיב את משקפיו ועבר על כל המאמר, על כל עמוד ועמוד (ה'פנים' והמראי¬מקומות) מה'פתח דבר' עד הסוף, וכשסיים, מסרו בחזרה להרי"ק כדי להדפיסו. הרי"ק שאל "האם אפשר להדפיסו בתור מאמר 'מוגה'", והשיב בחיוב. הרי"ק שאל "איזה תאריך לכתוב על ה'פתח דבר'", וכ"ק אד"ש סימן לו (בידו) שיאמר הוא. המזכיר שאל על ערב חג הסוכות (כנהוג כשהרבי כותב בחוה"מ), והרבי נענע בראשו הק' לשלילה, וסימן (בידו) להיום. המזכיר שאל "ערש"ק חוהמ"ס", והרבי נענע בראשו הק' לחיוב. כולו מבולבל ונרגש יצא המזכיר את החדר וחיפש את הרה"ת ר' חיים שאול שי' ברוק מ'ועד כתבי קודש' כדי שידפיסו עוד קודם השבת. בתוך דקות נודע ב-770 ובקראון הייטס כולה ע"ד הגילוי הגדול הזה, ש"יצא מאמר מוגה לשמח"ת", ושמחה גדולה היתה בקרב הציבור כולו. יצויין שדבר זה הפתיע את כולם, כולל את חברי המזכירות. ד הנחות בלה"ק' הספיק להדפיס את המאמר עוד קודם השבת וכבר בליל שבת חילקוהו בביהמד"ר. המאמר נחטף בצימאון רב. (מיומני א' התמימים)
===קונטרס ר"ח כסליו===
לאחר תפילת מנחה יצא מכ"ק אד"ש מה"מ מאמר מוגה לכבוד ר"ח כסלו. המאמר הוא ד"ה "בורא ניב שפתים" ה'תשמ"ח והי' מונח על שולחנו הק' של כ"ק אד"ש מה"מ עוד מאתמול בלילה, והיום לאחר המנחה יצא הוא מההגהה. כ"ק אד"ש מה"מ עבר על עלי ההגהה (המוגדלים), על כל דף ודף מראשיתו ועד סופו, וכשסיים סימן שידפיסוהו. המזכיר שאל "האם להדפיסו כ'מוגה'" וכ"ק אד"ש מה"מ השיב בחיוב. המזכיר בירר אודות התאריך ל'פתח דבר' וכ"ק אד"ש מה"מ אישר את "יום הבהיר ר"ח כסלו".
על ה'פתח דבר' נכתב "לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו, שבו ימלאו ט"ו שנה מאז שזכינו לראות ברפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת ה'תשל"ח, הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה בורא ניב שפתים גו' אמר ה' ורפאתיו (שבו נתבאר גם ענין הרפואה), שנאמר בהתוועדות די"ג תשרי תשמ"ח, מתוך תפלה, תקוה ובטחון שתיכף ומיד ממש נזכה לראות ברפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו הק', ונזכה לשמוע תורה חדשה מפיו של משיח צדקנו, בניב שפתים, שילמד תורה את כל העם." (מיומני א' התמימים)
===קונטרס חג השבועות===
הפתעה ובשורה משמחת היתה לקהל אנ"ש והתמימים, כשנודע על מאמר שנמצא זה עתה בספריית כ"ק אד"ש מה"מ והומצא לידי המתעסקים בהוצאת המאמרים ("ועד הנחות בלה"ק"), בהסכמת כ"ק אד"ש מה"מ - לקראת חג השבועות. כפי הנודע, מדובר בשני מאמרים: הא' ד"ה "בשעה שעלה משה למרום", שנאמר בליל א' דחה"ש תשכ"א; והב' - ד"ה "ואהי' אצלו אמון", שנאמר ביום ב' דחה"ש באותה שנה.
בשנים ההם נהג ה'חוזר', הרב י.כ., 'להניח' את המאמרים ולהכניסם אל הקודש. היו מאמרים שהרבי הי' מתקן ומוציא ע"מ להדפיס, ואילו מאמרים אלו, אף שהרבי הכניס בהם תיקונים, לא הוציאם לדפוס. במאמר השני, לאחר שהרבי ערך המון תיקונים, הכניס הרב י. שי' שאלות והרבי השיב עליהם, אך לא החזיר למניחים (ככל הנראה כי לא גמר לעבור עליהם). שלשום נמצאו המאמרים הנ"ל בספרי', וכששאלו את הרבי באם אפשר להוציאם לאור - ענה הרבי (חזק) "יע". הבוקר נכנס שוב המזכיר, הרחי"ק, ושאל באם להוציא זאת כ'קונטרס חג השבועות', וכן שאל אודות תאריך - האם אפשר לכתוב ערב חה"ש? וענה כ"ק אד"ש מה"מ: 'ניין', ובדבר התאריך ר"ח סיון - ענה כ"ק אד"ש מה"מ": 'יע'. מובן שמיד חזרו על המאמרים בכל העולם כולו ולמדום ברבים, בבקשה ובתפילה להשי"ת שנזכה לשמוע תיכף ומיד ממש תורה חדשה מפי מלך המשיח, נאו ממש. (מיומני א' התמימים)

ספר המאמרים - מלוקט

2022-09-10T19:42:27Z

78: /* עם פענוח המראי מקומות */

[[קובץ:מלוקט.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את מאות המאמרים ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

==עריכת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

==ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג==

בשנת תשע"ב הוציאה לאור [[מערכת אוצר החסידים]] ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] את קובץ: '''"ספר המאמרים מלוקט קונטרסים-תשנ"ג"''', והוא כולל בתוכו את ארבעת המאמרים אותם הגיה הרבי מלך המשיח שליט"א בשנת תשנ"ג, שנכללו בשלשה קונטרסים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.

==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליקט כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
[[קובץ:דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות.jpg|ממוזער|דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י [[בד"צ קראון הייטס]].]]

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב החל להוציא [[מכון פענוחים]] שע"י ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספר המאמרים מלוקט כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מפוענחים בגוף הספר - כשבתור התחלה הוציא את חלק ג' בשתי כרכים.

העבודה נעשית ע"י בחורי ישיבה ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] ועוברת הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]] והרב [[ישראל נחמן לרנר]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/780107/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות] {{אינפו}}.}}.

יחד עם זאת הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את חלק ו' עם פענוחים באישור [[ועד להפצת שיחות]]. העבודה נעשתה על ידי הת' שניאור זלמן גדסי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ מתנה לרבי: 'ספר המאמרים מלוקט' עם פיענוח מראי מקומות] {{אינפו}}.}}.

בי' אלול תשפ"ב הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את הספר "ספר המאמרים קונטרסים תשנ"ג עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים".

==ראו גם==
* [[מוגה]]
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

ספר המאמרים - מלוקט

2022-09-10T19:41:42Z

78: /* עם פענוח המראי מקומות */

[[קובץ:מלוקט.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את מאות המאמרים ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

==עריכת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

==ספר המאמרים מלוקט - קונטרסים תשנ"ג==

בשנת תשע"ב הוציאה לאור [[מערכת אוצר החסידים]] ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] את קובץ: '''"ספר המאמרים מלוקט קונטרסים-תשנ"ג"''', והוא כולל בתוכו את ארבעת המאמרים אותם הגיה הרבי מלך המשיח שליט"א בשנת תשנ"ג, שנכללו בשלשה קונטרסים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.

==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליקט כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
[[קובץ:דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות.jpg|ממוזער|דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י [[בד"צ קראון הייטס]].]]

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב החל להוציא [[מכון פענוחים]] שע"י ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספר המאמרים מלוקט כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מפוענחים בגוף הספר - כשבתור התחלה הוציא את חלק ג' בשתי כרכים.

העבודה נעשית ע"י בחורי ישיבה ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] ועוברת הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]] והרב [[ישראל נחמן לרנר]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/780107/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות] {{אינפו}}.}}.

יחד עם זאת הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את חלק ו' עם פענוחים באישור [[ועד להפצת שיחות]]. העבודה נעשתה על ידי הת' שניאור זלמן גדסי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/775867/ מתנה לרבי: 'ספר המאמרים מלוקט' עם פיענוח מראי מקומות] {{אינפו}}.}}.
ב'י אלול תשפ"ב הוציאה מערכת פענוח מראי מקומות את הספר "ספר המאמרים קונטרסים תשנ"ג עם פענוח מראי מקומות וביאורי מושגים ועיונים".

==ראו גם==
* [[מוגה]]
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות והמועדים]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

ספר המאמרים - מלוקט

2022-04-30T20:03:21Z

78: /* עם פענוח המראי מקומות */

[[קובץ:מאמרים מלוקט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר המאמרים - מלוקט]]
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.

המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].

סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי [[הרבי]].

במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.

הסדרה נערכה ויצאה על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

==עריכת הסדרה==
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד [[אדמו"ר הזקן]]) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם{{הערה|ב[[ט"ז שבט]] [[תשי"א]], כשנכנס הרב [[יואל כהן]] ל[[יחידות]], שאל אותו הרבי מה עם ה[[הנחה|הנחות]] מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)}}. לאורך השנים העלו ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[מניח|מניחים]] מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.}}.

סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת [[תשמ"ו]] הוחלט במערכת ה[[ועד להפצת שיחות]] כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם{{הערה|כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.}}, שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי ל[[הגהה]] הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.

בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.

לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשמ"ז]] החליטו במשרדי [[ועד הנחות בלשון הקודש]] לנהוג באופן של [[לכתחילה אריבער]], ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה{{הערה|חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.}}, כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.

רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה<ref>בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.</ref> שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב [[יואל כהן]].

בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים{{הערה|חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.}}.

==הדפסת הסדרה==
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי [[ועד להפצת שיחות]], אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליק כאשר את השיחות מוכנות על ידי [[ועד הנחות התמימים]] ו[[ועד הנחות בלה"ק]], והמדפיס הוא ה[[ועד להפצת שיחות]].

במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של [[בד"צ קראון הייטס]] מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב [[יהודה קלמן מרלו]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]], נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]].
[[קובץ:דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות.jpg|ממוזער|דין תורה על הדפסת מלוקט וספר השיחות, ע"י [[בד"צ קראון הייטס]].]]

==ליקוט גאולה ומשיח==

'''ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח''' ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. יצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]] בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

==על סדר חדשי השנה==
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.

עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

==עם פענוח המראי מקומות==
לקראת י"א ניסן תשפ"ב הוציא "מכון פענוח מראי מקומות" את ספר המאמרים מלוקט חלק ו' כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מובאים בגוף הספר, העבודה נעשתה על ידי חברי המערכת בהמלצת גדולי הרבנים הרב [[מנחם כהן]], הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] והרב [[שי שמעון כהן]] לאחר שבוע הוציאו לאור ישיבת תות"ל בית שמש ספר המאמרים מלוקט ג' עם פענוח המראי מקומות.

==ראו גם==
* [[מוגה]]
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[ספר המאמרים פרשיות]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר - אתר [[אוצר 770]].
* [https://drive.google.com/file/d/1Lur46J1DTkpVgye1y5cbYx0SA6iUO5wD/view?usp=sharing לקוטי שיחות - גאולה ומשיח], מתוך [[רבי דרייב]].
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]