חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תומכי תמימים בני ברק

2025-08-03T23:12:24Z

777:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|תמונה=תותל בב.jpg
|כתובית=התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ"א)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד= אלול [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|מנכ"ל =הרב לוי רוזנברג
|מספר תלמידים=110
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] באלול שנת [[תשנ"ד]].

בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס"ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

==היסטוריה==
ביחידות של ראש עיריית בני ברק ר' [[יצחק גרשטנקורן]] עם הרבי ב[[ט"ו בתמוז]] תשי"ג עלה נושא הקמת ישיבה חב"דית בבני ברק כשהרבי שואל על מקום ועל בנין והעלויות שלהם. במכתב ששיגר אחרי היחידות לרב [[יעקב לנדא]] כתב זאת ראש העיר וציין את התרשמותו שלרבי יש חשק לגשת לפתוח ישיבת חב"ד בבני ברק<ref>תשורה וינטראוב - ליפשיץ</ref>.

בשנת [[תשט"ו]] הקצתה העירייה מגרש עבור הקמת הישיבה וכשכתב על כך הרב לנדא לרבי התקבל מכתב ארוך בו הסביר הרבי ש"ענין זה בבני ברק עדיין מוקדם הוא" בנמקו שהדבר עלול להזיק להפצת המעיינות בהיכלי הישיבות הקיימות בבני ברק ולעורר התנגדות מהנהלותיהם עקב החשש מתחרות ומעבר התלמידים מישיבתם לישיבה חב"ד, וכדי לשכנע את תלמידיהם שלא לעבור לישיבה יצביעו על כך שרמת לימוד ה[[נגלה]] שבישיבה החדשה שבוודאי תהיה נמוכה בתחילה משאר הישיבות הוותיקות<ref>המכתב נדפס בבית משיח י' סיון תשפ"ה</ref>.

בשנת תשמ"ג עלתה ההצעה שוב ע"י הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר והרבי שוב הגיב לשלילה בכתבו במענה: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?"<ref>ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה 79</ref>.

בשנת תשנ"ד, על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים ובשילוב עידוד גלוי שקיבל הרב [[שלמה רוזנברג]] אחרי ג' תמוז, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן רק כראש הישיבה בישיבה גדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה

בחורף [[תשפ"ג]] עזב הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]] את הישיבה ואת מקומו ממלא הרב אליעזר קרישבסקי.

ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין{{הערה|קומת הפנימייה של שיעור ב'}}, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-110 תלמידים.

מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.

הכניסו במערכת הלימודים של הישיבה למודי חול כפי שמופיע בלוח המודעות של הישיבה מערכת לימו דים של חשבון, היסטוריה, לשון, אזרחות, אנגלית, בניגוד לעמדת בית דין רבני חב"ד.הרב אליעזר קרישבסקי עזב את הישיבה החדשה לאור יהודה לא ידוע עדיין על מחליף

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]
* מנהל - [[לוי יצחק רוזנברג]]
* משגיח כללי - הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]
* משגיח - הרב [[אליעזר קרישבסקי]]
* אחראי לילה - הרב [[דניאל שאול אהרון]].

;[[ר"מים]]:
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]
*הרב [[לוי יצחק וילהלם]]
*הרב [[ישראל ויינפלד]]
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]
*הרב אליעזר גולכובסקי
*הרב שמעיה גרינוולד
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]
*הרב יצחק גרינוולד
*הרב [[מנחם מענדל מרכוס]]

;[[משפיע]]ים
*הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]
* הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]
*הרב אליעזר גלוכובסקי
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]

===שלוחים בישיבה===
הת' שמעיה אקסלרוד
===צוות בעבר===
* הרב [[לימא וילהלם]]
* הרב [[אברהם אשר בלינוב (אלעד)]]
* הרב [[דניאל מקובצקי]]
* הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]
* הרב [[יוסף יצחק קפלן]]
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]
* הרב [[דוד זילברשטרום]]
* הרב [[פנחס סלפושניק]]
* הרב [[משה אסולין]]
}}

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9D_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תג: ישיבת חב"ד בני ברק] {{אינפו}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

אברהם פריז

2024-08-10T17:46:39Z

777:

[[קובץ:פאריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז]]
הרב '''אברהם פריז''' ([[י"ד אדר ב']] [[תרמ"ט]] - [[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]]) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות ב[[ארצות הברית]], בא כוח ה[[מרכז לענייני חינוך]] ומבקר [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. וחסיד ה[[מקושר]] בלב ונפש ל[[רבותינו נשיאינו]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:כתיק לאברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב מהרבי משבט [[תשי"א]] - ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].]]
נולד ב[[פורים]] שנת [[תרמ"ט]], ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] לר' ברוך וזלטה פריז.

*

הייתה לו השתוקקות גדולה [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]], והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד ב[[ישיבה]], שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה. לאחר נישואיו התגורר ב[[ויטבסק]] שם הנחיל ל[[אנ"ש]] את ערכי ה[[חסידות]] והנהגותיה כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.

בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים{{הבהרה}}. ר' אברהם התגורר ב[[פתח תקווה]], ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר [[חלב]] וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרח"צ]] והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. בארצות הברית, עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות [[הרבי הריי"צ]], ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי שליט"א בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי שליט"א.

ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של [[בית המקדש]] במו ידיו.

בשנת [[תש"ט]], שלחו [[אדמו"ר הריי"צ]] לארץ הקודש, כבא כוח המרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי שליט"א מלך המשיח. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.

===קבלת הנשיאות של הרבי===
ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות [[קבלת הנשיאות של הרבי]]; ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.

בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224}}.

ימים ספורים לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?".

ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמא למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי.

=== התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח===
[[קובץ:פריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז (נואם)]]
[[התקשרות]]ו ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ואח"כ אל הרבי כאל ה[[מלך המשיח]], שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/917441/ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב{{אינפו}}]}}
. בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל [[התוועדות חסידית]] שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.

ר' אברהם סבר, כי כשם שבין [[י' שבט תש"י]] ל[[י' שבט תשי"א]], הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל [[אנ"ש]] מ[[ארץ הקודש]] ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.

ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.
[[קובץ:המכתב של אברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|הכרוזים שהפיץ הרב פריז בשנת תשכ"ה]]
לאור סברות אלו, החליט ר' אברהם להדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו לבשר לעולם שהרבי הוא מלך המשיח. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה. ב[[חודש סיון]] תשכ"ה הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך וב[[כ"ד סיוון]] הרבי ציווה על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.

לימים סיפר נכדו ר' [[לוי פריז]]: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום"{{הערה|1=הדברים נאמרו ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח, שנת תשע"א]}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת בשלח [[תשכ"ד]] הזכיר הרבי בשיחתו את העובדה שר' אברהם היה כותב אל [[הרבי הריי"צ]] שהוא משיח{{הערה|חלק זה מהשיחה הודפס בקובץ השני של [[צדיק למלך]] עמוד 68}}.

ב[[ערב יום כיפור]] [[תשכ"ח]] איחל הרב [[יוחנן גורדון]] לרבי שיתגלה "כמו שרוצה אברהם פאריז" כשמסביר ומספר שכשכיבדו את ר' אברהם לברך אמר שמסכים בתנאי שיוכל לומר "(ברשות) אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח" והרבי צחק למשמע הדברים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1N2Rm_poVNhcH6dL2QVcC5fbTVSpeC2o3/view יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר]}}. לפי גרסא אחרת ענה הרבי "אמן!"{{הערה|סיפורים חסידיים, [[ישראל אלפנביין]], הוצאת שבועון כפר חב"ד.}}.

===פטירתו===
ב[[תשעה באב]] [[תשכ"ח]] נסע ר' אברהם ל[[מערת המכפלה]], אף שחש קודם לכן חולשה וכאבים, וביקש "לעורר רחמים רבים על כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א", ולא ביקש על עצמו, כשחזר מהנסיעה לביתו התמוטט מאפיסת כוחות, ר' אברהם הועבר לבית הרפואה "אסף הרופא", חודש וחצי התייסר ביסורים קשים, אך ביקש שלא להודיע לרבי על מצבו כדי לא לגרום לרבי צער. גם בימיו האחרונים עסק ב'ופרצת', במאמר לזכרו שנכתב לאחר פטירתו בעיתון 'שערים' מספר הכותב: "סיפר לי החולה ששכב לידו באסף הרופא כיצד הניח עמו [[תפילין]], אותו חולה המשרת כסמל במשטרת בית דגן, התפעל מגבורה רוחנית זו". בימיו האחרונים התבטא באזני בתו מרת פסיא שתחי' ווולף ואמר לה שהוא מיצר על כך שכנראה לא יזכה לראות את [[בנין בית המקדש]], לאחר שזכה, תודה לה', לראות את [[המשיח]]{{הערה|כוונתו הייתה לרבי.}}. ביום שישי, ערב [[שבת סליחות]], [[כ' אלול]], חלה הדרדרות במצבו והוא איבד את הכרתו. ההודעה על מצבו הוברקה לארה"ב כדי להודיע לרבי. בנוסף באמצע ההתוועדות ניגש הרה"ח [[שמואל לוויטין]] לרבי וביקש ברכה עבור ר' אברהם, אולם הרבי לא הגיב על בקשתו. בשעת ההתוועדות ב[[ניו יורק]] יצאה כבר השבת ב[[ארץ הקודש]], ובאותה שעה החזיר נשמתו לבוראה.

נפטר במוצאי [[שבת סליחות]]{{הערה|חסידים קישרו זאת עם הלשון בפתיחת נוסח הסליחות של מוצאי שבת "אבד חסיד מן הארץ".}}, אור ל[[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ומנוחתו כבוד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] 'סגולה' ב[[פתח תקווה]].

==משפחתו==
* זוגתו, רבקה בילה - נפטרה י"ב חשוון תשכ"ז.
*בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר ט"ז מרחשון תשל"ו (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה כ"א חשוון תשס"ח. בנם, גרשון - נפטר ח' תמוז תשע"ח.
*בנו, ר' [[ברוך פריז]].
*בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי תשס"ד.
*בתו מרת חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' [[אפרים צבי לרר]]
*בתו מרת פסיה,נפטרה ו'
אב תשפד - בגיל 102, רעיית ר' [[אפרים וולף]].
*בתו מרת רחל, אלמנת ר' [[שניאור זלמן לוין]].
*בתו מרת טובה גיטה, אלמנת ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:אברהם פריז-ספר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'אחד היה אברהם']]
* '''אחד היה אברהם''' - ספר ביוגרפיה אודות ר' אברהם פריז, (נינו) ר' [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
* '''ארבעה חסידים''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]].
*'''חוש בהתקשרות לרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 139-144.

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/363.pdf קובץ 'חסידים איין משפחה']''' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמיתית. בהוצאת [[ועד "חיילי בית דוד"]].
* '''[http://chabad.info/blogs/חסיד-מה-השאיפה-שלך/ חסיד, מה השאיפה שלך?]''' - טורו של [[משיח פרידמן]], מתוך [[שבועון בית משיח]], פרשת במדבר תשע"ו {{בית משיח}} {{אינפו}}
*מנחם מענדל אורנשטיין, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf אברהם פאריז]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
* '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_8.html 'העיקר היא העשייה': מכתב מיוחד של ר' אברהם פאריז]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* '''[https://chabad.info/moshiach/1100673/ המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: פריז, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]

אברהם פריז

2024-08-10T17:45:29Z

777:

[[קובץ:פאריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז]]
הרב '''אברהם פריז''' ([[י"ד אדר ב']] [[תרמ"ט]] - [[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]]) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות ב[[ארצות הברית]], בא כוח ה[[מרכז לענייני חינוך]] ומבקר [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. וחסיד ה[[מקושר]] בלב ונפש ל[[רבותינו נשיאינו]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:כתיק לאברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב מהרבי משבט [[תשי"א]] - ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].]]
נולד ב[[פורים]] שנת [[תרמ"ט]], ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] לר' ברוך וזלטה פריז.

*

הייתה לו השתוקקות גדולה [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]], והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד ב[[ישיבה]], שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה. לאחר נישואיו התגורר ב[[ויטבסק]] שם הנחיל ל[[אנ"ש]] את ערכי ה[[חסידות]] והנהגותיה כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.

בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים{{הבהרה}}. ר' אברהם התגורר ב[[פתח תקווה]], ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר [[חלב]] וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרח"צ]] והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. בארצות הברית, עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות [[הרבי הריי"צ]], ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי שליט"א בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי שליט"א.

ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של [[בית המקדש]] במו ידיו.

בשנת [[תש"ט]], שלחו [[אדמו"ר הריי"צ]] לארץ הקודש, כבא כוח המרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי שליט"א מלך המשיח. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.

===קבלת הנשיאות של הרבי===
ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות [[קבלת הנשיאות של הרבי]]; ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.

בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224}}.

ימים ספורים לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?".

ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמא למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי.

=== התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח===
[[קובץ:פריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז (נואם)]]
[[התקשרות]]ו ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ואח"כ אל הרבי כאל ה[[מלך המשיח]], שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/917441/ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב{{אינפו}}]}}
. בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל [[התוועדות חסידית]] שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.

ר' אברהם סבר, כי כשם שבין [[י' שבט תש"י]] ל[[י' שבט תשי"א]], הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל [[אנ"ש]] מ[[ארץ הקודש]] ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.

ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.
[[קובץ:המכתב של אברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|הכרוזים שהפיץ הרב פריז בשנת תשכ"ה]]
לאור סברות אלו, החליט ר' אברהם להדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו לבשר לעולם שהרבי הוא מלך המשיח. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה. ב[[חודש סיון]] תשכ"ה הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך וב[[כ"ד סיוון]] הרבי ציווה על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.

לימים סיפר נכדו ר' [[לוי פריז]]: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום"{{הערה|1=הדברים נאמרו ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח, שנת תשע"א]}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת בשלח [[תשכ"ד]] הזכיר הרבי בשיחתו את העובדה שר' אברהם היה כותב אל [[הרבי הריי"צ]] שהוא משיח{{הערה|חלק זה מהשיחה הודפס בקובץ השני של [[צדיק למלך]] עמוד 68}}.

ב[[ערב יום כיפור]] [[תשכ"ח]] איחל הרב [[יוחנן גורדון]] לרבי שיתגלה "כמו שרוצה אברהם פאריז" כשמסביר ומספר שכשכיבדו את ר' אברהם לברך אמר שמסכים בתנאי שיוכל לומר "(ברשות) אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח" והרבי צחק למשמע הדברים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1N2Rm_poVNhcH6dL2QVcC5fbTVSpeC2o3/view יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר]}}. לפי גרסא אחרת ענה הרבי "אמן!"{{הערה|סיפורים חסידיים, [[ישראל אלפנביין]], הוצאת שבועון כפר חב"ד.}}.

===פטירתו===
ב[[תשעה באב]] [[תשכ"ח]] נסע ר' אברהם ל[[מערת המכפלה]], אף שחש קודם לכן חולשה וכאבים, וביקש "לעורר רחמים רבים על כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א", ולא ביקש על עצמו, כשחזר מהנסיעה לביתו התמוטט מאפיסת כוחות, ר' אברהם הועבר לבית הרפואה "אסף הרופא", חודש וחצי התייסר ביסורים קשים, אך ביקש שלא להודיע לרבי על מצבו כדי לא לגרום לרבי צער. גם בימיו האחרונים עסק ב'ופרצת', במאמר לזכרו שנכתב לאחר פטירתו בעיתון 'שערים' מספר הכותב: "סיפר לי החולה ששכב לידו באסף הרופא כיצד הניח עמו [[תפילין]], אותו חולה המשרת כסמל במשטרת בית דגן, התפעל מגבורה רוחנית זו". בימיו האחרונים התבטא באזני בתו מרת פסיא שתחי' ווולף ואמר לה שהוא מיצר על כך שכנראה לא יזכה לראות את [[בנין בית המקדש]], לאחר שזכה, תודה לה', לראות את [[המשיח]]{{הערה|כוונתו הייתה לרבי.}}. ביום שישי, ערב [[שבת סליחות]], [[כ' אלול]], חלה הדרדרות במצבו והוא איבד את הכרתו. ההודעה על מצבו הוברקה לארה"ב כדי להודיע לרבי. בנוסף באמצע ההתוועדות ניגש הרה"ח [[שמואל לוויטין]] לרבי וביקש ברכה עבור ר' אברהם, אולם הרבי לא הגיב על בקשתו. בשעת ההתוועדות ב[[ניו יורק]] יצאה כבר השבת ב[[ארץ הקודש]], ובאותה שעה החזיר נשמתו לבוראה.

נפטר במוצאי [[שבת סליחות]]{{הערה|חסידים קישרו זאת עם הלשון בפתיחת נוסח הסליחות של מוצאי שבת "אבד חסיד מן הארץ".}}, אור ל[[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ומנוחתו כבוד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] 'סגולה' ב[[פתח תקווה]].

==משפחתו==
* זוגתו, רבקה בילה - נפטרה י"ב חשוון תשכ"ז.
*בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר ט"ז מרחשון תשל"ו (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה כ"א חשוון תשס"ח. בנם, גרשון - נפטר ח' תמוז תשע"ח.
*בנו, ר' [[ברוך פריז]].
*בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי תשס"ד.
*בתו מרת חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' [[אפרים צבי לרר]]
*בתו מרת פסיה,נפטרה ו '
אב תשפד - בגיל 102, רעיית ר' [[אפרים וולף]].
*בתו מרת רחל, אלמנת ר' [[שניאור זלמן לוין]].
*בתו מרת טובה גיטה, אלמנת ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:אברהם פריז-ספר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'אחד היה אברהם']]
* '''אחד היה אברהם''' - ספר ביוגרפיה אודות ר' אברהם פריז, (נינו) ר' [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
* '''ארבעה חסידים''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]].
*'''חוש בהתקשרות לרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 139-144.

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/363.pdf קובץ 'חסידים איין משפחה']''' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמיתית. בהוצאת [[ועד "חיילי בית דוד"]].
* '''[http://chabad.info/blogs/חסיד-מה-השאיפה-שלך/ חסיד, מה השאיפה שלך?]''' - טורו של [[משיח פרידמן]], מתוך [[שבועון בית משיח]], פרשת במדבר תשע"ו {{בית משיח}} {{אינפו}}
*מנחם מענדל אורנשטיין, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf אברהם פאריז]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
* '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_8.html 'העיקר היא העשייה': מכתב מיוחד של ר' אברהם פאריז]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* '''[https://chabad.info/moshiach/1100673/ המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: פריז, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]

אברהם פריז

2024-08-10T17:44:23Z

777: /* משפחתו */

[[קובץ:פאריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז]]
הרב '''אברהם פריז''' ([[י"ד אדר ב']] [[תרמ"ט]] - [[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]]) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות ב[[ארצות הברית]], בא כוח ה[[מרכז לענייני חינוך]] ומבקר [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. וחסיד ה[[מקושר]] בלב ונפש ל[[רבותינו נשיאינו]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:כתיק לאברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב מהרבי משבט [[תשי"א]] - ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].]]
נולד ב[[פורים]] שנת [[תרמ"ט]], ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] לר' ברוך וזלטה פריז.

*

הייתה לו השתוקקות גדולה [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]], והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד ב[[ישיבה]], שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה. לאחר נישואיו התגורר ב[[ויטבסק]] שם הנחיל ל[[אנ"ש]] את ערכי ה[[חסידות]] והנהגותיה כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.

בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים{{הבהרה}}. ר' אברהם התגורר ב[[פתח תקווה]], ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר [[חלב]] וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרח"צ]] והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. בארצות הברית, עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות [[הרבי הריי"צ]], ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי שליט"א בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי שליט"א.

ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של [[בית המקדש]] במו ידיו.

בשנת [[תש"ט]], שלחו [[אדמו"ר הריי"צ]] לארץ הקודש, כבא כוח המרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי שליט"א מלך המשיח. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.

===קבלת הנשיאות של הרבי===
ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות [[קבלת הנשיאות של הרבי]]; ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.

בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224}}.

ימים ספורים לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?".

ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמא למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי.

=== התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח===
[[קובץ:פריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז (נואם)]]
[[התקשרות]]ו ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ואח"כ אל הרבי כאל ה[[מלך המשיח]], שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/917441/ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב{{אינפו}}]}}
. בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל [[התוועדות חסידית]] שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.

ר' אברהם סבר, כי כשם שבין [[י' שבט תש"י]] ל[[י' שבט תשי"א]], הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל [[אנ"ש]] מ[[ארץ הקודש]] ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.

ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.
[[קובץ:המכתב של אברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|הכרוזים שהפיץ הרב פריז בשנת תשכ"ה]]
לאור סברות אלו, החליט ר' אברהם להדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו לבשר לעולם שהרבי הוא מלך המשיח. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה. ב[[חודש סיון]] תשכ"ה הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך וב[[כ"ד סיוון]] הרבי ציווה על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.

לימים סיפר נכדו ר' [[לוי פריז]]: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום"{{הערה|1=הדברים נאמרו ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח, שנת תשע"א]}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת בשלח [[תשכ"ד]] הזכיר הרבי בשיחתו את העובדה שר' אברהם היה כותב אל [[הרבי הריי"צ]] שהוא משיח{{הערה|חלק זה מהשיחה הודפס בקובץ השני של [[צדיק למלך]] עמוד 68}}.

ב[[ערב יום כיפור]] [[תשכ"ח]] איחל הרב [[יוחנן גורדון]] לרבי שיתגלה "כמו שרוצה אברהם פאריז" כשמסביר ומספר שכשכיבדו את ר' אברהם לברך אמר שמסכים בתנאי שיוכל לומר "(ברשות) אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח" והרבי צחק למשמע הדברים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1N2Rm_poVNhcH6dL2QVcC5fbTVSpeC2o3/view יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר]}}. לפי גרסא אחרת ענה הרבי "אמן!"{{הערה|סיפורים חסידיים, [[ישראל אלפנביין]], הוצאת שבועון כפר חב"ד.}}.

===פטירתו===
ב[[תשעה באב]] [[תשכ"ח]] נסע ר' אברהם ל[[מערת המכפלה]], אף שחש קודם לכן חולשה וכאבים, וביקש "לעורר רחמים רבים על כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א", ולא ביקש על עצמו, כשחזר מהנסיעה לביתו התמוטט מאפיסת כוחות, ר' אברהם הועבר לבית הרפואה "אסף הרופא", חודש וחצי התייסר ביסורים קשים, אך ביקש שלא להודיע לרבי על מצבו כדי לא לגרום לרבי צער. גם בימיו האחרונים עסק ב'ופרצת', במאמר לזכרו שנכתב לאחר פטירתו בעיתון 'שערים' מספר הכותב: "סיפר לי החולה ששכב לידו באסף הרופא כיצד הניח עמו [[תפילין]], אותו חולה המשרת כסמל במשטרת בית דגן, התפעל מגבורה רוחנית זו". בימיו האחרונים התבטא באזני בתו מרת פסיא שתחי' ווולף ואמר לה שהוא מיצר על כך שכנראה לא יזכה לראות את [[בנין בית המקדש]], לאחר שזכה, תודה לה', לראות את [[המשיח]]{{הערה|כוונתו הייתה לרבי.}}. ביום שישי, ערב [[שבת סליחות]], [[כ' אלול]], חלה הדרדרות במצבו והוא איבד את הכרתו. ההודעה על מצבו הוברקה לארה"ב כדי להודיע לרבי. בנוסף באמצע ההתוועדות ניגש הרה"ח [[שמואל לוויטין]] לרבי וביקש ברכה עבור ר' אברהם, אולם הרבי לא הגיב על בקשתו. בשעת ההתוועדות ב[[ניו יורק]] יצאה כבר השבת ב[[ארץ הקודש]], ובאותה שעה החזיר נשמתו לבוראה.

נפטר במוצאי [[שבת סליחות]]{{הערה|חסידים קישרו זאת עם הלשון בפתיחת נוסח הסליחות של מוצאי שבת "אבד חסיד מן הארץ".}}, אור ל[[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ומנוחתו כבוד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] 'סגולה' ב[[פתח תקווה]].

==משפחתו==
* זוגתו, רבקה בילה - נפטרה י"ב חשוון תשכ"ז.
*בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר ט"ז מרחשון תשל"ו (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה כ"א חשוון תשס"ח. בנם, גרשון - נפטר ח' תמוז תשע"ח.
*בנו, ר' [[ברוך פריז]].
*בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי תשס"ד.
*בתו מרת חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' [[אפרים צבי לרר]]
*בתו מרת פסיה,נפטרה ו'אב תשפד - בגיל 102, רעיית ר' [[אפרים וולף]].
*בתו מרת רחל, אלמנת ר' [[שניאור זלמן לוין]].
*בתו מרת טובה גיטה, אלמנת ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:אברהם פריז-ספר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'אחד היה אברהם']]
* '''אחד היה אברהם''' - ספר ביוגרפיה אודות ר' אברהם פריז, (נינו) ר' [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
* '''ארבעה חסידים''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]].
*'''חוש בהתקשרות לרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 139-144.

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/363.pdf קובץ 'חסידים איין משפחה']''' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמיתית. בהוצאת [[ועד "חיילי בית דוד"]].
* '''[http://chabad.info/blogs/חסיד-מה-השאיפה-שלך/ חסיד, מה השאיפה שלך?]''' - טורו של [[משיח פרידמן]], מתוך [[שבועון בית משיח]], פרשת במדבר תשע"ו {{בית משיח}} {{אינפו}}
*מנחם מענדל אורנשטיין, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf אברהם פאריז]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
* '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_8.html 'העיקר היא העשייה': מכתב מיוחד של ר' אברהם פאריז]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* '''[https://chabad.info/moshiach/1100673/ המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: פריז, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]

חיים פרוס

2022-10-14T12:52:12Z

777:

{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב פרוס מכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי בבוסטון|ראו=[[חיים פרוס (בוסטון)]]}}
[[קובץ:פרוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]
הרב '''חיים פרוס''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963), הוא מרצה במכללת בית רבקה ומרבני בית ההוראה כפר חב"ד. מחבר הספרים: "ברכות הנהנין המבואר" ו"מים חיים" על הלכות טהרת המשפחה.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשכ"ג]] בריגא לטביה שהייתה תחת ברית המועצות באותם שנים, להוריו דובער והינדא פרוס.

בהיותו בגיל שנתיים עלו הוריו לישראל והתיישבו ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד במוסדות המקומיים.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[תומכי תמימים המרכית כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] במחיצת [[הרבי]].

לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו דבורה, בתו של הרב [[יעקב כץ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו בשכונת '[[השיכונים החדשים|השיכונים]]' ב[[כפר חב"ד]].

בעקבות בקשתו של הרבי [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] ולייסד שיעורי תורה, נסע ל[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] (שנת [[תשמ"ו]]) עם אברכים נוספים מ[[כפר חב"ד]] ל[[קריית אונו]] לדבר ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] על עניני החג. בעקבות אותו ביקור נוסדו שלושה שיעורים קבועים בבתי כנסת, המתקיימים מאז קרוב לשלושים שנה.
משנת תשמ"ח ועד תשס"ה שימש כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון ולאחרי זה בכפר חב"ד, כיהן כמגיד שיעור בשיעור א' ובהמשך בשיעור ב' ובהמשך בשיעור ג'. שימש גם כנושא ונותן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"ח]] ל[[תשס"ב]].

בשנת [[תשס"ו]] התמודד על רבנות קהילת חב"ד ב[[אלעד]] אך לא נבחר בהתמודדות מול הרבנים האחרים. בסיומה של אותה שנה החל לכהן כראש הישיבה החדשה שנפתחה במתחם [[ישיבת הבוכרים]] במשך 3 שנים{{דרוש מקור}}.

בנוסף לשיעורים הוותיקים מוסר הרב פרוס שיעורים קבועים בכל ימות השבוע, והרצאות [[הלכה]] בקהילות שונות.

הרב פרוס עוסק בהוראה שנים רבות ומשמש כמו"צ בבית הוראה בכפר חב"ד.

== ספריו ==
*סדר ברכות הנהנין המבואר, תשס"ז.
*מיים חיים הלכות טהרת המשפחה תשע"ה.
*חוברת - הלכות שבת תשע"ח.

==משפחתו==
*בנו, הרב אריה פרוס - [[שליח]] הרבי ב[[אשקלון]]
*בנו, יחיאל פרוס - רחובות
*חתנו, הרב ישראל גורביץ - [[שליח]] הרבי בקריית קריניצי [[רמת גן]].
*חתנו, הרב אברהם וולף - [[שליח]] הרבי ביישוב עדי, עמק יזרעאל
*חתנו, הרב אורי וילהלם - [[שליח]] הרבי ביבנה
*חתנו, הרב שייקה גורליק - שליח הרבי ב[[גדרה]]
*חתנו, הרב חיים קוט - [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - לוד]]
*בנו, הרב מנחם מענדל פרוס - שליח הרבי ב[[באר שבע]]
.בנו שלוימי פרוס - מדריך בתות"ל בני ברק
== קישורים חיצוניים ==
* משה בן חיים, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83142.html הרב חיים פרוס: "הליכה לערכאות - נגע שצריך לבער" ● מיוחד]''', ראיון עם הרב פרוס באתר [[חב"ד און ליין]], שבועות תשע"ד. {{בםך}}.
* הרב פרוס מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27754 מילה של חסיד]''' {{שטורעם}}
* לקט דיני חנוכה https://col.org.il/news/16197
* http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32475 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על נר חנוכה {{מיון רגיל: פרוס חיים}}
* http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=944 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על דיני מזוזה
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

חיים פרוס

2022-10-14T12:50:04Z

777:

{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב פרוס מכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי בבוסטון|ראו=[[חיים פרוס (בוסטון)]]}}
[[קובץ:פרוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]
הרב '''חיים פרוס''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963), הוא מרצה במכללת בית רבקה ומרבני בית ההוראה כפר חב"ד. מחבר הספרים: "ברכות הנהנין המבואר" ו"מים חיים" על הלכות טהרת המשפחה.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשכ"ג]] בריגא לטביה שהייתה תחת ברית המועצות באותם שנים, להוריו דובער והינדא פרוס.

בהיותו בגיל שנתיים עלו הוריו לישראל והתיישבו ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד במוסדות המקומיים.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[תומכי תמימים המרכית כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] במחיצת [[הרבי]].

לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו דבורה, בתו של הרב [[יעקב כץ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו בשכונת '[[השיכונים החדשים|השיכונים]]' ב[[כפר חב"ד]].

בעקבות בקשתו של הרבי [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] ולייסד שיעורי תורה, נסע ל[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] (שנת [[תשמ"ו]]) עם אברכים נוספים מ[[כפר חב"ד]] ל[[קריית אונו]] לדבר ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] על עניני החג. בעקבות אותו ביקור נוסדו שלושה שיעורים קבועים בבתי כנסת, המתקיימים מאז קרוב לשלושים שנה.
משנת תשמ"ח ועד תשס"ה שימש כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון ולאחרי זה בכפר חב"ד, כיהן כמגיד שיעור בשיעור א' ובהמשך בשיעור ב' ובהמשך בשיעור ג'. שימש גם כנושא ונותן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"ח]] ל[[תשס"ב]].

בשנת [[תשס"ו]] התמודד על רבנות קהילת חב"ד ב[[אלעד]] אך לא נבחר בהתמודדות מול הרבנים האחרים. בסיומה של אותה שנה החל לכהן כראש הישיבה החדשה שנפתחה במתחם [[ישיבת הבוכרים]] במשך 3 שנים{{דרוש מקור}}.

בנוסף לשיעורים הוותיקים מוסר הרב פרוס שיעורים קבועים בכל ימות השבוע, והרצאות [[הלכה]] בקהילות שונות.

הרב פרוס עוסק בהוראה שנים רבות ומשמש כמו"צ בבית הוראה בכפר חב"ד.

== ספריו ==
*סדר ברכות הנהנין המבואר, תשס"ז.
*מיים חיים הלכות טהרת המשפחה תשע"ה.
*חוברת - הלכות שבת תשע"ח.

==משפחתו==
*בנו, הרב אריה פרוס - [[שליח]] הרבי ב[[אשקלון]]
*בנו, יחיאל פרוס - רחובות
*חתנו, הרב ישראל גורביץ - [[שליח]] הרבי בקריית קריניצי [[רמת גן]].
*חתנו, הרב אברהם וולף - [[שליח]] הרבי ביישוב עדי, עמק יזרעאל
*חתנו, הרב אורי וילהלם - [[שליח]] הרבי ביבנה
*חתנו, הרב שייקה גורליק - שליח הרבי ב[[גדרה]]
*חתנו, הרב חיים קוט - [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - לוד]]
*בנו, הרב מנחם מענדל פרוס - שליח הרבי ב[[באר שבע]]
.בנו שלוימי פרוס מדריך בתות"ל בני ברק
== קישורים חיצוניים ==
* משה בן חיים, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83142.html הרב חיים פרוס: "הליכה לערכאות - נגע שצריך לבער" ● מיוחד]''', ראיון עם הרב פרוס באתר [[חב"ד און ליין]], שבועות תשע"ד. {{בםך}}.
* הרב פרוס מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27754 מילה של חסיד]''' {{שטורעם}}
* לקט דיני חנוכה https://col.org.il/news/16197
* http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32475 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על נר חנוכה {{מיון רגיל: פרוס חיים}}
* http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=944 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על דיני מזוזה
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

חיים פרוס

2022-10-12T16:42:58Z

777:

[[קובץ:פרוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב פרוס מכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי בבוסטון|ראו=[[חיים פרוס (בוסטון)]]}}
הרב '''חיים פרוס''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963), הוא מרצה במכללת בית רבקה ומרבני בית ההוראה כפר חב"ד. מחבר הספרים: "ברכות הנהנין המבואר" ו"מים חיים" על הלכות טהרת המשפחה.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשכ"ג]] בריגא לטביה שהייתה תחת ברית המועצות באותם שנים, להוריו דובער והינדא פרוס.

בהיותו בגיל שנתיים עלו הוריו לישראל והתיישבו ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד במוסדות המקומיים.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]] וישיבה גדולה ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] במחיצת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו דבורה, בתו של הרב [[יעקב כץ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו בשכונת '[[השיכונים החדשים|השיכונים]]' ב[[כפר חב"ד]].

בעקבות בקשתו של הרבי [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] ולייסד שיעורי תורה, נסע ל[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] (שנת [[תשמ"ו]]) עם אברכים נוספים מ[[כפר חב"ד]] ל[[קריית אונו]] לדבר ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] על עניני החג. בעקבות אותו ביקור נוסדו שלושה שיעורים קבועים בבתי כנסת, המתקיימים מאז קרוב לשלושים שנה.
משנת תשמ"ח ועד תשס"ה שימש כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון ולאחרי זה בכפר חב"ד, כיהן כמגיד שיעור בשיעור א' ובהמשך בשיעור ב' ובהמשך בשיעור ג'. שימש גם כנושא ונותן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"ח]] ל[[תשס"ב]].

בשנת [[תשס"ו]] התמודד על רבנות קהילת חב"ד ב[[אלעד]] אך לא נבחר בהתמודדות מול הרבנים האחרים. בסיומה של אותה שנה החל לכהן כראש הישיבה החדשה שנפתחה במתחם [[ישיבת הבוכרים]] במשך 3 שנים{{דרוש מקור}}.

בנוסף לשיעורים הוותיקים מוסר הרב פרוס שיעורים קבועים בכל ימות השבוע, והרצאות [[הלכה]] בקהילות שונות.

הרב חיים פרוס עוסק בהוראה שנים רבות ומשמש כמו"צ בבית הוראה בכפר חב"ד.

== ספריו ==
*סדר ברכות הנהנין המבואר, תשס"ז.
*מיים חיים הלכות טהרת המשפחה תשע"ה.
*חוברת - הלכות שבת תשע"ח.

==משפחתו==
*בנו, הרב אריה פרוס [[שליח]] הרבי ב[[אשקלון]]
*בנו, יחיאל פרוס רחובות
*חתנו, הרב ישראל גורביץ [[שליח]] הרבי בקריית קריניצי [[רמת גן]].
*חתנו, הרב אברהם וולף - [[שליח]] הרבי ביישוב עדי, עמק יזרעאל
*חתנו, הרב אורי וילהלם [[שליח]] הרבי ביבנה.
*חתנו, הרב שייקה גורליק שליח הרבי ב[[גדרה]]
*חתנו, הרב חיים שמעון נח קוט [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - לוד]]
* בנו, הרב מנחם מענדל פרוס, שליח הרבי ב[[באר שבע]].
בנו, הרב שלמה זלמן צבי ( שלוימי ) פרוס מכהן כמדריך בישיבת תומכי תמימים בני ברק

== קישורים חיצוניים ==
* משה בן חיים, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83142.html הרב חיים פרוס: "הליכה לערכאות - נגע שצריך לבער" ● מיוחד]''', ראיון עם הרב פרוס באתר [[חב"ד און ליין]], שבועות תשע"ד. {{בםך}}.
* הרב פרוס מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27754 מילה של חסיד]''' {{שטורעם}}
* לקט דיני חנוכה https://col.org.il/news/16197
* http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32475 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על נר חנוכה {{מיון רגיל: פרוס חיים}}
* http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=944 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על דיני מזוזה
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

חיים פרוס

2022-10-12T16:31:43Z

777:

[[קובץ:פרוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב פרוס מכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי בבוסטון|ראו=[[חיים פרוס (בוסטון)]]}}
הרב '''חיים פרוס''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963), הוא מרצה במכללת בית רבקה ומרבני בית ההוראה כפר חב"ד. מחבר הספרים: "ברכות הנהנין המבואר" ו"מים חיים" על הלכות טהרת המשפחה.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשכ"ג]] בריגא לטביה שהייתה תחת ברית המועצות באותם שנים, להוריו דובער והינדא פרוס.

בהיותו בגיל שנתיים עלו הוריו לישראל והתיישבו ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד במוסדות המקומיים.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]] וישיבה גדולה ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] במחיצת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו דבורה, בתו של הרב [[יעקב כץ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וקבע את מגוריו בשכונת '[[השיכונים החדשים|השיכונים]]' ב[[כפר חב"ד]].

בעקבות בקשתו של הרבי [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] ולייסד שיעורי תורה, נסע ל[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] (שנת [[תשמ"ו]]) עם אברכים נוספים מ[[כפר חב"ד]] ל[[קריית אונו]] לדבר ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] על עניני החג. בעקבות אותו ביקור נוסדו שלושה שיעורים קבועים בבתי כנסת, המתקיימים מאז קרוב לשלושים שנה.
משנת תשמ"ח ועד תשס"ה שימש כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון ולאחרי זה בכפר חב"ד, כיהן כמגיד שיעור בשיעור א' ובהמשך בשיעור ב' ובהמשך בשיעור ג'. שימש גם כנושא ונותן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"ח]] ל[[תשס"ב]].

בשנת [[תשס"ו]] התמודד על רבנות קהילת חב"ד ב[[אלעד]] אך לא נבחר בהתמודדות מול הרבנים האחרים. בסיומה של אותה שנה החל לכהן כראש הישיבה החדשה שנפתחה במתחם [[ישיבת הבוכרים]] במשך 3 שנים{{דרוש מקור}}.

בנוסף לשיעורים הוותיקים מוסר הרב פרוס שיעורים קבועים בכל ימות השבוע, והרצאות [[הלכה]] בקהילות שונות.

הרב חיים פרוס עוסק בהוראה שנים רבות ומשמש כמו"צ בבית הוראה בכפר חב"ד.

== ספריו ==
*סדר ברכות הנהנין המבואר, תשס"ז.
*מיים חיים הלכות טהרת המשפחה תשע"ה.
*חוברת - הלכות שבת תשע"ח.

==משפחתו==
*בנו, הרב אריה פרוס [[שליח]] הרבי ב[[אשקלון]]
*בנו, יחיאל פרוס רחובות
*חתנו, הרב ישראל גורביץ [[שליח]] הרבי בקריית קריניצי [[רמת גן]].
*חתנו, הרב אברהם וולף - [[שליח]] הרבי ביישוב עדי, עמק יזרעאל
*חתנו, הרב אורי וילהלם [[שליח]] הרבי ביבנה.
*חתנו, הרב שייקה גורליק שליח הרבי ב[[גדרה]]
*חתנו, הרב חיים שמעון נח קוט [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - לוד]]
* בנו, הרב מנחם מענדל פרוס, שליח הרבי ב[[באר שבע]].
בנו, הרב שלמה זלמן צבי ( שלוימי ) פרוס מכהן כמדריך בישיבת תות"ל בני ברק

== קישורים חיצוניים ==
* משה בן חיים, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83142.html הרב חיים פרוס: "הליכה לערכאות - נגע שצריך לבער" ● מיוחד]''', ראיון עם הרב פרוס באתר [[חב"ד און ליין]], שבועות תשע"ד. {{בםך}}.
* הרב פרוס מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27754 מילה של חסיד]''' {{שטורעם}}
* לקט דיני חנוכה https://col.org.il/news/16197
* http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32475 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על נר חנוכה {{מיון רגיל: פרוס חיים}}
* http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=944 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על דיני מזוזה
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

ראשון לציון

2022-10-12T16:29:27Z

777:

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=48
|מספר בתי חב"ד=27
|מספר משפחות בקהילה=130
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה 130 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] וקרוב ל-50 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר דאז מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ואברהם סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
{{עדכון}}
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-120 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת של קהילת חב"ד הצעירה (בית הכנסת הפועלים), בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי {{הבהרה}}.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים 49 שלוחים{{הערה|[https://chabad.info/news/810127/ השליח ה49 בעיר ראשון לציון!]{{אינפו}}}}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליח הרב אביעד רז. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: הרב חיים חדד.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי הרב דוד קפלן והרב אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל חדד.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]].
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}. בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי הרב לוי יצחק זילברשטרום.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
* הרב בנימין נחום זילברשטרום - מנהל מוסדות חינוך חב"ד בעיר.
* הרב מנחם מענדל דוברבסקי - שליח בשכונת השומר, ומנהל מוסדות משכן מנחם חב"ד ראשון לציון.
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר.
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח [[חב"ד לנוער]] במערב העיר.
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג
* הרב אברהמי מיידנצ'יק
* הרב [[שרון גושן]]

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2022-10-12T13:09:16Z

777:

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=48
|מספר בתי חב"ד=27
|מספר משפחות בקהילה=130
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה 130 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] וקרוב ל-50 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר דאז מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ואברהם סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
{{עדכון}}
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-120 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת של קהילת חב"ד הצעירה (מתנ"ס אברבנאל), בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי {{הבהרה}}.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים 49 שלוחים{{הערה|[https://chabad.info/news/810127/ השליח ה49 בעיר ראשון לציון!]{{אינפו}}}}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליח הרב אביעד רז. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: הרב חיים חדד.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי הרב דוד קפלן והרב אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל חדד.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]].
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}. בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי הרב לוי יצחק זילברשטרום.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
* הרב בנימין נחום זילברשטרום - מנהל מוסדות חינוך חב"ד בעיר.
* הרב מנחם מענדל דוברבסקי - שליח בשכונת השומר, ומנהל מוסדות משכן מנחם חב"ד ראשון לציון.
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר.
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח [[חב"ד לנוער]] במערב העיר.
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג
* הרב אברהמי מיידנצ'יק
* הרב [[שרון גושן]]

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

מרדכי צבי דוברבסקי

2022-10-12T12:48:49Z

777:

[[קובץ:דוברבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוברבסקי]]
הרב '''מרדכי צבי דוברווסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]] - 1954), הוא [[מרא דאתרא|רב קהילת]] [[חב"ד]] ב[[ראשון לציון]], וראש [[כולל]] "[[משכן מנחם]]" בעיר. הרב דוברווסקי הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צרפת]] ב[[כ"ד מנחם אב]] [[תשי"ד]], להוריו הרב דוב בער ולאה דוברבסקי.

למד ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בשנת תשל"ח נשלח על ידי הרבי, בקבוצה השלישית של השלוחים לארץ הקודש. שם [[נישואין|נשא]] את מרת חיה לאה לבית פלדמן.

שימש כ[[ר"מ]] מספר שנים בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

הרב דוברווסקי התמנה ל[[מרא דאתרא|רב קהילת]] [[חב"ד]] ב[[ראשון לציון]] לאחר שרב הקהילה הקודם, הרב [[משה צבי הלפרין]] נפטר.

עם התמנותו לרב הקהילה החל בפעילות ציבורית רחבה להתפתחות הקהילה ומוסדותיה, כשהוא יוצר קשרים עם ראש העיר וחברי המועצה.

ייסד את כולל "[[משכן מנחם]]", בית ספר חב"ד לבנות בעיר ועמותה העוזרת למשפחות נזקקות.

הרב דוברווסקי בעזרת בנו הרב מנחם מענדל מקיימים פעילות רחבה עם תושבי העיר, כינוסי ילדים ב[[חג]]ים ומועדים, [[יומי דפגרא]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות לציבור (כדוגמת [[י"ט כסלו]], [[ה' טבת]],[[י"א ניסן]] ו[[ג' תמוז]]).

== משפחתו ==
'''בניו:'''
*מנחם מענדל - ראשון לציון מנהל כולל [[משכן מנחם]] ושליח הרבי לשכונת השומר בראשון לציון.
*אורי - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חולון]].
*יעקב. [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חולון]].
*משה חיים.

'''חתניו:'''
*[[שניאור זלמן אשכנזי]] - ראשון לציון, רב [[בית הכנסת]] המרכזי בעיר.
*שלום דובער טייכטל.
* מנחם מענדל אקסלרוד - אור יהודה, מגיד שיעור בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה]].

==לקריאה נוספת==
*דוד אבשלום, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=15385 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}}

{{מיון רגיל: דוברבסקי מרדכי צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|דוברבסקי מרדכי צבי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]

[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)

2022-10-12T12:39:50Z

777:

[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום (עומד משמאל) ב[[חנוכת הבית]] של המבנה החדש של [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]]]]
הרב '''בנימין נחום זילברשטרום''' הוא מראשי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], מנהל [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], ומייסד ומנהל בית ה[[הוצאה לאור]] 'אשל' ו'ופרצת'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי אשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום עם רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בטקס המיתוג המחודש של [[ספריית אשל]]]]
נולד בירושלים ב[[ט' אייר]] לאביו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]].

בהגיעו לגיל חתונה נשא את רעייתו מרת בת שבע, בת הר' [[ישראל ליפסקר]].

לאחר החתונה שימש כמנהל של [[שבועון כפר חב"ד]], ובשנת [[תנש"א]] הקים בהוראתו הישירה של הרבי את [[ספריית אשל]], מתוך מטרה להדפיס ספרי איכות שיתאימו גם למגזרים שאינם נמנים על חסידי חב"ד, ויפיצו את מעיינות החסידות גם אליהם.

במסגרת פעילותה של הספריה ושל שבועון כפר חב"ד, הקים קווי הפצה ייעודיים לשבועונים ולספרים בכל רחבי אירופה וארצות הברית, והעניק שירות עיסקי במשך עשרות שנים לכל העיתונים הגדולים של ציבור שומרי התורה ומצוות.

בשנת [[תשנ"ה]] ייסד לזכר סבתה של רעייתו הגברת מלכה ליפסקר, את [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]] ב[[ראשון לציון]].

במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת [[תשע"ג]], פעל לתמיכתם של חסידי חב"ד בראשון לציון ברשימת ש"ס. ואף שימש כנציג חב"ד ברשימה.

==משפחתו==

*חתנו, ר' יעקב גולדברג.
*חתנו, ר' לוי יצחק הלפרין.
*בנו, ר' מנחם מענדל זילברשטרום - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].
*בנו, ר' לוי יצחק זילברשטרום, שליח בשכונת הרקפות ראשון לציון, ומחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' מאיר יעקב זילברשטרום- משגיח בישיבה גדולה מגדל העמק
*בנו, הת' יוסף ברוך זילברשטרום - יו"ר מטה 'WLCC' וכן חבר מטה לקו"ש ב[[תומכי תמימים לוד]]
{{מיון רגיל:זילברשטרום, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]