חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משיח שבכל דור

2020-09-06T18:46:27Z

77.138.5.120: /* זהותו של המשיח */

{{שכתוב|סגנון תורני}}
'''משיח שבכל דור''' הינו מונח המיוסד על דברי חז"ל, על כך שבכל דור ישנו אדם החי בזמן ה[[גלות]] הראוי במעלותיו להיות [[משיח]] ומחכה להוראת [[הקב"ה|ה']] ל[[גאולה|גאול]] את [[עם ישראל]] כמלך המשיח.

מדברי חז"ל מצינו למדים סמנים רבים בקשר לזהותו של אותו האדם הראוי להיות משיח ועפי"ז נהגו מבין היהודים לזהות מי מאנשי הדור הוא הראוי להיות משיח.

==מקור==
דמותו של מלך המשיח, כאדם שחי בדורו ומצפה לגאול את עם ישראל, מופיעה במקורות [[חז"ל]] מיד לאחר חורבן [[בית המקדש השני]]: {{ציטוט|תוכן=מעשה היה ביהודי אחד שהיה עומד, שגעתה פרתו לפניו. עבר ערבי אחד ושמע קולה, אמר לו יהודי יהודי, התר שורך והתר מחרשתך, שחרב בית המקדש. געתה פעם שניה, אמר לו יהודי יהודי, קשור שורך וקשור מחרשתך, שנולד מלך המשיח|מקור=תלמוד ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. מתורגם}}.

אין הכוונה בהכרח שאותו תינוק הוא המלך המשיח העתיד לגאול בפועל, אלא להורות שמיד עם החורבן העמיד [[הקדוש ברוך הוא]] אדם המוכן וראוי לגאול את ישראל מיד כאשר יזכו לכך.{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישעות משיחו העיון השני פרק א.}}.
על יסוד זה כתב רבי עובדיה מברטנורא{{הערה|בפרושו למגילת רות.}}: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל".
וכן בשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו".
בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}}: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי" ומכיוון שונה כתב הרד"ק{{הערה|בפירושו לתהלים פט, מח}} "בכל דור ודור יתאוה מי מזרע דוד שתהיה בימיו הישועה ויהיה הוא מלך המשיח".

כהוכחה לכך, כתב הרבי אל יהודי שתמה על ששמע מרב בית הכנסת שלו "אשר בכמה דורות, כולל גם [[דורנו]], חי איש המתאים על פי התכונה שלו, להיות [[משיח צדקנו]].. ובפרט בדורנו האחרון"{{הערה|לשון הרבי במכתב}} ש"מוכרח הדבר גם מנוסח ה'אני מאמין'.. "אחכה לו בכל יום שיבוא", שזה אפשרי רק באם כמה שנים לפני זה נולד ונתגדל"{{הערה|שם=כ"ח ניסן תשכ"ה|מכתב מתאריך כ"ח ניסן תשכ"ה, נדפס בקובץ התוועדות שי"ל לאחרון של פסח תש"פ}}. במקום אחר ביאר הרבי בקשר ללידת משיח מיד לאחר החורבן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ט דברים ע' 14.}}: שדבר זה מוכרח הוא כי מאחר שכשישראל עושין [[תשובה]] "מיד הן נגאלין"{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}} והרי משיח הוא ילוד אשה שימלוך על ישראל, בהכרח אם כן שמיד ברגע שלאחרי החורבן, יהיה אחד הראוי להיות משיח כדי שתוכל להיות הגאולה - "מיד" כשעושין תשובה".

ובאחד משיחותיו תיאר הרבי{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת [[פרשת תזריע מצורע]] [[תשנ"א]]}} {{ציטוטון|משיח נמצא בעולם בזמן ומקום הגלות, ובמצב של גלות, שסובל תחלואי הגלות, ומצפה בקוצר רוח ובכליון עיניים להתגלות (מההעלם בזמן ומצב הגלות), דמלך המשיח גואל את ישראל בגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי' גלות, כפסק דין [[הרמב"ם]] "יעמוד מלך מבית דוד וכו'}}.

==גדרו של המשיח שבכל דור==
היות ומלך המשיח כשיתגלה צריך שיתקיימו בו סימני המשיח כפי שכתבם [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א}} ממילא אותו אדם הראוי להיות משיח עליו להתאים לגדרים אלו. (אמנם, הגדרים והסימנים של [[בחזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]] עדיין לא התקיימו בו שלכן הוא רק 'ראוי' להיות משיח).

ולכן אותו אדם הראוי להיות משיח עליו להיות:
* מזרע דוד.{{הערה|שהרי המשיח הוא "מלך מבית דוד" (רמב"ם הלכות מלכים פרק יא).}}
* הוגה בתורה ועוסק במצוות.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת דברים [[תשמ"ח]] (הע' 69), "שמשיח ישנו בכל דור ודור, ולא עוד אלא שהוא כבר במצב שראוי לגאול תיכף ומיד את ישראל ("הוגה בתורה ועוסק במצוות וכו'" - רמב"ם הלכות מלכים ספי"א)"}}.
* שיהיה בו 'עניין' המלוכה.{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה" ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות. וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה... שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד". וכפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם רבינו הקדוש, רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא הסנהדרין, ורב נחמן שהיה מבית ראש הגולה, וראה שיחת שבת פרשת תולדות התוועדויות [[תשנ"ב]] כרך א עמוד 320 שמציאותו של משיח עומדת למלכות עוד לפני התגלותו וראה שם הערה 49 וראה גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב, "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.
* והוא נשיא הדור.{{הערה|ראה גם שיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ו]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א עמוד 344).}} ועל דרך [[רבי יהודה הנשיא]] שאמרו עליו שהוא היה משיח בימיו{{הערה|סנהדרין צח, ב.}} והוא העומד תחת וממלא מקום משה רבינו שעליו נאמר{{הערה|ראה שמות רבה פ"ב ו. זהר חלק א רנג, א. ועוד.}} "משה הוא [[יציאת מצרים|גואל ראשון]] הוא גואל אחרון". ועוד שכיוון שנשיא הדור הוא כולל [[נשמה|נשמות]] כל הדור "שהנשיא הוא הכל"{{הערה|פירוש [[רש"י]] במדבר כא, כא.}} הרי הוא כולל את כל [[ניצוץ משיח|ניצוצי משיח]] שבכל אחד מהדור והרי הוא משיח הכללי.{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 470 הערה 53.}}
* ולאחרי התגלות פנימיות התורה ו[[תורת החסידות]] נשיאי החסידות הם המשיח שבדור.{{הערה|ראה שדי חמד שם: "על פי זה כתבו גם כן תלמידי האריז"ל שבימיו היה האריז"ל משיח".}} בהוספה לכך שהוא הנשיא הנה מצד שייכותו ל[[יחידה שבתורה]] שעניינה גלוי היחידה הכללית ביאת המשיח הרי הוא משיח שבדור.{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 472 הערה 78.}}{{הערה|ראה הביאור בזה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf בקובץ גאולה ומשיח ב] (אותיות ב - ח).}}

==זהותו של המשיח==
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור, אין בזהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן.}}.

*הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}}: "מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש."

*ה[[שדי חמד]]{{הערה|פאת השדה מערכת האל"ף כלל ע'}}: "ובדרך הזה היה משוער אצלם בכל דור מי הוא.. רבינו הקדוש.. בדורו אמרו וידעו שהוא המוכן.. ועל פי זה כתבו גם כן תלמידי האריז"ל שבימיו היה האריז"ל. וכל זה הוא פשוט".

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל שבכל דור, שתלמידיהם ציפו לגאולה שלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה ב'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}.

כל נשיאי תורת החסידות היו ה'משיח שבדור' - [[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר מהר"ש]], [[אדמו"ר מוהרש"ב]], [[אדמו"ר מוהריי"צ]], עד ל[[רבי שליט"א]] שהוא לא רק 'משיח שבדור', אלא כבר התגלה כ'משיח צדקנו'.

===בדורנו===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
במכתב דלעיל{{הערה|שם=כ"ח ניסן תשכ"ה}} כותב הרבי שההכרח למציאות משיח בכל דור הוא "בפרט בדורנו".

בשיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א, מביא הרבי את דברי הגמרא על כך שהתלמידים זיהו את רבם כמשיח ומשליך את הדברים בנוגע אלינו: {{ציטוטון|ואנן (חסידים) נעני אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאינו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו".}}.

בשיחות אחרות{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת משפטים [[תשנ"ב]] (הע' 148), "שבראשי תיבות ד"מיד" נרמזים ג' התקופות השייכות לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ועל סדר הקרבה אלינו - משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק, דובער (שמו השני של כ"ק אדמו"ר)". ועל דרך זה גם בדבר מלכות שבת פרשת יתרו (הע' 96), ותצוה (הע' 81), תשנ"ב.}} מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} ש"מנחם שמו" - שמו של נשיא דורנו. ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם".}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

==ראו גם==
* [[מלך המשיח]]
* [[בחזקת משיח]]
* [[משיח ודאי]]
* [[ניצוץ משיח]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יששכר דוד קלויזנר]], '''משיח שבכל דור''', [[נחלת הר חב"ד]], [[תשנ"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 "משיח שבכל דור" ● סקירה תורנית] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מלך המשיח]]

משיח שבכל דור

2020-09-06T18:45:59Z

77.138.5.120: /* זהותו של המשיח */

{{שכתוב|סגנון תורני}}
'''משיח שבכל דור''' הינו מונח המיוסד על דברי חז"ל, על כך שבכל דור ישנו אדם החי בזמן ה[[גלות]] הראוי במעלותיו להיות [[משיח]] ומחכה להוראת [[הקב"ה|ה']] ל[[גאולה|גאול]] את [[עם ישראל]] כמלך המשיח.

מדברי חז"ל מצינו למדים סמנים רבים בקשר לזהותו של אותו האדם הראוי להיות משיח ועפי"ז נהגו מבין היהודים לזהות מי מאנשי הדור הוא הראוי להיות משיח.

==מקור==
דמותו של מלך המשיח, כאדם שחי בדורו ומצפה לגאול את עם ישראל, מופיעה במקורות [[חז"ל]] מיד לאחר חורבן [[בית המקדש השני]]: {{ציטוט|תוכן=מעשה היה ביהודי אחד שהיה עומד, שגעתה פרתו לפניו. עבר ערבי אחד ושמע קולה, אמר לו יהודי יהודי, התר שורך והתר מחרשתך, שחרב בית המקדש. געתה פעם שניה, אמר לו יהודי יהודי, קשור שורך וקשור מחרשתך, שנולד מלך המשיח|מקור=תלמוד ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. מתורגם}}.

אין הכוונה בהכרח שאותו תינוק הוא המלך המשיח העתיד לגאול בפועל, אלא להורות שמיד עם החורבן העמיד [[הקדוש ברוך הוא]] אדם המוכן וראוי לגאול את ישראל מיד כאשר יזכו לכך.{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישעות משיחו העיון השני פרק א.}}.
על יסוד זה כתב רבי עובדיה מברטנורא{{הערה|בפרושו למגילת רות.}}: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל".
וכן בשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו".
בפרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}}: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי" ומכיוון שונה כתב הרד"ק{{הערה|בפירושו לתהלים פט, מח}} "בכל דור ודור יתאוה מי מזרע דוד שתהיה בימיו הישועה ויהיה הוא מלך המשיח".

כהוכחה לכך, כתב הרבי אל יהודי שתמה על ששמע מרב בית הכנסת שלו "אשר בכמה דורות, כולל גם [[דורנו]], חי איש המתאים על פי התכונה שלו, להיות [[משיח צדקנו]].. ובפרט בדורנו האחרון"{{הערה|לשון הרבי במכתב}} ש"מוכרח הדבר גם מנוסח ה'אני מאמין'.. "אחכה לו בכל יום שיבוא", שזה אפשרי רק באם כמה שנים לפני זה נולד ונתגדל"{{הערה|שם=כ"ח ניסן תשכ"ה|מכתב מתאריך כ"ח ניסן תשכ"ה, נדפס בקובץ התוועדות שי"ל לאחרון של פסח תש"פ}}. במקום אחר ביאר הרבי בקשר ללידת משיח מיד לאחר החורבן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ט דברים ע' 14.}}: שדבר זה מוכרח הוא כי מאחר שכשישראל עושין [[תשובה]] "מיד הן נגאלין"{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}} והרי משיח הוא ילוד אשה שימלוך על ישראל, בהכרח אם כן שמיד ברגע שלאחרי החורבן, יהיה אחד הראוי להיות משיח כדי שתוכל להיות הגאולה - "מיד" כשעושין תשובה".

ובאחד משיחותיו תיאר הרבי{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת [[פרשת תזריע מצורע]] [[תשנ"א]]}} {{ציטוטון|משיח נמצא בעולם בזמן ומקום הגלות, ובמצב של גלות, שסובל תחלואי הגלות, ומצפה בקוצר רוח ובכליון עיניים להתגלות (מההעלם בזמן ומצב הגלות), דמלך המשיח גואל את ישראל בגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי' גלות, כפסק דין [[הרמב"ם]] "יעמוד מלך מבית דוד וכו'}}.

==גדרו של המשיח שבכל דור==
היות ומלך המשיח כשיתגלה צריך שיתקיימו בו סימני המשיח כפי שכתבם [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א}} ממילא אותו אדם הראוי להיות משיח עליו להתאים לגדרים אלו. (אמנם, הגדרים והסימנים של [[בחזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]] עדיין לא התקיימו בו שלכן הוא רק 'ראוי' להיות משיח).

ולכן אותו אדם הראוי להיות משיח עליו להיות:
* מזרע דוד.{{הערה|שהרי המשיח הוא "מלך מבית דוד" (רמב"ם הלכות מלכים פרק יא).}}
* הוגה בתורה ועוסק במצוות.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת דברים [[תשמ"ח]] (הע' 69), "שמשיח ישנו בכל דור ודור, ולא עוד אלא שהוא כבר במצב שראוי לגאול תיכף ומיד את ישראל ("הוגה בתורה ועוסק במצוות וכו'" - רמב"ם הלכות מלכים ספי"א)"}}.
* שיהיה בו 'עניין' המלוכה.{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה" ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות. וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה... שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד". וכפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם רבינו הקדוש, רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא הסנהדרין, ורב נחמן שהיה מבית ראש הגולה, וראה שיחת שבת פרשת תולדות התוועדויות [[תשנ"ב]] כרך א עמוד 320 שמציאותו של משיח עומדת למלכות עוד לפני התגלותו וראה שם הערה 49 וראה גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב, "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.
* והוא נשיא הדור.{{הערה|ראה גם שיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ו]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א עמוד 344).}} ועל דרך [[רבי יהודה הנשיא]] שאמרו עליו שהוא היה משיח בימיו{{הערה|סנהדרין צח, ב.}} והוא העומד תחת וממלא מקום משה רבינו שעליו נאמר{{הערה|ראה שמות רבה פ"ב ו. זהר חלק א רנג, א. ועוד.}} "משה הוא [[יציאת מצרים|גואל ראשון]] הוא גואל אחרון". ועוד שכיוון שנשיא הדור הוא כולל [[נשמה|נשמות]] כל הדור "שהנשיא הוא הכל"{{הערה|פירוש [[רש"י]] במדבר כא, כא.}} הרי הוא כולל את כל [[ניצוץ משיח|ניצוצי משיח]] שבכל אחד מהדור והרי הוא משיח הכללי.{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 470 הערה 53.}}
* ולאחרי התגלות פנימיות התורה ו[[תורת החסידות]] נשיאי החסידות הם המשיח שבדור.{{הערה|ראה שדי חמד שם: "על פי זה כתבו גם כן תלמידי האריז"ל שבימיו היה האריז"ל משיח".}} בהוספה לכך שהוא הנשיא הנה מצד שייכותו ל[[יחידה שבתורה]] שעניינה גלוי היחידה הכללית ביאת המשיח הרי הוא משיח שבדור.{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 472 הערה 78.}}{{הערה|ראה הביאור בזה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf בקובץ גאולה ומשיח ב] (אותיות ב - ח).}}

==זהותו של המשיח==
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור, אין בזהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן.}}.

*הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}}: "מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש."

*ה[[שדי חמד]]{{הערה|פאת השדה מערכת האל"ף כלל ע'}}: "ובדרך הזה היה משוער אצלם בכל דור מי הוא.. רבינו הקדוש.. בדורו אמרו וידעו שהוא המוכן.. ועל פי זה כתבו גם כן תלמידי האריז"ל שבימיו היה האריז"ל. וכל זה הוא פשוט".

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל שבכל דור, שתלמידיהם ציפו לגאולה שלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה ב'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}.

כל נשיאי תורת החסידות היו ה'משיח שבדור' - [[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר מהר"ש]], [[אדמו"ר מוהרש"ב]], [[אדמו"ר מוהריי"צ]], עד ל[[רבי]] שליט"א שהוא לא רק 'משיח שבדור', אלא כבר התגלה כ'משיח צדקנו'.

===בדורנו===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
במכתב דלעיל{{הערה|שם=כ"ח ניסן תשכ"ה}} כותב הרבי שההכרח למציאות משיח בכל דור הוא "בפרט בדורנו".

בשיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א, מביא הרבי את דברי הגמרא על כך שהתלמידים זיהו את רבם כמשיח ומשליך את הדברים בנוגע אלינו: {{ציטוטון|ואנן (חסידים) נעני אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאינו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו".}}.

בשיחות אחרות{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת משפטים [[תשנ"ב]] (הע' 148), "שבראשי תיבות ד"מיד" נרמזים ג' התקופות השייכות לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ועל סדר הקרבה אלינו - משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק, דובער (שמו השני של כ"ק אדמו"ר)". ועל דרך זה גם בדבר מלכות שבת פרשת יתרו (הע' 96), ותצוה (הע' 81), תשנ"ב.}} מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} ש"מנחם שמו" - שמו של נשיא דורנו. ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם".}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

==ראו גם==
* [[מלך המשיח]]
* [[בחזקת משיח]]
* [[משיח ודאי]]
* [[ניצוץ משיח]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יששכר דוד קלויזנר]], '''משיח שבכל דור''', [[נחלת הר חב"ד]], [[תשנ"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 "משיח שבכל דור" ● סקירה תורנית] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מלך המשיח]]

רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2020-08-31T13:37:09Z

77.138.5.120: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}
{{דמות
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]
|מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[אדמו"רי חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==ילדותו==
===לידתו===
אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ביום [[י"ב תמוז תר"מ]]. הוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".

במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.

===ילדותו וחינוכו===
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים.

בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]].

בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי , ובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]] וכדומה, משנה זאת החל מהפך בחייו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.

שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].

אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו.

את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].

בצעירותו היה [[אדמו"ר הריי"צ]] חוזר משניות בע"פ בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בע"פ היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין הבוחן]], עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]].

באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן.

===בר מצווה===

בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.

===צעירותו===
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.

בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.

מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]].

החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].

במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.

==מסעות הרבי הריי"צ בילדותו==
===[[מסע יאלטא]]===
{{ערך מורחב|מסע יאלטא}}
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.

===[[המסע למוזניקס (תרנ"א)]]===
{{ערך מורחב|המסע למוזניקס (תרנ"א)}}
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]].

===הנסיעה לאליווקא===
בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]].

==נישואיו==
===קישורי התנאים===
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.

התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].

עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.

===בין קישורי התנאים לחתונה===

ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}.

בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.

===החתונה===
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].

ביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ.

==מנהל תומכי תמימים==
מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.

בעת כהונת [[אדמו"ר הריי"צ]] כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וכמה פעמים שבהם נאסר או שהישיבה נסגרה.

ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].

ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.

במשך השנים היה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.

==פעולותיו למען יהודי רוסיה==
באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.

בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] עזר לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].

אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"ר הריי"צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.

בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.

==מאסריו==
===המאסר הראשון===
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109.}}.

[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט]]
===המאסר השני===
ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.

ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו"{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[אדמו"ר הצ"צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

===המאסר השלישי===
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

===המאסר הרביעי===
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

===המאסר החמישי===
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

===המאסר השישי===
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]
בקיץ שנת תר"פ, בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

===המאסר השביעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]

====רקע====
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

====המאסר====
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].

==עסקנותו בפולין==
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

==מסעותיו==
===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] היתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה ב[[פולין]] וב[[ליטא]] במשך שבועיים.

===ביקורו בארץ בישראל===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]}}

ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.

אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].

ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.
}}

אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].

שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}

===המסע לארצות הברית===
[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ]]
[[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}
לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].

הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].

ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].

במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

ב[[כ"ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.

ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.

ב[[י"ג כסלו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.

עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם ב[[בולטימור]] נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

ב[[כ"ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

ביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].

ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].

באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.

הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י"ט סיון]] [[תר"צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].

בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.

הביקור הסתיים ב[[כ"א תמוז]] [[תר"צ]], אז חזר הרבי ל[[פולין]].

===במלחמת העולם השניה===
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]
בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).

ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה ב[[אהבה]] עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
}}

ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].

==ארצות הברית==
[[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש]]
ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה.

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ו[[יראת שמים]] ובעבודת הכלל}}.

ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי‏]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].

[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]
ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".

ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] [[תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}.

===קבלת האזרחות===
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.

המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}}}}.

== אמריקה איז ניט אנדערש==
"אמריקה איז ניט אנדערש" [=אמריקה אינה שונה] היא אמרה ידועה של כ"ק [[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] כאשר הגיע ל[[ארה"ב]]

===מאחורי האמרה===

הרבי [[הריי"צ]] היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב נגד השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית [ראה בערך [[הרבי הריי"צ]]], והקים מחתרת ענקית של חסידים אשר פעלו במסירות נפש למען המשך קיומה של היהדות ברוסיה. רבים מהם נאסרו בעקבות כך.

כאשר הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב, בשנת ת"ש (1940). הוא מצא שם יהדות קרירה, שמנסה להידמות לחוקות הגויים ר"ל. כאשר ראו שהוא מתפלא ומנסה להמשיך את קיום היהדות גם באמריקה, ניסו להסביר לו שאמריקה שונה, ושאין שום סיכוי לבנות באמריקה את היהדות הישנה כפי שהכיר באירופה. אבל הרבי הכריז: "אמריקה אינה שונה!", ומשפט זה היה לססמה המובילה את פעילותו הגדולה של הרבי הריי"צ.

===בעקבות האמרה===

בעקבות פעילותו והתעקשותו להמשיך לשמור על הגחלת היהודית גם בארה"ב, החלו להיראות ברחאמריקה יהודים עטורי זקן, שומרי תורה ומצווות , נפתחו חיידריםרה וישיבות, ושלוחים מטעם הרבי הריי"צ יצאו לרחבי ארה"ב להפיץ את אור היהדות. מכאן בעצם החל מפעל השליחות הגדולה.

==הסתלקותו==
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.

אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.

==משפחתו==
* אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע.
* אמו, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]] נ"ע - אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* אשתו, הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] נ"ע.
* בתו, הרבנית [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].
* בתו, הרבנית [[חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].
* בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה בתאריך [[ב' תשרי]] [[תש"א]]{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מ[[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.

==חיבוריו==
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].
*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות ע"י מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-3 כרכים.
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים]] אהל יוסף יצחק.

==ראו גם==
*[[האוהל]]
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
*יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].

==קישורים חיצוניים==
{{טורים|מספר=2|תוכן=
===תולדות חיים===
;ילדות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}
;נישואין
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_90_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A5_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [["בית חב"ד"]].
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל]].
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%91/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]".
;בתקופת ה[[שואה]]
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}
;הביקור בארץ הקודש
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].
;הסתלקות
*'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}
*הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)

===שונות===
;ספריו
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג,
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}

;סיפורים
*נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}

;לדמותו
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%94/ מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]

}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] - [[תר"פ]] - [[י' בשבט]] - [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2020-08-31T13:34:32Z

77.138.5.120: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}
{{דמות
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]
|מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[אדמו"רי חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==ילדותו==
===לידתו===
אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ביום [[י"ב תמוז תר"מ]]. הוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".

במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.

===ילדותו וחינוכו===
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים.

בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]].

בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי , ובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]] וכדומה, משנה זאת החל מהפך בחייו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.

שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].

אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו.

את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].

בצעירותו היה [[אדמו"ר הריי"צ]] חוזר משניות בע"פ בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בע"פ היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין הבוחן]], עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]].

באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן.

===בר מצווה===

בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.

===צעירותו===
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.

בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.

מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]].

החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].

במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.

==מסעות הרבי הריי"צ בילדותו==
===[[מסע יאלטא]]===
{{ערך מורחב|מסע יאלטא}}
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.

===[[המסע למוזניקס (תרנ"א)]]===
{{ערך מורחב|המסע למוזניקס (תרנ"א)}}
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]].

===הנסיעה לאליווקא===
בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]].

==נישואיו==
===קישורי התנאים===
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.

התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].

עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.

===בין קישורי התנאים לחתונה===

ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}.

בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.

===החתונה===
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].

ביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ.

==מנהל תומכי תמימים==
מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.

בעת כהונת [[אדמו"ר הריי"צ]] כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וכמה פעמים שבהם נאסר או שהישיבה נסגרה.

ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].

ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.

במשך השנים היה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.

==פעולותיו למען יהודי רוסיה==
באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.

בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] עזר לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].

אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"ר הריי"צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.

בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.

==מאסריו==
===המאסר הראשון===
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109.}}.

[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט]]
===המאסר השני===
ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.

ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו"{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[אדמו"ר הצ"צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

===המאסר השלישי===
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

===המאסר הרביעי===
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

===המאסר החמישי===
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

===המאסר השישי===
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]
בקיץ שנת תר"פ, בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

===המאסר השביעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]

====רקע====
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

====המאסר====
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].

==עסקנותו בפולין==
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

==מסעותיו==
===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] היתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה ב[[פולין]] וב[[ליטא]] במשך שבועיים.

===ביקורו בארץ בישראל===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]}}

ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.

אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].

ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.
}}

אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].

שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}

===המסע לארצות הברית===
[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ]]
[[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}
לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].

הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].

ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].

במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

ב[[כ"ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.

ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.

ב[[י"ג כסלו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.

עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם ב[[בולטימור]] נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

ב[[כ"ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

ביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].

ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].

באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.

הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י"ט סיון]] [[תר"צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].

בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.

הביקור הסתיים ב[[כ"א תמוז]] [[תר"צ]], אז חזר הרבי ל[[פולין]].

===במלחמת העולם השניה===
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]
בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).

ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה ב[[אהבה]] עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
}}

ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].

==ארצות הברית==
[[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש]]
ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה.

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ו[[יראת שמים]] ובעבודת הכלל}}.

ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי‏]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].

[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]
ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".

ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] [[תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}.

===קבלת האזרחות===
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.

המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}}}}.

== אמריקה איז ניט אנדערש==
"אמריקה איז ניט אנדערש" [=אמריקה אינה שונה] היא אמרה ידועה של כ"ק [[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] כאשר הגיע ל[[ארה"ב]]

===מאחורי האמרה===

הרבי [[הריי"צ]] היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב נגד השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית [ראה בערך [[הרבי הריי"צ]]], והקים מחתרת ענקית של חסידים אשר פעלו במסירות נפש למען המשך קיומה של היהדות ברוסיה. רבים מהם נאסרו בעקבות כך.

כאשר הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב, בשנת ת"ש (1940). הוא מצא שם יהדות קרירה, שמנסה להידמות לחוקות הגויים ר"ל. כאשר ראו שהוא מתפלא ומנסה להמשיך את קיום היהדות גם באמריקה, ניסו להסביר לו שאמריקה שונה, ושאין שום סיכוי לבנות באמריקה את היהדות הישנה כפי שהכיר באירופה. אבל הרבי הכריז: "אמריקה אינה שונה!", ומשפט זה היה לססמה המובילה את פעילותו הגדולה של הרבי הריי"צ.

===בעקבות האמרה===

בעקבות פעילותו והתעקשותו להמשיך לשמור על הגחלת היהודית גם בארה"ב, החלו להיראות ברחאמריקה יהודים עטורי זקן, שומרי תורה ומצווות , נפתחו חיידריםרה וישיבות, ושלוחים מטעם הרבי הריי"צ יצאו לרחבי ארה"ב להפיץ את אור היהדות. מכאן בעצם החל מפעל השליחות הגדולה.

==הסתלקותו==
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.

אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.

==משפחתו==
* אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע.
* אמו, הרבנית [[שטערנא שרה]] נ"ע - אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* אשתו, הרבנית [[נחמה דינה]] נ"ע.
* בתו, הרבנית [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].
* בתו, הרבנית [[חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].
* בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה בתאריך [[ב' תשרי]] [[תש"א]]{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מ[[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.

==חיבוריו==
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].
*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות ע"י מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-3 כרכים.
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים]] אהל יוסף יצחק.

==ראו גם==
*[[האוהל]]
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
*יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].

==קישורים חיצוניים==
{{טורים|מספר=2|תוכן=
===תולדות חיים===
;ילדות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}
;נישואין
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_90_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A5_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [["בית חב"ד"]].
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל]].
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%91/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]".
;בתקופת ה[[שואה]]
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}
;הביקור בארץ הקודש
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].
;הסתלקות
*'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}
*הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)

===שונות===
;ספריו
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג,
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}

;סיפורים
*נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}

;לדמותו
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%94/ מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]

}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] - [[תר"פ]] - [[י' בשבט]] - [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

ראשון לציון

2020-08-30T17:36:27Z

77.138.5.120: /* ישיבה קטנה */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]],הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קרית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2020-08-30T17:34:45Z

77.138.5.120: /* ישיבה קטנה */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]],הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קרית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)]]. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב [[מנחם קעניג]], משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2020-08-30T17:33:47Z

77.138.5.120: /* ישיבה קטנה */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]],הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קרית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב [[מנחם קעניג]], משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2020-08-30T17:30:14Z

77.138.5.120: /* מבנה הישיבה */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]],הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קרית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב זלמן ניחסן פנחס נוטיק הרב שמעון ויצהנדלר הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב אלירן שלום
ראש הישיבה: הרב זלמן פלדמן משפיעים: הרב לוי דורון הרב שלום דובער טאלער יועץ הדרכה:הרב מנחם קעניג משגיח: הרב חי קלנגל.

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2020-08-30T17:28:49Z

77.138.5.120: /* מבנה הישיבה */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]],הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קרית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב זלמן ניחסן פנחס נוטיק הרב שמעון ויצהנדלר הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב אלירן שלום
ראש הישיבה: הרב זלמן פלדמן משפיעים: הרב לוי דורון הרב שלום דובער טאלער יועץ הדרכה:הרב מנחם קעניג משגיח: הרב חי קלנגל.

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2020-08-30T17:28:24Z

77.138.5.120: /* מבנה הישיבה */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]],הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב [[חיים אלתר בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קרית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב זלמן ניחסן פנחס נוטיק הרב שמעון ויצהנדלר הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב אלירן שלום
ראש הישיבה: הרב זלמן פלדמן משפיעים: הרב לוי דורון הרב שלום דובער טאלער יועץ הדרכה:הרב מנחם קעניג משגיח: הרב חי קלנגל.

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

אחי תמימים ראשון לציון

2020-08-30T16:07:03Z

77.138.5.120: /* הקמת וביסוס הישיבה */

[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' היתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

מאוחר יותר עברה הישיבה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שהתה עד לסגירתה בשנת [[ה'תשס"ה]].

==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין{{ש}}{{יישור טקסט|מרכז|'''ישיבת אחי תמימים חב"ד'''}}]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].

בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].

ב[[ח' באדר]] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק.

ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.

==לאחר פטירתו של הרב ברוק==

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשל"צ והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות.

== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[יהושע זליג פלדמן]]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

כשרבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל החלו בבניית בניין חדש (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד"). ב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]. כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים, והושלמה רק לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]] בערך. כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

==פעילות הישיבה==

הישיבה לא היתה מיועדת לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], סופרות סת"ם ועוד.

==ב[[כפר חב"ד]]==

בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].

בשנת [[תשמ"ב]] עברה הישיבה לכפר חב"ד.

בהמשך מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].

==הצוות בישיבה==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - [[משפיע]], מייסד, ומנהל רוחני
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - [[ראש ישיבה]] ו[[ר"מ]]
*הרב [[אלעזר ליפש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - [[ר"מ]]
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס נוישטט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני בשנים תשמ"ו-תשנ"ח ו[[ר"מ]].
*הרב [[אליעזר ברוד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אשר אייזנבך]] - [[משפיע]]
* הרב [[משה הורביץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
}}

;הנהלת הישיבה
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.
*הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל
*הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.
}}

==בוגרי הישיבה==
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]]
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]]
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]].

== גלריית תמונות ==
<gallery widths="150px" heights="150px" mode=packed>
קובץ:הכניסה לאחי תמימים ראשלצ.jpg|הכניסה לבניין הפנימיה
קובץ:הרב משה צבי הלפרין בשיעור.jpg|[[משה צבי הלפרין|הרב הלפרין]] במסירת שיעור בישיבה
קובץ:שיעור בישיבה.jpg|שיעור בישיבה
קובץ:אחי תמימים ראשלצ.jpg|חזית בניין ה[[זאל]]
קובץ:תמונה קבוצתית אחי תמימים.jpg|תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
קובץ:ספר אחי תמימים ראשון.jpg
קובץ:הזאל אחי תמימים.jpg|[[זאל]] הישיבה
קובץ:חדר האוכל אחי תמימים.jpg|חדר האוכל בישיבה
</gallery>

== קישורים חיצוניים ==
*מענדל אמיתי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/05/24-05-2018-22-56-11-%D7%92%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ישיבה של הרבי]''', קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]

אחי תמימים ראשון לציון

2020-08-30T16:06:38Z

77.138.5.120: /* לאחר פטירתו של הרב ברוק */

[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' היתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

מאוחר יותר עברה הישיבה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שהתה עד לסגירתה בשנת [[ה'תשס"ה]].

==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין{{ש}}{{יישור טקסט|מרכז|'''ישיבת אחי תמימים חב"ד'''}}]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].

בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].

ב[[ח' באדר]] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק.

ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.

==לאחר פטירתו של הרב ברוק==

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשל"צ והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות.

== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[יהושע זליג פלדמן]]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

כשרבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל החלו בבניית בניין חדש (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד"). ב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]. כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים, והושלמה רק לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]] בערך. כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

==פעילות הישיבה==

הישיבה לא היתה מיועדת לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], סופרות סת"ם ועוד.

==ב[[כפר חב"ד]]==

בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].

בשנת [[תשמ"ב]] עברה הישיבה לכפר חב"ד.

בהמשך מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].

==הצוות בישיבה==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - [[משפיע]], מייסד, ומנהל רוחני
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - [[ראש ישיבה]] ו[[ר"מ]]
*הרב [[אלעזר ליפש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - [[ר"מ]]
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס נוישטט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני בשנים תשמ"ו-תשנ"ח ו[[ר"מ]].
*הרב [[אליעזר ברוד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אשר אייזנבך]] - [[משפיע]]
* הרב [[משה הורביץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
}}

;הנהלת הישיבה
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.
*הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל
*הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.
}}

==בוגרי הישיבה==
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]]
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]]
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]].

== גלריית תמונות ==
<gallery widths="150px" heights="150px" mode=packed>
קובץ:הכניסה לאחי תמימים ראשלצ.jpg|הכניסה לבניין הפנימיה
קובץ:הרב משה צבי הלפרין בשיעור.jpg|[[משה צבי הלפרין|הרב הלפרין]] במסירת שיעור בישיבה
קובץ:שיעור בישיבה.jpg|שיעור בישיבה
קובץ:אחי תמימים ראשלצ.jpg|חזית בניין ה[[זאל]]
קובץ:תמונה קבוצתית אחי תמימים.jpg|תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
קובץ:ספר אחי תמימים ראשון.jpg
קובץ:הזאל אחי תמימים.jpg|[[זאל]] הישיבה
קובץ:חדר האוכל אחי תמימים.jpg|חדר האוכל בישיבה
</gallery>

== קישורים חיצוניים ==
*מענדל אמיתי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/05/24-05-2018-22-56-11-%D7%92%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ישיבה של הרבי]''', קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]

המגיד ממזריטש

2020-08-25T13:03:05Z

77.138.5.120: /* נשיא החסידות */

[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]
רבי '''דב בֶּער מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|שם=שנת לידתו}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר [[הסתלקות]] המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".

==שנות צעירותו==
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&hilite=e5b52346-8bc9-4fc6-99d5-46cd0008ec21&st=%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%AA%D7%A1%22%D7%93&pgnum=40 אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי [[אדמו"ר הריי"צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}.

אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).

רבי דובער [[נישואין|נשא]] את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כ[[מלמד]] ב[[מזריטש]], במקביל הוא החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בערים קוריץ ודובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר על חלום של [[אדמו"ר האמצעי]] בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.}}. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד לו ולרעייתו בנם ר' [[אברהם המלאך]].

==נשיא החסידות==
[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.

ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מב[[מזריטש]] בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).

המגיד מאד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו{{הערה|יש לציין שבשנת [[תקל"ז]] עלו לא"י כ-400 חסידים בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], גם [[אדה"ז]] חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראה בערך [[עליית החסידים]]}}.

בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה קשה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[י"ט כסלו]] [[תקל"ג]].

==תורתו==
מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שיחות קודש תשל"ה שיחת פרשת תצווה}}.

רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}.

יש אומרים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב [[שלום דובער לוין]], בפרקים הראשונים.}} שבבית מדרשו של המגיד למדו גם הרבה פסקי הלכות, ולא רק חסידות, כפי שרואים מכמה פעמים בהם כותב [[אדמו"ר הזקן]] בסגנון ממנו מובן כך{{הערה|ראה שם את ההוכחות.}}.

==עם [[אדמו"ר הזקן]]==
[[אדמו"ר הזקן]] הגיע לראשונה למגיד בשנת [[תקכ"ד]], לפני בואו התלבט אדמו"ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, ל[[וילנא]], או ל[[מעזריטש]], לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.

לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק{{הערה|היום יום עמ' ע"ח.}}, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו"ר הזקן, לתקופות ארוכות למגיד.

הקשר בין המגיד לאדמו"ר הזקן היה כבין אב לבן, [[אדמו"ר הזקן]] נהג לכנות את המגיד בשם 'האבא' או 'הרבי', מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו "זלמניו" או "ליטוואק" (מהעיר ליטא).

כאשר הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בפעם הראשונה למעזריטש קבע לו המגיד חברותא עם בנו רבי [[אברהם המלאך]] ללימוד חסידות, המגיד אמר שאדה"ז ילמד את ר' אברהם נגלה, אדה"ז תמיד היה מזיז את מחוגי השעון בלי שר' אברהם רואה כדי להגדיל את שעות לימוד החסידות.

בין השאר הורה המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ה[[שלחן ערוך הרב|שלחן ערוך]] שלו, הלכות בטעמיהן, ולהוסיף את דעות האחרונים.

בהיות אדמו"ר הזקן ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסר]] הגיע המגיד יחד עם ה[[בעש"ט]], לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת [[חסידות חב"ד]] ביתר שאת וביתר עוז.

מסופר כי באחד מ[[ראש השנה|ראשי השנה]] בהם שהה אדמו"ר הזקן במחיצת המגיד, הבחין המגיד כי אדמו"ר הזקן לא הגיע לשולחן, ולאחר שהתעכב זמן רב ושלח כמה מתלמדיו לחפשו. כשהגיעו התלמדים לבית הכנסת של המגיד ממנו נשמע קולו של אדמו"ר הזקן, נכנסו וראו את אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה אחוז [[דביקות]]{{הערה|דרכו של אדמו"ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס ל[[דביקות]] היה נופל ומתחיל להתגלגל}} ובידיו שני רגלי השולחן שעקר מתוך דבקותו ומנגן {{ציטוטון|מרכאות=כן|וידע כל פעול כי אתה פעלתו... וידע כל יצור כי אתה יצרתו... וידע כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה...}}{{הערה|קטע מתפילות יום [[ראש השנה]]}}. חזרו התלמדים למגיד וספרו את שראו, וענה המגיד {{ציטוטון|מרכאות=כן|ר' זלמניא הגיע כבר לדרגה נעלית כל כך, עד שלדומם הוא מכניס כוח להתבונן ולהכיר שהקב"ה פעלו...}}{{הערה|מכתב מ[[חסידות צ'ורטקוב|ר' ישראל מטשורטקוב]], מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - ערב ראש השנה תשע"ז}}

==ההתנגדות לחסידות בתקופתו==

בשנת [[תק"ל]] העידו בפני [[הגר"א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאד את ה[[מתנגדים]].}}.

בספר "[[בית רבי]]"{{הערה|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: '''"המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אע"פ שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו"ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] - הפטיר בהתפעלות: '''"היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערה|היינו [[רוסיא]]}}"'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"'''{{הערה|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.

==[[הסתלקות]]ו==
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של [[אדמו"ר הזקן]] ואמר לו: '''[[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו'''{{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן|המאסר בתקנ"ט]] ביום י"ט כסלו, בשנת [[תקנ"ט]] (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).}}. ובאותו יום - [[י"ט בכסלו]] [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] ([[אוקראינה]]){{הערה|ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות [[אדמו"ר הזקן]] וסה"ת [[אדמו"ר האמצעי]].}}.

ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו"ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזנא]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה [[אדמו"ר הזקן]] בפתק בו נכתב "ראשו כתם פז", דהיינו הטבלת הראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], אז אמר [[אדמו"ר הזקן]] שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!

===צוואתו===
ישנם לפחות שתי צוואות ידועים מהמגיד{{הערה|ספר התולדות - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.}}, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[זושא מאניפולי]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ו[[אדמו"ר הזקן]].

בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.

בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו"ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.

{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י{{הערה|כבוד תורתו נרו יאיר.}} פרטים שאוכל להראות את מכתבו ל[[|הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א ועוד.{{A}}
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו"ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}
=== שיפוץ הציון ===
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.

==תמונתו==
[[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|תמונת רבי שמואל סלנט, שזוהתה בטעות על ידי חוקר כתמונת הרב המגיד]]
כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת [[תש"ה]] טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו שהיתה זאת תמונתו של רבי [[שמואל סלנט]].

==משפחתו==
*אביו: רבי אברהם.
*אמו: הרבנית חוה.
*אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
* אחותו: אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
*בנו: רבי [[אברהם המלאך]], המכונה ברוסיא "הקדוש" וב[[פולין]] "המלאך", ובעל הספר "חסד לאברהם".
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.

==מתלמידיו==
{{טורים|מספר=2|תוכן=

*[[אדמו"ר הזקן]].
*ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].
*רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].
*רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]
*האחים - ר' [[זוסיא מאניפולי]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]].
*רבי [[אהרן מקרלין]].
*רבי [[שלמה מקרלין]].
*האחים - רבי [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]]. ורבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.
*רבי [[אשר צבי מאוסטרהא]], מחבר ספר מעיין החכמה.
*רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]]
*רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד.
*רבי [[יהודה לייב הכהן]]
*רבי [[יונה מפולוצק]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוזניץ]].
*רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ [[החוזה מלובלין]].
*ר' [[אברהם הרופא]]
*ר' [[אהרן גורדון]]
*רבי [[ברוך ממז'יבוז]]
*רבי אריה לייב [[הסבא משפולי]]
*ר' [[חיים וולפר]]
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
*רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]]
*רבי [[ישראל מפולוצק]]
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
*רבי [[עוזיאל מייזליש]]
*רבי [[צבי הירש מנדבורנא]]
}}

==ספריו==
המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שנכתבו על ידי תלמידיו:

*'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס בקוריץ, שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
*'''אור תורה''' - הודפס בקוריץ, שנת [[תקס"ב]]. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
* '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם ע"י תלמידו הגדול רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

==ראו גם==
*[[שלוש תנועות (ניגון)]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]].
*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 299-278.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - בהיברו בוקס.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס.
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=נפטר ב[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|2]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:מגידים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)

2020-08-24T18:51:48Z

77.138.5.120: /* קבלת הנשיאות */

{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הצמח צדק
|תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[י"ג ניסן תרכ"ו]]
|מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב [[שמואל קראוס]] בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ"ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו"ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה [[אדמו"ר הזקן]] מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י"א בתשרי]] [[תקנ"ג]] הכניסו [[אדמו"ר הזקן]] ללמוד ב'[[חיידר]]'.

בהיותו בגיל שמונה שנים הציע [[אדמו"ר הזקן]] לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך [[אדמו"ר האמצעי]] היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. [[אדמו"ר הזקן]] ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש"י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. [[אדמו"ר האמצעי]] שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. [[אדמו"ר הזקן]] קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.

עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו"ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא"ח]].

===חתונתו===
ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס"ג]], בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]. בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מחיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"{{הערה|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] ולרבי [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.

כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה שיגרשה. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - [[אדמו"ר הזקן]] שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו"ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל [[אדמו"ר הזקן]] ושטח בפניו את העניין.

ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך [[אדמו"ר הזקן]] את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערה|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.

בשנת [[תקס"ו]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק"ע]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.

ב[[מלחמת נפוליאון]] כש[[אדמו"ר הזקן]] ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן{{הערה|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מ[[אדמו"ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת [[תקע"ד]] עד שנת [[תקפ"ז]], התבודד ולמד בהתמדה.

==קבלת הנשיאות==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]], התקיימה אסיפה של זקני [[חסיד]]י חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב"ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ"ח]]. [[אדמו"ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם [[אדמו"ר האמצעי]] "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של [[אדמו"ר האמצעי]] שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.

בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו"ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו"ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו"ר האמצעי}}.

ביום שלישי, [[ג' סיון תקפ"ח]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] לבן אותם ירש מסבו [[אדמו"ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא"ח]] [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את [[אדמו"ר הזקן]] חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר [[אדמו"ר הזקן]] את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%94 סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.

==פעולותיו==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג]], [[שצעדרין]]}}

אדמו"ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.

בתקופת "[[גזירת הקנטוניסטים]]" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.

בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]] שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.

אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.

{{ערך מורחב|חשוב טוב יהיה טוב}}
אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם [[חשוב טוב יהיה טוב]], פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי|האדמו"ר השביעי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.

==התרת עגונות==
{{להשלים}}
[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] כדי אותם מעגינותם{{הערה|ראו גליון "[[האח]]" גליון 31 ואילך}} .

==הסתלקותו==

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערה|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].

בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחות, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק{{הערה|כיון ש[[אדמו"ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה}}{{דרוש מקור|לכלל הסיפור ובמיוחד לטענה ש"אריכות ימים אצל [[אדמו"ר הזקן]] היא לפחות של 90 שנה"}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ"ו נחלש מאד והזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהילים]] והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של [[י"ב בניסן]] [[תרכ"ו]] אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".

בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב"ד]], ניסן תשמ"ז, עמ' 68.}}.

לאחר הסתלקותו אירע האירוע של [[התפצלות חסידות חב"ד]], בה התפצלו ארבע מבניו של הצ"צ והקימו חצרות שונים ברוח [[חב"ד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציור המקורי]]
היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.

==משפחתו ותלמידיו==
===משפחתו===
לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

'''בניו'''
*בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
*בנו - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
*בנו - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
*בנו - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
*בנו - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"ץ מאוורוטש]].
*בנו - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
*בנו - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].

'''בנותיו'''
*בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
*בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנוביץ']] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק זלמנוביץ']].

===מתלמידיו===
* רבי [[הלל מפאריטש]]
* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה"תורת חסד"
* רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל "שער הכולל"
* רבי [[פרץ חן]]

==חיבוריו==
*'''[[צמח צדק (ספר)|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש"ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - "מנחם מענדל" ב[[גימטריה]] "צמח צדק".
*'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
*'''ביאורי הזוהר'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].
*'''ספר החקירה - דרך אמונה''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "[[מורה הנבוכים]]" של ה"[[רמב"ם]]", [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
*'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).
*'''[[אור התורה|ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
*'''אגרות קודש''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.
*'''יהל אור''' - על תהילים.

==ניגוניו==
[[תמונה:טוו.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו"ר הצמח]]
*[[ניגון אשרי איש]]
*[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]]
*[[ניגון דבקות (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]
*[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]
*[[ניגון ימין ה' רוממה]]
*[[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הצמח צדק''', הוצאת [[קה"ת]].
* [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*'''[://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו"ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הצמח צדק}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] - [[תקפ"ח]] - [[י"ג ניסן]] - [[תרכ"ו]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|5]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

גילה (ירושלים)

2020-08-09T06:07:48Z

77.138.5.120: /* בית חב"ד */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ: גילה2.jpg|מרכז|ללא מסגרת|ממוזער|240px]]
|כתובית=בית חב"ד
|עיר=גילה (ירושלים)
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=הרב [[הירש פרבר]]
|רב הקהילה=הרב [[שאול סילם]]
|[[משפיע]] הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעון, גני ילדים, מועדון צבאות ה', ת"ת לבנים, בי"ס לבנות
|שלוחים מרכזיים=הרב הירש פרבר, הרב ניצן שמחון, הרב בן ציון בקרמן
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-80
|ראו גם=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''גילה''' היא [[שכונה]] בדרום העיר [[ירושלים]] המונה כ32,000 תושבים.
[[קובץ: גילה12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירש פרבר]]
== קהילת חב"ד ==

קהילת [[חב"ד]] בגילה מונה כ-80 משפחות.

== בית חב"ד ==

בית חב"ד גילה הוקם ב[[י"ב בתמוז]] [[תשמ"ב]] על ידי שליח הרבי - הרב [[הירש פרבר]] ביחד עם קבוצת חסידי [[חב"ד]] עולים מ[[רוסיה]] ומ[[צרפת]].
מנהל הפעילות ב[[בית חב"ד]] הינו הרב ניצן שמחון.

ב[[תשמ"ח]] התקיימה הנחת אבן הפינה ל"מרכז חב"ד גילה" וב[[תשס"א]] נפתח הקומה הראשונה בבנין, המאכלס בתוכו את בית כנסת חב"ד.

בשנת [[תשס"ה]] הצטרף לשלוחים הרב [[בן ציון בקרמן]], המשמש כמשפיע קהילת חב"ד. באותו שנה נפתח סניף לבית חב"ד בקניון השוכן בשכונה.

בשנת [[תש"פ]] מונה באופן רשמי הרב [[שאול סילם]] למרא דאתרא ורב קהילת חב"ד, לאחר עשרים שנה בהם כיהן בתפקיד באופן לא רישמי.

== מוסדות חב"ד בשכונה ==
*בית כנסת "אוהל יוסף יצחק"
*בית כנסת חב"ד - קניון גילה
*מועדון [[צבאות ה']]
*מעון ילדים
*גני ילדים לבנים ולבנות
*[[בית חיה מושקא]] - בית ספר יסודי לבנות
*[[נער ישראל]] - [[תלמוד תורה]] לבנים

==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר בית חב"ד גילה]
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/22/467304765895.html ממלכה חב"דית בירושלים]''' כתבת תדמית על אימפריית מוסדות חב"ד המקומיים, מתוך [[שבועון בית משיח]]

[[קטגוריה:שכונות בירושלים|גילה]]

גילה (ירושלים)

2020-08-09T06:07:03Z

77.138.5.120: /* בית חב"ד */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ: גילה2.jpg|מרכז|ללא מסגרת|ממוזער|240px]]
|כתובית=בית חב"ד
|עיר=גילה (ירושלים)
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=הרב [[הירש פרבר]]
|רב הקהילה=הרב [[שאול סילם]]
|[[משפיע]] הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעון, גני ילדים, מועדון צבאות ה', ת"ת לבנים, בי"ס לבנות
|שלוחים מרכזיים=הרב הירש פרבר, הרב ניצן שמחון, הרב בן ציון בקרמן
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-80
|ראו גם=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''גילה''' היא [[שכונה]] בדרום העיר [[ירושלים]] המונה כ32,000 תושבים.
[[קובץ: גילה12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירש פרבר]]
== קהילת חב"ד ==

קהילת [[חב"ד]] בגילה מונה כ-80 משפחות.

== בית חב"ד ==

בית חב"ד גילה הוקם ב[[י"ב בתמוז]] [[תשמ"ב]] על ידי שליח הרבי - הרב [[הירש פרבר]] ביחד עם קבוצת חסידי [[חב"ד]] עולים מ[[רוסיה]] ומ[[צרפת]].
מנהל הפעילות ב[[בית חב"ד]] הינו הרב ניצן שמחון.

ב[[תשמ"ח]] התקיימה הנחת אבן הפינה ל"מרכז חב"ד גילה" וב[[תשס"א]] נפתח הקומה הראשונה בבנין, המאכלס בתוכו את בית כנסת חב"ד.

בשנת [[תשס"ה]] הצטרף לשלוחים הרב [[בן ציון בקרמן]], המשמש כמשפיע קהילת חב"ד. באותו שנה נפתח סניף לבית חב"ד בקניון השוכן בשכונה.

בשנת [[תש"פ]] מונה באופן רשמי הרב [[שאול סילם]] למרא דאתרא ורב קהילת חב"ד, לאחר שנים רבות בהם כיהן באופן לא רישמי.

== מוסדות חב"ד בשכונה ==
*בית כנסת "אוהל יוסף יצחק"
*בית כנסת חב"ד - קניון גילה
*מועדון [[צבאות ה']]
*מעון ילדים
*גני ילדים לבנים ולבנות
*[[בית חיה מושקא]] - בית ספר יסודי לבנות
*[[נער ישראל]] - [[תלמוד תורה]] לבנים

==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר בית חב"ד גילה]
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/22/467304765895.html ממלכה חב"דית בירושלים]''' כתבת תדמית על אימפריית מוסדות חב"ד המקומיים, מתוך [[שבועון בית משיח]]

[[קטגוריה:שכונות בירושלים|גילה]]

שלמה משה עמאר

2020-08-09T05:57:52Z

77.138.5.120: /* קשריו עם חב"ד */

{{דמות
|שם=הרב שלמה משה עמאר
|תמונה=[[תמונה:עמאר.jpg|250px]]
|כינוי=הראשון לציון, והרב הראשי ל[[ירושלים]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תש"ח]] (1948)
|מקום לידה=קזבלנקה, מרוקו
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=יעקב ניסן רוזנטל
|תלמידיו=שניאור זלמן רווח, ראש המכון למצוות התלויות בארץ
|חיבוריו=סדרת השו"ת "שמע שלמה", "כרם שלמה", ו"בארה של מרים"
|השתייכות=ספרדי-חרדי
}}
[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר בביקור ב-770]]
[[קובץ:עמאר ספר התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמאר מקבל את [[ספר התמימים]] מידי סנדר וילשנסקי]]
הרב '''שלמה משה עמאר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא רבה הראשי הספרדי של ירושלים, שכיהן גם כ[[הרבנות הראשית|ראשון לציון]] והרב הראשי לישראל לשעבר, ורב העיר [[תל אביב]]. נחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית-ספרדית, למעריץ נלהב של הרבי וידיד גדול של [[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] להוריו אליהו ומרים עמאר, ואת שנות ילדותו עשה במוסדות החינוך החב"דיים בעיר בהנהלתו של [[שלוחים]] של הרבי, הרב [[שלום איידלמן]] והרב [[שלמה מטוסוב]], ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית. בשנת [[תשכ"ב]] בהיותו בגיל ארבע עשרה, עלה יחד עם משפחתו לארץ, והשתקע בפרדס חנה.

בארץ, נכנס ללמוד בישיבת 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת 'שארית יוסף', ובשנת [[תשכ"ט]] בהיותו בגיל עשרים ואחד, התמנה לראשונה לתפקיד חינוכי, ומילא את מקומו של ראש ישיבת שלומי, הרב מסעוד ריוח.

באותה תקופה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מזל, ממנה נולדו לו 12 ילדים.

במקביל לעבודתו החינוכית, המשיך להשתלם בלימודיו, והוסמך לדיינות אצל אב בית הדין ב[[חיפה]] הרב [[יעקב ניסן רוזנטל]]. שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"ל]] קיבל תפקיד רבני כאחראי מחלקת הכשרות ב[[נהריה]], עבודה שהתאימה לו כמקביל לעבודתו החינוכית בשלומי, עקב הקירבה הגאוגרפית.

===קריירת הרבנות===
בשנת [[תשל"ג]] עבר להתגורר במושב מגדים הסמוך לעתלית שם התמנה כרב היישוב, ולאחר מכן התמנה כ[[משגיח]] בישיבת 'תורה והוראה' ב[[תל אביב]]. בשנים אלו, השלים את לימודי הרבנות שלו, והוסמך לכהן כרב עיר, וכן לעסוק בשחיטה.

בשנת [[תשמ"ב]] מונה כחבר בבית הדין הרבני ב[[צפת]], ולאחר מכן נדד בערים נוספות בארץ שם כיהן כחבר בבתי הדין הרבניים, ביניהם, בערים [[טבריה]], [[חיפה]], [[אשקלון]], [[באר שבע]] ו[[פתח תקוה]].

בתקופה בה כיהן כרב בבית הדין הרבני בפתח תקווה, קבע את מגוריו בשכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], ובמקביל לכהונתו כרב [[בית הכנסת]] הרי"ף שבשכונת מגוריו, הקדיש את רוב זמנו לעריכת ספרו "שמע שלמה".

בשנת [[תש"נ]] נבחר לכהן כדיין בבד"ץ "בית יוסף", ובשנים שלאחר מכן סייע בהקמת מערכת הכשרות של הבד"צ, וכן נתמנה לפוסק ראשי של המכון למצוות התלויות בארץ, שהוקם על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח.

בשנת [[תשס"ב]] נבחר לכהן כרבה הראשי של [[תל אביב]], והצליח לפעול שינויים רבים בתחום הכשרות, ושינה לטובה את פני מערכת הרבנות הפועל בעיר.

===הראשון לציון והרב הראשי לישראל===
בשנת [[תשס"ג]] התמודד לתפקיד [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]], וזכה ברוב קולות, והחל לכהן ברבנות הראשית יחד עם ידידו, הרב [[יונה יחיאל מצגר]] שהתמנה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.

בתקופת כהונתו כרב הראשי, עשה מסעות רבים לחיזוק היהדות בארץ ובתפוצות, וביקר פעמים רבות אצל שלוחי הרבי ברחבי העולם.

כבר בזמן כהונתו כרב הראשי, הפך הרב עמאר לאחד ממנהיגיה הבולטים של היהדות הספרדית-חרדית, ועם סיום כהונתו כרב הראשי והעברת התפקיד למחליפו בכהונה, נפטר הרב [[עובדיה יוסף]], ויש שרואים בו את ממלא מקומו.

===רבה הראשי של ירושלים===
לאחר סיום כהונתו בתפקיד הרב הראשי, המשיך להתגורר ב[[ירושלים]] ולעסוק בפסיקה הלכתית לבני הציבור הספרדי, במסירת שיעורים קבועים ובהדרכת בני העדה. לעיתים תכופות הוזמן לשאת נאומים בכנסים ועצרות, ונחשב לאחת מהדמוית התורניות הבכירות בציבור הספרדי.

בשלהי שנת [[תשע"ד]], ביוזמה משותפת של ראש העיר ניר ברקת ויו"ר סיעת 'הבית היהודי' מר נפתלי בנט, החל להתגבש הסכם על יציאה למערכת בחירות למשרת הרבנים הראשיים בירושלים לאחר שבמשך למעלה מעשור שנים לא אוישה המשרה בשל חילוקי דעות פוליטיים ועיכובים משפטיים.

ב[[כ"ז תשרי]] [[תשע"ה]], בסיום מערכת הבחירות בה התמודדו על משרת הרב הספרדי גם רבה של צפת הרב [[שמואל אליהו]] והרב חיים אמסלם, נבחר הרב עמאר על ידי 48 חברי ה[[גוף]] הבוחר ברוב של 28 קולות למשרת רבה הראשי הספרדי של [[ירושלים]] לצד מועמד [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] הרב אריה שטרן שהתמנה לכהן כרב הראשי האשכנזי.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:עמאר אלבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב במעמד הכתרת הרב יואל קפלן לרבה של אלבניה]]
[[קובץ:ספריה טולוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחנוכת ספריה בבית חב"ד בטולוז, צרפת]]
החינוך החם שהרב עמאר קיבל בצעירותו במוסדות חב"ד במרוקו, השפיעו רבות על המשך דרכו, וכן על הנהגותיו כגון לבישת כובע וטלית חב"ד, סירטוק וכיפת בד, וכן לאורך השנים הוא שומר על קשר מתמיד עם חסידי חב"ד ושלוחי הרבי בכל מקום שהוא מגיע.

את יחסו החם אל הרבי ולפועלה של תנועת חב"ד, ביטא פעמים רבות בביקורים במוסדות חב"ד, ובהשתתפות קבועה בכנסים שונים ובאירועים חגיגיים.

הרב כתב מבוא מיוחד לספר [[חב"ד במרוקו]] ולאחר שהספר יצא, הגיעה למשרדו משלחת ובה צאצאי הרב [[שלמה מטוסוב]] השליח למרוקו ומחבר הספר הרב [[שניאור זלמן ברגר]] והרב סיפר על התקופה בה למד בחב"ד במרוקו.
[[קובץ:חבד במרוקו הרב עמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה משה עמאר]] מקבל את הספר חב"ד במרוקו מידי בניו של הרב מטוסוב ומחבר הספר]]

כאשר נציג ארגון [[את"ה העולמי]] הגיש בשנת [[תשס"ה]] לרב עמאר את [[ספר התמימים]] חלק ג', ציין הרב עמאר בגאווה: "גם אני '[[תמים]]', הרי למדתי בישיבת חב"ד במרוקו"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=12308 הרב עמאר: "גם אני תמים"] {{אינפו}} - כ"ג [[סיוון]] תשס"ה.}}.

בשנת [[תשע"א]], ערך מסע מיוחד שנועד לעורר לתחיה את היהדות בארצות הבלקן, ולהכתיר את הרב יואל קפלן כרבה הראשי של יהדות אלבניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58623 הרב עמאר הכתיר את השליח לרבה הראשי של יהדות אלבניה] {{אינפו}} - ל' כסלו תשע"א.}}.

בשנת [[תשע"ב]] יצא בקריאה מיוחדת לכלל תושבי ישראל, והצטרף לבקשתו של הרבי לדאוג שכל ילד יהודי ישמע את [[עשרת הדיברות]] ב[[חג השבועות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69227 הרב עמאר מצטרף לקריאת הרבי] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ג]] ביקר בחצר הרבי ב-[[770]] יחד עם רעייתו, והתפלל להצלחתו בחייו האישיים ובהנהגת הכלל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76202 הרב עמאר ערך ביקור מרגש ב-770] {{אינפו}} - י"ד [[סיוון]] תשע"ג.}}.

===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===
;על הרבי
*{{ציטוטון|לשבת במקום אחד בברוקלין, ומכאן להנהיג את כל העולם, זה דבר שלא היה בהיסטוריה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63558 ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' בתמוז] - אתר שטורעם.}}.
*{{ציטוטון|אין לתאר את קדושתו של הרבי, מצודתו פרוסה על פני כל העולם כולו}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=76611 הרב עמאר ב[[התוועדות]] י"ב-י"ג תמוז תשע"ג] - אתר col.}}.
*{{ציטוטון|הקים עולה של תורה בכל פינות תבל. זרע זרעים שהיום קוצרים את פירותיהם. בזכותו יש כיום מאות אלפי בעלי תשובה}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=139&CategoryID=238 דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד].}}.
*{{ציטוטון|נשא על כתפיו את העול של הדור כולו במשך למעלה מיובל שנים}}{{הערה|דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.}}.
*{{ציטוטון|יד ה' הייתה עליו לתת לו עוז ותעצומות והתרוממות רוח שלא שמענו כדוגמתה}}{{הערה|דברים שנשא לכבוד חגיגה שנערכה על ידי ישיבת חב"ד בטבריה, ג' תמוז תשע"א.}}.

;על השלוחים
*{{ציטוטון|מסירות נפשם של השלוחים שומרת עליהם וילדיהם}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62535 מנאומו של הרב עמאר בכנס למנהלי גרעיניים תורניים] {{אינפו}} - ה' תמוז תשע"א}}.
*{{ציטוטון|פעולותיה של התנועה הזאת. תורה ופעילות שאין להם אח ורע. אני עושה כל שביכולתי כדי לתמוך ולסייע בפעולות האלו}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=139&CategoryID=238 דבריו באתר צעירי אגודת חב"ד].}}.

==משפחתו==
בתו יהודית רחל נישאה לרב עובדיה יוסף (הנכד), ראש ישיבת חזון עובדיה, ובנו של הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]].

==כתביו==
*סדרת השו"ת '''"שמע שלמה"''' (7 כרכים), '''"כרם שלמה"''' (2 כרכים), ו'''"בארה של מרים"''' (על שם אמו) - עוסק בענייני [[כשרות]].
*'''ברכת אליהו''' - דרשות לפרשת השבוע.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|101310|הרב עמאר: הרבי שם דגש מיוחד על השליחות במרוקו ● בלעדי||ח' כסלו תשע"ז}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63558 ראיון וידאו עם הרב עמאר לרגל ג' תמוז תשע"ג]''' {{וידאו}} - אתר שטורעם
*'''[https://col.org.il/news/114710 הרב עמאר על חג הגאולה י"ט כסלו]'''
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/1433sh1237.pdf ראיון עם הרב עמאר לקראת יום כיפור]''' במדור 'חיים יהודיים' בגליון '[[שיחת השבוע]]' 1237, ט' [[תשרי]] תשע"א
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21508 הרב עמאר מציין על המסירות נפש של ר' שלום איידלמן]
{{סדרה|הקודם=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|הבא=הרב [[יצחק יוסף]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשע"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[שלום משאש]]|הבא=-|רשימה=[[ירושלים|רבה הספרדי של ירושלים]]|שנה=החל מ[[כ"ה תשרי]] [[תשע"ה]]}}
*'''באהבתה ישגה תמיד''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:עמאר משה שלמה}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

שמואל אליהו

2020-08-04T20:25:10Z

77.138.5.120: /* ביוגרפיה */

[[קובץ:שמואל אליהו.png|ממוזער|הרב אליהו]]
הרב '''שמואל אליהו''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1956) הוא רב העיר [[צפת]], בנו של הרב [[מרדכי אליהו]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]], חבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות וידיד [[חב"ד]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:הרב שמואל אליהו.png|ממוזער|משתתף באירוע של [[אסנט]] בצפת]]
הרב שמואל אליהו נולד ב[[כ"ה בכסלו]] [[תשי"ז]] לאביו, הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואמו צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות בגיל 23. לאחר מכן השלים לימודי רבנות עיר ודיינות במכון אריאל שב[[ירושלים]] עד למינויו כרב העיירה שלומי בגיל 29. לאחר כשלוש שנים התמנה לרב העיר [[צפת]].

מספר שנים לאחר מכן נבחר הרב אליהו לחבר במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. מאז נבחר כמה פעמים ברציפות למועצה והוא מהוותיקים שבין חבריה. בתפקידיו ברבנות עסק בפיתוח הכשרויות המקומיות ברחבי הארץ וערך את קובץ נוהלי ה[[כשרות]] של הרבנות הראשית יחד עם הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ורבה האשכנזי של צפת.

בשנים [[תשס"ג]] ו[[תשע"ג]] התמודד לתפקיד [[הראשון לציון]] והפסיד, בשנת [[תשע"ה]] התמודד על תפקיד רבה הספרדי של [[ירושלים]] והפסיד.

עוסק רבות בשאלות בהלכה, רבים פונים אליו בשאלותיהם, בימים רביעי ושישי עונה לשאלות מאזינים ברדיו גלי ישראל.

נחשב לממשיך דרכו של אביו במספר עניינים.

==עמדותיו==
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|עם שותפו ברבנות העיר צפת, הרב [[לוי ביסטריצקי]].]]
בזמן [[תכנית ההתנתקות]] שהה הרב אליהו בגוש קטיף והביע בפומבי את התנגדותו לתוכנית., כי אין היתר הלכתי לפינוי יהודים מבתיהם כפי שקבע [[הרבי]] ואף הורה בפומבי לסרב פקודה לחיילים שנדרש מהם להשתתף בתוכנית

מתנגד בחריפות למכירת והשכרת דירות בארץ ישראל לגויים, משום לא תחנם, מספר פוליטיקאים תקפו אותו בעקבות כך, ואף נשאו למנוע ממנו להתמודד לרבנות הראשית, אך הוא נשאר תקיף בעמדתו.

היה ממיעוט הרבנים ב{{ה|ציונות הדתית}} שהשתתפו ב[[עצרת המיליון]].

==יחסיו עם חב"ד==
מפאת קשריו החמים של אביו, הרב [[מרדכי אליהו]] עם הרבי, זכה אף הוא לקשר עם הרבי, כך נכח ביחידות המפורסמת של אביו אצל הרבי בשנת [[תשנ"ב]], באחד מהפעמים זכה לענות לשיחת טלפון מהרבי, שיועדה לאביו.

כרב העיר צפת, נמצא ביחסים חמים וקרובים עם הקהילה ורבניה. ילדיו למדו במוסדות חב"ד בעיר, משתתף בחלק מכינוסי הקהילה, בוחן את תלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] ו[[ישיבת חנוך לנער]], ומשתף פעולה עם הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] בהנהגת העיר ובענייני הכשרות.

משתתף באופן קבוע בכינוסים חב"דיים ארציים, מסייר במוסדות חב"ד בכל הארץ ואף נוסע מידי פעם לכינוס השלוחים העולמי.

ידוע כדוגל בדעות הרבי במיוחד בענייני [[שלמות הארץ]].

==משפחתו==
*אשתו, הרבנית טובה - מנהלת מדרשת 'תכלת' בצפת ומפיקת סרטים תורניים לילדים.
*בנו הרב עמיחי - יו"ר איגוד רבני הקהילות.
*בנו הרב אריאל - שימש רב צבאי ב"נצח יהודה" ועורך את כתבי אביו.
*בנו הרב אלעד - רב בית הכנסת "אור החיים הקדוש" בגדרה ומנהל את הגרעין תורני "אורי גדרה".
*בנו ישי - מפיק ברדיו גלי צה"ל.

==ספריו==
* '''אביהם של ישראל''' - לקט סיפורים לפי סדר מסילת ישרים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך השנה לפטירת אביו, ח' כרכים
* '''אביהם של ישראל''' - על התורה - אוצר דברי תורה על סדר פרשיות השבוע, סיפורים שסיפר אביו וסיפורים על אביו, בעריכת שחר שמואל ששון, ה' כרכים
* '''אוהבם של ישראל''' - חלק א' - סיפורים שסופרו על הבבא סאלי מפי הרב מרדכי אליהו ואחרים. חלק ב' - סיפורים שסופרו על חכם מנחם מנשה. הספר יצא בעילום שם.
* '''טוב להודות''' - הלכות, תשובות ודרשות ליום העצמאות וליום ירושלים. בספר גם מאמרים מאביו. נערך על ידי הרב משה עמיאל, ה'תשע"ו
* '''חוברת שאלות של חיים''' - קובץ מאמרים ומדרשים על העניינים שלאחר המוות
* '''חוברת למה בית מקדש''' - מאמרים בענייני בית המקדש, נכתבה בעילום שם
* '''קול צופייך''' - עלון שבועי בענייני פרשת שבוע, הלכה ואקטואליה, סיפורים ושו"ת סמס, בהמשך לעלון השבועי של אביו
* '''שפתי תפתח''' - סידור קול אליהו - סידור לתלמידים עם הלכות בתוספת פירוש רעיוני, לספרדים ואשכנזים, ירושלים ה'תשע"א
* '''פרי עץ הדר''' - סדר לימוד לט"ו בשבט. הוצאת פרסומי ישראל ושות'
* '''הגדה של פסח קוראי שמו''' - מאמרים אמונים והלכתיים סביב חג הפסח וההגדה לאור הגאולה.
* '''הנבואה''' - נבואות שמתגשמות בדור הגאולה, כולל נתונים סטטיסטיים והמחשות ממש של הנבואות.
בנוסף, ערך רבים מספרי אביו.

{{מיון רגיל:אליהו, שמואל}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]