חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אפרים וולף

2024-09-02T13:36:37Z

765433456: דברים שאין לכותבם

[[קובץ:אפרים_וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]
הרב '''אפרים וואלף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]) היה בא כוחו של הרבי ב[[ארץ הקודש]], כיהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], שימש כמנהלה הראשי של [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל]], יו"ר [[המרכז לעניני חינוך|המרכז לעינייני חינוך]], [[הוצאת ספרים קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]] בארץ הקודש. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בישראל. הרבי התבטא עליו: "האיש שלי בארץ ישראל הוא אפרים וולף".

==תולדות חייו==
[[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]
נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ובריינדל (ברטא) וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.
אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.

בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד.

===בישיבה===
בשנת [[תרצ"ג]], עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.

לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי"צ.

בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה.

===בארץ ישראל===
מ[[אטוואצק]] נסע ר' אפרים ל[[ווילנה]], שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.

כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.

===נישואיו===
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה (- נפטרה בשבת קודש, שבת חזון, ו' מנחם אב ה'תשפ"ד - בגיל 101). ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.

בראש חודש אדר תש"א בא בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא את גב' פסיה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו.

===הפצת בשורת הגאולה===
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם ידידו מהישיבה הרב [[משה אשכנזי]].

כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לענייניו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.

===עסקנות הכלל===
[[קובץ:אפרים וולף זלמן שזר.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים וולף עם [[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|זלמן שז"ר]] {{אינפו}}]]
בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד, ובשנים הבאות התמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.

היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מדי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד.

==מנהל תומכי תמימים המרכזית==
[[קובץ:אפרים וולף בנימין גורודצקי אליעזר קרסיק פנחס אלטהויז.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב אפרים וולף, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורודצקי]] והרב [[אליעזר קרסיק]]<nowiki/>והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פנחס אלטהויז]] עם אורחים בישיבה. {{אינפו}}]]
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ.

במסגרת ניהול תומכי תמימים המרכזית ניהל שורת מוסדות חב"דיים (חלקם רק במשך שנים מסויימות):
*[[תומכי תמימים לוד]]
*[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*[[כולל אברכים כפר חב"ד]]
*[[כולל אברכים נחלת הר חב"ד]]
*[[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קובץ:אפרים וולף זושא וילימובסקי בית ספר למלאכה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב אפרים וולף והרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילימובסקי]] בבית ספר למלאכה כפר חב"ד {{אינפו}}]]
*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה חב"ד לוד]]

מדי שנה היה נוסע לרבי ל[[י"ט כסלו]] ומעביר לרבי ולרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] דיווח על ביצוע ההוראות והמשימות שהרבי הורה לו לבצע, אז גם היה מקבל הוראות נוספות לשנה הבאה{{הערה| [https://yoslbloy.info/?p=126 חייל בדור השביעי – יוסל בלוי – סיפור חיי פרק שישי ת.ד. 46 לוד].}}.

מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה, במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.

ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת ביקשו התמימים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו, כדי שיחוש את מה שהם חשים.

על רשת המוסדות המפוארים ניצח במשך כיובל שנים.

בשנת [[תשמ"ז]] הרבי הוריד את הנשיאות מישיבת תומכי תמימים המרכזית בגלל ניסיון של הנהלת הישיבה לקחת תקציב ממקור המתנגד לרבי{{הערה|[https://yoslbloy.info/?p=126 ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.]}}.

==יו"ר אגודת חסידי חב"ד==
היה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]].

קודמו בתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד היה הרב [[אליעזר קרסיק]] ולאחר פטירתו בשנת תש"כ ופטירת חבר הנהלת אגו"ח ר' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תשכ"ג]], ניהול אגודת חסידי חב"ד הועברה לרב אפרים וולף.

במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת. בפעילות זו עבד בשיתוף פעולה בתחילה עם ראשי אגודת חסידי חב"ד הרב אליעזר קרסיק, הרב פנחס אלטהויז והרב משה גוראריה, ובתקופה אחרת, פעל להתפתחות המוסדות והתיישבות חב"ד יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק בתפקידיו כיו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד. כך גם הרב וולף פעל רבות במבצעי הרבי בשיתוף פעולה עם יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל ליבוב.

==פטירתו==
הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]], וכיום מן הצד השני קבורה אשתו מרת [[ במסע ההלוויה שיצא מישיבת [[תומכי תמימים לוד]] השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.

==משפחתו==
*רעייתו מרת פעסיא וולף{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1111413/ ידיעה על פטירתה] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/164150 הרב אברהם וולף בטור פרידה על סבתו {{חב"ד און ליין}}]}} - נפטרה ביום שבת קודש [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"ד]] - בגיל 100.
*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד
*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק
*בנו [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק
*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד.
*בנו [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] -מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה"]] ב[[קראון הייטס]]
*חתנו (נשוי לביתו מרת בריינדל) הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב"ד בלוד

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד סוכות [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג").
*ר' [[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]].
*ר' [[זושא וולף]] '''המנהל''', מנחם אב תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL] '''[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ה"בא כח בארץ הקודש"]''' תדפיס מהספר בתוך תשורה לשמך תן כבוד תשורה משמחת הבר מצווה של אפרים וולף.}}.

==קישורים חיצוניים==
[https://chabad.info/in-focus/124208/ צרור תמונות מחייו של הרב אפרים וולף] {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, אפרים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]

אברהם פריז

2024-09-02T13:35:04Z

765433456: הערות, על ביתה

[[קובץ:פאריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז]]
הרב '''אברהם פריז''' ([[י"ד אדר ב']] [[תרמ"ט]] - [[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]]) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות ב[[ארצות הברית]], בא כוח ה[[מרכז לענייני חינוך]] ומבקר [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. וחסיד ה[[מקושר]] בלב ונפש ל[[רבותינו נשיאינו]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:כתיק לאברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב מהרבי משבט [[תשי"א]] - ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].]]
נולד ב[[פורים]] שנת [[תרמ"ט]], ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] לר' ברוך וזלטה פריז.

*

הייתה לו השתוקקות גדולה [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]], והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד ב[[ישיבה]], שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רבקה ביילא, בת החסיד ר' [[גרשון פייגין]], סוחר פרוות חסידי אמיד מויטבסק.

לאחר נישואיו התגורר ב[[ויטבסק]] כשהוא סמוך על שולחן חמיו ורעייתו מסייעת בפרנסת המשפחה, כשהוא עצמו פנוי לעסוק בעבודת השם, והוא עסק בהנחלת ערכי ה[[חסידות]] והנהגותיה לתושבי ויטבסק כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.

בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים{{הבהרה}}. ר' אברהם התגורר ב[[פתח תקווה]], ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר [[חלב]] וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תרח"צ]] והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. בארצות הברית, עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות [[הרבי הריי"צ]], ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי שליט"א בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי שליט"א.

ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של [[בית המקדש]] במו ידיו.

בשנת [[תש"ט]], שלחו [[אדמו"ר הריי"צ]] לארץ הקודש, כבא כוח המרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי שליט"א מלך המשיח. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.

===קבלת הנשיאות של הרבי===
ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות [[קבלת הנשיאות של הרבי]]; ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.

בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224}}.

ימים ספורים לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?".

ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמא למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי.

=== התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח===
[[קובץ:פריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז (נואם)]]
[[התקשרות]]ו ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ואח"כ אל הרבי כאל ה[[מלך המשיח]], שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/917441/ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב{{אינפו}}]}}
. בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל [[התוועדות חסידית]] שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.

ר' אברהם סבר, כי כשם שבין [[י' שבט תש"י]] ל[[י' שבט תשי"א]], הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל [[אנ"ש]] מ[[ארץ הקודש]] ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.

ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.
[[קובץ:המכתב של אברהם פריז.jpg|שמאל|ממוזער|הכרוזים שהפיץ הרב פריז בשנת תשכ"ה]]
לאור סברות אלו, החליט ר' אברהם להדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו לבשר לעולם שהרבי הוא מלך המשיח. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה. ב[[חודש סיון]] תשכ"ה הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך וב[[כ"ד סיוון]] הרבי ציווה על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1=הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.

לימים סיפר נכדו ר' [[לוי פריז]]: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום"{{הערה|1=הדברים נאמרו ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח, שנת תשע"א]}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת בשלח [[תשכ"ד]] הזכיר הרבי בשיחתו את העובדה שר' אברהם היה כותב אל [[הרבי הריי"צ]] שהוא משיח{{הערה|חלק זה מהשיחה הודפס בקובץ השני של [[צדיק למלך]] עמוד 68}}.

ב[[ערב יום כיפור]] [[תשכ"ח]] איחל הרב [[יוחנן גורדון]] לרבי שיתגלה "כמו שרוצה אברהם פאריז" כשמסביר ומספר שכשכיבדו את ר' אברהם לברך אמר שמסכים בתנאי שיוכל לומר "(ברשות) אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח" והרבי צחק למשמע הדברים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1N2Rm_poVNhcH6dL2QVcC5fbTVSpeC2o3/view יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר]}}. לפי גרסא אחרת ענה הרבי "אמן!"{{הערה|סיפורים חסידיים, [[ישראל אלפנביין]], הוצאת שבועון כפר חב"ד.}}.

===פטירתו===
ב[[תשעה באב]] [[תשכ"ח]] נסע ר' אברהם ל[[מערת המכפלה]], אף שחש קודם לכן חולשה וכאבים, וביקש "לעורר רחמים רבים על כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א", ולא ביקש על עצמו, כשחזר מהנסיעה לביתו התמוטט מאפיסת כוחות, ר' אברהם הועבר לבית הרפואה "אסף הרופא", חודש וחצי התייסר ביסורים קשים, אך ביקש שלא להודיע לרבי על מצבו כדי לא לגרום לרבי צער. גם בימיו האחרונים עסק ב'ופרצת', במאמר לזכרו שנכתב לאחר פטירתו בעיתון 'שערים' מספר הכותב: "סיפר לי החולה ששכב לידו באסף הרופא כיצד הניח עמו [[תפילין]], אותו חולה המשרת כסמל במשטרת בית דגן, התפעל מגבורה רוחנית זו". בימיו האחרונים התבטא באזני בתו מרת פסיא שתחי' ווולף ואמר לה שהוא מיצר על כך שכנראה לא יזכה לראות את [[בנין בית המקדש]], לאחר שזכה, תודה לה', לראות את [[המשיח]]{{הערה|ואולי אפשר לומר שכוונתו הייתה שזכה לראות את פני הרבי.}}. ביום שישי, ערב [[שבת סליחות]], [[כ' אלול]], חלה הדרדרות במצבו והוא איבד את הכרתו. ההודעה על מצבו הוברקה לארה"ב כדי להודיע לרבי. בנוסף באמצע ההתוועדות ניגש הרה"ח [[שמואל לוויטין]] לרבי וביקש ברכה עבור ר' אברהם, אולם הרבי לא הגיב על בקשתו. בשעת ההתוועדות ב[[ניו יורק]] יצאה כבר השבת ב[[ארץ הקודש]], ובאותה שעה החזיר נשמתו לבוראה.

נפטר במוצאי [[שבת סליחות]]{{הערה|חסידים קישרו זאת עם הלשון בפתיחת נוסח הסליחות של מוצאי שבת "אבד חסיד מן הארץ".}}, אור ל[[כ"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ומנוחתו כבוד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] 'סגולה' ב[[פתח תקווה]].

==משפחתו==
* זוגתו, רבקה בילה - נפטרה י"ב חשוון תשכ"ז.
*בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר ט"ז מרחשון תשל"ו (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה כ"א חשוון תשס"ח. בנם, גרשון - נפטר ח' תמוז תשע"ח.
*בנו, ר' [[ברוך פריז]].
*בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי ה'תשס"ד.
*בתו מרת חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' [[אפרים צבי לרר]].
*בתו מרת פסיה - נפטרה בשבת חזון, [[ו' אב תשפ"ד|ו' מנחם אב ה'תשפ"ד]] - בגיל 101, רעיית ר' [[אפרים וולף]].
*בתו מרת רחל, אלמנת ר' [[שניאור זלמן לוין]].
*בתו מרת טובה גיטה, אלמנת ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:אברהם פריז-ספר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'אחד היה אברהם']]
* '''אחד היה אברהם''' - ספר ביוגרפיה אודות ר' אברהם פריז, (נינו) ר' [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
* '''ארבעה חסידים''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]].
*'''חוש בהתקשרות לרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 139-144.

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/363.pdf קובץ 'חסידים איין משפחה']''' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמיתית. בהוצאת [[ועד "חיילי בית דוד"]].
* '''[http://chabad.info/blogs/חסיד-מה-השאיפה-שלך/ חסיד, מה השאיפה שלך?]''' - טורו של [[משיח פרידמן]], מתוך [[שבועון בית משיח]], פרשת במדבר תשע"ו {{בית משיח}} {{אינפו}}
*מנחם מענדל אורנשטיין, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf אברהם פאריז]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
* '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_8.html 'העיקר היא העשייה': מכתב מיוחד של ר' אברהם פאריז]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* '''[https://chabad.info/moshiach/1100673/ המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: פריז, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:משפחת פייגין]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]