https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=76.187.57.227חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T14:42:08Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%A3&diff=622094אין סוף2023-08-11T08:40:23Z<p>76.187.57.227: /* אין סוף - שלילת כל הגדרים */תיקון שגיאה</p>
<hr />
<div>'''"אין סוף"''' הוא כינוי לדרגה שמובא בספרי [[הקבלה]], שלגביה ישנה מחלוקת המקובלים בנוגע למהות הדרגה המכונה בספרי [[הקבלה]]. דעת המקובלים הראשונים היא שאין סוף מתייחס ל[[כתר]], בחינת הרצון של הבורא, ואילו הרמ"ק חלק עליהם וטען שאין לייחס את התואר אין סוף רק על עצמות הבורא. [[תורת החסידות]] מבארת את משמעות הדברים, שבעצם אין כאן וויכוח, כי מדובר כאן על שתי משמעויות שונות לחלוטין במושג "אין סוף" (המחלוקת התמקדה בסוגית [[אחדות ה']] ואכ"מ).<br />
<br />
==אין סוף - להתפשטותו==<br />
לדעת המקובלים הראשונים אין סוף, הוא להתפשטותו, מתפשט בלי גבול, כלומר, התפשטות אור מן המאור כוחה הוא לפי מהות המאור, כן יהיה כח התפשטות אורו. אבל גם השמש היא מוגבלת{{הערה|כמו שכתב בתניא "כמו קס"ז פעמים כגודל כדור הארץ"}}, ולכן גם התפשטות אורה הוא מוגבל. אילו הייתה השמש מרוחקת יותר מן הארץ - לא הייתה מאירה אותו, וכן אינה מאירה בכל שטחי הארץ בזמן אחד, כיון שהיא מוגבלת. אבל כאשר המאור הוא בלתי מוגבל, אזי גם האור הוא בלתי מוגבל.<br />
<br />
אך גם אין סוף מוגדר בבלתי גבוליות, זוהי הגדרת מציאותו וזוהי תכונתו. האור הבלתי מוגבל לא יכול לעולם להיות מוגבל, כיון שהוא מוגדר בגדר מסוים, למציאותו ישנה הגדרה של בלתי גבוליות ואין סופיות. ומזה נמצא גם שלעולם יש יחס מסוים לדרגה זו, ומתוך יחס זה עולה ומתגלה שלימותו של הבורא. כאשר האור האין סופי מתפשט על למטה מטה אף שנשאר בהפשטתו וברוממותו, הרי בזה גופא באה לידי ביטוי שלימות מציאותו כבלתי מוגבל. כמשל חכם גדול שיכול לרדת עד לטיפשים הנמוכים ביותר, ולהישאר ברוממותו והפשטתו, הנה בזה גופא מתבטא גודל ועוצם חכמתו.<br />
<br />
לפי משמעות זו של "אין סוף", הרי תואר זה לא יכול להיאמר על עצמות הבורא, שכן עליו לא שייך לומר שהוא מוגדר באין סופיות, ועליו מתאים יותר לומר "אין לו תחילה", שכן כל קדמון נצחי ולא כל נצחי קדמון. (קדמוניות רצונו של הקב"ה, המכונה גם הוא קדמון, כלומר התפשטות אורו הבלתי מוגבל, איננה קדמותניות אמיתית, שהרי ישנו בעל הרצון שהוא עילתה, וקדמוניות מתבטאת רק שבנמצאים גופא, המציאות האמיתית היא זו הבלתי מוגבלת, שכן מציאות מוגבלת צריכה למגביל, מה שאין כן מציאות בלתי מוגבלת היא אמיתית מצד עצמה).<br />
<br />
==אין סוף - שלילת כל הגדרים==<br />
<br />
ב. המשמעות האחרת של "אין סוף", המתייחסת רק לעצמות הבורא ממש, היא - בלי גדר. שלילת כל התוארים וכל הגדרים, שלילת הגבול ושלילת הבלי גבול, שלילת החיוב ושלילת השלילה. 'אין סוף' זה שולל גם את ה'סופיות' הדקה שעוד קיימת במשמעות הקודמת - ההגדרה, שמציאותו מוגדרת בגדר זה, ולא באחר. הגדרה של מציאות היא גם כן הגבלה, כאמור שהאור האין סופי מוגדר בבלתי גבוליות ואינו יכול להיות מוגבל. מה שאין כן עצמות הבורא אינה מוגדרת בשום גדר, לא ניתן להגדיר אותה בשום תכונה ושום ענין, רק דבר אחד ניתן לומר - שהוא נמצא. ולכן מכונה מציאות זו בשם "נמצא בבלתי מציאות נמצא", כלומר מציאותו אינה מתבטאת בשום דבר מלמד עצם העובדה שהוא נמצא, מלבד זאת הכל בידיו, הכל מתחיל ממנו, הכל תלוי בבחירתו.<br />
<br />
נקודה זו מומחשת מאוד בהסברת ענין הבחירה, הקיימת רק בעצמות הבורא. בהכל הדרגות של סדר ההשתלשלות, הנמצאות במציאות נמצא, כלומר מציאותם מוגדרת מצד עצם מהותם ואיננה ניתנת לשינוי - יחסם לעולמות היא מוגדרת בהם ואינה תלוי' בהם: האור האלוקי המוגבל מוגדר כך שיחסו לעולמות הוא חיובי, מעשי הנבראים תופסים מקום אצלו, כמו שאיתא שעל ידי קיום התורה ומצוות "יגדל נא כח א-דני", ולאידך כאשר חסר בהם אזי מתישים כח גדול של מעלה וכו'. על דרך זה העולם עצמו מגלה את כבודו של הקב"ה, מה רבו מעשיך, מה גדלו וכו'. האור האלוקי הבלתי מוגבל מוגדר כך שיחסו לעולמות הוא שלילי, כולא קמי' כלא חשיב, ולכל מציאות העולם אין כל חשיבות ותפיסת מקום לגביו. וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה וכי איכפת לו ל[[הקב"ה]] למי ששוחט מן הצוואר ולמי ששוחט מן העורף. יחס זה לעולמות אינו בבחירתם, שכן הם מוגדרים בגדרם ויחסם מתחייב מגדר מציאותם ו'מכריח' אותם בכך.<br />
<br />
מה שאין כן הבורא בעצמותו, אינו מוגדר בשום גדר, ולכן יחסו לעולמות אינו נקבע כלל מראש, לא שייך לשאול איך היחס לעולמות מצד [[עצמותו]] יתברך, חיובי או שלילי (או לעשות קל וחומר: ומה אם מצד אורו יתברך היחס הוא שלילי, מצדו [[עצמותו]] על אחת כמה וכמה), כיון שמציאותו אינה מוגדרת בשום גדר, שם יש רק הוא עצמו. איך יהיה יחסו לעולם? - איך שהוא יבחר. אם יבחר יהיה יחסו שלילי והעולמות לא יתפסו מקום, ואם יבחר יהיה יחסו חיובי, ומעשי הנבראים יהיו נוגעים ב[[עצמותו]] יתברך ממש! וכפי שאמר הרבי שיהודי שמניח [[תפילין]] גורם נחת רוח ל[[עצמותו]] יתברך כביכול, ובעצם - בלי כביכול!<br />
<br />
וזוהי המשמעות העמוקה של "אין סוף" לפי איך שגילה זאת הרמ"ק, שתואר זה במשמעות זו שייך לומר רק [[עצמותו]] יתברך ממש (שמבטא שלילה עמוקה ביותר שאינה מתבטאת בתואר "אין לו תחילה") - שלילת כל הגדרים. וזהו גם רובד ועומק נוסף בהבנת אחדות ה', כפי שנקרא בחסידות, לא רק הביטול של "אין עוד מלבדו" - שלילת כל מציאות מלבדו, אלא הביטול של "אין עוד" - שאין שום גדר, ישנו רק [[עצמותו]] ית'.<br />
<br />
==מקורות לעיון==<br />
על פי ד"ה ויולך [[תרס"ו]] ועוד, ראה גם [[לקו"ש]] חלק ו' פרשת שמות.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אורות וכלים]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>76.187.57.227https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%95&diff=616975שבת נחמו2023-07-28T06:14:21Z<p>76.187.57.227: /* הרבי זצוק״ל */</p>
<hr />
<div>'''שבת נחמו''' היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר [[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "[[שבעה דנחמתא]]" שהן שבע שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.<br />
<br />
שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת ואתחנן]].<br />
<br />
==שבת נחמו בחסידות==<br />
בדברי [[חז"ל]], ובהמשך לכך ב[[תורת החסידות]], ישנה התייחסות נרחבת ללשון הפותחת את ההפטרה "נחמו נחמו עמי", כאשר הכפל "נחמו נחמו" מראה על כפילות בנחמה. כמה הסברים ניתנו לכך:<br />
* במדרש{{הערה|שם=ילקוט|ילקוט שמעוני ישעיה רמז תמה.}} מבואר, שכפל הנחמה הוא כנגד שני [[בית המקדש|בתי המקדש]]: [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]]. הרבי מתייחס לכך, ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של [[בית המקדש השלישי]] הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=89&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' שיחת ואתחנן ג'].}}.<br />
<br />
* עוד נאמר במדרש{{הערה|שם=ילקוט}} "לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים". הרבי מסביר זאת, שבנוסף לעצם הצער של הירידה ב[[גלות]], מתווסף צער נוסף על חילול ה' ובזיון עם ישראל, ועל כך תהיה נחמה כפולה: נוסף על עצם הנחמה בכך שהירידה בגלות היא לצורך עליה, יתגלה שגם ההוספה והחורבן שבתוך הגלות גופא הוא כדי להגיע להוספה והידור בגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=80&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ט שיחת שבת נחמו].}}.<br />
<br />
* עוד הסבר נותן הרבי לדברי חז"ל האמורים "חטאו בכפליים.. לקו בכפלים ומתנחמים בכפליים", וכן לנאמר במקום אחר במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני איכה רמז תתריח.}} "לפי שמצוותיה כפולות, נחמותיה כפולות": הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן שיש בו שני מימדים, המחוברים זה לזה - ה[[גשמיות]] וה[[רוחניות]]. לכן בכל [[עבירה]] של האדם הוא פוגם גם במימד הגשמי וגם במימד הרוחני, וכן בכל [[מצווה]] הוא מאיר גם את העולם הגשמי וגם את הענין הרוחני. כך גם החורבן שנגרם על ידי החטאים הוא גם חורבן המקדש הגשמי וגם הסתר רוחני על האור האלוקי, וכן הנחמה הכפולה שבגאולה כוללת גם את בניין המקדש הגשמי וגם את הגאולה הרוחנית{{הערה|שיחת שבת פרשת ואתחנן-נחמו תש"נ.}}.<br />
<br />
* הסבר נוסף הוא, שכפילות של אותה מילה מראה על אינסופיות{{הערה|כדברי חז"ל על מקומות דומים לכך: "אפילו אלף פעמים", שזו לשון גוזמא שכוונתה גם על יותר מכך.}}, וכך גם בענייננו - הלשון "נחמו נחמו" מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית, כיון שהגילוי של הגאולה יהיה באופן של [[בלי גבול]]. הרבי מוסיף שזוהי הסיבה לשאר המעלות שיהיו בנחמת הגאולה (כמו המנויות לעיל): מכיון שמדובר בגילוי לא מוגבל, לכן הוא כולל בתוכו את כל המעלות האפשריות{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת ואתחנן-נחמו תנש"א.}}.<br />
<br />
משבת זו הרבי לומד הוראה למעשה, שהקב"ה רוצה שבני ישראל יבקשו בעצמם את הגאולה{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|490|1202|524|הקב"ה ממתין שבני-ישראל יבקשו - "ווי וואנט משיח נאו!"}}}}.<br />
<br />
==מנהגי השבת==<br />
על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו ה[[חשבון נפש]] שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 582.}}.<br />
<br />
כאשר [[שבת חזון]] חלה ב[[תשעה באב]] עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד ב[[פרקי אבות]], במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת{{הערה|כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.}}.<br />
<br />
==במחיצת רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר הזקן===<br />
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו [[תקס"א]], כאשר שבת זו הייתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.<br />
<br />
===הרבי זצוק״ל===<br />
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=173&hilite= ביאורי הרבי אודות שבת נחמו] בספר 'שערי המועדים' - מנחם אב<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63246 טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?] '''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אודיו}} {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"א<br />
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%95/ מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים?]''' שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"ה<br />
<br />
{{בין המיצרים}}<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]</div>76.187.57.227