[[קובץ:זושא וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף נואם ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] המרכזית בכפר חב"ד (תשע"ה)]]
הרב '''זושא וולף''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו סופר חב"די, ומנהל הסניף של חברת [[jem]] בארץ הקודש, ומרצה לחסידות בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב זושא וולף, נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[ט"ו אב]] [[תשל"ג]], לאביו הרב [[מני מנחם מענדל וולף]], ולאמו מרת פייגל.

למד ב[[תלמוד תורה]] ב[[נחלת הר חב"ד]], בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו'[[אחי תמימים ראשון לציון]]', ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תש"נ]], חזר כ[[שליח]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובהמשך נסע לשליחות מטעם ה'[[מרכז שליחות]]' שעל ידי [[המרכז לעניני חינוך]] ל[[גרמניה]].

בי' תמוז [[תשנ"ו]] [[נשא]] את מרת אהובה בתו של [[יוסף יצחק הבלין]] יו"ר מכון [['היכל מנחם' ירושלים]] ורבה של קהילת חב"ד ברמת שלמה בירושליםֽ.

הרב וולף מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ומשמש כסופר, חוקר ומרצה בחסידות ותורת הרבי.

כמו כן ניהל את סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש, ובמסגרת עבודה זו מראיין אישים שונים ברחבי הארץ אודות הקשר שלהם עם הרבי.

הרב וולף מרצה לחסידות בסמינר [[בית רבקה]] בכפר חב"ד ב'.

בשנת תשע"ז מונה לחבר [[ועד הרוחני בכפר חב"ד]].

==ספרים וחוברות שערך==
===ספרים===
[[קובץ:תורת השליחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר תורת השליחות]]
*הספר '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש]''', כולל את ביאוריו, הוראותיו והדרכותיו של הרבי בנושא השליחות בכלל, והשליחות בדורנו בפרט. הספר מקיף את נושא ה[[שליחות]] על כל היבטיו, למן יסודותיו העיוניים ועד לפרטי פרטיה של הגשמתו המעשית.
*'''סדרת '[[ימי תמימים]]'''' - סקירת יובל שנים לתולדתה והתפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש (שמונה כרכים, יצא לאור בין השנים תשס"ד-תשע"ב).
*'''דובר שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער וולף|שלום דובער (ברק'ה) וולף]], כפר חב"ד, תשס"ט.
*'''אל נשי ובנות ישראל''' - האם, האשה והבת היהודיה, על פי השקפתו של [[הרבי]], בהוצאת קה"ת כפר חב"ד, תשס"ו.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&pgnum=1 שערי שמיטה]''' - שיחות של הרבי בענייני שנת השמיטה בהוצאת [['היכל מנחם' ירושלים]], תש"ס.
*'''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''' - סקירת קנין בנין [[770]] ושיחותיו של הרבי בנוגע למעלותיו, וסקירת העתקי הבנין ברחבי העולם. עורך שותף, בהוצאת 'היכל מנחם' ירושלים, תשס"ד.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&pgnum=1 תורת השליחות]''' - בהוצאת קה"ת סניף כפר חב"ד, תשס"ד.
*'''היכל הנגינה''' - שיחות ואגרות בנוגע ל[[ניגוני חב"ד]], בהוצאת [['היכל מנחם' ירושלים]], תשס"ז.
*'''הוצאת ספרים קה"ת''' - סיפור ייסודה של [[קה"ת|הוצאת הספרים קה"ת]], והוראות הרבי בנוגע להדפסת ועריכת ספרים. הוצאת קה"ת סניף כפר חב"ד, טבת תשע"ג.
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/05/5ec67616a7b19_1590064662.pdf כולנו כאחד]''' - אחדות החסידים ואחדות בעבודת השליחות, ועד השלוחים למדינות חבר העמים, [[סיון]] [[תש"פ]]
*'''[[אוצרות (ספר)|אוצרות]]''' - תולדות חייו של דודו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], עורך שותף עם [[יוסף יצחק ווייספיש]], [[כסלו]] תשפ"ב
*'''המנהל''' - תולדות חיי סבו הרב [[אפרים וולף]], שעמד בראשות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ווניהל את [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית באה"ק]] [[תשפ"ב]]

;סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם:
*'''דיעדושקא''' - [[הרבי]] ויהדות [[רוסיה]] - בהוצאת ועד השלוחים למדינות חבר העמים, [[תשס"ו]].
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''' - בהוצאת מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, [[חשון]] [[תשע"ד]].
*'''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה (ספר)|אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''' - בהוצאת [['היכל מנחם' ירושלים]], [[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''' - בהוצאת בית ליובאוויטש פריז, [[תשע"ו]]. [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf (תדפיס) {{PDF}}]
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה''' - בהוצאת מכון הספר - תפארת רפאל, [[תמוז]] תשע"ו.
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''' - בהוצאת קונגרס יהודי בוכרה, [[אב]] [[תשע"ו]].
*'''[http://www.shturem.net/images/news/65116_news_05082013_979.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה]''' - תשורה למשפחת דייטש, יחד עם [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשע"ג]]. {{PDF}}
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות קרים (תדפיס)''' - [[תשע"ו]].
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל ב' חלקים''' - בהוצאת מעיינות, [[ניסן]] [[תשפ"ג]].

===חוברות===
*'''לקט מאגרות הרבי לנשים''' - שי מהכנס הארצי של נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, תשס"א.
*'''מחיל אל חיל''' - ספר הברכות לדינר של מוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ישראל, תשס"א.
*'''תשורה י"א אדר שני תשס"ה''' - מנישואי שלום דוב בער ונחמה דינה סטמבלר.
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]''' - מנחם אב, תשס"ח. {{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קריית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/51851_he_2.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד בלוד]''', כפר חב"ד, תש"ע. {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - סיפורה של ישיבת 'מחנה ישראל' בפטרופוליס, עורך שותף, קה"ת סניף כפר חב"ד, תש"ע.
*'''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות הרבי לרב [[אפרים וולף]], שבט [[תשע"ד]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''' (תשע"ו) {{PDF}} {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf%20Levi%20-29%20Cheshvan%205779.pdf גבר עלינו חסדו]''' (תשע"ט), 'פניני רבי' - לקט סיפורים מענות ואגרות קודש מהרבי {{PDF|}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=954 מבצרי התורה החב"דיים אינם זקוקים לחותמת כשרות] - מאמר תגובה של הרב וולף להתקפה של אחד מהעיתונאים החרדיים {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*{{קישור חבד און ליין|95526|הרביים ויהדות העולם: מאחורי הקלעים של הסדרה המפוארת||כ"ג אדר תשע"ו}}

{{מיון רגיל:וולף זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]

מנחם מענדל גרוזמן

2023-07-26T15:24:41Z

749 יחי המלך:

[[קובץ:מענדי_גרוזמן_2016-08-25_14-53.jpg|ממוזער|250px|מענדי גרוזמן]]
'''מענדי גרוזמן''' (יליד [[תשמ"ח]]), הוא עיתונאי חב"די המשמש ככתב ופרשן לענייני חרדים ובעל טור בעיתון מקור ראשון ובאתר nrg וגר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד ניסן]] [[תשמ"ח]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב ישראל יוסף גרוזמן, סבו הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] היה מראשי ישיבת חב"ד המרכזית בכפר חב"ד וסבו (אבי אמו) היה הרב דובער רובינסון.
בילדותו הגרה המשפחה בשליחות הרבי למדינת [[בלרוס]] שם ניהל אביו תקופה ארוכה את מוסדות חב"ד בעיר מינסק.

בנערותו התחנך בישיבות חב"ד ב[[לוד]], ב[[כפר חב"ד]] וב[[מגדל העמק]]. לאחר מכן נסע לשנת [[קבוצה]] אל [[770]], שם למד בשנת [[תשס"ח]] לאחר מכן שימש כשליח ב[[ישיבת חזון אליהו]] בתל אביב ובישיבת תומכי תמימים בחולון.

===קריירה תקשורתית===
עם סיום לימודיו בישיבות פנה לעסוק בעיתונאות, והשלים לימודי תקשורת ב[[אוניברסיטה]] הפתוחה.

בשנת [[תשע"ב]] החל את דרכו העיתונאית כשהתקבל ככתב באתר כיכר השבת, אתר [[שטורעם]] ובשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]].
בשנת [[תשע"ג]] עבר לאתר בחדרי חרדים שם שימש כעורך תוכן.
בשנת [[תשע"ד]] התקבל גרוזמן ככתב לענייני חרדים בעיתון מקור ראשון של קבוצת מעריב, שהחזיקה אז בבעלות על העיתונים מעריב, מקור ראשון והאתר nrg.

עם הפרדות העיתון מעריב מהקבוצה, עבר גרוזמן לשמש ככתב בעיתון מקור ראשון ובאתר nrg.

לקראת הבחירות לכנסת בשנת [[תשע"ה]] עורר סערה בחב"ד כשחשף הקלטה של הרב [[מאיר מזוז]] ששימש כמנהיג הרוחני של מפלגת 'יחד' בה נשמע מתבטא בראיון במילים חריפות כנגד אדמו"רי וחסידי חב"ד, הרב מזוז מסר הבהרה בה הסביר כי דבריו הוצאו מהקשרם ולא התכוון לפגוע בכבודו של הרבי, או לערער על מנהגי חב"ד.

בשנת [[תשע"ה]] החל לפרסם טור שבועי במוסף מוצ"ש בשם 'חרדי בעיר הגדולה' בו הוא מתאר בהומור את חייו בתור בחור חרדי מתבגר בירושלים.

{{מיון רגיל:גרוזמן, מענדי}}
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]

מנחם מענדל גרוזמן

2023-07-26T15:23:41Z

749 יחי המלך:

יקותיאל גרין

2023-07-26T15:18:02Z

749 יחי המלך: /* תולדות חיים */

{{דמות
|תמונה=יקותיאל גרין2.jpg
|שם=יקותיאל גרין
|תאריך לידה=[[י"ד כסלו]] [[תש"ד]]
|תאריך פטירה=[[ב' באדר א']] [[תשפ"ב]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|עיסוק=[[משפיע]] וסופר חב"די
|חיבוריו=[[יקותיאל גרין#ספריו|ראה להלן]]
|אב=דוד גרין
|בת זוג=רחל
}}
הרב '''יקותיאל גרין''' ([[י"ד בכסלו]] [[ה'תש"ד]], 11 בדצמבר 1943 - [[ב' באדר]] א' [[ה'תשפ"ב]] 3 בפברואר 2022) היה [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]], וסופר חב"די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רמת גן]] ב[[י"ד כסלו]] [[תש"ד]] להוריו דוד משה ושרה גרין. כילד למד ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]. בתחילה למד בישיבת הדרום ב[[רחובות]], אולם לאחר מכן בעידודו של הרבי עבר בשנת [[תשכ"ב]] ל[[תומכי תמימים לוד]]. בשנת [[תשכ"ד]] נסע באוניה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[בנימין לוין]]. קבע בהוראת [[הרבי]] את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו למד ב[[כולל]], ולאחר מכן התחיל ללמד בישיבה ב[[לוד]]. בשנת [[תש"ל]] התחיל לנהל את [[בית ספר למלאכה]]. ניהל גם במשך תקופה את סמינר [[בית רבקה]]. ניהל גמ"ח כספים שגמל חסדים לאנ"ש מכל רחבי ארץ הקודש.

הרב גרין חיבר ספרי ביאור על נושאים ב[[תורת החסידות]], חלקם בהוראתו הישירה של [[הרבי]]. ספריו יוצאים במסגרת [[חסידות לעם]].

נפטר בגיל 78 ב-[[ב' באדר א']] [[ה'תשפ"ב]] (3 בפברואר 2022) מ[[נגיף הקורונה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/759634/ אבידה גדולה: המשפיע והסופר הרב יקותיאל גרין ע"ה] {{אינפו}}.}}, ונטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]].

==ספריו==
[[קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרין מעניק לרבי את אחד מספריו במהלך ה[[חלוקת דולרים]]]]
*'''מאמר כללי החינוך וההדרכה''' - מנוקד ומבואר. בסופו מופיע ליקוט מביאורי [[רבותינו נשיאנו]] בנושא [[חינוך]]. יצא לאור בהוצאת [[חסידות לעם]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].
*'''[[אהבה]] ו[[אחדות]] ב[[אור]] ה[[חסידות]]''' - לקט של אימרות ופתגמים, הוראות ו[[סיפור]]ים מאדמו"רי חב"ד, בנושא [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בליווי הסברים וביאורים.
*'''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''' - ביאר מורחב של [[מצוות]] [[אהבת ישראל]] במשנתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הרעיון המרכזי של הספר הוא - הקשר בין אהבת ישראל ו[[תפילה]], שרק באמצעות ההקדמה לתפילה "הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך", תתקבל תפילת ה[[יהודי]] ל[[טוב]]ה ול[[ברכה]].
*'''באתי לגני המבואר''' - ביאור [[מאמר]] [[באתי לגני]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], מלוקט מתורת [[הרבי]]. יצא ב[[עברית]] ובאנגלית. במהדורה ה[[עברית]] מופיע המאמר עם [[ניקוד]] ופיסוק ולאחריו הביאור. במהדורה האנגלית, מופיע המאמר ב[[לשון הקודש]], לאחריו המאמר ב[[אנגלית]] ורק אחר כך הביאור באנגלית.
*'''[[ה' אחד]]''' - ביאור מאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] "כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו". בו מבאר הרבי הרי"צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של [[ה' אחד]] ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה תורת חסידות את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה']] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את ה[[השגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.
*'''הגדה של פסח עם מנהגי חב"ד''', הודפס לראשונה בשנת ה'[[תשמ"ו]], [[הרבי]] [[מלך המשיח]] נתן את הערותיו וברכתו להוצאתה. הגדה זו כוללת הדרכה מעשית ומפורטת כמובא בהלכה וכפי מנהגי הרבי בשילוב פניני שאר הרביים להגדה.
*'''שנאת חינם ודרכי מניעתה''' - ביאור על מאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ד"ה "איתא בזוהר" המבוסס על מאמר ד"ה "החלצו" שנאמר בשנת [[תרנ"ט]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
*'''תניא לילדים''' - סדרת ספרים המבארים ומנקדים את [[ספר התניא]] לילדים. בספר פרק הסבר על הנפשות, מהותם ואופן תפקודם. בנוסף הוא מכיל ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם ה[[יצר הרע]] באופן מעשי. עד כה יצאו לאור שלושה ספרים המבארים את הפרקים א' - ט' בספר התניא.
*'''אהבת ישראל במשנת [[חב"ד]]''' - ביאור מצוות אהבת ישראל במקורות ה[[חב"ד]]ים; [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב|פרק ל"ב]] שב[[ספר התניא]], מאמר ד"ה "אהבת ישראל" שב[[דרך מצוותיך]] ו[[שיחה|שיחתו]] של הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ז.
*'''חיי עולם וחיי שעה''' - ביאור, תרגום וניקוד על מאמר של אדמו"ר הריי"צ.
*'''התפילין במשנת חב"ד''' - ליקוט מאמרי רבותינו נשיאינו בענין התפילין, עיקר הספר עוסק במאמר "איתא במדרש תילים" שאמרו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] ב[[בר מצווה]] שלהם.
*'''סדר ברכת הנהנין''' - ביאור ומקורות פסקי [[אדמו"ר הזקן]], בקונטרס [[סדר ברכת הנהנין]].
*'''תיקון המידות''' - ביאור [[תורת חב"ד]] בעניין תיקון המידות. יצא לאור לקראת [[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]].
*'''ואתה תצוה''' - ביאור ותרגום המאמר [[ד"ה]] "ואתה תצווה", המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק לחסידים. המאמר עוסק בהחרבה בנושא החדרת ה[[אמונה]] ב[[פנימי]]ות ב[[נפש]] ה[[יהודי]] על ידי נשיא הדור.
*'''שמע בני''' - לקט משיחותיו של [[הרבי]], שאמרם ל[[ילדים]] ב[[ראלי|כנסי]] [[צבאות ה']] בשנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]].

===משכיל לאיתן===
משכיל לאיתן היא סדרה המבארת את [[ספר התניא]]. תחילה יצאו הביאורים בחוברת שהכילה סיכומים משיעורים של הרב גרין לתלמידיו ב[[בית ספר למלאכה]], על שנים-עשר פרקי התניא הראשונים. החוברת נשלחה לרבי, שכתב הנחיות והערות על הספר. בין היתר, הציע הרבי להדבר עם זקני [[משפיע|המשפיעים]] שלמדו [[תניא]] ב[[פולין]] וכיוצא בזה. הרבי המשיך וכתב כי הוא כותב את ההערות כדי לעודד, וסיים: הוסיף ב[[הפצת המעיינות]] ואשרי חלקו וימשיך בכיוון זה.

הביאור יצא לאור ב-22 כרכים.

חלקים מהביאור תורגמו גם לשפה האנגלית.

==משפחתו==
*בנו, ר' בנימין גרין - מתגורר ב[[כפר חב"ד]], עסקן חב"די הפועל לקליטת יהודי אירופה.
*בתו מרת חנה קורנט - [[כפר חב"ד]].
*בתו מרת נחמה ליברוב - [[קראון הייטס]].
*בתו מרת לאה, רעיית ר' יוסף יצחק פרידמן - [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''יחידות לכל החיים''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 30
*'''המשפיע שביאר והפיץ חסידות לאלפים''', שניאור זלמן לווין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1298 עמוד 14-20.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26657 שיעור אודיו מהרב גרין בנושא 'לימוד עניני גאולה ומשיח']
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83856 שוני ההבעה בין חסידות חב"ד לחסידות הכללית] - {{אינפו|}}
*[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הכפר_של_הרבי.pdf ראיון עם הרב גרין בעלון "הכפר של הרבי"]
*'''[https://col.org.il/news/128571 מה חידש ספר התניא? ראיון מאלף עם הרב יקותיאל גרין]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678046/ זקניך ויאמרו לך: התפילה בהלכה ובחסידות]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_19.html הרב יקותיאל גרין במשא מאלף על התקשרות לרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{תבנית:גלריה ספרי הרב גרין}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרין יקותיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]

נחום טרבניק

2023-07-26T15:12:38Z

749 יחי המלך: /* ילדותו וצעירותו */

{{דמות|
שם=הרב נחום טרבניק
|תמונה=נחום.jpg
|תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשל"ד]] - [[תשד"מ]]
|תאריך לידה=[[ט' אלול]] [[תרס"ד]]
|תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] [[תשד"מ]]
|מקום פעילות=[[רוסיה הסובייטית]], [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''נחום טרבניק''' ([[ט' אלול]] [[תרס"ד]] - [[ג' תשרי]] [[תשד"מ]]) פעל ב[[רוסיה הסובייטית]] במסירות נפש. כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], [[צרפת]] בשנים [[תש"ז]] - [[תש"ט]]. לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו ארצה]] כיהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. היה חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] ויו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ולחם לתיקון [[חוק מיהו יהודי]]. ולאחר [[פטירה|פטירת]] חותנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כיהן במשך כעשר שנים ([[תשל"ד]] - תשד"מ) כרבו של [[כפר חב"ד]], עד פטירתו. כמו כן הוציאו לאור על חידושיו ספר "מנחת נחום".
==תולדות חיים==
===ילדותו וצעירותו===
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרס"ד]], לרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ולמרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. בשנת [[תרע"ו]] בגיל 12 הלך ללמוד יחד עם אחיו שמעון בישיבת ראדין של [[החפץ חיים]] ששכנה באותם ימים בעיר שומיאץ, פלך מוהוליב<ref>הישיבה הגיעה לשם מראדין בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה ברוסיה</ref>.

שנתיים לאחר שהגיע לישיבה, התקרבו קרבות ה[[קוזקים]] לעיר, והישיבה עברה לעיר סנובסק, פלך צ'רניגוב.

כמה שנים לאחר מכן, כשהחלה [[המהפכה הקומוניסטית]], השתלטו הבולשביקים על העיר סנאווסק, ובשנת [[תר"פ]], עברה הישיבה על תלמידיה וראשיה ל[[פולין]], זאת כיון שה"חפץ חיים" סבר של[[יהודים]] אסור לחיות ב[[ברית המועצות]] תחת מרות הקומוניסטים. עד כדי כך היה נחרץ בדעתו, עד שהודיע כי מותר לצאת ב[[רכבת]] מברית המועצות אפילו ב[[יום כיפור]] שחל ב[[שבת]] {{דרוש מקור}}.

===ממקימי הישיבה בסנאווסק ===
מסיבות שונות, הרב טרבניק ואחיו הרב שמעון יחד עם חברם לישיבה ר' ברוך מוניץ, לא עברו ל[[פולין]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה והם נשארו ב[[רוסיה]].

כשראו שהממשלה הקומוניסטית מכריחה את [[ילדי ישראל]] ללמוד בבתי הספר הממלכתיים, בהם מחנכים את הילדים על ברכי האידיאלים הקומוניסטיים. פתחו [[ישיבה]] שנקראה אף היא "חפץ חיים", אשר למדו בה למעלה מחמישים תלמידים, תושבי העיר וסביבותיה.

הרב טרבניק היה אומר שיעור קבוע באחת מכיתות הישיבה. למרות גילו הצעיר, כבר אז ניכרה בו גאונותו, הוא היה בקי ב[[ש"ס]] ונודע כבעל סברה ישרה, המבקש לדעת את הפשט על בוריו.

באותה תקופה השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה. אך בשנת [[תרפ"ג]] החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח.

בעקבות זאת, אחיו של הרב נחום, הרב שמעון טרבניק, נדד ל[[האדיטש]], שם התקבל ל[[רב]]. והרב נחום נשאר בעיר להמשיך את הפצת התורה, הוא מסר שיעורים ליהודי העיר ב[[דף היומי]], ב[[גמרא]] וב[[תנ"ך]]. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק המשיך להרביץ [[תורה]] ב[[מסירות נפש]].

===נישואיו והפיכתו לחסיד חב"ד===
בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו.

במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק, עד שאנשי [[המשטרה החשאית]] הגיעו לביתו והוא נאלץ לברוח ל[[לנינגרד]]. בתחילה עבד שם כשומר, ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות תוך שהוא אינו עובד ב[[שבת]] בהסכמת בעל החנות.

לאחר נישואיו החל להכיר את [[חסידות חב"ד]], לא מעט בזכות חמיו הרב גרליק. באווירה ששררה באותם ימים בלנינגרד, יחד עם חסידים רבים שהתגוררו במקום, פעל עליו עם השנים, עד שהחל ללכת ב[[דרכי החסידות]] ואף [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

שנה לאחר שהגיע ללנינגרד, נפתחה בבית הכנסת הגדול בלנינגרד מסגרת לימוד "[[תפארת בחורים לנינגרד|תפארת בחורים]]", וביחד עם הרבנים [[אלחנן מרוזוב]] ו[[אברהם ישעיה סברדלוב]] מסרו שיעורים. הרב טרבניק מסר את השיעורים ב[[גמרא]] וב[[שולחן ערוך]], בעוד שאת שיעורי ה[[חסידות]] מסרו חוניע מרוזוב ואברהם סברדלוב.

רדיפות הממשל הגיעו גם ל"תפארת בחורים". אך הרדיפות לא הרתיעו את הרב טרבניק למשיך ללמד תורה, ואדרבא - פתח שיעורים מיוחדים גם לבנות ה[[חסידים]].

===מאסר וגלות===

בימים שלאחר [[יום הכיפורים]] [[תרח"צ]], הגיעו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לבית משפחת טרבניק, והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקים של ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו שמעון טרבניק. בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור.

ביום השלישי למאסרו נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב"ארגון לימוד אמונה פילוסופית". הרב טרבניק לא הודה: "אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל ב[[בית הכנסת]], אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים". החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם.
במשך חודש ימים איימו עליו ועינו אותו כדי שיודה שעמד בראש מחזקי היהדות בלנינגרד, וכדי שיגלה שמות של אלו שסייעו לו, אך עמד בסירובו.

לאחר עינויים רבים, ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבהו אותו לנפשו. אולם אחרי שהודה רק הוחמר מצבו.

לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]] ואחרים. האסירים הוכנסו למכונית השחורה שכונתה 'וורונוק' ('העורב') - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור. הם הובלו לתחנת רכבת קרובה, והועלו על [[רכבת]] ל[[סיביר]]. שלושה ימים ארכה הנסיעה, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. כאשר הגיע למחנה נודע לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות בסיביר באשמת בגידה.

===שחרורו===

בקיץ [[תש"א]] כאשר הצבא הנאצי פלש לתוככי [[רוסיה הסובייטית]], החליטו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים. ניירותיו של הרב טרבניק אבדו בדרך. הוא נשאר אפוא בלית ברירה במחנה.

רק לאחר ששוחרר נודע לו על ה[[נס]] שנעשה לו. הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב|סברדלוב]] ורבים אחרים ששוחררו, הגיעו לביתם ומיד נשלחו להילחם בחזית כנגד הנאצים. הרב סברדלוב נהרג בחזית על ידי הצבא הנאצי ימ"ש, ואילו הוא, הרב טרבניק, אמנם סבל עוד שנתיים במחנה, אך נותר בחיים.

כעבור שנתיים הוחלט כי אסירים חולים שאינם יכולים להתרפא בתנאי המחנה, יצאו לחופשי. במחנה היה רופא יהודי שחיבב את הרב טרבניק, והוא סידר מסמכים על מחלה קשה כביכול שיש לרב. בעקבות זאת שוחרר הרב טרבניק לביתו לאחר חמש שנות גלות.

באותה עת סבל ממצוקה חריפה בשל מחסור באוכל. הוא יצא את המחנה יחד עם גוי ששוחרר אף הוא בגין מחלה. ושניהם יחד נדדו ממקום למקום מבלי שהיה בידם אף לא מעט אוכל.

בדרכם נקלעו למקום יישוב, והתיישבו בצד הרחוב ללא כח ללכת. ברעבונם העז חשבו כיצד יוכלו להשיג דבר מאכל כדי שלא ימותו מרעב. תוך כדי שיחה הבחינו בשתי נשים שעברו ברחוב ופצחו גרעינים. במר ליבם פנו לנשים הללו וביקשו שירחמו עליהם ויתנו להם מעט מהגרעיניים שבידיהן. לפתע זיהה הרב טרבניק את אחת הנשים - הייתה זו אחות אשתו של אחיו הרב שמעון טרבניק. שבאותה עת שימשה כרופאה בכירה בבית רפואה מקומי. היא דאגה אפוא מיד לאשפז אתו ואת ידידו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי, שם טופלו וקיבלו מעט [[לחם]] ומים. הרב טרבניק התחזק וכעבור זמן שוחרר.

לאחר מסע תלאות ממושך הגיע ל[[טשקנט]], שם פגש ברעייתו, בבתו ובחמיו יחד עם עוד בני משפחה ו[[חסידים]] רבים.

החסידים בעיר שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]] וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים בעיר.

===בצרפת ובארץ ישראל===
[[קובץ:נחום טרבניק מלמד בישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|290px|הרב נחום מלמד כתת תלמידים ב[[תות"ל לוד|ישיבה בלוד]]]]
לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את [[ברית המועצות]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]'.

כשהגיעו החסידים ל[[צרפת]] הקימו את [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינוא]], שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]] עם רעייתו, בתו ובנו.

עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. לאחר כשנתיים עבר לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם לימד עד שב[[חודש טבת]] [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]]. יחד עם הישיבה עבר גם הוא לכפר חב"ד, שם לימד עד ימיו האחרונים.

כשנה לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר 'מנחת נחום', שבו קובצו חלק מהחידושים שנאמרו על ידו בישיבה, הספר נערך ע"י הרב דוד אברהם מנדלבאום.

===כמרא דאתרא בכפר חב"ד===
[[קובץ:הרב נחום טרבניק, משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום טרבניק משגיח ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות של הרב יוסף פרמן]] ב[[כפר חב"ד]]]]
לאחר [[שניאור זלמן גרליק#פטירתו|פטירתו]] הטרגית של חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בשנת [[תשל"ד]], היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המשרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות{{הערה|במשך השנים מסר שיעורי תורה רבים בבתי הכנסת של כפר חב"ד, אולם לא פסק הלכות.}}.
תושבי [[כפר חב"ד]], וועד הכפר הרוחני, [[כתיבה לרבי|כתבו לרבי מכתב]] בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. [[הרבי]] ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של כפר חב"ד וינהיג את ענייני הכלל.

הרב טרבניק מונה אפוא לרבה של כפר חב"ד, בעודו ממשיך ללמד [[תות"ל כפר חב"ד|בישיבה]].

===חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק===
בשלהי שנת [[תשל"ו]] הוקם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של [[הרב זוין]] שכיהן כ[[אב בית דין|אב בית הדין]], הורה [[הרבי]] למנות את ה[[רבנים]] המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]].

===חסיד מקושר לרבי===
[[קובץ:הרב טרבניק בהתוועדות אצל הרבי.jpg|ממוזער|250px|הרב טרבניק ב[[התוועדות]] אצל [[הרבי]] בשנת [[תש"מ]] (מאחור בצד ימין)]]
כשנה לפני פטירתו של הרב טרבניק, נפטר הרב [[יהודה פלדי]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]. זמן קצר לאחר מכן מונה הרב טרבניק על ידי [[הרבי]], למלא את מקומו. מאז עמד בראש מלחמת הקודש של הרבי למען תיקון חוק '[[מיהו יהודי]]'.

שבועיים לפני פטירתו של הרב טרבניק, התפטר מר [[מנחם בגין|בגין]] במפתיע מתפקידו כ[[ראש ממשלה]]. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.
הוא שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'".

מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הרב טרבניק היה קשור ל[[רבי]] ב[[לב]] ו[[נפש]], הוא ביצע במסירות את הוראות הרבי, ולחם את מלחמות ה' עד ימיו האחרונים.

===פטירתו===
בליל [[שבת תשובה]], [[ג' תשרי]] [[תשד"מ]], הרב נחום טרבניק [[נפטר]].

ב[[הלוויה|הלוייתו]] שהתקיימה ב[[ירושלים]], השתתף קהל גדול מכל החוגים, ובתוכם [[חסידי חב"ד]] מכל רחבי הארץ, [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד.

הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד ב[[הר הזיתים]] בסמוך לקבר חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק|גרליק]].

==ספריו==
*'''מנחת נחום''', [[תשמ"ה]].

==משפחתו==
*ביתו מרת לובה (אהובה) שטוקמן, נפטרה ב[[י"ד חשון]] [[תשס"ה]].
*בנו ר' [[פנחס לייב טרבניק]], [[כפר חב"ד]].
אחיו היה הרב [[שמעון טרבניק]] ראש הישיבה במוסקבה. אחותו פסיא התחתנה עם גיסו הרב [[אברהם שמואל גרליק]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]].
*'''התמים הראשון''', עמוד 362 ואילך

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[שניאור זלמן גרליק]]|הבא=הרב [[מרדכי אשכנזי]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבו הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[חיים יהודה פלדי]]|הבא=הרב [[שמואל חפר]]|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשמ"ג]] - [[תשד"מ]]}}
{{מיון רגיל:טרבניק נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2023-07-26T15:00:19Z

749 יחי המלך: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים נתניה
|תמונה=תומכי תמימים נתניה.jpg
|כתובית=זאל הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
|מספר תלמידים=115
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-115 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]]. נמנית מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה.

==הקמת הישיבה==
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.

בשנת תשפ"ב נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל תלמידים.

בשנת תשפ"ג נחנך מקווה מהודר שנבנה בתוך מתחם הישיבה{{הערה|2=[https://chabad.info/news/894490/]{{אינפו}}.}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כמאה עשרים וחמשה בחורים.

בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.

==התוועדויות ויומא דפגרא==
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים חלק מתלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי).
*'''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (עוסק ב[[לקוטי שיחות]])

==צוות הישיבה==

*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]

;;משגיחים - מנהלי שיעורים
* הרב יצחק נתן ישראל גנדל - משגיח ומנהל ש"ב וש"ג.
* הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - שימש כמנהל ש"ג בשנת תשפ''ג .
* אלי אצרף - משגיח לילה.
* יעקב גולובוב - משגיח לילה.

;[[משפיע]]ים
*הרב [[שלמה אברמסון]] - משפיע שיעור א'
*הרב [[לוי סגל]] - משפיע שיעור א'
*הרב [[ששון אביב גבאי]] - משפיע שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[נפתלי צבי מינצברג]] - ר"מ שיעור א'
*הרב הגאון וכו' אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
*הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א' לכיתת הרב אברמסון
*אלי אצרף - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א' לכיתת הרב סגל

;צוות [[גשמי]]
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן

;צוות הישיבה בעבר:
*ר' [[משה שילת]] - משפיע בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - משפיע החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
*הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר
*הרב משה טרעגער - מנהל גשמי בשנת ה'תשע"ח
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע ראשי ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
* ר' הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א.(עד לסיום שנת ה'תשפ"ג)
*הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע שיעור ב' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג.(עד לסיום שנת תשפ"ג)

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
*'''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2023-07-26T14:58:49Z

749 יחי המלך: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים נתניה
|תמונה=תומכי תמימים נתניה.jpg
|כתובית=זאל הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
|מספר תלמידים=115
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-115 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]]. נמנית מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה.

==הקמת הישיבה==
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.

בשנת תשפ"ב נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל תלמידים.

בשנת תשפ"ג נחנך מקווה מהודר שנבנה בתוך מתחם הישיבה{{הערה|2=[https://chabad.info/news/894490/]{{אינפו}}.}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כמאה עשרים וחמשה בחורים.

בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.

==התוועדויות ויומא דפגרא==
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים חלק מתלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי).
*'''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (עוסק ב[[לקוטי שיחות]])

==צוות הישיבה==

*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]

;;משגיחים - מנהלי שיעורים
* הרב יצחק נתן ישראל גנדל - משגיח ומנהל ש"ב וש"ג.
* הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - שימש כמנהל ש"ג בשנת תשפ''ג .
* אלי אצרף - משגיח לילה.
* יעקב גולובוב - משגיח לילה.

;[[משפיע]]ים
*הרב [[שלמה אברמסון]] - משפיע שיעור א'
*הרב [[לוי סגל]] - משפיע שיעור א'
*הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע שיעור ב' ומשיב בהלכה לש"ב וש"ג
*הרב [[ששון אביב גבאי]] - משפיע שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[נפתלי צבי מינצברג]] - ר"מ שיעור א'
*הרב הגאון וכו' אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
*הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א' לכיתת הרב אברמסון
*אלי אצרף - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א' לכיתת הרב סגל

;צוות [[גשמי]]
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן

;צוות הישיבה בעבר:
*ר' [[משה שילת]] - משפיע בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - משפיע החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
*הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר
*הרב משה טרעגער - מנהל גשמי בשנת ה'תשע"ח
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע ראשי ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
* ר' הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א.(עד שנת ה'תשפ"ג)

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
*'''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תשל"ד

2023-07-26T12:37:32Z

749 יחי המלך: /* אירועים ביהדות */

{{פתיח שנה|5734}}

[[קובץ:הרבי שליטא1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשל"ד. בפתח [[גן עדן התחתון]]]]
==אירועים ביהדות==
* בשנה זו בעיצומו של היום הקדוש יום כיפור פרצה פרצה מלחמה.

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5734}}•

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[הרבי]] מייסד [[תומכי תמימים מיאמי|ישיבה גדולה במיאמי]] רבתי (ארה"ב).
*הרבי פותח בתעמולה (בהוספה ל"[[מבצע תפילין]]") אודות [[עשרת המבצעים|המבצעים]]: "[[מבצע תורה|תורה]]", "[[מבצע מזוזה|מזוזה]]", "[[מבצע צדקה|צדקה]]", "[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה]]", "[[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]".
*הרבי מתחיל בענין ההפצה על ידי "ה[[טנקי מצוות]]".
*הרבי יוצא ב[[מבצע חנוכה]] - [[הדלקת נרות חנוכה]] בבתים, חנויות ובמרכזי הערים.

===[[לידה|נולדו]]===
*[[כ"א בשבט]] - הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] . מרצה בעניני [[בית המקדש]] ומנהל ה[[חיידר נט]]
*[[כ' בניסן]] - [[יחיאל אופנר]] , צייר חסידי וקריקטוריסט
*[[י"ט בסיוון]] - הרב [[דוד ליברזון]], [[שליח]] [[הרבי]] לברצלונה , ספרד

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[ו' בכסלו]] - מר [[דוד בן גוריון]], ראש הממשלה הראשון של [[מדינת ישראל]].
*[[כ"ח בטבת]] - הרב [[אליעזר מישולובין]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]].
*[[ד' באדר]] - מרת [[סוניה רוזנבלום]], אשתו של הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]].
*[[ח' בסיוון]] - הרב [[שניאור זלמן משה סקובלו]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]].
*ח' בסיוון - הרב [[ישעיה וייס]], מחנך בבית ספר חב"ד ב[[קריית גת]]. (נפטר [[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|בתאונה]]).
*[[ח' בסיוון]] - הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ה[[רב]] הראשון של [[כפר חב"ד]]. (נפטר [[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|בתאונה]]).
*[[י"ג בתמוז]] - הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], ממייסדי [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]].
*[[ט"ו בתמוז]] - הרב [[עמרם בלויא]], ממקימי העדה החרדית ומראשי נטורי קרתא.
*[[כ"ו בתמוז]] - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]], [[רב]] העיר לובאני שברוסיה.
*[[י"א באלול]] - הרב [[שמואל לוויטין]], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], בעל הבית של [[אמריקה]] ב[[האו"ם החסידי]].

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5734}}
{{MIHY|תשרי|1973|9|27|1973|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|1973|10|27|1973|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|1973|11|26|1973|1|11111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|1973|12|26|1973|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|1974|1|24|1974|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר|1974|2|23|1974|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|1974|3|24|1974|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|1974|4|23|1974|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|1974|5|22|1974|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|1974|6|21|1974|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|1974|7|20|1974|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|1974|8|19|1974|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}

חיים לוי יצחק גינזבורג

2023-07-26T12:36:55Z

749 יחי המלך: /* ספריו */

[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

ב[[ח']] [[אלול]] בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

==לאחר נישואיו==
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.

עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך, ב[[תשס"ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
[[קובץ:גינזבורג שיעור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד'שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*[https://tablet.otzar.org/#/b/145958/p/-1/t/1658785238567/fs/LVjshCBbrlVxzLqGMMsfhWc0LpRnuRajjXMtBdZR0b2L/start/570/end/573/c להביא לימות המשיח] - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה. 
* '''המשפיע''' - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו , הרב רפאל זלצמן

==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.

==קישורים חיצוניים==
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]

2023-07-25T15:45:38Z

749 יחי המלך:

{{עריכה|הקשר חב"די}}
'''בן הא הא''' היה [[תנא]] קדמון בזמן [[הלל הזקן]].{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]] ט', ב'}} אמרתו היחידה הינה מוזכרת ב'[[מסכת אבות]]', "בן הא הא אומר לפום צערא אגרא". 
בן הא הא זכה לגילוי אליהו<ref>מסכת חגיגה דף ט' עמוד ב'</ref>

== שמו ומקור כינויו ==
מקור כינויו אינו ברור. בתוספות יום טוב{{הערה|1=[[אבות]] פרק ה', כב.}} הובאו שני פירושים: א. נקרא על שם אבותיו מפני שלא האריך ימים. ב. גר היה, וכדי להסתיר את זהותו ממלשינים נקרא על שם [[אברהם]] ו[[שרה]], הגרים הראשונים, שנתווסף ה' בשמותיהם, ועל שם זה נקרא: 'בן הא הא'. יש שאומרים שכך היה שמות אביו.{{הערה|ע' במד"ש בש' הר"י ב"נ}}

על פי [[תורת החסידות]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] [[נשמה]]. כך גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של [[נפש]] רוח נשמה.{{הערה|ראו גם ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב חלק ב' מאמרים עמ' תיא}}

== מקום קברו ==
רבי [[חיים ויטאל]] מעיד בשם רבו [[האריז"ל]] שבן הא הא נקבר בדרך [[צפת]]-[[מירון]], באיזור עין זיתון [כיום באיזור צומת עין זיתים]{{הערה|על פי [[האריז"ל]] נקבר בצפת על אם הדרך וההכר הוא אבן קטנה ונמוכה. עד היום אין ידוע היכן קברו}}, אך מפני חוסר בתיאור עדיין לא אותר מקום הציון.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הזוגות]]

מחנה אמונה

2023-07-25T15:31:42Z

749 יחי המלך:

[[קובץ:4444.jpg|שמאל|ממוזער|230px|הרבי בביקור בקעמפ אמונה בשנת [[תשי"ז]]]]
בשנת [[תשי"ג]] הוקם מחנה קיץ לבנות לימות החופש בשם "'''מחנה אמונה'''".

הרב [[יעקב יהודה הכט]], נכנס [[הרבי|לרבי]] ל[[יחידות]], והשיחה נסבה אודות הצורך בהקמת מחנות-קיץ. למעשה, הורגש אז המחסור במסגרת כזאת לבנות, בייחוד, שכן לבנים כבר פעלו בתקופה ההיא כמה מחנות - אם כי רחוקים היו מלמלא את חובת השעה. לאחר שקלא-וטריא בענין הוחלט לפתוח תחילה קעמפ לבנות, והרבי העניק את ברכתו הקדושה להצלחה רבה במוסד החדש.

ואכן, באותה שנה הוקם מחנה לבנות, תחת השם "מחנה אמונה" - כאשר לצורך זה נרכש מקום מתאים ומרהיב-עין בהרי הקטסקילס, בעיר גרינפילד-פארק. עלענוויל מחנה זה נקרא בשם "אמונה" משום "שאמונה היא יסוד הכל", כדברי הרבי. 
בשילהי קיץ [[תש"נ]] הורה הרבי להוסיף לקעמפ גם את השם "בנות יעקב יהודה" - על שמו של הרב [[יעקב יהודה הכט]].

== ביקורי הרבי במחנה ==
• [[תשט"ז]] - כשסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א את ביקורו בקעמפ "גן ישראל" נסע לבקר במחנה "אמונה" ששכן לא הרחק משם. במקום ערך הרבי סיור בשטח ולאחמ"כ אמר לפני הילדות והמדריכות שיחה קצרה, לפני שנסע נתן הרבי לרי"י העכט חבילת שטרות לחלק לראשי הצוות (וגם לאינם יהודים) 
• [[תשי"ז]] - גם שנה אחרי נסע הרבי ל"מחנה אמונה" כשסיים את ביקורו בקעמפ "גן ישראל" ודיבר לפני הילדות שיחה<ref>בה עמד על תפקידם המיוחד של בנות ישראל בחינוך והחדרת יהדות לכל עם ישראל</ref> ולאחמ"כ אמר עוד שיחה בפני המדריכות. 
• [[תש"כ]] - גם בשנה הזאת נסע הרבי ל"מחנה אמונה" כשסיים את ביקורו בקעמפ "גן ישראל" וערך שם סיור קצר וגם דיבר לפני הילדות אודות השפעה על הזולת, כשסיים את הביקור נתן לרי"י העכט חבילת שטרות לחלק לאנשי הצוות.

בשנת [[תש"ל]] ביקרה [[הרבנית חיה מושקא]] בקעמפ אמונה<ref>ע"פ הספר "בנאות דשא" נכתב ב"פתח דבר" בהערה 5</ref>.
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}

[[קטגוריה:מחנות קיץ]]

מחנה אמונה

2023-07-25T14:39:20Z

749 יחי המלך:

2023-07-09T19:44:44Z

749 יחי המלך:

'''רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק"צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס"ב]]) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].

==תולדות חיים==

הרב שניאור זלמן פרדקין נולד בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי]].לאביו הרב שלמה ואימו מרת איידל.

לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".

ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל [[אדמו"ר הזקן]]: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".

במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה[[צמח צדק]]', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה[[צמח צדק]]' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם [[רש"י]] ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.

כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.

כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.

ואכן, בשנת [[תרט"ו]] מונה ר' שניאור זלמן לרבה של פולצק.

== עם אדמו"רי חב"ד ==

בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.

התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"

== בלובלין ==

במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי [[חב"ד]] בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."

בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.

== בירושלים ==

בשנת ה'[[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי [[ירושלים]] ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש [[בית הכנסת]] צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי [[ירושלים]] כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.

לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.

ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".

== הענקת ברכות ==

הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.

ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.

== תורת חסד ==

כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".

רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").

== פטירתו ==

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"

וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

== משפחתו ==
*בנו, הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.
*בנו, הגאון רבי [[דוב בער לאדיער]] ממלא מקום אביו.
*בנו, חיים לאדיער
*בנו, יצחק לאדיער
*בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
*בתו, מרת צביה אפטר
*בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
*בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)

'''צאצאיו:'''
*נכדו, רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב"ד]].
*נכדו, יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו רבקה).
*נכדו, דוד פשיפיורקה - אלוף פולין בשחמט (בן בתו דבורה).
*נינו, הפילוסוף ישעיה ברלין{{הערה|בן מענדל ברלין, בן שפרה, בת התורת חסד.}}.

== לקריאה נוספת ==
*"הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל ([[חנניה יוסף איזנבך]]) בהוצאת [[כולל חב"ד]] בירושלים.
*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".
*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.
==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 "אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ"] מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25119_17.pdf רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד], ח. י. אייזנבאך, [http://www.hebrewbooks.org/25119 בטאון חב"ד אלול תשכ"ט] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]
* [https://derher.org/wp-content/uploads/79-Adar-II-5779-biography-of-reb-shneur-zalman-fradkin.pdf Derher Reb Shneur Zalman Fradkin (Baal Toras Chesed)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]