חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:יעקב גולדשמיד

2011-09-20T01:19:25Z

74.101.17.119:

יש לו תמונה בכתבה שהיתה לאחרונה בחב"ד אינפו על הכנסת ספר תורה בכפר חב"ד. {{אנונימי}}
:תודה על הערך. לא מצאתי את התמונה. לקחתי תמונה ישנה יותר. מקווה שלא טעיתי בדמות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באלול ה'תשע"א 15:01, 19 בספטמבר 2011 (UTC)
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63961

שיחה:יעקב גולדשמיד

2011-09-19T13:16:26Z

74.101.17.119: דף חדש: יש לו תמונה בכתבה שהיתה לאחרונה בחב"ד אינפו על הכנסת ספר תורה בכפר חב"ד

יש לו תמונה בכתבה שהיתה לאחרונה בחב"ד אינפו על הכנסת ספר תורה בכפר חב"ד

יעקב גולדשמיד

2011-09-19T13:15:44Z

74.101.17.119: דף חדש: הרב יעקב גולדשמיד ר"מ ומשגיח ראשי בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, מרצה בכיר ומשפיע סמינר '''שושנת ירושל…

הרב יעקב גולדשמיד ר"מ ומשגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ומשפיע סמינר '''שושנת ירושלים'''.בעבר שימש כרב קהילת חב"ד בהר נוף.

הרב גולדשמיד הוא בנו של הרב [[מרדכי גולדשמיד]] מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]].

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד ומשנת [[תשמ"ט]] ב[[770]].

בשנת תנש"א מונה בברכת הרבי לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], משם חזר לאחר תקופה ל770.

לאחר נישואיו עם בת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק, ובשנת תש"ס כר"צ למכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד.

בשנת תשס"א נכנס לשמש כא"מ בישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד, ולאחר תקופה מונה אף כמשגיח ראשי..

בשנת תשס"ג הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה למשפיע סמינר לבנות שושנת ירושלים חב"ד, שבשכונת רמת שלמה.

נחום גולדשמיד

2011-09-19T13:00:26Z

74.101.17.119:

[[תמונה:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדשמיד]]
הרב '''נחום גולדשמיד''' נולד בח' ניסן [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק ז"ל שוחט העיירה.

משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר- רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]].

בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"ץ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו בישיבה קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים.

ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד".

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], וגם שם המשיך במאמציו הגדולים להפצת תורת החסידות.

בשנת [[תרצ"ח]] נישא לרעיתו מרת חיה דבורה בתו של הנגיד החסידי ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]. ר' נחום ניהל במשך עשרים שנה ביחד עם אשתו מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות נצולי [[השואה]].

לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].

למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].

ר' נחום נפטר בי"ג שבט בשנת [[תשל"ו]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גולדשמיד נחום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גולדשמיד נחום]]

חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2011-09-14T13:38:26Z

74.101.17.119: /* משפחתה */

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''', אימו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], נולדה ביום [[כ"ח טבת תר"מ]] בעיר [[רומנובקה]], לאביה הרה"ג הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. ב[[י"ג סיון תר"ס]] נישאה לכ"ק הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] וב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד לזוג בנם בכורם, כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]].

מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש.

הסתלקה [[ו' תשרי תשכ"ה|בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].

=="עזר כנגדו"==
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|ימין|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], כאשר יעד ההגירה שלה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]

בשנת [[תרס"ט]] נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר [[יקטרינוסלב]]. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולהשפעתו של בעלה הרב.

בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן.

==בארצות הברית==
[[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]]
[[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]
בשנת [[תש"ז]] הגיע הקץ לסבלותיה ונדודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פאריז]]. שם פגשה את בנה בכורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, אותו לא ראתה כעשרים שנה. מפאריז נסעו השניים ל[[ניו יורק]], אליה הגיעו ביום [[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]], שם התחילה עבור הרבנית תקופה חדשה, תקופת אושר מזהירה, עם עלייתו של בנה על כס הנשיאות ב[[י' שבט תש"י]].

כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי [[שבת]] כבימי חול.

ב[[התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - [[רבי לוי יצחק]]) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."

==הסתלקותה==

הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל770 (1418 פרזידנט סטריט), עד ל[[הסתלקות|הסתלקותה]] בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] [[ו' תשרי תשכ"ה| ו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]].

בשעת הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.

מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ברובע קווינס שבניו יורק.

על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "[[בית חנה]]".

==משפחתה==
* '''בעלה''': [[רבי לוי יצחק שניאורסאהן]]
* '''בנה הגדול''': [[כ"ק אדמו"ר]].
* '''בנה''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''בנה''': ר' [[ישראל אריה ליב]] שניאורסאהן.
* '''נכדתה''' גב' [[דליה רויטמן]].

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נשים|חנה]]

חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2011-09-14T13:37:33Z

74.101.17.119:

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''', אימו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], נולדה ביום [[כ"ח טבת תר"מ]] בעיר [[רומנובקה]], לאביה הרה"ג הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. ב[[י"ג סיון תר"ס]] נישאה לכ"ק הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] וב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד לזוג בנם בכורם, כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]].

מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש.

הסתלקה [[ו' תשרי תשכ"ה|בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].

=="עזר כנגדו"==
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|ימין|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], כאשר יעד ההגירה שלה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]

בשנת [[תרס"ט]] נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר [[יקטרינוסלב]]. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולהשפעתו של בעלה הרב.

בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן.

==בארצות הברית==
[[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]]
[[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]
בשנת [[תש"ז]] הגיע הקץ לסבלותיה ונדודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פאריז]]. שם פגשה את בנה בכורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, אותו לא ראתה כעשרים שנה. מפאריז נסעו השניים ל[[ניו יורק]], אליה הגיעו ביום [[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]], שם התחילה עבור הרבנית תקופה חדשה, תקופת אושר מזהירה, עם עלייתו של בנה על כס הנשיאות ב[[י' שבט תש"י]].

כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי [[שבת]] כבימי חול.

ב[[התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - [[רבי לוי יצחק]]) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."

==הסתלקותה==

הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל770 (1418 פרזידנט סטריט), עד ל[[הסתלקות|הסתלקותה]] בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] [[ו' תשרי תשכ"ה| ו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]].

בשעת הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.

מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ברובע קווינס שבניו יורק.

על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "[[בית חנה]]".

==משפחתה==
* '''בעלה''': [[רבי לוי יצחק שניאורסאהן]]
* '''בנו הגדול''': [[כ"ק אדמו"ר]].
* '''בנו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''בנו''': ר' [[ישראל אריה ליב]] שניאורסאהן.
* '''נכדתו''' גב' [[דליה רויטמן]].

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נשים|חנה]]

לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)

2011-09-14T13:36:34Z

74.101.17.119:

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]|אחר=ר' לוי יצחק שניאורסון, נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]}}[[תמונה:לוי יצחק שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|רבי לוי יצחק שניאורסון]][[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' היה [[חסיד חב"ד]], מקובל, רבה של [[דנייפרופטרובסק]] ואביו של [[הרבי מליובאוויטש]].

==ביוגרפיה==
נולד ביום [[י"ח ניסן תרל"ח]] (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל [[ביילורוסיה]], להוריו הרה"ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו הרה"ג רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], שנפטר בדמי ימיו.

רבי לוי יצחק נחשב לאחד מגדולי חסידי כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]]. אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ כ"ק אדמו"ר המהר"ש.

ב[[כ' מנחם אב תש"ד]] (1944 למניינם), הסתלק הרב לוי יצחק בעיר [[אלמא אטא]], לאחר שנות סבל בגלות בכפר הנידח צ'יאלי.

==צעירותו==
בצעירותו למד הגאון הרב לוי יצחק תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו הגאונית, וכמו שכותב עליו מחותנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]: "כבר משחר ילדותו של הרב רלו"י שניאורסאהן נתגלו אצלו כשרונות עילויים יוצאים מן הכלל".

בצעירותו הוסמך רבי לוי יצחק להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.

==נישואין==
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שהיה רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הלה נתקל בסירובו של הרבי הרש"ב אשר נתן את ברכתו שהכל יהיה על הצד היותר טוב, וכי אין ממה לחשוש. ואומנם אכן כך היה, החתונה התקיימה במועד שנקבע ביום חמישי [[י"ג סיון תר"ס]] (1900 למניינם).

לאחר החתונה שיגר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו. וזה לשונו: "ב"ה יום ג' ו' תמוז תר"ס לפ"ק כבוד נכד דודי ידידי עוז הרה"ח המפורסם נכבד י"א כו' מו"ה ברוך שניאור שי'. מעומק ליבי אברכו בברכת מז"ט בעד כלולות בנו רחומאי דנפשאי מר לוי יצחק שי'. ייתן ה' שזיווגם יעלה ליפה באריכות ימים ושנים טובים ונעימים ברוחניות וגשמיות ובהצלחה בכה"פ בדור ישרים זרע ברך ה' כפי רצון כ"ק אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, וכבודו יקבל מהם עונג ונחת די חפצו בכל פרט ופרט. מגודל טרדתי נתאחר המכ' עד כה, והטע"ג בטח קבלו בזמנו. ויקבלו החיים והשלום והברכה מאדון השלום כאוות נפשו ובן דודו ידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפיצה תמיד כל הימים".

==מאסרו==
[[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]
רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך תקופה בת 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה ותורה ומצוות דרבים.

30 שנה מאוחר יותר בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]] (1939 למניינם) בשעה 3 לאחר חצות, נשמעו דפיקות על דלת ביתו של רבי לוי יצחק שהתגורר ברחוב בריגאדנע 13 בעיר דנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב לשעבר). כאשר פתחה הרבנית חנה את הדלת, עמדו מולה 4 אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית הרוסית המקבילה לגסטאפו ימ"ש של אותה התקופה אותה משטרה חשאית נאצית הידועה לשימצה) - ושאלו היכן הרב שניאורסון? מייד בהיכנסם לבית, בעוד הרבנית חנה ניגשת להודיע לבעלה על ה"אורחים" הבלתי-קרואים, צעדו ארבעת סוכני המשטרה החשאית אחרייה, ונעמדו ליד כל דלת מדלתות הבית. אחד מאנשי המשטרה החשאית הנ.ק.וו.ד. הציג בפני רבי לוי יצחק צו חיפוש וצו מעצר. ארבעת סוכני המשטרה החשאית בדקו את כל הספרים אשר היו מסודרים בחמשת הארונות בביתו של רבי לוי יצחק, ביניהם ספרי קבלה, שו"ת (שאלות ותשובות) בכתב-יד, קשרי מכתבים ומברקים מחו"ל. את הכל ארזו בחבילות ולקחו עימם. ארבעת סוכני המשטרה החשאית עבדו עד לשעה 6 בבוקר ולאחר שבדקו את כל הבית הם פנו לרבי לוי יצחק וציוו עליו: "רבי, התלבש ובוא איתנו!".

מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], ורבי לוי יצחק הבין כי לא יוכל לקיים את סדר הפסח בביתו, איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג [[מצה|מצות]]. כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, היא נענתה כי בבית הסוהר מגישים אוכל לכלל האסירים וכי האוכל כשר לפי דיני ישראל. בנוסף נאמר לה כי בעלה איננו שם. כך ובדרך זו אנשי המשטרה החשאית התחמקו מהרבנית חנה בכל פעם שהייתה מביאה לבעלה אוכל. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף.

לאחר מספר ימים העבירו השילטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קיוב]] שם שהו פושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השילטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל כוחם להוכיח כי הוא פועל כנגד השילטונות, ולכן הם הושיבו אותו בתנאי מאסר קשים ביותר, והיו מטרטרים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד כסלע איתן יצוק ולא הודה בשום אשמה אשר כביכול יוחסה לו.

על מאסרו של רבי לוי יצחק כתב עד ראייה אשר ישב יחד עימו בבית הסוהר וזה לשונו: "-... מי יכול לעמוד בניסיונות אלה. בין מועטים אלה נצרף בכור העוני הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל. לא הודה! לא חתם על האשמה! כגבור פלאי קיבל את מנת הייסורים שנפלה בחלקו ולא נכנע. קיבל באהבה דין שמיים ולא הודה למעניו. בכל מירוץ הדמים הנורא אשר מיליונים נלכדו בו, נשאר הרב מיקטרינוסלב היחידי ממש שלא שלטה בו אש הגיהנום ולא הכריעה אותו היד התקיפה! עובדה זו הייתה נמסרת מאחד לשני כאגדת פלאים. בבתי הסוהר דיברו הכל עליו כעל אדם עילאי..."

==גלותו==

בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב, עד אשר הגיעה הרכבת לתחנתה הסופית בעיר אלמא-אטא אז בירת קזחסטאן.

המסע היה מפרך ביותר. הצפיפות והתנאים הבלתי אנושיים אשר שררו ברכבת לא הפריעו לרבי לוי יצחק. הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה, אשר לא הספיק כלל להרוות את צימאונם. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

ביום [[ט"ו שבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע המסע המפרך לסיומו, כאשר הרכבת הגיעה לבסוף לעיר אלמא-אטא בירת קזחסטאן. בתום עשרה חודשים של אימה וחרדה בבתי הכלא השונים שבהם היה מוחזק, בהם מנסים השלטונות קרי המזג לאבד כל צלם אנוש מהאסירים, הרגיש רבי לוי יצחק לראשונה את עצמו כדמות אנוש. הנה הוא הולך לבדו מבלי שהצל של השומר מלווה אותו.

החופש אשר ניתן לאסירים בהגיעם לאלמא-אטא היה מוגבל מאוד. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות קבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם ל"בלות" שנים אחדות בגלות. בשל העובדה שרבי לוי יצחק נחשב כביכול בעיני השלטונות לאסיר מסוכן ביותר, הוא נשלח למקום הנידח ביותר שהיה בקזחסטאן ששמו צ'יאלי. ב[[י"ט שבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן.

צ'יאלי הייתה בית סוהר ענק פשוטו כמשמעו, מסוג בתי הסוהר אשר לא היה בו כלל צורך להחזיק מסביבו שומרים. לברוח מצ'יאלי הייתה משימה בלתי אפשרית. סביב בית הסוהר הענק הזה היו מאות קילומטרים של מדבר עם ביצות. האוויר שם היה מעופש, ויתושי הביצות היו רודפים את האדם להיכן שרק הלך. הבתים של צ'יאלי היו עשויים חימר, וקירות הבתים היו תמיד לחים ורטובים. בימות הקיץ השמש הייתה לוהטת מאוד ומעלה צחנה וריחות לא נעימים, אשר גרמו לפריצתן של מחלות מסוכנות, אשר היו מקצרות חיי אדם, שלא לדבר על ימות החורף שבהם היה הקור מקפיא מנשוא. למקום הזה בדיוק הגיע רבי לוי יצחק באישון לילה. מבול גשם עז קידם את פניו. נפש חי'ה לא נראתה בחוץ מלבדו, שהייתו בקור המקפיא הייתה מסוכנת ביותר. אבל רבי לוי יצחק ואסיר יהודי נוסף אשר היה עימו לא נשברו, וכיתתו את רגליהם כשאין להם לא כתובת ולא מכר שאליו אפשר להיכנס.

לשניים נודע שבמקום מתגורר חייט יהודי שהוגלה לצ'יאלי לפני זמן רב ונשא אישה נוכרייה. רבי לוי יצחק וידידו היהודי נסחבו בגשם לביתו של אותו החייט היהודי בתקווה שהלה ייתן להם להיכנס לפחות עד אור הבוקר. כאשר ראה החייט היהודי מי עומד לפניו, טרק בפניהם את דלת ביתו ולא נתן להם להיכנס לביתו. כל בקשותיהם ותחנוניהם של רבי לוי יצחק וידידו היהודי להיכנס פנימה לא הועילו, ובאין כל ברירה הם המשיכו ללכת עד אשר הבחינו מרחוק באור קלוש הבוקע מחלון של אחד הבתים.

בעל הבית שהיה גוי ריחם על השניים שנראו לו מוזרים, ואיפשר להם להיכנס לביתו. מצבו הפיזי של רבי לוי יצחק היה קשה והלך והתערער יותר, הוא היה בודד מאוד במקום הגלות אליו נשלח. מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לבקרו בצ'יאלי.

==הסתלקותו==

בדרך לא דרך ומתוך מסירות נפש עצומה עשתה [[הרבנית חנה]] את דרכה למקום הנידח הזה. למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח שנת תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא-אטא בירת קזחסטאן.

נראה היה באותו הרגע כי רבי לוי יצחק הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, אבל דווקא מנוחה זו היא אשר הביאה להתפרצותה המחודשת של המחלה הממארת אשר כירסמה בו מזה זמן רב, בעקבות הייסורים ממצבו הכללי והבלתי אנושי, במצור וברעב שעבר במקום גלותו בצ'יאלי, תנאים אשר מחד גרמו לשככת המחלה ולאי-התגלותה בתוקפה בתקופה מסויימת, ומאידך גיסא הביאו להתפרצותה בעת ובעונה אחת מאוחר יותר.

ואכן למרבה הצער כך באמת היה - לאחר שהגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] - אל המנוחה והנחלה - והסביבה הייתה נוחה לו, נתעוררה המחלה ביתר שאת ובמשנה מרץ רח"ל, הרופאים אשר טיפלו ברבי לוי יצחק לא מצאו שום תרופה אשר תוכל להצילו, ומצבו הלך והיתדרדר מיום ליום. בימים האחרונים היה רבי לוי יצחק כבר חלש ביותר. "הלוא תראה - הצביע על היד שלו כאשר שוחח עם אחד מהאנשים שהיו עימו -כי לא נשאר על גופי אלא עור ועצמות בלבד. טעמה של אכילה אינני חש כלל..." אמר.

על יומו האחרון של רבי לוי יצחק היטיב לספר עד ראייה וזה לשונו: - "ביום שלישי בלילה זכיתי אני ועוד אחד לעמוד כל הלילה ליד מיטתו לשמשו. שפתותיו מילמלו ללא הרף, אך קולו לא יישמע. לפתע התעורר, פתח את עיניו, וביקש להביא לו מים לנטילת ידיים. כאשר הגישו לו את המים, אמר: "מען דארף זיך אריבער כאפן אויף יענער זייט!" (יש להתכונן לעבור לצד ההוא...) היו אלה דבריו האחרונים".

למחרת, ביום רביעי, [[כ' מנחם אב תש"ד|עשרים לחודש מנחם-אב שנת תש"ד]] (1944 למניינם), מצבו של רבי לוי יצחק הורע, הוא סבל מכאבים נוראים. הוא לא הפסיק מלמלמל בשפתיו. אחד הנוכחים שהיטה את אוזנו לשמוע מה מרחשין שפתותיו, שמע מילים מקוטעות שיצאו ממנו באנחה: ועקבותייך לא נודעו... אי, עקבות משיחא... עקבות משיחא... לעת ערב כאשר מצבו היתדרדר הבהילו לביתו רופא אשר נתן לו מספר תרופות אך נשמתו הטהורה נפרדה מגופו הטהור ועלתה לשמי מרום...

ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.
על קברו, הוקם 'ציון', ובמשך השנים הוחלפה המציבה במבצע מיוחד.

==מספריו==
* [[ליקוטי לוי יצחק]].
* [[תורת לוי יצחק]].
* [[פניני לוי יצחק]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': [[הרבנים חנה שניאורסאהן]]
* '''בנו הגדול''': [[כ"ק אדמו"ר]].
* '''בנו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''בנו''': ר' [[ישראל אריה ליב]] שניאורסאהן.
* '''נכדתו''' גב' [[דליה רויטמן]].
==לקריאה נוספת==
* הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], "[[תולדות לוי יצחק]]", שלושה כרכים בהוצאת [[קה"ת]].
* הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], "[[פאר לוי יצחק]]", יצא לאור על-ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63361 לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
* [http://www.chabad.kz/35362.html מדור אודות רבי לוי יצחק] באתר בית חב"ד קזאחסטן.
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2191 סיפור מופת מרבי לוי יצחק], שאול שיף, עיתון 'הצופה'.
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-09-14T13:32:29Z

74.101.17.119:

{{בעריכה}}
[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (לאחר שיצא מרוסיה כינה את עצמו בשם '''מרדכי (מרק) גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].

==קורות חייו==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, חרסון.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו אף הוא והיה נוהג להכנס לעיתים ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], בהם היה שואל על ביאורים ב[[דא"ח]]. פעם שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחיסות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע, לראשונה, אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}. ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] בלנניגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שהיה חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז).

בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רויטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]], נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר צאצא זכר אחריו ו[[הרבי]] היה אומר את הקדישים בשלוש התפילות.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
זמן מה לאחר פטירתו של ר' ישראל אריה ליב באנגליה, על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל. זמן מה לפני זה שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד]] באה"ק (שהתגוררו ב[[תל אביב]]) שביום פלוני יגיע לנמל חיפה ארונו של מ' גורארי' (שמו של ר' ישראל ארי' לייב בניירות הרשמיים שלו) וביקש לקבל את הארון ולטפל בקבורתו.

ביום המיועד נסעו לנמל חיפה, הנהג הי' ר' [[ברוך גופין]] וברכב–משאית היו חברי אגודת חב"ד, ר' [[פנחס אלטהויז]], ר' [[אליעזר קרסיק]] ור' [[משה גורארי']] והצטרפו אליהם עוד כמה מ[[אנ"ש]] מ[[כפר חב"ד]]. מנוף גדול העביר את ארונו של ר' ישראל אריה לייב, שהיה עשוי מברזל, מתוך האניה אל המשאית, ומשם פנו לעבר בית העלמין ב[[צפת]].

כשהגיעו ל[[צפת]] נכחו במקום אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין מאנ"ש חסידי חב"ד.

היום (החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680] ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}}) מידי שנה ביום היארצייט (י"ג אייר) פוקדים המוני חסידי חב"ד, תלמידי התמימים את קברו של ר' ישראל אריה לייב ונושאים [[תפילה]], אומרים פרקי [[תהילים]] ונתינת [[צדקה]] לעילוי הנשמה.

==התייחסות מהרבי==
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכךו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' גניה רויטמן (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רויטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
==ראו גם==
*[[דליה רויטמן]]

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)

2011-09-14T13:29:57Z

74.101.17.119:

הרב '''דובער שניאורסון''', אחיו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]. נולד ביום ג' כסלו [[תרס"ה]] להוריו; הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ו[[הרבנית חנה]].

הרב דובער היה מאושפז ב[[בית רפואה]] בעיירה [[איגרען]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תש"ב]] לערך, רצחו הנאצים את כל החולים והשליכו אותם לקבר אחים ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד.

לא ידוע תאריך הירצחו, על כן [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] קבע את היארצייט שלו ב[[כ"ה אלול]].

בשנת [[תשנ"ג]] מצאו את קבר האחים, ושמו במקום מצבה אודותיו, שם נכתב "פ"נ הוו"ח אי"א נו"נ . . דובער בן . . יחד עם עוד כו"כ מבני ישראל".

==לקריאה נוספת==
*[[שמואל קראוס]] '''ולא נודע יום פטירתו''', היום בו אומר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] [[קדיש]] על אחיו, [[שבועון בית משיח]] גליון 303.

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)

2011-09-14T13:28:34Z

74.101.17.119:

הרב '''דובער שניאורסון''', אחיו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]. נולד ב ג' כסלו [[תרס"ה]] להוריו; הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ו[[הרבנית חנה]].

הרב דובער היה מאושפז ב[[בית רפואה]] בעיירה [[איגרען]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תש"ב]] לערך, רצחו הנאצים את כל החולים והשליכו אותם לקבר אחים ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד.

לא ידוע תאריך הירצחו, על כן [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] קבע את היארצייט שלו ב[[כ"ה אלול]].

בשנת [[תשנ"ג]] מצאו את קבר האחים, ושמו במקום מצבה אודותיו.

==לקריאה נוספת==
*[[שמואל קראוס]] '''ולא נודע יום פטירתו''', היום בו אומר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] [[קדיש]] על אחיו, [[שבועון בית משיח]] גליון 303.

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

יעקב שוויכה

2011-09-08T13:17:08Z

74.101.17.119:

[[קובץ:יעקב שוויכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שוויכה מרצה ב[[נחלת הר חב"ד]] ([[סיוון]] [[תשס"ו]])]]
הרב '''יעקב שוויכה''' הוא מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[רב]] בית כנסת "אליהו הנביא", חבר בלשכת הרבנות ודיין בבית הדין ב[[קרית מלאכי]]. הרב שוויכה גם מרצה בנושאים שונים.

רעייתו של הרב שוויכה, שרית, שמשה בעבר כמנהלת בית ספר חב"ד ב[[אשדוד]] וכיום היא סגנית מנהלת בבית הספר חב"ד ב[[קרית מלאכי]].

==קורות חייו==
הרב שוויכה נולד בשנת [[תשכ"ד]] ב[[ברזיל]] למשפחת רבנים שמקורה בחאלב שבסוריה. בבחרותו למד בישיבת חב"ד "מחנה ישראל" בפטרופוליס שבברזיל. לאחר מכן המשיך תקופה קצרה בישיבת 'פורת יוסף' ב[[ירושלים]] ומשם עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ו]] סיים את לימודיו ב[[כפר חב"ד]] ונסע לשנת ה[[קבוצה]] ל-[[770]].

בסוף שנת [[תשמ"ז]] התחתן עם בתו של הרב [[שמעון גד אליטוב]], מרבניה חב"ד בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית. לאחר נישואיו למד בכולל האברכים שעל-יד [[מזכירות הרבי]] ב[[ניו יורק]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשמ"ט]], חזר ארצה והתיישב ב[[קרית מלאכי]].

בשנת [[תשנ"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. בשנת [[תשנ"ה]] עבר לשמש כר"מ ומשגיח בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ומשנת [[תשנ"ט]] משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"ע]], במקביל לעבודתו בישיבה, מונה כחבר לשכת הרבנות ב[[קרית מלאכי]] וכדיין בבית הדין של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לענייני ממונות{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56633 מינוי של הרב שוויכה לחבר ודיין בבית הדין הרבני בעיר]}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/images/news/44982_news_04092010_21514.jpg כתבת פרופיל על הרב שוויכה במקמון של קריית מלאכי] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

חנה גוראריה

2011-09-08T13:13:42Z

74.101.17.119:

[[קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה בצעירותה]]
[[תמונה:חנה גוראריה.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' ובנה בארי לאחר ביקור אצל האדמו"ר ממונקץ' בבורו-פארק]][[תמונה:חנה גורארי'.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' וכלתה מינא ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]מרת '''חנה גוראריה''' נולדה ב[[יום שני]]{{הערת שוליים|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קי"ז, שי"ח}}, [[כ"ה מנחם אב תרנ"ט]]<ref>מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]</ref> בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].
==צעירותה==
כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] "ברוך שעשה ניסים" שנאמר ב[[כ"ה בכסלו]] על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערת שוליים|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}}

בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] {{הערת שוליים|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}.

בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]].

ב[[י"א סיון תרפ"א]] נישאה עם הרב [[שמריהו גוראריה]]. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.

ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אביה, [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע, התווכחה אתם ב[[מסירות נפש]]<ref>מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר].</ref>

למחרת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[ורשה]].

בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תרע"ט}}.

ב[[תרצ"ה]] עקרה יחד עם אביה ל[[אטוואצק]].

בכ"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה [[שלום דובער גוראריה|בערי]], בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.

בימי [[מלחמת העולם השנייה]] היתה לצד אביה, בוורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]].
==בארה"ב==
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבבנין [[770]] ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]].

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] חפצה שבעלה, [[הרש"ג]] ינהג ב[[אדמו"ר]]ות, והתנגדה למינויו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].

משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] באחריותה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.

מאז ההסתלקות שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.

בין שנת [[תש"י]] ועד להסתלקות אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם אחותה [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].

בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את מ' [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.

ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערת שוליים|ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.

ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] התנגד למינוי{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.
==משפט הספרים==
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[בערי גוראריה]] את הספרים, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה ב[[ניו ג'רזי]], כאשר בעלה נותר לבדו.

במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערת שוליים|מפי הגה"ח ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}

נפטרה בשנת [[תשמ"ח]], ומנוחתה כבוד בחלקת מונקאטש-סאטמר ב[[ניו יורק]].

[[הרבי]] רצה מאד שתיקבר בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף שלח משלחת מיוחדת אל בנה, [[בארי גוראריה]] (הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שמואל צבי הירש פוקס]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[משה בוגומילסקי]]) אך בנה סירב{{הערת שוליים|מפי המשתתפים}}.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-09-08T13:08:55Z

74.101.17.119:

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (השתמש גם בשם '''מרדכי (מרק) גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: '''ות"ח ת"ח'''. בסיום הפתק כתב הרבי: '''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"''']]
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון, אשת ר' ישראל אריה לייב ובתה, מרת דליה רוטמן עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]]][[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]]

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה.

בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].

היה נוהג להכנס לפרקים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], ומידי פעם שאל ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי.

כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מרק) גורארי", שם של חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים, וריא"ל השתמש במסמכיו בכדי לצאת מרוסיה, מאז ועד לסוף חייו, השתמש ריא"ל בשם זה.

בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז).

בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי.

בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). במקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] הם נישאו.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, דליה.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]], נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר צאצא זכר אחריו ו[[הרבי]] היה אומר את הקדישים בשלוש התפילות.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

==העברת ארונו לארץ הקודש==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
זמן מה לאחר פטירתו של ר' ישראל אריה ליב באנגליה, על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל. זמן מה לפני זה שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד]] באה"ק (שהתגוררו ב[[תל אביב]]) שביום פלוני יגיע לנמל חיפה ארונו של מ' גורארי' (שמו של ר' ישראל ארי' לייב בניירות הרשמיים שלו) וביקש לקבל את הארון ולטפל בקבורתו.

ביום המיועד נסעו לנמל חיפה, הנהג הי' ר' [[ברוך גופין]] וברכב–משאית היו חברי אגודת חב"ד, ר' [[פנחס אלטהויז]], ר' [[אליעזר קרסיק]] ור' [[משה גורארי']] והצטרפו אליהם עוד כמה מ[[אנ"ש]] מ[[כפר חב"ד]]. מנוף גדול העביר את ארונו של ר' ישראל אריה לייב, שהיה עשוי מברזל, מתוך האניה אל המשאית, ומשם פנו לעבר בית העלמין ב[[צפת]].

כשהגיעו ל[[צפת]] נכחו במקום אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין מאנ"ש חסידי חב"ד.

היום (החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680] ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}}) מידי שנה ביום היארצייט (י"ג אייר) פוקדים המוני חסידי חב"ד, תלמידי התמימים את קברו של ר' ישראל אריה לייב ונושאים [[תפילה]], אומרים פרקי [[תהילים]] ונתינת [[צדקה]] לעילוי הנשמה.

==התייחסות מהרבי==
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכךו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==בתו==
[[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה (מימין) בשיחה עם מר [[שז"ר]] (משמאל) ור' [[שלמה מיידנצ'יק]] (באמצע)]]
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה דליה, בתו היחידה של ר' ישראל אריה לייב. נישאה לאבנר רוטמן. במשך שנים עבדה במכון וייצמן למדע. נולד להם שתי ילדים: אריאל רוטמן, נולד כ"ד באלול תשל"ה. דניאל יהושע רוטמן, נולד ז' באדר תשל"ח. לאחר שנים רבות התגרשו בני הזוג רוטמן.

היא הייתה בקשר עם גיסה [[הרבי]] ובשנת [[תשל"ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]], באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]]. גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. בבית היא הייתה יושנת בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה, היא הייתה מתארחת אצל הרבי ברוב כבוד. באחד מביקוריה היא הביאה את הרבי ל-[[770]] במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.

בשנת [[תשמ"ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם{{מקור}}.

הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]], מבקר את הגב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניק לה סט של [[ד' מינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ"ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' גניה רוטמן (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' דליה רוטמן, היתה נשואה לאבנר רוטמן.
::'''ילדיהם''':
:*אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]])
:*דניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-09-08T13:08:24Z

74.101.17.119:

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (השתמש גם בשם '''מרדכי (מרק גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: '''ות"ח ת"ח'''. בסיום הפתק כתב הרבי: '''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"''']]
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון, אשת ר' ישראל אריה לייב ובתה, מרת דליה רוטמן עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]]][[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]]

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה.

בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].

היה נוהג להכנס לפרקים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], ומידי פעם שאל ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי.

כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מרק) גורארי", שם של חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים, וריא"ל השתמש במסמכיו בכדי לצאת מרוסיה, מאז ועד לסוף חייו, השתמש ריא"ל בשם זה.

בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז).

בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי.

בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). במקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] הם נישאו.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, דליה.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]], נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר צאצא זכר אחריו ו[[הרבי]] היה אומר את הקדישים בשלוש התפילות.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

==העברת ארונו לארץ הקודש==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
זמן מה לאחר פטירתו של ר' ישראל אריה ליב באנגליה, על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל. זמן מה לפני זה שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד]] באה"ק (שהתגוררו ב[[תל אביב]]) שביום פלוני יגיע לנמל חיפה ארונו של מ' גורארי' (שמו של ר' ישראל ארי' לייב בניירות הרשמיים שלו) וביקש לקבל את הארון ולטפל בקבורתו.

ביום המיועד נסעו לנמל חיפה, הנהג הי' ר' [[ברוך גופין]] וברכב–משאית היו חברי אגודת חב"ד, ר' [[פנחס אלטהויז]], ר' [[אליעזר קרסיק]] ור' [[משה גורארי']] והצטרפו אליהם עוד כמה מ[[אנ"ש]] מ[[כפר חב"ד]]. מנוף גדול העביר את ארונו של ר' ישראל אריה לייב, שהיה עשוי מברזל, מתוך האניה אל המשאית, ומשם פנו לעבר בית העלמין ב[[צפת]].

כשהגיעו ל[[צפת]] נכחו במקום אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין מאנ"ש חסידי חב"ד.

היום (החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680] ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}}) מידי שנה ביום היארצייט (י"ג אייר) פוקדים המוני חסידי חב"ד, תלמידי התמימים את קברו של ר' ישראל אריה לייב ונושאים [[תפילה]], אומרים פרקי [[תהילים]] ונתינת [[צדקה]] לעילוי הנשמה.

==התייחסות מהרבי==
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכךו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==בתו==
[[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה (מימין) בשיחה עם מר [[שז"ר]] (משמאל) ור' [[שלמה מיידנצ'יק]] (באמצע)]]
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה דליה, בתו היחידה של ר' ישראל אריה לייב. נישאה לאבנר רוטמן. במשך שנים עבדה במכון וייצמן למדע. נולד להם שתי ילדים: אריאל רוטמן, נולד כ"ד באלול תשל"ה. דניאל יהושע רוטמן, נולד ז' באדר תשל"ח. לאחר שנים רבות התגרשו בני הזוג רוטמן.

היא הייתה בקשר עם גיסה [[הרבי]] ובשנת [[תשל"ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]], באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]]. גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. בבית היא הייתה יושנת בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה, היא הייתה מתארחת אצל הרבי ברוב כבוד. באחד מביקוריה היא הביאה את הרבי ל-[[770]] במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.

בשנת [[תשמ"ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם{{מקור}}.

הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]], מבקר את הגב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניק לה סט של [[ד' מינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ"ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' גניה רוטמן (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' דליה רוטמן, היתה נשואה לאבנר רוטמן.
::'''ילדיהם''':
:*אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]])
:*דניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]