חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

הגולם מפראג

2024-03-13T21:59:11Z

73.245.173.126: /* סיפורו של הגולם */

[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של [[המהר"ל]] בעליית הגג ראה הרבי הריי"צ את הגולם]]
[[קובץ:כתי''ק_הגולם_מפראג.jpg|300px|ממוזער|שמאל|כתי"ק בנוגע להגולם: '''ובנוגע לעיקר הענין (שהמהר"ל עשה את הגולם) - בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו - בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג. ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'.''']]
'''הגולם מפראג''' הוא יצור בעל כוחות על-אנושיים שייצר [[המהר"ל מפראג]] על פי סודות [[תורת הקבלה]]. הגולם נוצר על מנת להגן על הקהילה היהודית מרדיפות שכניהם הגוים ובעיקר מ[[עלילות הדם]] שהיו נפוצות באותה התקופה.
==סיפורו של הגולם==
על פי המסופר, יצר המהר"ל את הגולם מן העפר שעל שפת נהר המלדובה. בשבוע שלפני ציווה המהר"ל לחתנו- רבי יצחק כ"ץ ולתלמידו הגדול רבי יעקב הלוי, שהיו השנים שליוו אותו בעת יצירת הגולם, לצום בכל אותו שבוע, ולאחר שבוע לטבול ב[[מקוה]] ולבוא אליו. ואכן לאחר שבוע הלכו אל אותו הנהר, ויצרו מעפר האדמה צורת אדם. ולאחר אמירת שמות קדושים, קראו בקול את הפסוק: "ויפח באפיו..." ואז קם הגולם על רגליו.

סביב פועלו של הגולם מסתובבים סיפורים רבים רובם סביב עלילות הדם שהיו באותה תקופה.

כעבור כמה שנים ביקר המהר"ל אצל הקיסר, והצליח לשדלו להוציא צו, שאסר על בתי המשפט לדון בעלילות הדם השיקריות. כעת, משלא היה עוד לגולם שימוש, החזירו המהר"ל לעפר, וגופתו נטמנה בעליית הגג של בית הכנסת העתיק "האלטנוי שול". https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16274&st=&pgnum=4

==היה ונברא==
עם הזמן החלו פקפוקים באמיתיות הסיפור, בעיקר עקב העובדה שהוא מופיע בספר "נפלאות מהר"ל" לר' יודל רוזנברג שנחשד בזיוף סיפורים.

אולם [[הרבי]] ציין שהסיפור על הגולם היה מפורסם שנים רבות קודם הוצאת ספרו של ר' יודל רוזנברג, והוסיף ששמע מפי הרבי הריי"צ שביקר בעליית הגג של בית הכנסת אלטניי שול, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם{{הערה|ראה במענה הרבי, מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207, שצילומו מופיע לעיל.}}.

וזהו הסיפור: פעם ביקר [[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם הרבי הריי"צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת של המהר"ל. בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה"גולם", שיחד את השמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הריי"צ את הסיפור ל{{ה|רבי}}, שאלו הרבי מה ראה שם, והריי"צ לא ענה לו.{{הערה|הרבי הריי"צ ראה שם את מה שנשאר מן הגולם- על פי מכתב הרבי שהובא ב[[בית משיח]] י"א ניסן תשס"ט, "גאון מבית דוד", שבקישור כאן, עמ' 115. ראה גם צילום כתי"ק שבתחילת הערך.}}

כשנודע הדבר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] הוכיח קשות את הריי"צ. כעבור זמן אמר
לו: הייתה לי עבודה של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.
המספר).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&hilite=898aced3-fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&pgnum=24 תורת מנחם שנת השי"ת חלק א' (27).]}}

ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בשלח]] [[תש"ל]] איזכר הרבי את הסיפור בקצרה בציינו שסיפר פעם את מה ששמעו מהרבי הריי"צ אודות עניין זה{{הערה|שיחות קודש תש"ל ע' 496}}.

רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר כי ביקר יחד עם הרבי [[הרש"ב]] בבית הכנסת של המהר"ל, והרבי הרש"ב ביקש לעלות לעליית הגג בה מונח הגולם למרות שאף אדם אינו מהין לעלות לשם, וכשהגיע רק בראשו לחלל העלייה, ירד מיד כשפניו לבנים כסיד ואמר שאף הוא סובר שאין רשות לאף אדם להיכנס לשם{{הערה|מפי הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]], תולדות לוי יצחק ע' 254.}}.

==קימת הגולם בתחיית המתים==
בספרו של יודל רוזנברג 'נפלאות מהר"ל' מביא את דברי רבי חיים שאמר בשם חותנו המהר"ל: שרוחו של הגולם יקום ב[[תחיית המתים]] אך בגוף אחר שנולד מאב ואם. ובנוסף, הגולם יקבל חלק ל[[עולם הבא]], "לבעבור שהציל כמה פעמים את ישראל מצרות גדולות", אף על פי שהיה מחויב בזה, כעבד שרבו מיטיב עמו בתמורה לעבודתו.

==ראו גם==
*[[מהר"ל מפראג]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י"א [[ניסן]] תשס"ט, עמוד 112 {{PDF}} - {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/49567 הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה"] באתר {{חב"ד און ליין}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
[[קטגוריה:פראג]]

פלורידה

2024-02-29T03:25:04Z

73.245.173.126: /* מוסדות חינוך */

'''פלורידה''' - היא מדינה בדרום [[ארצות הברית]], השלישית במספר תושביה ב[[ארצות הברית]] ונכון לשנת [[תשע"ט]] מונה כ- 21,477,737 תושבים וכ-3% ממנה יהודים.

==היסטוריה==
ה[[שליחות|שליח]] הראשון לפלורידה{{הערה|שהוא גם השליח השני ל[[ארצות הברית]]}} הינו הרב [[אברהם קארף]] שהגיע למדינה בשנת [[תשכ"א]] ובשליחות הרבי החל להתיישב במדינת פלורידה.

בשנה הראשונה לשליחות החל להסתובב ברחבי פלורידה כהוראת הרב חדוקוב אליו ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות הרפורמיות ולשוחח איתם. הוא מסר בהם שיעורים לסטודנטים, וכך החל להקים מוסדות חינוך ומרכז יהדות פעיל.

במדינה קיימת פעילות חב"דית רחבה, מידי שנה מתקיים באחד הערים במדינה שבוע שיעורים לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם הנקרא בשם "מיאמי תורה". בשבוע זה הם לומדים על היהדות והחסידות ונהנים מטיולים{{הערה|[https://chabad.info/news/334220/ פלורידה: תלמידי האוניברסיטה משתתפים בחוויה תורנית]}}. בתאריך [[ה' באייר]] בו אלפי ישראלים במדינה פוקדים פארק ענק במדינה, השלוחים מנצלים את ההזדמנות לצאת ולקרב אותם ופותחים שם דוכנים של הנחת תפילין, אפשרות לכתיבת לרבי באגרות קודש ועוד{{הערה|[https://chabad.info/news/146379/ פלורידה: מבצע תפילין עם אלפי ישראלים]}}.

במהלך השנים הצטרפו עוד שלוחים לפעילות במדינה ונכון לשנת [[תשפ"א]] יש במקום כ-250 בתי חב"ד.

==בית משיח פורט לודרדייל==
{{ערך מורחב|בית משיח 770 (פלורידה)}}
מי שהקים את המקום ושימש כרב קהילת חב"ד בעיר זהו [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[מרדכי ענתי]]. במשך הזמן פעילות חב"ד גדלה והוקמה במקום קהילת חב"ד. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מהפעילות, עברו להתגורר בקהילות חב"ד בכל רחבי העולם.

בית חב"ד במקום דאג להקים מרכז תשמישי קדושה, ישיבה ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז צבאות ה', ספריה תורנית, מעונות, גני ילדים והוא בשלבי הקמת בית ספר.

ברשותו עומד [[טנק מבצעים]] שפועל מידי יום ברחבי העיר. במשך השנים עברו 3 טנקים כאשר הטנק הישן (משנת תשנ"ג) משמש כמחסן, השני נמכר והשלישי הוא טנק חדיש ומשוכלל בו נוסעים מידי שבוע למרכזים וקניונים על מנת לעשות [[מבצעים]].

בשנת תש"ס נפתח מכון [[סמיכה לרבנות]] כשמידי שנה מגיעה קבוצה של [[תמימים]] הנמצאים בישיבה ובד בבד עוזרים בפעילות הבית חב"ד עם [[טנק מבצעים]] הפועל במקום. לקראת ה[[יום טוב|חגים]] בבית חב"ד הפעילות בבית חב"ד בשיאה, ובעיקר בחגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[חנוכה]], [[פורים]] ו[[פסח]].

==מוסדות חינוך==
{{ערך מורחב|מוסדות חב"ד במיאמי}}
[[קובץ:מוסדות חב"ד במיאמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסדות חב"ד במיאמי עד כיתה ה']]
כחלק מהוראת הרבי אל הרב קארף שמרכז הפצת היהדות צריך להיות בעיר מיאמי ביץ' הקים במקום את חלק ממוסדות החינוך שפתח.

מוסדות החינוך נמצאים במתחם אחד בבנין ענק ומפואר השוכן בנורת' מיאמי ובו לומדים כ-1200 תלמידים. בבנין זה הכולל 7 קומות קיימים גני ילדים, ותלמודי תורה בנים.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים מוסדות החינוך לבנות.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים המתיבתא ותומכי תמימים מיאמי.

בחלקים אחרים בפלורידה ובמיאמי עצמה קיימים מספר מוסדות נוספים המשמשים את אלפי השלוחים ברחבי המדינה.

==בתי כנסת חב"ד==
* בית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/105720/ פלורידה: הונחה אבן הפינה לבית כנסת חדש במיאמי ביטש]}} - הרב לייב שפירא
* בית הכנסת ליד האוקיינוס - הרב דוד קודן, הרב לייבל קודן
* בית הכנסת בוקה רטון - הרב שלום בער ליפסקר, הרב שיע רובינשטיין, הרב משה ברוק, הרב שלמה קטן, הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב שמואל טברדוביץ', הרב דב שוחט, הרב שייע פרקש
* בית הכנסת רשב"י - הרב דניאל שהינו{{הערה|[https://chabad.info/news/55665/ הדינר השנתי המפואר של קהילת רשב"י פלורידה]}}
* בית הכנסת הבבא סאלי -
* בית הכנסת אהבת ישראל - הרב ליברמן
* בית כנסת הנפש האלוקית - הרב ישראל נסרטי

==בתי חב"ד בפלורידה==
===[[מיאמי ביץ']]===
* בית חב"ד - הרב [[בן-ציון קארף]], הרב חיים שטרן והרב מנחם מענדל כץ
* אנשי ליובאוויטש - הרב דוד שפירא והרב יצחק טייטלבאום
* קהילת עולי רוסיה - הרב שלמה בלאנק
* קהילת עולי וונציה - הרב שמואל מן
* ספריית אור מנחם מענדל - הרב אהרן רבין
* בית חב"ד על גלגלים - הרב זאב כץ
* סאוד' ביץ' - הרב שרגא מן

===אלטמונטה ספרינגס===
* בית חב"ד - הרב מנחם מענדל ברונשטיין
* גראטר אורלנדו - הרב שלום ברוך דובוב
* במכללת רולינס - הרב שמולי ששונקין
* נורת' אורלנדו - הרב יעקב מג'סקי
* מרכז אורלנדו - הרב לוי דובוב
* אוניברסיטה - הרב חיים ברוך ליפסקר, הרב יוסף קוניקוב, הרב [[ניסן זיבל]], הרב מאיר לסוף

===אבנטורה===
* בית חב"ד - הרב לוי פורטה, הרב כתריאל בראוסנקין
* דרום אבנטורה - הרב מנחם מענדל רוזנפלד, הרב שמואל דוד ספלטר, הרב יוסף לוטקין
* the Waterways - ישראל בראוסנקין
* סוני איסלנד ביץ' - הרב ישראל ברון
* גולדן ביץ' - הרב חי עמר, הרב מנחם מענדל אלגרישי
* מרכז חב"ד לרוסים בדרום בלורידה - הרב אלכסנדר קלר, הרב שאול סנובסקי, הרב חזקי אלטיין
* חוף המזרחי - הרב אליהו רוזנפלד
* איילנד לקסס - הרב משה קייבמן
* בית חב"ד לישראלים - הרב מנחם חירותי{{הערה|[https://www.chabadisraeli.info/templates/articlecco_cdo/aid/337898/jewish/-.htm/lang/he אתר בית חב"ד לישראלים]}}
* סקיילייק - הרב רפאל רוזנברג, הרב יהושע קארף
* אבנטורה איסלס - הרב יצחק קפלן
* בית מנחם נורת' מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו, הרב חיים ברוד, הרב אליהו לאופר
* יונייטד ג'ואיש גנריישנ'ס - הרב מנחם מענדל סמית
* ישיבת תורה אור - הרב עימנואל סטורפר, הרב ישראל גייסינסקי, הרב מתתיהו דבלין
* דרום ברוארד - הרב רפאל טננהאוס, הרב דוד קודן, הרב אהרן קאופמן, הרב משה שוורץ, הרב לוי טננהאוס, הרב מרדכי פיינר, הרב אליעזר פיליפס, הרב מנחם מענדל גורביץ'
* סמינר חיה אידל - הרב יוסף יצחק לייבוביץ'
* סאות' ביטש - הרב שלום דובער קליינמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77495 ביטש בפלורידה, בהנהלתו של הרב שולם קליינמן]}}
* מכון אל"ף - הרב אהרן ליפסקר, הרב מנחם כץ, הרב משה ברוק, הרב יוסף יצחק שטרן, הרב יהושע ברוק, הרב יוסף יצחק בריסקי, הרב שלום מרדכי רובשקין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב אליה אסטרין
* מכון למנהיגות חינוכית יהודית - הרב ישראל פרנקפורטר
* הוליווד/ודניה - הרב מנחם מענדל טננהאוס

===בוקה רטון===
* בית חב"ד - הרב זלמן בוקיאט, משה דנבורג
* מרכז בוקה רטון - הרב משה דנבורג, הרב אהרן גופין, הרב משה וולבובסקי, הרב יוסף יצחק דנבורג, הרב שלום בער קסלר
* מערב בוקה רטון - הרב זלמן בוקיאט, הרב משה קרמר
* מזרח בוקה רטון - הרב ראובן נאו, הרב שלום דובער גוראריה
* מרכז חב"ד לישראלים - הרב נפתלי הרצל
* מרכז חב"ד לסטודנטים - הרב ברוך שמואל ליברוב
* המרכז ההומניטרי - הרב מאיר קסלר
* רשת הנוער - הרב שמואל גוטניק
* צפון מזרח ברוארד - יהושע ביסטון

===פורט לודרדייל===
* [[בית משיח]] - הרב מרדכי ענתי

===מקומות אחרים===
* צפון מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו{{הערה|[https://chabad.info/news/368527/ חנוכת בית כנסת חב"ד בצפון מיאמי ביטש]}}
* פלאם ביץ' - משה שיינר{{הערה|[https://chabad.info/news/487977/ "שאל את הרב": כולל ערב בבית חב"ד בפלאם ביץ', פלורידה]}}
* הוליווד - הרב ישראל נסרטי, הרב שמואל אלישביץ{{הערה|[https://chabad.info/news/463478/ הוליווד: פורים שמח במרכז 'הנפש האלוקית']}}
* דרום מערב פלורידה - הרב יצחק מינקוביץ'{{הערה|[https://chabad.info/news/356368/ מושל פלורידה נפגש עם שליח הרבי], [https://chabad.info/news/569339/ פלורידה: השלוחים הקדישו בית עלמין חדש]}}
* קורל ספרינגס - אברהם פרידמן{{הערה|[https://chabad.info/news/344318/ פלורידה: המושל נפגש עם שלוחי חב"ד לדון באבטחת המוסדות]}}
* גיינסוויל - בערל גולדמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80280 פלורידה: נחנך בית חב"ד בעלות של כחמש מליון דולר]}}
* ס. אגוסטין, פלורידה - הרב לוי וואגל {{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/04/5c2b4dec216c4_1546341868_news_main_main_page_regular.jpg שלוחים חדשים לפלורידה: משפחת וואגל] }}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/122705 מדינה אחת, 200 בתי חב"ד]
* [https://chabad.info/news/480414/ מבצע תפילין ענק בהפנינג ישראלים בפלורידה]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פלורידה|*]]

רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא

2024-02-25T21:42:53Z

73.245.173.126: /* שמו ע"פ תורת החסידות */

רבי '''חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא''', [[תנא]] המוזכר ב[[מסכת אבות]].

== חייו וזהותו ==
אין בידינו דיי פרטים על רבי חלפתא מלבד שהתגורר ב[[כפר חנניא]]. יש לציין שאין הוא בנו של התנא רבי [[דוסא בן הרכינס]].

== שמו ע"פ [[תורת החסידות]] ==
שמו רומז על שני סימנים של בני ישראל.

* '''חלפתא''' רומז על ענין ה[[בושה]], שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלים אותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "'''כפר''' חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום.

* '''דוסא''' מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו [[ריח]] ואין לו טעם{{הערה|ויקרא רבה פ"ל י"ב}}, כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש{{הערה|1=[[התועדויות]] [[תשמ"ז]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=4bcae8e7-3681-488f-bdd6-04fe4db96380&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=550 ח"ג].}}

== אמרתו במסכת אבות ==
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה [[שכינה]] שרויה ביניהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל. ומניו אפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלקים ישפוט. ומניו אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב הי וישמע. ומנע אפילו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך{{הערה|1=פ"ג מ"ו. ראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=12b0f334-1d3a-4c0d-bf52-9a8612711e85&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=386 ביאורי הרבי] בענין.}}.

{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|חלפתא]]

תבנית:כ"ט בחשוון

2024-02-06T01:21:20Z

73.245.173.126:

<noinclude>
{{ניווט תאריכים
| פרויקט = [[חב"דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]
| הפניה = {{שם הדף}}
| הקודם = תבנית:כ"ח בחשוון
| הבא = תבנית:ל' בחשוון
}}
[[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ב29]]
</noinclude>

*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תש"ט]] - נולד הרב [[זמרוני זליג ציק]], שליח הרבי ב[[בת ים]] ומנהל [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תשל"ח]] - [[הרבי]] יצא לראשונה מבנין [[770]] (ל[[ספרית אגודת חסידי חב"ד|בנין הספריה]], על מנת לראות ספרים שהגיעו מ[[פולין]]), מאז האירוע שהתרחש ב[[שמיני עצרת תשל"ח]].
*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תש"נ]] - נפטר הרב [[רפאל שמעון קצנלבויגן]], מחסידי חב"ד ב[[מלחובקה]], [[סמרקנד]] ולאחר מכן ב[[נחלת הר חב"ד]].
ב[[כ"ט בחשוון]] - [[תשס"ב]] נפטר הרב [[מאיר אבצן]] מחסידי חב"ד ב[[דטרויט]]
*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תשס"ט]] - פיגוע אכזרי ב[[בית חב"ד בומביי]] שב[[הודו]], בו נרצחו [[שליח|שלוחי]] הרבי במקום, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]], יחד עם ארבעה יהודים מבאי בית חב"ד.

תבנית:כ"ט בחשוון

2024-02-06T01:20:54Z

73.245.173.126:

<noinclude>
{{ניווט תאריכים
| פרויקט = [[חב"דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]
| הפניה = {{שם הדף}}
| הקודם = תבנית:כ"ח בחשוון
| הבא = תבנית:ל' בחשוון
}}
[[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ב29]]
</noinclude>

*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תש"ט]] - נולד הרב [[זמרוני זליג ציק]], שליח הרבי ב[[בת ים]] ומנהל [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תשל"ח]] - [[הרבי]] יצא לראשונה מבנין [[770]] (ל[[ספרית אגודת חסידי חב"ד|בנין הספריה]], על מנת לראות ספרים שהגיעו מ[[פולין]]), מאז האירוע שהתרחש ב[[שמיני עצרת תשל"ח]].
*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תש"נ]] - נפטר הרב [[רפאל שמעון קצנלבויגן]], מחסידי חב"ד ב[[מלחובקה]], [[סמרקנד]] ולאחר מכן ב[[נחלת הר חב"ד]].
ב[[כ"ט בחשוון]] - [[תשס"ב]] נפטר הרב מאיר אבצן מחסידי חב"ד ב[[דטרויט]]
*ב[[כ"ט בחשוון]] [[תשס"ט]] - פיגוע אכזרי ב[[בית חב"ד בומביי]] שב[[הודו]], בו נרצחו [[שליח|שלוחי]] הרבי במקום, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]], יחד עם ארבעה יהודים מבאי בית חב"ד.

מאיר אבצן

2024-02-06T01:17:58Z

73.245.173.126: /* משפחתו */

[[קובץ:מאיר אבצן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אבצן]]
החסיד ר' '''מאיר אבצן''' ([[ח' טבת]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט מרחשוון]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד חב"ד]], בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], שימש כ[[שד"ר]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסיה]] ופעל למען הפצת ה[[יהדות]] ב[[דטרויט]].

==תולדות חיים==
===שנות צעירותו===
ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ולאמו אסתר ב[[עיירה]] מיראגראד שבפלך [[פולטובה]] שברוסיה, בח' [[טבת]] [[תרס"ט]].

כשהיה ילד קטן, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרב [[יונה כהן]].

ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, בין השנים [[תרפ"ו]] - [[תרצ"ב]] המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר סגירתה עבר ל[[תומכי תמימים נעוול]].

===פעילותו ב[[רוסיה]]===
[[קובץ:מאיר אבצן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]]
לאחר שה[[יבסקציה]] הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, וה[[משגיח]] הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' [[ישראל נח בליניצקי]].

לאחר שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[רוסיה]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר ב[[עיירה]] [[מלחובקה]] שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב [[יעקב מסקאליק]] (זוראוויטשער) והרב [[אברהם דרייזין]] (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.

ב[[אלול תרצ"ה]], בגל המעצרים הגדול הראשון שערך ה[[נ.ק.וו.ד.]] כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21688 כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו] על ידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] [http://chabad.info/bm/index.php?status=goto_issue&magazine=bm_&issue_id=156 גליון 561].}} בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.

בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה{{הערה|בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' [[שלמה מטוסוב]].}} בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].

===היציאה מרוסיה===
בשנת [[תש"ו]], ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיענא, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]]. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.

לאחר מכן המשיך ר' מאיר ל[[צרפת]], שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.

בשנת תשי"ד, הצליח ר' מאיר להגיע ל[[ארצות הברית]], ובהוראת הרבי התיישב בעיר [[דטרויט]] והחל ב[[הפצת יהדות]] בעיקר בקרב עולי [[רוסיה]] הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.

ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ל[[יחידות]] בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.

===הפעילות בארצות הברית===
בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי [[רוסיה]], ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.

כחלק מפעילותיו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי [[רוסיה]] שיעשו [[ברית מילה]], ודאג עבורם ל[[מבצע כשרות|אוכל כשר]], פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.

בשנת [[תשמ"ו]], כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, [[קראון הייטס]], ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-[[770]].

=== פרסום משיח ===
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע ה[[שד"ר]] ר' [[משה דובינסקי]] ל[[דטרויט]] במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד ה[[מתנגד]]ים שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור ל[[ניו יורק]], ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא [[משיח]].

מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר ל[[ניו יורק]], נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].

=== פטירתו ===
בשנת [[תשס"ב]], בכ"ט [[חשוון]], הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.

==משפחתו==
*בנו, הרב לייבל אבצן, [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב יוסף יצחק אבצן, [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] - משלוחי הרבי ומנהל ישיבה לנערים נושרים בירושלים
*בנו, הרב [[יונה אבצן]] - מנהל [[ועד שיחות אין אינגליש]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[שלום דובער אבצן]] - סופר וחוקר חסידי תושב [[קראון הייטס]] (בעבר, מלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אושן פארקוויי)
*בנו, הרב [[מרדכי אבצן]] - שליח הרבי בהונג קונג, סין
*בנו, הרב אליעזר אבצן - מנהל מרכז עזרה לשלוחים ב[[רוסיה]], [[קראון הייטס]]

*חתנו, הרב נח ברנשטיין, [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב [[מנחם מאיר בלוי|מנחם בלוי]], [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת חיה רבקה אשת ר' [[נחום קפלינסקי]] - שמש [[770|בית הכנסת ובית המדרש ב-770]]
*חתנו, הרב משה נחמן בארענשטיין, [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב שניאור זלמן בוימגרטן - [[שליח ציבור|חזן]] ראשי בבית הכנסת חב"ד מוסקבה, מתגורר ב[[קראון הייטס]].
*חתנו, הרב דוד טשעזני, [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב אלימלך טיפנברון, [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב לוי צירקינד - שליח הרבי בפרעסנא, קליפורניה

==לקריאה נוספת==
*מאיר אבצן, '''אורות באפילה''' - סיפור האישי של הרב אבצן, [[ניו יורק]], [[תשמ"ח]].
* יונה אבצן (עורך), '''אגרות לחסיד''', מכתבים שנשלחו לרב אבצן על ידי [[רבותינו נשיאנו]] ו[[חסיד]]ים. [[ניו יורק]] [[תשנ"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/20th-yahrtzeit-of-r-meir-avtzon/ היארצייט ה-20 של הרב אבצן]''', סיפור חייו ותמונות {{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבצן, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]
[[קטגוריה:משפחת אבצן]]

רבי משה איסרליש

2024-02-04T20:42:37Z

73.245.173.126: /* מספריו */

רבי '''משה בן ישראל איסרלישׂ''' (נולד בסביבות ה'ר"צ{{הערה|לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה ייתכן}}, נפטר בה'של"ב{{הערה|לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד}} או ה'של"ג{{הערה|לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'}}). נודע בכינויו '''הרמ"א'''. מגדולי פוסקי אשכנז, ומחבר ה"מפה" - הגהות על השולחן ערוך שלפיהן פוסקים בני אשכנז.

==תולדות חיים==
נולד בקז'ימייז' שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל, [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'.

כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה ש[[רבי יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים.

מנוחתו כבוד בבית העלמין בקרקוב, ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]].

ה[[רבי]] מביא את מאמר החתם סופר: {{ציטוטון|ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א}}{{מקור}}.

==הרמ"א ואדמו"ר הזקן==

[[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך שלו פוסק בעיקר כפי הרמ"א ושאר הפוסקים האשכנזים המקובלים.

מסופר שפעם לא היה לאדמו"ר הזקן בערב פסח אלא את הכוס בה השתמש כל השנה, ולכן בלית ברירה הכשירה לליל הסדר כדעת השולחן ערוך בניגוד לדעת הרמ"א. באותה שנה ה[[מגיד ממעזריטש]] נמנע מלהתחיל את ליל הסדר באומרו: "מדוע הרמ"א יושב כאן ומתרעם?". אדמו"ר הזקן קם ואמר את שעשה והמגיד נתן לו להשתמש בכוסו הפרטית{{הערה|1=לפי המסופר [chabadindia770.com/image/users/129567/ftp/my_files/haggada%20hebrew.pdf?id=26981600 כאן בעמוד הראשון].}}, או לפי גירסא אחרת הורה לו להחליף את כוסו בכוסה של הרבנית שישבה בחדר השני.

עוד מסופר שפעם בערב יום כיפור קיבץ אדמו"ר הזקן עשרה אנשים ואמר להם שרוצה לבקש בפניהם מחילה מהרמ"א על שפגע בכבודו בכך שמתנגד לדעתו המחמירה בדיני תשעה באב ומקלה בדיני סרכות הראה ואמר שהיה מוטב לו להחמיר בסרכות ולהקל בתשעה באב. לאחר שביקש אדמו"ר הזקן מחילה הוסיף שאף על פי כן אינו חוזר בו מדעתו{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] ברחבי תבל ע' 407}}.

==מספריו==
* '''[http://www.hebrewbooks.org/9016 תורת חטאת]''' - על דיני איסור והיתר.
* '''דרכי משה''' - חיבור על ספר [[ארבעה טורים]] הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו ב[[בית יוסף]], ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה{{הערה|שו"ת הרמ"א ל"ח, קל"א}}. ישנו גם "דרכי משה הקצר" שבו קיצרו המדפיסים את ספרו וערכוהו באופן של הגהות על דברי הבית יוסף.
* '''[https://beta.hebrewbooks.org/1204 שו"ת הרמ"א]''' - תשובותיו בענייני הלכה.
* '''[https://beta.hebrewbooks.org/40161 מחיר יי]ן''' - פירוש על [[מגילת אסתר]].
* '''תורת העולה'''.

כן חיבר פירוש למסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], לאגדות התלמוד ול[[ספר הזוהר]], שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים|א]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

שרה קצנלבויגן

2024-02-02T02:30:59Z

73.245.173.126: /* ההלשנה */

מרת '''שרה קצנלבויגן''' (ידועה בכינויה "המומע שרה", [[כ"ו בתשרי]] [[תרנ"א]] - [[ט' בניסן]] [[תשי"ב]]) הייתה מראשי ועד הבריחה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] שנאסרה בעקבות פעילותה ומתה במאסר בשבי הרוסי.

==תולדות חייה==
נולדה ביום [[כ"ו בתשרי]] [[תרנ"א]] ב[[רודניא]], לאביה הרב [[חיים בן ציון רסקין]].

משהחלו רוחות [[ההשכלה]] לנשוב בעירם, עברה המשפחה לגור בעיר הולדתו של האב - גיזאטסק, שהייתה עיר גויית מובהקת, מתוך הנחה שדוקא שם יצליחו ב[[חינוך]] הילדים.

בהיותה בת שמונה עשרה [[נישואין|נישאה]] לחסיד ר' [[מיכאל קצנלבויגן]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. ב[[חודש תשרי]] שלאחר חתונתם שהה הזוג בבית הורי החתן בליובאוויטש, והכלה זכתה לקירובים מ[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטרנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב]].

באחד מ[[מוצאי שבת|מוצאי השבת]] בשנת [[תרצ"ח]] נעצר בעלה ר' מיכאל בביתו שבעיר סטאראיה רוסא, לא הרחק מ[[לנינגרד]]. יחד עמו נעצרו [[חסידים]] רבים רק בשל היותם שומרי [[מצוות]]. לאחר מאסרו, ניסו בני המשפחה להתעניין אצל כל אדם שרק יכול אולי לספק להם פיסת מידע על אביהם, אך הרשעים האפילו על פרטי מאסרו, וכך בני המשפחה לא הצליחו להשיג אף פירור מידע על אודות גורלו.

סביר להניח שהוא נרצח יחד עם שאר חבריו הקדושים והטהורים, זמן קצר לאחר היאסרם. גרסא אחרת טוענת כי הובילו אותם למכרות פחם מסוכנים במעמקי האדמה, ושם, בשל התנאים הבלתי אנושיים ששררו במקום, נפחו הקדושים את נשמותיהם הטהורות. ה' יקום דמם.

=== במלחמת העולם הראשונה ===
עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת [[תרע"ד]], התגוררו מומע שרה ובני משפחתה בקובנה. בעקבות מאורעות המלחמה העתיקו את מגוריהם לליובאוויטש, שם ניהלה חדר מיוחד שנפתח עבור חמשה עשר ילדים שהגיעו מרוסטוב הרחוקה כדי לקבל חינוך יהודי. במקביל עבדה במטבח של ישיבת תומכי תמימים במקום.

בזמנה הפנוי ניהלה מומע שרה עסקים משגשגים שיספקו את כלכלת הבית.

באותה תקופה עסקה ב[[מסירות נפש]] בהצלת ילדים יהודיים מבתי יתומים סובייטיים.

== לכיוון היציאה מרוסיה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
בחודש [[תמוז]] [[תש"ו]], כאשר החלה הנהירה של החסידים לעבר למברג על מנת לצאת את [[רוסיה]], היו בין המהגרים הרבים גם מומע שרה ובני משפחתה. באותה עת הוקם ועד מחתרתי שנודע בכינוי "הוועד" שטיפל בבריחה הגדולה הבלתי חוקית מעמק הבכא. העומדים בראש הוועד היו החסידים המפורסמים הרב [[יונה כהן]], הרב [[חיים דובראבסקי]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]], הרב [[אברהם לבקיבקר]] הרב [[לייבל מוצ'קין]], הרב [[דוד קוק]] והמומע שרה ועוד חסידים.

מומע שרה פעלה בעיקר כדי להשיג ממקורות שונים את התעודות הפקטיביות הרבות שנדרשו על מנת להבריח את הגבול הרוסי.

במשך כל תקופת הבריחה סירבה מומע שרה לצאת מרוסיה, באמרה כי בראש ובראשונה ברצונה לדאוג לאחרים ורק לבסוף תצא בעצמה. כך השאירה בידה דרכון אחד, אותו שמרה לעת שתוכל לעזוב אחרונה בלב שקט. לבסוף נתנה את הדרכון האחרון לרבנית חנה, אמו של הרבי. מומע שרה נותרה מאחור.

בו בזמן החלו גלי מאסרים נרחבים, ושני חברי הוועד המארגן ר' יונה כהן ור' מענדל פוטרפס נעצרו בידי הנ.קו. וו. ד. במקומם בראש העסקנות הציבורית הועבר לידי המומע שרה ולעוד אחד מהחסידים.

ואכן, לאחר יציאתן של מאות משפחות מעמק הבכא, החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בחיפושים נרחבים אחריה. תמונתה הופצה בכל תחנות המשטרה ברחבי המדינה. חיפושיהם של הרשעים לא פסקו ולבסוף נשאו פרי.

== ההלשנה ==

היה זה בשנת [[תש"ו]], זמן קצר לאחר מאסרו של בנה ר' [[שמעון קצנלבויגן|שמעון]], שנתפס ביחד עם עוד כעשרים מחבריו שעה שניסו לצאת את ברית המועצות בתעודות מזויפות. משפחת קצנלבויגן התגוררה באותה עת ב[[סמרקנד]], והמומע שרה נאצלה לרדת למחתרת. לאחר כמה ימים ברחה עם בנה ר' משה לעיר כותאיסי שבגרוזיה. כתוצאה מהלשנה הגיעו הרשעים גם לגרוזיה וערכו בה מספר מעצרים. המומע שרה ובנה המשיכו בנדודיהם, והסתתרו עד שהיה נדמה כי המצב בכותאיסי הוקל, רק אז העזו לשוב אליה.

אך מלשין שהכיר היטב את הקהילה החב"דית הלשין עליה.

בליל [[ל"ג בעומר]] [[תש"י]], שעה שהמומע שרה שהתה ב[[מוסקבה]] לסידור עסקיה, יצא בנה ר' משה מ[[התוועדות]] חסידית במקום, ונפל היישר לידיהם של אנשי הבולשת.

אמו לא ידעה על המאסר ושלחה לו מברק כי היא תגיע מ[[מוסקבה]] בתאריך מסוים. המברק הגיע לידי הבולשת, והם עצרו אותה כשהגיעה לתחנה.

בסיומו של המשפט נגזר עליה גזר דין מוות. לאחר כחודשיים התקבלה בקשתה והומר גזר דינה בעשרים וחמש שנות מאסר.

באותם ימים הורשתה להפגש עם בנה הצעיר שהיה עצור באותו כלא, אך לא עמדה במראה הקשה של גופו הצנום והרזה, פניו המצומקים והחוורים, לאחר שנה שלמה של ייסורים ומכאובים, רעב וצמא, עינויים קשים ומכות רצח, וקשה היה לאם להכיר את בנה. למראה כל זה החלה לחוש ברע, קיבלה התקף לב קשה והועברה במצב חמור לבית הרפואה.

היה זה ביום [[ט' בניסן]] [[תשי"ב]]. ה' ייקום דמה.

זכתה מומע שרה כאשר בניה נכדיה וניניה ממשיכים בדרכה בארץ ובעולם.

==השפעתה==
סיפורה, התפרסם בבמות שונות ובעיבודים שונים, והוא אחד הסיפורים המוכרים ביותר אודות נשים יהודיות ברוסיה הקומוניסטית. בין היתר הופק אודות סיפורה הסרט 'שרה - אחת מול כולם', בהפקת טלי אברהמי

==משפחתה==
*בנה, הרב [[רפאל שמעון קצנלבויגן]].
*בנה, הרב [[משה קצנלבויגן]].
*בנה, הרב [[יהושע רסקין]].
*בנה, הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שליח הרבי בקליבלנד, אוהיו
*בתה, צביה אשת הרב [[יוסף גולדברג]] ראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בברינואה

==לקריאה נוספת==
*'''[[סוערות בדממה]]''' - מאת [[מנחם זיגלבוים]].

{{מיון רגיל:קצנלבויגן, שרה}}
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:משפחת קנצלבויגן]]

תורת מנחם התוועדויות

2023-11-29T23:43:57Z

73.245.173.126: /* היסטוריה */

{{מפנה|התוועדויות|התוועדויות חסידים|התוועדות חסידית}}
{{מפנה|תורת מנחם}}
[[קובץ:תורת מנחם ממוספר.png|שמאל|ממוזער|500px|הכרכים הממוספרים]]
[[קובץ:התוועדויות מב-נב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדויות תשמ"ב - תשנ"ב]]
סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' הינה סדרה הכוללת את [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמרים|מאמרי]] [[הרבי]] שנאמרו לאורך שנות הנשיאות, הן המאמרים השיחות ה[[הגהה|מוגהות]] והן אלו שאינם. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].

הסדרה נדפסת ב[[לשון הקודש]] כאשר השיחות והמאמרים שנאמרו במקור ב[[אידיש]] מתורגמים לצורך כך. בכך סדרה זו נבדלת מסדרת הספרים [[שיחות קודש]] שקדמה לה, הכוללת ברובה את תורת הרבי בשפת המקור.

==היסטוריה==
ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ה[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי]], רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.

בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה כרכים הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו באותה השנה וכן מאמרים שנאמרו בשנים קודמות והוגו על ידי הרבי באותה שנה (כיוצא מהכלל היא שנת תשמ"ה שבה יצאו לאור חמישה כרכים) - בשם 'התוועדויות אדמו"ר שליט"א'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים המוגהים והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].

בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר [[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ שם סדרה זו נקרא תורת מנחם{{הערה|על פי הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}. סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי-מוגהת שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] הופיעו פ"א כרכים, הכוללים את השיחות מחודש שבט [[תש"י]] עד כ"ט אלול שנת [[תשל"ה]].

מידי שבוע מופיע קונטרס ובו התוועדות שבת אחת שנערכה על ידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]], מתוך הספרים שיופיעו בעתיד.

==מערכת הסדרה==
*עורך ראשי: הרב [[דוד פלדמן]].
*ניהול כללי: הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].
*עריכת המאמרים: הרב [[אהרון לייב רסקין]]. עריכת השיחות והמפתחות: הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]. עריכת המפתחות למאמרים: הרב [[ישעיהו מרנץ]], הרב [[אסף חנוך פרומר]], הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. הגהה: הרב [[משה זקליקובסקי]].

==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[התוועדות עם הרבי]]
*[[וועד הנחות בלה"ק]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב מנחם דוברוסקין, '''[http://www.col.org.il/files/0.17436953695_1716426.pdf היחס הנרצה של החסידים לסדרת 'תורת מנחם']''' {{קישור שבור|ר"ח אד"ש תשפ"ב}}
*'''[https://toratchabad.com/סדרת-תורת-מנחם-התוועדויות סקירת הסדרה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

תהלים אהל יוסף יצחק

2023-07-17T21:04:44Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|אהל יוסף יצחק}}
[[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהלים במהדורת '[[תהלים אוהל יוסף יצחק|אהל יוסף יצחק]]']]
[[קובץ:תהלים כמו של מלך המשיח עם יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר תהלים במהדורת '[[תהלים אוהל יוסף יצחק|אהל יוסף יצחק]]' דמוי התהלים של הרבי עם הכרזת [[יחי אדוננו]]]]
'''תהילים אהל יוסף יצחק''' הינו ספר ה[[תהילים]] שנדפס בהוצאת [[קה"ת]] במהדורות שונות, אליו נלווה [[קובץ מכתבים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] בדבר מעלת אמירת תהילים.

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ|הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ]], הרבי החליט לקרוא לתהילים על שמו כדי לעורר את זכותו של הרבי על מי שקורא בתהילים אלו.

==היסטוריה==
לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] הודפס על ידי [[קה"ת]] "ספר תהילים - אוהל יוסף יצחק" שנקרא על שמו של אדמו"ר הריי"צ, כאשר הבחירה בספר זה דווקא היתה בגלל הקשר המיוחד של אדמו"ר הריי"צ ו[[תקנת אמירת תהילים]] ובעקבות בקשתו ועידודו הנמרץ התפשטה אמירת התהילים בצורה משמעותית.

הספר יצא לאור באופן המתאים לקיום התקנה עם ציון בגוף התהילים של חלוקה לימי החודש, זאת לצד החלוקה לחמישה ספרים, ולשבעת ימי השבוע.

ציור [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|מסגרת דף השער]] של התהלים הוא כשער הקונטרסים של אדמו"ר הריי"צ. פרקי התהלים הודפסו באותיות גדולות ומאירות עיניים, יחד עם [[טעמי המקרא]].

בתור הוספה צורף הקובץ מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בגודל אמירת תהילים שכבר יצא לאור קודם לכן כקונטרס בפני עצמו.

כמו כן הופיעו בספר מספר הוספות מלבד גוף התהילים עצמו:
*התעוררות על אמירת תהילים – מ[[השל"ה]] הקדוש
*סקירה על תקנת אמירת תהילים בציבור
*יהי רצון שנוהגים לומר לפני התחלת אמירת התהילים (ביום חול)
*ג' הפסוקים "לכו נרננה", ו"מי יתן מציון" שנוהגים לומר בתחילת ובסיום אמירת התהילים
*ביאורים קצרים על התוכן של כל פרק המופיעים בתחילת כל פרק
*נוסחי ה'יהי רצון' שנוהגים לומר אחר התהילים בחול, בשבת, ובהושענא רבה
*תפילה על החולים, תפילה קודם ואחר הלימוד ל[[יארצייט]], ומי שברך לחולה
*חלוקת התהילים ל[[חודש אלול]] על פי תקנת ה[[בעל שם טוב]]

בהקדמה לספר ציין [[הרבי]] ש{{ציטוטון|כדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו, שנתעורר באמירת תהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון, קראנו להוצאת תהילים זה על שמו בשם "אהל יוסף יצחק"}}.

===אהל יוסף יצחק השלם===
בשנת [[תשי"ג]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] ספר התהילים 'אהל יוסף יצחק – השלם', הכולל עשרה פירושים, בהם פירוש יהל אור מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שנדפס קודם לכן רק פעם אחת בפולטובה בשנת [[תרע"ח]].

===הוצאות נוספות===
[[קובץ:תהלים פב.jpg|250px|ממוזער|תהלים - אהל יוסף יצחק, הוצאת תשפ"ב]]
מאז שיצא לאור בפעם הראשונה, חזר הספר ונדפס בעשרות מהדורות שונות, כשהמכנה המשותף ביניהם הוא שמירה על צורת העימוד{{הערה|בכל ההדפסות בלשון הקודש שיצאו לאור ללא פירוש נוסף.}}, ציון החלוקה לימי החודש והשבוע, וההוספה של קובץ המכתבים.

בחלק מההוצאות נוספו בראש העמודים ציון לאיזה יום בחודש שייך פרק זה, להקלה על ההתמצאות והשימוש בספר.

בשנת [[תשכ"ד]] יזם סניף [[קה"ת כפר חב"ד]] הוצאה לאור של התהילים במצורף ל[[סידור תהילת השם]], ומאז הוא צורף ברוב המהדורות של הסידורים, מה שלא היה נפוץ קודם לכן.

בשנת [[תשל"ד]] הוא הודפס בהדפסה מיוחדת בפאיד, ובשנת [[תשל"ז]] בקזבלנקה שב[[מרוקו]], ובשנת [[תשמ"א]] הודפס במתנה לרבי בקרית גן ישראל.

בשנת [[תשנ"ט]] יצא לאור הספר מתורגם ומפורש לרוסית בהוצאת [[שמי"ר]] על ידי הרב דב בער חזקלביץ. בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בבואנוס איירס שבארגנטינה מתורגם ומפורש בספרדית על ידי הרב נתן גרונבלאט, ובשנת [[תשע"ג]] מתורגם ומפורש ל[[אנגלית]] על ידי הרב [[זלמן פוזנר]], הרב יוסף מרכוס והרב אליעזר דנצינגר.

בשנת [[תשפ"א]] ו[[תשפ"ב]] הוציאה הוצאת קה"ת בברוקלין את התהלים במהדורה חדשה עם הוספות. התהלים עצמם הם {{מונחון|פוטוגרפיא|מהדורת צילום}} מההוצאות הקודמות.

[[אוצר ספרי ליובאוויטש]] הוציאו את התהלים בהוצאה מחודשת באותיות מאירות עיניים, ונוסף לו קובץ מכתבים ושיחות של [[הרבי]] אודות מעלת אמירת תהלים{{הערה|שם=נלקט|נלקט ונערך על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]].}}.

== תהלות מנחם ==
{{ערך מורחב|תהלים תהלות מנחם}}

[[קובץ:תהלים תהלות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלים אהל יוסף יצחק עם פירוש תהלות מנחם]]
התהלים המבואר '''אהל יוסף יצחק''' עם פירוש '''תהלות מנחם''', הוא פירוש שנלקט מתורת [[הרבי]] על ה[[תהלים]] מתוך [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]] ו[[מאמרים|מאמרי]] הרבי, [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]], [[שיחות]] ו[[רשימות]].

בשנת [[תשס"ו]] הוציא ה[[ועד להפצת שיחות]] את הכרך הראשון בסדרה, אותו ערך הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]], ולאחר תקופה העביר את מלאכת העריכה לחתנו הרב שניאור זלמן סגל שליח בכפר האורנים, שמשך 8 שנים ליקט 1035 ביאורים מתורת הרבי על התהלים.

הספר הודפס בחמשה כרכים (לפי החלוקה של ספרי התהלים) יחד עם פירושי [[רש"י]], [[מצודת דוד]] ומצודת ציון, ונוסף לו קובץ מכתבים ושיחות של [[הרבי]] אודות מעלת אמירת תהלים{{הערה|שם=נלקט}}.

לרגל [[חג השבועות]] [[תשע"ד]] נלקטו ויצאו לאור בכרך אחד כל הביאורים עם התהלים ללא המפרשים.

==השימוש בספר==
מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהילים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהילים דווקא מתוך הוצאות אלו.

כאשר עלתה הצעה לעשות הוצאה חדשה של התהילים על פי נוסח שנחשב מדוייק יותר, השיב הרבי: שהתהלים אלו זה הנוסח בהם אמר הרבי הקודם.{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/57032/ זאת התורה לא תהיה מוחלפת]''' הרבי פועל נגד הכנסת תיקונים בתנ"ך. [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].}}{{הערה|1=עם זאת, כאשר רבו התלונות על האותיות שאינן ברורות, הוציא המזכיר הרב חודוקוב צ'ק על סך 21$ לרכישת כלי כתיבה על מנת לתקן את הטעון תיקון לפני ההדפסה הבאה. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/16-06-2021-15-44-26-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf יש לי מושג (דובקין) חלק א' עמוד 29].}}.

==הכותרות שבראש הפרקים==
ביאורים קצרים על תוכנו של כל פרק נדפסו בתחילת כל פרק בתהלים זה. בנוגע לסמכות הכותרות שבראש הפרקים ומקורם, קיים פולמוס בין רבני חב"ד, כאשר יש הטוענים{{הערה|ראו לדוגמא הרבי יוסף שמחה גינזבורג, הערות וביאורים אהלי תורה תתקלט עמוד 142.}} שכיון שמקורם אינו ברור סמכותם מוטלת בספק, ולעומתם יש הטוענים{{הערה|1=ראו לדוגמא הערות התמימים ואנ"ש לוד חוברת פג עמוד 37. ו[http://haoros.com/download.asp?kovetzID=940&ext=pdf גליון תתקמ עמוד 89].}} שסמכותם איתנה ולא ניתן להטיל בהם דופי, וזאת על פי דברי הרבי בעצמו שסמך על המופיע בכותרות אלו{{הערה|ראו בלקוטי שיחות חלק כ"ח ע' 268 הערה 13 בנוגע למזמור ק"ז שתוכנו הוא "על ארבעה שיצאו מצרה לרוחה וצריכים להודות לה' . . לשבח ולספר בפני הרבים", "לשון הכותרת למזמור קז שנתקבלה ו"פשט הדבר בכל ישראל". . ועד שנדפסה בריבוי ספרי התהלים". וכן בשיחות נוספות.}}.

==ראו גם==
*'''[[קובץ מכתבים לתהילים]]''', קונטרס שנדפס כהוספה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]]

==לקריאה נוספת==
*הרב זושא וולף, '''הוצאת ספרים קה"ת''' עמוד 420 ואילך

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=1 תהלים אוהל יוסף יצחק עם קובץ מכתבים]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58855&pgnum=1 תהילים אהל יוסף יצחק השלם – עם פירוש יהל אור]''' {{היברובוקס}}
*'''[softwares.center/tehillim-ohel-yosef-yitzchak/ אפליקציה לאנדרואיד של תהילים אהל יוסף יצחק]'''

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]
[[קטגוריה:תהלים|*]]

ניגונים שנוגנו לפני הרבי

2023-07-09T20:43:14Z

73.245.173.126: /* רשימת הניגונים */

'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.

את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.

פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.

הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.

==זמרת הארץ==
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.

ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.
==רשימת הניגונים==
{{טורים|
רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.}}.
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].
*[[שמעו רבותיי|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].
*'''ויהי בישורון מלך''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.
*[[ניגון הרבי שליט"א|'''הרבי שליט"א.. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].
}}
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"
*"To Love a Fellow Jew"
*"Just One Shabbos"
* [[אוי רבי (שיר)]]

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

ניגון ווי וונט משיח נאו

2023-07-09T20:33:16Z

73.245.173.126: /* היסטוריה */

הניגון '''ווי וואנט משיח נאו''' ('''We want Moshiach now'''), הינו שיר ב[[אנגלית]] המבטא את הציפיה והרצון ל[[משיח]]. המנון זה נחשב להמנון הבלתי רשמי של תנועת הנוער [[צבאות השם]] שנוסדה על ידי הרבי.

==היסטוריה==
הניגון מופיע בספר הניגונים ניגון קסט. הניגון מושר גם ב[[חסידות ברסלב]] בתוספת בית שלישי, ומוכר שם בשם 'ר' שמעלקא'ס ניגון'{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום ניגוני ברסלב "דעם רעבינ'ס טיש 2".}}.

המילים הותאמו לניגון לראשונה בשנת [[תש"מ]] בקעמפ גן ישראל במוריסטאון. את השיר כתב מי שהיה באותה שנה ממונה על 'מלחמת הצבעים' בקעמפ - הר' דוד קאנטאר מלונדון שידוע בכישוריו לכתיבת שירים וחרוזים. הוא החליף את מילות השיר פתיחה למלחמת צבעים שאותו שרו מדי שנה במילים אחרות וכך נולד השיר.

השיר המקורי היה: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear there will be color war this year, we want color war we want color war}}}}

והוחלף במילים: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear moshiach will be here this year, we want moshiach now we want moshiach now we dont want to wait{{הערה|לתרגום המילים לעברית, ראה בפסקה [[#מילות השיר עם תרגום לעברית|מילות השיר עם תרגום לעברית]].}}}}}}

השיר נתפס בקרב רבים והושר במעמד כוס של ברכה בסיום חודש תשרי תשמ"א. בתחילה רק עם המילים ווי וואנט משיח נאו ובשלב כלשהו עם ההתחלה כשהמילים campers (חניכים) הפכו לגן ישראל ובסוף לעם ישראל וכך נשאר הניגון.

מס' ימים לאחר מכן בכינוס הראשון שנערך לאחר שהרבי הקים את ארגון צבאות ה',
בתאריך כ"ח [[תשרי]] תשמ"א, ניגנו הילדים יחד את השיר, שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער צבאות ה',
כאשר הסיסמא "ווי וואנט משיח נאו", אף מופיעה על סמל הארגון.

בהזדמנויות רבות באותה שנה הסביר הרבי את הניגון. ביניהם בכינוס שנערך בחנוכה אותה שנה לצבאות השם הסביר שזה המוטו של הארגון, זו המשימה העכשווית במלחמה לשמה הוקם הארגון "צבא חדש עם חיילים חדשים" ל"צבאות השם" הוותיק - עם ישראל שבכל הדורות.

בהתוועדות שבת [[שושן פורים]] [[תשמ"א]] הסביר הרבי את הניגון, וביאר שתיבת 'נאו' היא בגימטריא נ"ז, שמתאים עם ה[[גימטריא]] של שם הוי' בצירוף שם א-ל.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] ניגנו את הניגון ב[[התוועדות]] של הרבי במשך שעה וחצי!

בהמשך לכך כתבו בעיתונים על המקרה ועל ה"[[קאָך]]" של הרבי במשיח בכלל.
ובהמשך לכך אמר הרבי לר' אלימלך ניימען מעסקני [[חסידות גור]]: "אומרים עלי שאני קרייזי אבאוט משיח (משוגע על משיח)".

בכמה הזדמנויות הרבי התחיל את הניגון בעצמו. בכנס ילדים שנערך בי"א [[אלול]] [[תשמ"ח]], כאשר שכחו לשיר את השיר שאל הרבי למה לא שרו את השיר, והורה לנגנו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=450 וידאו מהוראת הרבי לשיר את הניגון].}}.

[[ניגון]] זה הוא הניגון הראשון שנכתב עם בקשה ודרישה ישירה שאנו רוצים [[משיח]] עכשיו.

==מילות השיר עם תרגום לעברית==
{|
| valign="top" style = "width:28em;"|
{{יישור טקסט|שמאל|
{{כתב גדול|'''באנגלית'''}}{{ש}}''',Am Israel have no fear'''

'''Moshiach will be'''

'''here this year;'''

''',We want Moshiach now'''

'''!we don't want to wait'''}}

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם [[ישראל]] הב נו פיר,

:משיח וויל בי

:היר דיס ייר;

:ווי וואנט משיח נאו,

:ווי דונט וואנט טו וייט!

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם ישראל אל [[דאגה]],

:[[משיח]] יבוא

:כאן עוד ה[[שנה]].

:אנחנו [[רצון|רוצים]] משיח עכשיו,

:אנחנו לא רוצים עוד לחכות!

|}

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/424413085742.html השיר שעבר "ונהפוך הוא"]''' {{בית משיח}}

;שמע
*{{קישור חבד אינפו שמע|262|ווי וואנט משיח נאו|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #4}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|1771|וי וואנט משיח נאו|אברהם פריד}}
;וידאו
* {{קישור חבד וידפו ישן|1635|הפעם הראשונה ששרו: ווי וואנט משיח נאו}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2018|עידודים נמרצים בשירת "ווי וואנט משיח נאו" (כ' [[מנחם אב]] תשמ"ב)}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|450|כששכחו לשיר "ווי וואנט משיח נאו" בכינוס ילדים}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3474|פרחי פתח תקווה שרים: ווי וואנט משיח נאו!}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

גוף כתב יד קודש

2023-07-03T00:19:33Z

73.245.173.126: /* ליקוטים שיצאו לאור */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מענות קודש מהרבי שנכתבו בכתב יד קודשו|אחר=מאמרי חסידות שנכתבו בגוף כתב יד קודשם של רבותינו נשיאינו|ראו='[[ביכלאך]]'}}
[[קובץ: א_רביס_אן_ענטפער.PNG|שמאל|ממוזער|250px|'''ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני".''' (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")]]
[[מענות קודש|מענותיו]] של [[הרבי]] שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים '''כתב יד קודש''' (מכונה בראשי תיבות - '''כתי"ק'''), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת.

==היסטוריה==
בשונה מ[[אדמו"רי חב"ד]] לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את [[מאמר|מאמרי החסידות]] שאמר, ואף לא את [[שיחה|שיחות הקודש]]. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ה[[הגהה]]{{הערה|בנוסף לכך ישנם [[רשימות]] פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.}}.

לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות ב[[תשורה|תשורות]] משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].

בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות [[צדי"ק למלך]], [[דבר מלך]], ועוד.

==חיקוי כתב ידו של הרבי==
הרבי מעיד{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}} כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה י"א ע"א}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.

==ליקוטים שיצאו לאור==
* '''מבית המלכות''' - ליקוט מענות הקוד שהתפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ידי [[מזכירות|המזכיר]] הרב [[בנימין קליין]]. רוכזו על ידי האחים הרב [[מאיר שלמה לובצקי]] והרב [[שמואל לובעצקי]] והרב [[דוד לובעצקי]].
* '''[[מאוצר המלך]]''' ג' כרכים - מערכת ה[[הוצאה לאור]] של [[שבועון בית משיח]], בעריכת [[שרגא קרומבי]], ברוך בקרמן והרב [[שלום יעקב חזן]].
* '''פתקים משולחנו של הרבי''' ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית [[תורת חב"ד לבני הישיבות|'מעיינותיך']], תשע"ו־ח{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Maayontecha48.pdf עמודים לדוגמה מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו] {{PDF}}}}
* '''ליקוט מענות קודש''' - 16 חוברות ליקוט כל המענות שהתפרסמו (בבמות שונות) ע"פי סדר השנים תשי"ב - תשנ"ג ע"י מערכת "ליקוט כתבי יד קודש" (בסיוע מערכת אפליקציית "מפתח"). בראש הקבצים הובאו בדרך כלל צילומי כתי"ק בפרסום ראשון.
* From the Rebbe's Pen [[בית משיח]]

==ראו גם==
*[[מוגה]]
*[[רשימות]]
*[[מענות קודש]]
==לקריאה נוספת==
*'''אוצר המלכות''', מענדי קורטס, גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 42-48.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/0B_WSU737WJ1fflVuVTFUV0JyUjdPczk2VmF5c0xqV2FzRVN5X1lncHNlUnhjOUEtQXMzVm8 אוסף כתבי יד קודש]'''
*תדפיסים: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/mBais%20haMalchus%20%282%29%20-%20Paris%20-%20Iyar%202%2C%205776.pdf מבית המלכות - ב]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778%20-%20mBais%20haMalchus%20%234.pdf תדפיס מבית המלכות - ד]''' {{*}} לקט כתבי קודש שהתפרסמו בתשורות, תדפיס מתוך ספר המלקט את המענות שהתפרסמו על ידי הרב בנימין קליין
*הרב שמואל לובעצקי, '''[http://www.col.org.il/files/0.26641054105_6282045.pdf אשר רוח בו]''', בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע"ט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חיים משה יהודה בלוי

2023-06-22T19:56:14Z

73.245.173.126: /* תולדות חיים */

[[קובץ:חיים.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]]
הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' ([[ד' חשוון]] [[תרע"ג]] - [[י' אייר]] [[תשס"ג]]) היה [[רב]] בכמה בתי כנסת.
==תולדות חיים==
[[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]]
נולד בשנת [[תרע"ג]] ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] לרב ר' ירמיהו הכהן וללאה.

ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ"ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]].

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר [[ווילנא]] שהייתה אמורה להסתפח ל[[ליטא]] שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה).

לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י"ג שבט]] [[תש"א]].

הישיבה עברה מ[[וילנא]] דרך [[סיביר]] ל[[יפן]], ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה.

מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב"ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.

בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרחמ"א חודקוב]] "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.

כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענה לו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}.

בהשפעת גיסו (הרב חודקוב), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]].

ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק.

בי"ג כסלו תשמ"ג נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני, בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער.

ב[[ארצות הברית]] הוא גם עסק בהדפסת ספרי [[הריטב"א]] על [[מסכת בבא בתרא]].

[[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]]

נפטר באור ל[[ג' אייר]] [[תשס"ג]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי]].
*בנו, ר' [[ראובן בלוי]] - מנהל [[770live]].
*בתו, נחמה קסטל.
*בתו, רחל אלישביץ.

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.hebrewbooks.org/rishonim סדרת הספרים שהוציא לאור הרב בלוי, "שיטת הקדמונים"] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, חיים משה יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]

בינוני

2023-06-22T19:21:52Z

73.245.173.126: /* בינונים ידועים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=יהודי בדרגה בינונית בין [[צדיק]] לרשע|אחר=ניגון מכוון לדרגת הבינוני|ראו=[[ניגון הבינוני]]}}
"'''בינוני'''" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של ה[[צדיק]] לבין דרגתו של ה[[רשע]].

ענינו, הוא כלשון חז"ל "בינונים זה וזה שופטם": שיצרו הטוב ויצרו הרע עומדים בתוקפם, אלא שכופה את יצר הרע לעבודת ה'. משום כך, בינוני היא מדת כל אדם ב[[עבודה]] ואליה צריך כל אדם לשאוף להגיע. והיינו, שה[[יצר הרע]] נמצא בתוקפו ב[[חלל השמאלי]] שב[[לב]], ואף על פי כן כופהו כל ימיו שלא לסור מלעבוד את ה', ולא נותן לו שליטה אפילו לרגע אחד. הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור עבירה.

ל[[ספר התניא]] קרא [[אדמו"ר הזקן]] "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני.

==ענינו==
ה[[צדיק]] הוא זה אשר הפך את [[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר [[נפש אלקית|נפשו האלקית]] נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא '''שיכול להיות''' שיעבור עבירה.

מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את ה[[נפש הבהמית]] ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה{{הערה|שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שאם כן הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.}}.

מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי [[צדיק]] ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מכל מקום משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת.

בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל{{הערה|בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.}}.

מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני{{הערה|כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.}}.

==עבודתו==
עבודתו של ה[[בינוני]] היא בדרך של [[אתכפיא]] לעומת עבודתו של ה[[צדיק]] שהיא עבודה בדרך של [[אתהפכא]].

==מעלתו==
בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו.

אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם ב[[מסירות נפש]] ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת ה[[לבושים]]: מעשה דיבור ו[[מחשבה]] כרצון ה', ולא עוד, אלא שהוא מקיים בשלמות את מאמר חז"ל"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".

==ספרם של בינונים==
ספר ה[[תניא]] נקרא על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשם "ספר של בינונים". שענינו העיקרי של ספר ה[[תניא]] הוא ביאור עבודתו של הבינוני.

==בינונים ידועים==
*ר' [[נחמיה מדוברובנה]]
*ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]]
*ר' [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד)
*ר' [[ניסן נמנוב]]
*ר' [[ישראל נח בליניצקי]] (לעיתים)
* ר' [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]]
* ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]]
* ר' [[אריה לייב שיינין]]
* ר' [[יהושע ליין]]
* ר' [[דוד קיבמן|דוד האראדאקער]]

==ראו גם==
*[[אתכפייא]]
*[[אתהפכא]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/11/035661169178.html מי הוא ה'בינוני'?!...]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח
* {{קישור חבד און ליין|108747|חשיפה: האם אישה יכולה להגיע למדריגת בינוני? • מאמר||כ"ה טבת תשע"ח}}
*יחזקאל סופר, '''[https://toratchabad.com/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%95 חנוך לבינוני על פי דרכו]''', האם אכן זו דרישה ריאלית להיות בינוני?, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

בינוני

2023-06-22T19:17:27Z

73.245.173.126: /* בינונים ידועים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=יהודי בדרגה בינונית בין [[צדיק]] לרשע|אחר=ניגון מכוון לדרגת הבינוני|ראו=[[ניגון הבינוני]]}}
"'''בינוני'''" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של ה[[צדיק]] לבין דרגתו של ה[[רשע]].

ענינו, הוא כלשון חז"ל "בינונים זה וזה שופטם": שיצרו הטוב ויצרו הרע עומדים בתוקפם, אלא שכופה את יצר הרע לעבודת ה'. משום כך, בינוני היא מדת כל אדם ב[[עבודה]] ואליה צריך כל אדם לשאוף להגיע. והיינו, שה[[יצר הרע]] נמצא בתוקפו ב[[חלל השמאלי]] שב[[לב]], ואף על פי כן כופהו כל ימיו שלא לסור מלעבוד את ה', ולא נותן לו שליטה אפילו לרגע אחד. הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור עבירה.

ל[[ספר התניא]] קרא [[אדמו"ר הזקן]] "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני.

==ענינו==
ה[[צדיק]] הוא זה אשר הפך את [[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר [[נפש אלקית|נפשו האלקית]] נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא '''שיכול להיות''' שיעבור עבירה.

מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את ה[[נפש הבהמית]] ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה{{הערה|שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שאם כן הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.}}.

מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי [[צדיק]] ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מכל מקום משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת.

בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל{{הערה|בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.}}.

מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני{{הערה|כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.}}.

==עבודתו==
עבודתו של ה[[בינוני]] היא בדרך של [[אתכפיא]] לעומת עבודתו של ה[[צדיק]] שהיא עבודה בדרך של [[אתהפכא]].

==מעלתו==
בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו.

אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם ב[[מסירות נפש]] ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת ה[[לבושים]]: מעשה דיבור ו[[מחשבה]] כרצון ה', ולא עוד, אלא שהוא מקיים בשלמות את מאמר חז"ל"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".

==ספרם של בינונים==
ספר ה[[תניא]] נקרא על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשם "ספר של בינונים". שענינו העיקרי של ספר ה[[תניא]] הוא ביאור עבודתו של הבינוני.

==בינונים ידועים==
*ר' [[נחמיה מדוברובנה]]
*ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]]
*ר' [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד)
*ר' [[ניסן נמנוב]]
*ר' [[ישראל נח בליניצקי]] (לעיתים)
* ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]]
* ר' [[אריה לייב שיינין]]
* ר' [[יהושע ליין]]
* ר' [[דוד קיבמן|דוד האראדאקער]]

==ראו גם==
*[[אתכפייא]]
*[[אתהפכא]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/11/035661169178.html מי הוא ה'בינוני'?!...]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח
* {{קישור חבד און ליין|108747|חשיפה: האם אישה יכולה להגיע למדריגת בינוני? • מאמר||כ"ה טבת תשע"ח}}
*יחזקאל סופר, '''[https://toratchabad.com/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%95 חנוך לבינוני על פי דרכו]''', האם אכן זו דרישה ריאלית להיות בינוני?, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

בינוני

2023-06-22T19:16:48Z

73.245.173.126: /* בינונים ידועים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=יהודי בדרגה בינונית בין [[צדיק]] לרשע|אחר=ניגון מכוון לדרגת הבינוני|ראו=[[ניגון הבינוני]]}}
"'''בינוני'''" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של ה[[צדיק]] לבין דרגתו של ה[[רשע]].

ענינו, הוא כלשון חז"ל "בינונים זה וזה שופטם": שיצרו הטוב ויצרו הרע עומדים בתוקפם, אלא שכופה את יצר הרע לעבודת ה'. משום כך, בינוני היא מדת כל אדם ב[[עבודה]] ואליה צריך כל אדם לשאוף להגיע. והיינו, שה[[יצר הרע]] נמצא בתוקפו ב[[חלל השמאלי]] שב[[לב]], ואף על פי כן כופהו כל ימיו שלא לסור מלעבוד את ה', ולא נותן לו שליטה אפילו לרגע אחד. הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור עבירה.

ל[[ספר התניא]] קרא [[אדמו"ר הזקן]] "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני.

==ענינו==
ה[[צדיק]] הוא זה אשר הפך את [[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר [[נפש אלקית|נפשו האלקית]] נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא '''שיכול להיות''' שיעבור עבירה.

מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את ה[[נפש הבהמית]] ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה{{הערה|שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שאם כן הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.}}.

מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי [[צדיק]] ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מכל מקום משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת.

בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל{{הערה|בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.}}.

מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני{{הערה|כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.}}.

==עבודתו==
עבודתו של ה[[בינוני]] היא בדרך של [[אתכפיא]] לעומת עבודתו של ה[[צדיק]] שהיא עבודה בדרך של [[אתהפכא]].

==מעלתו==
בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו.

אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם ב[[מסירות נפש]] ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת ה[[לבושים]]: מעשה דיבור ו[[מחשבה]] כרצון ה', ולא עוד, אלא שהוא מקיים בשלמות את מאמר חז"ל"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".

==ספרם של בינונים==
ספר ה[[תניא]] נקרא על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשם "ספר של בינונים". שענינו העיקרי של ספר ה[[תניא]] הוא ביאור עבודתו של הבינוני.

==בינונים ידועים==
*ר' [[נחמיה מדוברובנה]]
*ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]]
*ר' [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד)
*ר' [[ניסן נמנוב]]
*ר' [[ישראל נח בליניצקי]] (לעיתים)
* ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]]
* ר' [[אריה לייב שיינין]]
* ר' [[יהושע ליין]]
* ר' [[דוד קיבמן|דוד הורודוקער]]

==ראו גם==
*[[אתכפייא]]
*[[אתהפכא]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/11/035661169178.html מי הוא ה'בינוני'?!...]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח
* {{קישור חבד און ליין|108747|חשיפה: האם אישה יכולה להגיע למדריגת בינוני? • מאמר||כ"ה טבת תשע"ח}}
*יחזקאל סופר, '''[https://toratchabad.com/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%95 חנוך לבינוני על פי דרכו]''', האם אכן זו דרישה ריאלית להיות בינוני?, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

ירידת הנשמה בגוף (ניגון)

2023-06-18T23:50:02Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|ירידת הנשמה בגוף|ירידת הנשמה (פירושונים)}}

'''ניגון ירידת הנשמה בגוף''' הינו ניגון לר' [[שלמה מצ'אשניק]] מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[בעל מנגן]] נפלא.

ניגון זה הוא ניגון רע"א בספר הניגונים והוא ללא מילים.

==ביאור שלושת התנועות שבניגון==

א. הודעת בית דין של מעלה לנשמה, שעליה לרדת לעולם הזה.

ב. מחאה של הנשמה וצערה.

ג. חתימת גזר הדין: "על כרחך אתה חי, שירידה זו צורך עליה"{{הערה|ביאור הניגון מעדותו של ר' [[אליהו ליב ריבקין]] (צאצא ר' שלמה) כמופיע בספר "ניגונים חסידיים" ניגון ז'.}}.

המשפיע הרב [[ראובן דונין]] חיבב מאוד את הניגון והיה מכנה אותו "ניגון הפרות", על שם תחילתו "יא מה מה", והיה מספר שאצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בישיבה ב"פרדס" היו מנגנים את הניגון במשך זמן ארוך לפעמים אפילו 40 דקות רצוף.

==קישורים חיצוניים==
*[http://nichoach.blogspot.com/2020/07/blog-post_11.html פרטים בקשר לניגון] באתר קיר הניגונים.
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c7/%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{שמע}}
* [https://www.chassidus.com/audio/nigun/04-05-Yeridas-Haneshama-B-Guf-Reb-Shlomo-Shashniker-Chosid-of-The-Alter-Rebbe-.mp3 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]

רפאל נחמן כהן

2023-06-16T23:36:33Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם= הרב רפאל נחמן כהן
|תמונה=[[קובץ:רפאל נחמן כהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ה' שבט]] [[תרנ"ז]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ז תשרי]] [[תשמ"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל נחמן כהן (פאלע)|אחר=רפאל כהן |ראו=[[רפאל כהן]]}}
ר' '''רפאל נחמן''' ('''פאלע''') '''כהן''' ([[ה' שבט]] [[תרנ"ז]] - [[י"ז תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה [[חסיד חב"ד]], בעל שמועה ומחבר הספרים "[[שמועות וסיפורים]]", "[[ליובאוויטש וחייליה]]" ו"[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]".

==תולדות חיים==
ר' רפאל נחמן נולד ב[[ה' שבט]] [[תרנ"ז]] ב[[עיירה]] [[רודניא]] ל[[ברוך שלום כהן|ר' ברוך שלום]] וסלאווא כהן. בהיותו ילד בן שמונה לקחתו אמו - במצוות אביו - לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], מתוך כוונה להשאירו ללמוד שם. בהגיעו לליובאוויטש, הביעה הרבנית [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] את תמיהתה על הכוונה להותיר ילד כה קטן לבדו הרחק מהוריו וייעצה לאם שתכניסו לרבי ל[[יחידות]]. כשנכנס הילד בן ה-8, לבדו, להיכל קדשו של [[אדמו"ר הרש"ב]] חייך אליו הרבי, התעניין בלימודו ואף בחנו. במהלך ה'יחידות' שאל אותו הרבי אם הוא ישן ב[[טלית קטן]] וב[[כיפה]] וכך המשיך לשאול ולחקור בפרטי פרטים את הילד בן השמונה... לבסוף שאלו הרבי ברכות: "הרוצה אתה להישאר כאן?" - "כן", השיב הקטן. "לא תתגעגע לאמא?" - המשיך הרבי להקשות בחיוך - אזי נפרץ לפתע סכר הדמעות, והילדון החל להתייפח... מיד שילחו הרבי מהחדר, הורה לאימו לחזור עמו הביתה, ובו במקום כתב מכתב לאביו: "בנך הינו עדיין ילד הזקוק לאימו. אם עוד שנתיים, ח"ו, לא יבוא המשיח - הביאהו הנה ללמוד!".

===עם אדמו"ר הרש"ב===
מגיל 10, גדל ר' פאלע בליובאוויטש, בישיבת [[תומכי תמימים]]. ל'[[תמים|תמימים]]' היה כידוע סדר לימודים מיוחד, אך לר' פאלע נתן הרבי הוראה מיוחדת לשנות מעט סדר זה - כדי שאף יספיק ללמוד [[תניא]] בעל פה, כדי שתוך זמן יידע בעל פה את כל ליקוטי אמרים תניא.

ר' פאלע הצעיר היה נחשב ל"ציור" בליובאוויטש. היה [[חסיד]] ב[[לב]] ו[[נפש]]. בנוסף להיותו [[עובד]] ו[[משכיל]] ב[[חסידות]], הוא נמנה גם עם ה[[בעל מנגן|מנגנים]] המיוחדים במקהלה של הרבי הרש"ב.

היה זמן, שבו היה ר' פאלע ישן בביתו של הרבי הרש"ב, עם עוד תלמיד (מדובר על אחת הפעמים שהרבי הרש"ב שהה במוסקבה, ולא בביתו שבליובאוויטש, כמפורט הסיפור בשמועות וסיפורים חלק א). היה להם חדר מיוחד בקצה המסדרון. ערב אחד, כשהיו בחדרם, נפתחה הדלת, ובפתח עמד [[הרבי הריי"צ]]: "בואו לשמוע דברים טובים מאבא!" - אמר להם בהתרגשות. הם מיהרו אחריו, ויחד עמו הציצו ב[[יראת הרוממות]] בעד סדק, לחדר ה'יחידות'. התקיימה אז 'יחידות' מעניינת מאוד שבה הושמעו דברים נפלאים - ובמשך ארבעים וחמש דקות נשען [[הרבי הריי"צ]] על פאלע וחבירו - כאשר יחדיו הם 'מציצים' ומקשיבים לדברי הקודש... מיד לאחר [[הסתלקות]] רבו אדמו"ר הרש"ב התקשר ר' פאלע בכל לב ונפש אל בנו אדמו"ר מוהריי"צ. באותם ימים, מיד לאחר ההסתלקות, שלח מכתב נפלא אל כל החסידים בו כתב על הדרכים להתקשרות לאדמו"ר הריי"צ. במכתבו הנפלא עומד ר' פאלע על גודל ענין רוממותו והפלאתו האלוקית של אדמו"ר הריי"צ, וסיים במילים: "ויפה כח הבן".

===חתונתו===
ר' פולע התחתן עם מרת רבקה כהן, בתם של הרב [[יואל דוידסון|יואל ומרת פרדה דווידסון]].

==המאסר==
[[קובץ:מסך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'מאחורי מסך הברזל']]
בשנת [[תר"צ]] ר' פאלע נעצר על ידי המשטרה החשאית. וכך מספר בספרו "מאחורי מסך הברזל":

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ב[[שבת קודש]] ח"י סיוון תר"צ קיבלתי מכתב מהג.פ.או. ובו כתוב "עליך להתייצב במשרד הג.פ.או. ברח' לוביאנקה מס' 2 ביום ראשון 15/06/1930 בשעה 11:00".

פחד גדול נפל עלי, על אשתי, על הורי ועל ידידי הקרובים ביותר... ומה חטאי הנוספים? אולי בענייני דת... ה[[מקווה]]... ואולי בגלל חדרי "תומכי תמימים... אולם הם ידועים רק לאנ"ש העוסקים בהם..."

"למחרת, ב-12:30 לפני הצהריים, הלכתי למשרדי הג.פ.או. אבי ליווני עד דלת בית הג.פ.או. קיבלתי ברכת פרידה מאבי, נכנסתי פנימה וניגשתי למודיעין... הפקיד לחץ בכפתור והחייל הופיע... החייל הוליכני למטה, הכניסני לתוך חדר ואת הדלת נעל אחריו...}}.

לאחרי כמה חקירות כאשר לא הצליחו להוציא ממנו שום מידע על ה[[מקווה|מקוואות]], ה[[תלמוד תורה|חדרים]] והישיבות המחתרתיות, הציעו לו שישחררו אותו בתנאי שפעם בחודש יבוא לספר להם קצת על ה[[חסידים]] - מה הם עושים ומה הם מדברים. אבל, ר' פאלע כמובן לא הסכים וכעונש על זה נשלח לשלוש שנים גלות באורל שב[[סיביר]].

פעם בהיותו באורל באו אליו ביום טוב ודרשו ממנו לחתום על מסמך מסויים. כשסירב הכניסו אותו בגסות לתא כלא, ואיימו עליו בהשלכה לאי הדובים הלבנים - מקום שאין חוזרים ממנו - אך ר' פאלע עמד באומץ על-אנושי בסירובו ולא חילל יום טוב. לבסוף שיחררו אותו - בדרך נס והניחוהו לנפשו.
==[[מסירות נפש]] על קיום המצוות==
בהיותו בכפר חע - מקום היישוב הצפוני ביותר, כמעט על הקוטב, כשהטמפרטורה במקום עומדת על 75° צלזיוס מתחת לאפס, שלחה לו אמו בדואר מגפיים חמים. היא אמנם הודיעה לו שהם בדוקים מחשש שעטנז, אך ר' פאלע חשד בה ששינתה מן האמת מחשש פיקוח נפש, לכן לא נעל אותם, והסתפק - למרות סכנת הנפשות בכך - בנעלים פשוטות! בעקבות זאת הצטנן קשות וקיבל חום. רק כאשר קיבל מכתב מה"דודה יֵזָ'ה" (זהו 'הכינוי המכתבי' לר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יענקל זוראוויצ'ער]], כי סכנה הייתה לכתוב שמות אמיתיים במכתבים) ובו מבטיח הוא נאמנה שאין כל חשש [[שעטנז]] במגפיים, החל לנעול אותם. כל זאת - למרות שידע כי לפי הדין היה לו מותר לנעלם לכתחילה, אף מבלי כל בירור כל שהוא, וזאת - כי נשלחו על ידי יהודי. על אחת כמה וכמה כאשר באי-נעילתם יש משום סכנת נפשות ממש. "אך כיצד יכולתי לנעול אותם לכתחילה?" כתב לאחיו, לייבע, ש'יסרו' על 'עקשנותו', "והלא ידוע על הנוטריקון של [[שעטנז]] ('שטן עז')! ומלבד זאת - הרי עבירה נשארת בשלש קליפות טמאות לעולם!".

בחסדי ה' והתחמק בניסי ניסים מהבולשת הרוסית וב[[א' באדר|ראש חודש אדר א']] [[תרצ"ה]] הצליח בחסדי ה' לעלות עם משפחתו לארץ ישראל.

===עלייתו לארץ ישראל===
ביציאתו לארץ ישראל, נסע דרך וינה על מנת לפגוש את [[הרבי הריי"צ]] שהיה אז בעיירת הנופש פורקסדורף הסמוכה לוינה, שם נפגש עם הרבי הריי"צ ו[[הרבי]]. הרבי הריי"צ בירכו באותה הזדמנות 'שנשמע בשורות טובות איש מרעהו'.

כשעלו משפחת כהן לרכבת על מנת לנסוע לכיוון הנמל הופתעו לראות את [[הרבי]] מגיע ובידיו שוקולד לילדים. הרבי סיפר שחותנו ביקש ממנו 'לראות כיצד נסעתם'.

כאשר הגיע לארץ ישראל הוצע לו לגור ב[[חיפה]], שם גם היה המקום היחיד בו הוצעה לו פרנסה, אולם הוא התעקש לגור דווקא ב[[תל אביב]], שם סבל מדלות איומה ועבד קשה כל היום בסלילת כבישים. כשנשאל מדוע הוא מתעקש לגור דווקא בתל אביב, השיב שהרבי אמר לו עוד בהיותו בחו"ל שצריך לחזק את החסידים שהגיעו לתל אביב!

כעבור שנים עבר להתגורר ב[[רמת גן]] שם עבד למחייתו כחלבן. מיד עם הגיעו לארץ, מבלי לאבד אף רגע החל מתרוצץ בקדחתנות בין משרדי הממשלה השונים כדי להשיג אשרות כניסה לארץ ישראל עבור רבים מהחסידים שנשארו ברוסיה.

נהוג היה ברמת-גן אשר ב[[שמחת תורה]] מתאספות כל המשפחות החב"דיות על נשיהם וטפם בביתו של ר' פאלע, והוא היה מתוועד בכל להט חמימות נפשו, כדרכו. לאחר ה[[התוועדות]] הארוכה והמרוממת, היו כולם - החסידים בראש, ואחריהם המשפחות וצאצאיהם, צועדים בסך, בזמרה ובריקודים, אל עבר ביתו של הרב, לשתות ולהתוועד מעט ומשם נכנסים לכל בתי החסידים, כשבכל דירה שוהים מעט ל"מיני-[[פארבריינגען]]". בתי החסידים המועטים ברמת גן - מפוזרים היו בכל העיר, כך שהיה על התהלוכה לחצות כבישים ראשיים. והנה, בכל עת הגיעם לכביש סואן, היה ר' פאלע ניצב קוממיות באמצעו, עוצר את כל התנועה, מסביר בקול רם ושמח על שמחת תורה, מעורר לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]], ומסיים בהתלהבות סוחפת: "היום [[שמחת תורה]], חייבים לשמוח, לרקוד ואף לעשות גלגול!", ואז, מול עיניהם העולזות-משתאות של כל הנהגים ונוסעיהם (רובם הכירוהו...) היה ר' פאלע הנלהב קופץ ועורך '[[קולע]]' באמצע הכביש הראשי - ואחריו התגלגלו ('[[קולע]]') אף חסידים נוספים. כך היה בכל עת עבור התהלוכה לפני כביש. זו הייתה [[שמחת תורה]] ברמת-גן, מדי שנה בשנה, עם ר' פאלע.

בערוב ימיו היה חולני, אך עמד בזה בגבורה עילאית{{הערה|אירע שקיבל פעם התקפה נוראה של קוצר נשימה. במהירות בהולה הסיעו נכדו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בצריפין. כל שנייה הייתה יקרה, כל רגע עמדה נשימתו להידום לעד, ובתו ונכדיו שליווהו, התפללו שימשיך לנשום לפחות עד הגיעם. סוף סוף קרבה המכונית במהירות נועזת לשערי בית הרפואה. לפתע פנה ר' פאלע לנהג, וביקש תוך חרחורים: "עצור, רגע, אל תיכנס ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] נזכרתי, שמחר יש לאבי יארצייט. והלוא חייב אני להתפלל לפני העמוד! המתן נא", העתיר, חסר נשימה, "אולי אצליח להתגבר על קוצר הנשימה!". וכך ישב ר' פאלע, כ-2 דקות ברכב העומד הכן, כשמלוויו עוקבים במתיחות עצומה אחר מלחמתו החזקה, העקשנית, בקדחת הקצרת. והנה אט אט שככו החרחורים, השתחררו הלחלוחים, ור' פאלע נשם לרווחה: "אפשר לנסוע הביתה! מחר אוכל לומר [[קדיש]]}}.

היה ממייסדי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].

==האמונה בביאת המשיח==
היה מיוחד באמונתו הלוהטת בביאת ה[[משיח]] ובציפייתו היומיומית ממש לבואו. עוד ברמת גן - סיפרו בני ביתו - בשמעו על קריאת הרבי הריי"צ "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", שב הביתה בשמחה עמוקה, בישר באושר לזוגתו את [[בשורת הגאולה]], ומיהר בצהלה ובטחון אל ארון הספרים. כשמצא את "קינות ל[[תשעה באב]]", ערך לכבודן מדורה, ובגילת-רנן זרקן לאש - אש של ביטחון!

בסוף ימיו, כשהחל [[הרבי]] לזעוק בקול "[[משיח נאו]]" וכו' - חיזק את האמונה במשיח והביטחון בבואו המיידי, והחדירה בתוקף בכל צאצאיו. ר' פאלע חי את האמונה בגאולה בכל רגע ביום.

יומיים לפני פטירתו, כשכבר לא יכל לדבר כלל בחולשתו הנוראה, התאמץ בכל כוחו והוציא מפיו את המילים: "ווען קומט ער? ווען קומט ער?" (=מתי הוא מגיע? מתי הוא מגיע?)

ר' פאלע זכה להעמיד דורות של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל ונפטר בשיבה טובה ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"ז תשרי]] [[תשמ"ח]].

== משפחתו ==
* בתו, מרת חסיה אשת ר' [[ברוך פריז]] (נולדה בשנת [[תרפ"ב]]).
* בתו, מרת פרידה אשת ר' [[גרשון סגל]].
* בתו, מרת גיטא אשת ר' [[יצחק גנזבורג]].
* בנו, הרב [[יואל כהן]] התחתן עם מרת לובא לאה, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]].

== ספריו ==
[[קובץ:ליובאוויטש וחייליה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרו ליובאוויטש וחייליה]]
* '''[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]''' - זכרונותיו על מאסרו וגלותו ב[[רוסיה]] הקומוניסטית.
* '''[[שמועות וסיפורים]] מרבותינו הקדושים''' - אוסף סיפורים על רבותינו נשיאינו ועל חסידיהם - שלושה כרכים.
* '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - תולדות ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תמים|התמימים]] אשר למדו שם. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]].
* '''[[שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ]]''' (עורך) - לקט שיחות קודש מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בנושאים שונים מתורגמים לעברית.

==לקריאה נוספת==
*'''[[מאחורי מסך הברזל]]''' סיפור תלאותיו בימי המאסר.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*[[חיים דלפין]], '''[[אחים אוהבים]]''', [[תשס"ד]].
*'''[[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]]''' גליון 305, כתבה לאחר פטירתו.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 51-57.
*'''זיידע פאלע''' - תשורה משפחת טייכמן [[תשע"ט]].
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/99-cheshvon-5781-4.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/5/943853852948.html "והנה, הרבי התחיל לטפס"...]''', יומן שכתב בעת שהותו בחצר הרבי, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז
* '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100296 תולדות חייו וצילום מביאור שכתב על פרק י"ד בתניא]''', אתר {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%282%29.pdf זיידע פולע]''', תשורה מנישואי צאצאיו, אב ה'תשע"ט
*'''[https://col.org.il/news/141396 פב"פ מקנא ב'תמים' צעיר: כשהרבי סיפר על ר' פולע כהן]''', אתר {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כהן, רפאל נחמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]

יצחק דובוב

2023-06-16T23:33:18Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:יצחק דובוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק דובוב]]
הרב '''יצחק דובוב (דובאוו)''' ([[ז' מנחם אב]] [[תרמ"ו]] - [[א' מנחם אב]] [[תשל"ז]]) היה מרבני חב"ד בדור הקודם וכיהן כרב ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]].

==תולדות חיים==
נולד למשפחה חב"דית, לאביו הרב אברהם דב, בפלך יקשוץ הסמוך ל[[עיירה]] [[בוברויסק]] ב[[ז' מנחם אב]] [[תרמ"ו]]. בשנים [[תרס"א]] - [[תרס"ז]] למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], הוא היה ממקורבי [[יוסף רוזין|הגאון הרוגצו'בי]] בהיותו סמוך לעיר דווינסק ואף קיבל '[[סמיכה]]' מאת הגאון.

במשך שנים כיהן ברבנות בפענזע ובפינדעלע שעל יד [[מוסקבה]].

ב[[תרפ"א]] עבר ל[[ריגא]] שם כיהן כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים". בשנת [[תרפ"ח]] עבר מ[[ריגא]] ל[[מנצ'סטר]] שבאנגליה, שם כיהן כרב במשך חמישים שנה.

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] היה הרב דובוב מראשוני החסידים שהתקשרו בכל לבם ונפשם אל הרבי, ומכתביו לידידיו ולבני משפחתו באותה תקופה מלאים בהרגשים חסידיים, בעידוד ובשכנוע החסידים לקבל את נשיאותו של "הרמ"ש" אותו הכיר עוד מימיו ב[[ריגא]]. השלטון הקומוניסטי רדף אותו על עיסוקו בענייני [[שחיטה]], [[מילה]] ולימוד תורה. במשך התקופה הסתתר ונערכו אחריו חיפושים, לבסוף הצליח לברוח עם משפחתו מריגה לאנגליה.

נפטר ב[[מנצ'סטר]] ב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תשל"ח]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי. זמן מה לפני פטירתו אמר לאחד מ[[אנ"ש]] שהוא מגיע לעולם הבא כשבידו שתי זכויות: [א] התעסקותו הרבה ועזרתו לעסקן המפורסם הרב [[מרדכי דובין]] בריגא בפעולות לשחרור [[הרבי הריי"צ]] בי"ב תמוז תרפ"ז; [ב] התעסקותו בשנת [[תש"י]] שאדמו"ר יהיה רבי...

היה [[בעל מנגן]] שידע [[ניגוני חב"ד]] רבים, כמה ניגונים נרשמו מפיו ב[[ספר הניגונים]]{{הערה|אחד מהניגונים: [https://drive.google.com/file/d/1MRftMDynsfj8-JJj4uX9uNkDQis-RgXd/view?usp=drivesdk בביצוע מקהלת הקאפעליע]}}.

==משפחתו==
*בתו הבכורה חנה גורביץ
*בתו רחל מהרי"ק
*בנו, ר' [[אברהם דובער דובוב]] - נפטר ב[[ז' חשון]] [[תשס"ז]]
*בנו, ר' [[יהודה לייב דובוב]] - [[קראון הייטס]]
*בתו, הרבנית בריינה סלומו
*בנו שלום דובוב - נהרג על קידוש ה' בשואה בטעלז
*בנו הרב שניאור זלמן יוסף אלוני (דובוב). שהיה רבה הראשי של דובלין ואיירלנד
*בתו שרה, רעיית הרב אייזיק מסלו - נפטרה יום הכיפורים תש"ן
*בתו לאה, רעיית הרב אריה רייכמן - נפטרה תשע"ב

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
* [https://derher.org/wp-content/uploads/77-Shevat-5779-Chossid-Yitzchok-Dubov.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=701 שני סיפורים שהתרחשו עם הרב דובוב] {{שטורעם}}
*[https://anash.org/two-merits-to-accompany-him/ תמונות מחייו] {{אנש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דובוב, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:משפחת דובוב]]

שניאור זלמן דוכמן

2023-06-16T23:31:26Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:זלמן הלוי דוכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן הלוי דוכמן]]
ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן הלוי דוכמן''' ([[י"א אלול]] [[תרנ"א]] - [[ח' באדר]] [[תש"ל]]), למד ב[[תומכי תמימים]] בליובאוויטש והיה חסידו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אשר קירבו וחיבבו מאד, והאריך ימים עד לנשיאותו של [[הרבי]]. חיבר את הספר [[לשמע אוזן]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תרנ"א]] ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא דוכמן.

בצעירותו קיבל מסבו הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שקיבל מהחסיד המפורסם רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]].

בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]].

לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות נידחות ב[[ארצות הברית]] בכדי לעורר את התושבים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.

את סיפוריו כתב בספרו "[[לשמע אוזן]]", שנדפס בשנת [[תשכ"ג]] ובו [[סיפורי חסידים]] ששמע מחסידים בדורות עברו.

[[אדמו"ר הריי"צ]] החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו [[הרבי]] בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.

בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד [[מרדכי יואל דוכמן|הרמ"י מהאמעל]]. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע על דבר זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון מו"ח הרבי לקבץ הידיעות על דבר זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה גם כן זכות הרבים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/414&search=שניאור+זלמן+דוכמן אגרות קודש].}}

בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.{{הערה|1=ראה שם הערות "כמדומה".}}

היה מתפלל [[בעלי תפילה ב-770|לפני העמוד ב-770]] גם בימים נוראים.

נפטר ב[[ח' באדר]] [[תש"ל]].

==משפחתו==
* אחיו, הרב [[חיים אברהם דוכמן]]
* אחיו, הרב [[ברוך דוכמן]]
* אחיו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]
* בנו, ר' [[ישראל דוכמן]]
* בתו, גברת ליפסקער טורנטו

עוד שנים מילדים נהרגו בשעת המצור על פטרבורג במהלך מלחמת העולם השני'ה

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5783-5.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Duchman-Barber%20Elul%2015%2C%205774.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' אפרים דוכמן, ט"ו אלול תשע"ד] {{PDF}} (באנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דוכמן, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]

שמואל לויטין

2023-06-16T23:28:26Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:שמואל לויטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל לויטין]]
הרב '''שמואל הלוי לויטין''' ([[י"ג בחשוון]] [[תרמ"ג]] - [[י"א באלול]] [[תשל"ד]]), היה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כ[[שד"ר]], חבר הוועד לכתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח]], ועוד. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על ארצות הברית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] פאהר לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלקותו]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".

[[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.

חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת [[תרס"ט]] נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות [[אדמו"ר הרש"ב]].

בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.

בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר כותאיס ב[[גרוזיה]], לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.

רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.

בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פטרבורג]] ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.

בשנת [[תרפ"ה]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[נעוועל]] [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]] ו[[שו"ב]] ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.}} למנותו לרב בשיקגו במקום הרב [[מרדכי זוין]].

בכסלו [[תרפ"ט]] הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם [[תומכי תמימים נעוועל]] והגלו אותו ל[[סיביר]] לשלש שנים. ב[[תרצ"א]] בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב [[בנימין גורודצקי]] ולאחר מכן עבר לגור ב[[מוסקבה]]. ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.

כעבור שנה, בתמוז [[תרצ"ז]], הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע ל[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.

היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של אדמו"ר הריי"צ.

ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק.

[[הרבי]] היה מוכר דרכו את החמץ לפני [[פסח]] והיה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].

נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה שהרבי יצא להלוויתו.

שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.

== משפחתו ==
*גיסו, הרב [[ירחמיאל חדש]]
*בנו, הרב [[בנימין לויטין]]
*חתנו, הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]]

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80970 ראשי פרקים מתולדות חייו, וכתי"ק של הרבי במכתבים אליו]
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 299-312.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2021/12/111-Cheshvan-5782-9.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/11-elul-reb-shmuel-levitin/ היה רק ר' שמואל אחד]''', תולדות חייו בצירוף תמונות{{אנש}}
* [https://photos.google.com/share/AF1QipPRkIdzpgZSRXDopa6CDInHZfm5sRa1Fo-2lvmwRb_d8lZlFxrAUyKV6XaISA1eXQ?pli=1&key=ajRNM09nMHd1Y2kwNHFjelhTOVV6OXNVUzlsUXln י"ב אלול תשל"ד הלוויתו של ר' שמואל] - גלריה {{רבי דרייב}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:לויטין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2023-06-16T23:25:06Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

{{לעריכה}}
[[קובץ:מרדכי אייזיק חודקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב צועד לצידו של הרבי (ימין) במעמד [[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]]]
הרב '''חיים מרדכי אייזיק חדקוב''' ([[ד' שבט]] [[תרס"ב]] - [[ג' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מזכירם האישי של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. שימש כמנהל "[[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[לטביה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בזאל הגדול ב-770]]
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב ב[[התוועדות חסידית]] בריגה, בתמונה נראה [[מרדכי דובין]] מחלק [[לחיים]] ומאחוריו עומד הרב חדקוב.]]
הרב חדקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך בתחילה בבית ספר יהודי מקומי. לפי המסופר במוסף "הרב חדקוב" כשהיה בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה פרטית יוקרתית בריגא<ref>הכוון לכאורה חיידר בהרבה מקומות החיידר נקרא ישיבה.</ref>. וגירסא אחרת מובאת בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] - הרב חודקוב בגיל 16 היה תלמיד גימנסיה, אלא שהיה חריג בכך שלא נגע בזקנו {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 275}}. ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ו"מחלקה 1", ובו הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף{{הערה|כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. [https://col.org.il/news/145031 תיעוד ביאור פתגם מספר חסידים, שכתב ב"מחלקה 1" בגיל 11, מתוך גיליון "הרב חדקוב" בעריכת [[מענדי קורטס]]] {{COL}}}}.

ב"הרב חדקוב" מובאות שתי גירסאות לגבי אביו: מסופר כי חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו נפטר אביו ומצד שני גם מסופר שבימי המהפכה הקומוניסטית דהיינו תרע"ח ובשנים הבאות, אביו נשאו על כתפו בעת סכנה{{הערה| כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. מענדי קורטס, "הרב חדקוב", [[שבועון כפר חב"ד]] על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10. ובאותו עמוד ישנה פסקה תמוהה ממנה עולה כי הרב חדקוב היה ילד בן חמש בזמן המהפכה הקומוניסטית, למרות שנולד בתרס"ב (1902) והמהפכה הקומוניסטית אירעה בתרע"ח: "המהפכה הרוסית, שהסתיימה בהקמת ברית המועצות במלחמת העולם הראשונה, החלה באותה תקופה. הצאר הרוסי הודח, הוגלה ונורה... 'באחד הימים כשהייתי בערך בן חמש, לקח אותי אבא מבית הספר כי היו יריות ברחוב, אבא הרים אותי על כתפיו' ... במלאת לו עשר...}}.

כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]{{מקור?}}. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

תקופה מסויימת למד ב'תפארת בחורים' בראשות הגאון הרב יואל ברנצ'יק הי"ד מחשובי התלמידי חכמים ועסקנים בריגה, חתן הסבא מסלבודקה ובעבר כיהן כמשגיח ומגיד שיעור בישיבות ליטאיות {{הערה|[תולדות הרב יואל ברנצ'יק הי"ד - באתר האינטרנט תורתך לא שכחתי]}}. מסגרת לימודים בשעות הערב שהיתה נהוגה בקהילות יהודיות באירופה עבור נערים הלומדים בבתי ספר יהודים או עובדים. בשנים הבאות הוא היה אחראי על תפארת בחורים בראשות הרב ברנצ'יק. מציינים כי מונה לתפקיד האחראי בתקופת מלחמת עולם הראשונה{{הערה|ניתן להעריך שבשנים המאוחרות של המלחמה, כי בתחילתה בשנת תרע"ד היה רק בן 12}}, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מ[[רוסיה]] ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

===תלמיד חכם מופלג===
למרות שנראה כי למד בגימנסיה ורק בשעות הערב שקד על לימוד מעמיק ב'תפארת בחורים', הרי שהצליח לרכוש ידיעות נרחבות בלימוד והפך לתלמיד חכם מופלג לצד עבודה קפדנית על המידות עד כדי כך שלא דיבר מילה רעה על איש, כפי שמביא ר' [[מנחם זיגלבוים]] בספרו [[סיפורים מחדר הרבי]], בשם הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית:
"הרב חודקוב ז"ל היה בעל בית על עצמו. הוא היה התגלמות מובהקת של מי שמגיע למדרגת המושל על עצמו במובן האידיאלי של המושג. מובן שהוא היה תלמיד חכם מופלג, בעל הבנה במובן הלמדני, אבל במידות טובות היה גאון ממש. צריך לדעת כי לא קשה כל כך לזכור את כל הש"ס כפי שקשה להחזיק בכל המעלות הטובות שמנו חכמים. היש מי ששמע מילה אחת של לשון הרע היוצאת מפיו?! אני עצמי ביליתי עמו הרבה שעות בשיחות בארבע עיניים, שוחחנו על הרבה נושאים ובעיות ומעולם - גם לא בשיחות שארכו שעות - לא שמעתי ממנו מילה רעה אחת על מישהו"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 313}}.

===שר החינוך הלטבי===

מגיל 18{{הערה|בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}} שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו ולימים ידידו ושותפו לעבודת המזכירות אצל אדמו"רי חב"ד - הרב [[ניסן מינדל]] מתאר כיצד דאג בכל דרך ליישם בבית הספר עקרונות חינוכיים{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמוד 276}} תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב. כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו}}.

הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך{{הערה|ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

הרב חדקוב היה חבר [[אגודת ישראל]] בלטביה.

בשנת [[תרפ"ח]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] [[תרפ"ז]], פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"אורח מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 274 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}}.

הקשר עם אדמו"רי חב"ד בין השנים תרפ"ח-ת"ש - לוט בערפל ורק מעט ידוע על כך. בביוגרפיות אודות הרב חדקוב, מסופר כי ביקר פעם אחת בורשה אצל אדמו"ר הריי"צ, וגם קיבל אגרות בודדות מאדמו"ר הריי"צ והרבי. בד-בבד היה כאמור בכיר באגודת ישראל, כאשר באותם ימים אדמו"ר הריי"צ היה בנתק מסויים מאגודת ישראל בפולין{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

===תרגום חסידות לגרמנית===

תירגום חסידות לגרמנית, זהו פרוייקט לו סייע הרב חדקוב. [[אדמו"ר הריי"צ]] ניהל את מבצע תרגום חסידות בגרמנית והרבי היה אחראי על מבצע חשוב זה בו יצאה לאור חוברת עם מכתב מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בתרגום לגרמנית, החוברת נקראת בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד".

הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' [[מרדכי דובין]]) {{הערה|אגרות הרבי לרב חדקוב ובהן הוראות כיצד להוציא לאור את החוברת, פורסמו בעטרת זקנים על ידי בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] פרק הרב חדקוב. [[שמואל בוטמן]], הרבי בפאריז פרק הפצת דא"ח באשכנזית}}.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]]{{הערה|עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26-29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו אדמו"ר הריי"צ. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

בעטרת זקנים{{הערה|תשס"א. פרק ג}}, נדפסו צילומים מידיעות וברכות לחתונה, כפי שפורסמו בעיתון היינט שיצא לאור בריגה.

התקרבותו לחב"ד, התחלת התנהגותו לפי מנהגי חב"ד, לימוד חסידות חב"ד והתקשרות מוחלטת לענייני חב"ד - נותרה מעורפלת בכל המקורות המסקרים את אישיותו, מסיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים, ועד כתבות בהם הוא עצמו מתראיין, הרב גודין והרב מינדל שמספרים עליו, וגם המוסף הרב חדקוב בו נכדיו מוסיפים אי אלו פרטים משפחתיים, אך ההתקרבות לחב"ד נותרה תעלומה מוחלטת. ובתמונות מחתונתו שפורסמו ב"הרב חדקוב" נראה הוא לבוש בצילינדר ומעיל חורף. ועוד שנים רבות בשבתות וימים טובים, לא לבש בגדי שבת חב"דיים.

==מנהל אגודת חסידי חב"ד==
הרב חדקוב ורעייתו נחלצו מאירופה הבוערת בימי ה[[שואה]], כי [[אדמו"ר הריי"צ]] צירפם לנסיעתו ל[[ארצות הברית]] ב[[חודש אדר ב']] [[ת"ש]]. עד היום לא ידוע מה הסיבות בגינן צורף הרב חדקוב לנסיעת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20.[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280}}.

ב[[ארצות הברית]], התמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - [[הרבי]]. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חדקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואת כל תפקידיו ביצע נאמנה על פי הוראות והדרכות הרבי{{הערה|ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20.[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב.ילקוט סיפורים רימלר עמוד 119}}.

===השותף?===

תיאור עבודתו לצד [[הרבי]] תועדה פעמים רבות בעיתונות - [[די אידישע היים]], [[דער מארגען זשורנאל]], [[ביטאון חב"ד]], [[כפר חב"ד]], [[בית משיח]], ואילו אודות הוראות שנמסרו דרכו מסופר ומתועד בסדרת [[ימי תמימים]] ובספר [[הקטר של הרבי]], ובפעם הראשונה נפרשו תולדות חייו בפרוטרוט על פני עשרות עמודים על ידי הסופר והעורך החב"די ר' [[מנחם זיגלבוים]], בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] ותיאורים נרחבים פורסמו גם ב[[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[אוצר החסידים (ספר)]] ובמקומות אחרים. ובכל הנזכרים הוצג כמנהל ארגונים חב"דיים הפועל על פי הוראות יוזמות והדרכות רבותינו ומוגדר בכל מקום כעבד מלך וחייל נאמן.

ואילו ב"הרב חודקוב" מוסף [[כפר חב"ד]] [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]], הוצג הרב חודקוב כשותף למוסדות ופעילות רבותינו. שותף למפעל השלוחים{{הערה|הרב חודקוב מוסף כפר חב"ד יא ניסן פג, שער פרק 6: "הרב חדקוב היה שותף מרכזי ומשמעותי בהקמת מפעל השלוחים"}}, שותף להכנת ספר [[היום יום]], שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים, ועוד ביטויים הבאים לחדד כי הרב חדקוב היה שותף של רבותינו בניהול ליובאוויטש.

===התייסדות בית רבקה===
בשנת תש"ב הציע הרב חדקוב לאדמו"ר הריי"צ להקים שכונה יהודית בשדרת איסטערן פארקווי. ובמקביל לשכונה גם להקים בית ספר לנערות וגני ילדים. ונענה בחיוב על יוזמה אחת - להקים בית ספר לנערות. וכך החלה התייסדות מוסדות בית רבקה בארצות הברית, כאשר ההקמה נוהלה בראשות אדמו"ר הריי"צ והרבי, ואת הניהול בפועל ביצע הרב חדקוב. ולאחר התייסדות בית רבקה בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ והרבי באמצעות הרב חדקוב ואחרים, דאגו להקים מוסדות בית רבקה ברחבי העולם{{הערה|הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית, ניו יורק תשמ"ח 1988. פרק נח-התייסדות בית רבקה. משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א, פרק ה'-התייסדות בית רבקה}}.

===הרבי על הקו===
בספר סיפורים מחדר הרבי מסופר כי היו מקרים בהם הרב חדקוב היה מטלפן לחסידים ולפתע היה נשמע קולו של הרבי,מה שנחשב לנדיר וחריג כי הרבי לא דיבר טלפונית עם חסידים.
הרבי בדרך כלל דיבר בשקט והרב חודקוב היה חוזר מילה מילה את דברי הרבי {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמוד 284}}

===הוראות [[הרבי]] לאה"ק===

זכות גדולה נפלה בחלקו של הרב חדקוב - צינור הקשר התמידי בין הרבי וראשי חב"ד בארץ הקודש: ר' [[אפרים וולף]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]]. במשך שנים רבות, נהג לטלפן אליהם בתדירות גבוהה במיוחד ולהעביר מהרבי הוראות פרטניות, ציבוריות וגם ספציפיות. בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] תיאור של ר' [[אפרים וולף]] על ההוראות שקיבל מהרב חודקוב בשם הרבי: "יצא לי לשוחח עמו שעות כשהיה מעביר אלי במשך שנים הוראות שונות מהרבי".

ההוראות של [[הרבי]], עסקו במוסדות חינוך וחסד, הפצה, מבצעים ונושאים מגוונים ורבים{{הערה|מבוא ל[[ימי תמימים]] חלק ראשון. [[הקטר של הרבי]] עמוד 58}}. אמנם, מדובר בהעברת הוראות, ולא ניהול מוסדות כפי שביצע בקרב שלוחים חשובים בארצות הברית{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 286 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

===הדרכת השלוחים והמחנכים===
בשנים המוקדמות, היו מקרים בהם הרבי הורה לרב חדקוב לברר אצל אברכים אם הם מעוניינים בשליחות בכלל ולמקומות ספציפיים בפרט. בתחילה אנ"ש חשבו כי אלו יוזמות אישיות ועם הזמן כולם ידעו כי בירורים מסוג זה הם פרי יוזמת והוראת הרבי.

שלוחים ואנשי חינוך זכו להדרכות ניהוליות וחינוכיות מהרב חדקוב, אם בשיחות טלפון ואם בשיחות אישיות בעת ביקורים בבית חיינו. היה ברור לכולם שהבסיס לדברי הרב חדקוב הם דברי הרבי איליו בנושאים אלו {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. הרב חודקוב עסק בהכוונה השלוחים בעיקר בארצות הברית כיצד לנהל ולפתח את המוסדות. השלוחים הרב לייבל אלבסקי והרב [[שמעון לזרוב]] מארצות הברית, וגם הרב [[נחמן סודק]], סיפרו בהרחבה על הדרכות שקיבלו מהרב חודקוב בתחומי יישום הוראות הרבי, ניהול ופיתוח{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 286-290}}

הרב [[יחיאל מלוב]] מפקח רשת אוהלי יוסף יצחק, סיפר בראיון ל[[בית משיח]] על שיחות הרב חודקוב:
"מידי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חודקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חודקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה ל[[ארץ ישראל]] הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בענינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו {{הערה|[[בית משיח]] 1163 מוסף פסח - וקרבנו המקום לעבודתו}}".

ב[[בית משיח]] פורסמה רשימת הדרכות מפורטת שקיבל הרב מלוב מהרב חדקוב {{הערה|[[בית משיח]] 801 עמודים 24-29}}.

הרב יחיאל מלוב אף פירסם הדרכות שקיבל ממזכירות הרבי: קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. ובפתח דבר מבהיר כי מדובר בהוראות שהגיעו באמצעות הרב חדקוב: "זכות גדולה נפלה בחלקינו, מנהלי ומורי רשת בתי ספר חב"ד לקבל מידי פעם בפעם ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א באמצעות הרב חדקוב שפע של הנחיות, הצעות ורעיונות בחינוך ובהדרכה ובעיצוב תוכניות לימודים" ואת כל אלו קיבל בטלפון, בכתב ובשיחות כאשר הגיעו לבית חיינו. ואת כולן ליקט הרב מלוב לחוברת ובה הדרכות הרב חדקוב לפי נושאים.

ההדרכות ושיחות הרב חדקוב, כונסו גם לספר החינוך והמחנך. את מלאכת האיסוף ביצע הרב חייים מאיר דיין מחנך תושב כפר חב"ד, שזכה לקבל הדרכות רבות מהרב חדקוב, ואת שלב העריכה ביצע הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].

===ועד המוסיפין===
הרב חודקוב היה ממנהלי ועד המוסיפין - ועד שהוקם על ידי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ב[[קיץ]] [[תשמ"ח]] במטרה שכל אחד ואחד יוסיף במצוות ובמעשים טובים. למטרה זו הוקם ועד עולמי שריכז את הפעילות בנושא. החברים בוועד היו הרב חדקוב והרב [[ניסן מינדל]]. כמו כן הוקמו ועדים מקומיים בכל מוסד חב"די או\ו ריכוז חב"די בעולם.
עם תחילת הפעילות של ועד המוסיפין, הרב חדקוב החל לנהל את הנושא, ולצידו עבד בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]] אשר ניהל את הצד הטכני. וראשי הועדים בכל מקום שלחו דו"חות ועדכונים לועד הכללי בראשות הרב חדקוב והרב מינדל, והם היו מעבירים הכל באופן מסודר לרבי.
כשנה לאחר תחילת העבודה, הועד המרכזי הפסיק לפעול. וכעבור שנתיים - בחודש מנחם אב תש"נ, כתב הרב חדקוב סקירה על פעילות הועד המרכזי של ועד המוסיפין, והוסיף על הפסקת הפעילות ושאל אם עליהם להמשיך ולנהל את ועד המוסיפין. והרבי השיב: "מעלין בקודש. להזדרז ולהתאמץ בהשתתפות במבצע הגדול והקדוש".
בעקבות המענה המיוחד, הרב חודקוב פנה אל הרב מינדל והבהיר לו כי שניהם שבים לנהל את ועד המוסיפין{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמודים: 289-290}}

===אופי והנהגה===
לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך {מקור}. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חדקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חדקוב היה אחראי על סדר ה'[[יחידות]]' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}..

הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)]] אשכנזי}}.

===ספר השנה===
ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון [[האח]] שיצא לאור על ידי ישיבת [[ישיבת תומכי תמימים בלובביץ']] בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה{{הערה|[[קובץ ליובאוויטש]] ניסן תשט"ו, עמודים 30-31. [[שניאור זלמן ברגר]], [[האח]] מבוא למהדורה מחודשת תשע"ב}}.

מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית.
במבוא למהדורה שניה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח":
"שונה הוא "האח" משאר העתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם {{הערה|הרב חדקוב, מבוא לספר השנה מהדורת תש"ב, ניו יורק}}.

===אמונה שלימה ברבי מלך המשיח===

בחורף [[תשנ"ג]] היה משתתף מידי ליל שבת בתפילה במנין הרבי ובסיומה יוצא יחד עם שאר המזכירים אל המרפסת מאחורי הרבי כשהוא בולט מבין המזכירים גופא בשירה וריקוד של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" לפי קצב הניגון ועידודו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמא ביומן [[בית משיח]] 770 גליון 23}}. כך היה לעיתים נדירות גם במהלך השבוע כמו בחג הפורים{{הערה|בוידאו מהתפילה עם הרבי באותו יום ניתן לראותו מצטרף לשירת ה"יחי בהתלהבות}}.

עד לרגע האחרון של חייו שמר הוא על צלילות דעתו המפורסמת. שלושה ימים טרם פטירתו הוא חתם על משכורות חברי ה[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]] והעובדים תחתיו, ולא השאיר דבר אחד שלא סיימו. כך גם כחודש לפני פטירתו היה המסדר קידושין בחתונת נכדתו.

נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב, מענדי קורטס, מוסף הרב חדקוב}}.

===תיעוד תולדותיו ופועלו===
*[[סיפורים מחדר הרבי]], הרב [[מנחם זיגלבוים]]. פרק הרב חודקוב כולל עשרות עמודים ובהם תולדות הרב חודקוב בשילוב סיפורים מוכרים וידועים עם גילויים וחשיפות - פועלו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, סיפורים על הרבי כפי שסיפר הרב חודקוב.
*[[ימי תמימים]]. הרב [[זושא וולף]]. בספר נחשפו אלפי תיעודים על גבי אלפי עמודים, הוראות מהרבי, שהעביר הרב חודקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב [[אפרים וולף]].
*[[אוצר החסידים (ספר)]], הרב [[יוסף אשכנזי]] חלק ארה"ב. פרק הרב חודקוב ובו עשרות עמודים. תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד ובהם סיפורים בפרסום ראשון אודות הקשר של הרב חדקוב עם ענייני הישוב כפר חב"ד והרב מרדכי שמואל אשכנזי.
*אתר אנ"ש. מערכת האתר לפי מידע שהתקבל מצאצאי הרב חודקוב. מאמר לרגל יום הפטירה ג אייר תשפ"א. מאמר מפורט כולל תמונות ומסמכים נדירים, אודות הרב חודקוב.
*המזכיר חלק א', תולדות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] [[לוי גרונר]] - סיפורים לא ידועים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
*[[בכל ביתי נאמן הוא]]- תולדות הרב [[זלמן גורארי]]- סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
*[[הקטר של הרבי]] - תולדות ר' שלמה מיידנצ'יק יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] - מסופר על עשרות שעות שיחות בין הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
*תשורות לחתונות משפחות חודקוב וקרעמער - סיפורים מענות ומסמכים הקשורים לרב חודקוב - רובם בפרסום ראשון.
*משפחת חדקוב, הוציאה לאור בשנת תשס"א את החוברת ''''עטרת זקנים'''' ובה חשיפות ותגליות מארכיון הרב [[שלום ישראל חדקוב]], אשר לו ארכיון חב"די עשיר במיוחד. בחוברת נחשפים מסמכים ותיאורים מיוחדים אודות הקשר בין הרב חדקוב ואדמו"ר הריי"צ והרבי בשנות הצ לצד חשיפת יומן המתעד את הניצנים הראשוניים להתפתחות מוסדות חב"דיים לבנות ונערות – בית רבקה. ופרקים נוספים אף הם חושפים רשימות ויומנים אישיים של הרב חדקוב.
*כפר חב"ד 1504 אייר תשע"ג, תולדותיו ופעילותו מתוך ראיון שהעניק לנכדיו
*התקשרות, ניצוצי רבי,[[מרדכי מנשה לאופר]] גיליון 977. התייחסויות מופלאות של הרב חודוקוב לדברי הרבי ולהוראותיו.
*[[מיכאל אהרן זליגסון]] סופר והיסטוריון חב"די, פירסם בשנת תשס"ח באתר '''קראון הייטס אינפו''', '''ביוגרפיה מפורטת''' לפי נושאים מאז ילדות הרב חדקוב, העשיה ציבורית בריגה, תפקידיו בארגוני המפתח החב"דיים, ראש המזכירות וגם תובנות ואנקדוטות אודות פעילותו הנוספת לטובת תלמידיו לשעבר ותיאורים מפורטים על סגנון עבודתו התיבורית ואופיו הייחודי: [https://crownheights.info/general/11775/3-iyar-yohrtzeit-of-rabbi-hodakov-obm/ הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב זליגסון].
*מוסף [[שבועון כפר חב"ד]] [[י"א ניסן]] תשפ"ג, [[מענדי קורטס]] - מתוך ספר העומד לצאת לאור{{הערה|[https://col.org.il/news/144878 "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"]}}. עשרות עמודים ובהם שלושה פרקי ביוגרפיה לאורך תחנות חייו בריגה ובניו יורק ותיעוד לפי נושאים: בכוח המשלח - שותף משמעותי ומרכזי בהקמת מפעל השלוחים, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים - צלע מרכזית של פעילות חב"ד באירופה (בשנות הצ') ועוד.
*'''ספרי תולדות הרב חדקוב'''. בשנת תשס"ח פורסם באתר [[שטורעם]] כי יצא ספר חדש לתולדות הרב חדקוב. אך פרטי הספר לא זמינים בספריות או ברשת האינטרנט. ובפרסום הנלווה למוסף "הרב חדקוב" צויין באיזכור קצר כי "המוסף יהפוך לספר". ולא הוסבר אם מחבר המוסף מספק הצצה לספר, או הנכדים המתראיינים למוסף הם מחברי הספר.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית עטל צערנא חדקוב - נפטרה כ' [[סיון]] [[תשס"ו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21333 הדיווח על פטירתה] {{אינפו}}}} - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה ה[[אידית]].
*'''בנו''': הרב [[שלום ישראל חדקוב]] - [[קראון הייטס]].
*'''בתו''': מרת חיה רבקה קרמר - קראון הייטס.

== ספריו ==
*'''קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק''' - הוראות בענייני חינוך, שהתקבלו מהרב חודקוב אצל מנהלי ומורי רשת אוהלי יוסף יצחק. עורך: הרב [[יחיאל מלוב]].
*'''החינוך והמחנך''' - לקט הוראות בעניני [[חינוך]]. יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תשנ"ה]]. ליקט: הרב [[חיים מאיר דיין]] מ[[כפר חב"ד]] ערך: הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] מ[[צפת]].

==לקריאה נוספת==
*עטרת זקנים - פעילות הרב חודקוב מריגא ועד ניו יורק לפי הוראות אדמו"רי חב"ד. סקירה מפורטת כ-90 עמודים - תולדות, עסקנות, אגרות בפרסום ראשון ומסמכים נדירים.
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], תשס"ט.
* [[מענדי קורטס]], "הרב חדקוב" מתוך ספר העומד לצאת לאור{{הערה|[https://col.org.il/news/144878 "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"]}}, מוסף נושא (30 שנה לפטירת הרב חדקוב), שבועון "כפר חב"ד", גליון 2004, חג הפסח תשפ"ג.
*זושא וולף, [[ימי תמימים]] - תיעוד העברת הוראות הרבי דרך הרב חודקוב לרב אפרים וולף.
*[[הקטר של הרבי]] - הוראות מהרבי דרך הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [[מענדי קורטס]], "אני מתגעגע להם", חשיפות על הקשר של הרב חדקוב עם תלמידיו מריגה, שבועון "כפר חב"ד", גליון 2013.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/Iyar-5782-5.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/30th-yahrtzeit-of-rebbes-chief-of-staff/ הרמטכ"ל של הרבי. פוסט לרגל 30 לפטירתו ג אייר תשפ"ג, בתוספת תמונות וקטעי עיתונות נדירים משנותיו הצעירות בלטביה]
*[https://anash.org/the-man-and-the-legend-rabbi-hodakov/ האיש והאגדה: הרב חדקוב] (אנגלית) - תיאור אישיותו ופועלו, כולל תמונות נדירות
*[[מיכאל אהרן זליגסון]] סופר והיסטוריון חב"די, פירסם בשנת תשס"ח באתר '''קראון הייטס אינפו''', '''ביוגרפיה מפורטת''' לפי נושאים כולל סיפורים לא מוכרים - מאז ילדות הרב חדקוב, העשיה ציבורית בריגה, תפקידיו בארגוני המפתח החב"דיים, ראש המזכירות וגם תובנות ואנקדוטות אודות פעילותו הנוספת לטובת תלמידיו לשעבר ותיאורים מפורטים על סגנון עבודתו התיבורית ואופיו הייחודי: [https://crownheights.info/general/11775/3-iyar-yohrtzeit-of-rabbi-hodakov-obm/ הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב זליגסון].
* [https://col.org.il/news/145031 הסבר לפתגם שכתב כילד בן 11 במהלך לימודיו בגימנסיה מחלקה 1, גיליון "הרב חדקוב", מענדי קורטס] {{COL}}
* [https://col.org.il/news/145067 תיעודים נדירים מהולכתו לחופתו בריגה בשנת תרצ"ט, גיליון "הרב חדקוב", מענדי קורטס] {{COL}}
* [https://col.org.il/news/144940 תמונות נדירות מנערותו בלטביה, גיליון "הרב חדקוב", מענדי קורטס] {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45892 תיאור פטירתו] - מתוך יומן [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=497 הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=608 קטעי עיתונות נדירים - העיתונות בריגה מדווחת על חתונתו של הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59597 מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חדקוב_75117.html תמונות נדירות מחייו] {{תמונה}} {{COL}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], ''' [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_20_שנה_לפטירת_הרב_חודוקוב_עה_סיקור_מרתק_75106.html הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא - לקט התבטאויות מופלאות של הרבי אודות הרב חדקוב]''',
*לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון [[שבועון התקשרות]] במדור 'ניצוצי רבי' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/654726/ המזכיר הרב חדקוב ע"ה מנגן "שושנת יעקב" • האזינו]''' {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/rabbi-chodakov-mazkir-and-master-educator/ מזכיר ומחנך נאמן]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/rabbi-hodakovs-clever-tactic-that-worked-wonders/ הטקטיקה של הרב חודוקוב]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות ורישומים מפיו]''', חשוון תשמ"ג {{PDF}}
* שלושים שנה לפטירת הרב חודקוב https://anash.org/30th-yahrtzeit-of-rebbes-chief-of-staff/

{{סדרה|הקודם=[[הרבי]]|הבא=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשי"א]] - [[תשנ"ג]]}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חדקוב, חיים מרדכי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]

משה לייב רודשטיין

2023-06-16T23:22:17Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:Rotshtein (Shifrin), Moshe Leib (Zusya).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה לייב רודשטיין (זושא שיפרין)]]
[[קובץ:תשכא..jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]], תשכ"א. במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד הרב רודשטיין]]
הרב '''משה לייב רודשטיין''' ('''זושא שיפרין'''; [[תר"ס]] - [[ט' חשוון]] [[תשכ"ח]]) היה חבר ה[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] של [[הרבי הריי"צ]] ושל [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד כזושא שיפרין ב[[ליטא]] ולמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לאחר מלחמת העולם הראשונה ברח מרוסיה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"משה לייב רודשטיין", ועם שם זה נותר עד פטירתו. (בשנותיו האחרונות חתם לפעמים בשם 'זושא רודשטיין'{{מקור}}).

כאשר יצא מ[[רוסיה]] עבר להתגורר ב[[ורשה]].

בשנת [[תרפ"ד]] נשא את מרת קיילא בת ר' ישראל חנוביץ' [[שו"ב]] דגלובקה.

==== מזכיר אדמו"ר הריי"צ ====

משנת [[תרפ"ח]] ואילך שימש כמזכיר [[תומכי תמימים ורשה|ישיבת תומכי תמימים בורשה]].

בחודש [[שבט]] [[תרפ"ט]] נשלח כ[[שד"ר]] של [[הרבי הריי"צ]] לסובב בעיירות [[פולין]] ולאסוף כסף עבור [[מצה|מצות]] ליהודי רוסיה.

כיהן כ[[מזכיר]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] - מחודש [[תמוז]] [[תרצ"ב]] - עד שנת [[תש"א]]. באותו זמן העתיק את רשימת אדמו"ר הריי"צ - [[דברי ימי הרבנית רבקה]]. מהעתקתו נדפסה הרשימה על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשס"ב]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט יחד עם אדמו"ר הריי"צ ל[[ריגא]].

ביום י"ט [[אלול]] [[ת"ש]] נמלט יחד עם הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] מ[[ריגא]] לעיר וולדיווסטוק שבמזרח [[רוסיה]], משם המשיכו ל[[יפן]]. ומשם המשיכו ל[[ארצות הברית]], שם הגיעו אל העיר ס. פרנציסקו, ממנה נסעו ברכבת עד לניו-יורק, לשם הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תש"א]]. כאשר הגיעו, נתפרסמה על כך ידיעה חגיגית ב[[הקריאה והקדושה]]. כאשר הגיע ר' משה לייב לניו-יורק, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ששמח מאוד לקבלו, והורה לו לנסוע ל[[שיקגו]] לשמש כמנהל אגודת חסידי חב"ד שיקגו ומנהל [[תומכי תמימים שיקגו]]{{הבהרה|הכוונה לאחי תמימים שיקגו?}}, ביחד עם הגאון ר' [[מאיר גרינברג]].

בשנת [[תש"ו]] חזר לשמש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ. וליווה אותו בכל מסעותיו.{{הבהרה|איזה מסעות היו בתש''ו-תש''י?}} במסגרת עבודתו היה ממונה על הקלדת המכתבים.

==== מזכיר הרבי ====
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ ב[[י' שבט תש"י]] היה מחברי ועד ליובאוויטש שניהל את הפעולות להכתרת [[הרבי]].

לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] שימש כמזכירו של [[הרבי]] - [[משב"ק]] וממונה על הקלדת המכתבים ב[[לשון הקודש]] יחד עם הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. בתפקיד זה שימש עד פטירתו.

בשנת [[תשי"א]] פעל רבות בשביל ש[[הרבי]] יתחיל [[מוגה|להגיה]] [[שיחה|שיחות]]{{מקור}}. הוא ייסד את [[ועד להפצת שיחות]]{{מקור}} ואת [[ועד להפצת חסידות]]. היה חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ומזכיר [[ועד לבניין האוהל]].

נפטר לאחר מחלה ב[[ט' חשוון]] [[תשכ"ח]], ונטמן בסמוך ל[[האוהל|אוהל הק']].

==לקריאה נוספת==
* [[שלום דובער לוין]], '''המזכיר ה"ר משה לייב רוטשטיין''', בתוך: [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], ניו יורק תשע"א, עמ' שנז-שנט.
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].
* [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] תשע"ג.
*'''מזכיר הרבי בתחפושת''', שבועון בית משיח י' אדר תש"פ עמוד 30
*מענדי קורטס, '''המזכיר ואיש הסוד''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1941
* [https://derher.org/wp-content/uploads/105-iyar-5781-9.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/121314 המזכיר הנאמן של הרבי שכמעט ולא יודעים אודותיו] {{*}} [https://col.org.il/news/121335 פרק ב']''' {{COL}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:רודשטיין, משה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]

מיכאל דבורקין

2023-06-16T23:18:33Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:מיכאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל דבורקין]] [[קובץ:מיכאל בשנים האחרונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מיכאל דבורקין בשנותיו האחרונות]]
הרב '''מיכאל דבורקין''' ([[טבת]] [[תרכ"ו]]-[[ה' סיון]] [[תש"ט]]), חסיד חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], היה בעל ידע רחב בחסידות ו'[[בעל מנגן]]' נפלא.

==תולדות חיים==
===רוסיה===
הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] אוסוועס שליד נעוועל בטבת ה'תרכ"ו לר' [[חיים יצחק דבורקין]].

במוצאו הוא לא היה חסיד [[ליובאוויטש]], אלא חסיד של בעל ה"מגן אבות" - ר' שלמה זלמן בן [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[קאפוסט]]. כאשר האדמו"ר מקאפוסט הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי ה[[רש"ב]]. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את ה[[מאמר]] - הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח [[שטריימל]] על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.

בתחילה היה ר' מיכאל [[עני]] מאוד, ורק בעקבות ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל [[ארץ ישראל]]! אולם במהפכה הקומוניסטית השלטונות הלאימו את רכושו, ומצבו הכלכלי היה קשה ביותר.

לפני צאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לגלות בג' תמוז [[תרפ"ז]] נסע ר' מיכאל לעיר קוסטרמה להכין את המקום למגורי הרבי.

===ארץ הקודש===
ר' מיכאל עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ב[[רוסיה]], והוא הגיע לארץ ערירי, ובחוסר-כל. הוא התגורר ב[[רמת יצחק]], אך שהה רבות ב[[תל אביב]] ובעיקר בבית הכנסת ב'[[נחלת בנימין]]'.

ר' מיכאל אהב ללמוד [[חסידות]]. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת ב[[נחלת בנימין]] יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מילה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: "כדי לשמוע חסידות מר' [[נחום גולדשמיד]]".

ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" - סיפר הרב איצק'ה גאנזבורג - "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.

"בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= "ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?"] - הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...

===ארצות הברית===
ב[[י"ח אדר]] [[תש"ז]] עבר ל[[ארצות הברית]] וגר ב-[[770]]. נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש"ט]]. טרם פטירתו, ביקש הרב דבורקין לברך "שהחיינו" על פרי חדש (דובדבן), ואח"כ ביקש מאחד הבחורים לספר אותו לכבוד החג. אח"כ טבל במקווה טהרה, ובצאתו נשכב על ספסל, וכך יצאה נשמתו בטהרה. הפטירה הייתה בשעה 3:00 אחה"צ בערב החג. [[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו של ר' מיכאל על מנת שהקבורה תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר {{הערה|חסידים הראשונים עמוד 256}} מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שיעשו צילום רנטגן, עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!) ואכן הרב דבורקין נטמן עוד בערב החג בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי {{הערה|ע"פ :התקשרות", גליון 1501, עמ' 28}}.

כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'[[לקוטי תורה]]' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.

==בעל מנגן==
[[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|הרב דבורקין בהתוועדות בבית הכנסת [[נחלת בנימין]], לצידו ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]]
ר' מיכאל היה [[בעל מנגן]] נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. [[תפילה|תפילתו]] הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.

מניגוניו:
*כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ז]] היה ר' מיכאל מנגן [[ניגון]] בעת [[התוועדויות]] בזמני [[שמחה]], ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של [[הרבי]]. הניגון מבטא שמחה חסידית ותקוה ו[[בטחון]] בהשם. הנגון אף נרשם ב[[ספר הניגונים]] [[ניגון של"ו]].
סיפר ר' מיכאל זליגסון ששמע מאת הרב שד"ב גורודצקי שראה איך שבשנת תש"ז או תש"ח אחר התוועדות ל"ג בעומר בבית האדמו"ר הריי"ץ בקומה השניה ירדו שלובי יד - הרבי (שכונה אז הרמ"ש) הרב שמואל לויטין והרב מיכאל דבורקין כשמנגנים ניגון שמחה ששרו לפני הרבי הריי"ץ ושיתפו בניגון את הקהל שהיה בקומה ראשונה.
כעבור שנים בשנת תשל"ג אחר התוועדות שבת ה' סיון (הוא היאה"צ של ר' מיכאל ע"ה) החל הרבי לנגן זאת, כן החל לנגן בעוד הזדמנות בשנת תשל''ד אחר התוועדות ש"פ קרח (בכמה שנים זה עוד בחודש סיון)
ובעיתות חלוקת כוס של ברכה כאשר היו מנגנים ניגון זה היה הרבי (מניח הכוס ו)מעודד השירה חזק לגודל חביבות השיר.
*'''[[נייעט נייעט ניקאווא]]''' מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר' מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור [[הרבי הריי"צ]] בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]]. [[הרבי]] הסביר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] כי התכונה של ר' מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי"ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי"צ.

תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם "נייעט נייעט ניקאווא".

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''הרופא ביקש שאהיה 'עד'''', פרק אודותיו במדור 'סיפורי המזכיר', בתוך שבועון בית משיח כ"ח אייר תש"פ עמוד 28
*'''החסיד שזכה להתערבות יוצאת דופן מ'גבוה'''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 51-56 .
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 257-266.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/45-Sivan-5776-10.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
* [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=30478 פ"נ של ר' מיכאל דבורקין] {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=575 זיכרונות אודותיו] {{שטורעם}}
*מנחם זיגלבוים, '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/699.pdf חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 699

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דבורקין, מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]

חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ'

2023-06-16T23:15:10Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ]]
ה[[משפיע]] הרב '''חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ''' הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" ([[תרנ"א]] - [[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]]) כיהן כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]].
[[קובץ:אלתר שימחוביץ.jpg|ממוזער|הרב אלתר שימחוביץ']]
==תולדות חיים==
[[קובץ:הצוואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע מצוואת הרב שימחוביץ]]
נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים ב[[עיירה]] [[פוצ'עפ]] בשנת [[תרנ"א]].

בצעירותו למד בישיבת [[ישיבת חב"ד פוצ'עפ]] אצל הרב [[יהושע נתן גנעסין]] ("צבי נטע"). ב[[חשון]] [[תרס"ה]] נתקבל לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בערך בשנת [[תרס"ח]] נשלח ל[[תומכי תמימים הורודישץ]], שם למד אצל הרב [[שלמה זלמן הבלין]] שלימים היה חותנו.

בשנת [[תער"ב]] נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים וה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ל[[חברון]], שם ייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]], אך בסיום אותה שנה חזר ל[[ליובאוויטש]], שם שהה עד שנת [[תרע"ז]].

בשנים אלו שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===משפיע===

ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ו]] התחתן עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ז]] עבר ל[[שצעדרין]], שם מונה למנהל מחלקת [[תומכי תמימים שצעדרין|ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין]].

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]], נסע ר' אלטר ל[[רוסטוב]]. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב]], הרב [[יצחק גולדין]], הציע לו לשמש כ[[משפיע]] בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.

בקיץ [[תרפ"א]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], הוא הגיע לשם ב[[פסח]] [[תרפ"א]], ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו ב[[תורת החסידות]].

בגלל תנאי המגורים הצפופים ב[[ורשה]], חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. בחודש [[תמוז]] [[תרפ"ז]] נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו.

בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ט]] נסע ל[[ריגא]] לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, וב[[חשוון]] חזר לעבוד ב[[תומכי תמימים ורשה]].

ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] השתתף בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ושם נצטווה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו [[משקה]] לכל תלמידי הישיבה.

ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כ[[משפיע]] ב[[תורת אמת ירושלים]].

בעשור השנים בהם כיהן כ[[משפיע]] כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עיקשת על-מנת שהנהלת הישיבה תקיים בדיוק את הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]].

===פטירתו===
נפטר בדמי ימיו, ב[[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]], בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא.
שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד{{הערה|ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב [[אברהם פריז]] לבני משפחתו, [[אחד היה אברהם]] עמ' 148) [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164711/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A5-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9D?lang=he צילום אגרת באתר בית המכירות קדם].}}.

==תלמידיו==
תלמידים רבים היו לו, ביניהם:

*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[דוד גולדברג]]
*הרב [[אברהם הערש כהן]]

==כתביו==

*'''ציוני מקבילות וביאורים על [[ספר התניא]]''', רשימות, הערות וציונים שנרשמו על-ידו על גליון [[ספר התניא]]. בעריכת הרב [[יצחק וילהלם]], [[היכל הבעש"ט]], [[ניסן]] [[תשס"ט]]. נדפס מחדש ב[[תשורה]] לנישואי בנו, אדר ראשון תשע"ד, תחת הוצאת [[קה"ת]].

==קישורים חיצוניים==

* הרב [[שמעון גליצנשטיין]], '''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&st=&pgnum=18&hilite= איש המעלה ואציל הרוח]''', בתוך בטאון חב"ד חוברת ח' ע' יח
*[https://derher.org/wp-content/uploads/81-iyar-5779-about-reb-alter-simchovitch.pdf חיים של חסיד, בתוך גליון א חסידישע דערהער]

==לקריאה נוספת==
*'''גן עדן העליון''', רשימות שכתב, צוואתו וכתבים נוספים בפרסום ראשון - בתוך מגזין '[[תחיינו]]' גליון 10, [[אלול]] [[תשע"ט]] עמוד 86

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שימחוביץ' אלטר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]]

זלמן משה היצחקי

2023-06-16T23:13:16Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:זלמן משה היצחקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן משה היצחקי]]
ה[[משפיע]] הרב '''שניאור זלמן משה היצחקי''' ([[תרל"ג]] - [[ג' בשבט]] [[תשי"ב]]), היה מגדולי ה[[משפיע]]ים בין חסידי חב"ד בדור האחרון, ונודע בעיקר בשל סגנון התבטאותו החריף. לפרנסתו עסק בשחיטה, ובערוב ימיו התגורר בארץ הקודש. זכה לקבל מהרבי את התואר 'זצ"ל'.

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'[[תרל"ג]] ב[[נעוועל]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב דובער היצחקי ולאמו מרת רחל, שם גם ספג את חינוכו החסידי.

התחתן בעיר [[ז'מבין]] בשנת [[תרנ״ז]] עם מרת נעשע למשפחת ריינעס, משפחה חבדי״ת שורשית מז׳מבין, בהמשך קבע את מגוריו ב[[ז'מבין]], והפך לאחד המשפיעים הבולטים בנוף החסידי, כאשר לפרנסתו עסק באותו מקצוע בו עסק אביו כשוחט ובודק.

ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בזכות אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.

שגור היה בפיו, כי [[שוחט]] שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר '[[לחיים]]' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל [[ליל שישי]] כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו ב[[משקה]] היה פיו מפיק מרגליות...

כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי [[הריי"צ]] לזכות לחתן '[[תמים]]'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב [[אברהם דריזין]], לימים [[משפיע]] וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.

===בארץ הקודש===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[תל אביב]]. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.

אנ"ש בתל אביב, שלא הורגלו לסגנון התוועדויות חריף שכזה, החלו לשלוח מכתבי תלונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ר' זלמן משה, אך הרבי גיבה אותו בגיבוי מלא, וכתב לחסידים שהתלוננו: "'''המורם כל האמור הסיב לי צער גדול ועגמת נפש רב, משה שהנני רואה רוע היחס.. לתלמידי יקיריי שי' האהובים לי כבנים ממש.. למותר הוא לכפול אותן הדברים אשר כתבתי במכתבי העבר בשבחם של תלמידי יקירי צמודי לבבי, אשר כל אחד ואחד מהם הוא אוצר בלום ב[[יראת שמים]] בקנין המדות ובאהבת ישראל...'''".

בתחילת שנות [[ת"ש]] לקה ר' זלמן משה בשיתוק פיזי, וכח דיבורו נפגע. בעקבות זאת עבר לגור אצל בנו ר' שמואל היצחקי ב[[תל אביב]]. ומשנת [[תש"י]] גר אצל חתנו, ר' [[אברהם מאיור]], ב[[כפר חב"ד]]. למרות שיתוקו, בעת התפילה היה דיבורו רגיל.

נפטר בתאריך [[ג' שבט]] ה'[[תשי"ב]] ונטמן ב[[בית העלמין צפת|בית החיים הישן בצפת]].

במכתב תנחומים לאחר פטירתו כתב עליו הרבי '''רז"מ זצ"ל''' (= ר' זלמן משה זכר צדיק לברכה)!

==משפחתו==
* בנו ר' שמואל היצחקי - תל אביב. בנו: ישראל היצחקי, בניו: חנוך, אורית, שניאור זלמן משה, יוסף היצחקי. בנו: מרדכי היצחקי, בניו: שמואל, נסיה, נגה, גילי, בינה.
* ביתו מרת שרה אשת [[משפיע|המשפיע]] הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]]
* ביתו מרת [[פיה]] אשת הרב הגאון ר' [[מאיר בורובסקי]] נפטרה בתאריך ג תשרי תשמ"ג

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]] (נינו), '''אנשים חסידים היו''' - ספר ביוגרפיה המסקר את תולדות חייו ובני משפחתו.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 139-145.
*[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/92-nissan-5780-5.pdf חיים של חסיד, בתוך גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66355 לדמותו של חסיד: ר' זלמן משה היצחקי]''' בתוך [[שבועון בית משיח]], ב' שבט תשע"ב {{בית משיח|}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102411 יארצייט לר' זלמן משה היצחקי זצ"ל: הנכד מספר ● צפו בוידאו] {{COL|}}
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf חיים חסידיים]''', קווים לדמותו בתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית)
*[https://col.org.il/news/128264 נחשף הדרכון הרוסי ותמונה לא מוכרת של המשפיע ר' זלמן משה] {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/135812 ר' זלמן משה: סיפור חייו של החסיד עליו כתב הרבי "זצ"ל"]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_25.html כיצד התבטא הרבי שליט"א על 'ווארט' של ר' זלמן משה היצחקי?]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'{{לחלוחית|}}

{{מיון רגיל:היצחקי, זלמן משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים בנוול]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]

אליהו חיים אלטהויז

2023-06-16T23:11:44Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם=הרב אליהו חיים אלטהויז
|תמונה=[[קובץ:אלטהויז, אליהו חיים (4).jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]]
|תאריך פטירה=[[י' כסלו]] [[תש"ב]]
|מקום פטירה=[[ריגא]]
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]] [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב ה[[חסיד]] ר' '''אליהו חיים אלטהויז''' ([[תר"ל]] – [[י' בכסלו]] [[תש"ב]]), היה מהחסידים המקורבים והמקושרים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. מסור ונתון אליו ולמשפחתו בלב ונפש.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מזיז גלי הים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלטהויז]]
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו הרב [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר המהר"ש)|פנחס אלטהויז]] בעיר [[ניקולייב]], ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

בשנת [[תרע"ח]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[עיירה]] פודוברנקה על מנת להפיץ [[יהדות]]. במהלך שהותו ב[[עיירה]], בשנת [[תר"פ]], אירעה [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וכאשר נודע לו על כך - התעלף.

בשנת [[תרפ"ג]] נסע אל אדמו"ר הריי"צ ל[[לנינגרד]], ומאז עבד לצידו של [[הרבי הריי"צ]] וסייע בכל פעולותיו ל[[הפצת היהדות]] ולטובת יהודי [[רוסיה]] שנותרו מאחורי [[רוסיה הסובייטית|מסך הברזל]].

הרב אלטהויז ניהל את רשת ה'חדרים' המחתרתית. ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תרפ"ז]] פנה הרבי הריי"צ אליו בזעקות ובבכיות, ונתן לו הוראות להמשך העבודה. ר' אלי' גולל את הדברים ביומן מיוחד, שלימים נחשף ופורסם.

קירובו למשפחת אדמו"ר הריי"צ הייתה נדירה וייחודית, והוא זכה להיות השדכן שהתעסק עם נישואי [[הרבי]] עם בתו של אדמו"ר הריי"צ [[הרבנית חיה מושקא]].

כאשר נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב [[חיים ליברמן]], ל[[שמריהו גוראריה|רש"ג]] ול{{ה|רבי}}{{הערה|1=ראו גם בהרחבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15766&st=&pgnum=24&hilite= אוצר סיפורי חב"ד חלק י"ב עמ' 17].}}.

כאשר נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[קוסטרומה]], לקח איתו את ר' אלי' חיים, כמה זמן אחר יציאת אדמו"ר הריי"צ את רוסיה, הצליח ר' אלי' חיים לצאת גם כן, וקבע מושבו בסמיכות לאדמו"ר הריי"צ ב[[ריגא]], ושם נותר עד [[השואה]].

בריגא היה אחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' של [[אחות התמימים]] ב[[ריגא]].

נשרף על קידוש השם ב[[שואה]] ביום [[י' כסלו]] [[תש"ב]] יחד עם ר' [[יצחק הורביץ]], ר' [[יחזקאל פייגין]], ר' [[רפאל כהן]], ר' [[הלל הורביץ]], ר' [[זלמן יצחק וושונוק]], ור' [[ישעיהו חנוך ברכהן]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=475 חסידים עולים בלהבות {{שטורעם}}]}}.

==יומניו==
את שהותו במחיצת רבינו הריי"צ גולל ביומנים אישיים הכוללים תיאורים ממעמדים היסטוריים בתולדות [[חסידות חב"ד]] כמו ה[[התוועדות]] שנערכה ב[[פורים תרפ"ז]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[חתונת הרבי]], שהות עדת החסידים ב[[ריגא]] ללא אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תר"צ]], כאשר שהה ב[[ארצות הברית]], ועוד.

חלק מהיומנים פורסמו ב[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]], חלקם על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ב[[שבועון בית משיח]], וחלקם נותרו עלומים עד היום.
==משפחתו==
*בנו, ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר הריי"צ)|פנחס אלטהויז]] - ממנהלי "[[תפארת בחורים]]", נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.
==ראו גם==
*[[ניגון לר' אליהו חיים אלטהויז (נ"ז)]]
*[[אחות תמימים ריגא]]

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 219-226.
*"[https://derher.org/wp-content/uploads/50-Cheshvan-5777-06.pdf Of Heart and Quill" – Reb Eliyahu Chaim Altoiz בתוך גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור הנהגת הרבי בחתונתו מיומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז] - [[חב"ד אינפו]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70028 ניגון געגועים המיוחס למשפחת אלטהויז] בביצוע ועיבוד של [[נדב בכר]]
* [https://col.org.il/news/114536 י' כסלו: החסידים שנרצחו בריגא בידי הנאצים ימ"ש] {{col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

שמואל גוראריה

2023-06-16T23:09:52Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:שמואל גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגביר החסידי ר' שמואל גוראריה]]
הרב '''שמואל גוראריה''' (? - [[כ"ה באדר א']] [[תרפ"א]]) מגדולי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו הרב [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], בן הרב [[דוד גוראריה (הראשון)|דוד גוראריה]], ונכד הרב [[נתן גוראריה (וויעטקא)|נתן גוראריה]], אבי שושלת משפחת גוראריה העניפה.

היה במשך תקופה מה[[יושבים]] ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]].

===נדיבותו ועסקנותו===
היה [[עשירות|עשיר]] עצום ותרם רבות לבית רבי, וזכה לקרובים רבים מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תרע"ח]] קנה חלק גדול מכתבי [[הגניזה החרסונית]] והביאם במתנה לאדמו"ר הרש"ב שעבר על הכתבים ואישר את אמיתיותם. הוא היה גם מנאמניו הגדולים של הרש"ב וסייע לו בעניינים רבים.

לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ למצא את צוואתו בה הוריש לו את נשיאותו. ר' שמואל עמל רבות להפצת צוואתו של אדמו"ר הרש"ב ועורר את החסידים להתקשר לאדמו"ר הקודם. כן, הביא לו האדמו"ר הריי"צ מטפחת משי של אביו.

אדמו"ר הרש"ב התבטא אודותיו פעם, שכפי שרס"ג (רבי סעדיה גאון) היה [[תיקון המוחין]], כך רש"ג - ר' שמואל הוא [[תיקון המידות]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf שיחת חג הפורים תרפ"ו].}}.

===פטירתו===
[[קובץ:מצבת ר' שמואל גוראריה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מצבת ר' שמואל גוראריה בתוך [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
נפטר ב[[שבת]] [[כ"ה אדר|כ"ה אדר א']] [[תרפ"א]] תוך כדי לימוד [[לקוטי תורה]] ונקבר בתוך ציון [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] כפי שהתבטא עליו הרבי {{ציטוטון|עימי במחיצתי}} [= במקום שאהיה אני, יהיה גם הוא]. כאשר העתיקו את הציון, העתיקו גם את קברו ונשאר טמון לצד האדמו"ר הרש"ב.

==משפחתו==
*אחיו, ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]]
*אחיו, ר' [[מנחם מענדל גוראריה]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.scribd.com/doc/125242022/869 הגבירים של ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 869 עמוד 28
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 189-198.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/85-Elul-5779-Biography-of-Reb-Shmuel-Gurari-1.pdf חיים של חסיד, בתוך גליון א חסידישע דערהער]
{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גוראריה, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"א]]

יחזקאל פייגין

2023-06-16T23:07:45Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב חאטשע פייגין.jpg|ממוזער|הרב יחזקאל פייגין]][[קובץ:Faigen, Yechezkel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל פייגין עם בני משפחתו]]

ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' (מכונה '''חאטשע'''), ([[תרנ"ה]] – [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל מחתרת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ה]], בעיר לוקימא ב[[רוסיה]] הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש.

בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כ[[מלמד]] לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.

בשנת [[תר"פ]] (1920) [[נישואין|נשא לאישה]] את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] (בן דודו של הסופר [[הלל צייטלין]]). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד ל[[חורף]] [[תרפ"א]] (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה.

מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]],

בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כ[[חוזר]] ראשי.

בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך).

בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]].

בשנת [[תרפ"ט]] זכה לחתום כאחד מהעדים בשטר התנאים של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ו[[הרבנית]] הצדקנית נ"ע.

== עבודתו בישיבת תומכי תמימים==
בשנת [[תרפ"ב]] (1922) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, והרב פייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה ב[[פולטבה]], מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון ב[[ר"מ]] ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף [[תרפ"ג]] (1923) שעה שה[[ק.ג.ב.|נ.ק. ו. ד.]] ([[המשטרה החשאית]] של [[ברית המועצות]]) עלתה על עקבותיהם, אז עבר הרב פייגין עם הישיבה לעיר [[נעוועל]], שם שהו כתקופה קצרה עד לעבירתם - על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] - לעיר [[חרקוב]], שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד לעבירתה בחזרה לעיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) חזרה הישיבה ל[[חרקוב]], שם שהתה עד חורף [[תרפ"ז]] (1927).

בנוסף לעבודתו כ[[ר"מ]], [[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]], כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] רבה של העיר [[דנייפרופטרובסק]], אביו של [[הרבי מליובאוויטש]].

==מזכיר אדמו"ר הריי"צ==

בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]] אחר מאסרו של מזכירו הרב [[אלחנן דב מרוזוב]], ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל.

עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מ[[רוסיה]] ב[[תרפ"ח]] התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]].

בשנת [[תר"צ]] נסע ל[[ארצות הברית]] יחד עם [[חיים ליברמן]] על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.

בשנת [[תרצ"ג]] עקר עם אדמו"ר הריי"צ ל[[ורשה]], וב[[תרצ"ה]] - ל[[אטווצק]]. בשנים אלו שימש כמנהל ו[[משפיע]] ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]].

בשנת [[תרצ"ד]] (1934) התמנה לשמש כ[[משגיח]] בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" בקובץ [[התמים (ורשה)]].

==השואה==

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בקיץ [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ורשה]] על מנת לנסות לחצות משם את הגבול ל[[ריגה]]. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב [[הלל צייטלין]].

ב[[ה' בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את ה[[גבול]] לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע ל[[ארצות הברית]]. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה ל[[ארצות הברית]] שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה.

נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו.

ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יהודה הבר]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]], כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק הורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.

בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי.

==חקירת דמותו וכתביו==
בעשור האחרון החלה עדנה מחודשת לכתביו ודמותו כאשר מכתבים שכתב לאנ"ש ברחבי העולם התפרסמו בבימות שונות. מי שאוסף את הכתבים ודואג לסידורם חקירתם ופרסומם הוא חבר מערכת [[אוצר החסידים]] הרב [[אהרן לייב רסקין]].

==משפחתו==
*בתו מאשא
*בתו רחל
*בתו חנה
*בתו עלקא
*בנו שמואל ליב

כולם נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש ב[[ריגה]].

גיסיו: הרב [[שלום פוזנר]]
הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]]

== לקריאה נוספת ==
*'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק ד (ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]), פרק טז - מאבק להצלת מזכיר הרבי (הרב פייגין)
* '''חזון יחזקאל''' - ה[[התקשרות]] בכתבי ר' יחזקאל פייגין, עם מבוא מאת הרב [[נחום גרינוואלד]], [[היכל הבעש"ט]], גליון ל"ג.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 91-98.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://col.org.il/files/old/files/0.99985478547_2036496.pdf הרי"ף]''' מכתבים ותולדות חייו, תדפיס, בעריכת הרב [[אהרן לייב רסקין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56471_he_1.pdf קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע.
*{{קישור שטורעם|84302|news|מדוע אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר 'החלצו' ב[[שבת]] חנוכה?|הרב אהרן לייב ראסקין|כ"ז בכסלו תשע"ו}}
*'''[https://col.org.il/news/128696 הנסיונות להצלתו, ותיעוד המצבה של גיסתו בה הונצח שמו]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_29.html מכתבים מרתקים של החסיד ר' חאצ'ה פייגין]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* [https://derher.org/wp-content/uploads/06-kislev-5773-13.pdf א ציור פון א חסיד, בתוך גליון א חסידישע דערהער]

{{מיון רגיל:פייגין, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נעוול]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

יהודה הבר

2023-06-16T23:05:43Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:ר' יהודה הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהודה הבר]]
הרב '''יהודה הבר (עבער)''' ([[איסרו חג]] ה[[פסח]] [[תרס"א]] – [[ב' כסלו]] [[תש"ב]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] וב[[תומכי תמימים אטווצק]].

==תולדות חיים==
נולד באיסרו חג הפסח [[תרס"א]] לאביו ר' אברהם יעקב המלמד ב[[עיירה]] קרוסנילוקי.

בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ [[תרע"ד]] התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) ב[[עיירה]] [[שצעדרין]], אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.

בכסלו [[תרפ"ו]] [[נישואין|נשא]] את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ו[[משגיח]] בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנעוול, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים.

בשנת [[תר"ץ]] הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם שהה אז [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר מכן עבר ל[[ורשה]] שם מונה ל[[ר"מ]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בוורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים ב[[פולין]] (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות.

שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות ה[[תוספות]] תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים{{הערה|ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".}}.

הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון [[התמים]] וכתב את הספר "שערי יהודה".

היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב[[ניגונים|נגינה]] שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו [[ניגונים]] חדשים. בשנת [[תרצ"ח]] החל על פי הוראה של אדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגינה. בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.

בחורף של שנת [[ת"ש]], הצליח להימלט בעזרת אדמו"ר הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מה[[נאצים]], והגיע לריגא במטרה להמשיך ל[[ארצות הברית]] אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. ב[[י' בכסלו]] [[ה'תש"ב]] (1942) עשו הנאצים ימח-שמם אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב [[יחזקאל פייגין]].

==ספריו==
[[קובץ:770770.jpg|שמאל|250px|ממוזער|שער הספר]]
*'''שערי יהודה''' - שיעוריו של הרב הבר על מסכתות בשתי כרכים כרך א:כתובות, גיטין ו[[מסכת קידושין|קידושין]] וכרך ב: מסכתות פסחים [[בבא קמא]] [[בבא מציעא]] [[בבא בתרא]] [[קה"ת]], [[תשי"ט]]{{הערה|יצא לאור בהוראה מיוחדת של [[הרבי]], לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".}}. יצא לאור שוב בדפוס צילום ט"ו [[מנחם אב]] תשע"ה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליהו הבר]] - מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ששימש כ[[משפיע]] קהילת [[אנ"ש]] ב[[נעוול]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
חיים של חסיד, בתוך גליון [https://derher.org/wp-content/uploads/87-Cheshvan-5780-Biography-of-Reb-Yehuda-Eber.pdf א חסידישע דערהער]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25125&st=&pgnum=19&hilite= הרב הגאון החסיד מוהר"ר עבער]''' - פרקי זכרונות על הרב הבר, מזכרונותיהם של הרב [[יהודה חיטריק]] והרב [[אברהם יצחק גורפינקל]], בתוך בטאון חב"ד חוברת ז', ע' יט {{PDF|}}
*[http://hebrewbooks.org/30478 ספרו ''''שערי יהודה'''] {{PDF}} {{הב}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_49.html מהמם: ניגון חב"ד שכולו התעלות לחסיד ר' יהודה הבר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{שמע}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bc/%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{שמע}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבר יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

אברהם חיים רוזנבוים

2023-06-16T23:02:54Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:אברהם_חיים_רוזנבוים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תואר פניו מהשנים בהם התגורר ב[[ארצות הברית]]]]
[[קובץ:רוזנבוים, אברהם חיים (3).jpg|ממוזער|הרב רוזנבוים]]
הרב '''אברהם חיים רוזנבוים''' ([[ת"ר]]-[[כ"ה כסלו]] [[תרע"ד]]) היה מרבני חב"ד שהיה מקושר לשלשה מרבותינו נשיאינו, והנהיג במשך עשר שנים את קהילת חסידי חב"ד ב[[פלעשניץ]], דבר שהטביע את חותמו על שמו, שהיה נקרא בפי החסידים '''אברהם חיים מפעלעשניץ'''. בשנת [[תרנ"ח]] היגר ל[[ארצות הברית]] והיה מראשי עדת חסידי חב"ד ב[[ניו יורק]]{{הערה|לאחר פטירתו לקח על עצמו את עול ההנהגה ידידו מהעיירה [[פלעשניץ]] ר' [[דוד שיפרין]].}}.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[דובער רוזנבוים]] ב[[עיירה]] [[פעלעשניץ]] בסביבות שנת [[ת"ר]]{{הערה|כך כתב [[הרבי]] בשולי הגליון לספר השיחות קיץ [[ת"ש]] (עמוד 120). במקורות נוספים מופיע שנולד בשנת תקצ"ח (על פי עדותו של ר' [[דוד שיפרין]]) או על בשנת תקצ"ו (על פי הרישומים מנסיעתו באוניה לארצות הברית).}}. אביו היה [[מלמד]] שעסק בחינוכם של ילדי החסידים בעיירה.

בצעירותו היה מהאברכים שהיו [[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], שם נחשב לאחד מהטובים והמוכשרים מבין האברכים שישבו שם באותה תקופה, והיה ה[[חברותא]] של הגאון רבי [[חיים יעקב וידרביץ]]. בזמן שהותו בחצר הרבי הצליח להניח את ידו על [[טלית]]ו של אדמו"ר הצמח צדק שהוענקה על ידו במתנה לאחד מה[[שד"ר]]ים{{הערה|הרא"ח רכש את ה[[טלית]] מאותו שד"ר תמורת רכישת טלית חדשה במקום טליתו של הצמח צדק, ותוספת תשלום של 25 רובל.}}, אך לבש אותה רק פעם אחת בליל [[יום כיפור]], ולאחר מכן העביר אותה לידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

על פי זכרונו, נרשם הניגון '[[ניגון הודיעני ה' קיצי|הודיעני ה' קיצי]]' המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק.

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|בשונה מחסידים רבים שהתקשרו לבניו האחרים של הצמח צדק.}}, ובמקביל לעיסוקו בהנהגת קהילת חסידי חב"ד בפעלעשניץ, עסק לפרנסתו במסחר, כשאת זמנו הפנוי הקדיש ללימוד התורה והיה מחליף מכתבים שעסקו בנושאים הלכתיים עם גדולי רבני דורו.

היה חביב מאוד בביתו של אדמו"ר המהר"ש, ו[[הרבנית רבקה]] הייתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: "מה שלום אברהם חיים שלנו"{{הערה|בתרגום מאידיש: "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים".}}.

בתחילת שנת [[תרמ"ח]] נאסר בעקבות הלשנה של [[מתנגדים]] שדיווחו למושל המחוז שחתם על מסמך מזוייף שנועד לפטור את אחד מצעירי החסידים משירות בצבא. הוא היה עצור שנה בבית האסורים ב[[בוריסוב]] ובסיומה של שנת תרמ"ח נשפט לשנתיים בעבודת פרך בכלא ב[[סמולנסק]] שם נשאר במשך שנתיים נוספות. את תפקידו בהנהגת הקהילה ב[[פעלעשניץ]] החליף החסיד ר' [[ראובן ליברמן]] ה[[שוחט]] החסידי בעיירה.

במשך שלוש השנים בהם היה במאסר ניסו החסידים בהכוונת [[אדמו"ר הרש"ב]] לסייע בשחרורו, ולאחר שהדבר לא עלה בידם עסקו בהקלת תנאי המאסר, ושיחדו את הפקידים והשומרים שיעלימו עין ויאפשרו לו תנאים נוחים יותר.

בשנת [[תרנ"ב]] נודע לו שהממשלה הרוסית מתכננת לאוסרו פעם נוספת, ובעצת ידידים הצליח לברוח מ[[רוסיה]]. לאחר נדודים דרך [[ורשה]] ו[[אמסטרדם]] הגיע ל[[ברלין]] שם עסק כמגיה בבית דפוס במשך שנה. בשנת [[תרנ"ג]] עבר ל[[קניגסברג]] ושלח ידו במסחר, ובשנת [[תרנ"ח]] היגר ל[[ארצות הברית]] באניה והגיע לחופי ארצות הברית בי"ג כסלו תרנ"ח.

לאחר שהתבסס בניו יורק, החל לעסוק במסחר ביהלומים ואבני חן, ואסף סביבו את פליטי אנ"ש ששהו באותו זמן בעיר ועסק יחד עימם בלימוד [[תורת החסידות]] ובארגון התוועדויות.

בשנת [[תרס"ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון מרת יעטא, ובעצת ידידיו נשא בזיווג שני את מרת לאה.

בשנותיו האחרונות עמד לעזרת אחיו באיסוף כספים לטובת מוסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ברחבי [[רוסיה]], עד שחלה את מחלתו האחרונה שפגעה תחילה בידו השמאלית עד שהתפשטה לכל גופו.

בשעותיו האחרונות ביקש שיביאו לו סידור לומר [[וידוי]]. אחיו הביא לו את [[סידור תורה אור]] ופתח לפניו את סדר אמירת וידוי לשכיב מרע. הרא"ח התנגד לומר וידוי זה באומרו "זהו וידוי של [[מתנגדים]]", ובמקום וידוי אמר את מאמר "פתח אליהו" מהקדמת ה[[זוהר]] שאומרים בכל ערב שבת.

נפטר ב[[כ"ה כסלו]] [[תרע"ד]]. ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מאונט דזייון" (הר-ציון) ב[[ברוקלין]].

==משפחתו==
*אחיו, [[שניאור זלמן רוזנבוים]] - [[שד"ר]] ישיבת [[תומכי תמימים]].
*זוגתו בזיווג ראשון - מרת יעטא.
*זוגתו בזיווג שני - מרת לאה.

'''ילדיו מזוגתו מרת יעטא:'''
*מנחם מענדל רוזנבוים ([[ג' שבט]] [[תרכ"ט]] - [[ח' ניסן]] [[תשי"ד]]), נסחף בצעירותו ברוח הקומוניזם, והצטרף למהפכה של לנין והתקדם למעמד בכיר במפלגת השלטון עד שהפך ליד ימינו של לנין, ולאחר שסטלין עלה לשלטון והחל במסע הטיהורים נאסר גם הוא, ושהה במבצר פטרובלסקי עד שהצליח לברוח מהכלא ונמלט לאמריקה, מאוחר יותר עלה לארץ והקים את קיבוץ נען הסמוך לעיר [[רחובות]]. ברשותו היו מצויים תכריכים של [[כתבי יד קודש]] של [[הצמח צדק]], שהועברו לרשות הספריה הלאומית בירושלים לאחר פטירתו. לקראת חגיגות י' שבט [[תש"ל]] הועברו תכריכים אלו לידי הרבי על ידי ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שזר]].
*ברכה סלאווה{{הערה|נישאה לר' [[שלמה קוגל]], בנו של ר' [[גרשון יהודה לייב קוגל]] ונכדו של ה[[משפיע]] הראשון ב[[ישיבת תומכי תמימים]], הרב [[חנוך הענדל קוגל]]. החתונה התקיימה בשבוע פרשת תרומה תרל"ט.}}.
*יעקב.
*זלמן.
*יוסף.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום בער לוין]], '''[http://chabadlibrary.org/books/arum/rach/index.htm תולדות אברהם חיים]''', תולדות חייו, תורתיו וכתביו, מערכת אוצר החסידים ניו יורק, טבת תשנ"ח.
*הרב שלום בער לוין, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית]''', פרקים צב-צט.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48427 בן החסיד ששימש יד ימינו של לנין] {{וידאו}} - אתר col
*[[יהושע מונדשיין]], החסיד המופלא מפלעשניץ [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=216 פרק א'] [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=217 פרק ב'] [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=218 פרק ג'] - אתר שטורעם. נט
* [https://derher.org/wp-content/uploads/77-Shevat-5779-chossid-reb-avrohom-chaim-rosenbaum.pdf Derher Reb Avraham Chaim Rosenbaum]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנבוים, אברהם חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]

משולם ידידיה קוראטין

2023-06-16T23:00:56Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

הרב ה[[משפיע]] ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''', (מכונה בפי חסידים '''ר' שילם''', או '''ר' שילם דיסנער''' על שם עיירת מוצאו) נולד בערך בשנת [[תרמ"ה]], ב[[עיירה]] [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. היה מגדולי המשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] והעמיד דורות של חסידים עובדי השם.

==תולדות חיים==
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.

בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.

כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' [[ישראל טופאז]] שנמנה עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש ב[[קיץ]] [[תרס"א]] היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל ל[[ישיבה]], בתחילה סירב ה[[משפיע]] בישיבה הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד ב[[תומכי תמימים הורודישץ|מחלקת הישיבה בעיר הראדישץ]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] בהנהלתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]].

היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש. הרבי הרש"ב התבטא עליו ש'בשביל כאלו התייסדה [[תומכי תמימים]]' וכן 'ב[[דוד קיובמן|דוד (הורדוקער)]] ובשילם הוצאתי את ה'קרן' מ[[תומכי תמימים]] ושאר הבחורים הם ריווח נקי'.

עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו.

בשנת [[תרס"ג]], נסע ר' שילם ל[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרס"ה]] מונה כחבר ב"[[ועד תלמידי הישיבה]]" וכ[[חוזר]] ראשי.

== עבודתו בישיבה ==
לאחר [[חג השבועות]] [[תרס"ה]] נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] רבה של [[זעמבין]].

לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו ב[[בית הרב]] את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ ב[[ליובאוויטש]] היה ר' [[דוד יעקבסון]].

בחורף [[תרע"ב]] מונה ר' שילם ל[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת ועיקרית על הבחורים. הוא היה מתוועד עם התלמידים בעיקר על חשיבות 'עבודת התפילה' באריכות וניתן לומר שהיה הדמות המשמעותית בישיבה{{הערה|בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב [[חיים שלום דייטש]] וכן בספר 'המשפיע ר' שלמה חיים' בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]}}. במהלך השנים, רמז המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] שר' שילם השיג אותו בהרבה..

בשנת תרע"ב גם נולד בנו בכורו ר' [[אברהם יהושע קוראטין]] ולאחר שנתיים נולד לו בן נוסף - ר' [[שניאור זלמן קוראטין]].

לאחר שנה וחצי נולדה לו בתו גב' פרומא טריינא.

בשנת [[תרע"ח]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] יצא ר' שילם כ[[שד"ר]] עבור [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה]].

בשנת [[תרע"ט]] עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - ל[[קרמנצ'וג]].

ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, וב[[שבת קודש]] התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד [[נגלה]], והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'.

פעם התלונן ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] (ששימש אז כמשפיע בישיבה) בפני הרבי [[הרש"ב]], ש'לא מבינים באחדות השם'. הרבי הרש"ב תמה ותיקן אותו באומרו 'לא מבינים בשלימות' ותוך כדי הצביע על ר' שילם (ששימש כמשגיח אז), בהפלאה על הבנתו הטובה בחסידות, 'הוא מבין גם'{{הערה|בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב [[חיים שלום דייטש]]}}.

== פטירתו ==
ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, ב[[שבת]] פרשת שופטים, [[ה' אלול]] [[תרע"ט]], והוא בן ל"ד שנים בלבד. [[תנצב"ה]]

כשנפטר אמר עליו [[הרבי הרש"ב]] שפטירתו מהווה 'מהלומה לעולם' ו'אין כמו שילם' וכן 'משפיע כזה לא ימצא במהרה'. [[הרבי הריי"צ]] התבטא עליו - אני [[קנאה|מקנא]] בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב.

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו ב'שנה' של פטירתו, ואף ר' שילם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.

== מתלמידיו ==
* ר' [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
* ר' [[ישראל נח בלניצקי]]
* ר' [[שלמה חיים קסלמן]]
* ר' [[ניסן נמנוב]]
* ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]
* ר' [[שמריהו ששונקין]]
* ר' [[זלמן שמעון דבורקין]]
* ר' [[יהודה חיטריק]]
* ר' [[פרץ מוצ'קין]]
* ר' [[רפאל נחמן כהן]]
* ר' [[יהודה עבער]]
* ר' [[ישראל ג'ייקובסון]].

==לקריאה נוספת==
* [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
*'''משפיע מסור''', הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], הרב [[נפתלי גוטליב]], ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 145-152.
*'''בשביל בחורים כאלו ייסדתי את תומכי תמימים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 82

== קישורים חיצוניים ==
* [[שמואל קראוס]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28012&&page=1 'ר' שילם']''', חוברת בהוצאת [[שבועון בית משיח|בית משיח]], ו' [[תשרי]] ה'תש"ס. (ניתן לצפות ללא תשלום רק ב-40 העמודים הראשונים) אתר [[אוצר החכמה
*'''[https://anash.org/reb-shilem-kuratin-100-years/ 100 שנה לר' שילם קוראטין]'''{{אנש}}
*[[לוי יצחק הולצמן|לוי הולצמן]], '''[https://files.anash.org/uploads/2019/09/%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%9D.pdf ר' שילם - פרקי תולדות וסיפורים]''', [[תשורה]] ח"י טבת תשע"ג {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/08/blog-post_13.html סקירה מרתקת על המשפיע וה'חוזר' ר' שילם קוראטין]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* [https://derher.org/wp-content/uploads/75-Kislev-5779-07.pdf Derher Reb Shilem Kuratin]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוראטין, משולם ידידיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]]
[[קטגוריה:אישים בדיסנא]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

פסח ממלסטובקה

2023-06-16T22:59:21Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

החסיד ר' '''פסח ממלסטובקה''', (? - [[כסלו]] [[תרל"א]]) המכונה ר' פסח מאלאסטאווקער (ע"ש עירו), היה מצעירי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]], ולימים חסידם של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה בנו של הרב יואל שהיה חתנו של הגאון המפורסם הרב לייב חריף אב"ד דקהילת [[הומיל]].

==תולדות חיו==
ר' פסח היה ידוע כחסיד גדול עמקן נפלא בחסידות, '[[עובד]]' ובעל מידות תרומיות. הקו המיוחד שלו ב[[עבודת ה']] היה עניין '[[ביטול היש]]'. הוא ניגן תדיר ניגון המבטא ביטול היש, וגם על מושפעיו השפיע תמיד להיות בדרגת ביטול היש.

החסיד ר' פסח ממלסטובקה היה חריף מתולדתו, בכל עניין שכלי הייתה לו חריפות, כל סברא שחידש הופרכה מיד על ידו בגלל חידוש של סברא עמוקה יותר - כפי שסיפר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. דיבורו בחסידות היה פה מפיק מרגליות.

למרות היותו גאון וחריף, כאשר היה ב[[יחידות]] אמר לו אדמו"ר הזקן: יש צורך להיות בר דעת.

ביצאו מה[[יחידות]] התעמק שעות רבות בדברים ולא הצליח לרדת לכוונת אדמו"ר הזקן, כיון שהוא היה למדן ועמקן נפלא ולא מצא פירוש למילים בר דעת. מכיון שכך, פנה אל [[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר לו על הדברים שנאמרו לו ביחידות.

[[אדמו"ר האמצעי]] הסביר לו בהרחבה את כוונת אביו [[אדמו"ר הזקן]] מהו בר דעת: בר דעת הוא מי שבתחילה עושה הכנה אמיתית כדי להבין את הענין השכלי שברצונו להבין.

שאלותיו הרבות בחסידות היו מתיישבות עם היכנסו לרבי ליחידות.

==אדמו"ר הזקן מצילו מכישוף==

ה[[מתנגדים]] בעירו של ר' פסח קינאו בו על אשר מיטיב הוא להתפלל ופעלו בדרך הכישוף שיפלו במחשבתו מחשבות [[ניאוף]].

ר' פסח נכנס על כך ל[[יחידות]] לאדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן הכיר מיד כי מחשבות אלו באות אליו מחמת [[כישוף]]. לקח [[אדמו"ר הזקן]] [[תפוח]], הביט בו [[זמן]] מועט ואחר נתנו לר' פסח ואמר לו: "אמור שאין אתה רוצה את התפוח".

ויאמר ר' פסח: איך אומר שאיני רוצה, הלא רוצה אני? לקח אדמו"ר הזקן שנית את התפוח, שוב הביט עליו [[זמן]] מה ואמר לו שוב: אמור שאינך רוצה. שוב ענה ר' פסח: איך אומר שאיני רוצה בו בזמן שחפץ אני בו. לקח [[אדמו"ר הזקן]] את התפוח בשלישית ויאמר לו: אמור שאינך רוצה. ויאמר ר' פסח: עכשיו באמת איני רוצה בו!

[[אדמו"ר הזקן]] נתן לו את ה[[תפוח]], אכל ממנו וה[[כישוף]] סר ממנו.

==בעל מדרגה==

ר' פסח היה בעל מדרגה הגובלת ברוח הקודש, כפי שאפשר ללמוד מכמה אפיזודות מיוחדות שסיפרו אודותיו.

בכל ערב [[שבת]] לפני [[מנחה]] היו מגיעות אליו [[נשמה|נשמות]] מעולם האמת, כדי שיתקן אותן. והוא היה שולח את הנשמות לר' [[הלל מפאריטש]].

באותם ימים, כאשר היו צריכים לסחור בהרבה דברים, היה צורך לקשור הרבה עגלות זה לזה, ושני סוסים לכל עגלה, והיה יושב גוי אחד בראש השיירה וגוי אחד בסוף השיירה ומנהיגים את השיירה. פעם ישב ר' פסח באחת העגלות שבאמצע ונסע. לפתע נעצרו העגלות והעגלונים ניסו להכות בסוסים אך לשוא. הלכו לבדוק בסביבה לדעת על מה זה, ומצאו זאב הולך ומתקרב. הסוסים שהבחינו בו נפחדו ממנו, ולברוח לא יכלו בהיותם קשורים זה לזה ונעמדו. גם הגוים נבהלו מהזאב ולא ידעו מה לעשות. הלך ר' פסח ונעמד מול הזאב והבחין שהוא שומר הברית, הסתובב הזאב ונעלם{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_bnI0TVVWYzBoMTQ/view מתוך תשורה מחתונת משפחות פרקש-פלדמן]. יומנים מהתוועדויות של המשפיע הרב אשר פרקש}}.

סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]:

החסיד ר' פסח מאלאסטאווקער היה מלמד [[חסידות]], ואת שומעיו לימד על "[[ביטול היש]]" עד שזה פעל עליהם ביותר. עד כדי כך שפעם לאחר [[התוועדות חסידית|התוועדות]] הלכו מושפעיו ברחוב ו[[שוטר]] שפגשם בדרך שאלם: מי הולך [=מי אתם]? והם ענו לו בטבעיות ובפשטות: [[ביטול]] הולך!

[[קובץ:מים.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תווי הניגון של ר' פסח]]

==הניגון של ר' פסח ==

הניגון אותו היה ר' פסח רגיל לנגן - ואף נקרא על שמו "[[ניגון לר' פסח ממולוסטובקע|ניגונו של ר' פסח מאלסטווקר]]" - מביע תנועה של ביטול היש.

==במחיצת אדמו"ר הצמח צדק==

ר' פסח היה בתחילה מלמד. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הטיל עליו את עול ההשפעה, וכנהוג בעת ההיא היה אדמו"ר הצמח צדק שולח את האברכים שבאו אליו (כדי לשבת איזה זמן אחר חתונתם ב[[ליובאוויטש]] ולעסוק בתורה ועבודה), למקומות שונים להיות [[משפיע]]ים.

אדמו"ר הצמח צדק, אמר לר' פסח כשהייתה לו חלישות ה[[מוחין]] שישתה [[תה]] חזק שמחזק את ה[[מוח]].

==פטירתו==
נפטר בחצי הראשון של [[חודש כסלו]] [[תרל"א]]{{הערה|מרשימות הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]], פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 213.}}.
==לקריאה נוספת==
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 165-172.

==ראו גם==
*[[ניגון לר' פסח ממולוסטובקע]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=34 ר' פסח מאלסטווקער] מתוך '[[התמים]]'
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2016/03/blog-post_30.html?m=1 ניגוניו של ר' פסח ממלסטובסקה]''' באתר קיר הניגונים
* [https://derher.org/wp-content/uploads/73-Tishrei-5779-06.pdf Derher Reb Pesach Molastavker]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרל"א]]

דוד צבי הירש חן

2023-06-16T22:57:00Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:חן, רד''צ.jpg|ממוזער|הרד"צ]]
הרב '''חיים דוד צבי חן''' (מכונה בר"ת '''הרד"ץ''') (נולד [[תר"ו]] - נפטר [[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ו]]) היה מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], רב העיר [[צ'רניגוב]], ו[[בעל שמועה]] חסידי מוערך.

==תולדות חיים==
היה בנו של הרב [[פרץ חן]] (מטשרניגוב). מגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. היה אחד משלושת החסידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר המהר"ש]] וברכה מיוחדת מ[[אדמו"ר הצמח צדק]].

היה גאון עצום ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ושימש כרבה של העיר [[צ'רניגוב]].

היה ידען עצום בסיפורי [[חסידים]]. רבים מהם סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "ב[[חכמה]] ו[[בינה]] ו[[דעת]]", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי [[נשיאי חב"ד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמים]] באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות]] מעשיות בחיות פנימי".

בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר. בהלוויתו שהייתה ביום שישי השתתף קהל רב ובתוכם הרבנים [[יוסף חיים זוננפלד]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] על ידי קבר הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]].

ביום פטירתו, נשלחה הודעה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על פטירתו והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".

==משפחתו==
*בנו הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]], נרצח על ידי פורעים ב[[ו' באלול]] [[תרע"ט]].
*בנו הרב [[אברהם יהודה חן]], נפטר בשנת [[תשי"ח]] ב[[ארץ הקודש]].
*בתו מרת [[רחל שניאורסון]] אשת הרב [[שלום שלמה שניאורסון]]
*בתו מרת מוסיא אשת הרב [[יהושע דוברוסקין]]
*נכדתו מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]
*מחותנו הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], סביו של הרבי.

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 53-64.
*'''אוצר אגרות קודש''' בהוצאת מכון הרב הדומה למלאך, עמ' מה-מח.

==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/25/033908618221.html גלגוליהם של כתבי הרד"ץ לספריית הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 954, טבת ה'תשע"ה {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*[http://chabad.info/magazine/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%A6-%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ סקירה מרתקת: הרד"צ וגדולי ישראל] {{אינפו}}
* [https://derher.org/wp-content/uploads/07-shevat-5773-07.pdf Deher Reb Dovid Tzvi Chein]

{{מיון רגיל: חן צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דוד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]

שמואל דובער ליפוב מבוריסוב

2023-06-16T22:55:24Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מגדולי ה'משכילים' ומזקני חסידי חב"ד בדורות הקודמים|אחר=ר"מ בישיבות תומכי תמימים|ראו=שמואל ניסנוביץ}}

ר' '''שמואל דובער (ליפוב) מבוריסוב''', ([[תקס"ח]] - [[תרמ"ט]]), מגדולי [[חסידי חב"ד]], והיה מקושר לארבעה [[נשיאי חב"ד|נשיאים]]: [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]].

הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם".

== תולדותיו ==

נולד לערך בשנת [[תקס"ח]] וגדל והתחנך בביתו של ה[[משפיע]] ר' [[מרדכי מהורודוק]], ותודות לר' מרדכי נשאר [[חסיד]] ולא נהפך ל[[מתנגד]].

בגיל 12 שלחוהו ללמוד ב[[מינסק]], ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם ל[[ישיבה]] בקלות רבה, ואף דאגו לו ל[[ימים]] בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.

במינסק למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך [[צ'אשניק]] והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו.

נשא לאשה את בת דודו (מ[[צ'אשניק]]), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות [[פרנסה]]. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.

במשך חייו היה שקוע בלימוד ה[[תורה]], ב[[עבודת ה'|עבד את ה']] והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.

באחת ההזדמנויות אמר לו [[הרבי האמצעי]] כי [[חב"ד]] היא השכלה, הבנה והעמקה, {{ציטוטון|הארעווע וועסט דו זיין א חסיד}} (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).

ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של [[נשיאי חב"ד]], [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי מהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]].

נפטר בשנת [[תרמ"ט]].

ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה [[ביכלאך|כתבי יד]], מהם [[הנחה|הנחות]] על [[מאמר|מאמרי]] הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו.

בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים{{הבהרה}}{{הערה|התמים, חוברת ה, ע' צט}}.

== אצל הרבי האמצעי ==

ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לרבי האמצעי, אבל ה[[משפיע]] ר' מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.

אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את [[ציון]] אביו, [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], ונסיעתו תעבור דרך הערים [[זלאבין]] ו[[הומיל]]. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש [[מנחם אב]] עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי.

הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר [[דא"ח]], ולא קיבל אנשים ל[[יחידות]]. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא [[מים]] וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל [[תפילת ערבית]] בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו.

== אצל הרבי הצמח צדק ==

בשנת [[תקצ"ב]] כשהיה [[הרבי הצמח צדק]] בעיר [[מינסק]] נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק.
בשנת [[תקצ"ד]] נסע בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]], אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את ה[[עיירה]], ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש [[אלול]] שנת [[תקצ"ו]]. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש [[ניסן]] [[תקצ"ז]].

בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.

ר' [[חנוך הנדל קוגל]] מספר שבשנת [[תר"ג]], כשבא הרבי הצמח צדק מ[[פטרבורג]] לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.

=== לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון ===
פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה ב[[שמחת תורה]] שנת [[תרי"ד]]. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה"אולם הגדול" של ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]", ובחצר עמד בית נוסף בו דר [[הרבי מהר"ש]].

ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי, ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר"ש וקורא לו לבוא אתו, שכן [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד אתו [[משנה]] ב[[מסכת סוכה]] כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב{{הערה|"[[לקוטי דיבורים]]" כרך א עמוד ט}}.

== אצל הרבי [[המהר"ש]] ==

כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' [[שמואל גרונם]]: {{ציטוטון|כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך}}:

ר' שמואל דובער סיפר שבאחת הפעמים שהיה בליובאוויטש אמר הרבי הצמח צדק [[מאמר דא"ח]], והתעוררה לו קושיא מספר "[[עץ חיים]]". בסיום ה[[התוועדות]] כשה'חוזרים' חזרו על דברי הרבי מה[[התוועדות]] שאל את השאלה, אך אף אחד לא ידע לענות. הוא ניסה שוב אצל ילדי הרבי הצמח צדק, [[המהרי"ל]] (מ[[קאפוסט]]), [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז]] (מ[[ליאדי]]) ועוד, וכל אחד ענה תשובה אחרת. כשראה שהאור בבית [[הרבי מהר"ש]] עדיין דולק, הסתקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו, ומכיוון שהחלונות היו גבוהים, טיפס על הקיר החיצוני ונכנס פנימה לתוך החדר, שם ראה את הרבי מהר"ש מעיין ב"עץ חיים" באותו מקום המוקשה לו{{הערה|ככל הנראה ר' שמואל דובער רצה להראות בסיפור זה את היות הרבי מהר"ש מיועד להמשך שושלת [[נשיאי חב"ד]].}}.

הרבי מהר"ש כתב לר' שמואל דובער, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש הרבי הריי"צ]] חלק ב' ע' קעא}}.

בין תלמידיו המובהקים נמנה החסיד ר' [[מאיר מרדכי טשערנין]].

== אצל הרבי הרש"ב ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
==לקריאה נוספת==
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 179-188.
*[https://derher.org/wp-content/uploads/16-adar-1-5774-02.pdf Deher Reb Shmuel Ber Borisever (Rashdam)]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפקין שמואל דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]

יצחק חיים דובער וילנסקי

2023-06-16T22:53:40Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

החסיד רבי '''יצחק חיים דובער וילנסקי מ[[קרמנצ'וג]]''' ([[תקצ"ז]]-[[כ"ו כסלו]] [[תרנ"ג]]) היה אחד מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ונחשב ל[[משכיל]] עצום בחסידות ולעמקן נפלא בעל כשרון ריכוז יוצא מגדר הרגיל. בנוסף, שימש כ[[משפיע]] של עדת החסידים בקרמנצ'וג ועסק בהדרכת אברכים בדרכי החסידות.

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' מאיר הלוי ווילנסקי ולאמו ברכה, והתחנך על ברכי גדולי החסידים שהתגוררו בעיר.

כבר בצעירותו נכנס ללימוד [[דא"ח]] בצורה מעמיקה, ורבו המובהק היה הרב [[ברוך תמריש]].

כשנה לאחר חתונתו שנערכה בשנת תרט"ו (לערך) עם בת למשפחת שייניס, נסע ל[[ליובאוויטש]] אך הוכרח לחזור לעירו בעקבות השמועה שהגיעה על פטירתה של אשתו תוך כדי לידת בנו הבכור אברהם, וכשהגיע לעיר כבר היה זה בעיצומם של ימי האבלות.

בהמשך, חזר ונשא אשה ממנה נולדו לו ג' בנות, נסע לליובאוויטש בשנית והיה מ'[[היושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שם נודע כמשכיל עצום ועמקן נפלא בלימוד החסידות.

מעמדו בקרב עדת החסידים הלך והתחזק, ורבותינו נשיאינו הוקירו והעריכו במאוד את יגיעתו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].

בשנת [[תרל"ז]] נפטרה רעייתו מ[[נישואין]] שניים, ועל פי הצעת [[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של ר' מיכאל דריססער{{הערה|זקנו של ר' [[מיכאל דבורקין]].}}, וזכה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] עצמו יהיה ה[[מסדר קידושין]] ב[[חתונה]]{{הערה|רעייתו זו התגרשה מבעלה הראשון לאחר עשר שנים שלא נולדו להם ילדים.}}.

עד כדי כך הגיעו הדברים שב[[שבת]] [[פרשת אחרי מות]] [[תרמ"ט]] - בעיצומו של [[חורבן ליובאוויטש]] - נשא [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות ב[[יחידות]] בפניו ובפני ר' [[זלמן זלטפולסקי]] (בהזדמנות אחרת, ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] מאחד מהחסידים לשאול אותו ענין מוקשה בחסידות).

===שלושת הבעראלאך===
בקובץ [[התמים (ורשה)|התמים]] מובאת רשימה של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49984_186.pdf עמוד 154].}} בה מספר על שלושה חסידי חב"ד תושבי [[קרמנצ'וג]] שנקראו בשם 'בער', והיו מכונים "שלושת הבערלעך"{{הערה|באידיש השם והחיה דב מתורגמים - 'בער', ובכינוי חיבה בלשון רבים - בערלעך'}}: ר' [[דוב דוברוסקין|דוב ב"ר משה (דברושקין)]], ר' [[דוב מוסיוב]], והרב וילנסקי.

על שלושתם מתבטא הרבי כי הם היו "בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים - גם בני [[פולין]] - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם".

למעשה, שלושתם היו תלמידיו של ר' [[ברוך תמריש]] ולאחר פטירתו קיבלו על עצמם להמשיך את פעולתו בהנחלת לימוד ה[[דא"ח]] בעמקות בין צעירי החסידים והדרכתם, אלא שכעבור זמן מועט נפטר ר' דוב ב"ר משה, ואילו ר' דוב מאסיעוו נהג עם התלמידים ביד קשה, ובשל כך הקים הרב וילנסקי בית כנסת בשם "חב"ד חדש" שם קיבץ סביבו חבורה של חסידים ששמעו ממנו [[דא"ח]] וקיבלו את הדרכתו בלימוד.

על הזכות שסייעה לו להגיע למדרגתו הגבוהה בלימוד החסידות, התבטא אדמו"ר המהר"ש: "השכלתו של ר' חיים בער לא באה לו ממה שלמד ב"[[שערי אורה]]" ו"[[עטרת ראש]]". ההשכלה שלו היא מה[[לחיים|יין-שרף]] והעוגות שהוא מחלק כל יום לחסידים ולעניים הבאים לעיר"{{הערה|באר החסידות חלק ב' עמוד 125.}}.

===פטירתו===
בנוגע לשנת פטירתו, [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לבנו מיכאל כי על פי הזכור לו אירע זה בעת שר' מיכאל היה מה'יושבים' בליובאוויטש בשנת תרנ"ד, אך מאוחר יותר כאשר נעתר הבן על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]] לכתוב ראשי פרקים מתולדות אביו, טען כי היה זה ביום שני של [[חג החנוכה]], [[כ"ו כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15731&pgnum=66 קונטרס בר מצוה תרנ"ג עמוד סד].}}.

==משפחתו==
*גיסו, ר' נח שיינעש - נושע בזרע של קיימא אחרי 18 שנות עקרות בזכות ברכת חסידים בהתוועדות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=275 מגזל עז עמוד רכ].}}.
*בנו, ר' אברהם וילנסקי.
*בנו, ר' מיכאל וילנסקי - התרחק מגזע החסידים, אך המשיך לשמור על קשרי מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=386 אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמוד שכ], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=407 עמוד שמא].}}, ושירטט על פי בקשתו קווים כלליים לתולדות אביו.
*בנו, ר' שמואל וילנסקי.
*חתנו, ר' זלמן ראטינסקי - קרמנצ'וג.
*בתו, מרת רבקה דוניויווסקי - קרמנצ'וג.
*בתו, מרת ריסעל סלאווין - לנינגרד.
*בתו, מרת גולדה דיקאנסקי - קייב.
*בתו, מרת חנה שיק - רוסטוב.
==לקריאה נוספת==
*רשימת בנו מיכאל אודות תולדות חייו של אביו, בצירוף הערות מאת ר' [[שלום דובער לוין]], בתוך [[פרדס חב"ד]] גליון 5 עמוד 61 ואילך.
*הרב אליהו יוחנן גוראריה, '''תולדות משפחת וילנסקי (א)''', בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון מ' עמוד שח ואילך
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 65-82.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/91-adar-5780-5.pdf Derher Reb Yitzchok Chaim Ber Vilensky]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4368&CategoryID=1089 לקט משיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' חיים בער וילנסקי], בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון 692

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וילנסקי, יצחק חיים דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

שניאור זלמן פרדקין

2023-06-16T22:52:00Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

'''רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק"צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס"ב]]) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].

==תולדות חיים==

הרב שניאור זלמן פרדקין נולד בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי].לאביו הרב שלמה ואימו מרת איידל.

לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".

ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל [[אדמו"ר הזקן]]: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".

במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה[[צמח צדק]]', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה[[צמח צדק]]' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם [[רש"י]] ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.

כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.

כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.

ואכן, בשנת [[תרט"ו]] מונה ר' שניאור זלמן לרבה של פולצק.

== עם אדמו"רי חב"ד ==

בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.

התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"

== בלובלין ==

במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי [[חב"ד]] בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."

בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.

== בירושלים ==

בשנת ה'[[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי [[ירושלים]] ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש [[בית הכנסת]] צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי [[ירושלים]] כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.

לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.

ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".

== הענקת ברכות ==

הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.

ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.

== תורת חסד ==

כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".

רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").

== פטירתו ==

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"

וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

== משפחתו ==
*בנו, הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.
*בנו, הגאון רבי [[דוב בער לאדיער]] ממלא מקום אביו.
*בנו, חיים לאדיער
*בנו, יצחק לאדיער
*בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
*בתו, מרת צביה אפטר
*בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
*בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)

'''צאצאיו:'''
*נכדו, רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב"ד]].
*נכדו, יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו רבקה).
*נכדו, דוד פשיפיורקה - אלוף פולין בשחמט (בן בתו דבורה).
*נינו, הפילוסוף ישעיה ברלין{{הערה|בן מענדל ברלין, בן שפרה, בת התורת חסד.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 "אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ"] מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25119_17.pdf רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד], ח. י. אייזנבאך, [http://www.hebrewbooks.org/25119 בטאון חב"ד אלול תשכ"ט] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]

== לקריאה נוספת ==

*"הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל ([[חנניה יוסף איזנבך]]) בהוצאת [[כולל חב"ד]] בירושלים.

*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".

*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.

* [https://derher.org/wp-content/uploads/79-Adar-II-5779-biography-of-reb-shneur-zalman-fradkin.pdf Derher Reb Shneur Zalman Fradkin (Baal Toras Chesed)]
{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]

שניאור זלמן פרדקין

2023-06-16T22:51:00Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

'''רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק"צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס"ב]]) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].

==תולדות חיים==

הרב שניאור זלמן פרדקין נולד בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי].לאביו הרב שלמה ואימו מרת איידל.

לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".

ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל [[אדמו"ר הזקן]]: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".

במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה[[צמח צדק]]', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה[[צמח צדק]]' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם [[רש"י]] ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.

כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.

כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.

ואכן, בשנת [[תרט"ו]] מונה ר' שניאור זלמן לרבה של פולצק.

== עם אדמו"רי חב"ד ==

בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.

התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"

== בלובלין ==

במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי [[חב"ד]] בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."

בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.

== בירושלים ==

בשנת ה'[[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי [[ירושלים]] ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש [[בית הכנסת]] צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי [[ירושלים]] כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.

לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.

ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".

== הענקת ברכות ==

הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.

ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.

== תורת חסד ==

כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".

רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").

== פטירתו ==

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"

וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

== משפחתו ==
*בנו, הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.
*בנו, הגאון רבי [[דוב בער לאדיער]] ממלא מקום אביו.
*בנו, חיים לאדיער
*בנו, יצחק לאדיער
*בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
*בתו, מרת צביה אפטר
*בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
*בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)

'''צאצאיו:'''
*נכדו, רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב"ד]].
*נכדו, יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו רבקה).
*נכדו, דוד פשיפיורקה - אלוף פולין בשחמט (בן בתו דבורה).
*נינו, הפילוסוף ישעיה ברלין{{הערה|בן מענדל ברלין, בן שפרה, בת התורת חסד.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 "אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ"] מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25119_17.pdf רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד], ח. י. אייזנבאך, [http://www.hebrewbooks.org/25119 בטאון חב"ד אלול תשכ"ט] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]

== לקריאה נוספת ==

*"הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל ([[חנניה יוסף איזנבך]]) בהוצאת [[כולל חב"ד]] בירושלים.

*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".

*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.

* [https://derher.org/wp-content/uploads/03-nissan-5772-10.pdf Derher Reb Yosef Kol-Bo]
{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]

יוסף כלבו

2023-06-16T22:48:58Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

הרב '''יוסף (כלבו) משקלוב''' היה מגדולי מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] בעיר [[שקלוב]].
==תולדות חיים==
בתחילה נמנה על עדת ה[[מתנגדים]], ונודע כעילוי עצום והוכתר בתואר "מרנא ורבנא". הוא נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]] לראשונה, בשנת [[תקל"א]] במהלך לימודו באחד מבתי הכנסת בעיר שקלוב, בה הפגין אדמו"ר הזקן את בקיאותו לעיני הקהל שנכח במקום{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ב', עמ' 319 - 325.}}. בפעם השנייה בה נפגשו השניים, הם שוחחו בלימוד וכאשר ר' יוסף הזכיר את [[הבעל שם טוב]] בביטול, הגיב אדמו"ר הזקן "דע, גילוי הבעש"ט יותר גדול מ[[גילוי אליהו]]"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תש"ד]], עמ' 113.}}.

התקרבותו המוחלטת לחסידות, נעשתה לאחר שבמהלך [[ויכוח שקלוב]] עלה אדמו"ר הזקן עלה הבימה ואמר: "כל בעלי השיר - נשמות ומלאכים, יוצאים בשיר ונמשכים בשיר - ההעלאה שלהם היא על ידי שיר וניגון" והחל לנגן ב[[דביקות]]. ניגונו של אדמו"ר הזמן השפיע על ר' יוסף והוא נהפך לחסיד. לימים סיפר ר' יוסף לר' [[אברהם שיינעס]] כי ברגעים שבהם ניגן אדמו"ר הזקן, נפתרו לו כל השאלות שהעסיקו אותו אז{{הערה|ליקוטי דיבורים, חלק ג', עמ' 641, ספר השיחות, [[תש"ג]], עמ' 144.}}.

ר' יוסף היה גם גביר ונדבן גדול{{הערה|ליקוטי דיבורים, חלק א', עמ' 240.}}. ר' יוסף קירב רבים לתורת החסידות, שמביניהם נמנו: ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]]{{הערה|שמועות וסיפורים, חלק ג', עמ' 96.}}, ר' [[אברהם שיינס]]{{הערה|[[בית רבי]], עמ' נ"ט.}} ור' [[שלמה רפאל'ס]]{{הערה|ליקוטי דיבורים, חלק ב', עמ' 347 - 350.}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר כי בדור הישן היו החסידים ר' יוסף ור' [[בנימין קלעצקער]], ובדורו ר' [[הלל מפאריטש]] ור' [[נטע ממלסטירצינא]]{{הערה|[[מגדל עז]], עמ' רל"ז.}}.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''אוצר חסידי חב"ד - חלק א'''', עמ' 125 -128.

* [https://derher.org/wp-content/uploads/03-nissan-5772-10.pdf Derher Reb Yosef Kol-Bo]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

זלמן מדוברובנה (וועלקעס)

2023-06-16T22:30:06Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

החסיד רבי '''זלמן וועלקעס''' המכונה ר' זלמן מ[[דוברובנה]] על שם עיר מגוריו, נולד בעיר [[ווילנה]] בירת ליטא.

עם השנים התפרסם רבי זלמן מדוברובנה כאחד מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן. הוא עסק בעבודת השם, התפלל באריכות ולימוד החסידות היה אצלו לשם דבר. הוא נהג ללמוד בעמקות גדולה, במשך שעות רבות ברציפות, ללא שהוא חש את הנעשה סביבו.

עד כדי כך היה מרוכז בלימוד החסידות, עד שיכל לעמוד בלילות החורף הארוכים לילה שלם על מקום אחד ולהעמיק בחסידות ולא היה מרגיש את העוברים לפניו.

עוד מסופר, כי היה לומר חסידות חמש עשרה שעות ברציפות ומתעמק כל כך עד שלא היה רואה ולא מרגיש את כל הנעשה סביבו.

==ילדותו==

אביו היה מ[[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]], אך למורת רוחו, בנו זלמן בהיותו נער התרועע עם חברי תנועת ההשכלה, וירד מדרכה של תורה.

בעקבות זאת, ביקש אביו לקחת את זלמן יחד איתו לאדמו"ר הזקן, אך זלמן לא הסכים להצטרף לאביו.

האבא לא רצה לצער את [[אדמו"ר הזקן]] ולכן לא סיפר לרבי כי בנו ירד מדרך התורה והמצוות. אולם לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] בעצמו פנה אליו, באחת הפעמים שנכנס ל[[יחידות]], ושאלו, מדוע אין הבן מגיע אליו, הוכרח לגלות כי בנו ירד מדרך הישר.

== הנסיעה לרבי ==

לאחר זמן העתיקה משפחת וועלקעס את מקום מגוריה ועברה לדוברובנה. בעת שהתגוררו שם הסכים הבן זלמן לבוא אל אדמו"ר הזקן. האב נסע מיד עם בנו לרבי. לא ארך הזמן והבן נכנס ליחידות.

ב[[יחידות]] דיבר אליו [[אדמו"ר הזקן]] דברי כיבושין. בעקבות דבריו של הרבי, כבר בעמדו ב[[יחידות]] נהפך לאיש אחר לגמרי.

מאז שב בתשובה שלימה בכל לבו ונפשו, והפך לחסיד ומקושר לאדמו"ר הזקן.

== בעל צדקה גדול ==

[[עשירות|עשיר]] גדול היה וממון רב פיזר לצדקה. מספרים כי על שולחנו היו מונחים כל העת שלוש תיבות ובהם מטבעות רבים:

בתיבה הראשונה היו מונחות מטבעות זהב, בשנייה מטבעות כסף ובשלישית מטבעות נחושת. כאשר היה בא איש [[עני]] לביתו בכדי לבקש ממנו צדקה, היה מעריך בדעתו לאיזה נדבה ראוי אם של [[זהב]] כסף או נחושת, ואז היה מכניס את ידו לתיבה המתאימה וכמה שהיה נתפס בידו היה נותן את מלוא החופן בשלימות לעני.

מפורסם היה ר' זלמן מדוברובנה כבעל צדקה גדול, ולכן ר' [[פנחס רייזעס]] מ[[שקלוב]] מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, שהיה גם הוא בעל צדקה, נסע אליו ללמוד ממנו סדר במעשה הצדקה. כאשר ראה ר' פנחס כיצד נותן ר' זלמן מלוא החופן מטבעות, החל אף הוא לעשות כך, וכל אימת שנכנס אליו עני, נתן לו חופן מטבעות.

ובכל זאת אמר ר' פנחס לאדמו"ר הזקן, כי רבי זלמן מדוברובנה גדול ממנו במצות הצדקה. וכך הסביר את גדולתו של ר' זלמן: "הפרש אחד יש ביני ובין ר' זלמן. ר' זלמן אינו פותח את היד להביט כמה מטבעות יש שם, ואילו אני, הגם שאני נותן הכל לעני, אני פותח את היד להביט כמה יש שם".

==מקושר לאדמו"ר האמצעי==

ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] אדמו"ר הזקן. ובשבועות שלאחר מכן ביקש [[אדמו"ר האמצעי]] לדאוג לקבץ את [[דמי מעמד|דמי המעמד]] אליו. לתפקיד החשוב הזה מינה שניים מגדולי החסידים שכאמור היו בעלי צדקה גדולים, הלא הם החסידים הנ"ל - ר' זלמן מדוברובנה ור' פנחס רייזעס.

באגרת קודש מחודש [[שבט]] [[תקע"ג]] כותב להם אדמו"ר האמצעי:

"והנה אהוביי אחיי ורעיי, ידידיי ר' פנחס ור' זלמן מדובראוונע, לדרוש ולחקור אצל כל ה[[שד"ר]] אולי נמצא בידם אף מעט מזעיר ממעות מעמד הקדום, ובפרט אצל ידידי.. אשר שמעתי שיש בידו סך זה, ומסתמא ישתדלו ככל אשר יוכלו.. דברי ידידכם, הנאמן בבריתכם כל הימים מלב ונפש ממש".

ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר כי לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] היה רבי זלמן מדוברובנה מקושר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] וכמה פעמים התאכסנו בביתו רבותינו.

קודם פטירתו כתב [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] ושם כתב שאדמו"ר יעורר [[רחמים]] רבים עליו שיזכה להיכנס לגיהנום תיכף אחר פטירתו. ולאחר פטירתו בצוואתו מצאו כתוב שאין לו שום דבר במה להישען ליום הדין כי אם על כח אדמו"ר ועל כח הצדקה.

==לקריאה נוספת==
* " ר' זלמן מדוברובנה" '[[התמים]]' גליון (?)
* [https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-30-chayei-sara-5772.pdf Derher Reb Zalman of Dubrovna]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ו]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ו]]

יצחק משה מיאסי

2023-06-16T22:28:15Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

{{לשכתב|מועתק מכתבה ללא עריכה מנימלית}}
החסיד רבי '''יצחק משה''' ([[תקכ"ו]] - א' ד[[חול המועד פסח]] [[תרכ"א]]) נולד בעיר [[יאסי]], עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר. מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי ה[[חסידים]]. לאחר מכן היה חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]], ממנו זכה לשמוע [[מאמר]]י חסידות ב[[יחידות]].

בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכ[[משפיע]] לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.

ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' [[משה וילנקר]]. כידוע, הייתה עבודתו של [[אדמו"ר הזקן]] בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. [[אדמו"ר הזקן]] ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.

כאשר נכנס ל[[יחידות]] אל רבנו הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל ליל שישי. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי.

== הבן שזכה לאריכות ימים ==

סבל רב היה מנת חלקו של ר' יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו. את צרתם תינה בפני [[אדמו"ר הזקן]] שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם "הרבי" - [[המגיד ממעזריטש]].

אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל '''דובער'''. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בפגישה זו סיפר ר' דובער כי אביו היה מהמקבלים של החסיד ר' [[לייב מטרקשר]].

== בשליחות אדמו"ר הזקן ==

בשנת [[תקנ"ו]] נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].

כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ"ו, הודיע [[אדמו"ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו"ר הריי"ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}

== חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק ==

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]] בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, [[אדמו"ר האמצעי]] היה מחבבו מאוד. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[רבי]]. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' [[הלל מפריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מויטבסק]], ר' [[פרץ חן]] ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.

מ[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות.

ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצ"צ עוד [[דא"ח]] והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...{{הערה|ניצוצי אור אות קלה.}}

זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת [[רוסיה]] הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר.

== הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה ==

פעולותיו הברוכות למען [[הפצת המעיינות]] היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי'ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.

מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר '[[דרך חיים ותוכחת מוסר השכל]]' שחיבר [[אדמו"ר האמצעי]] (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר [[שער תשובה]]). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת [[תרי"ט]].

==כולל ביאסי==

במשך השנים [[תר"ד]] - [[תר"ה]], ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה ב[[ליובאוויטש]], וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר' אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר' הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכשייסד [[כולל יאסי (תקופת אדמו"ר הצמח צדק)|כולל ביאסי]] נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.

==פטירתו==

רבי יצחק משה נפטר בחול המועד פסח [[תרכ"א]] ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום.
==לקריאה נוספת==
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 9-16.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2020/01/90-Shevat-5780-Biography-of-Chaossid-Reb-Moshe-Yitzchok-of-Yasi.pdf Derher Reb Moshe Yitzchok of Yasi]

==קישורים חיצוניים==

[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=116 ר' יצחק משה מיאסי] מאמר ב'[[התמים]]'
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: מיאסי יצחק משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]

ברוך מרדכי אטינגר

2023-06-16T22:25:44Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''' ([[תקכ"א]] - [[י"ד אלול]] [[תרי"ב]]), הידוע בכינוי '''ר' ברוך מרדכי מבאברויסק''', היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]].

==תולדות חיים==
ר' ברוך מרדכי נולד. לאביו רבי '''אליעזר''' ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ"א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת ה'[[תקל"ג]]}}. לאמו קראו '''לאה''', בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב.

בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה.

באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כולבו]], שסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקנ"ו]] או [[תקנ"ז]] (1795-1797) שב לוילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. בשנת [[תקנ"ט]], לאחר ש[[ההתנגדות לתורת החסידות]] החריפה והחלו הלשנות שווא על עדת החסידים נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר.

באותה תקופה נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]].

בסוף שנת [[תקס"א]] (או תחילת [[תקס"ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת [[בית דין]]. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני ה[[מתנגדים]] ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד.

ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק [[מים]] שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.

בשנת [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם נפטר ב[[י"ד באלול]] [[תרי"ב]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

==התייחסויות הרבי אודותיו==

ב[[אגרות קודש|אגרת]]{{הערה|חלק ב' אגרת רל"ג.}} לנכדו הר"ד שפירא פונה [[הרבי]] בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.

[[הרבי]] כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.

==משפחתו==
*חתנו, ר' צדוק אורליק
*נכדו, ר' [[דובער אטינגר]] (ר' בערל מערקעס)

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות ברוך מרדכי''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשס"ח]].
*[https://derher.org/wp-content/uploads/83-tammuz-5779-biography-of-reb-baruch-mordechai-babroisker.pdf Derher Reb Boruch Mordechai Bobroisker]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אנטינגר ברוך מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]

נחמיה בירך מדוברובנה

2023-06-16T22:23:35Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

הגאון הצדיק רבי '''נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה''' ([[ט"ו בשבט]] [[תקמ"ח]] - [[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]]{{הערה|ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.}}) היה מגדולי חסידיהם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב אברהם בירך מ[[סמיליאן]]{{הערה|היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. אביו נקרא נחמיה, בנו של ר' לוי חתנו של ר' משה לאפיטון. כל ימיו היה סוחר. ובגיל ששים עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמיה היה לו בן נוסף, ר' לוי שהיה חתנו של בעל ה"משכנות יעקב". ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק}}.

בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]] מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].

למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}

לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר ה[[שריפה]] המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.

לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את [[אדמו"ר הזקן]] כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו [[אדמו"ר הזקן]] "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק ו[[התקשרות|התקשר]] אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעיתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.

מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומרקין]].

נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).

אדמו"ר הצמח צדק נהג לעיתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.

פעם ביקש ממנו רבה של העיר [[דוברובנה]] להעביר מכתב לגאון ר' [[אפריים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".

תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]], בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.}}

הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.

בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.

בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] לאחר שהתפלל, נפטר בפתאומיות.

== משפחתו==
בניו:
* רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
* רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
* רבי דובער ליב גינזבורג ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
* רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
* רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.

==ספריו==
*שו"ת "[[דברי נחמיה]]" - שאלות ותשובות על חלקי ה[[שולחן ערוך]]; [[אורח חיים]], [[יורה דעה]] ו[[אבן העזר]]. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו{{הערה|הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.}} "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד". בחודש אלול תשפ"א יצא לאור במהדורה מחודשת{{הערה|1=[https://anash.org/new-edition-of-famed-chossids-sefer-published/ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ"ש] (אנגלית).}}
*הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' נחמיה דובראוונער''' [[התמים (בית משיח)]] גליון טו, ע' 8 {{*}} גליון טז, ע' 6
* [https://derher.org/wp-content/uploads/86-Tishrei-5780-Biography-of-Reb-Nechemya-of-Dubrovna.pdf Derher Reb Nechemya of Dubrovna]

{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בירך מדוברובנה, נחמיה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

זלמן זזמר

2023-06-16T22:21:48Z

73.245.173.126: /* לקריאה נוספת */

החסיד ר' '''זלמן זעזמער''' היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==

נולד בעיר [[וילנא]] לערך בשנת [[תקכ"ג]].

שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.

התחלת הקשר שלו ל[[תורת החסידות]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי אלימלך שאול מפולוצק. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל"ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות ב[[עבודת השם]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל [[הגר"א]] מ[[וילנא]].

==הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו"ר הזקן==

בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך.

הסיבה הראשונה: בהיותו ב[[וילנא]] ראו החסידים שר' זלמן הוא 'בעל [[מוחין]]' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו"ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר' [[מאיר רפאל'ס]] - שהיה מחשובי העיר [[וילנא]] - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר' מאיר עורך בביתו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר' מאיר "שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות".

המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע ל[[ליאזנא]]. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו.

הסיבה השנייה: בשנת [[תקמ"ג]] נפטר מורו הרב ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל רבינו הזקן.

הסיבה השלישית והמכרעת: ר' זלמן נכח בקריאת [[פרשת זכור]], יחד עם החסיד ר' [[בנימין קלעצקער]]. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא [[שנאה]] וכעס על '[[עמלק]]' דבר זה הרשים מאוד את ר' זלמן.

פנה ר' זלמן לר' בנימין ושאלו: "מה רע עשה לך [[עמלק]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך אליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן{{הערה|מפי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].}}.

==אצל אדמו"ר הזקן==

ר' זלמן הגיע ל[[ליאזנא]] אל [[אדמו"ר הזקן]], ובשנת [[תקמ"ד]] נתקבל לחדר שלישי{{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז "כמדומני בחדר ב'"}} מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים.

תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה עצומה ולא ידעה גבולות.

את גדלות ה[[מוחין]] של ר' זלמן מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור".

עובדה זו ש[[אדמו"ר הזקן]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש"ך.

ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. הייתה לו [[טלית]] כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.

אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]].

==במחיצת האדמו"ר האמצעי==

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ר' זלמן אל [[אדמו"ר האמצעי]].

באחת משיחותיו מספר [[הרבי הריי"צ]] אודות ר' זלמן:

"החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו"ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר' זלמן היה '[[משכיל]]' בטבע ו"[[בעל מוחין]]" בעצם מהותו.

"כאשר [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר (הרש"ב)]] היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר' זלמן זעזמער".

ר' זלמן בנוסף להיותו 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו ב[[תורת החסידות]] למשך שעות ארוכות.

==רבנותו==

זעזמיר הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד.

בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד.

==פטירתו==

על פטירתו סיפר ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]: פעם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] [[מאמר]] ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, "לא שמעתי כאן חדשות". כשהגיעו הדברים ל[[אדמו"ר האמצעי]] הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? ל[[סיביר]] אגלה אותו.

אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו ל[[סיביר]] נסתלק.

לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות". תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: "הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום".

עוד אמר לפני [[הסתלקות]]ו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל ה[[מחשבה]] דיבור ומעשה של כל רגע ורגע.

==צאצאיו==
משפחת חסדן החב"דית מביילורוסיה מיוחסת לרב זלמן זעזמער.

מצאצאיו:

* ר' [[יהודה לייב חסדן]]
* ר' [[זלמן חסדן]]
* ר' [[שמואל חסדן]]
* ר' [[ישראל חסדן]]
* ר' [[דוד יצחק חסדן]]

== לקריאה נוספת ==
{{בית|י. סופר|דעו לכם הנני שליח של הרבי!|309|38-42|תשס"א}}
{{בית|י. סופר|החסיד שהיה דוגמא חיה למנהיגותו של אדמו"ר האמצעי|312|44-47|תשס"א}}

[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/93-iyar-5780-5.pdf derher Reb Zalman Zezmer]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%9E%D7%A2%D7%A8.pdf אודות ר' זלמן זעזמער]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=2 ר' זלמן זעזעמר] מתוך '[[התמים]]'

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זזמר, זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]

יקותיאל מליעפלי

2023-06-16T22:17:32Z

73.245.173.126: /* ראו גם */

רבי '''יקותיאל ליפעלי''' היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

== אצל [[אדמו"ר הזקן]] ==
היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, כשנודע לו הענין של [[רבי]] ו[[חסידות]] הוא התפעל מאוד ונסע ל[[ליאזנא]], ורצה מיד להיכנס ל[[יחידות]]. [[זקני החסידים]] אמרו לו שצריך הכנה וכו', אך הוא לא רצה לשמוע. כשלא אפשרו לו להיכנס הוא טיפס על החלון וקפץ פנימה דרך החלון לעלית הבית של [[אדמו"ר הזקן]], וזעק בבכיה מעומק ה[[לב]]: "[[רבי]] גדע לי את הצד השמאלי מקומו של [[היצר הרע]]". רבינו הזקן ישב אז מעוטר ב[[תפילין]] ד[[רבינו תם]], הרבי רמז לו שירד מהחלון, נשען על ידיו הקדושות ואמר: [[רבונו של עולם]], ואתה מחיה את כולם כתיב. ר' יקותיאל יצא ב[[שמחה]] גדולה, ואמר שה[[רבי]] המשיך בו [[חיות]]. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, ונמשך בו [[חיות]] חדשה, עברו כמה שנים עד שה[[חיות]] הביאה אותו לידי הבנה - בימי [[אדמו"ר האמצעי]], אך את ה[[חיות]] קיבל מיד. חיות זאת הייתה באופן של [[גילוי]] [[אור]] אלוקי.

על כך אמרו רבותינו, כי מכיון שהזעקה שלו הייתה באופן [[מקיף]], גם מה שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] עבור זאת היה באופן של [[‏‏‏‏מקיף]], וכל עבודתו הייתה באופן של [[מקיף]], בניגוד לר' [[משה ווילענקער]] שעמל שלוש שנים להיכנס ל[[יחידות]], וכל עבודתו הייתה באופן [[פנימי]].

כשרצה [[רבינו הזקן]] לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מ[[לימוד החסידות]] והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' חשוון|היום יום, ו' מר חשון]].}}.

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך, הייתי אז כבן ארבעים, לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש, וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]].

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.

ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי: "אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]].. וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.

האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.

== אצל הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] התקשר ונעשה חסיד של [[הצמח צדק]] והיה נוסע להסתופף אצלו פעמים רבות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה ל'הלביש' את ר' יקותיאל ב'[[לבושים]]', ונתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך הדבר לא בא בקלות.
==אצל הרבי המהר"ש==
כשנסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא סיפרו על כך לר' יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: "טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם". הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]].

בבואו לליובאוויטש אמר: "לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו'; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי". הוא שם פעמיו אל הציון של ה[[צמח צדק]] והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר "צריכים לצאת בריקוד".

כשהגיע הרב יקותיאל ליעפלי לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו"ר מבין בניו של ה"צמח צדק". הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל]], מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו "חבוש את הכובע ותגיד חסידות". ר' יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר' יקותיאל ואמר: "אתה הרבי שלי".

בזכות ברכתו של [[אדמו"ר הזקן]], האריך ימים ונפטר בשיבה טובה, בגיל קרוב למאה שנים.
==לקריאה נוספת==
*'''החסיד שהפך ל'מבין' בחסידות''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 89-95 .
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 29-40.

== ראו גם ==
[[אמרי בינה#החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה|החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה]]

[https://derher.org/wp-content/uploads/04-tammuz-5772-05.pdf derher Reb Yekusiel Leipler]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ליעפלי יקותיאל]]

יקותיאל מליעפלי

2023-06-16T22:17:16Z

73.245.173.126: /* ראו גם */

רבי '''יקותיאל ליפעלי''' היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

== אצל [[אדמו"ר הזקן]] ==
היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, כשנודע לו הענין של [[רבי]] ו[[חסידות]] הוא התפעל מאוד ונסע ל[[ליאזנא]], ורצה מיד להיכנס ל[[יחידות]]. [[זקני החסידים]] אמרו לו שצריך הכנה וכו', אך הוא לא רצה לשמוע. כשלא אפשרו לו להיכנס הוא טיפס על החלון וקפץ פנימה דרך החלון לעלית הבית של [[אדמו"ר הזקן]], וזעק בבכיה מעומק ה[[לב]]: "[[רבי]] גדע לי את הצד השמאלי מקומו של [[היצר הרע]]". רבינו הזקן ישב אז מעוטר ב[[תפילין]] ד[[רבינו תם]], הרבי רמז לו שירד מהחלון, נשען על ידיו הקדושות ואמר: [[רבונו של עולם]], ואתה מחיה את כולם כתיב. ר' יקותיאל יצא ב[[שמחה]] גדולה, ואמר שה[[רבי]] המשיך בו [[חיות]]. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, ונמשך בו [[חיות]] חדשה, עברו כמה שנים עד שה[[חיות]] הביאה אותו לידי הבנה - בימי [[אדמו"ר האמצעי]], אך את ה[[חיות]] קיבל מיד. חיות זאת הייתה באופן של [[גילוי]] [[אור]] אלוקי.

על כך אמרו רבותינו, כי מכיון שהזעקה שלו הייתה באופן [[מקיף]], גם מה שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] עבור זאת היה באופן של [[‏‏‏‏מקיף]], וכל עבודתו הייתה באופן של [[מקיף]], בניגוד לר' [[משה ווילענקער]] שעמל שלוש שנים להיכנס ל[[יחידות]], וכל עבודתו הייתה באופן [[פנימי]].

כשרצה [[רבינו הזקן]] לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מ[[לימוד החסידות]] והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' חשוון|היום יום, ו' מר חשון]].}}.

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך, הייתי אז כבן ארבעים, לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש, וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]].

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.

ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי: "אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]].. וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.

האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.

== אצל הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] התקשר ונעשה חסיד של [[הצמח צדק]] והיה נוסע להסתופף אצלו פעמים רבות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה ל'הלביש' את ר' יקותיאל ב'[[לבושים]]', ונתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך הדבר לא בא בקלות.
==אצל הרבי המהר"ש==
כשנסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא סיפרו על כך לר' יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: "טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם". הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]].

בבואו לליובאוויטש אמר: "לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו'; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי". הוא שם פעמיו אל הציון של ה[[צמח צדק]] והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר "צריכים לצאת בריקוד".

כשהגיע הרב יקותיאל ליעפלי לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו"ר מבין בניו של ה"צמח צדק". הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל]], מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו "חבוש את הכובע ותגיד חסידות". ר' יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר' יקותיאל ואמר: "אתה הרבי שלי".

בזכות ברכתו של [[אדמו"ר הזקן]], האריך ימים ונפטר בשיבה טובה, בגיל קרוב למאה שנים.
==לקריאה נוספת==
*'''החסיד שהפך ל'מבין' בחסידות''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 89-95 .
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 29-40.

== ראו גם ==
[[אמרי בינה#החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה|החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה]]
[https://derher.org/wp-content/uploads/04-tammuz-5772-05.pdf derher Reb Yekusiel Leipler]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ליעפלי יקותיאל]]

מנחם מענדל פוטרפס

2023-06-16T20:52:25Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

{{דמות
|שם= הרב מנחם מענדל פוטערפאס
|תמונה=[[קובץ:מענדל פוטרפס.jpg|250xp]]
|כינוי=
|תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]
|תאריך לידה= [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''מנחם מענדל פוטערפאס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל"ג]] שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]].

== תולדות חיים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ח]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח או תרס"ז. המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מידי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.

בשנת [[תרפ"ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].

באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].

אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.

ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ"ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ"ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.

בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד "חדרים". החל משלהי החורף של שנת ה'[[תש"ג]], בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת "[[תומכי תמימים]]", שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.

===תקופת לבוב וגלות סיביר===
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]

לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.

בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ"ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שנאסר{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב"ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].
בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' אשר ששנוקין עד שהשתחררו (תשכ"ד).
[[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ"ד)]]

גם לאחר ששוחרר ממחנה העבודה ב[[סיביר]] נותר בגבולות ברית המועצות, ורק בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.

לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל"א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור ל[[כפר חב"ד]] ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ועם מינויו לתפקיד בשנת [[תשל"ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש.

===עסקנות===
[[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשל"ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב"ד}}, כש(גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}.

כשהרה"ח ר' גרשון דובער ( בורקע ) שיף חזר מחצרות קודשינו אם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיא עמד לימינו לעזר ולאחיסמך והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד יומו האחרון

כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע לארצות הברית לגיוס כספים עם ה[[שד"ר]] הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].

ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל.

גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך הוא לעודד את הנסיעה וההתקשרות לרבי. לאחר ג' תמוז כשהחל ההעלם והסתר ונוצרו חילוקי דעות בחב"ד שאלו את ר' מענדל איזה צד צודק, ר' מענדל ענה ש{{ציטוטון|איפה שהשמחה - שם נמצאת האמת}}. פעם אחת, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני 'ובקרוב נזכה ליחי…' וכדומה מפני חילוקי הדעות וכיוצא בזה, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.

===פטירתו===
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, ב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]], ושם מנוחתו כבוד.

לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם ר' מענדל שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.
גם הרב גינזבורג עצמו הוציא ספר בשם המשפיע ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.

==משפחתו==
* סבו - הרב [[חיים פוטרפס]]
* רעייתו מרת לאה - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]. בת ר' [[בן ציון רובינסון]], משפחה חסידי חב"ד בעלי מסירות נפש
* אחיו הצייר החסידי הרב [[הענדל ליברמן]]

;גיסיו:
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע קארף]]

;ילדיו:
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:
* בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.
* בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס"ח]] ל [[קראון הייטס]].
* בנו, לייבל - נפטר בילדותו.
* בנו, אברהם - נפטר בילדותו.
* בתו, רחל - נפטרה בילדותה.
* בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]
* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).
* '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ"מ פוטרפס זצ"ל, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 674.
* ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [הוצאת אורות]
*'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121-132.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203-215.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ"ג {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 ר' מענדל מכריז "יחי"] כנס חיזוק, [[ניסן]] [[תשנ"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* מ. פריד, "[http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html ר' מענדל מטרפד את האסיפה...]", אתר {{הגאולה}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] ר' מענדל פעל למען קיומו של מעמד [[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|הסאטלייט]] ל'קבלת מלכותו של הרבי כמשיח' בי' בשבט תשנ"ג, כמתואר בקובץ עמודים 69 - 70. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz"]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה- באנגלית) {{אנש}}
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ"א. (טקסט)
*'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{COL}}'''
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
*'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש"מ, תמלול והאזנה {{COL}}
* "Derher "[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend" – Reb Mendel Futerfas]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

ניגון אליהו הנביא

2023-06-08T14:53:34Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצוניים */

ה'''ניגון [[אליהו הנביא]]''', הינו זמר המיוחס ל{{ה|בעל שם טוב}}, ונהוג לנגן אותו ב[[מוצאי שבת]] בעת סעודת [[מלווה מלכה]].

==מאחורי הניגון==
ב[[מנהג ישראל]] מקובל להזכיר את אליהו הנביא ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"ט.}}, והוא סגולה לפרנסה ולזכרון.

בטעם הדבר שיש להזכיר דווקא את אליהו במוצאי שבת ישנם מספר הסברים בספרי הקודש{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4817501 מה הקשר בין אליהו הנביא למוצאי שבת?].}}:
*כיון שבמוצאי שבת אליהו יושב בגן עדן וכותב את זכויותיהם של ישראל{{הערה|מדרש רבה על רות, ה, ו.}}.
*כיון שמובטח לישראל שאליהו לא בא לא בערב שבת ולא בשבת, וכעת כשיצאה שבת יכול לבוא ולבשר על הגאולה{{הערה|על פי הגמרא בעירובין מג, ב, ובעל הפרישה על הגמרא. וכן בטור סימן רצה.}}.
*כיון ששבת היא זמן מסוגל לגאולה, ובמוצאי שבת אליהו מקבל על עצמו את דינם של אלו שיצאו מהגהינום ונותר להם רק מעט להתכפר בו{{הערה|האבודרהם על פי הנאמר בגמרא קיח, ב.}}.

בספרי הקבלה שהתחברו בדורות שאחרי [[האריז"ל]] מופיע שמנהגו היה לחזור על שמו של אליהו הנביא פעמים רבות, ובזה עצמו מובאים גרסאות שונות האם נהג לומר 52 פעמים (כמנין ה[[גימטריא]] של השם 'אליהו'), 120 פעמים (כמנין הצירופים שניתן ליצור מאותיותיו), ועוד.

במסורת חב"ד מקובל בשם [[הבעל שם טוב]] להזכיר את שמו של אליהו הנביא 120 פעמים{{הערה|ראו בהקלטת ר' דוד הורביץ, שבקישורים החיצוניים. זאת בשונה מעדות הגאון הרב [[חיים נאה]] בספרו 'בדי השולחן' חלק ג' סימן ק, על פי האליה רבה, שנוהגים לנגן ארבעים פעמים 'אליהו הנביא', ארבעים פעמים 'אליהו התשבי' וארבעים פעמים 'אליהו הגלעדי', ולאחר מכן שלוש פעמים כל אחד מהם ופעם אחת לחתום 'אליהו הנביא' כשבסך הכל אומרים 130 פעמים, ומשלימים באמירת 'במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד'.}}.

==אודות הניגון==
ניגון זה, שהשתמר במסורת החסידית לזמר במוצאי שבת, מיוחס לבעל שם טוב, והוא כולל בכל מחזור שלם של ניגון - 60 פעמים את שמו של אליהו.

הניגון מורכב מ-2 חלקים, כאשר בחלק הראשון כל מקטע כולל חזרה של עשר פעמים על הכינוי 'אליהו הנביא', חזרה של עשר פעמים על הכינוי 'אליהו התשבי' וחזרה של עשר פעמים על הכינוי 'אליהו הגלעדי', ובחלק השני חוזרים בלולאה על הכינויים אחד אחרי השני ("אליהו הנביא אליהו התשבי אליהו הגלעדי"), כשכל מקטע מתחיל בכינוי אחר{{הערה|כיון שכל מקטע בניגון בנוי מחזרה של עשר פעמים על שמו של אליהו, בהכרח שהוא מסיים באותו כינוי שבו הוא החל.}}, ויחד הם משלימים 30 פעמים נוספות את שמו של אליהו בכינויים השונים.

על מנת לקיים את המנהג לומר את שמו של אליהו 120 פעמים, יש לנגן את כל הניגון פעמיים.

מילות הניגון:

{{ציטוט|תוכן=אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי{{ש}}
אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא{{ש}}
אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי{{ש}}
אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי}}

==ראו גם==
*[[מלווה מלכה]]

==קישורים חיצוניים==
*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 002 Eliyahu Hanovi, Baal Shem Tov.mp3}}
*[https://www.chassidus.com/audio/nigun/02-04-Eliyohu-Hanavi-Z-Miros-Motzoei-Shabbos-sung-by-Melaveh-Malkah-by-The-Baal-Shem-Tov.mp3 לשמיעת הניגון] באתר היכל נגינה

{{ניגוני רבו"נ}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:מוצאי שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

שיעורים בספר התניא

2023-06-04T18:03:36Z

73.245.173.126: /* קישורים חיצונים */

{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
'''שיעורים ב[[ספר התניא]]''', הינה סדרה בת שלשה כרכים של פירוש ב[[אידיש]] על ספר התניא, מתוך השיעורים שניתנו על ידי הרב [[יוסף וינברג]] ב[[רדיו]] בהוראת [[הרבי]] ואף הוגהו על ידו. הפירוש תורגם גם ללשון הקודש על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ויצא לאור בארבעה כרכים.

בחודש שבט ה'תשמ"א דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח אודות הדפסת הספרים שיעורים בספר התניא והמעלה המיוחדת בשיעורים אלו שנאמרו דווקא על גלי הרדיו ודווקא בשפת האידיש, במהדורות הבאות של הספר נדפסה בתחילת הסדרה שיחה זו במתכונת כפי שהוגהה לסדרת ליקוטי שיחות.

==היסטוריה==
בשנות הכ"ף החל הרב [[יוסף ויינברג]] במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]] ו[[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] מעל גלי ה[[רדיו]] מידי [[מוצאי שבת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52749 [[התוועדות]] לציון 50 שנה לשיעורי [[תניא]] ברדיו] {{אינפו}}}}, פעולה שהועתקה מפעולות צעירי חב"ד בארץ הקודש, שם נמסרו השיעורים על ידי המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]] וזכו להצלחה רבה בהפצת מעיינות החסידות.

הרבי היה מעורב רבות במסירת השיעור, כאשר לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם. כמו כן היה מאזין הרבי לשיעור מידי מוצאי שבת.

דפי אלו היוו את הבסיס לעריכת הספרים שנדפסו לימים בארבעה כרכים תחת השם "[[שיעורים בספר התניא]]", ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש ל[[עברית]] ונדפסו תחת [[סניף קה"ת כפר חב"ד]].

מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור{{הערה|כך לדוגמא הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים ב[[ליל ניטל]] שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר [[סיפורי חסידים]].}}.

סדרה זו הינה אחד המקורות העיקריים לביאורי הרבי על התניא, ומתייחדת בכך שזהו הפירוש היחידי המלא המקיף את כל התניא שעבר את הגהת ואישור הרבי ובכך מהווה ספר העזר המוסמך והמדוייק ביותר ללימוד התניא.

== קישורים חיצונים ==
*'''הספרים ב[[אידיש]]''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19841&st=&pgnum=1 ליקוטי אמרים] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&pgnum=1 שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19843&pgnum=1 אגרת הקודש וקונטרס אחרון], באתר [[היברובוקס]] {{PDF}}
*'''הספרים ב[[לשון הקודש]]''': [https://drive.google.com/file/d/1GgOBK4tchKsHtuUxbn35zOzU5Uim0ghf/view?usp=sharing לקוטי אמרים פרק א' - ל"ד] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1yDbOSqWyeeWw5Igwa-KQ5ha8MdviUQ77/view?usp=sharing לקוטי אמרים פרקים ל"ה - נ"ג] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1tnNo_vEIM3UP5mY7HQVHDlR427LYYKDh/view?usp=sharing שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1yXzihkiDgPnKgXWhO0Fna3iYjMJllV9a/view?usp=sharing אגרת הקודש וקונטרס אחרון] {{PDF}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535527 הספר בגירסת טקסט]''', באתר בית חב"ד
* ''הספרים באינגלת''': לקוטי אמרים [https://beta.hebrewbooks.org/15840 חלק א'] [https://beta.hebrewbooks.org/15800 חלק ב'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/15774 שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/15798 אגרת הקודש חלק א'] {{*}}[https://beta.hebrewbooks.org/15801 אגרת הקודש חלק ב' וקונטרס אחרון] באתר [[היברובוקס]] {{HB}}
*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69912 הרב ווינברג מספר: כך הגיה הרבי את השיעורים בתניא]''' {{בית משיח|}} בתוך [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו|}}
*'''[http://teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Hayovel%20-%20Tanya%20on%20the%20Radio%20-%205770.pdf קובץ היובל - שידורי חסידות ברדיו]'''
[file:///F:/%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99/%D7%90%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%99/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%20%D7%96%20%D7%95/%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A7%20%D7%94%D7%A1%D7%A9%D7%91.pdf הגהות הרבי לפרד ל"ז]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]
[[קטגוריה:תניא]]