חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון

2025-02-06T00:37:53Z

72.76.155.3: /* חברי המערכת */

[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ"ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש"מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד"מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש"נ - מוגדל לרגל ר"ח כסלו]]
בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

==קונטרס הערות התמימים ואנ"ש==
קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת [[תשל"ג]] יצאו לאור י"א קבצים. [[תשל"ד]] - י"ג קבצים. [[תשל"ה]] - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. [[תש"מ]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"א]] - מ"ו קבצים. [[תשמ"ב]] - מ"ח קבצים.

{{ציטוט|תוכן=נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו -
:בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש
:אזכיר עה"צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים.

החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה
:שתוספו מרובה על העיקר.
::חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
:::אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)
:ודבר בעתו -
::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
:::חודש הגאולה.
::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
:::::אזכיר עה"צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. [[תשמ"ו]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"ז]] - נ"א קבצים. [[תשמ"ח]] - נו"ן קבצים. [[תשמ"ט]] - נו"ן קבצים.

מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. [[תנש"א]] - י"ג קבצים. [[תשנ"ב]] - י"א קבצים. [[תשנ"ג]] - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. [[תשס"ז]] - קובץ אחד. [[תשס"ח]] - ב' קבצים. [[תשס"ט]] - קובץ אחד. [[תשע"ג]] - ד' קבצים.

בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס"ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור "ויענך וירעיבך" שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}

==יחס הרבי לגליון==
הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.

בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 19.}}.

כאשר אביו של אחד מהעוסקים במלאכה ביקש להשפיע על בנו שיחזור לארץ הקודש, השיב הרבי שכדאי שימשיך במלאכה לפחות עוד שנה נוספת{{הערה|מענה לר' גבריאל אלאשווילי, '''מדוע לא כתבת את השם הפרטי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.

== חברי המערכת ==
{{פסקה חסרה}}
*[[תשל"ג]] - [[משה מאיר גלוכובסקי]], דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רוזנפלד.
*[[תשל"ד]] - יוסף יהושע הכט.
*[[תשל"ה]] - [[יוסף יצחק דערען]], [[סימון יעקבסון]], לייב שוחט, אלי שפירא.
*[[תשל"ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.
*[[תשל"ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.
*[[תשל"ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.
*[[תשל"ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], [[חיים דלפין]].
*[[תש"מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.
*[[תשמ"א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.
*[[תשמ"ב]]-[[תשמ"ג]] - [[שניאור זלמן ליברוב]].
*[[תשד"מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.
*[[תשמ"ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.
*[[תשמ"ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, [[יוסף חיים קנטור]].
*[[תשמ"ט]] - [[מנחם מענדל דונין]], [[יהודה דונין]], דוד אליהו פרטוש, [[מרדכי צבי ליברוב]].
*[[תש"נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.
*[[תנש"א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].
*[[תשנ"ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.
*[[תשנ"ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.
*[[תשנ"ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.
*[[תשנ"ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.
*[[תשנ"ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.
*[[תשנ"ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תש"ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תשס"ב]] - שאול רייצעס,וכלל התלמידים השלוחים
*[[תשס"ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.
*[[תשס"ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.
*[[תשס"ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.
*[[תשס"ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.
*[[תשס"ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.
*[[תשס"ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.
*[[תשס"ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.
*[[תש"ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.
*[[תשע"ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ"ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.
*[[תשע"ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.
*[[תשע"ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.
*[[תשע"ה]] - ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ז]] - ישראל פנחס ווייסברג, מנחם מענדל וולף, חיים אריה לייב קאפלאן, מנחם מענדל ראוזנבלוה.
*[[תשע"ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.
*[[תשע"ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש"ז) גרינברג.
*[[תש"פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.
*[[תשפ"א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.
*[[תשפ"ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש"ז) גרינברג, מנחם מענדל (ברמ"פ) וואלף, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.
*[[תשפ"ג]] - מנחם מענדל (בר"י) בורקוביץ, מנחם מענדל קאדאניר.
*[[תשפ"ד]]<ref>חברי מערכת אלו נחלקו לג' (ד) הנהלות במשך השנה.</ref> - יוסף יצחק (בר"מ) העכט, ברוך מרדכי (בר"ד) זאקליקובסקי, יהושע זעליג נאטיק, מנחם מענדל קאדאניר, משה בנימין (בר"מ) קאפלאן, מנחם מענדל רוזנבלט, מרדכי שמערלינג. מנחם מענדל ששונקין. משה ניסן ליברמן. מנחם מענדל למברוזו.
*תשפ"ה - שניאור זלמן גראסבוים, מנחם מענדל ברוק, לוי יצחק צוויבל, יששכר דוב ליצמן, מרדכי שמערלינג, שמואל אייזנבך.

==קובץ פרחי התמימים==
קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]].

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד ה[[קנים]]).

וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר"מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:

"פרחי התמימים" - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה "תומכי תמימים" - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת "ויוצא פרח" - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל"ויגמול שקדים" ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.

קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ"ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.

מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת "קנאת סופרים" הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

====חברי המערכת====
[[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]
הרבנים החסידים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' [[שניאור זלמן וילישאנסקי]], ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].

מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.
{{ערך חסר}}
;קובץ:
*א - ט"ו-[[ח"י אלול]] [[תשל"ג]].
*ב - ?
*ג - כ"ט אלול תשל"ו.
:חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]
*ד - [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
*ה - ט"ו-ח"י אלול תשל"ז.
*ו - י"א ניסן [[תשל"ח]].
*ז - י"א ניסן תשל"ט.
*ח - י"א ניסן תש"מ.
*ט - ?
*י - י"א ניסן תשמ"א.
*יא - י"א ניסן [[תשמ"ב]].
*יב - י"א ניסן [[תשמ"ג]].
*יג - י"א ניסן תשד"מ.
*יד - ?
*טו - [[כ"ח סיון]] [[תשמ"ח]].
*טז - ?
;ספר:
*יז - ג' תמוז [[תשנ"ו]].
:חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.
*יח - ספר - ט"ו-ח"י אלול [[תשנ"ז]].
:חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.
*יט - ג' תמוז תשנ"ח.
:חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.

===עטרת חכמים===
ביו"ד שבט [[תשמ"ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

נחום יצחק קפלן

2023-11-22T21:08:02Z

72.76.155.3:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל ועד רבני ליובאוויטש ומל"ח}}

הרב '''נחום יצחק קאפלאן''' הינו מנהל [[ועד רבני ליובאוויטש]], ומנהל משרד החינוך שתחת [[המרכז לעניני חינוך]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[משה בנימין קפלן]], בנו של הרב אריה לייב קפלן 'הרב מקסברוב'.

בשנת [[תשכ"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת אסתר, התיישב ב[[קראון הייטס]], למד מספר שנים ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]], ולאחר מכן החל לעסוק בחינוך וראה הצלחה רבה.

בשנת [[תשמ"ו]] נבחר כחבר ועד הפועל של [[ועד המחנכים]] בניהולו של הרב [[יקותיאל ראפ]].

בקיץ של אותה שנה צייר את תואר פני [[אדמו"ר הרש"ב]] בהכוונת ר' [[אברהם מאיור]] וכשהראה זאת ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} באמצעות ר' [[חס"ד הלברשטם]] הגיבה שאמנם באופן כללי הציור די טוב, אך העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר{{הערה|הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר [[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]] בעמוד 342.}}.

בשעת ה[[התוועדות]] הפתאומית ב[[רעווא דרעווין]] של שבת פרשת נשא תנש"א, היה זה שהתחיל את הניגונים.

כיום, מכהן כמנהל [[ועד רבני ליובאוויטש]], ומנהל משרד החינוך שתחת [[המרכז לעניני חינוך]].

==חיבוריו==
*'''דברי חכמי הדורות על הגאולה''', בהוצאת צבאות ה', תשנ"ב

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אריה לייב קפלן]] - שליח הרבי ומייסד קריית חב"ד ב[[צפת]]
*אחיו, הרב [[שמואל קפלן]].
*בנו, ר' מנחם מענדל קאפלאן
*בנו, ר' יוסף יצחק קאפלאן
*בנו, ר' ברוך קאפלאן
*בתו מרת הדסה, רעיית ר' מנחם מענדל קירשנבוים

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/09/Derher-Cheshvan-5781.pdf זכרונות מ-770]''', בתוך מגזין [[א חסידישע דערהער]] חשון תשפ"א (אנגלית)
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/06/315.-Balak-5781.pdf איחור של חמש דקות גם הוא איחור]''', בתוך מגזין 'המפגש שלי', [[jem]], פרשת בלק תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, נחום יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]

שלום בער גנזבורג

2023-11-22T20:54:17Z

72.76.155.3:

{{דמות
| שם =הרב שלום בער גנזבורג
| תמונה =[[קובץ:שלום בער גנזבורג.jpg|250px]]
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י"א תמוז]] [[תרצ"ז]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =[[י"ז מר חשוון]] ה'[[תשפ"ד]]
| מקום פטירה = [[770 בית חיינו]]
| מקום קבורה =בית החיים מונטיפיורי בקווינס
| מדינה =
| השכלה =
| מקום מגורים =קראון הייטס
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =[[משמש בקודש]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
הרב '''שלום בער גנזבורג''' ([[י"א תמוז]] [[תרצ"ז]] - [[י"ז מר חשוון]] [[ה'תשפ"ד]]) היה [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], שגם זכה להתגורר בבית במשך שנים מסויימות ולסעוד עם [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] את [[סעודת שבת|סעודות השבת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ז]] לאביו הרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] ולאמו מרת בת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).

את עבודתו החל בשנת [[תשי"ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.

משנת [[תשל"א]] החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל"ט]], על פי הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית. הרבי היה שולח דרכו במוצאי שבת חפצים סודיים להעביר למזכיר הרב חודקוב{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 55.}}. בכל פעם שהיה הרבי מחלק דולרים, קונטרסים, תניא וכדומה היה הרבי נותן לו כפול ממה שחילק לכולם באומרו: "כפליים לתושיה"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 71.}}.

פעם הוא נאסר על ידי משטרת [[ניו-יורק]] ונעצר לזמן קצר, בשל התנהגות בלתי ראויה כלפי השוטרים. כאשר סיפר על כך לרבי, ענה הרבי בחיוך: "נו, אתה הרי כבר כמו כל ה"גדולים", אבל שזאת תהיה בכל זאת הפעם האחרונה"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 46.}}.

הרב גאנזבורג סיפר, שלפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]] הורה לו הרבי למכור את תכולת הבית, אך לבסוף אמר לו הרבי: "שהכל יישאר כך עד שיבוא משיח, ואתה תהיה שם, ובמילא לא תצטרך להעביר שום דבר לפה ולשם"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 58.}}. ובהזדמנות אחרת אמר לו הרבי באותה תקופה ש"הבעלות של החדר [של הרבי] שייכת לך"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 60.}}. ר' שלום בער הבין מדברים אלו כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך היה. בשנת [[תשס"ד]] עבר להתגורר בקומה השניה ב-770, לפי בקשת ה[[מרכז לענייני חינוך]] האחראים על ביתו הקדוש של הרבי.

בשנותיו האחרונות היה האחראי על פתיחת [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] לתפילות לציבור הרחב, ועל תפעול המקום.

זכרונותיו מעבודתו בקודש נלקטו בקובץ '[[בקודש פנימה]]' וסיפורים ממנו אודות הרבי, מתועדים בספר [[סיפורים מחדר הרבי]].

נפטר בתוככי 770, בבוקר [[י"ז מר חשוון]] [[תשפ"ד]]. עם פטירתו נקראו כל הכוהנים לצאת מ-770, עד אשר הגיעו החברא קדישא{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1023062/ המשב"ק הרב גנזבורג ע"ה] {{אינפו}}}}.

[[קובץ:גאנזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גאנזבורג]]

==משפחתו==
* לר' שלום בער בן ובת.
* אחיו, הרב [[יעקב ברוך גנזבורג]]
* אחיו, המשב"ק הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]]
* אחיו, הרב יצחק גנזבורג
* אחותו מרת חיה שרה, רעיית הרב [[שלמה זרחי]]
* אחותו מרת רבקה, רעיית הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]]

== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]], '''פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג''', עמוד 219
* [[מנחם זיגלבוים]], '''בן בית - תולדות, חשיפות ותגליות בעקבות פטירתו''' [[שבועון בית משיח]] 1384{{שבועון בית משיח}}
* '''[http://teshura.com/Ashkenazi%20-%20Adar%202%205768.pdf '''בקודש פנימה''']''' - תשורה מחתונת הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]].
*[[מענדי קורטס]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', '''קווים לדמותו לצד סיפור חייו ושביבים חדשים שנשמעו מפיו''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליוו 2033

==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://col.org.il/tags/tag/659 שלום בער גנזבורג]''' באתר {{חב"ד און ליין|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_56.html אפיזודה נדירה: כך המשב"ק 'שכנע' את הרבי בפעולתו העצומה בעולם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גנזבורג, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון

2023-11-22T05:24:33Z

72.76.155.3:

[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ"ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש"מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד"מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש"נ - מוגדל לרגל ר"ח כסלו]]
בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

==קונטרס הערות התמימים ואנ"ש==
קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת [[תשל"ג]] יצאו לאור י"א קבצים. [[תשל"ד]] - י"ג קבצים. [[תשל"ה]] - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. [[תש"מ]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"א]] - מ"ו קבצים. [[תשמ"ב]] - מ"ח קבצים.

{{ציטוט|תוכן=נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו -
:בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש
:אזכיר עה"צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים.

החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה
:שתוספו מרובה על העיקר.
::חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
:::אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)
:ודבר בעתו -
::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
:::חודש הגאולה.
::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
:::::אזכיר עה"צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. [[תשמ"ו]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"ז]] - נ"א קבצים. [[תשמ"ח]] - נו"ן קבצים. [[תשמ"ט]] - נו"ן קבצים.

מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. [[תנש"א]] - י"ג קבצים. [[תשנ"ב]] - י"א קבצים. [[תשנ"ג]] - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. [[תשס"ז]] - קובץ אחד. [[תשס"ח]] - ב' קבצים. [[תשס"ט]] - קובץ אחד. [[תשע"ג]] - ד' קבצים.

בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס"ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור "ויענך וירעיבך" שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}

==יחס הרבי לגליון==
הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.

בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 19.}}.

כאשר אביו של אחד מהעוסקים במלאכה ביקש להשפיע על בנו שיחזור לארץ הקודש, השיב הרבי שכדאי שימשיך במלאכה לפחות עוד שנה נוספת{{הערה|מענה לר' גבריאל אלאשווילי, '''מדוע לא כתבת את השם הפרטי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.
===חברי המערכת===
{{פסקה חסרה}}
*[[תשל"ג]] - [[משה מאיר גלוכובסקי]], דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רוזנפלד.
*[[תשל"ד]] - יוסף יהושע הכט.
*[[תשל"ה]] - [[יוסף יצחק דערען]], [[סימון יעקבסון]], לייב שוחט, אלי שפירא.
*[[תשל"ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.
*[[תשל"ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.
*[[תשל"ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.
*[[תשל"ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], [[חיים דלפין]].
*[[תש"מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.
*[[תשמ"א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.
*[[תשמ"ב]]-[[תשמ"ג]] - [[שניאור זלמן ליברוב]].
*[[תשד"מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.
*[[תשמ"ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.
*[[תשמ"ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, [[יוסף חיים קנטור]].
*[[תשמ"ט]] - [[מנחם מענדל דונין]], [[יהודה דונין]], דוד אליהו פרטוש, [[מרדכי צבי ליברוב]].
*[[תש"נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.
*[[תנש"א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].
*[[תשנ"ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.
*[[תשנ"ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.
*[[תשנ"ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.
*[[תשנ"ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.
*[[תשנ"ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.
*[[תשנ"ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תש"ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תשס"ב]] - שאול רייצעס,וכלל התלמידים השלוחים
*[[תשס"ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.
*[[תשס"ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.
*[[תשס"ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.
*[[תשס"ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.
*[[תשס"ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.
*[[תשס"ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.
*[[תשס"ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.
*[[תש"ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.
*[[תשע"ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ"ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.
*[[תשע"ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.
*[[תשע"ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.
*[[תשע"ה]] - ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ז]] - ישראל פנחס ווייסברג, מנחם מענדל וולף, חיים אריה לייב קאפלאן, מנחם מענדל ראוזנבלוה.
*[[תשע"ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.
*[[תשע"ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש"ז) גרינברג.
*[[תש"פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.
*[[תשפ"א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.
*[[תשפ"ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש"ז) גרינברג, מנחם מענדל (ברמ"פ) וואלף, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.
*[[תשפ"ג]] - מנחם מענדל (בר"י) בורקוביץ, מנחם מענדל קאדאניר.
*[[תשפ"ד]] - יוסף יצחק (בר"מ) העכט, ברוך מרדכי (בר"ד) זאקליקובסקי, יהושע זעליג נאטיק, מנחם מענדל קאדאניר, משה בנימין (בר"מ) קאפלאן, מנחם מענדל רוזנבלט, מרדכי שמערלינג.

==קובץ פרחי התמימים==
קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]].

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד ה[[קנים]]).

וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר"מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:

"פרחי התמימים" - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה "תומכי תמימים" - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת "ויוצא פרח" - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל"ויגמול שקדים" ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.

קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ"ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.

מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת "קנאת סופרים" הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

====חברי המערכת====
[[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]
הרבנים החסידים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' [[שניאור זלמן וילישאנסקי]], ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].

מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.
{{ערך חסר}}
;קובץ:
*א - ט"ו-[[ח"י אלול]] [[תשל"ג]].
*ב - ?
*ג - כ"ט אלול תשל"ו.
:חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]
*ד - [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
*ה - ט"ו-ח"י אלול תשל"ז.
*ו - י"א ניסן [[תשל"ח]].
*ז - י"א ניסן תשל"ט.
*ח - י"א ניסן תש"מ.
*ט - ?
*י - י"א ניסן תשמ"א.
*יא - י"א ניסן [[תשמ"ב]].
*יב - י"א ניסן [[תשמ"ג]].
*יג - י"א ניסן תשד"מ.
*יד - ?
*טו - [[כ"ח סיון]] [[תשמ"ח]].
*טז - ?
;ספר:
*יז - ג' תמוז [[תשנ"ו]].
:חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.
*יח - ספר - ט"ו-ח"י אלול [[תשנ"ז]].
:חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.
*יט - ג' תמוז תשנ"ח.
:חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.

===עטרת חכמים===
ביו"ד שבט [[תשמ"ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון

2023-11-22T05:23:31Z

72.76.155.3:

[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ"ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש"מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד"מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש"נ - מוגדל לרגל ר"ח כסלו]]
בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

==קונטרס הערות התמימים ואנ"ש==
קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת [[תשל"ג]] יצאו לאור י"א קבצים. [[תשל"ד]] - י"ג קבצים. [[תשל"ה]] - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. [[תש"מ]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"א]] - מ"ו קבצים. [[תשמ"ב]] - מ"ח קבצים.

{{ציטוט|תוכן=נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו -
:בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש
:אזכיר עה"צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים.

החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה
:שתוספו מרובה על העיקר.
::חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
:::אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)
:ודבר בעתו -
::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
:::חודש הגאולה.
::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
:::::אזכיר עה"צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. [[תשמ"ו]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"ז]] - נ"א קבצים. [[תשמ"ח]] - נו"ן קבצים. [[תשמ"ט]] - נו"ן קבצים.

מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. [[תנש"א]] - י"ג קבצים. [[תשנ"ב]] - י"א קבצים. [[תשנ"ג]] - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. [[תשס"ז]] - קובץ אחד. [[תשס"ח]] - ב' קבצים. [[תשס"ט]] - קובץ אחד. [[תשע"ג]] - ד' קבצים.

בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס"ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור "ויענך וירעיבך" שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}

==יחס הרבי לגליון==
הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.

בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 19.}}.

כאשר אביו של אחד מהעוסקים במלאכה ביקש להשפיע על בנו שיחזור לארץ הקודש, השיב הרבי שכדאי שימשיך במלאכה לפחות עוד שנה נוספת{{הערה|מענה לר' גבריאל אלאשווילי, '''מדוע לא כתבת את השם הפרטי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.
===חברי המערכת===
{{פסקה חסרה}}
*[[תשל"ג]] - [[משה מאיר גלוכובסקי]], דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רוזנפלד.
*[[תשל"ד]] - יוסף יהושע הכט.
*[[תשל"ה]] - [[יוסף יצחק דערען]], [[סימון יעקבסון]], לייב שוחט, אלי שפירא.
*[[תשל"ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.
*[[תשל"ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.
*[[תשל"ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.
*[[תשל"ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], [[חיים דלפין]].
*[[תש"מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.
*[[תשמ"א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.
*[[תשמ"ב]]-[[תשמ"ג]] - [[שניאור זלמן ליברוב]].
*[[תשד"מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.
*[[תשמ"ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.
*[[תשמ"ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, [[יוסף חיים קנטור]].
*[[תשמ"ט]] - [[מנחם מענדל דונין]], [[יהודה דונין]], דוד אליהו פרטוש, [[מרדכי צבי ליברוב]].
*[[תש"נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.
*[[תנש"א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].
*[[תשנ"ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.
*[[תשנ"ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.
*[[תשנ"ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.
*[[תשנ"ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.
*[[תשנ"ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.
*[[תשנ"ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תש"ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תשס"ב]] - שאול רייצעס,וכלל התלמידים השלוחים
*[[תשס"ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.
*[[תשס"ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.
*[[תשס"ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.
*[[תשס"ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.
*[[תשס"ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.
*[[תשס"ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.
*[[תשס"ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.
*[[תש"ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.
*[[תשע"ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ"ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.
*[[תשע"ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.
*[[תשע"ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.
*[[תשע"ה]] - ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ז]] - ישראל פנחס ווייסברג, מנחם מענדל וולף, חיים אריה לייב קאפלאן, מנחם מענדל ראוזנבלוה.
*[[תשע"ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.
*[[תשע"ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש"ז) גרינברג.
*[[תש"פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.
*[[תשפ"א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.
*[[תשפ"ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש"ז) גרינברג, מנחם מענדל (ברמ"פ) וואלף, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.
*[[תשפ''ג]] - מנחם מענדל (בר"י) בורקוביץ, מנחם מענדל קאדאניר.
*[[תשפ''ד]] - יוסף יצחק (בר"מ) העכט, ברוך מרדכי (בר"ד) זאקליקובסקי, יהושע זעליג נאטיק, מנחם מענדל קאדאניר, משה בנימין (בר"מ) קאפלאן, מנחם מענדל רוזנבלט, מרדכי שמערלינג.

==קובץ פרחי התמימים==
קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]].

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד ה[[קנים]]).

וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר"מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:

"פרחי התמימים" - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה "תומכי תמימים" - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת "ויוצא פרח" - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל"ויגמול שקדים" ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.

קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ"ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.

מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת "קנאת סופרים" הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

====חברי המערכת====
[[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]
הרבנים החסידים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' [[שניאור זלמן וילישאנסקי]], ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].

מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.
{{ערך חסר}}
;קובץ:
*א - ט"ו-[[ח"י אלול]] [[תשל"ג]].
*ב - ?
*ג - כ"ט אלול תשל"ו.
:חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]
*ד - [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
*ה - ט"ו-ח"י אלול תשל"ז.
*ו - י"א ניסן [[תשל"ח]].
*ז - י"א ניסן תשל"ט.
*ח - י"א ניסן תש"מ.
*ט - ?
*י - י"א ניסן תשמ"א.
*יא - י"א ניסן [[תשמ"ב]].
*יב - י"א ניסן [[תשמ"ג]].
*יג - י"א ניסן תשד"מ.
*יד - ?
*טו - [[כ"ח סיון]] [[תשמ"ח]].
*טז - ?
;ספר:
*יז - ג' תמוז [[תשנ"ו]].
:חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.
*יח - ספר - ט"ו-ח"י אלול [[תשנ"ז]].
:חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.
*יט - ג' תמוז תשנ"ח.
:חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.

===עטרת חכמים===
ביו"ד שבט [[תשמ"ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

אליעזר צבי זאב צירקינד

2023-11-22T05:11:55Z

72.76.155.3:

[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר צבי זאב צירקינד]]
הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ"א]] – [[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]]) היה מורה צדק ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת"ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ניו יורק]] בשנת [[תרצ"א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי האורתודוקסים המודרניים. מגזע חסידי ליובאוויטש בעיר [[בברויסק]]{{הערה|1=אף שבברויסק היא מקום של קפוסטער חסידים, המשפחה השתייכה לחצר ליובאוויטש}}.אבי סבו זכה להיות מ[[היושבים]] אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.

התקרב עם אחיו לחסידות חב"ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

כאשר התגורר בווילמסבורג, הלך להתפלל בבית כנסת של [[המלאכים]], בווילמסבורג, שהיה בית הכנסת נוסח האריז"ל היחידי באותה תקופה בווילמסבורג.

למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ואחר כן ב ב[[ישיבת רבי יעקב יוסף]]. (ידועה בראשי התיבות באנגלית RJJ), ואחר כן למד ב[[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

בעת מלחמת קוריאה בשנת [[תשי"ג]], גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].

כאשר היה בצבא קיבל על עצמו שאם יצא מהצבא בחיים ילך בלבושים חסידים, דומים לחסידי פולין, וכן נהגו אחריו בני משפחתו.

לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת"ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת"ם.

סייע לסופר הרב [[ישעיה מטלין]] בענייני [[ספרי תורה ב-770]].

כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר התורה במהלך המנין של הרבי, החליטו גבאי בית הכנסת 770 שיש להגיהה הספר לפני השבת ולקחו את הרב צירקינד לכך.

ששימש כסופרו של הרבי. במשך השנים בדק את המזוזות ב-770 ובבית הרבי, והחליף את רצועות התפילין של הרבי, ועוד. כמו כן קיבל מהרבי כמה הוראת בעניני סת"ם.

זכה לכתוב את ה[[מגילת אסתר]] שהרבי השתמש בה הרבה שנים.

כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].

כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו"ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.

ב[[חודש כסלו]] [[תשמ"ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד "אגודת [[סופר סת"ם|כותבי סת"ם]] [[אנ"ש]] ד[[קראון הייטס]]", וכתב: "אנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'"{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה "ליתן" וסימן בחץ את התיבות "הסכמתו וברכתו", וכתב: "ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ"ת בקונטרס הנ"ל אזכיר עה"צ".

היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כ[[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]]. כמו כן בזכות היותו בעל חוש שמיעה ותפיסה מעולה, בשנים האחרונות בהתוועדויות של הרבי היה מצליח לשמוע את דברי הרבי ממרחק - מהפירמידה הקבועה שבמערב הזאת הגדול, והיה מסכם לקהל שעמדו סביבו את דברי הרבי בין שיחה לשיחה.

נפטר בגיל 83 ב[[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]]
*אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק
*בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] - מורה צדק בקראון הייטס
*בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]]
*בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול
*בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד - מנהל ה[[של"ה]] released time, קראון הייטס
*בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון
*בנו, הרב [[יהודה מיכאל צירקינד]] - [[ועד המסדר]], קראון הייטס
*בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו
*בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון
*בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון
*בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס
*בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים
*בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב [[מנחם מוסקוביץ]] סופר סת"ם

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&cat=11&haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו"ר הזקן]
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63d223165f9ac_1674715926.pdf '''תשורה''' (כהנא־פריינד–צירקינד)], כ"ד טבת ה'תשפ"ג, עמ' 7–13: [[מענה|מענות]] [[הרבי]] לרב צירקינד; עמ' 18–28: "האיש שנלחם כנגד אמריקה", סקירה על מלחמתו להשארת [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] כשהיה חייל בצבא ארצות הברית
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/תשורה_צירקיינד_פריינד.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צירקינד-פריינד, תשפ"ג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

אליעזר צבי זאב צירקינד

2023-11-19T04:12:14Z

72.76.155.3:

אליעזר יהושע זקליקובסקי

2023-11-19T04:01:18Z

72.76.155.3:

{{אין תמונה}}
הרב '''אליעזר יהושע זקליקובסקי''' הינו סופר חב"די ומשלוחי הרבי במונרו, ניו ג'רזי.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[משה זקליקובסקי]] ולאמו מרת שיינדל אסתר שלוחי הרבי בשכונת 'אוק פארק' בדטרויט, מישיגן.

למד ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ועוד בהיותו בחור החל לעסוק במלאכת ליקוט ועריכה, והיה שותף בעריכה והוצאה לאור של עשרות כותרים, ביניהם תשורות, אלבומים עם תמונות של הרבי בציון פרטים על מקום הצילום והמצולמים, ועוד.

היה חבר מערכת [[פאקס א שיחה]].

במשך תקופה לימד ב[[חיידר]] אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש - דטרויט.

בשנת [[תשנ"ב]] שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בישיבה ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת בירושלים]].

לאחר נישואיו ב[[חודש סיון]] [[תשנ"ז]] לרעייתו מרת חנה בת ר' אברהם אלטיין מקנדה, יצא לפעול בשליחות הרבי במונרו שבניו ג'רזי, ובמקביל המשיך לעסוק בעריכה והוצאה לאור.

סייע בהוצאה לאור של מספר חלקים מסדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]].

==ספריו==
*'''אלבום 'אמריקה איננה שונה'''' - אלבום המכיל אוסף תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ממהלך שהותו ב[[ארצות הברית]] מביקורו הראשון בשנת [[תרפ"ט]], ומהשנים בהן התגורר שם - [[ת"ש]] - [[תש"י]]. התמונות נלקחו מארכיון [[אגודת חסידי חב"ד]]. ונערך על ידי הרב זקליקובסקי, ו[[אלקנה שמוטקין]] בהוצאת [[JEM]].
*קובצי '''[[צדי"ק למלך]]''' - ניו יורק תשנ"ב - תשנ"ד (עורך).
*'''[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]]''' - [[קה"ת]], ניו יורק [[תשנ"ג]] (עורך שותף עם הרב [[יוסף יצחק גרינברג]])
*'''אלבום 'בנאות דשא - ביקורי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בקעמפ 'גן ישראל' ו'מחנה אמונה''' - [[קה"ת]], [[ניו יורק]] [[תשנ"ג]]
*'''אלבום 'מקדש ישראל - שיחות ותמונות במסיבות חתונה'''' - [[קה"ת]], ניו יורק תש"ס
*'''נלכה באורחותיו''' - תמונות ופניני התקשרות, ניו יורק תשנ"ו (עורך שותף)
*'''קבלת פנים - שיחות ומראות''', ניו יורק תשנ"ח
*'''ליקוט אגרות ומענות''' - מענות מהרבי בפרסום ראשון, ניו יורק [[תשס"א]] (עורך שותף)
*'''ליקוט עטרת זקנים''' - הוראות מרבותינו נשיאינו לרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], ניו יורק [[תשס"א]] (עורך שותף)
*'''ימי ברכה''' - יומן אישי שכתב על אירועי [[חודש תשרי]] תשנ"ב, [[אלול]] תשע"ד

==משפחתו==
*בנו, מנחם מענדל

==לקריאה נוספת==
*'''החג שהתגלה באיחור''', שבועון כפר חב"ד 1911 עמוד 38

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|75041|news|ימי ברכה ● יומן מקיף על ה'תשרי' המיוחד של תשנ"ב|כתב שטורעם בארצות הברית|כ"ד ב[[אלול]] תשע"ד}} {{קישור שבור|אדר"ח תמוז תשפ"ב, ימות המשיח}}

{{מיון רגיל:זקליקובסקי, אליעזר יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]

אליעזר צבי זאב צירקינד

2023-11-19T03:51:28Z

72.76.155.3:

[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר צבי זאב צירקינד]]
הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ"א]] – [[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]]) היה מורה צדק ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת"ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ניו יורק]] בשנת [[תרצ"א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי האורתודוקסים המודרניים. מגזע חסידי ליובאוויטש בעיר [[בברויסק]]{{הערה|1=אף שבברויסק היא מקום של קפוסטער חסידים, המשפחה השתייכה לחצר ליובאוויטש}}.אבי סבו זכה להיות מ[[היושבים]] אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.

התקרב עם אחיו לחסידות חב"ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

כאשר התגורר בווילמסבורג, הלך להתפלל בבית כנסת של [[המלאכים]], בווילמסבורג, שהיה בית הכנסת נוסח האריז"ל היחידי באותה תקופה בווילמסבורג.

למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ואחר כן ב ב[[ישיבת רבי יעקב יוסף]]. (ידועה בראשי התיבות באנגלית RJJ), ואחר כן למד ב[[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

בעת מלחמת קוריאה בשנת [[תשי"ג]], גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].

כאשר היה בצבא קיבל על עצמו שאם יצא מהצבא בחיים ילך בלבושים חסידים, דומים לחסידי פולין, וכן נהגו אחריו בני משפחתו.

לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת"ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת"ם.

סייע לסופר הרב [[ישעיה מטלין]] בענייני [[ספרי תורה ב-770]].

כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר התורה במהלך המנין של הרבי, החליטו גבאי בית הכנסת 770 שיש להגיהה הספר לפני השבת ולקחו את הרב צירקינד לכך.

ששימש כסופרו של הרבי. במשך השנים בדק את המזוזות ב-770 ובבית הרבי, והחליף את רצועות התפילין של הרבי, ועוד. כמו כן קיבל מהרבי כמה הוראת בעניני סת"ם.

זכה לכתוב את ה[[מגילת אסתר]] שהרבי השתמש בה הרבה שנים.

כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].

כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו"ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.

ב[[חודש כסלו]] [[תשמ"ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד "אגודת [[סופר סת"ם|כותבי סת"ם]] [[אנ"ש]] ד[[קראון הייטס]]", וכתב: "אנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'"{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה "ליתן" וסימן בחץ את התיבות "הסכמתו וברכתו", וכתב: "ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ"ת בקונטרס הנ"ל אזכיר עה"צ".

היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כ[[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]]. כמו כן בזכות היותו בעל חוש שמיעה ותפיסה מעולה, בשנים האחרונות בהתוועדויות של הרבי היה מצליח לשמוע את דברי הרבי ממרחק - מהפירמידה הקבועה שבמערב הזאת הגדול, והיה מסכם לקהל שעמדו סביבו את דברי הרבי בין שיחה לשיחה.

נפטר בגיל 83 ב[[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]]
*אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק
*בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] - מורה צדק בקראון הייטס
*בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]]
*בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול
*בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד - מנהל ה[[של"ה]] released time, קראון הייטס
*בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון
*בנו, הרב [[יהודה מיכאל צירקינד]] - [[ועד המסדר]], קראון הייטס
*בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו
*בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון
*בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון
*בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס
*בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים
*בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב [[מנחם מוסקוביץ]] סופר סת"ם
*נכד(ת)ו, ישיהו צירקינד לרופ"ש - וועסטון
*נכדו, ר' דוד צירקינד המכונה בשם "Jerk" - משגיח [[במאריסטון]] - יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה תיכף ומיד נאו ממש!

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&cat=11&haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו"ר הזקן]
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63d223165f9ac_1674715926.pdf '''תשורה''' (כהנא־פריינד–צירקינד)], כ"ד טבת ה'תשפ"ג, עמ' 7–13: [[מענה|מענות]] [[הרבי]] לרב צירקינד; עמ' 18–28: "האיש שנלחם כנגד אמריקה", סקירה על מלחמתו להשארת [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] כשהיה חייל בצבא ארצות הברית
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/תשורה_צירקיינד_פריינד.pdf מכתבים ומענות שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צירקינד-פריינד, תשפ"ג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

שלום יעקב חזן

2023-11-19T03:45:07Z

72.76.155.3: החלפת הדף בתוכן "מיתה משונה היום!"

מיתה משונה היום!

יוסף יצחק וילשאנסקי

2023-11-19T03:40:51Z

72.76.155.3: החלפת הדף בתוכן " מיתה משונה היום!"

מיתה משונה היום!

יוסף יצחק וילשאנסקי

2023-11-19T03:38:29Z

72.76.155.3:

{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי
|תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]
מיתה משונה היום!
|מקום פעילות=[[צפת]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
}}
[[הרב]] '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מכהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, חבר פעיל בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]], ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ"ג)]]

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]

הרב וילשאנסקי נולד לאביו הרב [[רפאל וילשאנסקי]], ביום [[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] ב[[צרפת]].

בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]].

לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}.

בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]].

בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי.

באלול [[תשל"ה]] נשא את גב' מלכה פערל לבית הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.

בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עומד בראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם.

לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] וכפר סבא וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ישיבת "[[חנוך לנער]]" וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ.

מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

==ספריו==
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.

*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

;בניו
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.
;בנותיו
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת [[יד לאחים]].
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וממנהלי [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE נאומו של הרב ווילשאנסקי] י' שבט תשס"ז.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)
*'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ"ב {{אינפו}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2023-11-19T03:34:57Z

72.76.155.3:

{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי
|תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]
מיתה משונה היום!
|מקום פעילות=[[צפת]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
}}
[[הרב]] '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מכהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, חבר פעיל בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]], ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ"ג)]]

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]

הרב וילשאנסקי נולד לאביו הרב [[רפאל וילשאנסקי]], ביום [[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] ב[[צרפת]].

בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]].

לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}.

בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]].

בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי.

באלול [[תשל"ה]] נשא את גב' מלכה פערל לבית הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.

בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עומד בראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם.

לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] וכפר סבא וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ישיבת "[[חנוך לנער]]" וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.

מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

===חבר אגו"ח===

בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בטל. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.

==ספריו==
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.

*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

;בניו
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.
;בנותיו
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת [[יד לאחים]].
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וממנהלי [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].

==לקריאה נוספת==
*מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE נאומו של הרב ווילשאנסקי] י' שבט תשס"ז.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)
*'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ"ב {{אינפו}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]

תבנית:*

2023-11-19T03:25:15Z

72.76.155.3:

<span style="white-space:n

אריה לייב קפלן (מונטריאול)

2023-07-06T00:21:08Z

72.76.155.3:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת חב"ד במונטריאול|ראו=[[אריה לייב קפלן (פירושונים)]]}}
הרב '''אריה לייב (לייבל) קפלן''' (יליד שנת [[תש"י]], 1949) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], המכונה גם 'המכללה לרבנות - קוויבק'{{הערה|Rabbinical College of Quebec|כיוון=שמאל}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[חנוכה]] תש"י לאביו הרב [[שרגא מלך קפלן]] ולאמו מרת יהודית (לבית סיגליו), כבן הזקונים במשפחה, ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב [[אריה לייב קפלן (הרב מקסברוב)|אריה לייב קפלן]].

לידתו היתה בתקופת המעבר שבין [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה הגדולה]], לבין העליה לארץ ישראל, שם השתקעו הוריו בלוד כאשר אביו מתמנה לעמוד בראשות הישיבה ולשמש כרב הקהילה המקומית המתפתחת.

היה מתלמידיו של ה'משכיל' הנודע הרב [[משה גוראריה]], ואף העלה חלק משיעוריו העיוניים על גבי הכתב, והם התפרסמו בבימות שונות.

בבחרותו נתן כל עצמותו וכוחותיו בלימוד ה[[תורה]] [[נגלה]] ו[[חסידות]].

בשנת [[תשל"ג]] סיים מסלול לימודיו והתחתן עם רעייתו מרת רחל{{הערה|בת הרב [[לייבל מוצקין]].}}, לאחר נישואיו התיישב ב[[קראון הייטס]] לשנתיים, ולמד שם בהכולל.

בקיץ של תשל״ה עם ייסודה של [[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], עבר לגור בעיר, והתמנה לשמש כ[[ראש הישיבה]], תפקיד בו שימש עד לסגירתה בשנת תשמ״ז לערך.

לאחר מכן התיישב עם בני ביתו במונטריאול והצטרף לצוות [[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], ובמשך השנים מונה לעמוד בראשות הישיבה, ובו עד היום.

בשנת [[תשנ"ג]] היה מהרבנים שהצטרפו לקריאה נלהבת שעיטרה את הספר התקופה והגאולה, ועוררו את קהל החסידים להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח ולהתאמץ בפעולות אלו לזירוז התגלותו של הרבי.

==משפחתו==
*בנו, הרב לוי יצחק קפלן (מנהל רוחני של חדר חב"ד מאנסי.)
*בנו, שניאור זלמן.
*בנו, מנחם מענדל קפלן (שליח הרבי באטליא.)
*בנו, שרגא מלך קפלן ניו יארק.
*בנו, הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]]
*בנו, ר' פרץ קפלן (מגיד שיעור [[נגלה]] ב[[אהלי תורה]] מתיבתא.)
*בנו, ר' משה קפלן, קראון הייטס
*בנו ר' ישראל קפלן, מונטראול
*חתנו, הרב מנחם מענדל ריבקין - שליח [[הרבי]] בהילסבורו, אורגן
*חתנו חיים לאנגזאם, מונטריאול
'''אחיו'''
*הרב [[נחום קפלן]]
*ר' ברוך קפלן

'''גיסיו'''
*גיסו, הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]]
*גיסו, הרב [[משה צבי יודלביץ]]
*גיסו, הרב לוי מאצקין - מלבורן, אוסטרליה
*גיסו,יוסף מאצקין - [[קראון הייטס]]
*גיסו, שמעון מאצקין - [[קראון הייטס]]
*גיסו, מענדל מאצקין - [[קראון הייטס]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

יעקב יוסף קופרמן

2023-02-08T01:18:15Z

72.76.155.3: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יעקב יוסף קופרמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב יוסף קופרמן]]
הרב '''יעקב יוסף קופרמן''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הוא [[ר"מ]] ו[[משיב]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ב]] ב[[ברית המועצות]] להוריו ברוך ופערל קופרמן.

בשנת [[תשל"ג]] משפחתו עלתה ארצה ועברה להתגורר ב[[ירושלים]], בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ובישיבה קטנה למד בישיבת קול תורה, בעת התקרבותו לחסידות חב"ד עבר ללמוד בשיעור ב' ל[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן נסע ל[[ישיבת אוהלי תורה]] בה למד בשנים [[תשמ"ח]]–[[תנש"א]], והמשיך את לימודיו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

בשנת [[תשנ"ה]] נישא לבת הרב [[משה הבלין]] ועבר להתגורר ב[[קריית גת]].

לאחר לימודיו ב[[כולל]], בשנת [[תשנ"ז]] מונה על ידי הרב [[זושא אלפרוביץ]] לשמש כ[[משפיע]] בשיעור א' ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים גדולה]] בעיר. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תשע"ו]].

במהלך השנים החל לשמש במקביל גם כמשיב בנגלה.

בשנת [[תשס"ז]] החל לשמש בנוסף לעבודתו בקריית גת כר"מ בישיבת חב"ד בחולון עד לסגירתה הזמנית.

בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כר"מ בשיעור ב' בישיבה. החל מחודש טבת תשפ״ב נהיה מראשי הישיבה ומוסר שיעור כללי בנושאים שונים ובנוסף לכך נהיה מורה דרך להרבה תלמידים.

בנוסף משמש כמרצה בסמינר [[מכון שושנה]] ב[[ירושלים]] לתלמידות חו"ל.

מרבה להתוועד בקהילות [[מעייני ישראל]] ובקהילות אנ"ש באה"ק.

==משפחתו==
* חתנו, הרב אלחנן ובר - [[קריית גת]].
* בנו, הרב אהרן חיים זאנוויל - [[משפיע ישיבה קטנה-קריית גת ]].
* בנו, הרב מנחם מענדל - [[לוד]].

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]