https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=71.105.178.248חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T16:51:20Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%93%22%D7%94_%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_-_%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%97&diff=337378הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח2020-05-14T15:22:10Z<p>71.105.178.248: /* הוצאת הספר */</p>
<hr />
<div>הספר "הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח" כולל את הגהותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] למאמר ד"ה פתח אליהו שבספר [[תורה אור]] ל[[אדמו"ר הזקן]], את רובם כתב בשנת [[תרנ"ח]].<br />
<br />
ההגהות הינן ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור ה[[ספירות]] והתלבשותו ב[[כלים]]. בהגהות מעמיק [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על-ידי התלבשותו בכלים.<br />
<br />
==הוצאת הספר==<br />
<br />
את ההגהות החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לכתוב בחורף [[תרנ"ב]], עצר באמצעו, והמשיך לכתוב את רובו בחורף [[תרנ"ח]].<br />
<br />
בפי החסידים מסופר שכתב היד של הגהות אלה נלקח ונעתק שלא ברשות מביתו של אדמו"ר הרש"ב, ע"י ר' אברהם פריז בהיותו תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] {{הערה|המעתיק היה המזכיר ר' [[חיים ליברמן]]. ראה בספר "אחד היה אברהם" ע' 22.}}, והתמים שהעתיק זאת נענש ע"י מנהל הישיבה, [[אדמו"ר הריי"צ]]... אך הרבי סיפר {{הערה|התוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט.}} כי [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על מעשה זה "תבוא עליו ברכה, והלואי שגם אחרים היו גונבים"...<br />
<br />
הרב [[יואל כהן]] מספר שר' אברהם אמר לו, שלפני שגנב התפלל שלושה פעמים ביום בכל תפלה שמונה עשרה שיזכה לגנוב את המאמר.<br />
<br />
חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו שעוסקות בביאור השיטות בענין אורות וכלים דאצילות, והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בצורה מפוזרת בחסידות, ובהגהות הללו, ערך הרבי הרש"ב הדברים כדרכו המסודרת, נוסף על כך שחידש בזה רבות.<br />
<br />
ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] כ[[קונטרס]] בפני עצמו. ובשנת [[תשס"ז]] הופיע בספר עם [[מראי מקומות]] והוספות בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]. הספר הופיע במהדורה מחודשת עם הוספות רבות בשנת [[תשע"ט]].<br />
<br />
כדי להקל על הלומד נדפס בספר כל המאמר שבתורה אור, וההגהות באות בחצאי ריבוע.<br />
<br />
==הוספות==<br />
<br />
בסוף הספר (בהוצאת תשס"ז ואילך) באו הוספות: המאמר שב[[תורה אור]] כמות שהוא, ללא ההגהות. הנחת [[אדמו"ר האמצעי]] מהמאמר שבתורה אור, הנחת ר' משה בנו של אדה"ז, ביאור והגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]] מתוך ספרו [[אור התורה]], מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה הנדפס ב[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], מילואים והערות לספר, ומפתח ענינים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%93%22%D7%94_%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_-_%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%97&diff=337376הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח2020-05-14T15:21:32Z<p>71.105.178.248: /* הוצאת הספר */</p>
<hr />
<div>הספר "הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח" כולל את הגהותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] למאמר ד"ה פתח אליהו שבספר [[תורה אור]] ל[[אדמו"ר הזקן]], את רובם כתב בשנת [[תרנ"ח]].<br />
<br />
ההגהות הינן ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור ה[[ספירות]] והתלבשותו ב[[כלים]]. בהגהות מעמיק [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על-ידי התלבשותו בכלים.<br />
<br />
==הוצאת הספר==<br />
<br />
את ההגהות החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לכתוב בחורף [[תרנ"ב]], עצר באמצעו, והמשיך לכתוב את רובו בחורף [[תרנ"ח]].<br />
<br />
בפי החסידים מסופר שכתב היד של הגהות אלה נלקח ונעתק שלא ברשות מביתו של אדמו"ר הרש"ב, ע"י ר' אברהם פריז בהיותו תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] {{הערה|היה זה החסיד הנודע ר' [[אברהם פאריז]], והמעתיק היה המזכיר ר' [[חיים ליברמן]]. ראה בספר "אחד היה אברהם" ע' 22.}}, והתמים שהעתיק זאת נענש ע"י מנהל הישיבה, [[אדמו"ר הריי"צ]]... אך הרבי סיפר {{הערה|התוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט.}} כי [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על מעשה זה "תבוא עליו ברכה, והלואי שגם אחרים היו גונבים"...<br />
<br />
הרב [[יואל כהן]] מספר שר' אברהם אמר לו, שלפני שגנב התפלל שלושה פעמים ביום בכל תפלה שמונה עשרה שיזכה לגנוב את המאמר.<br />
<br />
חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו שעוסקות בביאור השיטות בענין אורות וכלים דאצילות, והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בצורה מפוזרת בחסידות, ובהגהות הללו, ערך הרבי הרש"ב הדברים כדרכו המסודרת, נוסף על כך שחידש בזה רבות.<br />
<br />
ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] כ[[קונטרס]] בפני עצמו. ובשנת [[תשס"ז]] הופיע בספר עם [[מראי מקומות]] והוספות בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]. הספר הופיע במהדורה מחודשת עם הוספות רבות בשנת [[תשע"ט]].<br />
<br />
כדי להקל על הלומד נדפס בספר כל המאמר שבתורה אור, וההגהות באות בחצאי ריבוע.<br />
<br />
==הוספות==<br />
<br />
בסוף הספר (בהוצאת תשס"ז ואילך) באו הוספות: המאמר שב[[תורה אור]] כמות שהוא, ללא ההגהות. הנחת [[אדמו"ר האמצעי]] מהמאמר שבתורה אור, הנחת ר' משה בנו של אדה"ז, ביאור והגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]] מתוך ספרו [[אור התורה]], מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה הנדפס ב[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], מילואים והערות לספר, ומפתח ענינים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=336858תהלוכת ל"ג בעומר2020-05-13T09:33:42Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]<br />
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]], יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. <br />
<br />
תהלוכות אלו המתקיימות כיום במקומות רבים ברחבי העולם, התחילו מאז שנת [[תש"מ]], בעוד שבחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש"ג]].<br />
הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.<br />
<br />
הרב [[נחום כהן]] מצעירי חב"ד בארץ הקודש, הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות. <br />
<br />
{{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".'''<br />
{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}}<br />
<br />
==התהלוכות ב-770==<br />
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]<br />
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר [[תשנ"ג]] ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]<br />
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]], ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.<br />
<br />
בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים. <br />
<br />
תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.<br />
<br />
התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.<br />
<br />
השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא [[שיחת קודש]] ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:<br />
*[[תשי"ג]] - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר [[קבלת הנשיאות]], במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם ל[[אנגלית]] הרב [[שלמה זלמן הכט]]. <br />
*[[תשט"ז]] - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד" והשתתפו כאלפיים ילדים, נושא הפאראד היה שמירת השבת, לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים, והיה מאד מרוצה.<br />
*[[תשי"ז]] - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב [[יוסף גולדשטיין]] ואת שיחות הרבי תרגם הרב [[יעקב יהודה הכט]] אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.<br />
*[[תש"כ]] - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]].<br />
*[[תשכ"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.<br />
*[[תשכ"ו]] - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכן לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.<br />
*[[תשכ"ז]] - הפאראד התקיים בימי ערב [[מלחמת ששת הימים]] והרבי נשא שיחה הפתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ- 20.000 ילדים. זו היתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים אחד לרבי ואחד למנחה{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראתה הישירה של ה[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|רבנית נחמה דינה]]}}, ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי זז לצד.<br />
*[[תש"ל]] - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על '[[מיהו יהודי]]', וזו היתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. {{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2189981/jewish/Lag-Bomer-Parade.htm ל"ג בעומר תש"ל, וידאו], חב"ד אורג}}.<br />
*[[תשל"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, וב[[שבת]] גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=ראה [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר] בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]}}. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש'''"[[רבי שמעון בר יוחאי]] יהיה נוכח ב'פאראד', [[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר]] יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"{{הערת שוליים|'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "הרבי 'לא יכול' לצאת"]''' בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]"}}. <br />
*[[תשל"ו]] - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות ש[[הרבי]] קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו-כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75661 ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.<br />
*[[תש"מ]] - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התרחשו בכל הריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היתה מושקעת במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית.<br />
*[[תשמ"ג]] - הרבי נכח בפאראד למעלה מ- 3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו ל[[אוהל]] ליד הפארק בה שיחקו הילדים.<br />
*[[תשד"מ]] - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את ה[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]] "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*[[תשמ"ז]] - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכה מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה [[חלוקת דולרים]], יתקיים כעת השלמה.<br />
*[[תש"נ]] - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי בתהלוכה, על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים, כשעברו מול הרבי כ- 200 ילדות שנקראו בשם [[חיה מושקא]] על שם [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי [[יחי]], הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו.<br />
*[[תשנ"ב]] - במשך הפאראד שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי {{הערה|כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6}}.<br />
*[[תשנ"ג]] - במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" {{הערה|כפ"ח גליון 571 עמוד 61}}.<br />
<br />
עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון הכט]].<br />
<br />
גם בתהלוכות שנערכו מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, המשיכו המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.<br />
<br />
==ההוראות מהרבי==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות<br />
|תוכן=<br />
<br />
א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.<br />
<br />
ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].<br />
<br />
ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית ה[[צניעות]] כמובן, והטף.<br />
<br />
ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (ל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].<br />
<br />
ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.<br />
<br />
ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].<br />
<br />
י. בודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].<br />
<br />
יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.<br />
<br />
יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".<br />
<br />
יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.<br />
<br />
יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.<br />
<br />
טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.<br />
|רוחב=30em}}<br />
[[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל"ג בעומר [[תשמ"ח]]]]<br />
בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה. <br />
<br />
פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. <br />
<br />
ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש"מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים. <br />
<br />
על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".<br />
<br />
על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}.<br />
<br />
מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.<br />
<br />
==התהלוכות הראשונות==<br />
[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]<br />
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי. <br />
<br />
בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. <br />
<br />
במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. <br />
<br />
ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, [[התוועדות]] שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.<br />
<br />
הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות. <br />
<br />
הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב"י]] בתוכם ובראשם". <br />
<br />
הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:<br />
<br />
{{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.<br />
<br />
בהמשך הוסיף הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב"י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}. <br />
<br />
מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. <br />
<br />
אחת ההחלטות היתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.<br />
<br />
==המלחמה בתהלוכות==<br />
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]<br />
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".<br />
<br />
שנים מחשובי הרבנים בזרם החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף.<br />
<br />
בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.<br />
<br />
אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי. הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".<br />
<br />
ב[[ד' סיוון]] אור לערב [[חג השבועות]] בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" וטען כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי: {{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?<br />
<br />
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?<br />
<br />
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..<br />
<br />
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!.. <br />
<br />
[{{כתב קטן|"וכאן באה הרחמנות הרבה:מהיכן אכן זה נובע? הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)}}]|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}}<br />
<br />
בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.<br />
הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.<br />
<br />
==חבר העמים==<br />
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]]. <br />
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות התלמידים השלוחים ר' זושא אבלסקי ור' פניע וישצקי, יחד עם ר' זאב ביטקין.<br />
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.<br />
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.<br />
בשנה שלאחר מכן - [[תנש"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.<br />
<br />
==התהלוכות כיום==<br />
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]<br />
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה.<br />
<br />
בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש".<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] בעיר [[אילת]] כתב הרב [[יוסף הכט]] לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראו בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית הנ"ל לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח! ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}.<br />
<br />
כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.<br />
<br />
משנת [[תשס"ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח"י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;סקירות<br />
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מב ● [http://chabad-il.org/hit/hit304.htm#3 תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] דש<br />
;מדיה<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.<br />
* [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל"ו]] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
;מאמרי דעה<br />
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל"ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו<br />
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}} <br />
* אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|104015|ל"ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?||א' אייר תשע"ז}}<br />
<br />
;חוברות<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע <br />
*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב"ד]], [[סיוון]] תשע"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:במחיצת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br />
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:71.105.178.248&diff=335984שיחת משתמש:71.105.178.2482020-05-11T00:03:03Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>תגיד לי, אתה אמריקאי? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט"ז באייר ה'תש"ף<br />
<br />
כמובן [[מיוחד:תרומות/71.105.178.248|71.105.178.248]] 01:02, 11 במאי 2020 (IST)</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:71.105.178.248&diff=335983שיחת משתמש:71.105.178.2482020-05-11T00:02:41Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>תגיד לי, אתה אמריקאי? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט"ז באייר ה'תש"ף<br />
<br />
כמובן[[מיוחד:תרומות/71.105.178.248|71.105.178.248]] 01:02, 11 במאי 2020 (IST)</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:71.105.178.248&diff=335982שיחת משתמש:71.105.178.2482020-05-11T00:02:26Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>תגיד לי, אתה אמריקאי? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט"ז באייר ה'תש"ף<br />
כמובן[[מיוחד:תרומות/71.105.178.248|71.105.178.248]] 01:02, 11 במאי 2020 (IST)</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=335890שיחה:אכילה2020-05-10T21:03:22Z<p>71.105.178.248: יצירת דף עם התוכן "כדאי לכתוב גם אודות אכילה בשבת קודש. *תניא פ"ז *סיפור מהבעש"ט שהראה לתלמידיו מחזה של שור עם..."</p>
<hr />
<div>כדאי לכתוב גם אודות אכילה בשבת קודש.<br />
*תניא פ"ז<br />
*סיפור מהבעש"ט שהראה לתלמידיו מחזה של שור עם שטריימעל אוכל לכבוד ש"ק (סה"מ קונטרסים ח"ב ע' 818) [[מיוחד:תרומות/71.105.178.248|71.105.178.248]] 22:03, 10 במאי 2020 (IST)</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%92&diff=335884דג2020-05-10T20:41:49Z<p>71.105.178.248: /* איסור אכילת דגים בחלב */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דגים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דג מהמין 'דקר ענק' שוחה בתוך להקת דגים קטנים ממנו]]<br />
[[קובץ:דג2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דג בחנות לממכר דגים]]<br />
[[קובץ:מנת מאכל דג אמנון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דג אמנון (מושט) מוגש כחלק ממנת מאכל]]<br />
<br />
'''דג''' הוא בעל חיים החי במים, בעל זימים וקר דם. <br />
<br />
הדגים מוזכרים בתורה פעמים רבות. מלבד שימושם למאכל וסימני הכשרות שלהם, הם משמשים כמשל לברכה מפני שהם חיים במקום מכוסה (המכונה בחסידות [[עלמא דאתכסיא]]) ומהוים דוגמא לכאלו שאין [[עין הרע]] שולטת בהם. בנוסף הם משמשים כמשל לפריה ורביה ללא תאוה גשמית, וכן מהווים משל לצדיקים גמורים.<br />
<br />
==פריה ורביה==<br />
הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב "וידגו לרוב בקרב הארץ", ובדברי חז"ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם.<br />
<br />
בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.<br />
==נוני ימא==<br />
{{ערך מורחב|נוני ימא}}<br />
===עליית הדגים בטיסה אחת===<br />
נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני. <br />
ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל{{הערה|שם=שמיני}}. <br />
===התכללות מוחלטת של הדגים בים===<br />
ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.<br />
<br />
הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] היתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערת שוליים|1=[[תורת שמואל|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}<br />
<br />
==[[סעודת שור הבר והלווייתן]]== <br />
<br />
לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.<br />
<br />
ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העליה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה|שם=שמיני|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב]}}.<br />
<br />
==אכילת דגים==<br />
[[קובץ:געפילטע פיש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|געפילטע פיש - מאכל שבת מסורתי ביהדות אשכנז]]<br />
נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו בכך. אחת מהטעמים הידועים היא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהוא הבעל חי שמשמש משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון.<br />
<br />
מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הווילעדנקית הגישו לפני הרבי מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]], ולהיכן אתה שאל הדג, לווילעדניק ענה הדג השני, אולי תבוא איתי גם לווילעדניק הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שנהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש{{הערה|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה}}.<br />
<br />
===איסור אכילת דגים בחלב===<br />
במפרשי השולחן ערוך יורה דעה סימן פז מובא שיש ליזהר מלאכול דגים בחלב משום סכנה, ומכל מקום עם חמאה מותר. וכך נהגו חסידי חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] ב[[רשימות]] כותב כי "'''איסור אכילת דגים בחלב''' מפני הסכנה שנזכר בבית יוסף '''חושבין לפליטת הקולמוס, אבל בכל זאת''' נזהרין בזה, ולכן '''מערבין עוד מה (חמאה) - כל זה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]'''".<br />
<br />
ובנוגע לדגים עם גבינה, מובא בפתחי תשובה שם בשם רבינו בחיי שגם בזה יש להחמיר, ובין רבני אנ"ש יש מחמירים ויש מקילין.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בעלי חיים]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%9E%D7%A9%D7%9C&diff=335850נמשל2020-05-10T19:34:03Z<p>71.105.178.248: הפניה לדף משל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[משל]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%A3&diff=335845אור האין סוף2020-05-10T19:25:22Z<p>71.105.178.248: הפניה לדף אור אין סוף</p>
<hr />
<div>#הפניה [[אור אין סוף]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%98%D7%90%D7%A0%D7%A7&diff=335844מצוה טאנק2020-05-10T19:21:07Z<p>71.105.178.248: הפניה לדף טנק מבצעים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[טנק מבצעים]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%98%D7%A0%D7%A7&diff=335843מצוה טנק2020-05-10T19:20:18Z<p>71.105.178.248: הפניה לדף טנק מבצעים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[טנק מבצעים]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=335834חסידות באיאן2020-05-10T19:00:36Z<p>71.105.178.248: הפניה לדף נחום בער ברייאר</p>
<hr />
<div>#הפניה [[נחום בער ברייאר]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=335829בויאן2020-05-10T18:57:04Z<p>71.105.178.248: הפניה לדף נחום בער ברייאר</p>
<hr />
<div>#הפניה [[נחום בער ברייאר]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=335825בויאן2020-05-10T18:53:40Z<p>71.105.178.248: הפניה לדף חסידות בויאן</p>
<hr />
<div>#הפניה [[חסידות בויאן]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%90%D7%A8&diff=335782נחום דוב ברייאר2020-05-10T17:10:18Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום בער ברייר במילאנו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נחום בער ברייר בחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] ל[[היכל מנחם]] ב[[ירושלים]]. לשמאלו: הרב [[אפרים פישל רבינוביץ']]]]<br />
[[קובץ:נחום בער ברייר עם יצחק פלקסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נחום ברייר (משמאל) עם הרב [[יצחק פלקסר]] בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בירושלים]]<br />
<br />
רבי '''נחום בער ברייר''' (נכתב ב[[אידיש]] '''ברייער''') הוא ה[[אדמו"ר]] של חסידות באיאן, ממשיך דרכו של סבו (אב אמו) רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]].<br />
<br />
==קבלת האדמו"רות==<br />
ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] נפטר סבו, רבי [[שלמה מרדכי פרידמן]], האדמו"ר מבאיאן ורבי נחום בער ברייר סירב לקבל על עצמו את הנהגת חסידי באיאן. [[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל על עצמו את האדמו"רות. כשהיה ב[[יחידות]] אצל הרבי, אמר לו הרבי שמשמים מוטל עליו להיות אדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות באיאן. בסיום ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות. ברשימותיו של רבי [[אפרים אליעזר ילס]] מופיע שהרבי שאלו בשנת [[תשמ"א]]: "מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבאיאן, אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"{{הערה|מרשימותיו מיום א' של [[חול המועד]] [[פסח]] [[תשמ"א]]}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו נעשו באמצעות דודו של הרב ברייר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], מזקני רבני חב"ד בניו יורק.<br />
<br />
בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות באיאן.<br />
<br />
==הקשר עם הרבי==<br />
הרב ברייר מיודד מאוד עם [[רבני חב"ד]] ותומך בפעולות חב"ד; השתתף במספר אירועים תורניים של חב"ד, ביניהם, בחגיגת סיום ו[[הכנסת ספר תורה]] הכללים בירושלים העתיקה ושולח נציג מטעמו לחגיגות [[סיומי הרמב"ם]], לרוב זה ראש ישיבת באיאן, הרב יצחק רבינוביץ'{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3011 חשוון תשס"ד], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7733 חשוון תשס"ה], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח)], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54332 אייר תש"ע], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60658 אדר ב' תשע"א]}}<br />
<br />
ביום [[י"ב בשבט]] שנת [[תשמ"ז]], ב[[יחידות כללית]] עם הרבי, ניגש שליחו של הרב ברייר אל הרבי ומסר [[פ"נ]] בשם רבו. הרבי הודה על הפריסת-שלום ונתן דולר ל[[צדקה]] לזכות רבו. לאחר שהתחיל ללכת, קרה לו הרבי שוב ואמר לו: "שיאריך ימים על ממלכתו". לאחר מכן נודע שבאותו זמן עת ממש ניצל הרב ברייר מתאונה מסוכנת בירושלים.<br />
<br />
ביום [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]] הגיע בנו של האדמו"ר מבאיאן אל הרבי. הרבי ברכו ונתן לו דולר ואמר לו "תן [[צדקה]] עבור עבור אביך, שיהיה לו ממך נחת חסידי".<br />
<br />
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תש"ס]] ביקר בישיבת "היכל מנחם" ב[[מילאנו]]; התפלל [[תפילת שחרית]] עם הבחורים התמימים ולאחר התפלה נשאר להקשיב לשיעור שנמסר לבחורים. הרב ברייר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים ומהפעילות הנפלאה להפצת היהדות במילאנו.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ח]] נפטר אחיו של [[מזכירות|מזכיר]] [[הרבי]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב ברייר הגיע לנחמו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39610 אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים]{{תמונה}}}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 85-86.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54462 ההדלקה במירון עם האדמו"ר מבויאן (ל"ג בעומר תש"ע)]{{וידאו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61589 רבי נחום בער ברייר בהדלקה במירון, מנגן 'ארבע בבות' (ל"ג בעומר תשע"א)]{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שלמה פרידמן]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=מ[[ה' אדר]] - [[תשל"א]]|הבא=-}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|ברייאר]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C&diff=335767רמב"ם מהדורת פרנקל2020-05-10T15:13:37Z<p>71.105.178.248: /* ביקורת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]<br />
<br />
ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה החלה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
==החידוש במהדורה==<br />
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.<br />
<br />
למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:<br />
<br />
*ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.<br />
<br />
*מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים.<br />
<br />
*ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים ובו שני חלקים: חלק א' על העמוד שכלשון המוציאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", וחלק ב' בסוף הספר. גם הילקוט מובא פעמים רבות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
*ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.<br />
<br />
הכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ה ב[[ירושלים]] על ספר זמנים. בשנת [[תשס"ה]] יצא ב[[בני ברק]] הכרך האחרון בסדרה - ספר אהבה. <br />
<br />
סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות {{הערה|כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.<br />
<br />
בסוף המהדורה מופיע ספר [[הגהות מיימוניות]] ועל פי דפוס וונציא רפ"ה, עורכי המהדורה, ועורך ההגהות ר' דוד דבליצקי טוענים שזהו הנוסח המדוייק ביותר, אמנם יש כאלו החולקים עליהם בכך{{הערה|ראה בגיליון 'ישורון' מס' י"ג את מאמרו של הרב יעקב מרדכי פלס בנידון.}}.<br />
<br />
==חברי המערכת==<br />
* עורך ראשי: הרב [[דוד צבי הילמן]]<br />
* נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש אתרא קדישא<br />
* מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן מפוניבז'<br />
* עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג - ראש כולל אור הנר<br />
* עורך [[הגהות מיימוניות]]: הרב דוד דבליצקי<br />
<br />
==יחס הרבי למהדורה==<br />
הרבי מחבב את המהדורה, ואף מציין במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.<br />
<br />
דוגמאות אחדות מתוך ריבוי גדול: בלקוטי שיחות חלק ל"א פרשת שמות{{הערה|שיחה א, הערה 5}}: "ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם מהדורת '''פרענקל'''". וכן בחלק ל"ג בשיחה לבין המצרים{{הערה|הערה 12}}: "אבל בכמה דפוסים וכתבי יד הרמב"ם (ראה רמב"ם הוצאת '''פרענקל''') הוא כבפנים". בחלק ל"ז בשיחה לפרשת אחרי הרבי מציין 4 פעמים!{{הערה|שולי הגיליון להערה מספר 4. שולי הגיליון להערה מספר 12. הערה מספר 22, והערה 23 (מהדורה הנ"ל).}} לגירסאות במהדורה זו.<br />
<br />
הרבי אף הורה ל[[הנחה|מניחים]] של שיחותיו לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה הייתה לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.<br />
<br />
היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]].}}.<br />
<br />
כאשר היה הרב שבתי פרנקל אצל הרבי{{מקור}}, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|ניתן להסביר זאת כחלק משיטת הרבי (על פי דברי הרמב"ם עצמו), שצריך ללמוד ספרו על הסדר, החל מהלכות יסודי התורה שהם הקדמה לכל התורה, וכוללים עניני פנימיות התורה.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע על כך תמיהה גדולה.<br />
<br />
יש אומרים{{מקור}} שמתחילה היה בדעת המוציאים לאור כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|ניתן להוכיח זאת, מכך שמוציאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב', כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.<br />
<br />
הרבי גם השתמש בספר המפתח{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]], שאמר שאפשר לראות לפעמים בציונים שהרבי מציין שהם הציונים מתוך המפתח.}}. מסופר שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר){{הערה|מפי כמה מחברי מערכת [[אוצר החסידים]].}}.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי היד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'{{הערה|ראה הערה 12.}}, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידיעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגיליון ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראות עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם{{הערה|מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]]{{מקור}} שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.}} שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורת הרב [[יוסף קאפח]] שיסודו נוסח תימן){{הערה|אף שיש מערערים בשיטה זו, כיון שייתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עדיין הנוסחאות שנשתמרו בידי בני תימן הם די מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו}}.<br />
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל מהנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל לשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדוייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו{{הערה|ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.}}. <br />
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראה בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי כמו מתורת אדמו"רי חב"ד, אף שלא פעם השתמשו בדבריו{{הערה|כמו שרואים מכמה הערות של הרבי בענינים שונים ששולבו במהדורה ללא מקור}}.<br />
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]] התעלמו מדבריו של רבו הרב [[חיים נאה]], לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד{{הערה|על הקשר בן הרב [[דוד צבי הילמן]] לרב נאה ראה בערכו.}}.<br />
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב [[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|שהוציא לאור את הרמב"ם עפ"י כת"י תימן, בצורה מדוייקת מאד}}, ועוד רבנים, אשר לא התאימו עם השקפת העולם של הציבור הליטאי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, גם אלו שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים{{הערה|אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.}}.<br />
*בספר שולבו חידושי תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.<br />
וראה גם [www.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e כאן] בהרחבה.}}, למרות שהם נכתבו ע"י עורכי המהדורה. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.<br />
:הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.<br />
:תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב [[דוד צבי הילמן]] כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..<br />
:הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.<br />
*המערכת טוענת שדייקה בנוסח ה[[הגהות מיימוניות]] ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46421&st=&pgnum=741 קובץ יג, עמוד תשד"מ]}}, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של [[הגהות מיימוניות]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רמב"ם]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C&diff=335714רמב"ם מהדורת פרנקל2020-05-10T09:14:50Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]<br />
<br />
ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה החלה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
==החידוש במהדורה==<br />
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.<br />
<br />
למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:<br />
<br />
*ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.<br />
<br />
*מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים.<br />
<br />
*ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים ובו שני חלקים: חלק א' על העמוד שכלשון המוציאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", וחלק ב' בסוף הספר. גם הילקוט מובא פעמים רבות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
*ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.<br />
<br />
הכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ה ב[[ירושלים]] על ספר זמנים. בשנת [[תשס"ה]] יצא ב[[בני ברק]] הכרך האחרון בסדרה - ספר אהבה. <br />
<br />
סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות {{הערה|כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.<br />
<br />
בסוף המהדורה מופיע ספר [[הגהות מיימוניות]] ועל פי דפוס וונציא רפ"ה, עורכי המהדורה, ועורך ההגהות ר' דוד דבליצקי טוענים שזהו הנוסח המדוייק ביותר, אמנם יש כאלו החולקים עליהם בכך{{הערה|ראה בגיליון 'ישורון' מס' י"ג את מאמרו של הרב יעקב מרדכי פלס בנידון.}}.<br />
<br />
==חברי המערכת==<br />
* עורך ראשי: הרב [[דוד צבי הילמן]]<br />
* נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש אתרא קדישא<br />
* מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן מפוניבז'<br />
* עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג - ראש כולל אור הנר<br />
* עורך [[הגהות מיימוניות]]: הרב דוד דבליצקי<br />
<br />
==יחס הרבי למהדורה==<br />
הרבי מחבב את המהדורה, ואף מציין במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.<br />
<br />
דוגמאות אחדות מתוך ריבוי גדול: בלקוטי שיחות חלק ל"א פרשת שמות{{הערה|שיחה א, הערה 5}}: "ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם מהדורת '''פרענקל'''". וכן בחלק ל"ג בשיחה לבין המצרים{{הערה|הערה 12}}: "אבל בכמה דפוסים וכתבי יד הרמב"ם (ראה רמב"ם הוצאת '''פרענקל''') הוא כבפנים". בחלק ל"ז בשיחה לפרשת אחרי הרבי מציין 4 פעמים!{{הערה|שולי הגיליון להערה מספר 4. שולי הגיליון להערה מספר 12. הערה מספר 22, והערה 23 (מהדורה הנ"ל).}} לגירסאות במהדורה זו.<br />
<br />
הרבי אף הורה ל[[הנחה|מניחים]] של שיחותיו לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה הייתה לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.<br />
<br />
היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]].}}.<br />
<br />
כאשר היה הרב שבתי פרנקל אצל הרבי{{מקור}}, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|ניתן להסביר זאת כחלק משיטת הרבי (על פי דברי הרמב"ם עצמו), שצריך ללמוד ספרו על הסדר, החל מהלכות יסודי התורה שהם הקדמה לכל התורה, וכוללים עניני פנימיות התורה.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע על כך תמיהה גדולה.<br />
<br />
יש אומרים{{מקור}} שמתחילה היה בדעת המוציאים לאור כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|ניתן להוכיח זאת, מכך שמוציאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב', כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.<br />
<br />
הרבי גם השתמש בספר המפתח{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]], שאמר שאפשר לראות לפעמים בציונים שהרבי מציין שהם הציונים מתוך המפתח.}}. מסופר שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר){{הערה|מפי כמה מחברי מערכת [[אוצר החסידים]].}}.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי היד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'{{הערה|ראה הערה 12.}}, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידיעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגיליון ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראות עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם{{הערה|מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]]{{מקור}} שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.}} שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורת הרב [[יוסף קאפח]] שיסודו נוסח תימן){{הערה|אף שיש מערערים בשיטה זו, כיון שייתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עדיין הנוסחאות שנשתמרו בידי בני תימן הם די מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו}}.<br />
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל מהנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל לשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדוייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו{{הערה|ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.}}. <br />
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראה בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי, אף שלא פעם השתמשו בדבריו{{מקור}}.<br />
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]] התעלמו מדבריו של רבו הרב [[חיים נאה]], לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד{{הערה|על הקשר בן הרב [[דוד צבי הילמן]] לרב נאה ראה בערכו.}}.<br />
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב [[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|שהוציא לאור את הרמב"ם עפ"י כת"י תימן, בצורה מדוייקת מאד}}, ועוד רבנים, אשר לא התאימו עם השקפת העולם של הציבור הליטאי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, גם אלו שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים{{הערה|אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.}}.<br />
*בספר שולבו חידושי תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.<br />
וראה גם [www.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e כאן] בהרחבה.}}, למרות שהם נכתבו ע"י עורכי המהדורה. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.<br />
:הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.<br />
:תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב [[דוד צבי הילמן]] כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..<br />
:הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.<br />
*המערכת טוענת שדייקה בנוסח ה[[הגהות מיימוניות]] ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46421&st=&pgnum=741 קובץ יג, עמוד תשד"מ]}}, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של [[הגהות מיימוניות]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רמב"ם]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=335564שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד2020-05-08T14:29:36Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>בקטע "בשנה שלאחר מכן" כדאי לכתוב "מציאותו" כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&n|M&amp;n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== ממה אתם מפחדים? ==<br />
<br />
מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?<br />
האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???<br />
<br />
בושה!!!<br />
<br />
[[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)<br />
:אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
<br />
למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??<br />
צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!<br />
<br />
==הוספה לערך==<br />
ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.<br />
<br />
על פי פסק הרמב"ם<REF>פרק מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].<br />
<br />
א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)<br />
<br />
ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]]. <br />
<br />
לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.<br />
<br />
כדי לבוא למצב של "[[משיח ודאי]]", על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי".<br />
<br />
וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br />
<br />
כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|&#91;&#91;משתמש:שלום&#124;ראשית ואחרית שלום&#93;&#93; - &#91;&#91;שיחת משתמש:שלום&#124;סוכת שלום&#93;&#93;]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|&#91;&#91;משתמש:שלום&#124;ראשית ואחרית שלום&#93;&#93; - &#91;&#91;שיחת משתמש:שלום&#124;סוכת שלום&#93;&#93;]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב"ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי "בחזקת" אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.<br />
<br />
על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב"ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.<br />
<br />
ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב"ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ"מ? אבל לפי הנ"ל מיושב, מכיון שכבר במצב של "חזקת משיח" יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.<br />
<br />
דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..<br />
אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.<br />
<br />
אי אפשר להתחיל לדבר על "קדושת השיר" ועל "הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות" ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש "ראו גם". הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ"חזקת משיח" ו"משיח ודאי", יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש"א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה "התגלות מציאותו.." שלפני "התלותו..ע"י פעולותיו" - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ"ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע"י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של "חזקת משיח" כנ"ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC) <br />
:::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב"חזקת משיח" וא"כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו"ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== ניסוח... ==<br />
<br />
הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.<br />
ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
:באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
<br />
== יחי המלך ==<br />
<br />
לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:למה לא?? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)<br />
::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא "יחי המלך" כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
== כינוס נשים ==<br />
<br />
צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ"ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br />
<br />
==פירוש המילות==<br />
<br />
'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.<br />
<br />
'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.<br />
<br />
'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.<br />
<br />
'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)<br />
<br />
'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.<br />
<br />
'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.<br />
<br />
'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.<br />
<br />
'''ועד''' - וללא הפסק כלל.<br />
<br />
;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br />
<br />
<br />
מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.<br />
<br />
משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ"ה וב"ן (ד"מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
= ניגון או הכרזה=<br />
"יחי אדוננו" אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)<br />
<br />
{{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== שטויות והבלים!!! ==<br />
<br />
בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}<br />
:קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
::שיניתי. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
<br />
הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:"הכרזת יחי" (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ז]]<br />
:{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)<br />
:{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י"ח בטבת ה'תשע"ז<br />
:{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)<br />
{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)<br />
<br />
== הכי הרבה פעמים ==<br />
<br />
{{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על "ושמחת" למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - "שיבנה", "ניעט ניעט" וניגון הקפות להרלוי"צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע"ח<br />
:ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)<br />
<br />
כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו" משנות המ"מים</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=335559שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד2020-05-08T14:24:19Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>בקטע "בשנה שלאחר מכן" כדאי לכתוב "מציאותו" כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&n|M&amp;n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== ממה אתם מפחדים? ==<br />
<br />
מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?<br />
האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???<br />
<br />
בושה!!!<br />
<br />
[[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)<br />
:אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
<br />
למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??<br />
צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!<br />
<br />
==הוספה לערך==<br />
ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.<br />
<br />
על פי פסק הרמב"ם<REF>פרק מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].<br />
<br />
א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)<br />
<br />
ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]]. <br />
<br />
לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.<br />
<br />
כדי לבוא למצב של "[[משיח ודאי]]", על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי".<br />
<br />
וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br />
<br />
כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|&#91;&#91;משתמש:שלום&#124;ראשית ואחרית שלום&#93;&#93; - &#91;&#91;שיחת משתמש:שלום&#124;סוכת שלום&#93;&#93;]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|&#91;&#91;משתמש:שלום&#124;ראשית ואחרית שלום&#93;&#93; - &#91;&#91;שיחת משתמש:שלום&#124;סוכת שלום&#93;&#93;]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
:::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב"ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי "בחזקת" אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.<br />
<br />
על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב"ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.<br />
<br />
ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב"ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ"מ? אבל לפי הנ"ל מיושב, מכיון שכבר במצב של "חזקת משיח" יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.<br />
<br />
דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..<br />
אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.<br />
<br />
אי אפשר להתחיל לדבר על "קדושת השיר" ועל "הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות" ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
:דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש "ראו גם". הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br />
<br />
::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ"חזקת משיח" ו"משיח ודאי", יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש"א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה "התגלות מציאותו.." שלפני "התלותו..ע"י פעולותיו" - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ"ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע"י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של "חזקת משיח" כנ"ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC) <br />
:::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב"חזקת משיח" וא"כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו"ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== ניסוח... ==<br />
<br />
הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.<br />
ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
:באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
<br />
== יחי המלך ==<br />
<br />
לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:למה לא?? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)<br />
::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא "יחי המלך" כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
== כינוס נשים ==<br />
<br />
צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ"ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br />
<br />
==פירוש המילות==<br />
<br />
'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.<br />
<br />
'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.<br />
<br />
'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.<br />
<br />
'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)<br />
<br />
'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.<br />
<br />
'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.<br />
<br />
'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.<br />
<br />
'''ועד''' - וללא הפסק כלל.<br />
<br />
;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br />
<br />
<br />
מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.<br />
<br />
משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ"ה וב"ן (ד"מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
= ניגון או הכרזה=<br />
"יחי אדוננו" אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)<br />
<br />
{{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== שטויות והבלים!!! ==<br />
<br />
בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}<br />
:קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
::שיניתי. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
<br />
הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:"הכרזת יחי" (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ז]]<br />
:{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)<br />
:{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י"ח בטבת ה'תשע"ז<br />
:{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)<br />
{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)<br />
<br />
== הכי הרבה פעמים ==<br />
<br />
{{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על "ושמחת" למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - "שיבנה", "ניעט ניעט" וניגון הקפות להרלוי"צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע"ח<br />
:ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=335341שיחה:היכל מנחם2020-05-07T21:09:16Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>גם הרב [[שמעון וייצהנדלר]] עבד שם. ואגב במהדורה החדשה של שערי גאולה הושמט כל החצי השני של קונטרס בית רבינו מאיפה שמתחיל לדבר על בית רבינו בדורינו..--[[משתמש:כתית למאור|מ&#39;דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|שיחה]] 21:56, 30 במרץ 2013 (IDT)<br />
<br />
לעורך האחרון: היכל הבעש"ט התחדש כידוע אשתקד, וכמובא גם בערכו. ויעזור השי"ת שייצא לעיתים תכופות יותר.<br />
ואגב, במש"כ [[משתמש:כתית למאור|הכותב]] לפניי הוא בדיחה ואכמ"ל.[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 21:46, י"ג באייר, ה'תש"ף 21:46, 7 במאי 2020 (IST)<br />
יישר כח</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94&diff=335337מגפה2020-05-07T20:58:05Z<p>71.105.178.248: /* מגפת הקורונה */</p>
<hr />
<div>'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של [[מחלה]] מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.<br />
<br />
==במקרא==<br />
ב[[מקרא]] מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל:<br />
*לאחר [[חטא העגל]], כאשר ירד [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה{{הערה|תשא לב, לה.}}, שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש{{הערה|רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.}}. מניין המתים במגיפה אינו ידוע{{הערה|רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.}}.<br />
*לאחר [[מחלוקת קרח]] על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ו[[אהרן]] שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת [[קטורת]] ואיתה עצר את [[מלאך המוות]] מלהכות בישראל{{הערה|קרח יז, ו-טו.}}.<br />
:סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}.<br />
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.<br />
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.<br />
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.<br />
<br />
==בתולדות החסידות==<br />
בתולדות החסידות ידועות מספר מגפות, חלקן קשות ורבות נפגעים, שהשפיעו באופן ניכר על תולדות החסידות. בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן בתקופת בנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]], הריצו חסידים מ[[אורשה]] מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה{{הערה|1=[[יהושע מונדשיין]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו].}}.<br />
<br />
===מגפת הדבר בגליל===<br />
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}.<br />
<br />
===מגפת הטיפוס===<br />
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השניה]].<br />
<br />
על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.<br />
<br />
גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.<br />
<br />
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]], בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.<br />
<br />
בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהיתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.<br />
<br />
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.<br />
<br />
בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' [[יצחק יפה]] מ[[דיסנה]], ר' [[יעקב ברוך קרסיק]], ר' [[שילם קוראטין]], ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמן דוברבסקי]], נשותיהם של החסידים ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[אברהם חיים נאה]], ועוד רבים.<br />
<br />
===מגפת הקורונה===<br />
בשנת [[תש"פ]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]], ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}<br />
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}<br />
{{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז את הנספים במגיפה עם מספר פרטים על כל אחד מהם ותאריך פטירתו] {{COL}}}}:<br />
*ב[[צרפת]]: הרב [[מסעוד טובול]] - משלוחי הרבי ב[[פריז]], הת' אברהם סאקון ור' חיים מרדכי אסולין - גבאי בית הכנסת חב"ד ב[[סרסל]].<br />
*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, ובנו ר' אהרון יעקב קארף, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], ר' מנחם מרדכי ניסים, ר' חיים צבי קוניקוב, ר' צבי דוב (הרשל) שיינר, ר' גדליה שמלברג ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטרו הרב [[אברהם אהרון רובשקין]] ור' יוסף יצחק גרוסמן. במונסי נפטר ר' גרשון סייבול.<br />
:בשאר רחבי [[ארצות הברית]] נפטרו ר' חיים יהודה חן ממוריסטאון, ר' מרדכי קאופמן מבופלו.<br />
*ב[[ירושלים]] נפטר הרב זאב גרינוולד.<br />
*כן נפטרו שלוחי הרבי הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]] והרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], והרב [[בנימין וולף]] מהנובר, [[גרמניה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 1206 '''[http://online.fliphtml5.com/jfotd/frod מגוון כתבות בנושא הקורונה]''', כ"ד אדר תש"פ <br />
*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=335334נחמן שפירא2020-05-07T20:48:47Z<p>71.105.178.248: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחמן שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא נואם ב-[[770]]]]<br />
<br />
הרב '''נחמן שפירא''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הינו חבר [[מערכת אוצר החסידים]], מראשי [[ועד להפצת שיחות]], חבר ועד הרבנים של [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]], חבר מערכת [[מכון חסידות מבוארת|חסידות מבוארת]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - זאל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:נחמן שפירא צעיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא בצעירותו]]<br />
הרב שפירא נולד נולד ב[[י' תמוז]] [[תש"ט]] בצרפת לאביו הרב [[לוי יצחק שפירא]] שהיה מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]] במשך שנים ארוכות, והתחנך אצל סבו ה[[משפיע]] הגדול הרב [[פרץ מוצקין]] ב[[מונטריאול]]. כמו כן היה ממושפעיו של הרב [[יואל כהן]], שעומד איתו בקשר אישי עד היום.<br />
<br />
כשהגיעו משפחתו מצרפת התגוררו בקליבלאנד שם למד בחיידר של חסידות קאליב, יחד עם בן דודו הרב [[יהודה ליב שפירא]].<br />
<br />
עוד בצעירותו ניכר בכשרונותיו הברוכים ונודע כבעל ידע נרחב בתורת הנגלה ובתורת החסידות, וכן כבקיא בתורת הרבי.<br />
<br />
[[נישואין|נשא לאישה]] את מרת הניה בת ר' [[ברוך גופין]] (מ[[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
היה בקשר עם גדולי תורה מחוץ לחסידות חב"ד, כמו הרב [[מנשה קליין]] ועוד. <br />
<br />
בשנות המ"מים התעסק רבות בארגון ה[[ירחי כלה]] הנערך מידי שנה בכ' מנחם אב יום ההילולא של אביו של הרבי. <br />
הרב שפירא משמש גם כמשפיע ראשי של הזאַל בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בקראון הייטס, והיה מהאנשים הקרובים למייסד הישיבה ר' [[מיכאל טייטלבוים]].<br />
<br />
הרב שפירא הינו מראשי המשפיעים המעודדים את [[הכרזת הקודש]] "[[יחי אדוננו]]".<br />
<br />
==כתיבה והוצאה לאור==<br />
היה חבר [[ועד הנחות התמימים]]. זכה לכתוב ריבוי הנהחות של שיחות, ו[[הנחה|הניח]] במשך השנים תש"ל-תשל"א את מאמרי הרבי.<br />
<br />
במשך שנים זכה להיות מראשי העורכים (עם הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|לייבל אלטיין]]) ועוד את קובצי ה"[[לקוטי שיחות]]" השבועיים להגהתו של הרבי.<br />
<br />
זכה להיות מהשותפים בעריכת [[תניא מהדורה קמא]], וקיבל מהרבי הוראה להוציא ספר, עם הערותיו שלא נכנסו בתוך הספר.<br />
<br />
נמנה על צוות העורכים של סדרת תניא עם פירוש [[חסידות מבוארת]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל שפירא - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[אור אלחנן - חב"ד]]<br />
*בנו, הרב משה זלמן שפירא שליח כ"ק אד"ש בהובוקן (באנגלית: Hoboken), ניו ג'רסי.<br />
*בנו, הרב [[שלום דובער שפירא]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מנהטן]].<br />
*בנו, הרב יהודא ליב שפירא שליח הרבי בלונגברנץ', ניו ג'רסי.<br />
* בתו חנה נשואה לר' יצחק איטקין, שליח הרבי באפר איסט סייד מנהטן.<br />
*בנו, הרב פרץ שפירא, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[אהלי תורה]].<br />
*בנו, הרב אהרן שפירא, קראון הייטס.<br />
*בנו, התמים שמואל שפירא, קראון הייטס.<br />
*בתו מושקא ובעלה אברהם מטוסוב שליחי הרבי במדיסון -ויסקונסין. <br />
*בתו רייזל שפירא, מורה בתיכון בית רבקה, קראון הייטס.<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{מיון רגיל:שפירא, נחמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שפירא|נחמן]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7&diff=335330בורו פארק2020-05-07T20:44:26Z<p>71.105.178.248: /* מוסדות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]<br />
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==אוכלוסיה ומיקום==<br />
השכונה ממוקמת רובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסיה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.<br />
<br />
רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמאר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, ולשלשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי העיר.<br />
<br />
== פעילות חב"דית בשכונה ==<br />
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]<br />
פעילות חב"ד בבורו פארק מנוהלת בעיקר על ידי בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16, ועל יד מרכז [[היכל מנחם (בורו פארק)]].<br />
<br />
בין הפעילויות:<br />
<br />
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה, בליווי תזמורת.<br />
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-13.<br />
*כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסליו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות רבות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.<br />
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].<br />
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.<br />
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת.<br />
<br />
== הפצת [[תורת החסידות]] בבית המדרש בית מנחם ==<br />
<br />
בבית המדרש בית מנחם, מתקיימים שיעורים כסדרם על ידי ה[[חוזר]] [[הרב]] [[יואל כהן]], הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]], הרב [[שמואל שור]], והרב [[שלמה קפלן]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נפתח 'כולל ערב' בו לומדים אברכים מקומיים את תורת החסידות ובפרט [[ספר התניא]], תחת השגחתו של הרב [[שמואל שור]] שמוסר גם שיעורים. לימודי ה'כולל' מתקיימים בבית המדרש בית מנחם בליווי סדרת בחינות, ומחולקים מלגות גבוהות ביחס לאברכים הלומדים במקומות אחרים.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16 (48)<br />
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52, בראש הספריה עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ומנהל אותה - הרב מרדכי שלמה ברים.<br />
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 בבית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק, בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד . <br />
<br />
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.<br />
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].<br />
[[קטגוריה:ניו יורק סי.טי.]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7&diff=335328בורו פארק2020-05-07T20:43:26Z<p>71.105.178.248: /* הפצת תורת החסידות בבית המדרש בית מנחם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]<br />
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==אוכלוסיה ומיקום==<br />
השכונה ממוקמת רובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסיה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.<br />
<br />
רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמאר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, ולשלשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי העיר.<br />
<br />
== פעילות חב"דית בשכונה ==<br />
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]<br />
פעילות חב"ד בבורו פארק מנוהלת בעיקר על ידי בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16, ועל יד מרכז [[היכל מנחם (בורו פארק)]].<br />
<br />
בין הפעילויות:<br />
<br />
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה, בליווי תזמורת.<br />
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-13.<br />
*כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסליו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות רבות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.<br />
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].<br />
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.<br />
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת.<br />
<br />
== הפצת [[תורת החסידות]] בבית המדרש בית מנחם ==<br />
<br />
בבית המדרש בית מנחם, מתקיימים שיעורים כסדרם על ידי ה[[חוזר]] [[הרב]] [[יואל כהן]], הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]], הרב [[שמואל שור]], והרב [[שלמה קפלן]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נפתח 'כולל ערב' בו לומדים אברכים מקומיים את תורת החסידות ובפרט [[ספר התניא]], תחת השגחתו של הרב [[שמואל שור]] שמוסר גם שיעורים. לימודי ה'כולל' מתקיימים בבית המדרש בית מנחם בליווי סדרת בחינות, ומחולקים מלגות גבוהות ביחס לאברכים הלומדים במקומות אחרים.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16 (48)<br />
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52, בראש הספריה עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ומנהל אותה - הרב [[מרדכי ברים]].<br />
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 בבית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק, בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד . <br />
<br />
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.<br />
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].<br />
[[קטגוריה:ניו יורק סי.טי.]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=335325היכל מנחם2020-05-07T20:40:32Z<p>71.105.178.248: /* היכל מנחם - בארא פארק */</p>
<hr />
<div>'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].<br />
<br />
==היכל מנחם - ירושלים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}<br />
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.<br />
<br />
===מכון הוצאה לאור===<br />
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' יעקב גולדשמיד, ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.<br />
<br />
==היכל מנחם - בארא פארק==<br />
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] והרב ישראל שטערן. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
<br />
בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן היתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי [[חסידות]] [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי שלמה ברים.<br />
===הוצאה לאור===<br />
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]", ואת הרבעון [[היכל הבעש"ט]], ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:<br />
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*מועדים חלק א <br />
:*מועדים חלק ב<br />
:*שבת<br />
:*ימי שמחה<br />
:*עבודת התפילה<br />
:*מאמרים מלוקטים<br />
<br />
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*חלק א (פרקים א-ח)<br />
:*חלק ב (פרקים ט-יז)<br />
:*חלק ג (פרקים יח-כג)<br />
:*חלק ד (פרקים כד-כט)<br />
:*חלק ה (פרקים ל-לד)<br />
:*חלק ו (פרקים לה-לח)<br />
<br />
בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:<br />
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[אהבת ישראל]] ע"פ תורת הבעש"ט <br />
*חיים של [[שמחה]] - לקט [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר מוהריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
==היכל מנחם - מונסי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}<br />
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.<br />
<br />
בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]]. <br />
<br />
בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ללימוד תורת החסידות, בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.<br />
<br />
==היכל מנחם - בני ברק==<br />
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בבנין ספרייה ענקית בת מספר קומות.<br />
<br />
ההיכל מקיים מדי שנה בג' תמוז בביהכ"נ הגדול (רח' רבי עקיבא 53) ערב עיון במשנת הרבי לאברכים ובני ישיבות.<br />
<br />
בערבי העיון המתקיימים מדי שנה משתתפים גדולי ישראל ביניהם: [[משה יהודה לייב לנדא|הגרמי"ל לנדא - לשעבר אב"ד בני ברק]], האדמו"ר מטאלנא שליט"א הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ועוד.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
[[תמונה:רוחו בקרבנו.jpg|left|thumb|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]<br />
'''רוחו בקרבנו''' - נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי [[היכל מנחם (בני ברק)]] שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] - [[תשס"ט]]).<br />
<br />
==היכל מנחם - ביתר עילית==<br />
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.<br />
<br />
מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7&diff=335301בורו פארק2020-05-07T19:34:42Z<p>71.105.178.248: /* הפצת תורת החסידות בבית המדרש בית מנחם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]<br />
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==אוכלוסיה ומיקום==<br />
השכונה ממוקמת רובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסיה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.<br />
<br />
רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמאר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, ולשלשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי העיר.<br />
<br />
== פעילות חב"דית בשכונה ==<br />
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]<br />
פעילות חב"ד בבורו פארק מנוהלת בעיקר על ידי בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16, ועל יד מרכז [[היכל מנחם (בורו פארק)]].<br />
<br />
בין הפעילויות:<br />
<br />
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה, בליווי תזמורת.<br />
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-13.<br />
*כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסליו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות רבות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.<br />
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].<br />
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.<br />
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת.<br />
<br />
== הפצת [[תורת החסידות]] בבית המדרש בית מנחם ==<br />
<br />
בבית המדרש בית מנחם, מתקיימים שיעורים כסדרם על ידי ה[[חוזר]] [[הרב]] [[יואל כהן]], הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]], הרב שמואל שור, והרב שלמה קפלן.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נפתח 'כולל ערב' בו לומדים אברכים מקומיים את תורת החסידות ובפרט [[ספר התניא]], תחת השגחתו של הרב שמואל שור שמוסר גם שיעורים. לימודי ה'כולל' מתקיימים בבית המדרש בית מנחם בליווי סדרת בחינות, ומחולקים מלגות גבוהות ביחס לאברכים הלומדים במקומות אחרים.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16 (48)<br />
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52, בראש הספריה עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ומנהל אותה - הרב [[מרדכי ברים]].<br />
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 בבית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק, בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד . <br />
<br />
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.<br />
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].<br />
[[קטגוריה:ניו יורק סי.טי.]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7&diff=335298בורו פארק2020-05-07T19:28:55Z<p>71.105.178.248: /* הפצת תורת החסידות בבית המדרש בית מנחם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]<br />
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==אוכלוסיה ומיקום==<br />
השכונה ממוקמת רובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסיה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.<br />
<br />
רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמאר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, ולשלשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי העיר.<br />
<br />
== פעילות חב"דית בשכונה ==<br />
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]<br />
פעילות חב"ד בבורו פארק מנוהלת בעיקר על ידי בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16, ועל יד מרכז [[היכל מנחם (בורו פארק)]].<br />
<br />
בין הפעילויות:<br />
<br />
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה, בליווי תזמורת.<br />
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-13.<br />
*כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסליו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות רבות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.<br />
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].<br />
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.<br />
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת.<br />
<br />
== הפצת [[תורת החסידות]] בבית המדרש בית מנחם ==<br />
<br />
בבית המדרש בית מנחם, מתקיימים שיעורים כסדרם על ידי ה[[חוזר]] [[הרב]] [[יואל כהן]], הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]], הרב שמואל שור, והרב שלמה קפלן.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נפתח 'כולל ערב' בו לומדים אברכים מקומיים את תורת החסידות. לימודי ה'כולל' מתקיימים בבית המדרש בית מנחם בליווי סדרת בחינות, ומחולקים מלגות גבוהות ביחס לאברכים הלומדים במקומות אחרים.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16 (48)<br />
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52, בראש הספריה עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ומנהל אותה - הרב [[מרדכי ברים]].<br />
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 בבית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק, בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד . <br />
<br />
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.<br />
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].<br />
[[קטגוריה:ניו יורק סי.טי.]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7&diff=335297בורו פארק2020-05-07T19:27:27Z<p>71.105.178.248: /* הפצת תורת החסידות בבית המדרש בית מנחם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]<br />
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==אוכלוסיה ומיקום==<br />
השכונה ממוקמת רובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסיה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.<br />
<br />
רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמאר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, ולשלשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי העיר.<br />
<br />
== פעילות חב"דית בשכונה ==<br />
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]<br />
פעילות חב"ד בבורו פארק מנוהלת בעיקר על ידי בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16, ועל יד מרכז [[היכל מנחם (בורו פארק)]].<br />
<br />
בין הפעילויות:<br />
<br />
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה, בליווי תזמורת.<br />
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-13.<br />
*כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסליו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות רבות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.<br />
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].<br />
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.<br />
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת.<br />
<br />
== הפצת [[תורת החסידות]] בבית המדרש בית מנחם ==<br />
<br />
בבית המדרש בית מנחם, מתקיימים שיעורים כסדרם על ידי ה[[חוזר]] [[הרב]] [[יואל כהן]], הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]], הרב שמואל שור, והרב שלמה קאפלאן.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נפתח 'כולל ערב' בו לומדים אברכים מקומיים את תורת החסידות. לימודי ה'כולל' מתקיימים בבית המדרש בית מנחם בליווי סדרת בחינות, ומחולקים מלגות גבוהות ביחס לאברכים הלומדים במקומות אחרים.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16 (48)<br />
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52, בראש הספריה עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ומנהל אותה - הרב [[מרדכי ברים]].<br />
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 בבית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק, בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד . <br />
<br />
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.<br />
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].<br />
[[קטגוריה:ניו יורק סי.טי.]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7&diff=335296בורו פארק2020-05-07T19:26:57Z<p>71.105.178.248: /* הפצת תורת החסידות בבית המדרש בית מנחם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תהלוכה בורו פארק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|אלפי ילדי [[תשב"ר]] ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בבורו פארק]]<br />
'''בורו פארק''' הינה [[שכונה]] חרדית בתוך רובע [[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]], בה מתגוררים כיום למעלה ממאה אלף יהודים המנהלים אורח חיים חרדי, והיא נחשבת לקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל. בשכונה ישנו קהל גדול של יהודים הלומדים את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
==אוכלוסיה ומיקום==<br />
השכונה ממוקמת רובע ברוקלין שב[[ניו יורק]] בחלקו הדרום מערבי. עם התפתחות האוכלוסיה היהודית במקום, התרחבו גבולות השכונה מעבר לגבולותיה המוגדרים, והיא מתפרסת גם לשכונות הסמוכות לה כגון 'קנסינגטון' ו'בנסונהרסט'.<br />
<br />
רוב תושבי שכונת בארא פארק משתייכים לזרמים שונים בתנועת החסידות, ובשטחה מתגוררים עשרות אדמו"רים המפעילים חצרות חסידיות, אך ניתן למצוא בה גם בתי כנסת וקהילות קטנות של ליטאים ודתיים מודרניים מבית מדרשו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
בשכונה מתקיימת פעילות חסידית תוססת, והיא מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב הכוללת קרוב לאלף משפחות, וכן חסידויות נוספות וביניהם: [[פאפא]], [[טשרנוביל]], [[רחמסטריבקא]], [[סקווירא#ענפים|סקווירא בורו פארק]], ספינקא, סטוטשין, [[לעלוב]], בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. עוד עשרות חסידויות מרחבי העולם מפעילות בעיר בתי חסידים, ביניהם חסידויות [[גור]], [[בעלז]], ו[[סאטמאר]] שלכל אחד מהם למעלה מאלף איש בעיר זו, ולשלשת חסידויות אלו ישנם עשרות בנינים ברחבי העיר.<br />
<br />
== פעילות חב"דית בשכונה ==<br />
[[קובץ:התוועדות בפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] בשכונה]]<br />
פעילות חב"ד בבורו פארק מנוהלת בעיקר על ידי בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16, ועל יד מרכז [[היכל מנחם (בורו פארק)]].<br />
<br />
בין הפעילויות:<br />
<br />
*[[שמחת בית השואבה]], בשדרה ה-13, בכל לילות [[חול המועד]] [[סוכות]], מדי [[שנה]] בשנה, בליווי תזמורת.<br />
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ילדים]] ב[[ל"ג בעומר]] בשדרה ה-13.<br />
*כנס וערב עיון ב[[תורת החסידות]] ב[[ראש השנה לחסידות]] [[י"ט כסליו]], באולמי ויז'ניץ, בהשתתפות מאות רבות מתושבי השכונה, וחשובי הרבנים.<br />
*פתיחת דוכנים בארועים גדולים לכתיבה לרבי מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש]].<br />
*חלוקת חוברות שבועיות במחשבת החסידות בבתי הכנסת.<br />
*מכירת ספרי רבותינו נשיאינו ביומי דפגרא באמצעות מערכת טלפונית משוכללת.<br />
<br />
== הפצת [[תורת החסידות]] בבית המדרש בית מנחם ==<br />
<br />
בבית המדרש בית מנחם, מתקיימים שיעורים כסדרם על ידי ה[[חוזר]] [[הרב]] [[יואל כהן]], הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]], הרב שמואל שור, והרב [[שלמה קאפלאן]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נפתח 'כולל ערב' בו לומדים אברכים מקומיים את תורת החסידות. לימודי ה'כולל' מתקיימים בבית המדרש בית מנחם בליווי סדרת בחינות, ומחולקים מלגות גבוהות ביחס לאברכים הלומדים במקומות אחרים.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר ==<br />
*בית המדרש בית מנחם בשדרה ה-16 (48)<br />
*ספריית החסידות - היכל מנחם בשדרה ה16 פינת רחוב ה52, בראש הספריה עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] ומנהל אותה - הרב [[מרדכי ברים]].<br />
*בית המדרש ובית חב"ד street 46 1546 בבית הכנסת 'בית אליהו' אהבת אחים צמח-צדק, בורו פארק. בית הכנסת זה הוקם בתוך ביתו של הרב סימפסאן שהיה רב בית הכנסת. כאן ביקר אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון באמריקה. היום רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק הכהן רוזנפלד . <br />
<br />
*מרכז חב"ד "אחווה" - בורו פארק, בהנהלת הרב ישעיהו פרידמן.<br />
*[[בית חב"ד]] בורו פארק, הרב [[אהרן גינזבורג]].<br />
[[קטגוריה:ניו יורק סי.טי.]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=335295היכל מנחם2020-05-07T19:20:24Z<p>71.105.178.248: /* היכל מנחם - בארא פארק */</p>
<hr />
<div>'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].<br />
<br />
==היכל מנחם - ירושלים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}<br />
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.<br />
<br />
===מכון הוצאה לאור===<br />
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' יעקב גולדשמיד, ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.<br />
<br />
==היכל מנחם - בארא פארק==<br />
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] והרב ישראל שטערן. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
<br />
בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן היתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי [[חסידות]] [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי ברים.<br />
===הוצאה לאור===<br />
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]", ואת הרבעון [[היכל הבעש"ט]], ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:<br />
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*מועדים חלק א <br />
:*מועדים חלק ב<br />
:*שבת<br />
:*ימי שמחה<br />
:*עבודת התפילה<br />
:*מאמרים מלוקטים<br />
<br />
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*חלק א (פרקים א-ח)<br />
:*חלק ב (פרקים ט-יז)<br />
:*חלק ג (פרקים יח-כג)<br />
:*חלק ד (פרקים כד-כט)<br />
:*חלק ה (פרקים ל-לד)<br />
:*חלק ו (פרקים לה-לח)<br />
<br />
בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:<br />
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[אהבת ישראל]] ע"פ תורת הבעש"ט <br />
*חיים של [[שמחה]] - לקט [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר מוהריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
==היכל מנחם - מונסי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}<br />
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.<br />
<br />
בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]]. <br />
<br />
בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ללימוד תורת החסידות, בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.<br />
<br />
==היכל מנחם - בני ברק==<br />
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בבנין ספרייה ענקית בת מספר קומות.<br />
<br />
ההיכל מקיים מדי שנה בג' תמוז בביהכ"נ הגדול (רח' רבי עקיבא 53) ערב עיון במשנת הרבי לאברכים ובני ישיבות.<br />
<br />
בערבי העיון המתקיימים מדי שנה משתתפים גדולי ישראל ביניהם: [[משה יהודה לייב לנדא|הגרמי"ל לנדא - לשעבר אב"ד בני ברק]], האדמו"ר מטאלנא שליט"א הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ועוד.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
[[תמונה:רוחו בקרבנו.jpg|left|thumb|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]<br />
'''רוחו בקרבנו''' - נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי [[היכל מנחם (בני ברק)]] שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] - [[תשס"ט]]).<br />
<br />
==היכל מנחם - ביתר עילית==<br />
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.<br />
<br />
מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=335294היכל מנחם2020-05-07T19:18:44Z<p>71.105.178.248: /* הוצאה לאור */</p>
<hr />
<div>'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].<br />
<br />
==היכל מנחם - ירושלים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}<br />
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.<br />
<br />
===מכון הוצאה לאור===<br />
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' יעקב גולדשמיד, ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.<br />
<br />
==היכל מנחם - בארא פארק==<br />
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
<br />
בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן היתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי [[חסידות]] [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי ברים.<br />
===הוצאה לאור===<br />
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]", ואת הרבעון [[היכל הבעש"ט]], ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:<br />
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*מועדים חלק א <br />
:*מועדים חלק ב<br />
:*שבת<br />
:*ימי שמחה<br />
:*עבודת התפילה<br />
:*מאמרים מלוקטים<br />
<br />
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*חלק א (פרקים א-ח)<br />
:*חלק ב (פרקים ט-יז)<br />
:*חלק ג (פרקים יח-כג)<br />
:*חלק ד (פרקים כד-כט)<br />
:*חלק ה (פרקים ל-לד)<br />
:*חלק ו (פרקים לה-לח)<br />
<br />
בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:<br />
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[אהבת ישראל]] ע"פ תורת הבעש"ט <br />
*חיים של [[שמחה]] - לקט [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר מוהריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
==היכל מנחם - מונסי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}<br />
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.<br />
<br />
בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]]. <br />
<br />
בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ללימוד תורת החסידות, בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.<br />
<br />
==היכל מנחם - בני ברק==<br />
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בבנין ספרייה ענקית בת מספר קומות.<br />
<br />
ההיכל מקיים מדי שנה בג' תמוז בביהכ"נ הגדול (רח' רבי עקיבא 53) ערב עיון במשנת הרבי לאברכים ובני ישיבות.<br />
<br />
בערבי העיון המתקיימים מדי שנה משתתפים גדולי ישראל ביניהם: [[משה יהודה לייב לנדא|הגרמי"ל לנדא - לשעבר אב"ד בני ברק]], האדמו"ר מטאלנא שליט"א הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ועוד.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
[[תמונה:רוחו בקרבנו.jpg|left|thumb|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]<br />
'''רוחו בקרבנו''' - נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי [[היכל מנחם (בני ברק)]] שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] - [[תשס"ט]]).<br />
<br />
==היכל מנחם - ביתר עילית==<br />
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.<br />
<br />
מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=335292היכל מנחם2020-05-07T19:17:47Z<p>71.105.178.248: /* הוצאה לאור */</p>
<hr />
<div>'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].<br />
<br />
==היכל מנחם - ירושלים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}<br />
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.<br />
<br />
===מכון הוצאה לאור===<br />
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' יעקב גולדשמיד, ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.<br />
<br />
==היכל מנחם - בארא פארק==<br />
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
<br />
בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן היתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי [[חסידות]] [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי ברים.<br />
===הוצאה לאור===<br />
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]", ואת הרבעון [[היכל הבעש"ט]], ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:<br />
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*מועדים חלק א <br />
:*מועדים חלק ב<br />
:*שבת<br />
:*ימי שמחה<br />
:*עבודת התפילה<br />
:*מאמרים מלוקטים<br />
<br />
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*חלק א (פרקים א-ח)<br />
:*חלק ב (פרקים ט-יז)<br />
:*חלק ג (פרקים יח-כג)<br />
:*חלק ד (פרקים כד-כט)<br />
:*חלק ה (פרקים ל-לד)<br />
:*חלק ו (פרקים לה-לח)<br />
<br />
בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:<br />
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]<br />
*אהבת ישראל ע"פ תורת הבעש"ט <br />
*חיים של שמחה - לקט [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר מוהריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
==היכל מנחם - מונסי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}<br />
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.<br />
<br />
בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]]. <br />
<br />
בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ללימוד תורת החסידות, בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.<br />
<br />
==היכל מנחם - בני ברק==<br />
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בבנין ספרייה ענקית בת מספר קומות.<br />
<br />
ההיכל מקיים מדי שנה בג' תמוז בביהכ"נ הגדול (רח' רבי עקיבא 53) ערב עיון במשנת הרבי לאברכים ובני ישיבות.<br />
<br />
בערבי העיון המתקיימים מדי שנה משתתפים גדולי ישראל ביניהם: [[משה יהודה לייב לנדא|הגרמי"ל לנדא - לשעבר אב"ד בני ברק]], האדמו"ר מטאלנא שליט"א הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ועוד.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
[[תמונה:רוחו בקרבנו.jpg|left|thumb|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]<br />
'''רוחו בקרבנו''' - נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי [[היכל מנחם (בני ברק)]] שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] - [[תשס"ט]]).<br />
<br />
==היכל מנחם - ביתר עילית==<br />
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.<br />
<br />
מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=335291היכל מנחם2020-05-07T19:17:10Z<p>71.105.178.248: /* הוצאה לאור */</p>
<hr />
<div>'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].<br />
<br />
==היכל מנחם - ירושלים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}<br />
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.<br />
<br />
===מכון הוצאה לאור===<br />
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' יעקב גולדשמיד, ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.<br />
<br />
==היכל מנחם - בארא פארק==<br />
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
<br />
בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן היתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי [[חסידות]] [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי ברים.<br />
===הוצאה לאור===<br />
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]", ואת הרבעון [[היכל הבעש"ט]], ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:<br />
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*מועדים חלק א <br />
:*מועדים חלק ב<br />
:*שבת<br />
:*ימי שמחה<br />
:*עבודת התפילה<br />
:*מאמרים מלוקטים<br />
<br />
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*חלק א (פרקים א-ח)<br />
:*חלק ב (פרקים ט-יז)<br />
:*חלק ג (פרקים יח-כג)<br />
:*חלק ד (פרקים כד-כט)<br />
:*חלק ה (פרקים ל-לד)<br />
:*חלק ו (פרקים לה-לח)<br />
<br />
בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:<br />
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]<br />
*אהבת ישראל ע"פ תורת הבעש"ט <br />
*חיים של שמחה - לקט [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר מהוריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
==היכל מנחם - מונסי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}<br />
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.<br />
<br />
בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]]. <br />
<br />
בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ללימוד תורת החסידות, בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.<br />
<br />
==היכל מנחם - בני ברק==<br />
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בבנין ספרייה ענקית בת מספר קומות.<br />
<br />
ההיכל מקיים מדי שנה בג' תמוז בביהכ"נ הגדול (רח' רבי עקיבא 53) ערב עיון במשנת הרבי לאברכים ובני ישיבות.<br />
<br />
בערבי העיון המתקיימים מדי שנה משתתפים גדולי ישראל ביניהם: [[משה יהודה לייב לנדא|הגרמי"ל לנדא - לשעבר אב"ד בני ברק]], האדמו"ר מטאלנא שליט"א הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ועוד.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
[[תמונה:רוחו בקרבנו.jpg|left|thumb|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]<br />
'''רוחו בקרבנו''' - נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי [[היכל מנחם (בני ברק)]] שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] - [[תשס"ט]]).<br />
<br />
==היכל מנחם - ביתר עילית==<br />
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.<br />
<br />
מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=335290היכל מנחם2020-05-07T19:16:47Z<p>71.105.178.248: /* הוצאה לאור */</p>
<hr />
<div>'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].<br />
<br />
==היכל מנחם - ירושלים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}<br />
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.<br />
<br />
===מכון הוצאה לאור===<br />
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' יעקב גולדשמיד, ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.<br />
<br />
==היכל מנחם - בארא פארק==<br />
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br />
<br />
בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן היתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי [[חסידות]] [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי ברים.<br />
===הוצאה לאור===<br />
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]", ואת הרבעון [[היכל הבעש"ט]], ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:<br />
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*מועדים חלק א <br />
:*מועדים חלק ב<br />
:*שבת<br />
:*ימי שמחה<br />
:*עבודת התפילה<br />
:*מאמרים מלוקטים<br />
<br />
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''<br />
:*חלק א (פרקים א-ח)<br />
:*חלק ב (פרקים ט-יז)<br />
:*חלק ג (פרקים יח-כג)<br />
:*חלק ד (פרקים כד-כט)<br />
:*חלק ה (פרקים ל-לד)<br />
:*חלק ו (פרקים לה-לח)<br />
<br />
בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:<br />
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]<br />
*אהבת ישראל ע"פ תורת הבעש"ט <br />
*חיים של שמחה - לקט [[אגרות קדש]] מ[[אדמו"ר מהוריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
==היכל מנחם - מונסי==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}<br />
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.<br />
<br />
בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]]. <br />
<br />
בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ללימוד תורת החסידות, בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.<br />
<br />
==היכל מנחם - בני ברק==<br />
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בבנין ספרייה ענקית בת מספר קומות.<br />
<br />
ההיכל מקיים מדי שנה בג' תמוז בביהכ"נ הגדול (רח' רבי עקיבא 53) ערב עיון במשנת הרבי לאברכים ובני ישיבות.<br />
<br />
בערבי העיון המתקיימים מדי שנה משתתפים גדולי ישראל ביניהם: [[משה יהודה לייב לנדא|הגרמי"ל לנדא - לשעבר אב"ד בני ברק]], האדמו"ר מטאלנא שליט"א הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ועוד.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
[[תמונה:רוחו בקרבנו.jpg|left|thumb|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]<br />
'''רוחו בקרבנו''' - נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי [[היכל מנחם (בני ברק)]] שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] - [[תשס"ט]]).<br />
<br />
==היכל מנחם - ביתר עילית==<br />
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.<br />
<br />
מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=335285היציאה מרוסיה (ספר)2020-05-07T19:04:47Z<p>71.105.178.248: הסרת כל התוכן מהדף</p>
<hr />
<div></div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94&diff=335283מגפה2020-05-07T18:54:20Z<p>71.105.178.248: /* מגפת הקורונה */</p>
<hr />
<div>'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של [[מחלה]] מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.<br />
<br />
==במקרא==<br />
ב[[מקרא]] מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל:<br />
*לאחר [[חטא העגל]], כאשר ירד [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה{{הערה|תשא לב, לה.}}, שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש{{הערה|רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.}}. מניין המתים במגיפה אינו ידוע{{הערה|רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.}}.<br />
*לאחר [[מחלוקת קרח]] על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ו[[אהרן]] שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת [[קטורת]] ואיתה עצר את [[מלאך המוות]] מלהכות בישראל{{הערה|קרח יז, ו-טו.}}.<br />
:סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}.<br />
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.<br />
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.<br />
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.<br />
<br />
==בתולדות החסידות==<br />
בתולדות החסידות ידועות מספר מגפות, חלקן קשות ורבות נפגעים, שהשפיעו באופן ניכר על תולדות החסידות. בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן בתקופת בנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]], הריצו חסידים מ[[אורשה]] מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה{{הערה|1=[[יהושע מונדשיין]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו].}}.<br />
<br />
===מגפת הדבר בגליל===<br />
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}.<br />
<br />
===מגפת הטיפוס===<br />
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השניה]].<br />
<br />
על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.<br />
<br />
גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.<br />
<br />
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]], בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.<br />
<br />
בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהיתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.<br />
<br />
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.<br />
<br />
בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' [[יצחק יפה]] מ[[דיסנה]], ר' [[יעקב ברוך קרסיק]], ר' [[שילם קוראטין]], ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמן דוברבסקי]], נשותיהם של החסידים ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[אברהם חיים נאה]], ועוד רבים.<br />
<br />
===מגפת הקורונה===<br />
בשנת [[תש"פ]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]], ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}<br />
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}<br />
{{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז את הנספים במגיפה עם מספר פרטים על כל אחד מהם ותאריך פטירתו] {{COL}}}}:<br />
*ב[[צרפת]]: הרב [[מסעוד טובול]] - משלוחי הרבי ב[[פריז]], הת' אברהם סאקון ור' חיים מרדכי אסולין - גבאי בית הכנסת חב"ד ב[[סרסל]].<br />
*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, ובנו ר' אהרון יעקב קארף, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], ר' מנחם מרדכי ניסים, ר' חיים צבי קוניקוב, ר' צבי דוב (הרשל) שיינר, ר' גדליה שמלברג ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטרו הרב [[אברהם אהרון רובשקין]] ור' יוסף יצחק גרוסמן. במונסי נפטר ר' גרשון סייבול.<br />
:בשאר רחבי [[ארצות הברית]] נפטרו ר' חיים יהודה חן ממוריסטאון, ר' מרדכי קאופמן מבופלו.<br />
*ב[[ירושלים]] נפטר הרב זאב גרינוולד.<br />
*כן נפטרו שלוחי הרבי הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]] והרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], והרב בנימין וולף מהנובר, [[גרמניה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 1206 '''[http://online.fliphtml5.com/jfotd/frod מגוון כתבות בנושא הקורונה]''', כ"ד אדר תש"פ <br />
*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94&diff=335281מגפה2020-05-07T18:53:03Z<p>71.105.178.248: /* מגפת הקורונה */</p>
<hr />
<div>'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של [[מחלה]] מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.<br />
<br />
==במקרא==<br />
ב[[מקרא]] מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל:<br />
*לאחר [[חטא העגל]], כאשר ירד [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]], שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה{{הערה|תשא לב, לה.}}, שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש{{הערה|רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.}}. מניין המתים במגיפה אינו ידוע{{הערה|רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.}}.<br />
*לאחר [[מחלוקת קרח]] על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ו[[אהרן]] שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת [[קטורת]] ואיתה עצר את [[מלאך המוות]] מלהכות בישראל{{הערה|קרח יז, ו-טו.}}.<br />
:סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}.<br />
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.<br />
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.<br />
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.<br />
<br />
==בתולדות החסידות==<br />
בתולדות החסידות ידועות מספר מגפות, חלקן קשות ורבות נפגעים, שהשפיעו באופן ניכר על תולדות החסידות. בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן בתקופת בנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]], הריצו חסידים מ[[אורשה]] מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה{{הערה|1=[[יהושע מונדשיין]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו].}}.<br />
<br />
===מגפת הדבר בגליל===<br />
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}.<br />
<br />
===מגפת הטיפוס===<br />
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השניה]].<br />
<br />
על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.<br />
<br />
גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.<br />
<br />
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]], בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.<br />
<br />
בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהיתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.<br />
<br />
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.<br />
<br />
בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' [[יצחק יפה]] מ[[דיסנה]], ר' [[יעקב ברוך קרסיק]], ר' [[שילם קוראטין]], ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמן דוברבסקי]], נשותיהם של החסידים ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[אברהם חיים נאה]], ועוד רבים.<br />
<br />
===מגפת הקורונה===<br />
בשנת [[תש"פ]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]], ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}<br />
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}<br />
{{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז את הנספים במגיפה עם מספר פרטים על כל אחד מהם ותאריך פטירתו] {{COL}}}}:<br />
*ב[[צרפת]]: הרב [[מסעוד טובול]] - משלוחי הרבי ב[[פריז]], הת' אברהם סאקון ור' חיים מרדכי אסולין - גבאי בית הכנסת חב"ד ב[[סרסל]].<br />
*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, ובנו ר' אהרון יעקב קארף, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], ר' מנחם מרדכי ניסים, ר' חיים צבי קוניקוב, ר' צבי דוב (הרשל) שיינר, ר' גדליה שמלברג ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטרו הרב [[אברהם אהרון רובשקין]] ור' יוסף יצחק גרוסמן. במונסי נפטר ר' גרשון סייבול.<br />
:בשאר רחבי [[ארצות הברית]] נפטרו ר' חיים יהודה חן ממוריסטאון, ר' מרדכי קאופמן מבופלו.<br />
*ב[[ירושלים]] נפטר הרב זאב גרינוולד.<br />
*כן נפטרו שלוחי הרבי הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]] והרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], והרב בנימין וולף מהנובר, [[גרמניא]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 1206 '''[http://online.fliphtml5.com/jfotd/frod מגוון כתבות בנושא הקורונה]''', כ"ד אדר תש"פ <br />
*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=335279היציאה מרוסיה (ספר)2020-05-07T18:33:54Z<p>71.105.178.248: יצירת דף עם התוכן "פיצי חברותא שלי"</p>
<hr />
<div>פיצי חברותא שלי</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C&diff=329506נפתלי חיים לוונטל2020-03-17T04:37:33Z<p>71.105.178.248: /* באמצע עריכה */</p>
<hr />
<div>===באמצע עריכה===<br />
הרב ד"ר נפתלי חיים הלוי לוונטל הינו סופר והוגה דעות חב"די, שפועל באונברסיטה באנגליה<br />
<br />
הרב כותב לוונטל מאמרים בספרים שונים, על מהות חסידות חב"ד, וכן הוציא מספר ספרים בנושא<br />
<br />
הרב לוונטל קיבל מספר הוראות מהרבי בעניני הפצת המעיינות במיוחד בקרב הסטונדרטים, ומהם: "לימוד מעשה מרכבה האוניברסטי וכיו״ב, בודאי שאין לזה מקום בשם חב״ד"<br />
ועוד הוראות מופיעות בתשורה לחתונת צאציו המצויינת בזה<br />
[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf ליקוט מכתבי הרבי אליו].</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C&diff=329505נפתלי חיים לוונטל2020-03-17T04:36:14Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>===באמצע עריכה===<br />
הרב ד"ר נפתלי חיים הלוי לוונטל הינו סופר והוגה דעות חב"די, שפועל באונברסיטה באנגליה<br />
<br />
הרב כותב לוונטל מאמרים בספרים שונים, על מהות חסידות חב"ד, וכן הוציא מספר ספרים בנושא<br />
<br />
הרב לוונטל קיבל מספר הוראות מהרבי בעניני הפצת המעיינות במיוחד בקרב הסטונדרטים, וחלק מופיע בתשורה לחתונת צאציו המצויינת בזה<br />
<br />
[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf ליקוט מכתבי הרבי אליו].</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C&diff=329504נפתלי חיים לוונטל2020-03-17T04:36:03Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>===באמצע עריכה===<br />
הרב ד"ר נפתלי חיים הלוי לוונטל הינו סופר והוגה דעות חב"די, שפועל באונברסיטה באנגליה<br />
<br />
הרב כותב לוונטל מאמרים בספרים שונים, על מהות חסידות חב"ד, וכן הוציא מספר ספרים בנושא<br />
<br />
הרב לוונטל קיבל מספר הוראות מהרבי בעניני הפצת המעיינות במיוחד בקרב הסטונדרטים, וחלק מופיע בתשורה לחתונת צאציו המצויינת בזה<br />
[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf ליקוט מכתבי הרבי אליו].</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C&diff=329503נפתלי חיים לוונטל2020-03-17T04:35:02Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>===באמצע עריכה===<br />
הרב ד"ר נפתלי חיים הלוי לוונטל הינו סופר והוגה דעות חב"די, שפועל באונברסיטה באנגליה<br />
<br />
הרב כותב לוונטל מאמרים בספרים שונים, על מהות חסידות חב"ד, וכן הוציא מספר ספרים בנושא<br />
<br />
הרב לוונטל קיבל מספר הוראות מהרבי בעניני הפצת המעיינות במיוחד בקרב הסטונדרטים, וחלק מופיע בתשורה לחתונת צאציו המצויינת בזה</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C&diff=329502נפתלי חיים לוונטל2020-03-17T04:24:13Z<p>71.105.178.248: </p>
<hr />
<div>===באמצע עריכה===<br />
הרב נפתלי חיים לוונטל הינו סופר והוגה דעות חב"די, מאנגליה</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C&diff=329501נפתלי חיים לוונטל2020-03-17T04:22:58Z<p>71.105.178.248: יצירת דף עם התוכן "הרב נפתלי חיים לוונטל הינו סופר והוגה דעות חב"די, מאנגליה"</p>
<hr />
<div>הרב נפתלי חיים לוונטל הינו סופר והוגה דעות חב"די, מאנגליה</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=329178ספר התורה של הרבי2020-03-02T17:25:38Z<p>71.105.178.248: /* ספר התורה כיום */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]<br />
'''ספר התורה של הרבי''' הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות ב[[שמחת תורה]]. <br />
<br />
==היסטוריית הספר==<br />
בשנת [[תקצ"ד]] [[דפוס האלמנה והאחים ראם#תלמוד בבלי דפוס וילנא|פרץ סכסוך]] בין מדפיסי [[דפוס ראם]] ל[[דפוס סלאוויטא|מדפיסי סלאוויטא]] בנוגע לזכויות ההוצאה לאור והמכירה של ה[[תלמוד בבלי]]. על רקע הסכסוך הופצו עלילות שונות על מנהלי בית הדפוס בסלאוויטא רבי שמואל-אבא ורבי פינחס שפירא, נכדיו של [[רבי פנחס מקוריץ]], והם נאסרו על ידי הממשלה הרוסית.<br />
<br />
הסכסוך הפך למחלוקת בין חסידים למתנגדים, כאשר המתנגדים צידדו בבעלי בית הדפוס ב[[וילנא]] והחסידים באחים שפירא שניהלו את בית הדפוס בסלאוויטא.<br />
<br />
בזמן המאסר בבית הכלא, הורשו על ידי השלטונות להכניס ספרי תורה לתאים הפרטיים בהם שהו, אך עקב התנאים הירודים של הצחנה והלכלוך ששררו במקום הם העדיפו שלא לחלל את קדושתו של הספר תורה, ועל כן הם למדו מתוך יריעות נפרדות שלא אוגדו בספר ולא נתקדשו בקדושתו החמורה של הספר תורה.<br />
<br />
לאחר שישבו 17 שנים במאסר, הוכתר כצאר של [[רוסיה]] אלכסנדר השני שהעניק להם חנינה, ועם היציאה מהמאסר איגדו את יריעות ספר התורה שהצטברו בידם לאורך השנים, ותפרו אותם. עצי החיים בהם השתמשו היו אף הם בעלי ייחוס, היות וגולפו על ידי [[המגיד מקוזניץ]] ששלח אותם כתשורה לידידו ר' מיכל מזלוטשוב. כאשר הגיעו עצי החיים לידיו של ר' מיכל הוא הכריז בדביקות "בעצי החיים הללו עתידים לאחוז צדיקים גדולים".<br />
<br />
במשך עשרות שנים עבר הספר אצל צאצאי משפחת שפירא מאב לבן עד שהולאם על ידי הממשל הקומוניסטי.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]] נפדה הספר מידי ממשלת [[רוסיה]] על ידי הרב שמואל אבא שפירא שהיה צאצא ישיר של האחים מסלאוויטא, וקרוב משפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ובת דודתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] הציע הרב שפירא ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לרכוש ממנו את הספר, אך [[אדמו"ר הריי"צ]] השיב לו שאף שהוא רוצה בכך, אין בידו את הכסף הדרוש לרכישה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] עלה שוב הענין על הפרק, ומי שהתעסק בכך היה הרב [[פינייע אלטהויז]] שניסה להגיע להסדר כספי עם משפחת שפירא, אך לא הצליח להשיג את סכום הכסף שביקשו.<br />
<br />
==רכישת הספר==<br />
כאשר נודע לרב [[משה אשכנזי]] על כך שספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם ב[[ארץ הקודש]], ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק. הוא הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה על ידי הרב [[בנימין גורודצקי]]. <br />
<br />
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. כעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי שכדי שעל [[ספר תורה]] של הרבי לא יהיה אף פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את החוב בשלימותו, בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים.<br />
<br />
הספר הגיע לידיו של הרבי ב[[כ"ח אלול]] [[תשי"ד]], ובראש השנה עלה הרבי לתורה וקרא בספר, ובד' [[תשרי]] כתב מכתב תודה לרב שפירא על הסכמתו למכור את הספר תורה ולהעבירו לידי הרבי.<br />
<br />
מלבד רכישת ספר התורה עצמו, תרם הרב אשכנזי גם את המעיל המיוחד של הספר תורה, אותו הקדיש לעילוי נשמת אביו הרב [[מאיר אשכנזי]] שנפטר כחודש קודם לכן, ובמשך השנים הקפידו בני משפחת אשכנזי לחדש את המעיל מידי כמה שנים.<br />
<br />
==ספר התורה כיום==<br />
כיום, הספר מופקד למשמרת בתא מיוחד בצידו השמאלי של [[ארון קודש|ארון הקודש]] ב-[[770]], והוא משמש לקריאת המפטיר ב{{ה|ימים הנוראים}}, [[חנוכה]], [[ד' פרשיות]] ובמועדים נוספים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[ועד תלמידי התמימים]], '''[http://www.shturem.net/images/news/59258_news_07102012_96.pdf ספר התורה של הרבי]''' - בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]] עמוד 45<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=328985שלמה זלמן ברוין2020-02-25T01:31:53Z<p>71.105.178.248: /* רבנותו בניו יורק */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|ממוזער|הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי, י"ד מר חשון, תש"נ]]<br />
<br />
הרב שלמה זלמן ברוין, בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון"<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל 60 שנה.<br />
<br />
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין ז"ל, מחושבי חסידי ה"שינאווער רב" בעל 'דברי יחזקאל' זי"ע ותלמיד חבר של האמדו"ר מצנז בעל "דברי חיים" זי"ע.<br />
<br />
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקייץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא הי' "מנוח בלימדו עד לשא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב..<br />
<br />
תמיד שקד לימוד תורה אף בשעת עוני ויסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו זמן - למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפלה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה.<br />
<br />
הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך זצ"ל, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל ז"ל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו הייתה לו האפשרות לעשות 'שימוש', הוא קיבל התר-הוראה גם מהרב העניק פאק ז"ל. <br />
בתקופה ההיא נסע להסתובב בצל האדמו"ר ממונקאטש [[חיים אלעזר שפירא]] זצ"ל, בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקאטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קודשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.<br />
<br />
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי חסידות גם החב"דיים שהיו בנמצא כמו התניא והלקוטי תורה, והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תוארים נפלאים מאוד על אדמו"ר הזקן כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעת ה"דברי חיים", נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה <ref>בת ר' שלמה ברוין הי"ד</ref> נכדת הגה"צ ר' ישראל בראון זצ"ל אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד ב""פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הגאון רבי [[יהונתן שטייף]] ז"ל, הרב יהונתן כיבדו כבוד רב עד שקם מלוא קומתו כל אימת שהרב ברוין נכנס לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו!...<br />
<br />
בנסים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים, כאשר ארבע מאחיותיו חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו נהרגו, ובחסדי ה' הגיע לאוסטריה נתמנה לרבב בזאלצבורג, בה התקבצו יהודים רבית שארית הפליטה מהשואה הנוראה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל להראות להמון עם "את המעשה אשר יעשון". <br />
<br />
אשתו הרבנית רבקה אשת חבר עמדה לצידו וסייע לו כל השנים, שהתמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.<br />
<br />
==רבנותו בניו יורק==<br />
<br />
בהגיעו לארצות הברית בשנת תש"ח התיישב הרב ברוין בשכונת [[ברוזביל]] (בראונסוויל), בברוקלין, שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי בבית מדרשו נהפך עלד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים רבים באו לשמוע את דברי תורתו ובדעודות השבת, את שעירויו הקבועים בהלכה ובאגדה.<br />
<br />
לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הניהג ברמה את קהילת "שערי ציון". גם כאן נפך המקום לתלפיות הוא הפליא את שומעיו בכוח חידושו העצום בכל חלקי התורה, ודבריו הנמעימים פעלו את פועלתם על שומעיהם.<br />
<br />
בשנות היו"דס ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" הינו בפלטבוש:<br />
<br />
E 1659<br />
13th avenue. Brooklyn, NY 11229<br />
<br />
<br />
בשנות היו"דס המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון [[המאור (בטאון)|המאור]] מאמרים תורניים.<br />
<br />
בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]<ref>שנה י חוברת ה (צא) עמוד 40</ref> מופיע סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים<ref>בכתובת 348 איסט 92 סט.</ref> שבנה הרב ברוין בתשנת תשי"ט:<br />
<br />
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא, מטוב הרבנים ובעלי הבתים מהסיבה וממקומות הרחוקים אשר בניו יורק להשתתף בשמחתו של הרב הגאון מוה"ר שלמה זלמן ברוין שליט"א לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש, קהל שעריציון ולגמרו של המקוה הראשון בנוף ההוא,...<br />
<br />
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין היתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא שם כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין ההוא, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחבמרים הוזמנו להכשרתו ... מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה וסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיניא הכי מודרנית.<br />
<br />
במשתה חנוכת הבית שעשה רושם כביר על כל הנאספים שמלאו את אולם החגיגה מפה לפה, ואשר התענגו על מעדנים ומטעמים ובדברי תורה ובשירות ותשבחות השמיעו נאומיהם ... הרבנים החשובים פתחו בכבודה של אכסניא, הרימו על נס את גדולתו של הרב ברוין ומפעליו הגדולים בשדה חיזוק התורה והיהדות בחיבוריו המפורסמים, והביעו כולם את שמחתם הרבה על המוסדות המפוארים שנוסדו עכשיו בפעם הראשונה באיסט פלטבוש, ושישמשו מבצרים חזקים להפצת תורה ויהדות, ובעיקר המפעל הכביר של המקוה שעל ידו תתרבה הטהרה באיסט פלטבוש.."<br />
<br />
מוצאים אנו מכתב מהרבי באגרות קודש<ref>אגרות קודש > כרך יז > ו'רמג</ref> לגיוס משאבים לבניית המקווה :<br />
<br />
<br />
כבוד ועד הרבנים דאיסט פלעטבוש . . בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בנין מקוה טהרה בשכונתם, ואשר קבעו ליום י"ד אייר, פסח שני אסיפת-חגיגה מוקדשת לתכלית האמורה. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול אמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל דעות הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" - וכידועה הוראת התשב"ץ (סי' יז). ותתרבה הטהרה בישראל טהרת המשפחה וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית ע"י משיח צדקנו. וכמש"נ (יחזקאל [לו, כד-ח]) ולקחתי אתכם וגו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' וישבתם בארץ וגו' והייתם לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים.<br />
<br />
בכבוד ובברכת הצלחה.<br />
<br />
אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם כגון חבורה... הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה - השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור.<br />
<br />
==במטת חוליו== <br />
גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו היית פתוחה תמיד גמרא ובדיו הימין כתב כל העת, מתוך יסורים נוראים, חידושי תורה!<br />
<br />
את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרבי ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו.<br />
<br />
במוצאי שבת פ' תולדות אור לג' כסלו ה'תשנ"ה, עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטוהרה לצור מחצבתה.<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הגרשז ברוין.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב שלמה זלמן ברוין ז"ל]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
אין ספק שמפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצאה לאור בשמונה מהדורות, <br />
<br />
החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת תש"ט. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור את חיבור על הקיצור שלוחן ערוך, וספרו נהפך למעין אנצילוקפדיא לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולגיא<br />
<br />
הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרות בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים".<br />
<br />
מהמיוחדות בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות הש"ס, ולעת זקנותו התיר להדפסם תחת השם "שערים מצוינים בלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצונים בהלכה" על מסכת בבא בתרא ספר זה קיבל במיטת חיליו, זמן קצר לפני פטירתו.<br />
<br />
בנו הרה”ג ר' [[חיים אלעזר ישראל ברוין]] ז״ל, המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירת אביו — ממשיך בנו, יבלחט”א, הרה”ג משה שמואל ברוין שליט״א, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא על מסכת זבחים. <br />
<br />
בביקורת ספרים שנכתב בקובץ [[המאור (בטאון)| המאור]]<ref>שנה ו חוברת ז (נג) עמוד 26.</ref> על הספר נכתב:<br />
<br />
"נדיר מאוד למצא חיבור שעשה רושם סביר בגם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערי מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים (חלק ראשון ורביעי נדפסו בדפוס הדר).<br />
<br />
המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד.<br />
<br />
מה שיש לציין ביוחח הוא מראו החיצוני של החיבור ואופן הדפסתו. כבר נודע בשערים תהלתו ושבחו של בית הדפוס המפורסם "הדר" בניו יורק בהנהלתו של הרב נפתלי הלברשטם ואולם בספר הזה הפליא לעשות. האותיות זכות ומאירות כספירים, יופי ונקיון ההדפסה הוא עד להפליא. יש לו לבית דפוס הדר אופן מיוחד כדי למשוך את עין הקורא בהידור הדפסתו מאירת העינים...<ref>כאן הוסיף המבקר מילים רבות בדבר המחירים הנוחים בדפוס הדר, וגם מביא את דברי המחבר בספרו בשבח דפוס הדר.</ref>"<br />
<br />
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
בפעם הראשונה כנראה עוד קודם לנשיאות, במכתב מכ' אדר תש"ט<ref>http://www.lahak.org/media/pdf/890/wgxM8907770.pdf</ref>, מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו.<br />
<br />
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ביחידות אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ל'יחידות לרבי, ואך בקושי הבנתי את דבריו, כיון שכידוע בשנים הללו היה קשה להבין את הרבי, והרבי [[ישראל דזייקאבסאן]], "תרגם" לי את דברי הרבי.<br />
<br />
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי שרק יצא לאור "שערים מצוינים בהלכה". והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה!<br />
<br />
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי<ref>סימן קע סק"א</ref> את דברי האריז"ל שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי גם את הצמח צדק<ref>שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צג.</ref> בזה, שאל אותי הרבי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפדים על זה?<ref>להעיר, שהרבי הרבה לחזור בריבוי יחידות ובמכתבים את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.</ref> עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..<br />
<br />
לאחר מכן היה שוב ביחידות בתשכ"ח-כ"ט, לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות.<br />
<br />
לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבא לרבי למסור לו בעצמו הספר בי"ד מר חשון תש"נ, כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו ,אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים<ref> דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8</ref>: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא". <br />
<br />
טרם נסיעתו ל'שליחות' (בשנת תשכ"ב) נכנס הרה"ח הרב [[משה פלר]] ל'יחידות'<ref>מקדש מלך' כרך ב עמ' 407 :</ref>. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? הרבי: 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? רמ"פ: כן. הרבי: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? רמ"פ: כן.<br />
הרבי: ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!"<br />
<br />
כאשר נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עבר לחב"ד, הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ<ref> דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8</ref> בדאגה שנכדו יתעסק במבצעים ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]]<ref>צריך להוסיף כאן הלינק לתמונה!!</ref>.<br />
<br />
לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!]<br />
<br />
הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [יתכן שחשש שילמד פחות בעקבות המעבר ללימוד בחב"ד...]<br />
<br />
הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].<br />
<br />
הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.<br />
<br />
דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.."<br />
<br />
הרבי מציין במספר מקומות לספרו<ref>כ 10 מקומות נדפסו, ובמכתבים שנדפסים מופעים עוד כמה וכמה פעמים שיציין לספריו.</ref>. <br />
לדוגמא באגרת של הרבי מח' טבת תשט"ו מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון<ref>חלק א' עמ' קיב</ref>" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)<br />
<br />
מדי שבוע היה מקבל את הלקוטי שיחות בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמורו את ה"ליקוט" כל שבוע אבל מה יכולני לעשות שהליקוט כה ארוך כשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות.. ובספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות<ref>ראה לדוגמא שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מט, ב ד"ה תשע נטלו)</ref>.<br />
<br />
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש לבהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".<br />
<br />
==ציפיה לגאולה==<br />
כרבו הרה"ק בעל הרב [[חיים אלעזר שפירא|"מנחת אלעזר"]] זצ"ל, היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב.<br />
<br />
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה.<br />
<br />
==אחדים מפסקיו המפורסמים==<br />
*מצדד כשיטת האמורים שהחוצה את קו התאריך מאמריקה לאוסטרליא ומפסיד יום, אסור לו לברך ספירת העומר בברכה, אבל מי שחוצה מאוסטרליא לאמריקה, כיון שאין לילה בניהם, ורק יום ארוך, ימשיך לספור בברכה. <ref>- והוא שלא כדעת הרבי. המאור חוברת ג' אייר תש"י</ref><br />
* בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למסורו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למסורו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למסורו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור<ref>המאור תש"י חוברות ה-ו</ref>.<br />
*בחודש כסלו תשל"ט חתם יחד על קול קורא בראשות הגאון הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק<ref>נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים<br />
*נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%22%D7%A5&diff=328209זאב יחזקאל כ"ץ2020-01-29T07:16:15Z<p>71.105.178.248: /* יחידות אצל הרבי מהוריי"צ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]<br />
הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ"ץ''' הינו בנו של הרב [[פנחס משה כ"ץ]] שהיה גבאי ראשי ב[[770]].<br />
<br />
==יחידות אצל הרבי מהוריי"צ==<br />
בשבוע של האופשרניש שלו, ביום שלישי כ"א אדר תש"ט, (ימים ספורים אחרי מעמד [[קבלת האזרחות]]), זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]], <br />
<br />
כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נתן שלום לרבי מהוריי"צ וגם נשקו על ידו, ואחר שעשה כן אמר להילד זאב יחזקאל שיעשה ג״כ כזה, ועשה כן ונתן ידו לכ״ק ונשקו על ידו.<br />
<br />
הרבי אמר שיחה מיוחדת, שנדפסה בספר השיחות תש"ט, שאמר שיחה מיוחדת על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.<br />
<br />
בסיום היחידות: הרבי מהוריי"צ לקח הציצה הימנית מהט״ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית. <br />
<br />
לאחר שקרא כ״ק בהפ״נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.<br />
<br />
[כשיצא הרד״ש נתן ידו לכ״ק אדמו״ר שליט״א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ״ק אדמר׳ר שליט״א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].<br />
<br />
ברשימת הרב משה פינחס נוסף: ״ביום ועש״ק כ״ד. אדר דברתי עם הרמ״ש שי׳ בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ״ק אדמו״ר שליט״א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים״. (לרבי מהוריי"צ היה הנראה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)<br />
<br />
ר' זאב הוא מראשוני הילדים שלמדו על טהרת הקודש, היינו רק למודי קודש כל היום, ולא קיבלו שום שיעורי חול, כאשר הודיעו על זה לרבי, שלח הרבי מכתביו מיוחד להוריו בביאור גודל הזכות, והורה להם להפיץ את דעתו בין שאר החסידים, המכתב נדפס באגרות קודש.<br />
<br />
==משלוח מנות לרבי==<br />
<br />
מדי שנה בשנה, בחג הפורים, היה הרה"ח ר' זאב הכהן כץ מקראון הייטס, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו "משלוח מנות" בדמות "כתב יד קודש" מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה, וכך הוא סיפר:<br />
<br />
"זמן קצר לפני הבר מצווה שלי, נכנסתי עם הוריי ע"ה ל'יחידות' אצל הרבי. יחד עמנו, נכנס סבי הרה"ח ר' דוד שטוקהמר ע"ה. לפני שיצאנו מהיחידות, סיפר סבי לרבי אודות תחביב שיש לי – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, וסבי ע"ה סיפר לרבי שאני יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותי. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.<br />
<br />
"ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אבי נכנס אל הקודש פנימה ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. הפעם אבי הראה לרבי את האוסף שלי והרבי ביקש שאכנס אליו בעצמי. מני אז הפך זה לדבר קבוע: מדי שנה, הבאתי לרבי בפורים איזה כתב יד-קודש שעדיין לא התגלה, והרבי נתן לי כסף כדי שאחלק אותו כ"מתנות לאביונים".<br />
<br />
"הסדר בפורים היה, שמייד לאחר התפילה נכנסו ל'גן עדן התחתון' כל אלה שהרבי היה מוסר להם כסף לחלק לצדקה. ראשון היה נכנס אבי ע"ה, אחריו נכנס דודי ראש הישיבה הרב מענטליק ע"ה, אחריו נכנסתי אני ואחריי היה נכנס הרה"ת ר' משה גרונר ע"ה. הייתי מקיש קלות בדלת, והרבי הגיב באמירת "אריין" [= להיכנס] ואז נכנסתי. הרבי קידם את פניי בברכת "א פרייעלכן פורים" [= פורים שמח] ואז הייתי מגיש לו את כתב היד שהבאתי עבורו. כאשר יצאתי מחדר קדשו, הרבי בירך אותי שוב בברכת "א פרייעלכן פורים".<br />
<br />
"בדרך כלל, הרבי לא שאל אותי כלום לגבי הדברים שהבאתי לו, מלבד פעם אחת שבה שאל אותי מהיכן הצלחתי להשיג את כתב היד. היו פעמים שהרבי התעניין אצלי באותה הזדמנות במעשיו של פלוני או במצב משפחתו של אלמוני. הרבי עלעל מעט בחומר ואחר כך הוציא ממגרת שולחנו סכום כסף. פעמים אחדות הרבי נתן לי צ'ק.<br />
<br />
"לפני שהרבי נתן לי את הכסף, שאל כמה נתן בשנה שעברה ובכל פעם הרבי הוסיף על הסכום שנתן בפעם הקודמת. בדרך כלל הייתה הוספה של דולר אחד, ואולי פחות, אבל תמיד הייתה הוספה.<br />
<br />
"באחת השנים, היה זה זמן קצר לאחר חתונתי, כשנכנסתי אל הרבי בפורים, הוא שאל כמו תמיד מה היה הסכום שנתן לי בשנה שעברה. אמרתי את הסכום וציינתי שבשנה שעברה הרבי נתן לי דולר מכסף עבור זוגתי שתחי'. אמר לי הרבי: השנה אתן ל'בעלת הבית' שלך ברכה לזחו"ק. "זה שווה הרבה יותר מדולר מכסף", הוסיף. כמה חודשים לאחר מכן, נולד בני בכורי שיחי'.<br />
<br />
"באחת השנים, לא מצאתי שום כתב יד להביא לרבי והייתי ממש אובד עצות. ניסיתי להפעיל קשרים ולחפש במקומות המתאימים, אך ללא הועיל. לא מצאתי כלום. בדלית ברירה, החלטתי להביא לרבי כתב יד תורני שמעולם לא נדפס, אך כזה שאין לו שום קשר לליובאוויטש. הייתה זו מחברת שאבי ע"ה, שהיה יליד העיירה קינצק שבה גר בעל ה'חלקת יואב', שמר במשך השנים. במחברת זו היו הערות של ה'חלקת יואב' על ספריהם של ה"נודע ביהודה" וה"מנחת חינוך". חשבתי לעצמי: זה דבר מעניין שמעולם לא ראה את אור הדפוס, והחלטתי להביא זאת לרבי כמתנה לחג הפורים. הרבי קיבל את המתנה ואמר לי: "הרי תמיד נהגת להביא כתבי-יד של רבותינו נשיאינו, מדוע שינית הפעם ממנהגך?".<br />
<br />
"כעת, מצוייד ב'נתינת כח' מהרבי, החלטתי שעלי להביא לרבי עוד בפורים זה, ועוד לפני ההתוועדות, כתב-יד-קודש מרבותינו נשיאינו. ואמנם, לאחר מאמצים הצלחתי להביא לרבי כתב יד קודש מאחד הרביים, עוד לפני ההתוועדות של אותו יום.<br />
<br />
"בפורים תשמ"ח, בתקופה שהרבי היה מתפלל בביתו לפני התיבה לאחר הסתלקות הרבנית נ"ע, נקראתי לאחר התפילה לעלות לחדר בקומה השנייה של הבית. הרבי ישב שם בראש שולחן ארוך, בתוך חדר מלא ספרים, וקיבלתי מידו הקדושה סכום כסף עבור "מתנות לאביונים".<br />
<br />
"כשנכנסתי לחדרו הקדוש של הרבי בפורים תנש"א, הרבי לא ישב בשולחנו הקבוע אלא ליד שולחן קטן, מלא ספרים, שעמד בסמוך לחלונות הפונים לכיוון הרחוב. הכסף לצדקה היה מונח על השולחן, וכשהרבי נתן לי את הכסף, הוא התבטא "הצלחה'דיקע גבאות" [= שהגבאות תהיה בהצלחה]. בפורים תשנ"ב, כשבועיים לאחר האירוע הקשה בכ"ז אדר ראשון, לא הייתה אפשרות להכנס לחדרו הקדוש של הרבי, אבל קיבלתי כסף עבור "מתנות לאביונים" דרך המזכירות.<br />
<br />
"בפורים תשנ"ג, נכנסתי אל הרבי וקיבלתי ממנו כסף ל"מתנות לאביונים" בסכום של מאה ואחד דולרים. באותה הזדמנות בירכתי "ברכת כהנים" בפני הרבי והוא ענה אמן".<br />
<br />
==גבאות ב770==<br />
לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ"ץ]] בב' באדר א' תשמ"ו, כיהן כגבאי ראשי ב[[770]]. בשנת [[תשמ"ז]] רצו להחליף אותו ואת הגבאי הותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ"ה]]. <br />
<br />
בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.<br />
<br />
אחר תפלת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא זי"ע התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: "ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום".<br />
<br />
אחד מהאירועים המיוחדים היו ביום כח סיון תנש"א (חמישים שנה לבואם של כ"ק הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון), חזר הרבי מהאוהל הק', ולאחר תפלת מנחה וערבית מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס כח ניסן תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי בה ינוח ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באהל.<br />
<br />
עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - ספק לעצמו ספק לגבאי - "אנשטאט צו מאכן ההפסק, בעסער מאכן א חיבור".<br />
<br />
אז אמר הרבי את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד לקונטרס [[בית רבינו שבבל]].<br />
<br />
ביום ראשון ל' שבט תשנ"ג כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, הרה"ח ר' זאב יחזקאל הכהן כץ, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכו'. ההדרכה היתה בשפת האנגלית. רבים מאנ"ש וידידי בית רבנו באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבני' וכו', שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.<br />
<br />
בשבת בראשית תשנ"ד, סיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, שם שהה כשמונה דקות, שכללו גם את מכירת המצוות שהתקיימה, כאשר הגבאי הרב יהושע שי' פינסון עמד ונשא דרשה קצרה, ובסיומה המשיך הגבאי הרב זאב כץ והכריז את אלו שקנו המצות וכו'. לאחמ"כ אמר כ"א מהם לחיים לרבי, תוך כדי איחולים, והרבי ענה בראשו הק'. להרב כץ שביקש ברכה לסיום הבני' של בית רבנו שבבבל, הניד כ"ק אד"ש מה"מ בראשו הק'. לאחמ"כ אף ביקש ברכה להרב גוטניק, כאשר הא בהא תליא. כ"ז נמשך כחמש דקות, כאשר מיד החל הקהל בניגון יחי.<br />
<br />
==עסקנות כללית==<br />
בהמלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והי'ה מדווח להם על המתרחש ב770, ולדוגמא:<br />
<br />
ביום ו' בטבת תש"כ כתב הרב כץ להרה"ח הרב יהודה-לייב (ז"ל) רסקין ממרוקו:<br />
"ביום ו', ערב שבת-קודש, יום ב' דראש-חודש, קראו לכ"ק אדמו"ר שליט"א לעלות לתורה לרביעי. אירעה טעות של הבעל-קורא שנתגלתה אחרי שכ"ק אדמו"ר בירך הברכה - פתחו הספר תורה שלא במקום הנכון, כ"ק אדמו"ר הראה לעבר הרב שמואל לוויטין שיפסוק לגבי עשיית הברכה, אם לברך עוד-הפעם, והשיב בחיוב. כ"ק אדמו"ר בירך עוד הפעם והתחיל מ"ברוך אתה" ולא מ"ברכו" והיה נשמע אשר הברכה שבירך עוד-הפעם הייתה בבכיות.<br />
<br />
מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.<br />
<br />
זכה להניח מספר שיחות של הרבי, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br />
<br />
מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
<br />
ומשמש כמנחה למלוה מלכה התוועדות לכבוד י"ט כסלו שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].<br />
<br />
הוציא לאור את סדרת הספרים "[[אמרי מרדכי]]" של דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].<br />
<br />
במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי ביהמ"ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. וכאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק?<br />
<br />
בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]]<br />
<br />
במהלך חודש תשרי נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"ח עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.<br />
<br />
<br />
<br />
{{קצרמר/קוד|אישים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: כ"ץ זאב יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8&diff=328208דוד שטוקהאמר2020-01-29T07:13:52Z<p>71.105.178.248: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''דוד שטוקהַמר''' (נפטר ב[[י"ט אב]] [[תשכ"ג]]) היה מראשוני חסידי חב"ד בארצות הברית, וממייסדי ישיבת [[אחי תמימים נוארק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] לאביו הרב יחיאל שטוקהמר ולאמו מרת פעשי, למשפחה שנמנתה על צאצי [[השל"ה]] הקדוש.<br />
<br />
בסביבות שנת [[תר"פ]] היגר ל[[ארצות הברית]] עם רעייתו ושלושת בנותיו והתיישב בעיר נוארק שב[[ניו ג'רזי]], שם עסק לפרנסתו במקצוע השחיטה.<br />
<br />
כשהגיעו בנותיו לעונת הנישואין, ביקש הרבי הריי"צ מהרב [[שלמה זלמן הבלין]] למצוא לו שידוך הולם מבין תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בראשה עמד, ובהתערבותו נישאה בתו הבכורה פעשא לרב [[אברהם זושא זיסקינד]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ביקש מהרבי הריי"צ שידאג לשידוך עבור שתי הבנות הצעירות, עם בחורי יראי שמים, עם זקן מלא, דבר שהי' בלתי נמצא בארצות הברית בשנים ההם, הוא ר' דוד שלח את שני בנותיו עם ה[[שד"ר]] הרב [[מרדכי חפץ]] למ[[ריגא]] ל[[אוטבוצק]] לרבי הקודם שם שידך אותם הרבי עם שניים מבחירי התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים אוטבוצק|תומכי תמימים המקומית]], הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]], בהבדל של שבוע ימים בין שני החתונות, כאשר משפחת הכלה נמצאת באמריקה, אבל שמחים שהבנות הקימו בתים בישראל עם תמימים יראי שמים..<br />
<br />
שלושת חתניו התיישבו באמריקה לאחר נישואיהם, והרבי הריי"צ היה מרוצה מאוד מכך, וכאשר הגיע לחופי [[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]], קיבל ל[[יחידות]] את הרב שטוקהמר ורעייתו ואמר להם: "אתם ראויים ל'יישר כוח', עבור פתיחת הצינור בהבאת אברכים חסידיים לאמריקה".<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תש"ב]] ייסד בנוארק [[אחי תמימים נוארק|סניף של ישיבת תומכי תמימים]] יחד עם שני חתניו [[מרדכי מענטליק|הרב מענטליק]] ו[[משה פנחס כץ|הרב כץ]], ויחד עם הרב [[שלום בער גורדון]]. הישיבה הצליחה למעלה מן המשוער, ולקראת שנת הלימודים [[תש"ג]] הורה הרבי הריי"צ להכפיל את מספר התלמידים בישיבה.<br />
<br />
הוא זכה להיות ממקורביו של הרבי הריי"צ שהיה מכבד אותו לעיתים קרובות להתחיל את ה[[ניגונים]] בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]]. נוהג זה נמשך גם לאחר עלייתו של הרבי על כס הנשיאות, כאשר הרבי נהג לבקש ממנו לנגן את הניגונים אותם נהג לנגן בנוכחתו של הרבי הריי"צ.<br />
<br />
נפטר בשיבה טובה ביום שישי ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשכ"ג]] ונטמן עוד באותו יום ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך ל'[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל בו נטמן אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שהתקיימה למחרת ב[[שבת קודש]] [[כ' מנחם אב]] - יום ההילולא של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] - הזכיר הרבי בצעד יוצא דופן את פטירתו שאירעה ב[[ערב שבת]] והתבטא שכיון שרצונו בימי חייו בעולם הזה היה לעסוק בתורה לשמה, הרי [[שמן]] הסתם ממלאים את רצונו בעלם האמת היות שהפסוק מבטיח "רצון יראיו יעשה".<br />
<br />
לקראת יום היארצייט הראשון ערך חתנו הרב [[משה פנחס כץ]] חגיגת סיום מסכת בבית הכנסת 'עדת יעקב', ולכבוד החגיגה שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד אותו לימד נכדו הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] את הקהל שהגיע לחגיגה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27863&st=&pgnum=3 לקריאת המכתב כפי שנדפס בקובץ 'המאור'].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי מענטליק]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]<br />
*חתנו, הרב [[משה פנחס כץ]] - חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]] וגבאי ראשי ב-[[770]] במשך עשרות שנים<br />
*חתנו, הרב [[אברהם זושא זיסקינד]] - ראש [[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שטוקהמר, דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>71.105.178.248https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=325483עזריאל חייקין2019-11-24T09:02:20Z<p>71.105.178.248: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:חייקין.jpg|left|thumb|250px|הרב חייקין]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' הינו סגן יו"ר מועצת רבני אירופה ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי במרוקו ודנמרק, כרב העיר בריסל וכרבה הראשי של אוקראינה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]].<br />
<br />
באייר שנת [[תשט"ו]] נסע ב[[שליחות]] הרבי ל[[מרוקו]] ועמד בראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]]. באדר שנת [[תשי"ח]] נחשד על ידי שלטונות מרוקו ב[[ציונות]] (מכיון שלמדו בבתי הספר שתחתיו עברית) וגורש ל[[צרפת]]. משם נסע הרב חייקין לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תשנ"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי לאוקראינה, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ז]]. כיום מתוגרר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד. <br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט<br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]</div>71.105.178.248