https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=70.208.72.188חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-23T15:47:52Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%A8&diff=184944אהרן יחיאל לייפר2014-07-14T22:47:15Z<p>70.208.72.188: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הגה"צ [[רבי]] '''אהרן יחיאל לייפער''', ה[[אדמו"ר]] מנדבורנה-[[צפת]] (או באניה-נדבורנה), בנו של רבי דוד מבאניה. <br />
<br />
היה חתנו של הגאון הרב זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרמ"ה]]-[[תש"כ]]), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות שבת (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]].<br />
<br />
הוא היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע תמים לבית הכנסת שלו וחזר שיחה של הרבי. כאשר במהלך הדברים הזכיר את הרבי בתואר ‘[[מלך המשיח]]', התקומם אחד המתפללים, וניסה למחות נגדו. האדמו"ר מנדבורנה נתן במתקומם מבט חד, וכאשר ההוא המשיך למרות זאת, קם אליו האדמו"ר והורה לו לעזוב את בית הכנסת מיד... <br />
<br />
כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס.<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF><br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רבי יששכר דוב מנדבורנה-באניה צפת. חתנו של רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]]. מפורסם כצדיק גדול. מארח כל אדם בביתו. דירתו שלו בירושלים, לשם נוסע מדי זמן. <br />
*רבי חיים אלתר דוד מנדבורנה-[[חיפה]]. חתנו של רבי [[אלחנן הלפרין]]. למד בישיבת חסידות [[צאנז]] ב[[נתניה]] ומכהן כרב הקהילה בחיפה. <br />
*רבי משה מאיר מנדבורנה-באניה ירושלים. חתנו של רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שימלוי ב[[ארצות הברית]]. הוא מכהן גם כ[[מו"צ]] וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" ו"משמרת המועדות". בית מדרשו בשכונת הבוכרים.<br />
*רבי מרדכי יצחק מנדבורנה-קאלוש בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]] ואחר כך ב[[בורו פארק]]. חתנו של רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מחסידות קרעטשניף.<br />
* חתנו רבי ישראל שנייבלג מחסידות זידיטשוב - באלחוב, בית מדרשו בבית שמש, נפטר ניסן תשע"ג.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: לייפר אהרון יחיאל}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|לייפר]]</div>70.208.72.188https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A3&diff=184943חסידות קרטשניף2014-07-14T22:41:00Z<p>70.208.72.188: /* התפצלות החסידות */</p>
<hr />
<div>'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף שהי' דור שישי לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף - סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים ימ"ש במחנה המוות [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].<br />
<br />
לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד להסתלקותו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.<br />
{{ערך מורחב|דוד משה רוזנבוים}}<br />
== התפצלות החסידות ==<br />
[[קובץ:קרטשניף רחובות.JPG|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף]]<br />
לאחר הסתלקותו של ר' דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התפזרו בין בניו האדמו"רים.<br />
<br />
א. רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם" ע"ש הרה"ק רבי [[מנחם מענדיל מקאסוב]] רבו של זקנו הרה"ק רבי אליעזר זאב מבוטשעטש, שסבו נקרא ע"ש בהיותו נכדו. שמו "אליעזר זאב" הוא ע"ש סבו הק' הי"ד. <br />
<br />
בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערד - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו הק' וכן הרה"ק רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב, הרה"ק רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא - באניא - צפת, המחותן האדמו"ר מראצפערד זצללה"ה ועוד. <br />
<br />
אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה". <br />
<br />
לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.<br />
<br />
ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קרית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קרית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.<br />
<br />
ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב . שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם הסתלקות חמיו הגה"ק רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" ע"ש אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב הי"ד, שהוא עצמו נקרא ע"ש. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]],<br />
בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב.<br />
<br />
ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו הק' מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארה"ב]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>70.208.72.188