https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.171.173.50 2026-04-18T15:25:00Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%99%D7%A1&diff=773688 2025-06-06T18:02:23Z

<p>69.171.173.50: /* חשיבות */</p> <hr /> <div>==חשיבות==<br /> אולי שהערך יהיה כולל יותר, ולהוסיף על הפיס להביא לרבי סידור ותהלים לשחרית?--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 11:04, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א <br /> :שיהיה נדבר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|'''שיחה'''}}]] 12:00, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::אפשר לעשות ערך יותר כולל אבל זה כבר יהיה ערך אחר. אפשר באמת לכתוב ערך גורל/הגרלה ולהכניס הרבה שיחות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:43 • ח' בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::יש ללהתראות [[משתמש:להתראות/הגרלה|משהו]]--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:53, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::לכאורה יש לערך חשיבות בפני עצמו (להעיר שהנני בחו&quot;ל)[[מיוחד:תרומות/69.171.173.50|69.171.173.50]] 21:02, 6 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ==הועבר מהערך==<br /> [[קובץ:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פיס במקדש]]<br /> [[קובץ:פיס 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור הכהנים לאחר הפיס, כל אחד אוחז את החלק שעלה בגורלו בפיס]]<br /> '''פיס המזבח''', הוא גורל שהיה נערך בין ה[[כהן|כהנים]] ב[[בית המקדש]] על מנת לקבוע מי יזכה לעשות את העבודות באותו יום.<br /> <br /> === אופן הפיס ===<br /> אופן הפיס הוא: הממונה עליו, אומר לכוהנים: הוציאו אצבעותיכם, כל אחד יראה אצבעו. התורמים מסתדרים ועומדין בשורה עגולה. בא הממונה, ונוטל מצנפת מעל ראש של אחד מהן, וממנו מתחיל לימנות, ומוציא כל אחד ואחד אצבעו למנין, והממונה אומר - כל שהמנין כלה בו הוא זוכה, ומוציא מפיו מנין, - מאה או ששים; הרבה יותר משהיו שם הכהנים. <br /> <br /> לאחר מכן מתחיל הממונה למנות מזה שנטל מראשו את המצנפת, וסובב והולך, ומונה וחוזר חלילה, עד סוף המנין, ומי שהמנין כלה בו הוא הזוכה, וכן לכל הפייסות. <br /> <br /> אין מוציאין אגודל במקדש. בגמרא פרשו את הסיבה לכך, מפני הרמאים, כשיקרב המנין לכלות ויראו אצל מי יכלה, יוציא זה העומד לפניו שתי אצבעות, כדי שימנה אותו בשני בני אדם, וימהר המנין לכלות בו, והממונה לא יבין, לפי שאדם יכול להרחיק אגודל מן האצבע הרבה, ונראין כאצבעות ב' בני אדם.<br /> <br /> הסיבה שלא מנו את הכהנים עצמם הוא מפני שאסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&amp;daf=22b&amp;format=text יומא כב ב.]}}<br /> === זמני הפיס ===<br /> בראשונה היה המנהג, שכל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם, ובזמן שהן מרובין הרוצים לתרום, רצין התורמים ועולין ב[[כבש]], וכל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה, ואם היו שניהן שוין, היו בוחרין את התורם על ידי פיס, מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו, ונפל ונשברה רגלו, ומכיון שראו [[בית דין]] שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. <br /> <br /> מלבד פיס זה היו מאז ומתמיד ארבעה פייסות ביום, על עבודות שונות בבית המקדש. לתרומת המזבח לא תיקנו מתחילה פיס, מכיון שחשבו שהעם לא מחשיב עבודה זו משום שהיא עבודת לילה, אך מכיוון שראו שמתקהל קהל רב ובאים לידי סכנה, כמעשה זה, לכן תיקנו גם לתרומת המזבח פיס.<br /> <br /> ==עניינו הרוחני של הפיס==<br /> הפיס בבית המקדש לא נועד רק כפתרון טכני לחלוקת תפקידים בין הכוהנים, אלא היווה הקדמה מהותית לעבודת היום כולה. הגורל, מטבעו, מבטא את ההכרה שהבחירה איננה ביד האדם – אלא ברצון העליון, שמעל השכל וההיגיון. הכהנים לא קיבלו את העבודה מתוך העדפה אישית או כבוד עצמי, אלא מתוך ביטול לרצון ה'. בכך הודגש כי העבודה בבית המקדש נעשית לא מתוך רצון פרטי, אלא בשליחות אלוקית.<br /> <br /> הפיס מסמל עבודה רוחנית שמקורה בהנהגה שלמעלה מטעם ודעת – הנהגה של השגחה עליונה. כאשר האדם מוסר את ההחלטה לגורל, הוא מבטא קבלה מוחלטת של רצון ה' – בין אם יזכה הוא עצמו בעבודה ובין אם חברו. שוויון הנפש כלפי התוצאה מבטא מדרגה גבוהה של אמונה וביטול, מתוך הידיעה שכל מה שנעשה – הוא כפי הרצון העליון.<br /> <br /> הקדמה זו לעבודה מסמלת את העיקרון של &quot;שיוויתי ה' לנגדי תמיד&quot; – השתוות פנימית ואחדות עם רצון ה', טרם הכניסה לעשייה המעשית. תודעה זו מהווה יסוד בעבודת ה', בה האדם אינו פועל לפי חשק אישי, אלא מתוך שותפות עמוקה עם השליחות האלוקית.<br /> <br /> הפיס, אם כן, לא היה רק שלב טכני, אלא ביטוי עמוק להתחלת היום בעבודת המקדש מתוך מסירות, ביטול וקבלת עול מלכות שמיים{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;ב עמ' 489.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גורל]]<br /> *[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]<br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *'''[www.temple.org.il/single-post/2017/04/20/%D7%A4%D7%99%D7%A1 פייס]''', באתר מכון המקדש<br /> <br /> {{בית המקדש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[:קטגוריה:בית המקדש]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=773553 2025-06-06T09:01:07Z

<p>69.171.173.50: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל אהרונוב 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל אהרונוב]]<br /> [[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מרוסיה עם ידידיו הרב [[דוד רסקין]] ואחיו ששהה בלונדון]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הכהן אהרונוב''' ([[ו' בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ה' בתמוז]] [[תשפ&quot;א]]) היה [[סופר סת&quot;ם]] מוותיקי [[אנ&quot;ש]] חסיד חב&quot;ד ב[[טורונטו]] קנדה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ&quot;ח]] לר' [[יהושע זעליג אהרונוב]] ולחוה אראנאוו (לבית שעפטער).<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת&quot;ם|סופרות סת&quot;ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש&quot;י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה כ אייר תשפ&quot;א- בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב&quot;ר]] והיה מנהל לחדר{{הערה|לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובבקומות שונים (כולל). החל משנת תשנ&quot;ט פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם (&quot;אשרינו&quot;, ואחר כן שינו את השם ל)&quot;חדר אחי תמימים&quot;. הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי&quot;ז (המצויין בההקדמה להלוח היום יום).<br /> <br /> נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע. <br /> <br /> מהנדיר מבחדר שלו: '''א'''. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר. '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה&quot;ת כיתה ג', וספר השיחות תרצ&quot;ז ע' 239) . '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש&quot;י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתחילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק &quot;שניים אוחזין&quot;. '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל &quot;ויאמר ה'&quot;). '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.}} כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> למד ספרות אצל ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] בטשקנט.<br /> <br /> שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: &quot;מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו&quot;ר הזקן] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ה' תמוז]] [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> רעייתו, מרת גולדה - נפטרה כ' אייר תשפ&quot;א.<br /> * בתו, מרת בריינה רעיית הר' [[שמואל לאגנזאם]] - [[קראון הייטס]]<br /> * בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - [[טורונטו]]<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק הכהן אהרונוב]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, הרב [[יהושע זעליק הכהן אראנאוו]] - משפיע ב[[פלורידה]]<br /> * בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - [[שיקגו]]<br /> * בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב שמואל נוטיק - [[שיקגו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-stories-i-heard-from-reb-mendel-aronow/ הסיפורים ששמעתי מאת הרב מנדל ארונוב]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *הרב דוד מאיר דרוקמן, אנקדוטות על הרב מנחם מענדל אהרונוב, בתוך: [https://sinun770.org/הרב-דרוקמן-מספר-על-סב-אישתו-הרב-חיים-עזר/ הרב דוד מאיר דרוקמן מספר על הרב חיים עזרה ברונשטיין] דקה 4:04 בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהרונוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אהרונוב]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=773552 2025-06-06T08:55:26Z

<p>69.171.173.50: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל אהרונוב 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל אהרונוב]]<br /> [[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מרוסיה עם ידידיו הרב [[דוד רסקין]] ואחיו ששהה בלונדון]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הכהן אהרונוב''' ([[ו' בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ה' בתמוז]] [[תשפ&quot;א]]) היה [[סופר סת&quot;ם]] מוותיקי [[אנ&quot;ש]] חסיד חב&quot;ד ב[[טורונטו]] קנדה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ&quot;ח]] לר' [[יהושע זעליג אהרונוב]] ולחוה אראנאוו (לבית שעפטער).<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת&quot;ם|סופרות סת&quot;ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש&quot;י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה כ אייר תשפ&quot;א- בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב&quot;ר]] והיה מנהל לחדר{{הערה|לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובבקומות שונים (כולל). החל משנת תשנ&quot;ט פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם (&quot;אשרינו&quot;, ואחר כן שינו את השם ל)&quot;חדר אחי תמימים&quot;. הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי&quot;ז (המצויין בההקדמה להלוח היום יום).<br /> <br /> נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע. <br /> <br /> מהנדיר מבחדר שלו: '''א'''. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר. '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה&quot;ת כיתה ג', וספר השיחות תרצ&quot;ז ע' 239) . '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש&quot;י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק &quot;שניים אוחזין&quot;. '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל &quot;ויאמר ה'&quot;). '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.}} כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> למד ספרות אצל ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] בטשקנט.<br /> <br /> שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: &quot;מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו&quot;ר הזקן] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ה' תמוז]] [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> רעייתו, מרת גולדה - נפטרה כ' אייר תשפ&quot;א.<br /> * בתו, מרת בריינה רעיית הר' [[שמואל לאגנזאם]] - [[קראון הייטס]]<br /> * בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - [[טורונטו]]<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק הכהן אהרונוב]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, הרב [[יהושע זעליק הכהן אראנאוו]] - משפיע ב[[פלורידה]]<br /> * בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - [[שיקגו]]<br /> * בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב שמואל נוטיק - [[שיקגו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-stories-i-heard-from-reb-mendel-aronow/ הסיפורים ששמעתי מאת הרב מנדל ארונוב]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *הרב דוד מאיר דרוקמן, אנקדוטות על הרב מנחם מענדל אהרונוב, בתוך: [https://sinun770.org/הרב-דרוקמן-מספר-על-סב-אישתו-הרב-חיים-עזר/ הרב דוד מאיר דרוקמן מספר על הרב חיים עזרה ברונשטיין] דקה 4:04 בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהרונוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אהרונוב]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=773551 2025-06-06T08:53:13Z

<p>69.171.173.50: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל אהרונוב 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל אהרונוב]]<br /> [[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מרוסיה עם ידידיו הרב [[דוד רסקין]] ואחיו ששהה בלונדון]]<br /> הרב '''מנחם מענדל הכהן אהרונוב''' ([[ו' בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ה' בתמוז]] [[תשפ&quot;א]]) היה [[סופר סת&quot;ם]] מוותיקי [[אנ&quot;ש]] חסיד חב&quot;ד ב[[טורונטו]] קנדה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ&quot;ח]] לר' [[יהושע זעליג אהרונוב]] ולחוה אראנאוו (לבית שעפטער).<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת&quot;ם|סופרות סת&quot;ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש&quot;י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה כ אייר תשפ&quot;א- בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].<br /> <br /> לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב&quot;ר]] והיה מנהל לחדר{{הערה|לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובבקומות שונים (כולל). החל משנת תשנ&quot;ח פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם (&quot;אשרינו&quot;, ואחר כן שינו את השם ל)&quot;חדר אחי תמימים&quot;). הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי&quot;ז (הנזכת בההקדמה להלוח היום יום).<br /> <br /> נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע. <br /> <br /> מהנדיר מבחדר שלו: א. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר. ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה&quot;ת כיתה ג', וספר השיחות תרצ&quot;ז ע' 239) . '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש&quot;י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק &quot;שניים אוחזין&quot;. '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל &quot;ויאמר ה'&quot;). '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.}} כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> למד ספרות אצל ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] בטשקנט.<br /> <br /> שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: &quot;מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו&quot;ר הזקן] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ה' תמוז]] [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> רעייתו, מרת גולדה - נפטרה כ' אייר תשפ&quot;א.<br /> * בתו, מרת בריינה רעיית הר' [[שמואל לאגנזאם]] - [[קראון הייטס]]<br /> * בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - [[טורונטו]]<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק הכהן אהרונוב]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, הרב [[יהושע זעליק הכהן אראנאוו]] - משפיע ב[[פלורידה]]<br /> * בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - [[שיקגו]]<br /> * בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב שמואל נוטיק - [[שיקגו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-stories-i-heard-from-reb-mendel-aronow/ הסיפורים ששמעתי מאת הרב מנדל ארונוב]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *הרב דוד מאיר דרוקמן, אנקדוטות על הרב מנחם מענדל אהרונוב, בתוך: [https://sinun770.org/הרב-דרוקמן-מספר-על-סב-אישתו-הרב-חיים-עזר/ הרב דוד מאיר דרוקמן מספר על הרב חיים עזרה ברונשטיין] דקה 4:04 בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהרונוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אהרונוב]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=773525 2025-06-06T04:07:11Z

<p>69.171.173.50: /* ההנהלה והצוות כיום */</p> <hr /> <div>[[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שב[[קנדה]] נוסדה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש&quot;ב]].<br /> ==תולדות הישיבה==<br /> === הקמת הישיבה ===<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' [[חשון]] [[תש&quot;ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה&quot;ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]).<br /> <br /> את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] ברכבת.<br /> <br /> למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, מנהלה היה, מאז ועד לפטירתו, הרב [[אריה לייב קרמר]]. בראש הישיבה עמד הרב [[יצחק הענדל|יצחק הכהן הענדל]];<br /> <br /> === הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לתלמידים ===<br /> <br /> כשבוע לאחר מכן, בט' חשוון שולח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: ([[אגרות קודש]] הריי&quot;צ ח&quot;ו ע' מח);<br /> *בכל ליל ש&quot;ק יחזרו שני תלמידים [[דא&quot;ח]] בשני בתי כנסת חב&quot;ד שבעיר, וכך יעשו גם בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] בש&quot;ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו.<br /> *את שתי הסעודות ד[[שבת קודש]] יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא&quot;ח, ויספרו איזה סיפורים.<br /> *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר 'עבודה' בדווקא.<br /> *לקרב את [[אנ&quot;ש]] אשר זרם ה&quot;מים רבים&quot; סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים.<br /> *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית &quot;תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה&quot; ולהכניסם לישיבה.<br /> *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ&quot;ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם על ידי עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי.<br /> *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, &quot;את ה[[ענווה]] תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט&quot;א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים [[נגלה]] או שהידיעות בנגלה רפויות הנה&quot;.<br /> <br /> === התפתחות הישיבה ===<br /> <br /> במשך [[חודש חשוון]] שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות&quot;ל, אותו יבחרו אנ&quot;ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש&quot;ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה.<br /> <br /> כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבעה תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה &quot;[[אחי תמימים]]&quot;, באופן ארעי בבית הכנסת חב&quot;ד נוסח [[האר&quot;י]] ברחוב דו פארק.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו &quot;רק&quot; עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה.<br /> <br /> בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירגלו עבור הגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי&quot;צ פעל לשחררם על ידי הרב לויטין, בפסח תש&quot;ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ בשנת [[תש&quot;ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח מכתב כי תודה לה' לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה&quot;פ חמש מאות תלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט&quot;ו שבט [[תשי&quot;ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את&quot;ה]].<br /> [[קובץ:מודעה סמיכה במונטריאול.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מודעה על פתיחת שיעורי [[סמיכה]] בישיבה במונטריאול בשנת [[תשט&quot;ז]]]]<br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשט&quot;ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.<br /> <br /> == בניין הישיבה ==<br /> <br /> עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.<br /> <br /> במקביל החל [[הרבי הריי&quot;צ]] לדרוש מ[[אנ&quot;ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, ו[[הקב&quot;ה]] כבר ישלם את שכרם.<br /> <br /> ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד [[חנוכת הבית]] שהתקיימה ביום [[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ד]], שלח [[הרבי הריי&quot;צ]] מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש&quot;ג]] - חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]].<br /> <br /> מכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול:<br /> <br /> {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת&quot;ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע&quot;א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי&quot;ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור&quot;}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמ' שפג.}}.<br /> <br /> ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל מרת [[חי' בלומבערג]] לקחה חסות וב[[י&quot;ט אלול]] [[תש&quot;כ]] הייתה הנחת אבן הפינה וב[[כ&quot;ג אייר]] [[תשכ&quot;ב]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י&quot;ט כסלו]],[[תש&quot;ס]] פרצה [[שריפה]] בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו באמצע התוועדות לרגל י&quot;ט כסלו.<br /> <br /> בכ&quot;ו סיוון [[תשס&quot;ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.<br /> <br /> (ב[[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] לומדים בישיבה כארבעים בחורים.<br /> <br /> ==הוראות הרבי לתלמידים==<br /> {{להשלים|}}<br /> <br /> *לאחר [[נסיעה לרבי]] על התלמידים לחלוק את רשמיהם מ[[התוועדות עם הרבי]] בפני משפיע הישיבה הרב מנחם זאב גריגנלאס, על הרב גרינגלאס מוטל לנצל הזדמנות זו לעוררם ולחזקם ב[[עבודת ה']]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] [https://www.chabadlibrary.org/books/1200820164 כרך ח' אגרת ב'תח].}}.<br /> *מידי [[יום שישי]], עם תום סדרי הישיבה יש לערוך [[התעמלות]]{{הערה|עדותו של הרב [[ניסן מנגל]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2056 ע' 146.}}.<br /> <br /> == מערכת ההערות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - מונטריאול]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] נפתחה [[מערכת הערות]] בישיבה. הקובץ הראשון יצא לאור לכבוד שבת פרשת נח.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> {{טורים|<br /> *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.<br /> *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.<br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משפיע]] הישיבה.<br /> *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.<br /> *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.<br /> *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.<br /> *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.<br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.<br /> *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו&quot;נ בישיבה.<br /> *הרב [[יהודה שפוץ]], חבר הנהלה.<br /> *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.<br /> *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.<br /> *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.<br /> }}<br /> === ההנהלה והצוות כיום ===<br /> {{טורים|*הרב [[שמואל מרדכי קרמר]], חבר הנהלה.<br /> *הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.<br /> *הרב [[שלום בער כהן (מונטריאול)|שלום בער כהן]], ר&quot;מ ([[משפיע]] בישיבה.)<br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע ראשי<br /> *הרב [[צבי הירש גוראריה (מונטריאול)|צבי הירש גוראריה]], [[משפיע]] בישיבה.<br /> *הרב [[משה אבא שטרן]], ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבה.<br /> *הרב [[מרדכי ונגר|מרדכי ווענגער]], [[משגיח]] ומנהל רוחני<br /> *הרב [[ישראל קפלן (מונטריאול)|ישראל קפלן]] [[משפיע]] ומנהל רוחני.<br /> }}<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> [[קובץ:תותל מונטריאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]<br /> בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים:<br /> {{טורים|<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.<br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], [[משפיע]] וגבאי [[בית הכנסת]] ב[[מונטריאול]].<br /> *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]].<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], [[משפיע]] ב[[מונטריאול]].<br /> *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].<br /> *הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]], [[שליח]] [[הרבי]] [[וורשא|בוורשא]] [[פולין|שבפולין]]<br /> *הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס.<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ו[[משגיח]] ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], מחשובי אנ&quot;ש וממשפיעי הקהילה בצפת.<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], ר&quot;מ ב[[ישיבה קטנה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ירושלים.<br /> *הרב [[אשר פרקש]], [[משפיע]] ישיבת חב&quot;ד [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן פרקש]], משפיע בישיבת חב&quot;ד ארגנטינה<br /> *הרב [[אלימלך פרקש]] נו&quot;נ בישיבת תורת אמת.<br /> *הרב [[שלמה חנניה ממן]] מנהל ת&quot;ת תפארת מנחם ביתר עילית.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[rabbinicalcollege.ca לאתר של הישיבה]<br /> *{{קישור חבד און ליין|32921|66 שנה להתייסדות ישיבת 'תומכי-תמימים' במונטריאול||ג' חשוון תשס&quot;ח}}<br /> *'''[https://chabad.info/news/724968/ מונטריאול מציינת 80 שנה לפתיחת ישיבת תומכי תמימים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקנדה|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מונטריאול]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=773524 2025-06-06T04:05:58Z

<p>69.171.173.50: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מרדכי ונגר''' הוא משגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ורב קהילת 'עונג שבת', וחבר הצוות החינוכי בתיכון [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] ובסמינר 'בית חיה מושקא' המקומי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אליעזר ונגר]] ולאמו מרת רייזל.<br /> <br /> כילד, פעלו הוריו בשליחות הרבי במדינות שונות בבוסטון, סן פרנסיסקו, מיאמי, יוסטון, סיסינאטי, אוטווה, ולבסוף במונטריאול, שם למד כנער ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ריבי וקבע את מגוריו במונטריאול, שם מונה לשמש כמשגיח ראשי ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תש&quot;ע]] התמנה למלא את מקומו כרב קהילת 'עונג שבת'.<br /> <br /> לצד תפקידיו בישיבה ובקהילה, משמש כמרצה בתיכון [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] והן בסמינר 'בית חיה מושקא'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' ניסן ונגר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/course_cdo/aid/6358160/jewish/Path-to-Peace.htm קורס ב'שער הבטחון']''', באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:ונגר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=773522 2025-06-06T04:05:04Z

<p>69.171.173.50: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מרדכי ונגר''' הוא משגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ורב קהילת 'עונג שבת', וחבר הצוות החינוכי בתיכון [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] ובסמינר 'בית חיה מושקא' המקומי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אליעזר ונגר]] ולאמו מרת רייזל.<br /> <br /> כילד, פעלו הוריו בשליחות הרבי במדינות שונות בבוסטון, סן פרנסיסקו, מיאמי, יוסטון, סיסינאטי, אוטווה, ולבסוף במונטריאול, שם למד כנער ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ריבי וקבע את מגוריו במונטריאול, שם מונה לשמש כמשגיח ראשי ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תש&quot;ע]] התמנה למלא את מקומו כרב קהילת 'עונג שבת'.<br /> <br /> לצד תפקידיו בישיבה ובקהילה, משמש כמרצה בתיכון [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] והן בסמינר 'בית חיה מושקא'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' ניסן ונגר<br /> *חתנו, משה צפתמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/course_cdo/aid/6358160/jewish/Path-to-Peace.htm קורס ב'שער הבטחון']''', באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:ונגר, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=773520 2025-06-06T03:59:48Z

<p>69.171.173.50: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק הכהן הנדל]]<br /> הרב '''יצחק הכהן הנדל''' ([[ח' בכסלו]] [[תרע&quot;ז]] - [[י&quot;ב באדר]] [[תשס&quot;ז]]) מתלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] בפולין, אב&quot;ד מונטריאול, רב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] וממייסדי וראשי ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] ל&quot;בעל הבית&quot;{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האו&quot;ם החסידי]]}} על מדינת קנדה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב הנדל נולד ב[[ח' כסלו]] [[תרע&quot;ז]] בעיר חלם שבפולין, לאביו ר' ישראל יוסף, למשפחה המיוחסת עד ל[[עלי הכהן]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ו[[תומכי תמימים אוטבוצק]]. <br /> <br /> בהיותו בישיבה, הוא היה אחד מה[[חוזר|חוזרים]] של הרבי הריי&quot;צ. באחת הפעמים, הרבי אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ&quot;ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לו לחזור כפי שכתוב בנ&quot;ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב. <br /> <br /> כמו כן, הוא קיבל רשות להתפלל ב&quot;עבודה&quot;, והוא היה מתפלל בכל יום עד השעה 2 בצהריים. ואף כאשר עבד בישיבה, התפלל ב[[שבת]] באריכות. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] כאשר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] השתדך, ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] קרא לו, והורה לו למלאות את מקומו כמגיד שיעור במכינה שהייתה בעיר ורשה. כל הלילה הוא בכה על כך שהוא עוזב את תומכי תמימים. <br /> <br /> כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברח - על-פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - יחד עם עשרות תלמידי התמימים ל[[וילנה]] ומשם ל[[שנחאי]]. [[הרבי הריי&quot;צ]] עשה מאמצים רבים בכדי להצילם. הרב הענדל היה בין התלמידים שנסעו בשנת [[תש&quot;ב]] משנחאי למונטריאל ובהוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] הקימו את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. שהרב הנדל היה מראשיה.<br /> <br /> במונטריאול התחתן עם רעייתו מרת שיינא חווה בת ר' אליהו הכהן פריד{{הערה|נפטרה בכ' שבט תשס&quot;ו.}}.<br /> <br /> לאחר שנים ספורות מינה [[הרבי הריי&quot;צ]] את הרב הנדל לרב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]. בתפקיד זה כיהן למעלה משישים שנה. נוסף לזה כיהן כיו&quot;ר ועד אגודת חסידי חב&quot;ד דקנדה, ואף בסוכות [[תשל&quot;א]] כשהקים הרבי את האו&quot;ם החסידי קיבל את תואר בעל הבית על מדינה זו.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי&quot;צ, עמד הרב הנדל בראש משלחת החסידים ממונטריאל שהפצירו ב[[הרבי]] שיאות לקבל על עצמו את הנשיאות.<br /> <br /> בשנים האחרונות כאשר יצא הרבי עם הכרזת [[בשורת הגאולה]], זכה הרב הנדל להיות מראשי העומדים והמעודדים בהפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל. אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], היה הרב הנדל מראשי רבני [[אנ&quot;ש]] שעודד את אלפי אנ&quot;ש ו[[תמים|התמימים]] בחיזוק האמונה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> <br /> נפטר בעיר [[מונטריאול]] ב[[י&quot;ב באדר]] [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ורב קהילת חב&quot;ד [[מגדל העמק]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], מנכ&quot;ל [[מוסדות אור מנחם (צפת)|מוסדות אור מנחם]] ב[[צפת]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[אברהם לויטינסקי]], [[שליח]] בס. מוניקה.<br /> *הרב [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]], [[נישואין|התחתן]] עם צביה מרים{{הערה|נפטרה י&quot;ג אייר תשס&quot;ו.}} - היה שליח ב'מרכז ניו יורק' ו'באפאלו', וכיום הוא שליח ב'מונסי'.<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]] - מנהל מרכז חב&quot;ד לדוברי עברית, מונטריאול.<br /> *הרב [[מאיר פלוטקין]], מונטריאול.<br /> *הרב צמח יוסף יצחק וולינסקי, מונטריאול.<br /> *הרב חיים ברקוביץ, מונטריאול.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b7/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F.pdf תדפיס של מספר פרקים מהספר על תולדות חייו]''', תשורה מנישואי צאצאיו, תשפ&quot;ב<br /> *'''א חסידישער רב: תולדות חייו של הגה&quot;ח הרה&quot;ת הרב יצחק הכהן הענדל ע&quot;ה''', בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]], תשפ&quot;ה<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הנדל יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]] <br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ז]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=773512 2025-06-06T03:08:50Z

<p>69.171.173.50: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>'''כלה''' הוא מונח שמשמעותו הפשוטה היא אישה העומדת להינשא, אך ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] המונח מקבל משמעות עמוקה ופנימית יותר, המתארת את הקשר שבין הקב&quot;ה וכנסת ישראל, וביטויים של מסירות נפש, כליון ותשוקה רוחנית באדם הפרטי.<br /> <br /> == חתן וכלה במובנם הרוחני ==<br /> בפנימיות התורה הקב&quot;ה מכונה '''חתן''' ואילו [[כנסת ישראל]] – מקור נשמות ישראל – מכונה '''כלה'''. מושגים אלו מתארים קשר פנימי של חיבור ואיחוד בין האין-סוף לנשמות, ובפרט בזמן מתן תורה, הנקרא בלשון חז&quot;ל: &quot;'''ביום חתונתו – זה מתן תורה'''&quot;{{הערה|[[שיר השירים רבה]], פרשה א.}}.<br /> <br /> החתן מייצג את השפע האלוקי העליון, ואילו הכלה – את המקבל. התורה עצמה היא גילוי של שפע זה; תהליך של ירידת האור האלוקי להתלבש במילים ובחכמה, והיא מהווה את &quot;כתובת הקידושין&quot; של החתן והכלה – הקב&quot;ה וכנסת ישראל.<br /> <br /> == המשכת התורה – חתן חות דרגא ==<br /> המושג &quot;'''חתן חות דרגא'''&quot; פירושו ירידת מדרגה – השפעת אור אינסוף ברוך הוא בהתלבשות בתוך התורה. התורה היא ביטוי לאלוקות היורדת לעולם, וכך נאמר ב[[גמרא]] {{הערה|[[מסכת ברכות]] דף ו ע&quot;ב.}} ש&quot;המשמח חתן וכלה – כאילו קיבל תורה מסיני&quot;, כי בכך הוא שותף במשיכת אור התורה, כמו במעמד הר סיני שבו נמשכה התורה בחמישה קולות.<br /> <br /> == כל ישראל – כלה כללית, וכל יהודי – כלה פרטית ==<br /> כנסת ישראל היא ה&quot;כלה הכללית&quot;, אך כל נשמה פרטית בישראל היא בבחינת '''כלה פרטית''', המקבלת שפע אלוקי. חיי הנשמה הם תהליך תמידי של חיבור מחודש אל מקור החיים, ומתבטאים ב[[תפילה]], [[קריאת שמע]], [[אהבת ה']], ו[[מסירות נפש]].<br /> <br /> == שני פירושים ל&quot;כלה&quot; ==<br /> בפנימיות התורה מבואר שיש ל&quot;כלה&quot; שני מובנים:<br /> <br /> === א. כלה מלשון כליון ===<br /> מדרגה זו מורה על '''ביטול גמור של מציאות האדם''' והכלתו בתוך אור אין סוף. זהו כליון הרצונות האישיים, הישות וההרגשה העצמית, כפי שנאמר: '''&quot;כלה שארי ולבבי&quot;'''{{הערה|[[תהילים ע&quot;ג]] כ&quot;ו.}}, ותרגם יונתן: &quot;אשתיצא גושמי&quot; – השמדה וביטול של הצד הגשמי.<br /> <br /> הביטול הזה נובע מהתבוננות ב&quot;שמע ישראל&quot; – באחדות ה' המוחלטת, שאין עוד מלבדו, עד שמגיע לידי מסירות נפש בפועל, שאין לו כל רצון חוץ מרצון ה'.<br /> <br /> === ב. כלה מלשון תשוקה ואהבה ===<br /> מדרגה זו היא '''ביטול היש''', ולא ביטול המציאות. הנשמה קיימת, אך היא משתוקקת, רוצה ומתאבה להידבק בבוראה. זהו הפירוש בפסוק: '''&quot;כלתה נפשי לחצרות ה'&quot;'''{{הערה|[[תהילים פ&quot;ד]] ג'}}. תשוקה זו היא אהבה עזה המתבטאת ברצון להתמזג, להיכלל ולהתבטל.<br /> <br /> == ב' בחינות כלה בקריאת שמע ==<br /> בקריאת שמע ישנן שתי בחינות של כלה:<br /> <br /> * '''&quot;שמע ישראל... ה' אחד&quot;''' – ביטול במציאות, כליון גמור של האישיות באור האחדות האלוקית.<br /> * '''&quot;ואהבת את ה'... בכל נפשך&quot;''' – תשוקה ואהבה מתוך מציאות, עד למסירות נפש.<br /> <br /> ביניהם נאמר '''&quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot;''', שהוא [[יחוד תחתון]], ממנו נמשכת המציאות. דרכו מתאפשרת אהבה בדרגת &quot;יש&quot;, כלומר יש מי שאוהב.<br /> <br /> == שכינתא עילאה ושכינתא תתאה ==<br /> שני הפירושים ל&quot;כלה&quot; מקבילים לשתי מדרגות ב[[שכינה]]:<br /> * '''שכינתא עילאה''' – ביטול גמור, כליון, ייחוד עליון.<br /> * '''שכינתא תתאה''' – אהבה מתוך ישות, תשוקה, ייחוד תחתון.<br /> <br /> == הכלה בשיר השירים ==<br /> ספר [[שיר השירים]] עוסק כולו במשל של חתן וכלה, והוא מבטא את ב' הבחינות הנ&quot;ל של כלה: כליון ותשוקה. לכן יש בו חזרות רבות על דיאלוג האהבה שבין הדוד והרעיה – החתן והכלה, הקב&quot;ה וכנסת ישראל{{הערה|[[ליקוטי תורה]] שיר השירים א.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[חתן]]<br /> * [[שכינה]]<br /> * [[כנסת ישראל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> [[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58831&amp;pgnum=146 ערך &quot;כלה&quot;]{{היברו בוקס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=773511 2025-06-06T03:07:07Z

<p>69.171.173.50: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>'''כלה''' הוא מונח שמשמעותו הפשוטה היא אישה העומדת להינשא, אך ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] המונח מקבל משמעות עמוקה ופנימית יותר, המתארת את הקשר שבין הקב&quot;ה וכנסת ישראל, וביטויים של מסירות נפש, כליון ותשוקה רוחנית באדם הפרטי.<br /> <br /> == חתן וכלה במובנם הרוחני ==<br /> בפנימיות התורה הקב&quot;ה מכונה '''חתן''' ואילו [[כנסת ישראל]] – מקור נשמות ישראל – מכונה '''כלה'''. מושגים אלו מתארים קשר פנימי של חיבור ואיחוד בין האין-סוף לנשמות, ובפרט בזמן מתן תורה, הנקרא בלשון חז&quot;ל: &quot;'''ביום חתונתו – זה מתן תורה'''&quot;{{הערה|[[שיר השירים רבה]], פרשה א.}}.<br /> <br /> החתן מייצג את השפע האלוקי העליון, ואילו הכלה – את המקבל. התורה עצמה היא גילוי של שפע זה; תהליך של ירידת האור האלוקי להתלבש במילים ובחכמה, והיא מהווה את &quot;כתובת הקידושין&quot; של החתן והכלה – הקב&quot;ה וכנסת ישראל.<br /> <br /> == המשכת התורה – חתן חות דרגא ==<br /> המושג &quot;'''חתן חות דרגא'''&quot; פירושו ירידת מדרגה – השפעת אור אינסוף ברוך הוא בהתלבשות בתוך התורה. התורה היא ביטוי לאלוקות היורדת לעולם, וכך נאמר ב[[גמרא]] {{הערה|[[מסכת ברכות]] דף ו ע&quot;ב.}} ש&quot;המשמח חתן וכלה – כאילו קיבל תורה מסיני&quot;, כי בכך הוא שותף במשיכת אור התורה, כמו במעמד הר סיני שבו נמשכה התורה בחמישה קולות.<br /> <br /> == כל ישראל – כלה כללית, וכל יהודי – כלה פרטית ==<br /> כנסת ישראל היא ה&quot;כלה הכללית&quot;, אך כל נשמה פרטית בישראל היא בבחינת '''כלה פרטית''', המקבלת שפע אלוקי. חיי הנשמה הם תהליך תמידי של חיבור מחודש אל מקור החיים, ומתבטאים ב[[תפילה]], [[קריאת שמע]], [[אהבת ה']], ו[[מסירות נפש]].<br /> <br /> == שני פירושים ל&quot;כלה&quot; ==<br /> בפנימיות התורה מבואר שיש ל&quot;כלה&quot; שני מובנים:<br /> <br /> === א. כלה מלשון כליון ===<br /> מדרגה זו מורה על '''ביטול גמור של מציאות האדם''' והכלתו בתוך אור אין סוף. זהו כליון הרצונות האישיים, הישות וההרגשה העצמית, כפי שנאמר: '''&quot;כלה שארי ולבבי&quot;'''{{הערה|[[תהילים ע&quot;ג]] כ&quot;ו.}}, ותרגם יונתן: &quot;אשתיצא גושמי&quot; – השמדה וביטול של הצד הגשמי.<br /> <br /> הביטול הזה נובע מהתבוננות ב&quot;שמע ישראל&quot; – באחדות ה' המוחלטת, שאין עוד מלבדו, עד שמגיע לידי מסירות נפש בפועל, שאין לו כל רצון חוץ מרצון ה'.<br /> <br /> === ב. כלה מלשון תשוקה ואהבה ===<br /> מדרגה זו היא '''ביטול היש''', ולא ביטול המציאות. הנשמה קיימת, אך היא משתוקקת, רוצה ומתאבה להידבק בבוראה. זהו הפירוש בפסוק: '''&quot;כלתה נפשי לחצרות ה'&quot;'''{{הערה|[[תהילים פ&quot;ד]] ג'}}. תשוקה זו היא אהבה עזה המתבטאת ברצון להתמזג, להיכלל ולהתבטל.<br /> <br /> == ב' בחינות כלה בקריאת שמע ==<br /> בקריאת שמע ישנן שתי בחינות של כלה:<br /> <br /> * '''&quot;שמע ישראל... ה' אחד&quot;''' – ביטול במציאות, כליון גמור של האישיות באור האחדות האלוקית.<br /> * '''&quot;ואהבת את ה'... בכל נפשך&quot;''' – תשוקה ואהבה מתוך מציאות, עד למסירות נפש.<br /> <br /> ביניהם נאמר '''&quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot;''', שהוא [[יחוד תחתון]], ממנו נמשכת המציאות. דרכו מתאפשרת אהבה בדרגת &quot;יש&quot;, כלומר יש מי שאוהב.<br /> <br /> == שכינתא עילאה ושכינתא תתאה ==<br /> שני הפירושים ל&quot;כלה&quot; מקבילים לשתי מדרגות ב[[שכינה]]:<br /> * '''שכינתא עילאה''' – ביטול גמור, כליון, ייחוד עליון.<br /> * '''שכינתא תתאה''' – אהבה מתוך ישות, תשוקה, ייחוד תחתון.<br /> <br /> == הכלה בשיר השירים ==<br /> ספר [[שיר השירים]] עוסק כולו במשל של חתן וכלה, והוא מבטא את ב' הבחינות הנ&quot;ל של כלה: כליון ותשוקה. לכן יש בו חזרות רבות על דיאלוג האהבה שבין הדוד והרעיה – החתן והכלה, הקב&quot;ה וכנסת ישראל{{הערה|[[ליקוטי תורה]] שיר השירים א.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[חתן]]<br /> * [[שכינה]]<br /> * [[כנסת ישראל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58831&amp;pgnum=146 ערך &quot;כלה&quot;]<br /> {{היברובוקס}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=773510 2025-06-06T03:06:19Z

<p>69.171.173.50: הוספת ערך</p> <hr /> <div>'''כלה''' הוא מונח שמשמעותו הפשוטה היא אישה העומדת להינשא, אך ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] המונח מקבל משמעות עמוקה ופנימית יותר, המתארת את הקשר שבין הקב&quot;ה וכנסת ישראל, וביטויים של מסירות נפש, כליון ותשוקה רוחנית באדם הפרטי.<br /> <br /> == חתן וכלה במובנם הרוחני ==<br /> בפנימיות התורה הקב&quot;ה מכונה '''חתן''' ואילו [[כנסת ישראל]] – מקור נשמות ישראל – מכונה '''כלה'''. מושגים אלו מתארים קשר פנימי של חיבור ואיחוד בין האין-סוף לנשמות, ובפרט בזמן מתן תורה, הנקרא בלשון חז&quot;ל: &quot;'''ביום חתונתו – זה מתן תורה'''&quot;{{הערה|[[שיר השירים רבה]], פרשה א.}}.<br /> <br /> החתן מייצג את השפע האלוקי העליון, ואילו הכלה – את המקבל. התורה עצמה היא גילוי של שפע זה; תהליך של ירידת האור האלוקי להתלבש במילים ובחכמה, והיא מהווה את &quot;כתובת הקידושין&quot; של החתן והכלה – הקב&quot;ה וכנסת ישראל.<br /> <br /> == המשכת התורה – חתן חות דרגא ==<br /> המושג &quot;'''חתן חות דרגא'''&quot; פירושו ירידת מדרגה – השפעת אור אינסוף ברוך הוא בהתלבשות בתוך התורה. התורה היא ביטוי לאלוקות היורדת לעולם, וכך נאמר ב[[גמרא]] {{הערה|[[מסכת ברכות]] דף ו ע&quot;ב.}} ש&quot;המשמח חתן וכלה – כאילו קיבל תורה מסיני&quot;, כי בכך הוא שותף במשיכת אור התורה, כמו במעמד הר סיני שבו נמשכה התורה בחמישה קולות.<br /> <br /> == כל ישראל – כלה כללית, וכל יהודי – כלה פרטית ==<br /> כנסת ישראל היא ה&quot;כלה הכללית&quot;, אך כל נשמה פרטית בישראל היא בבחינת '''כלה פרטית''', המקבלת שפע אלוקי. חיי הנשמה הם תהליך תמידי של חיבור מחודש אל מקור החיים, ומתבטאים ב[[תפילה]], [[קריאת שמע]], [[אהבת ה']], ו[[מסירות נפש]].<br /> <br /> == שני פירושים ל&quot;כלה&quot; ==<br /> בפנימיות התורה מבואר שיש ל&quot;כלה&quot; שני מובנים:<br /> <br /> === א. כלה מלשון כליון ===<br /> מדרגה זו מורה על '''ביטול גמור של מציאות האדם''' והכלתו בתוך אור אין סוף. זהו כליון הרצונות האישיים, הישות וההרגשה העצמית, כפי שנאמר: '''&quot;כלה שארי ולבבי&quot;'''{{הערה|[[תהילים ע&quot;ג]] כ&quot;ו.}}, ותרגם יונתן: &quot;אשתיצא גושמי&quot; – השמדה וביטול של הצד הגשמי.<br /> <br /> הביטול הזה נובע מהתבוננות ב&quot;שמע ישראל&quot; – באחדות ה' המוחלטת, שאין עוד מלבדו, עד שמגיע לידי מסירות נפש בפועל, שאין לו כל רצון חוץ מרצון ה'.<br /> <br /> === ב. כלה מלשון תשוקה ואהבה ===<br /> מדרגה זו היא '''ביטול היש''', ולא ביטול המציאות. הנשמה קיימת, אך היא משתוקקת, רוצה ומתאבה להידבק בבוראה. זהו הפירוש בפסוק: '''&quot;כלתה נפשי לחצרות ה'&quot;'''{{הערה|[[תהילים פ&quot;ד]] ג'}}. תשוקה זו היא אהבה עזה המתבטאת ברצון להתמזג, להיכלל ולהתבטל.<br /> <br /> == ב' בחינות כלה בקריאת שמע ==<br /> בקריאת שמע ישנן שתי בחינות של כלה:<br /> <br /> * '''&quot;שמע ישראל... ה' אחד&quot;''' – ביטול במציאות, כליון גמור של האישיות באור האחדות האלוקית.<br /> * '''&quot;ואהבת את ה'... בכל נפשך&quot;''' – תשוקה ואהבה מתוך מציאות, עד למסירות נפש.<br /> <br /> ביניהם נאמר '''&quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot;''', שהוא [[יחוד תחתון]], ממנו נמשכת המציאות. דרכו מתאפשרת אהבה בדרגת &quot;יש&quot;, כלומר יש מי שאוהב.<br /> <br /> == שכינתא עילאה ושכינתא תתאה ==<br /> שני הפירושים ל&quot;כלה&quot; מקבילים לשתי מדרגות ב[[שכינה]]:<br /> * '''שכינתא עילאה''' – ביטול גמור, כליון, ייחוד עליון.<br /> * '''שכינתא תתאה''' – אהבה מתוך ישות, תשוקה, ייחוד תחתון.<br /> <br /> == הכלה בשיר השירים ==<br /> ספר [[שיר השירים]] עוסק כולו במשל של חתן וכלה, והוא מבטא את ב' הבחינות הנ&quot;ל של כלה: כליון ותשוקה. לכן יש בו חזרות רבות על דיאלוג האהבה שבין הדוד והרעיה – החתן והכלה, הקב&quot;ה וכנסת ישראל{{הערה|[[ליקוטי תורה]] שיר השירים א.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[חתן]]<br /> * [[שכינה]]<br /> * [[כנסת ישראל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58831&amp;pgnum=146 ערך &quot;כלה&quot;]{{היברובוקס}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=773506 2025-06-06T01:46:59Z

<p>69.171.173.50: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;חצר&#039;&#039;&#039; היא אזור פתוח, הסמוך לבית או לבתים, ונחשב לרשות היחיד אם הוא מוקף במחיצה בגובה עשרה טפחים. בחצרות סמוכות יש דיון נרחב בהלכות שבת, בעיקר בענייני עירוב חצרות. בחסידות החצר מסמל דרגות בעולמות הרוחניים. == חצר בקבלה וחסידות == בכתבי הקבלה והחסידות, ה&#039;&#039;&#039;...&quot;</p> <hr /> <div>'''חצר''' היא אזור פתוח, הסמוך לבית או לבתים, ונחשב לרשות היחיד אם הוא מוקף במחיצה בגובה עשרה טפחים. בחצרות סמוכות יש דיון נרחב בהלכות שבת, בעיקר בענייני [[עירוב חצרות]]. בחסידות החצר מסמל דרגות בעולמות הרוחניים.<br /> <br /> == חצר בקבלה וחסידות ==<br /> בכתבי הקבלה והחסידות, ה'''חצרות''' הן מושג רוחני המתאר את מקורות ההשפעה האלוקית, כפי שהיא יורדת מהאין-סוף ברוך הוא אל העולמות. הארת עצמותו יתברך מתגלה בעולם דרך '''אותיות''' – והן מקור ושורש החיות, הממשיכות שפע מהאין-סוף להתלבש בעולמות עליונים ותחתונים.<br /> <br /> === חצרות ה' ===<br /> הזוהר מפרש את הפסוק '''&quot;כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'&quot;'''{{הערה|[[תהלים פ&quot;ד]].}} כרמז לשאיפת הנשמה לשוב למקורה – לחצרות הקדושה, שהם שורש החיות האלקית:<br /> <br /> * '''חצר החיצונה''' – היא המשכת החיות לחיצוניות העולמות, מקורה ב[[מלכות דאצילות]], שממנה נמשכת החיות לעולמות בי&quot;ע.<br /> * '''חצר הפנימית''' – מתייחסת להמשכה לפנימיות העולמות, והיא בבחינת [[זעיר אנפין]], הפונה פנימה ומקשר את האצילות עם הבריאה.<br /> <br /> בכתבי האריז&quot;ל נאמר{{הערה|עי' ליקוטי הש&quot;ס חולין ח' ע&quot;א.}} שהחיצוניות של הנצח וההוד נקראת '''בתי בראי''' – חצרות חיצוניות, אך פנימיותם היא '''גוואי'''. כך גם בפסוק '''&quot;יֵשֵׁב חֲצֵרֶיךָ&quot;'''{{הערה|[[תהילים ס&quot;ה]].}}, מפרש הזוהר שמדובר על עולם היצירה (חצר החיצונה), ולעומתו קריאת שמע (שיא התפילה) מיוחסת לעולם הבריאה (חצר הפנימית), ושמו&quot;ע לבחינת '''הבית''' – שהוא האצילות.<br /> <br /> === חצר ובית – מדרגות באור האלוקי ===<br /> בחסידות מבואר שה'''חצר''' היא משל להמשכת האור האלוקי דרך האותיות בלבד, ללא התגלות פנימית של השכל העליון:<br /> <br /> '''חצר''' – הוא מקום פתוח ללא גג, כמוהו כאותיות התורה והתפילה שנאמרות רק מתוך כוח המחשבה, אך בלי התבוננות והבנה פנימית. זהו מצב שבו האדם מקיים את המצוות, אך שכלו פנוי – מה שגורם לו להיות חשוף להסחות דעת, כגשם היורד אל חצר ללא גג.<br /> '''בית''' – לעומת זאת, הוא מקום פנימי ומוגן. מי שמתעמק בפירוש המילים שבתפילה ובטעמי התורה – הרי שכלו ולבו מלובשים בעבודתו. זהו '''היכלא עילאה דקוב&quot;ה''' – מקום שבו המלך דר בקביעות.<br /> <br /> הזוהר מפרש{{הערה|ס&quot;פ ויחי דף רמ&quot;ח ע&quot;ב.}} שהחצרות הן הז&quot;ת דאצילות – שהן כבית שער לג&quot;ר. כמו שהמלך אינו שוכן בחצר בקביעות, כך הגילוי האמיתי של עצמות האור האלקי הוא רק בחכמה עילאה – שנקראת '''בית'''.<br /> <br /> === מדרגת כלה וחצרות ה' ===<br /> הנפש האלקית שבאדם משתוקקת לשוב אל מקורה, ולכן אומר הפסוק: '''&quot;כלתה נפשי לחצרות ה'&quot;'''. היא רוצה להיכלל באותן מדרגות של שורש החיות, אך לעיתים – מחמת הגוף ונפש הבהמית – אינה יכולה לעשות זאת אלא כ&quot;כלה&quot;, המקבלת שפע מבחוץ, דרך האותיות (כמעין '''מאמר קידושין''').<br /> <br /> אך ההתבוננות באמונה האמיתית, בכך שהקב&quot;ה הוא למעלה גם מבחינת '''סובב כל עלמין''' – מעוררת את הלב הגשמי עצמו להיכסף לה', עד כדי ש&quot;'''לְבִי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל־אֵל חָי'''&quot; – גם הכלים הגשמיים עצמם מתעוררים ונמסים באור אין-סוף{{הערה|[[ליקוטי תורה]] במדבר ח, ג. ט, א-ב.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[בית]]<br /> * [[עירוב חצרות]]<br /> * [[אשרי תבחר תשט&quot;ז]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%99%D7%A1&diff=773494 2025-06-05T23:48:47Z

<p>69.171.173.50: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>==חשיבות==<br /> אולי שהערך יהיה כולל יותר, ולהוסיף על הפיס להביא לרבי סידור ותהלים לשחרית?--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 11:04, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א <br /> :שיהיה נדבר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|'''שיחה'''}}]] 12:00, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::אפשר לעשות ערך יותר כולל אבל זה כבר יהיה ערך אחר. אפשר באמת לכתוב ערך גורל/הגרלה ולהכניס הרבה שיחות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:43 • ח' בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::יש ללהתראות [[משתמש:להתראות/הגרלה|משהו]]--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:53, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> ==הועבר מהערך==<br /> [[קובץ:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פיס במקדש]]<br /> [[קובץ:פיס 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור הכהנים לאחר הפיס, כל אחד אוחז את החלק שעלה בגורלו בפיס]]<br /> '''פיס המזבח''', הוא גורל שהיה נערך בין ה[[כהן|כהנים]] ב[[בית המקדש]] על מנת לקבוע מי יזכה לעשות את העבודות באותו יום.<br /> <br /> === אופן הפיס ===<br /> אופן הפיס הוא: הממונה עליו, אומר לכוהנים: הוציאו אצבעותיכם, כל אחד יראה אצבעו. התורמים מסתדרים ועומדין בשורה עגולה. בא הממונה, ונוטל מצנפת מעל ראש של אחד מהן, וממנו מתחיל לימנות, ומוציא כל אחד ואחד אצבעו למנין, והממונה אומר - כל שהמנין כלה בו הוא זוכה, ומוציא מפיו מנין, - מאה או ששים; הרבה יותר משהיו שם הכהנים. <br /> <br /> לאחר מכן מתחיל הממונה למנות מזה שנטל מראשו את המצנפת, וסובב והולך, ומונה וחוזר חלילה, עד סוף המנין, ומי שהמנין כלה בו הוא הזוכה, וכן לכל הפייסות. <br /> <br /> אין מוציאין אגודל במקדש. בגמרא פרשו את הסיבה לכך, מפני הרמאים, כשיקרב המנין לכלות ויראו אצל מי יכלה, יוציא זה העומד לפניו שתי אצבעות, כדי שימנה אותו בשני בני אדם, וימהר המנין לכלות בו, והממונה לא יבין, לפי שאדם יכול להרחיק אגודל מן האצבע הרבה, ונראין כאצבעות ב' בני אדם.<br /> <br /> הסיבה שלא מנו את הכהנים עצמם הוא מפני שאסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&amp;daf=22b&amp;format=text יומא כב ב.]}}<br /> === זמני הפיס ===<br /> בראשונה היה המנהג, שכל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם, ובזמן שהן מרובין הרוצים לתרום, רצין התורמים ועולין ב[[כבש]], וכל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה, ואם היו שניהן שוין, היו בוחרין את התורם על ידי פיס, מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו, ונפל ונשברה רגלו, ומכיון שראו [[בית דין]] שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. <br /> <br /> מלבד פיס זה היו מאז ומתמיד ארבעה פייסות ביום, על עבודות שונות בבית המקדש. לתרומת המזבח לא תיקנו מתחילה פיס, מכיון שחשבו שהעם לא מחשיב עבודה זו משום שהיא עבודת לילה, אך מכיוון שראו שמתקהל קהל רב ובאים לידי סכנה, כמעשה זה, לכן תיקנו גם לתרומת המזבח פיס.<br /> <br /> ==עניינו הרוחני של הפיס==<br /> הפיס בבית המקדש לא נועד רק כפתרון טכני לחלוקת תפקידים בין הכוהנים, אלא היווה הקדמה מהותית לעבודת היום כולה. הגורל, מטבעו, מבטא את ההכרה שהבחירה איננה ביד האדם – אלא ברצון העליון, שמעל השכל וההיגיון. הכהנים לא קיבלו את העבודה מתוך העדפה אישית או כבוד עצמי, אלא מתוך ביטול לרצון ה'. בכך הודגש כי העבודה בבית המקדש נעשית לא מתוך רצון פרטי, אלא בשליחות אלוקית.<br /> <br /> הפיס מסמל עבודה רוחנית שמקורה בהנהגה שלמעלה מטעם ודעת – הנהגה של השגחה עליונה. כאשר האדם מוסר את ההחלטה לגורל, הוא מבטא קבלה מוחלטת של רצון ה' – בין אם יזכה הוא עצמו בעבודה ובין אם חברו. שוויון הנפש כלפי התוצאה מבטא מדרגה גבוהה של אמונה וביטול, מתוך הידיעה שכל מה שנעשה – הוא כפי הרצון העליון.<br /> <br /> הקדמה זו לעבודה מסמלת את העיקרון של &quot;שיוויתי ה' לנגדי תמיד&quot; – השתוות פנימית ואחדות עם רצון ה', טרם הכניסה לעשייה המעשית. תודעה זו מהווה יסוד בעבודת ה', בה האדם אינו פועל לפי חשק אישי, אלא מתוך שותפות עמוקה עם השליחות האלוקית.<br /> <br /> הפיס, אם כן, לא היה רק שלב טכני, אלא ביטוי עמוק להתחלת היום בעבודת המקדש מתוך מסירות, ביטול וקבלת עול מלכות שמיים{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;ב עמ' 489.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גורל]]<br /> *[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]<br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *'''[www.temple.org.il/single-post/2017/04/20/%D7%A4%D7%99%D7%A1 פייס]''', באתר מכון המקדש<br /> <br /> {{בית המקדש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[:קטגוריה:בית המקדש]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%99%D7%A1&diff=773493 2025-06-05T23:48:05Z

<p>69.171.173.50: /* זמני הפיס */</p> <hr /> <div>==חשיבות==<br /> אולי שהערך יהיה כולל יותר, ולהוסיף על הפיס להביא לרבי סידור ותהלים לשחרית?--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 11:04, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א <br /> :שיהיה נדבר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|'''שיחה'''}}]] 12:00, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::אפשר לעשות ערך יותר כולל אבל זה כבר יהיה ערך אחר. אפשר באמת לכתוב ערך גורל/הגרלה ולהכניס הרבה שיחות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:43 • ח' בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::יש ללהתראות [[משתמש:להתראות/הגרלה|משהו]]--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:53, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> ==הועבר מהערך==<br /> [[קובץ:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פיס במקדש]]<br /> [[קובץ:פיס 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור הכהנים לאחר הפיס, כל אחד אוחז את החלק שעלה בגורלו בפיס]]<br /> '''פיס המזבח''', הוא גורל שהיה נערך בין ה[[כהן|כהנים]] ב[[בית המקדש]] על מנת לקבוע מי יזכה לעשות את העבודות באותו יום.<br /> <br /> === אופן הפיס ===<br /> אופן הפיס הוא: הממונה עליו, אומר לכוהנים: הוציאו אצבעותיכם, כל אחד יראה אצבעו. התורמים מסתדרים ועומדין בשורה עגולה. בא הממונה, ונוטל מצנפת מעל ראש של אחד מהן, וממנו מתחיל לימנות, ומוציא כל אחד ואחד אצבעו למנין, והממונה אומר - כל שהמנין כלה בו הוא זוכה, ומוציא מפיו מנין, - מאה או ששים; הרבה יותר משהיו שם הכהנים. <br /> <br /> לאחר מכן מתחיל הממונה למנות מזה שנטל מראשו את המצנפת, וסובב והולך, ומונה וחוזר חלילה, עד סוף המנין, ומי שהמנין כלה בו הוא הזוכה, וכן לכל הפייסות. <br /> <br /> אין מוציאין אגודל במקדש. בגמרא פרשו את הסיבה לכך, מפני הרמאים, כשיקרב המנין לכלות ויראו אצל מי יכלה, יוציא זה העומד לפניו שתי אצבעות, כדי שימנה אותו בשני בני אדם, וימהר המנין לכלות בו, והממונה לא יבין, לפי שאדם יכול להרחיק אגודל מן האצבע הרבה, ונראין כאצבעות ב' בני אדם.<br /> <br /> הסיבה שלא מנו את הכהנים עצמם הוא מפני שאסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&amp;daf=22b&amp;format=text יומא כב ב.]}}<br /> === זמני הפיס ===<br /> בראשונה היה המנהג, שכל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם, ובזמן שהן מרובין הרוצים לתרום, רצין התורמים ועולין ב[[כבש]], וכל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה, ואם היו שניהן שוין, היו בוחרין את התורם על ידי פיס, מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו, ונפל ונשברה רגלו, ומכיון שראו [[בית דין]] שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס. <br /> <br /> מלבד פיס זה היו מאז ומתמיד ארבעה פייסות ביום, על עבודות שונות בבית המקדש. לתרומת המזבח לא תיקנו מתחילה פיס, מכיון שחשבו שהעם לא מחשיב עבודה זו משום שהיא עבודת לילה, אך מכיוון שראו שמתקהל קהל רב ובאים לידי סכנה, כמעשה זה, לכן תיקנו גם לתרומת המזבח פיס.<br /> <br /> ==עניינו הרוחני של הפיס==<br /> הפיס בבית המקדש לא נועד רק כפתרון טכני לחלוקת תפקידים בין הכוהנים, אלא היווה הקדמה מהותית לעבודת היום כולה. הגורל, מטבעו, מבטא את ההכרה שהבחירה איננה ביד האדם – אלא ברצון העליון, שמעל השכל וההיגיון. הכהנים לא קיבלו את העבודה מתוך העדפה אישית או כבוד עצמי, אלא מתוך ביטול לרצון ה'. בכך הודגש כי העבודה בבית המקדש נעשית לא מתוך רצון פרטי, אלא בשליחות אלוקית.<br /> <br /> הפיס מסמל עבודה רוחנית שמקורה בהנהגה שלמעלה מטעם ודעת – הנהגה של השגחה עליונה. כאשר האדם מוסר את ההחלטה לגורל, הוא מבטא קבלה מוחלטת של רצון ה' – בין אם יזכה הוא עצמו בעבודה ובין אם חברו. שוויון הנפש כלפי התוצאה מבטא מדרגה גבוהה של אמונה וביטול, מתוך הידיעה שכל מה שנעשה – הוא כפי הרצון העליון.<br /> <br /> הקדמה זו לעבודה מסמלת את העיקרון של &quot;שיוויתי ה' לנגדי תמיד&quot; – השתוות פנימית ואחדות עם רצון ה', טרם הכניסה לעשייה המעשית. תודעה זו מהווה יסוד בעבודת ה', בה האדם אינו פועל לפי חשק אישי, אלא מתוך שותפות עמוקה עם השליחות האלוקית.<br /> <br /> הפיס, אם כן, לא היה רק שלב טכני, אלא ביטוי עמוק להתחלת היום בעבודת המקדש מתוך מסירות, ביטול וקבלת עול מלכות שמיים{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;ב עמ' 489.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גורל]]<br /> *[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *'''[www.temple.org.il/single-post/2017/04/20/%D7%A4%D7%99%D7%A1 פייס]''', באתר מכון המקדש<br /> <br /> {{בית המקדש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[:קטגוריה:בית המקדש]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9A&diff=770300 2025-05-27T02:08:33Z

<p>69.171.173.50: </p> <hr /> <div>'''מכת חושך''' הייתה אחת מ[[עשר המכות]] שהכה ה' במצרים, כחלק מההכנה ליציאת מצרים. ה' היכה את מצרים בחשיכה מוחלטת. ובעוד שהחושך היה מוחלט למצרים, לבני ישראל היה אור. <br /> <br /> ==בתורה==<br /> {{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.<br /> <br /> וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.<br /> <br /> לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו, שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.|מקור=שמות י', כ&quot;א-כ&quot;ג}}<br /> <br /> ==תיאור המכה==<br /> &quot;ויט משה את ידו גו' ויהי חושך אפילה בכל ארץ מצרים שלשת ימים. לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם&quot;{{הערה|פרשת בא י, כב-כג.}}, במכת חושך, הייתה חושך מוחלט ששכב על ארץ מצרים למשך ששה ימים שלמים. ולאחרי שלושה ימים הראשונים שהמצריים, לא יכלו לראות, היתה שלושה ימים נוספים שלא הייתה חושך פשוט אלא היה מצב בו לא הייתה אפשרות לראות, להתנהל או אפילו להזיז.<br /> ===בני ישראל במכה===<br /> במקום מושב בני ישראל בארץ גושן לא היה מכת חושך, וגם בכל מקום (אפילו שלא בארץ גושן) שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתיבות ובמטמוניות, אם ישראל היה נכנס לתוך בתי­הן של מצרים והיו רואין בהן כלי כסף וכלי זהב ושמלות, ואחר כך כשהיה הציווי מהקב&quot;ה לשאול ממצרים כלי כסף ושמלות, כשבני ישראל היו שואלין להן, אם המצרי היה אומר שאין לו להשאיל, היו ישראל אומרים להן &quot;הרי הוא במקום פלוני כלי כך וכך&quot;, באותה שעה היו המצריים אומרים אם היו אלה רוצים לשקר בנו היו נוטלין אותן בימי החושך ולא היינו מרגישין שהרי ראו אותן כבר אחר שלא נגעו חוץ מדעתנו כמו כן לא יחזיקו והיו משאילין להן.<br /> <br /> זה היה קידוש ה' גדול שבני ישראל היו יכולם לקחת ללא רשות המצריים, אך כמובן שלא לקחו דבר בלי לשאול{{הערה|שמות רבה פי&quot;ד, ג. ובתנחומא פרשת בא פרשה ג.}}.<br /> <br /> הרבי מסביר שיש חילוק בין פירו&quot;ש רש&quot;י למדרש האם האור של בני ישראל היה אור ניסי או טבעי, על פי רש&quot;י האור היה טבעי{{הערה|לקו&quot;ש חל&quot;א ע' 46 ואילך.}}.<br /> <br /> בתוך הזמן של מכת חושך מתו ארבעה מחמישה{{הערה|ישנם בזה כמה דעות במדרש אם אחד מחמש מאות או אחד מחמישים. הרבי (בשיחת אחש&quot;פ תשכ&quot;ה) מסביר שכל הדעות הם נכונות, שבתחילת היו רק א מחמד מאות שהאמינו לבשורת הגאולה של הגואל ([[משה רבינו]]), אך הם פעלו והשפיעו על שאר בני ישראל עד שפעלו שהיו אחד מחמישים שהאמינו, והם פעלו עד שאחד מחמישה האמינו.}} של בני ישראל, אלו שלא האמינו בגאולת עם ישראל ממצרים, ולא רצו לצאת מגלות מצרים{{הערה|רש&quot;י בשלח יג, יח. לקו&quot;ש חי&quot;א ע' 4.}}.<br /> <br /> ==משך זמן של המכה==<br /> כל שאר עשרת המכות היו שבוע. אך מכת חושך היה ששה ימים, כי היום השביעי, היה שמור ל[[שביעי של פסח]] בשבני ישראל עברו את הים סוף, ולפני [[קריעת ים סוף]] כל הלילה, היה עמוד הענן מאיר הדרך לבני ישראל, ומחשיך למצרים{{הערה|בשלח יד, כ.}}.<br /> <br /> {{עשרת המכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עשרת המכות]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8.%D7%96./%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9D&diff=770299 2025-05-27T02:01:01Z

<p>69.171.173.50: /* השתתפות */</p> <hr /> <div>ערכים כחולים, שיש להם '''הפניות''' לערכים אחרים, אבל באמת '''ה'''ם '''ראויים לערך בפני עצמם'''.<br /> <br /> == השתתפות ==<br /> כל אחד יכול להוסיף, אם יודע על ערך כזה, ואם יש לו כוונה על מראה מקומות, נא להוסיף גם כן.<br /> <br /> == הערכים הראויים לערך בפני עצמם ==<br /> <br /> * [[טפח]]<br /> * [[נהר]]<br /> * [[צהר]]{{הערה|צהר תעשה לתיבה ב' שיטות, והשיחה בלקו&quot;ש.}}<br /> * [[תרי עשר]]<br /> * [[ספר הושע]]<br /> * [[ספר יואל]]<br /> * [[ספר עמוס]]<br /> * [[ספר עובדיה]]<br /> * [[ספר יונה]]<br /> * [[ספר מיכה]]<br /> * [[ספר נחום]]<br /> * [[ספר חבקוק]]<br /> * [[ספר צפניה]]<br /> * [[ספר חגי]]<br /> * [[ספר זכריה]]<br /> * [[ספר מלאכי]]<br /> * [[מכת ארבה]]<br /> * [[שולחן]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8.%D7%96./%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9D&diff=770298 2025-05-27T01:59:55Z

<p>69.171.173.50: /* הערכים הראויים לערך בפני עצמם */</p> <hr /> <div>ערכים כחולים, שיש להם '''הפניות''' לערכים אחרים, אבל באמת '''ה'''ם '''ראויים לערך בפני עצמם'''.<br /> <br /> == השתתפות ==<br /> כל אחד יכול להוסיף, אם יודע על ערך כזה, ואם יש לו כוונה על מראה מקומות, נא להוסיף גם כן.<br /> <br /> == הערכים הראויים לערך בפני עצמם ==<br /> <br /> * [[טפח]]<br /> * [[נהר]]<br /> * [[צהר]]{{הערה|צהר תעשה לתיבה ב' שיטות, והשיחה בלקו&quot;ש.}}<br /> * [[תרי עשר]]<br /> * [[ספר הושע]]<br /> * [[ספר יואל]]<br /> * [[ספר עמוס]]<br /> * [[ספר עובדיה]]<br /> * [[ספר יונה]]<br /> * [[ספר מיכה]]<br /> * [[ספר נחום]]<br /> * [[ספר חבקוק]]<br /> * [[ספר צפניה]]<br /> * [[ספר חגי]]<br /> * [[ספר זכריה]]<br /> * [[ספר מלאכי]]<br /> * [[מכת ערוב]]<br /> * [[מכת דבר]]<br /> * [[מכת שחין]]<br /> * [[מכת ברד]]<br /> * [[מכת ארבה]]<br /> * [[שולחן]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים]]<br /> * [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%94&diff=770297 2025-05-27T01:57:55Z

<p>69.171.173.50: /* בחסידות */</p> <hr /> <div><br /> '''אמה של תורה''' היא יחידת מידה הלכתית לאורך, הנפוצה מאוד במקרא, במשנה ובספרות ההלכה. אמה זו שימשה לקביעת שיעורי הלכות רבות, בפרט בבניין המקדש, בטומאה וטהרה, בדיני שבת, עירובין, סוכה ועוד.<br /> <br /> == הגדרה ==<br /> האמה מוגדרת כאורך הזרוע מהמרפק ועד לקצה האצבע האמצעית (האמה). בהלכה מותאים הבחנה בין &quot;אמה בת חמישה טפחים&quot; לבין &quot;אמה בת שישה טפחים&quot;, כאשר ה&quot;טפח&quot; הוא יחידת משנה של האמה (כ-8 ס&quot;מ).<br /> <br /> == שיעורה ==<br /> השיעור הסטנדרטי של '''אמה של תורה''' הוא:<br /> * '''6 טפחים'''.<br /> * כל '''טפח''' הוא '''4 גודלין'''.<br /> * כל '''גודל''' הוא '''2 ס&quot;מ''', ולפיכך:<br /> * טפח = 8 ס&quot;מ, ואמה = 48 ס&quot;מ.<br /> <br /> == אמה דחוקה ואמה רווחה ==<br /> במקורות ההלכה מובאת הבחנה בין '''אמה דחוקה''' (צפופה) ל'''אמה רווחה''' (מרווחת). פעמים משערים באמה זו, ופעמים באמה אחרת – תלוי בעניין ובצורך ההלכתי:<br /> * '''אמה דחוקה''' – באה להחמיר כשיש צורך בדיוק מוקפד או לצורך צד היתר קטן יותר. משערים אותה כ־'''47 ס&quot;מ'''.<br /> * '''אמה רווחה''' – באה להחמיר כאשר יש צורך בהגדלת השיעור. משערים אותה כ־'''49 ס&quot;מ'''.<br /> * ההפרש בין שתיהן – '''1/48''' מהאמה.<br /> <br /> == כללי פסיקה ==<br /> כלל יסוד בהלכה: '''תמיד הולכים לחומרא''' – ובמקום שיש ספק, בוחרים את שיעור האמה שמחמיר את הדין.<br /> כך גם בטפחים ובגודלין – משערים לפי הצורך ההלכתי, לחומרא או לקולא.<br /> בדיני סוכה, כשנדרש גובה מינימלי של עשרה טפחים – יש לבדוק לפי השיעור המחמיר.<br /> בדיני שבת, כאשר מודדים תחום שבת או שיעור טלטול – מקפידים לחשב את האמה בהתאם לחומרת הדין.<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בחסידות, בפרט בתורת [[חב&quot;ד]], מיוחסת לאמה משמעות רוחנית עמוקה. לפי פירוש חסידי, הפסוק &quot;ואל אמה תכלנה מלמעלה&quot; מרמז על תכלית הבריאה – שהעולמות יתבררו ויתוקנו עד שישלימו את &quot;הכוונה העליונה&quot;. <br /> <br /> בהקשר זה, מבואר בדברי רבותינו נשיאינו (בעיקר ב[[חסידות חב&quot;ד]]) ש&quot;'''אמה'''&quot; הוא ראשי תיבות: '''&quot;א'''לקינו '''מ'''לך '''ה'''עולם'''&quot;'''{{הערה|ראה גם סד&quot;ה צהר תעשה לתיבה תרצ&quot;א. ספר השיחות תרצ&quot;א ס&quot;ע 171. סד&quot;ה הנ&quot;ל ה'ש&quot;ת (ספר המאמרים ה'ש&quot;ת ס&quot;ע פד ואילך). לקוטי שיחות חלק א ע' 10. ספר השיחות תש&quot;נ ח&quot;א ע' 102 הערה 53. תנש&quot;א ח&quot;א ע' 80. ע' 392. ובכ&quot;מ.}}. תיבה זו רומזת לכך שדווקא על ידי עבודת האדם בעולם הגשמי – שנמדד ומוגבל – מתגלה עצמותו ומהותו יתברך, שהיא &quot;מלמעלה&quot; – למעלה מהעולמות והגבלות. <br /> <br /> ולכן: &quot;'''ואל אמה תכלנה מלמעלה'''&quot; – מלמד על כך שתכלית הבריאה מתממשת באמה – במידה, בכלי, במציאות המדודה – כאשר היא נמשכת &quot;מלמעלה&quot;, מהכוונה העליונה של הבורא.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[טפח]]<br /> * [[אברהם חיים נאה#שיעורי מידותיו]]<br /> * [[אמה טרקסין]]<br /> * [[אמה עבריה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יחידות מידה]]<br /> [[קטגוריה:מונחים תלמודיים]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%94&diff=770296 2025-05-27T01:56:16Z

<p>69.171.173.50: הסרת ההפניה לדף אברהם חיים נאה#שיעורי מידותיו</p> <hr /> <div><br /> '''אמה של תורה''' היא יחידת מידה הלכתית לאורך, הנפוצה מאוד במקרא, במשנה ובספרות ההלכה. אמה זו שימשה לקביעת שיעורי הלכות רבות, בפרט בבניין המקדש, בטומאה וטהרה, בדיני שבת, עירובין, סוכה ועוד.<br /> <br /> == הגדרה ==<br /> האמה מוגדרת כאורך הזרוע מהמרפק ועד לקצה האצבע האמצעית (האמה). בהלכה מותאים הבחנה בין &quot;אמה בת חמישה טפחים&quot; לבין &quot;אמה בת שישה טפחים&quot;, כאשר ה&quot;טפח&quot; הוא יחידת משנה של האמה (כ-8 ס&quot;מ).<br /> <br /> == שיעורה ==<br /> השיעור הסטנדרטי של '''אמה של תורה''' הוא:<br /> * '''6 טפחים'''.<br /> * כל '''טפח''' הוא '''4 גודלין'''.<br /> * כל '''גודל''' הוא '''2 ס&quot;מ''', ולפיכך:<br /> * טפח = 8 ס&quot;מ, ואמה = 48 ס&quot;מ.<br /> <br /> == אמה דחוקה ואמה רווחה ==<br /> במקורות ההלכה מובאת הבחנה בין '''אמה דחוקה''' (צפופה) ל'''אמה רווחה''' (מרווחת). פעמים משערים באמה זו, ופעמים באמה אחרת – תלוי בעניין ובצורך ההלכתי:<br /> * '''אמה דחוקה''' – באה להחמיר כשיש צורך בדיוק מוקפד או לצורך צד היתר קטן יותר. משערים אותה כ־'''47 ס&quot;מ'''.<br /> * '''אמה רווחה''' – באה להחמיר כאשר יש צורך בהגדלת השיעור. משערים אותה כ־'''49 ס&quot;מ'''.<br /> * ההפרש בין שתיהן – '''1/48''' מהאמה.<br /> <br /> == כללי פסיקה ==<br /> כלל יסוד בהלכה: '''תמיד הולכים לחומרא''' – ובמקום שיש ספק, בוחרים את שיעור האמה שמחמיר את הדין.<br /> כך גם בטפחים ובגודלין – משערים לפי הצורך ההלכתי, לחומרא או לקולא.<br /> בדיני סוכה, כשנדרש גובה מינימלי של עשרה טפחים – יש לבדוק לפי השיעור המחמיר.<br /> בדיני שבת, כאשר מודדים תחום שבת או שיעור טלטול – מקפידים לחשב את האמה בהתאם לחומרת הדין.<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בחסידות, בפרט בתורת [[חב&quot;ד]], מיוחסת לאמה משמעות רוחנית עמוקה. לפי פירוש חסידי, הפסוק &quot;ואל אמה תכלנה מלמעלה&quot; מרמז על תכלית הבריאה – שהעולמות יתבררו ויתוקנו עד שישלימו את &quot;הכוונה העליונה&quot;. <br /> <br /> בהקשר זה, מבואר בדברי רבותינו נשיאינו (בעיקר ב[[חסידות חב&quot;ד]]) ש&quot;'''דאמ&quot;ה'''&quot; הוא ראשי תיבות: '''&quot;אלקינו מלך העולם&quot;'''{{הערה|ראה גם סד&quot;ה צהר תעשה לתיבה תרצ&quot;א. ספר השיחות תרצ&quot;א ס&quot;ע 171. סד&quot;ה הנ&quot;ל ה'ש&quot;ת (ספר המאמרים ה'ש&quot;ת ס&quot;ע פד ואילך). לקוטי שיחות חלק א ע' 10. ספר השיחות תש&quot;נ ח&quot;א ע' 102 הערה 53. תנש&quot;א ח&quot;א ע' 80. ע' 392. ובכ&quot;מ.}}. תיבה זו רומזת לכך שדווקא על ידי עבודת האדם בעולם הגשמי – שנמדד ומוגבל – מתגלה עצמותו ומהותו יתברך, שהיא &quot;מלמעלה&quot; – למעלה מהעולמות והגבלות. <br /> <br /> ולכן: &quot;'''ואל אמה תכלנה מלמעלה'''&quot; – מלמד על כך שתכלית הבריאה מתממשת באמה – במידה, בכלי, במציאות המדודה – כאשר היא נמשכת &quot;מלמעלה&quot;, מהכוונה העליונה של הבורא.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[טפח]]<br /> * [[אברהם חיים נאה#שיעורי מידותיו]]<br /> * [[אמה טרקסין]]<br /> * [[אמה עבריה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יחידות מידה]]<br /> [[קטגוריה:מונחים תלמודיים]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=767110 2025-05-13T00:47:24Z

<p>69.171.173.50: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''אהליאב אבוטבול''' הוא עסקן חסידי, מנהל [[שבועון בית משיח]] בארץ הקודש, אסטרטג ומלווה קמפיינים בחברת [[צ'רידי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[באר שבע]] ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשמ&quot;ז]] לר' אשר ויהודית אביטבול.<br /> <br /> כנער למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר שנת שליחות, החל לעבוד במערכת [[שבועון בית משיח]] וכעבור תקופה מונה לשמש כמנהל העיתון בארץ הקודש.<br /> <br /> היה מדריך פנימיה והשפיע ב[[תומכי תמימים ברינואה]] משך שנה.<br /> <br /> במקביל, נכנס לעסקנות הכלל, וסייע רבות להקמת וביסוס מוסדות חינוך חב&quot;ד בערים רבות ברחבי הארץ.<br /> <br /> עם התרחבות הפעילות של חברת [[צ'רידי]], הצטרף לצוות האסטרטגיה, וליווה קמפיינים רבים שזכו להצלחה, ביניהם, הקמפיין ההיסטורי להצלת ורכישת בניין [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], בגיוס סכום יוצא דופן של 24 מליון ₪ בתוך פחות משבוע, הישג משמעותי שהכפיל בצורה משמעותית את היקפי התרומות שהצליחו להשיג בקמפיינים של מוסדות חב&quot;ד עד לאותה שעה, והציב רף חדש בכל הנוגע לגיוס המונים.<br /> <br /> נמנה על צוות המארגים של 'המעמד הגדול' השנתי לכבוד יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשע&quot;ח]], בא בקשרי הנישואין עם רעייתו דבורה, בת החסיד ר' [[אליהו קוק]] מ[[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1123 עמוד 25.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C/ תגיות: אהליאב אבוטבול]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבוטבול, אהליאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97_(%D7%90%27)&diff=765731 2025-05-08T03:51:53Z

<p>69.171.173.50: /* ההתוועדות */</p> <hr /> <div>{{מפנה|דבר מלכות קרח|שיחה מוגהת שנייה לרגל חנוכת מבנה חדש לתומכי תמימים בקראון הייטס|דבר מלכות קרח (ב')}}<br /> {{ציטוט-צף|כולל גם – בימים אלו ממש – השקו&quot;ט והרצון דכו&quot;כ במדינה ההיא להחזיר את שם העיר &quot;לענינגררד&quot; (שבה הי' המאסר והישיבה בבית האסורים) – השם שהם נתנו לה (על שם מנהיגם) – בחזרה לשם &quot;פעטערבורג&quot; (שם העיר בזמן המאסר והגאולה דאדמו&quot;ר הזקן) – השם שהצרר קרא לה בזמן בניית העיר (שמייצג את ההיפך הגמור מהקומוניסטים). והגם שאף תחת שלטון הצרר היו מניעות ועיכובים ליהדות – אין זה מגיע למה שנעשה ע&quot;י אלו שאסרו את בעל המאסר והגאולה; ויש לומר, שבהשקו&quot;ט והרצון להחזיר את שם העיר מ&quot;לענינגררד&quot; ל&quot;פעטערבורג&quot; – רואים בגלוי יותר את הפעולה הנמשכת מהגאולה בי&quot;ב־י&quot;ג תמוז, הגאולה הכללית דכל בנ&quot;י ממנגדיהם בכלל, ובפרט במדינה ההיא.|תרגום מאידית של סימן ז' בשיחה}}<br /> '''דבר מלכות קורח''' היא השיחה שנאמרה ב[[שבת]] [[פרשת קורח]], [[ג' תמוז]] [[תנש&quot;א]].<br /> <br /> השיחה מדברת על כך ש[[הקב&quot;ה]] מלביש את ה[[נס|ניסים]] בטבע העולם, וכך גם צריכה להיות עבודתו של יהודי ב[[הפצת המעיינות]] שהיא חלק מטבעו.<br /> <br /> שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].<br /> <br /> == ההתוועדות ==<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ירד להתוועדות בשעה 1:45, כשהקהל מנגן את הניגון שעל המילים &quot;[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת הגאולה]]&quot;. לאחר ברכת בופה&quot;ג ניגנו &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot;.<br /> <br /> שיחה א' ארכה חצי שעה, מהשעה 1:55 עד השעה 2:25, ובה דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אודות העבודה של &quot;יפוצו מעינותיך חוצה&quot;, ופתח בהזכירו את סיפור פרשת היום של ג' תמוז בשנת פרז&quot;ת, כשמפרט ומסביר את המילים &quot;יפוצו&quot;, &quot;מעינותיך&quot; ו&quot;חוצה&quot;. בענין זה סיפר את הסיפור הידוע אודות החסידים שהסתובבו ברוסיא בלי &quot;פּאַספּאָרט&quot; [= &quot;דרכון&quot;], וכאשר &quot;פּאָליסמאַן&quot; [= &quot;שוטר&quot;] עיכבם וביקר תעודה בשאלו (ברוסית): &quot;קטאָ אידיאָט&quot; [= &quot;מי הולך&quot;], השיבו &quot;ביטול אידיאָט!&quot; [= &quot;ביטול הולך!&quot;]. בין הדברים הנ&quot;ל דיבר על שם העיר לענינגראַד שב[[רוסיה]], שרוצים עתה להחזיר לה את שמה הישן &quot;[[פטרבורג]]&quot;. כמו&quot;כ הזכיר שוב אודות כך שנדפס ספר חדש של דרושים מ[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ([[דרושי חתונה]] ח&quot;ב), הקשורים גם עם ה[[צמח צדק]], אשר נמצאים עתה לאחר מאתיים שנה מיום הולדתו.<br /> <br /> אחרי שיחה זו ניגנו &quot;[[ניגון אימתי קאתי מר|אימתי קאתי מר]]&quot;, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עודד בידו הק' לכל הכיוונים, ומפעם לפעם – בחוזק. כמו&quot;כ עודד בחוזק לעבר ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]], ואח&quot;כ פנה לשמאלו ועודד בחוזק כשמניף את ידו הק' בתנועות סיבוביות מהירות. בהמשך עודד בחוזק לכיוון המשב&quot;ק ר' [[שלום בער גנזבורג]], ואח&quot;כ פנה שוב לשמאלו ובחוזק רב הניף את ידו הק' הלוך ושוב כמה פעמים והשירה גברה ביתר שאת ויתר עוז.<br /> <br /> שיחה ב' ארכה 33 דקות, מהשעה 2:37 עד השעה 3:10, ובה דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אודות המשכת ענין הנסים בדרך הטבע (והאריך בזה), ופתח בהזכירו את ענין ג' תמוז שאירע בימי יהושע – &quot;[[שמש בגבעון דום|שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון]]&quot;, וקישר זאת עם המסופר בפרשת השבוע אודות פריחת מטה [[אהרן]] והנסים שהיו בזה, אף שגם הם היו כאילו באופן טבעי (שצמחו בסדר הטבעי והרגיל), ועד&quot;ז תבוא הגאולה באופן של טבע ו&quot;רואיקערהייט&quot; [= &quot;שלוה&quot;]. בהמשך דיבר אודות [[ברכת כהנים]], וכן דיבר אודות ענין העשירות הקשורה עם עבודת &quot;[[זבולון]]&quot; – אשר בשנים האחרונות ישנה הרווחה. אח&quot;כ קישר זאת עם ענין הזריזות, והאריך שוב בענין של ברכת כהנים.<br /> <br /> בסיום השיחה, בברכה אודות הגאולה, בקשר עם פרה העשירית וגאולה העשירית, אמר שלפני זה אומרים &quot;לחיים, לחיים ולברכה&quot;, &quot;לאלתר לתשובה [[לאלתר לגאולה]]&quot;.<br /> <br /> אחרי שיחה זו ניגנו את [[ניגון לראש חודש כסלו|המאַרש של ר&quot;ח כסלו]]. בכללות במשך ניגון זה הרבה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעודד בידו הק', והשמחה גברה. לאח&quot;כ התחיל הקהל לנגן באופן ספונטאני את הניגון &quot;[[שובה ה']]&quot;, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עודד בחוזק בידו הק'. אח&quot;כ פנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לשמאלו – לעבר הקהל והרים את ידו הק' באומרו (פעמיים ובחיוך): {{ציטוטון|ס'זיינען דאָ נאָך כהנים, זאָל זיי זאָגן 'לחיים'!}}, והמשיך להניף את ידו הק' באופן מפליא ומיוחד כשבינתיים אמרו כל הכהנים &quot;לחיים&quot; (וחלקם – העומדים קרוב ששמעו את הנ&quot;ל – נתנו א' לחבירו). אח&quot;כ פנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לימינו והורה לר' שלמה הכהן איידעלמאַן לומר &quot;לחיים&quot; כשמסמן אליו בידיו הק' לומר על כוס גדולה, ולאחרי שאמר – הניף כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את ידו הק' אליו במיוחד שלוש פעמים. [בכללות, במשך הניגונים בהתוועדות זו הניף כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אל הנ&quot;ל את ידו הק' בחוזק כמה פעמים].<br /> <br /> שיחה ג' ארכה 20 דקות, מהשעה 3:20 עד השעה 3:40, ובה דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אודות לימוד ואמירת [[פרקי אבות]], וביאר את תחילת הפרק הרביעי כשאומר שמאחר שלומדים זאת בפעם השניה הרי זה הפרק העשירי מאז שהתחילו לומר פרקי אבות, והורה שיש לעורר בנוגע לאלו שהולכים להקהיל קהילות בבתי כנסיות, שיעוררו – הן בנוגע לקיום המנהג של אמירת פרקי אבות, והן בנוגע ללימוד משנה אחת בעיון, וכן יעוררו בענין לימוד &quot;עין יעקב&quot;, עניני אגדה שבתורה, ובאופן שפועל בשומעים שהם &quot;ווערן אַנדערש&quot; [= &quot;משתנים&quot;]. אח&quot;כ קישר זאת עם הפרשיות קרח וחוקת, ודיבר אודות ההבדל בין &quot;קרח&quot; ל&quot;[[חוקת]]&quot;, ובסיום השיחה דיבר אודות חנוכת הבית החדש של ישיבת תומכי תמימים שתתקיים מחר. בברכה אודות הגאולה דיבר אודות הענין דתקיעת שופר – &quot;תקע בשופר גדול לחרותנו&quot;, וסיים במילים &quot;בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו&quot;.<br /> <br /> אחרי שיחה זו ניגנו [[ניגון שמחה]] דשמח&quot;ת, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עודד בידו הק' לכל הכיוונים, ומפעם לפעם ביתר חוזק. אח&quot;כ הורה לש&quot;ץ ר' [[משה טלישבסקי]] לנגן &quot;[[שיבנה בית המקדש]]&quot;, ועודד בידו הק'.<br /> <br /> שיחה ד' ארכה כ-10 דקות, מהשעה 3:45 עד השעה 3:55, ובה דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אודות &quot;רבות מופתי בארץ מצרים&quot; – שממשיכים מופתים במיצרים וגבולים של העולם, וקישר זאת עם רעידת האדמה ורעש שקרה במקום רחוק בעולם [אולי הכוונה להתפרצות הר הגעש שאירע ביום הקודם באיי הפיליפינים, או לסופת ההוריקן שאירעה לפני חודש וחצי במדינת בנגלדש], ושם בירכו יהודים &quot;שכוחו וגבורתו מלא עולם&quot;, ונמצאים שם אנשי צבא מארה&quot;ב (&quot;United States&quot;). כמו&quot;כ עורר שוב על לימוד ספר ה[[רמב&quot;ם]], וכן הזכיר אודות [[חלוקת המשקה]]. בסיום השיחה היו &quot;אותיות&quot; אודות ביאת המשיח ממש, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א סיים את השיחה באומרו: &quot;[[הגאולה האמיתית והשלימה]], ועוד ועיקר – ממש&quot;.<br /> <br /> אחרי שיחה זו העמיד הריל&quot;ג כ-17 קנקנים. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מזג בתחילה מהקנקנים לכוסו, וכשכ&quot;א ניגש – מזג מכוסו לקנקן, ומהקנקן ללוקח, בירכו ונתן את הקנקן. בחלוקת הקנקן האחרון עברו הנהלת [[תות&quot;ל המרכזית]], הר&quot;מים והמשפיעים שיחיו (בקשר עם חנוכת הבית של הבנין החדש דישיבת תומכי תמימים שנגמר בנינו ב[[קראון הייטס|שכונת &quot;כאן צוה ה' את הברכה&quot;]] ברחוב קראַון ואָלבעני – מחר), וכן ניגשו הרב [[שניאור חיים גוטניק|חיים שניאור זלמן גוטניק]] (נואם הכבוד) ובנו ר' [[יוסף יצחק גוטניק|יוסף יצחק]]. כשמזג כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לרב ח.ש.ז. גוטניק, חייך אליו. ר' [[יוסף ווינברג]] (שלקח את הקנקן) הכריז בקול רם שמזמינים את כולם למסיבה – החל מהשעה 3:00, לתוכנית של כשעה – של חנוכת הבית כפי שכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הזכיר בהתוועדות, &quot;כי תבנה בית חדש&quot;. החלוקה ארכה כ-5 דקות, ובסיומה התחיל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לנגן את [[ניגון הקפות|ניגון ההקפות לאביו הרלוי&quot;צ]], וטעם מה&quot;מזונות&quot;. אח&quot;כ המשיך לענות לקהל &quot;לחיים&quot;, ואח&quot;כ הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה ובירך.<br /> <br /> ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:05 לערך{{הערה|[[דברי משיח]] [[תנש&quot;א]] ח&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==תוכן השיחה==<br /> [[הרבי]] מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|במאסרו]] ב[[ג' תמוז]] [[תרפ&quot;ז]], וה[[נס]] של [[שמש בגבעון דום]] על ידי [[יהושע]] נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום ש[[הקב&quot;ה]] רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם.<br /> <br /> הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך [[קבלת עול]], על האדם לפעול ב[[הפצת המעיינות]] בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו, בזה הלשון:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה יאמר העולם ומה יאמרו האומות על כך שיהודי עושה את עבודתו ד&quot;יפוצו מעינותיך חוצה&quot;, ובמיוחד – בקירוב הגאולה האמיתית והשלימה, הרי אין הם מבינים מה פירוש הדבר?! אמנם זוהי עבודה גדולה ונעלית ביותר – אבל צריכים לכאורה להתחשב – טוען הוא – עם העולם!<br /> והמענה על זה הוא: העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי יעשה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו.|מקור=אות י&quot;ב.}}<br /> <br /> == בעקבות השיחה ==<br /> <br /> בשיחה ציין הרבי, שביום [[ג' תמוז]] [[תרפ&quot;ז]] עצמו, החסידים היו בעצבות על כך ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הבינו [[חסידים]] מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז [[תשנ&quot;ד]] מאורע מצער, ב[[גאולה]] אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה{{הערה|'''מאחורי השיחות''', עמ' 84.}}.<br /> <br /> הרבי אף בשיחה רמז על כך שלמרות מה שיקרה לעיני בשר הוא תמיד יחיה איתנו, ואמר שגופו של יהודי הוא למעלה מה[[טבע]] וההגבלות{{הערה|בהערה 114.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[דבר מלכות קרח (ב')]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/15/08_קרח.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAMjJ0cloyQjJDdGs/view?usp=drive_link&amp;resourcekey=0-MBAeDoVw88lFc60RxqAm9A תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1kEMxBlv6eBgCNu2aLun8k5iCQQ9VKj2a5QcfiFk1wJE/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SASXc2UkNpMV9ISjQ/edit?usp=drive_link&amp;ouid=113047085946654283603&amp;resourcekey=0-sBcqVN19TT-stZLnElkt5Q&amp;rtpof=true&amp;sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''<br /> * [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwNWh2RmFTNm1QcTg/edit?resourcekey=0-YoXkAxmOv2MTNettz57Y1w סיכום הדבר מלכות] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]].<br /> * '''[https://chabad.info/moshiach/957661/ יהודי של גאולה: הפרדוקס היהודי המתמשך מגיע לקיצו]''', שיעור בשיחת הדבר מלכות עם הרב מנחם מענדל ששון {{צליל}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|קרח]]<br /> [[קטגוריה:חומש במדבר|קרח]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A9_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%9D&diff=765730 2025-05-08T03:50:30Z

<p>69.171.173.50: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שמש בגבעון דום|שמש (פירושונים)}}<br /> {{קשר חב&quot;די}}<br /> {{לעריכה|סגנון, עיצוב, ביאורי הרבי ועוד}}<br /> '''שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון''' הוא כינוי למאורע תנכ&quot;י שבו [[יהושע בן נון]] עוצר את השמש והירח במהלך קרב מול מלכי האמורי שבאו להלחם בגבעונים על מנת שלא ירד הלילה. <br /> <br /> ==רקע==<br /> פרק י' שב[[ספר יהושע]] כולל תיאור של כיבוש דרום הארץ. לפי תיאור המפה נראה כי ישראל שולטים על כיס הכולל את המחצית הדרומית של הירדן, בין ים כינרת לים המלח, ובצד מערב הם הצליחו להגיע עד גב ההר, כמחצית הדרך שבין הירדן לים התיכון. כיס זה מפריד בין מלכי הצפון למלכי הדרום ומאפשר ליהושע לכבוש תחילה את הדרום ואחר כך את מלכי הצפון.<br /> <br /> הגבעונים, הנמצאים קצת דרומה לבית אל ולעי, קרובים לקו הכיבוש הישראלי, והם נכנעים ומבקשים לכרות אתם ברית. פעולה זו מפחידה מאוד את יושבי הארץ, שכן ברית נפרדת של ערים עם ישראל תחליש את יכולת הלחימה של יושבי כנען. מסיבה זו נוצרת קואליציה של ערים היוצאות למלחמה - לא על יהושע, אלא על יושבי גבעון.<br /> <br /> בפרק י' שבספר יהושע מתוארת המלחמה שהכריזו מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון על העיר גבעון. ערים אלה נמצאות מדרום לשטח הכיבוש הישראלי.<br /> <br /> ===תיאור הקרב===<br /> <br /> בספר יהושע{{הערה|פרק י, יב-יג}} מתואר הקרב:<br /> {{ציטוט|תוכן=(יב) אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ לה' בְּיּום תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל<br /> וַיּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון:<br /> (יג) וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקּם גּוי איְבָיו הֲלא הִיא כְתוּבָה<br /> <br /> עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים: |מרכאות=כן}}<br /> <br /> יהושע רדף אחרי מלכי האמורי, ואז שראה שהשקיעה מגיעה, הוא חשש שלא יוכל למצווא אותם מפני החושך, בחושך יוכלו חיילי האמורי לברוח, ומכיוון שהם מכירים את השטח טוב יותר מבני ישראל, לא יוכל יהושע לנצל את הניצחון ולהשמיד את צבא האמורי. ולכן הוא אמר:<br /> <br /> שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון:<br /> <br /> ואז נעצר השמש וניצחו<br /> ===הדיון בתלמוד===<br /> שלושה אמוראים בתלמוד הבבלי פירשו פסוקים אלה במסכת עבודה זרה, דף כה. וכך מפרשים האמוראים את הפסוקים:<br /> <br /> רבי יהושע בן לוי מפרש, כי בסך הכול השמש עמד במקומו &quot;יום תמים&quot; - 12 שעות.<br /> <br /> וכך הוא מפרש את הפסוק: &quot;ויעמד בחצי השמים&quot;:<br /> <br /> השמש נע 6 שעות, מזריחה ועד לחצי השמים, ונעצר. בחצי השמים נעצר השמש ל־6 שעות. אחרי 6 שעות המשיך השמש לנוע למערב. מסלול זה נמשך כרגיל, 6 שעות. ושוב, בהגיע השמש לצד מערב, נעצר ל־6 שעות נוספות, בהתאם לפסוק &quot;ולא אץ לבוא&quot;, לא מיהר לשקוע, ואחר כך שקע. לפי הפירוש הזה של רבי יהושע בן לוי, נמשך היום הזה 24 שעות במקום 12 שעות של יום רגיל.<br /> <br /> פירוש שני לפסוקים נותן רבי אלעזר. הוא מפרש, כי היום התארך והיה בן 36 שעות. העיקרון שהוא מפרש בו את הפסוק זהה לזה של רבי יהושע בן לוי, אלא שהוא מפרש אחרת את הביטוי &quot;יום תמים&quot;. רבי יהושע בן לוי מפרש &quot;יום תמים&quot; 12 שעות, ואילו רבי אלעזר מפרש 24 שעות. לפי פירושו השמש נע מהזריחה ועד חצות היום 6 שעות, נעצר ל־12 שעות, המשיך 6 שעות עד למערב, ושם נעצר ל־12 שעות נוספות. בסך הכול נעצר השמש &quot;כיום תמים&quot; - 24 שעות. היום הזה ארך, לפי רבי אלעזר, 36 שעות.<br /> <br /> ופירוש שלישי הוא של רבי שמואל בר נחמני. לפי פירושו ארך היום 48 שעות. וכך הוא מפרש: &quot;ויעמד השמש בחצי השמים&quot;: וכמה עמד? 12 שעות. &quot;ולא אץ לבוא כיום תמים&quot;: השמש לא מיהר לשקוע, והשתהה לפני השקיעה כיום תמים - 24 שעות. לפי זה אורך היום היה 6 שעות עד הצהריים, 12 שעות שהשמש עמדה בחצי השמים, 6 שעות מהצהרים ועד הערב ועוד 24 שעות שהשמש עמדה עד ששקעה.<br /> <br /> שלושת הפירושים האלה עוסקים בפירוש פסוק קשה. שלושת החכמים מסבירים את הפסוק שניסוחו אינו ברור: &quot;ויעמד השמש בחצי השמים, ולא אץ לבוא כיום תמים.&quot; כל אחד מהמפרשים מבין כי השמש נעצר בשעה 12, וכל אחד מהם מבין כי השמש נעצר שוב לפני השקיעה. הם חלוקים בשאלה כמה שעות בדיוק ארכה העצירה: 12 ,6, או 24 שעות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ספר יהושע]]<br /> *[[דבר מלכות ג' תמוז]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{יהושע|}}<br /> [[קטגוריה:ספר יהושע]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=765725 2025-05-08T00:45:53Z

<p>69.171.173.50: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ידידים מבינים.PNG|ממוזער|250px|במענה לשאלותיו: א) סדר בלימוד ותפילה וכו' – כעצת הרה&quot;ח וכו' וכו' [[ניסן נמנוב|הר&quot;נ שי' נעמאנאוו]]. ב) בנוגע לשידוך – כעצת ידידים יראי שמים שעל אתר. ג) עבודת &quot;ופרצת&quot; – כהנהגתו עד עתה, לפי הוראות בהתייעצות עם הרב שמואל שי' אזימאוו. וה' יצליחו.]]<br /> '''ידידים מבינים''' הוא מינוח אותו הטביע הרבי כמענה כללי לכל השאלות של החסידים בעניני פרנסה והסתדרות גשמית כגון מעבר דירה, השתלמות מקצועית, אפיקי השקעה, הוצאת כספית משמעותית, [[שלום בית]], ועוד.<br /> <br /> על פי הדרכת הרבי, בכל ספק שמתעורר אצל חסיד, במקום לשאול את הרבי הוא צריך לפרט את השאלה בפני שני ידידים המכירים אותו היטב ומתמחים בתחום בה נשאלת השאלה (או שיכולים לברר על כך באופן אובייקטיבי), שיתנו לו עצה מה לעשות – והקב&quot;ה מסייע שישבו את העצה הנכונה ויכוונו לאותה תשובה שהרבי בעצמו היה עונה.<br /> <br /> על פי דברי הרבי{{הערה|שיחת ליל ג' אדר תשמ&quot;ח.}}, הוראה זו שייכת במיוחד לתקופה שלנו.<br /> <br /> ==הרקע לנתינת ההדרכה==<br /> ===קבלה מהבעל שם טוב===<br /> אצל חסידי חב&quot;ד מקובל בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ג' עמוד קצד: ידוע משם כ&quot;ק אבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה, וכמדומה שהוא מהבעש&quot;ט ז&quot;ל.}} שיש לשלושה יהודים כח גדול, ועל כן הורו להתייעץ עם ג' אנשים במקרה של ספק, וכן נהגו בעצמם.<br /> <br /> כך מסופר לדוגמה על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שבזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כשהתלבט האם לעזוב את [[ליובאוויטש]] קרא לשלושה מאנ&quot;ש ונהג על פי הצעתם{{הערה|ליקוט מקיף על הוראות אלו נדפסו על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]] בקובץ [[היכל הבעל שם טוב]] גליון לד עמוד קפח ואילך.}}.<br /> <br /> בזה עצמו מצינו הסתייגויות והערות שונות מרבותינו נשיאינו, כגון &quot;שיהיו אוהבים נאמנים בתנאי שלא תהיה להם פניה&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הצמח צדק חלק ב' עמוד קב.}}, שיהיו &quot;בני חמישים שנה&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד לד.}} ושיהיו בני המקום{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, שם.}}, ועוד.<br /> <br /> ===בדור השביעי===<br /> כבר מאז [[קבלת הנשיאות]] הזכיר הרבי הוראה זו במכתבים שונים{{הערה|1=לדוגמה: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6643.htm חלק י&quot;ח ו'תרמג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6418.htm חלק י&quot;ז ו'תיח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3635.htm חלק י&quot;א ג'תרלה].}}, אך היה זה כהוראות פרטיות מפני סיבות שונות{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gellis-Rivkin%20-%20Sivan%207%205771.pdf תשורה עמוד 57], שהרבי מציין במפורש ששולח להתייעץ עם ידידים מפני שלא כתבו לו את כל הפרטים בשאלה הנידונה.}}, אך לא כהוראה כללית לכלל החסידים.<br /> <br /> לאחר האירוע הבריאותי בשנת תשל&quot;ח, החל הרבי למעט בקבלת אנשים ל[[יחידות]] פרטית, ועם הזמן הדבר הלך והתמעט עד שפסק כליל.<br /> <br /> במקביל, גם התשובות והמענות הלכו והתקצרו באותן שנים, כאשר הגורם העיקרי לכך היה הזרם הגובר של מכתבים ודו&quot;חות שנשלחו לרבי, והתרחבותה של חסידות חב&quot;ד והשפעתה באמצעות מפעל השליחות, עד שבשנת תשמ&quot;ח{{הערה|גם קודם לכן הזכיר זאת הרבי מספר פעמים, אך לא בתדירות וכהוראה כוללת. ראו לדוגמה התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 2173. תשמ&quot;ז חלק ג' עמוד 87 וחלק ד' עמוד 308.}} הכריז הרבי באופן ברור כהוראה כללית לכל החסידים שהיות וכעת אין את האפשרות להשיב לכל אחד בהדרכה פרטית על כל המכתבים, הרי שהמענה הכללי הוא שבנוגע לעניני רפואה יתייעצו עם רופא מומחה ידיד{{הערה|ובמידת האפשר 2 רופאים, ואם יש חילוק ביניהם יתייעצו גם עם רופא שלישי ויעשו כדעת הרוב.}}, בעניני [[יראת שמים]] עם ה[[עשה לך רב]], ובעניני פרנסה והסתדרות – עם ידידים מבינים{{הערה|שם=יסוד|ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק א' עמוד 240.}}.<br /> <br /> ==פרטי ההדרכה==<br /> את ההוראה ביסס הרבי על הפסוק &quot;ותשועה ברוב יועץ&quot;{{הערה|משלי יא, יד. כד, ו.}}, שכדי שיוכל לייעץ הוא צריך להבין בתחום בו הוא מייעץ, וכיון שהפסוק כותב &quot;'''ברוב''' יועץ&quot;{{הערה|'מיעוט רבים - שניים', היות שהפסוק נוקט בלשון של 'רוב', מוכח שלא מספיקה התייעצות עם אדם אחד, וצריך לכל הפחות 2.}}, הרי שצריך להתייעץ עם 2 ידידים{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> כמו כן קישר זאת הרבי עם סיפור הגמרא אודות [[רב אשי]], שעם כל גדולתו ומעלתו שהיה מגדולי ה[[אמורא]]ים וחתם את ה[[תלמוד בבלי]] וכו', כאשר הגיעה לפניו שאלה הלכתית, ואפילו שאלה פשוטה כמו כשרות בהמה, לא היה פוסק לבד{{הערה|סנהדרין ז, ב. אגרות קודש חלק כ&quot;ז עמוד כז.}}.<br /> <br /> הסיבה שההתייעצות צריכה להיות דווקא עם '''ידידים''', כיון שצריך לקבל עצה דווקא מכאלו שחפצים בטובתו, ויהיו מוכנים לשם כך להתבונן בשאלה כדרוש ולהעניק לו עצה הוגנת{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף, שלמרות שזו עצה מחסיד, הרי כיון שעושים זאת על פי הוראת הרבי זה נחשב כעצה '''מהרבי עצמו''', ולא רק שבכך לא נגרע מהמעלה של קבלת עצה מהרבי, אלא אדרבה, בכך מתווספת מעלת הציבור, וכאשר הזמן יהיה פנוי מלענות לכל אחד בפרטיות, יהיה זמן להוסיף ולהתפנות לענות בפרטיות על הענינים המיוחדים הדורשים התייחסות{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> על השאלה כיצד ניתן לקבל עצה נכונה גם מחסיד 'רגיל' ולא מהרבי בעצמו, השיב הרבי שהדבר נובע מהעובדה שכיום כבר הופצו המעיינות, וכל אחד שלומד ומתייגע בתורת נשיא הדור ועוסק בהפצה שלה, נעשים חושי התלמיד כמו החושים של הרב, והוא זוכה לכוון לדעת הרב{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> לאחר שהרבי הניח את היסוד, הזכיר הרבי את ההוראה הכללית פעמים רבות.<br /> <br /> כאשר אחד העסקנים כתב לרבי שהוא רוצה תשובה באופן ברור, כתב לו הרבי: &quot;התייעצות בידידים מבינים - בסגנוני זהו באופן ברור&quot;{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מענה לרב וולפא, תשורה מנישואי צאצאיו עמוד 60].}}.<br /> <br /> עם זאת התבטא הרבי, שעל ידי [[התקשרות]] אמיתית לנשיא הדור, מגיעים למצב כזה שהקב&quot;ה בעצמו נותן במחשבה את העצה הנכונה, כך שלא צריך להתייעץ עם ידידים מבינים כלל, היות שברור מה צריך לעשות{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> == אופן ההתייעצות עם ידידים מבינים==<br /> [[קובץ:גלוית לב עם ידיד.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל&quot;ה לנערה שהתלבטה בנוגע ל[[שידוך]], בה יעץ לה הרבי להיפגש עמו פעם נוספת, ולאחר מכן: '''באם גם אז יהי' איזה ספק – תדבר בזה גלוית לב עם ידיד ובהתאם להדיבור ושמיעת תגובת הידיד תחליט והשם יצליחה'''.]]<br /> *לפני ההתייעצות צריך האדם לחשוב בעצמו בנוגע לשאלה ולפרטיה{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק ג' עמוד 206.}}.<br /> *ההתייעצות צריכה להיות על מנת שיתחשב בדעתם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10111.htm מכתב י&quot;ב אדר תשל&quot;א].}}.<br /> *ידידים מבינים פירושו – שמבינים את המצב{{הערה|1=השליחות לארץ הקודש, סד.}}, ועדיף עם ידידים שמומחים בתחום, ועל כל פנים ידידים שמבינים, או שיכולים לברר את הנושא בצורה אובייקטיבית ולהעניק עצה הוגנת{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ד עמוד קעז.}}.<br /> *הידידים צריכים להיות ידידים המתנהגים על פי תורת חיים{{הערה|1=מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 44. לקו&quot;ש חי&quot;ח ע' 444. חלק כ&quot;א עמוד 390.}}, ועדיף עם ידידים יראי שמים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2375hit1288.pdf מענה מהרבי, נדפס בגליון 'התקשרות' פרשת שמיני תשע&quot;ט].}}.<br /> *יש מעלה להתייעץ דווקא עם ידידים מבינים שעל אתר{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ה עמוד ריב, אגרת ט'תקמז. עמוד רא אגרת ט'תקלז}}, ובפרט בעניני פרנסה{{הערה|1=מכתב ב' שבט תשל&quot;ג.}} שאז צריך גם להתייעץ עם ידידים שמכירים אותו ואת המצב{{הערה|1=מכתב ז' חשון תשל&quot;ב. מורה לדור נבוך חלק א' עמוד 86.}}, אך ניתן במקרה הצורך להתייעץ גם עם כאלו שנמצאים מעבר לים, ואף להתייעץ בכתב{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1RqP2lzTUtjXMr_i2SO2wP3V_AAVHU05Y/view?usp=drive_open מכתב י&quot;א איר תשט&quot;ו, הנדפס בעמוד 4 בקובץ הערות וביאורים בתורת רבנו פרשת נח תשפ&quot;T גליון 16].}}.<br /> *הייעוץ והשיחה עם הידיד צריכים להיות בגילוי לב{{הערה|1=[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל&quot;ה, המופיע בצד כותרת זו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9181.htm אגרות קודש חלק כד אגרת ט'קפא].}}.<br /> *לאחר קבלת העצה, לא צריך לבטל את דעתו מכל וכל, אלא שצריך לזכור שהוא דעת מיעוט שנוגע בדבר{{הערה|1=התוועדויות תשמ&quot;ז חלק ג' עמוד 87.}}.<br /> *בנוגע ל[[שלום בית]], כתב הרבי שהיות ובבני אדם אין דיעותיהם שוות – צריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים{{הערה|1=לקוטי שיחות חל&quot;ח עמוד 189.}}, ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל{{הערה|1=בתבונה בונה ביתה עמוד 91.}}.<br /> <br /> ==ארגון ידידים מבינים==<br /> [[קובץ:ידידים מבינים02.jpg|ממוזער|250px|סמל הארגון החב&quot;די 'ידידים מבינים', הפועל תחת חסות [[כולל חב&quot;ד]] ו[[קרן מרומים]]]]<br /> בשנת תשע&quot;ז הקים [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]] בשיתוף עם [[קרן מרומים]] את ארגון 'ידידים מבינים' המבוסס על הוראתו של הרבי, ומאגד אנשי חסד מקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ המסייעים לאנ&quot;ש במגוון תחומים של הסתדרות והתנהלות כלכלית נכונה, תיאום מול הרשויות הממשלתיות, ופרוייקטים נוספים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[[היכל הבעל שם טוב]] - [[קובץ:עצת_ידידים.pdf|גליון לד''', עמוד קפח ואילך]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[עשה לך רב]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=765724 2025-05-08T00:44:48Z

<p>69.171.173.50: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ידידים מבינים.PNG|ממוזער|250px|במענה לשאלותיו: א) סדר בלימוד ותפילה וכו' – כעצת הרה&quot;ח וכו' וכו' [[ניסן נמנוב|הר&quot;נ שי' נעמאנאוו]]. ב) בנוגע לשידוך – כעצת ידידים יראי שמים שעל אתר. ג) עבודת &quot;ופרצת&quot; – כהנהגתו עד עתה, לפי הוראות בהתייעצות עם הרב שמואל שי' אזימאוו. וה' יצליחו.]]<br /> '''ידידים מבינים''' הוא מינוח אותו הטביע הרבי כמענה כללי לכל השאלות של החסידים בעניני פרנסה והסתדרות גשמית כגון מעבר דירה, השתלמות מקצועית, אפיקי השקעה, הוצאת כספית משמעותית, [[שלום בית]], ועוד.<br /> <br /> על פי הדרכת הרבי, בכל ספק שמתעורר אצל חסיד, במקום לשאול את הרבי הוא צריך לפרט את השאלה בפני שני ידידים המכירים אותו היטב ומתמחים בתחום בה נשאלת השאלה (או שיכולים לברר על כך באופן אובייקטיבי), שיתנו לו עצה מה לעשות – והקב&quot;ה מסייע שישבו את העצה הנכונה ויכוונו לאותה תשובה שהרבי בעצמו היה עונה.<br /> <br /> על פי דברי הרבי{{הערה|שיחת ליל ג' אדר תשמ&quot;ח.}}, הוראה זו שייכת במיוחד לתקופה שלנו.<br /> <br /> ==הרקע לנתינת ההדרכה==<br /> ===קבלה מהבעל שם טוב===<br /> אצל חסידי חב&quot;ד מקובל בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ג' עמוד קצד: ידוע משם כ&quot;ק אבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה, וכמדומה שהוא מהבעש&quot;ט ז&quot;ל.}} שיש לשלושה יהודים כח גדול, ועל כן הורו להתייעץ עם ג' אנשים במקרה של ספק, וכן נהגו בעצמם.<br /> <br /> כך מסופר לדוגמה על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שבזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כשהתלבט האם לעזוב את [[ליובאוויטש]] קרא לשלושה מאנ&quot;ש ונהג על פי הצעתם{{הערה|ליקוט מקיף על הוראות אלו נדפסו על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]] בקובץ [[היכל הבעל שם טוב]] גליון לד עמוד קפח ואילך.}}.<br /> <br /> בזה עצמו מצינו הסתייגויות והערות שונות מרבותינו נשיאינו, כגון &quot;שיהיו אוהבים נאמנים בתנאי שלא תהיה להם פניה&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הצמח צדק חלק ב' עמוד קב.}}, שיהיו &quot;בני חמישים שנה&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד לד.}} ושיהיו בני המקום{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, שם.}}, ועוד.<br /> <br /> ===בדור השביעי===<br /> כבר מאז [[קבלת הנשיאות]] הזכיר הרבי הוראה זו במכתבים שונים{{הערה|1=לדוגמה: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6643.htm חלק י&quot;ח ו'תרמג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6418.htm חלק י&quot;ז ו'תיח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3635.htm חלק י&quot;א ג'תרלה].}}, אך היה זה כהוראות פרטיות מפני סיבות שונות{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gellis-Rivkin%20-%20Sivan%207%205771.pdf תשורה עמוד 57], שהרבי מציין במפורש ששולח להתייעץ עם ידידים מפני שלא כתבו לו את כל הפרטים בשאלה הנידונה.}}, אך לא כהוראה כללית לכלל החסידים.<br /> <br /> לאחר האירוע הבריאותי בשנת תשל&quot;ח, החל הרבי למעט בקבלת אנשים ל[[יחידות]] פרטית, ועם הזמן הדבר הלך והתמעט עד שפסק כליל.<br /> <br /> במקביל, גם התשובות והמענות הלכו והתקצרו באותן שנים, כאשר הגורם העיקרי לכך היה הזרם הגובר של מכתבים ודו&quot;חות שנשלחו לרבי, והתרחבותה של חסידות חב&quot;ד והשפעתה באמצעות מפעל השליחות, עד שבשנת תשמ&quot;ח{{הערה|גם קודם לכן הזכיר זאת הרבי מספר פעמים, אך לא בתדירות וכהוראה כוללת. ראו לדוגמה התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 2173. תשמ&quot;ז חלק ג' עמוד 87 וחלק ד' עמוד 308.}} הכריז הרבי באופן ברור כהוראה כללית לכל החסידים שהיות וכעת אין את האפשרות להשיב לכל אחד בהדרכה פרטית על כל המכתבים, הרי שהמענה הכללי הוא שבנוגע לעניני רפואה יתייעצו עם רופא מומחה ידיד{{הערה|ובמידת האפשר 2 רופאים, ואם יש חילוק ביניהם יתייעצו גם עם רופא שלישי ויעשו כדעת הרוב.}}, בעניני [[יראת שמים]] עם ה[[עשה לך רב]], ובעניני פרנסה והסתדרות – עם ידידים מבינים{{הערה|שם=יסוד|ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק א' עמוד 240.}}.<br /> <br /> ==פרטי ההדרכה==<br /> את ההוראה ביסס הרבי על הפסוק &quot;ותשועה ברוב יועץ&quot;{{הערה|משלי יא, יד. כד, ו.}}, שכדי שיוכל לייעץ הוא צריך להבין בתחום בו הוא מייעץ, וכיון שהפסוק כותב &quot;'''ברוב''' יועץ&quot;{{הערה|'מיעוט רבים - שניים', היות שהפסוק נוקט בלשון של 'רוב', מוכח שלא מספיקה התייעצות עם אדם אחד, וצריך לכל הפחות 2.}}, הרי שצריך להתייעץ עם 2 ידידים{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> כמו כן קישר זאת הרבי עם סיפור הגמרא אודות [[רב אשי]], שעם כל גדולתו ומעלתו שהיה מגדולי ה[[אמורא]]ים וחתם את ה[[תלמוד בבלי]] וכו', כאשר הגיעה לפניו שאלה הלכתית, ואפילו שאלה פשוטה כמו כשרות בהמה, לא היה פוסק לבד{{הערה|סנהדרין ז, ב. אגרות קודש חלק כ&quot;ז עמוד כז.}}.<br /> <br /> הסיבה שההתייעצות צריכה להיות דווקא עם '''ידידים''', כיון שצריך לקבל עצה דווקא מכאלו שחפצים בטובתו, ויהיו מוכנים לשם כך להתבונן בשאלה כדרוש ולהעניק לו עצה הוגנת{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף, שלמרות שזו עצה מחסיד, הרי כיון שעושים זאת על פי הוראת הרבי זה נחשב כעצה '''מהרבי עצמו''', ולא רק שבכך לא נגרע מהמעלה של קבלת עצה מהרבי, אלא אדרבה, בכך מתווספת מעלת הציבור, וכאשר הזמן יהיה פנוי מלענות לכל אחד בפרטיות, יהיה זמן להוסיף ולהתפנות לענות בפרטיות על הענינים המיוחדים הדורשים התייחסות{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> על השאלה כיצד ניתן לקבל עצה נכונה גם מחסיד 'רגיל' ולא מהרבי בעצמו, השיב הרבי שהדבר נובע מהעובדה שכיום כבר הופצו המעיינות, וכל אחד שלומד ומתייגע בתורת נשיא הדור ועוסק בהפצה שלה, נעשים חושי התלמיד כמו החושים של הרב, והוא זוכה לכוון לדעת הרב{{הערה|שם=יסוד}}.<br /> <br /> לאחר שהרבי הניח את היסוד, הזכיר הרבי את ההוראה הכללית פעמים רבות.<br /> <br /> כאשר אחד העסקנים כתב לרבי שהוא רוצה תשובה באופן ברור, כתב לו הרבי: &quot;התייעצות בידידים מבינים - בסגנוני זהו באופן ברור&quot;{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מענה לרב וולפא, תשורה מנישואי צאצאיו עמוד 60].}}.<br /> <br /> עם זאת התבטא הרבי, שעל ידי [[התקשרות]] אמיתית לנשיא הדור, מגיעים למצב כזה שהקב&quot;ה בעצמו נותן במחשבה את העצה הנכונה, כך שלא צריך להתייעץ עם ידידים מבינים כלל, היות שברור מה צריך לעשות{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק א' עמוד 248.}}.<br /> <br /> == אופן ההתייעצות עם ידידים מבינים==<br /> [[קובץ:גלוית לב עם ידיד.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל&quot;ה לנערה שהתלבטה בנוגע ל[[שידוך]], בה יעץ לה הרבי להיפגש עמו פעם נוספת, ולאחר מכן: '''באם גם אז יהי' איזה ספק – תדבר בזה גלוית לב עם ידיד ובהתאם להדיבור ושמיעת תגובת הידיד תחליט והשם יצליחה'''.]]<br /> *לפני ההתייעצות צריך האדם לחשוב בעצמו בנוגע לשאלה ולפרטיה{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ חלק ג' עמוד 206.}}.<br /> *ההתייעצות צריכה להיות על מנת שיתחשב בדעתם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10111.htm מכתב י&quot;ב אדר תשל&quot;א].}}.<br /> *ידידים מבינים פירושו – שמבינים את המצב{{הערה|1=השליחות לארץ הקודש, סד.}}, ועדיף עם ידידים שמומחים בתחום, ועל כל פנים ידידים שמבינים, או שיכולים לברר את הנושא בצורה אובייקטיבית ולהעניק עצה הוגנת{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ד עמוד קעז.}}.<br /> *הידידים צריכים להיות ידידים המתנהגים על פי תורת חיים{{הערה|1=מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 44. לקו&quot;ש חי&quot;ח ע' 444. חלק כ&quot;א עמוד 390.}}, ועדיף עם ידידים יראי שמים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2375hit1288.pdf מענה מהרבי, נדפס בגליון 'התקשרות' פרשת שמיני תשע&quot;ט].}}.<br /> *יש מעלה להתייעץ דווקא עם ידידים מבינים שעל אתר{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ה עמוד ריב, אגרת ט'תקמז. עמוד רא אגרת ט'תקלז}}, ובפרט בעניני פרנסה{{הערה|1=מכתב ב' שבט תשל&quot;ג.}} שאז צריך גם להתייעץ עם ידידים שמכירים אותו ואת המצב{{הערה|1=מכתב ז' חשון תשל&quot;ב. מורה לדור נבוך חלק א' עמוד 86.}}, אך ניתן במקרה הצורך להתייעץ גם עם כאלו שנמצאים מעבר לים, ואף להתייעץ בכתב{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1RqP2lzTUtjXMr_i2SO2wP3V_AAVHU05Y/view?usp=drive_open מכתב י&quot;א איר תשט&quot;ו, הנדפס בעמוד 4 בקובץ הערות וביאורים בתורת רבנו פרשת נח תשפ&quot;T גליון 16].}}.<br /> *הייעוץ והשיחה עם הידיד צריכים להיות בגילוי לב{{הערה|1=[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל&quot;ה, המופיע בצד כותרת זו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9181.htm אגרות קודש חלק כד אגרת ט'קפא].}}.<br /> *לאחר קבלת העצה, לא צריך לבטל את דעתו מכל וכל, אלא שצריך לזכור שהוא דעת מיעוט שנוגע בדבר{{הערה|1=התוועדויות תשמ&quot;ז חלק ג' עמוד 87.}}.<br /> *בנוגע ל[[שלום בית]], כתב הרבי שהיות ובבני אדם אין דיעותיהם שוות – צריך להיות מזמן לזמן התייעצות ותיווך של ידידים מבינים{{הערה|1=לקוטי שיחות חל&quot;ח עמוד 189.}}, ובמקומות אחרים כתב הרבי שבכלל הידידים מבינים נכלל גם הבעל{{הערה|1=בתבונה בונה ביתה עמוד 91.}}.<br /> <br /> ==ארגון ידידים מבינים==<br /> [[קובץ:ידידים מבינים02.jpg|ממוזער|250px|סמל הארגון החב&quot;די 'ידידים מבינים', הפועל תחת חסות [[כולל חב&quot;ד]] ו[[קרן מרומים]]]]<br /> בשנת תשע&quot;ז הקים [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]] בשיתוף עם [[קרן מרומים]] את ארגון 'ידידים מבינים' המבוסס על הוראתו של הרבי, ומאגד אנשי חסד מקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ המסייעים לאנ&quot;ש במגוון תחומים של הסתדרות והתנהלות כלכלית נכונה, תיאום מול הרשויות הממשלתיות, ופרוייקטים נוספים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[[היכל הבעל שם טוב]] - [[קובץ:עצת_ידידים.pdf|גליון לד''', עמוד קפח ואילך]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[עשה לך רב]]<br /> <br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]</div>

69.171.173.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=765723 2025-05-08T00:42:39Z

<p>69.171.173.50: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br /> '''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד]]ים ו[[יהודי]]ם מחוגים רחבים [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]].<br /> <br /> כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ&quot;נ]], הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה&quot;[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]&quot;. במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, יראה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].<br /> <br /> ==התפשטות המנהג==<br /> לאחר כ&quot;ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]].{{הערה| הרב גלוכובסקי נוהג לקרוא כל יום לפני השינה 5 מכתבים של הרבי ב'אגרות קודש'.}}<br /> כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, ואז פתח באגרות קודש וראה תשובה בה הרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר. בעניו נחשב הדבר כאילו התשובה מכוונת אליו.<br /> <br /> באותה תקופה שלאחר כ&quot;ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש. בעקבות זאת הדברים התפרסמו ואנשים הגיעו, שאלו וביררו, וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}.<br /> <br /> ==מקורות המנהג==<br /> בכללות ניתן לחלק את המנהג לשני חלקים: א) '''כתיבה לרבי''' - כלומר הכנסת [[פ&quot;נ]], דו&quot;חות ובשורות טובות ובקשת ברכה, ב) '''קבלת מענה מהרבי''' - ההתייחסות לתשובה במקום שנפתח כתשובה מהרבי.<br /> <br /> חסידים מביאים מקורות שונים, בהם ניתן לראות אפשרות של שימוש בספרי הרבי כדי לכתוב לו, וכן שימוש בספרים כדי לקבל מענה:<br /> <br /> ===כתיבה לרבי באמצעות הספר===<br /> לגבי הכנסת [[פדיון נפש]], כותב [[הרבי]] שיש לצייר תמונת הנשיא ולהכניס את המכתב לספריו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ&quot;נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ&quot;נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ&quot;נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}}<br /> <br /> דבר דומה נמצא בספר '[[לשמע אוזן]]' של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]:<br /> &quot;כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי!&quot;. - ומוסיף - כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב.}}.<br /> <br /> כמו כן, לגבי מקרה בו זקוקים לברכה, נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'{{הערה|[[לשמע אוזן]].}}.<br /> <br /> ===קבלת תשובה באמצעות הספר===<br /> מובא בפוסקים{{הערה|שו&quot;ת חיים שאל (להחיד&quot;א) ח&quot;ב ס' ל&quot;ח, מ&quot;א. ועוד (נסמנו ב&quot;שערי ישיבה&quot; ח&quot;ד (צפת, תשס&quot;א) ע' 617 ואילך).}} שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה. המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו&quot;ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיוצא בזה, היה להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> אם כי משיחה זו ניתן רק להסיק שמדובר ב&quot;סימן מלמעלה&quot;, ולא שהרבי עונה תשובות.<br /> <br /> אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה, בהם יש לשאול [[רב]].<br /> <br /> ובשיחה אחרת (ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;ב עמ' 489):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע מנהג ישראל מקדמת דנא שכשהיו רוצים לברר איך להתנהג בעניני הרשות, (בענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך) היו מבררים ע&quot;פ גורל וכיו&quot;ב, כמו, לפתוח ספר קדוש (חומש וכיו&quot;ב) ובקום שנפתח הספר - שזהו בהשגחה פרטית - מוצאים סימן כו', ועפ&quot;ז מחליטים כיצד לנהוג בפועל, ומפרשים שכיון שנפתח הספר בפסוק פלוני, הרי זה '''סימן מן השמים''' שרצונו של הקב&quot;ה שיעשו באופן כך.}}<br /> <br /> ובהערה שם (98):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולהעיר, שמצד גודל הזהירות שצריך להיות בספרי קודש – אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי '''קודש''', ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו גורל בשאר אופנים - ולהעיר שגורל '''בכלל''' הוא מפי שמים.}}<br /> <br /> כמו כן, במענה לשאלה פרטית בענין שידוכים, כתב הרבי{{הערה|היכל מנחם ח&quot;ב ע' רי&quot;ז.}}: {{ציטוטון|ישנם כאלה שנוהגים לפתוח חומש או תהלים והפסוק הראשון שמזדמן לפניהם על פי דין למדים מה לעשות}}.<br /> <br /> באגרת קודש מפורטת ששלח הרבי ליהודי שכתב שפתח את ספר התנ&quot;ך ותפסו את תשומת ליבו שני פסוקים, הסביר הרבי את הנהגה זו ושנכונה היא. וזו לשון קודשו:<br /> <br /> {{ציטוטון|במכתבך אתה שואל איזו משמעות עשויה להיות עבורך בשני פסוקים בספר משלי (ח, ו-ז) אשר תפסו את תשומת ליבך כאשר פתחת את התנ&quot;ך &quot;באקראי&quot;. אתה כמובן צודק בהנחתך שיש מסר מיוחד עבורך בקטע זה. למעשה כפי שאתה בוודאי יודע, 'תורה' בכלל פירושה 'הוראה', והיא ניתנת ככזאת לא רק לעמנו ככלל, אלא לכל יהודי בפרט. זוהי אחת הסיבות לכך שבמתן תורה, ה' פתח בכך שדיבר בעצמו בגוף שני יחיד - &quot;אנכי ה' אלוקיך וכפי שחז&quot;ל מספרים לנו, הנשמות של כל בני ישראל, כולל אלה של כל הדורות בעתיד, היו נוכחות במתן תורה. בוודאי כשחושבים על כך שהפסוקים הנ&quot;ל מציגים עצמם בפניך באופן כה משמעותי ובזמן סגולה, כפי שאתה מתאר במכתבך - ברור שזה מציין מסר ברור, משום שכל דבר הוא בהשגחה פרטית. יתירה מזו, הבעל שם טוב מזכיר לנו שכל דבר שיהודי רואה או שומע מכיל מסר עבורו בעבודת השם}}{{הערה|תרגום חופשי מאגרת מכ&quot;ד ניסן תשל&quot;ח, נדפסה בספר מורה לדור נבוך חלק ג' עמוד 249}}.<br /> <br /> בהמשכה של האגרת מבאר הרבי באריכות מהי התשובה וההוראה הטמונה בפסוקים שנגלו לעיני השואל בעת פתיחת הספר, וכיצד עליו ליישם הוראה זו בחייו ועבודתו.<br /> <br /> הרבי אומר{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&amp;cPartLetter=B&amp;nBookId=84&amp;refrashBookNav=Y שיחת הרבי, שבת פרשת פנחס תשמ&quot;ח].}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי, הרי נהיה הוא &quot;קריינא דאיגרתא&quot; (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה.<br /> <br /> בנוסף, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{הערה|לדוגמא, קריאת פרשיות התורה בשמות (ועד שלומד ומדייק בזה רבות), חלוקת הפרקים בתורה.}}, וכמו כן, הכתיבה והשאלה באמצעות ספר קודש הוא מנהג שהתקבל.<br /> <br /> ==היחס למנהג==<br /> ===המצדדים בעד===<br /> [[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל&quot;ג בעומר]] ב[[מירון]]]]<br /> רוב גדול מחסידי חב&quot;ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ&quot;י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י&quot;א ניסן תשנ&quot;ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ&quot;ב'] (דקה 22:30)}}. <br /> <br /> יש הרואים חיזוק למנהג, מהאמור במבוא לכרך י&quot;ב באגרות. מבוא שנכתב על ידי המו&quot;ל לבקשת הרבי, היה למראה עיניו ואושר על ידו, שמקשר בין העובדה שנפסק מנהג ה[[יחידות]] להדפסת האגרות: &quot;בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין&quot;{{הערה|אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> בנוסף, יהודים רבים שאינם מחסידי חב&quot;ד נוהגים לכתוב לרבי, באופן תדיר או באקראי, באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. באירועים מרכזיים שונים מדי שנה, כמו [[ל&quot;ג בעומר|הילולת רשב&quot;י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות, מקימים [[תמימים]] ואברכים, בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]], אוהלים לכתיבה לרבי. כמה רבנים מחוץ לחסידות חב&quot;ד עודדו את הכתיבה באופן זה{{הערה|ראה בקישורים חיצוניים.}}<br /> <br /> סיפורי ניסים רבים מתפרסמים מתוך אמונה שאלו התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב&quot;די [[שיחת הגאולה]], ולאחר מכן גם בשבועונים החב&quot;דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], ומשם נלקטו בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך - דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.<br /> <br /> ===המסתייגים===<br /> עם זאת, ישנם חסידים המבקרים הנהגה זו וטוענים כי זוהי סטיה מהדרך החב&quot;דית המקובלת, ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. כחיזוק לטענה זו מצטטים מכתב של הרבי מהתקופה שלאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי&quot;צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומה שמקשה הלא אי אפשר עתה לשאול את כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן [= ימצא הרבי דרך כיצד לענות לו]|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}}<br /> <br /> כמו כן, יש המסייגים את הכתיבה ואומרים כי בהתאם להוראות הרבי יש להפנות שאלות אלו (גם) לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ח. ובשיחת ב' אדר תשמ&quot;ח - שישאלו ג' רבנים חסידיים (&quot;חסידיש'ע רבנים&quot;).}}, והכתיבה באמצעות האגרות קודש צריכה להיות במקביל ובנוסף לפעולות הללו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=61919&amp;lang=he הרב יוסף ישעי' ברוין: מתי כותבים לרבי, ומתי פונים לידידים מבינים?]. [https://chabad.info/magazine/603278/ הרב יצחק אקסלרוד: כתיבה באגרות קודש בנוסף לדרכים שקבע הרבי].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פדיון נפש]]<br /> *[[כתיבה לרבי]]<br /> *[[מרכז אגרות קודש]]<br /> *[[ידידים מבינים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *נספח לחוברת '''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]''', מכון תורתו של המשיח, [[בני ברק]] [[אלול]] תשס&quot;ו.<br /> *הרב אשר גרשוביץ, '''שערי ישיבה''', [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] חלק ד'<br /> * במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע&quot;ז<br /> {{בית|רינת נועה בת עליזה|אתם תראו! עוד יהיו ניסים|636|42-47|תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/במענה-למכתבו-הווידאו-המדובר-כעת-לצפי/ במענה למכתבו]''' - תכנית מולטימדיה העוסקת בכתיבה לרבי {{וידפו}} תשרי תשע&quot;ט<br /> * '''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי]''', האתר הרשמי המאפשר כתיבה לרבי און ליין באמצעות אגרות קודש.<br /> * '''[http://www.igrot.com אגרות קודש, התשובה שלך ממלך המשיח]''', אתר נוסף המאפשר כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש אונליין<br /> * '''[http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים מהרבי באמצעות אגרות קודש]'''<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ&quot;ב תמוז התשע&quot;א {{אינפו}}<br /> * '''[https://www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/הרבי-חי-אגרות-קודש-מותר-או-אסור/ הרב שמואל אליהו: אין בזה איסור חס ושלום]'''<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב' תמוז התשע&quot;ג {{צליל}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/9/704898004260.html בית ספר שמחנך לכתוב לרבי]''' - סקירה על בית הספר החב&quot;די לבנות בצפת המחנך לכתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:התקשרות]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]</div>

69.171.173.50